תִקשׁוֹרֶת

880 יחסים: B144, Found Footage, Who by Fire, ממשלת ישראל החמש עשרה, מאורות הראי"ה, מאיר הורוביץ, מאיר-סיקו סמילנסקי, מנחם קיסטר, מנחם בנימין פומרנץ, מנחם בגין, מניין המצוות על פי ספר החינוך, מסע אל תום האלף, מסעוד רפאל אלפסי, מסורתיים, מסכת ראש השנה, מסכת כריתות, מסכת יומא, מעבר מנחם בגין, מעבר יצחק רבין, מצוות עשה שהזמן גרמן, מצוות עונה, מצוות תוכחה, מצוות הקהל, מקס ברוך, מר בר רב אשי, מר בריה דרבנא, מראה כהן, מרדכי פרום, משמר הנגב, משמרת יהויריב, משנה תורה, משפט בייליס, משפחת גאגין, משל הכרם, משה (דרוויש) צורי, משה אבן עזרא, משה פודהוצר, משה צבי סגל (לוחם מחתרת), משה בן חביב, משה בר-אשר, משה בוצ'קו, משה גרילק, משה דוד הר, משה הררי, משוא"ה, משולם בן משה ממגנצא, משיח שקר, מתקפת הקומנדו המצרי בסיני, מתתיהו בן תאופילוס (הראשון), מתו בעטיו של נחש, ..., מתי טוכפלד, מלאך המות והשוחט, מלאכת מבשל, מלאכת תופר, מלאכת הוצאה מרשות לרשות, מלחמת יום הכיפורים, מלכויות זכרונות ושופרות, מטטרון, מטופל מזוהה, מחנה קישטרצ'ה, מחצבות הגופרית בארי, מחתה, מחלוקת צאנז–סדיגורה, מחזור ארם צובא, מחולה, מבנה בית המקדש, מבצע רגל עץ, מבצע שובר גלים, מבצע תגר, מגפת הקורונה בחברה החרדית, מהר"ל מפראג, מהומות מנהרת הכותל, מונבז השני, מוצאי חג, מורין נהדר, מוריץ גולדמן, מוזיאון בית שטורמן, מוזיאון השומרונים - גריזים, מוזיאון ומרכז הלימוד לשואה באל פאסו, מוחמד עבד אל-ע'ני אל-גמאסי, מוחרם, מוכרחים להיות שמח, מכתב אל האב, מכירת יוסף, מין במינו אינו בטל, מיניות ביהדות, מיקשה פנייה, מיקי כהן (תעשיין), אמנם כן, אמנון ברנזון, אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי, אמר רבי עקיבא, אמירת סדר העבודה, אמיל ולדטויפל, אנא בכוח, אנעים זמירות (ניגון), אנציקלופדיה תלמודית, אנשי אמונה אבדו, אנטוניו ז'וזה דה סילווה, אנטולי רובין, אנטי-נטליזם, אנטישמיות בארצות הברית, אנדרטת חטיבה 188, אני מאמין (ניגון חסידי), אסם השקעות, אסף ברטוב, אסלאם, אסלאם - מונחים, אסיף (שיר), אפרים פישל הרשקוביץ, ארקטורוס, ארתור סטיבן מאברוגורדאטו, ארזי הלבנון (קינה), ארבע תעניות, ארגון צבאי לאומי, אריסטובולוס השני, אריה גולן, אריה הנדלר, אשר פריינד, אתרוג, אתה בחרתנו (ניגון), אתה בחרתנו מכל העמים, אתוודה על עברות, אל נורא עלילה, אל תעש עמנו כלה, אלנתן הורוביץ, אלעזר מנחם מן שך, אלחנן (חנה) הלברשטאם, אלחנן ניר, אלדד אמיר, אלדו ברונצ'י, אלה אזכרה, אלה בשלישימו, אלוף בן, אלול, אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין, אליעזר בן יואל, אליעזר הגר (סרט ויז'ניץ), אליפות העולם בג'ודו 2022, אלישע בן אבויה, אליהו בלנק, אזכרה אלהים ואהמיה, אחרי החגים, אב הרחמים, אב הטומאה, אבא אומנא, אבא פוקס, אבנט (בגד כהונה), אברהם מאפו, אברהם מרדכי אלתר, אברהם אבלי פאסוועלער, אברהם סיני, אברהם קאהאן, אברהם לייב בורשטיין, אברהם חן, אברהם בן אברהם, אברהם בנימין זילברברג (פיטסבורג), אברהם בינג, אברהם ווייס, אברהם יעקב גרשון לסר, אברהם יצחק לנאל, אברהם ישעיהו קרליץ, אברהם יהושע השיל טברסקי (מכנובקה), אבלות (יהדות), אבטליון (זוגות), אבטה בריהון, אבות ובנים (מסגרת לימודית), אבות ישורון, אבינו מלכנו (אלבום), אביעזרי זליג אוירבך, אביגדור קרא, אביגיל (יישוב), אדני נגדך כל תאותי, אדון מועד כתקח, אדון בפקדך, אדוארד קית'-רואץ', אדיר ונאור, אהרן מנחם מנדל גוטרמן, אהרן חורין, אהרן יששכר דוידס, אהרון יעקובי, אורח נטה ללון, אורח חיים (שולחן ערוך), אורי דסברג, אורי וייסבלום, אוריאל עיטם, אות מלחמת יום הכיפורים, אולימפיאדת סיאול (1988), אודי דוידי, אכילה גסה, איסור אכילה, איסור נישואים לאבל, איסור עבודת זר במקדש, איסור עבודה במקדש שתויי יין, איסור והיתר, איחולי עשרת ימי תשובה, נמל התעופה בן-גוריון, נאו-אורתודוקסיה (יהדות), נסים שאירעו בבית המקדש, נסירה (קבלה), נפתלי הורוביץ (מעליץ), נרות שבת ויום טוב, נשיא הסנהדרין, נתן אלתרמן, נתן אדאדי, נתן העזתי, נתנאל בירב פיומי, נחמה הנדל, נחש הקדמוני, נבחרת ישראל בג'ודו, נגישות בשבת, נוסח איטליה, נוסח ספרד, נוסח פרובאנס, נוסח קטלוניה, נוסח הספרדים, נירים, ניגוני בעלז, ניגונים חסידיים, סנדי קופקס, סעדיה בן אור, סעודה (הלכה), ספר אבישע, ספר עבודה, ספר זמנים, ספר דניאל, ספר יונה, ספירת העומר, סלח נא אשמות, סליחות, סברי מרנן (סדרת טלוויזיה), סבתא בישלה, סדר מועד, סדר רב עמרם גאון, סדר תפילות יום הכיפורים, סדר ליל ראש השנה, סומך (פירושונים), סוריה, סולת, סוזן אייזקס, סוכה סיטי, סוכות, סכנת חיים, סילנו, סיגד, סידור רבי שלמה בן נתן, סיון מלכין-מס, עמנואל טל, עמרם קורח, עם הספר (סדרת ספרים), ענווה, עקיבא איגר, עקיבה יוסף שלזינגר, ערב (פירושונים), ערב חג, ערב יום הכיפורים, עשרת הרוגי מלכות, עשרת ימי תשובה, עשרה בטבת, עשוראא, עת שערי רצון להפתח, על שלושה פשעי דמשק, על ישראל אמונתו, עלינו לשבח, עלילת הדם במסנה, עלילת הדם בבלואה, עלייה לקבר, עלייה לרגל, עלייה לרגל (יהדות), עלייה לתורה, עזא ועזאל, עזאזל, עזריאל דוד פסטג, עבודה זרה, עגה חרדית, עדן בן זקן, עורות קדשים, עולם שנה נפש, עוגת ספוג, עכו, עירוב תחומין, עירוב חצרות, עיטורי צה"ל, עידן זילברשטיין, פאלודה, פנחס רוטנברג, פניני הלכה, פסטיבל עכו, פסח, פסוקי דזמרא, פעמון, פרנץ רוזנצווייג, פרקי דרבי אליעזר, פרקים של ספר המדינה, פרשת אחרי מות, פרשת האזינו, פרשת וילך, פרחי כהונה, פרדיננד הילר, פלוסיום, פטרוס, פורים, פולמוס השבת ביפן, פובידל, פודהייצה, פיקוח נפש, פילוסין, פיגוע הירי בבית הכנסת בהאלה, פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2018, צ'נסטוחובה, צמאה, צעדת הרבנים בוושינגטון, צלאה, צבי פולג, צבי שכטר, צבי זמיר, צבי זלבסקי, צבי ירחמיאל מלצר, צביקה גרינגולד, צדוקים, צום, צום גדליה, צופן אתב"ש, ציר הזמן של האנטישמיות, ציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל, ציון בוארון, קאמין-קושירסקי, קאיה גרבר, קפידא, קרן (זואולוגיה), קרב נירים, קרב לטקיה, קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן, קרובה, קריאת התורה, קריאת ההלל, קלמן כהנא, קלי הבישול, קטורת הסמים, קבוצת כוכבים, קביעת היום בהלכה, קדושתא, קדיש, קהילת אדרת אליהו, קהילת יהודי סטשוב, קהילת יהודי קובנה, קהילת יהודי ורשה, קהילת יהודי כפר אטגה, קו התאריך בהלכה, קו התאריך הבין-לאומי, קומיקסבא, קורבן (יהדות), קורבן אשם, קורבן עולה, קורבן חטאת, קול הרע"ם מקהיר, קודש הקודשים, קודש וחול ביהדות, קיטל, קיבוץ, קידוש ידיים ורגליים, ר"י הזקן, רמדאן, ראש חודש, ראש השנה, ראש יהודי, ראשי תיבות, ראדום (עיר), רצח יצחק לוי, רשע (הלכה), רשת AM:PM, רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, רחובות הנהר, רב אחא בר יעקב, רב אחאי, רב אביתר גאון, רב חסדא, רב חייא בר אשי, רב הכותל, רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא, רב יוסף בריה דרבא, רבן גמליאל דיבנה, רבא, רבה בר אבוה, רבי אבא בר אבינא, רבי נחוניה בן הקנה, רבי פרנך, רבי חנינא בן גמליאל, רבי יצחק מגדלאה, רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, רבי יהושע בן חנניה, רבי יהושע הגרסי, רבי יוסי ברבי יהודה, רבי יוחנן, רגליים יחפות, רדיו א-שמס, רות רייכלברג, רוח הקודש (יהדות), רוברט מריל, ריח, ריי פרנק, שמע קולנו, שמע קולי, שמעון נתן נטע בידרמן (השני), שמעון קורן, שמעון גרשון רוזנברג, שמעון הצדיק, שמעון השני, שמריהו יהודה לייב מדליה, שמשון מורפורגו, שמחת הרגלים, שמחה בלאס, שמואל ברזובסקי, שמואל גונן, שמואל דוד לוצאטו, שמואל יוסף עגנון, שמות, שם בן ע"ב, שנאנים שאננים, שנאת ישראל בעולם היווני-רומי, שנת השא, שנת השג, שנת הלימודים, שנת החא, שנת הכז, שנה ליטורגית, שנות ה-70 של המאה ה-20, שער הכוונות, שערי תשובה, שעון הקיץ בישראל, שעיר, שעיר לעזאזל (מצווה), שעיר לעזאזל (ציור), שעיר לעזאזל (חברה), שרגא שמר, שרית חדד, שתייה, שלך, סנדרו, שלמה אפרים מלונטשיץ, שלמה סולימן אלסנג'ארי, שלמה שמשון קרליץ, שלמה לוונשטיין, שלמה זלמן אהרנרייך, שלמה זלמן שך, שלומי דאקס, שלומית דקל, שלום חריטונוב, שלום ברנדר, שחר קמתי להודות, שבעת ימי המילואים, שבעה, שבת, שבתי צבי, שבתי טיאר, שבות, שופר, שופט כל הארץ, שיקום מפוני גוש קטיף וצפון השומרון, שיר של יום, שיר הייחוד, שירת דוד, שירת הים, שיט במשחקים האולימפיים, שיח ירושלם, שיבולי הלקט, שייטת 13, שייטת ספינות הטילים, תענית, תענית אסתר, תענית כ' בסיוון, תעניות גשמים, תפילת מנחה, תפילת מוסף, תפילת אבינו מלכנו, תפילת נעילה, תפילת עננו, תפילת תשע, תפילת העמידה, תפילת יום הכיפורים בזמן המצור על מץ, תפילה, תפילה (יהדות), תפילה לשלום המלכות, תפילה זכה, תפילות ראש השנה, תקנות שו"ם, תרנגול כפרות (ספר), תרומת הדשן, תשעה באב, תשרי, תשובה (יהדות), תתן אחרית לעמך, תתנם לחרפה, תחנון, תחבורה לילית, תחום שבת, תהילים, תהילים פ"ה, תהילים צ"ז, תהילים ק"ג, תהילים ק"ד, תהילים קמ"ד, תהילים ל"ב, תהילים כ"ד, תובע (משפט פלילי), תכפו עלינו צרות, תכריכים, תיקון ליל הושענא רבה, לך אלי תשוקתי, למענך אלהי, לא אד"ו ראש, לאסלו קאבוש, לאל עורך דין, לאונרד כהן, לפני המקום, לשנה הבאה בירושלים, לשון קודש, לשכת פרהדרין, לשכת בית אבטינס, לשכת הפרווה, ללכת שבי אחרייך, לב יודע מרת נפשו, לבנת בן-חמו, להקת פיקוד הדרום, לוז'ישט, לוח השנה במגילות קומראן, לוחות הברית, לוי אריה אריאלי, לוי אשכול, לוי בנימין, ליאל עבדה, ליפנו, לילה, לילה לא שקט, לייב קופרשטיין, ט"ו באב (מועד), טבילה (יהדות), טהרת המשפחה, טומאה וטהרה, טורח ציבור, טובא-זנגרייה, טוביה פרידמן, ז' בתשרי, זמן (ישיבות), זמן אלול, זאת חנוכה, זעירי, זרח הלוי, זלמן שזר, זבולון סימן-טוב, זבולון קוורטין, זכור ברית אברהם, זיגמונד פרויד, זיהום אוויר, ח' בתשרי, חמשת העינויים, חנה רובינא, חנוך גד יוסטמן, חסימת כבישים כמחאה, חסידות תולדות אהרן, חסידות לעלוב, חצי שיעור, חקיקה דתית בישראל, חשבון נפש, חלבנה, חטאת פנימית, חטיבת הנגב, חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים, חזנות, חזקה (הלכה), חזקי שוהם, חג הבנות, חגי ישראל ומועדיו, חדייב, חיל התותחנים במלחמת יום הכיפורים, חיל ההנדסה במלחמת יום הכיפורים, חיים אלחדיף, חיים סינואני, חיים פלאג'י, חיים צבי אהרנרייך, חיים זליגמן, חיים בן עטר, חיים גאגין, חיים וואלקין, חיים יהודה אריה וייל, בן אדמה, בן ציון שטרנפלד, בן-ציון מוצפי, במרומי ערץ, בארה של מרים, באבי יאר (פואמה), בני מנשה, בנימין מיד, בנימין זאב הרצל, בנימין בן אברהם, בנימין יהושע זילבר, בערי וובר, בעלי הנפש, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ברכת עבודה, ברכת קדושת היום, ברכת שהחיינו, ברכת בורא מאורי האש, ברכה (נימוס), ברכות השחר, ברית מילה, ברית המילה (אירוע מקראי), ברית הבריונים, בת עמי לא תחשה, בת ים, בתי הביטחון בנגב הצפוני, בלבב ימים, בלהה, בבא בן בוטא, בו ביום, בוריס יפימוב, בושם, בין שתי ערים (עגנון), בין האולם ולמזבח, ביקור המלאכים באוהל אברהם, בית פרת - מדרשה ישראלית, בית רבקה גרינוולד, בית שרעבי, בית דין של כהנים, בית המקדש, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, בית המקדש השלישי, בית המשפט העליון של ארצות הברית, בית העלמין היהודי העתיק בחברון, בית הקברות סגולה, בית הכנסת אלגריבה, בית הכנסת חארה צגירה, בית הכנסת בהאלה, בית הכנסת דה לה ויקטואר, ג'סי אייזנברג, געז, גצל שוורצמן, גרשם שלום, גלאון, גטו צ'נסטוחובה, גטו קישינב, גטו ורשה, גזרות ת"ח–ת"ט, גבאי, גבולי יחזקאל, גד רשף, גורית קדמן, גוש התיישבות, גולדה (סרט, 2023), ד' בתשרי, דן טורטן, דן בן אמוץ, דרכך אלוקינו, דואק, דוב לנדו, דוד אלעזר, דוד אבן בקודה, דוד פארדו, דוד גוטמן, דודי סלע, דיו קסיוס, ה' שמעתי שמעך, ה' בתשרי, ה'תרכ"ו, ה'תשמ"ו, ה'תשל"ד, המאמין (סרט, 2001), המסורת היהודית (ספר), המשכן, המטבח האתיופי, המטבח התימני, המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש, המחתרת באסיזי, המבדיל בין קודש לחול, המוכתר, האלה, האחת (סדרת טלוויזיה), האדרת והאמונה, האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד, הנני העני ממעש, הנצחת חללי מערכות ישראל, הסיגוף ביהדות, העיר העתיקה של צפת, העיטור, הפרהוד, הפרוכת, הפלות חיל האוויר הישראלי, הפטרה, הצלב האמיתי, הצופה שנרדם, הצילני נא, הקהילה המסורתית הקריות, הקהילה היהודית באנטופול, הקהילה היהודית בסוצ'אבה, הקהילה היהודית בטאלהיים, הקונספציה, הר מונטר, הרבנים הצבאיים בצבא הבריטי, השם המפורש, השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך, השידור העברי מרדיו קול דמשק, התנועה לחופש ממכוניות, התנועה הלאומית הפלסטינית, התרנגול ותפילת בני אדם, הלל (ארגון), הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל, הלוח העברי, הלוח הקראי, הלכה, הלכה למשה מסיני, הזמנה לפיוט, הזכרת נשמות, הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים, החזית הסורית במלחמת יום הכיפורים, הבריגדה היהודית, הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה, הבדלה, הדת השומרונית, הואיל, הוצאת ספר תורה, הורדוס, הושענא רבה, הולנדי מעופף (מפרשית), הוועד לתיאום יהודי, הכותל המערבי, הימים שבין יום כיפור לסוכות, היסטוריה של מדינת ישראל, היסטוריה של ארץ ישראל, היסטוריה של צבא הגנה לישראל, היום תאמצנו, היכל, היימנות, ו' בתשרי, ומתוק האור, ונתנה תוקף, ועד הרבנים לענייני צדקה, ועדת אגרנט, ועדת הפנים והגנת הסביבה, ועדת הכותל המערבי, ותערב, וולטורנו, וודז'יסלאב, וכל מאמינים, ויאתיו כל לעבדך, ויקרא, וידוי (יהדות), ויכוח פדובה, כאן ב, כאחלמה קבועה בעטרת, כניסת שבת, כניסה להר הבית (הלכה), כפרה, כפרה עליך, כפייה דתית בישראל, כרם, כרת, כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל, כתר מלכות, כל נדרי, כל נדרי (מקס ברוך), כלי נגינה במקרא, כדי אכילת פרס, כהן גדול, ככותבת, כי אנו עמך (חב"ד), כי הנה כחומר, כי הרבית, כיפור, כיפור (סרט), י"ב 528, י' בתשרי, ימי הרדיו, ימים נוראים, ימים נוראים (עגנון), יאסר ערפאת, יאיר רוזנבלום, יאיר חיים בכרך, יעקב אייכנבוים, יעקב טרנר, יעקב חיים בן נאים, יעקב הגר, יעקב ויינברג, יעקב כ"ץ (רב), יעקב ישראל איפרגן, יעקב יהודה דסקל, יער בארי, יעלה תחנוננו, יעלה ויבוא, יצחק מהרשן, יצחק אביגדור אורנשטיין, יצחק פנחס גולדווסר, יצחק קנטריני, יצחק שמואל אליהו פינקלר, יצחק לוי (עסקן ורב), יצחק טישלר, יצחק זונדל ריף, יצחק בן אשר הלוי, יצחק בן שחר, יצחק יעקב ריינס, יקותיאל אבן חסאן, יקותיאל בירדוגו, ירצה צום עמך, ירוחם הירשקוביץ כהנא, ישן אל תרדם, ישמיענו סלחתי, ישראל, ישראל מאיר פריימן, ישראל אנטון צולי, ישראל אריאל, ישראל פרידמן (סדיגורה), ישראל שינדלר, ישראל במלחמת יום הכיפורים, ישראל יעקב פישר, ישיבת נהרדעא, ישיבת עתניאל, ישיבת ההסדר עכו, ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר), ישיבה תיכונית נווה, ילדי הסתיו, יזכור, יחסי מצרים–סוריה, יחסי אישות (הלכה), יחזקאל אברמסקי, ידידיה טיאה וייל, יה שמע אביוניך, יהדות, יהדות מץ, יהדות אורתודוקסית, יהדות איסלנד, יהדות פאס, יהדות פראג, יהדות קראית, יהדות בוקובינה, יהדות ביטולה, יהדות הפיליפינים, יהדות ישראל, יהושע צפריר, יהושע צוקרמן, יהושע הלוי (ציטרון), יהודה שפירא, יהודה לייב הלוי אשלג, יהודה בן שמואל אבן-עבאס, יהודה ביבאס, יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים, יו"כ, יואל סלע, יום שמחת כהן, יום שישי, יום ליבשה, יום טוב, יום טוב חזן, יום טוב בן יצחק מיואני, יום טוב הסמוך לשבת, יום המיוחס, יום הכפורים, יום הכיפורים בבית המקדש, יום כיפור, יום כיפור קטן, יום ירושלים הראשון, יונדב קפלון, יוסף אלכסנדר זמלמן, יוסף אליהו (רב וסופר), יוסף אבן אביתור, יוסף קאפח, יוסף בן עלים, יוסף בכור שור, יוסף דוד (רב), יוסף ישר, יוסי בן יוסי, יוזמות אברהם, יוחנן הורקנוס הראשון, יוחנן הכהן ברבי יהושע, יובנאליס, יידוי אבנים, 11 הנקודות, 1928 בארץ ישראל, 1973 בישראל, 1985 בישראל, 6 באוקטובר, 7 (מספר). להרחיב מדד (830 יותר) » « הפסיכולוג מדד

B144

שירותי B144 של בזק כוללים את שירות המדריך העסקי (b144.co.il) באינטרנט, שירות המוקד הקולי 144 והאפליקציה הסלולרית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וB144 · ראה עוד »

Found Footage

Found Footage (מושג שאול בעברית: פָאוּנְד פוּטֵג'; בתרגום חופשי: קטעי וידאו שנמצאו) היא תת-סוגה של סרטי מתח עלילתיים שבהם העלילה מוצגת כהקלטות וידאו גולמיות שנעשו על ידי אחת או יותר מהדמויות שהיו מעורבות בהתרחשות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וFound Footage · ראה עוד »

Who by Fire

"Who by Fire" הוא שיר מאת הזמר-יוצר היהודי-קנדי לאונרד כהן, שפורסם ב-1974 באלבומו New Skin for the Old Ceremony.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וWho by Fire · ראה עוד »

ממשלת ישראל החמש עשרה

ממשלת ישראל החמש עשרה, בראשותה של גולדה מאיר, שכונתה בשל כך "ממשלת גולדה השנייה", הושבעה עם כינונה של הכנסת השביעית, ופעלה מ-15 בדצמבר 1969 עד ל-10 במרץ 1974.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וממשלת ישראל החמש עשרה · ראה עוד »

מאורות הראי"ה

סדרת מאורות הראי"ה מאורות הראי"ה היא סדרת ספרים בנושאים שונים במסגרתה נדפסים דברי הגות, דרשות, אגרות, מאמרים ועוד, מאת הראי"ה קוק.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומאורות הראי"ה · ראה עוד »

מאיר הורוביץ

רבי מאיר הורוביץ (מכונה: "האמרי נועם". ה'תקע"ט, 1818 - ח' בתמוז ה'תרל"ז, 1877) היה אדמו"ר חסידי השני בשושלת דז'יקוב אשר בעיר טרנובז'ג שבפולין.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומאיר הורוביץ · ראה עוד »

מאיר-סיקו סמילנסקי

מאיר-סיקו סמילנסקי (ט' באדר תרל"ו, 5 במרץ 1876, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב (אוקראינה), האימפריה הרוסית – יום הכיפורים תש"י 3 באוקטובר 1949, תל אביב, ישראל) היה סופר ופובליציסט עברי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומאיר-סיקו סמילנסקי · ראה עוד »

מנחם קיסטר

מנחם י' צבי קיסטר (נולד ב-23 במאי 1957) הוא פילולוג, חוקר ספרות בית שני וספרות חז"ל, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומנחם קיסטר · ראה עוד »

מנחם בנימין פומרנץ

הרב מנחם בנימין פומרנץ (ביידיש: פאמעראנץ; תרמ"ז, 1887 - י"ב בכסלו תש"ב, דצמבר 1942) היה רב ופוסק הלכה, רבן של הקהילות היהודיות הנריקוב ודלוגושיודלו שבפולין.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומנחם בנימין פומרנץ · ראה עוד »

מנחם בגין

מנחם בגין (16 באוגוסט 1913, י"ג באב ה'תרע"ג – 9 במרץ 1992, ד' באדר ב' ה'תשנ"ב) היה פוליטיקאי, מדינאי ואיש צבא ישראלי, שכיהן כראש ממשלת ישראל השישי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומנחם בגין · ראה עוד »

מניין המצוות על פי ספר החינוך

מניין תרי"ג מצוות, כפי שהוא מופיע בספר החינוך, מבוסס על מניין המצוות שמנה הרמב"ם בספר המצוות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומניין המצוות על פי ספר החינוך · ראה עוד »

מסע אל תום האלף

מסע אל תום האלף הוא רומן היסטורי מאת אברהם ב. יהושע שיצא לאור בשנת 1997, לקראת סוף האלף השני, ועלילתו מתרחשת בשנים שלפני סוף האלף הראשון, ועוסקת במפגש בפריז הנידחת בין יהודים ספרדים מצפון אפריקה ומספרד ליהודים אשכנזים שמוצאם מוורמייזא.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומסע אל תום האלף · ראה עוד »

מסעוד רפאל אלפסי

הרב מסעוד (רפאל) אלפאסי (סביב ה'ת"ם, 1680 - א' טבת ה'תקל"ה, 1774) היה דרשן, פוסק הלכה ומקובל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומסעוד רפאל אלפסי · ראה עוד »

מסורתיים

כיפות תואמות בטקס חתונה. באירועים מסוג זה מחולקות לעיתים קרובות כיפות, עבור מי שאינם נוהגים לחבוש כיפה דרך קבע. מסורתיים, מסורתים או שומרי מסורת הוא כינוי והגדרה עצמית של קבוצה גדולה של יהודים, בעיקר בישראל, שרואים עצמם בטווח שבין "" ל"חילונים".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומסורתיים · ראה עוד »

מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומסכת ראש השנה · ראה עוד »

מסכת כריתות

מַסֶּכֶת כָּרֵיתוֹת היא המסכת השביעית בסדר קדשים, במשנה ובתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומסכת כריתות · ראה עוד »

מסכת יומא

כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומסכת יומא · ראה עוד »

מעבר מנחם בגין

מעבר מנחם בגין, הידוע כמעבר טאבה במצרים (בערבית معبر طابا), הוא מעבר גבול יבשתי בין אילת בישראל וטאבה במצרים, השוכן כ-10 ק"מ דרומית למרכז העיר אילת על גבול ישראל-מצרים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומעבר מנחם בגין · ראה עוד »

מעבר יצחק רבין

מעבר יצחק רבין הידוע בשמו הקודם מעבר ערבה (בערבית: تقاطع وادي عربة - "מעבר ואדי ערבה") הוא מעבר גבול המחבר בין ישראל וירדן, כשלושה קילומטר מצפון לערים אילת ועקבה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומעבר יצחק רבין · ראה עוד »

מצוות עשה שהזמן גרמן

מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות עשה החלות רק במועדים קבועים, ומתבטלות לאחר פרק זמן קבוע.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומצוות עשה שהזמן גרמן · ראה עוד »

מצוות עונה

עונה היא חיוב הלכתי המוטל על הגבר כחלק ממצוות שאר כסות ועונה, שלא למנוע מאשתו את קיום יחסי האישות עימו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומצוות עונה · ראה עוד »

מצוות תוכחה

מצוות תוכחה היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה חובה להוכיח אדם מישראל שאינו נוהג כשורה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומצוות תוכחה · ראה עוד »

מצוות הקהל

הַקְהֵל הוא כינויה של מצוות עשה מהתורה להקהיל את כל עם ישראל העולים לרגל בחג הסוכות שבמוצאי שנת שמיטה ולקרוא בתורה בפניהם.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומצוות הקהל · ראה עוד »

מקס ברוך

מקס בְּרוּך (6 בינואר 1838 – 20 באוקטובר 1920) היה מלחין, מנצח ומורה גרמני מהמאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומקס ברוך · ראה עוד »

מר בר רב אשי

מר בר רב אשי, שחתם בכינוי טביומי, היה אמורא בבלי בדור השביעי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומר בר רב אשי · ראה עוד »

מר בריה דרבנא

מר בריה דרבנא, ולפי נוסח הדפוסים מר בריה דרבינא, היה אמורא בבלי בדור הרביעי, בימי אביי ורבא.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומר בריה דרבנא · ראה עוד »

מראה כהן

מַרְאֵה כֹהֵן הוא פיוט הנאמר על ידי קהילות אשכנז בתפילת מוסף של יום הכיפורים, לאחר אמירת סדר העבודה של הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומראה כהן · ראה עוד »

מרדכי פרום

הרב מרדכי יהודה הלוי פרום (י' בשבט ה'תרפ"ח, 1 בפברואר 1928 – כ"ח באלול ה'תשל"ב, 7 בספטמבר 1972) היה ר"מ בישיבת מרכז הרב, שהשפיע רבות על אופייה של הישיבה ועל דמותה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומרדכי פרום · ראה עוד »

משמר הנגב

מִשְׁמַר הַנֶּגֶב הוא מושב בנגב הצפוני, שהוקם כחלק ממבצע י"א הנקודות במוצאי יום כיפור תש"ז, 6 באוקטובר 1946.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומשמר הנגב · ראה עוד »

משמרת יהויריב

משמרת יהויריב היא המשמרת הראשונה מבין 24 משמרות כהונה מתקופת בית ראשון הנזכרות בתנ"ך ב.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומשמרת יהויריב · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומשנה תורה · ראה עוד »

משפט בייליס

מנחם מנדל בייליס משפט בייליס היה עלילת דם נגד יהודי רוסיה, שעוררה מחלוקת חריפה בחברה הכללית באימפריה הרוסית וזעם ברחבי אירופה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומשפט בייליס · ראה עוד »

משפחת גאגין

משפחת גאגין (באנגלית: Gaguine או Gagin) היא משפחה ספרדית שבניה התפשטו לאחר גירוש ספרד למדינות הבלקן ומרוקו, וכיהנו כרבנים, כרופאים וכאישי ציבור ידועים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומשפחת גאגין · ראה עוד »

משל הכרם

משל הכרם הוא משל שנושא הנביא ישעיהו לעם ישראל ב.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומשל הכרם · ראה עוד »

משה (דרוויש) צורי

משה דרוויש צורי משה (דרוויש) צורי (1854–1936) היה מנהיג קהילת יהודי עכו בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומשה (דרוויש) צורי · ראה עוד »

משה אבן עזרא

רבי מֹשֶׁה אִבְּן עֶזְרָא (רמב"ע; ד'תתט"ו, 1055 – ד'תת"ק, 1140 בערך) היה משורר, פייטן ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, נחשב לאחד מגדולי המשוררים היהודים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומשה אבן עזרא · ראה עוד »

משה פודהוצר

רבי אברהם יוסף משה פודהוצר (גם: פודהייצר, פודהורצר; ה'תק"ל, 1770 בערך - י' בתשרי תקצ"ו, 3 באוקטובר 1835) היה רב גליציאני, רבה של הרימלוב.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומשה פודהוצר · ראה עוד »

משה צבי סגל (לוחם מחתרת)

הרב משה צבי סגל (ו' בשבט תרס"ד, ינואר 1904 - י' בתשרי תשמ"ו, 25 בספטמבר 1985) היה פעיל בולט בתנועות וארגונים שונים, בהם "ברית הבריונים", ברית החשמונאים, אצ"ל, לח"י, ועוד.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומשה צבי סגל (לוחם מחתרת) · ראה עוד »

משה בן חביב

רבי משה בן רבי שלמה אבן חביב (תי"ד, 1654 - תנ"ו, 1696) היה הראשון לציון וראש ישיבה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומשה בן חביב · ראה עוד »

משה בר-אשר

משה בר-אשר משה בר-אשר (בלידתו: בן הרוש; נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט, 29 ביוני 1939, מרוקו) הוא בלשן ישראלי, שכיהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית בשנים 1993–2022.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומשה בר-אשר · ראה עוד »

משה בוצ'קו

הרב משה בּוֹצ'קוֹ (תרע"ז, 13 באפריל 1917 - ט' בתשרי תשע"א, 17 בספטמבר 2010) היה ראש ישיבת עץ חיים במונטרה שבשווייץ, והחל מ-1986 בירושלים, שם הסב אותה לישיבת הסדר בשם "היכל אליהו".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומשה בוצ'קו · ראה עוד »

משה גרילק

משה חיים גרילַק (כ"ח באדר ה'תרצ"ו, 22 במרץ 1936 – כ"ו באייר ה'תשפ"ג, 16 במאי 2023) היה סופר, מרצה, עיתונאי, בעל טור, והעורך הראשי של השבועון "משפחה".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומשה גרילק · ראה עוד »

משה דוד הר

משה דוד הֵר (Herr; נולד ב-8 במאי 1935) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומשה דוד הר · ראה עוד »

משה הררי

הרב משה הררי (נולד בט"ו באב תשט"ו, 3 באוגוסט 1955) הוא רב, אברך ותיק בישיבת מרכז הרב ומחבר סדרת הספרים מקראי קודש בהלכות חגי ישראל, קדושת השבת בהלכות חשמל בשבת, וקדושת השביעית בהלכות השמיטה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומשה הררי · ראה עוד »

משוא"ה

משוא"ה או מתקן שליטה ופיקוד ארצי - חטיבת הפעלה הוא מרכז התפעול הארצי של רכבת ישראל המשמש לשליטה, פיקוד ובקרה על תנועת הרכבות הארצית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומשוא"ה · ראה עוד »

משולם בן משה ממגנצא

רבי משולם בן משה בן איתיאל ממגנצא (נפטר בד'תתנ"ה) היה מחכמי יהדות מגנצא במחצית השנייה של המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומשולם בן משה ממגנצא · ראה עוד »

משיח שקר

שבתי צבי, ממשיחי השקר המפורסמים בהיסטוריה של עם ישראל, בציור משנת 1665 משיח שקר הוא אדם שנחשב בעיני עצמו או תומכיו למשיח, אך בראיה היסטורית הסתבר כי אינו משיח, ולכן מכונה "משיח שקר".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומשיח שקר · ראה עוד »

מתקפת הקומנדו המצרי בסיני

הנחתות קומנדו מצרי במלחמת יום הכיפורים מתקפות הקומנדו המצרי בסיני הן סדרת הנחתות של כ-1,700 חיילי קומנדו שמהווים כ-5 גדודים בעורף קו הלחימה במערב חצי האי סיני במהלך המחצית הראשונה של מלחמת יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומתקפת הקומנדו המצרי בסיני · ראה עוד »

מתתיהו בן תאופילוס (הראשון)

מתתיהו בן תּאוֹפילוֹס (הראשון) היה כהן גדול בבית המקדש השני, הכהן הגדול החמישי בזמן שלטון הורדוס.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומתתיהו בן תאופילוס (הראשון) · ראה עוד »

מתו בעטיו של נחש

הנחש כרוך סביב העץ. מתו בְּעֶטְיוֹ של נחש היא ברייתא ידועה המובאת בתלמוד, המספרת על ארבעה צדיקים יוצאי דופן, אשר מתו רק בגלל גזירת המיתה שגזר הקב"ה על האדם לאחר חטא עץ הדעת.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומתו בעטיו של נחש · ראה עוד »

מתי טוכפלד

מתניה חיים (מתי) טוכפלד (נולד בי"ז באב ה'תשל"ז, 1 באוגוסט 1977) הוא עיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומתי טוכפלד · ראה עוד »

מלאך המות והשוחט

"מלאך המות והשוחט" הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, המספר על שוחט זקן שמלאך המוות בא לקחתו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומלאך המות והשוחט · ראה עוד »

מלאכת מבשל

בישול אפייה צלייה מְלֶאכֶת הַמְּבַשֵּל (במקורה במשנה נקראת מְלֶאכֶת הָאוֹפֶה) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת וביום הכיפורים על פי ההלכה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומלאכת מבשל · ראה עוד »

מלאכת תופר

תפירת חתיכות בד ליצירת יריעה אחת. הדבקה היא תולדה של מלאכת תופר מְלֶאכֶת הַתּוֹפֵר היא אחת מהמלאכות האסורות בשבת וביום טוב, שמהותה חיבור שני דברים נפרדים זה לזה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומלאכת תופר · ראה עוד »

מלאכת הוצאה מרשות לרשות

מלאכת הוצאה מרשות לרשות (או: המוציא מרשות לרשות, טלטול מרשות לרשות, ובקיצור טלטול) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת על פי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומלאכת הוצאה מרשות לרשות · ראה עוד »

מלחמת יום הכיפורים

הרמטכ"ל דוד אלעזר בהתייעצות בפיקוד הצפון, ב-10 באוקטובר 1973, בתכנון הפריצה לסוריה. מימין לשמאל: רס"ן גדי זוהר שליש הרמטכ"ל, יקותיאל אדם סגן מפקד פיקוד הצפון, הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא, רחבעם זאבי עוזר הרמטכ"ל, אלוף מרדכי הוד יועץ אוויר לפיקוד צפון (יושב עם שפם), יצחק חופי מפקד פיקוד הצפון, רס"ן יוסי פרי רל"ש אלוף פיקוד צפון (עומד מאחורי האלוף), 10 באוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; מלחמת 73'; מלחמת יום הדין; בערבית: حرب تشرين, תעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְבּ אֻכְּתוֹבַּר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

מלכויות זכרונות ושופרות

תקיעה בשופר, 1934. מאוסף ספריית הקונגרס. מלכויות, זכרונות ושופרות הן שלוש ברכות תפילה המתווספות לעמידה של תפילת מוסף בראש השנה (ובעבר אף במועדים נוספים).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומלכויות זכרונות ושופרות · ראה עוד »

מטטרון

איסלאמי מהמאה ה-14 מֶטָטְרוֹן (בערבית: ميططرون; נקרא גם שר הפנים) הוא מלאך חשוב המופיע בספרות המיסטית היהודית, והושאל ממנה למיסטיקה הנוצרית והמוסלמית, מהמאות הראשונות לספירה ועד לימינו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומטטרון · ראה עוד »

מטופל מזוהה

מטופל מזוהה (באנגלית: Identified patient או IP) הוא מושג מתחום הפסיכותרפיה, המתאר אדם המזוהה עם הקושי הרגשי של משפחתו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומטופל מזוהה · ראה עוד »

מחנה קישטרצ'ה

מחנה קישטרצ'ה (בהונגרית: Kistarcsai Központi Internálótábor) היה מחנה מעצר בעיר קישטרצ'ה (Kistarcsa) מצפון-מזרח לבודפשט, בירת הונגריה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומחנה קישטרצ'ה · ראה עוד »

מחצבות הגופרית בארי

כבשן הגופרית בארי מחצבות הגופרית בבארי הן מחצבות גופרית נטושות הנמצאות כשלושה קילומטרים מערבית למקום שבו נמצא כיום קיבוץ בארי, ליד שמורת בתרונות בארי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומחצבות הגופרית בארי · ראה עוד »

מחתה

מחתה (באמצע), יחד עם כלים נוספים לטיפול בגחלים מַחְתָּה היא כלי המשמש להעברת גחלים או קטורת.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומחתה · ראה עוד »

מחלוקת צאנז–סדיגורה

הרבי מסדיגורה מחלוקת צאנז–סדיגורה (מכונה גם מחלוקת צאנז–רוז'ין) הייתה מחלוקת פנים–חסידית גדולה שפרצה באופן פומבי באדר תרכ"ט (פברואר 1869).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומחלוקת צאנז–סדיגורה · ראה עוד »

מחזור ארם צובא

מחזור ארם צובה הוא ספר תפילות בן שני חלקים, אחד החשובים שבהם.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומחזור ארם צובא · ראה עוד »

מחולה

מְחוֹלָה היא התנחלות בעלת אופי דתי לאומי במתכונת של מושב על קו התפר שבין בקעת הירדן לעמק בית שאן, כ-18 ק"מ דרומית לעיר בית שאן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומחולה · ראה עוד »

מבנה בית המקדש

חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי יונה לפי המסורת היהודית, היו לעם ישראל כמה וכמה סוגים של בתי מקדש במהלך ההיסטוריה היהודית - החל במשכן, שהיה בצורת אוהל, דרך משכן שילה, שהיה בית אבנים מכוסה ביריעות במקום בתקרה, ועד לבתי המקדש הבנויים אבן - בית המקדש הראשון (מקדש שלמה), בית המקדש השני, וכן המקדש העתידי שעליו נתנבא יחזקאל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומבנה בית המקדש · ראה עוד »

מבצע רגל עץ

מבצע רגל עץ היה מבצע בו הפציצו מטוסי חיל האוויר הישראלי את מפקדות אש"ף בתוניסיה ב-1 באוקטובר 1985.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומבצע רגל עץ · ראה עוד »

מבצע שובר גלים

מבצע שובר גלים היה מבצע צבאי רחב-היקף של צה"ל בסיוע שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל באזור יהודה ושומרון שהחל ב־31 במרץ 2022, לאחר שורה של פיגועי טרור שביצעו מחבלים פלסטינים וערבים-ישראלים כנגד אזרחים ישראלים בשטחי מדינת ישראל בשבוע שקדם למבצע.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומבצע שובר גלים · ראה עוד »

מבצע תגר

מבצע תגר הוא שמו של מבצע שתוכנן על ידי חיל האוויר ב-1970 ונועד להשמיד את סוללות הטילים המצריות שבגזרת תעלת סואץ.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומבצע תגר · ראה עוד »

מגפת הקורונה בחברה החרדית

במגפת הקורונה ב-2020, החברה החרדית הייתה לאחת החברות שנפגעו ברמה הקשה ביותר מן המגפה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומגפת הקורונה בחברה החרדית · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מהומות מנהרת הכותל

"מנהרת המוצא" שנחצבה כדי לאפשר את היציאה ממנהרות הכותל מהומות מנהרת הכותל (שם קוד צה"לי: ברזל לוהט) הוא השם שניתן לשלושה ימי לחימה בין מדינת ישראל לבין הפלסטינים, שהתרחשו בין 23 בספטמבר עד 27 בספטמבר 1996, ממוצאי יום כיפור עד ערב סוכות תשנ"ז.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומהומות מנהרת הכותל · ראה עוד »

מונבז השני

מונבז השני או מונבז המלך, היה בנם של הלני המלכה ומונבז הראשון, מלך חדייב.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומונבז השני · ראה עוד »

מוצאי חג

ביהדות, מוצאי חג או מוצאי יום טוב הוא הזמן שבין צאת החג לבין עלות השחר שלאחר מכן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומוצאי חג · ראה עוד »

מורין נהדר

מורין נהדר (נולדה ב-11 בספטמבר 1977) היא זמרת, יוצרת, פייטנית ומלחינה ישראלית, עוסקת בפיוטים, בעיקר בנוסח יהודי אירן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומורין נהדר · ראה עוד »

מוריץ גולדמן

הרב מוריץ גולדמן (במקורות בקרואטית גם: מאברו גולדמן, וגם משה גולדמן. בגרמנית: Moritz Goldmann ובקרואטית: Mavro Goldamann; 1790 (משוער), טורנוב, (צ'כיה המודרנית), ממלכת הבסבורג – 1867, זאגרב, ממלכת קרואטיה (ההבסבורגית)) היה הרב הראשי השני ליהודי זאגרב וכיהן במשרתו מ-1840 עד 1849.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומוריץ גולדמן · ראה עוד »

מוזיאון בית שטורמן

לא ממוסגר שלט ההסבר בכניסה לבית חיים שטורמן - עין חרוד מוזיאון בית שטורמן, השוכן בקיבוץ עין חרוד מאוחד, נוסד בשנת 1941 על ידי חבר הקיבוץ שמואל סבוראי כמוזיאון אזורי לטבע ולידיעת הארץ.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומוזיאון בית שטורמן · ראה עוד »

מוזיאון השומרונים - גריזים

כהן העדה יפת בן אשר מסביר למבקרים על השומרונים תחת סוכה שומרונית ייחודית בחג הסוכות מוזיאון השומרונים - גריזים (בעברית שומרונית: ࠌࠅࠆࠉࠀࠅࠍ ࠄࠔࠌࠓࠉࠌ, בערבית: المتحف السامري) הוא מוזיאון הנמצא במרכז שכונת השומרונים קריית לוזה, על הר גריזים, מול בית הכנסת השומרוני.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומוזיאון השומרונים - גריזים · ראה עוד »

מוזיאון ומרכז הלימוד לשואה באל פאסו

מוזיאון השואה ומרכז הלימוד של אל פאסו (באנגלית: The El Paso Holocaust Museum and Study Center) הוא מוזיאון לחקר והנצחת השואה בעיר אל פאסו, במדינת טקסס בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומוזיאון ומרכז הלימוד לשואה באל פאסו · ראה עוד »

מוחמד עבד אל-ע'ני אל-גמאסי

מוחמד עבד אל-ע'ני אל-גמאסי (בערבית: محمد عبد الغني الجمسي; תעתיק מדויק: מחמד עבד אלע'ני אלגמסי; 9 בספטמבר 1921 – 7 ביוני 2003) היה מפקד בצבא המצרי, שכיהן כשר ההגנה ה־11 של מצרים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומוחמד עבד אל-ע'ני אל-גמאסי · ראה עוד »

מוחרם

מוּחָרָם (בערבית: مـُحـَرَّم) הוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומוחרם · ראה עוד »

מוכרחים להיות שמח

מוכרחים להיות שמח הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויה של ג'ולי שלז, שיצא לאקרנים ביולי 2005.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומוכרחים להיות שמח · ראה עוד »

מכתב אל האב

מכתב אל האב (בגרמנית, Brief an den Vater, באנגלית Letter to His Father) הוא מכתב שכתב פרנץ קפקא לאביו הרמן בחודש נובמבר 1919, כדי לנסות ולשפר את מערכת היחסים הטעונה ששררה ביניהם.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומכתב אל האב · ראה עוד »

מכירת יוסף

מכירת יוסף, ציור של קונסטנטין פלוויטסקי (1855) מכירת יוסף הוא סיפור מקראי שמופיע בפרשת וישב ב, ועניינו השלכת יוסף לבור על ידי אחיו ומכירתו לעבד, והיא היחידה הראשונה בפרשת יוסף ואחיו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומכירת יוסף · ראה עוד »

מין במינו אינו בטל

מין במינו אינו בטל הוא כלל יסודי בהלכות תערובות שבדיני איסור והיתר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומין במינו אינו בטל · ראה עוד »

מיניות ביהדות

"ואת ערום ועריה", פרט מתוך הגדת רוטשילד. איור המציג דמות אישה בעירום חלקי, המלמד על גישה מתירנית לעירום נשי ביהדות איטליה של המאה ה-15, ועל לגיטימיות של הופעה כזו אף בתוך טקסים ליטורגיים. יהדות, כדת העוסקת במכלול חייו של האדם, מקדישה מקום לא מבוטל לנושאי מיניות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומיניות ביהדות · ראה עוד »

מיקשה פנייה

מיקשה פנייה (במקור פליישמן, בהונגרית: Fenyő Miksa; מייקוט, 8 בדצמבר 1877 – וינה, 4 באפריל 1972) היה סופר הונגרי-יהודי, עורך דין, העורך הראשי המשותף של ניוגט (כתב עת), מנכ"ל איגוד התעשיינים הלאומי ההונגרי (GYOSZ), פטרון, חבר האספה הלאומית ההונגרית (חבר פרלמנט).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומיקשה פנייה · ראה עוד »

מיקי כהן (תעשיין)

מיכאל (מיקי) כהן (נולד ב-23 ביוני 1930) הוא תעשיין ופעיל חברתי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומיקי כהן (תעשיין) · ראה עוד »

אמנם כן

אָמְנָם כֵּן יֶצֶר סוכֵן בָּנוּ הוא פיוט סליחה, המיוחס לרבי יום טוב בן יצחק מיואני.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואמנם כן · ראה עוד »

אמנון ברנזון

אמנון בֶּרֶנזון (8 ביוני 1941 – 18 בנובמבר 2018) היה זמר, שחקן ומפיק ישראלי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואמנון ברנזון · ראה עוד »

אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי

חיל ההנדסה הישראלי מצויד בנשק קל וברכב קרבי משוריין כמו שאר חילות השדה בזרוע היבשה, ובנוסף להם מצויד חיל ההנדסה גם בציוד מכני הנדסי (צמ"ה), אמצעי גישור וצליחה, אמצעי סילוק פצצות, אמצעי פריצת שדות מוקשים, מיקוש ואמצעי חבלה, אמצעי גילוי, זיהוי וטיהור בפני לוחמה כימית וביולוגית, ואמצעים מיוחדים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואמצעים של חיל ההנדסה הישראלי · ראה עוד »

אמר רבי עקיבא

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא הוא קטע ממשניות המופיע בסיום מסכת היא מסכת יומא שנאמרה על ידי רבי עקיבא, והוא מבטא את הקשר החזק של אב ובן בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל שנתן מתנה לעם ישראל במחילה של יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואמר רבי עקיבא · ראה עוד »

אמירת סדר העבודה

אמירת סדר העבודה היא מנהג קדום, לומר במהלך יום הכיפורים את סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים כתחליף לביצועו בפועל, לאחר חורבן הבית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואמירת סדר העבודה · ראה עוד »

אמיל ולדטויפל

שארל אמיל לוי ולדטויפל (בצרפתית: Charles Émile Lévy Waldteufel, 9 בדצמבר 1837 – 12 בפברואר 1915) היה מלחין יהודי צרפתי, בעיקר של מוזיקה לריקודים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואמיל ולדטויפל · ראה עוד »

אנא בכוח

אָנָּא בְּכֹחַ הוא פיוט הנאמר בתפילת שחרית לאחר פרשת הקורבנות, וברוב הקהילות גם כחלק מקבלת שבת, וכן לאחר ספירת העומר הנמשכת שבעה שבועות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואנא בכוח · ראה עוד »

אנעים זמירות (ניגון)

אנעים זמירות הוא ניגון דבקות מניגוני חב"ד, אחד הניגונים שלימד הרבי מלובביץ'.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואנעים זמירות (ניגון) · ראה עוד »

אנציקלופדיה תלמודית

אנציקלופדיה תלמודית כרך כ"ז אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואנציקלופדיה תלמודית · ראה עוד »

אנשי אמונה אבדו

כותל המערבי אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ (בחלק מהנוסחאות: אנשי אמנה אבדו) הוא פיוט סליחות שנאמר בקהילות רבות, בדרך כלל, בנעימת תחנון ושברון לב.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואנשי אמונה אבדו · ראה עוד »

אנטוניו ז'וזה דה סילווה

אנטוניו ז'וזה דה סילווה (בפורטוגזית: António José da Silva Coutinho) (8 במאי 1705 ריו דה ז'ניירו – 18 באוקטובר 1739, ליסבון) היה מחזאי פורטוגזי - ברזילאי, ממוצא יהודי, שנחשב ליוצר התיאטרון הפורטוגלי הקומי המודרני.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואנטוניו ז'וזה דה סילווה · ראה עוד »

אנטולי רובין

אנטולי (יצחק) רובין (29 בינואר 1927 – 17 בינואר 2017) היה ניצול שואה ואסיר ציון ששרד את הגולאגים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואנטולי רובין · ראה עוד »

אנטי-נטליזם

אנטי-נטליזם (באנגלית: Antinatalism) היא עמדה פילוסופית והשקפה אתית המייחסת להולדה ערך שלילי, זאת בניגוד לעמדה הפילוסופית "פרו-נטליזם", המייחסת להולדה ולריבוי טבעי ערך חיובי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואנטי-נטליזם · ראה עוד »

אנטישמיות בארצות הברית

אנטישמיות קיימת בארצות הברית מזה מאות שנים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואנטישמיות בארצות הברית · ראה עוד »

אנדרטת חטיבה 188

הבמה באתר הזיכרון לחטיבה 188 "הזקן בעל אלף הנשמות" סלע זיכרון בחורשת הנופלים של חטיבת ברק אנדרטת חטיבה 188 (עוצבת ברק) היא אנדרטה הנמצאת באתר הנצחה לזכר חללי חטיבה 188 שנפלו במערכות ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואנדרטת חטיבה 188 · ראה עוד »

אני מאמין (ניגון חסידי)

המלחין והחזן עזריאל דוד פסטג אני מאמין הוא ניגון חסידי שחובר למילות התפילה אני מאמין.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואני מאמין (ניגון חסידי) · ראה עוד »

אסם השקעות

אֹסֶם השקעות בע"מ המוכרת בשמה המקוצר "אסם" היא קבוצת חברות מזון ישראלית גדולה, הנשלטת על ידי תאגיד המזון השווייצרי נסטלה, המחזיק ב-100% ממניותיה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואסם השקעות · ראה עוד »

אסף ברטוב

אסף ברטוב (נולד ב-27 בפברואר 1977) הוא יזם חברתי, מתכנת ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואסף ברטוב · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואסלאם · ראה עוד »

אסלאם - מונחים

הרשימה שלהלן מסודרת לפי סדר האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואסלאם - מונחים · ראה עוד »

אסיף (שיר)

"אסיף", המוכר יותר בשם "אסוף את המעשים" לפי מילותיו הראשונות, הוא שיר שכתב איתמר פרת והלחינה נעמי שמר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואסיף (שיר) · ראה עוד »

אפרים פישל הרשקוביץ

הרב אפרים פישל הרשקוביץ (יום הכיפורים תרפ"ג אוקטובר 1922 - ב' סיוון תשע"ז מאי 2017) היה ידוע בתואר אב בית דין האליין (על שם העיר בה שימש כרב לאחר שנות השואה) ושימש חבר בד"צ צאנז קלויזענבורג בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואפרים פישל הרשקוביץ · ראה עוד »

ארקטורוס

אַרְקְטוּרוּס (בעברית מזוהה עם עש המקראי) הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמי הצפון והרביעי בבהירותו בשמים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וארקטורוס · ראה עוד »

ארתור סטיבן מאברוגורדאטו

ארתור סטיבן מָאברוגורדאטו ארתור סטיבן מָאברוגורדאטו (באנגלית: Arthur Stephen Mavrogordato) (22 בנובמבר 1886 - 1 בינואר 1964) היה מפקד משטרת המנדט בארץ ישראל בין השנים 1923 ל-1931.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וארתור סטיבן מאברוגורדאטו · ראה עוד »

ארזי הלבנון (קינה)

ארזי הלבנון היא קינה הנאמרת בתשעה באב בקהילות אשכנז המזרחי וחלק מקהילות אשכנז המערבי, ומתארת את מותם של עשרה הרוגי מלכות בזמן חורבן בית המקדש השני ואחריו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וארזי הלבנון (קינה) · ראה עוד »

ארבע תעניות

ארבע תעניות הן ארבעה צומות בעלי משמעות ביהדות, בהם נוהגים להתענות במשך שעות היום בלבד.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וארבע תעניות · ראה עוד »

ארגון צבאי לאומי

זאב ז'בוטינסקי, מתווה דרכו הרעיונית של הארגון ו"מצביא האצ"ל" כרוז "הכרזת המרד" הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים בשנת 1937.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וארגון צבאי לאומי · ראה עוד »

אריסטובולוס השני

(מימין) אריסטובולוס השני כורע ברך אוחז במושכות ומציע ענף של זית. מטבע רומי משנת 55 לפנה"ס אריסטובולוס השני (ביוונית: Αριστόβουλος Β΄; 100 – 49 לפנה"ס) היה מלך יהודה וכהן גדול במשך ארבע שנים (67–63 לפנה"ס) והיה טוען לכתר גם בשנים שלאחר מכן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואריסטובולוס השני · ראה עוד »

אריה גולן

אריה גולן (נולד ב-29 בנובמבר 1947) הוא עיתונאי ושדרן רדיו ישראלי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואריה גולן · ראה עוד »

אריה הנדלר

הרב אליהו אריה הנדלר (נולד ב-י"א באייר ה'תשי"ט - 19 במאי 1959) הוא ראש ישיבת ההסדר ברמלה, אותה הקים בשנת ה'תשע"ה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואריה הנדלר · ראה עוד »

אשר פריינד

אוהל על קבר רבי אשר בהר המנוחות רבי אשר פריינד (רֶבּ אוּשֶׁר בפי חסידיו) (כ"ה באלול ה'תר"ע, ספטמבר 1910 – י"א בתשרי ה'תשס"ד, 6 באוקטובר 2003) היה צדיק ירושלמי חסיד (אדמו"ר), אשר נודע בשיטתו הייחודית בעבודת השם, ובסיועו לנזקקים ולנדכאים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואשר פריינד · ראה עוד »

אתרוג

אתרוג (שם מדעי: Citrus medica) הוא מין של עץ ירוק-עד מההדרים ושמו של פרי העץ.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואתרוג · ראה עוד »

אתה בחרתנו (ניגון)

אתה בחרתנו הוא ניגון שמחה מניגוני חב"ד.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואתה בחרתנו (ניגון) · ראה עוד »

אתה בחרתנו מכל העמים

אתה בחרתנו מכל העמים הן המילים הפותחות את ברכת קדושת היום בתפילת שבע לשלוש רגלים, ראש השנה ויום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואתה בחרתנו מכל העמים · ראה עוד »

אתוודה על עברות

רבונו של עולם אתוודה על עברות קלות וחמורות הוא פיוט הקדמה לווידוי שנכתב על ידי רבי יצחק בן ישראל מבגדאד.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואתוודה על עברות · ראה עוד »

אל נורא עלילה

אֵל נוֹרָא עֲלִילָה הוא פיוט הפותח את תפילת נעילה של יום הכיפורים בקהילות הספרדים והתימנים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואל נורא עלילה · ראה עוד »

אל תעש עמנו כלה

הפיוט אל תעש עמנו כלה הוא תחינה שהתחברה ככל הנראה מאות שנים אחדות לאחר חורבן בית שני, ותוכנו הוא בקשת ישועה לאומית ורוחנית לעם ישראל: בקשה על שיבת ציון, על חידוש הסנהדרין, ועל כך שעם ישראל ינצח את אויביו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואל תעש עמנו כלה · ראה עוד »

אלנתן הורוביץ

הרב אלנתן (אלי) הורוביץ (כ"ט באב תשי"א, 31 באוגוסט 1951 - ד' באדר ב' תשס"ג, 7 במרץ 2003) היה רב בישיבת שבי חברון, לימד הגות יהודית, ופעל לגשר בין קצוות בחברה הישראלית, בין היתר במפגשים עם אנשי "דור שלום".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואלנתן הורוביץ · ראה עוד »

אלעזר מנחם מן שך

הרב שך (שני משמאל) בישיבה הראשונה של מועצת גדולי התורה של דגל התורה, תשמ"ט, 1989 הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 – ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »

אלחנן (חנה) הלברשטאם

רבי אלחנן (חנֶה) הלברשטאם (ו' בתמוז ה'תרמ"ד, 1884 – י"ח בתשרי ה'תש"ג, 1942) היה האדמו"ר מקולושיץ.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואלחנן (חנה) הלברשטאם · ראה עוד »

אלחנן ניר

הרב אלחנן נריה ניר (נולד ב-1980) הוא משורר וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואלחנן ניר · ראה עוד »

אלדד אמיר

אלדד אמיר (נולד ב-28 בספטמבר 1961) הוא שייט ישראלי בעבר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואלדד אמיר · ראה עוד »

אלדו ברונצ'י

דון אלדו ברונצ'י (באיטלקית: Aldo Brunacci; 2 באפריל 1913 באסיזי – 2 בפברואר 2007) היה הכומר של קתדרלת סן רופינו (San Rufino).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואלדו ברונצ'י · ראה עוד »

אלה אזכרה

אֵלֶּה אֶזְכְּרָה הוא פיוט שנכתב על עשרת הרוגי מלכות, חכמים שעמדו בראש הנהגת האומה ונהרגו במסגרת גזירות שמד שונות בתקופת המרידות ברומאים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואלה אזכרה · ראה עוד »

אלה בשלישימו

אלה בשלישימו (חננו ה' חננו) הוא פיוט "סליחה" שחובר על ידי רבי שלמה הבבלי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואלה בשלישימו · ראה עוד »

אלוף בן

אלוף בן (נולד ב-1965) הוא עיתונאי ישראלי, פרשן מדיני ועורך עיתון "הארץ".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואלוף בן · ראה עוד »

אלול

אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואלול · ראה עוד »

אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין

רבי אֱלֶכְּסַנְדֶּר סֶנְדֶּר יוֹם טוֹב לִּיפָּא אַיְּיכְנְשְׁטֵיין (ה'תקפ"ד – י"א בתשרי ה'תרמ"ד) היה רב ואדמו"ר בדור השלישי בשושלת זידיטשוב.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין · ראה עוד »

אליעזר בן יואל

רבי אליעזר בן יואל הלוי, המכונה ראבי"ה; סביבות ד'תת"ק (1140~) - אחרי ד'תתק"פ (1220+), היה בן תקופת הראשונים ומחבר הספר אבי העזרי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואליעזר בן יואל · ראה עוד »

אליעזר הגר (סרט ויז'ניץ)

רבי אליעזר הָגֶר (י' בתשרי יום כיפור ה'תרפ"ה, 8 באוקטובר 1924 – כ' בתמוז ה'תשע"ה, 7 ביולי 2015) מכונה ה"חכמת אליעזר", היה האדמו"ר השני מחסידות סערט ויז'ניץ.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואליעזר הגר (סרט ויז'ניץ) · ראה עוד »

אליפות העולם בג'ודו 2022

אליפות העולם בג'ודו בשנת 2022 התקיימה בין התאריכים 6 עד 13 באוקטובר 2022 באולם הומו אייס דום בטשקנט, אוזבקיסטן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואליפות העולם בג'ודו 2022 · ראה עוד »

אלישע בן אבויה

אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה היה אחד מהתנאים ש"שנה ופירש".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואלישע בן אבויה · ראה עוד »

אליהו בלנק

בלנק אליהו בלנק (1 בינואר 1887, טבת תרמ"ז – 6 ביוני 1955, ט"ז בסיוון תשט"ו) היה סופר, חוקר, עיתונאי, עורך דין, ממנהיגי התנועה הציונית בטרנסילבניה ובעיר סיגט ולאחר מכן עיתונאי לוחם וסופר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואליהו בלנק · ראה עוד »

אזכרה אלהים ואהמיה

אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה הוא פיוט סליחות אשר חובר על ידי הפייטן אמיתי בן שפטיה שחי בדרום איטליה במאה השמינית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואזכרה אלהים ואהמיה · ראה עוד »

אחרי החגים

אחרי החגים הוא ביטוי נפוץ בעברית החדשה, לתקופה שלאחר חגי תשרי, כשהשגרה והעבודה חוזרות לסדרן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואחרי החגים · ראה עוד »

אב הרחמים

אַב הָרַחֲמִים היא תפילה יהודית, המזכירה את נשמות הקהילות היהודיות שנהרגו על קידוש השם ומבקשת מאלוהים לנקום את נקמת דמן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואב הרחמים · ראה עוד »

אב הטומאה

אַב הַטֻּמְאָה, בהלכות טומאה וטהרה, הוא דרגת טומאה המשויכת בדרך כלל למקור הטומאה הראשוני, ויש בכחו לגרום טומאה אפילו לאדם ולכלים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואב הטומאה · ראה עוד »

אבא אומנא

אַבָּא אֻמָּנָא היה מקיז דם לצורכי ריפוי (בארמית: אומנא), שחי בבבל בדור השלישי לאמוראים, ועל אף שהיה איש מקצוע ולא נמנה עם תלמידי החכמים היושבים בישיבה, נודע בצדקותו ובחסידותו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואבא אומנא · ראה עוד »

אבא פוקס

מגדל המים ששימש כמפקדתו של פוקס סרג'נט מייג'ור אבא פוקס (5 בדצמבר 1905, ז' בכסלו ה'תרס"ו – 9 באפריל 1987, י' בניסן ה'תשמ"ז) שירת בתפקידי פיקוד שונים כחלק מארגון "ההגנה".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואבא פוקס · ראה עוד »

אבנט (בגד כהונה)

על פי תיאורי המקרא, אבנט היה החגורה אותה הכהנים חגרו על כותנתם בשעת העבודה במקדש.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואבנט (בגד כהונה) · ראה עוד »

אברהם מאפו

אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואברהם מאפו · ראה עוד »

אברהם מרדכי אלתר

לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »

אברהם אבלי פאסוועלער

רבי אברהם אבא פָּאסוועלער (בעברית: פּוֹסְבֶלֶר), המכונה גם ר' אבלי, או ר' אבא'לה (פאסוואל, ה' בסיוון תקכ"ב 27 במאי 1762 - וילנה, י"ג באב תקצ"ו 27 ביולי 1836), היה רב ופוסק מגדולי דורו; רבה בפועל של וילנה בירת ליטא וראש בתי הדין שלה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואברהם אבלי פאסוועלער · ראה עוד »

אברהם סיני

אברהם סיני (נולד ב-כ"ט בכסלו ה'תשכ"ד, 15 בדצמבר 1963) הוא גר ישראלי ממוצא לבנוני-מוסלמי, שבמהלך שירותו בארגון הטרור חזבאללה, שימש כמודיע עבור צה"ל והמוסד.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואברהם סיני · ראה עוד »

אברהם קאהאן

אברהם (אייב) קאהאן (ביידיש: אַב. קאַהאַן; באנגלית: Abraham "Abe" Cahan; 7 ביולי 1860 – 31 באוגוסט 1951) היה עיתונאי, סופר ומנהיג פועלים יהודי אמריקאי ממוצא ליטאי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואברהם קאהאן · ראה עוד »

אברהם לייב בורשטיין

אברהם לייב (אברום) בורשטיין (נולד בנובמבר 1971) הוא מוזיקאי מפיק מוזיקלי ושחקן, פעיל בשימור והנחלת ניגוני ברסלב ומורשת הכליזמר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואברהם לייב בורשטיין · ראה עוד »

אברהם חן

הרב אברהם יהודה חן (חשון ה'תרל"ח; אוקטובר או נובמבר 1877 - י' בתשרי ה'תשי"ח, אוקטובר 1957) היה בנו של הרב דוד צבי חן, איש הגות, אנרכו-פציפיסט- פעלתן, עסקן, רב וסופר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואברהם חן · ראה עוד »

אברהם בן אברהם

קבר הגאון מווילנה, שבו טמון אפרו של פוטוצקי. אברהם בן אברהם, ובשמו המקורי הגרף ולנטין פוטוצקי, היה בן למשפחת פוטוצקי, משפחת אצולה נוצרית רמה שהתגייר ונשרף על קידוש השם בעודו בחיים על ידי הכנסייה במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואברהם בן אברהם · ראה עוד »

אברהם בנימין זילברברג (פיטסבורג)

הרב אברהם בנימין זילברברג (ה'תרנ"ב, 1892 – ליל י' בתשרי תשכ"ג, 7 באוקטובר 1962) היה רב ואב"ד בטולישקוב בפולין, מו"ץ בוורשה, ולאחר מכן רב ואב"ד בפיטסבורג, פנסילבניה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואברהם בנימין זילברברג (פיטסבורג) · ראה עוד »

אברהם בינג

הרב אברהם הלוי בינג ידוע גם בתור מורנו רבי אברהם סג"ל בינגא (ה'תקי"ב, 1752, פרנקפורט – ה' באדר ה'תר"א, 26 בפברואר 1841, הכברג-וירצבורג).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואברהם בינג · ראה עוד »

אברהם ווייס

הרב פרופסור אברהם ווייס (22 במרץ 1896–4 באוקטובר 1970) היה תלמיד חכם, חוקר תלמוד ומנהיג ציוני-דתי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואברהם ווייס · ראה עוד »

אברהם יעקב גרשון לסר

הרב אברהם יעקב גרשון לסר (בכתיב יידי: לעססער; כ"ג בכסלו ה'תקצ"ד, 5 בדצמבר 1833 - ליל יום הכיפורים, י' בתשרי ה'תרפ"ה, 7 באוקטובר 1924) היה רב ליטאי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואברהם יעקב גרשון לסר · ראה עוד »

אברהם יצחק לנאל

הרב אברהם יצחק לנאל (י' בתשרי ה'תרצ"ב, 1931 – כ"ג בשבט ה'תשע"ג, 3 בפברואר 2013) היה אב"ד רחובות ולאחר מכן חבר בית הדין הרבני הגדול.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואברהם יצחק לנאל · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אברהם יהושע השיל טברסקי (מכנובקה)

רבי אַבְרָהָם יְהוֹשֻעַ הֶשִׁיל טְבֶרְסְקִי (כ"ד באדר תרנ"ה, 20 במרץ 1895– י' בתשרי תשמ"ח, 3 באוקטובר 1987), היה אדמו"ר חסידי, השני בשושלת מכנובקה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואברהם יהושע השיל טברסקי (מכנובקה) · ראה עוד »

אבלות (יהדות)

אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואבלות (יהדות) · ראה עוד »

אבטליון (זוגות)

אַבְטַלְיוֹן היה אב בית דין בסוף תקופת הזוגות, חברו של שמעיה שהיה נשיא הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואבטליון (זוגות) · ראה עוד »

אבטה בריהון

אבטה בריהון בהופעה של אנסמבל תזטה אַבָּטֶה בָּרִיהוּן (נולד ב-1967) הוא מוזיקאי ג'אז ישראלי, מוביל אנסמבל "תזטה", אנסמבל "ראס דשן" והרכב כולומה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואבטה בריהון · ראה עוד »

אבות ובנים (מסגרת לימודית)

"אָבוֹת וּבָנִים" היא מסגרת שבועית קהילתית ללימוד תורה, שבה מתאספים יחד אבות ובנים לשעת לימוד שבועית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואבות ובנים (מסגרת לימודית) · ראה עוד »

אבות ישורון

שנות החמישים. צילום: מקסים סלומון אָבוֹת יְשֻׁרוּן (נולד בשם: יְחִיאֵל פֶּרְלְמוּטֶר; 19 בספטמבר 1904, יום הכיפורים ה'תרס"ה – 22 בפברואר 1992, ה'תשנ"ב) היה משורר עברי ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת תשנ"ב (1992).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואבות ישורון · ראה עוד »

אבינו מלכנו (אלבום)

אבינו מלכנו הוא אלבום סולו מספר 17 של הזמר-יוצר החסידי אברהם פריד.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואבינו מלכנו (אלבום) · ראה עוד »

אביעזרי זליג אוירבך

הרב אביעזרי זליג אוֹיֶרבַּך (בכתיב שנהג בזמנו: אויערבך; בגרמנית: Sigmund Auerbach; חנוכה ה'תר"א, דצמבר 1840 – ט' בתשרי ה'תרס"ב, 22 בספטמבר 1901) היה רב ומחנך אורתודוקסי יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואביעזרי זליג אוירבך · ראה עוד »

אביגדור קרא

רבי אביגדור קרא (נפטר בט' באייר ה'קצ"ט, 25 באפריל 1439) היה דיין, ראש ישיבה, מקובל ומשורר בפראג.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואביגדור קרא · ראה עוד »

אביגיל (יישוב)

אביגיל היא התנחלות בתחום מועצה אזורית הר חברון, שהוקמה בשנת 2001 כמאחז, ובספטמבר 2023 הוסדר המאחז כהתנחלות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואביגיל (יישוב) · ראה עוד »

אדני נגדך כל תאותי

קטלוני מהמאה ה-14. אֲדֹנָי נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי היא בקשה שכתב יהודה הלוי, הנאמרת במנהגי הספרדים בתפילת שחרית של יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואדני נגדך כל תאותי · ראה עוד »

אדון מועד כתקח

אדון מועד כתקח (או אדון כתיקח מועד) הוא פיוט מסוג סליחה לפי סדר אלפביתי המיוחס לרבי יוסף ברבי יצחק מאורליאנש, מבעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואדון מועד כתקח · ראה עוד »

אדון בפקדך

אדון בפקדך הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "שנייה") לפי סדר אלפאביתי שחובר על ידי הפייטן רבינו יצחק הכהן, ובו מתאר המחבר את שפלות האדם הגורמת לו לחטוא ומבקש שהקדוש ברוך הוא יתחשב בכך ויסלח לחטאי ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואדון בפקדך · ראה עוד »

אדוארד קית'-רואץ'

קית'-רואץ' בשנות ה-20 אדוארד קית'-רואץ' בשנות ה-40 בחזית מלון פאלאס אדוארד קית'-רואץ' (באנגלית: Edward Keith-Roach; 1885–1954), איש שלטון בריטי בתקופת המנדט בארץ ישראל, שכיהן כמושל מחוז ירושלים ומושל מחוז הצפון.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואדוארד קית'-רואץ' · ראה עוד »

אדיר ונאור

יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים (1878), ציור של מאוריצי גוטליב אַדִּיר וְנָאוֹר הוא פיוט שמחברו אינו ידוע, שנאמר בחזרת הש"ץ ביום הכיפורים במרבית קהילות ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואדיר ונאור · ראה עוד »

אהרן מנחם מנדל גוטרמן

רבי אהרן מנחם מנדל גּוּטֶרְמַן (בכתיב ארכאי: גוטערמאן; י"ח באלול ה'תר"ך – ט' באלול ה'תרצ"ד, 20 באוגוסט 1934) היה אדמו"ר פולני, השלישי מראדזימין, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בפולין בין שתי מלחמות העולם ומהאדמו"רים הבולטים בה, היה פעיל רבות בענייני ציבור ובענייני יישוב ארץ ישראל, כיהן כנשיא כולל פולין, וייסד ישיבה בראדזימין בשם "ארחות חיים".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואהרן מנחם מנדל גוטרמן · ראה עוד »

אהרן חורין

הרב אהרן חורין (בכתיב מיושן: "חארין" וגם "חארינער"; כ"ח באב ה'תקכ"ו, 3 באוגוסט 1766 – ט' באלול ה'תר"ד, 24 באוגוסט 1844) היה רבה של אראד.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואהרן חורין · ראה עוד »

אהרן יששכר דוידס

הרב אהרן יששכר דָוִידס (Aäron Barend Davids; ח' באלול תרנ"ה-החצי הראשון של אדר תש"ה; 28 באוגוסט 1895-החצי השני של פברואר 1945) היה רב בהולנד וממנהיגי תנועת המזרחי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואהרן יששכר דוידס · ראה עוד »

אהרון יעקובי

אהרון יעקובי (יעקובשוילי) (נולד ב-18 בספטמבר 1964) הוא מתאגרף עבר ישראלי, היה אלוף ישראל באיגרוף בין השנים 1983–1997 וייצג את ישראל באולימפיאדת סיאול (1988).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואהרון יעקובי · ראה עוד »

אורח נטה ללון

"אוֹרֵחַ נָטָה לָלוּן" הוא רומן בן שמונים פרקים מאת ש"י עגנון שפורסם ב-1939, שעלילתו מתרחשת ב"שבוש", שלימים הבהיר עגנון שהיא למעשה בוצ'אץ', עיירת הולדתו בגליציה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואורח נטה ללון · ראה עוד »

אורח חיים (שולחן ערוך)

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »

אורי דסברג

הרב אוּרי דַסְבֶּרְג (ט"ו בשבט תש"ו, 17 בינואר 1946 – כ' באייר תשע"א, 24 במאי 2011) היה רב, חוקר ועורך תורני-הלכתי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואורי דסברג · ראה עוד »

אורי וייסבלום

הרב אורי וייסבלום, 2011 הרב אורי וייסבלום (נולד בשנת תרצ"ז, 1937) הוא איש מוסר חרדי, מכהן כמשגיח של ישיבת נחלת הלויים בחיפה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואורי וייסבלום · ראה עוד »

אוריאל עיטם

הרב אוריאל עיטם (נולד ב-19 בדצמבר 1967, י"ז בכסלו ה'תשכ"ח) הוא ראש ישיבת ההסדר ירוחם, מחבר ספרים במחשבת ישראל ובאמונה, ומומחה להגותו ולכתביו של הראי"ה קוק.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואוריאל עיטם · ראה עוד »

אות מלחמת יום הכיפורים

אות מלחמת יום הכיפורים הוא אות מערכה המוענק על ידי צה"ל או משרד הביטחון למשתתפים במלחמת יום הכיפורים, מכוח החלטות ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואות מלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

אולימפיאדת סיאול (1988)

אולימפיאדת סיאול (1988) היא האולימפיאדה ה-24 בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואולימפיאדת סיאול (1988) · ראה עוד »

אודי דוידי

דוידי באירוע סיום הדף היומי בבנייני האומה 2020 אודי (אהוד) דוידי (נולד בי"ד באייר ה'תשל"ה, 25 באפריל 1975) הוא זמר ישראלי המשתייך לסוגת המוזיקה היהודית המקורית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואודי דוידי · ראה עוד »

אכילה גסה

אכילה גסה אכילה גסה הוא ביטוי המתאר זלילה, רעבתנות, אכילה שאינה מונעת על ידי רעב, אכילה הכוללת ריבוי מאכלים, בליעת האוכל ללא לעיסתו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואכילה גסה · ראה עוד »

איסור אכילה

איסור אכילה הוא מושג בהלכה היהודית, לפיו ישנם דברים שאסורים באכילה בלבד, אולם אין עליהם איסור הנאה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואיסור אכילה · ראה עוד »

איסור נישואים לאבל

נישואים בין בני זוג הם אחד מהדברים שהאבל אסור בהם על פי ההלכה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואיסור נישואים לאבל · ראה עוד »

איסור עבודת זר במקדש

איסור עבודת זר במקדש הוא מצוות לא תעשה מתרי"ג מצוות, לפיה אסור לזר לעבוד עבודות מסוימות במקדש שמיועדות לעבודת הכהנים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואיסור עבודת זר במקדש · ראה עוד »

איסור עבודה במקדש שתויי יין

אסור לכהן לעבוד את עבודת הקרבנות כאשר הוא שיכור או שתוי יין.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואיסור עבודה במקדש שתויי יין · ראה עוד »

איסור והיתר

ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואיסור והיתר · ראה עוד »

איחולי עשרת ימי תשובה

כרטיס ברכה "לשנה טובה... תכתב ותחתם" כרטיס ברכה מארץ ישראל: "לשנה טובה תכתבו" איחולי עשרת ימי תשובה הן מקבץ ברכות שנהוג כי אדם מברך בהן את רעהו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואיחולי עשרת ימי תשובה · ראה עוד »

נמל התעופה בן-גוריון

נמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון (ראשי תיבות: נתב"ג) הוא נמל התעופה הבינלאומי הגדול ביותר בישראל מבחינת תעבורת נוסעים וכלי טיס, ומשמש כשער הכניסה הראשי למדינה מאז הקמתו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונמל התעופה בן-גוריון · ראה עוד »

נאו-אורתודוקסיה (יהדות)

נאו-אורתודוקסיה, או תורה עם דרך ארץ, היא זרם אידאולוגי ביהדות האורתודוקסית שהתפתח בתחילת המאה ה-19 בעיקר בקרב יהדות גרמניה, אך גם בכמה ממדינות מערב אירופה ובחלקים של הונגריה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונאו-אורתודוקסיה (יהדות) · ראה עוד »

נסים שאירעו בבית המקדש

לפי מקורות שונים בספרות חז"ל, בבית המקדש אירעו מספר נסים באופן קבוע.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונסים שאירעו בבית המקדש · ראה עוד »

נסירה (קבלה)

נסירה היא מונח בקבלה היהודית, המתאר את תהליך הבריאה של אדם הראשון ואשתו (אדם וחווה) מראשית בריאתם ועד מצבם הסופי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונסירה (קבלה) · ראה עוד »

נפתלי הורוביץ (מעליץ)

רבי נפתלי הורוביץ (כונה: רבי נפתלי מעליצער) (ד' בטבת תר"ה - י"ח בתשרי תרע"ו) היה האדמו"ר השלישי ממעליץ.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונפתלי הורוביץ (מעליץ) · ראה עוד »

נרות שבת ויום טוב

פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונרות שבת ויום טוב · ראה עוד »

נשיא הסנהדרין

נְשִׂיא הסַנְהֶדְרִין היה אישיות מרכזית שישבה בראש הסנהדרין הגדולה, כשלצידו מכהן אב בית דין.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונשיא הסנהדרין · ראה עוד »

נתן אלתרמן

נתן אלתרמן (14 באוגוסט 1910, ט' באב ה'תר"ע – 28 במרץ 1970, כ' באדר ב' ה'תש"ל) היה משורר, פזמונאי, עיתונאי, פובליציסט, מחזאי, סופר ומתרגם ישראלי, מחשובי משוררי השירה העברית המודרנית, שהשפעתו עליה הייתה ניכרת.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונתן אלתרמן · ראה עוד »

נתן אדאדי

רבי נתן אדאדי (באנגלית: Nathan Adadi; ת"ק, 1740 – ג' באלול תקע"ח, 4 בספטמבר 1818, צפת) היה רב ופרשן תלמוד, מחכמי טריפולי שבלוב; חתנו ותלמידו של רבי מסעוד חי רקח, מחבר מעשה רקח.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונתן אדאדי · ראה עוד »

נתן העזתי

נתן העזתי אברהם נתן בן אלישע חיים הלוי אשכנזי, המכונה נתן העזתי (ה'ת"ד, 1643, ירושלים – י"א בשבט ה'ת"ם, 12 בינואר 1680, סקופיה), היה מקובל תושב עזה, נביאהּ של התנועה השבתאית ואחת מהדמויות המרכזיות בה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונתן העזתי · ראה עוד »

נתנאל בירב פיומי

רבי נתנאל בירב פיומי (חי במחצית הראשונה של המאה ה-12, נפטר בשנת ד'תתקכ"ה, 1165, לערך) נגיד וראש רבני תימן בראשית המאה ה-12, פילוסוף, מחבר הספר "גן השכלים".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונתנאל בירב פיומי · ראה עוד »

נחמה הנדל

נחמה (הלנה) הֶנדֶל (22 באוגוסט 1936 – 30 בספטמבר 1998) הייתה זמרת, גיטריסטית, מלחינה, שחקנית ובדרנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונחמה הנדל · ראה עוד »

נחש הקדמוני

נחש הקדמוני הוא הנחש שהחטיא את חוה בחטא עץ הדעת המתואר בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונחש הקדמוני · ראה עוד »

נבחרת ישראל בג'ודו

נבחרת ישראל בג'ודו היא נבחרת לאומית המייצגת את מדינת ישראל בתחרויות בינלאומיות בג'ודו ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונבחרת ישראל בג'ודו · ראה עוד »

נגישות בשבת

מתג הפעלת מעלית כמעלית שבת. מעלית שבת מאפשרת לשומרי מצוות, שעבורם טיפוס במדרגות הוא קשה או בלתי אפשרי, להתערות בחברה גם בשבתות. נגישות היא מידת התאמתה של מערכת לשימושם של אנשים בעלי יכולות גופניות, נפשיות ושכליות מגוונות ככל האפשר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונגישות בשבת · ראה עוד »

נוסח איטליה

סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונוסח איטליה · ראה עוד »

נוסח ספרד

נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונוסח ספרד · ראה עוד »

נוסח פרובאנס

נוסח פרובאנס הוא נוסח תפילה בו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי פרובאנס ודרום צרפת.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונוסח פרובאנס · ראה עוד »

נוסח קטלוניה

נוסח קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הוא נוסח תפילה שבו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי קטלוניה, ולנסיה ומיורקה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונוסח קטלוניה · ראה עוד »

נוסח הספרדים

נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונוסח הספרדים · ראה עוד »

נירים

כרזת אחד במאי 1948 בחדר האוכל של נירים לאחר התקפת המצרים "לא הטנק ינצח כי אם האדם" נִירִים הוא קיבוץ בנגב הצפוני-מערבי, המשתייך לקיבוץ הארצי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונירים · ראה עוד »

ניגוני בעלז

תשע"ה ניגוני בעלז הם ניגונים חסידיים שהולחנו על ידי מלחינים מחסידות בעלז, רבים מתוכם הפכו ללהיטים ברחבי הציבור החרדי והדתי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וניגוני בעלז · ראה עוד »

ניגונים חסידיים

הכנר, מארק שאגאל, 1912-1913 ניגונים חסידיים, היא סוגה מוזיקלית השייכת למוזיקה היהודית והדתית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וניגונים חסידיים · ראה עוד »

סנדי קופקס

סנפורד "סנדי" קופקס (באנגלית: Sanford Koufax, נולד בשם סנפורד בראון, ב-30 בדצמבר 1935 בברוקלין, ניו יורק) הוא בייסבולן עבר יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסנדי קופקס · ראה עוד »

סעדיה בן אור

הרב סעדיה בן אור (דוראני, א' באדר ה'תרע"ד, 27 בפברואר 1914 - ה' באדר א' ה'תשנ"ז, 12 בפברואר 1997) היה רב ומקובל תימני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסעדיה בן אור · ראה עוד »

סעודה (הלכה)

לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסעודה (הלכה) · ראה עוד »

ספר אבישע

צילום לוח מעובד מתוך הספר, ממנו רואים איך נמצא חושב התשקיל - מקור: יצחק בן-צבי, ספר השומרונים הכהן השומרוני הגדול ובצידו ספר אבישע (שנת 1905) ספר אבישע (נקרא "אֲבִישׁוּעַ") נחשב בעיני השומרונים לספר התורה העתיק ביותר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וספר אבישע · ראה עוד »

ספר עבודה

ספר עבודה הוא הספר השמיני מסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וספר עבודה · ראה עוד »

ספר זמנים

ספר זמנים הוא הספר השלישי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וספר זמנים · ראה עוד »

ספר דניאל

ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וספר דניאל · ראה עוד »

ספר יונה

יונה תחת עץ הקיקיון, סוף המאה ה-3 לספירה ספר יוֹנָה הוא הספר החמישי בספרי תרי עשר שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וספר יונה · ראה עוד »

ספירת העומר

סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וספירת העומר · ראה עוד »

סלח נא אשמות

סלח נא אשמות היא סליחה שנהוגה בנוסח אשכנז בתפילת ערבית של יום הכיפורים. מחברה אינו ידוע, אולם ידוע שחי לפני המאה ה-12, שאז הפיוט כבר מוזכר במחזורי התפילה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסלח נא אשמות · ראה עוד »

סליחות

כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסליחות · ראה עוד »

סברי מרנן (סדרת טלוויזיה)

סַבְרִי מָרָנָן היא קומדיית מצבים ישראלית, המשודרת החל מ-4 באוגוסט 2011.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסברי מרנן (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

סבתא בישלה

סבתא בישלה היא תוכנית דוקו-בישול קומית בהנחיית הקומיקאית תום יער, המשודרת בכאן 11.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסבתא בישלה · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסדר מועד · ראה עוד »

סדר רב עמרם גאון

סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסדר רב עמרם גאון · ראה עוד »

סדר תפילות יום הכיפורים

במהלך יום הכיפורים מתפללים חמש תפילות, שבהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסדר תפילות יום הכיפורים · ראה עוד »

סדר ליל ראש השנה

סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסדר ליל ראש השנה · ראה עוד »

סומך (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה יהודיים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסומך (פירושונים) · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסוריה · ראה עוד »

סולת

גרגירי סולת עוגת סולת סולת היא דגן, בדרך כלל חיטה, הטחון בטחינה דקה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסולת · ראה עוד »

סוזן אייזקס

סוזן אייזקס (באנגלית: Susan Issacs) היא סופרת ותסריטאית שנולדה בשנת 1943 בברוקלין, ניו יורק, וכיום אמא לשניים, ומתגוררת בלונג איילנד יחד עם בן זוגה אלקן אברמוביטץ'.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסוזן אייזקס · ראה עוד »

סוכה סיטי

"בועה שבירה", הסוכה הזוכה סוכה סיטי (באנגלית: Sukkah City) היא תחרות אדריכלית שנערכה בקיץ 2010 והסתיימה במיצב שבו נבנו 12 סוכות בכיכר יוניון בניו יורק, ומתוכן נבחרה אחת לעמוד בכיכר במשך חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסוכה סיטי · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסוכות · ראה עוד »

סכנת חיים

סכנת חיים היא מצב שבו בעל חיים, ובפרט אדם, נתון בו, ועלול להביא את חייו אל קצם תוך זמן קצר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסכנת חיים · ראה עוד »

סילנו

רבי סילנו (סוף המאה התשיעית) היה פייטן יהודי איטלקי קדום, שחי בונוסה שבדרום איטליה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסילנו · ראה עוד »

סיגד

ריקודי בנות באירועי חג הסיגד בנשר בהיכל התרבות 10 בנובמבר 2021 סִיגְד (בגעז: ስግድ, "סגידה") שמו העממי של חג המֶהֶללַה (ምህልላ, "תחינה"); הנקרא גם עמתה סו (ዐመተ ሰወ, "יום הקיבוץ"), הוא אחד מחגי ומועדי ביתא ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסיגד · ראה עוד »

סידור רבי שלמה בן נתן

סידור רבי שלמה בן נתן (הרשב"ן) הוא ספר הלכה גדול על סידור התפילה, המבוסס בעיקרו על תורת הגאונים, ומחברו הוא רבי שלמה בן נתן אלג'בלי, חכם תימני שחי במצרים בזמן הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסידור רבי שלמה בן נתן · ראה עוד »

סיון מלכין-מס

הרב סיון מלכין-מס (נולדה בשנת 1958) היא דיקנית 'תמורה-יהדות ישראלית' ומנהיגה בכירה בתנועה העולמית ליהדות חילונית-הומניסטית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסיון מלכין-מס · ראה עוד »

עמנואל טל

עמנואל טל (פרוינדנטל) (10 באוגוסט 1925 – 31 במרץ 1998) היה ממייסדי קיבוץ אורים, היסטוריון של אדריכלות ישראלית שהתמחה בתכנון בקיבוצים ועורכו של כתב העת לאדריכלות בקיבוצים "דף מידע".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועמנואל טל · ראה עוד »

עמרם קורח

הרב עמרם קורח (קֹרח) (ז' בסיוון ה'תרל"א, 27 במאי 1871 – י"ד בתשרי ה'תשי"ג, 3 באוקטובר 1952) היה הרב הראשי האחרון של יהדות תימן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועמרם קורח · ראה עוד »

עם הספר (סדרת ספרים)

"עם הספר" הוא שמה של סדרת ספרים שיצאה לאור בהדרגה מסוף שנת 2007 ועד יוני 2009 בהוצאת ידיעות אחרונות, ובמסגרתה פורסמו 27 ספרי יסוד של התרבות העברית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועם הספר (סדרת ספרים) · ראה עוד »

ענווה

עֲנָוָה או עַנְוְתָנוּת היא מידה טובה, הנחשבת על ידי חכמים רבים ליסוד כל המידות הטובות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וענווה · ראה עוד »

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועקיבא איגר · ראה עוד »

עקיבה יוסף שלזינגר

הרב עקיבה יוסף שְלֶזינגר (ה' בכסלו תקצ"ח, 3 בדצמבר 1837, פרשבורג – א' באייר תרפ"ב, 29 באפריל 1922, ירושלים) היה רב הונגרי שעלה לירושלים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועקיבה יוסף שלזינגר · ראה עוד »

ערב (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וערב (פירושונים) · ראה עוד »

ערב חג

ערב חג הוא היום שלפני חג מחגי ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וערב חג · ראה עוד »

ערב יום הכיפורים

ערב יום הכיפורים, חל בט' בתשרי, ונהוגים בו מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וערב יום הכיפורים · ראה עוד »

עשרת הרוגי מלכות

בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועשרת הרוגי מלכות · ראה עוד »

עשרת ימי תשובה

תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »

עשרה בטבת

ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועשרה בטבת · ראה עוד »

עשוראא

עשוראא (בערבית: عاشوراء, תעתיק מדויק: עאשוראא) הוא היום העשירי בחודש מוחרם, החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועשוראא · ראה עוד »

עת שערי רצון להפתח

עקידת יצחק מאת דה ולדס ליל עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ הוא פיוט הנאמר על ידי הספרדים ועדות המזרח בתפילת ראש השנה, לפני תקיעות השופר שבין תפילת שחרית לתפילת המוסף.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועת שערי רצון להפתח · ראה עוד »

על שלושה פשעי דמשק

שדה קרב במוזיאון גולני. תמונה מפרויקט PikiWiki Israel על שלושה פשעי דמשק הוא שיר של זרובבלה ששונקין ויאיר מילר, שנכתב, הוקלט והושר במלחמת יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועל שלושה פשעי דמשק · ראה עוד »

על ישראל אמונתו

על ישראל אמונתו הוא פיוט שחיבר הפוסק והפייטן בן המאה העשירית רבי משולם בן קלונימוס.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועל ישראל אמונתו · ראה עוד »

עלינו לשבח

עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועלינו לשבח · ראה עוד »

עלילת הדם במסנה

ברברה גריפית'ס עלילת הדם במסנה הייתה עלילת דם נגד יהודי מסנה בניו יורק שבמסגרתה הואשמו בחטיפה וברצח פולחני של ילדה נוצרית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועלילת הדם במסנה · ראה עוד »

עלילת הדם בבלואה

עלילת הדם בבלואה (ידועה בשם גזירת בלוייש) התרחשה בעיר בלואה (Blois; בכתיב של אותה תקופה: בלוייש) שבצרפת בשנת 1171 (ד'תתקל"א).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועלילת הדם בבלואה · ראה עוד »

עלייה לקבר

עלייה לקבר היא מנהג המשמר את זכרו של המת.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועלייה לקבר · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועלייה לרגל · ראה עוד »

עלייה לרגל (יהדות)

עלייה לרגל היא הפעולה של עלייה לירושלים, באחד משלוש הרגלים כלומר, החגים, שנקראו כך על פי הפסוק "שלוש רגלים תחוג לי בשנה" פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועלייה לרגל (יהדות) · ראה עוד »

עלייה לתורה

עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועלייה לתורה · ראה עוד »

עזא ועזאל

עז"א ועזא"ל הם שני מלאכי חבלה ידועים במיתולוגיה היהודית מדרשית, שגורשו לארץ, החטיאו את בנות האדם והולידו את הנפילים והשדים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועזא ועזאל · ראה עוד »

עזאזל

עֲזָאזֵל (עֲזָאֵל/עֲזָזֵאל) הוא שם במקרא המופיע בספר ויקרא בהקשר למצוות שילוח השעיר לעזאזל ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועזאזל · ראה עוד »

עזריאל דוד פסטג

עזריאל דוד פסטג (נרצח בה'תש"ב, 1942) היה חזן ומלחין חסידי שפעל לפני השואה ובמהלכה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועזריאל דוד פסטג · ראה עוד »

עבודה זרה

מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועבודה זרה · ראה עוד »

עגה חרדית

שנות ה-90 שהייתה נפוצה בשימוש במגזר החרדי במיוחד בציבור דל האמצעים שבו. למגזר החרדי עגה שמונחיה שאובים מהעולם הדתי וההלכה, מביטויים בארמית וביידיש, והם מושפעים ממושגי התרבות החרדית וההווי הישיבתי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועגה חרדית · ראה עוד »

עדן בן זקן

עדן פסיה בן זקן (נולדה ב-8 ביוני 1994) היא זמרת-יוצרת ומלחינה ישראלית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועדן בן זקן · ראה עוד »

עורות קדשים

עורות קדשים הם מונח ביהדות הבא לתאר את עורות הקורבנות המועלים לקרבן במקדש.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועורות קדשים · ראה עוד »

עולם שנה נפש

עולם, שנה, נפש (או - בראשי תיבות - עש"ן) הוא מושג בקבלה (וגם בפילוסופיה היהודית) המציין את אחידות שלושת המֵמדים או הצירים המרכזיים של הבריאה: ציר המרחב (עולם), ציר הזמן (שנה) וציר האנושות (או בעלי החיים) (נפש).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועולם שנה נפש · ראה עוד »

עוגת ספוג

'''פאן די ספניה''' - עוגת ספוג איטלקית רולדה ביתית עם מילוי פודינג לימון עוגת ספוג (נקראת גם: עוגת תופין, מגרמנית: טורט; ביידיש: לֶקֶך או לעקעך - ראו הסבר בהמשך) היא עוגה בעלת מרקם אוורירי הנובע מהיותה מבוססת על קצף ביצים אשר אל תוכו "מקופלים" שאר מרכיבי העוגה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועוגת ספוג · ראה עוד »

עכו

עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועכו · ראה עוד »

עירוב תחומין

עירוב תחומין הוא תקנת חכמים המאפשרת לשנות את מיקומו של תחום שבת, וכתוצאה מכך את מרחק ההליכה האפשרי לפי ההלכה מחוץ ליישוב בשבת, יום טוב, ויום הכיפורים, מ-2,000 אמות מחוץ ליישוב (כ-960 מטרים, מרחק ההליכה המותר הרגיל של תחום שבת), עד למרחק כפול של 4,000 אמות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועירוב תחומין · ראה עוד »

עירוב חצרות

מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן (איסור טלטול בין רשויות היחיד), באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועירוב חצרות · ראה עוד »

עיטורי צה"ל

עיטורי צה"ל הם אותות ועיטורים המוענקים לחיילי וקציני צה"ל, שהפגינו אומץ לב וגבורה יוצאי דופן, בדרך כלל בשעת לחימה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועיטורי צה"ל · ראה עוד »

עידן זילברשטיין

עידן זילברשטיין אייל שכטר ודניאלה וירצר בהצגה "חלום על נייר זכוכית" עמית לוי, ניר זליחובסקי, צליל חן זקס, פיליפ דומרב ולנה אטינגר בהצגה "מי שם" ריימונד אמסלם בהצגה "קשורה" מימין לשמאל: ליאור גרטי, אבי כהן, שירה פרבר, עופר עין גל, גיל צרנוביץ' וחוה רוזלסקי. בהצגה "חדקול" ההצגה "פרפרים בזריחה", 2019 עידן זילברשטיין (נולד ב-1966) הוא מחזאי, במאי, מלחין ומעבד מוזיקלי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועידן זילברשטיין · ראה עוד »

פאלודה

פאלודה ורדים פַאלוּדֶה או פאלוּדַה (فالوده) נגזר מהפועל הפרסי פּאלודן (paloodan, پالودن) שפירושו לעדן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופאלודה · ראה עוד »

פנחס רוטנברג

פנחס (פיוטר) רוטנברג (י"ב בשבט תרל"ט, 5 בפברואר 1879 – י"ד בטבת תש"ב, 3 בינואר 1942) היה מהפכן יהודי-רוסי, חבר המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית הרוסית, ממנהיגי היישוב העברי וחלוץ התעשייה המודרנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופנחס רוטנברג · ראה עוד »

פניני הלכה

פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופניני הלכה · ראה עוד »

פסטיבל עכו

תוכניית הפסטיבל ב-1995 '''(לעיון בכל דפי החוברת, הקישו על התמונה)''' הופעה בפסטיבל עכו 2016 מופע מים על גג בפסטיבל עכו 2016 הופעה של איש כסף בפסטיבל עכו 2016 פסטיבל עכו, או "הפסטיבל לתיאטרון ישראלי אחר", הוא פסטיבל תיאטרון הנמשך ימים אחדים ונערך בעיר עכו, אחת לשנה, בחול המועד סוכות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופסטיבל עכו · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופסח · ראה עוד »

פסוקי דזמרא

"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופסוקי דזמרא · ראה עוד »

פעמון

פעמון כנסייה מצרפתהפעמון ההיסטורי של קיבוץ העוגן המוצב בצמוד לחדר האוכל הנטוש של הקיבוץ, 10/08 תקוע. גוף הפעמון עשוי שבר כלי מטבח מאלומיניום והענבל מתרמיל כדור רובה. פעמון בגן פעמון הדרור פעמון הוא כלי הקשה אידיופוני.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופעמון · ראה עוד »

פרנץ רוזנצווייג

לוחית זיכרון על הבית שבו גר רוזנצווייג פְרַנְץ (לֵוִי) רוֹזֶנצְוַויְיג (בגרמנית: Franz Rosenzweig; 25 בדצמבר 1886, קאסל, הקיסרות הגרמנית – 10 בדצמבר 1929, פרנקפורט, גרמניה של ויימאר) היה פילוסוף יהודי-גרמני מחנך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופרנץ רוזנצווייג · ראה עוד »

פרקי דרבי אליעזר

פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופרקי דרבי אליעזר · ראה עוד »

פרקים של ספר המדינה

פרקים של ספר המדינה הוא אוסף של ארבע סאטירות מאת ש"י עגנון, הנכלל בספר "סמוך ונראה".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופרקים של ספר המדינה · ראה עוד »

פרשת אחרי מות

השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב איור מעשה ידי צ'ארלס פוסטר משנת 1897, המתאר את עבודת המולך - הקרבת בן לפסל של המולך פרשת אַחֲרֵי מוֹת היא פרשת השבוע השישית בספר ויקרא.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופרשת אחרי מות · ראה עוד »

פרשת האזינו

איור לפסוקי הפתיחה של שירת האזינו: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי. יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב." פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ היא פרשת השבוע העשירית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופרשת האזינו · ראה עוד »

פרשת וילך

כתיבת ספר תורה פָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ היא פרשת השבוע התשיעית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופרשת וילך · ראה עוד »

פרחי כהונה

פרח כהונה הוא כינוי תנאי לכהן צעיר שעובד בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופרחי כהונה · ראה עוד »

פרדיננד הילר

פרדיננד (פון) הילר (בגרמנית: Ferdinand (von) Hiller; 24 באוקטובר 1811 – 11 במאי 1885) היה מלחין, מנצח, סופר ומנהל מוזיקלי יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופרדיננד הילר · ראה עוד »

פלוסיום

פלוסיום (ביוונית: Πηλούσιον) הייתה עיר בקצה המזרחי של הדלתא של הנילוס, כ-30 קילומטר מדרום מזרח לעיר המודרנית פורט סעיד.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופלוסיום · ראה עוד »

פטרוס

פטרוס הקדוש (במקור: שמעון בן יוחנן/בר יונה הוצא להורג בתאריך 29 ביוני 67 או 13 באוקטובר 64), היה בכיר שנים-עשר השליחים של ישו המוזכרים בברית החדשה ונחשב לאפיפיור הראשון.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופטרוס · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופורים · ראה עוד »

פולמוס השבת ביפן

פולמוס השבת ויום כיפור ביפן הוא פולמוס תורני, הלכתי, שהתנהל בין גדולי הרבנים, על זמן שמירת השבת ויום הכיפורים ביפן, ושיאו בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופולמוס השבת ביפן · ראה עוד »

פובידל

פובידל (בצ'כית: povidla, בפולנית: powidła או 'powidło, בגרמנית: Pflaumenmus) היא מרקחת סמיכה העשויה שזיפים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופובידל · ראה עוד »

פודהייצה

פודהייצה (באוקראינית: Підгайці, בפולנית: Podhajce, ביידיש: פאדהאיצע או פידאייץ) היא עיירה במחוז טרנופול בחבל פודוליה במערב אוקראינה, בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופודהייצה · ראה עוד »

פיקוח נפש

פיקוח נפש הוא מצב הלכתי, המחייב לעבור על מצוות לא תעשה או לבטל מצוות עשה של התורה למען הצלת חיי אדם.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופיקוח נפש · ראה עוד »

פילוסין

דובי צעצוע מאריג פילוסין פילוּסין הוא סוג של אריג שעיר, בדומה לקטיפה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופילוסין · ראה עוד »

פיגוע הירי בבית הכנסת בהאלה

פיגוע הירי בבית הכנסת בהאלה התרחש ב-9 באוקטובר 2019, ברובע פאולוס בעיר האלה שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופיגוע הירי בבית הכנסת בהאלה · ראה עוד »

פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2018

רשימת פיגועי טרור נגד ישראלים שהתרחשו במדינת ישראל ובשטחים בשנת 2018.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2018 · ראה עוד »

צ'נסטוחובה

צֶ'נסטוֹחוֹבה (לעיתים צ'נסטוחוב; ביידיש: טשענסטאָכאָוו; בפולנית: Częstochowa, אלפבית פונטי בינלאומי:,; בצ'כית: Čenstochová; בגרמנית: Tschenstochau) היא עיר בדרום מערב פולין, על גדות נהר ורטה, בעלת אוכלוסייה של 240,027 תושבים נכון לשנת 2009, בעיר התקיימה לפני מלחמת העולם השנייה קהילה יהודית גדולה שמרבית חבריה נספו בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וצ'נסטוחובה · ראה עוד »

צמאה

צמאה הוא פרויקט מוזיקלי של ניגוני חב"ד המבוצעים על ידי אמנים ישראלים בעיבודים עכשוויים, שבמסגרתו יצאו לאור שישה אלבומים מוזיקליים וכמה סינגלים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וצמאה · ראה עוד »

צעדת הרבנים בוושינגטון

צעדת הרבנים בוושינגטון הייתה הפגנת תמיכה בפעולה של בעלות הברית לעצירת שואת יהדות אירופה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וצעדת הרבנים בוושינגטון · ראה עוד »

צלאה

הצלאה (בערבית: الصلاة, תרגום: "תפילה"; הגייה מקורבת בעברית: סָלָא) היא תפילה ואחד מחמשת עמודי האסלאם.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וצלאה · ראה עוד »

צבי פולג

מפקד חטיבת גולני צבי פולג, בתדריך לשר הביטחון יצחק רבין, ראש המטה הכללי משה לוי, אלוף פיקוד הצפון אורי אור, מפקד עוצבת הגליל ארווין לביא ואחרים, לבנון, 1985–1986 צבי פולג (פרקש) (נולד ב-24 באפריל 1948) הוא ראש עיריית נתניה השביעי, שכיהן בשנים 1993–1998, מטעם מפלגת העבודה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וצבי פולג · ראה עוד »

צבי שכטר

הרב צבי (הרשל) שכטר (Hershel Schachter; נולד בד' באב ה'תש"א, 28 ביולי 1941) הוא ראש ישיבה בישיבת רבנו יצחק אלחנן) בניו יורק, ויועץ הלכתי למחלקת הכשרות ב-OU. נחשב אחד הפוסקים הבכירים של זרם האורתודוקסיה המודרנית ביהדות ארצות הברית. הרב שכטר היה תלמידו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק ובגיל 22 התמנה לעוזרו האישי. הוא הוסמך לרבנות בגיל 26 ובמקביל סיים תואר ראשון ושני בישיבה יוניברסיטי בספרות עברית. בשנת תשכ"ז (1967) הוא מונה להיות ראש ישיבה (מקביל לתפקיד ר"מ בישיבות אחרות), הצעיר ביותר עד אז בישיבת רבנו יצחק אלחנן, וב-1971, עם עלייתו לארץ של ראש הכולל הקודם הרב אהרן ליכטנשטיין, הפך לראש הכולל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וצבי שכטר · ראה עוד »

צבי זמיר

המסדר החגיגי הפותח את יום הגדוד השישי במחנה ישראל, שנת 1948. במרכז: צבי זמיר (המג"ד), מימין: יעקב חפץ (השליש) ומשמאל: יצחק יעקב (קצין המבצעים) אלוף-משנה צבי זמיר, 1960 צבי (צביקה) זמיר (שמו המקורי: צבי זרז'בסקי; נולד ב-3 במרץ 1925) הוא בכיר לשעבר במערכת הביטחון הישראלית ואיש עסקים ישראלי, שכיהן כאלוף פיקוד הדרום בשנים 1962–1965 וכראש המוסד בשנים 1968–1974.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וצבי זמיר · ראה עוד »

צבי זלבסקי

צבי זלבסקי (נולד ב-1955) הוא מלחין, זמר וצייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וצבי זלבסקי · ראה עוד »

צבי ירחמיאל מלצר

צבי ירחמיאל מלצר (ד' בתמוז ה'תרע"ב, 19 ביוני 1912 – כ"ו בניסן ה'תשס"ז, 14 באפריל 2007) היה חבר בית"ר, ומראשוני האצ"ל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וצבי ירחמיאל מלצר · ראה עוד »

צביקה גרינגולד

כפר איילים באופקים ב-2007. צבי (צביקה) גרינגולד (נולד ב-10 בפברואר 1952) הוא קצין שריון שקיבל את עיטור הגבורה על לחימתו במלחמת יום הכיפורים בקרב על נפח ברמת הגולן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וצביקה גרינגולד · ראה עוד »

צדוקים

הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וצדוקים · ראה עוד »

צום

נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וצום · ראה עוד »

צום גדליה

צום גדליה (או צום גדליהו) הוא יום תענית ביהדות החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת - כ-31.9% מהשנים - הצום נדחה ליום המחרת).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וצום גדליה · ראה עוד »

צופן אתב"ש

צופן אתב"ש כתב אתב"ש, הנקרא גם "צופן אתב"ש", הוא צופן החלפה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וצופן אתב"ש · ראה עוד »

ציר הזמן של האנטישמיות

ציר הזמן שלהלן מתאר עדויות למעשים אנטישמיים כלפי יהודים כקבוצה דתית או אתנית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וציר הזמן של האנטישמיות · ראה עוד »

ציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל

זהו ציר זמן של ההיסטוריה של מדינת ישראל, הכולל שינויים משפטיים וטריטוריאליים ואירועים פוליטיים חשובים בישראל ובישויות שקדמו לה, לצד אירועים חשובים שהשפיעו על התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל · ראה עוד »

ציון בוארון

הרב ציון בוארון (נולד ביום הכיפורים ה'תש"ו, 10 בספטמבר 1945) חבר בית הדין הרבני הגדול לשעבר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וציון בוארון · ראה עוד »

קאמין-קושירסקי

קאמין-קושירסקי היא עיירה בחבל הארץ ווהלין שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקאמין-קושירסקי · ראה עוד »

קאיה גרבר

קאיה ג'ורדן גרבר (באנגלית: Kaia Jordan Gerber; נולדה ב-3 בספטמבר 2001) היא דוגמנית ושחקנית אמריקאית ממוצא יהודי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקאיה גרבר · ראה עוד »

קפידא

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקפידא · ראה עוד »

קרן (זואולוגיה)

יעל זכר. גודלן משמש לקביעת מעמדו בעדר. הקרניים הארוכות והמסולסלות של קודו גמלוני. לחימה בטורפים ובטריצרטופסים אחרים. דישון ארוכות ומסולסלות תאו אסייתי עם קרניים מעוקלות גדולות ועבות קרן היא איבר מחודד (לרוב חלול) היוצא מעבר לעור של בעלי חיים שונים, בדרך כלל מהראש.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקרן (זואולוגיה) · ראה עוד »

קרב נירים

אנדרטת נירים (דנגור) דגם של קיבוץ נירים במלחמת העצמאות קרב נירים התחולל בבוקר ה־15 במאי 1948, בין כוחות חיל המשלוח המצרי שפלש לשטחה הריבוני של מדינת ישראל ארבע עשרה שעות לאחר ההכרזה על הקמתה לבין חברי קיבוץ נירים, שעל פי החלטת החלוקה נועד להיות בתחום המדינה היהודית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקרב נירים · ראה עוד »

קרב לטקיה

תרשים קרב לטקיה 6 באוקטובר 1973 מפקד חיל הים - אלוף בנימין תלם ומפקד שייטת ספינות הטילים - אל"ם מיכאל ברקאי, מרוצים מתוצאות הקרב, בנמל חיפה בבוקר שלאחר קרב לטקיה, 7 באוקטובר 1973 קרב לטקיה היה קרב ימי שנערך מול חופי סוריה בתחילת מלחמת יום הכיפורים, בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר 1973, בין חיל הים הישראלי לבין חיל הים הסורי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקרב לטקיה · ראה עוד »

קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן

קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן היו השלב הראשון של המערכה הצבאית בחזית הסורית במלחמת יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן · ראה עוד »

קרובה

קרובה (נקרא גם קרובץ) היא מערכת פיוטים המיועדת להאמר על ידי שליח הציבור בחזרת הש"ץ על תפילת העמידה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקרובה · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקריאת התורה · ראה עוד »

קריאת ההלל

מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקריאת ההלל · ראה עוד »

קלמן כהנא

הרב קלמן כהנא משמאל בלימוד גמרא בקיבוץ חפץ חיים הרב ד"ר קלמן כהנא (כ"ב באייר תר"ע – י"א באלול תשנ"א, 31 במאי 1910 – 20 באוגוסט 1991) היה רב הקיבוץ חפץ חיים, מייסד וראש בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית, ומחברם של ספרים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקלמן כהנא · ראה עוד »

קלי הבישול

בהלכות שבת המושג קלי הבישול הוא כינוי לקבוצת מאכלים שמתבשלים בקלות, ואסורים לבשל בשבת גם בכלי שני, בניגוד לשאר המאכלים שלגביהם נאמר "כלי שני אינו מבשל".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקלי הבישול · ראה עוד »

קטורת הסמים

מזבח הזהב וקטורת הסמים בקודש, בין המנורה ושולחן לחם הפנים מזבח הזהב וקטורת הסמים. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים קטורת הסמים היא הקטרה של תערובת בשמים שנצטוו עליה הכהנים בתורה ב להקטיר ממנה פעמיים בכל יום, פעם אחת בבוקר, ופעם נוספת בין הערביים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקטורת הסמים · ראה עוד »

קבוצת כוכבים

אוריון ('''כסיל''' בעברית). זו קבוצת הכוכבים הקלה ביותר לזיהוי, בשל חגורת אוריון, שלשת הכוכבים שבמרכזה. קְבוּצַת כּוֹכָבִים (קוֹנְסְטֵלַצְיָה בלעז) היא אוסף של כוכבים, שבמבט מכדור הארץ נראים קרובים זה לזה על כיפת השמיים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקבוצת כוכבים · ראה עוד »

קביעת היום בהלכה

קביעת היום בהלכה היא סוגה הלכתית בעידן המודרני, והגלובליזציה, בה תנועת בני אדם רבה ומהירה למקומות, וקווי אורך ורוחב, שונים על פני כדור הארץ, ונדרשת הכרעה הלכתית בשאלות וספיקות חדשים שלא היו מעשיים בעבר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקביעת היום בהלכה · ראה עוד »

קדושתא

קדושתא (מארמית: קדושה) היא מערכת פיוטים מסוג הקרובה, המפייטת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה עד לקדושה, ליבה של מערכת הפיוטים, שאף העניקה למערכת את שמה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקדושתא · ראה עוד »

קדיש

קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקדיש · ראה עוד »

קהילת אדרת אליהו

בית המדרש של הישיבה הגדולה. הרב אליהו זילברמן דורש בבית כנסת החורבה ביום פתיחת בית הכנסת קהילת אדרת אליהו היא קהילה חרדית בעיר העתיקה בירושלים מיסודו של הרב יצחק שלמה זילברמן, שמוסדותיה כוללים תלמוד תורה המכיל כ-250 ילדים והוא הת"ת הראשון בשיטת זילברמן, ישיבה גדולה וישיבה קטנה שבכל אחת מהן כמה עשרות תלמידים וכולל שבו כמאה אברכים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקהילת אדרת אליהו · ראה עוד »

קהילת יהודי סטשוב

סטשוב (בפולנית: Staszów) היא עיירה בנפת סנדומייז' (Sandomierz) במחוז קיילצה (Kielce) במרכז פולין.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקהילת יהודי סטשוב · ראה עוד »

קהילת יהודי קובנה

בית כנסת בקובנה בית הכנסת ברחוב זמנהוף 7 קהילת יהודי קובנה היא הקהילה היהודית בעיר קובנה בליטא.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקהילת יהודי קובנה · ראה עוד »

קהילת יהודי ורשה

קהילת יהודי ורשה היא הקהילה היהודית בעיר ורשה בפולין.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקהילת יהודי ורשה · ראה עוד »

קהילת יהודי כפר אטגה

קהילת יהודי אטגה פעלה בכפר אטגה (Ataye) הממוקם באתיופיה בנפת דמביה שבמחוז צפון גונדר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקהילת יהודי כפר אטגה · ראה עוד »

קו התאריך בהלכה

מיקומו של קו התאריך הוא בעל משמעויות שונות בהלכה, והיה נתון במחלוקת בין הפוסקים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקו התאריך בהלכה · ראה עוד »

קו התאריך הבין-לאומי

מפת אזורי זמן, באדום קו האורך 0° (באמצע) וקו התאריך (מימין) קו התאריך הבין-לאומי קו התאריך הוא קו דמיוני העובר בסמוך לקו האורך 180°, שהוא הנגדי לקו האורך 0°.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקו התאריך הבין-לאומי · ראה עוד »

קומיקסבא

קומיקסבא היא סדרת ספרי קומיקס לילדים שנכתבה על ידי הסופר החרדי מאיר למברסקי בשם העט מ.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקומיקסבא · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קורבן אשם

קורבן אשם הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש, הבא ככפרה על חטאים שונים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקורבן אשם · ראה עוד »

קורבן עולה

קָרְבַּן עוֹלָה הוא אחד הקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקורבן עולה · ראה עוד »

קורבן חטאת

כבשה, כשירה לקרבן חטאת קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקורבן חטאת · ראה עוד »

קול הרע"ם מקהיר

קול הרע"ם מקהיר הייתה תחנת שידור מצרית ששידרה ברדיו, החל משנות ה-50 של המאה ה-20, דברי תעמולה בשפה העברית לתושבי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקול הרע"ם מקהיר · ראה עוד »

קודש הקודשים

יום הכיפורים קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקודש הקודשים · ראה עוד »

קודש וחול ביהדות

ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקודש וחול ביהדות · ראה עוד »

קיטל

קיטל קיטל ("גלימה" ביידיש) או "סַרְגֶנֶס" (ביידיש מערבית) היא גלימה לבנה שלובשים יהודים אשכנזים דתיים במועדים מיוחדים, בליל הסדר ובימים נוראים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקיטל · ראה עוד »

קיבוץ

דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקיבוץ · ראה עוד »

קידוש ידיים ורגליים

כיור קידוש ידיים ורגליים היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה הכהנים צריכים לשפוך מים על ידיהם ורגליהם מן הכיור לפני תחילת עבודתם היום־יומית בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקידוש ידיים ורגליים · ראה עוד »

ר"י הזקן

רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ור"י הזקן · ראה עוד »

רמדאן

חודש רמדאן (בערבית: رَمَضَان, תעתיק מדויק: רַמַצַ'אן) הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורמדאן · ראה עוד »

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וראש חודש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וראש השנה · ראה עוד »

ראש יהודי

ראש יהודי היא עמותה ציונית-דתית שמטרתה על פי הצהרתה היא הפצה, העמקה והנכחה של הזהות היהודית בישראל והחזרה בתשובה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וראש יהודי · ראה עוד »

ראשי תיבות

International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וראשי תיבות · ראה עוד »

ראדום (עיר)

אנדרטה לזכר יהודי ראדום שנספו בשואה, בבית העלמין קריית שאול ראדום (בפולנית: Radom,; ביידיש: ראָדעם) היא עיר במרכז פולין, כ-100 ק"מ מדרום לוורשה, ובה 229,300 תושבים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וראדום (עיר) · ראה עוד »

רצח יצחק לוי

רצח יצחק לוי התבצע בירושלים בפברואר 1950.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורצח יצחק לוי · ראה עוד »

רשע (הלכה)

בהלכה, רשע הוא תואר שעשוי להינתן לאדם שעובר על ההלכה במזיד.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורשע (הלכה) · ראה עוד »

רשת AM:PM

רחוב בן-יהודה בתל אביב AM:PM (או בשמה הרשמי: דור אלון ניהול מתחמים קמעונאיים בע"מ) היא רשת מרכולים ישראלית שהוקמה בשנת 2001.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורשת AM:PM · ראה עוד »

רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה · ראה עוד »

רחובות הנהר

רחובות הנהר הוא סידור תפילה על פי שיטת רבי שלום שרעבי (הרש"ש).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורחובות הנהר · ראה עוד »

רב אחא בר יעקב

רב אחא בר יעקב - אמורא בבלי מן הדור השלישי-רביעי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורב אחא בר יעקב · ראה עוד »

רב אחאי

רב אחאי (לפעמים מוזכר בשם רב אחא) - מחכמי הדור הראשון של הסבוראים, עם סיומה של תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורב אחאי · ראה עוד »

רב אביתר גאון

רב אביתר גאון בן רב אליהו הכהן גאון (מכונה: רב אביתר הכהן; 1042–1112 בקירוב, (ד'תת"ב - ד'תתע"ג בלוח העברי) נמנה בין גאוני ארץ ישראל בתקופת הגאונים ואחרון ראשי ישיבת ארץ ישראל - "ישיבת גאון יעקב".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורב אביתר גאון · ראה עוד »

רב חסדא

רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורב חסדא · ראה עוד »

רב חייא בר אשי

רב חייא בר אשי היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורב חייא בר אשי · ראה עוד »

רב הכותל

כותל. משרת רב הכותל נוצרה בתקופת המנדט הבריטי לשם ניהול ענייני היהודים באזור הכותל המערבי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורב הכותל · ראה עוד »

רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא

רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא (רב יהודה אחיו של רב סלא החסיד) היה אמורא בבלי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורב יהודה אחוה דרב סלא חסידא · ראה עוד »

רב יוסף בריה דרבא

רב יוסף בריה דרבא היה אמורא ידוע בדור השביעי לאמוראי בבל, בנו של רבא, ראש ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורב יוסף בריה דרבא · ראה עוד »

רבן גמליאל דיבנה

רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורבן גמליאל דיבנה · ראה עוד »

רבא

רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורבא · ראה עוד »

רבה בר אבוה

רבה בר אבוה היה אמורא בבלי בדור השני לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורבה בר אבוה · ראה עוד »

רבי אבא בר אבינא

רבי אבא בר אבינא היה אמורא ארצישראלי בדור השני.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורבי אבא בר אבינא · ראה עוד »

רבי נחוניה בן הקנה

רבי נחוניה בן הקנה היה תנא בן הדור השני לתנאים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורבי נחוניה בן הקנה · ראה עוד »

רבי פרנך

רבי פרנך היה אמורא בדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל, תלמידו של רבי יוחנן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורבי פרנך · ראה עוד »

רבי חנינא בן גמליאל

רבי חנינא בן גמליאל הוא תנא בן הדור השלישי והרביעי של התנאים, בנו של רבן גמליאל דיבנה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורבי חנינא בן גמליאל · ראה עוד »

רבי יצחק מגדלאה

רבי יצחק מגדלאה (ידוע גם בכינוי מגדליה או מגדלים) היה אמורא ארצישראלי מהדור הראשון.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורבי יצחק מגדלאה · ראה עוד »

רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול

פנים קבר רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה תנא וכהן גדול המוזכר בדברי חז"ל ובאשר לזהותו ההיסטורית עם דמויות אחרות קיימים חילוקי דעות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול · ראה עוד »

רבי יהושע בן חנניה

רבי יהושע בן חנניה הלוי (נקרא לפעמים רבי יהושע) היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין ומתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורבי יהושע בן חנניה · ראה עוד »

רבי יהושע הגרסי

רבי יהושע הגרסי הוא תנא בן הדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורבי יהושע הגרסי · ראה עוד »

רבי יוסי ברבי יהודה

רבי יוסי ברבי יהודה היה תנא בדור האחרון לתנאים, בנו של רבי יהודה, ונכדו של רבי אלעאי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורבי יוסי ברבי יהודה · ראה עוד »

רבי יוחנן

רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורבי יוחנן · ראה עוד »

רגליים יחפות

בילוי בשעות הפנאי ברגליים יחפות על מרפסת שכשוך רגליים יחפות במזרקה עירונית התהלכות יחפה במרכול רגליים יחפות הוא מצב שבו אדם אינו נועל שום סוג של נעליים או מלבושים בכפות רגליו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורגליים יחפות · ראה עוד »

רדיו א-שמס

רדיו א-שמס (בערבית الشمس, מילולית "רדיו השמש") היא תחנת רדיו אזורי המשדרת לצפון ישראל מכפר החורש שליד נצרת.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורדיו א-שמס · ראה עוד »

רות רייכלברג

פרופ' רות רייכלברג, 2006תמונה להחלפה רות רייכלברג (21 בספטמבר 1942 - 19 במרץ 2006) הייתה פרופסורית ישראלית, ילידת אלג'יר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורות רייכלברג · ראה עוד »

רוח הקודש (יהדות)

רוח הקודש ביהדות היא אחד מאמצעי התקשור החשובים שנשארו כדי ליצור קשר עם האל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורוח הקודש (יהדות) · ראה עוד »

רוברט מריל

רוברט מריל (באנגלית: Robert Merrill; 4 ביוני 1917 - 23 באוקטובר 2004) היה בריטון אופראי יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורוברט מריל · ראה עוד »

ריח

Nicolaas van der Horst (1630) חוש הריח מתוך "אלגוריית החושים", מעשה ידי יאן ברויגל האב משנת 1617 לערך. היצירה מוצגת במוזיאון הפראדו שבמדריד. ריח הוא מה שנתפס על ידי החוש המכונה "חוש הריח".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וריח · ראה עוד »

ריי פרנק

רייצ'ל "ריי" פרנק (10 באפריל 1861, 1864 או 1866 סן פרנסיסקו - 10 באוקטובר 1948) הייתה כתבת ודרשנית יהודית במערב ארצות הברית, בעשור האחרון של המאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וריי פרנק · ראה עוד »

שמע קולנו

שמע קולנו הוא קטע תפילה הנאמר במהלך אמירת הסליחות לפי מנהגי אשכנז המזרחיים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושמע קולנו · ראה עוד »

שמע קולי

שְׁמַע קוֹלִי הוא פיוט מסוג בקשה שחיבר רב האי גאון.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושמע קולי · ראה עוד »

שמעון נתן נטע בידרמן (השני)

רבי שמעון נתן נטע בידרמן (ז' בטבת ה'תרצ"א, 27 בדצמבר 1930 – י' בתשרי ה'תש"ע, 28 בספטמבר 2009) היה האדמו"ר מלעלוב.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושמעון נתן נטע בידרמן (השני) · ראה עוד »

שמעון קורן

שמעון קורן (נולד ב-1953) הוא ניצב בדימוס במשטרת ישראל, בתפקידו האחרון כיהן כמפקד המחוז הצפוני.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושמעון קורן · ראה עוד »

שמעון גרשון רוזנברג

הרב שמעון גרשון רוזנברג (מוכר בשם הרב שג"ר; 13 בנובמבר 1949 – 11 ביוני 2007) היה ראש ישיבה והוגה דתי מודרני, בעל הגות עם מאפיינים נאו-חסידיים ופוסטמודרניים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושמעון גרשון רוזנברג · ראה עוד »

שמעון הצדיק

קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושמעון הצדיק · ראה עוד »

שמעון השני

שמעון השני בן חוניו השני, היה כהן גדול מבית חוניו בתקופת בית שני, שחי בשלהי המאה השלישית לפנה"ס ותחילת המאה ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושמעון השני · ראה עוד »

שמריהו יהודה לייב מדליה

הרב שמריהו מדליהתמונה להחלפה הרב שמריהו יהודה לייב מֶדַלְיֶה (מעדאליע בכתב אידיש) (כ"ז בתמוז תרל"ג, 22 ביולי 1873, וויגרי שבליטא - 1938, מוסקבה) היה רב של כמה עיירות ברוסיה ובערים טולא, קרלביץ, ויטבסק ומוסקבה בתקופת השלטון הסובייטי, נעצר על ידי הנ.ק.וו.ד. בתקופת הטיהורים הגדולים של סטלין ונידון למוות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושמריהו יהודה לייב מדליה · ראה עוד »

שמשון מורפורגו

"שמש צדקה" ספרו של רבי שמשון מורפורגו בשלושה כרכים הרב שמשון מוֹרְפּוּרְגוֹ (תמ"א - ט"ו בניסן ת"ק; 1681– אפריל 1740) היה מגדולי רבני איטליה, רב העיר אנקונה ומחבר ספר "שמש צדקה".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושמשון מורפורגו · ראה עוד »

שמחת הרגלים

מצוות שמחת הרגלים (או שמחת יום טוב) מחייבת לשמוח בשלוש הרגלים, פסח שבועות וסוכות (ושמיני עצרת).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושמחת הרגלים · ראה עוד »

שמחה בלאס

שמחה בְּלַאס (בפולנית: Symcha Blass; 27 בנובמבר 1897 – 18 ביולי 1982) היה ממציא, מהנדס מים ישראלי, פעיל ציוני, מתכנן מפעלי מים עיקריים של היישוב בשנות ה-30 ובשנות ה-40, ממייסדי מקורות ויוזם תוכניותיה עד למוביל הארצי, "יועץ הממשלה לענייני המים" בישראל בשנותיה הראשונות, מייסד תה"ל, ראש המתכננים של מוביל המים הארצי, יוזם ההשקיה בטפטוף וממציא הטפטפות, יחד עם בנו ישעיהו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושמחה בלאס · ראה עוד »

שמואל ברזובסקי

רבי שמואל ברזובסקי (נולד בכ"ט באלול ה'תרצ"ו, 16 בספטמבר 1936) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות סלונים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושמואל ברזובסקי · ראה עוד »

שמואל גונן

מימין אל"ם שמואל גונן, מפקד חטיבה 7, לצד הרב הצבאי הראשי, האלוף שלמה גורן ואל"ם רם רון משמאל, לפני מלחמת ששת הימים אום חשיבה, מלחמת יום הכיפורים. במרכז מימין לשמאל: עומדים: האלוף רחבעם זאבי, רמ"ט פיקוד הדרום תא"ל אשר לוי, יושבים: אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן (גורודיש), הרמטכ"ל רא"ל דוד אלעזר, עוזר הרמטכ"ל, האלוף עזר ויצמן שמואל גונן (במקור: גורודיש, כך גם כונה בציבור) (14 בדצמבר 1930 - 30 בספטמבר 1991) היה קצין בצה"ל, ששימש מפקד חטיבת השריון 7 במלחמת ששת הימים ומפקד פיקוד הדרום במלחמת יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושמואל גונן · ראה עוד »

שמואל דוד לוצאטו

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושמות · ראה עוד »

שם בן ע"ב

טבלת שם בן עב מתוך '''קהלת יעקב''' למברג ה'תר"ל על פי הקבלה היהודית שם בן ע"ב הוא אחד משמותיו של אלוהים, ובחלק מהמקורות אף מוגדר כשם המפורש.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושם בן ע"ב · ראה עוד »

שנאנים שאננים

שִׁנְאַנִּים שַׁאֲנַנִּים הוא פיוט "אופן" מאת רבי שלמה אבן גבירול כחלק מה"מעמד" שלו ליום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושנאנים שאננים · ראה עוד »

שנאת ישראל בעולם היווני-רומי

הפילוסוף הרומי סנקה. כינה את היהודים "שבט נפשע" שנאת ישראל בעולם היווני-רומי היא שנאת ישראל שהייתה קיימת בעת העתיקה בשטחי הרפובליקה והאימפריה הרומית, ובשטחי העולם ההלניסטי בקרב הפגנים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושנאת ישראל בעולם היווני-רומי · ראה עוד »

שנת השא

שנת השא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושנת השא · ראה עוד »

שנת השג

שנת השג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושנת השג · ראה עוד »

שנת הלימודים

שלט חוצות בהרצליה לקראת פתיחת שנת הלימודים 250px שנת הלימודים היא תקופה בשנה, במהלכה מתקיימים לימודים סדירים במוסדות חינוך שונים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושנת הלימודים · ראה עוד »

שנת החא

שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושנת החא · ראה עוד »

שנת הכז

שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושנת הכז · ראה עוד »

שנה ליטורגית

שנה ליטורגית הוא מונח הבא לתאר התנהלות על פי תאריכים המופיעים בלוח השנה, בהם יש הנחיות בדבר התנהגות דתית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושנה ליטורגית · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-20

סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שער הכוונות

שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושער הכוונות · ראה עוד »

שערי תשובה

שערי תשובה שערי תשובה הוא ספר מאת רבנו יונה גירונדי העוסק בתשובה ובכפרה על חטאים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושערי תשובה · ראה עוד »

שעון הקיץ בישראל

שעון הקיץ בישראל (IDT-Israel Daylight saving Time) הוא התאמת שעות היממה לשעות היום, המונהגת במדינת ישראל למשך תקופה המתחילה באביב ומסתיימת בסתיו – בשונה מן השעון הנוהג בה ביתר ימי השנה לפי זמן אוניברסלי מתואם.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושעון הקיץ בישראל · ראה עוד »

שעיר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושעיר · ראה עוד »

שעיר לעזאזל (מצווה)

שילוח השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב שִׁילּוּחַ שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל הוא מצווה שהייתה מקוימת ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושעיר לעזאזל (מצווה) · ראה עוד »

שעיר לעזאזל (ציור)

שעיר לעזאזל הוא ציור שמן מאת הצייר ויליאם הולמן האנט.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושעיר לעזאזל (ציור) · ראה עוד »

שעיר לעזאזל (חברה)

שעיר לעזאזל (באנגלית: "scapegoating", מהמילה "Scapegoat") היא פעולה של הטלת אשם באדם או קבוצת אנשים והצבעה עליהם כ"שעיר לעזאזל" - כאשֵמים ונושאים באחריות למצב שלילי, בין אם הם הגורמים לו ובין אם לא.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושעיר לעזאזל (חברה) · ראה עוד »

שרגא שמר

שרגא שמר (24 בפברואר 1929 – 17 בנובמבר 2019) היה ראש מועצת חבל יבנה, ממייסדי מושב ניר גלים, ממייסדי בית העדות להנחלת זיכרון השואה ופעיל ציבור.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושרגא שמר · ראה עוד »

שרית חדד

שרית חדד (נולדה בשם שרה חוּדָדָטוֹב, ב-20 בספטמבר 1978) היא זמרת-יוצרת ומלחינה ישראלית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושרית חדד · ראה עוד »

שתייה

פקיסטנית לשתות מבקבוק מים נקיים גבר שותה כוס בירה טיגריס שותה שתייה היא הפעולה בה אורגניזם מכניס נוזלים לגופו דרך הפה או דרך העור (דגים לדוגמה).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושתייה · ראה עוד »

שלך, סנדרו

שלךָ, סנדרוֹ הוא רומן מכתבים אוטוביוגרפי מאת צבי ינאי, שיצא לאור בשנת 2006 בהוצאת כתר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושלך, סנדרו · ראה עוד »

שלמה אפרים מלונטשיץ

בית העלמין העתיק בפראג רבי שלמה אפרים מלונטשיץ (1550 - ז' באדר ה'שע"ט, 21 בפברואר 1619), המכונה על שם ספרו הכלי יקר, היה רב, דרשן, ראש ישיבה ואב"ד בעיר פראג במקביל למהר"ל והשל"ה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושלמה אפרים מלונטשיץ · ראה עוד »

שלמה סולימן אלסנג'ארי

התמונה לקוחה מכתב יד אוקספורד MS Heb. d. 41/1, דף 4b (https://hebrew.bodleian.ox.ac.uk/fragments/full/MS_HEB_d_41_4b.jpg הסריקה המלאה באתר הספרייה הבודליינית), באדיבות אתר כתבי היד העבריים של הספרייה הבודליינית באוניברסיטת אוקספורד (https://hebrew.bodleian.ox.ac.uk/catalog/volume_66 תיאור כתב היד). רבי שלמה סולימן בן עמר אלסנג'ארי (המאה ה-9 והמאה ה-10) היה פייטן, שפיוטיו נאמרו בקהילות שונות במזרח ונמצאו בגניזה הקהירית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושלמה סולימן אלסנג'ארי · ראה עוד »

שלמה שמשון קרליץ

הרב שלמה שמשון קרליץ (ט באב תר"ע, וילנה - י' בתשרי תש"ס, 20 בספטמבר 1999, בני ברק) היה רב, פוסק ותלמיד חכם ליטאי וישראלי, שימש במשך שנים רבות כאב בית דין בבית הדין הרבני בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושלמה שמשון קרליץ · ראה עוד »

שלמה לוונשטיין

הרב שלמה לוונשטיין (נולד בשנת תשכ"ז, 1967) הוא דרשן חרדי ומחבר ספרי דרוש ומתוק האור על פרשת השבוע וחגי ישראל ומועדיו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושלמה לוונשטיין · ראה עוד »

שלמה זלמן אהרנרייך

רבי שלמה זלמן עהרנרייך (יידיש: עהרנרייך, ונהגה אֶרֶנרייך) (26 ביוני 1863, ט' בתמוז ה'תרכ"ג - נרצח בשואה, 2 ביוני 1944י"א בסיוון ה'תש"ד) היה אב"ד שימלוי במחוז סילאג' בחבל טרנסילבניה, מחבר "שאלות ותשובות לחם שלמה" ועוד כארבעים חיבורים, ונרצח עם קהילתו בשואה, בסוף מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושלמה זלמן אהרנרייך · ראה עוד »

שלמה זלמן שך

הרב שלמה זלמן שך (לפעמים בכתיב 'שאך') (יום הכיפורים תר"ז 1846 - י"ח באב תרפ"ט, 1929) היה דיין בבית הדין של תל אביב-יפו וה"מושבות", היישוב העברי המתחדש.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושלמה זלמן שך · ראה עוד »

שלומי דאקס

שלוימי דקס הוא זמר חסידי אמריקאי של מוזיקה יהודית חסידית, עם כמה אלבומים רבי מכר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושלומי דאקס · ראה עוד »

שלומית דקל

שלומית דקל (נולדה ב-27 ביוני 1928) היא אשת חינוך ישראלית ולוחמת פלמ"ח.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושלומית דקל · ראה עוד »

שלום חריטונוב

שלום חריטונוב שלום חריטונוב (ה'תרמ"ו, 1886 – כ"ה בטבת ה'תרצ"ד, 12 בינואר 1934) היה מלחין חב"די.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושלום חריטונוב · ראה עוד »

שלום ברנדר

הרב שלום הכהן ברנדר (ה'תרע"ב, 1912 - י"ז בכסלו ה'תש"ס, 26 בנובמבר 1999) היה רב וראש ישיבה חסידי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושלום ברנדר · ראה עוד »

שחר קמתי להודות

שחר קמתי להודות היא סליחה לאשמורות מאת רבי שלמה אבן גבירול, שנועדה למעמדי הסליחות בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושחר קמתי להודות · ראה עוד »

שבעת ימי המילואים

משה נותן מדם איל המילואים על תנוך האוזן הימנית, האגודל הימני והבוהן הימני של אהרון ובניו. שבעת ימי המילואים הם כינוי לשבעה ימים שקדמו לחנוכת המשכן שאירעה ביום א' בניסן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושבעת ימי המילואים · ראה עוד »

שבעה

ביהדות, לאחר קבורת נפטר, מחויבים קרוביו (הורים, ילדים, אחים ובני זוג) במנהגי אבלות במשך שבעה ימים מיום הקבורה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושבעה · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושבת · ראה עוד »

שבתי צבי

שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושבתי צבי · ראה עוד »

שבתי טיאר

הרב שַׁבְּתַּי טַיָּאר (יש המאייתים: שבתאי) היה דיין בקהילת טריפולי שבלוב, מקובל ומשורר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושבתי טיאר · ראה עוד »

שבות

"שבות" היא החובה ההלכתית להימנע ממעשים הפוגעים בשביתת השבת, אף שאינם חלק מל"ט מלאכות שבת או מתולדות ל"ט המלאכות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושבות · ראה עוד »

שופר

מיני שופרות תקיעה בשופר: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה השופר הוא כלי נשיפה עשוי מקרן חלולה של חיה בעלת קרניים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושופר · ראה עוד »

שופט כל הארץ

שופט כל הארץ הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "פזמון") שיועד במקורו ככל הנראה לתפילת שחרית של יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושופט כל הארץ · ראה עוד »

שיקום מפוני גוש קטיף וצפון השומרון

תוכנית ההתנתקות היא תוכנית שיזם ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, לנסיגת ישראל מרצועת עזה ומארבע התנחלויות בצפון השומרון ולפינוי תושביהן הישראלים ומחנות צה"ל שבהן באופן חד צדדי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושיקום מפוני גוש קטיף וצפון השומרון · ראה עוד »

שיר של יום

שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושיר של יום · ראה עוד »

שיר הייחוד

שער "שיר הייחוד" טיהינגן, שכ (1560) שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, ומכיל תארים ושבחים רבים לקב"ה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושיר הייחוד · ראה עוד »

שירת דוד

שירת דוד היא שירה המופיעה ב.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושירת דוד · ראה עוד »

שירת הים

שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושירת הים · ראה עוד »

שיט במשחקים האולימפיים

שוודי של הסקרי קרוזר 30 מ"ר, שהיה היחיד מסוגו שהתחרה באולימפיאדת אנטוורפן (1920), ומטבע הדברים גם ניצח משט הדינגים באולימפיאדת פריז (1924) ארגנטינאי זכה במדליית כסף באולימפיאדת לונדון (1948) משט מפרשיות 5.5 מטר באולימפיאדת הלסינקי (1952) אולימפיאדת רומא. משמאל, יורש העצר היווני, לימים קונסטנטין השני, מלך יוון סטאר וסולינג, בין 1984 ל-2004 פין באולימפיאדת סיאול (1988) לייזר באולימפיאדת אתונה (2004). שיידט זכה במדליית זהב גם באולימפיאדת אטלנטה (1996), ובשלוש מדליות נוספות בין 2000 ל-2012 בריטי בן איינסלי, שזכה במדליית זהב בדגם לייזר באולימפיאדת סידני (2000) ובשלוש מדליות זהב רצופות בדגם פין בין 2004 ל-2012 יורופ באולימפיאדת אתונה (2004) השייט הבריטי פול גודיסון, זוכה מדליית הזהב בדגם לייזר באולימפיאדת בייג'ינג (2008) משט ה-49er באולימפיאדת לונדון (2012) שיט הוא ענף במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת פריז (1900), וברציפות מאז אולימפיאדת לונדון (1908).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושיט במשחקים האולימפיים · ראה עוד »

שיח ירושלם

שִׂיחַ יְרוּשָׁלַ ִם הוא סידור תכלאל ומחזור תפילה בנוסח תימני בלדי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושיח ירושלם · ראה עוד »

שיבולי הלקט

שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר עברי שחובר באיטליה על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושיבולי הלקט · ראה עוד »

שייטת 13

לוחמי שייטת 13 מסתערים מהים שייטת 13 היא יחידת הקומנדו הימי של חיל הים הישראלי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושייטת 13 · ראה עוד »

שייטת ספינות הטילים

שייטת ספינות הטילים, או בשמה הצבאי "שייטת 3", היא כוח לחימת השטח העיקרי של חיל הים הישראלי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושייטת ספינות הטילים · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותענית · ראה עוד »

תענית אסתר

תענית אסתר היא יום תענית הנהוג בי"ג באדר, ערב חג הפורים (ברוב השנים. בכ-31.9% מהשנים חל פורים ביום ראשון והתענית מוקדמת לי"א באדר).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותענית אסתר · ראה עוד »

תענית כ' בסיוון

תענית כ' בסיוון היא תענית ציבור שנקבעה ליום כ' בסיוון על ידי רבנו תם לזכר עלילת הדם בבלואה, ואשר חודשה לאחר פרעות רינדפלייש, ושוב בתקופה מאוחרת על ידי מנהיגי ועד ארבע ארצות בעקבות גזירות ת"ח ות"ט.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותענית כ' בסיוון · ראה עוד »

תעניות גשמים

תעניות גשמים הן סדרת צומות שנהגו בתקופת חז"ל בעקבות בצורת.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותעניות גשמים · ראה עוד »

תפילת מנחה

ללא.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותפילת מנחה · ראה עוד »

תפילת מוסף

תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותפילת מוסף · ראה עוד »

תפילת אבינו מלכנו

ימים הנוראים פרוכת לימים הנוראים עליה כתוב "אבינו מלכנו פתח שערי שמיים לתפילתינו" "אבינו מלכנו שמע קולנו" גרסת התנועה ליהדות מתקדמת, ישראל, מלחין: מקס ינובסקי. הקלטה חיה בתפילת שחרית של יום כפור בהיברו יוניון קולג'- מכון למדעי היהדות, ירושלים, תשס"ה. סולנית: תלמידת חזנות ג'ניפר שטראוס-קליין ומקהלת תלמידי החזנות של הקולג'. מנצח: ד"ר ג'יי שיר, פסנתרן: גרגורי שיפרין. מאוסף ספריית השמע והמוזיקה על שם בלה והרי ווקסנר. "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" היא תפילה יהודית הכוללת כארבעים בקשות ותחינות, אשר כולן פותחות בפנייה אל האל במילים "אבינו מלכנו".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותפילת אבינו מלכנו · ראה עוד »

תפילת נעילה

תפילת נעילה היא התפילה האחרונה הנאמרת ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותפילת נעילה · ראה עוד »

תפילת עננו

תפילת עננו היא קטע אותו מוסיפים לברכת שומע תפילה שבתפילת שמונה עשרה בחמשת הצומות: צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, שבעה עשר בתמוז ותשעה באב.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותפילת עננו · ראה עוד »

תפילת תשע

תפילת תשע היא שמה של תפילת העמידה - הכוללת תשע ברכות, הנאמרת בתפילת מוסף של ראש השנה, ומבוססת על תפילת שבע.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותפילת תשע · ראה עוד »

תפילת העמידה

התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותפילת העמידה · ראה עוד »

תפילת יום הכיפורים בזמן המצור על מץ

ציור האירוע, אוסף פויכטונגר, מוזיאון ישראל, ירושלים תדפיס של התמונה, חברת Bankers & Merchants Lithographing, 1871 תפילת יום הכיפורים התרחשה בזמן המצור על מץ במלחמת צרפת–פרוסיה, בשנת 1870.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותפילת יום הכיפורים בזמן המצור על מץ · ראה עוד »

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותפילה · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תפילה לשלום המלכות

הנסיכה מוויילס וכל משפחת המלוכה. אוגוסטה ויקטוריה, מתוך מחזור שנדפס בשנת 1910 קונסרבטיבי), בהוצאת כנסת הרבנים באמריקה, 1946 וילהלמינה), הנסיכות, ראש העיר אמסטרדם וחברי מועצת העיר.שעל פי המסורת נאמר הקטע המתייחס למבורכים בפורטוגזית - אף על פי שחברי הקהילה אינם דוברים שפה זו כבר מאות שנים. הקהילה היהודית תפילה לשלום המלכות, המוכרת גם לפי פתיחתה הנותן תשועה למלכים, היא תפילה יהודית הנאמרת בציבור לכבוד המלך ומשפחת המלוכה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותפילה לשלום המלכות · ראה עוד »

תפילה זכה

תפילה זכה היא תפילה שנהוג לאומרה ברבות מקהילות אשכנז בכניסת יום הכיפורים, קודם תפילת כל נדרי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותפילה זכה · ראה עוד »

תפילות ראש השנה

תפילות ראש השנה, ארתור שיק, 1948בכל יום מימי ראש השנה מתפללים ארבע תפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותפילות ראש השנה · ראה עוד »

תקנות שו"ם

תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותקנות שו"ם · ראה עוד »

תרנגול כפרות (ספר)

תרנגול כפרות הוא רומן מאת אלי עמיר שראה אור בשנת 1983 בהוצאת עם עובד.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותרנגול כפרות (ספר) · ראה עוד »

תרומת הדשן

תרומת הדשן היא מצווה שמתבצעת על ידי סילוק כמות קטנה של אפר, שנוצר על מזבח העולה משריפת הקרבנות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותרומת הדשן · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותשעה באב · ראה עוד »

תשרי

בול ישראלי לחודש תשרי, מזל מאזניים. תִּשְׁרֵי (מאכדית: tašrītu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השביעי במספר לפי המסורת המקראית והראשון לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותשרי · ראה עוד »

תשובה (יהדות)

שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימיות האדם, עילוי מוסרי, לשם הטבתו בימיו ובאחריתו, מכל מדרגה בה הוא נמצא– צדיק, רשע, ומה שביניהם.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותשובה (יהדות) · ראה עוד »

תתן אחרית לעמך

תתן אחרית לעמך הוא פיוט הנאמר במסגרת הפיוטים הנאמרים לאחר סדר העבודה בתפילת יום הכיפורים על פי נוסח אשכנז.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותתן אחרית לעמך · ראה עוד »

תתנם לחרפה

תתנם לחרפה הוא פיוט מסוג שמתא - פיוט קללה לגויים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותתנם לחרפה · ראה עוד »

תחנון

נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותחנון · ראה עוד »

תחבורה לילית

בתוך רכבת לילה מגלאזגו ללונדון. תחבורה לילית היא שם כולל לאמצעי תחבורה ציבורית הפועלת מחצות ועד לזריחה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותחבורה לילית · ראה עוד »

תחום שבת

תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר ליהודי להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותחום שבת · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותהילים · ראה עוד »

תהילים פ"ה

תהילים פ"ה הוא המזמור ה-85 בספר תהילים וחלק מאחד עשר המזמורים המיוחסים לבני קורח.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותהילים פ"ה · ראה עוד »

תהילים צ"ז

תהילים צ"ז הוא המזמור התשעים ושבעה בתהילים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותהילים צ"ז · ראה עוד »

תהילים ק"ג

תהילים ק"ג הוא המזמור ה-103 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך. המזמור הוא אחד מארבעה עשר מזמורים הפותחים במילה 'לדָוִד'.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותהילים ק"ג · ראה עוד »

תהילים ק"ד

ברכי נפשי הוא מזמור ק"ד בתהילים העוסק בגדולת האל בורא העולם בכך שהוא נותן מזון לכל הבריות, כמו כן מפרט המזמור מקצת משבחי האל במעשה הבריאה כולה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותהילים ק"ד · ראה עוד »

תהילים קמ"ד

תהילים קמ"ד הוא המזמור ה-144 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותהילים קמ"ד · ראה עוד »

תהילים ל"ב

תהילים ל"ב הוא המזמור ה-32 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותהילים ל"ב · ראה עוד »

תהילים כ"ד

תהילים כ"ד (לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ), הוא שיר של יום ראשון, מספר תהילים (פרק כ"ג במיספור של תרגום השבעים), הפותח במילים אלה ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותהילים כ"ד · ראה עוד »

תובע (משפט פלילי)

תובע או קטגור, בהקשר של המשפט הפלילי, הוא בא כוח המאשימה במשפט הפלילי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותובע (משפט פלילי) · ראה עוד »

תכפו עלינו צרות

תכפו עלינו צרות הוא פיוט מתקופת הראשונים שנאמר אצל יהודי אשכנז בתפילות יום הכיפורים כחלק מסדרת הפיוטים שנאמרים לאחר אמירת סדר העבודה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותכפו עלינו צרות · ראה עוד »

תכריכים

תכריכי נפטר רואים את המכנס חולצה והבגד ששמים על הפנים תכריכים הם הלבוש שבו מלבישים את המת כשמכינים אותו לקבורה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותכריכים · ראה עוד »

תיקון ליל הושענא רבה

שער '''תיקון ליל הושענה רבה''', דפוס ראם, וילנא, תר"ט 1849 תיקון ליל שבועות ו'''הושענא רבה''', וורשא, 1873 תיקון ליל הושענא רבה הוא סדר לימוד ותפילות המיועד לליל הושענא רבה, היום האחרון של חג הסוכות, לפני חצות הלילה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותיקון ליל הושענא רבה · ראה עוד »

לך אלי תשוקתי

לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי הוא פיוט אשר חיבורו מיוחס לרבי אברהם אבן עזרא בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולך אלי תשוקתי · ראה עוד »

למענך אלהי

למענך אלהי הוא פיוט הנאמר בסליחות בנוסח הספרדים בעשרת ימי תשובה וביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולמענך אלהי · ראה עוד »

לא אד"ו ראש

לא אד"ו ראש הוא אחד הכללים בלוח העברי, הקובע שיומו הראשון של ראש השנה לא יחול בימים ראשון, רביעי או שישי בשבוע (א', ד', ו' בהתאמה).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולא אד"ו ראש · ראה עוד »

לאסלו קאבוש

לוח זיכרון ברחוב רֵבַאִי 16, בודפשט לַאסְלוֹ קַאבּוֹש (במקור קראוס, בהונגרית: Kabos László; שַארווַאר, הונגריה, 28 בספטמבר 1923 – בודפשט, 26 בספטמבר 2004) היה שחקן וקומיקאי יהודי-הונגרי עטור פרסים כגון פרס מארי יאסאי, פרס האמן המצטיין (1983).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולאסלו קאבוש · ראה עוד »

לאל עורך דין

לְאֵל עוֹרֵךְ דִּין הוא פיוט הנאמר בקהילות האשכנזים בראש השנה וביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולאל עורך דין · ראה עוד »

לאונרד כהן

לאונרד נורמן כהן (באנגלית: Leonard Norman Cohen; 21 בספטמבר 1934 – 7 בנובמבר 2016) היה משורר, זמר-יוצר, מוזיקאי, סופר וצייר יהודי-קנדי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולאונרד כהן · ראה עוד »

לפני המקום

לפני המקום הוא רומן מאת חיים באר, שיצא לאור במסגרת "ספריה לעם" בשנת 2007.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולפני המקום · ראה עוד »

לשנה הבאה בירושלים

"לשנה הבאה בירושלם" מתוך איורים להגדה של פסח מאת יוסף בודקו, 1917, תצריב "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", הגדה של פסח על נייר סטנסיל בהוצאת הבריגדה היהודית, נפולי, 1945 לשנה הבאה בירושלים היא תפילה הנאמרת בקהילות שונות בסוף תפילת יום הכיפורים בבית הכנסת ובסוף ליל הסדר בפסח.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולשנה הבאה בירושלים · ראה עוד »

לשון קודש

לשון קודש היא שפה, לעיתים שפה מתה, המשמשת לצרכים דתיים, ואינה משמשת כשפת דיבור יומיומית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולשון קודש · ראה עוד »

לשכת פרהדרין

מיקומה של לשכת פרהדרין בבית המקדש (בכחול) בבית המקדש השני, לשכת פרהדרין (או: פלהדרין) הייתה לשכתו של הכהן הגדול, ששימשה לו למגורים בשבעת הימים שלפני יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולשכת פרהדרין · ראה עוד »

לשכת בית אבטינס

לשכת בית אבטינס היא לשכה שהייתה בעזרה בבית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולשכת בית אבטינס · ראה עוד »

לשכת הפרווה

מיקום לשכת הפרווה על דגם בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל; המיקום מסומן בקו צהוב. מיקום לשכת הפרווה בבית המקדש; המיקום מסומן בכחול לשכת הפרווה הייתה לשכה בחלקה הדרומי (לפי גרסה אחרת: הצפוני) של העזרה של בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולשכת הפרווה · ראה עוד »

ללכת שבי אחרייך

ללכת שבי אחרייך הוא שיר שאת מילותיו כתב אהוד מנור, הלחינה ועיבדה נורית הירש ושרה אילנית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וללכת שבי אחרייך · ראה עוד »

לב יודע מרת נפשו

לב יודע מרת נפשו הוא פסוק במשלי, המשמש ככלל הלכתי, לפיו אדם הוא סמכות רפואית מכריעה לגבי מצבו הבריאותי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולב יודע מרת נפשו · ראה עוד »

לבנת בן-חמו

לבנת בן-חמו (נולדה ב-28 במאי 1989) היא זמרת, מוזיקאית, עורכת מוזיקלית ושדרנית רדיו ישראלית, מנחה וקריינית פרסומות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולבנת בן-חמו · ראה עוד »

להקת פיקוד הדרום

להקת פיקוד דרום בתחילת שנות ה-50. אלברט כהן כאקורדיוניסט. להקת פיקוד הדרום היא להקה צבאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולהקת פיקוד הדרום · ראה עוד »

לוז'ישט

אנדרטה לזכר יהודי טרוכנברוד ולוז'ישט שנספו בשואה, בבית העלמין הדרום לוז'ישט (Lozisht) הייתה עיירה יהודית קטנה בפולין (מאז תום מלחמת העולם השנייה בשטחה של אוקראינה), שיחד עם העיירה הסמוכה לה טרוכנברוד היוותה קהילה אחת גדולה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולוז'ישט · ראה עוד »

לוח השנה במגילות קומראן

לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »

לוחות הברית

ניסיון המחשה של לוחות הברית על פי התיאור המופיע בחלק מאימרות חז"ל לוחות הברית או לוחות העדות הם על פי המתואר בתנ"ך לוחות אבן, שעליהם נכתבו עשרת הדיברות ב"אצבע אלוהים" ואשר ניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולוחות הברית · ראה עוד »

לוי אריה אריאלי

לוי אריה אריאלי (אורלוף) (יום הכיפורים ה'תרמ"ז, 9 באוקטובר 1886 – ט' בשבט ה'תש"ג, 1943) היה סופר ומחזאי עברי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולוי אריה אריאלי · ראה עוד »

לוי אשכול

לֵוִי אֶשְׁכּוֹל (שְׁקוֹלְניק; 25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו – 26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה פוליטיקאי ישראלי שכיהן כראש ממשלת ישראל השלישי, החל משנת 1963 ועד מותו בשנת 1969.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולוי אשכול · ראה עוד »

לוי בנימין

לוי בנימין במדי החטיבה היהודית הלוחמת, תחילת 1945 משה שרת ולוי בנימין, איטליה, 1945 לוי בנימין (שמו האנגלי: ארנסט פרנק בנג'מין (Ernest Frank Benjamin); 5 בפברואר 1900 – 14 במרץ 1969) היה יהודי קנדי שהגיע לדרגת בריגדיר (המקבילה לדרגת תת-אלוף בצה"ל) בצבא הבריטי ומפקד הבריגדה היהודית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולוי בנימין · ראה עוד »

ליאל עבדה

ליאל עבדה (נולד ב-3 באוקטובר 2001) הוא כדורגלן ישראלי המשחק בעמדות הקיצוני והחלוץ בסלטיק מליגת העל הסקוטית ובנבחרת ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וליאל עבדה · ראה עוד »

ליפנו

ליפנו (בפולנית: Lipno) היא עיירה בפרובינציית קויאוויה-פומרניה במרכז פולין, כ-20 ק"מ צפונית לעיר וְלוֹצְלָאוֶוק וכ-40 ק"מ דרומית-מזרחית לטוֹרוּן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וליפנו · ראה עוד »

לילה

קו הרקיע של מלבורן בעת לילה חיפאי. לילה הוא שעות היממה החשוכות, שבהן אין אור שמש, מלאחר שקיעת השמש ועד זריחתה, להבדיל מיום.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולילה · ראה עוד »

לילה לא שקט

לילה לא שקט הוא אלבומו ה-16 של הזמר והמוזיקאי הישראלי שלמה ארצי, אשר יצא בשנת 1986 בהפקתו של לואי להב ובעיבודים של רביב גזית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולילה לא שקט · ראה עוד »

לייב קופרשטיין

יהודה לייב קוּפֶּרשטיין (L. Kuperstein; 30 באוגוסט 1904, י"ט באלול תרס"ד – ט' בתשרי תשנ"ג, 6 באוקטובר 1992) היה סופר, עורך ספרותי, פובליציסט ומתרגם ישראלי יליד בסרביה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולייב קופרשטיין · ראה עוד »

ט"ו באב (מועד)

ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »

טבילה (יהדות)

ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וטבילה (יהדות) · ראה עוד »

טהרת המשפחה

חדר הכנה במקווה בירושלים "עד בדיקה", בד לבן המשמש לבדיקה פנימית בהפסק טהרה ולימים של שבעה נקיים. טהרת המשפחה הוא מונח בהלכה היהודית שמובנו הוא: שמירת קיום יחסי האישות לזמן הטהרה ממצב של נידה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וטהרת המשפחה · ראה עוד »

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וטומאה וטהרה · ראה עוד »

טורח ציבור

טורח ציבור (בארמית: טירחא דציבורא) הוא שיקול בהלכה לפיו יש למנוע מן הציבור טרחה מרובה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וטורח ציבור · ראה עוד »

טובא-זנגרייה

טוּבָּא-זַנְגָרִיָּה (בערבית: طوبا الزنغرية, תעתיק מדויק: טובא אלזנע'ריה) הוא יישוב בדואי במחוז הצפון בישראל, השוכן ברמת כורזים שבמזרח הגליל, ממזרח לראש פינה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וטובא-זנגרייה · ראה עוד »

טוביה פרידמן

טוביה פרידמןתמונה להחלפה טוביה פרידמן (23 בינואר 1922 – 13 בינואר 2011) היה צייד נאצים חיפאי, מייסד ומנהל המכון לדוקומנטציה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וטוביה פרידמן · ראה עוד »

ז' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וז' בתשרי · ראה עוד »

זמן (ישיבות)

בעולם הישיבות, זמן הוא כינוי לתקופת לימודים רציפה (בדומה לסמסטר).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וזמן (ישיבות) · ראה עוד »

זמן אלול

זמן אלול (נהגה במלעיל) הוא הראשון משלושת הזמנים הנהוגים ברוב סוגי הישיבות בימינו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וזמן אלול · ראה עוד »

זאת חנוכה

חנוכייה בזאת חנוכה, שמונה נרות דולקים זאת חנוכה הוא כינוי ליום השמיני של חנוכה (ב' בטבת או ג' בטבת) שמקורו ביהדות אשכנז, שכן בקריאת התורה של יום זה נמצאות המילים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וזאת חנוכה · ראה עוד »

זעירי

זעירי (השני) היה אמורא בדור השני לחכמי ארץ ישראל, מגדולי תלמידי רבי חנינא ורבי יוחנן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וזעירי · ראה עוד »

זרח הלוי

זרח הלוי (י' בתשרי תרנ"ג – כ"ח בטבת תש"מ; 30 בספטמבר 1892 – 17 בינואר 1980) היה אומן יד ומשורר עברי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וזרח הלוי · ראה עוד »

זלמן שזר

שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וזלמן שזר · ראה עוד »

זבולון סימן-טוב

זבולון סימן-טוב (בדארי: زابلون سیمینتوف; נולד ב-1959) הוא סוחר שטיחים יהודי, שהתגורר בקאבול.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וזבולון סימן-טוב · ראה עוד »

זבולון קוורטין

זבולון קוורטין (בגרמנית: Zevulun Kwartin; 25 במרץ 1874–3 באוקטובר 1952) היה חזן יהודי נודע.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וזבולון קוורטין · ראה עוד »

זכור ברית אברהם

זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק הוא פתיחה של כמה וכמה פזמוני סליחות בקהילות אירופה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וזכור ברית אברהם · ראה עוד »

זיגמונד פרויד

זִיגְמוֹנְד פְרוֹיְד (בגרמנית: Sigmund Freud, נולד בשם זיגיסמונד שלמה פרויד (Sigismund Schlomo Freud); 6 במאי 1856, מוראביה – 23 בספטמבר 1939, לונדון) היה פסיכולוג ונוירולוג יהודי-אוסטרי, אבי הפסיכואנליזה, אחד ההוגים החשובים בתחום תורת האישיות ומהמדענים ואנשי הרוח הבולטים והמשפיעים ביותר במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וזיגמונד פרויד · ראה עוד »

זיהום אוויר

אירוע זיהום אוויר מבתי הזיקוק במפרץ חיפה סערת אבק מעל סטרטפורד, טקסס 1935 זיהום אוויר הוא שם כולל למצב שבו לאוויר נוספים חומרים כימיים וביולוגיים, שאינם נכללים בהרכבו הטבעי, או שכמותו של מרכיב הנכלל בהרכבו הטבעי עולה יתר על המידה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וזיהום אוויר · ראה עוד »

ח' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וח' בתשרי · ראה עוד »

חמשת העינויים

חמשת העינויים הם חמישה איסורי תענוגות החלים בתעניות ציבור חמורות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחמשת העינויים · ראה עוד »

חנה רובינא

חנה רובינא בחברת המפיק האמריקאי הידוע סול יורוק, 1954 פריטים של חנה רובינא המוצגים ב'משכן חנה רובינא', באכסדרת אולם תיאטרון הבימה רובינא ב"הדיבוק", 1922 לוחית זיכרון ליד ביתה של חנה רובינא בתל אביב חנה רוֹבִינָא (15 בספטמבר 1888, י' בתשרי תרמ"ט – 3 בפברואר 1980, ט"ז בשבט תש"ם) הייתה שחקנית תיאטרון ישראלית וממייסדיי "תיאטרון הבימה".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחנה רובינא · ראה עוד »

חנוך גד יוסטמן

רבי חנוך גד יוסטמן מפילץ (תרמ"ד, 1884–י"ד בתשרי תש"ג, 1942) היה רב, אדמו"ר וראש ישיבה בפולין.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחנוך גד יוסטמן · ראה עוד »

חסימת כבישים כמחאה

מחירי הדלק חסימת כבישים היא צורת מחאה, שהמשתמשים בה משבשים את התנועה הסדירה של כלי תחבורה בכביש.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחסימת כבישים כמחאה · ראה עוד »

חסידות תולדות אהרן

הרב אהרן ראטה האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן בית הכנסת של החסידות טרם השיפוצים ישיבת תולדות אהרן הישנה חסיד תולדות אהרן בלבוש יום חול חסידות תולדות אהרן היא חצר חסידית ירושלמית, המשתייכת לעדה החרדית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחסידות תולדות אהרן · ראה עוד »

חסידות לעלוב

חסידות לֶעלוֹב היא חצר חסידית פולנית-ארצישראלית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחסידות לעלוב · ראה עוד »

חצי שיעור

בהלכה, חצי שיעור היא אכילת מאכל האסור לאכילה בכמות הפחותה מהשיעור הדרוש לחיוב, לדוגמה אכילה של פחות מכזית חזיר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחצי שיעור · ראה עוד »

חקיקה דתית בישראל

שורשיהם של אחדים מחוקי מדינת ישראל נעוצים בהלכה היהודית, ובנושאי נישואים וגירושים החוק מפנה לבתי הדין הדתיים של הדתות השונות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחקיקה דתית בישראל · ראה עוד »

חשבון נפש

יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים (1878), ציור של מאוריצי גוטליב חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ הוא רעיון וכלי-עזר בפילוסופיה של המוסר שמשמעותו העיקרית היא בתחום האתיקה היישומית, ופירושו בדיקה וביקורת מוסרית-אתית של אדם עם עצמו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחשבון נפש · ראה עוד »

חלבנה

החֶלְבְּנָה הוא אחד מ־11 סממני הקטורת המוזכר במשנה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחלבנה · ראה עוד »

חטאת פנימית

חטאת פנימית הוא קורבן חטאת, שדמו נזרק בתוך בניין בית המקדש, ולא על המזבח החיצון כשאר הקרבנות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחטאת פנימית · ראה עוד »

חטיבת הנגב

לוחמים ומפקדים מחטיבת הנגב במהלך מבצע חורב מפקדים בחטיבת הנגב במלחמת העצמאות במפגש מאוחר. מימין: עוזי נרקיס, משה נצר, נחום שריג, יוסף יריב, חיים ברלב, יששכר שדמי הגדוד התשיעי המשוריין של חטיבת הנגב לאחר כיבוש עוג'ה אל חפיר. ברקע-תל ניצנה נחום שריג, מפקד חטיבת הנגב במלחמת העצמאות. צילום ממבצע חורב חטיבת הנגב ("חטיבת סרגיי"; במקור חטיבה 12) היא חטיבת מילואים פעילה בצה"ל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחטיבת הנגב · ראה עוד »

חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים

חטיבה 7 היא חטיבת שריון סדירה, שלחמה ברמת הגולן במהלך מלחמת יום הכיפורים, משעות הלחימה הראשונות ועד להפסקת האש.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

חזנות

"עמוד" החזן בקבר דוד המלך בהר ציון מקהלת חזנות "בזמירות", הפועלת במועצה אזורית מטה בנימין במופע בעיריית פתח תקווה חזנות הוא כינוי לקריאה של פרקי דת יהודית, בצורה מוזיקלית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחזנות · ראה עוד »

חזקה (הלכה)

חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחזקה (הלכה) · ראה עוד »

חזקי שוהם

חזקי שוהם (נולד בשנת 1975) הוא היסטוריון, סוציולוג וחוקר תרבות ישראלי, פרופסור חבר בתוכנית הבין-תחומית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן, מנהל-שותף של המרכז לסוציולוגיה תרבותית באוניברסיטה זו, ועמית מחקר במכון הרטמן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחזקי שוהם · ראה עוד »

חג הבנות

חג הבנות באלג'יר חג הבנות או ראש חודש לבנות (בערבית: عيد البنات, בתעתיק: עיד תאע אלבנת או עיד אל-בנת; בצרפתית: Fête des Filles) הוא חג שנחגג על ידי חלק מהקהילות היהודיות בצפון אפריקה בראש חודש טבת, בימי חג החנוכה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחג הבנות · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חדייב

בית המקדש ועיר דוד, מראה מבריכת השילוח - בחזית עיר דוד ארמונות מלכי חדייב. ארמונות מלכי חדייב בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני מבט על הארמונות מדרום - מזרחה לבריכת השילוח איור של פתח קברי המלכים במאה ה-19 המיוחסים למלכי בית חדייב חַדְיָב (סורית: ܚܕܝܐܒ, תעתיק מדויק: חדיאב; נקראת גם "אדיאבן" ובתלמוד "הדייב" ו"חדייף") הייתה ממלכה עתיקה באשור, בצפון הסהר הפורה, שהתקיימה בין השנים 15 ל-116.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחדייב · ראה עוד »

חיל התותחנים במלחמת יום הכיפורים

תותח של גדוד המילואים 412 יורה ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים הפעיל חיל התותחנים מערך סדיר מצומצם ומערך מילואים רחב, תוך נחיתות רבה מול גודלם של מערכי הארטילריה שעמדו לרשות צבאות מצרים וסוריה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחיל התותחנים במלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

חיל ההנדסה במלחמת יום הכיפורים

חיל ההנדסה של צה"ל נטל חלק מרכזי ומכריע במלחמת יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחיל ההנדסה במלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

חיים אלחדיף

הרב חיים אהרן אלחדיף (ה'תר"ך, 1860 - כ"ב באדר ב' ה'תרפ"ז, 26 במרץ 1927) היה רב, שד"ר ועסקן ציבור בטבריה במפנה המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחיים אלחדיף · ראה עוד »

חיים סינואני

מֹארי חיים סינוואני (ט' בתשרי ה'תרנ"ח, 5 באוקטובר 1897 – כ"ז באדר ה'תשל"ט, 26 במרץ 1979) היה דיין ומקובל, אב בית דין מחוז שרעב וסינואן שבתימן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחיים סינואני · ראה עוד »

חיים פלאג'י

רבי חיים פלאג'י (נהגה כיום בקרב צאצאיו בכמה אופנים: פאלאצ׳י או פלסי או פלאז'ה; מכונה בספרי האחרונים החבי"פ או מוהרח"פ; י"ט בשבט ה'תקמ"ז (7 בפברואר 1787) – י"ז בשבט ה'תרכ"ח (10 בפברואר 1868)) היה פוסק, פרשן ומקובל, מגדולי חכמי איזמיר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחיים פלאג'י · ראה עוד »

חיים צבי אהרנרייך

הרב חיים צבי אהרנרייך (עהרנרייך; ה'תרל"ה, 1875 - י"ח בכסלו ה'תרצ"ז, 1937) היה רב הונגרי, ראש ישיבה ומחבר תורני, רבה של מאד וראש הישיבה בעיירה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחיים צבי אהרנרייך · ראה עוד »

חיים זליגמן

חיים זליגמן (16 בנובמבר 1912 תרע"ג - 25 בספטמבר 2009 תשס"ט) היה מחנך וחוקר יהודי ממוצא גרמני, שהתמקד במחקרו בשורשי התנועה הקיבוצית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחיים זליגמן · ראה עוד »

חיים בן עטר

רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחיים בן עטר · ראה עוד »

חיים גאגין

רבי חיים גאגין (סמוך ל-1460 – לא לפני 1535) היה ראש ישיבה ופוסק הלכה, בקהילת התושבים בפאס שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחיים גאגין · ראה עוד »

חיים וואלקין

הנער חיים וואלקין בן ה-8 חותם על מסמכי האזרחות. שער ה'ניו יורק טיימס', 1953 הרב חיים וואלקין (ד' בתשרי תש"ו, ספטמבר 1945 – י"ב בחשוון תשפ"ג, 6 בנובמבר 2022) היה המשגיח של הישיבות עטרת ישראל, ואור ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחיים וואלקין · ראה עוד »

חיים יהודה אריה וייל

הרב ד"ר חיים יהודה אריה וייל (י' באלול תרכ"ו, 1866-כ' בחשוון תש"ד, 18 בנובמבר 1943) היה רב בגרמניה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחיים יהודה אריה וייל · ראה עוד »

בן אדמה

בן אדמה הוא פיוט מאת רבי יהודה הלוי או רבי אברהם אבן עזרא.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובן אדמה · ראה עוד »

בן ציון שטרנפלד

הרב בן ציון שטרנפלד (נפטר ה'תרע"ז) היה רב ליטאי מגדולי פוסקי ההלכה בדורו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובן ציון שטרנפלד · ראה עוד »

בן-ציון מוצפי

הרב בן ציון מוצפי (נולד בכ"ג בניסן תש"ו, 24 באפריל 1946) הוא פוסק הלכה, מקובל ודרשן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובן-ציון מוצפי · ראה עוד »

במרומי ערץ

במרומי ערץ הוא פיוט הקדמה לקדושה שחובר על ידי רבי יוסף אבן אביתור ונאמר בנוסח הספרדים בחזרת הש"ץ של מוסף ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובמרומי ערץ · ראה עוד »

בארה של מרים

בארה של מרים היא, על פי המסורת, באר מים נסית שלוותה את בני ישראל בנדודיהם במדבר סיני, בזכותה של מרים הנביאה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובארה של מרים · ראה עוד »

באבי יאר (פואמה)

יבטושנקו מקריא את הפואמה המצבה בבאבי יאר באבי יאר היא פואמה מאת יבגני יבטושנקו שהתפרסמה ב-1961.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובאבי יאר (פואמה) · ראה עוד »

בני מנשה

מיכאל פרוינד עם צעיר מבני מנשה במיזורם שבהודו בני מנשה הם חלק מבני השבטים קוקי-צ'ין-מיזו ממדינות מיזוראם, אסאם ומניפור שבצפון מזרח הודו על גבול מיאנמר, שמיוחסים לשבט מנשה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובני מנשה · ראה עוד »

בנימין מיד

בנימין מיד היה מייסד ארגון ההתנגדות בגטו ורשה, היה חבר בוועדה המייעצת לנשיא ארצות הברית בתחום השואה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובנימין מיד · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בנימין בן אברהם

רבי בנימין בן רבי אברהם בן רבי יחיאל הרופא ממשפחת הענוים (חי ופעל במאה ה-13, סביב השנים ד'תתקנ"ה-ה'נ), היה פוסק, פרשן, משורר ופייטן יהודי רומי, ואחיו הגדול של רבי צדקיה בן אברהם.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובנימין בן אברהם · ראה עוד »

בנימין יהושע זילבר

הרב בנימין יהושע זילבר (תרע"ו, 1916 - כ"ה באלול תשס"ח, 25 בספטמבר 2008) היה פוסק הלכה חרדי, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובנימין יהושע זילבר · ראה עוד »

בערי וובר

בערי וובר (נולד ב־1984) הוא זמר ומלחין חסידי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובערי וובר · ראה עוד »

בעלי הנפש

200px בעלי הנפש הוא ספר בן שבעה פרקים שכתב הראב"ד במאה ה-12 ועוסק בהלכות נידה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובעלי הנפש · ראה עוד »

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד הוא דבר שבח לה' הנאמר לאחר שהוזכר שמו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד · ראה עוד »

ברכת עבודה

כרזה מעשה ידי אפרים משה ליליין לכבוד הקונגרס הציוני העולמי החמישי שנערך בבזל בשנת 1901 עם משפט מתוך ברכת העבודה ברכת העבודה הידועה גם כברכת רצה היא הראשונה מבין שלוש ברכות ההודאה, המסיימות את תפילות העמידה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וברכת עבודה · ראה עוד »

ברכת קדושת היום

"קדושת היום" היא הברכה האמצעית בתפילת שבע – תפילת העמידה של שבת ויום טוב, ותפילת מוסף של ראש חודש וחול המועד.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וברכת קדושת היום · ראה עוד »

ברכת שהחיינו

בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וברכת שהחיינו · ראה עוד »

ברכת בורא מאורי האש

ברכה על הנר ברכת בורא מאורי האש היא ברכה שתיקנו חז"ל לברך במוצאי שבת ובמוצאי יום כיפור, בשעה שנהנה מהנר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וברכת בורא מאורי האש · ראה עוד »

ברכה (נימוס)

מצדיעים לבוש. ברכה היא פעולה של תקשורת אשר בה בני אדם, מתוך כוונה, מביאים לידיעת הזולת את נוכחותם, מפגינים תשומת לב או מציינים סוג של מערכת יחסים או סטטוס חברתי בין פרטים או בין קבוצות של אנשים שבאים לידי מגע זה עם זה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וברכה (נימוס) · ראה עוד »

ברכות השחר

ברכות השחר בסידור ביהדות, בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר הן ברכות הנאמרות בבוקר לפני תפילת שחרית כדי לבטא הודיה על החיים המתחדשים מדי יום לאחר השינה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וברכות השחר · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וברית מילה · ראה עוד »

ברית המילה (אירוע מקראי)

מילת יצחק על ידי אברהם, ספר תורה מרגנסבורג, שנת 1300 לערך. ברית המילה היא סיפור מקראי המופיע בסוף פרשת לך לך שבספר בראשית, במהלכו כרת אברהם ברית עם ה' כאשר חלקו של אברהם בברית הוא מילת כל צאצאיו הזכרים, ואף מילת עבדיו וצאצאי עבדיו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וברית המילה (אירוע מקראי) · ראה עוד »

ברית הבריונים

שנות ה-30 ברית הבריונים הייתה תנועה לאומית רוויזיוניסטית שפעלה בארץ ישראל בשנות ה-30.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וברית הבריונים · ראה עוד »

בת עמי לא תחשה

בַּת עַמִּי לֹא תֶחֱשֶׁה הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "פזמון") שחובר לתפילת מנחה של יום הכיפורים על ידי הפייטן רבי בנימין בן אברהם ממשפחת הענווים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובת עמי לא תחשה · ראה עוד »

בת ים

האמפיתיאטרון של בת ים רחובות בת ים משחק כדורעף חופים בחוף בת ים, נובמבר 2021 250px בת ים ויפו בצילום מהאוויר מכיוון דרום בשנת 1937 חוף "הסלע" בבת ים, החוף הגדול בעיר. שמו של החוף נגזר מסלע אדם, הנחשב לאחד מסמליה של העיר. בת ים היא עיר במחוז תל אביב.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובת ים · ראה עוד »

בתי הביטחון בנגב הצפוני

250px בתי הביטחון בנגב הצפוני הם 13 מבני בטון שנבנו ב-1947 ברבים מיישובי הנגב הצפוני על מנת לשפר את מצב הביטחון באותם יישובים שרובם הוקמו ב-1946 במסגרת מבצע 11 הנקודות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובתי הביטחון בנגב הצפוני · ראה עוד »

בלבב ימים

"בִּלְבַב יַמִּים" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובלבב ימים · ראה עוד »

בלהה

אלישבע בִּלְהָה, דמות מקראית, הייתה אמם של דן ונפתלי, שפחתה של רחל ואשתו השלישית של יעקב.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובלהה · ראה עוד »

בבא בן בוטא

בבא בן בוטא היה תנא בדור שבין תקופת הזוגות לתקופת התנאים, מגדולי החכמים בדורו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובבא בן בוטא · ראה עוד »

בו ביום

בו ביום הוא כינוי בדברי חז"ל ליום שבו הורידו את רבן גמליאל מנשיאותו והעלו את רבי אלעזר בן עזריה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובו ביום · ראה עוד »

בוריס יפימוב

בוריס יפימוביץ' יֶפימוב (ברוסית: Борис Ефимович Ефимов, שם המשפחה המקורי - פרידלנד; 28 בספטמבר 1900 – 1 באוקטובר 2008) היה קריקטוריסט יהודי-רוסי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובוריס יפימוב · ראה עוד »

בושם

בשמים בושם (באנגלית: Perfume, הלחם בסיסים של Per ו-Fume - "מעלה עשן") הוא שם כולל לכל נוזל, קרם או שמן אתרי, המפיץ ריח נעים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובושם · ראה עוד »

בין שתי ערים (עגנון)

בין שתי ערים הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, העוסק בחיי היהודים בגרמניה בזמן מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובין שתי ערים (עגנון) · ראה עוד »

בין האולם ולמזבח

בין האולם ולמזבח (נקרא גם: בין האולם למזבח ובין האולם והמזבח) הוא אזור בעזרה שבבית המקדש, שהיה בין האולם למזבח העולה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובין האולם ולמזבח · ראה עוד »

ביקור המלאכים באוהל אברהם

וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה: וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ.ציור של לודוביקו בוטי. ביקור המלאכים באוהל אברהם הוא סיפור מקראי שמופיע בתחילת פרשת וירא,, העוסק בביקור של שלושה מלאכים באוהלו של אברהם באלוני ממרא שבישרו לו על לידת יצחק.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וביקור המלאכים באוהל אברהם · ראה עוד »

בית פרת - מדרשה ישראלית

בית פרת - מדרשה ישראלית (עד 2019 נקרא "עין פרת - המדרשה באלון") הוא בית מדרש ישראלי לבוגרי צבא ושירות לאומי ולסטודנטים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובית פרת - מדרשה ישראלית · ראה עוד »

בית רבקה גרינוולד

מבט לחזית, רחוב שד"ל בית רבקה גרינוַולד, הממוקם ברחוב שד"ל 4 בלב העיר תל אביב, הוא אחד מ"בתי החלומות" שנבנו בתל אביב בשנות ה-20 בתכנון האדריכל יהודה מגידוביץ', עבור בני הזוג שלום אריה ויקטור גרינוולד ורבקה לבית שפירא, שנישאו בשנת 1929.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובית רבקה גרינוולד · ראה עוד »

בית שרעבי

כניס בית אלשרעבי היה אחד ממרכזי התורה ומבתי הכנסת הוותיקים שברובע היהודים ("קאע אל-יהוד") בצנעא בירת תימן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובית שרעבי · ראה עוד »

בית דין של כהנים

בית דין של כהנים (וכן:בית דין של הכהנים, ובקיצור: בדש"כ) הוא מוסד אשר מוזכר בספרות חז"ל ככזה שפעל בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובית דין של כהנים · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית המקדש השלישי

דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובית המקדש השלישי · ראה עוד »

בית המשפט העליון של ארצות הברית

בית המשפט העליון של ארצות הברית (באנגלית: Supreme Court of the United States, בראשי תיבות: SCOTUS) הוא הערכאה העליונה במערכת המשפט הפדרלית של ארצות הברית, והיחיד שסמכותו הוקנתה לו ישירות בחוקה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובית המשפט העליון של ארצות הברית · ראה עוד »

בית העלמין היהודי העתיק בחברון

חלקת הרבנים הספרדים הישנה בית העלמין היהודי העתיק בחברון הוא בית עלמין יהודי פעיל מהעתיקים בארץ ישראל, השוכן בשכונת אדמות ישי שבתל רומיידה בחברון.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובית העלמין היהודי העתיק בחברון · ראה עוד »

בית הקברות סגולה

בית הקברות סגולה הוא בית הקברות הראשון בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובית הקברות סגולה · ראה עוד »

בית הכנסת אלגריבה

בית הכנסת אלגריבה (בערבית: كنيس الغريبة; תעתיק מדויק: אלע'ריבה) הוא בית כנסת עתיק באי ג'רבה בתוניסיה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובית הכנסת אלגריבה · ראה עוד »

בית הכנסת חארה צגירה

החצר המוזנחת של בית הכנסת לשעבר בית הכנסת חארה צגירה (בערבית: كنيس حارة صغيرة, בתעתיק: חארה צגירה, כלומר: "שכונה קטנה") הוא בית כנסת עתיק באי ג'רבה, תוניסיה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובית הכנסת חארה צגירה · ראה עוד »

בית הכנסת בהאלה

בית הכנסת הישן ברחוב קליינה בראוהאוס (בסביבות 1900) בית הכנסת של האלה משמש את כ-700 חברי הקהילה היהודית בעיר הַאלֶה על נהר זאלֶה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובית הכנסת בהאלה · ראה עוד »

בית הכנסת דה לה ויקטואר

תמונה היסטורית של פנים בית הכנסת בית הכנסת דה לה ויקטואר (Synagogue de la Victoire; מכונה גם בית הכנסת הגדול של פריז או בית הכנסת רוטשילד) הוא בית הכנסת הגדול ביותר בצרפת.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובית הכנסת דה לה ויקטואר · ראה עוד »

ג'סי אייזנברג

אייזנברג בבכורת סרטו "הרשת החברתית", 2010 ג'סי אדם אייזנברג (באנגלית: Jesse Adam Eisenberg; נולד ב-5 באוקטובר 1983) הוא שחקן, מחזאי, תסריטאי ובמאי קולנוע יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וג'סי אייזנברג · ראה עוד »

געז

גְעֵז (ግዕዝ, מכונה גם אתיופית ואבשית) היא שפה שמית עתיקה שרווחה בצפון קרן אפריקה ושימשה כשפה הרשמית באימפריה האקסומית וכלשון הספרות והכרוניקות של הקיסרות האתיופית עד המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וגעז · ראה עוד »

גצל שוורצמן

גצל שוורצמן (בפולנית: Gecel Szwarcman; 1890בערך – 26 בספטמבר 1942) היה יושב ראש היודנראט ומנהיג מרד גטו טוצ'ין באוקראינה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וגצל שוורצמן · ראה עוד »

גרשם שלום

גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וגרשם שלום · ראה עוד »

גלאון

גַּלְאוֹן הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וגלאון · ראה עוד »

גטו צ'נסטוחובה

גטו צ'נסטוחובה היה גטו נאצי במהלך מלחמת העולם השנייה שהוקם על ידי גרמניה הנאצית לצורך רדיפה וניצול של יהודים מקומיים בעיר צ'נסטוחובה במהלך כיבוש פולין.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וגטו צ'נסטוחובה · ראה עוד »

גטו קישינב

גטו קישינב (ברומנית: Ghetoul din Chișinău) היה מחנה ריכוז ליהודי קישינב והסביבה, שהוקם תחת שלטון רומני, לאחר כיבוש העיר קישינב על ידי צבא רומניה והוורמכט, במבצע מינכן, במלחמת העולם השנייה, ביוני 1941.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וגטו קישינב · ראה עוד »

גטו ורשה

גטו ורשה היה הגדול בגטאות היהודיים בפולין בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וגטו ורשה · ראה עוד »

גזרות ת"ח–ת"ט

תי"ב לפ"ק" בוגדן חמלניצקי גזֵרות תַ"ח–תָ"ט או פרעות ת"ח–ת"ט הוא הכינוי המקובל במסורת היהודית לפרעות שנערכו ביהדות פולין (בשטחי אוקראינה של ימינו, לרבות באזור קייב ובחבלים ההיסטוריים גליציה, ווהלין ופודוליה) בשנת 1648, במהלך התקוממות הקוזאקים והצמיתים שהנהיג בוגדן חמלניצקי, או "חמיל הרשע" בפי היהודים, נגד האיחוד הפולני-ליטאי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וגזרות ת"ח–ת"ט · ראה עוד »

גבאי

שַמָּש תוקע בשופר בבית כנסת בתל אביב לפני כניסת יום הכיפורים, 1960 גבאי (לעיתים נקרא שַמָּש אף שיש תפקיד נפרד של שמש בית כנסת, העוסק ומטפל בתחזוקתו) הוא כינוי לאדם האחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים של בית הכנסת, כמו קביעת זמני תפילה, ניהול התפילות, מינוי שליחי ציבור (חזנים), וקוראים בתורה, חלוקת העליות והכיבודים השונים בשעת התפילה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וגבאי · ראה עוד »

גבולי יחזקאל

מיל מדרום להר המוריה גבולי יחזקאל (או גבולות יחזקאל) הם גבולות ארץ ישראל כפי שמתואר בספר יחזקאל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וגבולי יחזקאל · ראה עוד »

גד רשף

גד רשף (ספטמבר 1946 – 7 באוקטובר 1973) היה רב-סרן ישראלי אשר נפל במלחמת יום הכיפורים בעת שפיקד על מעוז ליטוף בתעלת סואץ.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וגד רשף · ראה עוד »

גורית קדמן

גוּרית קדמן (גרט קאופמן) (3 במרץ 1897 – 20 במרץ 1987) הייתה חלוצת מפעל ריקודי העם והמחול בישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וגורית קדמן · ראה עוד »

גוש התיישבות

גוש התיישבות הוא מושג שהתקבל על ידי המתכננים של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל משנות ה-30 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וגוש התיישבות · ראה עוד »

גולדה (סרט, 2023)

גולדה (באנגלית: Golda) הוא סרט דרמת מלחמה ביוגרפי אמריקאי בבימויו של הבמאי הישראלי גיא נתיב, ועל פי תסריט מאת ניקולס מרטין, שמתמקד בהחלטות הדרמטיות והרות הגורל שאיתן נאלצה ראש ממשלת ישראל הרביעית, גולדה מאיר, להתמודד בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וגולדה (סרט, 2023) · ראה עוד »

ד' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וד' בתשרי · ראה עוד »

דן טורטן

דן טורטן (נולד ב-15 בספטמבר 1964) הוא רופא, קצין צה"ל וטייס קרב במילואים בדרגת אלוף-משנה, פיקד על בסיס חצור של חיל האוויר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ודן טורטן · ראה עוד »

דן בן אמוץ

דן בן אמוץ (נקרא בקיצור דב"א; 13 באפריל 1924 – 20 באוקטובר 1989) היה סופר, עיתונאי, סאטיריקן, מתרגם, מחזאי, תסריטאי, שדרן רדיו, שחקן קולנוע, מנחה ואיש בוהמה ישראלי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ודן בן אמוץ · ראה עוד »

דרכך אלוקינו

דרכך אלוקינו הוא ניגון חב"די אוקראיני ישן, מהניגונים שלימד הרבי מלובביץ'.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ודרכך אלוקינו · ראה עוד »

דואק

דואק, דוויק או דוויך (באנגלית: Douek/Duek/Dweck, בספרדית: Duak, בפורטוגזית: Doak) הוא שם משפחה יהודי, שאת שורשיו ניתן ליחס אל יהדות ספרד ככלל, ובפרט גם אל יהדות פורטוגל, בחצי האי האיברי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ודואק · ראה עוד »

דוב לנדו

הרב אפרים דוב לנדו (נכתב לפעמים לנדא; נולד בז' בניסן ה'תר"ץ, 5 באפריל 1930) הוא רב חרדי-ליטאי בולט, ממנהיגי הציבור הליטאי, ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק, מרבני חוג חזון איש, וחבר נשיאות ועד הישיבות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ודוב לנדו · ראה עוד »

דוד אלעזר

דוד אלעזר בצעירותו, בקיבוץ עין שמר דוד אלעזר בסוף שנת 1964 דוד אלעזר ("דדוֹ"; 27 באוגוסט 1925, ז' באלול ה'תרפ"ה – 15 באפריל 1976, ט"ו בניסן ה'תשל"ו) היה איש צבא ישראלי, הרמטכ"ל התשיעי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ודוד אלעזר · ראה עוד »

דוד אבן בקודה

רבי דויד בן אלעזר אִבְּן בקודה (או בן פקודה) היה פייטן יהודי שחי במאה ה-11 בספרד.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ודוד אבן בקודה · ראה עוד »

דוד פארדו

רבי דוד חיים פַּארְדוֹ כינויו בספרי האחרונים הרד"פ (ראש חודש ניסן א' בניסן תע"ח, 1718, ונציה – י"ב בסיוון תק"נ, 1790, ירושלים) היה פרשן ספרות חז"ל, ראש ישיבה, פוסק ומשורר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ודוד פארדו · ראה עוד »

דוד גוטמן

דוד מאיר גוטמן (תקפ"ז, 1827 הונגריה - א' בטבת תרנ"ד, 9 בדצמבר 1894, יפו) היה בין בוני השכונות הראשונות מחוץ לחומות וממייסדי "החברה ליישוב ארץ ישראל".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ודוד גוטמן · ראה עוד »

דודי סלע

דודי סלע (נולד ב-4 באפריל 1985) הוא טניסאי ישראלי, שחקן נבחרת גביע דייוויס של ישראל ואלוף ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ודודי סלע · ראה עוד »

דיו קסיוס

דִּיוֹ קָסְיוּס קוֹקֵיָאנוּס (גם: קסיוס דיו, בלטינית: Cassius Dio Cocceianus; ביוונית: Δίων Κάσσιος Κοκκηϊανός, דיון קסיוס; 163 או 164 – אחרי שנת 229 לספירה) היה היסטוריון ומגיסטראט יווני-רומי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ודיו קסיוס · ראה עוד »

ה' שמעתי שמעך

ה' שמעתי שמעך הוא פיוט לשליח ציבור הנאמר, בנוסח הספרדים, כהקדמה לחזרת הש"ץ בשחרית ומוסף בראש השנה ויום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וה' שמעתי שמעך · ראה עוד »

ה' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וה' בתשרי · ראה עוד »

ה'תרכ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וה'תרכ"ו · ראה עוד »

ה'תשמ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וה'תשמ"ו · ראה עוד »

ה'תשל"ד

אות מלחמת יום הכיפורים, אשר פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד - 6 באוקטובר 1973. מלחמת יום הכיפורים הייתה האירוע הבולט בשנה זו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וה'תשל"ד · ראה עוד »

המאמין (סרט, 2001)

המאמין (באנגלית: The Believer) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 2001, שנכתב בהשראת סיפורו האמיתי של דניאל בורוס (בסרט נקרא "דניאל באלינט". עלילת הסרט אינה חופפת במלואה לסיפור חייו של בורוס), על צעיר יהודי אשר מצטרף לתנועה הנאו-נאצית בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והמאמין (סרט, 2001) · ראה עוד »

המסורת היהודית (ספר)

המסורת היהודית הוא ספר מאת הרב אליעזר מלמד, שיצא לאור בחודש אלול התש"ף (2020) במטרה לספר את סיפורה של "המסורת היהודית, על מכלול מצוותיה, הלכותיה ושאיפתה לתיקון עולם, בחיי היחיד, המשפחה, החברה והעם, במעגל החיים ובמעגל השנה, בימות החול בשבתות ובמועדים".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והמסורת היהודית (ספר) · ראה עוד »

המשכן

איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והמשכן · ראה עוד »

המטבח האתיופי

האנג'רה משמשת גם כצלחת וגם כסכו"ם בארוחה האתיופית המטבח האתיופי הוא המטבח הנפוץ באתיופיה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והמטבח האתיופי · ראה עוד »

המטבח התימני

המטבח התימני מתייחס לסגנון הבישול הנפוץ בתימן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והמטבח התימני · ראה עוד »

המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש

המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש החלה ב-9 במאי 2020, בסמוך להקמת הממשלה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והמחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש · ראה עוד »

המחתרת באסיזי

המחתרת באסיזי הייתה קבוצת איטלקים, בעיקר כמרים קתולים, שהשתייכו למסדר הפרנציסקני, קבוצה שפעלה באסיזי שבמחוז אומבריה שבאיטליה בתקופת כיבוש העיר על ידי הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה, לשם הצלת פליטים יהודים שהגיעו לעיר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והמחתרת באסיזי · ראה עוד »

המבדיל בין קודש לחול

המבדיל בין קודש לחול הוא שמו של פיוט, המושר לאחר הבדלה במוצאי שבת בקרב קהילות רבות בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והמבדיל בין קודש לחול · ראה עוד »

המוכתר

המוכתר (גלעד פיליפ בן-דוד; נולד ב-12 בינואר 1971) הוא זמר-יוצר ואמן קברט שפועל מאז אמצע שנות השמונים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והמוכתר · ראה עוד »

האלה

הַאלֶה על נהר זאלֶה (בגרמנית: Halle an der Saale; ובקיצור: האלה) היא עיר בת כ-230,000 תושבים במדינת סקסוניה-אנהלט בגרמניה, והיא העיר בעלת האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה זו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והאלה · ראה עוד »

האחת (סדרת טלוויזיה)

האחת היא סדרה תיעודית בת ארבעה פרקים (באורך כולל של 247 דקות) שעלתה לשידור ב-18 בספטמבר 2023 בערוץ כאן 11.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והאחת (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

האדרת והאמונה

הָאַדֶּרֶת וְהָאֱמוּנָה הוא פיוט נפוץ שתוכנו הוא המנון שבח להקב"ה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והאדרת והאמונה · ראה עוד »

האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד

250px שינויים רבים ישנם בין האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד לבין האירוסין והנישואין כיום.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והאירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד · ראה עוד »

הנני העני ממעש

הִנְנִי הֶעָנִי מִמַּעַשׂ הן מילותיה הפותחות של תפילה שאומר שליח הציבור בקהילות יהדות אשכנז בטרם ייגש לתפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והנני העני ממעש · ראה עוד »

הנצחת חללי מערכות ישראל

הנצחת חללי מערכות ישראל כוללת מגוון דרכים שבהן מדינת ישראל, גופים ציבוריים וגופים פרטיים משמרים את זכרם של חללי מערכות ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והנצחת חללי מערכות ישראל · ראה עוד »

הסיגוף ביהדות

הסיגוף ביהדות הוא שם כולל למגוון פעולות שהמכנה המשותף להם הוא הפגיעה בגוף ובצרכיו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והסיגוף ביהדות · ראה עוד »

העיר העתיקה של צפת

העיר העתיקה בצפת היא האזור העירוני העתיק ביותר בצפת, הבנוי מסביב להר צפת.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והעיר העתיקה של צפת · ראה עוד »

העיטור

העיטור (בשמו המלא: עיטור סופרים), הוא ספר הלכה שחובר במאה ה-12 על ידי רבי יצחק בן אבא מרי ממרסילייא שבחבל פרובאנס שבצרפת.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והעיטור · ראה עוד »

הפרהוד

פַרְהוּד (בערבית: الفرهود, בתרגום חופשי: "ביזה", "שוד"; משמעות המושג בפועל: הפחדה ברוטלית כלפי נשלטים) הוא כינוי לפוגרום שנעשה ביהודי בגדאד בחג השבועות, ו' בסיוון–ז' בסיוון תש"א, 1–2 ביוני 1941.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והפרהוד · ראה עוד »

הפרוכת

דגם של אוהל מועד ובו כלי המשכן, כשבמרכזו בולטת הפרוכת המסתירה את קודש הקדשים הַפָּרוֹכֶת הייתה מסך בד אשר הפריד את המשכן ואת בית המקדש, הן הראשון והן השני, לשני חלקים – אזור קודש הקודשים, בו עמד ארון הברית; ואזור הקודש, בו עמדו מנורת הזהב, מזבח הזהב ושולחן לחם הפנים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והפרוכת · ראה עוד »

הפלות חיל האוויר הישראלי

רונדלים סוריים, המסמנים 6.5 הפלות וסימן של הפצצת הכור העיראקי. מאז היווסדו במלחמת העצמאות צבר חיל האוויר הישראלי רקורד מבצעי ומורשת קרב מרשימים ביותר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והפלות חיל האוויר הישראלי · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והפטרה · ראה עוד »

הצלב האמיתי

מציאת הצלב האמיתי על ידי הלנה הצלב האמיתי הוא, על פי האמונה הנוצרית, הצלב המקורי שעליו נצלב ישו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והצלב האמיתי · ראה עוד »

הצופה שנרדם

הצופה שנרדם - הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה הוא ספר שכתב פרופסור אורי בר-יוסף מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והצופה שנרדם · ראה עוד »

הצילני נא

הצילני נא הוא ניגון יהודי-רוסי עתיק, אשר הושר כתפילה על גזרת הקנטוניסטים - חטיפת ילדי היהודים לצבא הצאר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והצילני נא · ראה עוד »

הקהילה המסורתית הקריות

הקהילה המסורתית הקריות היא קהילה דתית- קונסרבטיבית וחברתית שבסיסה הוא בית כנסת בקריית ביאליק.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והקהילה המסורתית הקריות · ראה עוד »

הקהילה היהודית באנטופול

הקהילה היהודית באנטופול, עיירה במחוז בריסק בדרום-מערב רוסיה הלבנה, כיום בלארוס, התקיימה כנראה במשך כ-340 שנים, ולפחות כ-300 שנים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והקהילה היהודית באנטופול · ראה עוד »

הקהילה היהודית בסוצ'אבה

סוצ'אבה היא בירת מחוז סוצ'אבה בדרום בוקובינה שברומניה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והקהילה היהודית בסוצ'אבה · ראה עוד »

הקהילה היהודית בטאלהיים

ליד קיר המצודה עמדה מקווה טהרה, מאפייה, ומאוחר יותר גם בית כנסתהקהילה היהודית בטאלהיים שבמחוז היילברון בבאדן-וירטמברג בדרום גרמניה התגבשה בשנת 1778, לאחר שנים רבות בהם חיו רק יהודים בודדים בחלק המערבי של טירה שכונתה "טירת היהודים".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והקהילה היהודית בטאלהיים · ראה עוד »

הקונספציה

"הקוֹנְסֶפְּצְיָה" היא הכינוי שנתנה ועדת אגרנט לתפיסה שגיבשה חטיבת המחקר של אגף המודיעין בצה"ל (אמ"ן/מחקר), במהלך שנת 1971, בדבר תנאי סף מצריים וסוריים ליציאה למלחמה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והקונספציה · ראה עוד »

הר מונטר

הר מונטר מבט מהרודיון על הר העזאזל. הר מונטר (ג'בל מונטאר) המכונה גם הר העזאזל הוא הר במדבר יהודה, מזרחית לירושלים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והר מונטר · ראה עוד »

הרבנים הצבאיים בצבא הבריטי

ספר מחנה ישראל על הלכות צבא מאת החפץ חיים שחולק למתנדב היהודי לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה הרבנים הצבאיים בצבא הבריטי (במלחמת העולם השנייה) (Jewish Chaplain) היו חלק מהיחידה של "מחלקת קציני הדת המלכותית" (Royal Army Chaplains' Department) בצבא הבריטי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והרבנים הצבאיים בצבא הבריטי · ראה עוד »

השם המפורש

שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והשם המפורש · ראה עוד »

השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך

מרץ 2020, שלט חשמלי המודיע על סגירת בית הספר בפנסילבניה, ארצות הבריתמגפת הקורונה השפיעה על מערכות חינוך ברחבי העולם והובילה לסגירות כמעט מוחלטות של בתי ספר, אוניברסיטאות ומכללות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והשפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך · ראה עוד »

השידור העברי מרדיו קול דמשק

השידור העברי מרדיו קול דמשק הוא שידור בעברית שהחל בשנת 1952, המשודר בתחנת הרדיו "קול דמשק" - תחנת השידור של סוריה, ובו דברי תעמולה המיועדים לציבור בישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והשידור העברי מרדיו קול דמשק · ראה עוד »

התנועה לחופש ממכוניות

רחוב חופשי ממכוניות באמסטרדם שבהולנד התנועה לחופש ממכוניות היא תנועה עולמית הכוללת יחידים, ארגונים, מתכנני ערים ופעילי חברה וסביבה, הטוענים שהמכוניות גורמות להפרעה בערים ובמקומות היישוב.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והתנועה לחופש ממכוניות · ראה עוד »

התנועה הלאומית הפלסטינית

התנועה הלאומית הפלסטינית היא שם כולל לזרמים וארגונים הפועלים למען הגדרה עצמית לערבים הפלסטינים על-בסיס רעיון הלאומיות והשאיפה למדינה פלסטינית ריבונית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והתנועה הלאומית הפלסטינית · ראה עוד »

התרנגול ותפילת בני אדם

התרנגול ותפילת בני אדם הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, שנכלל באוסף תכריך של סיפורים, שיצא לאור לאחר פטירתו של עגנון, בשנת 1985.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והתרנגול ותפילת בני אדם · ראה עוד »

הלל (ארגון)

הִלֵל - המרכז לחיים יהודיים בקמפוס (באנגלית: Hillel: The Foundation for Jewish Campus Life; מוכר בשם "הלל") הוא ארגון הקמפוס לסטודנטים יהודים הגדול ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והלל (ארגון) · ראה עוד »

הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל

עימותים בין ישראל לארגוני הטרור ברצועת עזה התחדשו זמן קצר לאחר סיום מבצע שומר החומות, עם הפרחת בלוני תבערה מרצועת עזה לישראל, הפגנות אלימות ליד גדר הגבול, ירי מנשק קל, ירי רקטות מרצועת עזה לישראל ולעומתם ירי צלפים של צה"ל ותקיפות של מטוסי חיל האוויר הישראלי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והלוח העברי · ראה עוד »

הלוח הקראי

הלוח הקראי הוא גרסה של לוח השנה העברי המקובלת בקהילות היהודים הקראים, המבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והלוח הקראי · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והלכה · ראה עוד »

הלכה למשה מסיני

הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והלכה למשה מסיני · ראה עוד »

הזמנה לפיוט

"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והזמנה לפיוט · ראה עוד »

הזכרת נשמות

הזכרת נשמות היא תפילה יהודית למען עילוי נשמתו של מת.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והזכרת נשמות · ראה עוד »

הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

התמונה באדיבות מוזיאון ההעפלה וחיל הים בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים השיג חיל הים הישראלי שליטה ימית מלאה בזירת הים התיכון תוך שהוא מנצח את ציי סוריה ומצרים בכל הקרבות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והזירה הימית במלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

החזית הסורית במלחמת יום הכיפורים

החזית הסורית במלחמת יום הכיפורים הייתה אחת משתי חזיתות הלחימה העיקריות של מלחמת יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והחזית הסורית במלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

הבריגדה היהודית

חיילים יהודיים צועדים בירושלים הבריגדה היהודית (באנגלית בשמה הרשמי: Jewish Brigade Group, ובעברית ידועה גם בשמות "חטיבה יהודית לוחמת" או בראשי התיבות, "חַיִ"ל", וכן בשם "הבריגדה העברית", ובפי רבים, בקיצור "הבריגדה") הייתה חטיבה בצבא הבריטי שהורכבה כולה מיהודים, בעיקר מקרב אנשי היישוב מארץ ישראל, כחלק מהתנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והבריגדה היהודית · ראה עוד »

הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה

פילוח תוצאות הבחירות בדיאגרמת עוגה. מקרא (בסדר כיוון השעון): בגוונים הכחולים - מפלגות הימין, בגוונים האפורים - המפלגות החרדיות, בגוונים הסגולים - מפלגות המרכז, בגוונים האדומים - מפלגות השמאל, ובחום המפלגות הערביות. הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה התקיימו ב-17 במאי 1999, ב' בסיוון ה'תשנ"ט, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת החמש עשרה ואת זהות ראש הממשלה בממשלת ישראל העשרים ושמונה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה · ראה עוד »

הבדלה

נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והבדלה · ראה עוד »

הדת השומרונית

הדת השומורונית (בערבית: السامرية) היא מכלול המסורות והמנהגים המונהגים על ידי עדת השומרונים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והדת השומרונית · ראה עוד »

הואיל

בהלכה, הואיל הוא כלל יסודי בהלכות יום טוב, האומר שהואיל וקיימת אפשרות לעשות מעשה מסוים בהיתר הלכתי, מותר לעשותו גם ללא היתר מעשי זה, שכן עצם האפשרות לעשות מעשה זה בהיתר מסירה ממנו את האיסור.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והואיל · ראה עוד »

הוצאת ספר תורה

הוצאת ספר תורה בעפרה. החזן נושא את ספר התורה. מאחוריו האיש שפתח את הארון סוגר את הארון. הוצאת ספר תורה (נקרא גם הוצאה והכנסה, פתיחה או פתיחת ההיכל) הוא טקס ההוצאה של ספר התורה מארון הקודש בזמנים מיוחדים, על פי רוב הוצאת הספר תורה הוא על מנת לקרוא בו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והוצאת ספר תורה · ראה עוד »

הורדוס

מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והורדוס · ראה עוד »

הושענא רבה

הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והושענא רבה · ראה עוד »

הולנדי מעופף (מפרשית)

הולנדי מעופף היא מפרשית תחרותית המציגה ביצועים משופרים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והולנדי מעופף (מפרשית) · ראה עוד »

הוועד לתיאום יהודי

ועד התיאום היהודי (בפולנית: KK - Instytutcji Żydowskich Koordynacyina Komisja Społecznych) היה ארגון גג יהודי למחתרות שפעל במהלך השואה בפולין, בעיקר בוורשה ובסביבתה במטרה להציל יהודים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והוועד לתיאום יהודי · ראה עוד »

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והכותל המערבי · ראה עוד »

הימים שבין יום כיפור לסוכות

הימים שבין יום כיפור לחג הסוכות הם ארבעה ימים (י"א בתשרי - י"ד בתשרי) הנחשבים ביהדות לימים מיוחדים, בהם עוסקים במצוות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והימים שבין יום כיפור לסוכות · ראה עוד »

היסטוריה של מדינת ישראל

הנפת דגל הדיו לאחר מלחמת העצמאות מדינת ישראל קמה עם הכרזת העצמאות בארץ ישראל בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והיסטוריה של מדינת ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של ארץ ישראל

ההיסטוריה של ארץ ישראל היא מהקדומות והעשירות בעולם.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והיסטוריה של ארץ ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של צבא הגנה לישראל

סמל צבא הגנה לישראל צבא הגנה לישראל (בראשי תיבות: צה"ל) הוא צבאה של מדינת ישראל והארגון המרכזי לשמירת ביטחונה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והיסטוריה של צבא הגנה לישראל · ראה עוד »

היום תאמצנו

היום תאמצנו הוא פיוט קדום מסוג "עושה השלום", שמחברו אינו ידוע.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והיום תאמצנו · ראה עוד »

היכל

ההיכל הכפול בבית מדרש של ישיבת הכותל המשקיף על רחבת הכותל המערבי, 9/07היכל הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי כנסת של הספרדים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והיכל · ראה עוד »

היימנות

קסים נושאים תפילה לזכר היהודים שנפלו בסודאן בדרכם ארצה. הַיימָנוֹת (בגעז: ሃይማኖት) היא הכינוי הנפוץ לתיאור כלל חוקי ומנהגי הדת והאמונה, הלכה ומחשבה, שהיו נהוגים בעדת ביתא ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והיימנות · ראה עוד »

ו' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וו' בתשרי · ראה עוד »

ומתוק האור

ומתוק האור היא סדרת ספרי דרוש על פרשות השבוע, מועדי השנה, גדולי ישראל ועוד, מדרשותיו של הרב שלמה לוונשטיין ונערכו על ידי תלמידו הרב יעקב ישראל פוזן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וומתוק האור · ראה עוד »

ונתנה תוקף

בראש השנה יכתבון (מתוך "ונתנה תוקף") נוסח אשכנז. שר: ישעיהו ביק; מקליט: יעקב מזור; הוקלט באולפן הפונותיקה, 1997. וּנְתַנֶּה תֹּקֶף הוא פיוט מסוג סילוק הנאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה, ובהרבה מקומות ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וונתנה תוקף · ראה עוד »

ועד הרבנים לענייני צדקה

מכתב תמיכה של רבנים בקופה ועד הרבנים לענייני צדקה בארץ הקודש (בקיצור: ועד הרבנים) הוא ארגון צדקה ישראלי חרדי ארצי התומך במשפחות חרדיות במצוקה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וועד הרבנים לענייני צדקה · ראה עוד »

ועדת אגרנט

ועדת החקירה – מלחמת יום הכִפורים, הידועה בכינויה ועדת אַגְרָנָט, הייתה ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה ב־21 בנובמבר 1973 כדי לחקור את נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וועדת אגרנט · ראה עוד »

ועדת הפנים והגנת הסביבה

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת היא ועדה קבועה העוסקת בנושאי פנים, ביטחון פנים (בהקשר האזרחי) ובאיכות הסביבה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וועדת הפנים והגנת הסביבה · ראה עוד »

ועדת הכותל המערבי

חברי ועדת הכותל המערבי 1930 ועדת הכותל המערבי, 1930 (נקראת גם ועדת הכותל) הייתה ועדה שמונתה בקיץ 1930 על ידי חבר הלאומים בהמלצת ועדת שאו שזומנה בתגובה לפרעות תרפ"ט.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וועדת הכותל המערבי · ראה עוד »

ותערב

ותערב לפניך עתירתנו היא תוספת לברכת עבודה הנהוגה בנוסח אשכנז בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף ביום טוב.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וותערב · ראה עוד »

וולטורנו

אוניית הקיטור "וולטורנו", 1907. וולטורנו (אנגלית: SS Volturno) הייתה אוניית נוסעים ומשא בבעלות חברת הספנות "אורניום" (Uranium), שנשרפה וטבעה באוקיינוס האטלנטי באוקטובר 1913.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ווולטורנו · ראה עוד »

וודז'יסלאב

וודז'יסלאב (בפולנית: Wodzisław) היא עיירה הנמצאת בפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בדרום-מרכז פולין.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ווודז'יסלאב · ראה עוד »

וכל מאמינים

וְכֹל מַאֲמִינִים הוא פיוט העוסק בשבחיו של הקב"ה ונאמר בקהילות האשכנזים בתפילת מוסף של ראש השנה ושל יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ווכל מאמינים · ראה עוד »

ויאתיו כל לעבדך

ויאתיו כל לעבדך הוא פיוט אנונימי הנאמר, לפי נוסח אשכנז המזרחי, בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים, לפני הקטע 'ותמלוך אתה ה' לבדך' החותם את ברכת קדושת השם.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וויאתיו כל לעבדך · ראה עוד »

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וויקרא · ראה עוד »

וידוי (יהדות)

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה, והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ווידוי (יהדות) · ראה עוד »

ויכוח פדובה

ויכוח פדובה הוא ויכוח-דת שנערך בעיר פדובה שבאיטליה בשנת 1612, והוא מהוויכוחים המאוחרים והפחות-ידועים בהיסטוריוגרפיה של ויכוחי-הדת.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וויכוח פדובה · ראה עוד »

כאן ב

כאן רשת ב (מזוהה גם כ"כאן ב" ובעבר נקראה "רשת ב ולעיתים מכונה כך) היא תחנת רדיו ישראלית, השייכת לתאגיד השידור הישראלי ופועלת כחלק מחטיבת החדשות של התאגיד - כאן חדשות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכאן ב · ראה עוד »

כאחלמה קבועה בעטרת

כאחלמה קבועה בעטרת הוא פיוט מסוגת מה נהדר שחובר על ידי רבי יוסף אבן אביתור במאה ה-10 ונאמר במנהגי ספרד ותימן בתפילת מוסף של יום הכיפורים, לאחר אמירת סדר העבודה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכאחלמה קבועה בעטרת · ראה עוד »

כניסת שבת

מכריז על כניסת השבת באמצעות תקיעה בחצוצרה, ברחובות תל אביב, 1935 כניסת שבת הוא פרק זמן שלפני רדת החשיכה ביום שישי, שבו מתחילה השבת.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכניסת שבת · ראה עוד »

כניסה להר הבית (הלכה)

מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »

כפרה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכפרה · ראה עוד »

כפרה עליך

כַּפָּרָה עָלֶיךָ (או כַּפָּרָה עָלַיִךְ, כַּפָּרָה עֲלֵיכֶם בקיצור: כַּפָּרָה או כפרע - כשבכל המקרים המילה "כפרה" נהגית במלעיל) הוא ביטוי בעברית ישראלית שמקורו במרוקאית יהודית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכפרה עליך · ראה עוד »

כפייה דתית בישראל

כפייה דתית היא הטלת נורמה דתית בכפייה על הציבור או חלקיו, תוך פגיעה בחופש הדת, בחופש מדת או במצפון של הציבור או של הפרט.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכפייה דתית בישראל · ראה עוד »

כרם

כרם כרמים בהרי ירושלים, ברקע קיבוץ צובה ותל צובה כרם בבאחה קליפורניה, מקסיקו מושב לכיש בחבל לכיש בציר היבול בנאפולי, שנות ה-90 של המאה ה-19 כֶּרֶם הוא מטע שמגדלים בו עצי פרי מסוימים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכרם · ראה עוד »

כרת

כָּרֵת הוא עונש נידוי מקהל ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכרת · ראה עוד »

כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל

להלן לוח זמנים של אירועים בולטים בהיסטוריה של אזור ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכרונולוגיה של אזור ארץ ישראל · ראה עוד »

כתר מלכות

כֶּתֶר מַלְכוּת היא יצירה פיוטית-פילוסופית שנכתבה בידי רבי שלמה אבן גבירול.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכתר מלכות · ראה עוד »

כל נדרי

תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכל נדרי · ראה עוד »

כל נדרי (מקס ברוך)

כל נדרי, אופוס 47 (Kol Nidrei), היא יצירה לצ'לו ותזמורת מאת המלחין הגרמני מקס בְּרוּך.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכל נדרי (מקס ברוך) · ראה עוד »

כלי נגינה במקרא

מצרי קדום איור מראשית המאה ה-20 של מנגנים בשלל כלי נגינה בסגנון ציור מצרי קדום, מתוך הערך: Music באנציקלופדיה לתנ"ך - '''Encyclopaedia Biblica''', 1903 נגני נבל מצרים, ציור מקבר רעמסס השלישי בתנ"ך מוזכרים כלי נגינה אחדים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכלי נגינה במקרא · ראה עוד »

כדי אכילת פרס

פרס (.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכדי אכילת פרס · ראה עוד »

כהן גדול

חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכהן גדול · ראה עוד »

ככותבת

ככותבת הגסה או ככותבת הוא אחד משיעורי תורה המגדיר את הכמות המינימלית שאסורה באכילה ביום כיפור, והאוכלה במזיד ביום הכיפורים תוך כדי אכילת פרס ענוש כרת, כמאמר הכתוב ב: "כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ".

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וככותבת · ראה עוד »

כי אנו עמך (חב"ד)

כי אנו עמך הם שנים מניגוני חב"ד, מהניגונים שלימד הרבי מלובביץ'.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכי אנו עמך (חב"ד) · ראה עוד »

כי הנה כחומר

כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר הוא פיוט סליחות קדום מסוג "פזמון", הנאמר בקרב קהילות אשכנז המזרחי בתפילת ערבית בליל יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכי הנה כחומר · ראה עוד »

כי הרבית

כי הרבית הוא סינגל מסוגת מוזיקה חסידית, שהוציא אברהם פריד בשנת 2010.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכי הרבית · ראה עוד »

כיפור

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכיפור · ראה עוד »

כיפור (סרט)

כיפור הוא סרט דרמה מלחמתי ישראלי המתרחש על רקע מלחמת יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכיפור (סרט) · ראה עוד »

י"ב 528

ציור סמל היחידה על קיר הבונקר של יב"א 528 מכ"ם AN/TPS-43 נייד מהסוג שהופעל ביב"א י"ב 528 (יחידת בקרה 528) הייתה יחידת בקרה אווירית משנית של חיל האוויר הישראלי בדרום סיני, שהייתה כפופה ליב"א 509 שהיא היב"א הדרומית העיקרית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וי"ב 528 · ראה עוד »

י' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וי' בתשרי · ראה עוד »

ימי הרדיו

"ימי הרדיו" (באנגלית: Radio Days) הוא סרט נוסטלגי משנת 1987 של התסריטאי והבמאי היהודי-אמריקאי וודי אלן, העוסק בתור הזהב של הרדיו, בשנות ה-40 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וימי הרדיו · ראה עוד »

ימים נוראים

ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וימים נוראים · ראה עוד »

ימים נוראים (עגנון)

ימים נוראים היא אנתולוגיה שליקט וערך הסופר ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וימים נוראים (עגנון) · ראה עוד »

יאסר ערפאת

מוחמד יאסר עבד א-רחמן עבד א-ראוף ערפאת אל-קודווה אל-חוסייני (בערבית: محمد ياسر عبد الرحمن عبد الرؤوف عرفات القدوة الحسيني, נודע גם בכינוי אבו עמאר, أبو عمار; 24 באוגוסט 1929 – 11 בנובמבר 2004) היה יושב ראש הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), נשיא הרשות הפלסטינית וממנהיגי הפלסטינים, שהנהיג מדיניות של מלחמה בישראל באמצעות פיגועי טרור פלסטיני ולוחמת גרילה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויאסר ערפאת · ראה עוד »

יאיר רוזנבלום

לוחית זיכרון על ביתו של יאיר רוזנבלום ברחוב קלונימוס 9 בתל אביב יאיר רוזנבלום (בשורה האחורית, במרכז) כמלווה מוזיקלי באקורדיון של שלישיית הגשש החיוור ב-1967 יאיר רוזנבלום (6 בינואר 1944 – 27 באוגוסט 1996) היה מלחין ומעבד ישראלי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויאיר רוזנבלום · ראה עוד »

יאיר חיים בכרך

הרב שמעון יאיר חיים בַּכָרָךְ (מכונה על שם חיבורו חַוֹת יאיר; ה'שצ"ח, 1638 – א' בטבת ה'תס"ב, 1 בינואר 1702) שימש כרב בקובלנץ, מיינץ (מגנצא) ובסוף ימיו בוורמס (וורמייזא).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויאיר חיים בכרך · ראה עוד »

יעקב אייכנבוים

יעקב אייכנבוים ברוסית: Яков Моисеевич Эйхенбаум; (ביידיש: אייכענבוים; Eichenbaum; 12 באוקטובר 1796, יום הכיפורים תקנ"ז, קרסנופוליה, גליציה – 27 בדצמבר 1861, כ' בטבת תרכ"ב, קייב, האימפריה הרוסית) היה מחנך, משורר ומתמטיקאי יהודי-רוסי, איש תנועת ההשכלה, מחלוצי החינוך המודרני בקרב יהודי רוסיה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויעקב אייכנבוים · ראה עוד »

יעקב טרנר

יעקב טרנר (נולד ב-27 בפברואר 1935) הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן כראש עיריית באר שבע השביעי בין השנים 1998–2008, וכמפכ"ל העשירי של משטרת ישראל בין השנים 1990–1993.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויעקב טרנר · ראה עוד »

יעקב חיים בן נאים

רבי יעקב חיים בן נאים (או אבן נאים; נפטר בכ"ח בתשרי ה'תקס"ד, 1803) היה מחכמי צפון-אפריקה וממנהיגיה במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויעקב חיים בן נאים · ראה עוד »

יעקב הגר

הרב יעקב הגר (נולד בי' בתשרי ה'תשט"ז - 26 בספטמבר 1955) הוא האדמו"ר הנוכחי מסרט ויז'ניץ וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויעקב הגר · ראה עוד »

יעקב ויינברג

יעקב ויינברג (7 ביולי 1879 - 2 בנובמבר 1956) היה מלחין ופסנתרן יהודי-רוסי, שחיבר יותר מ-135 יצירות לפסנתר ולכלים אחרים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויעקב ויינברג · ראה עוד »

יעקב כ"ץ (רב)

הרב יעקב כ"ץ (תרכ"ב, 1862 לערך - יום הכיפורים תרפ"ג, 1922) היה רב בליטא, שימש כמשגיח בישיבת טלז ור"מ בישיבת אור החיים בסלבודקה, כמו כן כיהן כרב העיירות קליקול (שבמחוז שאוול) וזאגר-ישן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויעקב כ"ץ (רב) · ראה עוד »

יעקב ישראל איפרגן

הרב יעקב ישראל איפרגן (נולד בכ"א בכסלו ה'תשכ"ז, 4 בדצמבר 1966), המכונה "הרנטגן", הוא מקובל ישראלי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויעקב ישראל איפרגן · ראה עוד »

יעקב יהודה דסקל

יענקי דסקל (נולד בשם: יעקב יודא דסקל ב-תשמ"א, 1981) הוא מלחין וזמר חסידי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויעקב יהודה דסקל · ראה עוד »

יער בארי

בתרונות בארי יער בְּאֵרִי משתרע על פני כ-11,000 דונם ושוכן בנגב המערבי, בחבל הבשור.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויער בארי · ראה עוד »

יעלה תחנוננו

ימים הנוראים יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ מֵעֶרֶב הוא פיוט ליום הכיפורים הנאמר במנהגי אשכנז לאחר תפילת העמידה של ערבית, כפתיחה לסדר הסליחות של ערבית ליום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויעלה תחנוננו · ראה עוד »

יעלה ויבוא

תפילת יעלה ויבוא היא תוספת לברכת המזון ולתפילת העמידה שנאמרת בחגים ובראשי חודשים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויעלה ויבוא · ראה עוד »

יצחק מהרשן

ממוזער הרב יצחק מאהרשען (מהרסן, חתם על ספרו: מאהרשען) (כ"ט בשבט תרנ"ב, 27 בפברואר 1892-תש"ג, 1943) היה רבה של האג, נספה בשואה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויצחק מהרשן · ראה עוד »

יצחק אביגדור אורנשטיין

הרב יצחק אביגדור אורנשטיין (ד' בתמוז ה'תרנ"ד, 18 ביוני 1893 – י"ד באייר ה'תש"ח, 23 במאי 1948) היה איש ציבור, רב הכותל הראשון, ממגיני הרובע היהודי ומחלליו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויצחק אביגדור אורנשטיין · ראה עוד »

יצחק פנחס גולדווסר

הרב יצחק פנחס גולדווסר (נולד ב-1946) הוא משגיח בישיבת אור ישראל בפתח תקווה ומחבר ספרי מוסר ומחשבה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויצחק פנחס גולדווסר · ראה עוד »

יצחק קנטריני

יִצְחָק חַיִּים קַנְטַרִינִי או יצחק חיים כהן מהחזנים (כונה יחכ"ם, ובאיטלקית: Isaac Chaim Cantarini, וגם Isaacus Viva) (2 בפברואר 1644 – 8 ביוני 1723), היה משורר, סופר, רופא, רב ודרשן יהודי איטלקי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויצחק קנטריני · ראה עוד »

יצחק שמואל אליהו פינקלר

רבי יצחק שמואל אליהו פינקלר (י"ט באדר תרנ"ב, 1892-כ"ז בחשוון תש"ה, 1944) היה האדמו"ר מראדושיץ–פיוטרקוב.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויצחק שמואל אליהו פינקלר · ראה עוד »

יצחק לוי (עסקן ורב)

הרב יצחק יחיאל לוי (א' בטבת ה'תרמ"ט – י' בתשרי ה'תש"ט; דצמבר 1888 – 13 באוקטובר 1948) היה מראשוני תלמידי הראי"ה קוק ביפו, ממייסדי ישיבת מרכז הרב והמזכיר הראשון שלה, רב כפר עברי (לימים נווה יעקב) בצפון ירושלים ועורך דין רבני.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויצחק לוי (עסקן ורב) · ראה עוד »

יצחק טישלר

יצחק טישלר (25 ביולי 1929 – 30 בדצמבר 2020) היה עיתונאי, שדרן ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויצחק טישלר · ראה עוד »

יצחק זונדל ריף

הרב יצחק זונדל ריף (ד' בתשרי תרס"ד, ספטמבר 1903 – ט' בתשרי תש"ב, 30 בספטמבר 1941) היה רבה של "זאגר ישן" בליטא.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויצחק זונדל ריף · ראה עוד »

יצחק בן אשר הלוי

רבי יצחק בן אשר הלוי משפיירא (מכונה גם ריב"א; חי במאה ה-11–12) היה תלמידו של רש"י, וראשון בעלי התוספות באשכנז.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויצחק בן אשר הלוי · ראה עוד »

יצחק בן שחר

הרב אברהם יצחק בן שחר (נולד ב-1945) הוא רב ציוני דתי, כיהן כראש ישיבת קדומים, לימד בישיבות וחיבר מספר ספרים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויצחק בן שחר · ראה עוד »

יצחק יעקב ריינס

הרב יצחק יעקב ריינס (ט' בחשוון ת"ר, 1839 – י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויצחק יעקב ריינס · ראה עוד »

יקותיאל אבן חסאן

יקותיאל בן יצחק אבן חסאן (הוצא להורג ניסן ד'תשצ"ט, מרץ / אפריל 1039) היה נדיב יהודי, איש הגות ומדע ובעל משרה בחצר המלוכה בספרד המוסלמית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויקותיאל אבן חסאן · ראה עוד »

יקותיאל בירדוגו

רבי יקותיאל בירדוגו (י"ב בשבט ה'תצ"ו, 25 בינואר 1736 - י' בתשרי ה'תקס"ב 17 בספטמבר 1801) היה אב בית דין מקנס, מפוסקי מרוקו, וראש ישיבת מקנס ומייסדה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויקותיאל בירדוגו · ראה עוד »

ירצה צום עמך

יֵרָצֶה צוֹם עַמְּךָ הוא פיוט הנאמר במסגרת סליחות לערב יום הכיפורים בקרב קהילות אשכנז.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וירצה צום עמך · ראה עוד »

ירוחם הירשקוביץ כהנא

רבי ירוחם ישראל בן שבתי הכהן הירשקוביץ כהנא (תר"ג – י' באדר א' תרס"ח המכונה ירוחם הכהן, 1908) היה רב מורה צדק ואב בית דין בערים הונטשעשט קאושאני איזמאיל ודובסרי בבסרביה (כיום אוקראינה ומולדובה).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וירוחם הירשקוביץ כהנא · ראה עוד »

ישן אל תרדם

יָשֵׁן אַל תֵּרָדַם הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות בתחילת אמירת הסליחות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וישן אל תרדם · ראה עוד »

ישמיענו סלחתי

ישמיענו סלחתי הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "פזמון") לימים נוראים, מאת הפייטן רבי שלמה ב"ר שמואל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וישמיענו סלחתי · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וישראל · ראה עוד »

ישראל מאיר פריימן

הרב ישראל מאיר פריימן (לעיתים נכתב: פרייאמאן ופריימאן; ח' בתשרי ה'תקצ"ג, 2 באוקטובר 1832 - ב' באלול ה'תרמ"ד, 23 באוגוסט 1884) היה רבן של פילנה ואוסטרובו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וישראל מאיר פריימן · ראה עוד »

ישראל אנטון צולי

ישראל אנטון צולי (Israel Anton Zolli; 27 בספטמבר 1881 בשם ישראל צולר - 2 במרץ 1956 בשם אוג'ניו מריה צולי) היה רבה של יהדות רומא בשנות השואה (1945-1939).

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וישראל אנטון צולי · ראה עוד »

ישראל אריאל

הרב ישראל אריאל (שטיגליץ) (נולד בל' באב ה'תרצ"ט, 15 באוגוסט 1939) הוא מייסד וראש מכון המקדש וראש ישיבת המקדש בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וישראל אריאל · ראה עוד »

ישראל פרידמן (סדיגורה)

רבי ישראל פרידמן (כ' בשבט תרי"ב 10 בפברואר 1853 - י"ג בתשרי תרס"ז 2 באוקטובר 1906) היה האדמו"ר השני בחצר סאדיגורה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וישראל פרידמן (סדיגורה) · ראה עוד »

ישראל שינדלר

ישראל שינדלר (1940 – 16 באוקטובר 1973) היה בעל עיטור העוז.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וישראל שינדלר · ראה עוד »

ישראל במלחמת יום הכיפורים

גולדה מאיר לוחצת את ידו של משה דיין, 5 בנובמבר 1973 שלום חנוך ואמנים נוספים מחבורת לול, מופיעים בפני חיילים במהלך מלחמת יום הכיפורים מלחמת יום הכיפורים היא השלישית מבין מלחמות ישראל בהיקף מלא שהתחוללו לאחר מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וישראל במלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

ישראל יעקב פישר

הרב ישראל יעקב פישר (1925 – 27 בפברואר 2003) היה רב שכונת זיכרון משה בירושלים, וראב"ד העדה החרדית בשנים 1996–2003.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וישראל יעקב פישר · ראה עוד »

ישיבת נהרדעא

ישיבת נהרדעא הייתה אחת הישיבות הגדולות בבבל, שהתקיימה לסירוגין, בתקופות שונות מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וישיבת נהרדעא · ראה עוד »

ישיבת עתניאל

ישיבת עתניאל, הנקראת באופן רשמי בית ועד לתורה הר חברון, היא ישיבת הסדר ביישוב עתניאל, מהישיבות הגדולות בציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וישיבת עתניאל · ראה עוד »

ישיבת ההסדר עכו

קריית ישיבת ההסדר עכו ישיבת ההסדר עכו (רוח צפונית) היא ישיבת הסדר שהוקמה בשנת תשס"ג (2002) בעכו בראשות הרב יוסי שטרן.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וישיבת ההסדר עכו · ראה עוד »

ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)

ישיבת כנסת ישראל (נקראת גם: מדרש כנסת ישראל) (1741 – אמצע המאה ה-19), הייתה ישיבה שנוסדה על ידי רבי חיים בן עטר בירושלים, והתקיימה במאות ה-18 וה-19.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר) · ראה עוד »

ישיבה תיכונית נווה

ישיבה תיכונית תורנית נווה היא ישיבה תיכונית המשתייכת לזרם הדתי לאומי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וישיבה תיכונית נווה · ראה עוד »

ילדי הסתיו

ילדי הסתיו (באנגלית: Children of the Fall) הוא סרט אימה ישראלי שכתב וביים איתן גפני.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וילדי הסתיו · ראה עוד »

יזכור

יִזְכּוֹר היא תפילה יהודית של הזכרת נשמות ששורשיה קדומים, הנאמרת בחלק מהחגים בבתי הכנסת הספרדים וגם האשכנזים על ידי מי שנפטרו הוריו או אחד מהם.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויזכור · ראה עוד »

יחסי מצרים–סוריה

יחסי מצרים–סוריה הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין הרפובליקה הערבית של מצרים לבין הרפובליקה הערבית הסורית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויחסי מצרים–סוריה · ראה עוד »

יחסי אישות (הלכה)

יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »

יחזקאל אברמסקי

שלט רחוב על שם הרב אברמסקי בירושלים. הרב יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' ה'תרמ"ו, 11 בפברואר 1886 – כ"ד באלול ה'תשל"ו, 19 בספטמבר 1976) היה ראש בית דין בלונדון, פרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויחזקאל אברמסקי · ראה עוד »

ידידיה טיאה וייל

רבי ידידיה טיאה וייל - תחריט נחושת מהמאה ה-18 רבי ידידיה טיאה וַיְיל (בגרמנית: Tia Weil; י' בתשרי ה'תפ"ב, 30 בספטמבר 1721 – י"ז בתשרי ה'תקס"ו, 10 באוקטובר 1805) היה רב העיר קרלסרוהה, בנו של "הקרבן נתנאל", ותלמידו של הרב יהונתן אייבשיץ.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וידידיה טיאה וייל · ראה עוד »

יה שמע אביוניך

יָה שְׁמַע אֶבְיוֹנֶיךָ היא פתיחה לסליחות הנאמרות במנחה של יום הכיפורים שחיבר רבי יהודה הלוי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויה שמע אביוניך · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויהדות · ראה עוד »

יהדות מץ

בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויהדות מץ · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות איסלנד

תולדותיה של הקהילה היהודית באיסלנד החלו בשנת 1625.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויהדות איסלנד · ראה עוד »

יהדות פאס

יהדות פאס הייתה קהילה יהודית מרכזית במרוקו, שהתקיימה בעיר פאס.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויהדות פאס · ראה עוד »

יהדות פראג

בית העירייה היהודי ברובע יוספוב בפראג, נבנה בתקופתו של מרדכי מייזל, ועליו שעון ששעותיו מצוינות באותיות עבריות אלטנוישול מסמליה הנודעים של קהילת יהודי פראג יהדות פראג הייתה אחת הקהילות העתיקות והחשובות בעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויהדות פראג · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויהדות קראית · ראה עוד »

יהדות בוקובינה

מפת הקהילות היהודיות בבוקובינה יהדות בוקובינה מנתה בשיאה כ-128 אלף איש.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויהדות בוקובינה · ראה עוד »

יהדות ביטולה

שרידי בית הכנסת "קהל פורטוגל" בביטולה ארון הקודש בבית הכנסת "קהל אראגון" בביטולה כפי שצולם בתקופת בין המלחמות גלעד לזכר בני הקהילה שגורשו על ידי הבולגרים לטרבלינקה אשר נחנך בביטולה ב-1958 דף שהונח במחנה ההשמדה טרבלינקה על ידי קציני צה"ל ובו רשימת הנרצחים מביטולה (2017) יהדות ביטולה (גם יהדות מוֹנָסְטִיר, יהדות מָנָסְטִיר) הייתה קהילה יהודית, שהתקיימה בעיר ביטולה שבמקדוניה הצפונית המודרנית לפחות מהמאה ה-12 ועד חורבנה בשואה באמצע המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויהדות ביטולה · ראה עוד »

יהדות הפיליפינים

בפיליפינים יש קהילה יהודית קטנה המונה כמאתיים משפחות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויהדות הפיליפינים · ראה עוד »

יהדות ישראל

יהדות ישראל היא הקהילה היהודית הגדולה בעולם המהווה פחות משלושת־רבעי מכלל אוכלוסיית ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויהדות ישראל · ראה עוד »

יהושע צפריר

יהושע צפריר (22 במרץ 1927 – 22 בפברואר 2015) היה אמן ומשורר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויהושע צפריר · ראה עוד »

יהושע צוקרמן

הרב אברהם יהושע צוקרמן (9 ביולי 1938, י' בתמוז ה'תרצ"ח – 11 באוגוסט 2021, ג' באלול התשפ"א) היה רב חרדי לאומי, מרבני ישיבת הר המור ומייסדיה, ורב במדרשת הרובע.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויהושע צוקרמן · ראה עוד »

יהושע הלוי (ציטרון)

יהושע הלוי במדיו כנציב בית"ר בסלובקיה, 1940 סמל עליית אף על פי יהושע הלוי (יהושע אלכסנדר ציטרון; "ציטי") (י' בתשרי תרע"ח, 26 בספטמבר 1917 – א' בשבט תשס"ט, 26 בינואר 2009) היה פעיל תנועת ההעפלה "אף-על-פי" של התנועה הרוויזיוניסטית ערב מלחמת העולם השנייה ובמהלכה, מפקד אניית המעפילים "פנצ'ו", והיסטוריון של תנועת הנוער בית"ר בצ'כיה ובסלובקיה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויהושע הלוי (ציטרון) · ראה עוד »

יהודה שפירא

יהודה שפירא (יום הכיפורים תרנ"ד ספטמבר 1893 – 1992) היה מראשוני המהנדסים של היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויהודה שפירא · ראה עוד »

יהודה לייב הלוי אשלג

הרב יהודה לייב הלוי אשלג (ה' בתשרי ה'תרמ"ה, 24 בספטמבר 1884 – י' בתשרי ה'תשט"ו, 7 באוקטובר 1954) היה אדמו"ר ומקובל שעסק בפירוש ובהפצה של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויהודה לייב הלוי אשלג · ראה עוד »

יהודה בן שמואל אבן-עבאס

רבי יהודה בן-שמואל אבן-עבאס (משפחתו מכונה גם: אבן אבון) (הראשון) (פאס ד'תת"ס 1100-חלב ד'תתקכ"ז 1167) היה דיין ומשורר יהודי-מרוקאי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויהודה בן שמואל אבן-עבאס · ראה עוד »

יהודה ביבאס

הרב יהודה אריה ליאון ביבאס (בסביבות ה'תק"מ 1780 - י"ב בניסן תרי"ב 1852), היה מרבני גיברלטר, רבה של קהילת קורפו, ממבשרי הציונות, פוסק ומקובל, בעל תואר אקדמי והשכלה כללית רחבה, נוסע ומעורה בהוויות העולם.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויהודה ביבאס · ראה עוד »

יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים

"יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים" או "יהודים מתפללים" הוא ציור מאת הצייר היהודי-פולני מאוריצי גוטליב.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים · ראה עוד »

יו"כ

#הפניה יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויו"כ · ראה עוד »

יואל סלע

יואל סלע (נולד ב-11 ביוני 1951) הוא שייט ישראלי בעבר.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויואל סלע · ראה עוד »

יום שמחת כהן

יום שמחת כהן (ביהדות ג'רבה ויהדות מרוקו) או יום שמחת כוהנים (ביהדות לוב) הוא יום חג יהודי-עממי המקובל במסורת יהדות צפון אפריקה בי"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויום שמחת כהן · ראה עוד »

יום שישי

בריאת האדם ובעלי החיים היבשתיים בציורו של אנדריאס הרליין, 1817 יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויום שישי · ראה עוד »

יום ליבשה

מרדכי ברויאר, הוקלט באולפן הפונותיקה בירושלים, 4 באוגוסט 2003 יוֹם לְיַבָּשָׁה הוא פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי לברכות קריאת שמע בשביעי של פסח, העוסק בעיקר בקריעת ים סוף.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויום ליבשה · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויום טוב · ראה עוד »

יום טוב חזן

יום טוב חזן (1941, טורקיה – 24 בינואר 2019, נהריה) היה קצין ורס"ר בולט בחטיבת גולני.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויום טוב חזן · ראה עוד »

יום טוב בן יצחק מיואני

רבי יום טוב בן יצחק מיואני (נפטר ביורק בשנת 1190) היה מבעלי התוספות ותלמיד של רבנו תם אשר נולד ביואני ופעל בעיקר באנגליה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויום טוב בן יצחק מיואני · ראה עוד »

יום טוב הסמוך לשבת

על פי קביעות הלוח העברי הנוהגת כיום, אחדים מהחגים בהם ישנה חובת שבתון יכולים לחול ביום שישי או ביום ראשון.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויום טוב הסמוך לשבת · ראה עוד »

יום המיוחס

יום המיוחס (או יום יחוס) הוא כינוי ליום ב' בסיוון, הנמצא בין ראש חודש סיוון לבין שלושת ימי ההגבלה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויום המיוחס · ראה עוד »

יום הכפורים

#הפניה יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויום הכפורים · ראה עוד »

יום הכיפורים בבית המקדש

כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב עבודת יום הכיפורים בבית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויום הכיפורים בבית המקדש · ראה עוד »

יום כיפור

#הפניה יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויום כיפור · ראה עוד »

יום כיפור קטן

מודעה על תפילות תענית עם קריאת ויחל (כלומר שיש לפחות עשרה מתענים) בתענית יום כיפור קטן בבית הכנסת זיכרון משה, ערב ראש חודש כסלו תשפ"ב יום כיפור קטן ביהדות הוא שם למנהגי תענית, ואמירת סליחות, שיש הנוהגים לקיימם בכל ערב ראש חודש, למעט כשחל ראש חודש בשבת או ביום ראשון, שאז מקדימים את "יום כיפור קטן" ליום חמישי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויום כיפור קטן · ראה עוד »

יום ירושלים הראשון

חגיגת יום ירושלים הראשון בעיר העתיקה, בהשתתפות הרב הראשי לישראל הרב איסר יהודה אונטרמן. מאחורי הרב אונטרמן יושב הרב משה צבי נריה, שני מימין זבולון המר ולידו אליעזר שפר יום ירושלים הראשון היה הציון הראשון של יום שחרור ירושלים שנחוג בשנת ה'תשכ"ח (1968), שנה לאחר שחרורה של ירושלים במלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויום ירושלים הראשון · ראה עוד »

יונדב קפלון

יונדב קפלון (נולד ב־1963) הוא משורר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויונדב קפלון · ראה עוד »

יוסף אלכסנדר זמלמן

הרב יוסף אכסנדר זמלמן (נולד בערך בין תר"ס לתר"ע, תחילת המאה ה-20-י"ז בניסן תש"ג, 22 באפריל 1943) היה ממנהיגי "צעירי אגודת ישראל" ומפעילי מרד גטו ורשה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויוסף אלכסנדר זמלמן · ראה עוד »

יוסף אליהו (רב וסופר)

הרב יוסף אליהו (נולד בכ"ה בחשוון ה'תשט"ו, 10 בנובמבר 1955) הוא רב וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויוסף אליהו (רב וסופר) · ראה עוד »

יוסף אבן אביתור

רב יוסף בן יצחק בן שטנאת בן אביתור היה חכם ומשורר יהודי-ספרדי, מראשוני משוררי יהדות ספרד שחי ופעל במאה ה-10 בספרד במצרים ובסוריה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויוסף אבן אביתור · ראה עוד »

יוסף קאפח

הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 – 21 ביולי 2000) היה פוסק הלכה חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויוסף קאפח · ראה עוד »

יוסף בן עלים

יוסף בן עלים, או בגרסה התלמודית בן אילם, היה כהן ששירת בבית המקדש השני בסוף המאה הראשונה לפנה"ס וזכה לשמש במשך יום אחד בלבד ככהן גדול.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויוסף בן עלים · ראה עוד »

יוסף בכור שור

פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש או ר"י מאורליאנס), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויוסף בכור שור · ראה עוד »

יוסף דוד (רב)

רבי יוסף דוד (ה'ת"כ, 1660, סלוניקי - ב' בכסלו ה'תצ"ז, 1736) היה אב בית דין, ראש ישיבה ורב הקהילה היהודית בסלוניקי ומחבר שו"ת בית דוד.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויוסף דוד (רב) · ראה עוד »

יוסף ישר

הרב יוסף ישר (נולד ב-י"א בסיוון תש"ח, 18 ביוני 1948) הוא רבה הראשי של העיר עכו וממלא מקום רבה של קריית ביאליק.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויוסף ישר · ראה עוד »

יוסי בן יוסי

יוסי בן יוסי היה פייטן יהודי שפעל בתקופה הקדם-קלאסית של הפיוט, ומשוער כי פעילותו הייתה במאה החמישית או המאה השישית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויוסי בן יוסי · ראה עוד »

יוזמות אברהם

250 פיקסלים יוזמות אברהם (לשעבר "יוזמות קרן אברהם") היא עמותה יהודית־ערבית המקדמת שילוב ושוויון בין יהודים וערבים אזרחי ישראל.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויוזמות אברהם · ראה עוד »

יוחנן הורקנוס הראשון

שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

יוחנן הכהן ברבי יהושע

יוחנן הכהן בירבי יהושע (כנראה בסביבות המאה ה-7 או המאה ה-8) היה פייטן שחי בארץ ישראל בתקופה הקלאסית של הפיוט.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויוחנן הכהן ברבי יהושע · ראה עוד »

יובנאליס

דֶקִימוּס יוּנִיוּס יוּבֶנָאלִיס (בלטינית: Decimus Iunius Iuvenalis; סביבות 60–130 לספירה) היה משורר סאטירי רומי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויובנאליס · ראה עוד »

יידוי אבנים

יידוי אבנים בבלעין, 2011 יידוי אבנים הוא ניסיון לפגוע פיזית בבני אדם או בכלי רכב על ידי זריקת אבנים בגדלים שונים.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויידוי אבנים · ראה עוד »

11 הנקודות

מיקום יישובי 11 הנקודות בנגב (באדום) ביחס ליישובי ימינו 11 הנקודות הן אחד-עשר יישובים אשר הוקמו במבצע התיישבות גדול בנגב הצפוני, במוצאי יום הכיפורים תש"ז י"א בתשרי, בלילה שבין 5 ל-6 באוקטובר 1946, ביוזמת הסוכנות היהודית.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ו11 הנקודות · ראה עוד »

1928 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1928 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ו1928 בארץ ישראל · ראה עוד »

1973 בישראל

1973 בישראל (ה'תשל"ג - ה'תשל"ד) הייתה השנה בה חגגה 25 שנה מיום היווסדה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ו1973 בישראל · ראה עוד »

1985 בישראל

1985 בישראל (ה'תשמ"ה-ה'תשמ"ו) הייתה השנה בה חגגה 37 שנה מיום היווסדה.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ו1985 בישראל · ראה עוד »

6 באוקטובר

6 באוקטובר הוא היום ה-279 בשנה (280 בשנה מעוברת), בשבוע ה-40 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ו6 באוקטובר · ראה עוד »

7 (מספר)

שלט בית מספר 7 ברחוב בירושלים 7 (במילים בלשון זכר: שבעה; בלשון נקבה: שבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 6 והבא לפני 8.

חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ו7 (מספר) · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יום_הכיפורים

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות