גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
263 יחסים: Outlast 2 (משחק וידאו), מאיר הרשקוביץ, מניין השנים בלוח העברי, מערת צדקיהו, מעשה מרכבה, מקדש ירבעם, מרתא בת ביתוס, מרחב ישורון, מרגרטה זוסמן, משך, משנתו של גרשם שלום, משפט המלך, משל לבלוב התאנה בקיץ, משה חיים מבגדאד, משה יצחק אשכנזי (טדסקי), משורה (יחידת מידה), משי, משיח, מלאך, מלח בישול, מטטרון, מזבח העולה, מזבח הר עיבל, מבנה בית המקדש, מגדל חננאל, מגילת איכה, מגילות מדבר יהודה, מהפכת סדום ועמורה, מהרי סותאל, מודיעין קרבי, מיילדות במקרא, אמנת נחמיה, אמר רבי עקיבא, אמתא דבי רבי, אפרים הראובני, אפריס, ארווד, אריך פון דניקן, אריך ולטר שטרנברג, אריה, אשפנז, אשת ישעיהו, אתבעל השלישי, אל (אל כנעני), אל-חלה, אליהו בן משה חיים, אבני אלגביש, אדרת (מושב), אהלה ואהליבה, אכילת בשר ביהדות, ..., איסור משכב עם אשת הבן, איסור ריבית (הלכה), איורי ספר איוב (ויליאם בלייק), נפיל, נשר מקראי, נחל מצרים, נחלת שבט דן, נבואת אלישע ליואש, נבואת הלבנה, נבואה, נבוכדנצר השני, נהר האוז', נוגה, סנט שאפל, סנדלפון, ספר מיכה, ספר תאגי, ספר חגי, ספר הקדושה, ספר יחזקאל, ספיר (אבן חן מקראית), ספיריטואלז, סדר תפילות יום הכיפורים, סיפורי הנביאים (אסלאם), עמנואל טוב, עץ החיים, ערוגות, עשרה בטבת, על אישים מפורסמים (הירונימוס), על השחיטה, עלים לתרופה, עלילות בעל וענת, עבדיחבה, עבודה זרה, עובדיה יוסף, עין גדי (יישוב עתיק), פאן-בבילוניזם, פרשת אחרי מות, פרשת בחוקותי, פרשת וארא, פרוכת ארון הקבורה של בנימין זאב הרצל, פרייה ורבייה, פלטיהו בן בניהו, פול פלקונר פול, פוט, פיניקים, פילוסופיה יהודית, צנזורה על השמעת שירים בישראל, צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום, צדקה (יהדות), צדקיהו, צור (לבנון), צידון, ציון הלא תשאלי, ציורי התנ"ך, קסניה סבטלובה, קפלת הזיכרון של היינץ, קפלה פלאטינה, קשת בענן, קל וחומר, קבר יחזקאל הנביא, קברי צדיקים ביהדות, קדר (שבט וממלכה), קדושה (תפילה), קדושה דסידרא, קופרופגיה, קורבן, קורבן (יהדות), קובוץ ושורוק, קינה, קינות לתשעה באב, קיבוץ גלויות, רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, רחל אליאור, רחב, רבנוס מאורוס, רבי יוחנן, רד"ק, רימון כשר, ריצת מרתון, שנים עבריות ג'ש' - ג'שצ"ט, שערי המקדש, שלמה רובין, שלכת (מיצב), שלילת הגשמות, שירתי (שיר), תמוז (אל), תנ"ך, תנין היאור, תעשיית ייצור הארגמן וצביעתו במזרח הקדום, תקרת הקפלה הסיסטינית, תקוותנו, תרשיש, תרגומי המקרא ליוונית, תלפיות, תחיית המתים, תהום (יהדות), תהילים קל"ט, תובל (דמות מקראית), תוגרמה (דמות מקראית), תוכחת מגולה, תימן (יישוב מקראי), לבוא חמת, להט"ב ונצרות, לודים, זנות, חמוטל בת ירמיהו, חנניה, מישאל ועזריה, חשמל, חלה (מתנות כהונה), חזון (ספר), חזון העצמות היבשות, חזון העצים, חבש פאר, חילול השם, חייזרים קדומים, בני קדם, בני תשע מידות, בנימין מטודלה, בעליס מלך בני עמון, בקעת הקהילות, בר אנש, בת קול, בתי קברות יהודיים בפאפה, בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס, בחירה חופשית, בבל, בדמייך חיי, בואי הרוח, בולי מועדים לשמחה, ביקורת נוסח המקרא, בית המקדש, בית הכנסת בדורה אירופוס, בית הכנסת העתיק במצדה, גרשון אדלשטיין, גרשון ברין, גרגוריוס הראשון, גלות (יהדות), גבעת גרב, גבולי יחזקאל, גומר בן יפת, גיחון (נהר מקראי), גיגס, ד'ו אלכפל, דנאל, דניאל, דניאל (פירושונים), דבש בישראל, דדן בתנ"ך, דוחן, דוד צבי הופמן, ה' באלול, ה' בתמוז, המאה ה-6 לפנה"ס, המצור על ירושלים (588 לפנה"ס), המצודות, המינה ליזה, המיתוס של עשרת השבטים האבודים, האס, הארכאולוג העירום, האלף ה-1 לפנה"ס, הנבואה במסורת ישראל, הנבואה הקלאסית בישראל, הס, הסימן, העולם (קלף טארוט), הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה, הקפלה הסיסטינית, הר שעיר, התקווה, הטלת גורל, הבשורה עם מרגרט הקדושה ואנסאנוס הקדוש, הכרתי והפלתי, היסטוריה של האריתמטיקה, היהודים באים, היכל הספר, ואסילי שבייב, ואלה, או ארבע הזואות, ויליאם ויסטון, כנסת הגדולה, כס עשתרת, כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל, כרוב (מיתולוגיה), כתים, כהן, כוחם של חז"ל להחיות ולהמית בדיבורם, כוב, י"ב בטבת, יאיר הופמן (חוקר המקרא), ים המלח, יעקב נפתלי שמחוני, יפת בן נח, יציאת מצרים במחקר, ירמיהו, ירבעם בן נבט, ירושלים בתקופת בית ראשון, ירושלים החדשה (פירושונים), ישעיה די טראני, ישעיהו, ישעיהו הנביא (רפאל), יחזקאל (פירושונים), יחזקאל (שיר), יחזקאל צ'ארלס וורטסמן, יחזקאל בן בוזי, יחיאל הילל אלטשולר, יהלום (אבן חן מקראית), יהדות בבל, יהוד (פרובינציה בבלית), יהודה גבור בן אליהו בן יוסף, יהויכין, יום-טוב ליפמן צונץ, יוסף חיים מבגדאד, 590-599 לפנה"ס. להרחיב מדד (213 יותר) »
Outlast 2 (משחק וידאו)
Outlast 2 הוא משחק וידאו מסוגות ההישרדות ואימה פסיכולוגית המשוחק בגוף ראשון שפותח על ידי האולפן Red Barrels ומהווה המשך למשחק Outlast שיצא בשנת 2013.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וOutlast 2 (משחק וידאו) · ראה עוד »
מאיר הרשקוביץ
הרב פרופ' מאיר הרשקוביץ מאיר הרשקוביץ (תשרי ה'תרע"ג, 15 בספטמבר 1912 הניצ'י (Ganichi) זקרפטיה - ט' באדר א' ה'תשס"ג, 11 בפברואר 2003 ירושלים) היה רב, מחנך, חוקר תפילה ויהדות, ואיש אקדמיה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומאיר הרשקוביץ · ראה עוד »
מניין השנים בלוח העברי
שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »
מערת צדקיהו
חתך המציג את מערת צדקיהו ביחס לסביבתה מערת צדקיהו מערת צדקיהו מערת צדקיהו מערת צדקיהו מערת צדקיהו (בערבית: مغارة سليمان, מערת שלמה) היא המערה המלאכותית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומערת צדקיהו · ראה עוד »
מעשה מרכבה
תחריט המאייר את ספר יחזקאל מהמאה ה-16 מעשה מרכבה הוא כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית או האוניברסלית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומעשה מרכבה · ראה עוד »
מקדש ירבעם
שרידי מקדש ירבעם, באתר חלום יעקב בבית אל מקדש יָרָבְעָם היה בית מקדש שבנה ירבעם בן נבט, במאה ה-10 לפנה"ס, בבית אל, כחלק ממקדשי ממלכת ישראל, לאחר היפרדות ממלכת ישראל מממלכת יהודה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומקדש ירבעם · ראה עוד »
מרתא בת ביתוס
מרתא בת ביתוס (נקראה גם מרים) הייתה מעשירות ירושלים בשנים שלפני חורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומרתא בת ביתוס · ראה עוד »
מרחב ישורון
מרחב ישורון (נולד ב-1978) הוא משורר ישראלי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומרחב ישורון · ראה עוד »
מרגרטה זוסמן
מרגרטה זוסמן (בגרמנית: Margarete Susman; 14 באוקטובר 1872 – 16 בינואר 1966) הייתה פובליציסטית, סופרת, משוררת, פילוסופית והוגה יהודייה-גרמנייהHahn, Barbara.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומרגרטה זוסמן · ראה עוד »
משך
משך הוא השישי מבין בניו של יפת, לאחר יוון ותובל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומשך · ראה עוד »
משנתו של גרשם שלום
זוהר בסוכה, 1925 משנתו של גרשם שלום עוסקת בחקר המיסטיקה היהודית, התחום אליו הקדיש את חייו ונחשב מראשי החוקרים שלו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומשנתו של גרשם שלום · ראה עוד »
משפט המלך
משפט המלך (או פרשת המלך) הוא נאום המופיע בתנ"ך, אותו נשא שמואל הנביא בדבר פועלו העתידי של מלך ישראל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומשפט המלך · ראה עוד »
משל לבלוב התאנה בקיץ
עץ תאנה משל לבלוב תאנה בקיץ הוא אחד ממשלי ישו בברית החדשה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומשל לבלוב התאנה בקיץ · ראה עוד »
משה חיים מבגדאד
הרב משה חיים מבגדאד (ה'תקי"ב, 1752 - ח סיוון ה'תקצ"ו, 11 ביוני 1836) היה פוסק ודרשן ממנהיגי הקהילה היהודית בעיראק בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומשה חיים מבגדאד · ראה עוד »
משה יצחק אשכנזי (טדסקי)
משה יצחק אשכנזי (טֶדֶסְקִי - Tedeschi, טריאסט, 6 ביוני 1821 – 17 ביוני 1898), היה מורה ומחנך, סופר, פרשן המקרא ומתרגם יהודי-איטלקי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומשה יצחק אשכנזי (טדסקי) · ראה עוד »
משורה (יחידת מידה)
מְּשׂוּרָה היא מידה מקראית קדומה, ומוזכרת פעם אחת בתורה, ב "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה".
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומשורה (יחידת מידה) · ראה עוד »
משי
סין), שעל דרך המשי משי הוא סיב טבעי העשוי מחלבון שבו משתמשים בתעשיית הטקסטיל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומשי · ראה עוד »
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומשיח · ראה עוד »
מלאך
נוצרית. יעקב נאבק עם המלאך (ציור של גוסטב דורה) ציור נוצרי, המלאך רפאל מבשר על תחייתו של ישו המלאך מיכאל מכניע את השטן, ציור מאת גווידו רני, משנת 1631 מלאכים מנגנים מאת פיירו די ג'ובאני טדסקו, משנת 1386 במוזיאון הדואומו מוזיאון הישן בברלין מלאך אוחז בסופרסקריפט מאת ג'ובאני לורנצו ברניני מלאך הוא ישות על-טבעית לרוב טרנסצנדנטלי, הקיימת לפי האמונה בדתות השונות, בהן יהדות, נצרות ואסלאם.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומלאך · ראה עוד »
מלח בישול
נתרן כלורי (גם: מלח שולחני או מלח בישול או מלח דק/גס) הוא תרכובת יונית (נתרן כלורי, NaCl), מינרל נפוץ מאוד בכדור הארץ בעל חשיבות ביולוגית לבעלי חיים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומלח בישול · ראה עוד »
מטטרון
איסלאמי מהמאה ה-14 מֶטָטְרוֹן (בערבית: ميططرون; נקרא גם שר הפנים) הוא מלאך חשוב המופיע בספרות המיסטית היהודית, והושאל ממנה למיסטיקה הנוצרית והמוסלמית, מהמאות הראשונות לספירה ועד לימינו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומטטרון · ראה עוד »
מזבח העולה
אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומזבח העולה · ראה עוד »
מזבח הר עיבל
מבט מהאוויר על האתר שזוהה על ידי זרטל כמזבח הר עיבל. ברקע נראים הרי השומרון. מבט עילי על האתר. ניתן לראות את תבנית המבנה, וכן את העלייה שאותה זיהה זרטל עם הכבש שהוביל אל המזבח במעמד הברכה והקללה. מבט ממערב: נראים הבמה המרכזית, הכבש העולה אליה, ה"סובב" והקיר המערבי של החצר הפנימית, המהווה את המשכו של ה"סובב" מזבח הר עיבל (גם: אתר הר עיבל, האתר הפולחני בהר עיבל, או "מזבח יהושע") הוא אתר ארכאולוגי, השוכן על השלוחה הצפונית-מזרחית של הר עיבל, בגובה 785 מטר מעל פני הים (הפסגה היא בגובה כ-940 מטר מעל פני הים).
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומזבח הר עיבל · ראה עוד »
מבנה בית המקדש
חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי יונה לפי המסורת היהודית, היו לעם ישראל כמה וכמה סוגים של בתי מקדש במהלך ההיסטוריה היהודית - החל במשכן, שהיה בצורת אוהל, דרך משכן שילה, שהיה בית אבנים מכוסה ביריעות במקום בתקרה, ועד לבתי המקדש הבנויים אבן - בית המקדש הראשון (מקדש שלמה), בית המקדש השני, וכן המקדש העתידי שעליו נתנבא יחזקאל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומבנה בית המקדש · ראה עוד »
מגדל חננאל
מגדל חננאל הוא מגדל (או מקום) שמוזכר בספר ירמיהו כסימן גאוגרפי באזור תוך או סביבות ירושלים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומגדל חננאל · ראה עוד »
מגילת איכה
מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומגילת איכה · ראה עוד »
מגילות מדבר יהודה
קצר.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »
מהפכת סדום ועמורה
ג'ון מרטין מהפכת סְדוֹם וַעֲמֹרָה, הוא סיפור מקראי המתאר את הריסתן של ארבע ערים, ובהן סדום ועמורה, בידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומהפכת סדום ועמורה · ראה עוד »
מהרי סותאל
מֶהַרי סותאל, או מהרי בן סותאל (על שם אביו), הידוע יותר בכינוי אבא מהרי, הוא שמו של מלקוסה, נזיר יהודי, שחי ופעל באתיופיה במהלך המאה ה-19, ושימש כמנהיג הרוחני העליון של קהילת ביתא ישראל באזור קולה ווגרה: אבא מהרי הקדיש את חייו לשימור היהדות ושלמות קהילת ביתא ישראל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומהרי סותאל · ראה עוד »
מודיעין קרבי
מודיעין קרבי הוא תת-תחום במודיעין הצבאי המתייחס לאיסוף מידע על הנעשה בשדה הקרב, גזרות עוינות ושטחי אויב בזמנים של מלחמה ושלום.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומודיעין קרבי · ראה עוד »
מיילדות במקרא
המיילדות מתוארות בטקסט המקראי בצמצום, לרוב ללא ציון שמותיהן, תוך הדגשת תפקידן המקצועי בלבד.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ומיילדות במקרא · ראה עוד »
אמנת נחמיה
עזרא הסופר קורא בתורה לפני העם במעמד קריאת התורה בראש השנה. קריאה זו היוותה את הרקע לכריתת האמנה.כריתת אמנת נחמיה היא מאורע מקראי המסופר בספר נחמיה, בו מתוארת התעוררות עממית בימי שיבת ציון לחידוש הברית בין שבי הגולה לה', שהתרחשה ביום כ"ד בתשרי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ואמנת נחמיה · ראה עוד »
אמר רבי עקיבא
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא הוא קטע ממשניות המופיע בסיום מסכת היא מסכת יומא שנאמרה על ידי רבי עקיבא, והוא מבטא את הקשר החזק של אב ובן בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל שנתן מתנה לעם ישראל במחילה של יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ואמר רבי עקיבא · ראה עוד »
אמתא דבי רבי
אַמְּתָא דְּבֵי רַבִּי (מארמית: שפחה של בית רבי) היא דמות הנזכרת בתלמוד כשפחה בבית רבי יהודה הנשיא.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ואמתא דבי רבי · ראה עוד »
אפרים הראובני
אפרים הראובני (1881, נובומוסקובסק, אוקראינה – 16 באוקטובר 1953, ירושלים) היה בוטנאי, חוקר צמחיית ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ואפרים הראובני · ראה עוד »
אפריס
אַפְּרִיֶס (וַאח-אִבּ-רַע במצרית) היה שליט מצרי מהשושלת ה-26 של מצרים, אשר מלך בין השנים 570–589 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ואפריס · ראה עוד »
ארווד
אַרְוָד (בפיניקית: 𐤀𐤓𐤅𐤃, ארוד; משם לאכדית Ar-ua-di, – מכתב EA 149 שו' 59, עמ' 618 למצרית קדומה jrtw או jrṯw, ליוונית Αραδος), כיום אַרְוָואד (מפיניקית לערבית أرواد), היא עיירה סורית אשר שוכנת על האי רואד שבים התיכון, על חורבות עיר נמל חשובה מהעת העתיקה בשם זה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וארווד · ראה עוד »
אריך פון דניקן
אריך פון דניקן אריך פון דניקן (בגרמנית: Erich von Däniken נולד ב-14 באפריל 1935) הוא זייפן, סופר ותאורטיקן שווייצרי, הידוע במיוחד בתאוריות שלו אודות השפעת חייזרים קדומים על כדור הארץ, וביניהן הספר מרכבות האלים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ואריך פון דניקן · ראה עוד »
אריך ולטר שטרנברג
אריך ולטר שטרנברג (31 במאי 1891 – 15 בדצמבר 1974) היה מלחין ישראלי, ממייסדי התזמורת הפילהרמונית הישראלית וחתן פרס אנגל לשנים 1946 ו-1961.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ואריך ולטר שטרנברג · ראה עוד »
אריה
לביאה אריה זכר גדול להקת אריות נחה על עץ בפארק הלאומי המלכה אליזבת באוגנדה לביאה בקניה אריה טורף איילנד ענק בדרום אפריקה. שני אריות אחרי שהרגו ג'ירפה בקרוגר בדרום אפריקה קרב אריות בנמיביה אריה (שם מדעי: Panthera leo) הוא מין של טורף גדול מהסוג פנתר שבמשפחת החתוליים, והוא השני בגודלו בין בני הקבוצה דמויי חתול, אחרי תת-המין הסיבירי של הטיגריס.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ואריה · ראה עוד »
אשפנז
אשפנז (מופיע בתנ"ך כשר הסריסים) היה שר בכיר של נבוכדנצר.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ואשפנז · ראה עוד »
אשת ישעיהו
אֵשֶׁת יְשַׁעְיָהוּ היא דמות מקראית אשר שמה נפקד מהכתובים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ואשת ישעיהו · ראה עוד »
אתבעל השלישי
אתבעל השני (ביוונית: Ἰθωβαλος)יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, (ראו גם במקור היווני)יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, פסקה 21 (ראו במקור היווני ובתרגום לעברית) היה מלך צור בתחילת המאה ה־6 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ואתבעל השלישי · ראה עוד »
אל (אל כנעני)
עברי עתיק אֵל (באוגריתית: 𐎛𐎍 – אִל, נהגה לעיתים אִלֻ) הוא ראש האלים בפנתאון במיתולוגיה הכנענית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ואל (אל כנעני) · ראה עוד »
אל-חלה
אל-חלה (בערבית: الحلة) היא עיר הבירה של מחוז באבל שבמרכז עיראק.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ואל-חלה · ראה עוד »
אליהו בן משה חיים
רבי אליהו בן רבי משה חיים (ה'תקס"ז, 1807 - ז באלול ה'תרי"ט, 6 בספטמבר 1859) היה מקובל, דרשן, פוסק וסוחר, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר בגדאד שבעיראק במאה התשע עשרה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ואליהו בן משה חיים · ראה עוד »
אבני אלגביש
בית חורון. יש המשערים שהאבנים על הגבעה הן אבני האלגביש שירדו משמים אבני אלגביש הם עצמים שמוזכרים בספר יחזקאל כמי שעתידים ליפול מן השמים כעונש לרשעים, וכן כחלק ממלחמת גוג ומגוג.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ואבני אלגביש · ראה עוד »
אדרת (מושב)
אדרת הוא מושב שממוקם ביער מעל עמק האלה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ואדרת (מושב) · ראה עוד »
אהלה ואהליבה
אָהֳלָה ואָהֳלִיבָה הן שתי דמויות סמליות המתארות את ממלכת ישראל וממלכת יהודה בנבואת יחזקאל בפרק כ"ג, ואחר כך גם ביצירות ספרותיות נוספות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ואהלה ואהליבה · ראה עוד »
אכילת בשר ביהדות
אודות אכילת בשר ביהדות קיימות הלכות שונות ביניהן לאיסור, להיתר, ואף למצווה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ואכילת בשר ביהדות · ראה עוד »
איסור משכב עם אשת הבן
איסור משכב עם אשת הבן או איסור משכב החם עם כלתו, הוא אחד מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות, שהעונש על העובר במזיד על כל אחד מהם הוא כרת, ובשוגג - הבאת קרבן חטאת לבית המקדש.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ואיסור משכב עם אשת הבן · ראה עוד »
איסור ריבית (הלכה)
איסור ריבית הוא מצוות לא תעשה מדאורייתא על מתן או קבלת תמורה על הלוואה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ואיסור ריבית (הלכה) · ראה עוד »
איורי ספר איוב (ויליאם בלייק)
תחריט מס' 11, פירוט של מרכז התמונה. איורי ספר איוב מאת האמן הבריטי ויליאם בלייק, מתייחסים בעיקר לסדרה של עשרים ושניים הדפסים חרוטים (אשר פורסמו ב-1826 על ידי בלייק) הממחישים את ספר איוב המקראי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ואיורי ספר איוב (ויליאם בלייק) · ראה עוד »
נפיל
נפילים הם יצורים מיתולוגיים מקראיים, בעלי גודל או צורה חריגה, שעל פי המסופר בפרק ו' של ספר בראשית ובכמה ממדרשי חז"ל אם מקבלים את התיאור כפשוטו, היו מלאכים או צאצאי זיווג של בני-אלוהים או מלאכים עם בנות אדם: "וַיְהִי כִּי־הֵחֵל הָאָדָם, לָרֹב עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה; וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם׃ 2 וַיִּרְאוּ בְנֵי־הָאֱלֹהִים אֶת־בְּנוֹת הָאָדָם, כִּי טֹבֹת הֵנָּה; וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים, מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ׃ 3 וַיֹּאמֶר ה', לֹא־יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר; וְהָיוּ יָמָיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה׃ 4 הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי־כֵן, אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל־בְּנוֹת הָאָדָם, וְיָלְדוּ לָהֶם; הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם׃".
חָדָשׁ!!: יחזקאל ונפיל · ראה עוד »
נשר מקראי
נשר מקראי בתעופה בהר הכרמל 250x250 פיקסלים תמונת ראש של נשר מקראי רעיית נשיא מדינת ישראל נחמה ריבלין שחררה לטבע את הנשרים "נחמה ורובי" בטקס לציון 20 שנה ל"פורשים כנף", בחי-בר כרמל. נשר מקראי (שם מדעי: Gyps fulvus; על פי האקדמיה ללשון העברית: נֶשֶׁר קֵרֵחַ) הוא מין בסוג נשר.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ונשר מקראי · ראה עוד »
נחל מצרים
נַחַל מִצְרַיִם הוא נחל הנזכר רבות בתנ"ך לציון גבולה הדרום מערבי של ארץ כנען ושל נחלת שבט יהודה בפרט.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ונחל מצרים · ראה עוד »
נחלת שבט דן
מפת חלוקת הארץ לשבטים – '''נחלת שבט דן: בירוק כהה ליד חוף הים בדרום נַחֲלַת שֵׁבֶט דָּן היא החלק מארץ ישראל שנקבע בהגרלת נחלתם של שבטי ישראל כנחלתו של שבט דן.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ונחלת שבט דן · ראה עוד »
נבואת אלישע ליואש
הנבואה שהתנבא הנביא אלישע בטרם מותו ליואש מלך ישראל אודות ניצחונו על הארמים, מופיעה בספר מלכים ב: הרקע לנבואה הוא היותה של מלכות ישראל נתונה להתקפותיהם של חזאל ובן הדד בנו, מלכי ארם בתקופתם של המלכים יהואחז ויואש.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ונבואת אלישע ליואש · ראה עוד »
נבואת הלבנה
נבואת הלְבֵנָה היא נבואה המופיעה בספר יחזקאל, ובה מצטווה יחזקאל לקחת לבנה, ולבצע בהקשר אליה פעולות שונות המסמלות את חורבן היישוב היהודי הקרב בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ונבואת הלבנה · ראה עוד »
נבואה
חזון העצמות היבשות של יחזקאל, תחריט של גוסטב דורה בדתות, נבואה היא מסר המועבר לאדם (המכונה בדרך כלל נביא או אורקל), על ידי אלוהים או ישות על טבעית אחרת.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ונבואה · ראה עוד »
נבוכדנצר השני
מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו־בבלית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ונבוכדנצר השני · ראה עוד »
נהר האוז'
נהר ההאוּז' (באוקראינית:Уж), הוא נהר בצפון אוקראינה במחוזות ז'יטומיר וקייב (יש להבדיל בינו לבין נהר בעל שם זהה, הרחק במערב אוקראינה שזורם מסלובקיה לאוקראינה ועובר בעיר אוז'הורוד ונקרא בסלובקית בשם אונג) הנהר נשפך אל הפריפיאט, שזורם למאגר קייב.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ונהר האוז' · ראה עוד »
נוגה
נוגה (בלועזית: Venus, ונוס) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ונוגה · ראה עוד »
סנט שאפל
פנים הכנסייה, הקומה העליונה חוץ הכנסייה חלון הרוזטה של סנט שאפל הקומה התחתונה סנט שאפל (בצרפתית: Sainte-Chapelle) היא כנסייה גותית הנמצאת באיל דה לה סיטה שבפריז.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וסנט שאפל · ראה עוד »
סנדלפון
סַנְדַּלְפוֹן (ביוונית: Σανδαλφών) הוא מלאך במיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וסנדלפון · ראה עוד »
ספר מיכה
ספר מיכה כולל בתוכו, על פי המסורת, את דברי הנביא בלבד.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וספר מיכה · ראה עוד »
ספר תאגי
ספר תאגי (ספר תגי או ספר תגין או ספר התגין) הוא חיבור שחובר בתקופה קדומה, ועוסק באותיות בספר תורה שיש לכותבן בכתב שונה מהמקובל ואותיות שצריך להוסיף להן תגים שונים מהרגיל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וספר תאגי · ראה עוד »
ספר חגי
חַגַּי הוא אחד מספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וספר חגי · ראה עוד »
ספר הקדושה
חלקים ממגילת ספר ויקרא שנמצאה בין מגילות מדבר יהודה ומהווה את העותק הקדום ביותר של ספר הקדושה ספר הקדושה (באנגלית: Holiness code, קרויה בקיצור H) הוא אחד מהמקורות של ספר ויקרא, לפי חוקרי המקרא והמצדדים בהשערת התעודות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וספר הקדושה · ראה עוד »
ספר יחזקאל
ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).
חָדָשׁ!!: יחזקאל וספר יחזקאל · ראה עוד »
ספיר (אבן חן מקראית)
איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) סַפִּיר היא האבן השנייה בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט יששכר.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וספיר (אבן חן מקראית) · ראה עוד »
ספיריטואלז
ספיריטואלז (באנגלית Spirituals או Negro Spirituals) הם שירי עם בעלי אופי דתי שנוצרו והושרו על ידי עבדים אפרו-אמריקאים בארצות הברית והתבססו על מסורות מוזיקליות ותרבותיות שהובאו מאפריקה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וספיריטואלז · ראה עוד »
סדר תפילות יום הכיפורים
במהלך יום הכיפורים מתפללים חמש תפילות, שבהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וסדר תפילות יום הכיפורים · ראה עוד »
סיפורי הנביאים (אסלאם)
סיפורי הנביאים (בערבית: قصص الأنبياء, תעתיק מדויק: קצץ אל-אנביאא) הם כל אוסף סיפורים אשר מבוסס על הקוראן, על חדית', או על ספרות אסלאמית אחרת אשר קשורה בקשר הדוק לקוראן ולחדית', ואשר מתארים את קורותיהם של הנביאים, מנקודת מבט אסלאמית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וסיפורי הנביאים (אסלאם) · ראה עוד »
עמנואל טוב
עמנואל טוב (נולד ב-15 בספטמבר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית משנת 2006, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2012, חבר חוץ של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים משנת 2017, חתן פרס א.מ.ת. לשנת 2004 וחתן פרס ישראל לשנת 2009.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ועמנואל טוב · ראה עוד »
עץ החיים
"נפילת האדם" מאת לוקאס קראנאך האב, ציור מן המאה השש עשרה. "עץ החיים" - פסיפס מארמון הישאם ביריחו. עץ החיים, על פי ספר בראשית (פרקים -), הוא עץ שהיה בתוך גן עדן, לצד עץ הדעת טוב ורע, אשר ממנו נאסר על האדם, לאכול שכן אכילה ממנו תגרום למוות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ועץ החיים · ראה עוד »
ערוגות
עֲרוּגוֹת הוא מושב ליד העיר קריית מלאכי השייך למועצה אזורית באר טוביה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וערוגות · ראה עוד »
עשרה בטבת
ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ועשרה בטבת · ראה עוד »
על אישים מפורסמים (הירונימוס)
Master Theodoric, סביבת 1370 על אישים מפורסמים (בלטינית: De Viris Illustribus) הוא אוסף ביוגרפיות קצרות של 135 מחברים, שנכתבו בלטינית במאה ה-4 על ידי אב הכנסייה הירונימוס.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ועל אישים מפורסמים (הירונימוס) · ראה עוד »
על השחיטה
על השחיטה הוא שיר מאת חיים נחמן ביאליק משנת 1903, שנכתב מיד לאחר פרעות קישינב.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ועל השחיטה · ראה עוד »
עלים לתרופה
ספר עלים לתרופה הוא לקט בעל יותר מחמש מאות מכתבים שכתב ר' נתן שטרנהרץ (ממשיך דרכו של רבי נחמן מברסלב) לתלמידיו, ידידיו, חסידיו, ובפרט לבנו רבי יצחק.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ועלים לתרופה · ראה עוד »
עלילות בעל וענת
צלמית ברונזה של בעל מהמאות ה-14 עד ה-12 לפני הספירה, שנמצאה בחפירות באוגרית. האפוסים האוגריתיים. רשימה של אלי אוגרית עלילות בעל וענת (ידועות גם בשמות עלילות בעל וכן עלילות בעל ומות) הן אפוס מיתולוגי קדום, המספר את סיפורם של אלי כנען ואוגרית ונחשב למיתוס האוגריתי המרכזי והחשוב ביותר בשירה האוגריתית מהמאות ה-15 עד ה-12 לפנה"ס (תקופת הברונזה המאוחרת).
חָדָשׁ!!: יחזקאל ועלילות בעל וענת · ראה עוד »
עבדיחבה
אוּרוּשלֵם (ú-ru-sa-lim) במכתבי אל-עמארנה, המאה ה-14 לפני הספירה. מכתב 287, מאת עַבְּדִ-חֶבָּה מלך ירושלים, שורה 61 עבדיחבה או עבדיחפה היה מלך ירושלים בתקופת הברונזה המאוחרת (המחצית הראשונה של המאה ה-14 לפנה"ס), המוכר ממכתבי אל עמרנה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ועבדיחבה · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ועבודה זרה · ראה עוד »
עובדיה יוסף
הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ועובדיה יוסף · ראה עוד »
עין גדי (יישוב עתיק)
אזור עין גדי כיום בית הכנסת העתיק בעין גדי יעל במערות נחל דוד עֵין גֶּדִי היה יישוב עתיק ומרכזי לחופו המערבי של ים המלח, ושרידיו, בית הכנסת העתיק מהמאה השישית עם רצפת פסיפס מהמרשימות בארץ ישראל, מעידים על רצף התיישבות יהודית באזור של מעל 1,300 שנה, החל מהמאה ה-7 לפנה"ס ועד המאה ה-6 לספירה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ועין גדי (יישוב עתיק) · ראה עוד »
פאן-בבילוניזם
מפה המציגה את אזור הסהר הפורה (באדום), מרחב גאוגרפי ותרבותי בו קוימו קשרי גומלין בין קהילות, ערים וממלכות במשך אלפי שנים. סיפור אתרחסיס הבבלי על בריאת האדם והמבול, כתוב על לוח בכתב יתדות איור של חזון יחזקאל בו נראים כרובים ומרכבת אש, מוטיבים מן המיתולגיה הבבלית פאן-בבילוניזם (Panbabylonism) היא אסכולה במדע הדתות, אנתרופולוגיה ולימודי תרבות הטוענת שהתרבויות והדתות של המזרח התיכון והציוויליזציה שלהן בכללותה נגזרות במקור ממיתוסים בבליים שבתורם היו מבוססים על.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ופאן-בבילוניזם · ראה עוד »
פרשת אחרי מות
השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב איור מעשה ידי צ'ארלס פוסטר משנת 1897, המתאר את עבודת המולך - הקרבת בן לפסל של המולך פרשת אַחֲרֵי מוֹת היא פרשת השבוע השישית בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ופרשת אחרי מות · ראה עוד »
פרשת בחוקותי
מתנות כהונה פרשת בְּחֻקֹּתַי היא הפרשה העשירית והאחרונה בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ופרשת בחוקותי · ראה עוד »
פרשת וארא
משה ואהרן לפני פרעה, ציור של בנג'מין וסט פָּרָשַׁת וָאֵרָא היא פרשת השבוע השנייה בספר שמות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ופרשת וארא · ראה עוד »
פרוכת ארון הקבורה של בנימין זאב הרצל
הפרוכת, במשרדי קק"ל, לפני העלאת עצמותיו של הרצל לישראל פרוכת ארון הקבורה של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל היא יריעת בד רקומה שהוכנה באוסטריה בשנת 1936, ונועדה לכסות את ארונו של הרצל עם העלאת עצמותיו לקבורה בישראל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ופרוכת ארון הקבורה של בנימין זאב הרצל · ראה עוד »
פרייה ורבייה
פרייה ורבייה היא אחת ממצוות עשה שבתרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ופרייה ורבייה · ראה עוד »
פלטיהו בן בניהו
פלטיהו בן בניהו היה משרי העם היהודי בירושלים ונזכר בתנ"ך בתקופה שלאחר גלות יהויכין.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ופלטיהו בן בניהו · ראה עוד »
פול פלקונר פול
פּוֹל פלקוֹנר פּוּל (באנגלית: Paul Falconer Poole; 1807 – 1879) היה צייר ז'אנר אנגלי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ופול פלקונר פול · ראה עוד »
פוט
פּוּט הוא דמות מקראית הנזכרת בספר בראשית כבנו השלישי מתוך ארבעה של חם בן נח.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ופוט · ראה עוד »
פיניקים
עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ופיניקים · ראה עוד »
פילוסופיה יהודית
פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »
צנזורה על השמעת שירים בישראל
במשך השנים הוטלה בישראל צנזורה ממשלתית או עצמית על השמעה של שירים מסוימים בשידורי הרדיו בישראל, ובהמשך במידה מועטה גם בשידורי הטלוויזיה בישראל בשל תוכנם.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וצנזורה על השמעת שירים בישראל · ראה עוד »
צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום
תקופת הברונזה התיכונה 1. צלמיות מטיפוס זה מציגות חזית של אישה עירומה, כשרגליה מופרדות בעזרת חריץ. לצלמיות נקבים רבים בפנים, אף בולט, פה חסר, ועל צווארן שרשרת. צלמיות מסוג זה אופייניות לצפון סוריה בראשית האלף השני לפנה"ס, מהשנים 1750-1900 לפנה"ס. אוסף המוזיאון הימי הלאומי. בארכאולוגיה, צלמית היא פסלון קטן ממדים בצלם אדם או בעל חיים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וצלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום · ראה עוד »
צדקה (יהדות)
צְדָקָה היא מתן עזרה חומרית או מנטלית לנזקק אשר חלקה מוטלת כחובה הלכתית וחלקה ניתנת על בסיס התנדבותי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וצדקה (יהדות) · ראה עוד »
צדקיהו
איור משנת 1553. צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ הוא דמות מקראית, מלכה האחרון של ממלכת יהודה בין השנים 597 – 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וצדקיהו · ראה עוד »
צור (לבנון)
צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וצור (לבנון) · ראה עוד »
צידון
צִידוֹן (בפיניקית: 𐤑𐤃𐤍, צדן; בסורית: ܨܝܕܘܢ, צידון; בערבית صَيْدونْ צַיְדון או صيدﺍ צַיְדָא) היא העיר השלישית בגודלה בלבנון.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וצידון · ראה עוד »
ציון הלא תשאלי
צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי הוא שיר כיסופים לארץ ישראל מאת רבי יהודה הלוי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וציון הלא תשאלי · ראה עוד »
ציורי התנ"ך
רמברנדט, דוד פורט על נבל בפני שאול לורן דה להיר, 1650, עקדת יצחק בריאת האדם על פי ויליאם בלייק התנ"ך שימש מקור השראה לציירים רבים, והוא למעשה הספר המצויר והמפוסל ביותר.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וציורי התנ"ך · ראה עוד »
קסניה סבטלובה
קסניה סבטלובה (ברוסית: Ксения Светлова; נולדה ב-28 ביולי 1977) היא חברת הכנסת לשעבר מטעם סיעת התנועה, ועיתונאית ישראלית ששימשה כפרשנית לענייני ערבים בערוץ 9.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וקסניה סבטלובה · ראה עוד »
קפלת הזיכרון של היינץ
אנה מרגרטה היינץ קפלת הזיכרון של היינץ (באנגלית: Heinz Memorial Chapel) היא מונומנט היסטורי לאומי וקפלה נאו-גותית באוניברסיטת פיטסבורג, פנסילבניה, ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וקפלת הזיכרון של היינץ · ראה עוד »
קפלה פלאטינה
הפורטיקו החיצוני של קפלה פלאטינה קוסמאטי תוכנית הכנסייה הגניוס של פלרמו קפלה פלאטינה (באיטלקית: Cappella Palatina) היא בזיליקה בסגנון נורמני-ביזנטי, שהוקמה בשנת 1140 על ידי המלך רוג'רו השני, מלך סיציליה, והיא שוכנת במתחם האדריכלי של פאלאצו דיי נורמני בפלרמו בירת האי סיציליה באיטליה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וקפלה פלאטינה · ראה עוד »
קשת בענן
נשר ----התמונה צולמה משכונת גבעת נשר לכיוון מערב. מתחת לשכונת רמות יצחק רואים את כביש 705. קשת בענן וצבעיה קשת בענן היא תופעת טבע אופטית, הנוצרת כתוצאה משבירה, נפיצה והחזרה של קרני אור הבוקעות ממקור נקודתי או כמעט נקודתי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וקשת בענן · ראה עוד »
קל וחומר
קַל וָחוֹמֶר (בראשי תיבות: ק"ו) היא אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וקל וחומר · ראה עוד »
קבר יחזקאל הנביא
קבר יחזקאל הנביא, לפני 1950. קבר יחזקאל הנביא (בערבית: قبر حزقيال) הוא מתחם בנוי בכפר כפל (או צ'יפל), כ-100 קילומטר דרומית לבגדאד, עיראק, על גדות נהר הפרת.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וקבר יחזקאל הנביא · ראה עוד »
קברי צדיקים ביהדות
תנא רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה, זיהוי משנת 1210-1211 קבר רבי יהושע דסכנין ואשתו בסכנין, זיהוי משנת 1270-1320 ביהדות, קברי צדיקים הם מקומות קבורתם (או מקומות המזוהים כמקומות קבורתם, בעקבות מסורות מאוחרות) של יהודים (בעיקר רבנים) הנחשבים דמויות מופת.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וקברי צדיקים ביהדות · ראה עוד »
קדר (שבט וממלכה)
מפת גרעין השליטה של ממלכת קדר ואזורי הפעילות והנוכחות שלה בשיא כוחה במאה ה-5 לפנה"ס קֵדָר היה שבט ערבי עתיק ששכן בצפון חצי האי ערב ובמדבר הסורי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וקדר (שבט וממלכה) · ראה עוד »
קדושה (תפילה)
קדושה היא קטע תפילה יהודי הנאמר בחזרת הש"ץ כחלק מהברכה השלישית של תפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וקדושה (תפילה) · ראה עוד »
קדושה דסידרא
קדושה דסִדרא (או קדושת ובא לציון) היא לקט של פסוקים מהתנ"ך, הנאמרים בסדר התפילה היהודי, לרוב בתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וקדושה דסידרא · ראה עוד »
קופרופגיה
חיפושית זבל מגלגלת כדור צואה. בבון זית ניזון מצואת פיל שחמטן ניזון מצואה קופרופגיה (Coprophagia, בעברית: אכילת צואה) היא תופעה של בעלי חיים הניזונים מצואה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וקופרופגיה · ראה עוד »
קורבן
תגליף של הבל מקריב את קורבנו תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן, מקובל גם הכתיב החסר קרבן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וקורבן · ראה עוד »
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וקורבן (יהדות) · ראה עוד »
קובוץ ושורוק
קובוץ (קֻבּוּץ; על פי האקדמיה ללשון העברית: קִבּוּץ) ושׁוּרוּק (גם: שׁוּרֻק) הם שני סימני ניקוד המציינים בעברית החדשה את התנועה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וקובוץ ושורוק · ראה עוד »
קינה
קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וקינה · ראה עוד »
קינות לתשעה באב
כותל המערבי שנות ה-50 קינות לתשעה באב הן קינות הנאמרות בליל תשעה באב ובבוקרו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וקינות לתשעה באב · ראה עוד »
קיבוץ גלויות
קיבוץ גלויות הוא מושג תנכ"י המנבא את שיבת עם ישראל לארץ ישראל לאחר שגלו ממנה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וקיבוץ גלויות · ראה עוד »
רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה
מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה · ראה עוד »
רחל אליאור
רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ורחל אליאור · ראה עוד »
רחב
יהושע, בציור מהמאה ה-17 רָחָב היא דמות מקראית המופיעה בספר יהושע ומתוארת כתושבת יריחו ואישה זונה שמארחת את מרגלי יהושע בארץ כנען, ובעקבות עזרתה, היא מקבלת הבטחה שבני ישראל לא יפגעו בה ולא במשפחתה, הבטחה החורגת מהציווי על השמדת היושבים בארץ טרם ההתנחלות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ורחב · ראה עוד »
רבנוס מאורוס
ספרייה הלורנציאנית רבנוס מַאוּרוּס (Rabanus Maurus) או הרבנוס מאורוס (Hrabanus Maurus; 780 לערך – 4 בפברואר 856) המכונה "מגנטיקוס" (Magnentius) היה נזיר בנדיקטיני פרנקי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ורבנוס מאורוס · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ורבי יוחנן · ראה עוד »
רד"ק
רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ורד"ק · ראה עוד »
רימון כשר
רימון כשר (נולד בא' באדר תש"ה, 14 בפברואר 1945) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ורימון כשר · ראה עוד »
ריצת מרתון
וושינגטון, 31 באוקטובר 2004 רִיצַת מָרָתוֹן היא ריצה למרחק של 42.195 קילומטרים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וריצת מרתון · ראה עוד »
שנים עבריות ג'ש' - ג'שצ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ושנים עבריות ג'ש' - ג'שצ"ט · ראה עוד »
שערי המקדש
מתוך דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל על פי תיאורי המקרא והמשנה, שערי המקדש הם השערים שנבנו בכניסה למתחם בית המקדש.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ושערי המקדש · ראה עוד »
שלמה רובין
ד"ר שלמה רוּבִּין (בכתיב יידי: ראָבין; 3 באפריל 1823, דולינה – 1 בינואר 1910, קרקוב) היה מראשי תנועת ההשכלה בגליציה, סופר עברי פורה ומתרגם לעברית של ספרי מדע פופולרי רבים, ספרי הגות וספרים קלאסיים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ושלמה רובין · ראה עוד »
שלכת (מיצב)
מוזיאון היהודי בברלין פסיעה על גבי המיצב במוזיאון היהודי בברלין שַׁלֶּכֶת (באנגלית: Shalechet – Fallen Leaves) הוא מיצב מעשה ידי הפסל הישראלי מנשה קדישמן.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ושלכת (מיצב) · ראה עוד »
שלילת הגשמות
שלילת הגשמות היא עיקרון תאולוגי של כמה דתות מונותאיסטיות באופן תפיסתן את מהותו של האלהים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ושלילת הגשמות · ראה עוד »
שירתי (שיר)
שירתי היא פואמה שנכתבה בידי המשורר חיים נחמן ביאליק, ופורסמה לראשונה בירחון "השילוח" במרץ 1901.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ושירתי (שיר) · ראה עוד »
תמוז (אל)
תַּמּוּז (שומרית: דּוּמוּ-זִיד, "ילד טוב") הוא אל הפריון במיתולוגיה המסופוטמית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ותמוז (אל) · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ותנ"ך · ראה עוד »
תנין היאור
תנין יאור שוחה בנהר כשפיו פעור תנין היאור בנהר אומו שבאתיופיה פוער את פיו לרווחה מבט מהצד על תנין היאור איים הקנריים. תַּנִּין הַיְאוֹר (שם מדעי: Crocodylus niloticus) הוא מין של תנין בסדרת התנינאים, החי באפריקה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ותנין היאור · ראה עוד »
תעשיית ייצור הארגמן וצביעתו במזרח הקדום
קונכיות ארגמונים מתקופת הברזל II (מאות 7-10 לפנה"ס) עם שאריות צבע קדום על כלי החרס המוצגים מימיןתעשיית ייצור הארגמן היא אחת מתעשיות היוקרה הבולטות של העולם העתיק.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ותעשיית ייצור הארגמן וצביעתו במזרח הקדום · ראה עוד »
תקרת הקפלה הסיסטינית
בריאת האדם. תקרת הקפלה הסיסטינית היא שמו של הפרסקו שבתקרת הקפלה הסיסטינית, שנהפך ברבות הימים לאחת מיצירות האומנות החשובות בתבל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ותקרת הקפלה הסיסטינית · ראה עוד »
תקוותנו
נפתלי הרץ אימבר הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, משנת תרס"ח-1908 תִּקְוָתֵנוּ (בכתב ידו של המחבר (בהתאם להגייה האשכנזית): תִּקְוָתֵינוּ) הוא המנון עברי מאת המשורר נפתלי הרץ אימבר, אשר נכתב ברוח הלאומיות היהודית והציונות בדורו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ותקוותנו · ראה עוד »
תרשיש
קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ותרשיש · ראה עוד »
תרגומי המקרא ליוונית
קודקס ותיקנוס. שבעים המתרגמים מתרגמים על פי רוח הקודש, נירנברג 1493. alt.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ותרגומי המקרא ליוונית · ראה עוד »
תלפיות
תַּלְפִּיּוֹת היא שכונה ירושלמית ותיקה, השוכנת בגבולה הדרום-מזרחי של העיר.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ותלפיות · ראה עוד »
תחיית המתים
הציור "תחיית המתים" (1499) מאת לוקה סיניורלי תְּחִיַּת הַמֵּתִים הוא מושג הקיים בדתות ובאמונות שונות, ומבטא אמונה בכך שבעתיד יקומו בני האדם המתים לתחייה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ותחיית המתים · ראה עוד »
תהום (יהדות)
תהום הוא בור, מדרון או חלל עמוק מאוד או שסופו לא נודע, במובן הפיזי או המטאפורי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ותהום (יהדות) · ראה עוד »
תהילים קל"ט
תהילים קל"ט הוא המזמור ה-139 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ותהילים קל"ט · ראה עוד »
תובל (דמות מקראית)
תֻבָל, הוא דמות מקראית הנזכרת בספר בראשית כבנו החמישי מתוך שבעה של יפת בן נח.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ותובל (דמות מקראית) · ראה עוד »
תוגרמה (דמות מקראית)
'''אדום:''' בני יפת, '''צהוב:''' בני חם. '''כחול:''' בני שם תוגרמה (ניתן לרשום: תֹּגַרְמָה) הוא דמות ב"לוח העמים" בספר בראשית פרק י', ברשימת צאצאי נח שמייצגת את העמים הידועים לעברים הקדמונים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ותוגרמה (דמות מקראית) · ראה עוד »
תוכחת מגולה
שמחה בן אברהם קאלימאני תוכחת מגולה היא יצירה פיוטית ספרותית מאת שמחה קאלימאני, מרבני קהילת יהודי ויניציאה במאה ה-18, המתארת את ה"מידות הרעות של בני זמנו".
חָדָשׁ!!: יחזקאל ותוכחת מגולה · ראה עוד »
תימן (יישוב מקראי)
תימן היה יישוב עתיק בנגב, וייתכן שבקרבת דרום עבר הירדן, הנזכר לאורך התנ"ך.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ותימן (יישוב מקראי) · ראה עוד »
לבוא חמת
לְבוֹא חֲמָת (גם: לְבֹא חֲמָת) הוא ביטוי הנזכר רבות בתנ"ך לציון גבולה הצפוני של ארץ כנען המיועדת לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ולבוא חמת · ראה עוד »
להט"ב ונצרות
כנסיית כל הקדושים בהמילטון, קנדה מניפה את דגל הגאווה בשנת 2018טרוי פרי, מייסד כנסיית המטרופוליטן הקהילתית (MCC), המעניקה שירות עבור חברי קהילת הלהט"ב בכ-222 קהילות ברחבי 37 מדינות לאורך רוב ההיסטוריה הנוצרית, רוב התאולוגים והזרמים הנוצרים ראו התנהגות הומוסקסואלית כבלתי מוסרית או חוטאת.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ולהט"ב ונצרות · ראה עוד »
לודים
לוּדִים (בדברי הימים הכתיב הוא: לוּדִיים) היה עם, שהיה בנו של מצרים, שהוא נכדו של חם ונינו של נח.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ולודים · ראה עוד »
זנות
זנות היא קיום פעילות מינית (לרוב יחסי מין) תמורת תשלום או תמורת טובות הנאה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וזנות · ראה עוד »
חמוטל בת ירמיהו
חֲמוּטַל בַּת־יִרְמְיָהוּ הייתה דמות מקראית, אשת יאשיהו ואמם של יהואחז וצדקיהו, מלכי יהודה בסוף המאה ה-7 ותחילת המאה ה-6 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וחמוטל בת ירמיהו · ראה עוד »
חנניה, מישאל ועזריה
חנניה, מישאל ועזריה (בשמותיהם הארמיים: שדרך, מישך ועבד נגו) הם דמויות מקראיות הנזכרות בספר דניאל, בסיפור שבו הם מושלכים על ידי נבוכדנצר לכבשן בשל סירובם לעבוד עבודה זרה, וניצלים ממוות על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וחנניה, מישאל ועזריה · ראה עוד »
חשמל
ניצוצות כתוצאה מקצר חשמלי חשמל הוא קבוצה של תופעות פיזיקליות הקשורות לנוכחות ולתנועה של מטען חשמלי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וחשמל · ראה עוד »
חלה (מתנות כהונה)
הרב דוד צדקה בטקס הפרשת החלה במפעל לייצור מצות תרומת חלה (או נתינת חלה או הפרשת חלה) היא מצווה מהתורה להפריש מכל מאפה מחמשת מיני דגן חלק שיינתן לכהן על מנת שיאכל אותו בטהרה, בדומה לתרומה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וחלה (מתנות כהונה) · ראה עוד »
חזון (ספר)
תמונה של שני החרוטים המשולבים זה בזה, הלקוחה מהערותיו של ויליאם בטלר ייטס לספר השירים מייקל רובארטס והרקדנית, הרלוונטית פה לערך "חזון" החרוטים שבהם לפי ספרו של ייטס "חזון" נעות בשני כיוונים מנוגדים שתי ספירלות (Gyres) באיור זה, ארבעת ה"כוחות" מסודרים על המשולשים כך שה"מסכה" ו"גוף הגורל" נמצאים בשיא התפשטותם לכיוון קוטב ה"עיקר" בעוד שה"שכל היצירתי" ו"כוח הרצון" נמצאים בשיא התפשטותם לכיוון קוטב ה"ניגוד". זאת, על פי מחשבתו של המשורר האירי ויליאם בטלר ייטס. חזון: מהות החיים על פי כתביו של ג'ירלדוס ועל פי דוקטרינות מסוימות המיוחסות לקוסטא אבן לוקא (באנגלית: A Vision: An Explanation of Life Founded upon the Writings of Giraldus and upon Certain Doctrines Attributed to Kusta Ben Luka) הוא ספר שיצא בהוצאה פרטית בשנת 1925 על ידי המשורר האירי, ויליאם בטלר ייטס, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1923.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וחזון (ספר) · ראה עוד »
חזון העצמות היבשות
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת תחריט מאת גוסטב דורה פסוק י"ד מהחזון חקוק בשערי יד ושם, בירושלים. חזון העצמות היבשות בציור קיר מבית הכנסת בדורה אירופוס, המאה ה-3 לספירה חזון העצמות היבשות הוא פרק נבואה בספר יחזקאל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וחזון העצמות היבשות · ראה עוד »
חזון העצים
חזון העצים היא נבואה בה מצטווה יחזקאל לבצע פעולות על עצים כמשל לעתיד עם ישראל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וחזון העצים · ראה עוד »
חבש פאר
חֵבֶשׁ פְּאֵר הוא חיבור הלכתי והגותי של הראי"ה קוק, שעוסק בחשיבות מצוות הנחת תפילין, ובעיקר חובת הנחתן במקומן הנכון והמדויק.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וחבש פאר · ראה עוד »
חילול השם
גילוי דעת בירושלים המתריע מפני חילול השם על ידי התנהגות לא ראויה כלפי גויים, 2011 ביהדות, חילול השם הוא מצב שבו מחולל שמו של האלוהים עקב מצבם או מעשיהם של מאמיניו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וחילול השם · ראה עוד »
חייזרים קדומים
ציורי הסלע בוואל קמוניקה, ואל קמוניקה, איטליה. תומכי תאוריית האסטרונאוטים העתיקים מציינים כי התמונות האלה מזכירות אסטרונאוטים מודרניים חייזרים קדומים או אסטרונאוטים קדומים, הידועה גם כאסכולת האסטרונאוט הקדמון, היא תאוריה פסאודו-מדעית שקובעת כי יצורים אינטליגנטיים מהחלל החיצון (חוצנים) ביקרו בכדור הארץ בעבר, יצרו קשר עם בני אדם, והשפיעו על ההתפתחות של תרבויות אנושיות, טכנולוגיות ודתות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וחייזרים קדומים · ראה עוד »
בני קדם
חוקרים הציעו לזהות את בני קדם, בין היתר, עם הארמים והנבטים בְּנֵי-קֶדֶם הוא שמו של עם נוודים המוזכר במקרא, אשר זהותו המדויקת אינה ידועה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ובני קדם · ראה עוד »
בני תשע מידות
בני תשע מידות הוא כינוי לתשעה מצבי איסור ביחסי אישות בין איש ואשתו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ובני תשע מידות · ראה עוד »
בנימין מטודלה
בנימין בן יונה מִטּוּדֵלָה היה מגלה ארצות יהודי בן המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ובנימין מטודלה · ראה עוד »
בעליס מלך בני עמון
בעליס היה מלך בני עמון בזמן חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ובעליס מלך בני עמון · ראה עוד »
בקעת הקהילות
בקעת הקהילות ממעוף הציפור תקריב אחד מלוחות הזיכרון בבקעת הקהילות בקעת הקהילות היא אתר הנצחה בקצה המערבי של יד ושם שעל הר הרצל בירושלים, אתר שתוכנן על ידי אדריכלי הנוף זוכי פרס ישראל ליפא יהלום ודן צור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ובקעת הקהילות · ראה עוד »
בר אנש
בַּר אֱנָשׁ (בתרגום דעליטש: "בֶּן־הָאָדָם"; ביוונית: ὁ υἱὸς τοὺ ἀνθρώπου) הוא דמות המופיעה בספר דניאל, בספרים החיצוניים ובברית החדשה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ובר אנש · ראה עוד »
בת קול
ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ובת קול · ראה עוד »
בתי קברות יהודיים בפאפה
בתי קברות יהודיים בפאפה (בהונגרית: Pápai zsidó temetők) הם בין הערכים התרבותיים וההיסטוריים הידועים יחסית של העיר פאפה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ובתי קברות יהודיים בפאפה · ראה עוד »
בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס
קפלות במתחם הבזיליקה בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס (בפורטוגזית: Santuário do Bom Jesus de Matosinhos) שוכנת בעיר קונגוניאס, במדינת מינאס ז'ראיס שבברזיל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ובזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס · ראה עוד »
בחירה חופשית
בחירה חופשית או רצון חופשי הם ביטויים הבאים לציין שהתנהגותו של האדם (מעשיו, החלטותיו, מחשבותיו ורגשותיו) הם פרי רצון עצמאי ובן-חורין, ואינם קבועים מראש ומוכתבים בידי הסיבתיות הדטרמיניסטית ואף לא על ידי הגורל, או כוחות על-אנושיים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ובחירה חופשית · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ובבל · ראה עוד »
בדמייך חיי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ובדמייך חיי · ראה עוד »
בואי הרוח
בואי הרוח הוא ספר פרוזה שכתב הרב חיים סבתו, ראש ישיבת ההסדר ברכת משה במעלה אדומים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ובואי הרוח · ראה עוד »
בולי מועדים לשמחה
בולי מועדים לשמחה (שמאז שנת תשמ"ו–1985 נקראים בשם בולי מועדים) הם בולים שמנפיק השירות הבולאי לקראת ראש השנה, מדי שנה החל משנת 1948.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ובולי מועדים לשמחה · ראה עוד »
ביקורת נוסח המקרא
דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ובית המקדש · ראה עוד »
בית הכנסת בדורה אירופוס
שרידי בית הכנסת בית הכנסת בדורה אירופוס התגלה בשנת 1928 במסגרת חפירות ארכאולוגיות, שנערכו בעיר דורה אירופוס שבסוריה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ובית הכנסת בדורה אירופוס · ראה עוד »
בית הכנסת העתיק במצדה
דבר במרץ 1965 בית הכנסת העתיק במצדה הוא אחד מבתי הכנסת מתקופת בית שני בארץ ישראל שנתגלו על ידי חפירות ארכאולוגיות, וששרדו עד היום.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ובית הכנסת העתיק במצדה · ראה עוד »
גרשון אדלשטיין
הרב גרשון אדלשטיין הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (ב' באייר ה'תרפ"ג, 18 באפריל 1923 — י' בסיוון ה'תשפ"ג, 30 במאי 2023) היה ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, מנהיג הציבור החרדי־ליטאי, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונשיא ועד הישיבות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וגרשון אדלשטיין · ראה עוד »
גרשון ברין
גרשון ברין (נולד ב-21 באוקטובר 1935) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וגרשון ברין · ראה עוד »
גרגוריוס הראשון
האפיפיור גרגוריוס הראשון (בלטינית: Gregorius I; בערך 540 – 12 במרץ 604), גרגוריוס הגדול (Gregorius Magnus) או גרגוריוס הקדוש, היה ראש הכנסייה הקתולית מ-3 בספטמבר 590 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וגרגוריוס הראשון · ראה עוד »
גלות (יהדות)
עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 גלות היא הכינוי ביהדות להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות כמולדתו הנצחית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וגלות (יהדות) · ראה עוד »
גבעת גרב
גִּבְעַת גָּרֵב הוא מקום שמוזכר בספר ירמיהו כסימן גאוגרפי באזור סביבות ירושלים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וגבעת גרב · ראה עוד »
גבולי יחזקאל
מיל מדרום להר המוריה גבולי יחזקאל (או גבולות יחזקאל) הם גבולות ארץ ישראל כפי שמתואר בספר יחזקאל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וגבולי יחזקאל · ראה עוד »
גומר בן יפת
גֹּמֶר הוא דמות מקראית, בנו הבכור של יפת ונכדו של נח.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וגומר בן יפת · ראה עוד »
גיחון (נהר מקראי)
איור מהמאה ה-12 המתאר את ארבעת הנהרות היוצאים מגן העדן גיחון הוא נהר מקראי המוזכר בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וגיחון (נהר מקראי) · ראה עוד »
גיגס
גיגס (מלך בין 687–652 לפנה"ס, במקור האשורי מכונה גוגו), מייסד השושלת המרמנדית של הממלכה הלידית (Lydia) ששכנה במערב מרכזה של אסיה הקטנה, בסביבות העיר איזמיר שבטורקיה של ימינו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וגיגס · ראה עוד »
ד'ו אלכפל
ד'וּ אלְ-כִּפְל (בערבית: ذُو ٱلْكِفْل) הוא אחד מנביאי האסלאם, אשר באופן מסורתי מזוהה על ידי תאולוגים עם יחזקאל, הנביא המקראי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וד'ו אלכפל · ראה עוד »
דנאל
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ודנאל · ראה עוד »
דניאל
דניאל בגוב האריות – תבליט בחזית מלון דניאל בהרצליה פיתוח דניאל והאריות – פסל בחזית הכנסייה של סנט טרופים בארל (צרפת) דניאל בגוב האריות, 1890 בתנ"ך, דָּנִיֵּאל, או בשמו הבבלי בֵּלְטְשַׁאצַּר (בֶּלֶט-שַׁר-אֻצֻר – beleṭ šar uṣur – "שמור על חיי המלך") היה מילדי האצולה היהודים שנלקחו מישראל בידי נבוכדנצר השני מלך בבל, בימי יהויקים מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ודניאל · ראה עוד »
דניאל (פירושונים)
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים ולנשים קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם דניאל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ודניאל (פירושונים) · ראה עוד »
דבש בישראל
צופיתצריכת הדבש בישראל עומדת על כ-500 גרם לנפש בשנה, והיא כמחצית מהצריכה הממוצעת בעולם המערבי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ודבש בישראל · ראה עוד »
דדן בתנ"ך
דדן (כיום חלק מאל-עולא, ערב הסעודית) היה נווה מדבר ועיר-מדינה בצפון מערב ערב.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ודדן בתנ"ך · ראה עוד »
דוחן
דוחן דוֹחַן הוא כינוי לקבוצה של דגנים חד-שנתיים גבוהים בעלי זרע קטן, המשמשים לגידול חקלאי כמזון לאדם וכמספוא לבהמות, באזורים בעלי תנאים קשים לגידול חקלאי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ודוחן · ראה עוד »
דוד צבי הופמן
רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".
חָדָשׁ!!: יחזקאל ודוד צבי הופמן · ראה עוד »
ה' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וה' באלול · ראה עוד »
ה' בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וה' בתמוז · ראה עוד »
המאה ה-6 לפנה"ס
המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »
המצור על ירושלים (588 לפנה"ס)
נבוכדנאצר על ירושלים, מתוך כתב יד ספרדי, שלהי המאה ה-10 מפת המצור משנת 1732, אוירה בידי הנזיר הצרפתי אוגוסטין אנטואן קלמה. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית המצור על ירושלים על ידי נבוכדנאצר בימי צדקיהו המלך החל בעשרה בטבת, בינואר שנת 587 (או דצמבר 589) לפנה"ס, והסתיים בט' בתמוז, יוני 586 לפנה"ס בחורבן ירושלים ובית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: יחזקאל והמצור על ירושלים (588 לפנה"ס) · ראה עוד »
המצודות
ה"מצודות" הוא ביאור על כל ספרי הנביאים והכתובים (מלבד המגילות רות, איכה ואסתר).
חָדָשׁ!!: יחזקאל והמצודות · ראה עוד »
המינה ליזה
המינה ליזה הוא רומן קצר מאת אורלי קסטל-בלום המתאר את מסעה של מינה, המספרת, עקרת בית מהרצליה, וקרובת משפחתה, פלורה, לעולם פנטסטי שנבנה באמצעות כישרון הכתיבה של מינה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל והמינה ליזה · ראה עוד »
המיתוס של עשרת השבטים האבודים
יהודים מחכים על הגדה של נהר הסמבטיון. חלון ויטראז' בכנסייה בעיר פרנקפורט על האודר בגרמניה סיפור עשרת השבטים האבודים מלווה את ההיסטוריה של עם ישראל כבר יותר מאלף שנים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל והמיתוס של עשרת השבטים האבודים · ראה עוד »
האס
האס הוא שם משפחה שמקורו בגרמנית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל והאס · ראה עוד »
הארכאולוג העירום
הארכאולוג העירום (באנגלית: The Naked Archaeologist) היא סדרת טלוויזיה ששמה דגש על סיפורי התנ"ך וסיפורים היסטוריים נוספים ומנסה לאשש את נכונותם באמצעות עדויות ארכאולוגיות, שיחות עם מומחים בתחום ומסקנות אישיות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל והארכאולוג העירום · ראה עוד »
האלף ה-1 לפנה"ס
האלף ה-1 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 1,000 לפנה"ס עד שנת 1 לפנה"ס (תחילת המאה ה-10 לפנה"ס עד סוף המאה הראשונה לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: יחזקאל והאלף ה-1 לפנה"ס · ראה עוד »
הנבואה במסורת ישראל
ביהדות, הנבואה היא אחת הדרכים שבהן יוצר האל קשר עם בני האדם.
חָדָשׁ!!: יחזקאל והנבואה במסורת ישראל · ראה עוד »
הנבואה הקלאסית בישראל
במונח הנבואה הקלאסית בישראל מקובל לתאר את הנביאים שכתביהם נשתמרו ונכנסו לתוך התנ"ך כספרי נבואה – ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, וחלק מהתרי עשר, בניגוד לנביאים הקדומים יותר כגון אליהו או שמואל שלא הותירו נבואות בכתב או נביאים מאוחרים שלא נכנסו לתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יחזקאל והנבואה הקלאסית בישראל · ראה עוד »
הס
הס (Hess או Hass) הוא שם משפחה שמקורו בגרמנית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל והס · ראה עוד »
הסימן
הסימן הוא סיפור קצר, בן מ"ב פרקים קצרים, מאת ש"י עגנון, קינה על עיר הולדתו, בוצ'אץ', שקהילתה היהודית חרבה בשואה בזמן הכיבוש הנאצי של העיר.
חָדָשׁ!!: יחזקאל והסימן · ראה עוד »
העולם (קלף טארוט)
קלף העולם העולם הוא קלף מספר 21, והאחרון, בארקנה הגדולה של קלפי הטארוט, והוא מזוהה עם קרונוס.
חָדָשׁ!!: יחזקאל והעולם (קלף טארוט) · ראה עוד »
הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה
המצבה על קבר האחים של חללי המטוס בבית הקברות קריית שאול מכתב תנחומים מהנשיא יצחק בן-צבי למשפחות החללים מעטפת מכתב שנשלח מרומניה לישראל ושרד את ההתרסקות (מסומן בחותמת מיוחדת). הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה התרחשה ב-27 ביולי 1955.
חָדָשׁ!!: יחזקאל והפלת מטוס אל על בשמי בולגריה · ראה עוד »
הקפלה הסיסטינית
הקפלה הסיסטינית - מבט מכיוון המזבח אל הכניסה הקפלה הסיסטינית או הסיקסטינית (באיטלקית: La Cappella Sistina) היא כנסייה הנמצאת במתחם ארמון האפיפיור שבקריית הוותיקן, ברומא.
חָדָשׁ!!: יחזקאל והקפלה הסיסטינית · ראה עוד »
הר שעיר
רכס הרי אדום הממוקמים כיום בדרום-מערב ירדן, משתרעים מדרום ים המלח ועד למפרץ אילת. נחל זרד הוא גבולו הצפוני של הרכס הַר שֵׂעִיר הוא הר הנזכר פעמים רבות בתנ"ך, בעיקר כמקום מושבם של האדומים, בני עשו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל והר שעיר · ראה עוד »
התקווה
"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל והתקווה · ראה עוד »
הטלת גורל
עצמות שהוטלו לבירור גורלות, זמביה, סוף המאה ה-19 הטלת גורל או הטלת גורלות הוא טקס שנעשה כדי לבחור אפשרות אחת מתוך מגוון אפשרויות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל והטלת גורל · ראה עוד »
הבשורה עם מרגרט הקדושה ואנסאנוס הקדוש
"הבשורה עם מרגרט הקדושה ואנסאנוס הקדוש" הוא ציור מאת סימונה מרטיני וליפו ממי, המתאר את הבשורה למרים, אם ישו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל והבשורה עם מרגרט הקדושה ואנסאנוס הקדוש · ראה עוד »
הכרתי והפלתי
הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי היו גדודי חיילים המוזכרים בזמן מלכותו של דוד המלך בלבד.
חָדָשׁ!!: יחזקאל והכרתי והפלתי · ראה עוד »
היסטוריה של האריתמטיקה
מניית חפצים. לצדה הדמות המייצגת את הגאומטריה כשהיא עסוקה במדידת זווית. בפינה הימנית-עליונה מופיעה הדמות המייצגת את האסטרונומיה כשהיא צופה בכוכבים, ובשמאלית-עליונה דמות המציגה את הדקדוק בדמות מורה המעניש את תלמידו. לא אחת, היו ההתפתחויות באסטרונומיה ובגאומטריה מובילות להתפתחויות באריתמטיקה, ולהפך. היסטוריה של האריתמטיקה היא העיסוק בהתפתחותה ההיסטורית של האָריתמֶטיקה – הענף העתיק ביותר במתמטיקה ואחד השימושיים שבו לצורכי יום-יום; היא משתרעת על פני תקופות שונות, תרבויות ומקומות שונים בהם התפתח ענף זה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל והיסטוריה של האריתמטיקה · ראה עוד »
היהודים באים
היהודים באים היא סדרת טלוויזיה ישראלית סאטירית, הכוללת מערכונים בנושאים מן ההיסטוריה של עם ישראל, מראשית ימי התנ"ך ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל והיהודים באים · ראה עוד »
היכל הספר
מתחם היכל הספר (לפניו מוצב קיר בזלת שחור) מה שמסמל את מגילת מלחמת בני אור בבני חושך ממגילות מדבר יהודה אשר חלקן נמצאות בהיכל הספר היכל הספר הוא אגף במוזיאון ישראל המשמש מקום משכן לכמה מהתגליות הארכאולוגיות החשובות של המאה ה-20, ביניהן כתבי-יד עתיקים ונדירים כגון מגילות מדבר יהודה וכתר ארם צובא.
חָדָשׁ!!: יחזקאל והיכל הספר · ראה עוד »
ואסילי שבייב
ואסילי שבייב (ברוסית: Василий Шебуев; 13 באפריל 1777 – 28 ביוני 1855) היה צייר רוסי ורקטור האקדמיה הקיסרית לאמנויות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וואסילי שבייב · ראה עוד »
ואלה, או ארבע הזואות
שמאל ואלה, או ארבע הזואות (באנגלית: Vala, or the Four Zoas) היא אחת היצירות שלא הושלמו מתוך "ספרי הנבואה" אותם חיבר המשורר הבריטי ויליאם בלייק, שעליה החל לעבוד ב-1797.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וואלה, או ארבע הזואות · ראה עוד »
ויליאם ויסטון
ויליאם ויסטון (באנגלית: William Whiston; 9 בדצמבר 1667 – 22 באוגוסט 1752) היה איש מדע, מתמטיקאי ותאולוג אנגלי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וויליאם ויסטון · ראה עוד »
כנסת הגדולה
כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וכנסת הגדולה · ראה עוד »
כס עשתרת
כס עשתרת שנמצא במקדש אשמון שבצידון כסי עשתרת (או כס כרובים) הם כיסאות כרובים שהוקדשו כמִנְחָה, ונמצאו במקדשים פיניקים עתיקים, במיוחד באזורים סביב צידון, צור וחמון.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וכס עשתרת · ראה עוד »
כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל
להלן לוח זמנים של אירועים בולטים בהיסטוריה של אזור ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וכרונולוגיה של אזור ארץ ישראל · ראה עוד »
כרוב (מיתולוגיה)
כרוב הוא יצור מיתי המופיע במיתולוגיות שמיות, בעל פני אדם, גוף בעל חיים (אולי שוורים) וכנפיים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וכרוב (מיתולוגיה) · ראה עוד »
כתים
פיניקית בכתיון כִּתִּיִם הם עם מקראי המזוהה עם בני האי קפריסין והעיר כתיון.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וכתים · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וכהן · ראה עוד »
כוחם של חז"ל להחיות ולהמית בדיבורם
הכוח להחיות ולהמית מיוחס לחכמים אחדים בכמה מאגדות התלמוד ובמדרש.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וכוחם של חז"ל להחיות ולהמית בדיבורם · ראה עוד »
כוב
כוב הוא עם עתיק, המוזכר בנבואתו של יחזקאל על נפילת מצרים ועמים מסביבם:.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וכוב · ראה עוד »
י"ב בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב טבת היא, ברוב השנים, פרשת ויחי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וי"ב בטבת · ראה עוד »
יאיר הופמן (חוקר המקרא)
יאיר הופמן (29 באפריל 1937 – 22 בנובמבר 2019) היה פרופסור בחוג למקרא, באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ויאיר הופמן (חוקר המקרא) · ראה עוד »
ים המלח
גבישי מלח בים המלח סלעים בים המלח, 06/07/2022 יַם הַמֶּלַח (באנגלית: The Dead Sea, בערבית: البحر الميت, הים המת; מכונה גם ים המוות) הוא אגם מלח חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי-אפריקני ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וים המלח · ראה עוד »
יעקב נפתלי שמחוני
יעקב נפתלי הרץ שמחוני (שמחוביץ) (על פי רוב י. נ. שמחוני; 20 בינואר 1884, כ"ב בטבת תרמ"ד, סלוצק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 21 במאי 1926, ח' בסיוון תרפ"ו) היה משכיל יהודי, היסטוריון ומתרגם, בקי במזרחנות ומדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ויעקב נפתלי שמחוני · ראה עוד »
יפת בן נח
יֶפֶת, דמות מקראית, בנו הקטן של נח במקרא, אחיהם של שם ושל חם.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ויפת בן נח · ראה עוד »
יציאת מצרים במחקר
סיפור יציאת מצרים, שהוא מאבני היסוד באמונה היהודית, כולל תיאור של אירועים על-טבעיים בקנה מידה עצום: מכות מצרים, קריעת ים סוף, בריחה של מיליוני עבדים ממצרים ומסע ארוך ורצוף-ניסים במדבר.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ויציאת מצרים במחקר · ראה עוד »
ירמיהו
ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וירמיהו · ראה עוד »
ירבעם בן נבט
עגלי זהב. איור משנת 1372.יָרָבְעָם בֶּן נְבָט הוא דמות מקראית, איש שבט אפרים ומלכה הראשון של ממלכת ישראל לאחר פילוג ממלכת ישראל המאוחדת.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וירבעם בן נבט · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית ראשון
עיר דוד וירושלים של בית ראשון ביחס לעיר העתיקה העיר ירושלים בתקופת בית ראשון המקבילה לתקופה הארכאולוגית תקופת הברזל השנייה (המחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה), והייתה, על פי התנ"ך, בירתה של ממלכת יהודה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וירושלים בתקופת בית ראשון · ראה עוד »
ירושלים החדשה (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וירושלים החדשה (פירושונים) · ראה עוד »
ישעיה די טראני
רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (סביב ד'תתקכ"ה, 1165~ - סביב ה' אלפים 1240~).
חָדָשׁ!!: יחזקאל וישעיה די טראני · ראה עוד »
ישעיהו
יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא (נכתב גם: יְשַׁעְיָה), היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וישעיהו · ראה עוד »
ישעיהו הנביא (רפאל)
ישעיהו הנביא (באיטלקית: Profeta Isaia) הוא פרסקו מעשה ידי הצייר רפאל משנת 1512 המתאר את ישעיהו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל וישעיהו הנביא (רפאל) · ראה עוד »
יחזקאל (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם יחזקאל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ויחזקאל (פירושונים) · ראה עוד »
יחזקאל (שיר)
"יחזקאל" הוא שיר עברי שנכתב על ידי חיים חפר, הולחן על ידי שמוליק קראוס ובוצע בשנת 1967 על ידי להקת "החלונות הגבוהים", שכללה נוסף על קראוס את אריק איינשטיין וג'וזי כץ.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ויחזקאל (שיר) · ראה עוד »
יחזקאל צ'ארלס וורטסמן
יחזקאל צ'ארלס ווֹרטסמן (נכתב גם ווֹרטסמאן; ביידיש: וואָרטסמאן, גם וואָרטסמאנן; באנגלית: Wortsman; 1878, ז'וָונֶץ, פודוליה, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 16 במאי 1938, ניו יורק) היה עיתונאי, פובליציסט ועורך יידי ציוני, כימאי בהכשרתו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ויחזקאל צ'ארלס וורטסמן · ראה עוד »
יחזקאל בן בוזי
#הפניה יחזקאל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ויחזקאל בן בוזי · ראה עוד »
יחיאל הילל אלטשולר
ר' יחיאל הילל אַלְטְשוּלֶר (חי בסביבות שנות ה'ת"ק, במחצית המאה השמונה עשרה; נפטר תקנ"ג והלאה), רבן של עמדין ויבוריב, היה מחכמי יהדות אשכנז ופולין במאה השמונה העשרה; נודע במיוחד בשל פעולותיו להשלמתו, ההדרתו והוצאתו לאור של הפירוש הנודע של אביו ר' דוד לנ"ך, ה"מצודות", שנחשב כפירוש הנפוץ והמקובל ביותר לנ"ך בכל הזמנים, בנוסף לפירושי הראשונים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ויחיאל הילל אלטשולר · ראה עוד »
יהלום (אבן חן מקראית)
איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) יָהֲלֹם היא האבן השלישית בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט זבולון.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ויהלום (אבן חן מקראית) · ראה עוד »
יהדות בבל
כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).
חָדָשׁ!!: יחזקאל ויהדות בבל · ראה עוד »
יהוד (פרובינציה בבלית)
יהוד הייתה פרובינציה של האימפריה הנאו-בבלית בעקבות דיכוי המרד ביהודה בשנת 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ויהוד (פרובינציה בבלית) · ראה עוד »
יהודה גבור בן אליהו בן יוסף
יהודה גבור בן אליהו בן יוסף היה מחבר ומשורר קראי, שחי בקושטא במחצית השנייה של המאה ה-15 ובתחילת המאה ה-16.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ויהודה גבור בן אליהו בן יוסף · ראה עוד »
יהויכין
יְהוֹיָכִין (גם כָּנְיָהוּ, יְכָנְיָה, יוֹיָכִין) היה מלך יהודה שכיהן כמלך ממלכת יהודה למשך שלושה חודשים בשנת 597 לפנה"ס כאשר היה בן 18.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ויהויכין · ראה עוד »
יום-טוב ליפמן צונץ
הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (בגרמנית: Leopold Zunz, לאופולד צונץ; 10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל", חלוצת מדעי היהדות, הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ויום-טוב ליפמן צונץ · ראה עוד »
יוסף חיים מבגדאד
הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: יחזקאל ויוסף חיים מבגדאד · ראה עוד »
590-599 לפנה"ס
שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 599 - 590 לפנה"סלורנס אלמה–טדמה (1881).
חָדָשׁ!!: יחזקאל ו590-599 לפנה"ס · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יחזקאל
