סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יהודה אליצור

מַדָד יהודה אליצור

יהודה אליצור (הרשקוביץ; כ"ז בתמוז ה'תרע"א, 23 ביולי 1911 – ב' בטבת ה'תשנ"ח, 31 בדצמבר 1997) היה פרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, מחוקרי המקרא והגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל. [1]

108 יחסים: מציאת ספר התורה בימי יאשיהו, משל יותם, מלחמת ישראל ויהודה במואב, מלכי-צדק, מג'דל שמס, מגרון (יישוב מקראי), מגדל בבל, מיפעת, מישע, מיכאל הרשקוביץ, אמציהו, ארון הברית, ארכאולוגיה מקראית, אריאלה דים-גולדברג, אל, אליצור (פירושונים), אחנתון, אחימעץ בן צדוק, אביגיל, אביה (מלך יהודה), אדני צדק, אהוד בן גרא, אום ג'וני, אורי אליצור, נחלת שבט מנשה, נחלת שבט אפרים, נחלת שבט נפתלי, נחלת שבט בנימין, נחלת שבט דן, נחום, ספר שופטים, עמק שווה, עמוס פריש, עפרה (שבט בנימין), עפרון החתי, ערוער, ערוער (מואב), עטרות אדר, עזבת צרטה, עברים, עגלון (עיר מקראית), עדולם, עכסה, פרעתון, צפון (עיר מקראית), צרעה, ציון (ירושלים), קריית ארבע, רמתיים צופים, רמה (מקרא), ..., רמה (שבט בנימין), רבקה אליצור, רגמים בדרום-מערב ירושלים, שמעיהו הנחלמי, שמואל קליין, שעיר לעזאזל (מצווה), שבט ראובן, שבט בנימין, שבטי ישראל, שור (אתר מקראי), שישק, תקופת השופטים, תרתן, תל חצור, לסלו לדאני, טייבה (נפת רמאללה ואל-בירה), חורמה, חובב חותן משה, חוה, חידת שמשון, ב' בטבת, באר לחי ראי, ברית בין הבתרים, ברייתא דתחומין, בורג' ביתין, בית אל (יישוב מקראי), בית און, בית חורון (עיר מקראית), בית המקדש, ביתילו, גלוד, גופנה, דעת מקרא, דלילה, דוד ובת שבע, דיר אבאן, ה'תשנ"ח, העי, הר אפרים, השערת התעודות, השומרונים בהלכה, התנועה למען ארץ ישראל השלמה, החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה, ההתיישבות היהודית ברמת הגולן, ורד נעם, כתובת רחוב, כתובות ספירה, כיבוש העי, יאיר בן מנשה, יפתח הגלעדי, יציאת מצרים במחקר, יקיר ירושלים, יבלעם, יבין מלך חצור, יהצה, יהושפט בן אחילוד, יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות), יואל בן נון. להרחיב מדד (58 יותר) »

מציאת ספר התורה בימי יאשיהו

שפן מקריא ליאשיהו את הכתוב בספר, ציור משנת 1873 יאשיהו קורע את בגדיו עם גילוי ספר התורה. איור מעשה ידי יוליוס שנור פון קרולספלד. מציאת ספר התורה בימי יאשיהו הוא סיפור מקראי המופיע בספר מלכים ובספר דברי הימים.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ומציאת ספר התורה בימי יאשיהו · ראה עוד »

משל יותם

משל יותם בגן רינה סמילנסקי, רחובות מְשַׁל יוֹתָם (נקרא גם משל האטד) הוא משל שנשא יותם בן גדעון על דרך מינויו של שופט חדש לאחר מות אביו, השופט גדעון.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ומשל יותם · ראה עוד »

מלחמת ישראל ויהודה במואב

מלחמת ישראל ויהודה במואב, על פי המקרא, הייתה מלחמה שערכו יהורם מלך ישראל, יהושפט מלך יהודה ומלך אדום מול מישע מלך מואב, בסביבות מאה השמינית או התשיעית לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ומלחמת ישראל ויהודה במואב · ראה עוד »

מלכי-צדק

כפגישת אברהם (מימין) עם מלכי-צדק (משמאל). ציור מהמאה ה-15. התמונה מוצגת בקתדרלת סנט-פטר בלוון, בלגיה מַלְכִּי-צֶדֶק מלך שלם, היא ירושלים, כהן לאל עליון, הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ומלכי-צדק · ראה עוד »

מג'דל שמס

תמונה היסטורית של הכפר הכפר בשנת 2009 טקסט.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ומג'דל שמס · ראה עוד »

מגרון (יישוב מקראי)

מגרון הוא יישוב מקראי בתחומי נחלת שבט בנימין, באזור נחל מכמש בבנימין.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ומגרון (יישוב מקראי) · ראה עוד »

מגדל בבל

רנסאנס הצפוני שבולטת בו הגרנדיוזיות והדרמטיות. מִגְדַּל בָּבֶל, או בכינויו הרווח בספרות הרבנית: מעשה דור הפַּלָּגָה, הוא סיפור מקראי המופיע בסוף פרשת נח שבספר בראשית, לאחר סיפור המבול.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ומגדל בבל · ראה עוד »

מיפעת

נחלות שבטי ישראל מֵיפַעַת (גם: מֵפָעַת) הייתה אחת מ-48 ערי הלויים בעבר הירדן שהשימשה גם כעיר מקלט, העיר ומגרשיה היו בתחומי בנחלת שבט ראובן.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ומיפעת · ראה עוד »

מישע

מַצֶּבֶת מֵישַׁע מֵישַׁע היה מלך מואב אשר שלט במקביל למלכי שושלת בית עמרי.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ומישע · ראה עוד »

מיכאל הרשקוביץ

הרב מיכאל הרשקוביץ (נולד בו' בניסן ה'תש"ג, 11 באפריל 1943) הוא מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה הכהן קוק, ר"מ בישיבת מרכז הרב, היה רב היישוב נריה שבבנימין ודיין בבית הדין לממונות במערב בנימין.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ומיכאל הרשקוביץ · ראה עוד »

אמציהו

אֲמַצְיָהוּ (במקרא נקרא גם: אֲמַצְיָה) היה מלך יהודה בין השנים 797 לפנה"ס עד 769 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ואמציהו · ראה עוד »

ארון הברית

ציור מאת ג'יימס טיסו המתאר את משה ואהרון משתחווים בפני ארון הברית. ארון הברית (קרוי גם ארון האלוהים או ארון העדות), הוא תיבה עשויה עץ ומצופה זהב, בה נשמרו לוחות הברית לפי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וארון הברית · ראה עוד »

ארכאולוגיה מקראית

המאה ה־9 לפנה"ס, שנתגלתה בעבר הירדן ובה מוזכר השם "ישראל". ארכאולוגיה מקראית היא תחום בארכאולוגיה שעוסק בממצאים מתקופת המקרא בארץ ישראל ובסביבתה, ומנסה לשחזר את תולדות עם ישראל ושאר עמי הארץ על בסיס ממצאים אלה.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וארכאולוגיה מקראית · ראה עוד »

אריאלה דים-גולדברג

אריאלה דים-גולדברג (1935–1985) הייתה סופרת עברית וחוקרת מקרא.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ואריאלה דים-גולדברג · ראה עוד »

אל

שור (שנקרא גם אלוף), ו"למד" - שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור. אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על-טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ואל · ראה עוד »

אליצור (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ואליצור (פירושונים) · ראה עוד »

אחנתון

אחנתן ומשפחתו סוגדים לאל אתן אחנתון, שנודע כאמנחותפ הרביעי בראשית מלכותו, היה פרעה של השושלת השמונה-עשרה במצרים.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ואחנתון · ראה עוד »

אחימעץ בן צדוק

אֲחִימַעַץ בֶּן צָדוֹק היה דמות מקראית, כהן גדול במקדש שלמה, בן צדוק הכהן מזרע אלעזר בן אהרן הכהן.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ואחימעץ בן צדוק · ראה עוד »

אביגיל

כג דוד פוגש באביגיל ציור מעשה ידי אנטוניו מולינרי אֲבִיגַיִל, דמות מקראית, הייתה אשתו של נבל הכרמלי, ולאחר מותו, אשתו של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ואביגיל · ראה עוד »

אביה (מלך יהודה)

אֲבִיָּה (אֲבִיָּם) הוא דמות מקראית, מלך על ממלכת יהודה בשנים 911 לפנה"ס עד 908 לפנה"ס. בנם של רחבעם מלך יהודה ומעכה.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ואביה (מלך יהודה) · ראה עוד »

אדני צדק

אֲדֹנִי צֶדֶק דמות מקראית, מלך ירושלים בזמן כיבוש הארץ על ידי יהושע, שמו נזכר ב: כאשר נודע לאדני צדק כי הערים העי ויריחו נפלו בידי הצבא הישראלי ותושבי גבעון נכנעו, כרת אדני צדק ברית עם מלכי חברון, ירמות, לכיש ועגלון והכריז מלחמה על הגבעונים.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ואדני צדק · ראה עוד »

אהוד בן גרא

אֵהוּד בֶּן גֵּרָא לפי המקרא, היה השופט השני ששפט את ישראל בתקופת השופטים.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ואהוד בן גרא · ראה עוד »

אום ג'וני

הצריף באום ג'וני. התמונה צולמה בשנת 1910 על ידי הצלם אברהם סוסקין הצריף המשוחזר באום ג'וני האנדרטה באום ג'וני רשימת הקיבוצים באום ג'וני אום ג'וני - Umm Junieh, מפה משנת 1880 אום ג'וני היה כפר ערבי-בהאי ליד נהר הירדן, מקום ההתיישבות הראשון של מקימי קבוצת דגניה א' לפני שהתיישבו בנקודת הקבע של היישוב ליד מוצא הירדן מהכנרת.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ואום ג'וני · ראה עוד »

אורי אליצור

יחיאל אוריהו (אורי) אליצור (26 בפברואר 1946, כ"ה באדר א' תש"ו – 22 במאי 2014, כ"ב באייר תשע"ד) היה פובליציסט, עיתונאי זוכה פרס סוקולוב ואיש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ואורי אליצור · ראה עוד »

נחלת שבט מנשה

מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט מנשה: בצהוב-ירוק -במרכז הארץ נחלת שבט מנשה עלתה בגורל "בית יוסף", לאחר נחלת שבט אפרים.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ונחלת שבט מנשה · ראה עוד »

נחלת שבט אפרים

מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט אפרים''' בצהוב בהיר - בשדרת ההרים - צפונית מירושלים נַחֲלַת שֵׁבֶט אֶפְרָיִם נקבעה על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ונחלת שבט אפרים · ראה עוד »

נחלת שבט נפתלי

מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט נפתלי''' בחום-בהיר -בצפון-מזרח הארץ נַחֲלַת שֵׁבֶט נַפְתָּלִי או כפי שהיא מכונה "ארץ נפתלי", מצויה בצפון-מזרח ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ונחלת שבט נפתלי · ראה עוד »

נחלת שבט בנימין

נחלות שבטי ישראל. '''נחלת שבט בנימין צבועה בתכלת במרכז מפת ההתנחלות השבטים''' נחלת שבט בנימין נקבעה בגורל, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ונחלת שבט בנימין · ראה עוד »

נחלת שבט דן

מפת חלוקת הארץ לשבטים – '''נחלת שבט דן: בירוק כהה ליד חוף הים בדרום נַחֲלַת שֵׁבֶט דָּן היא החלק מארץ ישראל שנקבע בהגרלת נחלתם של שבטי ישראל כנחלתו של שבט דן.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ונחלת שבט דן · ראה עוד »

נחום

פסל של נחום, בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס, קונגוניאס, ברזיל נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי הוא נביא מתקופת התנ"ך.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ונחום · ראה עוד »

ספר שופטים

סֵפֶר שׁוֹפְטִים הוא הספר השני בקבוצת ספרי הנביאים שבתנ"ך, אחרי ספר יהושע ולפני ספר שמואל.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וספר שופטים · ראה עוד »

עמק שווה

עמק שווה הוא שמו של מקום פגישתם של אברהם ומלך סדום עם מלכי-צדק מלך שלם לאחר מלחמת ארבעת המלכים את החמישה, והוא מזוהה בתורה עם עמק המלך:.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ועמק שווה · ראה עוד »

עמוס פריש

עמוס פריש (נולד ב-1953) הוא פרופסור מן המניין במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ועמוס פריש · ראה עוד »

עפרה (שבט בנימין)

עָפְרָה היא עיר מקראית בנחלת שבט בנימין שמקובל לזהותה עם הכפר טייבה שנמצא כקילומטר אחד דרומית מהר בעל חצור.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ועפרה (שבט בנימין) · ראה עוד »

עפרון החתי

עֶפְרוֹן הַחִתִּי, ובשמו המלא עֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר, הוא דמות מקראית המופיעה בתחילת פרשת חיי שרה שבספר בראשית.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ועפרון החתי · ראה עוד »

ערוער

תל עֲרוֹעֵר - מבט מצפון תל עֲרוֹעֵר - מבט ממערב. ניכרים בתמונה שני המפלסים שעליהם התקיים היישוב בתל. עֲרוֹעֵר הוא שמן של כמה ערים מקראיות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וערוער · ראה עוד »

ערוער (מואב)

ערוער על גדתו הצפונית של נחל ארנון ערוער הייתה עיר עתיקה ששכנה על גדתו הצפונית של נחל ארנון בעבר הירדן המזרחי.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וערוער (מואב) · ראה עוד »

עטרות אדר

200px עַטְרוֹת אַדָּר (גם עטרות או עטרות הארכי) הוא יישוב המוזכר בספר יהושע בגבול בין נחלת שבט בנימין לנחלת שבט אפרים.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ועטרות אדר · ראה עוד »

עזבת צרטה

בית ארבעת המרחבים בעזבת צרטה. ברקע חלק מפארק התעשייה אפק שלט הסבר על עזבת צרטה ה"מחצבה" למרגלות התל בור ששימש כממגורה שלט הסבר על קרב אבן העזר באתר עזבת צרטה עִזְבְּת צַרְטַה הן חורבות יישוב קדום קטן ואתר ארכאולוגי ביער ראש העין, בין ראש העין וכפר קאסם, ולא הרחק מן העיר הקדומה אפק.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ועזבת צרטה · ראה עוד »

עברים

שמיים (עברים?) בציור מקבר בני חסן במצרים העליונה מתוארך לתקופת הברונזה התיכונה II עִבְרִים הוא כינוי מקראי לבני ישראל או לאבותיהם, לרוב בהקשרים ספציפיים, או לקבוצות מסוימות מתוכם.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ועברים · ראה עוד »

עגלון (עיר מקראית)

העיר המקראית עֶגְלוֹן מופיעה במקרא לראשונה, בסיפור על מלכה דְּבִיר אשר נמנה עם חמשת מלכי האמורי שהביס יהושע בן נון כאשר נחלץ לעזרתם של תושבי העיר גבעון, כאמור:.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ועגלון (עיר מקראית) · ראה עוד »

עדולם

חורבות עדולם עֲדֻלָּם הייתה עיר מקראית מרכזית בשפלת יהודה, בנחלת שבט יהודה.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ועדולם · ראה עוד »

עכסה

עכסה עַכְסָה היא דמות מקראית, בתו של כלב בן יפונה, שהיה נשיא שבט יהודה ואחד המרגלים שלא הוציא דיבה על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ועכסה · ראה עוד »

פרעתון

מקומה של פרעתון בנחלת שבט מנשה במפת נחלות שבטי ישראל פִּרְעָתוֹן הוא אתר מתקופת המקרא, בו נולד ונקבר השופט האחד-עשר עבדון בן הלל הפרעתוני, ובו נולד וכנראה גם נקבר אחד מגיבורי דוד, בניהו על פי ספר שמואל.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ופרעתון · ראה עוד »

צפון (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל צָפוֹן הייתה עיר מקראית בעמק סוכות שבעבר הירדן, בנחלת שבט גד.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וצפון (עיר מקראית) · ראה עוד »

צרעה

צרעת הפלך יונקת צוף מפרחי החצב, מועצה אזורית חוף הכרמל הצרעות הן חרקים מסדרת הדבוראים המהווים קבוצה פאראפילטית.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וצרעה · ראה עוד »

ציון (ירושלים)

אפרים משה ליליין, '''ציון''', 1903 צִיּוֹן, הוא אחד משבעים שמותיה של ירושלים, ובמקרא הוא הכינוי השני לירושלים אחר השם "ירושלים".

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וציון (ירושלים) · ראה עוד »

קריית ארבע

קִרְיַת אַרְבַּע היא התנחלות במעמד של מועצה מקומית בהרי יהודה, השוכנת בצמוד לעיר חברון בצידה המזרחי.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וקריית ארבע · ראה עוד »

רמתיים צופים

רָמָתַיִים צוֹפִים, או הרמתיים צופים, היא עיר מקראית המוזכרת בספר שמואל כעירו של אלקנה.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ורמתיים צופים · ראה עוד »

רמה (מקרא)

מפת ארץ ישראל בתקופת הישראלית (להגדלה אנא לחצו על התמונה) רמה או הרמה, הוא כינוי או שם נלווה של אתרים, שחלקם היו ערים פרק זמן, בארץ ישראל בתקופה הישראלית, המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ורמה (מקרא) · ראה עוד »

רמה (שבט בנימין)

250px רָמָה היא עיר מקראית המוזכרת ברשימת ערי שבט בנימין בספר יהושע.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ורמה (שבט בנימין) · ראה עוד »

רבקה אליצור

רבקה אליצור (כ"ו בחשוון תרפ"א, 7 בנובמבר 1920 – כ"ו בתשרי תש"ם, 17 באוקטובר 1979) הייתה משוררת, סופרת ומחנכת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ורבקה אליצור · ראה עוד »

רגמים בדרום-מערב ירושלים

רגמים בדרום־מערב ירושלים הם קבוצה של רגמים המצויות בדרום-מערב ירושלים, החל מבית זית בצפון וכלה בעיר גנים וגבעת משואה בדרום.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ורגמים בדרום-מערב ירושלים · ראה עוד »

שמעיהו הנחלמי

שמעיהו הנחלמי (גם שמעיה) היה נביא שקר אשר מוצאו היה על-פי התרגום מחלם.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ושמעיהו הנחלמי · ראה עוד »

שמואל קליין

שמואל קליין (17 בנובמבר 1886, תרמ"ז – 21 באפריל 1940, י"ד בניסן ת"ש) היה רב, היסטוריון וחוקר הגאוגרפיה של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ושמואל קליין · ראה עוד »

שעיר לעזאזל (מצווה)

שילוח השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב שִׁילּוּחַ שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל הוא מצווה שהייתה מקוימת ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ושעיר לעזאזל (מצווה) · ראה עוד »

שבט ראובן

בול המוקדש לשבט ראובן שֵׁבֶט רְאוּבֵן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ושבט ראובן · ראה עוד »

שבט בנימין

בול המוקדש לשבט בנימין מפה עתיקה של שבט בנימין ואפריים משנת 1658 שבט בנימין הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך והוא מצאצאי האם הרביעית, רחל.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ושבט בנימין · ראה עוד »

שבטי ישראל

מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ושבטי ישראל · ראה עוד »

שור (אתר מקראי)

האגם המר הגדול בצילום אווירי מצפון מערב. משמאל לו מיקומו של שור שׁוּר הוא חבל ארץ בצפון סיני, בסמוך לגבול המזרחי של מצרים העתיקה, ששימש כשער למצרים עבור הבאים אליה או היוצאים ממנה.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ושור (אתר מקראי) · ראה עוד »

שישק

שישק היה מלך מצרים הנזכר במקרא שלוש פעמים, ומזוהה בידי חוקרים רבים עם המלך המצרי שושנק הראשון.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ושישק · ראה עוד »

תקופת השופטים

תקופת השופטים היא תקופה המתוארת בתנ"ך בספר שופטים, בתחילת ספר שמואל, ובמגילת רות, בה הנהיגו שופטים את עם ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ותקופת השופטים · ראה עוד »

תרתן

תַּרְתָּן מוזכר בתנ"ך כשליחו של סנחריב אל חזקיה המלך, יחד עם רב סריס ורבשקה, וכן ככובש אשדוד בשליחות סרגון השני מלך אשור.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ותרתן · ראה עוד »

תל חצור

תל חצור מקדש כנעני בתל חצור ארמון המלך המשוחזר מן התקופה הכנענית טקסט.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ותל חצור · ראה עוד »

לסלו לדאני

לסלו לדאני (בהונגרית: Ladányi László; 24 באוקטובר 1907, בודפשט – 8 בינואר 1992, תל אביב) היה משורר, סופר ומחזאי יהודי-הונגרי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ולסלו לדאני · ראה עוד »

טייבה (נפת רמאללה ואל-בירה)

אל-טייבה (בערבית: الطيبه. תעתיק: אל-טיבה) הוא כפר פלסטיני על כביש 449, באמצע הדרך בין יריחו לרמאללה, דרומית להר בעל חצור, בגובה 850 מ' מעל פני הים, משתייך לנפת רמאללה ואלבירה.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וטייבה (נפת רמאללה ואל-בירה) · ראה עוד »

חורמה

עין אל-גרבנה חורמה היא עיר עתיקה המוזכרת בכיבושי יהושע.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וחורמה · ראה עוד »

חובב חותן משה

חֹבָב חותן משה הוא אדם הנזכר פעמיים במקרא, כחותנו של משה רבנו.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וחובב חותן משה · ראה עוד »

חוה

כגציור מעשה ידי ויליאם בלייק מוצג במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק חַוָּה, היא האישה והאם הראשונה לפי ספר בראשית.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וחוה · ראה עוד »

חידת שמשון

"חתונת שמשון", ציור של רמברנדט, 1638. שמשון, בעל השיער הארוך, משוחח עם אורחיו בימין התמונה. חידת שמשון היא חידה המופיעה בתנ"ך כחלק מסיפור עלילותיו של שמשון.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וחידת שמשון · ראה עוד »

ב' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בב' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וב' בטבת · ראה עוד »

באר לחי ראי

מאהל בנגב בְּאֵר לַחַי רֹאִי הוא אתר מקראי ובו באר מים בנגב, אשר עליו מסופר בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ובאר לחי ראי · ראה עוד »

ברית בין הבתרים

מפת ארץ ישראל שהובטחה בברית בין הבתרים. הגבול הצפוני והגבול הדרומי מסומנים באדום. בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים היא סיפור מקראי מכונן בחיי אבות האומה של בני ישראל, הנזכר בפרשת לך לך בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וברית בין הבתרים · ראה עוד »

ברייתא דתחומין

ברייתא דתחומין (הברייתא של התחומים) היא ברייתא הנזכרת במקורות חז"ל, אשר מגדירה את גבולותיה ההלכתיים של ארץ ישראל לפי תחום עולי בבל, ואת דיני היישובים היהודיים באזורי הספר של הארץ, לעניין חיוב במצוות התלויות בארץ.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וברייתא דתחומין · ראה עוד »

בורג' ביתין

בורג' ביתין הוא מבצר צלבני בשומרון.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ובורג' ביתין · ראה עוד »

בית אל (יישוב מקראי)

בֵּית אֵל היא מקום ויישוב קדום מצפון לירושלים אשר נזכר במקרא, ומזוהה על סמך המיקום ושימור השם עם התל שבתוך הכפר ביתין, אשר צפונית לירושלים.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ובית אל (יישוב מקראי) · ראה עוד »

בית און

בֵּית אָוֶן, הייתה יישוב מקראי בנחלת שבט בנימין.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ובית און · ראה עוד »

בית חורון (עיר מקראית)

מבט מהריסות בית חורון העליונה, כפי שתועדו בשנת 1881, אל כיוון הים התיכון בֵּית חוֹרוֹן היתה עיר קדומה בצפון־מערב הרי יהודה, ונודעה על שני חלקיה – בית חורון תחתון ובית חורון עליון.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ובית חורון (עיר מקראית) · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ובית המקדש · ראה עוד »

ביתילו

ביתילו (ערבית: بيتللو) הוא כפר פלסטיני בשומרון, 19 ק"מ צפונית מערבית לרמאללה.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וביתילו · ראה עוד »

גלוד

גלוֹד היה יישוב יהודי קדום בנפת עקרבת שמדרום לשכם, הנזכר באופן יחידאי בשטר מהתקופה הרומית שנמצא במערות המפלט במדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וגלוד · ראה עוד »

גופנה

גופנה (גופנא) הייתה בתקופת בית שני בירת חבל יישוב יהודי במרכז חבל בנימין, עורף חקלאי לירושלים ותנובת אדמתה, יין נסכים ושמן קשורה בטבורה לעבודת בית המקדש, ערש מרד החשמונאים.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וגופנה · ראה עוד »

דעת מקרא

דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ודעת מקרא · ראה עוד »

דלילה

איור משנת 1553 דלילה חותכת את שערו של שמשון, ז'ראר וון הונת'ורסט, 1615 שמשון ודלילה, פסל של ארטוס קלינוס האב, 1640 דְּלִילָה היא דמות מקראית המופיעה בספר שופטים, פרק ט"ז.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ודלילה · ראה עוד »

דוד ובת שבע

תבליט שטוח עשוי ברונזה על דלת בכנסיית מדליין בפריז. נתן הנביא נראה משמאל, ומימין נראים דוד ובת שבע עם ילדם. מעשה דוד ובת שבע הוא סיפור תנ"כי, המתואר ב ו.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ודוד ובת שבע · ראה עוד »

דיר אבאן

דיר אבאן (בערבית: دير ابان) היה כפר ערבי ששכן במורדותיהם המערביים של הרי יהודה, כ-21 ק"מ מערבית לירושלים.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ודיר אבאן · ראה עוד »

ה'תשנ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וה'תשנ"ח · ראה עוד »

העי

הָעָי היא עיר ששכנה על הדרך בין יריחו לבית אל.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור והעי · ראה עוד »

הר אפרים

הר אפרים מוזכר במקרא מספר פעמים, אך לא ברור אם מדובר על הר יחיד, רכס הרים או אזור הררי בנחלת שבט אפרים.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור והר אפרים · ראה עוד »

השערת התעודות

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות השערת התעודות (או תורת התעודות, תורת המקורות, וכן השערת גרף-ולהאוזן) היא התאוריה שלפיה חמשת חומשי תורה נוצרו על ידי צירוף של מספר תעודות, שכל אחת מהן היתה נרטיב עצמאי ושלם העומד בפני עצמו.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור והשערת התעודות · ראה עוד »

השומרונים בהלכה

בהלכה נקבע לשומרונים, המכונים בספרות חז"ל בשם כותים, מעמד מיוחד, שכן לפי המקרא וספרות חז"ל הם צאצאי עם שהתגייר אך לא זנח את דתו האלילית, ולאחר דורות הורחק מהיהדות.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור והשומרונים בהלכה · ראה עוד »

התנועה למען ארץ ישראל השלמה

כרזת יום העצמאות אלטרנטיבית ליום העצמאות תשכ"ט שיצרה התנועה. עיצוב: עלי גרוס התנועה למען ארץ ישראל השלמה היא תנועה של אישי ציבור ואנשי רוח מימין ומשמאל שקמה ביולי 1967, כחודש לאחר מלחמת ששת הימים, ודגלה באידאולוגיה של ארץ ישראל השלמה.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור והתנועה למען ארץ ישראל השלמה · ראה עוד »

החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה

החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה הוא חוג לימוד תנ"ך דו-שבועי שהתכנס בבית ראש הממשלה דוד בן-גוריון, ועבר לאחר מכן למשכן נשיאי ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור והחוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה · ראה עוד »

ההתיישבות היהודית ברמת הגולן

ההתיישבות היהודית ברמת הגולן מתועדת החל מהתקופה החשמונאית, כשאלכסנדר ינאי כבש את הגולן, אך כבר במקרא מסופר על שליטה של שבטי ישראל וממלכת ישראל במקום.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וההתיישבות היהודית ברמת הגולן · ראה עוד »

ורד נעם

ורד נעם (נולדה ב-11 באוקטובר 1960) היא פילולוגית, חוקרת תלמוד, פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וורד נעם · ראה עוד »

כתובת רחוב

כתובת רחוב במוזיאון ישראל, 2018 כתובת רחוב היא כתובת פסיפס בעברית של לשון חז"ל, המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית, המאות החמישית-שביעית לספירה.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וכתובת רחוב · ראה עוד »

כתובות ספירה

צילום של אחד הלוחות כתובות סַפִירַה הן שלושה לוחות בזלת (דמויות אסטלות) שנמצאו ב־1930 ליד א־ספירה בצפון סוריה, לא הרחק מחלב, עליהם חקוקה כתובת ארמית ארוכה הידועה גם בשם "כתובת סוג'ין".

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וכתובות ספירה · ראה עוד »

כיבוש העי

כיבוש הָעָי הוא סיפור מקראי המופיע ב–.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור וכיבוש העי · ראה עוד »

יאיר בן מנשה

יאיר בן מנשה הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ויאיר בן מנשה · ראה עוד »

יפתח הגלעדי

יפתח הַגִּלְעָדִי לפי המקרא, היה השופט השמיני ששפט את ישראל בתקופת השופטים.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ויפתח הגלעדי · ראה עוד »

יציאת מצרים במחקר

סיפור יציאת מצרים, שהוא מאבני היסוד באמונה היהודית, כולל תיאור של אירועים על-טבעיים בקנה מידה עצום: מכות מצרים, קריעת ים סוף, בריחה של מיליוני עבדים ממצרים ומסע ארוך ורצוף-ניסים במדבר.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ויציאת מצרים במחקר · ראה עוד »

יקיר ירושלים

אות יקיר ירושלים הוא עיטור הוקרה יקיר העיר המוענק על ידי ראש עיריית ירושלים לנבחרים מבין ותיקי ירושלים, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ויקיר ירושלים · ראה עוד »

יבלעם

200px יִבְלְעָם הייתה עיר שהתקיימה באזור צפון השומרון בתקופת המקרא, בתקופת בית שני ובתקופת התלמוד, אשר מזוהה כיום עם חורבה בשם "ח'רבת בלעמה" מדרום לג'נין.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ויבלעם · ראה עוד »

יבין מלך חצור

יבין מלך חצור (או יבין מלך כנען) הוא שם של מלך כנעני או שני מלכים כנעניים שנזכר במקרא בשני אירועים: מלחמת מלכי הצפון, שם מוזכר "יבין מלך חצור", ובמלחמת סיסרא שם מוזכר "יבין מלך כנען אשר מלך בחצור".

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ויבין מלך חצור · ראה עוד »

יהצה

האזור בשליטת מואב בעבר הירדן המזרחי נחלות שבטי ישראל מצבת מישע (2007) יָהְצָה, או יַהַץ, הייתה עיר מקראית באזור השליטה של המואבים.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ויהצה · ראה עוד »

יהושפט בן אחילוד

יְהוֹשָׁפָט בֶּן-אֲחִילוּד, דמות מקראית, שימש בתפקיד מזכיר בתקופת מלכות דוד ושלמה.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ויהושפט בן אחילוד · ראה עוד »

יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)

יואל אליצור (נולד בט"ז בחשוון תש"י, 8 בנובמבר 1949) הוא פרופסור, חוקר ומרצה בתחומי הגאוגרפיה המקראית, תנ"ך, הלשון העברית והלשונות השמיות.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ויואל אליצור (חוקר מדעי היהדות) · ראה עוד »

יואל בן נון

הרב ד"ר יואל בן נון (נולד ב-9 במאי 1946, ח' באייר תש"ו) הוא רב ציוני דתי, ממייסדי ישיבת הר עציון, דוקטור למחשבת ישראל ומרצה לתנ"ך.

חָדָשׁ!!: יהודה אליצור ויואל בן נון · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_אליצור

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »