סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יהודה החסיד

מַדָד יהודה החסיד

רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בה. [1]

80 יחסים: מנחם רקנאטי, מעמד האישה ביהדות, מעשה בוך, מרכז זלמן שזר, משנתו של גרשם שלום, משפחת קלונימוס, משה מקוצי, משה תקו, אל תפתח פה לשטן, אלעזר מגרמייזא, אלהיכם (סוג פיוט), אליעזר בן יואל, אליעזר הגדול בן יצחק, אברהם ישראל זאבי, אבון הגדול, אדון עולם, נשמת כל חי, ספר חסידים, פרשני המקרא היהודים, פרשת שמונת מלכי אדום, פתחיה מרגנסבורג, פדיון (חסידות), פירושי התורה לרבי יהודה החסיד, צוואת רבי יהודה החסיד, קלונימוס הזקן, קהילת יהודי שפייר, קיר הפלא אשר בוורמייזה, רא"ש, ראשונים, רקנאטי (עיר), רבי יהודה החסיד, רגנסבורג, ריכוז הפולחן, שמחה משפיירא, שמואל החסיד, שבתי צבי, שיר הכבוד, שיר הייחוד, תוספות, תורת התשובה בחסידות אשכנז, תורה מן השמים, תיקון הכללי, לוח ארש, טהרת המת, חסיד (הלכה), חסידות אשכנז, חיים פלטיאל, חיים צאנזר, בנימין בן אברהם, בעלי התוספות, ..., גרשון ק' גרשוני, גרשון ברין, ד'תתקע"ז, ד'תתקע"ה, דמוגרפיה של ממלכת ירושלים, דוד בן יהודה החסיד, המאה ה-12, האפיפיור היהודי, הגיוגרפיה, הוצאת שם שמים לבטלה, כתם פז, כיבוש היצר, י"ג באדר, יעקב הלוי ממרויש, יעקב ישראל סטל, יצחק מווינה, יצחק בן יהודה הלוי, יצחק בער, יצחק הלבן, יקותיאל אריה קמלהאר, ישראל איסר איסרלין (שער משפט), יחוסי תנאים ואמוראים, יחיאל מפריז, יהדות וורמייזא, יהודה שירליאון, יהודה בן קלונימוס ממגנצא, יהודה בן קלונימוס משפיירא, יהודה בן שמואל החסיד, יהודה החסיד (ירושלים), 1217. להרחיב מדד (30 יותר) »

מנחם רקנאטי

רבי מנחם בן בנימין רקאנטי (או ריקאנטי; 1310-1250) היה מקובל ופוסק שחי בעיירה רקנאטי שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ומנחם רקנאטי · ראה עוד »

מעמד האישה ביהדות

מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ומעמד האישה ביהדות · ראה עוד »

מעשה בוך

שער המהדורה המקורית, 1602. מעשה בוך (נהגה "מַיְיסֶה בּוּך", ביידיש: 'ספר מעשיות') הוא קובץ של כ־257 סיפורים, ומעשיות המבוססים בעיקר על סיפורים מן המדרש והתלמוד והמסורת שבעל-פה של יהודי אשכנז.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ומעשה בוך · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר

שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »

משנתו של גרשם שלום

זוהר בסוכה, 1925 משנתו של גרשם שלום עוסקת בחקר המיסטיקה היהודית, התחום אליו הקדיש את חייו ונחשב מראשי החוקרים שלו.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ומשנתו של גרשם שלום · ראה עוד »

משפחת קלונימוס

משפחת קָלוֹנִימוּס הייתה משפחה יהודית מיוחסת, שבמשך מאות שנים רבים מבניה היו תלמידי חכמים, רבנים, פייטנים, מקובלים ומנהיגי קהילות יהודיות בצפון איטליה ובאשכנז, אשר נודעו בהשפעתם המכרעת על היצירה הרוחנית המסורתית באשכנז.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ומשפחת קלונימוס · ראה עוד »

משה מקוצי

רבי משה בן יעקב מקוּצִי היה מבעלי התוספות במאה ה-13, מחבר "ספר מצוות גדול" (סמ"ג).

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ומשה מקוצי · ראה עוד »

משה תקו

רבי משה בן חסדאי מתקוּ, מחכמי בוהמיה בשנות ד'תתק"פ (1220) בערך.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ומשה תקו · ראה עוד »

אל תפתח פה לשטן

"אל תפתח פה לשטן" הוא ניב עברי המשמש כמשפט אזהרה, לשמור על לשון נקייה ולא לומר דבר רע על מנת שלא יתרחש.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ואל תפתח פה לשטן · ראה עוד »

אלעזר מגרמייזא

רבי אלעזר מגרמייזא (גם "גרמיזה", וגם "ורמייזא"; הכוונה לעיר וורמס) (ד'תתק"ך, 1160 – ד'תתק"ץ, 1230 בערך) היה מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ואלעזר מגרמייזא · ראה עוד »

אלהיכם (סוג פיוט)

אֱלֹהֵיכֶם הוא סוג של פיוטים קצרים המיועדים לקדושה של תפילת מוסף, כמעבר לפסוק.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ואלהיכם (סוג פיוט) · ראה עוד »

אליעזר בן יואל

רבי אליעזר בן יואל הלוי, המכונה ראבי"ה; סביבות ד'תת"ק (1140~) - אחרי ד'תתק"פ (1220+), היה בן תקופת הראשונים ומחבר הספר אבי העזרי.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ואליעזר בן יואל · ראה עוד »

אליעזר הגדול בן יצחק

רבי אליעזר הגדול בן יצחק (בערך 990 - 1060) היה מגדולי חכמי אשכנז בתחילת המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ואליעזר הגדול בן יצחק · ראה עוד »

אברהם ישראל זאבי

רבי אברהם ישראל זאבי (חברון, ראשית שנות ה'ת' - חברון, ה'תצ"א), היה רב, דרשן שד"ר וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ואברהם ישראל זאבי · ראה עוד »

אבון הגדול

רַבִּי אַבּוּן הַגָּדוֹל (בכתב לטיני: Abun; נפטר סביב שנת ד'תש"ל 970 היה רב, מגדולי יהדות צרפת במאה ה-10. פעל במקביל לרב שרירא גאון מגאוני בבל. התפרסם כגדול בתורה וכעשיר מופלג, צאצא של רבי יוסף הזקן בן רבי שמעון מלה מאן, שמיוחסות לו בטעות אזהרות "אתה הנחלת".

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ואבון הגדול · ראה עוד »

אדון עולם

אֲדוֹן עוֹלָם הוא פיוט המופיע בסידורי רבות מקהילות ישראל בטרם תפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ואדון עולם · ראה עוד »

נשמת כל חי

נשמת כל חי היא תפילה הכלולה בפסוקי דזמרא בשבתות ובחגים וכן בהגדה של ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ונשמת כל חי · ראה עוד »

ספר חסידים

ספר חסידים היא יצירה יהודית דתית חשובה המכילה הלכות, מנהגים וסיפורים קצרים בעלי מוסר השכל, שנכתב על ידי רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד וספר חסידים · ראה עוד »

פרשני המקרא היהודים

פרשנות המקרא היהודית שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ופרשני המקרא היהודים · ראה עוד »

פרשת שמונת מלכי אדום

פרשת שמונת מלכי אדום (נקראת גם פרשת ואלה המלכים או שמונת המלכים) היא פרשיה בתוך פרשת וישלח שבספר בראשית, המספרת על שמונה מלכים שמלכו באדום בתקופה קדומה.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ופרשת שמונת מלכי אדום · ראה עוד »

פתחיה מרגנסבורג

מסעו המשוער של פתחיה פתחיה בן יעקב מרגנסבורג (נדפס גם "רגנשבורג" או "רטיסבון") היה נוסע יהודי מפורסם בן המאה ה-12, שכתב תיאור של מסעו.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ופתחיה מרגנסבורג · ראה עוד »

פדיון (חסידות)

בתנועת החסידות, פדיון (או פדיון נפש; בחסידות חב"ד מכונה מעות פ"נ, או דמי פ"נ) הוא סכום כסף המוגש מחסידים לרבותיהם האדמו"רים, לרוב יחד עם הגשת קוויטל לאדמו"ר.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ופדיון (חסידות) · ראה עוד »

פירושי התורה לרבי יהודה החסיד

פירושי התורה לרבי יהודה החסיד הוא פירוש לחמשה חומשי תורה מאת רבי יהודה החסיד, יש שערערו על אמינות החיבור בשל קטעים שמכילים פירושים המהווים לדעתם כפירה.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ופירושי התורה לרבי יהודה החסיד · ראה עוד »

צוואת רבי יהודה החסיד

צוואת רבי יהודה החסיד הוא חיבור הכולל רשימת ציוויים והנהגות מאת רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד וצוואת רבי יהודה החסיד · ראה עוד »

קלונימוס הזקן

קָלוֹנִימוּס בן יצחק הזקן היה רב ומקובל, מגדולי חכמי יהדות אשכנז בסוף המאה ה-11, בן למשפחת קלונימוס.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד וקלונימוס הזקן · ראה עוד »

קהילת יהודי שפייר

שרידי בית הכנסת העתיק של שפייר הקהילה היהודית בשפייר (שפיירא כפי שנקראה בפי היהודים) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות הוותיקות והחשובות ביותר בקרב יהדות אשכנז בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד וקהילת יהודי שפייר · ראה עוד »

קיר הפלא אשר בוורמייזה

קִיר הַפֶּלֶא אֲשֶׁר בְּוֶרְמַיְזָה היא בלדה מאת שאול טשרניחובסקי, שנכתבה בשנת 1924 בעקבות אגדה ידועה על אמו של רש"י (או אמו של רבי יהודה החסיד; האגדה התגלגלה לאישים נוספים).

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד וקיר הפלא אשר בוורמייזה · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ורא"ש · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד וראשונים · ראה עוד »

רקנאטי (עיר)

רקנאטי (ידועה גם כריקנטי, רקנטי וריקנאטי; באיטלקית: Recanati) היא עיירה (קומונה) בנפת מצ'רטה במחוז מארקה באיטליה, אשר נוסדה ב-1150 כתוצאה מאיחוד שלוש טירות.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ורקנאטי (עיר) · ראה עוד »

רבי יהודה החסיד

#הפניה יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ורבי יהודה החסיד · ראה עוד »

רגנסבורג

רגנסבורג (בגרמנית:, בבווארית: Rengschburg, בלטינית: Ratisbona) היא עיר במדינת בוואריה שבגרמניה, על מפגש שבין נהר הדנובה לנהר הרגן.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ורגנסבורג · ראה עוד »

ריכוז הפולחן

חוק ריכוז הפולחן במקרא הוא חוק המופיע בספר דברים המגביל את טקסי הפולחן למקום יחיד אשר אותו יבחר ה'.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד וריכוז הפולחן · ראה עוד »

שמחה משפיירא

רבי שמחה משפיירא היה מגדולי חכמי אשכנז בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ושמחה משפיירא · ראה עוד »

שמואל החסיד

רבי שמואל החסיד, בן המאה ה-12, ראשון חסידי אשכנז, היה מגדולי דורו, התפרסם כחסיד וקדוש.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ושמואל החסיד · ראה עוד »

שבתי צבי

שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ושבתי צבי · ראה עוד »

שיר הכבוד

לוח עם שיר הכבוד בבית כנסת בלודשיר הכבוד, מכונה גם אנעים זמירות על פי מילות פתיחתו, הוא פיוט מבית מדרשם של חסידי אשכנז, שנכתב במאה ה-11 או ה-12 על ידי פייטן אנונימי.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ושיר הכבוד · ראה עוד »

שיר הייחוד

שער "שיר הייחוד" טיהינגן, שכ (1560) שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, ומכיל תארים ושבחים רבים לקב"ה.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ושיר הייחוד · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ותוספות · ראה עוד »

תורת התשובה בחסידות אשכנז

תורת התשובה היא אחת מהמקורות המרכזיים בהם ניתן למצוא את דרכי המחשבה החדשים ואת עיקרי תורת המוסר אותם פיתחו חסידי אשכנז.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ותורת התשובה בחסידות אשכנז · ראה עוד »

תורה מן השמים

תורה מן השמים היא אמונה מרכזית ביהדות (וכן בנצרות ובאסלאם), כנאמר בתורה על עצמה, לפיה משה קיבל את התורה והמצוות מאת האלוהים במעמד הר סיני, העלה אותה על הכתב בצורת ספר תורה ומסרה לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ותורה מן השמים · ראה עוד »

תיקון הכללי

שער התיקון הכללי בהוצאת קרן הדפסה "היכל הקודש" התיקון הכללי הוא השם של עשרה פרקי התהילים אשר נגלו לרבי נחמן מברסלב, כסוד מן השמיים עבור תיקון כנגד חטאים ועוונות רבים.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ותיקון הכללי · ראה עוד »

לוח ארש

לוח ארש הוא ספר דקדוק שנכתב על ידי רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֵ"ץ) במטרה להגן על הנוסח הקדום של התפילה בנוסח אשכנז מול השינויים הדקדוקיים שהכניס בו רבי שלמה זלמן הנאו בן יהודה ליב כ"ץ (רז"ה).

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ולוח ארש · ראה עוד »

טהרת המת

חדר טהרה בבית העלמין ירקון ביהדות, טהרת המת (או בקיצור טהרה) היא תהליך של רחיצה וניקיון, פנימי וחיצוני, אותו נוהגים לעשות לגופת המת, טרם הלבשתו בתכריכים לקראת קבורתו.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד וטהרת המת · ראה עוד »

חסיד (הלכה)

ביהדות ובהלכה, חסיד הוא אדם העושה מעשים טובים שאינם חובה על פי ההלכה, אלא לפנים משורת הדין על פי רוח ההלכה.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד וחסיד (הלכה) · ראה עוד »

חסידות אשכנז

חסידות אשכנז היא חוג דתי שהתפתח אצל יהודי אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12 ובמאה ה-13.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד וחסידות אשכנז · ראה עוד »

חיים פלטיאל

רבינו חיים פלטיאל (נקרא גם רבי פלטיאל מפָלַייזָא (אנ')) היה פרשן מקרא צרפתי בן המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד וחיים פלטיאל · ראה עוד »

חיים צאנזר

רבי חיים צַאנְזֶר (נכתב גם צאנזיר, או סאנציר; ה'ת"ף 1720 – ו' בשבט ה'תקמ"ג 1783) היה מקובל מפורסם ובעל סמכות תורנית רבה בגליציה.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד וחיים צאנזר · ראה עוד »

בנימין בן אברהם

רבי בנימין בן רבי אברהם בן רבי יחיאל הרופא ממשפחת הענוים (חי ופעל במאה ה-13, סביב השנים ד'תתקנ"ה-ה'נ), היה פוסק, פרשן, משורר ופייטן יהודי רומי, ואחיו הגדול של רבי צדקיה בן אברהם.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ובנימין בן אברהם · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ובעלי התוספות · ראה עוד »

גרשון ק' גרשוני

גרשון ק' גרשוּני (קָמֶלהַאר) (Gershon K. Gershuni; 1902 – 22 בספטמבר 1969, ירושלים) היה מבקר תיאטרון ואמנות ישראלי.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד וגרשון ק' גרשוני · ראה עוד »

גרשון ברין

גרשון ברין (נולד ב-21 באוקטובר 1935) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד וגרשון ברין · ראה עוד »

ד'תתקע"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד וד'תתקע"ז · ראה עוד »

ד'תתקע"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד וד'תתקע"ה · ראה עוד »

דמוגרפיה של ממלכת ירושלים

ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בארץ ישראל בשנת 1099 כתוצאה מהכיבוש הצלבני של ארץ ישראל במסע הצלב הראשון, ונכבשה בשנת 1187.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ודמוגרפיה של ממלכת ירושלים · ראה עוד »

דוד בן יהודה החסיד

רבי דוד בן יהודה החסיד היה מראשוני המקובלים בימי הביניים, ומחבר ספרי קבלה.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ודוד בן יהודה החסיד · ראה עוד »

המאה ה-12

טקסט.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד והמאה ה-12 · ראה עוד »

האפיפיור היהודי

אלחנן מגלה את אביו במהלך משחק שח מט, מתוך: Jewish Fairy Tales and Legends אגדת האפיפיור היהודי היא אגדת עם יהודית־אשכנזית קדומה המספרת על ילד יהודי שנחטף מביתו, גדל בקרב נוצרים, נעשה אפיפיור ולבסוף שב ליהדותו.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד והאפיפיור היהודי · ראה עוד »

הגיוגרפיה

הַגְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: ἁγιογραφία) היא סיפור תולדות הקדושים, בתרבות של דתות שונות.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד והגיוגרפיה · ראה עוד »

הוצאת שם שמים לבטלה

הוצאת שם שמים לבטלה היא איסור דאורייתא לומר את שם ה' ללא צורך.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד והוצאת שם שמים לבטלה · ראה עוד »

כתם פז

כתם פז הוא חיבור קבלי מן המאה השש-עשרה, אשר נכתב על ידי המקובל רבי שמעון לביא (רש"ל).

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד וכתם פז · ראה עוד »

כיבוש היצר

כיבוש היצר הוא מושג ביהדות העוסק בשליטה והכנעה של כוחות הנפש, או יצר הרע של האדם.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד וכיבוש היצר · ראה עוד »

י"ג באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד וי"ג באדר · ראה עוד »

יעקב הלוי ממרויש

רבי יעקב ב"ר לוי הלוי ממרויש (? - ד'תתקצ"ג, 1233) - רב ומקובל מחכמי יהדות פרובנס בתקופת הראשונים, מחבר הספר שו"ת מן השמים.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ויעקב הלוי ממרויש · ראה עוד »

יעקב ישראל סטל

יעקב ישראל סְטַל (נולד בי' בניסן ה'תשל"ז, בנתניה) הוא חוקר חרדי אוטודידקט, העוסק במחקר תורני, בההדרת כתבי ראשונים ובעיקר בתורתם של חסידי אשכנז מחוגו של רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ויעקב ישראל סטל · ראה עוד »

יצחק מווינה

רבי יצחק בן משה מווינה, הידוע גם בשמו רבי יצחק אור זרוע (1180 ד'תתק"ם-1250 ה'י') חיבר את הספר "אור זרוע", ספר הלכה חשוב המצוטט רבות בספרי הפוסקים שאחריו.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ויצחק מווינה · ראה עוד »

יצחק בן יהודה הלוי

רבי יצחק בן יהודה הלוי היה פרשן מקרא ובעל תוספות צרפתי.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ויצחק בן יהודה הלוי · ראה עוד »

יצחק בער

יצחק פְריץ בער (קרי: בֶּר; בגרמנית: Baer) (ט"ז בטבת ה'תרמ"ט, 20 בדצמבר 1888 – ד' בשבט תש"ם, 22 בינואר 1980) היה היסטוריון יהודי גרמני וישראלי, מגדולי החוקרים של היהודים בספרד הנוצרית בימי הביניים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לשנת תשי"ח.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ויצחק בער · ראה עוד »

יצחק הלבן

רבינו יצחק "הלבן" בן יעקב מבוהמיה (מכונה גם בראשי תיבות ר"י הלבן), היה אחד מבעלי התוספות במאה ה-12, מתלמידי רבינו תם והריב"א משפיירא.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ויצחק הלבן · ראה עוד »

יקותיאל אריה קמלהאר

תמונת מצבתו בהר הזיתים הרב יקותיאל אריה קמלהאר (י"ח בטבת ה'תרל"א, 7 בינואר 1871 - י"ט באלול ה'תרצ"ז, 26 באוגוסט 1937) היה ראש ישיבה, רב וסופר יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ויקותיאל אריה קמלהאר · ראה עוד »

ישראל איסר איסרלין (שער משפט)

הרב ישראל איסר איסרלין (בערך תק"י -תקפ"ט, 1829) היה רבה של ויניצה (אז האימפריה הרוסית, כיום אוקראינה).

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד וישראל איסר איסרלין (שער משפט) · ראה עוד »

יחוסי תנאים ואמוראים

יחוסי תנאים ואמוראים (ליק: מקיצי נרדמים, 1874) יחוסי תנאים ואמוראים הוא ספר תולדות התנאים והאמוראים, שנכתב על ידי רבי יהודה בן קָלוֹנִימוּס (ריב"ק) משפיירא, מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ויחוסי תנאים ואמוראים · ראה עוד »

יחיאל מפריז

רבי יחיאל מפריש (גם רבי יחיאל הקדוש, החסיד, הזקן, מאור הגולה, המלאך המושיע. בצרפתית: Sire Vives; נפטר בשבת, י"ב בניסן ה'כ' או ה'כ"ד - 1260 או 1264) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מבעלי התוספות, אב בית דין, ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ומגדולי וחשובי רבני דורו שפעל במאה ה-13 בממלכת צרפת.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ויחיאל מפריז · ראה עוד »

יהדות וורמייזא

וורמס ב-1630. רחוב היהודים מסומן בצהוב יהדות וורמייזא, כפי שכונתה וורמס בפי היהודים, היא קהילה יהודית בעיר וורמס שבמדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, שלה היסטוריה מפוארת בעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ויהדות וורמייזא · ראה עוד »

יהודה שירליאון

רבי יהודה בן רבי יצחק, המכונה גם רבי יהודה שירליאון או רבי יהודה מפריז (נולד בשנת ד'תתקכ"ו, 1166, נפטר בשנת ד'תתקפ"ד, 1224) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מחשובי בעלי התוספות, ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ומיסדה.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ויהודה שירליאון · ראה עוד »

יהודה בן קלונימוס ממגנצא

רבי יהודה ב"ר קלונימוס ממגנצא (נפטר ד'תתקנ"ו, 1196) היה רב, פוסק, פייטן ומקובל מגדולי חכמי יהדות אשכנז בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ויהודה בן קלונימוס ממגנצא · ראה עוד »

יהודה בן קלונימוס משפיירא

רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא (ריב"ק) היה מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ויהודה בן קלונימוס משפיירא · ראה עוד »

יהודה בן שמואל החסיד

#הפניה יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ויהודה בן שמואל החסיד · ראה עוד »

יהודה החסיד (ירושלים)

רבי יהודה חסיד (סג"ל; ה'ת"כ, 1660, דוּבְּנוֹ – ו' בחשוון ה'תס"א, 1700, ירושלים) היה דרשן בליטא.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ויהודה החסיד (ירושלים) · ראה עוד »

1217

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה החסיד ו1217 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_החסיד

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »