תוכן עניינים
234 יחסים: מאדאן (בולגריה), מצודת בלוגראדצ'יק, מרד עוראבי, משה ונטורה, מג'לה, מהמט, מהמט הראשון, מהמט הרביעי, מהמט השני, מהמט השלישי, מהמט השישי, מהמט החמישי, מהמוט הראשון, מהמוט השני, מוסטפא הראשון, מוסטפא הרביעי, מוסטפא השני, מוסטפא השלישי, מועצת האיחוד והקידמה, מוראט הראשון, מוראט הרביעי, מוראט השני, מוראט השלישי, מוראט החמישי, מוחמד עלי (שליט מצרים), מכלוף אלדאודי, מישל זבאקו, מילת, מיכאל וינטר, אנקרה, אנטקביר, אנטון פאן, אנגין אוזטורק, אנוור פאשה, אסטיפליה, אע'א, אק קויונלו, אקצ'ה (מטבע), ארזינג'אן, אשוב סולטאן, אל-שריעה (ספינה), אלפבית ערבי, אלפבית טורקי, אלבניה העצמאית, אלכסנדר בן-גיאת, אליקים גוטהולד וייל, אבראהים הראשון, אברהם דאנון, אבדילמג'יט הראשון, אבדילמג'יט השני, ... להרחיב מדד (184 יותר) »
מאדאן (בולגריה)
מאדאן (בבולגרית: Мадан) היא עיירה ורשות מקומית במרכז דרומה של בולגריה, הרביעית בגודלה במחוז סמוליאן, השוכנת על רכס הרודופי, 189 קילומטרים דרומית מזרחית מהבירה סופיה ו-30 קילומטרים מבירת המחוז סמוליאן.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומאדאן (בולגריה)
מצודת בלוגראדצ'יק
ביצורי החצר השלישית העליונה החצר השנייה, מבט מהחצר השלישית העליונה מצודת בֵּלוֹגְרָאדְצִ'יק (בבולגרית: Белоградчишка крепост, מוכרת גם בשם קָאלֵטוֹ Калето "המצודה" מהמילה הטורקית קַאלֵה) היא מבצר עתיק במחוז וידין שבצפון-מערב בולגריה, סמוך לעיירה בֵּלוֹגְרָאדְצִ'יק.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומצודת בלוגראדצ'יק
מרד עוראבי
מרד עוראבי (בערבית: الثورة العرابية, בתעתיק עברי: "אלת'ורה אלעראביה") היה מרד לאומני שפרץ במצרים בשנים 1879–1882 נגד הח'דיו (המושל) המצרי תאופיק פאשא ונגד ההתערבות האירופאית במצרים.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומרד עוראבי
משה ונטורה
הרב ד"ר משה ונטורה (בצרפתית: Moïse Ventura; 16 בפברואר 1892 – 14 באוגוסט 1978) היה פילוסוף, איש חינוך ומנהיג ציוני שכיהן כרב הראשי של יהודי אלכסנדריה בשנים 1938–1948.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומשה ונטורה
מג'לה
מֶגֶ'לֶּה (בטורקית: mecelle, בשמו המלא בערבית ובטורקית עות'מאנית -مجلة الأحكامالعدلية מג'לת אלאחכּאם אלעדליה - ספר ההוראות המשפטיות) הוא קובץ דינים אזרחיים עות'מאני, שהיווה את הקוד האזרחי של האימפריה העות'מאנית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומג'לה
מהמט
השם מהמט (בטורקית: Mehmet או Mehmed) הוא הצורה הטורקית של השם הערבי מוחמד, על שמו של מייסד דת האסלאם, מוחמד בן עבדאללה בן עבד אל-מוטלב.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומהמט
מהמט הראשון
מהמט הראשון (טורקית I. Mehmet (כונה צ'לבי טורקית Çelebi Mehmet או Mehmet Çelebi; טורקית עות'מאנית محمد چلبى; 1386 – 26 במאי 1421) היה סולטאן האימפריה העות'מאנית מ-1413 ועד מותו ב-1421.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומהמט הראשון
מהמט הרביעי
מהמט הרביעי (טורקית IV. Mehmet; טורקית עות'מאנית محمد رابع; 2 בינואר 1642 – 6 בינואר 1693; כונה גם "מהמט הצייד" - "Avcı Mehmet" בשל חיבתו לספורט זה) היה הסולטאן התשעה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-8 באוגוסט 1648 עד שהודח ב-8 בנובמבר 1687.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומהמט הרביעי
מהמט השני
כניסת מהמט השני לתוך קונסטנטינופול - ציור משנת 1876 מאת בנז'מין קונסטן מהמט השני מוצג רכוב על סוסו באנדרטה לזכר כיבוש קונסטנטינופול ברובע Fatih באיסטנבול מהמט השני (טורקית עות'מאנית: محمد ثانى, טורקית: Fatih Sultan Mehmed - "מהמט הכובש"; 30 במרץ 1432 – 3 במאי 1481), היה סולטאן האימפריה העות'מאנית לתקופה קצרה בין 1444 ו-1446, ולאחר מכן שוב בין 1451 ו-1481.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומהמט השני
מהמט השלישי
סולטאן מהמט השלישי (טורקית III. Mehmet; טורקית עות'מאנית محمد ثالث, 26 במאי 1566 – 21 בדצמבר 1603) היה הסולטאן השלושה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה לאחר אביו מוראט השלישי, מ-16 בינואר 1595 ועד מותו בשנת 1603.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומהמט השלישי
מהמט השישי
מהמט השישי (או מהמט וחידטין) (טורקית VI. Mehmet, Vahidettin; טורקית עות'מאנית محمد السادس או محمد وحيد الدين, 14 בינואר 1861 – 16 במאי 1926) היה הסולטאן ה-36 והאחרון של האימפריה העות'מאנית, החל מ-4 ביולי 1918 ועד ביטול הסולטנות על ידי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה ב-1 בנובמבר 1922.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומהמט השישי
מהמט החמישי
מהמט החמישי (בטורקית: Mehmed V Reşad או Reşat Mehmet; בטורקית עות'מאנית محمد خامس رشاد; בערבית: محمد الخامس رشاد, 2 בנובמבר 1844 – 3 ביולי 1918) היה הסולטאן ה-35 של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומהמט החמישי
מהמוט הראשון
מהמוט הראשון מהמוט הראשון (טורקית I. Mahmut; טורקית עות'מאנית محمود اول, 2 באוגוסט 1696 – 13 בדצמבר 1754) היה הסולטאן העשרים-וארבעה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-1 באוקטובר 1730 ועד יום מותו.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומהמוט הראשון
מהמוט השני
מהמוט השני מהמוט השני (בטורקית II. Mahmut, בטורקית עות'מאנית: محمود ثانى; 20 ביולי 1785 – 2 ביולי 1839) היה הסולטאן השלושים של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-28 ביולי 1808 ועד יום מותו.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומהמוט השני
מוסטפא הראשון
מוסטפא הראשון (בטורקית: I. Mustafa; בטורקית עות'מאנית: مصطفى اول, 1592 – 20 בינואר 1639) היה פעמיים סולטאן האימפריה העות'מאנית; בפעם הראשונה בין השנים 1617 ועד 1618 ופעם שנייה בין 1622 ועד 1623.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומוסטפא הראשון
מוסטפא הרביעי
מוסטפא הרביעי (בטורקית: IV. Mustafa; בטורקית עות'מאנית: مصطفى رابع, 8 בספטמבר 1779 – 17 בנובמבר 1808) היה הסולטאן העשרים-ותשעה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-29 במאי 1807 ועד יום מותו.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומוסטפא הרביעי
מוסטפא השני
מוסטפא השני מוסטפא השני (טורקית II. Mustafa; טורקית עות'מאנית مصطفى ثانى, 6 בפברואר 1664 – 29 בדצמבר 1703) היה הסולטאן העשרים-ושניים של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-6 בפברואר 1695 ועד 22 באוגוסט 1703.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומוסטפא השני
מוסטפא השלישי
מוסטפא השלישי (טורקית III. Mustafa; טורקית עות'מאנית مصطفى ثالث, 28 בינואר 1717 – 21 בינואר 1774) היה הסולטאן העשרים-ושישה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-30 באוקטובר 1757 ועד יום מותו.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומוסטפא השלישי
מועצת האיחוד והקידמה
"מועצת האיחוד והקידמה" (בטורקית עות'מאנית: إتحاد و ترقى; בטורקית: Birlik ve İlerleme Derneği), שכונתה גם "הוועד לאיחוד ולקידמה", הייתה ארגון המסגרת של תנועת הטורקים הצעירים בראשיתה, ולאחר מהפכת הטורקים הצעירים בשנת 1908, הייתה לארגון הגג של הזרם הלאומני באימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומועצת האיחוד והקידמה
מוראט הראשון
מוראט הראשון (טורקית I. Murat; טורקית עות'מאנית اول مراد; 29 ביוני 1326 – 15 ביוני 1389) היה בנו של אורהן הראשון, נולד בבורסה ונהרג במהלך קרב קוסובו.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומוראט הראשון
מוראט הרביעי
מוראט הרביעי (בטורקית IV. Murat; בטורקית עות'מאנית مراد رابع, 27 ביולי 1612 – 8 בפברואר 1640) היה הסולטאן השבעה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-8 בספטמבר 1623 ועד יום מותו.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומוראט הרביעי
מוראט השני
מוראט השני (בטורקית: II. Murat; בטורקית עות'מאנית: مراد ثاني, 16 ביוני 1404, אמסיה – 3 בפברואר 1451, אדירנה) היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 1421 ו-1451 (למעט תקופה בין 1444 ו-1446).
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומוראט השני
מוראט השלישי
מוראט השלישי (טורקית: III. Murad; טורקית עות'מאנית: مراد ثالث, 4 ביולי 1546 − 16 בינואר 1595) היה הסולטאן השנים עשר של האימפריה העת'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומוראט השלישי
מוראט החמישי
מורט החמישי מוראט החמישי (בטורקית: V. Murat; בטורקית עות'מאנית: مراد خامس, 21 בספטמבר 1840 – 29 באוגוסט 1904) היה הסולטאן ה-33 של האימפריה העות'מאנית, ששלט בין 30 במאי ל-31 באוגוסט 1876.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומוראט החמישי
מוחמד עלי (שליט מצרים)
מוחמד עלי פאשא (בערבית: محمد علي باشا; תעתיק מדויק: מחמד עלי באשא; בטורקית עות'מאנית מבוטא כמהמט עלי פאשה; 4 במרץ 1769 – 2 באוגוסט 1849) היה המשנה למלך מצרים ונחשב למייסד מצרים המודרנית ולדמות העיקרית בהסדרת ריבונותה של מצרים מהאימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומוחמד עלי (שליט מצרים)
מכלוף אלדאודי
הרב מכלוף אלדאודי (1825–1910) היה רב ושד"ר ממוצא מרוקאי, שכיהן כחכם באשי האחרון של מחוז עכו, ונציגם של יהודי צפון ארץ ישראל בפני הממשל העות'מאני.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומכלוף אלדאודי
מישל זבאקו
מישל זבאקו (בצרפתית: Michel Zévaco, 1 בפברואר 1860 אז'אקסיו, קורסיקה - אובון, מחוז סן-א-אואז) היה עיתונאי וסופר צרפתי, פעיל אנטי-קלריקלי ואנרכיסט.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומישל זבאקו
מילת
מילֶת (טורקית עות'מאנית ملت; טורקית Millet) הוא השם שניתן באימפריה העות'מאנית לכל עדה או קהילה דתית מוכרת ומוגנת על ידי החוק.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומילת
מיכאל וינטר
מיכאל וִינְטֶר (Winter; 1934 – 1 בספטמבר 2020) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה שבאוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ומיכאל וינטר
אנקרה
אַנְקָרָה היא בירת טורקיה, מחוז מרכז אנטוליה ונפת אנקרה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואנקרה
אנטקביר
אטאטורק מייסד טורקיה המודרנית האֵנֶטקביר (טורקית Anıtkabir - "קבר הזיכרון" או "אנדרטת הקבר", ובדרך כלל רק Anıt, אֵנֶט - "האנדרטה") הוא האתר שבו שוכן המאוזוליאום של מוסטפא כמאל אטאטורק, אבי האומה הטורקית המודרנית ונשיאה הראשון של טורקיה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואנטקביר
אנטון פאן
אנטון פאן, בשמו המלא אנטונן פנטולאון פטרוב, נודע אחר כך בוולאכיה כאנטוניֶה פנטולאון פטרוביאנו (ברומנית: Anton Pann, Antonie Pantoleon Petroveanu; 1790 סליבן - 2 בנובמבר 1854 בוקרשט) היה מלחין, זמר כנסייה, מוזיקולוג, סופר ומשורר רומני יליד בולגריה (אז חלק מרומליה באימפריה העות'מאנית), לפי השערות רבות - ממוצא צועני.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואנטון פאן
אנגין אוזטורק
אנגין אוזטורק (בטורקית: Engin Öztürk; נולד ב-28 בספטמבר 1986) הוא שחקן טורקי.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואנגין אוזטורק
אנוור פאשה
איסמעיל אנוור פאשה (בטורקית עות'מאנית: اسماعیل انور پاشا, טורקית: İsmail Enver Paşa; 22 בנובמבר 1881 - 4 באוגוסט 1922) היה קצין בצבא העות'מאני, אחד ממנהיגי מהפכת הטורקים הצעירים.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואנוור פאשה
אסטיפליה
חורבות טירה באסטיפליה אסטיפליה (ביוונית: Αστυπάλαια, באיטלקית: Stampalia, בטורקית עות'מאנית: استانبوليه (איסטאנבוליה)), הוא אי מאיי הדודקאנס, המהווים מחוז משנה במחוז דרום הים האגאי ביוון.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואסטיפליה
אע'א
אע'א (בטורקית עות'מאנית: أغا, בפרסית: آقا) היה תואר בהיררכיית התארים האזרחית והצבאית של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואע'א
אק קויונלו
אק קויונלו (טורקמנית: Akgoýunly, אזרית: Ağqoyunlu,טורקית: Akkoyunlu, פרסית וטורקית עות'מאנית: آق قوینلو, מילולית "בעלי הכבשה הלבנה") הייתה פדרציה של שבטי אוע'וז ששלטה בין השנים 1378–1508 באזרבייג'ן, ארמניה, מזרח טורקיה צפון עיראק ואיראן של ימינו.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואק קויונלו
אקצ'ה (מטבע)
אקצ'ה (פני המטבע), מימי הסולטאן מוראט השני, 1430–1431 אקצ'ה (בטורקית: Akçe; בטורקית עות'מאנית: آقچه) היה מטבע באימפריה העות'מאנית עשוי כסף.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואקצ'ה (מטבע)
ארזינג'אן
ממוזער ארזינג'אן (בטורקית: Erzincan; בטורקית עות'מאנית: ارزنجان; בכורדית: Ezirgan/ئەزرگان - אזרגאן או Erzingan/ئەرزنگان - ארזנגאן; בארמנית: Երզնկա - יֶרזְנְקָה) היא עיר במזרח טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז מזרח אנטוליה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וארזינג'אן
אשוב סולטאן
אשוב סולטאן (בטורקית עות'מאנית: آشوب سلطان; 1627 – 3 בינואר 1690) הייתה בת זוגו של הסולטאן העות'מאני אבראהים הראשון וה לבנם סולימאן השני.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואשוב סולטאן
אל-שריעה (ספינה)
תמונת הטבעת הספינה, צויר בשנת 1919, מתוך אוסף מוזיאון המלחמה האימפריאלי ספינת אל-שריעה, או ספינת קיטור דומה לה, 1916-1918 אל-שריעה (בטורקית עות'מאנית: الشريعة) הייתה ספינת קיטור עות'מאנית ששייטה בכנרת כמעבורת בקו טבריה-סמח'.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואל-שריעה (ספינה)
אלפבית ערבי
מילה "אלערביה" - (השפה) הערבית האלפבית הערבי הוא כתב שהתפתח מהאלפבית הארמי הנבטי ושימש במקור לכתיבת השפה הערבית, אך כיום משמש לכתיבת שפות רבות, בעיקר בשל השפעת האסלאם על תרבויות שונות.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואלפבית ערבי
אלפבית טורקי
אלפבית עות'מאני ומדריך משנות ה-30 לאלפבית הלטיני, אוסף מוזיאון הרפובליקה באנקרה האלפבית הטורקי הוא אלף-בית לטיני המשמש לכתיבת השפה הטורקית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואלפבית טורקי
אלבניה העצמאית
אלבניה העצמאית (באלבנית: Principata e Shqipërisë) הייתה מדינה שהוכרזה במהלך מלחמת הבלקן הראשונה, ואשר התקיימה בין השנים 1912–1914.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואלבניה העצמאית
אלכסנדר בן-גיאת
שער הספר "פירלאס דיל תלמוד" (פניני התלמוד), מאת אלכסנדר בן-גיאת. איזמיר 1921. מצבתו של אלכסנדר בן-גיאת, המכונה בכור, עורך העיתון "איל מיסיריט", בבית העלמין גורצ'שמה, איזמיר.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואלכסנדר בן-גיאת
אליקים גוטהולד וייל
250px אליקים גוֹטְהוֹלְד וַיְיל (Gotthold Eljakim Weil; 13 במאי 1882, כ"ד באייר תרמ"ב, ברלין, גרמניה – 25 באפריל 1960, כ"ח בניסן תש"ך, ירושלים) היה מזרחן, פילולוג וספרן יהודי-גרמני-ישראלי, פרופסור לפילולוגיה באוניברסיטת פרנקפורט ובאוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המחלקה המזרחנית של הספרייה המלכותית בברלין ומנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואליקים גוטהולד וייל
אבראהים הראשון
אִבְּראהים הראשון (טורקית עות'מאנית ابراهيماول; טורקית I. İbrahim, 5 בנובמבר 1616 – 18 באוגוסט 1648) היה הסולטאן השמונה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-9 בפברואר 1640 עד 8 באוגוסט 1648.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואבראהים הראשון
אברהם דאנון
ר' אברהם דאנון (באנגלית: Abraham Danon; 15 באוגוסט 1857 – 23 במאי 1925) היה משכיל עברי, רב, משורר, מתרגם, עיתונאי, היסטוריון ומחנך יהודי-ספרדי עות'מאני.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואברהם דאנון
אבדילמג'יט הראשון
אַבְּדִילְמֵגִ'יט הָרִאשׁוֹן (בטורקית: I. Abdülmecit; בטורקית עות'מאנית: عبد المجيد اول, 25 באפריל 1823 – 25 ביוני 1861) היה הסולטאן ה-31 של האימפריה העות'מאנית, שלט בה מ-2 ביולי 1839 ועד יום מותו.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואבדילמג'יט הראשון
אבדילמג'יט השני
אבדילמג'יט השני ובתו אַבְּדִילְמֵגִ'יט הַשֵּׁנִי (בטורקית: Halife Abdülmecit – "הח'ליף אבדילמג'יט"; בטורקית עות'מאנית: عبد المجيد ثانى, 29 במאי 1868, איסטנבול – 23 באוגוסט 1944, פריז) היה הח'ליף העות'מאני האחרון ונצר לשושלת הסולטאנים העות'מאנים, לאחר שמוסד הסולטנות בוטל על ידי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה ב-1 בנובמבר 1922.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואבדילמג'יט השני
אבדילאזיז
אַבְּדִילְאָזִיז (בטורקית: Abdülaziz; בטורקית עות'מאנית: عبد العزيز, 8 בפברואר 1830 – 4 ביוני 1876) היה הסולטאן ה-32 של האימפריה העות'מאנית, שלט עליה מ-25 ביוני 1861 ועד 30 במאי 1876.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואבדילאזיז
אבדילהמיט הראשון
אַבְּדִילְהָמִיט הָרִאשׁוֹן (עבד אלחמיד) (בטורקית: I. Abdülhamit; בטורקית עות'מאנית: عبد الحميد اول, 20 במרץ 1725 – 7 באפריל 1789) היה הסולטאן ה-27 של האימפריה העות'מאנית, שלט בה מ-21 בינואר 1774 ועד מותו ב-1789.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואבדילהמיט הראשון
אהמט הראשון
אהמט הראשון (טורקית I. Ahmet; טורקית עות'מאנית احمد اول, 18 באפריל 1590 – 22 בנובמבר 1617) היה הסולטאן הארבעה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-1603 ועד יום מותו.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואהמט הראשון
אהמט השני
אהמט השני (בטורקית II. Ahmet; בטורקית עות'מאנית احمد ثانى, 25 בפברואר 1643 – 6 בפברואר 1695) היה הסולטאן העשרים-ואחד של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-22 ביוני 1691 ועד מותו.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואהמט השני
אהמט השלישי
אהמט השלישי (טורקית III. Ahmet; טורקית עות'מאנית احمد ثالث, 30 בדצמבר 1673 – 1 ביולי 1736) היה הסולטאן העשרים-ושלושה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-22 באוגוסט 1703 עד 1 באוקטובר 1730.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואהמט השלישי
אהרן מני
עו"ד אהרן מני אהרן סלימאן אליהו מני (1877 - 17 ביולי 1961) היה משפטן, מתרגם, חוקר ואיש ציבור יהודי יליד חברון.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואהרן מני
אוסף יהודה
תמונה להחלפה אוסף יהודה הוא אוסף כתבי יד עתיקים וספרים נדירים אשר השתייך לאברהם שלום יהודה ונמצא כיום בספריה הלאומית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואוסף יהודה
אורהן הראשון
אורהן הראשון (טורקית Orhan Gazi; טורקית עות'מאנית اورخان بک, 1281 – מרץ 1362) היה שליט האימפריה העות'מאנית בין השנים 1326 ו־1362.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואורהן הראשון
אורוץ' ברברוסה
אוֹרוּץ' רֵאִיס (בטורקית עות'מאנית: عروج ريس; 1474 בערך – 1518), הנודע בכינויו ברברוסה (Barbarossa), היה הסולטאן של אלג'יריה העות'מאנית בשנים 1516-1518.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואורוץ' ברברוסה
אווליה צ'לבי
"ספר המסעות" מאת אווליה צ'לבי אווליה צ'לבי (טורקית עות'מאנית: اوليا چلبي, טורקית מודרנית: Evliya Çelebi; 25 במרץ 1611–1682), הידוע גם בשם דרויש מהמד זילי הוא הנוסע העות'מאני המפורסם ביותר.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואווליה צ'לבי
אימרחווי
גשר על נהר האימרחווי בין צ'אדילי וצקארוס-תאבי קבוצת אימרחווים. יומן המסע של ניקולאס מאר, 1911 אִימֵרחֶווִי (בגאורגית: იმერხევი, בטורקית: İmerhev) הוא עמק בצפון שוושתי שבנפת ארטווין שבטורקיה, המשתרע לאורך הגבול עם גאורגיה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואימרחווי
איספריך (עיר)
אִיסְפֶּרִיך (בבולגרית: Исперих) היא עיר בצפון מזרח בולגריה, השנייה בגודלה במחוז ראזגרד ושוכנת כ-307 ק"מ מהבירה סופיה ו-40 ק"מ מבירת המחוז ראזגרד.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיספריך (עיר)
איסטנבול
אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיסטנבול
איילט
איילט (בטורקית: Eyalet; בטורקית עות'מאנית: ايالت) או גם פאשאליק היה היחידה השלטונית הגדולה ביותר באימפריה העות'מאנית עד לתקופת הטנזימאט.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט
איילט מצרים
איילט מצרים היה מחוז מנהלי של האימפריה העות'מאנית בין השנים 1517–1867.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט מצרים
איילט מוסול
איילט מוסול (בטורקית עות'מאנית: ایالت موصل) היה איילט של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט מוסול
איילט מוראה
איילט מוראה (בטורקית עות'מאנית: ایالت موره) היה מחוז (איילט) של האימפריה העות'מאנית, שמרכזו חצי האי פלופונסוס בדרום יוון.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט מוראה
איילט אנטוליה
איילט אנטוליה (בטורקית עות'מאנית: ایالت آناطولی) היה אחד משני מחוזות הליבה (איילט רומליה היה השני) בשנים הראשונות של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט אנטוליה
איילט ארזורום
איילט ארזורום (בטורקית עות'מאנית: ایالت ارضروم) היה איילט של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט ארזורום
איילט אגרי
איילט אגר (בטורקית עות'מאנית: ایالت اگیر, בהונגרית: Egri ejálet, בסרבית: Jegarski ejalet) או פאשאליק של אגרי היה איילט של האימפריה העות'מאנית שהוקם בשנת 1596 ובירתו באגרי (בהונגרית: Eger).
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט אגרי
איילט אדנה
איילט אדנה (בטורקית עות'מאנית: ایالت ادنه) היה איילט של האימפריה העות'מאנית, שהוקם בשנת 1608, כשהוא מופרד מאיילט חלב.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט אדנה
איילט ניש
איילט ניש (בטורקית עות'מאנית: ایالت نیش) היה ישות טריטוריאלית מנהלית של האימפריה העות'מאנית שנמצאה בשטח דרום סרביה של ימינו ומערב בולגריה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט ניש
איילט סלוניקי
איילט סלוניקי (בטורקית עות'מאנית: ایالت سلانیك) היה איילט של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט סלוניקי
איילט סיליסטרה
איילט סיליסטרה (בטורקית עות'מאנית: ایالت سیلیستره), לימים איילט אוזי (בטורקית עות'מאנית: ایالت اوزی) כלומר פרובינציית אוצ'קיב היה איילט של האימפריה העות'מאנית לאורך הים השחור והגדה הדרומית של נהר הדנובה בדרום מזרח אירופה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט סיליסטרה
איילט פודוליה
איילט פודוליה (בטורקית עות'מאנית: Eyalet-i Kamaniçe) היה איילט של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט פודוליה
איילט צידון
איילט צידון (בטורקית עות'מאנית: ایالت صیدا, קרוי גם: פאשאלוק צידון) הייתה איילט באימפריה העות'מאנית בין השנים 1660–1864.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט צידון
איילט קניז'ה
קניז'ה במאי 1664, שנערך על ידי כוחות נוצריים בראשות מיקלוש זריני, באן (המשנה למלך) מקרואטיה, הגנרל הוהנלוה-נוינשטיין והגנרל פיטר סטרוצי. איילט קניז'ה (בטורקית עות'מאנית: ایالت قنیژه) היה איילט של האימפריה העות'מאנית שהוקם בשנת 1600 והתקיים עד קריסת השלטון העות'מאני במרכז אירופה לאחר 1686 (באופן נומינלי עד 1699).
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט קניז'ה
איילט רומליה
איילט רומליה (בטורקית עות'מאנית: ایالت رومایلی), המכונה גם ביילרבייק של רומליה, היה מחוז בדרגה ראשונה (ביילרביק או איילט) של האימפריה העות'מאנית שהקיף את מרבית חבל הבלקן ("רומליה").
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט רומליה
איילט תימן
איילט תימן (בערבית: إيالة اليمن; בטורקית עות'מאנית: ایالت یمن) היה איילט (מחוז) של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט תימן
איילט טמשוואר
איילט טמשוואר בשנת 1602 מסגדים בעיר טימישוארה, רומניה בשנת 1656 בוקרק העות'מאנית (Bečkerek) בשנת 1697/1698 איילט טמשוואר (בטורקית עות'מאנית: ایالت تمشوار), הידוע בשם איילט יאנובה לאחר 1658, היה יחידה מנהלית ברמה הראשונה (איילט) של האימפריה העות'מאנית באזור באנאט במרכז אירופה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט טמשוואר
איילט טרבזון
איילט טרבזון (בטורקית עות'מאנית: ایالت طربزون) היה איילט של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט טרבזון
איילט טריפולי
איילט טריפולי (בטורקית עות'מאנית: ایالت طرابلس شام; בערבית: طرابلس الشام) היה איילט של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט טריפולי
איילט חלב
איילט חלב (בטורקית עות'מאנית: ایالت حلب) היה איילט של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט חלב
איילט חבש
איילט חבש (בטורקית עות'מאנית: ایالت حبش) היה איילט של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט חבש
איילט בצרה
איילט בצרה (בטורקית עות'מאנית: ایالت بصره) היה איילט של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט בצרה
איילט בגדאד
איילט בגדאד (בטורקית עות'מאנית: ایالت بغداد) היה איילט של האימפריה העות'מאנית שמרכזו בבגדאד.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט בגדאד
איילט בודין
איילט בודין (הידוע גם בשם פרובינציית בודין / בודה או פאשאליק של בודין / בודה, בטורקית עות'מאנית: ایالت بودین) היה איילט של האימפריה העות'מאנית במרכז אירופה והבלקן.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט בודין
איילט דמשק
איילט דמשק (בטורקית עות'מאנית: إيالة شام') או וילאייט דמשק היה איילט של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט דמשק
איילט דולקדיר
איילט דולקדיר (בטורקית עות'מאנית: ایالت ذو القادریه / دولقادر) או איילט מאראש היה איילט של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט דולקדיר
איילט דיארבקיר
איילט דיארבקיר (בטורקית עות'מאנית: ایالت دیاربكر) היה איילט של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט דיארבקיר
איילט ואראט
איילט ואראט (בטורקית עות'מאנית: ایالت وارد) היה איילט של האימפריה העות'מאנית שהוקם בשנת 1660.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט ואראט
איילט כורדיסטן
איילט כורדיסטן (בטורקית עות'מאנית: Eyâlet-i Kurdistan) היה איילט של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ואיילט כורדיסטן
נסיכות הונגריה העליונה
נסיכות הונגריה העליונה (בהונגרית: Felső-Magyarországi Fejedelemség; בטורקית עות'מאנית: او رتا ماجار, באותיות לטיניות: Orta Macâr, הונגריה התיכונה) הייתה מדינת וסאלים עות'מאנית קצרת מועד שנשלטה על ידי אימרה תקיי.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ונסיכות הונגריה העליונה
נפות טורקיה
על פי החלוקה המנהלית של טורקיה (נכון ל-2021) טורקיה מחולקת ל-7 מחוזות (חלוקה כללית, חסרת משמעות ממשלית) המחולקים ל-81 נפות (בטורקית: יחיד il, רבים iller).
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ונפות טורקיה
נורבאנו סולטאן
נורבאנו סולטאן (טורקית עות'מאנית: نور بانو سلطان; 1525 - 7 בדצמבר 1583) הייתה האסקי סולטאן של האימפריה העות'מאנית כבת זוגו הראשית של הסולטאן סלים השני (שלט 1566–1574), אשתו החוקית, כמו גם ולידה סולטאן כאמו של הסולטאן מוראט השלישי (שלט 1574–1595).
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ונורבאנו סולטאן
נובה זאגורה
נובה זאגורה (בבולגרית: Нова Загора) היא עיר במזרח מרכז בולגריה, השנייה בגודלה מבחינת כמות האוכלוסין במחוז סליבן ושוכנת 222 ק"מ מהבירה סופיה, 32 ק"מ מסטארה זאגורה ו-37 ק"מ מבירת המחוז סליבן.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ונובה זאגורה
סנג'ק (האימפריה העות'מאנית)
וילאייטים והסנג'אקים של האימפריה העות'מאנית בסביבות 1899. סַנְגָ'ק (בטורקית: sancak, בכתיב עות'מאני: سنجاق שפירושו דגל, מחוז) היה שטח בחלוקה המנהלית של האימפריה העות'מאנית שהיה נקרא גם ליווא (בערבית: لواء).
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וסנג'ק (האימפריה העות'מאנית)
ספארת נאמה
ספארת נאמה (בטורקית עות'מאנית: سفارت نامه; מילולית "ספר השגרירות") הוא ז'אנר קלאסי בספרות הטורקית המקורב במהותו לסיאחת נאמה ("ספר המסעות").
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וספארת נאמה
ספריית אל-בודיירי
שלט במבנה הספרייה ספריית אל-בודיירי היא ספרייה פרטית וארכיון ברחוב השלשלת בעיר העתיקה של ירושלים.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וספריית אל-בודיירי
ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה היא ספרייה אקדמית כוללת מהגדולות בישראל.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
ספייה סולטאן
מליקה ספייה סולטאן (בטורקית עות'מאנית: صفیه سلطان; 1550 – 10 בנובמבר 1619) הייתה פילגשו האלבנית של הסולטאן העות'מאני מוראט השלישי והוולידה סולטאן בתקופת שלטונו של בנה, מהמט השלישי וסבתם של אהמט הראשון ומוסטפא הראשון.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וספייה סולטאן
סקופיה
פסל יוסטיניאנוס הראשון בסקופיה מבצר סקופיה פסל האם תרזה בסקופיה שעון על קיר תחנת הרכבת לשעבר שנעצר בשעת רעידת האדמה ב-26 ביולי 1963 בשעה 05:17 בבוקר. בהמשך, הוסב המבנה למוזיאון העיר סקופיה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וסקופיה
סלים הראשון
הסולטאן סלים הראשון המכונה "הנחוש" או "הבלתי מתפשר" (טורקית Yavuz Sultan Selim; טורקית עות'מאנית سليماول, 10 באוקטובר 1465 – 22 בספטמבר 1520) היה סולטאן עות'מאני, מרחיב גבולה הגדול וכובש הממלכה הממלוכית המצרית ב-1517.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וסלים הראשון
סלים השני
סלים השני (בטורקית עות'מאנית: سليمثانى; בטורקית: II. Selim; 28 במאי 1524 − 12 בדצמבר 1574) היה הסולטאן האחד-עשר של האימפריה העות'מאנית ושלט בה מ-1566 ועד מותו ב-1574.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וסלים השני
סלים השלישי
סלים השלישי הטורה (Tuğra) של סלים השלישי סלים השלישי (בטורקית: III. Selim; בטורקית עות'מאנית: سليمثالث; 24 בדצמבר1761 – 28 ביולי 1808) היה הסולטאן העשרים-ושמונה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-7 באפריל 1789 ועד 29 במאי 1807.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וסלים השלישי
סטרוסל
סטרוסל (בבולגרית: Старосел) הוא כפר בדרום בולגריה במחוז פלובדיב בשטח הרשות המקומית חיסריה (община Хисаря).
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וסטרוסל
סולימאן הראשון
Agostino Veneziano סולימאן הראשון (בטורקית: Sultan Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان اول; 6 בנובמבר 1494 (משוער) – 6 בספטמבר 1566), שנקרא סולימאן המפואר באירופה, או "הסולטאן סולימאן המחוקק" (בטורקית: Kanunî Sultan Süleyman; قانونى سلطان سليمان; בערבית: السلطان سليمان القانوني) בפי נתיניו, היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 1520–1566.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וסולימאן הראשון
סולימאן השני
סולימאן השני סולימאן השני (בטורקית: II. Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان ثانى, 15 באפריל 1642 – 22 ביוני 1691) היה הסולטאן העשרים של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-8 בנובמבר 1687 ועד מותו.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וסולימאן השני
סיאחת נאמה
סיאחת נאמה (בפרסית: سياحت نامه; בטורקית עות'מאנית: Seyahâtnâme) הוא כינוי פרסי לספר מסעות המופיע בעיקר בספרות העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וסיאחת נאמה
עלי אופקי
עלי אופקי (Ali Ufki; 1610–1675), או וויצ'ך בובובסקי (בפולנית: Wojciech Bobowski) היה מוזיקאי פולני ומתרגם בשירות האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ועלי אופקי
עלי ביי אל-כביר
עלי ביי אל-כביר עלי (ביי) אל-כביר (בטורקית עות'מאנית: علي بك الكبير תעתיק מדויק: עלי בכּ אלכּביר; 1728–8 במאי 1773) היה פוליטיקאי, מפקד צבאי וסולטאן ממלוכי ששלט במצרים בין השנים 1760–1772.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ועלי ביי אל-כביר
עזרא חדד
עזרא י' חדד (חדאד) (ברזילי) (בערבית: عزرا حداد; 9 בספטמבר 1903 – 14 במאי 1972) היה מחנך, מתרגם, משורר, עיתונאי, היסטוריון ופעיל ציוני יהודי-עיראקי-ישראלי.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ועזרא חדד
עבדורחמן עבדי פאשה ארנבוט
עבדורחמן עבדי פאשה ארנבוט (בטורקית: Arnavut Abdurrahman Abdi Paşa, תאריך לידה לא ידוע, לפני 1616 - 2 בספטמבר 1686) היה וזיר, איש צבא ומינהל עות'מאני בכיר ממוצא אלבני.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ועבדורחמן עבדי פאשה ארנבוט
עבדול חמיד השני
הטורה של עבדול חמיד השני עבד אל-חמיד השני, או עבדול חמיד השני (בטורקית: İkinci Abdülhamit אבדילהמיט השני; בטורקית עות'מאנית: عبد الحميد ثانی, Abdü’l-Ḥamīd-i sânî 21 בספטמבר 1842, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית – 10 בפברואר 1918, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית), היה סולטאן טורקי ושליטה ה-34 של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ועבדול חמיד השני
עות'מאן הראשון
עות'מאן הראשון (בטורקית עות'מאנית: عثمان باک; 1258 – 1326) היה מייסד השושלת העות'מאנית והעניק לה את שמה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ועות'מאן הראשון
עות'מאן השני
עות'מאן השני (בטורקית II. Osman; בטורקית עות'מאנית عثمان ثاني, 3 בנובמבר 1604 – 20 במאי 1622) או "עות'מאן הצעיר" (Genç Osman) היה הסולטאן השישה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה כ-4 שנים, מ-26 בפברואר 1618 ועד יום מותו.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ועות'מאן השני
עות'מאן השלישי
עות'מאן השלישי עות'מאן השלישי (בטורקית III. Osman; טורקית עות'מאנית عثمان ثالث, 2 בינואר 1699 – 30 באוקטובר 1757) היה הסולטאן העשרים-וחמישה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-13 בדצמבר 1754 ועד יום מותו ב-1757.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ועות'מאן השלישי
עות'מאנית
#הפניה טורקית עות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ועות'מאנית
עובדיה קמחי
עובדיה קמחי (26 ביוני 1888 – ?) היה מחנך, משורר, מתרגם, עיתונאי, חוקר ופעיל ציוני יהודי-ספרדי.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ועובדיה קמחי
עיתונות ערבית
עיתונות ערבית ובכללה עיתונות וכתבי עת המתפרסמים בשפה הערבית קיימת משלהי המאה ה-18.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ועיתונות ערבית
פארעה אל-ג'יפתליק
פארעה אל-ג'יפתליק (בערבית: فارعة الجفتلك, תעתיק מדויק: פארעה אלג'פתלכּ, הגייה: אֶל-גִ֫'פְתְלֶכּ) היא עיירה פלסטינית בעמק נחל תרצה, שבבקעת הירדן (אזור הג'יפתליק), בקרבת ההתנחלויות ארגמן ומשואה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ופארעה אל-ג'יפתליק
פאזל מוסטפא פאשא קפרולו
קרב סלנקמן ב-1691. ציור מ-1878 פאזל מוסטפא פאשא קפרולו (בטורקית: Köprülü Fazıl Mustafa Paşa; 1637 – 19 באוגוסט 1691) שימש כווזיר הגדול של האימפריה העות'מאנית מ-1689 עד 1691, כאשר האימפריה הייתה מעורבת במלחמה נגד מדינות במלחמת האימפריה העות'מאנית–הליגה הקדושה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ופאזל מוסטפא פאשא קפרולו
פאזל אהמט פאשא קפרולו
פאזל אהמט פאשא קפרולו (בטורקית עות'מאנית: كپرولى زاده فاضل احمد پاشا; בטורקית: Köprülü Fazıl Ahmet Paşa; 1635 – 3 בנובמבר 1676) היה הווזיר הגדול של האימפריה העות'מאנית בימי הסולטאן מהמט הרביעי.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ופאזל אהמט פאשא קפרולו
פוליטיקה של טורקיה
טורקיה היא דמוקרטיה נשיאותית ייצוגית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ופוליטיקה של טורקיה
פירי ראיס
הצי העותמאני בפתח מפרץ עדן, אמצע המאה ה-16אהמט מוהיטין פּירי (בטורקית: Ahmet Muhittin Pîrî; בטורקית עותמאנית: أحمد محيي الدين پيري; 1470, אולי 1465, גליפולי, האימפריה העות'מאנית – 1554, קהיר, מצרים), המוכר בכינויו פּירי ראיס (בטורקית עותמאנית: پیری رئیس), היה אדמירל עותמאני, גאוגרף, הידרוגרף (חוקר ימים) וכרטוגרף.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ופירי ראיס
פייטרו דלה ואלה
דף ממכתבו של דלה ואלה לחברו סקיפּאנו מיום 21 באוקטובר 1621 שאליו העתיק חמש אותיות בכתב יתדות; הודות לו התוודעו באירופה לראשונה לכתב הזה Albertinum בדרזדן סיתי מעאני פייטרו דֶלָה וַאלֶה (Pietro della Valle; 1586, רומא – 1652, רומא) היה נוסע, סופר ומלחין איטלקי.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ופייטרו דלה ואלה
צ'ירפאן
הלווייתם של האחים אלבלח שנורו למוות על ידי המשטרה הבולגרית ב-18 באוקטובר 1943, בחשד סיוע לפרטיזנים צ'ירפאן (בבולגרית: Чирпан) היא עיר בדרום מרכז בולגריה, השלישית בגודלה במחוז סטארה זאגורה וממוקמת כ-174 ק"מ מהבירה סופיה, 48 ק"מ מפלובדיב ו-36 ק"מ מבירת המחוז סטארה זאגורה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וצ'ירפאן
קאראגוז
קאראגוז (בטורקית Karagöz - "עין שחורה") הוא כינוי לז'אנר של תיאטרון צלליות בטורקיה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וקאראגוז
קאימקאם
איור של הקאימקאם של קונסטנטינופול ב-1809 קאימקאם (בטורקית: Kaymakam, בטורקית עות'מאנית: قائممقام) היה תואר מנהלי באימפריה העות'מאנית, שניתן למושל קאזה, שהייתה יחידת משנה של סנג'ק.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וקאימקאם
קוניה
קוניה (בטורקית: Konya; בטורקית עות'מאנית: قونیه; ביוונית: Ικόνιο - אִיקוֹנִיוֹ) היא עיר במערב טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה שהיא הנפה הגדולה בשטחה במדינה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וקוניה
קולה (סרביה)
קוּלָה (בסרבית קירילית: Кула, בסרבית בכתב לטיני: Kula) היא עיירה ורשות מקומית בסרביה, השוכנת במחוז באצ'קה המערבי אשר בפרובינציית וויבודינה, לגדות תעלת מים המקשרת בין הנהרות דנובה וטיסה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וקולה (סרביה)
קולה (בולגריה)
קוּלָה (בבולגרית: Кула) היא עיירה בצפון מערב בולגריה, השלישית בגודלה מבחינת כמות האוכלוסין במחוז וידין ושוכנת כ-149 ק"מ מהבירה סופיה, 30 ק"מ מבירת המחוז וידין ו-13 קילומטרים מגבול סרביה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וקולה (בולגריה)
קוליו פיצ'טו
קוֹליּוּ פיצֶ'טו (בבולגרית: Колю Фичето, בשמו בלידה ניקולה איוואנוב פיצ'ב - Никола Иванов Фичев, 1800 - 15 בנובמבר 1881) היה אדריכל, בנאי ופסל בולגרי מתקופת התחייה הלאומית הבולגרית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וקוליו פיצ'טו
רפורמה בשפה
רפורמה בשפה היא תהליך של יצירת שפה מתוכננת באמצעות שינויים נרחבים בשפה קיימת.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ורפורמה בשפה
רפובליקת קארס
הממשלה הלאומית הזמנית של דרום הקווקז (בטורקית עות'מאנית: Cenub-ı Garbi Kafkas Hükûmet-i Muvakkate-i Milliyesi) הידועה גם בשם רפובליקת קארס הייתה ממשלה זמנית קצרת מועד עצמאית להלכה, שקמה בעקבות הפסקת האש של מודרוס, הפסקת האש שסיימה את מלחמת העולם הראשונה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ורפובליקת קארס
רחוב ירושלים (חיפה)
רחוב ירושלים הוא רחוב בהדר הכרמל בחיפה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ורחוב ירושלים (חיפה)
רומן אלכסנדר
קטע מתוך כתב יד רוסי של רומן אלכסנדר מהמאה ה-17. בציור זה נראה אלכסנדר כשהוא חוקר את מעמקי הים רומן אלכסנדר (ידוע לפעמים כ"אלכסנדריה" או "אלכסנדראידה") הוא כינוי למגוון חיבורים ספרותיים, המשלבים אירועים היסטוריים מחייו של אלכסנדר הגדול עם שלל אגדות שדבקו בשמו לאורך השנים.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ורומן אלכסנדר
רומליה
רומליה בשנת 1801 רומליה בשנים 1840–1878 - החלק מהבלקן בירוק כהה רומליה (בטורקית: Rumeli, בטורקית עות'מאנית: رومايلى, בבולגרית: Румелия, ביוונית: Ρούμελη) הוא מונח גאו-פוליטי בשימוש החל מן המאה ה-15 כדי לציין את.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ורומליה
רומליה המזרחית
רומליה המזרחית לאחר קונגרס ברלין. הקו השחור מציין את גבולותיה של בולגריה לפי חוזה סן סטפנו בול של רומליה המזרחית משנת 1881 רומליה המזרחית (בולגרית Източна Румелия, טורקית עות'מאנית Rumeli-i Şarki, טורקית Doğu Rumeli, יוונית Ανατολική Ρωμυλία) הייתה מחוז (וילאייט) עצמאי באימפריה העות'מאנית שבירתה בפלובדיב שבבולגריה, ואשר קמה בתראקיה ב-1878, לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית ומכוח הסכמות קונגרס ברלין.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ורומליה המזרחית
רוסה
בניין האופרה ברוסה רחוב אלכסנדרובסקה-הרחוב המרכזי ברוסה ביתו של הסופר אליאס קנטי המסגד ברוסה רוּסֶה (בבולגרית Русе, בטורקית עות'מאנית רוֹסְצ'וּק) היא עיר נמל בבולגריה והחמישית בגודלה מבחינת כמות אוכלוסין במדינה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ורוסה
שבתי בוחבוט
הרב שבתי בוחבוט (1870, כ"ג בשבט ה'תר"ל – 26 באפריל 1948) היה אב בית דין ביפו, רב הקהילה היהודית בקיליס שבסוריה, הרב הראשי של חלב שבסוריה, ובהמשך הרב הראשי של יהדות לבנון.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ושבתי בוחבוט
שומן (עיר)
אנדרטת אבות המדינה הבולגרית מצודת שומן מצודת שומן-מבט על כנסייה בשומן בניין בית המשפט המחוזי בעיר בית העלמין היהודי בשומן לאחר שחולל על ידי נאו-נאצים ב-2010 שוּמֶן (בבולגרית: Шумен) היא עיר בצפון מזרח בולגריה בירתו של מחוז שומן וממוקמת 301 קילומטרים מהבירה סופיה, כ-80 ק"מ מערבית לווארנה, 18 ק"מ מערבית למדרה ו-19 ק"מ דרומית לפרסלב.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ושומן (עיר)
שכונת הגורג'ים
שנות ה-30 דעתו של אליעזר בן-יהודה על יושבי אשל אברהם, הצבי 1909 שכונת הגורג'ים או אשל אברהם או שכונת שער שכם הייתה שכונה בירושלים ליד שער שכם שנוסדה על ידי יהודים גאורגים שנקראו בפי העות'מאנים בטורקית עות'מאנית, גוּרג'ים.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ושכונת הגורג'ים
תמר, מלכת גאורגיה
גיאורגי השלישי, המלכה תמר וגאורגי הרביעי לאשה (מימין לשמאל) Uplistsikhe. אילוסטרציה משנות ה-80 של המאה ה-19 תמר בָּגְרַטְיוֹנִי (בגאורגית: თამარი, תָּמָרִי; או თამარ მეფე, תָּמָר מֶפֶּה; 1166 לערך - 18 בינואר 1213) הייתה מלכת ממלכת גאורגיה מ-1184 ועד למותה ב-1213.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ותמר, מלכת גאורגיה
תאופיק א-סווידי
תאופיק א-סווידי תאופיק א-סווידי (בערבית: توفيق السويدي; 1892–1968) היה מדינאי ודיפלומט עיראקי, כיהן בשלוש תקופות כהונה כראש ממשלת עיראק תחת שלטון המלכים פייסל הראשון ופייסל השני, והיה שגריר ארצו לחבר הלאומים ולאו"ם.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ותאופיק א-סווידי
תרכית עת'מאנית
#הפניה טורקית עות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ותרכית עת'מאנית
לאזיסטן
לאזיסטן (בטורקית עות'מאנית: لازستان; בלאזית: ლაზონა, לאזוֹנה; בגאורגית: ლაზეთი, לאזֶתי או ჭანეთი, צ'אנֶתי) היה סנג'ק עות'מאני (מחוז היסטורי טורקי) בווילאייט טרבזון.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ולאזיסטן
לאדינו
לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ולאדינו
טנזימאט
מהמוט השני אבדילמג'יט הראשון הטנזימאט (טורקית Tanzimat, טורקית עות'מאנית تنظيمات - "ארגון מחדש") הייתה תקופה של התחדשות ורפורמה בתולדות האימפריה העות'מאנית, אשר החלה בשנת 1839 והסתיימה עם קבלתה של החוקה הראשונה ב-1876.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וטנזימאט
טקירדא
המוזיאון בביתו העות'מאני המקורי של פרנץ ראקוצי טקירדא (בטורקית: Tekirdağ; בטורקית עות'מאנית: Tekfurdağı; ביוונית: Βισάνθη או Βυσάνθη (קרי: ויסנת'י) וכן Ῥαίδεστος (קרי: רד'סטוס); בשפות אירופאיות: Rodosto) היא עיר בטורקיה לחופו הצפון-מערבי של ים השיש, באזור מזרח תראקיה (החלק האירופאי של טורקיה), ובירת הנפה הנושאת את שמה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וטקירדא
טרבל (עיירה)
טרבל (בבולגרית: Тервел) היא עיירה במחוז דובריץ', שבצפון-מזרח בולגריה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וטרבל (עיירה)
טריפוליטניה העות'מאנית
קטע ממפת צפון־מערב אפריקה משנת 1707, בה נקראת טריפוליטניה בשם "ממלכת טריפולי" טריפוליטניה העות'מאנית, או במקור איילת (עד 1864)/וילאיית טריפולי המערב (מטורקית עות'מאנית: ايالة/ولايت طرابلس الغرب, Eyālet-i/Vilâyet-i Trâblus Gârp) הייתה פרובינציה של האימפריה העות'מאנית, שהשתרעה באזור החוף של לוב המודרנית והתקיימה מ־1551 עד כיבושה על ידי ממלכת איטליה ב־1911.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וטריפוליטניה העות'מאנית
טריקלה
מסגד עות'מאן פאשה מגדל השעון שבעיר טְרִיקָלַה היא עיר בצפון מערב יוון בחבל תסליה ובירת מחוז טריקלה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וטריקלה
טלעת פאשה
מהמט טלעת (בטורקית עות'מאנית: محمد طلعت, בטורקית: Mehmet Talât; 1 בספטמבר 1874 – 15 במרץ 1921), הידוע כטלעת פאשה (בטורקית עות'מאנית: محمد پاشا, בטורקית: Talât Paşa), היה אחד ממנהיגי מהפכת הטורקים הצעירים.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וטלעת פאשה
טורקית
בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וטורקית
טורה
מרכיבי הטורה הטורה של סולימאן המפואר הטורה של הסולטאן מהמוט השני: "מהמוט השני בן עבד אל-חאמיד עטור ניצחון לעד" טורה או טוגרא (בטורקית עות'מאנית طغراء; בטורקית Tuğra) הייתה חתימתו או חותמו של השליט העות'מאני אשר עוצבה וסוגננה באופן קליגרפי ואשר הוטבעה על מטבעות, בולים, תכתובות ועל כל מסמך רשמי אחר.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וטורה
טוזלה
טוּזְלָה (בבוסנית: Tuzla, בכתב קירילי: Тузла) היא עיר השוכנת בצפון-מזרח בוסניה והרצגובינה והשלישית בגודלה במדינה מבחינת אוכלוסין, לאחר סרייבו ובאניה לוקה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וטוזלה
טוופיק פיקרט
טוופיק פיקרט(בטורקית: Tevfik Fikret, בטורקית עות'מאנית: توفیق فکرت, בשמו האמיתי מהמט טוופיק Mehmet Tevfik, 24 בדצמבר 1867 איסטנבול - 19 באוגוסט 1915) היה משורר, מורה ופובליציסט טורקי ממוצא יווני.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וטוופיק פיקרט
זיכרונות נעים ביי
זיכרונות נעים ביי: מסמכים טורקיים רשמיים המתייחסים לגירוש ולמעשי הטבח בארמנים, הידועים גם בשם "מברקי טלעת פאשה", הוא ספר שנכתב על ידי ההיסטוריון והעיתונאי ארם אנדוניאן בשנת 1919.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וזיכרונות נעים ביי
חרב עות'מאן
חרב עות'מאן (טורקית עות'מאנית: Taklid-i Seyf, טורקית: Osman Kılıcı) הייתה חרב טקסית אשר נחגרה סביב מותניו של יורש העצר העות'מאני במהלך טקס הכתרתו לסולטאן האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וחרב עות'מאן
חכם באשי
חלב בסוריה, 1908 החכם באשי (בטורקית עות'מאנית: حاخامباشی; בתרגום מילולי: "ראש החכמים") היה התואר שניתן לרב הראשי של קהילה יהודית ברחבי האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וחכם באשי
חילופי האוכלוסין בין יוון וטורקיה
חילופי האוכלוסין בין יוון וטורקיה (בטורקית: Türkiye-Yunanistan nüfus mübadelesi; ביוונית: Μικρασιατική καταστροφή) התרחשו במחצית הראשונה של שנות ה-20 של המאה ה-20, והתבססו על זהותם הדתית והלאומית של המגורשים.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וחילופי האוכלוסין בין יוון וטורקיה
באיזיט הראשון
אנדולו היסארי באיזיט הראשון (טורקית I. Bayezid המכונה Yıldırım, ילדרם, שמשמעותו "הברק" וזאת משום מהירות מסעותיו הצבאיים ויכולתו לעבור בין מספר חזיתות בתוך זמן קצר להפליא; טורקית עות'מאנית بايزيد اول, 1360 – 8 במרץ 1403) היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בשנים 1389–1402.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ובאיזיט הראשון
באיזיט השני
ג'ם, אחיו של באיזיט באיזיט השני הטורה של באיזיט השני באיזיט השני או באיזיד השני (בטורקית: II. Bayezid או II. Beyazıt, וגם Bayezit ו-Beyazıd; בטורקית עות'מאנית: بايزيد ثاني, 3 בדצמבר 1447 – 26 במאי 1512) היה הסולטאן השמיני של האימפריה העות'מאנית ושלט בה מ-1481 עד 1512.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ובאיזיט השני
בקלווה
בַּקְלָוָה (בטורקית: Baklava; בטורקית עות'מאנית: باقلوا) או בַּקְלָאווה (בערבית: بقلاوة) היא מאפה מתוק העשוי שכבות בצק פילו וביניהן מילוי של אגוזי מלך או פיסטוקים טחונים.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ובקלווה
בית הקברות הפרוטסטנטי ביפו
בית הקברות הפרוטסטנטי ביפו הוא בית קברות קטן ובלתי פעיל ששימש את הקהילה הפרוטסטנטית הקטנה ביפו במאה ה-19.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ובית הקברות הפרוטסטנטי ביפו
בית הכנסת קהל ימבול (איסטנבול)
בית הכנסת קהל ימבול (בטורקית: Yanbol Sinagogu, מכונה גם "בית הכנסת הבולגרי") הוא בית כנסת אשר פועל בשכונת באלאט בעיר איסטנבול מהמחצית השנייה של המאה ה-15.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ובית הכנסת קהל ימבול (איסטנבול)
בית היתומים הספרדי
שלט הכניסה המבנה, סמטת בורוכוף משמאלו, לפניו מבנה מסחרי ברחוב יפו ומעליו מתנשא בניין "חלונות לירושלים" שער הכניסה המקורי בחזית שפנתה לרחוב יפו בית חינוך יתומים הכללי או בית היתומים הספרדי הוא מוסד צדקה שהוקם ב-1902 על ידי ועד העדה הספרדית בירושלים.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ובית היתומים הספרדי
ביי
בֵּיי (בטורקית מודרנית: Bey, בטורקית עות'מאנית: بک - בֵּיי, בק, בכּ או בג) היה תואר אצולה טורקי שהוצמד לאחר שמו הפרטי של אדם, ומקבילתו הנשית הייתה "האנם" (Hanım) מונח מהשפה הפרסית שמשמעותו "גברת".
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וביי
גאורגים באיראן
הנסיך מוחמד-בייק מגאורגיה, 1620. צויר על ידי רזה עבאסי ומוצג במוזאון בברלין הגאורגים האיראנים הם קבוצה אתנית של גאורגים המתגוררים באיראן.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וגאורגים באיראן
גרגשי
גִּרְגָּשִׁי הוא שמו המקראי של עם המוזכר כאחד משבעת עמי כנען אשר שכנו, לפי התיאור המקראי, בארץ ישראל טרם כיבושהּ, ואשר במקרא מובטח לעם ישראל שאלוהים יגרשם מהארץ לשם כיבושהּ על ידי ישראל.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וגרגשי
גוסטב נכטיגל
גוסטב נכטינגל (בגרמנית: Gustav Nachtigal); 23 בפברואר 1834 - 20 באפריל 1885) היה חוקר גרמני של מרכז ומערב אפריקה. כמו כן פעל כקונסול הכללי של הקיסרות הגרמנית בתוניסיה ולנציב הגרמני של מערב אפריקה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וגוסטב נכטיגל
גולנוש סולטאן
גולנוש סולטאן (בטורקית עות'מאנית: کلنوش سلطان; 1642 - 6 בנובמבר 1715) הייתה ההאסקי סולטאן של הסולטאן העות'מאני מהמט הרביעי והולידה סולטאן לבניהם מוסטפא השני ואהמט השלישי.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וגולנוש סולטאן
דפתרדאר
דִפְתִרְדַאר (בטורקית עות'מאנית: دفتردار, בטורקית: Defterdar) פירושו "נושא הפנקס".
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ודפתרדאר
דורצ'ול
דוֹרְצ'וֹל (בסרבית קירילית: Дорћол, בסרבית בכתב לטיני: Dorćol) היא שכונת מגורים ברובע "העיר העתיקה" של בלגרד בירת סרביה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ודורצ'ול
דוד ורוזה מזרחי
קברו של דוד מזרחי בהר הזיתים משפחת דוד ורוזה מזרחי הייתה אחת מ-66 המשפחות שהקימו את אחוזת בית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ודוד ורוזה מזרחי
דוושירמה
תחריט המציג ילדים נוצרים שנלקחו במסגרת דוושירמה-מס הילדים הדוושירמה (מטורקית עות'מאנית: دوشيرمه, איסוף; ביוונית: Παιδομάζωμα - איסוף הילדים; ברומנית: Tribut de sânge; בסרבית: Danak u krvi, בבולגרית: Кръвен данък - מס הדם) הייתה שיטת גיוס של הצבא והממשל של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ודוושירמה
דידימוטיכו
דידימוטיכו, (ביוונית: Διδυμότειχο) היא עיר הממוקמת ביחידה האזורית אברוס, אשר בתראקיה היוונית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ודידימוטיכו
המסגד הגדול ובית החולים בדיבריאי
מראה החזית המערבית - בית החולים משמאל והמסגד מימין מתחם המסגד הגדול ובית החולים בדיבריאי (טורקית Divriği Ulu Camii ve Darüşşifası) ממוקם בעיר דיבריאי בנפת סיוואס במזרח אסיה הקטנה שבטורקיה, ומאז שנת 1985 הוא מוכרז כאתר מורשת עולמית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית והמסגד הגדול ובית החולים בדיבריאי
המוסד ללשון הטורקית
המוסד ללשון הטורקית (בטורקית: Türk Dil Kurumu; בראשי תיבות: TDK) הוא מוסד ציבורי-ממלכתי האמון על חקר השפה הטורקית וטיפוחה, והוא הגוף הסטטוטורי המפקח על השפה הטורקית בטורקיה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית והמוסד ללשון הטורקית
המועצה האימפריאלית (האימפריה העות'מאנית)
המועצה האימפריאלית או הדיואן הקיסרי (בטורקית עות'מאנית Dîvân-ı Hümâyûn; בטורקית Divan-ı Hümayun) הייתה מעין ממשלה באימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית והמועצה האימפריאלית (האימפריה העות'מאנית)
המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים היא מכללה אקדמית להכשרת מורים בישראל.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית והמכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
האנם
האנם או האנום (בטורקית: Hanım; בפרסית: خانم) הוא שם תואר לנשים בטורקית ובשפות איראניות והודיות.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית והאנם
האנדאן סולטאן
האנדאן סולטאן (בטורקית עותמ'אנית: خندان سلطان; נולדה בתאריך לא ידוע – 9 בנובמבר 1605) הייתה בת זוגו של מהמט השלישי, וולידה סולטאן בתקופה מלכותו של בנה אהמט הראשון.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית והאנדאן סולטאן
האסקי סולטאן
האסקי סולטאן (טורקית עות'מאנית: خاصکي سلطان) היה התואר הקיסרי ששימש את בת זוגו הראשית של הסולטאן העות'מאני.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית והאסקי סולטאן
האלימה סולטאן
האלימה סולטאן (טורקית עות'מאנית: حلیمه سلطان) הייתה בת זוגו של הסולטאן מהמט השלישי, ואמו של הסולטאן מוסטפא הראשון והולידה סולטאן וכמו כן גם העוצרת של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית והאלימה סולטאן
האלידה אדיפ אדיוואר
האלידה אדיפ אדיוואר (בטורקית: Halide Edib Adıvar; בטורקית עות'מאנית: خالده اديب, 1884, קונסטנטינופול – 9 בינואר 1964) הייתה סופרת, פוליטיקאית, אשת אקדמיה וחינוך טורקית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית והאלידה אדיפ אדיוואר
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית והאימפריה העות'מאנית
הספרייה הלאומית והאוניברסיטאית על שם הקדוש קלמנט מאוחריד
הספרייה הלאומית והאוניברסיטאית על שם הקדוש קלמנט מאוחריד (במקדונית: Национална и универзитетска библиотека Св. Климент Охридски) היא ספרייה בסקופיה, בירת מקדוניה הצפונית שמשמשת כספרייה לאומית של מקדוניה הצפונית וכספריית אוניברסיטת סקופיה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית והספרייה הלאומית והאוניברסיטאית על שם הקדוש קלמנט מאוחריד
הפסה סולטאן
עַאִישֶׁה הַפְסָה סוּלְטַאן (בטורקית עות'מאנית: حفصه سلطان; 1478 - מרץ 1534) הייתה אשתו של סלים הראשון והולידה סולטאן הראשונה של האימפריה העות'מאנית כאמו של סולימאן המפואר.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית והפסה סולטאן
הצי העות'מאני
ספינת הדגל בפיקודו של האדמירל העות'מאני כמאל ראיס (1451–1511 לערך) היסטוריה שבו השתמשו בתותחים על אוניות הצי העות'מאני (בטורקית עות'מאנית: دوننماى همايون) היה אחד מציי המלחמה הגדולים בים התיכון, הים השחור, הים האדום, המפרץ הפרסי והאוקיינוס ההודי.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית והצי העות'מאני
השם של גאורגיה
השם "גאורגיה" נהוג בשפות רבות בעולם, ומקורו ביוונית: "גֶאוֹרג" (Γεωργ).
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית והשם של גאורגיה
התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים
התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ארכה כארבע מאות שנה, משנת 1517 עד 1917, ומונחים רבים בשפה הטורקית החדשה והערבית, שחלקם שנוצרו או השתמעו בעקבות השלטון העות'מאני, השתרשו מאז בשפה ובתרבות העברית, כמו בתרבות הארצישראלית בכללה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים
הטורקים הצעירים
הפגנות באיסטנבול, 1908 הטורקים הצעירים (בטורקית עות'מאנית: ژؤن ترک) הייתה מפלגה לאומנית טורקית שתפסה את השלטון באימפריה העות'מאנית ב-1908 לאחר שהדיחה את הסולטאן עבדול חמיד השני.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית והטורקים הצעירים
הזארפן אהמט צ'לבי
מגדל גאלאטה מעל הבוספורוס הזארפן אהמט צ'לבי (בטורקית: Hezârfen Ahmed Çelebi, בטורקית עות'מאנית: هزارفنّ أحمد چلبی; 1609, איסטנבול – 1640 אלג'יריה) היה מדען בן האימפריה העות'מאנית של ראשית המאה ה-17, אשר המסורת הטורקית מספרת כי הקדים את האחים מונגולפייה ורייט בחקר התעופה, והצליח באמצעות כנפיים מלאכותיות, שהכין מכנפי נשר, לבצע מעוף ארוך טווח באמצעות כוח שריריו בלבד, בלי להיעזר במנוע.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית והזארפן אהמט צ'לבי
החינוך היהודי בבולגריה
תלמידי בית הספר היסודי בפלובדיב כפי שצולמו במבנה "החדש" ב-1932 תולדות החינוך היהודי בבולגריה מתפרשות לאורך כל תולדותיה של יהדות בולגריה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית והחינוך היהודי בבולגריה
הבנק העות'מאני
מבנה הבנק בירושלים הבנק העות'מאני (בטורקית: Osmanlı Bankası; בטורקית עות'מאנית: Bank-ı Osmani) הוא בנק טורקי שפעל בעבר גם בארץ ישראל.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית והבנק העות'מאני
הונגריה העות'מאנית
הונגריה העות'מאנית (בהונגרית: Török hódoltság) מתארת את ההיסטוריה של הונגריה הדרומית והמרכזית של ימי הביניים שנכבשה ונשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית בין השנים 1541–1699.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית והונגריה העות'מאנית
היסטוריה של בולגריה
בולגריה היא מדינה בחצי האי הבלקני הגובלת ברומניה בצפון, בים השחור במזרח, ביוון ובטורקיה מדרום, במקדוניה ובסרביה במערב.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית והיסטוריה של בולגריה
ואלי (תואר שלטוני)
וָאלִי (בערבית: وَالِي (وَالٍ); בטורקית: Vali) מילה שמשמעותה מושל או נציב.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וואלי (תואר שלטוני)
וליקו טרנובו
וֵלִיקוֹ טַרְנוֹבוֹ (בבולגרית: Велико Търново) היא עיר במרכז בולגריה, המשמשת כבירת מחוז וליקו טרנובו.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ווליקו טרנובו
ולידה סולטאן
ולידה סולטאן (בטורקית עות'מאנית: والده سلطان, "אם הסולטאן") היה תואר שהחזיקה "האם החוקית" של סולטאן האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וולידה סולטאן
וזיר גדול
בני משפחתו של שגריר צרפת לאימפריה העות'מאנית מוצגים לווזיר הגדול באולם הדיואן הקיסרי, ב-1724 סמלו של ווזיר גדול עות'מאני מהמט סוקולו פאשה הווזיר הגדול אשר ניהל בפועל את האימפריה העות'מאנית במשך 15 שנים, במחצית השנייה של המאה ה-16 שטר של 20 דינרים מתוניסיה ועליו דיוקנו של חייראדין פאשה (1822–1890), אשר כיהן גם כווזיר הגדול של תוניסיה בשנים 1873–1877 וכווזיר הגדול של האימפריה העות'מאנית בשנים 1878–1879 בירבל, הווזיר הגדול בממשלו של אכבר, קיסר האימפריה המוגולית אהמט תאופיק פאשה (1845-1936) הווזיר הגדול האחרון של האימפריה העות'מאנית וזיר גדול (בטורקית: Vezir-i Azam או Sadrazam, בטורקית עות'מאנית: صدر اعظم, وزیر اعظم) היה תואר מנהלי באימפריות מוסלמיות ובכלל זה באימפריה העות'מאנית שהתייחס לבכיר שרי הסולטאן.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ווזיר גדול
וילאייט מנאסטיר
וילאייט מנאסטיר (בטורקית עות'מאנית: ولايت مناستر) היה מחוז מנהלי ברמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית, שהוקם בשנת 1874, התפרק בשנת 1877 והוקם מחדש בשנת 1879.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ווילאייט מנאסטיר
וילאייט מוסול
וילאייט מוסול (בטורקית עות'מאנית: ولايت موصل) היה חטיבה מנהלית ברמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ווילאייט מוסול
וילאייט ארזורום
וילאייט ארזורום (בטורקית עות'מאנית: ولايت ارضروم) היה מחוז מנהלי ברמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ווילאייט ארזורום
וילאייט אדנה
וילאייט אדנה (בטורקית עות'מאנית: ولايت اطنه; היה מחוז מנהלי ברמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית בדרום מזרח אסיה הקטנה, שהקיף את אזור קיליקיה. הוא הוקם במאי 1869.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ווילאייט אדנה
וילאייט סלוניקי
מפה עות'מאנית של וילאייט סלוניקי וילאייט סלוניקי (בטורקית עות'מאנית: ولايت سلانيك) היה חטיבה מנהלית מהרמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית משנת 1867 עד 1912.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ווילאייט סלוניקי
וילאייט סוריה
וילאייט סוריה (בטורקית עות'מאנית: ولايت سوريه), המכונה גם וילאייט דמשק,.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ווילאייט סוריה
וילאייט תימן
וילאייט תימן (בערבית: ولاية اليمن; בטורקית עות'מאנית: ولايت یمن) היה אזור אשר נוהל כמחוז ברמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ווילאייט תימן
וילאייט טרבזון
וילאייט טרבזון (בטורקית עות'מאנית: ولايت طربزون) היה מחוז מנהלי ברמה הראשונה (וילאייט) בחלק הצפון-מזרחי של האימפריה העות'מאנית וכלל את האזור לאורך קו החוף המזרחי של הים השחור ואת אזור ההר הפנימי של הרי הפונטוס.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ווילאייט טרבזון
וילאייט חלב
וילאייט חלב (בטורקית עות'מאנית: ولايت حلب; בערבית: ولاية حلب) היה מחוז מנהלי ברמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית, שבמרכזו העיר חלב.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ווילאייט חלב
וילאייט חג'אז
וילאייט חג'אז (בערבית: ولاية الحجاز; בטורקית עות'מאנית: ولايت حجاز) היה אזור חג'אז בחצי האי ערב כאשר הוא נוהל כמחוז ברמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ווילאייט חג'אז
וילאייט בצרה
וילאייט בצרה (בטורקית עות'מאנית: ولايت بصره) הייתה חטיבה מנהלית מהרמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ווילאייט בצרה
וילאייט בגדאד
וילאייט בגדד (בטורקית עות'מאנית: ولايت بغداد) היה מחוז מנהלי מהרמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית במרכז עיראק המודרנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ווילאייט בגדאד
וילאייט ביטליס
וילאייט ביטליס (בטורקית עות'מאנית: ولایت بتليس) היה מחוז מנהלי מהרמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ווילאייט ביטליס
וילאייט דיארבקיר
וילאייט דיארבקיר (בטורקית עות'מאנית: ولايت ديار بكر) היה מחוז מנהלי ברמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית, הממוקם במלואו בטורקיה המודרנית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ווילאייט דיארבקיר
וילאייט הדנובה
וילאייט הדנובה (בטורקית עות'מאנית: ولايت طونه; בבולגרית: Дунавска област, נפוץ יותר: Дунавски вилает) היה מחוז אדמיניסטרטיבי מדרגה ראשונה של האימפריה העות'מאנית בין השנים 1864–1878.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ווילאייט הדנובה
כנאפה
דרוזית בדלית אל-כרמל לצד עוואמה כְּנָאפֶה (בערבית: كنافة) היא עוגה מזרח תיכונית מסורתית העשויה משכבה של חוטי בצק דקיקים או בצק סולת ומתחתיה שכבה של גבינה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וכנאפה
ימבול
השכונה היהודית בימבול המבנה בו שכן בית הכנסת בימבול בין השנים 1896–1948 משמאל: המבנה בו שכן בית הספר היסודי היהודי בימבול. ב-1948, עם העלייה ההמונית לשראל נמכר לעיריית ימבול.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית וימבול
יניצ'רים
יניצ'ר (A) וסיפאהי (B) בציור מספרו של סלומון שווייגר, 1608 פטרול של יניצ'רים, ציור של אלכסנדר-גבריאל דקאן משנת 1828 היֶנִיצֵ'רִים (מטורקית עות'מאנית: يڭيچرى - חיילים חדשים) היו אחד מסוגי חיל הרגלים של האימפריה העות'מאנית, ששירתו במתכונת של צבא קבע.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ויניצ'רים
יעקב שלמה חזנוב
יעקב שלמה חזנוב, לאחר מלחמת העולם הראשונה יעקב שלמה חזנוב (כ"ב באייר תרכ"א /1861, זורביץ, פלך מוהילוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – י"ט באלול תרפ"ב, 12 בספטמבר 1922) היה מאנשי ביל"ו וממייסדי גדרה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ויעקב שלמה חזנוב
יצחק יחזקאל יהודה
יצחק יחזקאל יהודה יצחק יחזקאל יהודה (22 באוקטובר 1863, ט' בחשון תרכ"ד - 24 במרץ 1941, כ"ה באדר תש"א) היה מחנך, מתרגם, מוכר ספרים ומזרחן, שעסק בחקר תולדות עם ישראל והתרבות הערבית.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ויצחק יחזקאל יהודה
יהדות מצרים
יהדות מצרים היא קהילה יהודית עתיקה, אשר נוסדה על ידי פליטים מארץ ישראל, שהגיעו למצרים עם ירמיהו הנביא לאחר חורבן הבית הראשון.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ויהדות מצרים
יהדות איסטנבול
קהילת היהודים באיסטנבול ששימשה בירת האימפריה העות'מאנית הייתה אחת מהקהילות החשובות באימפריה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ויהדות איסטנבול
יהדות סרייבו
בית הכנסת האשכנזי המרכזי בסרייבו שהוקם ב-1902 יהדות סרייבו (גם יהדות שָֹרָאי-בּוֹסְנָה) היא קהילה יהודית בת שני קהלים, ספרדי ואשכנזי, הקיימת בעיר סרייבו בירת בוסניה והרצגובינה מאמצע המאה ה-16 ועד ימינו.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ויהדות סרייבו
יהדות סופיה
בית הכנסת המרכזי בסופיה פנים בית הכנסת המרכזי בסופיה ארון הקודש בבית הכנסת בסופיה מקווה הסמוך לבית הכנסת בסופיה יהדות סופיה היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בבולגריה, וראשיתה במאה ה-14.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ויהדות סופיה
יהדות פלובדיב
שלט הנצחה לזכר הצלת הקהילה היהודית במלחמת העולם השנייה יהדות פלובדיב היא קהילה יהודית בת מספר קהלים, שהתקיימה בעיר פלובדיב שבבולגריה, מהמאה ה-2 ועד המאה ה-6 או ה-7 ומתקיימת מהמאה ה-12 ועד ימינו.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ויהדות פלובדיב
יהדות קסטוריה
קסטוריה היא עיר בצפון יוון, בחבל מערב מקדוניה וסמוכה לגבולות מקדוניה הצפונית ואלבניה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ויהדות קסטוריה
יהדות בלגרד
בית הכנסת בבלגרד יהדות בלגרד היא קהילה יהודית בת מספר עדות, המתקיימת בעיר בלגרד בירת סרביה לפחות מהמאה ה-13 ועד ימינו.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ויהדות בלגרד
יהדות ביטולה
שרידי בית הכנסת "קהל פורטוגל" בביטולה ארון הקודש בבית הכנסת "קהל אראגון" בביטולה כפי שצולם בתקופת בין המלחמות גלעד לזכר בני הקהילה שגורשו על ידי הבולגרים לטרבלינקה אשר נחנך בביטולה ב-1958 דף שהונח במחנה ההשמדה טרבלינקה על ידי קציני צה"ל ובו רשימת הנרצחים מביטולה (2017) יהדות ביטולה (גם יהדות מוֹנָסְטִיר, יהדות מָנָסְטִיר) הייתה קהילה יהודית, שהתקיימה בעיר ביטולה שבמקדוניה הצפונית המודרנית לפחות מהמאה ה-12 ועד חורבנה בשואה באמצע המאה ה-20.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ויהדות ביטולה
יוסף סטרומזה
יוסף סטרומזה יוסף סטרומזה (1888, סלוניקי - 1980, חיפה) שופט, חלוץ, גואל קרקעות, מפעילי התנועה הציונית ביוון ובארץ ישראל.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ויוסף סטרומזה
יוסוף איזטין
הנסיך יוסוף איזטין (בטורקית עות'מאנית: شہزادہ یوسف عزالدین; 10 באוקטובר 1857 – 1 בפברואר 1916) היה נסיך עות'מאני, אשר כיהן כיורש העצר בתקופת שלטונו של מהמט החמישי.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ויוסוף איזטין
יוצ'בונאר
יוּצְ'בּוֹנָאר (בבולגרית: Ючбунар) הוא שמה ההיסטורי של שכונה השוכנת במערב המרכז הישן של סופיה, בירת בולגריה.
לִרְאוֹת טורקית עות'מאנית ויוצ'בונאר