גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
153 יחסים: ATV, Nvidia, מנזר מאולברון, מסלול (פיזיקה), מסלול כבידתי, מערכת השמש, מעבר נוגה על פני השמש, מצפה כוכבים, מקס וולף, מקדש ולהאלה, מריה קוניץ, משפט ניוטון על מסלולים סובבים, משפט הטנגנסים, משקפיים, משוואת קפלר, מבנה היקום, מדע בדיוני, מדעי המחשב, מדעי הטבע, מדעי החלל, מדליית קופלי, מהר"ל מפראג, מכניקה, מכניקה קלאסית, מכונת חישוב, מיקרוקוסמוס (פילוסופיה), אסטרונומיה, אסטרונום, אפולוניוס מפרגה, אפיציקל, ארתור פיטגר, ארכימדס, אתנסיוס קירכר, אלמנטי מסלול, אלמגסט, אבן אל-היית'ם, אגנוטולוגיה, אדם, אוניברסיטת קופנהגן, אוקלידס, אי-שוויון איזופרימטרי, אינפיניטסימל, איסמאל בוליאלדוס, אייזק ניוטון, ניקולאוס קופרניקוס, ניקולו זוקי, ספרות ספרדית, ספרות יוון העתיקה, סרנדיפיות, סטיבן הוקינג, ..., סדרת פיבונאצ'י, סומניום, סופרנובה, סופרנובה 1604, סופרנובה 1987A, סיבוב כדור הארץ, ענן מגלן הגדול, ענני מגלן, עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע, על פתית השלג המשושה, פאון, פאון משוכלל, פאון ארכימדי, פסיכולוגיה של המוזיקה, פפה (כדורגלן פורטוגלי), פראג, פרנסיס ייטס, פוטומטריה (ספר), פיתגורס, פילוסופיה מכניסטית, צורת הארץ, קמרה אובסקורה, קפלר, קפלר-10b, קרל פרידריך גאוס, קליסטו (ירח), קבוע קפלר-באוקמפ, קוסמולוגיה, רנסאנס, רוברט פלאד, רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ריצוף של המישור, שמות גרמי שמיים, שארית סופרנובה, שנת הפלאות, שלג, שבירה אטמוספירית, שביט האלי, תאוריה, תנועה אחורית (אסטרונומיה), תרבות גרמניה, תלמי (אסטרונום), תגלית, לשפוך את התינוק עם המים, לינץ, טרגדיית האדם, טלסקופ שובר-אור, טלסקופ החלל קפלר, טיכו ברהה, ז'אגאן, זכרון דברים (ספר), חוקי קפלר, בעיית קפלר, ביצוע אותנטי, ג'רלד הולטון, ג'ון דרייר, ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה, גאות ושפל, גרמניה, גרגוריוס השישה עשר, גלילאו גליליי, דאיזם, דוד גנז, דוכסות שטיריה, המאה ה-16, המאה ה-17, המפץ הגדול (ספר), המחשב של פסקל, המהפכה המדעית, המהפכה הקופרניקאית, המודל הגאוצנטרי, המודל ההליוצנטרי, האדם בחלל, הנאורות הסקוטית, הנדריק פלוריס כהן, העשור השני של המאה ה-17, הפרדוקס של אולברס, הפלימפססט של ארכימדס, הר געש, הרמס טריסמגיסטוס, השיטה של משפטים מכניים, השיטה המדעית, התפתחות המדע בעת העתיקה, הלוח היוליאני, היסטוריה של תורת ההסתברות, היסטוריה של המחשוב, היסטוריה של המדע, היסטוריה של האסטרונומיה, היסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20, היסטוריה של הקריסטלוגרפיה, היקום, וולקנולוגיה, וילהלם שיקארד, כריסטיאן הויגנס, כריסטינה, מלכת שוודיה, כוכב בית לחם, כוכב השביט הגדול של 1577, יסודות (ספר), יחס הזהב, יגאל תומרקין, 15 בנובמבר, 27 בדצמבר, 8 במרץ. להרחיב מדד (103 יותר) »
ATV
תרשים של ה-ATV. ה-Automated Transfer Vehicle (חללית מטען אוטומטית) הנקראת בקיצור ATV, הייתה חללית אספקה רובוטית, פרי פיתוחה של סוכנות החלל האירופית (ESA).
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וATV · ראה עוד »
Nvidia
חברת Nvidia (נהגה אנ-וידיה, נכתב לעיתים כאנבידיה) היא חברה אמריקאית, ספקית גדולה של מיקרו-שבבים המשמשים לערכות שבבים של מחשבים אישיים, יחידות עיבוד גרפיות (GPU), כרטיסי מסך (מאיצים גרפיים), התקני מדיה ותקשורת וקונסולות משחק.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וNvidia · ראה עוד »
מנזר מאולברון
איור של מנזר מאולברון מ-1683 איור של מנזר מאולברון מ-1891 אזור כניסה, חצר מערבית לודוויג השלישי ה-Frühmesserhaus (בית הבוקר המוקדם) הנרתקס המכונה "גן העדן" הצד החילוני של הכנסייה בית המועצה, הקיר המזרחי הלווטוריום מודל של מתחם מנזר מאולברון הנפחיה לשעבר ובית העירייה מנזר מאולברון (בגרמנית: Kloster Maulbronn) הוא מנזר ציסטרציאני לשעבר, וישות שפעלה כ באימפריה הרומית הקדושה, השוכן בעיירה, במדינת באדן-וירטמברג בדרום-מערב גרמניה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומנזר מאולברון · ראה עוד »
מסלול (פיזיקה)
כארון בפיזיקה, מסלול (באנגלית: Trajectory) הוא שם כללי לנתיב שעצם מסוים עובר בו בנועו במרחב.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומסלול (פיזיקה) · ראה עוד »
מסלול כבידתי
תחנת החלל הבינלאומית במסלול כבידתי סביב כדור הארץ, בגובה 400 ק"מ בפיזיקה, מסלול כבידתי (באנגלית: Orbit) הוא מסלול תנועה של גוף בהשפעת האינטראקציה הכבידתית עם גוף אחר או מערכת גופים אחרת.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומסלול כבידתי · ראה עוד »
מערכת השמש
צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומערכת השמש · ראה עוד »
מעבר נוגה על פני השמש
אפקט הטיפה השחורה - מעבר נוגה על פני השמש ביוני 2004 אנימציה ממוחשבת המדמה את מעבר נוגה על פני השמש במרכז אירופה, יוני 2012 מעבר נוגה על פני השמש (או הטרנזיט של נוגה על פני השמש) מתרחש כאשר כוכב הלכת נוגה עובר בין כדור הארץ והשמש.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומעבר נוגה על פני השמש · ראה עוד »
מצפה כוכבים
מצפה כוכבים בשעות הלילה. מצפה כוכבים בשטרסבורג, צרפת "מצפה ספינקס" ביונגפראו מצפה הכוכבים פאראנאל (אחד מארבעת הטלסקופים של הVLT) במדבר אטקמה שבצ'ילה צופה במרכז גלקסיית שביל החלב. קרן הלייזר יוצרת כוכב מלאכותי בשמיים שמאפשר לטלסקופ לתקן את צורת המראה לביטול עיוותים אטמוספיריים. מצפה כוכבים הוא מקום המצויד במכשור מדעי, ובפרט טלסקופ, המשמש לתצפית בכוכבים ובחלל.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומצפה כוכבים · ראה עוד »
מקס וולף
מקס וולף (באנגלית: Max Wolf; 21 ביוני 1863 - 3 באוקטובר 1932) היה אסטרונום גרמני, מראשוני הצלמים האסטרונומיים, ויושב ראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת היידלברג.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומקס וולף · ראה עוד »
מקדש ולהאלה
250px מקדש וָלהאלה, המכונה גם היכל התהילה והכבוד של ולהאלה, הוא מבנה בסגנון נאו-קלאסי על שפת נהר הדנובה, בקרבת העיר רגנסבורג שבמדינת בוואריה, גרמניה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומקדש ולהאלה · ראה עוד »
מריה קוניץ
מריה קוניץ (באנגלית:; 29 במאי 1610 – 22 באוגוסט 1664) הייתה אחת מהאסטרונומים הראשונות, נולדה בשלזיה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומריה קוניץ · ראה עוד »
משפט ניוטון על מסלולים סובבים
איור 1: כוח משיכה (''F''(''r'' גורם לכוכב הלכת הכחול לנוע על מעגל בצבע ציאן. כוכב הלכת הירוק נע 3 פעמים מהר יותר ולכן מצריך כוח צנטריפטלי חזק יותר, שמסופק על ידי הוספה של כוח משיכה היפוך מעוקב. כוכב הלכת האדום נייח; הכוח (''F''(''r'' מאוזן בדיוק על ידי כוח דחייה היפוך מעוקב. משפט ניוטון על מסלולים סובבים (באנגלית: Newton's theorem of revolving orbits) במכניקה קלאסית מזהה את סוג הכוח המרכזי הדרוש כדי להכפיל את המהירות הזוויתית של חלקיק בתנועה מסלולית בפקטור k מבלי להשפיע על התנועה הרדיאלית שלו (איורים 1 ו-2).
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומשפט ניוטון על מסלולים סובבים · ראה עוד »
משפט הטנגנסים
קודקודים במשולש בטריגונומטריה, משפט הטנגנסים הוא משפט מתמטי המציג יחס בין אורך צלעות המשולש לבין טנגנס הזוויות שבו.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומשפט הטנגנסים · ראה עוד »
משקפיים
ילד מרכיב משקפי ראייה משקפי ראייה נער מרכיב משקפיים משקפיים הם התקן המורכב על הפנים אשר כולל צמד עדשות שאחוזות במסגרת התלויה על האף והאוזניים, באופן שכל עדשה נמצאת מול אחת העיניים.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומשקפיים · ראה עוד »
משוואת קפלר
הפתרונות למשוואת קפלר בעבור חמש ערכי אקסצנטריות שונים בין 0 ל-1. במכניקה מסלולית, משוואת קפלר קושרת בין תכונות גאומטריות שונות של מסלולו של גוף הנתון להשפעת כוח מרכזי.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומשוואת קפלר · ראה עוד »
מבנה היקום
מבנה היקום הוא אחד הנושאים בתולדות המדע שבהם תפיסת העולם של האדם עברה שינויי פרדיגמה רבים במיוחד, והוא אחד מהנושאים המרכזיים באסטרונומיה ובקוסמולוגיה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומבנה היקום · ראה עוד »
מדע בדיוני
A True Story של לוקיאנוס מסאמוסאטה שחוברה במאה השנייה לספירה Theodor von Holst. Henrique Alvim Corrêa לרומן המדע הבדיוני מלחמת העולמות (1898) העוסק בפלישה של אנשי מאדים לכדור הארץ מדע בדיוני (בראשי תיבות: מד"ב) הוא סוגה ספרותית רחבה הכלולה בסוגת העל "ספרות ספקולטיבית", העוסקת לרוב בתיאור עלילות עתידיות בדיוניות באמצעות פיתוח של רעיונות ומגמות קיימים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הכלכלה והאמנות והשלכותיהם על עתיד האנושות.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומדע בדיוני · ראה עוד »
מדעי המחשב
מדְעי המחשב הם ענף מדעי העוסק בלימוד הבסיס התאורטי והמעשי של השימוש במערכות מחשב, ובמידה מסוימת, גם בשאלה של תכנון ובנייה של מערכות מחשב.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומדעי המחשב · ראה עוד »
מדעי הטבע
ביולוגיה (מדעי החיים) - בכיוון השעון משמאל למעלה מדְעי הטבע (באנגלית: Natural science) הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומדעי הטבע · ראה עוד »
מדעי החלל
גלקסיות כפי שצילם טלסקופ החלל האבל ציוני דרך עיקריים בהתפשטות היקום צביר צעיר פלנטות של מערכת השמש צורות חיים על בסיס צורן 260x260px מערכת לייזר בחלל מדעי החלל הוא שם לכל תחומי המדע העוסקים בחקר החלל החיצון.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומדעי החלל · ראה עוד »
מדליית קופלי
מדליית קופלי (באנגלית: Copley Medal) היא מדליית כסף, אשר מוענקת מדי שנה על ידי החברה המלכותית בלונדון מאז שנת 1731.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומדליית קופלי · ראה עוד »
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומהר"ל מפראג · ראה עוד »
מכניקה
מֵכָנִיקָה (מיוונית: μηχανική) היא ענף מדעי העוסק בהתנהגות גוף פיזי כאשר מופעל עליו כוח או העתק, וההשלכות מכך על סביבת הגוף.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומכניקה · ראה עוד »
מכניקה קלאסית
המכניקה הקלאסית היא תאוריה מדעית המתארת את הסטטיקה והדינמיקה של גופים מאקרוסקופים תחת השפעה של כוחות הפועלים עליהם.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומכניקה קלאסית · ראה עוד »
מכונת חישוב
מכונות חישוב מכניות שונות. משמאל למעלה בכיוון השעון: האריתמומטר של תומא מ-1851, קומפטומטר של פלט, מ-1930, מכונת חישוב של דלטון, מכונת חישוב של סנדסטרנדס, אריתמומטר של אודהנר "התחרות הראשונה של מכונות החישוב", פריז, 24 באפריל 1921. התחרו 15 מותגים באמצעות 60 מפעילים. ברוב המקומות הראשונים זכה הקומפטומטר. מכונת חישוב היא מכונה המיועדת לעזור בעריכת חישובים, בעזרת מערכות מכניות, המבוססות על מנגנונים כמו מנופים, גלגלי שיניים, תמסורות, וכדומה או מערכות אלקטרוניות.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומכונת חישוב · ראה עוד »
מיקרוקוסמוס (פילוסופיה)
האדם כמיקרוקוסמוס (האדם עולם קטן) היא תפיסה הרווחת בתרבויות שונות, ולפיה האדם מקבילה מדויקת של העולם בכללותו.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ומיקרוקוסמוס (פילוסופיה) · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ואסטרונומיה · ראה עוד »
אסטרונום
גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום (נקרא בעבר גם: תוכן) הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ואסטרונום · ראה עוד »
אפולוניוס מפרגה
אפולוניוס מפרגה (פרגאיוס, ביוונית: Ἀπολλώνιος ὁ Περγαῖος, בלטינית: Apollonius Pergaeus; 262 לפנה"ס - 190 לפנה"ס) היה מתמטיקאי יווני ואסטרונום הידוע בשל כתביו על חתכי החרוט.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ואפולוניוס מפרגה · ראה עוד »
אפיציקל
המודל הגאוצנטרי של תלמי (כוכב חמה) אפיציקל - ביוונית "על המעגל", והכוונה היא לגוף שנע במעגל סביב גוף אחר שגם הוא נע במעגל.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ואפיציקל · ראה עוד »
ארתור פיטגר
ארתור פיטגר (בגרמנית: Arthur Fitger; 4 באוקטובר 1840 – 28 ביוני 1909) היה צייר, מבקר אמנות, מחזאי ומשורר גרמני.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וארתור פיטגר · ראה עוד »
ארכימדס
אַרְכִימֶדֶס (ביוונית: Άρχιμήδης; 287–212 לפנה"ס) היה מתמטיקאי, פיזיקאי, פילוסוף, מהנדס, ממציא ואסטרונום ביוון העתיקה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וארכימדס · ראה עוד »
אתנסיוס קירכר
אתנסיוס קירכר (בגרמנית: Athanasius Kircher, בלטינית: Athanasius Kircherus; 2 במאי 1602 או 1601 – 27 בנובמבר 1680) היה מלומד ואיש אשכולות ישועי גרמני אשר פרסם עבודות רבות, החשובות שבהן הן אלו שעסקו במחקרים אוריינטלים, גאולוגיה ורפואה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ואתנסיוס קירכר · ראה עוד »
אלמנטי מסלול
באסטרונומיה, אלמנטי המסלול הם פרמטרים הדרושים כדי לאפיין מסלול פלנטרי מסוים.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ואלמנטי מסלול · ראה עוד »
אלמגסט
עמוד מתוך התרגום ללטינית של האלמגסט. אַלְמַגֶסְט הוא השם המקובל היום לספרו של האסטרונום היווני תלמי, שהתפרסם במהלך המאה ה-2 לספירה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ואלמגסט · ראה עוד »
אבן אל-היית'ם
אל-חסן בן אל-חסן בן אל-היית'ם אבו עלי (בערבית: ألحسن بن ألحسن بن الهيثمابو علي; בלטינית: Alhacen או Alhazen – גלגול של שמו הפרטי, אלחסן, 965-1040 לספירה) היה מדען ואיש אשכולות מוסלמי ערבי.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ואבן אל-היית'ם · ראה עוד »
אגנוטולוגיה
אגנוטולוגיה (מאנגלית: Agnotology) היא מחקר התופעה התרבותית של זריעת ספק ובורות, בייחוד באמצעות פרסומים מדעיים בלתי מדויקים או מטעים.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ואגנוטולוגיה · ראה עוד »
אדם
אדם או אדם נבון (שם מדעי: Homo sapiens, בלטינית: "הומו" – אדם, "סָפִּיֶינס" – חושב או תבוני) על פי ההגדרה המדעית הביולוגית, הוא מין של יונק במשפחת ההומינידיים, והמין היחיד שנותר כיום בתת-השבט הומינינים.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ואדם · ראה עוד »
אוניברסיטת קופנהגן
אוניברסיטת קופנהגן (בדנית: Københavns Universitet) היא האוניברסיטה ומכון המחקר הוותיק ביותר בדנמרק, אשר נוסדה בשנת 1479 בשם "Studium Generale".
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ואוניברסיטת קופנהגן · ראה עוד »
אוקלידס
אֵוּקלידס (ביוונית: Εὐκλείδης; 365 לפנה"ס – 275 לפנה"ס) הידוע גם כאוקלידס מאלכסנדריה, היה מתמטיקאי יווני הנחשב לאבי הגאומטריה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ואוקלידס · ראה עוד »
אי-שוויון איזופרימטרי
אי-שוויון אִיזוֹפֶּרִימֶטְרִי הכרוך בבעיה אִיזוֹפֶּרִימֶטְרִית (בעיה שומרת-היקף), הוא תואר שניתן בשימוש מודרני למספר אי-שוויונות העוסקים ביחס המקסימלי בין שטח קבוצה לאורך מעטפתה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ואי-שוויון איזופרימטרי · ראה עוד »
אינפיניטסימל
במתמטיקה, אינפיניטסימל הוא גודל חיובי קטן לאין שיעור ("קטן כרצוננו").
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ואינפיניטסימל · ראה עוד »
איסמאל בוליאלדוס
איסמאל בוליאלדוס (בלטינית: Ismaël Bullialdus; בצרפתית: Ismaël Boulliau; 28 בספטמבר 1605 - 25 בנובמבר 1694) היה אסטרונום צרפתי.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ואיסמאל בוליאלדוס · ראה עוד »
אייזק ניוטון
סר אייזק ניוטון (באנגלית: Sir Isaac Newton; 25 בדצמבר 1642 – 20 במרץ 1727) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי הנחשב לאחד המדענים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ואייזק ניוטון · ראה עוד »
ניקולאוס קופרניקוס
ניקולאוס קוֹפֶּרניקוּס (חתם את שמו כ: Niklas Koppernigk, בגרסה הלטינית: Nicolaus Copernicus; 19 בפברואר 1473 – 24 במאי 1543) היה אסטרונום, מתמטיקאי, כלכלן ואיש אשכולות בן תקופת הרנסאנס, נתין נסיכות-בישופות של ורמייה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וניקולאוס קופרניקוס · ראה עוד »
ניקולו זוקי
ניקולו זוקי (באיטלקית: Niccolò Zucchi, (5 בדצמבר 1586 -21 במאי 1670) היה נזיר ישועי, אסטרונום ופיזיקאי איטלקי. התעניינותו באסטרונומיה החלה כשהיה פרופסור באוניברסיטה האפיפיורית הגרגוריאנית, שם פגש את יוהאנס קפלר. ב-1616 הגה את השימוש במראה קעורה במקום בעדשה על מנת לרכז את האור, אולם לא הצליח לייצר מראה מדויקת לגמרי. אין זה מכדי לגרוע מהישגו של זוקי, תכנון אבטיפוס לטלסקופ מחזיר אור, אותו שכלל אייזק ניוטון. עם טלסקופ זה היה האדם הראשון שזיהה שתי חגורות על פני השטח של צדק (ב-17 במאי 1630) ובחן כתמים שמצא על מאדים (1640). על שמו נקרא מכתש זוקיוס שנמצא על הירח.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וניקולו זוקי · ראה עוד »
ספרות ספרדית
הדון קיחוטה של סרוונטס עותק הישן ביותר של 'הקנטר דה מיו סיד' 'הסלסטינה' של פרננדו דה רוחס הספרות הספרדית היא אותה הספרות שנכתבה בספרדית בספרד ובעולם דובר הספרדית (למשל בדרום אמריקה); או שנכתבה בספרד בספרדית, או בשפות שדוברו בספרד, ובכלל זה לטינית, עברית, ערבית וכן שפות חצי האי האיברי (למשל הקטלנית, הארגונזית, הגליציאנית, הבסקית ועוד) וכן בספרדית-ערבית וספרדית-יהודית.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וספרות ספרדית · ראה עוד »
ספרות יוון העתיקה
מוזיאון הבריטי ספרות יוון העתיקה הוא מונח המתייחס לספרות שנכתבה ביוונית למן המאה ה-11 ועד לשלהי העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וספרות יוון העתיקה · ראה עוד »
סרנדיפיות
סֶרֶנְדִּיפִּיּוּת (באנגלית: serendipity; בעברית: תַּגְלִית אַגַּב) היא תגלית שיש בה אלמנט של מזל, שנעשית שלא בכוונה כאשר אדם מחפש דבר אחר.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וסרנדיפיות · ראה עוד »
סטיבן הוקינג
פרבולי מיוחד. מימינו פיטר דיאמנדיס ומשמאלו בירון ליכטנברג. סטיבן ויליאם הוקינג (באנגלית: Stephen William Hawking; 8 בינואר 1942 – 14 במרץ 2018) היה אסטרופיזיקאי ותאורטיקן אנגלי, ששימש כפרופסור באוניברסיטת קיימברידג'.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וסטיבן הוקינג · ראה עוד »
סדרת פיבונאצ'י
במתמטיקה, סדרת פיבונאצ'י (Fibonacci) היא הסדרה ששני איבריה הראשונים הם 1,1 וכל איבר לאחר מכן שווה לסכום שני קודמיו.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וסדרת פיבונאצ'י · ראה עוד »
סומניום
סומניום (מלטינית, "החלום") הוא רומן שנכתב בלטינית ב-1608 על ידי יוהאנס קפלר.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וסומניום · ראה עוד »
סופרנובה
טקסט.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וסופרנובה · ראה עוד »
סופרנובה 1604
ציור של קבוצת הכוכבים נושא הנחש, עליו סימן יוהאנס קפלר את מיקום הסופרנובה באות N - על עקב ימין, ריבוע שמיני מלמעלה ורביעי משמאל סופרנובה 1604 (מסומנת SN 1604) הנקראת גם הסופרנובה של קפלר הייתה התפוצצות סופרנובה שאירעה בגלקסיית שביל החלב, בחלק השמיים שמזוהה עם קבוצת הכוכבים נושא הנחש.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וסופרנובה 1604 · ראה עוד »
סופרנובה 1987A
תמונה של הטבעות משרידי סופרנובה 1987A. התמונה צולמה בין השנים 1994–2009 על ידי טלסקופ החלל האבל סופרנובה 1987A (מסומנת SN 1987A) הייתה סופרנובה שנצפתה מפני כדור הארץ ב־23 בפברואר 1987.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וסופרנובה 1987A · ראה עוד »
סיבוב כדור הארץ
אנימציה של סיבוב כדור הארץ סביב צירו צילום בחשיפה ארוכה של שמי הלילה הצפוניים מעל הרי ההימלאיה הנפאליים מציג את הנתיבים הנראים של הכוכבים בזמן סיבוב כדור הארץ. סיבוב כדור הארץ הוא מושג המתייחס לסיבוב של כדור הארץ מסביב לצירו, ולשינויים בכיוון הציר ביחס למרחב.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וסיבוב כדור הארץ · ראה עוד »
ענן מגלן הגדול
ענן מגלן הגדול (LMC-Large Magellanic Cloud) הוא גלקסיה ננסית לא-סדורה בולטת בשמי חצי הכדור הדרומי, אחת משתי הגלקסיות המרכיבות את ענני מגלן.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וענן מגלן הגדול · ראה עוד »
ענני מגלן
ענני מגלן הן שתי גלקסיות ננסיות אשר נמצאות בקרבת הגלקסיה שלנו, שביל החלב.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וענני מגלן · ראה עוד »
עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע
עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע (בלטינית: Philosophiæ Naturalis Principia Mathematica - פילוסופיֶה נטוראליס פרינקיפיה מתמטיקה), הנקרא לעיתים קרובות בקיצור "פרינקיפיה", הוא ספר בעל שלושה כרכים שנכתב על ידי אייזק ניוטון ויצא לאור ב־5 ביולי 1687.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ועקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע · ראה עוד »
על פתית השלג המשושה
על פתית השלג המשושה (ליתר דיוק שי לראש השנה או על פתית השלג המשושה; בלטינית: Strena Seu De Nive Sexangula) הוא מאמר של יוהאנס קפלר שניתן כשי ראש השנה ב-1611 לידידו ופטרונו ג'ון מתיו ווקאר.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ועל פתית השלג המשושה · ראה עוד »
פאון
מקצועות. פֵּאוֹן (או ביוונית: פוליהדרון, באנגלית: Polyhedron) הוא גוף תלת-ממדי המורכב מפאות, היוצרות יחד גוף קשיר, חסום וסגור.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ופאון · ראה עוד »
פאון משוכלל
חמשת הפאונים המשוכללים בגן המדע במכון ויצמן בגאומטריה של המרחב, פֵּאוֹן משוכלל הוא גוף קמור המוגבל על ידי מצולעים משוכללים חופפים, כך שבכל קודקוד שלו נפגש מספר שווה של מקצועות ולכל פאה מספר שווה של פאות שצמודות לה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ופאון משוכלל · ראה עוד »
פאון ארכימדי
בגאומטריית המרחב, פאון ארכימדי הוא פאון קמור משוכלל למחצה, שאינו מנסרה או אנטי-מנסרה, ושלא כמו בפאונים האפלטוניים, לא כל פאותיו חופפות.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ופאון ארכימדי · ראה עוד »
פסיכולוגיה של המוזיקה
פסיכולוגיה של המוזיקה הוא תחום מחקר העוסק בהיבטים הפסיכולוגיים הקשורים בחוויות מוזיקליות.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ופסיכולוגיה של המוזיקה · ראה עוד »
פפה (כדורגלן פורטוגלי)
קפלר לבראן לימה פריירה (בפורטוגזית: Képler Laveran Lima Ferreira; נולד ב-26 בפברואר 1983 במסייאו, ברזיל), הידוע בשם פפה, הוא כדורגלן ברזילאי-פורטוגלי המשחק בעמדת הבלם בפורטו בה הוא משמש כקפטן ובנבחרת פורטוגל.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ופפה (כדורגלן פורטוגלי) · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ופראג · ראה עוד »
פרנסיס ייטס
דיים פרנסיס אמיליה ייטס (אנגלית: Frances Amelia Yates; 28 בנובמבר 1899 - 29 בספטמבר 1981) הייתה היסטוריונית של המדע, נאופלאטוניזם וחכמת הנסתר בראשית העת החדשה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ופרנסיס ייטס · ראה עוד »
פוטומטריה (ספר)
פוטומטריה (באנגלית: Photometria) הוא ספר על המדידה של האור שנכתב על ידי יוהאן היינריך למברט ופורסם ב-1760.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ופוטומטריה (ספר) · ראה עוד »
פיתגורס
פיתגורס מסאמוס (ביוונית: Πυθαγόρας ὁ Σάμιος; 570 לפנה"ס בקירוב – 495 לפנה"ס בקירוב) היה פילוסוף ומתמטיקאי יווני־פיניקי, מייסד האסכולה הפיתגוראית.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ופיתגורס · ראה עוד »
פילוסופיה מכניסטית
פילוסופיה מכניסטית (באנגלית: Mechanical Philosophy) היא תפיסת עולם על פיה כל תופעה בטבע ניתנת להסבר על ידי מנגנוני סיבה ותוצאה מכניים חיצוניים ואין לייחס לשום תופעה בטבע מניע פנימי.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ופילוסופיה מכניסטית · ראה עוד »
צורת הארץ
שער הספר "צורת הארץ" במהדורה השנייה כריכת הספר "צורת הארץ" במהדורה האחרונה צורת הארץ, הוא ספר אסטרונומיה בעברית מאת רבי אברהם בר חייא העוסק בנושאים הבאים: מהלך הירח, ליקויי חמה ולבנה, מהלך כוכבי הנבוכה, תיאור אופן המזלות, חלוקת כוכב ארץ לאזורי אקלים, מידת כוכב ארץ והוויכוח סביב מהלך כוכבי שבת.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וצורת הארץ · ראה עוד »
קמרה אובסקורה
קמרה אובסקורה עם עדשה ומראה פנימית, שיוצרת דמות על לוח זכוכית. כאשר מונח נייר שקוף במקום הזכוכית, ניתן להעתיק את הדמות בקלות קָמֶרָה אוֹבְּסְקוּרָה (בלטינית: Camera Obscura – לִשְכָּה אֲפֵלָה) היא מכשיר אופטי, שיוצרת דמות דו-ממדית מעצם (אובייקט) תלת-ממדי.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וקמרה אובסקורה · ראה עוד »
קפלר
קפלר (בגרמנית: Keppler, Kepler או Kappler) הוא שם משפחה ממקור גרמני.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וקפלר · ראה עוד »
קפלר-10b
הדמיה של קפלר 10B קפלר 10-בי (באנגלית: Kepler-10b) הוא כוכב הלכת הארצי הראשון שהתגלה מחוץ למערכת השמש על ידי טלסקופ החלל "קפלר".
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וקפלר-10b · ראה עוד »
קרל פרידריך גאוס
יוהאן קרל פרידריך גאוס (בגרמנית: Johann Carl Friedrich Gauß, 30 באפריל 1777 – 23 בפברואר 1855) היה מתמטיקאי, פיזיקאי ואסטרונום גרמני, מגדולי המתמטיקאים של כל הזמנים.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וקרל פרידריך גאוס · ראה עוד »
קליסטו (ירח)
קליסטו (באנגלית Callisto וביוונית Καλλιστώ) הוא אחד מהירחים של כוכב הלכת צדק.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וקליסטו (ירח) · ראה עוד »
קבוע קפלר-באוקמפ
ציור של הסדרה של קבוע המצולעים החסומים. בגאומטריה, קבוע קפלר-באוקמפ או קבוע המצולעים החסומים, הוא קבוע מתמטי שמוגדר להיות הגבול של הרדיוס בסדרה הבאה: נבנה מעגל עם רדיוס 1, נחסום בתוכו משולש שווה-צלעות, שנחסום בתוכו מעגל, שנחסום בתוכו ריבוע שנחסום בתוכו מעגל, וכך הלאה, שכול המצולעים הם מצולעים משוכללים.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וקבוע קפלר-באוקמפ · ראה עוד »
קוסמולוגיה
ביקום הנצפה מוערך ביותר מ-2 טריליון. קוֹסְמוֹלוֹגְיָה (מיוונית: κοσμολογία; "קוסמוס" – יקום, "לוגיה" – תורה) היא ענף של אסטרופיזיקה שמטרתו לחקור את מקור והתפתחות היקום.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וקוסמולוגיה · ראה עוד »
רנסאנס
האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדגים בבירור את ההשפעה שהייתה למלומדי העת העתיקה על אנשי הרנסאנס. דה וינצ'י ניסה לצייר את האדם הפרופורציונלי ביותר לפי הוראות מכתביו של ויטרוביוס הרנסאנס (בצרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ורנסאנס · ראה עוד »
רוברט פלאד
רוברט פלאד (אנגלית: Robert Fludd, לטינית: Robertus de Fluctibus; קנט, 1574 - לונדון, 8 בספטמבר 1634), פילוסוף, רופא ואוקולטיסט אנגלי.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ורוברט פלאד · ראה עוד »
רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לבית הבסבורג (18 ביולי 1552 – 20 בינואר 1612) היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה, מלך בוהמיה ומלך הונגריה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ורודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »
ריצוף של המישור
ריצוף הוא כיסוי של משטח או קבוצה כללית יותר באריחים מאותו סוג.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וריצוף של המישור · ראה עוד »
שמות גרמי שמיים
תחום שמות גרמי השמיים התפתח במהלך ההיסטוריה בד בבד עם התפתחות חקר האסטרונומיה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ושמות גרמי שמיים · ראה עוד »
שארית סופרנובה
שארית הסופרנובה של קפלר, סופרנובה 1604 טיכו, סופרנובה 1572 שארית הסופרנובה N49 בענן מגלן הגדול שארית סופרנובה (באנגלית: Supernova remnant) היא ערפילית שנוצרת כתוצאה מסופרנובה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ושארית סופרנובה · ראה עוד »
שנת הפלאות
שנת הפלאות (בלטינית: Annus mirabilis) הוא ביטוי בו מכנים שנה שבה התרחשו מספר אירועים משמעותיים הנחשבים נסיים.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ושנת הפלאות · ראה עוד »
שלג
310 פיקסלים 270px שלג הוא משקע אטמוספירי בצורת פתיתי קרח גבישיים ואווריריים, גדולים יחסית, הנופלים מהעננים אל הקרקע.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ושלג · ראה עוד »
שבירה אטמוספירית
דיאגרמה שמראה את ההיסט בדמות השמש בזריחה ובשקיעה שבירה אטמוספירית (באנגלית: Atmospheric refraction) היא סטייתן של קרני אור או גלים אלקטרומגנטיים אחרים מנתיב ישר כאשר הם מתקדמים דרך האטמוספירה, שנגרמת כתוצאה מהשינוי בצפיפות האוויר כפונקציה של הגובה מעל פני הים.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ושבירה אטמוספירית · ראה עוד »
שביט האלי
שביט האלי, המסומל באופן רשמי כ-1P/Halley, הוא שביט מחזורי מפורסם שזמן ההקפה שלו סביב השמש עומד על 75.3 שנים.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ושביט האלי · ראה עוד »
תאוריה
תֵּאוֹרְיָה (באנגלית: Theory) היא תבנית חשיבה רציונלית אנושית, אבסטרקטית, השואפת להיות אובייקטיבית.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ותאוריה · ראה עוד »
תנועה אחורית (אסטרונומיה)
תנועה אחורית (מכונה גם נסיגה) באסטרונומיה מתייחס לתופעה בה כוכבי הלכת נראים כאילו הם מחליפים את כוון תנועתם יחסית לכוכבי השבת באופן זמני ואז חוזרים שוב לכוון תנועתם המקורי (התנועה "הקדומנית" של כוכבי הלכת).
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ותנועה אחורית (אסטרונומיה) · ראה עוד »
תרבות גרמניה
יוהאן וולפגנג פון גתה, ממייצגי התרבות הגדולים של ההיסטוריה העולמית התרבות הגרמנית החלה הרבה לפני צמיחתה של גרמניה כמדינת לאום.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ותרבות גרמניה · ראה עוד »
תלמי (אסטרונום)
מפת ארץ ישראל והסהר הפורה של תלמי, בהוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית מפת הודו של תלמי, בהוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית קְלָאוֹדִיוּס פְּתוֹלֶמָאיוֹס (ביוונית: Κλαύδιος Πτολεμαῖος; 100 לערך – 168 לספירה), המוכר בקצרה בשם תֹּלְמִי, היה מתמטיקאי, גאוגרף, אסטרונום ואסטרולוג יווני.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ותלמי (אסטרונום) · ראה עוד »
תגלית
הנרי קוונדיש, מגלה המימן תגלית היא מציאת ידע חשוב או בעל ערך על אודות דבר שהיה קיים אך בלתי ידוע.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ותגלית · ראה עוד »
לשפוך את התינוק עם המים
התיעוד הראשון הידוע של הביטוי בספרו של תומאס מורנר, 1512 לִשְׁפֹּךְ אֶת הַתִּינוֹק עִם הַמַּיִם הוא ניב שמקורו בפתגם גרמני, ומשמעותו כֶּשֶׁל בהתנהלות המוביל לביטול של דבר טוב בעקבות רצון להיפטר מהחלק הרע שבו.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ולשפוך את התינוק עם המים · ראה עוד »
לינץ
לינץ (בגרמנית: Linz) היא עיר באוסטריה על גדות הדנובה, בירת אוסטריה עילית והעיר השלישית בגודלה באוסטריה מבחינת מספר האוכלוסין, לאחר וינה וגראץ.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ולינץ · ראה עוד »
טרגדיית האדם
טרגדיית האדם (הונגרית: Az ember tragédiája) הוא מחזה טרגי-היסטורי שנכתב על ידי הסופר ההונגרי אימרה מדאץ'.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וטרגדיית האדם · ראה עוד »
טלסקופ שובר-אור
טלסקופ שובר האור הגדול בעולם במצפה הכוכבים ירקס. הטלסקופ בעל עדשה של "40 (1.02 מטר) טלסקופ שובר-אור הוא טלסקופ המשתמש בעדשה מרכזת ועינית מסוג כלשהו ליצירת דמות.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וטלסקופ שובר-אור · ראה עוד »
טלסקופ החלל קפלר
טלסקופ החלל קפלר היה טלסקופ המיועד לחיפוש כוכבי לכת חוץ-שמשיים דמויי ארץ.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וטלסקופ החלל קפלר · ראה עוד »
טיכו ברהה
טִיכוֹ בְּרָהֵה (בלטינית: Tycho Brahe,, דנית: Tyge Ottesen Brahe, נהגה "צִייֵה אוֹטֵסְן פְּרָאֵה"; 14 בדצמבר 1546 – 24 באוקטובר 1601) היה אסטרונום דני יליד סקונה, בנם של אוטה ברהה ובאטה בילה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וטיכו ברהה · ראה עוד »
ז'אגאן
ז'אגאן (בפולנית: Żagań, נהגה:; בגרמנית: Sagan; בצ'כית: Zaháň) היא עיר באזור ההיסטורי שלזיה שבמערב פולין.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וז'אגאן · ראה עוד »
זכרון דברים (ספר)
זכרון דברים הוא רומן על רקע תל אביב של שנות ה-70 של המאה ה-20, שכתב הסופר יעקב שבתאי.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וזכרון דברים (ספר) · ראה עוד »
חוקי קפלר
יוהאנס קפלר חוקי קפלר הם שלושה חוקים אסטרונומיים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש או את תנועתם של כוכבי לכת חוץ שמשיים סביב הכוכבים שלהם.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וחוקי קפלר · ראה עוד »
בעיית קפלר
בעיית קפלר היא בעיה פיזיקלית המבקשת למצוא את המסלול שבו נעים שני גופים, כאשר פועל עליהם רק כוח אחד - כוח הדדי שעוצמתו יורדת עם ריבוע המרחק (כוח ריבועי הפוך), דוגמת כוח הכבידה או הכוח החשמלי.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ובעיית קפלר · ראה עוד »
ביצוע אותנטי
במוזיקה קלאסית, ביצוע אותנטי (אנגלית: Historically informed performance practice), מוזיקה בכלים אותנטיים (או כלי התקופה) או ביצוע לפי אסכולת הביצוע ההיסטורי, הוא ביצוע מוזיקה, בדגש על שימוש בכלים ובסגנון נגינה או שירה, מהתקופה בה היא הולחנה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וביצוע אותנטי · ראה עוד »
ג'רלד הולטון
גרלד הולטון (באנגלית: Gerald James Holton; נולד ב-23 במאי 1922) הוא מדען ופיזיקאי יהודי-אמריקאי, פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת הרווארד.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וג'רלד הולטון · ראה עוד »
ג'ון דרייר
ג'ון לואיס אמיל דרייר (נולד כיוהאן לודוויג אמיל דרייר, דנית: Johan Ludvig Emil Dreyer, אנגלית: John Louis Emil Dreyer, 13 בפברואר 1852 - 14 בספטמבר 1926) היה אסטרונום דני - אירי שנודע בעיקר בשל הקטלוג הכללי החדש של ערפיליות, צבירי כוכבים וגלקסיות שערך.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וג'ון דרייר · ראה עוד »
ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה
– ג'ובאני פיקו דֶי קונטי דלה מירנדולה א דלה קונקורדיה (באיטלקית: Giovanni Pico dei conti della Mirandola e della Concordia) (מירנדולה, נפת מודנה, 24 בפברואר 1463 - פירנצה, 17 בנובמבר 1494) היה הומניסט ופילוסוף איטלקי מפורסם בתקופת הרנסאנס.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וג'ובאני פיקו דלה מירנדולה · ראה עוד »
גאות ושפל
כוח הגאות בארבע נקודות שונות בכדור הארץ (באדום) כהפרש בין כוח המשיכה של הירח (בכחול) לבין הכוח הצנטריפוגלי בנקודות אלו (לא בתמונה). כדור הארץ בצהוב, האוקיינוסים בכחול והירח באפור (L.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וגאות ושפל · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וגרמניה · ראה עוד »
גרגוריוס השישה עשר
סמלו מצבת קברו גרגוריוס השישה עשר (בלטינית: Gregorius XVI; 18 בספטמבר 1765 – 1 ביוני 1846) היה אפיפיור מ-2 בפברואר 1831 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וגרגוריוס השישה עשר · ראה עוד »
גלילאו גליליי
גַּלִילֵאוֹ גַּלִילֵיי (באיטלקית: Galileo Galilei; 15 בפברואר 1564 – 8 בינואר 1642) היה פיזיקאי, אסטרונום, מתמטיקאי ופילוסוף איטלקי.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וגלילאו גליליי · ראה עוד »
דאיזם
דֶאִיזְם הוא השקפה פילוסופית על אודות רעיון האלוהות.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ודאיזם · ראה עוד »
דוד גנז
הרב דוד גנז (1541 ה'ש"א – 1613 ה'שע"ג) היה רב, אסטרונום, מתמטיקאי, גאוגרף והיסטוריון יהודי-גרמני, מראשוני אנשי המדע היהודים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ודוד גנז · ראה עוד »
דוכסות שטיריה
דוכסות שטיריה Steiermark הייתה דוכסות הממוקמת בדרום אוסטריה המודרנית ובצפון סלובניה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ודוכסות שטיריה · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והמאה ה-16 · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והמאה ה-17 · ראה עוד »
המפץ הגדול (ספר)
המפץ הגדול: התגלית המדעית החשובה ביותר בכל הזמנים הוא ספר מדע פופולרי על תיאורית המפץ הגדול, שנכתב על ידי סיימון סינג, ויצא לאור באנגלית בשנת 2004, ובעברית בשנת 2007.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והמפץ הגדול (ספר) · ראה עוד »
המחשב של פסקל
מכונת החישוב של פסקל. המחשב של פסקל היה מחשב מכני שהומצא על ידי בליז פסקל בתחילת המאה ה-17.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והמחשב של פסקל · ראה עוד »
המהפכה המדעית
השער של טבלאות רודולפין, טקסט מדעי שפורסם על ידי יוהאנס קפלר בשנת 1627, והיווה חלק מהמהפכה המדעית. המהפכה המדעית היא כינוי לסדרת גילויים חדשים באופטיקה, אסטרונומיה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, וברפואה, שהתרחשו באירופה במאה ה־16 וה־17, והובילו לשינוי תפיסת המציאות במדע, פילוסופיה, ובמידה רבה גם בתרבות.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והמהפכה המדעית · ראה עוד »
המהפכה הקופרניקאית
מערכת השמש על פי המודל ההליוצנטרי ועל פי המודל הגאוצנטרי המהפכה הקופרניקאית הייתה מהפכה באופן המחשבה באסטרונומיה בראשית העת החדשה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והמהפכה הקופרניקאית · ראה עוד »
המודל הגאוצנטרי
סכימה של הגופים השמימיים – אילוסטרציה פשטנית של המודל הגאוצנטרי מאת המאייר והקוסמוגרף ברתלומיאו ואלהו, 1568. בתרשימים נפוצים כמו זה לא כלולה המערכת הסבוכה של דפרנטים, ספירות ואפיציקלים שכלולים במודל הגאוצנטרי של תלמי המודל הגאוצנטרי (ביוונית: "גֶאה" – ארץ, בלטינית: "קֶנְטְרוּם" – מרכז) הוא מודל של היקום או של מערכת השמש, המציב את הארץ במרכז.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והמודל הגאוצנטרי · ראה עוד »
המודל ההליוצנטרי
איור מתוך ספר המתאר את המודל ההליוצנטרי, משנת 1660. המודל ההליוצנטרי הוא תאוריה מדעית של מערכת השמש הממקמת את השמש במרכז המערכת, בניגוד למודל הגאוצנטרי הגורס שכדור הארץ נמצא במרכז.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והמודל ההליוצנטרי · ראה עוד »
האדם בחלל
האסטרונאוט באז אולדרין צועד על פני הירח אופן קבוע קולומביה, מעבורת החלל הרב־פעמית הראשונהחקר החלל החל עוד בעת העתיקה והתמקד בזיהוי ומיפוי הכוכבים.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והאדם בחלל · ראה עוד »
הנאורות הסקוטית
אדם סמית ודייוויד יום בגלריית הדיוקנאות הלאומית של סקוטלנד הנאורות הסקוטית הייתה תקופה במהלך המאה ה-18 שבה נוצר שטף של הישגים אינטלקטואלים ומדעיים בסקוטלנד.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והנאורות הסקוטית · ראה עוד »
הנדריק פלוריס כהן
הנדריק פלוריס כהן (בהולנדית: Hendrik Floris Cohen) הוא היסטוריון של המדע ממוצא יהודי-הולנדי.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והנדריק פלוריס כהן · ראה עוד »
העשור השני של המאה ה-17
העשור השני של המאה ה-17 הוא העשור שהחל ב-1 בינואר 1610 והסתיים ב-31 בדצמבר 1619.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והעשור השני של המאה ה-17 · ראה עוד »
הפרדוקס של אולברס
הדגמה של הפרדוקס של אולברס הפרדוקס של אולברס הוא הטיעון כי אפלת שמי הלילה סותרת את ההנחה של יקום סטטי אינסופי ונצחי.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והפרדוקס של אולברס · ראה עוד »
הפלימפססט של ארכימדס
ארכימדס, ציור משנת 1620 דף מתוך הפלימפססט. טקסט ספר התפילה בולט מלמעלה למטה, בניגוד לטקסט המקורי ולדיאגרמות של ארכימדס המופיעים מתחת לטקסט משמאל לימין הדמיית הדף, המאפשרת לראות את הטקסט המקורי והדיאגרמות תחת הטקסט החדש הפַּלִימְפסֶסט של ארכימדס (באנגלית: Archimedes Palimpsest, נקרא גם הקודקס של ארכימדס) הוא ספר תפילה שנכתב ככל הנראה בארץ ישראל הספר נכתב על גבי גיליונות קלף, ששימשו קודם לכן כמה ספרים של המתמטיקאי היווני ארכימדס, ומספר טקסטים עתיקים נוספים.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והפלימפססט של ארכימדס · ראה עוד »
הר געש
סנט הלנס, 1980 ההתפרצותלוע סנט הלנס, צולם בחודש מאי 1982 הר געש הוא מבנה גאולוגי הנוצר כאשר הלוחות הטקטוניים מתרחקים, מאגמה פורצת דרך סדקים בקרום כדור הארץ ונפלטת אל פני השטח בתהליך הנקרא "התפרצות געשית".
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והר געש · ראה עוד »
הרמס טריסמגיסטוס
הרמס טריסמגיסטוס מלמד, פסיפס על רצפת הקתדרלה בסיינה הרמס טריסמגיסטוס (יוונית: Ἑρμῆς ὁ Τρισμέγιστος, עברית: חרם תלת מחזות.) הוא שמה של דמות מיתולוגית אשר נוצרה באימפריה היוונית ומהווה איחוד סינקרטי של תחות, אל המדע והקסם במיתולוגיה המצרית, והרמס, שליח האלים במיתולוגיה יוונית.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והרמס טריסמגיסטוס · ראה עוד »
השיטה של משפטים מכניים
על משפטים מכניים עבור ארטוסתנס (ביוונית: Περὶ μηχανικῶν θεωρημάτων πρὸς Ἐρατοσθένη ἔφοδος), שתורגם לאנגלית בשם The Method of Mechanical Theorems ("שיטת המשפטים המכניים") ולעיתים נקרא גם השיטה, הוא אחת מעבודותיו המרכזיות של ארכימדס ששרדו.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והשיטה של משפטים מכניים · ראה עוד »
השיטה המדעית
השיטה המדעית היא שם כולל לטכניקות המשמשות במדע לחקר תופעות, צבירת ידע חדש או תיקון ושילוב של ידע קודם.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והשיטה המדעית · ראה עוד »
התפתחות המדע בעת העתיקה
מדע, כפי שהוא נתפש בעת החדשה, הוא האיסוף השיטתי של ידע אודות העולם; הוא כולל תצפית, ניסוי והסקה שיטתיים ואובייקטיביים, פיתוח ידע זה להסברים כוללניים ונרחבים ככל האפשר, תיעוד הידע והפצתו.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והתפתחות המדע בעת העתיקה · ראה עוד »
הלוח היוליאני
לוח השנה היוליאני הוא לוח השנה הקרוי על שמו של יוליוס קיסר, שהנהיג אותו ברחבי הרפובליקה הרומית בשנת 45 לפני הספירה, במקומו של לוח השנה הרומי הירחי.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והלוח היוליאני · ראה עוד »
היסטוריה של תורת ההסתברות
שמאל ההיסטוריה של תורת ההסתברות היא השתלשלות התפתחותה של תורת ההסתברות כתורה מדעית נחקרת, החל משלביה המוקדמים במאות ה-16 וה-17, כשחישובי ההסתברות נעשו באופן נאיבי ואינטואיטיבי, ועד ביסוסה המתמטי במאות ה-19 וה-20, בהן היא הפכה לתורה מתמטית העומדת על בסיס אקסיומטי איתן.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והיסטוריה של תורת ההסתברות · ראה עוד »
היסטוריה של המחשוב
ההיסטוריה של המחשוב עוסקת בהתפתחות חומרת המחשב ממכשירי החישוב הקדומים ועד למחשבים המודרניים של ימינו.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והיסטוריה של המחשוב · ראה עוד »
היסטוריה של המדע
צילום מתוך: Lapidario del rey D. Alfonso X, A. Selfa and H. Rodrigañez y Sagasta (eds.), Madrid 1881. היסטוריה של המדע היא המיקוד ההיסטורי בהתפתחותו של המדע לאורך הזמן – החל מתקופות קדומות של האנושות ועד ימים אלו, ובהשפעות התרבותיות, הכלכליות, הפילוסופיות, הטכנולוגיות והפוליטיות של תהליכים אלו.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והיסטוריה של המדע · ראה עוד »
היסטוריה של האסטרונומיה
מפת כוכבים עם היטל גלילי. מפות הכוכבים של סו סונג הן העתיקות ביותר מבין מפות הכוכבים המודפסות. אסטרונומיה היא העתיקה ביותר מבין מדעי הטבע.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והיסטוריה של האסטרונומיה · ראה עוד »
היסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20
פיזיקה היא חקר הטבע, ובמיוחד חקר תופעות הטבע המדידות, כגון תנועתם של כוכבים, דינמיקה של גופים על פני כדור הארץ, תנועת נוזלים, חום, אור וכיוצא באלה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והיסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20 · ראה עוד »
היסטוריה של הקריסטלוגרפיה
חלבונים. מבנה זו נתגלה בעזרת קריסטלוגרפיה קריסטלוגרפיה מוגדרת כמדע ניסויי, העוסק בקביעת סידור האטומים במוצקים.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והיסטוריה של הקריסטלוגרפיה · ראה עוד »
היקום
ביקום הנצפה בימינו מוערך ביותר מ-2 טריליון. היְקום הוא כל החלל והזמן.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר והיקום · ראה עוד »
וולקנולוגיה
הר הגעש וולקנו וולקנולוגיה היא תחום המחקר הגאולוגי החוקר את החומרים והתהליכים המלווים את המאגמה מעת היווצרה, דרך עלייתה ממעטפת כדור הארץ אל הקרום ופליטתה כלבה באמצעות התפרצויות געשיות אל פני השטח.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ווולקנולוגיה · ראה עוד »
וילהלם שיקארד
וילהלם שיקארד (בגרמנית: Wilhelm Schickard; 22 באפריל 1592, הרנברג - 24 באוקטובר 1635, טיבינגן) בנה את מכונת החישוב הראשונה, ב-1623.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ווילהלם שיקארד · ראה עוד »
כריסטיאן הויגנס
כריסטיאן הויגנס (בהולנדית:, מבוטא הויחנס או האוחנס; 14 באפריל 1629 – 8 ביולי 1695) היה פיזיקאי, מתמטיקאי, אסטרונום וממציא הולנדי, יליד האג.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וכריסטיאן הויגנס · ראה עוד »
כריסטינה, מלכת שוודיה
כריסטינה (בשוודית: Kristina; 28 בדצמבר 1626 – 19 באפריל 1689) הייתה מלכת שוודיה מ-1632 ועד 1654.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וכריסטינה, מלכת שוודיה · ראה עוד »
כוכב בית לחם
שמי הלילה מעל בית לחם בחודש דצמבר במאה הראשונה לפני הספירה - תקופת הולדתו של ישו הנוצרי לערך כוכב בית לחם הוא גרם שמימי שעל פי הברית החדשה הופיע מעל שמי בית לחם לבשר על הולדתו של ישו ולהורות לשלושת האמגושים את הדרך למקום הולדתו של ישו.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וכוכב בית לחם · ראה עוד »
כוכב השביט הגדול של 1577
כוכב השביט הגדול של 1577 (שם רשמי: C/1577 V1) היה כוכב שביט שחלף בקרבת כדור הארץ במהלך שנת 1577.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר וכוכב השביט הגדול של 1577 · ראה עוד »
יסודות (ספר)
יסודות (ביוונית: Στοιχεῖα, סְטוֹיכֵיַא, נקרא גם 'האלמנטים') הוא חיבור בן שלושה-עשר חלקים, שכתב המתמטיקאי ההלניסטי אוקלידס מאלכסנדריה, מראשית המאה השלישית לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ויסודות (ספר) · ראה עוד »
יחס הזהב
סימול המקובל ליחס הזהב יחס הזהב (או חיתוך הזהב) הוא קבוע מתמטי המעסיק את המדע והאמנות כבר מאות שנים.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ויחס הזהב · ראה עוד »
יגאל תומרקין
יגאל תומרקין, 1999 יִגָּאֵל תומרקין (שמו המקורי: פטר מרטין גרגור היינריך הלברג; 23 באוקטובר 1933, ג' בחשוון ה'תרצ"ד – 12 באוגוסט 2021, ד' באלול ה'תשפ"א) היה צייר, פסל, מאייר, סופר ותפאורן ישראלי יליד גרמניה.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ויגאל תומרקין · ראה עוד »
15 בנובמבר
15 בנובמבר הוא היום ה-319 בשנה, (320 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ו15 בנובמבר · ראה עוד »
27 בדצמבר
27 בדצמבר הוא היום ה־361 בשנה (362 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ו27 בדצמבר · ראה עוד »
8 במרץ
8 במרץ הוא היום ה-67 בשנה (68 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יוהאנס קפלר ו8 במרץ · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יוהאנס_קפלר
