גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
51 יחסים: מאיר ש"ץ, מאיר בן ברוך הלוי, מנחם בן יעקב מוורמייזא, מערבית, מגן אבות (פיוט), א' בסיוון, אלהיכם (סוג פיוט), אברהם שמואל בכרך, אביעזרי זליג אוירבך (בוכסווילר), סליחות, צבי הירש (פירושונים), צבי הירש אוירבך, קלונימוס, קלונימוס בן שבתי, קבלת שבת, קהילת יהודי מיינץ, קהילת יהודי שפייר, קהילות שו"ם, שמיני עצרת, שני זיתים, תעניות וורמייזא, תפילות ראש השנה, תקנות שו"ם, ט"ו בשבט (מועד), בליל זה יבכיון, ג' באייר, ד'תתנ"ו, ה'ק"ט, ה'שס"ד, ה'שע"ה, ה'שע"ו, ה'שצ"ו, ה'שכ"ד, ה'ת"ל, ה'תמ"ט, ה'תנ"ו, ה'תקל"ח, הטבח בוורמס, היידלברג, כ"ט בניסן, כ"ט בתמוז, כ"ט בטבת, כ"ג באייר, כהושעת אלים, י"ג בסיוון, י' באדר, יצחק מבילשטיין, יהדות מץ, יהדות ורמייזא, יהדות וורמס, ..., יום טוב ראשון של סוכות. להרחיב מדד (1 יותר) »
מאיר ש"ץ
קבר רבי מאיר בן יצחק בעל האקדמות בגוש חלב, לפי אחת המסורות רבי מאיר בן רבי יצחק ש"ץ נהוראי, הידוע בכינויו "בעל האקדמות", חי בוורמייזא במחצית השנייה של המאה האחת עשרה.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא ומאיר ש"ץ · ראה עוד »
מאיר בן ברוך הלוי
רבי מאיר בן ברוך הלוי מווינה (גם: מהר"ם הלוי, מהר"ם סג"ל, מהר"ם ס"ל) היה רב בפרנקפורט וארפורט וראש ישיבת וינה במפנה המאה ה-15 ואחד מחשובי הרבנים באשכנז שלאחר תקופת בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא ומאיר בן ברוך הלוי · ראה עוד »
מנחם בן יעקב מוורמייזא
רבי מנחם בן יעקב מוורמייזא (נפטר בג' באייר ד'תתקס"ג, אפריל 1203) היה מגדולי הפייטנים באשכנז במאה ה-12, ודיין בבית הדין של יהדות וורמייזא לצדו של רבי אלעזר מגרמייזא בעל ספר הרקח.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא ומנחם בן יעקב מוורמייזא · ראה עוד »
מערבית
מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא ומערבית · ראה עוד »
מגן אבות (פיוט)
מגן אבות הוא סוג פיוט, המיועד להרחיב את ברכה מעין שבע הנאמרת בתפילת ערבית של שבת, לפני הפסקה "מגן אבות בדברו" או בתוכה.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא ומגן אבות (פיוט) · ראה עוד »
א' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וא' בסיוון · ראה עוד »
אלהיכם (סוג פיוט)
אֱלֹהֵיכֶם הוא סוג של פיוטים קצרים המיועדים לקדושה של תפילת מוסף, כמעבר לפסוק.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא ואלהיכם (סוג פיוט) · ראה עוד »
אברהם שמואל בכרך
רבי אברהם שמואל בכרך (1575 בערך – כ"ז באייר ה'שע"ה, 26 במאי 1615) היה רב במספר ערים, ובסוף ימיו רבה של יהדות וורמייזא.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא ואברהם שמואל בכרך · ראה עוד »
אביעזרי זליג אוירבך (בוכסווילר)
רבי אביעזרי זליג אוירבך (בכתיב שנהג בזמנו: אביעזרי זעליג אויערבך; י"ז בחשוון ה'תפ"ו, 1725, ברודי – ט"ז בשבט ה'תקכ"ח, 1768, בוכסווילר) היה רב גרמני-אלזסי, מתלמידי רבי יהונתן אייבשיץ.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא ואביעזרי זליג אוירבך (בוכסווילר) · ראה עוד »
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וסליחות · ראה עוד »
צבי הירש (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וצבי הירש (פירושונים) · ראה עוד »
צבי הירש אוירבך
הרב צבי הירש אוירבך (בכתיב שנהג בזמנו אויערבאך; ה'ת"ן, הורוכוב – ו' באייר ה'תקל"ח, מאי 1778, וורמייזא) היה דיין בברודי, מרא דאתרא בליפחוביץ, וראש ישיבה ואב"ד וורמייזא.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וצבי הירש אוירבך · ראה עוד »
קלונימוס
* קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:שמות פרטיים לגברים.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וקלונימוס · ראה עוד »
קלונימוס בן שבתי
רבי קלונימוס בן שבתי מרומי (נולד ברומא, סביבות 1030 - נפטר בד'תתנ"ו, 1096) היה רב מן הראשונים, בן רומא שהיגר לאשכנז וכיהן כראש הישיבה בוורמייזא בסביבות 1070.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וקלונימוס בן שבתי · ראה עוד »
קבלת שבת
קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וקבלת שבת · ראה עוד »
קהילת יהודי מיינץ
Emmerich Joseph von Breidbach zu Bürresheim לרגל בחירתו לנסיך בוחר ממיינץ ב־5 ביולי 1763. אמריך התיר ליהודים להתגורר מחוץ לרובע היהודי הקהילה היהודית בעיר מיינץ (במקורות יהודיים כונתה מגנצא ולפעמים מינץ) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות ביהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וקהילת יהודי מיינץ · ראה עוד »
קהילת יהודי שפייר
שרידי בית הכנסת העתיק של שפייר הקהילה היהודית בשפייר (שפיירא כפי שנקראה בפי היהודים) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות הוותיקות והחשובות ביותר בקרב יהדות אשכנז בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וקהילת יהודי שפייר · ראה עוד »
קהילות שו"ם
קהילות שו"ם (או: שו"מ) הוא כינוי מקובל לקהילות היהודיות בערים שפייר, וורמס ומיינץ (שפיירא, וורמייזא ומגנצא) שעל גדות נהר הריין.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וקהילות שו"ם · ראה עוד »
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא ושמיני עצרת · ראה עוד »
שני זיתים
כתוב ביד מן המאה ה-13. שני זיתים נכרתים הוא פיוט מאת ר' שלמה אבן גבירול מסוג "מאורה", כלומר מיועד להיאמר בברכת יוצר המאורות לפני החתימה.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא ושני זיתים · ראה עוד »
תעניות וורמייזא
לקהילה היהודית בוורמייזא היו מספר תעניות ציבור מקומיות ייחודיות לה, שנקבעו על מאורעות שונים בתולדות הקהילה.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא ותעניות וורמייזא · ראה עוד »
תפילות ראש השנה
תפילות ראש השנה, ארתור שיק, 1948בכל יום מימי ראש השנה מתפללים ארבע תפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא ותפילות ראש השנה · ראה עוד »
תקנות שו"ם
תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא ותקנות שו"ם · ראה עוד »
ט"ו בשבט (מועד)
עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 29 ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן (בלשון המשנה) הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, תקופה שבה כבר ירדו רוב גשמי השנה, והפירות שחונטים מכאן ואילך גדלים בעיקר מכוח גשמי השנה.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וט"ו בשבט (מועד) · ראה עוד »
בליל זה יבכיון
יהודים אבלים בתשעה באב בציורו של ליאופלד הורוויץ, (1887) בְּלֵיל זֶה יִבְכָּיוּן, היא קינה הפותחת את אמירת הקינות בליל תשעה באב.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא ובליל זה יבכיון · ראה עוד »
ג' באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וג' באייר · ראה עוד »
ד'תתנ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וד'תתנ"ו · ראה עוד »
ה'ק"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וה'ק"ט · ראה עוד »
ה'שס"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וה'שס"ד · ראה עוד »
ה'שע"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וה'שע"ה · ראה עוד »
ה'שע"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וה'שע"ו · ראה עוד »
ה'שצ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וה'שצ"ו · ראה עוד »
ה'שכ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וה'שכ"ד · ראה עוד »
ה'ת"ל
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וה'ת"ל · ראה עוד »
ה'תמ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וה'תמ"ט · ראה עוד »
ה'תנ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וה'תנ"ו · ראה עוד »
ה'תקל"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וה'תקל"ח · ראה עוד »
הטבח בוורמס
בטבח בוורמס נרצחו לפחות 800 יהודים מהקהילה היהודית בוורמייזא, כחלק מגזירות תתנ"ו בימי מסע הצלב הראשון.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא והטבח בוורמס · ראה עוד »
היידלברג
היידלברג (בגרמנית) היא עיר בת כ-149,000 תושבים (נכון ל-2011) במדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא והיידלברג · ראה עוד »
כ"ט בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וכ"ט בניסן · ראה עוד »
כ"ט בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וכ"ט בתמוז · ראה עוד »
כ"ט בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ט בטבת היא ברוב השנים פרשת בא.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וכ"ט בטבת · ראה עוד »
כ"ג באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וכ"ג באייר · ראה עוד »
כהושעת אלים
כְּהוֹשַׁעְתָּ אֵלִים הוא פיוט הושענות הנאמר כחלק ממנהג ההושענות בחג הסוכות, לפי מנהגי אשכנז ואיטליה.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וכהושעת אלים · ראה עוד »
י"ג בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וי"ג בסיוון · ראה עוד »
י' באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי' אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא וי' באדר · ראה עוד »
יצחק מבילשטיין
רבי יצחק הלוי מבילשטיין (נפטר בסביבות ה'קל"ז, 1377), המכונה רבי יצחק "אסיר התקוה", היה ראש ישיבה ומנהיג ציבור ביהדות אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-14, לאחר גזרות ק"ט.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא ויצחק מבילשטיין · ראה עוד »
יהדות מץ
בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא ויהדות מץ · ראה עוד »
יהדות ורמייזא
#הפניה יהדות וורמייזא.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא ויהדות ורמייזא · ראה עוד »
יהדות וורמס
#הפניה יהדות וורמייזא.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא ויהדות וורמס · ראה עוד »
יום טוב ראשון של סוכות
ממוזער יום טוב ראשון של סוכות חל בט"ו בתשרי והוא היום הראשון לשבעת ימי חג הסוכות.
חָדָשׁ!!: יהדות וורמייזא ויום טוב ראשון של סוכות · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהדות_וורמייזא
