גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
326 יחסים: מאקו (עיר), מאיר איזנשטט, מאיר פוזנר, מאיר הכהן (אבי הש"ך), מנחם מאניש חיות, מנחם מנדל משקלוב, מנחם מנדל טאוב, מנחם בן זרח, מסכת ספר תורה, מסכת חלה, מסכת כתובות, מפעל הש"ס העולמי, מצדה, מצוות כתיבת ספר תורה, מקווה, מרדכי פלונגיאן, מרדכי בנט, מרדכי בריסק, מרדכי יפה, מרדכי יהודה ליב וינקלר, משנה ברורה, משפחת מנדלסון, משה סופר (ערלוי), משה צבי בוחבוט, משה שמשון בכרך, משה שניידר, משה בן אברהם מגזע צבי, משה גרינוולד, משה יוסף מרדכי מיוחס, מתנות עניים, מתתיהו היצהרי, מתיבתא (פירוש), מחזיר גרושתו, מבשרך לא תתעלם, מגן אברהם, מהר"ל מפראג, מוסא בן דוד וחיון, מורא אב ואם, מכון הרב מצליח, מיל (יחידת מידה), מיכאל שמעון מייא, ארבעה טורים, אריה לייב "הארוך" מקראקא, את והב בסופה, אתרא קדישא, אל תפתח פה לשטן, אלעזר מנחם מן שך, אלעזר לעוו, אלעזר חזן, אליעזר ניצברג, ..., אליעזר פאפו, אליעזר זאב רוזנבוים (ראחוב), אליעזר חזן, אחרונים, אחרי מות, קדושים אמור, אבן העזר, אבר מן החי, אבראהים פאשא, אברהם מונסון (השני), אברהם אמינוף, אברהם אבלי הלוי גומבינר, אברהם אהרן יודלוביץ', אברהם צבי הירש אייזנשטט, אברהם שלמה בידרמן, אברהם בן דוד יצחקי, אברהם בינג, אברהם דנציג, אברהם דרושקוביץ, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם ישעיהו קרליץ, אגרות משה, אהרן קצנלנבוגן, אהרן בכור אלחדיף, אהרן כץ, אהרון הכהן מלוניל, אורחותיך למדני, אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, אינקונבולה, איסור אכילת דם, איסור פדיון בכור בהמה טהורה, איסור לימוד תורה לנוכרי, איסור והיתר, איסור והיתר הארוך, נפתלי משכיל לאיתן, נפתלי צבי שמרלר, נחמן שמואל יעקב מיודסר, נחמיה גינזבורג, נחלת צבי, נחום ויידנפלד, נושאי כליו של השולחן ערוך, נותן טעם, ספרייה תורנית, סדר נשים, סדר נזיקין, סדר קדשים, סדר זרעים, סכין שחיטה, עקרות הלכתית, ערוך השולחן, עבד כנעני, עבדאללה סומך, עבדות בחברה היהודית העות'מאנית בראשית העת החדשה, עוני, עובר ירך אמו, עובדיה יוסף, פנחס הורוביץ, פסקי תשובות, פרס לספרות תורנית בני ברק, פרקי דרבי אליעזר, פרי מגדים, פרישה סמוך לווסת, פוסק, פינחס שרייבר, צמצום (הלכה), צמח צדק (ספר), צאת הכוכבים, צאלח צאלח, צניעות (יהדות), צבי הירש בן עזריאל, צבי יהודה קוק, צדקה (יהדות), צדוק הכהן מלובלין, צווח ככרוכיה, קרן אברהם הכהן, קבורה (יהדות), קהילת יהודי סטרי, קיצור שולחן ערוך, קידוש בכורות, קידוש השם, רמב"ן, ראשונים, ראובן וובשת, רפאל ברוך טולידאנו, רפאל בירדוגו, רשע (הלכה), רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, רב, שמעון סופר (מכתב סופר), שמואל עמאר, שמואל בן זקן, שמואל בורנשטיין, שמואל ירונדי, שמירת הנפש, שאול משה זילברמן, שאול בראך, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, שניאור זלמן מלאדי, שערי תשובה (אורח חיים), שעטנז, שעון שבת (הלכה), שעות זמניות, שפתי כהן, שרגא פייבל כהן, שתילי זיתים, שלמה סיריליו, שלמה קמחי, שלמה קלוגר, שלמה זלמן אהרנרייך, שלמה זלמן אוירבך, שלמה גורן, שלמה הכהן (רב), שלום מרדכי שבדרון, שחיטה (הלכה), שבעה נקיים, שבתי הכהן, שונה הלכות, שולחן ערוך, שולחן ערוך הרב, שוחט, שובבי"ם, תפיסה (משפט עברי), תקנות הקהילה, תרומה (הלכה), תשעה באב, תלמוד תורה (מצווה), תלמיד חכם שסרח, תורתו אומנותו, תורה ועבודה, תכריכים, לא תשנא את אחיך בלבבך, לא תחרוש בשור ובחמור יחדו, לא ילבש, לוי רבינוביץ, טעמי המקרא, טרפה, טהרת המת, טומאת יולדת, זמיר כהן, זכריה מנדל בן אריה לייב, חנניה חביב אזולאי, חנניה יום טוב ליפא דייטש, חסיד (הלכה), חקקי לב, חקרי לב, חתיכה נעשית נבלה, חלב נוכרי, חלב זכר, חלה (מתנות כהונה), חזקיה די סילוה, חזון איש, חוקות הגויים, חוט המשולש, חוות דעת (פירושונים), חידוש עבודת הקורבנות, חיים אברהם אישטרושה, חיים חייקל גרינברג, חיים בן עטר, חיים ביד, חיים יהודה אברהם, חיים יוסף דוד אזולאי, בן-ציון מאיר חי עוזיאל, בן-ציון מוצפי, באר היטב, בצלאל הכהן, ברוך קאלומיטי, ברוך תאומים-פרנקל, ברוך לאווסקי, ברוך גיגי, ברכת השחיטה, ברית מילה, בשר שנתעלם מן העין, בשר בחלב, בגדאד, בכור בהמה טהורה, בישול בחמה, בית הוראה, גרשון שטרן, גבאי צדקה, גבריאל דסאואר, דניאל מהורדנה, דעת כהן, דפוס אברהם כונת, דבר שיש לו מתירין, דוב ליאור, דובער שניאורי, דוד פארדו, דוד צבי הופמן, דוד שלוש, דינא דמלכותא דינא, ה'ת"ז, ה'תס"ו, המתיבתא (ורשה), המגיד ממזריטש, המדפיסים העליץ, העיטור, הקפת הראש, הקהילה היהודית באנטופול, הלעיטהו לרשע וימות, הלל בן נפתלי הירץ, הלכה, הזכות לפרטיות, כ"א בניסן, כ"ג באדר, כניסה להר הבית (הלכה), כף החיים, כתבי הראי"ה, כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה, כלאיים, כולל אברכים, כוח דהיתרא עדיף, ימי טוהר, יעקב משולם אורנשטיין, יעקב עמדין, יעקב לורברבוים, יעקב טננבוים, יעקב חי זריהן, יעקב חיים סופר, יעקב בן אשר, יעקב בן חביב, יעקב גזונדהייט, יעקב דורון, יעקב ישראל זובר, יפה ללב, יצחק מאיר אלתר, יצחק ארובאש, יצחק אייזיק חבר, יצחק שבדרון, יצחק לוי (רב עיר), יצחק חיות (זרע יצחק), יצחק בואינו, יצחק דאנציג, יצחק הלוי סגל, יקותיאל יהודה הלברשטאם, ירוחם הירשקוביץ כהנא, ישעיה הלוי, ישראל שמואל קליהרי, ישראל יהושע מקוטנא, יששכר דוב קהאן, ישיבת פרשבורג, ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (המרכזית – 770), ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר, ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר), ילקוט יוסף, יחזקאל עזרא רחמים, יחזקאל פנט (מראה יחזקאל), ידידיה מונסונייגו, יהדות קונסרבטיבית, יהדות חרדית, יהונתן אייבשיץ, יהושע אהרן צבי ויינברגר, יהושע ענבל, יהושע זליג תרשיש, יהודה אסאד, יהודה אשכנזי (רב טורקי), יהודה עייאש, יהודה שפירא (רב), יהודה לנדא, יהודה הרצל הנקין, יו"ד, יואל סירקיש, יואב רוזנבוים, יום ליקוט עצמות, יום טוב קריספין, יונה מצגר, יונה לנדסופר, יוסף מולכו, יוסף אלימלך כהנא, יוסף רוזין, יוסף רייזין, יוסף שלום אלישיב, יוסף תאומים, יוסף זונדל הוטנר, יוסף בירדוגו (מקנס), יוסף דוד (רב), יין נסך, ייהרג ואל יעבור. להרחיב מדד (276 יותר) »
מאקו (עיר)
מאקו (בהונגרית: Makó, ברומנית: Macău, ביידיש: מאַקאָוו) היא עיר בדרום מזרח הונגריה, במרחק 20 קילומטרים מהגבול עם רומניה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומאקו (עיר) · ראה עוד »
מאיר איזנשטט
הרב מאיר בן יצחק איזנשטט (מהר"ם א"ש; ת"ל, 1670 - כ"ז בסיון תק"ד, 7 ביוני 1744, אייזנשטט), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומאיר איזנשטט · ראה עוד »
מאיר פוזנר
רבי מאיר פוזנר (ה'תפ"ה, 1725 - כ"ה בשבט ה'תקס"ז, 3 בפברואר 1807), מחבר ספר בית מאיר ואב"ד קניגסברג ושוטלנד שבעיר דנציג שבפולין.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומאיר פוזנר · ראה עוד »
מאיר הכהן (אבי הש"ך)
רבי מאיר הכהן (מכונה גם "מהר"ם כ"ץ"; נפטר בסביבות שנת ה'ת"ג, 1643), היה אב"ד באמסטיבובה ובמוהילב שבאיחוד הפולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומאיר הכהן (אבי הש"ך) · ראה עוד »
מנחם מאניש חיות
רבי מנחם מאניש חיות (נפטר ב-1636) היה הרב, ריש מתיבתא, ואב בית הדין של הקהילה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומנחם מאניש חיות · ראה עוד »
מנחם מנדל משקלוב
רבי מנחם מנדל אשכנזי בן ברוך בנדט משקלוב (ת"ק 1740 בערך - ל' בשבט ה'תקפ"ז, 27 בפברואר 1827) היה רב, מקובל, מתלמידיו המובהקים של הגר"א, ראשון העולים בעליית תלמידי הגר"א, מנהיג קהילת הפרושים בצפת ולאחר מכן בירושלים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומנחם מנדל משקלוב · ראה עוד »
מנחם מנדל טאוב
האדמו"ר מקאליב, 1978 עם הרב משה שטרנבוך רבי מנחם מנדל טאוב (תרפ"ד - כ"ג בניסן ה'תשע"ט; 1923 – 28 באפריל 2019) היה האדמו"ר מקאליב, ניצול השואה שהקדיש את ימיו למען הנצחת זכרם של הנרצחים בשואה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומנחם מנדל טאוב · ראה עוד »
מנחם בן זרח
רבי מנחם בן אהרן בן זרח היה רב מתקופת הראשונים שפעל בספרד במאה ה-14, מחבר הספר צידה לדרך.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומנחם בן זרח · ראה עוד »
מסכת ספר תורה
מסכת ספר תורה היא חיבור הנמנה עם המסכתות הקטנות.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומסכת ספר תורה · ראה עוד »
מסכת חלה
מסכת חַלָּה היא המסכת התשיעית בסדר זרעים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומסכת חלה · ראה עוד »
מסכת כתובות
מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18 מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומסכת כתובות · ראה עוד »
מפעל הש"ס העולמי
ביאלא) טבת ה'תשמ"ג מפעל הש"ס או בשמו המלא מפעל הש"ס הכללי בהיכלי התורה הוא מיזם שנוסד בשנת ה'תשל"ח על ידי האדמו"ר מצאנז, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, אשר ראה בלימוד מקיף, ובקיאות בכל הש"ס, בסיס ללימוד נכון וראוי, והדגיש זאת בשיחותיו השונות.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומפעל הש"ס העולמי · ראה עוד »
מצדה
מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומצדה · ראה עוד »
מצוות כתיבת ספר תורה
מצוות כתיבת ספר תורה היא מצוות עשה מהתורה המחייבת כל אדם מישראל לכתוב לעצמו ספר תורה ולהחזיקו ברשותו.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומצוות כתיבת ספר תורה · ראה עוד »
מקווה
מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומקווה · ראה עוד »
מרדכי פלונגיאן
מרדכי פְּלוּנְגיאן (ה'תקע"ד, 1814 – כ"ז בחשוון ה'תרמ"ד, 27 בנובמבר 1883) היה למדן, בלשן וסופר, מראשי משכילי וילנה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומרדכי פלונגיאן · ראה עוד »
מרדכי בנט
קברו של הרב מרדכי בנט (1753–1829) בבית הקברות היהודי במיקולוב רבי מרדכי בן אברהם בָּנֶט, או מהר"ם בנט (בכתיב שנהג אז: מרדכי בנעט, בלועזית: Marcus Benedict, "מרקוס בנדיקט"; ה'תקי"ג 1753 – י"ג באב ה'תקפ"ט 1829) היה אב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג, רבה הראשי של מוראביה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומרדכי בנט · ראה עוד »
מרדכי בריסק
הרב מרדכי בריסק (ידוע בכינוי מהר"ם בריסק; אביב ה'תרמ"ו, 1886 - י"א בסיוון ה'תש"ד, 2 ביוני 1944) היה מרבני טרנסילבניה בדור שלפני השואה שבה נספה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומרדכי בריסק · ראה עוד »
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומרדכי יפה · ראה עוד »
מרדכי יהודה ליב וינקלר
הרב מרדכי יהודה ליב וינקלר (ה'תר"ה – י"ז בתמוז ה'תרצ"ב; 1844–1932) היה רב הונגרי וראש ישיבה בעיירה מאד בהונגריה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומרדכי יהודה ליב וינקלר · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומשנה ברורה · ראה עוד »
משפחת מנדלסון
משפחת מנדלסון היא משפחה מיוחסת שהשפיעה רבות בכלל יהודי גרמניה ובפרט בחוגי תנועת ההשכלה היהודית, ממשפחה זו יצאו אנשי ציבור, מדענים, מוזיקאים ופילוסופים בעלי שם עולמי.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומשפחת מנדלסון · ראה עוד »
משה סופר (ערלוי)
רבי משה סופר (קרוי גם על שם חיבורו היד סופר; כ"ה באייר ה'תרמ"ה, 1885 – כ"א בסיוון ה'תש"ד, 1944) היה דיין באגר (ערלוי) שבהונגריה, ומחבר שו"ת "יד סופר", דור רביעי לחת"ם סופר.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומשה סופר (ערלוי) · ראה עוד »
משה צבי בוחבוט
הרב משה צבי ברוך בוחבוט (ו' בתשרי ה'תשכ"ד, 24 בספטמבר 1963 – כ"א באדר ב' ה'תשפ"ב, 24 במרץ 2022) היה רבה הספרדי של טבריה ומחבר ספרים בהלכה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומשה צבי בוחבוט · ראה עוד »
משה שמשון בכרך
הרב משה שמשון בכרך (ה'שס"ז, 1607 – כ"ט בניסן ה'ת"ל, 19 באפריל 1670) היה דרשן, פוסק ופייטן ממשפחת הרבנים בכרך, מצאצאי מהר"ל מפראג.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומשה שמשון בכרך · ראה עוד »
משה שניידר
הרב חיים משה יהודה (לייב) שניידר (תרמ"ה - כ"ה בכסלו תשט"ו, 1954) היה ראש ישיבת תורת אמת בפרנקפורט ובלונדון.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומשה שניידר · ראה עוד »
משה בן אברהם מגזע צבי
רבי משה בן אברהם מגזע צבי חי סביב אמצע המאה ה-17.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומשה בן אברהם מגזע צבי · ראה עוד »
משה גרינוולד
שו"ת ערוגת הבושם - מהדורה ראשונה, סוואליווע, תרע"ב הרב משה גרינוולד (י"א בשבט תרי"ג, ינואר 1853 – ז' באב תר"ע, 12 באוגוסט 1910) היה מגדולי רבני הונגריה בסוף המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומשה גרינוולד · ראה עוד »
משה יוסף מרדכי מיוחס
הרב משה יוסף מרדכי מיוחס (טבת ה'תצ"ח, 1738 – י"ג בתשרי ה'תקס"ו, 6 באוקטובר 1805) היה מחכמי ירושלים, שד"ר והראשון לציון.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומשה יוסף מרדכי מיוחס · ראה עוד »
מתנות עניים
על פי ההלכה, מתנות עניים הם חיובים להשאיר חלק מהיבול לעניים או למוסרו לעניים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומתנות עניים · ראה עוד »
מתתיהו היצהרי
רבי מתתיהו בר משה היצהרי היה מחכמי ספרד במאה ה-14 וה-15, פרשן ופילוסוף.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומתתיהו היצהרי · ראה עוד »
מתיבתא (פירוש)
ש"ס מתיבתא. מסכת חולין בחמישה כרכים תלמוד בבלי המבואר מתיבתא הוא שם מסחרי למהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי עם הרחבות והוספות שיוצאת לאור על ידי מכון עוז והדר.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומתיבתא (פירוש) · ראה עוד »
מחזיר גרושתו
מחזיר גרושתו הוא כינוי הלכתי למי שגירש את אשתו בגט ולאחר מכן מבקש לשאתה בשנית.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומחזיר גרושתו · ראה עוד »
מבשרך לא תתעלם
מִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם הוא ציווי מקראי לפיו אדם צריך לסייע לקרוביו, לכל אדם, או לעצמו.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומבשרך לא תתעלם · ראה עוד »
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומגן אברהם · ראה עוד »
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומהר"ל מפראג · ראה עוד »
מוסא בן דוד וחיון
הרב מוסא בן דוד וחיון (אוחיון, בן חיון) (סביב ה'תק"כ, 1760 – כ"ד באב ה'תקע"ז, 6 באוגוסט 1817) היה פוסק הלכה, מקובל, ראש ישיבה ודיין במרקש שבמרוקו בראשית המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומוסא בן דוד וחיון · ראה עוד »
מורא אב ואם
מורא אב ואם היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, שמחייבת התנהגות של יראת כבוד כלפי האב והאם ולא לעבור על דבריהם.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומורא אב ואם · ראה עוד »
מכון הרב מצליח
מכון הרב מצליח הוא מכון הוצאה לאור וההדרת ספרי קודש של ישיבת כסא רחמים בבני ברק, הנקרא על שם מייסד הישיבה בתוניס, הרב מצליח מאזוז.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומכון הרב מצליח · ראה עוד »
מיל (יחידת מידה)
מיל או מייל היא יחידת אורך.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומיל (יחידת מידה) · ראה עוד »
מיכאל שמעון מייא
הרב מיכאל שמעון מייא (? - י"א בסיון ה'תקצ"ג, 29 במאי 1833) היה למדן ובעל בית דפוס משפחתי בברסלאו.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ומיכאל שמעון מייא · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: יורה דעה וארבעה טורים · ראה עוד »
אריה לייב "הארוך" מקראקא
רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא (ביידיש: דער הויכער ר' לייב; נפטר ט"ו באייר תל"א, 25 באפריל 1671) היה רב פולני במאה ה-17, רבן של פשמישל וקראקא.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואריה לייב "הארוך" מקראקא · ראה עוד »
את והב בסופה
את וָהֵב בסופה הוא ניב מקראי-חז"לי המשמש כהצהרה כי למרות חילוקי דעות חריפים בלימוד התורה, ניתן להישאר בידידות.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואת והב בסופה · ראה עוד »
אתרא קדישא
אַתְרָא קַדִּישָׁא (בארמית: "מקום קדוש") הוא ארגון חרדי הפועל להגנתם ושימורם של קברי יהודים בישראל ובעולם, מתוך אידאולוגיה הלכתית של כבוד המת.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואתרא קדישא · ראה עוד »
אל תפתח פה לשטן
"אל תפתח פה לשטן" הוא ניב עברי המשמש כמשפט אזהרה, לשמור על לשון נקייה ולא לומר דבר רע על מנת שלא יתרחש.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואל תפתח פה לשטן · ראה עוד »
אלעזר מנחם מן שך
הרב שך (שני משמאל) בישיבה הראשונה של מועצת גדולי התורה של דגל התורה, תשמ"ט, 1989 הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 – ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »
אלעזר לעוו
רבי אלעזר לעוו (ה'תקי"ח, 1758 – כ"ז בשבט ה'תקצ"ז, 2 בפברואר 1837) היה רב במוראביה ובוהמיה ובסוף ימיו בהונגריה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואלעזר לעוו · ראה עוד »
אלעזר חזן
הרב אלעזר חזן (סביב ה'תק"ן 1790 - י"ג בחשוון ה'תרכ"ו 1865) היה רבה של מרקש וראש הישיבה בעיר.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואלעזר חזן · ראה עוד »
אליעזר ניצברג
הרב אליעזר ניצברג כריכת הספר דמשק אליעזר הרב אליעזר ניצברג (ה'תר"ט, 1849 – ה'תרצ"ה, 1935) מהזרם הליטאי, נחשב לאחד מגדולי דורו בתורה, בחריפות ובבקיאות.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואליעזר ניצברג · ראה עוד »
אליעזר פאפו
הרב אליעזר ב"ר יצחק פאפו (תקמ"ו - כ' בתשרי תקפ"ח; 1786 – 11 באוקטובר 1827) היה פוסק ומקובל.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואליעזר פאפו · ראה עוד »
אליעזר זאב רוזנבוים (ראחוב)
רבי אליעזר זאב רוזנבוים (י' בסיון תרפ"ט - י"ח בכסלו תשנ"ט) היה האדמו"ר מראחוב.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואליעזר זאב רוזנבוים (ראחוב) · ראה עוד »
אליעזר חזן
הרב אליעזר חזן היה רב, פרשן ודיין באזמיר ובירושלים, ממקובלי ישיבת המקובלים בית אל.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואליעזר חזן · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואחרונים · ראה עוד »
אחרי מות, קדושים אמור
אחרי מות, קדושים אמור הוא פתגם עממי המשקף נורמה שלפיה לאחר מותו של אדם אין לדבר בגנותו, ויש לעסוק רק במעלותיו.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואחרי מות, קדושים אמור · ראה עוד »
אבן העזר
אבן העזר (בראשי תיבות: אה"ע או אבה"ע) הוא החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואבן העזר · ראה עוד »
אבר מן החי
הפרה כשרה למאכל רק לאחר המתתה בשחיטה. אכילת אבר שניטל ממנה בעודה חיה – אסורה. אבר מן החי הוא שמה של מצוות לא תעשה האוסרת אכילת אבר שניטל מבעל חיים בעודו חי, גם לאחר מיתת בעל החיים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואבר מן החי · ראה עוד »
אבראהים פאשא
איבראהים מחמד עלי באשא, ציור של צ׳רלס פיליפ לריווייר. אִבּראהים מחמד עלי פאשא (בערבית: إبراهيممحمد علي باشا; תעתיק מדויק: אבראהים מחמד עלי באשא; 1789–1848) היה קצין מצרי שנלחם בהצלחה נגד האימפריה העות'מאנית והשתלט על סוריה ועל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואבראהים פאשא · ראה עוד »
אברהם מונסון (השני)
רבי אברהם מונסון (מכונה גם: אברהם מונסון האחרון; ה'ת"מ, 1680 בערך – ה'תק"כ, 1760 בערך) היה מחכמי טיטואן שבמרוקו ור"מ ודיין בקהיר שבמצרים ומחברם של ספרים רבים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואברהם מונסון (השני) · ראה עוד »
אברהם אמינוף
הרב אברהם אמינוף, 1925 הרב אברהם אמינוף תלמודי (ה'תרי"ז, 1857 – ט' בשבט ה'תרצ"ט, 1939) היה רבה ומנהיגה של הקהילה הבוכרית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואברהם אמינוף · ראה עוד »
אברהם אבלי הלוי גומבינר
רבי אברהם אבלי (אַבֶּא'לֶה) הלוי גומבינר (ה'שצ"ז, 1637 – ג' בתשרי ה'תמ"ג, 5 באוקטובר 1682), מגדולי האחרונים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואברהם אבלי הלוי גומבינר · ראה עוד »
אברהם אהרן יודלוביץ'
הרב אברהם אהרן יודלוביץ (ה'תר"י - 1850 - ה' בשבט ה'תר"ץ - 1930) שימש כרב במנצ'סטר ובבוסטון ולימים היה רב ואב בית דין לאנשי בית הכנסת קהל עדת ישורון של אנשי לובץ' בניו יורק, רב הכולל לאגודת הקהילות בניו יורק ונשיא אגודת הרבנים המטיפים של ארצות הברית וקנדה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואברהם אהרן יודלוביץ' · ראה עוד »
אברהם צבי הירש אייזנשטט
הרב אברהם צבי הירש אייזנשטט (ה'תקע"ג, 1813, ביאליסטוק – ג' באלול ה'תרכ"ח, 1868, קניגסברג) היה רב ופוסק הלכה ב.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואברהם צבי הירש אייזנשטט · ראה עוד »
אברהם שלמה בידרמן
רבי אברהם שלמה בידרמן (א' באדר ב' ה'תרפ"ז, 5 במרץ 1927 – ט"ז בשבט ה'תש"ס, 23 בינואר 2000) היה האדמו"ר מחסידות לעלוב בירושלים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואברהם שלמה בידרמן · ראה עוד »
אברהם בן דוד יצחקי
רבי אברהם בן דוד יצחקי (תכ"א, 1661 - י"ג בסיוון תפ"ט, 1729) היה הראשון לציון בשנים 1715–1722.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואברהם בן דוד יצחקי · ראה עוד »
אברהם בינג
הרב אברהם הלוי בינג ידוע גם בתור מורנו רבי אברהם סג"ל בינגא (ה'תקי"ב, 1752, פרנקפורט – ה' באדר ה'תר"א, 26 בפברואר 1841, הכברג-וירצבורג).
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואברהם בינג · ראה עוד »
אברהם דנציג
רבי אברהם דאנציג (ה'תק"ח, 1748 – ד' בתשרי ה'תקפ"א, 1820) היה מחברם של ספרי ההלכה חיי אדם, חכמת אדם ובינת אדם.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואברהם דנציג · ראה עוד »
אברהם דרושקוביץ
הרב אברהם דרושקויץ (גם דרושקאוויץ, ? - אב תש"א, אוגוסט 1941), מחניכי תנועת המוסר ותלמיד רבי שמחה זיסל, "הסבא מקלם".
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואברהם דרושקוביץ · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אברהם ישעיהו קרליץ
הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »
אגרות משה
אגרות משה היא סדרת ספרי שאלות ותשובות שכתב הרב משה פיינשטיין בנושאי הלכה, הנחשבת ליצירתו העיקרית והחשובה ביותר.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואגרות משה · ראה עוד »
אהרן קצנלנבוגן
קברו בהר הזיתים הרב אהרן שלמה הלוי קצנלנבוגן (נפטר בי"ג בכסלו ה'תשל"ט, 1978) היה ראש ישיבת תורה ויראה ממייסדי נטורי קרתא ומנהיגם בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואהרן קצנלנבוגן · ראה עוד »
אהרן בכור אלחדיף
רבי אהרן בכור אלחדיף (מכונה "אב"א"; ה'תקצ"ה - ה'תרס"ט; 1835–1909) היה רב ושד"ר, שכיהן כרב הראשי והחכם באשי של טבריה וכרב הראשי לצפת.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואהרן בכור אלחדיף · ראה עוד »
אהרן כץ
כץ.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואהרן כץ · ראה עוד »
אהרון הכהן מלוניל
רבי אהרון הכהן מלוניל או אהרון בן יעקב הכהן הוא ראשון פרובאנסלי שפעל בסוף המאה ה-13 ובתחילת המאה ה-14, מחבר הספר ארחות חיים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואהרון הכהן מלוניל · ראה עוד »
אורחותיך למדני
אורחותיך למדני הוא ספר שאלות ותשובות בן שמונה חלקים מאת מחבר עלום שם העוסק בנושאים בארבעת חלקי השולחן ערוך: אורח חיים, אבן העזר, חושן משפט, יורה דעה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואורחותיך למדני · ראה עוד »
אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד
אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לשחוט בהמה יחד עם הילד שלה באותו יום.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד · ראה עוד »
אינקונבולה
תנ"ך שנדפס ב-1497 אינקונבולה (מלטינית Incunabulum, וברבים Incunabula, מילולית "חיתולים" ובהשאלה "עריסה", "ערש", "השלבים הראשונים של החיים") הוא כינוי כללי לספרי הדפוס הראשונים, שנדפסו משנת 1444 ועד שנת 1500.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואינקונבולה · ראה עוד »
איסור אכילת דם
איסור אכילת דם הוא מצוות לא תעשה מהתורה האוסרת על אכילת דם חיה, בהמה או עוף.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואיסור אכילת דם · ראה עוד »
איסור פדיון בכור בהמה טהורה
איסור פדיון בכור בהמה טהורה הוא מצוות לא תעשה מתרי"ג מצוות, לפיה אין לפדות בכור בהמה טהורה מכיוון שהוא קודש להקרבה כקרבן על המזבח.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואיסור פדיון בכור בהמה טהורה · ראה עוד »
איסור לימוד תורה לנוכרי
בספרות חז"ל, לימוד תורה לנוכרי הוא דין הלכתי, שלפיו אסור ללמד תורה, למעט דיני שבע מצוות בני נח, לאדם שאינו יהודי.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואיסור לימוד תורה לנוכרי · ראה עוד »
איסור והיתר
ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואיסור והיתר · ראה עוד »
איסור והיתר הארוך
איסור והיתר הארוך (ידוע בקיצור או"ה) הוא ספר על הלכות איסור והיתר.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ואיסור והיתר הארוך · ראה עוד »
נפתלי משכיל לאיתן
נפתלי מַשְֹכִּיל לְאֵיתָן (נכתב גם משכילאיתן, וכן משכיללאיתן, משכיל איתן; בהגייה האשכנזית המקורית: "מַסְכִּילֵיסוֹן"; ברוסית: Маскилейсон Нафтали; בפולנית: Maskilejson; באנגלית: Maskileyson, Maskileison, Maskeleison; י"ז באדר א' תקפ"ט, 20 בפברואר 1829, ראדושקוביץ', פלך מינסק – ו' בכסלו תרנ"ח, 19 בנובמבר 1897, מינסק) היה מהדיר ספרים עברי ומחבר מפורסם בזכות עצמו, סוחר במשלח ידו, שחי ופעל בעיר מינסק שברוסיה (רוסיה הלבנה).
חָדָשׁ!!: יורה דעה ונפתלי משכיל לאיתן · ראה עוד »
נפתלי צבי שמרלר
הרב נפתלי צבי שמרלר (ר' הערשאלע; ז' בניסן תרמ"ח, מרץ 1888 - כ"ה בסיוון תש"ח, 2 ביולי 1948) היה ראש ישיבה חסידי בגליציה ובירושלים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ונפתלי צבי שמרלר · ראה עוד »
נחמן שמואל יעקב מיודסר
הרב נחמן שמואל יעקב מיודסר (נפטר בג' בניסן ה'תש"ח, 12 באפריל 1948) היה רב פולני שעלה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ונחמן שמואל יעקב מיודסר · ראה עוד »
נחמיה גינזבורג
ממוזער הרב נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה (ט"ו בשבט ה'תקמ"ח – ט"ו בשבט ה'תרי"ב; 24 בינואר 1788 – 5 בפברואר 1852) היה רב, פרשן ופוסק.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ונחמיה גינזבורג · ראה עוד »
נחלת צבי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ונחלת צבי · ראה עוד »
נחום ויידנפלד
הרב נחום ויידנפלד (תרל"ה, 1875 - ד' בכסלו ת"ש, נובמבר 1939) היה רבה של דומברובה (Dąbrowa Tarnowska) שבגליציה, מחבר שו"ת "חזון נחום", מגדולי המשיבים בגליציה בתקופתו.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ונחום ויידנפלד · ראה עוד »
נושאי כליו של השולחן ערוך
571x571pxנושאי כליו של השולחן ערוך הוא שמם הקיבוצי של פרשני ספר השולחן ערוך אשר חיבר רבי יוסף קארו.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ונושאי כליו של השולחן ערוך · ראה עוד »
נותן טעם
נותן טעם הוא מושג בהלכות איסור והיתר.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ונותן טעם · ראה עוד »
ספרייה תורנית
ספרייה תורנית (הקרויה לעיתים קרובות אוצר ספרים) היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים וספרי עזר אשר נוצרה כדי לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וספרייה תורנית · ראה עוד »
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וסדר נשים · ראה עוד »
סדר נזיקין
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וסדר נזיקין · ראה עוד »
סדר קדשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וסדר קדשים · ראה עוד »
סדר זרעים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וסדר זרעים · ראה עוד »
סכין שחיטה
סכין שחיטה (נקראת גם חלף) היא סכין ייעודית המשמשת ביהדות לשחיטת בהמות, חיות ועופות טהורים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וסכין שחיטה · ראה עוד »
עקרות הלכתית
"עקרות הלכתית" (לעיתים גם עקרות דתית או אי־פריון הלכתי) הוא מצב שבו אישה יהודייה בריאה ופוריה אינה יכולה להרות בשל קיום הלכות נידה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ועקרות הלכתית · ראה עוד »
ערוך השולחן
הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וערוך השולחן · ראה עוד »
עבד כנעני
בהלכה היהודית, עבד כנעני (או שפחה כנענית, המקבילה הנשית) הוא גוי שנמכר ליהודי לעבדות.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ועבד כנעני · ראה עוד »
עבדאללה סומך
הרב עובדיה אברהם יוסף סומך (ידוע בכינויו רבי עבדאללה סומך) (ה'תקע"ג, 1813 – י"ח באלול ה'תרמ"ט, 13 בספטמבר 1889) היה פוסק, איש חינוך, ראש ישיבה ומנהיגה של יהדות בבל של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ועבדאללה סומך · ראה עוד »
עבדות בחברה היהודית העות'מאנית בראשית העת החדשה
לאורך כל ההיסטוריה היהודית אחוזי המסחר והשימוש של יהודים בעבדים לא נפל מזה של החברות שבהן הם חיו, אלא אם כן נאסר הדבר עליהם מסיבות שונות.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ועבדות בחברה היהודית העות'מאנית בראשית העת החדשה · ראה עוד »
עוני
עוני יתומים – תומאס קנינגטון עוני הוא מצב קיומי נתון, אשר בו אין לאדם, למשפחה או לקבוצת בני אדם המהווים יחידה כלכלית אחת, הכנסה נדרשת ואמצעים חומריים הולמים כדי לקיים את עצמם.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ועוני · ראה עוד »
עובר ירך אמו
230px עובר ירך אמו הוא כלל תלמודי, לפיו עובר נחשב כחלק מגוף אמו ואין להחשיבו כגוף נפרד.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ועובר ירך אמו · ראה עוד »
עובדיה יוסף
הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ועובדיה יוסף · ראה עוד »
פנחס הורוביץ
הרב פנחס הלוי איש הורוויץ (ה'תצ"א - ד' תמוז ה'תקס"ה; 1731–1805), היה רבה של פרנקפורט דמיין ומתלמידי המגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ופנחס הורוביץ · ראה עוד »
פסקי תשובות
פסקי תשובות היא סדרת ספרי הלכה, האוספים פסקים מעשיים מספרי פוסקים וספרי שו"ת בעיקר מפוסקי זמנינו.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ופסקי תשובות · ראה עוד »
פרס לספרות תורנית בני ברק
פרס לספרות תורנית בני ברק הוא פרס הניתן בנושא הכתיבה התורנית וההלכתית מטעם עיריית בני ברק.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ופרס לספרות תורנית בני ברק · ראה עוד »
פרקי דרבי אליעזר
פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ופרקי דרבי אליעזר · ראה עוד »
פרי מגדים
פרי מגדים הוא חיבור על השולחן ערוך חלק אורח חיים ויורה דעה, שנכתב על ידי רבי יוסף תאומים שנודע בעיקר בזכות חיבורו זה, והוא אחד החיבורים הידועים והנחשבים שנדפסו על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ופרי מגדים · ראה עוד »
פרישה סמוך לווסת
מחזור וסת אופייני בהלכות טהרת המשפחה פרישה סמוך לווסת היא החיוב על בני זוג להימנע מקיום יחסי אישות, במועד שעל פי ההלכה צפוי וסת האישה להופיע.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ופרישה סמוך לווסת · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ופוסק · ראה עוד »
פינחס שרייבר
הרב פנחס שרייבר (כונה גם: ר' פיניע; י"ח בשבט תרצ"א, 5 בפברואר 1931 - ד' בטבת תש"ע, 21 בדצמבר 2009) היה רב ודיין חרדי, ראש ישיבת ברסלב בבני ברק, רב קהילה ליטאית ואב"ד באשדוד, ודיין ממייסדי בית הדין של הרב נסים קרליץ.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ופינחס שרייבר · ראה עוד »
צמצום (הלכה)
בהלכה, צמצום הוא מונח המתייחס לדיוק האנושי ולמגבלותיו.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וצמצום (הלכה) · ראה עוד »
צמח צדק (ספר)
צמח צדק הוא שמם של סדרת ספרים בהלכה, שאלות ותשובות הלכתיות, פסקי דינים, וחידושים על הש"ס מאת רבי מנחם מנדל שניאורסון - האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וצמח צדק (ספר) · ראה עוד »
צאת הכוכבים
הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וצאת הכוכבים · ראה עוד »
צאלח צאלח
מארי צאלח בן יחיא צאלח (מכונה: מהר"ץ, ה'תכ"ה – כ"ד בכסלו ה'תק"ט, 1665 – 15 בדצמבר 1748) היה חכם מחכמי יהדות צנעא במאה ה-18, ודיין בבית הדין הגדול בצנעא.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וצאלח צאלח · ראה עוד »
צניעות (יהדות)
צניעות במשמעה הרחב מייצגת אופן התנהגות מוסרית שעיקרה הימנעות מהתנהגות מוחצנת האמורה להעיד על תכונותיו של האדם.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וצניעות (יהדות) · ראה עוד »
צבי הירש בן עזריאל
רבי צבי הירש בן עזריאל (נפטר בכ"ב באייר ה'תצ"ג, 1733) היה פוסק הלכה יהודי-פולני, ומחבר הספרים בית לחם יהודא ועטרת צבי על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וצבי הירש בן עזריאל · ראה עוד »
צבי יהודה קוק
הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 – י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וצבי יהודה קוק · ראה עוד »
צדקה (יהדות)
צְדָקָה היא מתן עזרה חומרית או מנטלית לנזקק אשר חלקה מוטלת כחובה הלכתית וחלקה ניתנת על בסיס התנדבותי.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וצדקה (יהדות) · ראה עוד »
צדוק הכהן מלובלין
רבי צדוק הכהן רבינוביץ'־רובינשטיין מלובלין (כ"ג בשבט ה'תקפ"ג - ט' באלול ה'תר"ס; 4 בפברואר 1823 - 3 בספטמבר 1900).
חָדָשׁ!!: יורה דעה וצדוק הכהן מלובלין · ראה עוד »
צווח ככרוכיה
צווח כִּכְרוּכְיָה הוא ניב ארמי-תלמודי שמופיע גם מאוחר יותר בספרות ההלכה ופירושו "צועק בקול גדול".
חָדָשׁ!!: יורה דעה וצווח ככרוכיה · ראה עוד »
קרן אברהם הכהן
קרן אברהם הכהן היא קרן חרדית המעניקה מלגות לעידוד לימוד התורה וההלכה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וקרן אברהם הכהן · ראה עוד »
קבורה (יהדות)
קבורת המת היא מצוות עשה מהתורה לקבור את המתים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וקבורה (יהדות) · ראה עוד »
קהילת יהודי סטרי
קהילת יהודי סְטְרִי הייתה קהילה יהודית ששכנה בעיר סטרי שבמחוז לבוב, למרגלות הרי הקרפטים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וקהילת יהודי סטרי · ראה עוד »
קיצור שולחן ערוך
קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וקיצור שולחן ערוך · ראה עוד »
קידוש בכורות
ביהדות, מצוות קידוש הבכורות היא מצווה שניתנה לבני ישראל ביציאת מצרים ועיקרה הוא הקדשת בכורות האדם והבהמה לאל.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וקידוש בכורות · ראה עוד »
קידוש השם
קידוש השם היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יהודי חייב למסור את נפשו למען קידוש שמו של האל, במקרים בהם חל דין של יהרג ואל יעבור, ובעיקר על העבירות החמורות - עבודה זרה, שפיכות דמים, וגילוי עריות.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וקידוש השם · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ורמב"ן · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וראשונים · ראה עוד »
ראובן וובשת
הרב וובשת בפגישת תיאום בנוגע למגוון פניות בנושא יהודי אתיופיה, המגיעות ללשכת הראשון לציון. הרב ראובן וובשת (נולד בכ"ז בסיוון ה'תש"ל, 1 ביולי 1970 באמבובר) הוא רב ישראלי יליד אתיופיה, המכהן מתחילת שנת 2018 בתפקיד הרב הראשי ליהדות אתיופיה מטעם הרבנות הראשית לישראל, יקיר העיר נתיבות ומחבר ספרי דרוש והלכה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וראובן וובשת · ראה עוד »
רפאל ברוך טולידאנו
רבי רפאל ברוך טולידאנו (תר"ן, 1890 - י"ח בחשוון תשל"א, 17 בנובמבר 1970) היה רבה וראש אבות בתי הדין של מקנס שבמרוקו.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ורפאל ברוך טולידאנו · ראה עוד »
רפאל בירדוגו
רבי רפאל בירדוגו (תק"ז, 1747 – הושענא רבא תקפ"ב, 17 באוקטובר 1821), הידוע בכינוי המלאך רפאל היה מגדולי חכמי ופוסקי מרוקו, מקובל ודרשן.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ורפאל בירדוגו · ראה עוד »
רשע (הלכה)
בהלכה, רשע הוא תואר שעשוי להינתן לאדם שעובר על ההלכה במזיד.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ורשע (הלכה) · ראה עוד »
רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש היא רשת ישיבות חסידות חב"ד בעולם.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ורשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ורב · ראה עוד »
שמעון סופר (מכתב סופר)
הרב שמעון סופר (י"ג בטבת תקפ"א, 1820 – י"ז באדר ב' תרמ"ג, 1883) היה בנו של החת"ם סופר, כיהן כרב במטרסדורף ולאחר מכן היה רב ואב"ד קרקוב.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושמעון סופר (מכתב סופר) · ראה עוד »
שמואל עמאר
רבי שמואל עמאר (ה'תק"ץ, 1830 - י"ח באלול ה'תרמ"ט, 14 בספטמבר 1889) היה דיין, משורר, ומקובל בעיר מקנס שבמרוקו, מחבר הספרים "דבר שמואל" ו"שמע שמואל".
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושמואל עמאר · ראה עוד »
שמואל בן זקן
רבי שמואל בן זקן (מכונה: הרשב"ז), היה דרשן ופרשן, מהחכמים הבולטים של יהדות פאס במאה ה-18, ומחברם של ביאורים למסכתות התלמוד.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושמואל בן זקן · ראה עוד »
שמואל בורנשטיין
רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (ד' בחשוון ה'תרט"ז, 2 בנובמבר 1856 – כ"ד בטבת ה'תרפ"ו, 8 בינואר 1926) היה האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל" על התורה ומועדי השנה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושמואל בורנשטיין · ראה עוד »
שמואל ירונדי
רבי שמואל ירונדי מגירונה (ה'צ"ה 1335 - ?) היה ראשון שחי ופעל בספרד במאה ה-14.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושמואל ירונדי · ראה עוד »
שמירת הנפש
התחסן מפני חצבת בנימוק של "ונשמרתם" ממוזער שמירת הנפש הוא שם כולל לכמה פסוקים במקרא המזהירים בנוגע לשמירת הנפש.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושמירת הנפש · ראה עוד »
שאול משה זילברמן
הרב שאול משה זילברמן (ט"ו באלול תר"י, אוגוסט 1850 - כ"ג בתמוז תרצ"ט, יולי 1939) היה רב בפולין, כיהן ברבנות במספר ערים, ונודע על שם רבנותו בוויירושוב.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושאול משה זילברמן · ראה עוד »
שאול בראך
הרב שאול בראך (כ"ט בשבט ה'תרכ"ה – כ"ו בשבט ה'ת"ש; 25 בפברואר 1865 – 5 בפברואר 1940) היה פוסק הונגרי-צ'כוסלובקי, אב בית דין מאגנדורף, קרולי וקאשוי.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושאול בראך · ראה עוד »
שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו
ש"י עגנון, מחבר הסיפור הקצר. שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו הוא סיפור קצר, בן 39 פרקים, מאת ש"י עגנון, שהתפרסם לראשונה ב"לוח הארץ" לשנת ה'תש"ז ולאחר מכן נכלל בקובץ סיפוריו סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן (תשי"א, 1950).
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו · ראה עוד »
שניאור זלמן מלאדי
רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »
שערי תשובה (אורח חיים)
שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים, הוא ספר תורני הלכתי שחובר על ידי הרב חיים מרדכי מרגליות (ואחיו, ראו להלן) מדובנו, ונדפס בדפוס שלו בדובנו בתחילת שנת תק"פ.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושערי תשובה (אורח חיים) · ראה עוד »
שעטנז
ביהדות, איסור שַׁעַטְנֵז הוא מצוות לא תעשה מהתורה, שלא ללבוש בגד שבו ארוגים, קשורים או תפורים צמר ופשתן יחדיו.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושעטנז · ראה עוד »
שעון שבת (הלכה)
שעון שבת ידני פשוט. שעון שבת בהלכה, הוא פתרון הלכתי לכיבוי והדלקה מתוזמנים מראש של מכשירי חשמל בשבת ויום טוב, שנועד לחסוך את הצורך בפעולה ידנית של כיבוי והדלקת המכשיר החשמלי ביום השבת או יום טוב עצמו, דבר הכרוך לעיתים באיסור מלאכת מבעיר ומכבה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושעון שבת (הלכה) · ראה עוד »
שעות זמניות
שעות זמניות מוגדרות על ידי חלוקת היום (חלוקת זמן האור השמש שביממה) ל-12 חלקים וכן הלילה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושעות זמניות · ראה עוד »
שפתי כהן
שפתי כהן (בראשי תיבות - הש"ך), הוא פירוש על החלקים יורה דעה וחושן משפט מתוך השולחן ערוך, מאת הרב שבתי הכהן.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושפתי כהן · ראה עוד »
שרגא פייבל כהן
שרגא פייבל כהן (לעיתים שרגא פייוול כהן) (1937 - חשוון ה'תשפ"ג, 20 בנובמבר 2022) היה רב ופוסק הלכה אמריקאי, מחבר הספר 'בדי השולחן'.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושרגא פייבל כהן · ראה עוד »
שתילי זיתים
שתילי זיתים הוא חיבור הלכתי, שנכתב בידי הרב דוד משרקי, מחכמי תימן.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושתילי זיתים · ראה עוד »
שלמה סיריליו
רבי שלמה סיריליו (או סירליאו, ובראשי תיבות: רש"ס או ר"ש סיריליו) היה ממגורשי ספרד ומחכמי צפת וירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-16, מראשוני פרשני התלמוד הירושלמי.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושלמה סיריליו · ראה עוד »
שלמה קמחי
הרב שלמה קמחי (? - תרנ"ד 1894?) היה מרבני קושטא וחברון, ומחבר ספרי הלכה ופרשנות.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושלמה קמחי · ראה עוד »
שלמה קלוגר
רבי שלמה יעקב יוסף קלוגר (בכתיב יידי: קלוגער; מוכר בעיקר עם שמו הראשון: רבי שלמה קלוגר), מכונה גם המהרש"ק והמגיד מברודי (מרחשון ה'תקמ"ו, 1785 – ל' בסיוון ה'תרכ"ט, 9 ביוני 1869) היה רב, מנהיג, פוסק ודרשן מפורסם, מגדולי התורה בגליציה באמצע המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושלמה קלוגר · ראה עוד »
שלמה זלמן אהרנרייך
רבי שלמה זלמן עהרנרייך (יידיש: עהרנרייך, ונהגה אֶרֶנרייך) (26 ביוני 1863, ט' בתמוז ה'תרכ"ג - נרצח בשואה, 2 ביוני 1944י"א בסיוון ה'תש"ד) היה אב"ד שימלוי במחוז סילאג' בחבל טרנסילבניה, מחבר "שאלות ותשובות לחם שלמה" ועוד כארבעים חיבורים, ונרצח עם קהילתו בשואה, בסוף מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושלמה זלמן אהרנרייך · ראה עוד »
שלמה זלמן אוירבך
הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע, 30 ביולי 1910 – כ' באדר א' ה'תשנ"ה, 19 בפברואר 1995) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושלמה זלמן אוירבך · ראה עוד »
שלמה גורן
הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושלמה גורן · ראה עוד »
שלמה הכהן (רב)
הרב שלמה הכהן מווילנה (ר' שלמה'לי מווילנה; בסביבות תקפ"ח−כ"ט בכסלו תרס"ו; 1828–1905) היה רב ומו"צ ראשי בווילנה במשך למעלה מ-40 שנה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושלמה הכהן (רב) · ראה עוד »
שלום מרדכי שבדרון
רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (כ"ז בניסן תקצ"ה, 26 באפריל 1835 - ט"ז בשבט תרע"א, 14 בפברואר 1911), ידוע בכינויו המהרש"ם מברז'אן היה רב ופוסק מפורסם בגליציה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושלום מרדכי שבדרון · ראה עוד »
שחיטה (הלכה)
שחיטה ביהדות היא מצווה להכשיר בהמה, חיה או עוף טהורים באמצעות המתה על פי ההלכה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושחיטה (הלכה) · ראה עוד »
שבעה נקיים
בהלכה היהודית שבעה נקיים הם שבע יממות שסופרים איש או אישה שנטמאו בטומאת זיבה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושבעה נקיים · ראה עוד »
שבתי הכהן
ציור נפוץ המיוחס בטעות לש"ך (הדמות היא הרב חיים דייטשמן) המצבה שעל קברו רבי שבתי הכהן (מכונה הש"ך; 1622, ה'שפ"ב – 8 בפברואר 1663, א' באדר א' ה'תכ"ג (לפי גרסה אחרת נפטר ב-א' באדר ה'תכ"ב)) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושבתי הכהן · ראה עוד »
שונה הלכות
שונה הלכות הוא מושג תלמודי המתאר תלמיד חכם שבקיא במשניות ובברייתות (כלומר בדיני ההלכות) אך לא בתלמוד (כלומר בסברה העומדת מאחוריהן).
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושונה הלכות · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושולחן ערוך · ראה עוד »
שולחן ערוך הרב
סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושולחן ערוך הרב · ראה עוד »
שוחט
שוחט בעבודתו שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושוחט · ראה עוד »
שובבי"ם
שובבי"ם הוא כינוי לשישה שבועות שבהם קוראים את שש הפרשות הראשונות בספר שמות: '''ש'''מות, '''ו'''ארא, '''ב'''א, '''ב'''שלח, '''י'''תרו, '''מ'''שפטים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ושובבי"ם · ראה עוד »
תפיסה (משפט עברי)
במשפט העברי, תפיסה היא השתלטות של אחד מבעלי הדין על החפץ נשוא הדיון, במקרה שבית הדין אינו יכול להכריע בדין, בגלל העדר הכרעה הלכתית ברורה, העדר ראיות או חוסר סמכות.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ותפיסה (משפט עברי) · ראה עוד »
תקנות הקהילה
תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ותקנות הקהילה · ראה עוד »
תרומה (הלכה)
בהלכה, תרומה היא שם כולל למאכלים הבאים מהצומח שניתנים לכהן כחלק ממתנות כהונה ונאכלים בטהרה, הכוללים: תרומה גדולה, תרומת מעשר, חלה וביכורים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ותרומה (הלכה) · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ותשעה באב · ראה עוד »
תלמוד תורה (מצווה)
חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »
תלמיד חכם שסרח
בשיח ההלכתי קיים הבדל ביחס שבין תלמיד חכם שסרח - שעבר עבירה - לבין אדם מן השורה, מכיוון שפרסום הדבר לגבי תלמיד-חכם יוצר חילול השם.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ותלמיד חכם שסרח · ראה עוד »
תורתו אומנותו
תורתו אֻמָּנותו הוא מונח המתאר אדם שלימוד תורה (תורתו) הוא עיסוקו העיקרי (אומנותו - מקצועו), ובכך מקבל מעמד מיוחד בהלכה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ותורתו אומנותו · ראה עוד »
תורה ועבודה
חרדים עובדים למחייתם בחברת B&H - ניו יורק תורה ומלאכה (עבודה) הוא מונח המבטא את הקשר בין לימוד התורה ובין העבודה לצורך פרנסה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ותורה ועבודה · ראה עוד »
תכריכים
תכריכי נפטר רואים את המכנס חולצה והבגד ששמים על הפנים תכריכים הם הלבוש שבו מלבישים את המת כשמכינים אותו לקבורה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ותכריכים · ראה עוד »
לא תשנא את אחיך בלבבך
לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור ליהודי לשנוא יהודי אחר.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ולא תשנא את אחיך בלבבך · ראה עוד »
לא תחרוש בשור ובחמור יחדו
לא תחרוש בשור ובחמור יחדו הוא איסור בתורה, שלא לחרוש בעזרת שור וחמור הקשורים יחד למחרשה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ולא תחרוש בשור ובחמור יחדו · ראה עוד »
לא ילבש
ציור של "לא ילבש", מידג'רני 2023 לא ילבש הוא כינוי מקוצר לשתי מצוות לא תעשה מהתורה האוסרות על נוהגי לבוש המיוחדים לבני המין השני.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ולא ילבש · ראה עוד »
לוי רבינוביץ
הרב לוי הכהן רבינוביץ (כ"ד בתמוז תר"פ, יולי 1920 - ב' באדר תשע"ה, 21 בפברואר 2015) היה רב חרדי-ירושלמי.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ולוי רבינוביץ · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וטעמי המקרא · ראה עוד »
טרפה
טרפה היא בהמה או אדם שסופם למות מחמת פציעה או חולי מסוימים, ודיניהם ההלכתיים שונים מבהמה או אדם רגילים בחלק מההלכות.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וטרפה · ראה עוד »
טהרת המת
חדר טהרה בבית העלמין ירקון ביהדות, טהרת המת (או בקיצור טהרה) היא תהליך של רחיצה וניקיון, פנימי וחיצוני, אותו נוהגים לעשות לגופת המת, טרם הלבשתו בתכריכים לקראת קבורתו.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וטהרת המת · ראה עוד »
טומאת יולדת
טומאת יולדת בהלכה היהודית היא טומאה החלה על אישה לאחר הלידה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וטומאת יולדת · ראה עוד »
זמיר כהן
הרב זמיר יהוידע כהן (נולד ב-26 בדצמבר 1965, ג' בטבת ה'תשכ"ו) הוא רב חרדי-ספרדי ישראלי ומחבר חיבורים תורניים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וזמיר כהן · ראה עוד »
זכריה מנדל בן אריה לייב
רבי זכריה מנדל בן אריה לייב (נפטר תס"ו, 1706 בערך) היה רב, פרשן ה"שולחן ערוך", מחכמי יהדות פולין בתקופת האחרונים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וזכריה מנדל בן אריה לייב · ראה עוד »
חנניה חביב אזולאי
רבי חנניה חביב אזולאי (ירושלים, 1876- קזבלנקה, 1935) כיהן כרב העיר לייז' שבבלגיה, מו"צ בעיר קונסטנטין שבאלג'יריה וראש ישיבת "מקור חיים" בעיר קזבלנקה שבמרוקו.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וחנניה חביב אזולאי · ראה עוד »
חנניה יום טוב ליפא דייטש
הרב חנניה יום־טוב ליפא דייטש (כונה גם חי"ל דייטש; תרס"ח - א' בחשוון תשנ"א) היה אדמו"ר ואב"ד העלמעץ, מומחה ופוסק נודע למקוואות, מחבר ספרֵי 'טהרת יום טוב'.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וחנניה יום טוב ליפא דייטש · ראה עוד »
חסיד (הלכה)
ביהדות ובהלכה, חסיד הוא אדם העושה מעשים טובים שאינם חובה על פי ההלכה, אלא לפנים משורת הדין על פי רוח ההלכה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וחסיד (הלכה) · ראה עוד »
חקקי לב
שו"ת חקקי לב הוא ספר שאלות ותשובות בשני כרכים על ארבעת חלקי השולחן ערוך שחיבר רבי חיים פאלאג'י.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וחקקי לב · ראה עוד »
חקרי לב
שו"ת חקרי לב הוא ספר שו"ת שחיבר הראשון לציון רבי רפאל יוסף חזן.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וחקרי לב · ראה עוד »
חתיכה נעשית נבלה
חתיכת בשר שנבלע בה חלב ביחס גדול מ־1:60, נעשית כל החתיכה אסורה כנבלה וצריכה שישים כנגדה כדי לבטלה, במקרה והתבשלה בקדרה חמה של מאכלים המותרים. דין חנ"ן חתיכה נעשית נבלה, או בשם המלא - חתיכה עצמה נעשית נבלה, (בראשי תיבות חנ"נ או חענ"נ) הוא מושג הלכתי בתחום איסור והיתר שעיקרו בהלכות בשר וחלב, ומשמעו שחתיכת אוכל כשר שהתערב בו אוכל אסור, אף אם התערב בחלק קטן ממנו, נאסר כולו (.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וחתיכה נעשית נבלה · ראה עוד »
חלב נוכרי
חלב נוכרי (או חלב עכו"ם - עובדי כוכבים ומזלות - שיבוש נוצרי למונח "נכרי") הוא חלב שנחלב על ידי אדם שאינו יהודי, כאשר לאורך כל תהליך החליבה לא נמצא יהודי בשטח החליבה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וחלב נוכרי · ראה עוד »
חלב זכר
חלב זכר הוא מונח המתייחס ליצירת חלב בבלוטות החלב של זכרים במחלקת היונקים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וחלב זכר · ראה עוד »
חלה (מתנות כהונה)
הרב דוד צדקה בטקס הפרשת החלה במפעל לייצור מצות תרומת חלה (או נתינת חלה או הפרשת חלה) היא מצווה מהתורה להפריש מכל מאפה מחמשת מיני דגן חלק שיינתן לכהן על מנת שיאכל אותו בטהרה, בדומה לתרומה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וחלה (מתנות כהונה) · ראה עוד »
חזקיה די סילוה
הרב חזקיה די סילוה (~ה'תט"ז, 1656 - ~ה'תנ"ו, 1695) היה פוסק, שד"ר, ומגדולי רבני ארץ ישראל במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וחזקיה די סילוה · ראה עוד »
חזון איש
סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".
חָדָשׁ!!: יורה דעה וחזון איש · ראה עוד »
חוקות הגויים
איסור הליכה בחוקות הגויים הוא מצוות לא תעשה מהתורה על אימוץ דרכי הגויים, גם בענייני חולין.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וחוקות הגויים · ראה עוד »
חוט המשולש
חוט המשולש הוא ספר שאלות ותשובות המכיל תשובות של שלושה מראשי ישיבת וולוז'ין שבליטא, יצא לאור לראשונה בווילנא בשנת תרמ"ב (1882).
חָדָשׁ!!: יורה דעה וחוט המשולש · ראה עוד »
חוות דעת (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וחוות דעת (פירושונים) · ראה עוד »
חידוש עבודת הקורבנות
ידית כלי אבן עם הכתובת "קרבן" שהתגלתה באזור המערבי של החפירות ליד הר-הבית. מוזיאון ישראל דגם מזבח העולה במכון המקדש מאז חורבן בית שני חוזרת ועולה השאלה בדבר חידוש עבודת הקורבנות.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וחידוש עבודת הקורבנות · ראה עוד »
חיים אברהם אישטרושה
רבי חיים אברהם אישטרושה או איסטרושה או איסטרולסה היה אב"ד, רבה של שירון (סרס) שביוון בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, ומחבר שו"ת ירך אברהם.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וחיים אברהם אישטרושה · ראה עוד »
חיים חייקל גרינברג
הרב חיים חייקל גרינברג (תרס"ט, 1909 - כ"ב בחשוון תש"ל, 3 בנובמבר 1969) היה רבה של קענע בליטא, מו"ץ וחבר ועד הרבנים בווילנה וממקורבי הרב חיים עוזר גרודזנסקי.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וחיים חייקל גרינברג · ראה עוד »
חיים בן עטר
רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וחיים בן עטר · ראה עוד »
חיים ביד
שו"ת חיים ביד הוא ספר תשובות שהשיב רבי חיים פאלאג'י לשואליו בנושאים השייכים לחלק יורה דעה בטור ובשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וחיים ביד · ראה עוד »
חיים יהודה אברהם
הרב חיים יהודה אברהם או רחמים חיים יהודה אברהם או בכור אליעזר (נפטר ב-13 בדצמבר 1848, י"ח בכסלו ה'תר"ט) היה אב בית דין, דרשן דיין ופוסק שחי ופעל באזמיר.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וחיים יהודה אברהם · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
בן-ציון מאיר חי עוזיאל
הרב עוזיאל בטקס זיכרון לחיילים היהודים שנפלו במהלך מלחמת העולם השנייה, ירושלים, 1946 הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 – כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ובן-ציון מאיר חי עוזיאל · ראה עוד »
בן-ציון מוצפי
הרב בן ציון מוצפי (נולד בכ"ג בניסן תש"ו, 24 באפריל 1946) הוא פוסק הלכה, מקובל ודרשן.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ובן-ציון מוצפי · ראה עוד »
באר היטב
באר היטב הוא חיבור על השולחן ערוך, שנדפס עם השולחן ערוך בכל המהדורות הנפוצות.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ובאר היטב · ראה עוד »
בצלאל הכהן
הרב בצלאל הכהן (כ"ז בטבת תק"פ, 14 בינואר 1820 – י' בניסן תרל"ח, 13 באפריל 1878) היה דיין ומו"צ בוילנה ומגדולי התורה הנודעים בעיר. מחבר הגהות "מראה כהן" על הש"ס הבבלי ושו"ת "ראשית ביכורים".
חָדָשׁ!!: יורה דעה ובצלאל הכהן · ראה עוד »
ברוך קאלומיטי
הרב ברוך בן יקר קאלומיטי (קאלומיטו; נפטר ב-23 ביולי 1825) היה ראש ישיבה ופוסק באזמיר ומחבר ספר אבק דרכים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וברוך קאלומיטי · ראה עוד »
ברוך תאומים-פרנקל
הרב ברוך תאומים-פרנקל (ה'תק"ך, 1760 – ז' בתמוז ה'תקפ"ח, 1828) היה רב בלייפניק ונודע כאחד מגדולי דורו.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וברוך תאומים-פרנקל · ראה עוד »
ברוך לאווסקי
רבי ברוך לאווסקי, מחבר "מנחת ברוך" רבי ברוך לאווסקי (ה'תר"א, 1841, לומז'ה - ה'תרס"ג, 1903, קריניק) היה רב ולמדן ליטאי, רבה של קריניק.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וברוך לאווסקי · ראה עוד »
ברוך גיגי
שיעור כללי של הרב ברוך גיגי, שבט תשע"ז הרב ברוך גיגי (נולד ב־1957) הוא אחד מראשי ישיבת הר עציון, רב בית הכנסת הספרדי באלון שבות ומראשי פורום תקנה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וברוך גיגי · ראה עוד »
ברכת השחיטה
ברכת השחיטה היא אחת מברכות המצוות שתיקנו חז"ל על השוחט לברך קודם שמקיים מצוות השחיטה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וברכת השחיטה · ראה עוד »
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וברית מילה · ראה עוד »
בשר שנתעלם מן העין
דין בשר שנתעלם מן העין הוא אחד מדיני כשרות בהלכה היהודית, אשר לפיו חל איסור לאכול בשר אשר לפחות לזמן-מה לא היה בהשגחת יהודי, מחשש שמא הוחלף על ידי עורבים, עכברים או אדם, בבשר שאינו כשר.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ובשר שנתעלם מן העין · ראה עוד »
בשר בחלב
בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ובשר בחלב · ראה עוד »
בגדאד
בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ובגדאד · ראה עוד »
בכור בהמה טהורה
מצות בכור בהמה טהורה היא מצווה בתורה, להפריש את הולד הראשון של בהמה טהורה ולתת אותו לכהן.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ובכור בהמה טהורה · ראה עוד »
בישול בחמה
בישול בחמה הוא מושג בהלכות בישול.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ובישול בחמה · ראה עוד »
בית הוראה
בית הוראה של העדה החרדית ברחוב ישעיהו בירושלים. בית ההוראה "היכל הוראה" של הרב משה ברנסדורפר בשכונת מאה שערים. בית הוראה הוא בית דין, העוסק בפסיקת הלכות אורח חיים ויורה דעה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ובית הוראה · ראה עוד »
גרשון שטרן
הרב גרשון שטרן מלודאש (מוכר בכינוי ה"ילקוט הגרשוני" על שם חיבורו המפורסם; א' בשבט ה'תרכ"א – ט"ז באייר ה'תרצ"ו; 1861–1936) היה רב בעיירה לודאש (לודוש) והעיירות הסמוכות לה בחבל מארוש הסמוך לקלויזנבורג שבהונגריה (כיום רומניה).
חָדָשׁ!!: יורה דעה וגרשון שטרן · ראה עוד »
גבאי צדקה
גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים – אך הכרחיים פחות.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וגבאי צדקה · ראה עוד »
גבריאל דסאואר
גבריאל דסאואר (בהונגרית: Dessauer Gábriel; ניטרה, 1805 – בלטונפקיאר, 1 ביוני 1878) היה רב הונגרי, משורר.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וגבריאל דסאואר · ראה עוד »
דניאל מהורדנה
רבי דניאל מהורדנה (ה'ת"ק – בשביעי של פסח תקס"ז, 29 באפריל 1807) היה רב ופוסק הלכה ליטאי, מו"צ בהורדנה שבבלארוס.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ודניאל מהורדנה · ראה עוד »
דעת כהן
דעת כהן הוא ספר שאלות ותשובות בנושאי חלק יורה דעה של השו"ע מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל וראש ישיבת מרכז הרב.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ודעת כהן · ראה עוד »
דפוס אברהם כונת
טור אורח חיים דפוס אברהם כּוֹנָת (Conat) היה אחד מבתי הדפוס העבריים הראשונים בהיסטוריה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ודפוס אברהם כונת · ראה עוד »
דבר שיש לו מתירין
דיני דבר שיש לו מתירין בשולחן ערוך, יורה דעה דבר שיש לו מתירין הוא כלל בהלכות תערובות לפיו דבר שעתיד להיות מותר אינו בטל במינו אפילו כאשר בשיעור גדול מאוד של היתר מעורבת כמות קטנה של איסור.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ודבר שיש לו מתירין · ראה עוד »
דוב ליאור
הרב דוב ליאור, אפריל 2013, בית הרב קוק ממוזער הרב דוב ליאור (ליינבנד; נולד בי"א בחשוון תרצ"ד, 30 באוקטובר 1933) הוא רב ציוני דתי, מן הפוסקים הבולטים בציבור הדתי לאומי, ממנהיגי הזרם המכונה "חרדי לאומי".
חָדָשׁ!!: יורה דעה ודוב ליאור · ראה עוד »
דובער שניאורי
רבי דובער שניאורי, המכונה "אדמו"ר האמצעי" (ביידיש: דער מיטֶעלֶער רבי; ט' בכסלו ה'תקל"ד, 24 בנובמבר 1773 – ט' בכסלו ה'תקפ"ח, 28 בנובמבר 1827), היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, שעמד בראשה משנת ה'תקע"ג (1812) ועד לפטירתו בשנת ה'תקפ"ח (1827).
חָדָשׁ!!: יורה דעה ודובער שניאורי · ראה עוד »
דוד פארדו
רבי דוד חיים פַּארְדוֹ כינויו בספרי האחרונים הרד"פ (ראש חודש ניסן א' בניסן תע"ח, 1718, ונציה – י"ב בסיוון תק"נ, 1790, ירושלים) היה פרשן ספרות חז"ל, ראש ישיבה, פוסק ומשורר.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ודוד פארדו · ראה עוד »
דוד צבי הופמן
רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".
חָדָשׁ!!: יורה דעה ודוד צבי הופמן · ראה עוד »
דוד שלוש
הרב דוד חיים שלוש (י' בטבת ה'תר"ף, 1 בינואר 1920 - 8 ביוני 2016, ב' בסיוון ה'תשע"ו) היה רבה הראשי של נתניה במשך כ-63 שנה, מחברם של ספרים רבים בהלכה ובמקרא.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ודוד שלוש · ראה עוד »
דינא דמלכותא דינא
דינא דמלכותא דינא (תרגום מארמית: דין המלכות – דין (הוא)) הוא כלל הלכתי במשפט העברי הקובע שיש תוקף הלכתי-משפטי לחוקיו של ממשל השולט במדינה מסוימת, ולא רק לחוקי המשפט העברי המקובל.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ודינא דמלכותא דינא · ראה עוד »
ה'ת"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וה'ת"ז · ראה עוד »
ה'תס"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וה'תס"ו · ראה עוד »
המתיבתא (ורשה)
המתיבתא (או: MESYVTA, כפי שכונתה במכתבים רשמיים) הייתה ישיבה גבוהה שפעלה בוורשה שבפולין בין השנים תרע"ט–תרצ"ט (1919–1939).
חָדָשׁ!!: יורה דעה והמתיבתא (ורשה) · ראה עוד »
המגיד ממזריטש
רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: יורה דעה והמגיד ממזריטש · ראה עוד »
המדפיסים העליץ
דף השער של שו"ת רבי שלום שכנא מלובלין שהודפס על ידי יוהנס העליץ לאחר שהמיר את דתו. קרקוב שנת ה'ש'. המדפיסים הֶעלִיץ (או האליץ; בכתיב עברי: הליץ) היו שלושה אחים יהודיים בפולין של אמצע המאה ה-15, שייסדו את בית הדפוס היהודי הראשון בקרקוב בסביבות שנת ה'ר"ץ.
חָדָשׁ!!: יורה דעה והמדפיסים העליץ · ראה עוד »
העיטור
העיטור (בשמו המלא: עיטור סופרים), הוא ספר הלכה שחובר במאה ה-12 על ידי רבי יצחק בן אבא מרי ממרסילייא שבחבל פרובאנס שבצרפת.
חָדָשׁ!!: יורה דעה והעיטור · ראה עוד »
הקפת הראש
פשקוויל המזהיר מפני הקפת הראש הקפת הראש היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לגברים לגלח את שער פאות הראש באופנים מסוימים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה והקפת הראש · ראה עוד »
הקהילה היהודית באנטופול
הקהילה היהודית באנטופול, עיירה במחוז בריסק בדרום-מערב רוסיה הלבנה, כיום בלארוס, התקיימה כנראה במשך כ-340 שנים, ולפחות כ-300 שנים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה והקהילה היהודית באנטופול · ראה עוד »
הלעיטהו לרשע וימות
הַלְעִיטֵהוּ לָרָשָע וְיָמוֹת הוא ביטוי תלמודי ועיקרון הלכתי, שבמשמעותו הפשוטה מציין יחס של אדישות ושוויון נפש, ולעיתים אף של עידוד, לכך שאדם המוגדר בהלכה כרשע ייכשל בעבירות.
חָדָשׁ!!: יורה דעה והלעיטהו לרשע וימות · ראה עוד »
הלל בן נפתלי הירץ
רבי הלל בן ר' נפתלי הירץ (נפתלי צבי) (ה'שע"ה, 1615, בריסק – כ"ב בטבת ה'ת"ן, 1690, זאלקווא) היה רב ליטאי, מדייני וילנא, ולאחר מכן אב"ד בקהילות אה"ו (בגרמניה) ובז'ולקווה (בגליציה).
חָדָשׁ!!: יורה דעה והלל בן נפתלי הירץ · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה והלכה · ראה עוד »
הזכות לפרטיות
הזכות לפרטיות היא זכותו של אדם למרחב פרטי פיזי או וירטואלי הנתון לשליטתו, מתוך ההכרה כי ישנם תחומים בחיי אדם שאינם אמורים להיות ברשות הרבים ללא הסכמתו המפורשת.
חָדָשׁ!!: יורה דעה והזכות לפרטיות · ראה עוד »
כ"א בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וכ"א בניסן · ראה עוד »
כ"ג באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וכ"ג באדר · ראה עוד »
כניסה להר הבית (הלכה)
מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »
כף החיים
כף החיים הוא חיבור הלכתי שנכתב בידי הרב יעקב חיים סופר, ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים בציבור הספרדי.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וכף החיים · ראה עוד »
כתבי הראי"ה
חלק מהספרים שכתב הרב קוק המושג כתבי הראי"ה משמש כשם כולל להגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) שעלתה על הכתב.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וכתבי הראי"ה · ראה עוד »
כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה
כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה הוא כלל הלכתי האומר כי אסור לתלמיד להורות הלכה כאשר רבו נמצא באזור, משום שבכך הוא מראה שהוא שווה לרבו בחכמתו.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה · ראה עוד »
כלאיים
איסור כִּלְאַיִם הוא איסור לערב יחדיו מינים שונים (ולעיתים מסוימים).
חָדָשׁ!!: יורה דעה וכלאיים · ראה עוד »
כולל אברכים
כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וכולל אברכים · ראה עוד »
כוח דהיתרא עדיף
כוח דְהֶתֵּירָא עדיף (בעברית: כוחו של ההיתר חזק יותר), בשימושו הרווח, הוא כינוי מושאל לגישה מקילה בפסיקת הלכה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וכוח דהיתרא עדיף · ראה עוד »
ימי טוהר
בהלכה, ימי טוהר אלו ימים בהם יולדת הרואה דם מרחמה אינה נטמאת מכך ככל נידה או זבה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וימי טוהר · ראה עוד »
יעקב משולם אורנשטיין
רבי יעקב משולם אורנשטיין (ה'תקל"ה, 1775 - כ"ה באב ה'תקצ"ט, 1839) היה רב, פוסק, אב בית דין לבוב, ומגדולי רבני גליציה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויעקב משולם אורנשטיין · ראה עוד »
יעקב עמדין
פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויעקב עמדין · ראה עוד »
יעקב לורברבוים
רבי יעקב בן יעקב משה לורברבוים מליסא (נודע גם בכנוי: הגאון מליסא או הרב מליסא וכן הנתיבות, על שם ספרו "נתיבות המשפט"; ה'תק"ל, 1770 – כ"ה באייר ה'תקצ"ב, 25 במאי 1832) היה רב, פוסק הלכה, ורבהּ של העיר ליסא (לשנו) שבפולין.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויעקב לורברבוים · ראה עוד »
יעקב טננבוים
הגאון רבי יעקב טענענבוים אב"ד ור"מ פוטנאק הנהרי אפרסמון רבי יעקב טננבוים (טענענבוים) (ה'תקצ"א, 1831 - ה'תרנ"ז 1897) היה רבה של העיר פוטנוק שבהונגריה, מחבר השו"ת נהרי אפרסמון, שמן אפרסמון על התורה ועוד, היה מגדולי רבני הונגריה במאה ה-19, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בולט, ועמד בראשות ישיבה גדולה בהונגריה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויעקב טננבוים · ראה עוד »
יעקב חי זריהן
הרב יעקב חי זריהן (סיוון ה'תרכ"ט - ה'תשי"ג; 1869 – 2 באוגוסט 1953) היה רב, ראש ישיבה, ואב בית דין בטבריה, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויעקב חי זריהן · ראה עוד »
יעקב חיים סופר
הרב יעקב חיים סופר (ה'תרכ"ז או ה'תר"ל 1869 - ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 27 במאי 1939) היה מקובל, מחבר ופוסק הלכה, נולד בבגדאד ועלה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויעקב חיים סופר · ראה עוד »
יעקב בן אשר
הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויעקב בן אשר · ראה עוד »
יעקב בן חביב
ר' יעקב בן שלמה אבן חביב (סביב שנת ה'ר"י, 1450 - ה'רע"ו, 1516) היה מגדולי חכמי ספרד ומנהיג קהילת מגורשי ספרד הגדולה בסלוניקי, מחבר הספר עין יעקב וחיבורים נוספים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויעקב בן חביב · ראה עוד »
יעקב גזונדהייט
יעקב גֶזונדהייט (געזונדהייט) (כסלו ה'תקע"ו 1815– י"ג באלול ה'תרל"ח 1878) רב, פוסק, אב"ד, ורבה הראשי של ורשה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויעקב גזונדהייט · ראה עוד »
יעקב דורון
יעקב דורון (1930–2010) כיהן כראש המועצה המקומית גבעת עדה במשך שלוש קדנציות, משנת 1974 עד שנת 1989 ובתפקידים ציבוריים נוספים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויעקב דורון · ראה עוד »
יעקב ישראל זובר
הרב יעקב ישראל זובר (זובער; עשרה בטבת ה'תרנ"ו, 27 בדצמבר 1895 – י"ד בטבת ה'תשי"ג, 1 בינואר 1953) חסיד ושליח חב"ד בעיירות אחדות ברוסיה ובגאורגיה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויעקב ישראל זובר · ראה עוד »
יפה ללב
יפה ללב הוא שמה של סדרת ספרי הלכה משפיעה שחיבר רבי רחמים נסים יצחק פאלאג'י.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויפה ללב · ראה עוד »
יצחק מאיר אלתר
הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט, 1799 – כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספר חידושי הרי"ם.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויצחק מאיר אלתר · ראה עוד »
יצחק ארובאש
רבי יצחק ארובאש היה משורר ופוסק הלכה שפעל במאה ה-17 בעיר תטואן שבמרוקו ובעיר ונציה שבאיטליה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויצחק ארובאש · ראה עוד »
יצחק אייזיק חבר
רבי יצחק אייזיק חבר (וילדמן; תקמ"ט, 1789 – כ"ט בחשון תרי"ג, 11 בנובמבר 1852) היה פוסק הלכה ומקובל ליטאי בולט, רב בכמה עיירות בליטא ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויצחק אייזיק חבר · ראה עוד »
יצחק שבדרון
הרב יצחק הכהן שבדרון (תרכ"ו, 1856 - תרע"ט, 1919) היה רב בגליציה ובירושלים, פרשן התוספתא ומהדיר כתבי אביו המהרש"ם מברז'אן.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויצחק שבדרון · ראה עוד »
יצחק לוי (רב עיר)
הרב יצחק לוי (נולד בט"ז באלול תש"מ, 28 באוגוסט 1980) הוא רב העיר נשר וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, כיהן כרב מושב חוסן.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויצחק לוי (רב עיר) · ראה עוד »
יצחק חיות (זרע יצחק)
רבי יצחק חיות (1640 – כ"ז באלול ה'תפ"ו, 23 בספטמבר 1726) היה רב, אב בית דין וראש ישיבה של קהילת סקוליה בגליציה המזרחית, ומחבר ספר זרע יצחק על המשניות.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויצחק חיות (זרע יצחק) · ראה עוד »
יצחק בואינו
ספר שלחן מלכים הרב יצחק בואינו (סביב ה'ש"פ, 1620 - לפני ה'תנ"ה, 1695) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של ירושלים במאה השבע עשרה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויצחק בואינו · ראה עוד »
יצחק דאנציג
הרב יצחק דאנציג (י"ז בשבט ה'תקצ"ז, ינואר 1837 - י"ד בטבת ה'תרע"ז, ינואר 1917) היה רב, פוסק, דרשן ונואם, בערים וקהילות שונות באירופה ובסוף ימיו בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויצחק דאנציג · ראה עוד »
יצחק הלוי סגל
רבי יצחק הלוי (מהר"י הלוי) היה רב וראש ישיבה בפולין.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויצחק הלוי סגל · ראה עוד »
יקותיאל יהודה הלברשטאם
רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג (מכונה ע"ש ספריו שפע חיים ודברי יציב; ד' בשבט ה'תרס"ה – ט' בתמוז ה'תשנ"ד, 10 בינואר 1905 – 18 ביוני 1994) היה האדמו"ר הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה בחסידות צאנז.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויקותיאל יהודה הלברשטאם · ראה עוד »
ירוחם הירשקוביץ כהנא
רבי ירוחם ישראל בן שבתי הכהן הירשקוביץ כהנא (תר"ג – י' באדר א' תרס"ח המכונה ירוחם הכהן, 1908) היה רב מורה צדק ואב בית דין בערים הונטשעשט קאושאני איזמאיל ודובסרי בבסרביה (כיום אוקראינה ומולדובה).
חָדָשׁ!!: יורה דעה וירוחם הירשקוביץ כהנא · ראה עוד »
ישעיה הלוי
רבי ישעיה בן רבי אברהם הלוי (נפטר בג' באייר ה'תפ"ג, 8 במאי 1723) היה רב ופרשן ה"שולחן ערוך".
חָדָשׁ!!: יורה דעה וישעיה הלוי · ראה עוד »
ישראל שמואל קליהרי
רבי שמואל קליהרי (מופיע גם בשמו הפרטי המלא ישראל שמואל; שם משפחתו נכתב גם קליהארה, קליפארי, או קליפארה; נפטר בי"ג בשבט ה'ת', 6 בפברואר 1640) היה מרבני קרקוב במחצית הראשונה של המאה ה-17, מחבר ספרים, ומקובל.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וישראל שמואל קליהרי · ראה עוד »
ישראל יהושע מקוטנא
הרב ישראל אליהו יהושע טרונק מקוטנא (ח' בכסלו תקפ"א - כ"ה בתמוז תרנ"ג; 1820–1893) היה פוסק חשוב בפולין במחצית השנייה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וישראל יהושע מקוטנא · ראה עוד »
יששכר דוב קהאן
הרב יששכר דוב בער קאהן (ה'תק"ץ – ג' באייר ה'תרפ"ג, 1830–1923) היה רב הונגרי ופוסק הלכה אשר שימש בין השאר כרבה של וראש הישיבה בה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויששכר דוב קהאן · ראה עוד »
ישיבת פרשבורג
בית המדרש בפרשבורג שבו לימדו הכתב סופר והשבט סופרישיבת פרשבורג (שמה הרשמי: ישיבה הרמה פרשבורג; הונגרית: pozsonyi rabbiképző, צ'כית/סלובקית: verejná rabínska škola v Bratislave) הייתה ישיבה בעיר ברטיסלאבה שפעלה מהמאה ה-18 עד 1940.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וישיבת פרשבורג · ראה עוד »
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (המרכזית – 770)
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית – 770 היא הישיבה המרכזית של חסידות חב"ד מאז 1940 והסניף הראשי של רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, השוכנת בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ניו יורק.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (המרכזית – 770) · ראה עוד »
ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר
ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר (מכונה בראשי תיבות ביוד"א) היא הישיבה המרכזית של חסידות ויז'ניץ בבני ברק.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר · ראה עוד »
ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)
ישיבת כנסת ישראל (נקראת גם: מדרש כנסת ישראל) (1741 – אמצע המאה ה-19), הייתה ישיבה שנוסדה על ידי רבי חיים בן עטר בירושלים, והתקיימה במאות ה-18 וה-19.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר) · ראה עוד »
ילקוט יוסף
ילקוט יוסף הוא חיבור הלכתי מעשי נפוץ הכולל 34 כרכים על סדר השולחן ערוך מאת הרב הראשי לישראל, הראשון לציון ונשיא מועצת הרבנות הראשית הרב יצחק יוסף.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וילקוט יוסף · ראה עוד »
יחזקאל עזרא רחמים
הרב יחזקאל עזרא בן רחמים (כונה גם היע"ר; 25 באפריל 1876, בגדאד – 3 בפברואר 1908, ירושלים) היה רב ומקובל בבגדאד ובסוף ימיו בירושלים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויחזקאל עזרא רחמים · ראה עוד »
יחזקאל פנט (מראה יחזקאל)
הרב יחזקאל פנט (בכתיב יידי: פאנעט; תקמ"ג, 1783 - כ' בניסן תר"ה, 27 באפריל 1845), היה מייסד חסידות דעש, מגדולי תלמידיו של ר' מנחם מנדל מרימנוב וראשון מפיצי החסידות בטרנסילבניה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויחזקאל פנט (מראה יחזקאל) · ראה עוד »
ידידיה מונסונייגו
הרב ידידיה מונסונייגו (ה'תקנ"ט, 1799 - ה'תרכ"ח, 1867) היה דיין, פוסק, בלשן ומשורר בפאס שבמרוקו.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וידידיה מונסונייגו · ראה עוד »
יהדות קונסרבטיבית
יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויהדות קונסרבטיבית · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהונתן אייבשיץ
ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »
יהושע אהרן צבי ויינברגר
הרב יהושע אהרן צבי ויינברגר (תקע"ה, 1815 - כ"ח בכסלו תרנ"ג, 1892) נודע בכינוי מהריא"ץ (מורנו הרב יהושע אהרן צבי), היה מתלמידיו של החת"ם סופר בשנותיו האחרונות, כמו גם ידידו הטוב, הרב הלל ליכטנשטיין.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויהושע אהרן צבי ויינברגר · ראה עוד »
יהושע ענבל
הרב יהושע ענבל (נולד ב־1977) הוא הוגה דעות חרדי ומחבר ספרי הלכה והגות.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויהושע ענבל · ראה עוד »
יהושע זליג תרשיש
קברו בהר הזיתים הרב יהושע זליג תרשיש סג"ל מקלם (ר' זעליג'ל קֶלְמֶר; ~ה'תרכ"ב, 1862 - ט"ז בתשרי ה'ת"ש, 29 בספטמבר 1939) היה רב וראש ישיבה, למדן ודרשן ליטאי שהתפרסם בקרב יהודי ליטא כצדיק ופרוש.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויהושע זליג תרשיש · ראה עוד »
יהודה אסאד
רבי יהודה אַסאֹד (מבוטא: אסוֹד, ה'תקנ"ד, 1794, אסוד - כ"ג בסיון ה'תרכ"ו, 1866) היה אב"ד, ראש ישיבה, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בהונגריה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויהודה אסאד · ראה עוד »
יהודה אשכנזי (רב טורקי)
רבי יהודה אשכנזי (ה'תפ"ז - ט"ז בטבת ה'תקכ"א) היה רב באיזמיר, טורקיה, פרשן התלמוד הבבלי ומחבר ספרים תורניים פורה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויהודה אשכנזי (רב טורקי) · ראה עוד »
יהודה עייאש
רבי יהודה עייאש (סביב ה'ת"ס, 1700 - תשרי ה'תקכ"א, 1760) היה דרשן, דיין ופוסק, ראש הישיבה ורבה של אלג'יר במאה השמונה עשרה ומגדולי רבני אלג'יריה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויהודה עייאש · ראה עוד »
יהודה שפירא (רב)
הרב יהודה שפירא (רבי יודל - בחתימותיו "יהודא") (כ"ד בתשרי תרפ"ד, 4 באוקטובר 1923 - 11 באפריל 2009, י"ז בניסן תשס"ט) היה פוסק הלכה חרדי ליטאי, מרבני חוג חזון איש ומראשי כולל חזון איש.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויהודה שפירא (רב) · ראה עוד »
יהודה לנדא
רבי יהודה ליב לנדא (רֶבּ לייביש; כ"ט באלול ה'תקפ"ג, 5 בספטמבר 1823 - כ"ב בשבט ה'תר"ס, 22 בינואר 1900) היה רב ופוסק הלכה באימפריה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויהודה לנדא · ראה עוד »
יהודה הרצל הנקין
הרב יהודה הרצל הנקין (תש"ה 1945 – ט' בטבת ה'תשפ"א, 24 בדצמבר 2020) היה פוסק הלכה שהשתייך לציונות הדתית מירושלים, מחבר ספרי "שאלות ותשובות בני בנים".
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויהודה הרצל הנקין · ראה עוד »
יו"ד
קטגוריה:פירושון ראשי תיבות.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויו"ד · ראה עוד »
יואל סירקיש
בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויואל סירקיש · ראה עוד »
יואב רוזנבוים
הרב יואב רוזנבוים (מכונה גם ר' יואב ממטרסדורף או ר' יואב ביליצר. נפטר בד' בסיון ה'תק"ע, יוני 1810) היה רב במספר קהילות בפולין ובהונגריה, ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויואב רוזנבוים · ראה עוד »
יום ליקוט עצמות
בהלכה היהודית, יום ליקוט עצמות הוא היום בו אוספים את עצמות הנפטר מקברו הזמני, ומעבירים אותן אל קבר קבוע.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויום ליקוט עצמות · ראה עוד »
יום טוב קריספין
חתימתו של רבי יום טוב קריספין הרב יום טוב מורינו קריספין (קרישפין) היה פוסק ודיין באזמיר ומחבר שו"ת בגדי יום טוב.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויום טוב קריספין · ראה עוד »
יונה מצגר
הרב יונה יחיאל מצגר (נולד בכ"ג באב ה'תשי"ג, 4 באוגוסט 1953) הוא רב ישראלי, כיהן כרב הראשי האשכנזי לישראל בשנים 2003–2013.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויונה מצגר · ראה עוד »
יונה לנדסופר
רבי יונה לנדסופר (1678, תל"ח - 1712, ט' בתשרי תע"ג), רב, פוסק, ומגדולי רבני בוהמיה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויונה לנדסופר · ראה עוד »
יוסף מולכו
רבי יוסף מולכו (ט"ו בשבט ה'תנ"ב, 1692 - ה'תקכ"ח, 1768) היה רב ודיין בעיר סלוניקי.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויוסף מולכו · ראה עוד »
יוסף אלימלך כהנא
הרב יוסף אלימלך כהנא (תרכ"ו, 1866 - י"א בסיוון תש"ד, 1944), היה רב וראש ישיבה הונגרי, רבן של צעהלים ואונגוואר.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויוסף אלימלך כהנא · ראה עוד »
יוסף רוזין
הרב רוזין בצעירותו הלווייתותמונה להחלפה יוסף רוזין, תחילת המאה ה-20 הרב יוסף רוזין (מפורסם בכינוי הרוגצ'ובר או הגאון הרוגצ'ובי על שם עיר הולדתו; תרי"ח, 1858 - י"א באדר תרצ"ו, 5 במרץ 1936) היה רבה של העיר דווינסק (כיום דאוגבפילס בלטביה), מחבר סדרת ספרי השו"ת והפרשנות צפנת פענח.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויוסף רוזין · ראה עוד »
יוסף רייזין
הרב יוסף רייזין (בחלק מהמקורות מופיע כרוזין; נפטר בכ"ה בטבת ה'תרמ"ה, 1885) היה מגדולי התורה של ליטא שהתפרסם כראב"ד טלז וסלונים וכמחברם של כמה ספרי שו"ת חשובים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויוסף רייזין · ראה עוד »
יוסף שלום אלישיב
הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של בנימין פינקל, בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד יוסף אפרתי, והרב בן ציון קוק הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012), היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויוסף שלום אלישיב · ראה עוד »
יוסף תאומים
רבי יוסף בר מאיר תאומים (ה'תפ"ז, 1727 - י' באייר ה'תקנ"ב, 2 במאי 1792) היה רבה של פרנקפורט על האודר; מגדולי פרשני שולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויוסף תאומים · ראה עוד »
יוסף זונדל הוטנר
הרב יוֹסֵף זוּנְדְל הוּטְנֶר (ידוע בכינויו: ר' זונדל איישישוקר; תר"ו, 1846 - כ"ז בשבט תרע"ט, 1919) היה רבה של איישישוק שבליטא.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויוסף זונדל הוטנר · ראה עוד »
יוסף בירדוגו (מקנס)
רבי יוסף בירדוגו (ה'תקס"ב, 1802 - ט"ז בכסלו ה'תרי"ד, 1853), היה רב ואב בית הדין במקנס שבמרוקו, ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויוסף בירדוגו (מקנס) · ראה עוד »
יוסף דוד (רב)
רבי יוסף דוד (ה'ת"כ, 1660, סלוניקי - ב' בכסלו ה'תצ"ז, 1736) היה אב בית דין, ראש ישיבה ורב הקהילה היהודית בסלוניקי ומחבר שו"ת בית דוד.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויוסף דוד (רב) · ראה עוד »
יין נסך
סילו המחזיק יין עם מדבקת "נא לא לגעת" בשל חשש מפסילת הכשרות כהגדרת יין נסך יֵין-נֶסֶךְ הוא יין שנוּסַך לעבודה זרה, ועל כן אסור מדאורייתא בשתייה ובהנאה.
חָדָשׁ!!: יורה דעה ויין נסך · ראה עוד »
ייהרג ואל יעבור
ייהרג ובל יעבור הוא דין הנאמר בעניינן של מצוות העומדות על פי ההלכה מעל פיקוח נפש.
חָדָשׁ!!: יורה דעה וייהרג ואל יעבור · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יורה_דעה
