תִקשׁוֹרֶת

4664 יחסים: -וש, Apache Maven, B&H, Bücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן), Der Jude, Dschinghis Khan, Flying Bulgar Klezmer Band, Gently Disturbed, Gevolt, I Have a Little Dreidel, JDN, JEM, JTA, Le Vingtième Siècle, Man Is a Woman, Ost und West, The Joys of Yiddish, Toy (שיר), Wordle, Y Love, ממלכת גליציה ולודומריה, ממלכת הכוזרים, ממורבוך, מאך א ברכה, מאפיית ברמן, מאקו (עיר), מארק וישניצר, מארינה מקסימיליאן, מאטסלקה, מאזהמטה, מאזיר, מאגר תורני, מאה ילדים שלי (ספר), מאור צברי, מאורעות תר"פ, מאורעות תרפ"א, מאורות הדף היומי, מאכער, מאיר מפרמישלאן, מאיר מרדכי ברך, מאיר אמסל, מאיר אנטין, מאיר אברהם הלוי, מאיר אדלר, מאיר אוירבך, מאיר איש-שלום, מאיר איזקסון, מאיר סטולביץ, מאיר פוזנר (מוזיקאי), מאיר פינס, ..., מאיר פייבל גץ, מאיר צבי פרוש, מאיר ציפסר, מאיר קוטיק, מאיר רוזנבוים (קובה), מאיר להמן, מאיר טובנהויז, מאיר חרץ, מאיר בלבן, מאיר גרוסמן, מאיר דה הונד, מאיר הלוי לטריס, מאיר וילנר, מאיר יעקב פרייד, מאיר יערי, מאיר ילין, מאיר יהודה גץ, מאיר יונה ברנצקי, מאיה גז, מאייר לונדון, מנפרד רייפר, מנפרד לם, מנשלך, מנשה (מחזה), מנשה (סרט), מנשה מאיליה, מנשה אונגר, מנשה קליין, מנשה הלפרן, מנחם מנדל (ספר), מנחם מנדל מרימנוב, מנחם מנדל משי זהב, מנחם מנדל אלתר, מנחם מנדל אביגדורש, מנחם מנדל קרוכמל, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק), מנחם מנדל בראונשטיין, מנחם מנדל ברייאר, מנחם מנדל בייליס, מנחם מנדל גלוסקין, מנחם מנדל דוליצקי, מנחם מנדל הגר (בני ברק), מנחם מנדל הגר (וישווה), מנחם אקשטיין, מנחם אלקינד, מנחם אלון, מנחם נחום קפלן, מנחם עמנואל דייץ, מנחם קפליוק, מנחם ריבולוב, מנחם שינקין, מנחם בן יוסף חזן, מנחם בן-ששון, מנחם בנימין פומרנץ, מנחם בורישו, מנחם ויזנברג, מנגן מירון (אלבום), מנדל סודרסקי, מנדל פייקאז', מנדל קוחנסקי, מנדל שטרן, מנדל לפין, מנדלסון, מנדלברויט (עוגייה), מנדלי מוכר ספרים, מנדי פטינקין, מנדי וייס, מנון לסקו, מנורת המאור (אבוהב), מנוחה פוקס, מני לייב, מניה הלוי, מסעות בנימין השלישי, מסטיסלב, מעמד האישה בחסידות, מעמד האישה בישראל, מערבל בטון, מעשה נסים, מעשה שושנה, מעשה בלביבות, מעשה בוך, מעשה העז, מעל פסגת הר הצופים, מעבר לים, מעינה של תורה, מפא"י, מפעל הביבליוגרפיה העברית, מפקד האוכלוסין של האימפריה הרוסית, מפלגת פועלים סוציאליסטית ציונית, מפלגת המדינה העברית, מפלגת העבודה הדמוקרטית היהודית חברתית (פועלי ציון), מפלגת הפועלים הסוציאליסטית היהודית המאוחדת, מפלגת הפועלים היהודית הבלתי-תלויה, מצב האומה (סרט), מצה, מצה בריי, מקס נורדאו, מקס סולובייצ'יק, מקס פיין (מנהיג פועלים), מקס צ'ורניצקי, מקס ויינרייך, מקרא מפורש, מקראה, מקלדת (כתיבה), מקדמות (ספר), מקהלת מלכות, מקהלת נוגנים, מקהלה הונגרית, מקווה (מחזה), מרסל לאנג, מרץ, מרצ'ל פאוקר, מרק עוף, מרק רזומני, מרק שוורץ, מרק דבורז'צקי, מרק ורשבסקי, מרקולשט (מולדובה), מרקינה, מרתה שלמה, מרטין מוסקוביץ', מרטין פרץ, מרטין בובר, מרחק נגיעה, מרגלית צנעני, מרגיטה, מרד המחתרות היהודיות בקרקוב, מרדכי מנחם מנדל קאליש, מרדכי מלצר, מרדכי אמיתי, מרדכי אנילביץ', מרדכי ארנון, מרדכי אלטשולר, מרדכי אהרן גינצבורג, מרדכי אהרנפרייז, מרדכי נרקיס, מרדכי נורוק, מרדכי ספקטור, מרדכי פוגלמן, מרדכי פינחס טייץ, מרדכי צאנין, מרדכי קפלן (מו"ל), מרדכי קרושניץ, מרדכי רוזנבלט מאושמינה, מרדכי ריווסמן, מרדכי שלמה זילבר, מרדכי שליין, מרדכי שטריגלר, מרדכי שיינברגר, מרדכי לפיד, מרדכי לביא, מרדכי ליפסון, מרדכי טננבוים, מרדכי חביב לובמן, מרדכי חיים רומקובסקי, מרדכי בן-עמי, מרדכי בן-זאב, מרדכי בן-דוד, מרדכי ברתנא, מרדכי גבירטיג, מרדכי יהלמשטיין, מרוקאית יהודית, מרכז רנה קוסטה ללימודי יידיש, מרכז למחקרי יהדות מתקדמים, מרכז לענייני חינוך, מרכז חב"ד העולמי – 770, מרכז בעלי מלאכה, מרי סירקין, מרי ברג, מרים מארקל-מוזסזון, מרים מרגולין-ייבין, מרים אולינובר, מרים אייזנשטדט, מרים סראצ'יק, מרים עקביא, מרים ש"ך, מרים גז-אביגל, מרים דובי-חזן, מרינה בלטוב, מריופול, משאנה דולנה, משנה ברורה, משפט בייליס, משפחת מנדלסון, משפחת מלבסקי, משפחת מושקאט, משפחת אוביץ, משפחת סופר, משפחת פינקל, משפחת קרליץ, משפחת רדזיוויל, משפחת ריבלין, משפחת שניאורסון, משפחת שונצינו, משפחת שיקופיצקי, משפחת ברונפמן, משפחת הרצל, משפחת הכהן, משפחת הכהן שוורץ, משפחת כלץ, משקה חריף, משלב, משלי שועלים, משה מנחם שפיבק, משה מנדלסון, משה מפראג, משה מרקוביץ, משה מילנר, משה מיינסטרס, משה ארם, משה אריה במברגר (שנלנקה), משה אלטמן, משה אליעזר בילינסון, משה אבינרי, משה אביגדור שולוואס, משה אדרעי (השני), משה אונגרפלד, משה אוירבך, משה איינהורן, משה נאדיר, משה סנה, משה סתוי, משה סטניצר, משה סחר, משה פראגר, משה פרוסטיג, משה פוריית, משה פינקל, משה צבי סגל, משה קליינמן, משה קטן, משה קולבק, משה ר' מנדלש, משה רפס, משה שמעון אנטוקולסקי, משה שנפלד, משה שניידר, משה שפירא (רב), משה שרת, משה שהם (שטיינפלד), משה לזר (חוקר ספרות ותיאטרון), משה ליפשיץ, משה לייב ליליינבלום, משה לייב חשקס, משה לייב הלפרן, משה טאובה (בלשן), משה טננבוים, משה טייף, משה טייטלבוים, משה טייטלבוים (ישמח משה), משה זמירי, משה זאב פלינקר, משה זכות, משה זילברפרב, משה בסוק, משה ברנשטיין, משה ברסלבסקי, משה ברגובסקי, משה ברודרזון, משה ברייטברד, משה בתיבה (שיר), משה ביק, משה גרשנזון, משה גרוסמן, משה גולדמן (מלחין), משה גולדבלט, משה גיאת, משה דנישבסקי, משה דלוז'נובסקי, משה דוד גיסר, משה יהושע יהודה לייב דיסקין, משה יוסף אולגין, משולם זושא מאניפולי, משולם גרינברגר, משוגע (להקה), מתתיהו מינץ, מתתיהו רוזין, מתתיהו לזרסון, מתחם לביא, מתוך קרירות ואיתנות, מתיסיהו, מלך ראוויטש, מלך למפדוזה, מלך זגורודסקי, מלך השדות, מלאכים באמריקה, מלאכים באמריקה (מיני-סדרה), מלדזייצ'נה, מלון אמדורסקי, מלכה אפלבוים, מלכה לוקר, מלכה חפץ-טוזמאן, מטפחת ספרים, מז'יבוז', מז'ייקיאי, מזא"ה, מזצ'אט, מזריטש, מזל טוב, מחנה העקורים אשווגה, מחנה העקורים ברגן-בלזן, מחנה הריכוז פוסטקוב, מחנה הריכוז קלוגה, מחקרים גנטיים על יהודים, מחזמר, מחוז אוטנה, מחכים לסורקין, מגנוס קרינסקי, מגפת הקורונה בחברה החרדית, מגבעת קנייטש, מגילת אסתר, מגילת השואה, מגילת הגדוד, מגיד דבריו ליעקב, מדעי הרוח הדיגיטליים, מדרש פטירת משה, מדריגות, מדי צה"ל, מדיניות לשונית בישראל, מה יפית, מהר"ל מפראג, מואסיר סקליאר, מונסטרישץ', מונסטירשצ'ינה, מונסי, מוני עובדיה, מוניקה ורדימון, מוספית, מוסקו אלקלעי, מוסטי ויילקיה, מוסדות אהלי תורה, מועדון החמאם, מוצא, מוצאי חג (אלבום), מוקצ'בו, מורגנטאו, מורה הנבוכים, מורובנייה קורילובצי, מוריס רוזנפלד, מוריס שוורץ, מוריס וינצ'בסקי, מושבת הילדים במלחובקה, מושית השבע, מולי פיקון, מולייטאי, מוטקה חב"ד, מוטל סקציאר, מוטל בן פייסי החזן, מוטל גרוביאן, מוטלה (בלארוס), מוטי אברבוך, מוטי אילוביץ, מוטי גלעדי, מוטי וולקנברוך מתעורר לחיים, מוזסוויל, מוזלמן, מוזיאון השואה (פריז), מוזיקה יהודית, מובי: מוזיאוני בת ים, מוגיילניצה, מוהילב, מוהיליב-פודילסקי, מויסיי, מויסיי פישביין, מכאן ואילך: מאסף לעברית עולמית, מכנובקה, מכרז, מכתב, מכתבו של מנחם מנדל, מכון תל אביב לחזנות, מכון ירושלים לדיינות, מיאו, מים שקטים חודרים עמוק, מיקרו-היסטוריה, מיקולוב, מיקולינצה, מיקוליצ'ין, מיקי לאון, מיר קומען אן, מירל רזניק, מירל'ה אפרת, מירטנבאום, מירה ברנשטיין, מיריק שניר, מישל מירובסקי, מישה נתן, מישה לב, מיתולוגיה נורדית, מילא 18, מילגרם (פירושונים), מילגרום, מילון ובסטר, מילי המודרנית והמתוקה, מיז'היריה, מיזס, מיזוץ', מיחוב, מיה מורגנשטרן, מיהו יהודי, מיכאל עינב, מיכאל פלזנבאום, מיכאל פורשלגר, מיכאל קינטופף, מיכאל שניצלר, מיכאל שיר, מיכאל לנדאו, מיכאל ברקוביץ, מיכאל בוטביניק, מיכאל דורפמן, מיכאל היגר, מיכאל וייכרט, מיכאיל סמיונוביץ' שוייפט, מיכאיל שמבדל, מיכל אפרת (מאיירת), מיכל טל (זמרת), מיכל זילבר, מיכל בוגנים, מיכל ושינסקי, מיכל ובר, מיכל יצחק רבינוביץ', מיכלובו, מיכלישקי, מיכה יוסף לבנזון, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מיינקה כץ, מיינדזיז'ץ פודלסקי, מייצ'ט, מייצ'יסלב ויינברג, מייק בורשטיין, מייק גל, מייקל טילסון תומאס, מיילץ, מייחוב, א, א מחייה, א סוכה א קליינע, א שבת טיש, א בריוועלע דער מאמען, א געשעפט, א גרוייסע מציאה, א יידישע מאמע, א יידישע מאמע (פירושונים), א. גיטלין, אן א היים, אן נויברגר, אמן על הילדים, אמנציפציה ליהודים, אמנות יהודית, אמציה פורת, אמריקאים ישראלים, אמשינוב, אמורזט, אמיתי קדר, אמיל סקולץ, אמיל שירר, אמיל גורובץ, אם אשכחך, אנאבלה יעקב, אנציקלופדיה של הסיפור היהודי, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, אנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה, אנרכיזם, אנרכיזם יהודי, אנריק פורטונה, אנשל מאיר רוטשילד, אנשי היישוב שהוחזרו מאירופה הנאצית, אנתוני בלינקן, אנתולוגיות יהודיות בהונגרית, אנטלייפטה, אנטה גרודנר, אנטון רובינשטיין, אנטונובקה, אנטוני סלונימסקי, אנטופול, אנטולי רובין, אנטולי בליי, אנטוורפן, אנטי-ציונות, אנטישמיות ברומניה, אנטישמיות ביפן, אנחנו כאן (להקה), אנגלית אמריקאית, אנדרטת ניו אינגלנד לשואה, אנדרה שוורץ-בארט, אנדרה ז'יד, אנדרו שלי, אנדריכוב, אנדריי מרקוביץ', אנדריי קשקר, אנדז'ייבו (מזוביה), אנה מרגולין, אנה מריה יוקל, אנה או, אנה פרנק, אנה בראודה-הלר, אנה גוזיק, אנופול, אני מאמין (שחקי שחקי), אני ירושלמי, אסאד, אסנת טרבלסי, אסתר סולאי-לוי, אסתר פרומקין, אסתר קרייטמן, אסתר רחל קמינסקה, אסתר כספי, אסתרקה, אסטל גטי, אסטוניה, אסיפוביצ'י, אף יהודי, אפנדי, אפעס, אפרת (פירושונים), אפרים אוירבך, אפרים סמונוב, אפרים פישל רוטנשטרייך, אפרים קופפר, אפרים קישון, אפרים תלמי, אפרים טובנהויז, אפרים בלוך, אפרים בוריסוביץ' לויטר, אפרים דיינרד, אפרים ווזק, אפטא, אפוטרופאיזם, אפיקורוס (פירושונים), אפיטף, אצבע, אצבעוני, אקמנה, אקמנה (רשות מקומית), אקדמות, אקדמיה ללשון, אקדמיית המטרייה (סדרת טלוויזיה), ארמית, ארמית בבלית, ארנסט קליין, ארנדה, ארנולד זוויקי, ארץ חדשה (סרט), ארץ יצורי הפרא, ארקדי וייספאפיר, ארתור פרדריק ג'יילס, ארתור קסטלר, ארתור שפנייר, ארליך, ארז'וויליק, ארבעס, ארבעטער פריינד, ארגון צבאי לאומי, ארגון הפרטיזנים המאוחד, ארוכה היא הדרך, ארי אבן-זהב, ארי גולדוואג, ארי דה לוקה, ארי היל, אריאל פורמן, אריאל קופרוב, אריאל-ניל לוי, אריק איינשטיין, אריקה טים, אריה מרזר, אריה אבילאה, אריה פרידמן-לבוב, אריה פינקל, אריה צימוקי, אריה קובובי, אריה שמרי, אריה שנארי, אריה לרנר, אריה לוי שריד, אריה ליש, אריה ליב ילין, אריה לייב "הארוך" מקראקא, אריה לייב פופיק, אריה לייב צינץ, אריה לייב גלמן, אריה טרטקובר, אריה חורשי, אריה דיסנצ'יק, אריוגלה, אש (פירושונים), אשמיאני, אשר אריאלי, אשר שוורצמן, אשר ברש, אשר ביילין, אשר גל, אשרי הגפרור, אשת כהן (סרט), אשכנזי, אשכנזים (ישראל), אשכנורמטיביות, את חכי לי ואחזור, אתניות יהודית, אתגר קרת, אתהלך, אתי בן-זקן, אל נקמות (מחזה), אל נלך כצאן לטבח!, אל תיפול, אל ליסיצקי, אל הציפור, אלמה שין, אלנטה, אלע אלע, אלעזר מנחם מן שך, אלעזר מרדכי קניג, אלעזר רוקח, אלעזר בניועץ, אלעד זרט, אלף כץ, אלפרד מרגול-שפרבר, אלפרד שטיינהרדט, אלפרד בסטר, אלפבית, אלפבית עברי, אלפון, אלשד, אלתר קציזנה, אלתר ישראל שמעון פרלוב, אלטנוילנד, אלטע זאכן, אלטער בחור, אלטר יחזקאל אליהו הורוביץ, אלזס, אלחנן (חנה) הלברשטאם, אלחנן קירכהן, אלחנן ליב לוינסקי, אלחנן וסרמן, אלגעמיינער זשורנאל, אלון אופיר, אלוודאלית, אלכסנדר פצ'רסקי, אלכסנדר פורד, אלכסנדר קיפניס, אלכסנדר שפיגלבלט, אלכסנדר תמיר, אלכסנדר זושא פרידמן, אלכסנדר בוגדנוב, אלכסנדר גלסברג, אלכסנדר הרכבי, אלכסנדר הלוי צדרבוים, אלכסנדרה דויד ניל, אלכסנדרו קונסטנטין קוזה, אלכסנדרו דימיטריה קסנופול, אלי וגולד קומיקס, אלי ויזל, אלימלך שפירא (גרודז'יסק), אלימלך לאווי (הראשון), אלימלך בר-שאול, אלימלך בידרמן, אלימלך וכסלר (איש נעמי), אליאס שוורצפלד, אלינור אנטין, אליעזר ארלוזורוב, אליעזר ננס, אליעזר סילבר, אליעזר פודריאצ'יק, אליעזר צבי צווייפל, אליעזר רובינשטיין, אליעזר שטיינמן, אליעזר שטיינברג, אליעזר שביד, אליעזר שינדלר, אליעזר לודוויג זמנהוף, אליעזר בן-רפאל, אליעזר בן-יהודה, אליעזר ברמן, אליעזר גרשון פרידנזון, אליעזר הירשאוגה, אליעזר כגן, אליעזר יצחק אילנאה, אליפלט (שיר), אליקום צונזר, אליקום שפירא, אליקים כרמולי, אלישע רודין, אלישבע (משוררת), אליטא, אליזבת אן פין, אליהו מידניק, אליהו מייטוס, אליהו אסאס, אליהו סימפסון, אליהו פורת, אליהו שטרנבוך, אליהו ליפינר, אליהו חיניץ', אליהו בן-טובים, אליהו בלנק, אליהו בחור, אליהו גולדנברג, אליהו גוז'נסקי, אליהו דב וכטפוגל, אליהו דוד שפיר, אליהו די וידאש, אליהו הכהן (רב), אליהו ויינשטיין, אליהו יהושע גלדצהלר, אטריות, אטימולוגיה, אטינגר, אזור הסייג, אחמדים, אחד מי יודע, אחד העם, אחכה לו, אב"א אחימאיר, אבן חופה, אבא קובנר, אבא שטולצנברג, אבא חושי, אבא בלושר, אבא בומסלא, אבא גפן, אבא גורדין, אברם אניקסט, אברהם מאפו, אברהם מנחם מנדל מור, אברהם מרדכי שוורץ, אברהם מלניקוב, אברהם אפשטיין, אברהם ארנן, אברהם אריה לייב רוזן, אברהם אלטר פולק, אברהם אלישיב, אברהם אליהו מייזס, אברהם אבן-שושן, אברהם אבצ'וק, אברהם אברונין, אברהם אדולף ברמן, אברהם אוסטשגה, אברהם אורי קובנר, אברהם אוחיון, אברהם נחום שטנצל, אברהם נוברשטרן, אברהם ניניו, אברהם סטופ, אברהם סוצקבר, אברהם פרומקין, אברהם פריד, אברהם פריידנברג, אברהם פורטדו, אברהם צבי קמאי, אברהם קאהאן, אברהם קרפינוביץ', אברהם קרוכמל, אברהם קריניצי, אברהם קריב, אברהם קורקיס, אברהם רגלסון, אברהם רייזן, אברהם שמואל הרשברג, אברהם שמואל יוריס, אברהם שלום פרידברג, אברהם שלום קמנצקי, אברהם שלונסקי, אברהם שטרן (יאיר), אברהם שטוקהמר, אברהם לב, אברהם לודויפול, אברהם לוינסון, אברהם ליסין, אברהם לייב זיסו, אברהם לייב בורשטיין, אברהם זמורה, אברהם חרי, אברהם חומט, אברהם בר בירנבאום, אברהם בר גוטלובר, אברהם ברמן, אברהם ברוך, אברהם ברוידס, אברהם בייגה שוחט, אברהם גנצוויך, אברהם גרנות, אברהם גרשון מקיטוב, אברהם גולדפאדן, אברהם גולומב, אברהם דב בער פלאם, אברהם דוד לבוט, אברהם הפנר, אברהם הורוויץ (סופר), אברהם ושרה (שיר), אברהם וולף יאסני, אברהם וינברג (בני ברק), אברהם כלפון, אברהם כהן קפלן, אברהם יעקב מרק, אברהם יעקב גרשון לסר, אברהם יערי, אברהם יצחק בלוך, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם ישעיהו קרליץ, אברהם יששכר בער רבינוביץ, אברהם יהושע השל, אברהם יונה יבנין, אברהם יורוביץ, אבשלום פיינברג, אבטליון (חיבור), אבג'ד, אבה פרבו, אבוש ורבר, אבות ישורון, אביעזר בורשטיין, אביעד שר שלום באזילה, אבירות, אביבה סמדר, אביגדור מילר, אביגדור קרא, אביגדור שפריצר, אביגדור ליברמן, אבידב ליפסקר, אגניה בוגוסלבה, אגר (עיר), אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון), אגדת שלושה וארבעה, אגודת עזרא, אגודת הסוציאליסטים העברים, אגודת הכליזמרים ירושלים, אגודה מדעית, אד"ם הכהן, אדמו"ר, אדמון פלג, אדם מושקא, אדם מיצקביץ', אדם אסטון, אדרבה, אדה (סרביה), אדוארד ספיר, אדוארד ג'י רובינסון, אדוארד דוקס, אדולף אייכמן, אדולף נויבאואר, אדולף בהם, אדוטישקיס, אדינץ, אדיס דה פיליפ, אהר'לע, אהרן מנחם מנדל גוטרמן, אהרן מרדכי פריימן, אהרן אפלפלד, אהרן פרץ (רופא), אהרן צבי פרופס, אהרן צייטלין, אהרן קלאוס, אהרן קושנירוב, אהרן ראטה, אהרן ראובני, אהרן רוזנפלד (סופר), אהרן לוין, אהרן ליב ביסקו, אהרן ליילס, אהרן זאב אשכולי, אהרן ברק, אהרן דוד גורדון, אהרן האלה-וולפסון, אהרן הלברשטאם, אהרן ווירמש, אהרן כהנשטם, אהרן ילינק, אהרלה סמט, אהרון פרנקל, אהרון ברנשטיין, אהרון גורשטיין, אהרון ורגליס, אהל שם (מפעל תרבות), אהבת ציון (רומן), אהבתה האחרונה של לורה אדלר, אהוד הרושובסקי, או"ם שמום, אוארבך (שם משפחה), אונזער שטימע, אונזער טריבונע, אונדזערע קינדער, אוסקר רוזנפלד, אוסטרוב מזובייצקה, אוסטרובנו, אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי, אוסטרוה, אוסטרינה, אוסטשיקי דולנה, אוסטילוג, אוסטיודן, אוסטיידישה צייטונג, אוסיפ דימוב, אוף שימחעס, אופסה, אופוצ'נו, אוצר של יראת שמיים, אוצר הספר העברי, אוצרות יהודיים, אוקמרגה, אוקונייב, אור מן ההפקר, אור בקצה המגף, אור החיים (חנות ספרים), אוראשו נואו, אוראדיה, אורנה רוטברג, אורקה נחלניק, אורשה, אורה זיטנר, אורות (אלבום של ישראל אדלר), אורי צבי גרינברג, אורי בן-הדור, אוריאל אקוסטה, אוריאל אופק, אוריאל צימר, אוריאל ויינרייך, אורינין, אושאצ'י, אושנצ'ין, אושוויינצ'ים, אולנוב (פולין), אולסקו, אולפיני, אולקניק, אולקוש, אולשיצה, אולגה קירש, אולה (עיירה), אולכסנדריבקה, אוטאץ', אוטנה, אוטבוצק, אוטואמנציפציה!, אוטונומיות, אוטוטו, אוטיניה, אוז"ה, אוז'הורוד, אוז'וונטיס, אוזן המן, אוזדה, אוברטין, אוברוץ', אוברוביצ'י, אובליאי, אובודה, אודסה, אודרי ברגנר, אוהנוב, אוהליה, אוכפים לוהטים, אוי דיוויז'ן, אוי ווי, אויפן פריפעטשיק, אויפן בערגל, אויפהרטו, אויגן משה ורבר, אין לך מה לדאוג, איןציקלופדיה, אינקונבולה, אינטורקה, אינזיך, אינדיק, איציע מרדכי שכטר, איציק, איציק מאנגר, איציק פפר, איקו"ף, אירן נמירובסקי, אירשבה, אירווינג לייטון, איריס פרוש, אישטוואן דומאן, איתן איילון, איתמר וולגלרנטר, אילן רבינוביץ', אילן שס, אילניציה, אילש קוצר, אילז'ה, אילוק, איליא, אילינצי, איטה קאליש, איזאק דויטשר, איזבלין (וולקוביסק), איזביצה, איזי חריק, איזידור אייזק רבי, איחוז, איגנלינה, איגרת שנה טובה, איגרות צפון, איגור נוורלי, איגוד השוטרים היידים, איגוד כללי של סופרים בישראל, אידל מיטן פידל, אידה מזא"ה, אידה נודל, אידה קמינסקה, אידה לונסקי, אידוב כהן, אידית, איהי שבת, איוואן בונין, איווניסקה, איוויה, איוויינייץ, אייניקייט, איירה רנרט, איישישוק, אייזנשטדט, אייזק אסימוב, אייזיק מאיר דיק, אייזיק רמבה, אייזיק ראבוי, אייזיק שול, אייזיק האניג, אייזיק הירש וייס, אייזיק יעקלס, אייוועלט, נ נח נחמ נחמן מאומן, נ. סטרויה, נמירוב, נאצר מחכה לרבין, נאר מיט אמונה, נארול, נאו-אורתודוקסיה (יהדות), נאום הנבואה של היטלר, נאוה סמל, נאויאסיס דאוגלישקיס, נסכיז', נסים בכר, נעמי שמר, נפתלי מלומד, נפתלי פופר, נפתלי צבי יהודה ברלין, נפתלי קראוס, נפתלי טרופ, נפתלי גינתון, נפתלי הרץ אימבר, נפתלי הרץ ניימנוביץ', נפתלי הרץ וייזל, נפתלי הריברטו הבר, נפתלי הירצקא העניג, נפח (מקצוע), נפילתה של ניל"י, נצח (הוצאת ספרים), נקניקייה לבנה, נרסניציה, נרייב, נשמה צוענית, נשר (עיר), נשי ובנות חב"ד, נתן מאיר וכטפוגל, נתן מיליקובסקי, נתן אלתרמן, נתן נטע לייטר, נתן פרסקי, נתן צבי פינקל, נתן לוריא, נתן בירנבוים, נתן גרוס, נתן גורן, נתן הילו, נתן וולפוביץ', נתן כוגן, נתן ילין-מור, נתן יונתן, נתיבות השלום, נלי זק"ש, נטע שילר, נטע הרפז, נטע וינר, נטשה מנור, נטלי זימון דייוויס, נח רוזנבלום, נח לוריא, נח זלודקובסקי, נח בשבע שגיאות, נח גד וינטרוב, נח גורליק, נחמן מברסלב, נחמן מיפלב, נחמן מייזל, נחמן קרוכמל, נחמן תמיר, נחמן בלומנטל, נחמן הלר, נחמה ליפשיץ, נחמה ליבוביץ, נחמיה דב הופמן, נחלת צבי, נחום מליץ, נחום ניר-רפאלקס, נחום סוקולוב, נחום פסה, נחום צמח, נחום שרון, נחום שטיף, נחום בנארי, נחום בוכבינדר, נחי וייס, נבנה ארצנו, נג'הלאס, נגרשט-אואש, נגד רצון האבות, נדב לויתן, נדבורנה, נדיה קוצ'ר, נהר טוב, נועם ענבר (הבילויים), נורית בנאי קורן, נורית הירש, נובה מיאסטו, נובו ויטבסק, נובואוקראינקה, נובוסליצה, נובוזיבקוב, נובי סונץ', נובי שוויירז'ן, נובי טארג, נובי ויטקוב, נובידבור מזובייצקי, נודל, נוימרק, ניאסוויז', ניע זשוריצי כלופצי, ניקול ראידמן, ניקולאי נקראסוב, ניקוד העברית בת ימינו, נירקאראס, נירג'האזה, ניטל, ניב (סיווג שפה), ניב (ביטוי), ניבול פה, ניגון רוסטוב, ניגון לי"ב–י"ג תמוז, ניגון הפלפול, ניגון הקאפעליע, ניגון הבינוני, ניגון ההשתטחות, ניגוני חב"ד, ניגוני בעלז, ניגוני הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד, ניו יורק, ניימן לוין, ניימירוב, נייעס, נייר טואלט, נייתן גלייזר, נייג'ל קנדי, סמניבקה, סמרטוט, סמרגון, סמל בלארוס, סמואיל מרשק, סמוצ'ה, סמולביצ'י, סמוליאני, סמוטריץ' (יישוב), סמית', סמילישוק, סמידוביץ', סמיון רוזנפלד, סאנוק, סאסוב, סאלדוס, סאטו מארה, סאוועטיש היימלאנד, סאין, סם שולמן, סם ג'אפה, סנטה, סנדז'ישוב, סנדומייז', סנובסק, סניטקיב, סעודת יום שבת, ספנצה, ספר עדות, ספר חרדים, ספר המעשים, ספר התניא, ספר הזוהר, ספר הברית השלם, ספר הבדיחה והחידוד, ספרות, ספרות עם ישראל, ספרות עברית, ספרות השואה, ספרות ישראלית, ספרות יידיש, ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון, ספרי יזכור, ספריית מחניים, ספריית חב"ד, ספרייה לעיוורים ולאנשים עם מוגבלות, סצ'ל, סצ'ליסקה נובה, סקאלה פודילסקה, סקרנביץ, סקופישוק, סקולני, סקולה (עיירה), סקובי דו, סקווירה, סקיף, סרמאשו, סרניק, סרף בר, סרט געפילטע פיש, סרוצק, סרווש, סלמנדרה (ספר), סלאבהראד, סלאבים, סלנט, סלנג, סלנג להט"בי, סלקאס, סלומניקי, סלומון קלאס, סלונימסקי, סלונים, סלובודקה, סליחות, סטמפניו, סטארה אושיציה, סטארה סיניאווה, סטארי צ'ורטוריסק, סטנד-אפ, סטנוב, סטניסלב יסינסקי ובתו אמיליה סלודקובסקה, סטרשין, סטרטין, סטרוקונסטנטינוב, סטרי סונץ', סטז'יז'וב, סטופניצה, סטוץ, סטוצ'ק, סטורוז'ניציה, סטורוז'ינץ, סטוובצי, סטוויסקי, סחורה משומשת, סחודניצה, סבליאבה, סביר, סביבון, סגלוביץ, סדר (דפוס), סדר ליל ראש השנה, סדיגורה, סומפולנו, סומבטהיי, סונדובה וישנייה, סוניה אדלר, סופגנייה, סופיה, סופיה קרפ, סוצ'אבה, סוקאל, סוקולי, סוקירניציה, סורקין, סורוקה (עיר), סולוטבין, סולוטבינו, סולובקיבצי, סוזן אדל גרינפילד, הברונית גרינפילד, סובאלק, סובוליבקה, סוביבור, סוגיית הפצצת אושוויץ, סוויניוחי, סוויסלץ' (מחוז מוהילב), סוויסלוץ', סוכצ'ב, סימנה, סימור מיין, סיפור פשוט, סיפור גן-העדן, סיפורו המופלא של פטר שלומיאל, סיפורי מעשיות (ספר), סיפורי סבתא, סיפורי חסידים, סיקסו, סירט (רומניה), סירוצינה, סירכא, סיבת הסיבות, סיביו, סיד סיזר, סידני לומט, סידני ברנר, סידור בלרסקי, סידי טל, סיוט, סיינו, ע, עמנו, עמנואל מנדל באומגרטן, עמנואל אולסבנגר, עמנואל קזקביץ', עמנואל גיל, עמנואל הרוסי, ענת עצמון, ענת דוברת בן עזרא, עסקי אוויר, עפרון (פירושונים), עץ הכוכבים, עקרה (שיר), ערס, ערפה, ערב אל קראד, ערבית יהודית, עשו, עת הזמיר, עתון 77, עתיק יומין, על המשמר, על התשובה, על הדרך עץ עומד, על ההרים, על כפיו יביא, עלי שכטמן, עלי בריקדות, עלי כינור, עלילת טיסה-אסלאר, עלילות נעורים, עזאזל, עזרא מנדלסון, עזרא פינינברג, עזרא זוסמן, עזרת נשים (בית כנסת), עזריאל קאופמן, עזריאל קרליבך, עזריאל זליג הויזדורף, עזריאל הורוויץ, עבר הדני, עברית, עברית ישראלית, עגלון, עגה צה"לית, עגה חרדית, עד מאה ועשרים, עדנה פרבר, עדה רפפורט-אלברט, עדי ארד (חזנית), עדינה בר-אל, עומר קליין, עונת המלפפונים, עופר, עושה הנפלאות מלובלין, עולמו של רנו פסקאל, עוזר ורשבסקי, עוזי פריידקין, עוגת ספוג, עכוז, עין יעקב (ספר), עיר היונה, עירית דותן, עירית דותן (אלבום), עיתון העיתונאים, עיתונות מפלגתית בישראל, עיתונות נשים, עיתונות נשים עברית, עיתונות עברית, עיתונות ציונית ברומניה, עיתונות חרדית, עיתונות יהודית היסטורית, עילוי נשמה, עידן אלתרמן, עיירתי בלז, פארפל, פאלם טרי, פאלקס שטימע, פאלקסצייטונג, פאלקור, פאבולוץ', פאול צלאן, פאול קוסלה, פאול וקסלר, פאולו גורין, פנאיט איסטרטי, פנסיון פראכט, פנקס הקהילות, פנחס (פבלו) ארליך, פנחס מינקובסקי, פנחס מיכאל גרויסלייט, פנחס אליהו רוטנברג, פנחס אליהו הורביץ, פנחס ספיר, פנחס קנטורוביץ, פנחס רוטנברג, פנחס חורגין, פנחס ברייער, פנחס ביזברג, פנחס ביכלר, פנחס גרייבסקי, פנחס דשבסקי, פנדליס, פנינה קז, פנינה היילפרין, פסטאווי, פסטרמה, פסח קפלן, פסח בורשטיין (איש ציבור), פסח בורשטיין (שחקן), פסווליס, פסווליס (מחוז משנה), פסוי קורולנקו, פצ'ניז'ין, פרמישלן, פראמפול, פראונקירכן, פראייר, פרנץ קפקא, פרנקים (כינוי), פרנו, פרס מנדלי מוכר ספרים, פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש, פרס נובל לספרות, פרס ראש הממשלה ליצירה ספרותית ביידיש, פרס לנדאו, פרענומעראנטן, פרעות קישינב, פרעות יאשי, פרפיאנוב, פרץ מרקיש, פרץ אופוצ'ינסקי, פרץ סמולנסקין, פרץ הירשביין, פרץ ויירניק, פרץ-דרור בנאי, פרצ'ב, פרשת הרצח בחולות תל נוף, פרחה, פרחים באמנות, פרדקין, פרומקה פלוטניצקה, פרום (יידיש), פרוסיה, פרושקוב, פרושוביצה, פרוז'ני, פרוביז'נה, פרווה (כשרות), פרויקט רילקס עם אברהם פריד, פרויקט בן-יהודה, פרויליך, פרויד (פירושונים), פרימארגן, פריאסלאב, פרינאי, פרישטאק, פריבוז'ני (ווזנסנסק), פרידמן, פריינד, פרייע ארבעטער שטימע, פרייליך, פשמישל, פשאסניש, פשקוויל, פשבורסק, פשיסחה, פתחו את השער, פלך (בית ספר), פלך צ'רניגוב, פלך קורלנד, פלא יועץ, פלאנגה, פלניצה, פלסט, פלעצל, פלק הלפרין, פלשצ'ניצי, פלשטין, פלונגה, פלונגה (מחוז משנה), פלודן, פליקס באטוס, פליישר (מחזה), פטרוביצ'י, פחד יצחק (ספר), פבראדה, פברז'ה, פביאניצה, פה לן יה, פה בארץ חמדת אבות, פהרדיארמט, פומרנץ, פומוריאני, פונאר, פונאר (שיר), פוניבז', פועל פריק, פועלי ציון, פועלי ציון שמאל, פועה רקובסקי, פוצ'יוב, פוק, פוקס, פורטל הדף היומי, פורזבה, פורומים חרדיים, פורים, פורים שפיל, פורים בירושלים (אלבום), פול רובסון, פולנייץ, פולד, פולונה, פולין, פולינה ז'מצ'וז'ינה, פוליטיקה במטאל, פוזנן, פוזננסקי, פוזנר, פוזי, פודהייצה, פודילסק, פוהרבישצ'ה, פוינילה דה סוב מונטה, פיאסצ'נו, פיאסקי, פיאסקי (פרובינציית לובלין), פיאטקה, פינסק, פינצ'וב, פינקל, פינקי ובר, פינחס מנחם זינגר, פיני איינהורן, פיניקיזם, פיסול ישראלי, פיצ'יפוי, פיק"א, פיקוב, פירגון, פישקה במילואים, פישר, פישל לחובר, פילזנו, פילווישוק, פיליפ לסקובסקי, פיליפ יוסף, פיליצה (עיירה), פיטסבורג, פיטר פריי, פיגל, פידבולוצ'יסק, פיונטק, פיורלו לה גוארדיה, פיוטר קרופוטקין, פיוטרקוב טריבונלסקי, פיין און גבורה, פיינגולד, פייר פינצ'יק, פייגלין, פייגה, פייגין, צ'ארלס יפה, צ'אשניקי, צ'אבוסי, צ'נסטוחובה, צ'נגר, צ'צ'רסק, צ'רנוביץ, צ'רניהיב, צ'רבונוהראד, צ'רוון, צ'ריקאו, צ'שאנוב, צ'שין, צ'לאדז', צ'חאנוב, צ'חנוביץ, צ'חצ'ח, צ'ונגראד, צ'ופ, צ'ורנה, צ'ורני אוסטריב, צ'ורטקוב, צ'ודניב, צ'כוסלובקיה, צ'יהירין, צמר גפן, צמח אטלס, צמח פלדשטיין, צמח צמריון, צמח צדק (ספר), צמח דוד, צא וראה, צאינה וראינה, צנטרל, צעצועיה של אסנת, צעקה (אלבום), צעטיל קטן, צעירי ציון, צרפתית יהודית, צבי מאיר גינזברג, צבי ארד (משורר), צבי אלעזר טלר, צבי אליהו כהן, צבי אבני, צבי אייזנמן, צבי סקולר, צבי פרילוצקי, צבי צלמן, צבי לבנון, צבי לוקר, צבי ליברמן, צבי גרץ, צבי דנילביץ', צבי הלוי, צבי הירש מסליאנסקי, צבי הירש פרידמן, צבי הירש קאיידנובר, צבי הירש רוזאניס, צבי הירש להרן, צבי הירש דרנבורג, צבי הירש הכהן וולק, צבי ויינברג, צבי כנר, צבי יעבץ, צבי יחזקאל מיכלסון, צדוק דולגופולסקי, צדיק (סרט), צדיק (שיר), צוקרמן, צוקרברג, צוקונפט, צוקונפט (פירושונים), צוואר ממולא, צוואה (ספר), צווייגנבאום, צימעס, צימר, צימר (פירושונים), ציפסרים, ציפור הנפש (ספר), ציפורי חול, ציפי זרנקין, ציר הזמן של האנטישמיות, ציש"א, צילה (ספר), צילה בינדר, צילה דראפקין, צילה דגן, צילי, ציגאנד, ציגיינער נשמה, ציון (ירושלים), ציונות, ציונות סוציאליסטית, ציונות ברומניה, ציונות ברוסיה, קמאיאי, קמניץ (בלארוס), קמניץ-פודולסקי, קמפנו, קמפולונג מולדובנסק, קמפיין געוואלד, קמץ, קמצ'ה, קמיאנקה, קמיונקה, קאמיאנקה בוזקה, קאניז'ה, קאפובאר, קארצ'ב, קאריי, קאשה, קאשה ורנישקס, קאלוש, קאלין (זקרפטיה), קאליניבקה, קאליש, קאופמן, קאישיאדוריס, קנצ'וגה, קנטוניסטים, קנדה במלחמת העולם הראשונה, קניג, קניידלך, קסלר, קפרשט, קפלן, קצרנות, קרן ברגר, קרמנצ'וג, קרמניץ, קרמר, קראסנה, קראסנוברוד, קראימית, קראיניקובו, קרנגי דלי, קרסנופוליה (בלארוס), קרסנולוקי, קרסניסטב, קרפלך, קרקובסקי, קרקינובה, קרל נטר, קרל פון אנצנברג, קרליץ, קרליץ (עיירה), קרליבך, קרטינגה, קרבן (אלבום), קרבו, קרופקי, קרוקי, קרול מרקוביץ', קרוטושין, קרוז' (ליטא), קריניצה זדרוי, קריצ'ב, קריז'ופיל, קריבה אוזרו, קריביצ'י, קששוב, קשונז' ויילקי, קלן, קלמן אהרון ברתיני, קלמן רוזן, קלמן ליס, קלמן גוטנבוים, קלמן כצנלסון, קלמפרר, קלאודיה רוזנצווייג, קלע, קלפאק, קלרה גולד, קלרה יונג, קלריס ליספקטור, קלבוב, קלונימוס זאב ויסוצקי, קלוז' (מחוז), קלוז'-נאפוקה, קלובוצק, קלוגר, קלוד קליין, קלוד ברי, קלודאווה, קלווריה (ליטא), קלימונטוב, קלימוביץ', קליאצ'נובו, קלינצי, קלינינדורף, קליק (מותג), קליק (סרט), קלישאה, קליגר, קטלוג ספרייה, קטוביץ, קז'ימייז', קבר אלישע, קבוצת eTeacher, קבוצת סלה-מנקה, קבוצת השרון, קבורת אפר יהודי אוסטריה בירושלים (1949), קדמה (סרט), קדאיניאי, קדאיניאי (מחוז משנה), קדם (בית מכירות פומביות), קדימה, קדיש סילמן, קדיש יתום, קדיה מולודובסקי, קהת קליגר, קהל פרושים, קהילת עדת ישורון (אמסטרדם), קהילת יהודי מז'יבוז', קהילת יהודי מוהילב, קהילת יהודי אוסטרולנקה, קהילת יהודי אוז'הורוד, קהילת יהודי אוהנוב, קהילת יהודי אוהעל, קהילת יהודי איבניץ, קהילת יהודי נובוזיבקוב, קהילת יהודי סרנץ', קהילת יהודי סלישץ', קהילת יהודי פשמישל, קהילת יהודי פוניבז', קהילת יהודי צ'רנוביץ, קהילת יהודי קמפנו, קהילת יהודי קמצ'ה, קהילת יהודי קאליש, קהילת יהודי קטוביץ, קהילת יהודי קובנה, קהילת יהודי קינג ויליאמז טאון, קהילת יהודי קישקרש, קהילת יהודי קיילצה, קהילת יהודי קייב, קהילת יהודי רחיב, קהילת יהודי רדאוץ, קהילת יהודי רוסטוב על הדון, קהילת יהודי רימנוב, קהילת יהודי ריגה, קהילת יהודי טעטש, קהילת יהודי טומשוב לובלסקי, קהילת יהודי טוצ'ין, קהילת יהודי טורנאליה, קהילת יהודי חרבין, קהילת יהודי חלם, קהילת יהודי חוסט, קהילת יהודי ברהובה, קהילת יהודי ברודי, קהילת יהודי בריסק דליטא, קהילת יהודי ביאליסטוק, קהילת יהודי בילה צרקווה, קהילת יהודי בילה צרקווה (מחוז זקרפטיה), קהילת יהודי גוניונדז, קהילת יהודי דווינסק, קהילת יהודי יאסין, קהילת יהודי ירצ'וב, קהילת יהודי יולשווה, קהילות הסטטוס קוו אנטה, קו נייעס, קומארנו, קומזיץ, קומוניזם, קומיקסבא, קונסקיה, קונסטנטין טנאסה, קונוב, קוני פרנסיס, קוסאוץ, קוסטופיל, קוסוהירקה, קופצ'ווה, קופשיווניצה, קופל, קופוסט, קופיצ'ינצה, קופישוק, קופיל, קופייהורוד, קורמה, קוראים לי שמיל, קורנליו זליה קודריאנו, קורנטין (עיתון), קורסון-שבצ'נקיבסקי, קורץ, קורצ'ינה, קורקלי, קורט פרנץ, קורוסטן, קורוסטישיב, קורוב, קושה דילז, קול מבשר (קו נייעס), קול מבשר (שבועון), קול ציון לגולה, קול ביער, קול הלשון, קול הדף, קולאצ'יצה, קולנה, קולנוע חרדי, קולנוע ישראלי, קולנוע יידיש, קולצ'יני, קולקי, קולטור-ליגע, קולבושובה, קולבייל, קולדיגה, קולו, קולומיאה, קולין פאוול, קוליקיב, קוטי, קוז'נהורודוק, קוז'יניצה, קוזאק (פירושונים), קוזאק הנגזל, קוזאקים, קוזובה, קוזיאטין, קוחנובו, קובנר, קובנה, קוברין, קובל, קובליצ'י, קובי לוריא, קוגל, קוגל (פירושונים), קודרון, קודימה, קודירקוס נאומייסטיס, קוואטער, קוויטלעך, קווידרנה, קויל, קינדרלעך, קינדליין, קיפניס, קיצמן, קיצור שולחן ערוך, קיקול, קירק דאגלס, קירשנבאום, קישקע, קישקרש, קישקונמאישה, קישקונפלג'האזה, קישווארדה, קישינב, קיטל, קיבארט, קיבוץ, קייל ברופלובסקי, קיילצה, רמניקו סראט, רמת גן, רמברטוב, רא"ש, ראמה יאד, ראסייניאי, ראסייניאי (רשות מקומית), ראצק, ראקאב, ראקל ראסטני, ראשי תיבות בדיעבד, ראשית חכמה, ראבקה זדרוי, ראביץ', ראדז'ייחוב, ראדומסק, ראדום (עיר), ראדושיצה, ראדין, ראדימנו, ראול הילברג, ראובן מרקין, ראובן מרגליות, ראובן אשר ברודס, ראובן אבינועם, ראובן סירוטקין, ראובן פלפול, ראובן פלדשוה, ראובן קשאני, ראובן רובין, ראובן רובינשטיין (עיתונאי), ראובן בריינין, ראובן הרטנשטיין, ראיגרוד, רנרט, רנה קלינוב, רנה גוסיני, רעיה בלטמן, רפאל מאהלר, רפאל נחמן הכהן, רפאל סופרמן, רפאל שמואלביץ, רפאל למקין, רפאל ברויאר, רפאל בלומנפלד, רפאל גוטמן, רפפורט, רפדיה, רפה, רפורטז'ה של בחור "ישיבה", רפובליקת המזרח הרחוק, רפובליקה ספרותית, רצ'ונז', רצ'יצה, רצף ניבים, רצח סטולרו-יכמן-צ'צ'קס, רצוננו לראות את מלכנו, רק ביום הולדת, רק"ע, רקפת (פירושונים), רקפת (שיר), רשת ה', רשימת מילים בגרמנית שמקורן בעברית, רטנה, רזניק, רזקנה, רחל אלתרמן, רחל אוירבך, רחל פרייר, רחל פישמן, רחל פיגנברג אמרי, רחל קורן, רחל שליט-מרכוס, רחל ברכות, רחל בוימוול, רחל המשוררת, רחל הולצר, רחוב נאלבקי, רחוב הסטר (סרט), רחוב הטמפל, רחיב, רב, רב מטעם, רב-לשוניות, רבנו תם, רבנו תם (שיר), רבנו בחיי אבן פקודה, רבקה רובין, רבקה בסמן בן-חיים, רבקה בת מאיר טיקטינר, רבינוביץ, רגינה פודן, רדאוץ, רדזילוב, רדומישל, רדווילישקיס, רהצ'וב, רומן וישניאק, רומנובקה, רומניזציה, רומפלנאכט, רוסקה פולה, רוסקובה, רוסטוב על הדון, רוסיה האדומה, רועי ירקוני, רופשיץ, רוקישקיס, רוקישקיס (רשות מקומית), רוקיטנה, רות קליגר-עליאב, רות רפפורט, רות רובין, רות שפירא (מתרגמת), רות בייפוס, רות גרובר, רוטקי קוסאקי, רוז'קה קורצ'אק, רוז'ינוי, רוז'ישצ'ה, רוזן (פירושונים), רוזנצווייג, רוזנטל, רוזנבאום, רוזדיל, רוזה וולט-שטראוס, רוזה כהן, רוזוודוב, רוח עצוב, רובנו, רובינשטיין, רוביק רוזנטל, רוביז'ביץ', רוגובה (ליטא), רודמין (עיירה), רודנה, רודולף אבל, רודולף רוקר, רודיון מרקוביץ', רוהאצ'יב, רווה-רוסקה, רימנוב, רימון (כתב עת), ריצ'רד טאקר, ריצ'רד דרייפוס, ריצ'ה, ריקלה גלזר, ריקוד מצווה, ריקודה פוטש, רישום התושבים תש"ט, ריטה קארין, ריב ההיכל, ריבניצה, ריובייץ, ריכרד גלזר, ריכרד וגנר, רייך, רייזל פרידמן, רייביני, ש"ס וילנא, ש"י איש הורוויץ, ש. אנ-סקי, ש. שרברק, ש. שלום, ש. בן-ציון, שמ"ר, שמאל רדיקלי בישראל, שמאל יהודי, שמאלץ, שמאי פינסקי, שמאי גינזבורג, שמנדריק, שמעון מרילס, שמעון ארנסט, שמעון אברמסקי, שמעון אונגר, שמעון סאמט, שמעון פרוג, שמעון פינקל, שמעון קלוגר, שמעון ראבידוביץ', שמעון רדליך, שמעון שקופ, שמעון ברמן, שמעון בכרך, שמעון דז'יגאן, שמעון דובנוב, שמעון דוד יפה, שמעון הלקין, שמעון הורונצ'יק, שמעון הוברבנד, שמעון ויזנטל, שמר (פירושונים), שמרקה קצ'רגינסקי, שמריהו לוין, שמשון מלצר, שמשון רוזנבאום, שמשון שטוקהמר, שמשון בלוך, שמשון בלוך (המבורג), שמשון ורטהיימר, שמשון יוניצ'מן, שמחה פטרושקא, שמחה ראובן עדלמן, שמחה הכהן פרוידמן, שמחה וילקומיץ, שמואל מרלין, שמואל משה מלמד, שמואל מונקס, שמואל אלמן, שמואל אלתר איצינגר, שמואל אליעזר הלוי איידלס, שמואל אליהו מזוואלין, שמואל אטינגר, שמואל אהרוני, שמואל נדלר, שמואל ניסן גודינר, שמואל ניגר, שמואל סגל (שחקן), שמואל עצמון, שמואל פרסוב (סופר), שמואל פישר, שמואל צסלר, שמואל צבי מרגליות, שמואל צוקרמן, שמואל קיבלביץ, שמואל רודנסקי, שמואל שניצר, שמואל שרירא (שרייר), שמואל שלמה ליינר, שמואל שבח קנטורוביץ, שמואל ליב ציטרון, שמואל ליב גורדון, שמואל לייב שניידרמן, שמואל טשרנוביץ, שמואל ז'יטומירסקי, שמואל זביטקובר, שמואל זיגלבוים, שמואל ברזובסקי, שמואל בונים, שמואל בוגלר, שמואל גלזרמן, שמואל גוגול, שמואל הלקין, שמואל הלר, שמואל הולדהיים, שמואל הירשנברג, שמואל וודניצקי, שמואל יעקב יצקאן, שמואל יוסף עגנון, שמואל יוסף פין, שמואלי-2, שמועות ראי"ה, שמוק, שמות (פירושונים), שמות של אלוהים ביהדות, שמות ביהדות, שמוטולי, שמירת שבת כהלכתה, שמיל הולנד, שמילי אונגר, שמידט, שאנטל, שארושפטק, שאריף ואכד, שארית הפליטה, שאטוראליאויהיי, שאדק, שאול פנחס רבינוביץ, שאול קובובי, שאול רפאל לנדאו, שאול ברקלי, שאול בורובוי, שאול גינזבורג, שאול ינובסקי, שאילת מילים, שם משפחה יהודי, שם עט, שם פרטי, שם במקום ארזים, שם המעיד על בעליו, שנות ילדות (שיר), שני קוני למל, שני קוני למל (סרט), שניאור זלמן מלאדי, שניאור זלמן סלונים, שניאור זלמן פוגצ'וב, שניאור זלמן שכטר, שניאור וסרמן, שניים מקרא ואחד תרגום, שניידר, שערי צדיק, שערי חסד, שעונית, שפרן, שפרה ברוכסון-ארביב, שפרה ורבר, שפת מורשת, שפת מיעוטים, שפת אם, שפטיבקה, שפה רשמית, שפות רומאניות יהודיות, שפות בישראל, שפות גרמאניות, שפות גרמאניות מערביות, שפות יהודיות, שפולה, שפיקיב, שפירא, שפירו, שצ'קוצ'יני, שצ'רצוב, שצ'ז'ץ, שצ'בז'שין, שצ'גובו, שצ'דרין, שצ'וצ'ין (פולין קטן), שצ'וצ'ין (פודלסיה), שצ'וצ'ין (בלארוס), שק לי בתחת, שקלוב, שר הטבעות, שרמן, שרנסק, שרק, שרקובשצ'יזנה, שרשוב, שרל'ה (ריקוד), שרגא פרידמן, שרגא פייבל מרגולין, שרגא פייבל פרנקל, שרגא פייבל קלעי, שרה אהרנסון, שרה סוניה דיסקין, שרה פייגה פונר, שרה שנירר, שרה לבני, שרה ברקאן סילברמן, שרה גורבי, שרה יערי, שרהורוד, שרוני, שרול ברונשטיין, שריטילי, ששי קשת, שלמה מנדלקרן, שלמה מיכאלס, שלמה ארצי, שלמה אשכנזי, שלמה אלישיב, שלמה אטינגר, שלמה אבן וירגה, שלמה אבן-שושן, שלמה אברהם רוזאניס, שלמה פוליצ'ק, שלמה צבי שיק, שלמה קלוגר, שלמה קורח, שלמה קודש, שלמה רובין, שלמה שנהוד, שלמה שרברק, שלמה לרנר, שלמה לויזון, שלמה ליבוביץ-ליש, שלמה טויסיג, שלמה זלמן אבל, שלמה זלמן קלוניצקי (קליין), שלמה זלמן שרגאי, שלמה זלמן ברויאר, שלמה זלמן הבלין (ראש ישיבה), שלמה בסטומסקי, שלמה בר-שביט, שלמה בריימן, שלמה בורשטין, שלמה בובר, שלמה גרודזנסקי, שלמה דסקל, שלמה דוד יהושע וינברג, שלמה המלך ושלמי הסנדלר, שלמה הרברג, שלמה הלל'ס, שלמה ווארזאגער, שלמה כהן (זמר), שלמה יעקב גרוס, שלמה ישראל שיריזלי, שלצ'ינינקאי, שלומיאל, שלומית אהרון, שלומית דקל, שלום (מילה), שלום (פירושונים), שלום מוסקוביץ', שלום מושקוביץ', שלום אש, שלום סמיד, שלום סקונדה, שלום עליכם, שלום עליכם (ברכה), שלום פוסטולסקי, שלום קונסטרום, שלום קוטנא, שלום שוורצבארד, שלום שכנא מפראהביטש, שלום שכנא ילין, שלום למר, שלום זכר, שלום חולבסקי, שלום דובער שניאורסון, שלום יונה טשרנו, שלושה חזירים קטנים, שלימזל, שלישיית עתר, שלילת הגלות, שטעטל, שטריימל, שטיסל, שטיבל, שטיבל (פירושונים), שטיכמוס, שטיינשניידר, שטייגר, שחור על גבי לבן, שבאבניקים (סדרת טלוויזיה), שבסובקה, שבעה עשר רגעים של אביב, שבת חתן, שבתאי קשב קלוגמן, שבתי (שם פרטי), שבתי בס, שבלול (סרט), שבלול הגינה, שבט יהודה (ספר), שבח ולקובסקי, שבחי הבעש"ט, שבבניק, שבורי לב, שבי ישראל, שגיאת כתיב, שדליץ, שדה מנוחה הקטנה, שדות ירוקים (סרט, 1937), שדובה, שומאכר, שומסק, שומע תפילה (אלבום), שואת יהודי בלגיה, שואה (סרט), שונאים - סיפור אהבה, שונד, שוער (פירושונים), שוק מחנה יהודה, שורש מחומש, שושנה רצ'ינסקה, שושנה דמארי, שול קולט, שולמן, שולמית (כתב עת), שולמית אלוני, שולחן (פירושונים), שולהוף, שוחט, שוונצ'יונייליאי, שוורץ, שוודיה, שווינציאן, שוויצר, שוויר, שוויירז'ה, שכנא אפשטיין, שכטר, שימלאו סילבאניי, שימו שמן, שימון פולמן, שיאוליאי, שיאוליאי (רשות מקומית), שינדלר, שיניאווה, שיער, שיקה דריז, שיר בעברית, שיר הפרטיזנים, שיר כאב, שירה גורשמן, שירות המילואים בישראל, שירווינטוס, שירווינטוס (מחוז משנה), שירי מלחמת העולם השנייה, שירים ופיוטים לחנוכה, שיללה, שיטת בריסק, שיח לוחמים, שיחות לנוער, שידלובייץ, שיינברג, שייקה אופיר, שייגעצ, שיידלישצ'ה, תמרה מיאלניק, תאודור הולדהיים, תנועת מחזיקי הדת, תנועת המושבים, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, תנועת הכוח השלישי, תנועות הנוער היהודיות הציוניות, תעניות וורמייזא, תעש מערכות, תפילת נשים ביהדות, תקופת הביניים של העברית, תקיעת כף (סרט), תרנגול הודו, תרזה יפה, תרבות (רשת חינוך), תרבות להט"ב, תרבות ישראלית, תרבות יהודית חילונית, תרגומי המקרא ליידיש, תרגומי התנ"ך, תרגום, תרגום שאילה, תש"ח (ספר), תל נורדאו, תלמוד תורה, תלמוד תורה תשב"ר, תחת זיו כוכבי שמים, תחת חורבות פולין, תחום המושב, תחינות, תחיית הלשון העברית, תגי כובע בצה"ל, תה, תורת מנחם - התוועדויות, תולדות עם ישראל - ארכיונים, תולדות האהבה (סרט), תולדות הדפוס העברי, תוכנית אלסקה, תוכנית קימברלי, תוכנית הליבה, תכנון שפה, תכל'ס, תיאטרון, תיאטרון סמבטיון, תיאטרון בישראל, תיאטרון יידיש, תיאטרון יידישפיל, תיאודור פון קרמן, תיקנים, תיקון (סרט), תיבת נח (תוכנית רדיו), תיכון עירוני מקיף קריית חיים, ל"ג בעומר, ל"ו צדיקים, לך תוכיח שאין לך אחות, למפרט, למד וו, למות מבפנים, לא פעם, בקיץ, לא תשים דמים בביתך, לאסלו ברודי, לאזר שייניאנו, לאדינו, לאה פילובסקי, לאה צבעוני, לאה שלנגר, לאה דגנית, לאה הרפז, לאו פולד, לאון אברהם, לאון קס, לאון רבינוביץ, לאון גלרטר, לאופולד סונדי, לאורדינה, לאורה ריבלין, לאורו נסע ונלך, לאיוש פישר (עורך דין), לנצ'נה, לנצ'יצה, לנצוט, לנרד נימוי, לנטבאריס, לנדסמנשאפט, לנה קיכלר-זילברמן, לעמעלע, לעצטע נייעס, לעבנס-פראגן, לעולם לא עוד, לפני בוא החורף, לפני המקום, לפניך ברעדה, לפל, לפין, לקנבך, לקס, לקוממיות, לקוטי שיחות, לרנר, לשניב, לשון סגי נהור, לשון קודש, לשון הקודש, לשון כנען, ללוב, לטביה, לזר לגין, לזר לוברסקי, לזדיי, לחווא, לחיים (אלבום), לחיים טיש תורה (אלבום), לחיים טיש ל"ג בעומר (אלבום), לחיים חסידים, לחיים הפקות, לב (שם פרטי), לב אלכסנדרוביץ' שוורץ, לב סירקין, לב פולבר, לב לבנדה, לב טולסטוי, לבוש מסורתי ביישוב הישן, לבוב, לביבה, לביידז'ייב, להקת קולן, להשאר יהודי, לואר איסט סייד, לואי מרשל, לואי ארמסטרונג, לואי דנטו, לוסי דווידוביץ', לוסיאן-זאב הרשקוביץ, לופו, לוצ'ינץ, לוצק, לוקש, לוקה וקס, לוקוב, לורד קיצ'נר רוצה אותך, לושטיצה, לושיצה, לולה פולמן, לוטוטוב, לוטוביסקה, לוז'אני, לוחמה פסיכולוגית, לוחביציה, לוחית זיכרון, לובני, לובצ'ה (בלארוס), לובראנייץ, לובביץ', לובומל, לודזה, לודוביק ברוקשטיין, לוונשטיין (פירושונים), לוי (יהדות), לוי אשכול, לוי פולקוביץ, לוי קרופני, לוי שליט, לוי בן יצחק ירושלמי, לוי בן-אמתי, לוי יצחק מברדיצ'ב, לוין קיפניס, לוינסון, לויט, לויטן, לכתחילה אריבער, לכודיש, לי, לין מונטי, לין ילדתי, לימנובה, ליא קניג, ליאה גארט, ליאו בורנשטיין, ליאו וינר, ליאון נימוי, ליאון רודל, ליאון ליבגולד, לינגואה פרנקה, ליפא שמלצר, ליפקאני, ליצן קטן נחמד, ליקוטי עצות, לישקוביצה (מחוז לוביץ'), לישקיאבה, ליל הסדר, לילות מוסקבה, ליליאן לוקס, ליטאים (זרם), ליטערארישע בלעטער, ליטווק, ליטין, ליז'נסק, ליב חזן, ליבמן פסח הירש, ליבוביץ, ליגטורה, לידא, ליה שמטוב, ליוזנה, ליובשיבקה, ליובה וסרמן, לייפאיה, לייזר וולף, לייב (פירושונים), לייב מלאך, לייב מורגנטוי, לייב ניידוס, לייב קוניוחובסקי, לייב קופרשטיין, לייב קוויטקו, לייב רוכמן, לייב שמעוני, לייב שרה'ס, לייב שרייבר, לייב גרפונקל, לייבו לוין, לייבוש לייזר, ט' בטבת, טמאש ראי, טאראשה, טארנורודה, טארטאקוב, טאלנה, טאופיפול, טאורגה, טאורגה (מחוז משנה), טאויינאי, טסלר, טעמי המנהגים ומקורי הדינים, טענו חיטין והודה לו בשעורין, טעות דפוס, טפליק, טרנסילבניה, טרנטה, טרנופול, טרנוב, טרנובקה, טרנובז'ג, טרנוגרוד, טרצל, טרקאי, טרשקון, טרבובליה, טרגו מורש, טרגו ניאמץ, טרה סטרונג, טרופע טאנענצאפ, טרכטנברג, טרישקיאי, טרילוגיית עדים, טריטוריאליזם יהודי, טריביטש, טשביץ', טלז, טלחאני, טלומאץ', טלוסטה, טטרסק, טטייב, טבח פונאר, טבור, טגלאש, טומשוב מזובייצקי, טום בללייקה, טוצ'ין, טורצ'ין, טורקה, טורון, טוריסק, טולצ'ין, טולוצ'ין, טולי רביב, טוב לי, טובה בן-צבי, טוביה בלסקי, טוביה החולב, טוביה החולב (סרט, 1939), טוביה יהודה טביומי, טוורדושין, טימישוארה, טיאצ'יב, טיססלקה, טיספירד, טיסלק, טיצ'ין, טיש, טישמייניצה, טישובצה, טיל אוילנשפיגל, טילדה רג'ואן, טיגינה, טיומקין, טייגר היל, טייגלעך, ז, ז'מאיצ'ו נאומייסטיס, ז'מרינקה, ז'אן ז'אק גולדברג, ז'אן-מארי לוסטיז'ה, ז'אקוב גינסבורג, ז'אבינקה, ז'רגון, ז'לחוב, ז'לובין, ז'טל, ז'בוקריץ', ז'וסלה, ז'וראבנו, ז'ורנישצ'ה, ז'ורוויצ'י, ז'ול דאסן, ז'ול ורן, ז'וליניה, ז'ובקבה, ז'ירארדוב, ז'יטומיר, ז'יבואו, ז'יגה הירשלר, ז'ידיק, ז'יכלין, ז'יימליס, ז'יימה לרנר, ז'ייז'מריאי, זמן (מגזין), זמר עברי, זמרי א-קפלה ירושלים, זמרי ברודי, זמברוב, זמבין, זאמוט, זאמי פדר, זאנוויל ויינברגר, זאלשצ'יקי, זאלוז'צה, זאב (קריקטוריסט), זאב אשור, זאב און, זאב איבינסקי, זאב נהרי, זאב שוהם, זאב ז'בוטינסקי, זאב ברמן, זאב הרינג, זאב וולף איינהורן, זאב וולף קיציס, זאגר, זאוול זילברטס, זנטה, זסלאוויה, זקליצ'ין, זקליקוב, זרסאי, זרצ'ה, זרח שבץ, זרח ורהפטיג, זשערמינאל, זלמן אפשטיין, זלמן קליינמן, זלמן רוזנטל, זלמן רייזן, זלמן שניאור, זלמן שזר, זלמן לביוש, זלמן זילברצווייג, זלמן בן-טובים, זלמן גרדובסקי, זלמן דוד ליבונטין, זלמן ונדרוף, זלמן יפרויקין, זלמן יצחק אנכי, זלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק, זלמה מרבאום-אייזינגר, זלציה לנדמן, זלוטשוב, זליק מאזור, זליק אקסלרוד, זליקוביץ', זליג קלמנוביץ', זליג שכנוביץ, זליג ברדיצ'בר, זבניגורודקה, זברז', זבלוטוב, זבורוב, זבולן (פולין), זבולון קוורטין, זבולון בריט, זגייז', זדולבונוב, זה סינית בשבילי, זומר, זוננפלד, זוסמן סגלוביץ', זושא בק, זולטאן לייטנר, זולוטי פוטיק, זוויאהל, זוויחוסט, זכריה פרנקל, זין (סלנג), זימון, זיאמה טלסין, זינא רבינוביץ', זינקיב, זינגר, זינגלה, זינובי שולמן, זיץ, זירו מוסטל, זישה לנדוי, זילברמן, זילברשלג, זיגמונט טורקוב, זיגמונד מוגולסקו, זיגמונד פרויד, זיידל רובנר, חמץ, חמין, חמיצה, חמילניק, חמיילניק, חנן אלשטיין, חנן אילתי, חנא שמרוק, חנניה רייכמן, חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, חנצ'שט, חנה מלוטק, חנה רוט, חנה שפיצר, חנה לסלאו, חנה ידור-אבני, חנוך אייגש, חנוך קון, חנוך גד יוסטמן, חנוך הניך הכהן לוין, חנוכה, חס ושלום, חסידות מונסטריץ', חסידות סאטמר, חסידות סקולען, חסידות סקווירה, חסידות סלונים, חסידות סטרטין, חסידות סיגט, חסידות פאלטישאן, חסידות פשדבורז', חסידות צ'רנוביל, חסידות קומרנה, חסידות קוסון, חסידות קוסוב, חסידות קוצק, חסידות קוז'ניץ, חסידות ראדומסק, חסידות רצפרט, חסידות רדושיץ, חסידות רדוביץ, חסידות רוזבדוב, חסידות שאץ, חסידות תולדות אהרן, חסידות לנטשנה, חסידות לעלוב, חסידות טמשוואר, חסידות טאלנה, חסידות חב"ד, חסידות במרחב הרומני, חסידות ברסלב, חסידות בוצ'צ'אה-בוטושאן, חסידות גור, חסידות גורליץ, חסידות דרוהוביץ', חסידות דושינסקי, חסידות ויז'ניץ, חסיה היתומה, חצקל איש כסית, חצר חסידית, חרסון, חרקוב, חרלאו, חתונה בעיירה (סרט), חתול תעלול, חלאקה, חלם, חלל מערכות ישראל שמקום קבורתו לא נודע, חלוקה מנהלית של האימפריה הרוסית, חטיבה 8, חזרת (מטבל), חזית העם, חבצלת רון, חבקין, חבר פבר, חבר'ה טראסק, חברת חינוך נערים, חבש פאר, חביתית, חג, חג המולד, חג הגאולה, חגורת הבורשט, חגיגות העשור למדינת ישראל, חד גדיא, חד-לשוניות, חדר מתוקן, חדר המצב (תצלום), חדוה עמרני, חואדין, חוסט, חופש לשון, חופשת קיץ (סרט, 2007), חוצפה, חורול, חולופניצ'י, חולויוב, חוטימסק, חובת התלמידים, חוג הפועלים, חודורוב (עיר), חוה אלברשטיין, חוה רוזנפרב, חוה שפירא, חוה טורניאנסקי, חוה ורבה, חכמי חלם, חיסלוויצ'י, חיפה, חיל רייכמן, חילונים, חילוניות בישראל, חילוניות יהודית, חיה לזר, חיה ויצמן-ליכטנשטיין, חיי אדם, חיים מרדכי אייזיק חדקוב, חיים ארונשטאם, חיים אלעזר וקס, חיים אליעזר ביחובסקי, חיים אברהם דב לוין, חיים אדלר (חזן), חיים אופנהיים, חיים נתן דמביצר, חיים נחמן ביאליק, חיים סרנא, חיים סביצקי, חיים סולומון, חיים פרס, חיים צבי לרנר, חיים צווייגל-שריג, חיים רבינוביץ (ראש ישיבה), חיים שמואל שמרלינג, חיים שאולזון, חיים שלמה מאייעס, חיים ליברמן, חיים ליברמן (עיתונאי), חיים זליג סלונימסקי, חיים זונדל מכבי, חיים חפר, חיים באר, חיים בסוק, חיים ברלין, חיים ברודי, חיים בלוך, חיים ביידר, חיים גראדה, חיים גרינברג, חיים גבריהו, חיים גולדברג (חגי), חיים גילדין, חיים דרוקמן, חיים דב הורביץ, חיים דוד נוסבוים, חיים דוידזון, חיים הלר, חיים הלל בן-ששון, חיים הזז, חיים הגר (קוסוב, השני), חיים וסרצוג, חיים ולדר, חיים ויצמן, חיים יצחק בלוך, חיים ילין (סופר), חיים יהושע קוסובסקי, חיים יהודה ליב ליטווין, חייקה גרוסמן, ב. יאושזון, בן אביגדור, בן צבי, בן ציון ליבר, בן שכטר, בן זימט, בן חור (ספר), בן חיים, בן-עמי שילוני, בן-ציון אלפס, בן-ציון אייזנשטט, בן-ציון צוקרמן, בן-ציון כ"ץ, במחרשתי, באפילה, באצ'קו פטרובו סלו, באום, באוסקה, באיה מארה, בנצי שטיין, בנק אנגלו-פלשתינה, בנק הפועלים, בנטה קאהאן, בנטיאן איידוס, בנדין, בנו גרינפלדר, בני מר, בני משה (אגודה ציונית), בני פרידמן, בני ברק, בני דניאל, בני דת משה, בנימין אהרן סלניק, בנימין טנא, בנימין זאב (פירושונים), בנימין זאב ברודי, בנימין זאב הרצל, בנימין זוסקין, בנימין חייטובסקי, בנימין ברגר, בנימין גוטיאנסקי, בנימין הרשב, בנימין כץ, בנימין יצחק מיכלי, בניין הבייגלמאכער, בסי אברמוביץ' הילמן, בער, בערי וובר, בעל-מחשבות, בעלת הארמון, בעיר ההרגה, בצלאל צדיקוב, בקשטי, בקלז'בו, בקליאן, בר יצחק בר, ברמינגהאם, בראשוב (מחוז), בראילוב, ברנרד ברנסון, ברנוביץ', ברני מרינבך, ברניבקה, ברסלב (עיר), ברסט (בלארוס), ברסטצ'קה, ברק יוסלביץ', ברשד, ברתולד אוארבך, ברל רויזן, ברל לוקר, ברל ברודר, ברל כצנלסון, ברל כהן, ברזנה (מחוז רובנו), ברזה קרטוסקה, ברזינו, ברברה הרשב, ברבשט, ברג, ברגמן, ברגנר, ברגר, ברגין, ברדיצ'ב, ברדיוב, ברהובה, ברוך אביבי, ברוך אהרן פופקו, ברוך אוליצקי, ברוך פרידלנד, ברוך פוזנר, ברוך פודולסקי, ברוך צ'מרינסקי, ברוך קרוא, ברוך שפיר, ברוך הגר (סופר יידיש), ברוך ויסמן, ברוך יוסף פייבלזון, ברונפמן, ברוקלין, ברוריה (סרט), ברובארי, ברודי, ברכת המזון, ברכה (נימוס), ברכה פלאי, ברכה קופשטיין, ברכיה בן נטרונאי הנקדן, ברינדזה, בריצ'ן, ברית יצחק, בריזדוביץ', בריגדת הנייר, בשם האב (סדרת טלוויזיה), בת שבע הבלין, בת ים, בת-חמה, בתי אונגרין, בתי ניסן ב"ק, בתי זיבנברגן, בתי ברוידא, בתי הספר הפולניים-העבריים, בתי ורשה (יפו), בתיה טמקין ברמן, בל והתנין, בלמזויווארוש, בלאז'ובה, בלץ, בלתי הפיך (ספר), בלז, בלחטוב, בלבב ימים, בלה שאגאל, בלה שכטר-גוטסמן, בלהה רובינשטיין, בלוי, בלי עין הרע (אלבום של ליפא שמלצר), בליני (מאכל), בטי סגל, בטיחות וגיהות בתעסוקה, בז'סקו, בז'שץ' קויאבסקי, בז'ז'ני, בז'וזוב, בזיליונאי, בחזרה מעמק רפאים, בחדרי חרדים, בבא, בבא-בוך, בדחן, בונהאד, בונים הלר, בוצ'אץ', בוצ'צ'אה, בוצ'קי, בוצ'ה (סרט), בוצינא דנהורא, בוקאצ'יבצי, בוקובסקו, בורמל, בורשצ'יב, בורו פארק, בוריס סלוצקי, בוריס סבידנסקי, בוריס קלצקין, בוריס טומשבסקי, בוריס דב ברוצקוס, בולניק, בולחוב, בוטרימוניס, בוברקה, בוברובי קוט, בוברויסק, בוברינץ, בובו, בובובה, בוג'ק הורסמן - דמויות, בודאניב, בודרוגקרסטור, בודזאנוב, בוהורודצ'אני, בוורלי סילס, בוויס מהמפטון, בוכבינדר, בוים, בוינאקסק, בוידעם, בין נהר פרת ונהר חדקל, בין החומות (אלבום), בין כך ובין כך, ביאלא פודולסק, ביאלובייז'ה, ביאלי, ביאליניצ'י, ביאליסטוק, בינה לנדאו, בינינו, ביסקופיצה, ביערות פולין, ביצה (מזון), ביקי, ביראבידזשאנער שטערן, בירשטונאס, בירז', בירה (רוסיה), בירוביג'ן, בית מגורי העיתונאים, בית אבי (2008), בית פתחיה, בית פין, בית ציוני אמריקה, בית קרנובסקי, בית שלום עליכם, בית תרבות היידיש - ספריית מדם, בית ליסין, בית לייוויק, בית המדרש לרבנים של אמריקה הלטינית, בית המדרש לרבנים בז'יטומיר, בית המדרש הרבני של צרפת, בית האמנות תכלס, בית הספר שלום עליכם, בית הספר להנדסה צבאית, בית הספר המקצועי היהודי מסדה בדרמשטאדט, בית הספר יק"א פיק"א, בית הקברות מאונט היברון, בית הקברות היהודי באילוק, בית הקברות היהודי בסקווייז'ינה, בית הקברות היהודי בוורשה, בית הקברות היהודי העתיק בצ'סקה ליפה, בית הבובות (ספר), בית הדין של אבא, בית הכנסת "ויז'ניצר קלויז" בסיגט, בית הכנסת אליהו הנביא בג'ובר, בית הכנסת אחדות הקודש, בית הכנסת אור הצפון, בית הכנסת איצקוביץ', בית הכנסת פייטב, בית הכנסת רומבך, בית הכנסת של ברודסקי, בית הכנסת שושנת הזהב (לבוב), בית הכנסת תפארת ישראל, בית הכנסת בן עזרא, בית הכנסת בבירוביג'ן, בית הכנסת בית אהרן, בית הכנסת העתיק (קרקוב), בית הכנסת הפולני בווינה, בית הכנסת החורבה, בית הכנסת הגרמני הגדול, בית הכנסת הגדול של בקאו, בית הכנסת הגדול של יאשי, בית היתומים של יאנוש קורצ'אק, בית היתומים דיסקין, בית כנסת הרמ"א, בית יעקב (כתב עת), ביתן שמירה, בילשיבצי, בילגוריי, בילה צרקווה, בילה צרקווה (מחוז זקרפטיה), ביליארד, ביטן, ביחאווה, ביחוב, ביחובסקי, ביבליוגרפיה של גרשם שלום, ביוש (רומניה), ביי מיר ביסטו שיין, בייץ', ביילסקו-ביאלה, בייליצה (בלארוס), בייז'ון, ג, ג' באלול, ג' בשבט, ג'נט האדה, ג'נג'ש, ג'ף וילבוש, ג'פרי שנדלר, ג'קי ירחי, ג'טה לוקה, ג'ו עמר, ג'ואל גריי, ג'ורניס 5, ג'ורג' קדיש, ג'וריתמיקס, ג'ודה, ג'ימי לויד, ג'יימס פין, ג. אריוך, גמזו (מושב), גאץ', גאט פון אברהם, גנאלוגיה, גנזך ויצמן, גנדלמן, גניזה, געפילטע פיש, גצל זליקוביץ, גרמנית, גרמנית יהודית, גרמניה, גראסים לוקה, גרפונקל, גרפינקל, גרש, גרשם שלום, גרשון סירוטה, גרשון ליבמן, גרשון זק, גרשון חנוך הניך ליינר, גרשון בקון, גרשון הנדל, גרליאבה, גרטל, גרבולין, גרבובייץ, גרגז'דאי, גרדה, גרדה אילתה-אלסטר, גרוסמן, גרודנו, גרוייץ, גרינבאום, גרינוולד, גריבען, גריבוב, גריגורי כנוביץ', גרייס פיילי, גרייבו, גלנטה, גלעד צוקרמן, גלפנד, גלגוליו של מעיל, גלושה, גלובוקי, גלוגוב, גלוגוב מלופולסקי, גליציה, גליק, גליקמן, גליקסמן, גליקל מהמלין, גלית חזן-רוקם, גטו מוהילב, גטו מיזוץ', גטו נובי סונץ', גטו ניסבייז', גטו קרקוב, גטו טוצ'ין, גטו ברסט, גטו בז'סקו, גטו בורשצ'יב, גזע ולזונג, גזרת המרובעים, גזטה די אמסטרדם, גבעתיים, גבריאל פרייל, גבריאל צינר, גבריאל זאב מרגליות, גבריאל וייסמן, גבריאל יהודה ליכטנפלד, גדנסק, גדעון גולדנברג, גדליה אלון, גדליה שמלקיש, גדליה דוב שוורץ, גדליהו אהרן קניג, גדליהו בובליק, גדוב, גדוד מגיני השפה, גדי פולק, גדי יגיל, גומבין, גוסטב יאנוך, גוסטינין, גור, גורפינקל, גורל (פילוסופיה), גורליצה, גורליק, גורה קלוואריה, גורה הומורולוי, גוריי, גוש עציון, גוש חלב, גולדפרב, גולדבאום, גולדבלום, גולדה מאיר, גולות, גובורובו, גוגל תרגום, גוויזדץ, גוי של שבת (שיר), גיא אוני (סרט), גיל אלדמע, גילברט וסאליבן, גילוי וכיסוי בלשון, גיטל מייזל, גיטלין, דן מירון, דן פגיס, דמצ'ר, דמבלין, דמביצה, דמוגרפיה של ישראל, דמי חנוכה, דאס פרייע ווארט, דאס יודישע טאגבלאט, דאצ'ה, דאוגאי, דאוגבפילס, דני רוזנברג, דניאל מובשוביץ, דניאל לובצקי, דניאל חבולסון, דניאל גלאי, דניאל גולדשמידט, דניאל דרונדה, דנית, דנייפר, דסאו, דער מאמענט, דער מארגען זשורנאל, דער אפיקוירעס, דער איזראעליט, דער איד, דער אידישער ארבייטער (פריז), דער נסתר, דער פריינד, דער פריילאנד ליגע, דער יוד, דער יודישע וועקער, דער יידישער ארבייטער (וילנה), דפני בלייק, דפוס ראם, דפוס רוזנקרנץ, דפוס האלטר, דראגומירשט (מחוז מרמורש), דרצ'קה, דרשנות, דרשונישוק, דרז'ניה, דרור (תנועה), דרוהוביץ', דרוהיצ'ין, דרוהיצ'ין (בלארוס), דלאטין, דלילה אמיר, דליה עמיהוד, דליה רביקוביץ, דליה יאירי, דז', דז'יאלושין, דז'יאלושיצה, דז'יגאן ושומאכר, דזיארז'ינסק (בלארוס), דב מיזל, דב סדן, דב צבי הלר, דב קמחי, דב שילנסקי, דב לוין (היסטוריון), דב בר מלכין, דב בר בורוכוב, דב בריש אשכנזי, דב בריש ויידנפלד, דב גפונוב, דב הלר (חזן), דב-בר קרלר, דבר על מקום הימצאם, דברצן, דברי תורה, דברי ימי עם עולם, דבורה פלדמן, דבורה פוגל, דבורה בארון, דבורה דרכלר, דבורה דיין, דבוז'ץ, דגש, דו"ח מורגנטאו, דומרית, דומברובה טרנובסקה, דומברובה גורניצ'ה, דואולינגו, דונה דונה, דונילוביצ'ה, דונייבצי, דוסיאט, דוקשטי, דוקשיצה, דוקלה, דוקורה, דור הולך ודור בא, דורש ציון, דורה טייטלבוים, דורה גרשון, דורה דיאמנט, דורון תבורי, דורוחוי, דורי מנור, דולהינוב, דולינה (עיר), דוב רבל, דוב ברל ויין, דובנו, דובסרי, דובער שניאורי, דובצ'יצה, דובצק, דובר אברמוביץ, דוברומיל, דובובה (מחוז צ'רקאסי), דובי זלצר, דוד, דוד מרקיש, דוד משה רוזן, דוד מתתיהו ליפמן, דוד אסף, דוד אריה פרידמן, דוד אלמוג, דוד אלטשולר, דוד אדלשטט, דוד איגנטוב, דוד איינהורן (משורר), דוד אייזנשטדט, דוד נובקובסקי, דוד ניימרק, דוד ספרד, דוד סיטון, דוד פרנקל, דוד פרישמן, דוד פריזנהויזן, דוד פלינקר, דוד פור, דוד פולוס, דוד פוגל, דוד פינסקי, דוד צמח, דוד קנוט, דוד קסלר, דוד קריבושי, דוד קלעי, דוד שמעוני, דוד טמקין, דוד טבל בן נתן נטע מליסא, דוד זריצקי, דוד בן-גוריון, דוד באטוויניק, דוד בקר, דוד ברגלסון, דוד בייגלמן, דוד גאלאמב, דוד גלעדי, דוד גורדון, דוד דרגונסקי, דוד דרוק, דוד דוידוב, דוד הלבני, דוד הופשטיין, דוד ורנר סנטור, דוד ורדיגר, דוד וולפסון, דוד וינפלד, דוד כהן (איש חינוך), דוד ישעיהו זילברבוש, דוד יודילוביץ, דודו פישר, דודי קאליש, דווקא (כתב עת ארגנטינאי), דווקא (כתב עת ישראלי), דוכוס הורנט, דויטש, דויטשקרויץ, דויד פ. בודר, די אידישע שטימע, די רויטע וועלט, די גאלדענע קייט, די יונגע, דינה קניג, דינה הלפרן, דיגלוסיה, דיולה רוז'אוולדי, דיוויזיית הרגלים ה-16 (ברית המועצות), דייגו שוורצמן, ה, ה'שס"ה, ה'תרס"ח, ה'תרס"ג, ה'תרע"ו, ה'תרי"ט, ה'תש"ע, ה'תשמ"ה, ה'תשנ"א, ה'תשנ"ו, ה'תשי"ב, ה-13 בגטו ורשה, ה. לייוויק, המאבק נגד קוסמופוליטיות, המנורה (הוצאת ספרים), המסילה, המעפיל, המפעל לתרגום ספרות מופת, המפלגה הציונית-סוציאליסטית, המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה, המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מפלגה היסטורית), המצודות, המרד, המרוץ לצמרת של דודי קרביץ, המרכז לספרי יידיש, המרכז היהודי באושוויינצ'ים, המשפחות היהודיות העשירות בהונגריה, המשכן למוזיקה ואמנויות רעננה, המת החי, המלך ארתור, המליץ, המטבח הגרמני, המחאה נגד הרפורמה המשפטית, המחוז היהודי האוטונומי, המבריח הקטן, המביט, המגילה, המגילה 83, המדפיסים העליץ, המדור לחיפוש קרובים, המהפכה האשכנזית (ספר), המורדת (מיני-סדרה), המוזיאון לתולדות יהודי פולין, המוזיאון היהודי בפראג, המודיע (פולטבה), המכשפה, המכה ה-81, המיליציה הליטאית, האנציקלופדיה היהודית, האנופיל, האסון בבית הכנסת בגבעת זאב, הארגון להתיישבות יהודית ברוסיה, הארגון היהודי הלוחם, הארווי פיקאר, הארי אליאד, הארי פוטר, האתיקה של קיר הברזל, האלטר, האליץ', האח, האחדות, האחים מזארקי, האחיות אנדרוז, האחיות ברי, האבן מיר א ניגונדל, האגודה היהודית לתרבות, האדרת והאמונה, האדונית והרוכל, האוניברסיטה העממית-יהודית, האיש שבפנים, הנסיך הקטן, הנצביצ'י, הנשמה בקרבי, הנשמה יורדת, הנוקמים (ציידי נאצים), הסנדלר, הסערה, הספר השחור (ארנבורג וגרוסמן), הספרייה העירונית של קריית ים, הספרייה הלאומית, הסתדרות המורים, הערוץ הראשון, העלייה הראשונה, העלייה השנייה, העלייה ההמונית, העבד, העדה, העדה החרדית, העדות, העולם הזה, העיוורת, העיירה בוערת, הפריחה וההחמרה של מצב היהודים בהונגריה, הפלג הירושלמי, הפורוורד, הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי, הצעת התורה לאומות, הצעות להקמת מדינה יהודית מחוץ לארץ ישראל, הצלב השביעי, הקרע ביהדות הונגריה, הקלויז בפראג, הקהילה היהודית באנטופול, הקהילה היהודית בסנקט פטרבורג, הקהילה היהודית בסוצ'אבה, הקהילה היהודית בלבוב, הקונגרס העולמי למדעי היהדות, הקופסה הכחולה, הר חרמון, הרמן קרוק, הרמן שטרוק, הרמן ברנשטיין, הרמן יבלוקוף, הרמב"ם היומי, הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, הרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן, הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של ליטא ובלארוס, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית, הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה, הרפובליקה העממית של אוקראינה, הרפובליקה הצ'כוסלובקית הראשונה, הרפובליקה הצ'כוסלובקית השנייה, הרפובליקה הצ'כוסלובקית השלישית, הרץ פרנק, הרץ ריבקין, הרץ ברגנר, הרץ הומברג, הרצל ברגר, הרצח בגן מאיר, הרש סמולר, הרש-ליב קז'בר, הרשל גרינשפן, הרשל'ה אוסטרופולר, הרשטיק, הרשות הלאומית לתרבות היידיש, הרב הצעיר, הרבנים הצבאיים בצבא הבריטי, הרברט קלייד לואיס, הרדזישצ'ה, הרולד בלום, הרוזובה, הרובע היהודי בטשביץ', הרוביישוב, הרוגי המלכות בברית המועצות (1952), הרכבי, הרימאיליב, הריציב, השאלה, השם המפורש, השפעת הספרדית, השפעות השואה, השפלת אולקוש, השטן בגוריי, השבר והזמן, השבועה (פועלי ציון), השהיה (שבת), השואה, השואה באמנות, השוטר אזולאי, השכן שלי אדולף, השיר על העם היהודי שנהרג, השידור העברי של קול אמריקה, התמדה (לימוד תורה), התמהוני, התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה, התרמה, התריתל, התשעים ושלוש, התחנה המרכזית החדשה של תל אביב, התחדשות יהודית (ישראל), התוועדות, התיאטרון היהודי באראשאום, התיאטרון היהודי בוורשה, התיאטרון היהודי הממלכתי, התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט, התיכון היהודי בטימישוארה, התיישבות יהודית באימפריה היפנית, הלמאו, הלנה קורקין, הלנה חצקלס, הלשאני, הלל נח מגיד שטיינשניידר, הלל צור, הלל צייטלין, הלל זלטופולסקי, הלל ברגמן-אביחנן, הלל ברוקנטל, הלל דוד הכהן טריווש, הלל ויס, הלב שלי, הלהקה הווילנאית, הלוסק, הליניאני, הלילה (ספר), הליגה למען יידיש, הטבח בחצר מוסך לייטוקיס בקובנה, הזמן, הזונה מאוהיו, החנות ברחוב הראשי, החצר, החברה למוזיקה עממית יהודית, החברה המאוחדת לפרסומים והדפסות, החוזר בתשובה, החיים היפים של זאק וקודי, הבן של שאול, הבננה השחורה, הבעל הנצחי, הבריגדות הבין-לאומיות, הבתולה מלודמיר, הבונד, הבור (אתר הנצחה), הבימה, הבית ברחוב שלוש, הגאון מווילנה, הגניוס היהודי, הגשש החיוור, הגברת עם הקמליות, הגברת הראשונה (מחזה), הגדת מנטובה, הגדת אמסטרדם, הגדת נירנברג השנייה, הגדת פראג, הגדת ונציה, הגדודים העבריים, הגימנסיה העברית ע"ש שוובה בקובנה, הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה, הגיוגרפיה, הגיית העברית, הגייה אשכנזית, הדס קלדרון, הדסה רוזנזפט, הדיאץ', הדיקטטור הגדול, הדיבוק, הדיבוק (סרט, 1937), הדיבוק - אופרה ביידיש, ההד היהודי, ההוביט, הומנה, הוצאת ספרים קה"ת, הוצאת ש. פרידמן, הוצאת גפן, הורנוסטייפל, הורצי ספרין, הורביץ, הורוביץ, הורודנקה, הורודץ, הורודלו, הורודוק, הורוכוב, הושץ', הולנד, הולשוב, הווארד סטרן, הווארד וולוויץ, הוועד המרכזי של יהודי פולין, הוועד האנטי-ציוני של הציבור הסובייטי, הוועד הכללי כנסת ישראל, הוועד היהודי האנטי-פשיסטי, הויכע שול (קרקוב), הכפר הירוק, הכפלת "שמ-", הכט, הכופר, הכינור הנאמן, הימלבלאו, היא יושבה לחלון, הינקו גוטליב, הינדה לוי-ליסנר, הינדה הלנה ניימן גרין, הינדיק הפקות, היסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל, היפ הופ יהודי, הירש אושרוביץ', הירש רלס, הירש לקרט, הירש גליק, הירש דוד נומברג, הירש ואסר, הילדה דוליצקיה, הילה רביב-צור, היברובוקס, הידיד, היהדות החרדית בארצות הברית, היהודי זיס (סרט, 1940), היהודי הנצחי (מחזה), היהודים במלחמת העולם השנייה, היהודים בין שתי מלחמות העולם, היהודים האדומים, היום, היום השמיני, היום יום, היכל יהדות ווהלין, היימיש, היינריך הופמן, היינט, היישוב הישן, הייזלר, היידי מוזס, ואסילקיב, ואץ, ואטרה דורניי, ונטספילס, ונדזיגולה, וסילישקי, ועד העובדים היהודי (ארצות הברית), ועדת החינוך, התרבות והספורט, ועוד לא אמרתי הכל, ועידת צ'רנוביץ, ופרצת, וצ'וראישה, וקשנה, ורפלט, ורקליאני, ורשבסקי, ורטה (פולין), ורחניאדזבינסק, ורחובקה, ורבובה, ורדה אלשיך, ורה ויצמן, ורוצלב, וריאנה, ולקי מדר, ולדקה מיד, ולדימיר מדם, ולדימיר שאינסקי, ולוצלאווק, ולושצ'ובה, ולודבה, ולוול פסטרנק, ולוול טשרנין, ולוול זבארז'ר, וליקה טוריה, וליקי ז'וונצ'יק, ובלנינקס, ודוביצה, והיה העקוב למישור, וורושילובקה, וולאצלאווקער טאגבלאט, וולף לסלאו, וולף וס, וולטרין דה קלייר, וולברום, וולוז'ין, וודז'יסלאב, וודי גאת'רי, ווהלין, וויו נובה, וימפל, ויאליקאיה בראסטאביצה, ויאזמה, וינקיבצי, וינה, וינוהרדיב, ויניפג, ויניצה, ויסקיטקי, ויקיפדיה היידית, וירבאליס, וישאו דה סוס, וישנבה, וישניצה (פולין קטן), וישליצה, וישטיטיס, וישגרודק, וישיי אינטרטכנולוג'י, וילנר, וילנה, וילקובישק, וילחיבצי, וילחיבקה, ויליאם מקינלי, ויליאם טן, ויליאם זאב בריקמן, ויליאקה, וילייקה, ויטל (מחנה ריכוז), ויז'ניציה, ויז'ון, וידזה, ויהי היום, ויולט צ'אצ'קי, ויינר, וייסבלום, וייסיאי, ויילופולה סקשינסקיה, כ"א בחשוון, כ"ז בתמוז, כ"ב באב, כ"ו באדר, כן, לשבור!, כאן רק"ע, כנפי רוח, כנר על הגג, כפרה עליך, כצאן לטבח, כרמזלך, כרובים עליונים, כשאנוב, כשנותנים - קח!, כשרות, כתפות, כתריאל צבי שרהזון, כתריאליבקה, כתב, כתב מרובע, כתב עברי רהוט, כתב ברייל, כתב הסובלנות, כתב הזכויות של קאליש, כתב יד ארפורט, כתבי הראי"ה, כתוב בעיפרון בקרון החתום, כל נדרי, כלב קרלין, כבד קצוץ, כה עשו אמותינו, כושי, כולם יצאו לקרב, כולל ורשה, כובע סמט, כובע טמבל, כובע היטלמאכר, כוכב יאיר צור יגאל, כוכבים תועים (רומן), כימים אחדים, כינוי גנאי, כיסופים (אלבום), י, י"א בתשרי, י"ל פרץ, י"ב באלול, י"ב באדר, י"ג תחריטים לשירי חיים נחמן ביאליק, י"ג באב, י' בטבת, ימי החנוכה, ימי הודאה, יאמפיל (מחוז חמלניצקי), יאמפיל (מחוז ויניצה), יאנוש קורצ'אק, יאנוב לובלסקי, יאנובה, יארוהה, יאשליסקה, יאשי, יאשינובקה, יאללה, יאבורניק פולסקי, יאגיילניצה, יאדוב, יאיר וינשטוק, ינקייבו, ינטה מאש, ינוביצ'י, ינישוק, ינישים, יס"ס, יסמין אבן, יסניץ, יענקל'ה הרשקוביץ, יעקב (שם), יעקב מאיר (אלזס), יעקב מאירסון, יעקב מסנבלום, יעקב מלץ (בן פישל), יעקב מלכין, יעקב ארז (עיתונאי), יעקב אלבוים, יעקב אליאב (קויפמן), יעקב אביגדור, יעקב אגמון, יעקב אדלר, יעקב אורנשטיין, יעקב אורלנד, יעקב איסקולסקי, יעקב איינשטיין, יעקב אייכנבוים, יעקב ניב, יעקב סיקא אהרוני, יעקב עמדין, יעקב פסנתיר, יעקב פרידמן (משורר), יעקב פרידמן (אדמו"ר), יעקב פלמוני, יעקב פיכמן, יעקב קרנץ, יעקב קלמס, יעקב קופל רייך, יעקב קורץ, יעקב קוזלצ'יק, יעקב רבינוביץ, יעקב רוזן, יעקב רובינסון, יעקב רייפמן, יעקב ריישר, יעקב שמשון הגר, יעקב שמחה רפיש, יעקב שמואל צורי, יעקב שמואל ביק, יעקב שטרנברג, יעקב שטיינברג, יעקב שבתאי, יעקב שופט, יעקב שוואקי, יעקב שכטר, יעקב למר, יעקב לשצ'ינסקי, יעקב ליינר, יעקב לייב מינצברג, יעקב טהון, יעקב טימן, יעקב בן יצחק אשכנזי, יעקב ברנשטיין-כהן, יעקב בודו, יעקב בירנבאום, יעקב ג. רוזנברג, יעקב גנס, יעקב גרופר, יעקב גלאטשטיין, יעקב גורדין, יעקב דומבליאנסקי, יעקב דוד אברמסקי, יעקב דוד קמזון, יעקב דוד וינטרוב, יעקב דינזון, יעקב הורוביץ (סופר), יעקב ועשו (שיר), יעקב ויגודסקי, יעקב וייצנר, יעקב ויירניק, יעקב וייל, יעקב ויידנפלד, יעקב יערי-פולסקין, יעקב יצחק פלאנצגראבן, יעקב יקיר, יעקב יהושע פלק, יעקב יהודה דסקל, יעקב יונילוביץ', יעל רסולי, יפת קוטו, יצחק מאיר קנל, יצחק מאיר תאומים-פרנקל, יצחק מאיר וייסנברג, יצחק מדרוהוביץ', יצחק ארטר, יצחק אלטרמן, יצחק אלחנן ספקטור, יצחק אלחנן ולדשיין, יצחק אליעזר ליזרוביץ, יצחק אחדותי, יצחק אבוהב (מנורת המאור), יצחק איזיק טאובס, יצחק אייזיק לובצקי, יצחק אייזיק ליבס, יצחק אייזיק בן יעקב, יצחק אייכל, יצחק נחמן שטיינברג, יצחק נוסינוב, יצחק ניבורסקי, יצחק סלקינסון, יצחק ענפי, יצחק פאנר, יצחק פרנהוף, יצחק פרץ (בלשן), יצחק פוקס, יצחק פיצ'ניק (הראשון), יצחק פירוז'ניקוב, יצחק צלניק, יצחק קצנלסון, יצחק רודאשבסקי, יצחק שמיר, יצחק שושן (אבו סחיק), יצחק שיפר, יצחק לודן, יצחק לויטץ, יצחק טריואקס, יצחק טבנקין, יצחק זמיר, יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, יצחק זלר, יצחק זיבנברגר, יצחק בן-צבי, יצחק בקון, יצחק בר לווינזון, יצחק ברויאר, יצחק ברוידה, יצחק בשביס-זינגר, יצחק גרשטנקורן, יצחק גרינבוים, יצחק גולדמן, יצחק גולדמן (משורר), יצחק דב במברגר, יצחק דב ברקוביץ, יצחק הוטנר, יצחק וולקני-אלעזרי, יצחק יציב, יצחק יחזקאל יהודה, יצחק ידידיה פרנקל, יצחק יואל לינצקי, יק"א, יקום תרבות, יקותיאל שבח, יקותיאל יעקב נויבואר, יקותיאל יהודה טייטלבוים, יקותיאל יהודה גרינוולד, יקיר ורשבסקי, ירמולקה, ירמיץ', ירחמיאל אמדורסקי, ירחמיאל גרין, ירחמיאל וינגרטן, ירגזי מצוי, ירדנה ארזי, ירוסלב, ירושלימער אלמאנאך, ירושלים סגל, ירושלים של זהב, ירושלים המחולקת, ירושלים הבנויה, ירוחם מאיר ליינר, ירוחם ליינר, יריצ'וב נובי, ישעיה אשר זליג מרגליות, ישעיהו אוסטרי-דן, ישעיהו ליבוביץ, ישראל, ישראל מרום (מרמינסקי), ישראל אנקווה, ישראל אפרויקין, ישראל אפרים בר-און, ישראל אקסנפלד, ישראל אלתר, ישראל אגול, ישראל אדלר (חזן), ישראל איסרלן, ישראל פרנס, ישראל פוזננסקי, ישראל צינברג, ישראל קפלן, ישראל קלוזנר, ישראל ראבון, ישראל ריטוב, ישראל שפיגל, ישראל שטרן, ישראל שומאכר, ישראל טלר, ישראל זמיר, ישראל זאב גוסטמן, ישראל חיים טביוב, ישראל חיים בילצקי, ישראל ב"ק, ישראל בנימין לבנר, ישראל בר-יהודה, ישראל ברנדמן, ישראל ברקוביץ', ישראל גרודנר, ישראל גורניצקי, ישראל גויכברג, ישראל דנדרוביץ, ישראל דושמן, ישראל דוד שלזינגר, ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, ישראל יסינובסקי, ישראל יעקב קלפהולץ, ישראל יהושע זינגר, ישראל יהודה אדלר, ישראל יוסף זוין, ישראליאנה, ישראלים, ישראלית שפה יפה, יששכר בר ריבק, יששכר בר בלוך, יששכר דב ברגמן, יששכר דוב קהאן, ישו (יהדות), ישכר בער לייפר (נדבורנה), ישכר בריש גרויברט, ישיבת מיר, ישיבת נובהרדוק, ישיבת סלבודקה (בני ברק), ישיבת עץ חיים, ישיבת פוניבז', ישיבת קול תורה, ישיבת רמיילס, ישיבת תפארת ישראל, ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (המרכזית – 770), ישיבת חזון נחום, ישיבת חברון כנסת ישראל, ישיבת באר יעקב, ישיבת בית אברהם, ישיבת גאון יעקב (בני ברק), ישיבת היישוב החדש, ישייניצה רושיילנה, ילטושקיב, ילדי רב החובל גרנט, ילדי הצל, יז'י איינהורן, יז'י פיצובסקי, יז'יורי, יז'ייז'אני, יזכור (ספר, 1916), יחסי ישראל–פולין, יחסי ישראל–קובה, יחזקאל פנט (מראה יחזקאל), יחזקאל פנט (אדמו"ר), יחזקאל צ'ארלס וורטסמן, יחזקאל קוטיק, יחזקאל בראון, יחזקאל ברשטין, יחזקאל דוברושין, יחיאל מיכל אשכנזי, יחיאל מיכל פיצ'ניק, יחיאל מיכל שלזינגר, יחיאל ספרא, יחיאל פליקמן, יחיאל צ'לנוב, יחיאל שרייבמן, יחיאל לנגר, יחיאל חגיז, יחיאל ברי"ל, יחיאל די-נור, יחיאל הופר, יחיאל היילפרין (רב), יחיד ורבים (אלבום), יבנה (רשת חינוך), יבסקציה, יבגני קיסין, יבוריב, יגאל לב, ידוובנה, ידיש, ידידי רועי מקימי, יה ריבון עלם, יהלומים (סדרת טלוויזיה), יהדות, יהדות מץ, יהדות מצרים, יהדות מקסיקו, יהדות מזרח אירופה, יהדות מוסקבה, יהדות מינסק, יהדות אסטוניה, יהדות אפטא, יהדות ארצות הברית, יהדות ארגנטינה, יהדות אשכנז, יהדות אוסטריה, יהדות אוקראינה, יהדות אוראדיה, יהדות אורתודוקסית, יהדות אוזבקיסטן, יהדות אוברלנד, יהדות אודסה, יהדות איסלנד, יהדות אירלנד, יהדות אירופה, יהדות אירופה במאה ה-19, יהדות נורווגיה, יהדות סנקט פטרבורג, יהדות סלוניקי, יהדות פראג, יהדות פלך חרסון, יהדות פולין, יהדות פינלנד, יהדות קנדה, יהדות רומניה, יהדות שומקוטה מארה, יהדות לטביה, יהדות לובלין, יהדות ליטא, יהדות זמביה, יהדות חרדית, יהדות ברית המועצות, יהדות בלארוס, יהדות בלגרד, יהדות בלגיה, יהדות בוסניה והרצגובינה, יהדות בוקרשט, יהדות בוקובינה, יהדות גרמניה, יהדות גליציה, יהדות דמשק, יהדות דניפרו, יהדות דרום אפריקה, יהדות המחוז היהודי האוטונומי, יהדות הקרפטים, יהדות הונגריה, יהדות ונצואלה, יהדות ונציה, יהדות וורמייזא, יהדות וילנה, יהדות יאשי, יהדות ישראל, יהואש (סופר), יהונתן אבלמן, יהונתן אייבשיץ, יהושע מרדכי ליפשיץ, יהושע משולח, יהושע מזח, יהושע אובסי, יהושע נתן גנסין, יהושע סיגל, יהושע פרלה, יהושע פישל שניאורסון, יהושע שטיינברג, יהושע לצמן, יהושע ליין, יהושע טן-פי, יהושע טהון, יהושע חנא רבניצקי, יהושע בוימל, יהושע גלבפארב-גלעדי, יהושע הפרוע, יהושע השל ייבין, יהושע יצחק שפירא, יהושע ילין, יהודה אריה פרלוב, יהודה אריה לייב לוין, יהודה אופאטוב, יהודה פן, יהודה פרידלנדר, יהודה צבי יבזרוב, יהודה קרני, יהודה רובינשטיין (שחקן), יהודה שפיגל, יהודה שטיינברג, יהודה תיאודור, יהודה לנדא, יהודה ליב אפל, יהודה ליב אבידע, יהודה ליב אדל, יהודה ליב קנטור, יהודה ליב קובלסקי, יהודה ליב רוזנטל, יהודה ליב לוין, יהודה ליב בן-זאב, יהודה ליב ברגר, יהודה לייב משפולי, יהודה לייב מינוביץ', יהודה לייב אורליאן, יהודה לייב פינסקר, יהודה לייב צירלסון, יהודה לייב קצנלסון, יהודה לייב טלר, יהודה לייב גורדון, יהודה לייב גירשט, יהודה לייב כהן, יהודה בן-צור, יהודה בייליס, יהודה ג'אד נאמן, יהודה גרינוולד, יהודה גלאנץ, יהודה גור, יהודה גור-אריה, יהודה דוד אייזנשטיין, יהודה הר-מלח, יהודה יודל רוזנברג, יהודי טוב, יהודים בימי הביניים, יהודית, יהודית (ספר יהודית), יואל מסטבוים, יואל מילר, יואל ברוצקוס, יואל דוד סטרשונסקי לוינזון, יואב אלשטיין, יואב פלד, יום רביעי, יום בשורה, יום השנה, יום הכיפורים, יום-טוב עהרליך, יום-טוב לוינסקי, יונת ואלכסנדר סנד, יונג וילנה, יונג יידיש (עמותה), יונה אליאן, יונה רוזנפלד (סופר), יונה בוגלה, יונה וולך, יוסף מאורער, יוסף משה כהנא, יוסף מזל, יוסף ארליך, יוסף אלטר הגר, יוסף אחאי, יוסף אופטושו, יוסף סנדל, יוסף ספיר (רופא), יוסף ענגיל, יוסף פאור, יוסף פפירניקוב, יוסף פרל, יוסף פרידנזון, יוסף פטאי, יוסף פיימר, יוסף קפלן, יוסף קרלר, יוסף קלארמן, יוסף רבין, יוסף רוזנבלט, יוסף רוזין, יוסף ריבלין, יוסף שפוצ'ניק, יוסף שה-לבן, יוסף שכטמן, יוסף לוריא, יוסף טרומפלדור, יוסף טונקל, יוסף זלצמן, יוסף זליקוביץ', יוסף זוסמנוביץ, יוסף חיים ירושלמי, יוסף באך, יוסף באביטש, יוסף בורג, יוסף בולוף, יוסף בודקו, יוסף ביגון, יוסף גוזיקוב, יוסף גוברין, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון), יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), יוסף דוד מיטלפונקט, יוסף האפרתי מטרופלוביץ, יוסף הפטמן, יוסף ויניצקי, יוסף ויתקין, יוסף וייס (סופר), יוסף כרוסט, יוסף כהן-צדק (ירושלים), יוסף יאשונסקי, יוסף יצחק שניאורסון, יוסף יצחק ג'ייקובסון, יוסף יהודה מרטון, יוסל קוטלר, יוסל בירשטיין, יוסיף סטלין, יורם פאלק, יורבורג, יולי מרטוב, יולי גסן, יולי דניאל, יוליאן קלצ'קו, יוליה מורצקה, יוליוס פופר, יוזף שמידט, יוזפא שמש, יוזפוב, יוזפוב (מחוז בילגוריי), יוחנן אבן עזרא, יוחנן טברסקי (סופר), יודנראט, יודנדויטש, יודישער פערלאג, יוהאן וולפגנג פון גתה, יוכבד טראוב, יי (פירושונים), יינגליש, יישר כוח, ייז'יירנה, ייחוס האבות, יידל ורדיגר, יידי, יידיש בוך, יידישע פיראטן, יידישע קולטור, יידישקייט (תוכנית טלוויזיה), יידישיזם, ייהלבה, ייווא, .se, 1 באפריל, 1 בנובמבר, 1 ביוני, 10 במאי, 10 באוקטובר, 10 ביולי, 11 ביוני, 12 בדצמבר, 12 בינואר, 13 במאי, 13 בפברואר, 14 באפריל, 14 בדצמבר, 15 באפריל, 16 במאי, 16 במרץ, 17 בפברואר, 18 באפריל, 19 בפברואר, 1925 בקולנוע, 1949 בברית המועצות, 1949 בישראל, 1991 בספרות, 2 במרץ, 2 בנובמבר, 2 בינואר, 20 בפברואר, 20 ביוני, 2001: אודיסיאה בחלל, 2022 בישראל, 21 בנובמבר, 21 ביולי, 24 ביולי, 24/6 (אלבום), 30 באוגוסט, 31 במאי, 4 בפברואר, 5 בנובמבר, 5 בדצמבר, 6 באפריל, 7 באוגוסט, 7 ביולי, 8 בספטמבר, 8 בדצמבר, 9 בפברואר. להרחיב מדד (4614 יותר) » « הפסיכולוג מדד

-וש

בסלנג עברי, וּש היא סיומת (מוספית) שמקורה בשפות סלאביות וביידיש ונועדה להביע חיבה, בעיקר כשהיא מצורפת לשמות פרטיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ו-וש · ראה עוד »

Apache Maven

Maven (במקור מיידיש ועברית מבין) הוא כלי פתוח וחופשי לארגון פרויקטים ובנייה אוטומטית לשפת Java.

חָדָשׁ!!: יידיש וApache Maven · ראה עוד »

B&H

עובדי החנות עוזרים ללקוחות B&H תמונות ווידאו (באנגלית: B&H Photo Video) היא החברה הגדולה ביותר בארצות הברית לצילום ולמדיה שאינה רשת.

חָדָשׁ!!: יידיש וB&H · ראה עוד »

Bücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן)

Bücherei des Schocken Verlag (בגרמנית, "ספרוני הוצאת שוקן"), שנקראת לעיתים גם "beliebte Reihe der Schocken-Bücherei" (בגרמנית, "הסדרה האהובה") היא סדרת ספרים שיצאה לאור בהוצאת שוקן בין נובמבר 1933 ל-1939.

חָדָשׁ!!: יידיש וBücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן) · ראה עוד »

Der Jude

שער "Der Jude" בשנת 1918 Der Jude (גרמנית: 'היהודי'; נהגה: "דֶר יוּדה"; מקובלים גם התעתיקים היידים והיידים למחצה "דער יודע", "דער יודה") היה כתב עת יהודי הגותי וספרותי שנוסד על ידי מרטין בובר בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, והופיע בין השנים 1916 עד 1928.

חָדָשׁ!!: יידיש וDer Jude · ראה עוד »

Dschinghis Khan

Dschinghis Khan (בעברית: ג'ינגיס חאן) הוא שיר גרמני אשר נכתב על ידי ברנד מנונגר והולחן על ידי ראלף זיגל.

חָדָשׁ!!: יידיש וDschinghis Khan · ראה עוד »

Flying Bulgar Klezmer Band

Flying Bulgar Klezmer Band (להקת הכליזמר של הבולגרים המעופפים), בימינו The Flying Bulgars(הבולגרים המעופפים) היא להקת פולק ומוזיקת עולם קנדית המתמחה בעיבודים ריקודיים ומבדחים של מנגינות כליזמר קלאסיות וקטעים מקוריים המבוססים על מסורת הכליזמר והפולקלור ממזרח אירופה והבלקן.

חָדָשׁ!!: יידיש וFlying Bulgar Klezmer Band · ראה עוד »

Gently Disturbed

Gently Disturbed (בתרגום חופשי: מופרע קלוֹת) הוא אלבום האולפן השמיני של אבישי כהן כמוביל, שיצא באפריל 2008 בהוצאת Razdaz Recordz, תחילה בישראל ולאחר מכן באירופה וארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וGently Disturbed · ראה עוד »

Gevolt

Gevolt (געוואָלט) היא להקת הבי מטאל ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש וGevolt · ראה עוד »

I Have a Little Dreidel

I Have a Little Dreidel (בעברית: יש לי סביבון קטן, ידוע גם בשם The Dreidel Song – "שיר הסביבון", או Dreidel, Dreidel, Dreidel – "סביבון, סביבון, סביבון") הוא שיר ילדים לחנוכה, הנפוץ בקרב יהודים בארצות דוברות אנגלית.

חָדָשׁ!!: יידיש וI Have a Little Dreidel · ראה עוד »

JDN

חדשות JDN (ראשי תיבות של Jewish Daily News, בעברית: חדשות יהודיות יומיות, ביידיש: אידישע טעגליכע נייעס) הוא אתר חדשות ותוכן חרדי המוביל בקטגוריית האתרים המסוננים.

חָדָשׁ!!: יידיש וJDN · ראה עוד »

JEM

גֶ'ם (JEM) ובשמו המלא Jewish Educational Media (בתרגום מילולי לעברית: תקשורת חינוכית יהודית) הוא ארגון המדיה של חסידות חב"ד הפועל תחת הגוף המרכזי של חב"ד - מרכז לענייני חינוך.

חָדָשׁ!!: יידיש וJEM · ראה עוד »

JTA

סוכנות הידיעות היהודית (באנגלית: Jewish Telegraphic Agency, או בראשי-תיבות: JTA; מילולית: סוכנות הטלגרף היהודית) היא סוכנות ידיעות המפיצה ידיעות ברחבי העולם בנושאים בעלי זיקה לחיים היהודיים, לציונות, לתרבות, לחברה, לפוליטיקה ולארגונים יהודיים בעיקר בארצות הברית, ישראל וחבר המדינות.

חָדָשׁ!!: יידיש וJTA · ראה עוד »

Le Vingtième Siècle

Le Vingtième Siècle (בעברית: המאה העשרים) היה עיתון בלגי בצרפתית, שהתפרסם בין השנים 1895–1940.

חָדָשׁ!!: יידיש וLe Vingtième Siècle · ראה עוד »

Man Is a Woman

Man Is a Woman (בתרגום חופשי לעברית: גבר הוא אישה; בצרפתית: L'homme est une femme comme les autres) הוא סרט קולנוע צרפתי משנת 1998 בבימויו של ז'אן-ז'אק זילברמן.

חָדָשׁ!!: יידיש וMan Is a Woman · ראה עוד »

Ost und West

שער כתב העת. אמן: אפרים משה ליליין Ost und West (בגרמנית: "מזרח ומערב") היה כתב עת ציוני לתרבות יהודית ולחכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש וOst und West · ראה עוד »

The Joys of Yiddish

The Joys of Yiddish (בעברית: "שמחות היידיש") הוא לקסיקון מאת לאו רוסטן של מילים וביטויים נפוצים ביידיש, שבהשפעת יהדות ארצות הברית נודעו גם לדוברי אנגלית בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וThe Joys of Yiddish · ראה עוד »

Toy (שיר)

Toy (בעברית: צעצוע) הוא השיר הזוכה בתחרות אירוויזיון 2018 בביצועה של נטע ברזילי.

חָדָשׁ!!: יידיש וToy (שיר) · ראה עוד »

Wordle

Wordle הוא משחק דפדפן שפותח על ידי המתכנת הוולשי ג'וֹשׁ וַרְדֶל (Josh Wardle) בשנת 2021.

חָדָשׁ!!: יידיש וWordle · ראה עוד »

Y Love

ייץ ג'ורדן (באנגלית: Yitz Jordan; נולד ב-5 בינואר 1978, כ"ו טבת ה'תשל"ח), הידוע יותר בשם הבמה שלו Y-Love, הוא זמר היפ הופ יהודי אפרו אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש וY Love · ראה עוד »

ממלכת גליציה ולודומריה

ממלכת גליציה ולודומריה, ידועה גם בתור גליציה האוסטרית, הייתה ממלכה בתוך האימפריה האוסטרית וחלק מאזור ציסלייטניה של האימפריה האוסטרו-הונגרית, באזור חבל גליציה שבמרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש וממלכת גליציה ולודומריה · ראה עוד »

ממלכת הכוזרים

שחזור של בגד גוף כללי (כפתן) מתקופת ממלכת הכוזרים. ממלכת הכוזרים או כזאריה הייתה כגאנות טורקית שהוקמה בערבה האירואסייאתית והתקיימה בראשית ימי הביניים בתקופה שבין המאה ה-7 לתחילת המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: יידיש וממלכת הכוזרים · ראה עוד »

ממורבוך

כריכת ממורבוך קהילת פרנקפורט מהספרייה הלאומית בירושלים עמוד שער מהממורבוך של קהילת קליווא ממורבוך (מגרמנית: Memorbuch; ביידיש: מעמאָרבוך, ברבים: מעמאָרביכער מקור השם מלטינית: memoria - זיכרון) ספר זיכרונות או אזכרה, המוקדש לתיעוד פטירתם של חברי הקהילה היהודית ואופייני ליהדות גרמניה.

חָדָשׁ!!: יידיש וממורבוך · ראה עוד »

מאך א ברכה

מאך א ברכה (בתרגום מילולי לעברית: תעשה ברכה) הוא אלבום הסולו השני של הזמר החסידי-אמריקאי שמילי אונגר.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאך א ברכה · ראה עוד »

מאפיית ברמן

אבן רחיים המציינת את מיקום טחנת הקמת והמאפייה בשכונת ג'ורת אל ענב (חוצות היוצר) סמל העוגן המוטבע על כלל אריזות הלחמים של מאפיית ברמן ומשמש כלוגו החברה החל מ-1917 הלוגו של מאפיית לחם הארץ בבעלות ברמן מ-2001 הלוגו של מאפיית ליבו בבעלות ברמן מ-2008 לוגו מאפיית ודש בבעלות ברמן מ-2001 מאפיית ברמן (נקראת רשמית י. את א. ברמן בע"מ) היא מאפייה ישראלית גדולה, השנייה בגודלה בישראל לאחר מאפיות אנג'ל.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאפיית ברמן · ראה עוד »

מאקו (עיר)

מאקו (בהונגרית: Makó, ברומנית: Macău, ביידיש: מאַקאָוו) היא עיר בדרום מזרח הונגריה, במרחק 20 קילומטרים מהגבול עם רומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאקו (עיר) · ראה עוד »

מארק וישניצר

מארק וישניצר היה חוקר היסטוריה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומארק וישניצר · ראה עוד »

מארינה מקסימיליאן

מארינה מקסימיליאן בלומין מנטש (נולדה ב-15 בדצמבר 1987) היא זמרת, שחקנית ומנחת טלוויזיה ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומארינה מקסימיליאן · ראה עוד »

מאטסלקה

מאטסלקה (בהונגרית: Mátészalka, ביידיש: מאטא-סאלקע) היא עיר בצפון מזרח הונגריה במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאטסלקה · ראה עוד »

מאזהמטה

מאזהמטה (Masematte) הוא סוציולקט מהמאה ה-19, שאותו דיברו עניי העיר מינסטר שבצפון-מערב גרמניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאזהמטה · ראה עוד »

מאזיר

מאזיר (בבלארוסית: Мазы́р; ברוסית: Мозырь, מוזיר; בפולנית: Mozyrz, מוזיז', ביידיש: מאזיר) היא עיר במחוז הומל שבבלארוס, על גדת נהר פריפיאט, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאזיר · ראה עוד »

מאגר תורני

מאגר תורני הוא מאגר מידע אלקטרוני הכולל ספרות תורנית בצירוף תוכנת איחזור מידע.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאגר תורני · ראה עוד »

מאה ילדים שלי (ספר)

מאה ילדים שלי הוא ספר בסוגת ספרות השואה מאת לנה קיכלר-זילברמן, שיצא לאור בשנת 1959 בהוצאת יד ושם בתרגום שמשון מלצר.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאה ילדים שלי (ספר) · ראה עוד »

מאור צברי

מאור צברי (נולד ב-7 ביולי 1995, ט' בתמוז ה'תשנ"ה) הוא משורר, מתרגם ומרצה לפילוסופיה ומחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאור צברי · ראה עוד »

מאורעות תר"פ

חגיגות נבי מוסא בירושלים בתחילת חודש אפריל 1920, שבהן התרכז ההמון שיצא לאחר מכן לביצוע הפרעות. הפוגרום בבית המדרש של ישיבת תורת חיים. דו"ח על הנרצחים בפרעות בירושלים רשימת הנפצעים הראשונים במאורעות תר"פ דיווח של "הטיימס" הבריטי, 8 באפריל 1920 מכתב לבני ישמעאל, לגנות את הפרעות הפגנה של ערבים בשער שכם בירושלים ב-8 במרץ 1920. המלל בכרזות תומך בסיפוחה של ארץ ישראל, באותה העת רובה תחת משטר צבאי בריטי וחלקה הצפוני בשליטה צבאית צרפתית, לממלכה הערבית של סוריה שזה עתה קמה בראשותו של המלך פייסל מאורעות תר"פ היו גל התקפות של ערבים על היישוב היהודי בגליל (מאורעות תל חי), ועל שכונות יהודיות בירושלים, שאירעו בסתיו ובאביב של שנת תר"פ, 1920-1919.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאורעות תר"פ · ראה עוד »

מאורעות תרפ"א

לוח זיכרון שהציבה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל על "בית החלוץ" ברחוב יפת 34 ביפו לזכר 14 הנרצחים מאורעות תרפ"א (כונו גם פרעות תרפ"א) היו סדרה של מעשי רצח, אלימות, ואונס ביהודים, שוד וביזת רכושם, בידי ערבים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאורעות תרפ"א · ראה עוד »

מאורות הדף היומי

מאורות הדף היומי מאורות הדף היומי הוא ארגון שהוקם מתוך מטרה להנחיל את לימוד הדף היומי בקרב שכבות שונות של לומדים בארץ ובעולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאורות הדף היומי · ראה עוד »

מאכער

בתרבות הישראלית, מאכער (מיידיש; נהגה "מַאכֶר") הוא אדם בעל השפעה המציע את שירותיו כמתווך לשם השגת קיצורי דרך במערכת בירוקרטית סבוכה, לתיאום מפגשים עם אישים שדלתם אינה תמיד פתוחה לציבור, ולעיתים אף להשגת הטבות המנוגדות לחוק תמורת שוחד.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאכער · ראה עוד »

מאיר מפרמישלאן

רבי מאיר מפרמישליאן (תק"ם, 1780 - כ"ט באייר תר"י, 11 במאי 1850) היה מגדולי מנהיגי החסידות ומגדולי בעלי המופת בחסידות, ונכד של ר' מאיר הגדול מפרמישלאן שנמנה בין תלמידי הבעש"ט.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר מפרמישלאן · ראה עוד »

מאיר מרדכי ברך

מאיר מרדכי בֶּרְךְ (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: בערךְ; בכתב לטיני: Berch; י' בטבת תרכ"ז, 18 בדצמבר 1867 – נספה בשואה, כנראה בין 1939 ל-1943) היה סופר עברי, יהודי פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר מרדכי ברך · ראה עוד »

מאיר אמסל

הרב מֵאִיר אַמְסֶל (בכתיב יידי: אמסעל; כ"ח בטבת תרס"ז, 1907 – כ"ג בטבת תשס"ז, 2007) היה מייסד ועורך הביטאון התורני המאור, במשך כשישים שנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר אמסל · ראה עוד »

מאיר אנטין

דיוקנו של מאיר אנטין מאיר אֶנטין (בכתיב יידי: ענטין; תרמ"ב, 1882, קובל, פלך ווהלין, האימפריה הרוסית – י"ג באייר תשט"ז, 24 באפריל 1956, רחובות) היה חלוץ ברחובות מראשית ימי העלייה השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר אנטין · ראה עוד »

מאיר אברהם הלוי

מאיר אברהם הלוי (ברומנית ובצרפתית Meyer Abraham Halevy; 4 באפריל 1900 - 15 באפריל 1972) היה רב בעל השקפות ליברליות, היסטוריון ופובליציסט יהודי רומני.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר אברהם הלוי · ראה עוד »

מאיר אדלר

מאיר אדלר (בכתיבה יידית: אדלער) הוא קלידן, זמר-יוצר, מפיק מוזיקלי, מעבד מוזיקלי, מלחין ובעל מנגן המשתייך לחסידות ויז'ניץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר אדלר · ראה עוד »

מאיר אוירבך

רבי מאיר אוירבך (לעיתים אוירבאך; בכתיב יידי: אויערבאַך; ל' בשבט תקע"ה, 10 בפברואר 1815 – ה' באייר תרל"ח, 8 במאי 1878) היה רב בפולין, ולאחר עלייתו לארץ ישראל כיהן כנשיא כולל פולין, וממנהיגי העדה האשכנזית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר אוירבך · ראה עוד »

מאיר איש-שלום

מאיר איש-שלום מאיר איש-שלום (פרידמן) (10 ביולי 1831 – 26 בנובמבר 1908, כ"ט בתמוז ה'תקצ"א – כ"ט בחשון ה'תרס"ט) היה מחשובי חוקרי היהדות, מוציא לאור של חיבורים תורניים בעריכה מדעית ומחבר פירושים לספרים שונים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר איש-שלום · ראה עוד »

מאיר איזקסון

הרב מאיר איזקסון (ביידיש: אייזיקזאהן; 27 באפריל 1910, י"ח בניסן ה'תר"ע – 31 באוגוסט 2000, ל' באב ה'תש"ס) היה האדמו"ר השני מרומאן, רב ופוסק.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר איזקסון · ראה עוד »

מאיר סטולביץ

הרב מאיר סטולביץ (בכתיב יידי: סטאלעוויץ; ח' בכסלו תר"ל, 1870 – ל' בשבט תש"ט, 1 במרץ 1949) היה רבה האחרון של חסלביץ שבבלארוס, ולאחר עלותו לארץ ישראל כיהן כרבה של שכונת זיכרון משה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר סטולביץ · ראה עוד »

מאיר פוזנר (מוזיקאי)

מאיר פוזנר (בכתיב יידי: פּאָזנער; בלועזית: Meyer Posner; 1890, פלוצק – 8 בפברואר 1931, ארצות הברית) היה מלחין, מנצח, ומעבד בתחום המוזיקה היהודית, היידיש והחזנות, שפעל בניו יורק בעשורים הראשונים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר פוזנר (מוזיקאי) · ראה עוד »

מאיר פינס

ד"ר מאיר איסר פינס (בכתיב יידי: פינעס; בכתב לטיני: Pines; ברוסית: Пинесъ, בכתיב עכשווי: Пинес; 1881 – 1942/1943?) היה היסטוריון של ספרות יידיש ופעיל ציוני סוציאליסטי, ממייסדי מפלגת הפועלים הציונית-סוציאליסטית (ס"ס) ברוסיה ועיתונאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר פינס · ראה עוד »

מאיר פייבל גץ

מאיר פַייבֶל גֶץ (בצורה הרוסית: מאיר בֶּנצילוביץ' גץ; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: געטץ; בכתב לטיני: Goetz (נכתב גם Getz, Gettz, Gotz); בליטאית: Gec; 1853, ה'תרי"ג – 1 בינואר 1932, כ"ב בטבת ה'תרצ"ב) היה מחנך, פקיד ממשלתי, פובליציסט וסופר עברי ליטאי, עסקן ושתדלן יהודי באימפריה הרוסית ובסוף ימיו בריגה בירת לטביה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר פייבל גץ · ראה עוד »

מאיר צבי פרוש

מֵאִיר צְבִי פֹּרוּשׁ (מוכר גם בשמות העט מ. צבי, ופ. הירש; כ"א בכסלו ה'תר"ץ, 23 בדצמבר 1929 - כ"ט בסיון ה'תשע"ז, 23 ביוני 2017) היה סופר ומתרגם חרדי ישראלי, הנחשב לגדול מתרגמי הספרות החרדית האירופית לשפה העברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר צבי פרוש · ראה עוד »

מאיר ציפסר

הרב מאיר ציפסר, 1858 הרב מאיר ציפסר (בכתיב יידי: ציפסער; ח' באב ה'תקע"ה, 14 באוגוסט 1815 - ו' בטבת ה'תר"ל, 10 בדצמבר 1869) היה רב והיסטוריון הונגרי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר ציפסר · ראה עוד »

מאיר קוטיק

מאיר קוטיק (Cotic; 1908 – 2003) היה עורך דין ישראלי יליד האימפריה הרוסית, חקר עלילות דם ומשפטים אנטישמיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר קוטיק · ראה עוד »

מאיר רוזנבוים (קובה)

הרב מאיר רוזנבוים (תר"ע - ו' בטבת ה'תשס"ד) היה רבה של קהילת עדת ישראל והרב הראשי של יהדות קובה בין 1948 לחורף 1956–1957, לאחר מכן התגורר בוונצואלה, גואטמלה וניו יורק, בנו היחיד של רבי איתמר מנדבורנה שלא כיהן כאדמו"ר.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר רוזנבוים (קובה) · ראה עוד »

מאיר להמן

הרב ד"ר מאיר להמן (בכתיב מיושן: לעמאן, לעהמאן או לעהמאנן; גרמנית: Marcus Lehmann; כ"ה בטבת ה'תקצ"א, ינואר 1831 – כ"ד בניסן ה'תר"ן, 14 באפריל 1890, מיינץ) היה רב אורתודוקסי גרמני, פובליציסט וסופר נוער.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר להמן · ראה עוד »

מאיר טובנהויז

מאיר טובנהויז-מרכוס (כ"ט באדר תרכ"ה 1865 - כ"ב בחשון תרצ"ח 1938) היה רב, עיתונאי, מתרגם ופעיל חברתי, שהיה מייסד הספרייה העברית הראשונה בצפת, מייסד גן-הילדים העברי הראשון בעיר וממייסדי "בני ברית".

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר טובנהויז · ראה עוד »

מאיר חרץ

מאיר חָרָץ (1912, שורי,בסרביה – 1993, ירושלים) היה משורר יידי בסרבי-סובייטי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר חרץ · ראה עוד »

מאיר בלבן

קברו של פרופסור מאיר בלבן קברו של מאיר בלבן בבית הקברות היהודי בוורשה מאיר בלבן מונצח בשמו של רחוב בחולון פרופ' מאיר בַּלַבָּן (פעמים רבות בכתיב יידי: באַלאַבאַן; בפולנית: Majer Bałaban; י"ח באדר ה'תרל"ז, 20 בפברואר, 1877, לבוב – י"ח בטבת ה'תש"ג, 26 בדצמבר 1942, גטו ורשה) היה היסטוריון שהתמקד בתולדות יהדות פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר בלבן · ראה עוד »

מאיר גרוסמן

אוהל שם בתל אביב בשנת 1949 (לשמאלו של הנואם: מנחם בגין). מאיר גרוסמן (בכתיב יידי: גראָסמאן; 1888 – 27 ביוני 1964, ט"ז בתמוז תשכ"ד) היה עיתונאי וממנהיגי הציונות הרוויזיוניסטית באירופה ובישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר גרוסמן · ראה עוד »

מאיר דה הונד

הרב מאיר דה הונד (בהולנדית: Meijer de Hond; ה'תרמ"ב, 1882 – ה'תש"ג, 1943) היה רב, פובליציסט, מחזאי מו"ל ועורך עיתונים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר דה הונד · ראה עוד »

מאיר הלוי לטריס

מאיר הלוי (מקס) לֶטֶריס (בכתיב יידי: לעטעריס; בלועזית: Max Letteris; 13 בספטמבר 1800 ז'ולקווה, גליציה – 19 במאי 1871, וינה) היה משורר וסופר עברי ועסקן ספרותי, איש תנועת ההשכלה בגליציה ובאוסטריה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר הלוי לטריס · ראה עוד »

מאיר וילנר

מאיר וילנר (בכתיב יידי: מייער ווילנער; נולד בשם בר קובנר) (23 באוקטובר 1918 – 5 ביוני 2003) היה פוליטיקאי ישראלי יליד ליטא, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, ממנהיגי התנועה הקומוניסטית הישראלית במסגרת הסיעות מק"י, רק"ח וחד"ש, ופעיל שמאל רדיקלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר וילנר · ראה עוד »

מאיר יעקב פרייד

מאיר יעקב פרֶייד (M. J. Freid; 13 באוגוסט 1871 או כ"ח באלול תרל"א, קלווריה, פלך סובאלק, רוסיה (ליטא) – 26 במרץ 1940, ט"ז באדר ב' ת"ש, תל אביב) היה מו"ל ומוכר ספרים בוורשה, סופר ומתרגם יידי ופעיל ציוני בפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר יעקב פרייד · ראה עוד »

מאיר יערי

מאיר יערי (וולד) (24 באפריל 1897 – 21 בפברואר 1987) היה פעיל ציוני ופוליטיקאי ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפ"ם ומראשי תנועת הנוער השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי, מפלגת השומר הצעיר ומפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם) וממעצבי דרכן האידאולוגית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר יערי · ראה עוד »

מאיר ילין

מאיר ילין (ביידיש: יעלין; בליטאית: Meiras Jelinas; ברוסית: Меир Елин; 1910, ליטא הרוסית – 3 בינואר 2000, ישראל) היה ספרות יידיש נודע ואיש מחתרת בגטו קובנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר ילין · ראה עוד »

מאיר יהודה גץ

הרב מֵאִיר יְהוּדָה גֵץ (ט"ו באב ה'תרפ"ד, 15 באוגוסט 1924 – כ"ג באלול ה'תשנ"ה, 18 בספטמבר 1995) היה רב ומקובל ספרדי ששימש כרב הכותל המערבי והמקומות הקדושים וראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר יהודה גץ · ראה עוד »

מאיר יונה ברנצקי

רבי מאיר יונה (ברנצקי) רבי מאיר יונה ברנצקי (מוכר יותר בשמו הפרטי בלבד ולעיתים: ר' מאיר יונה שץ; ה'תקע"ז, 1817 - י"ז בסיוון ה'תרנ"א, 23 ביוני 1891) היה רב ליטאי ומחבר תורני פורה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיר יונה ברנצקי · ראה עוד »

מאיה גז

מאיה גז (נולדה ב-5 בספטמבר 1978, ד' באלול תשל"ח) היא סופרת, עיתונאית ומרצה ישראלית-צרפתייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאיה גז · ראה עוד »

מאייר לונדון

חשמליות השובתים בברוקלין, 1916 מאייר לונדון (ביידיש: לאָנדאָן; באנגלית: Meyer London; 29 בדצמבר 1871 – 6 ביוני 1926) היה פוליטיקאי יהודי-אמריקאי מניו יורק ואחד משני חברי המפלגה הסוציאליסטית של אמריקה היחידים שנבחרו לקונגרס של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומאייר לונדון · ראה עוד »

מנפרד רייפר

מנפרד מאיר רייפר (בגרמנית: Manfred Reifer; 3 בינואר 1888 – 21 במרץ 1952) היה עיתונאי, סופר, היסטוריון ופוליטיקאי ישראלי יליד האימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנפרד רייפר · ראה עוד »

מנפרד לם

מנפרד לם (בגרמנית: Manfred Lemm; נולד ב-1946 בברלין) הוא זמר ומוזיקאי גרמני העוסק בהחייאת מוזיקת היידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנפרד לם · ראה עוד »

מנשלך

מנשלך במצב "גבר" מחזיק תריס פתוח מנשלך במצב "אישה" - מאפשר סגירת התריס אדן החלון ארמון ניצנים מֶנְשָלָך או מֶנְטְשָלָך (ביידיש: מֶענטשָעלָעך - מילולית: "אנשים קטנים"; בעברית: אישונים) - מתקן הממוקם מחוץ למבנים אשר שימש להחזקת תריסים במצב "פתוח" ולמנוע את סגירתם בשל עוצמת רוח.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנשלך · ראה עוד »

מנשה (מחזה)

המחזה מנשה (ברומנית: Manasse) נכתב על ידי המחזאי היהודי רומני רונטי רומאן (שם העט של ארון בלומנפלד) ופורסם לראשונה ב-1900, ברומנית, בבוקרשט.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנשה (מחזה) · ראה עוד »

מנשה (סרט)

מנשה (באנגלית: Menashe) הוא סרט קולנוע דובר יידיש שנוצר בארצות הברית בשנת 2017.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנשה (סרט) · ראה עוד »

מנשה מאיליה

רבי מנשה בן-פורת, הוא מנשה מאיליה (או מנשה מאיליא או מנשה אילייר, תקכ"ז, 1767 – ד' באב תקצ"א, יולי 1831) היה רב בליטא, תלמיד הגר"א, הוגה דעות וממציא.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנשה מאיליה · ראה עוד »

מנשה אונגר

מנשה אונגר (1899–1969) היה מחבר פורה (ביידיש אך גם בעברית) של ביוגרפיות וספרי כינוס בתחומי החסידות, השואה והיהדות, עורך העיתון היידי "מארגען זשורנאל".

חָדָשׁ!!: יידיש ומנשה אונגר · ראה עוד »

מנשה קליין

האדמו"ר מאונגוואר בחופה בשמחת בר מצוה לנכדו (שני משמאל) קברו בבית הקברות העתיק בצפת הרב מנשה קליין (כינה עצמו: מנשה הקטן; א' בניסן תרפ"ג, 9 באפריל 1923 – כ"ט באלול תשע"א, 28 בספטמבר 2011) היה רב חרדי בארצות הברית, רבה של "קהילת אונגוואר" וראש ישיבת בית שערים בברוקלין, ולאחר מכן בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנשה קליין · ראה עוד »

מנשה הלפרן

מנשה הלפרן (ביידיש: האלפערן או היילפערן; באוקראינית: Менаше Галперн; 8 בנובמבר 1871 – 9 בינואר 1960) היה סופר, משורר, עיתונאי וכותב זיכרונות ביידיש, יליד אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנשה הלפרן · ראה עוד »

מנחם מנדל (ספר)

מנחם מנדל היא סדרת סיפורים ביידיש מאת הסופר שלום עליכם, שגיבורהּ סוחר יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם מנדל (ספר) · ראה עוד »

מנחם מנדל מרימנוב

מצבת קברו של רבי מנחם מנדל מרימנוב רבי מנחם מנדל טורם מרימנוב (תק"ה, 1745 – י"ט באייר תקע"ה, 1815) היה אדמו"ר מפורסם, אחד מארבעת המפיצים הראשונים של תנועת החסידות בפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם מנדל מרימנוב · ראה עוד »

מנחם מנדל משי זהב

מנחם מנדל משי זהב (30 בנובמבר 1936, ט"ז בכסלו ה'תרצ"ז – 22 בינואר 2021, י' בשבט ה'תשפ"ב), הידוע בשם העט מנחם מענדל, היה סופר ועיתונאי חרדי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם מנדל משי זהב · ראה עוד »

מנחם מנדל אלתר

רבי מנחם מנדל אלתר (י"ד בתשרי תרל"ח ספטמבר 1877 - כ"ט באב תש"ב אוגוסט 1942) היה בנו הצעיר של השפת אמת ואחיו של האמרי אמת מגור.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם מנדל אלתר · ראה עוד »

מנחם מנדל אביגדורש

הרב ישעיה מנחם ב"ר יצחק אביגדורשׂ, המכונה רבי מנחם מענדל אביגדורס ונודע בכינוי מהר"ם, שהם ראשי התיבות של מורנו הרב רבי מנחם (נפטר בכ"ה באב ה'שנ"ט, ה-16 באוגוסט 1599) היה רב, דיין ופוסק.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם מנדל אביגדורש · ראה עוד »

מנחם מנדל קרוכמל

הרב מנחם מנדל קרוכמל (נולד בערך בשנת ה'ש"ס, 1600 - ב' בשבט ה'תכ"א, 1661) היה רב ומנהיג בולט במזרח ומרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם מנדל קרוכמל · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק)

רבי מנחם מנדל שניאורסון (בכתיב מסורתי: מנחם מענדל שניאורסאהן. מכונה ה"צמח צדק" על שם ספרו; כ"ט באלול ה'תקמ"ט, 1789 – י"ג בניסן ה'תרכ"ו, 29 במרץ 1866) היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק) · ראה עוד »

מנחם מנדל בראונשטיין

מנחם מנדל בּרַאוּנשטיין (בּרוֹיְנשטיין; בראשי תיבות: מבש"ן; א' באב תרי"ח, 15 באוגוסט 1858 – כ"ד בכסלו תש"ה, 10 בדצמבר 1944) היה סופר, מתרגם ומחנך עברי, מראשי התנועה הציונית ברומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם מנדל בראונשטיין · ראה עוד »

מנחם מנדל ברייאר

מנחם מנדל ברייאר (תרפ"ב, 1922 – ח' בשבט ה'תשס"ז, ינואר 2007) היה חוקר רב־תחומי במדעי היהדות, פסיכולוג, סופר יידי ורב אמריקאי, שכיהן כפרופסור חבר לספרות מקראית ופסיכולוג יועץ באוניברסיטת ישיבה בניו יורק, והיה אביו של האדמו"ר מבויאן, רבי נחום דב ברייאר.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם מנדל ברייאר · ראה עוד »

מנחם מנדל בייליס

ביתו של בייליס בקייב בייליס ומשפחתו בהגיעם לארץ ישראל מנחם מנדל בייליס (ברוסית: Менахем Мендель Бейлис; נולד ב-1874 בקייב, האימפריה הרוסית – נפטר ב-7 ביולי 1934, ניו יורק, ארצות הברית) היה יהודי רוסי שהואשם ב-1911 בעלילת דם על לא עוול בכפו ברצח ילד גוי בקייב, בתיק המשפט הידוע לשמצה בשם משפט בייליס משנת 1913.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם מנדל בייליס · ראה עוד »

מנחם מנדל גלוסקין

מנחם מנדל גלוסקין (ה'תרל"ח, 1878, לויב - י"ג בכסלו ה'תרצ"ז, 27 בנובמבר 1936, לנינגרד) היה רבה של לנינגרד בשנים 1934–1936.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם מנדל גלוסקין · ראה עוד »

מנחם מנדל דוליצקי

מנחם מנדל דוליצקי (מימין), לאון רבינוביץ - "איש יהודי" באמצע ויעקב מזא"ה, 1885. על השולחן תמונתם של פרץ סמולנסקין ואחרים מנחם מֶנדל דוֹליצקי (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: מנחם מענדל דאָליצקי; ברוסית: Долицкий; באנגלית: Dolitzky; 1856, ביאליסטוק – 22 בפברואר 1931, לוס אנג'לס) היה משורר וסופר עברי ויידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם מנדל דוליצקי · ראה עוד »

מנחם מנדל הגר (בני ברק)

הרב מנחם מנדל הגר (נולד בה' בכסלו, ה'תשי"ח, 28 בנובמבר 1957) הוא האדמו"ר מויז'ניץ (חצרו מכונה גם מרכז חסידי ויז'ניץ זאת כדי להבדילו מאחיו הגדול הרב ישראל אדמו"ר החצר המרכזית) וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם מנדל הגר (בני ברק) · ראה עוד »

מנחם מנדל הגר (וישווה)

הרב מנחם מנדל הגר (ה'תרמ"ה, 1885 − י"ג בטבת ה'תש"א, 12 בינואר 1941) היה האדמו"ר מוישווה (בכתיב יידי: ווישעווע או ווישאווא).

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם מנדל הגר (וישווה) · ראה עוד »

מנחם אקשטיין

מנחם אקשטיין (תר"נ, 1890 (בערך) – תש"ג, 1943 (בערך)) היה הוגה דעות חסידי ומחבר.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם אקשטיין · ראה עוד »

מנחם אלקינד

מנחם אלקינד, אשתו ושני בניו ערב ירידתם מהארץ מנחם (מנדל) אֶלְקִינְד (ברוסית: Мендл (Менахем) Элькинд; 1897, בריסלב, פלך חרסון, האימפריה הרוסית – 1938, מוסקבה, רוסיה הסובייטית) היה חלוץ מאנשי העלייה השלישית, ממנהיגי "גדוד העבודה" ומחתרת "הקיבוץ" בשנות העשרים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם אלקינד · ראה עוד »

מנחם אלון

מנחם אלעזר אֵלון (כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 – כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013) היה פרופסור למשפטים, מומחה למשפט העברי והיסטוריון של ההלכה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם אלון · ראה עוד »

מנחם נחום קפלן

הרב מנחם נחום קפלן מהורודנה (תקע"ב, 1811 – ח' בחשוון תר"ם, 1879, נודע בכינוי רבי נחומ'קה מהורודנה) התפרסם כצדיק וגבאי צדקה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם נחום קפלן · ראה עוד »

מנחם עמנואל דייץ

רבי מנחם עמנואל דָיִיץ (Deutz; נכתב גם: דאוץ, דוץ, דויץ; מכונה: מנואל, מנלי או מֶנְלַיין; 1763 - 31 בינואר 1842, שבט ה'תר"ב) היה רבה של קובלנץ, מבכירי הרבנים בסנהדרין של פריז, הרב הראשי מטעם הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת לחבל הריין והמוזל, ולאחר מכן הרב הראשי לצרפת.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם עמנואל דייץ · ראה עוד »

מנחם קפליוק

מנחם קָפֶּלְיוּק (2 באוגוסט 1900 – 18 בספטמבר 1988) היה עיתונאי, מזרחן, סופר ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם קפליוק · ראה עוד »

מנחם ריבולוב

מנחם ריבּוֹלוֹב (ביידיש: ריבאָלאָוו; 17 בפברואר 1895 – 17 בספטמבר 1953, ניו יורק) היה מחנך ברוסיה ומשורר, סופר, מבקר ספרות ועורך דו-לשוני (עברי ויידי) בניו יורק.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם ריבולוב · ראה עוד »

מנחם שינקין

קברו של מנחם שינקין בבית הקברות טרומפלדור (לאחר שיפוץ) הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל לימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין מנחם שֶׁיְנְקִין (בכתיב יידי: שיינקין; תרל"א, 1871, אוּלַה (בלארוס), פלך ויטבסק, האימפריה הרוסית – ה' בחשון תרפ"ה, 2 בנובמבר 1924, שיקגו, ארצות הברית) היה מנהיג ציוני, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם שינקין · ראה עוד »

מנחם בן יוסף חזן

צילום עמוד השער של הספר 'סדר טרוייש', מהדורת פרנקפורט דמין תרס"ה רבי מנחם בן רבי יוסף חזן (חזון) (או, רבי מנחם שליח ציבור).

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם בן יוסף חזן · ראה עוד »

מנחם בן-ששון

מנחם בן-ששון (נולד בירושלים ב-7 ביולי 1951) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של עם ישראל, נגיד האוניברסיטה העברית בירושלים ובעבר הנשיא והרקטור שלה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם בן-ששון · ראה עוד »

מנחם בנימין פומרנץ

הרב מנחם בנימין פומרנץ (ביידיש: פאמעראנץ; תרמ"ז, 1887 - י"ב בכסלו תש"ב, דצמבר 1942) היה רב ופוסק הלכה, רבן של הקהילות היהודיות הנריקוב ודלוגושיודלו שבפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם בנימין פומרנץ · ראה עוד »

מנחם בורישו

מנחם בּוֹרֵישׁוֹ (ביידיש: מנחם באָרײשאָ; ברוסית: Менахем Борейшо; באנגלית: Menachem Boreisho) (1888, בריסק, בלארוס – 1949, ניו יורק) הוא שם העט של מנחם גולדברג, שהיה משורר יידיש, מחזאי ועיתונאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם בורישו · ראה עוד »

מנחם ויזנברג

מנחם ויזנברג (נולד ב-1950) הוא מלחין, מעבד, פסנתרן, מוזיקאי רב תחומי ומחנך ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנחם ויזנברג · ראה עוד »

מנגן מירון (אלבום)

מנגן מירון הוא אלבום האולפן החמישי של נגן הכליזמר הישראלי חיליק פרנק.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנגן מירון (אלבום) · ראה עוד »

מנדל סודרסקי

ד"ר מֶנדֶל סוּדַרסקי (בליטאית: Mendelis Sudarskis, באנגלית: Mendel Sudarski; 14 בדצמבר 1885 – 1951) היה רופא, סופר, ממנהיגי הקהילה היהודית בקובנה, הקדיש את אונו ועתותיו לעסקנות ציבורית ולעבודת עזרה לציבור היהודי, ממייסדי "אורט" ומוסדות חינוך אחרים בליטא, השתתף בהקמת אוניברסיטה יהודית עממית וסטודיו תיאטרוני יהודי כמו גם בהוצאת "האנציקלופדיה האידית" בפריז ובהחברה ההיסטורית אתנוגרפית יהודית בליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנדל סודרסקי · ראה עוד »

מנדל פייקאז'

מֶנדֶל פְּייֶקַאז' (Piekarz; 1922 – 21 באוגוסט 2011) היה היסטוריון ישראלי, חוקר החסידות והשואה, שאת מרבית עבודתו ביצע כחוקר במוסד "יד ושם".

חָדָשׁ!!: יידיש ומנדל פייקאז' · ראה עוד »

מנדל קוחנסקי

מנדל קוחנסקי, שנות ה-60תמונה להחלפה מנדל קוֹחַנסקי (כוהנסקי) (Mendel Kohansky, לעיתים Kochanski; 18 ביולי 1911, לודז' – 20 במאי 1982, תל אביב) היה עיתונאי, איש יחסי ציבור, מבקר תיאטרון וסופר אמריקאי-ישראלי יליד פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנדל קוחנסקי · ראה עוד »

מנדל שטרן

מנחם מנדל בן יצחק שטרן (בכתיב יידי הנהוג אז: מענדל שטערן; 11 בנובמבר 1811 – 8 בפברואר 1873) היה סופר, משורר, מחזאי, ומתרגם, יליד אוסטרו-הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנדל שטרן · ראה עוד »

מנדל לפין

ספר "חשבון הנפש", שער המהדורה שהודפסה בדפוס ראם, וילנה תר"ה (1845) בעידודו של ר' ישראל מסלנט רבי מנחם מֶנְדְל לֶפִין מסָטָנוב ("סָטָנוֹבֶר"; לעיתים: ממיקולאייב; בכתיב יידי: מענדל או מענדיל לעפין (סאַטאַנאָווער או מיקאָלאַיעווער), בקיצור רמ"ל; 1749, סטנוב, פודוליה, האיחוד הפולני-ליטאי – ו' בתמוז תקפ"ו, 9 ביולי 1826, טארנופול, גליציה, האימפריה האוסטרית) היה מראשוני תנועת ההשכלה היהודית בפולין, מתרגם ומחבר ספרות עממית בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנדל לפין · ראה עוד »

מנדלסון

מנדלסון הוא שם משפחה שמקורו ביהודי אשכנז.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנדלסון · ראה עוד »

מנדלברויט (עוגייה)

מנדלברויט (מיידיש: מאַנדעלברויט; בעברית: לחם שקדים) במדינות דוברות אנגלית, או קמישברוט באוקראינה, היא עוגייה המשתייכת למטבח האשכנזי המזרח-אירופאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנדלברויט (עוגייה) · ראה עוד »

מנדלי מוכר ספרים

מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »

מנדי פטינקין

מנדל ברוס "מנדי" פטינקין (באנגלית: Mandel Bruce "Mandy" Patinkin; נולד ב-30 בנובמבר 1952) הוא שחקן וזמר יהודי-אמריקאי, זוכה פרס אמי ופרס טוני.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנדי פטינקין · ראה עוד »

מנדי וייס

מנדי וייס או מענדי וייס הוא זמר חסידי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנדי וייס · ראה עוד »

מנון לסקו

מנון לסקו הוא ספרו המפורסם ביותר של הסופר הצרפתי אבה פרבו.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנון לסקו · ראה עוד »

מנורת המאור (אבוהב)

מהדורת "מנורת המאור" בתרגום ללאדינו, איזמיר תרל"ז מנורת המאור הוא ספר מוסר אשר חיבר רבי יצחק אבוהב.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנורת המאור (אבוהב) · ראה עוד »

מנוחה פוקס

מנוחה פוקס (נולדה ב-1962) היא סופרת ותסריטאית חרדית ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנוחה פוקס · ראה עוד »

מני לייב

עטיפת ספרו של מאני לייב, "ינגעל צינגעל כוואט", שיצר אל ליסיצקי בסביבות 1918 מני לייב (מאני לייב) (ברוסית: Мани-Лейб) הוא שם העט של משורר היידיש מנחם לייב בראהינסקי (Мани Лейб Брагинский; 20 בדצמבר 1883, ה'תרמ"ה, נז'ין, אוקראינה – 4 באוקטובר 1953, ה'תשי"ד, ניו יורק).

חָדָשׁ!!: יידיש ומני לייב · ראה עוד »

מניה הלוי

בהצגה "פורצי ההסגר" באהל, ראשונה מימין מניה הלוי (16 בנובמבר 1932 – 25 ביולי 2019) הייתה סופרת, שחקנית ומחזאית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומניה הלוי · ראה עוד »

מסעות בנימין השלישי

"מסעות בנימין השלישי" היא סאטירה עברית מאת הסופר מנדלי מוכר ספרים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומסעות בנימין השלישי · ראה עוד »

מסטיסלב

מסטיסלב (בבלארוסית: Мсціслаў (מסציסלאו) או (אמסיצסלאו); ברוסית: Мстиславль (מסטיסלַבְל), בפולנית: Mścisław (משצ'יסלב)) היא עיר במחוז מוגילב, בלארוס, בסמוך לגבול רוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומסטיסלב · ראה עוד »

מעמד האישה בחסידות

מעמד האישה בתנועת החסידות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים בחסידות והן מתהליכים חיצוניים, כמו גם מהשינוים במעמד האישה ביהדות בכלל.

חָדָשׁ!!: יידיש ומעמד האישה בחסידות · ראה עוד »

מעמד האישה בישראל

מעמד האשה בישראל כולל את תפיסתה של האישה בחברה הישראלית, אצל נשים ואצל גברים, מקומן של נשים ויכולת ההשפעה שלהן, בשלבי התמקצעות ובמסגרות התעסוקה, ביצירה הספרותית והמדעית בישראל, ובציבוריות ובפוליטיקה הישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומעמד האישה בישראל · ראה עוד »

מערבל בטון

מערבל בטון ידני נייד מערבל בטון הוא מכשיר שמטרתו לגבל (ללוש) את רכיבי הבטון עד ליצירת חומר במרקם הנכון.

חָדָשׁ!!: יידיש ומערבל בטון · ראה עוד »

מעשה נסים

עמוד השער של מהדורת אמסטרדם, 1696 "מעשה נסים" הוא אוסף של 25 אגדות וסיפורים עממיים יהודיים מהמאה ה-17.

חָדָשׁ!!: יידיש ומעשה נסים · ראה עוד »

מעשה שושנה

שושנה והזקנים משנת 1610, מעשה ידי ארטמיזיה ג'נטילסקי. מעשה שושנה, מאת דומניקו די מיקלינו. מעשה שושנה (או ספר שושנה, שושנה) הוא אחת משלוש התוספות לספר דניאל בתרגום השבעים, לצד תפילת עזריה ושירת שלושת הנערים בכבשן ומעשה בל והתנין.

חָדָשׁ!!: יידיש ומעשה שושנה · ראה עוד »

מעשה בלביבות

מַעֲשֶׂה בִּלְבִיבוֹת (או: הוי, חנה זֶלדָה) היא בלדה ישראלית לחג החנוכה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומעשה בלביבות · ראה עוד »

מעשה בוך

שער המהדורה המקורית, 1602. מעשה בוך (נהגה "מַיְיסֶה בּוּך", ביידיש: 'ספר מעשיות') הוא קובץ של כ־257 סיפורים, ומעשיות המבוססים בעיקר על סיפורים מן המדרש והתלמוד והמסורת שבעל-פה של יהודי אשכנז.

חָדָשׁ!!: יידיש ומעשה בוך · ראה עוד »

מעשה העז

כריכת "מעשה העז" (1925) בעיצוב זאב רבן מעשה העז הוא מעשייה קצרה (מעט יותר משני עמודים) מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: יידיש ומעשה העז · ראה עוד »

מעל פסגת הר הצופים

גן הבוטני הלאומי בהר הצופים בירושלים מעל פסגת הר הצופים (ובשמו המקורי: ירושלים) הוא שיר נודע שעיבד אביגדור המאירי על פי שיר יידי - בשם "חצות", שכתב ברוך שפיר ופורסם בקרקוב בשנת 1886.

חָדָשׁ!!: יידיש ומעל פסגת הר הצופים · ראה עוד »

מעבר לים

מעבר לים הוא סרט קולנוע ישראלי, בבימויו של יעקב גולדווסר, שיצא לאקרנים בשנת 1991.

חָדָשׁ!!: יידיש ומעבר לים · ראה עוד »

מעינה של תורה

"מעינה של תורה" הוא אחד הספרים הקלאסיים שנכתבו על חמישה חומשי תורה, בו לוקטו מאות דברי תורה קצרים על פרשת השבוע מאת גדולי ישראל, הספר נכתב על ידי הרב אלכסנדר זושא פרידמן.

חָדָשׁ!!: יידיש ומעינה של תורה · ראה עוד »

מפא"י

מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומפא"י · ראה עוד »

מפעל הביבליוגרפיה העברית

נייר פירמה של מפעל הביבליוגרפיה העברית מפעל הביבליוגרפיה העברית (Institute for Hebrew Bibliography) הוא גוף שייעודו עריכת ביבליוגרפיה של הדפוס היהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומפעל הביבליוגרפיה העברית · ראה עוד »

מפקד האוכלוסין של האימפריה הרוסית

מפקד האוכלוסין של האימפריה הרוסית משנת 1897 היה המפקד הראשון והיחיד שבוצע באימפריה הרוסית (פינלנד לא הוחרגה).

חָדָשׁ!!: יידיש ומפקד האוכלוסין של האימפריה הרוסית · ראה עוד »

מפלגת פועלים סוציאליסטית ציונית

מפלגת פועלים סוציאליסטית ציונית (ברוסית: Сионистско-социалистическая рабочая партия) כונו בשם ציונים-סוציאליסטים והייתה תנועה יהודית סוציאליסטית שפעלה כמפלגה פוליטית באימפריה הרוסית ובפולין, שפוצלה מתוך תנועת "התחייה" ב-1904.

חָדָשׁ!!: יידיש ומפלגת פועלים סוציאליסטית ציונית · ראה עוד »

מפלגת המדינה העברית

מפלגת המדינה העברית הייתה מפלגה ציונית שפרשה מברית הציונים הרוויזיוניסטים (הצה"ר) בשנת 1933 והתקיימה כמפלגה עצמאית עד לשנת 1946 כאשר הצטרפה מחדש לצה"ר.

חָדָשׁ!!: יידיש ומפלגת המדינה העברית · ראה עוד »

מפלגת העבודה הדמוקרטית היהודית חברתית (פועלי ציון)

מפלגת העבודה הדמוקרטית היהודית חברתית (פועלי ציון) הייתה מפלגה פוליטית סוציאליסטית ציונית באימפריה הרוסית ובאוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומפלגת העבודה הדמוקרטית היהודית חברתית (פועלי ציון) · ראה עוד »

מפלגת הפועלים הסוציאליסטית היהודית המאוחדת

מודעה לאספת בחירות של הפאראייניקטע ב-1917: שמה (מחוק חלקית) בשורה השנייה מלמעלה מפלגת הפועלים הסוציאליסטית היהודית המאוחדת (ביידיש: פֿאַראײניקטע ייִדישע סאָציאַליסטישע אַרבייטער־פּאַרטיי; ברוסית: Объединённая еврейская социалистическая рабочая партия), שנודעה בקיצור כפֿאַראײניקטע (פַראֶייניקטֶה; ה"מאוחדת"), הייתה מפלגה יהודית סוציאליסטית-אוטונומיסטית קצרת ימים, שפעלה ברוסיה של ימי מלחמת האזרחים, בין 1917 ל-1920.

חָדָשׁ!!: יידיש ומפלגת הפועלים הסוציאליסטית היהודית המאוחדת · ראה עוד »

מפלגת הפועלים היהודית הבלתי-תלויה

מפלגת פועלים יהודית בלתי תלויה (ביידיש: ייִדישע אונאבהענגיגע ארבעטער פּאַרטײַ; ברוסית: Еврейская независимая рабочая партия, בראשי תיבות: ЕНРП) הייתה מפלגה יהודית שנוסדה באימפריה הרוסית בשנת 1901 על ידי מניה שוחט ביוזמת סרגיי זוּבַּאטוֹב, ראש המשטרה החשאית הצארית (האוכרנה), מתוך האידאולוגיה של אקונומיזם.

חָדָשׁ!!: יידיש ומפלגת הפועלים היהודית הבלתי-תלויה · ראה עוד »

מצב האומה (סרט)

הפבורן וטרייסי ב"מצב האומה" מצב האומה (באנגלית: State of the Union) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1948, בבימויו של פרנק קפרה, עם ספנסר טרייסי, קתרין הפבורן, אדולף מנז'ו, ואן ג'ונסון ואנג'לה לנסבורי בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומצב האומה (סרט) · ראה עוד »

מצה

צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ומצה · ראה עוד »

מצה בריי

מצה בריי משברים גדולים של מצה, טבולים קלות בביצה מצה בריַי (מיידיש: מצה מעוכה או מצה מבושלת) היא מאכל אשכנזי מטוגן האופייני לחג הפסח.

חָדָשׁ!!: יידיש ומצה בריי · ראה עוד »

מקס נורדאו

מקס נוֹרְדַאוּ (Max Nordau, לעיתים נהגה על דרך היידיש: נוֹרְדוֹי (נאָרדוי); 29 ביולי 1849, בודפשט – 23 בינואר 1923, פריז) היה הוגה דעות, נואם וסופר, רופא, יהודי יליד הונגריה, ממייסדי התנועה הציונית, הוגה חזון "יהדות השרירים".

חָדָשׁ!!: יידיש ומקס נורדאו · ראה עוד »

מקס סולובייצ'יק

מקס סולובייצ'יק (בלשון הקודש: מנחם מרדכי; בליטאית: Maksas Soloveičikas; בכתיב ארכאי: סולוביטשיק; לימים מנחם סוליאלי; 19 בנובמבר 1883,י"ד בתשרי תרמ"ד– 9 במרץ 1957, ו' באדר ב', תשי"ז) היה מנהיג ציוני, חוקר תנ"ך, חבר הסיימאס הליטאי, שר לענייני יהודים בממשלה ליטאית, ממייסדי ה"אנציקלופדיה יודאיקה" בברלין, חבר ההנהלה הציונית, מנהל מערכת השידורים ברדיו במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ומקס סולובייצ'יק · ראה עוד »

מקס פיין (מנהיג פועלים)

מקס פיין קברו של מקס פיין בבית העלמין היהודי "מאונט כרמל" בקווינס שבניו יורק מקס פיין (באנגלית: Max Pine; 1868–1928) היה מזכיר איחוד האיגודים המקצועיים היהודים בארצות הברית (ה"געווערקשאפטען") בראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ומקס פיין (מנהיג פועלים) · ראה עוד »

מקס צ'ורניצקי

מקס צ'ורניצקי (בגרמנית: Max Tschornicki 9 באוגוסט 1903 - 20 באפריל 1945) היה עורך דין ופוליטיקאי יהודי גרמני, פעיל ההתנגדות הגרמנית לנאציזם.

חָדָשׁ!!: יידיש ומקס צ'ורניצקי · ראה עוד »

מקס ויינרייך

מקס (מאיר) לזרביץ ויינרייך (באנגלית: Max Weinreich; ברוסית: Мейер Лазаревич Вейнрейх); 22 באפריל 1894, קולדיגה, האימפריה הרוסית (כיום לטביה) – 29 בינואר 1969, ניו יורק, ארצות הברית) היה בלשן יהודי שהתמחה בשפה היידית, ממייסדי "יִיוואָ"; אביו של הבלשן אוריאל ויינרייך.

חָדָשׁ!!: יידיש ומקס ויינרייך · ראה עוד »

מקרא מפורש

מקרא מפורש הוא הוצאה עממית של התנ"ך עם פירוש קצר שנכתב על ידי יוסף אליהו טריווש (שעשה את העבודה המדעית) והמורים דוד נוֹטיק וניסן לוין ויצא לאור בסוף העשור הראשון של המאה ה-20 בשלוש מהדורות – עברית, יידית ורוסית – בדפוס רוזנקרנץ ושריפטזצר בווילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומקרא מפורש · ראה עוד »

מקראה

מִקראה (בלועזית: כְרֶסְטוֹמַתיָה, מיוונית), בדומה לאנתולוגיה, היא חיבור של יצירות ספרותיות שונות למכלול אחד, אולם מטרתה הייחודית היא איסוף של טקסטים או מאמרים חינוכיים במטרה ללמד שפה או נושא מסוים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומקראה · ראה עוד »

מקלדת (כתיבה)

מכונת כתיבה עברית תוצרת Triumph, ובה המקלדת קולות של הקלדה מחשב הלוח אייפד מתוצרת אפל כתיבה באמצעות מקלדת של מחשב נייד מִקְלֶדֶת היא מערך של מקשים המצוי במכשירים המשמשים לכתיבה, ודרכו מעביר האדם תמליל שהוא מחבר אל המכשיר.

חָדָשׁ!!: יידיש ומקלדת (כתיבה) · ראה עוד »

מקדמות (ספר)

עטיפת הספר "מקדמות" לס. יזהר מִקְדָמוֹת הוא ספרו האוטוביוגרפי של ס. יזהר, המכיל את זיכרונותיו מתקופת ילדותו בחווה הניסיונית של חולדה הישנה, בתל אביב וברחובות.

חָדָשׁ!!: יידיש ומקדמות (ספר) · ראה עוד »

מקהלת מלכות

לוגו המקהלה הישן מקהלת מלכות היא מקהלה חרדית חסידית השרה בסוגת המוזיקה החסידית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומקהלת מלכות · ראה עוד »

מקהלת נוגנים

מקהלת נוגנים הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: יידיש ומקהלת נוגנים · ראה עוד »

מקהלה הונגרית

מקהלה הונגרית הוא ספר אוטוביוגרפי מאת חוקר הספרות פרופ' יגאל שוורץ, שיצא לאור בהוצאת דביר בשנת 2014.

חָדָשׁ!!: יידיש ומקהלה הונגרית · ראה עוד »

מקווה (מחזה)

עטיפת תוכניית ההצגה "מקווה" מִקְוֶוה הוא מחזה ישראלי מאת הדר גלרון.

חָדָשׁ!!: יידיש ומקווה (מחזה) · ראה עוד »

מרסל לאנג

מרסל לאנג (בגרמנית: Marcel Lang; 13 ביוני 1956 – 27 ביוני 2009) היה חזן שווייצרי במנעד טנור.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרסל לאנג · ראה עוד »

מרץ

מרץ או מרס (מלטינית, Martius, דרך גרמנית ויידיש) הוא החודש השלישי בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרץ · ראה עוד »

מרצ'ל פאוקר

מרצ'ל (פויו) פאוקר (ברומנית: Marcel (Puiu) Pauker; 6 בדצמבר 1896 - 16 באוגוסט 1938), פעיל ופובליציסט קומוניסטי רומני, מהנדס בהכשרתו, יהודי, מראשי המפלגה הקומוניסטית הרומנית בשנות העשרים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרצ'ל פאוקר · ראה עוד »

מרק עוף

מרק עוף מרק עוף הוא מרק המבוסס על בישול עוף וירקות.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרק עוף · ראה עוד »

מרק רזומני

מרק (משה) רזומני (יידיש: מאַרק ראַזומני; 1896 זאגר - 1988 ריגה) היה עיתונאי, משורר, דרמטורג וכותב פרוזה יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרק רזומני · ראה עוד »

מרק שוורץ

מרק שוורץ (בפולנית: Marek Szwarc; 9 במאי 1892 – 28 בדצמבר 1958) היה צייר ופסל יהודי-פולני משומד שפעל בצרפת.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרק שוורץ · ראה עוד »

מרק דבורז'צקי

פסל של ד"ר מארק דבורז'צקי בבית וילנה בתל אביב מַרְק מאיר דְבוֹרְזֶ'צְקי (בכתיב יידי: דוואָרזשעצקי; בפולנית: Mark Dworzecki; בצרפתית: Marc Dvorjetski; 5 במרץ 1908 – ג' בניסן תשל"ה, 15 במרץ 1975) היה רופא והיסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרק דבורז'צקי · ראה עוד »

מרק ורשבסקי

מרק מרקוביץ ורשבסקי (בכתיב יידי: מאַרק וואַרשאַווסקי; ברוסית: Марк Маркович Варшавский) היה משורר, מלחין וזמר יידיש עממי רוסי-יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרק ורשבסקי · ראה עוד »

מרקולשט (מולדובה)

ממוזער מרקולשט (ברומנית: Mărculești, ביידיש: מאַרקולעשט, ברוסית: Маркуле́шты, משם גם הכתיב "מארקולשטי") הוא יישוב קטן בעל מעמד של עיר במחוז (ראיון) פלורשט בחבל בסרביה, ברפובליקת מולדובה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרקולשט (מולדובה) · ראה עוד »

מרקינה

מרקינה (בליטאית: Merkinė; בפולנית: Merecz; ביידיש: מערעטש) היא עיירה במחוז אליטא שבדרום ליטא, בסמוך למפגש הנהרות מרקיס (Merkys) וניימן, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרקינה · ראה עוד »

מרתה שלמה

מרתה שְּלַמֶּה (באנגלית: Martha Schlamme; 25 בספטמבר 1923 – 6 באוקטובר 1985) הייתה זמרת ושחקנית אמריקאית יהודיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרתה שלמה · ראה עוד »

מרטין מוסקוביץ'

מרטין מוסקוביץ' (15 ביוני 1938 – 31 באוקטובר 2008) היה מלחין, מעבד מוזיקלי, מנצח ומנהל מוזיקלי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרטין מוסקוביץ' · ראה עוד »

מרטין פרץ

מרטין פרץ (באנגלית: Martin H. "Marty" Peretz, נולד ב-6 בדצמבר 1938) הוא עיתונאי, עורך עיתונות ומו"ל יהודי אמריקאי נאו-קונסרבטיבי פרו ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרטין פרץ · ראה עוד »

מרטין בובר

מרטין (מרדכי) הלוי בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרטין בובר · ראה עוד »

מרחק נגיעה

מרחק נגיעה היא מיני סדרת דרמה ישראלית מצליחה, זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה, ששודרה לראשונה ברשת, ערוץ 2 ב-23 בינואר 2007.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרחק נגיעה · ראה עוד »

מרגלית צנעני

מרגלית (מרגול) צנעני (נולדה ב-19 בדצמבר 1948) היא זמרת, מלחינה ומנחת טלוויזיה ישראלית, אשר משלבת במוזיקה הים תיכונית אלמנטים האופייניים למוזיקה אמריקאית ומוזיקת נשמה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרגלית צנעני · ראה עוד »

מרגיטה

מרגיטה (ברומנית: Marghita, בהונגרית: Margitta, בגרמנית Margarethen, ביידיש: מארגארעטן) היא עיר במחוז ביהור ברומניה שהוא חלק מאזור קרישאנה שחלקו הרומני מהווה היום חלק מחבל טרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרגיטה · ראה עוד »

מרד המחתרות היהודיות בקרקוב

כיכר המשלוחים (ה"אומשלאגפלאץ") של הגטו. כיום (2011) מצויה במקום כיכר מרכזית המשמשת כאנדרטה ליהודים שהיו ואינם, ובה כיסאות ריקים המביעים את האובדן צבי "השיק" באומינגר - ממנהיגי המרד (תנועת השומר הצעיר) אהרון "דולק" ליבסקינד - ממנהיגי המרד (תנועת עקיבא) אברהם "לאבאן" לייבוביץ - ממנהיגי המרד (תנועת דרור) גוסטה דוידזון-דרנגר - ממנהיגי המרד (תנועת עקיבא)תמונה להחלפה 250px גולה מירה - ממנהיגי המרד (תנועת השומר הצעיר) בנימין-בנק ("יעקב") הלברייך - ממנהיגי המרד (תנועת השומר הצעיר) מלאכי אייזנשטיין - ממנהיגי המחתרת (תנועת הסתדרות הנוער החלוצי) 250px 250px מרד המחתרות היהודיות בקרקוב התחולל בתקופת מלחמת העולם השנייה בין מאי 1942 לפברואר 1943, שבה פעלו בקרקוב מחתרות של אנשי תנועות נוער ציוניות נגד הכוחות הגרמניים אשר שלטו בפולין ונגד מלשינים שפעלו בקרב הקהילה היהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרד המחתרות היהודיות בקרקוב · ראה עוד »

מרדכי מנחם מנדל קאליש

הרב מרדכי מנחם מנדל קאליש (1819 – 6 ביוני 1868; תקע"ט – ט"ז בסיון תרכ"ח) היה האדמו"ר השני של וורקא, ובנו של האדמו"ר הזקן מוורקא רבי ישראל יצחק קאליש.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי מנחם מנדל קאליש · ראה עוד »

מרדכי מלצר

הרב מרדכי קלצקי, הנודע בכינויו הרב מרדכי מלצר (ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ז בסיוון ה'תרמ"ג, 2 ביולי 1883), היה ראש ישיבה ורב ליטאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי מלצר · ראה עוד »

מרדכי אמיתי

מרדכי אמיתי (וַורְהַפְט) (8 ביוני 1914 – 18 ביוני 1993) היה סופר עברי, סופר ילדים, מתרגם ועורך.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי אמיתי · ראה עוד »

מרדכי אנילביץ'

אנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ' בעיירת הולדתו וישקוב מרדכי אנילביץ' וחברתו מירה פוכרר על רקע גטו ורשה ההרוס. התמונה צוירה על ידי שמעון גרמיזה ונתרמה על ידי מאיה וזאב מלמד לקיבוץ יד מרדכי. הכתובת ביידיש מצטטת את שורת הפתיחה של שיר הפרטיזנים היהודים: "אל נא תאמר: הנה דרכי האחרונה" לוחית זיכרון למרדכי אנילביץ' בתל אביב שלט ברחוב אנילביץ' בתל אביב מרדכי אנילֶביץ (בפולנית: Mordechaj Anielewicz; 1919 – 8 במאי 1943, ג' באייר ה'תש"ג) היה מפקד הארגון היהודי הלוחם במרד גטו ורשה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי אנילביץ' · ראה עוד »

מרדכי ארנון

מרדכי ארנון (השוטר פליקס) מימין בסצנה מן הסרט "999... עליזה מזרחי". שושיק שני (ציפורה פומרנץ) במרכז ואורי זוהר (סמל מתיתיהו בר דרומה) משמאל ברוך מרדכי (פופיק) ארנון (23 באפריל 1941 – 3 בינואר 2020) היה זמר ושחקן ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי ארנון · ראה עוד »

מרדכי אלטשולר

מרדכי אלטשולר, 2009 מרדכי אַלְטְשוּלֶר (25 באוקטובר 1932 - 18 ביולי 2019) היה פרופסור במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1991.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי אלטשולר · ראה עוד »

מרדכי אהרן גינצבורג

מרדכי אהרן גִינְצְבּוּרְג רמא"ג; (ברוסית: Мордехай Аарон Гинцбург; בלטבית: Mordechajus Aronas Gincburgas; כ"א בכסלו תקנ"ו, 3 בדצמבר 1795 – ט"ז בחשוון תר"ז, 5 בנובמבר 1846), היה מראשי המשכילים בווילנה, תרגם לעברית וחיבר ספרי השכלה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי אהרן גינצבורג · ראה עוד »

מרדכי אהרנפרייז

הרב ד"ר מרדכי זאב (מרקוס) אהרנפרייז (בכתיב יידי: עהרנפרייז; בגרמנית: Mordechai (Markus/Marcus) Ehrenpreis; 25 ביוני 1869, למברג – 26 בפברואר 1951, סולטחובאדן, ליד סטוקהולם), סופר עברי, מתרגם, פובליציסט, עורך, רב ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי אהרנפרייז · ראה עוד »

מרדכי נרקיס

מרדכי נרקיס (כ"ו בכסלו תרנ"ט, 10 בדצמבר 1898, פולין – כ"ג באדר ב' תשי"ז, 26 במרץ 1957, ירושלים) היה חוקר אמנות ישראלי, אוצר עברי, ומנהל מוזיאונים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי נרקיס · ראה עוד »

מרדכי נורוק

מרדכי (מקס) נוּרוֹק (כ' בחשוון ה'תרמ"ה 7 בנובמבר 1884 – י"א בחשוון תשכ"ג 8 בנובמבר 1962) היה רב, פעיל ציוני, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל מטעם המזרחי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי נורוק · ראה עוד »

מרדכי ספקטור

מרדכי סְפֶּקטוֹר (ביידיש: ספּעקטאָר; 5 במאי 1858 או א' באייר תרי"ח, אומן, פלך קייב, רוסיה (אוקראינה) – 15 במרץ 1925, ניו יורק) היה סופר יידיש, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי ספקטור · ראה עוד »

מרדכי פוגלמן

הרב מרדכי פוגלמן (17 בספטמבר 1898 - 6 בספטמבר 1984; ראש השנה תרנ"ט - ט' באלול תשמ"ד) היה רבה של קטוביץ ולאחר מכן, של קריית מוצקין.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי פוגלמן · ראה עוד »

מרדכי פינחס טייץ

הרב מרדכי פינחס טייץ (ח' בתמוז ה'תרס"ח, 7 ביולי 1908 - ד' בטבת ה'תשנ"ו, 26 בדצמבר 1995) היה רב אמריקאי, רבה של אליזבת, ניו ג'רזי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי פינחס טייץ · ראה עוד »

מרדכי צאנין

דיוקנו של מרדכי צאנין בצעירותו בפולין מרדכי ישעיה צאנין (1 באפריל 1906 - 4 בפברואר 2009) היה בלשן וסופר יידיש, מילונאי ועיתונאי, ומנהיג תרבותי של היידיש בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי צאנין · ראה עוד »

מרדכי קפלן (מו"ל)

מרדכי קפלן (עומד שני משמאל) בין חמשת השותפים-המייסדים של "צנטרל"; לשמאלו שלמה שרברק ולימינו בן-אביגדור (א"ל שלקוביץ'), יעקב לידסקי ובנימין שימין מרדכי קפלן עם שני בניו קפלן עם משפחתו מרדכי קפלן (בכתיב יידי: קאַפּלאַן; 1881 – שנות ה-40?) היה מו"ל יהודי בוורשה, מראשי "תושיה", מייסד הוצאת "השחר" ומייסד-שותף של סינדיקט ההוצאה לאור "צנטראל".

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי קפלן (מו"ל) · ראה עוד »

מרדכי קרושניץ

הסופר מרדכי הלל קרושניץ מרדכי הלל קְרוֹשְניץ (בכתיב יידי: קראָשניץ; בכתב לטיני: Mordechai Hillel Kroshnitz; 6 בינואר 1915 – 18 במאי 1998) היה סופר, עורך ועיתונאי יידי, מראשי שארית הפליטה בגרמניה, פעיל ציוני ומפלגתי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי קרושניץ · ראה עוד »

מרדכי רוזנבלט מאושמינה

רבי מרדכי וייצל רוזנבלט (ה'תקצ"ז, 1836 - י"ב באדר א' ה'תרע"ו, 1916) ידוע כרבי מרדכי מאושמינה על שם העיר אושמינה הסמוכה לוילנה שבה כיהן כרב.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי רוזנבלט מאושמינה · ראה עוד »

מרדכי ריווסמן

מרדכי (מארק סמיונוביץ') ריוֶוסמן (ביידיש: ריוועסמאַן; ברוסית: Марк Семёнович Ривесман; בתעתיק לטיני (גרמני): Riwesmann; 25 ביוני (על פי הלוח היוליאני: 7 ביולי) 1868, וילנה – 9 במאי 1924, לנינגרד) היה סופר, משורר, מחזאי, הומוריסטן, מתרגם ומורה יהודי-רוסי איש סנקט פטרבורג, שכתב למבוגרים ולילדים ביידיש וברוסית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי ריווסמן · ראה עוד »

מרדכי שלמה זילבר

הרב מרדכי שלמה זילבר, 1910 הרב מרדכי שלמה זילבר (בכתיב יידי: זילבער; באנגלית: Solomon Silber; ה'תרכ"ד, 1864 - כ"א באדר ה'תרפ"ה, 17 במרץ 1925) היה רב אמריקאי אורתודוקסי, מחשובי הרבנים האורתודקסים בארצות הברית, בין השנים 1902–1925 כיהן כגאב"ד מיניאפוליס ורב קהילת כנסת ישראל בעיר.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי שלמה זילבר · ראה עוד »

מרדכי שליין

מרדכי (מוטל'ה) שליין (1930, קרמנובקה, בלרוס – 1943) היה פרטיזן בן 13 בבלרוס הכבושה בידי גרמניה הנאצית, שהצטרף לפרטיזנים יהודים בראשות משה גילדנמן שפעלו נגד הנאצים באוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי שליין · ראה עוד »

מרדכי שטריגלר

מרדכי שטריגלֶר (בכתיב יידי: שטריגלער) (1921–1998) היה משורר יידיש, סופר, עיתונאי ועורך.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי שטריגלר · ראה עוד »

מרדכי שיינברגר

הרב מרדכי שיינברגר (בכתיב יידישאי: שיינבּערגער) (נולד ב-8 בספטמבר 1938, י"ב באלול ה'תרצ"ח) הוא מקובל, מחבר ספרים והמנהיג הרוחני של ציבור חסידי אשלג ביישוב אור הגנוז, וראש ישיבת קרעטשניף ברחובות.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי שיינברגר · ראה עוד »

מרדכי לפיד

מרדכי לפיד (חרקוב, אוקראינה, תרצ"ז, 1937 – חברון, כ"ב בכסלו תשנ"ד, 6 בדצמבר 1993) היה אסיר ציון בברית המועצות, ממקימי היישובים: אלון מורה, אלקנה וקדומים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי לפיד · ראה עוד »

מרדכי לביא

מרדכי (מוטי) לביא (נולד ב-23 בפברואר 1978) הוא שדרן רדיו ואיש תקשורת ישראלי חרדי, מייסד אתר החדשות כיכר השבת.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי לביא · ראה עוד »

מרדכי ליפסון

מרדכי ליפסון (בכתיב יידי: ליפסאָן; 1885, ביאליסטוק, פולין – 14 בינואר 1958, כ"ב בטבת תשי"ח, תל אביב) הוא שם העט של מרדכי יאבורובסקי, שהיה סופר ומתרגם פורה, ופולקלוריסט דו-לשוני, יידי ועברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי ליפסון · ראה עוד »

מרדכי טננבוים

מרדכי טננבוים מרדכי טננבוים ("תמרוף") או טננבאום (בכתיב יידי: טענענבוים, בפולנית: Mordechaj Tenenbaum, 1916 או 1917 – אוגוסט 1943) היה ממקימי הארגון היהודי הלוחם.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי טננבוים · ראה עוד »

מרדכי חביב לובמן

מרדכי חביב לובמן (1857, י' בטבת ה'תרי"ח – 1895, ט' בטבת ה'תרנ"ו), מחלוצי החינוך העברי בארץ ישראל ומייסד בית הספר בראשון לציון, אשר נחשב לבית הספר העברי הראשון בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי חביב לובמן · ראה עוד »

מרדכי חיים רומקובסקי

מרדכי חיים רוּמְקוֹבְסקי (Mordechaj Chaim Rumkowski; 27 בפברואר 1877 – 28 באוגוסט 1944, אושוויץ) היה ראש היודנראט בגטו לודז' במשך כל שנות קיומו (1939–1944).

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי חיים רומקובסקי · ראה עוד »

מרדכי בן-עמי

מרדכי בן-עמי (ברוסית: Мордехай Бен-Амми), במקור חיים מרדכי (מארק) רבינוביץ' (ברוסית: Марк Яковлевич Рабинович;ט' באב תרי"ד/ 1854, וֶרְחוֹבְקַה, פלך פודוליה, רוסיה (אוקראינה) – ג' באדר ב' תרצ"ב/ 8 בפברואר 1932, תל אביב, ארץ ישראל) היה סופר, עיתונאי ובעל טור ציוני יהודי-רוסי, שכתב בעיקר ברוסית ומעט ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי בן-עמי · ראה עוד »

מרדכי בן-זאב

מרדכי בן זאב מימין וזאב ברלינסקי בתיאטרון סמבטיון, 1956 מרדכי בן-זאב (2 ביולי 1916 – 19 בנובמבר 2010) היה שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי בן-זאב · ראה עוד »

מרדכי בן-דוד

מֹרְדְכָי וֶרְדִיגֶר (Mordechai Werdyger; הידוע כמֹרְדְכָי בֶּן דָוִד, ובראשי תיבות מ.ב.ד; MBD; נולד בי' בניסן תשי"א, 16 באפריל 1951) הוא זמר ומלחין חסידי-אמריקאי, מפורצי הדרך למוזיקה החסידית החדשה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי בן-דוד · ראה עוד »

מרדכי ברתנא

מרדכי ברתנא (ברטינסקי) (12 בנובמבר 1909 – 10 באפריל 1986) היה משורר ישראלי שכתב בעברית וביידיש, והיה מוכר יותר בשם העט שלו ב.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי ברתנא · ראה עוד »

מרדכי גבירטיג

מָרְדֳּכַי גֶֶּבִִּּירְְטִִיג (בכתיב יידי: געבירטיג (לעיתים נכתב געבירטיק); בפולנית: Mordechaj Gebirtig; 4 במאי 1877, קרקוב, גליציה (האימפריה האוסטרו-הונגרית) – 4 ביוני 1942, גטו קרקוב) הוא שם העט של מרדכי בּרטיג, משורר ומלחין יידי יהודי-פולני (גליצאי), שנודע בין היתר כמחבר המילים והלחן לשיר "העיירה בוערת".

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי גבירטיג · ראה עוד »

מרדכי יהלמשטיין

מרדכי יהלֹמשטיין (באנגלית: Mordecai Jalomstein; ה'תקצ"ח, 1838, סובאלק, רוסיה – כ' באב ה'תרנ"ז, 18 באוגוסט 1897, ניו יורק) היה מו"ל ועורך עיתונות יהודי אמריקאי ממוצא ליטאי שפעל בניו יורק במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרדכי יהלמשטיין · ראה עוד »

מרוקאית יהודית

עיתון אלחוררייא (La Liberté) מ-4 באוגוסט 1922 בגרסתו המרוקאית-יהודית ערבית-מרוקאית יהודית או מוגרבית היא שפה יהודית המדוברת בפי יהודי מרוקו ויוצאיה זה דורות רבים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרוקאית יהודית · ראה עוד »

מרכז רנה קוסטה ללימודי יידיש

המרכז ללימודי יידיש ע"ש רנה קוסטה אשר במחלקה לספרות עם ישראל, אוניברסיטת בר-אילן, נוסד בשנת 1983 והוא החוג ליידיש היחיד בארץ המעניק תואר ראשון בשפה וספרות יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרכז רנה קוסטה ללימודי יידיש · ראה עוד »

מרכז למחקרי יהדות מתקדמים

הבניין הראשון של אוניברסיטת דרופסי המרכז למחקרי יהדות מתקדמים (באנגלית: Center for Advanced Judaic Studies) באוניברסיטת פנסילבניה הוא המוסד היחיד בעולם המוקדש למחקר פוסט-דוקטורט בתרבות יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרכז למחקרי יהדות מתקדמים · ראה עוד »

מרכז לענייני חינוך

מיכל שוורץ התמונה המשותפת של שלוחי חב"ד בחזית מרכז חב"ד העולמי - 770, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו־2015 מרכז לענייני חינוך או בראשי התיבות מל"ח (באותיות לטיניות: Merkos L'Inyonei Chinuch) הוא ארגון הזרוע החינוכית של חסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרכז לענייני חינוך · ראה עוד »

מרכז חב"ד העולמי – 770

מרכז חב"ד העולמי - 770 התמונה המשותפת של שלוחי חב"ד בחזית מרכז חב"ד העולמי, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו-2015 מרכז חב"ד העולמי, המכונה 770 על שם מספר הבית, הוא מרכז חסידות חב"ד ששימש בעבר גם כבית מדרשם של שני האדמו"רים האחרונים, רבי יוסף יצחק שניאורסון ויורשו רבי מנחם מנדל שניאורסון.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרכז חב"ד העולמי – 770 · ראה עוד »

מרכז בעלי מלאכה

מרכז בעלי מלאכה היה התארגנות (נקרא גם "התאחדות" גם "חברה" ו"הסתדרות") של בעלי המלאכה העצמאיים שהתחילה ביפו בשנת 1908.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרכז בעלי מלאכה · ראה עוד »

מרי סירקין

מרי סירקין (בגרמנית: Marie Syrkin; 23 במרץ 1899; ברן, שווייץ – 2 בפברואר 1989; סנטה מוניקה, ארצות הברית) הייתה אשת חינוך, סופרת, עורכת עיתונות וספרים ופעילה ציונית יהודייה-אמריקאית ממוצא אירופאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרי סירקין · ראה עוד »

מרי ברג

מרי בֶּרג (בפולנית: Mary Berg; נולדה בתור מרים וטנברג, Miriam Wattenberg; 10 באוקטובר 1924 בלודז' שבפולין – 1 באפריל 2013) הייתה אמריקאית ממוצא יהודייה פולנייה שעם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, בהיותה בת 15, החלה לכתוב יומן, שרובו מספר על חייה בגטו ורשה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרי ברג · ראה עוד »

מרים מארקל-מוזסזון

מרים מארקל-מוזסזון מרים מארקֶל-מוזסזון (בכתיב יידי: מארקעל-מאזעסזאהן; Miriam Markel-Mosessohn; 1841, וילקובישק, ליטא - 1920, גרייבו, פולין) הייתה סופרת, מתרגמת ועיתונאית יהודיה ילידת רוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרים מארקל-מוזסזון · ראה עוד »

מרים מרגולין-ייבין

ממוזער מרים עטרה מַרְגוֹלִין-ייבין (מאי 1896 – 4 בדצמבר 1966) הייתה מורה וסופרת ילדים יידית ועברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרים מרגולין-ייבין · ראה עוד »

מרים אולינובר

מרים אוּלינובר (בכתיב יידי: אולינאָווער; 1894, לודז' – 1944, אושוויץ) הייתה משוררת יידיש שפעלה בעיר לודז' שבפולין בתקופה שבין מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרים אולינובר · ראה עוד »

מרים אייזנשטדט

מירה ז'לזנובה (השם האמיתי - מרים סולומונובנה אייזנשטדט, לפני הנישואים - קאזארינסקאיה, 1909, קייב – 23 בנובמבר 1950, מוסקבה) הייתה עיתונאית, סופרת, פעילת הוועד היהודי האנטי-פשיסטי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרים אייזנשטדט · ראה עוד »

מרים סראצ'יק

מרים פולה סראצ'יק (8 באוגוסט 1933 – 7 באוקטובר 2021) הייתה פיזיקאית אמריקאית יהודיה ממוצא בלגי שהתמחתה בפיזיקה של חומרים במצב מוצק בטמפרטורה נמוכה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרים סראצ'יק · ראה עוד »

מרים עקביא

מרים עֲקַבְיָא (20 בנובמבר 1927–16 בינואר 2015) הייתה סופרת ומתרגמת ישראלית, ניצולת שואה, שספריה עוסקים בזכר השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרים עקביא · ראה עוד »

מרים ש"ך

קברה של מרים ש"ך בזכרון יעקב מרים ש"ך (נולדה בשם קלייר-מריאן ש"ך; 13 ביוני 1867 - 14 בדצמבר 1956) הייתה פעילה ציונית מצרפת, עוזרת מדינית לבנימין זאב הרצל ולדוד וולפסון, ונמנתה עם הנשים היהודיות הפמיניסטיות בתקופתה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרים ש"ך · ראה עוד »

מרים גז-אביגל

מרים גז-אביגל (נולדה ב-1950) היא יו"ר מרכז הארגונים של יהודים יוצאי ארצות ערב והאסלאם, ארגון גג המכנס בתוכו 11 ארגונים קהילתיים מארצות ערב והאסלאם ויו"ר הפדרציה העולמית של יהדות תוניסיה בישראל, ארגון גג של קהילת יהודי תוניסיה בישראל, חוקרת ישראלית בתחום יהדות תוניסיה ובעלת תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרים גז-אביגל · ראה עוד »

מרים דובי-חזן

מרים דובי-חזן (נולדה ב-12 במרץ 1945) היא היסטוריונית, סופרת, ועיתונאית, העוסקת החל משנת 1998 בתיעוד סיפורי חיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרים דובי-חזן · ראה עוד »

מרינה בלטוב

מרינה בלטוב (נולדה ב-1957) היא כוריאוגרפית, במאית תיאטרון ומורה לתנועה ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומרינה בלטוב · ראה עוד »

מריופול

מריופול (באוקראינית: Маріуполь; ברוסית: Мариуполь ביוונית: Μαριούπολη) היא עיר באוקראינה, אחת הערים המרכזיות במחוז דונצק והיא משמשת כמרכזו הבלתי רשמי של אזור צפון אגן ים אזוב (הים האזובי).

חָדָשׁ!!: יידיש ומריופול · ראה עוד »

משאנה דולנה

משאנה דולנה (בפולנית: Mszana Dolna ביידיש: אמסאנע) היא עיירה במחוז לימנובה שבפרובינציית פולין קטן בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשאנה דולנה · ראה עוד »

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשנה ברורה · ראה עוד »

משפט בייליס

מנחם מנדל בייליס משפט בייליס היה עלילת דם נגד יהודי רוסיה, שעוררה מחלוקת חריפה בחברה הכללית באימפריה הרוסית וזעם ברחבי אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשפט בייליס · ראה עוד »

משפחת מנדלסון

משפחת מנדלסון היא משפחה מיוחסת שהשפיעה רבות בכלל יהודי גרמניה ובפרט בחוגי תנועת ההשכלה היהודית, ממשפחה זו יצאו אנשי ציבור, מדענים, מוזיקאים ופילוסופים בעלי שם עולמי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשפחת מנדלסון · ראה עוד »

משפחת מלבסקי

משפחת מַלַבְסקי (באנגלית: Malavsky Family) הייתה משפחה יהודית-אמריקאית אשר הופיעה ברחבי העולם היהודי בתפילות ובתוכניות של חזנות ומוזיקה יהודית עממית בשנות ה-30 וה-50 של המאה ה- 20.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשפחת מלבסקי · ראה עוד »

משפחת מושקאט

משפחת מושקאט (יידיש: די פאמיליע מושקאט) הוא רומן מאת יצחק בשביס-זינגר.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשפחת מושקאט · ראה עוד »

משפחת אוביץ

משפחת אוביץ בישראל, 1950 משפחת אוביץ הייתה משפחה של שחקנים ומוזיקאים יהודים ששרדו מאסר במחנה הריכוז אושוויץ בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשפחת אוביץ · ראה עוד »

משפחת סופר

משפחת סוֹפֵר-שְׁרַיְיבֶּר היא משפחה יהודית מפורסמת במדינות האוסטרו-הונגריות במרכז אירופה, שהצמיחה מתוכה מאות רבנים, ראשי ישיבות ופרנסי ציבור.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשפחת סופר · ראה עוד »

משפחת פינקל

משפחת פינקל היא שושלת רבנים יהודית ליטאית, שהצמיחה מתוכה רבנים וראשי ישיבות ידועים בליטא ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשפחת פינקל · ראה עוד »

משפחת קרליץ

משפחת קרליץ היא משפחה יהודית ליטאית, שהצמיחה מתוכה רבנים וגדולי תורה ידועים בליטא ובארץ ישראל, ובראשם החזון איש.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשפחת קרליץ · ראה עוד »

משפחת רדזיוויל

שלט האצולה של המשפחה אחוזות המשפחה במאות ה-16 וה-17 בכחול משפחת רַדזיוויל (בפולנית: Radziwiłł, בליטאית: Radvila, בבלארוסית: Радзівіл, Radzivił, בגרמנית: Radziwill, בלטינית: Radvil, ביידיש: ראדזיוויל) הייתה משפחת אצולה עילית (מגנאטים) בפולין-ליטא, בדוכסות הגדולה של ליטא ובפרוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשפחת רדזיוויל · ראה עוד »

משפחת ריבלין

רבי יוסף ריבלין משפחת ריבלין היא משפחה יהודית ענפה שמוצאה ממזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשפחת ריבלין · ראה עוד »

משפחת שניאורסון

ציור של רבי שניאור זלמן מלאדי אבי המשפחה משפחת שניאורסון (ביידיש; שניאורסאהן) היא משפחה יהודית גדולה ומפורסמת, צאצאי הרב שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון שלה, ששם המשפחה נקרא על שמו.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשפחת שניאורסון · ראה עוד »

משפחת שונצינו

סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשפחת שונצינו · ראה עוד »

משפחת שיקופיצקי

משפחת שיקופיצקי ורחוב שיקופיצקי (בגרסת היידיש: שפיגעליצקי) היא רצועת קומיקס הומוריסטית של הסופרת והמאיירת החרדית שפרה גליק.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשפחת שיקופיצקי · ראה עוד »

משפחת ברונפמן

אדגר ברונפמן (האב) עם נשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש שלט המציין את תרומת המשפחה להקמת מוזיאון ישראל היכל התרבות ע"ש צ'ארלס ברונפמן בתל אביב משפחת ברונפמן היא משפחה קנדית-יהודית של אנשי עסקים ונדבנים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשפחת ברונפמן · ראה עוד »

משפחת הרצל

בנימין זאב הרצל בנימין זאב הרצל נולד בשנת 1860 ליעקב (1835–1902), סוחר אמיד ובנקאי ולז'אנט (1836–1911) לבית דיאמנט.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשפחת הרצל · ראה עוד »

משפחת הכהן

משפחת הכהן היא משפחה יהודית, ענף למשפחות כהן, המיוחסת לרבי יחיאל מפריז.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשפחת הכהן · ראה עוד »

משפחת הכהן שוורץ

משפחת הכהן שוורץ, היא משפחת צאצאיו של אברהם יהודה הכהן שוורץ, המכונה "הקול אריה" על שם ספרו.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשפחת הכהן שוורץ · ראה עוד »

משפחת כלץ

שער ספר משיח אלמים מכתב יד רבי יהודה אלבז משפחת כלץ היא משפחת רבנים ומחברי ספרים, אשר מוצאה מקסטיליה, לאחר גירוש ספרד המשפחה השתקעה באלג'יר.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשפחת כלץ · ראה עוד »

משקה חריף

אגף משקאות חריפים בסופרמרקט משקה חריף הוא משקה המכיל אלכוהול (שהוא השם המקובל בשפת היומיום לאתנול).

חָדָשׁ!!: יידיש ומשקה חריף · ראה עוד »

משלב

בבלשנות, מִשְלָב (בנטייה: משלבּים) או משלב לשוני הוא אופן שימוש בשפה, התואם לנסיבות מסוימות.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשלב · ראה עוד »

משלי שועלים

מהדורה עברית של "משלי שועלים", בשפה קלה ובחרוזים משלי שועלים הוא קובץ משלים שחוברו ולוקטו על ידי רבי ברכיה בן נטרונאי הנקדן במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשלי שועלים · ראה עוד »

משה מנחם שפיבק

הרב משה מנחם מנדל שפיבק (בכתיב יידי: שפיוואק, ובעברית נכתב גם: ספיבק; תר"מ, 1880 – תש"ג, 1943) היה רבן של מספר עיירות בפולין (פודזמצה-חנטשין, דז'יאלושיצה, קראסנוברוד, יענדזיעווא וזארמבי), ומי שפרסם לראשונה את רעיון הדף היומי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה מנחם שפיבק · ראה עוד »

משה מנדלסון

משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה מנדלסון · ראה עוד »

משה מפראג

רבי משה בן רבי מנחם היה רב ומקובל שחי בפראג במאות השבע עשרה והשמונה עשרה; מתלמידיו של רבי דוד אופנהיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה מפראג · ראה עוד »

משה מרקוביץ

ר' משה מרקוביץשתמונה להחלפה משה מרקוביץ (ה'תרט"ו, 1855 - ניסן ה'תרצ"ה, 1935) היה ביבליוגרף וביוגרף ליטאי, בן העיר ראסיין.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה מרקוביץ · ראה עוד »

משה מילנר

משה מיכאל מילנר (ברוסית: Моше Михаэль (Михаил Арнольдович) Мильнер; 1886 – 1953, לנינגרד) היה מלחין ומנצח יהודי רוסי, המלחין והמנצח של האופרה הראשונה ביידיש בברית המועצות "די הימלן ברענען" (השמים בוערים).

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה מילנר · ראה עוד »

משה מיינסטרס

רבי משה מיינסטרס (בכתיב ארכאי: רבי משה מיינשטרש, מוכר גם כרבי משה מווינה; בסביבת ה'ש"ץ, 1630 – בערך ה'תנ"ג, 1693) היה תלמיד חכם ומחבר ספרים במרכז אירופה של המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה מיינסטרס · ראה עוד »

משה ארם

משה אֶרֶם (בכתיב יידי: ערעם; (במקור: לפי אתר הכנסת קזנובסקי ולפי תדהר קזרנובסקי); 7 באוגוסט 1896 – 14 באוקטובר 1978) היה ממנהיגי פועלי ציון שמאל מיום ייווסדה, חבר הכנסת מטעם מפ"ם ואחדות העבודה - פועלי ציון.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה ארם · ראה עוד »

משה אריה במברגר (שנלנקה)

הרב ד"ר משה אריה (לייב) הלוי במברגר (בכתיב יידי: באמבערגער, בגרמנית: Moses Löb Bamberger; ג' באייר ה'תרכ"ט, 14 באפריל 1869 – ו' באדר א' ה'תרפ"ד, 11 בפברואר 1924) היה רב בעיירה שֶׁנְלַנְקֶה (שענלאנקע), ממלכת פרוסיה (כיום: טרזציאנצקי, פולין).

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה אריה במברגר (שנלנקה) · ראה עוד »

משה אלטמן

לוח זיכרון עם דיוקנו של משה אלטמן על קיר הבית שבו התגורר בצ'רנוביץ בשנים 1961–1981 משה אלטמן (ביידיש: משה אַלטמאַן; 8 במאי 1890, ליפקאני, בסרביה, האימפריה הרוסית – 21 באוקטובר 1981, צ'רנוביץ) היה סופר ומשורר יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה אלטמן · ראה עוד »

משה אליעזר בילינסון

משה אליעזר בֶּילינסון (בכתיב ארכאי: בעלינסאָן; ברוסית: Бейленсон; מכונה גם בראשי התיבות: מאב"ן; 1835 – ו' באדר תרס"ח, 8 בפברואר 1908) היה עיתונאי, בעל בית דפוס, סופר וגנאלוג.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה אליעזר בילינסון · ראה עוד »

משה אבינרי

הרב משה רבילסקי (אבינרי) משמאל משה אבינרי (רַבֶּלְסקי; בכתיב ארכאי: ראַבעלסקי) (אסרו חג של פסח תרל"ז אפריל 1877 - ר"ח סיון תש"ד 23 במאי 1944) היה רב ומחנך, מחלוצי הדיבור העברי ברוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה אבינרי · ראה עוד »

משה אביגדור שולוואס

פרופ' משה אביגדור שוּלוַואס (בפולנית: Moszek Awigdor Szulwas; באנגלית: Moses Avigdor Shulvass; 29 ביולי 1909, פלונסק, פולין – 22 באפריל 1988, אוונסטון, אילינוי) היה מחנך והיסטוריון של תולדות עם ישראל, בעיקר יהדות איטליה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה אביגדור שולוואס · ראה עוד »

משה אדרעי (השני)

רבי משה אדרעי, היה רב דרשן, וסופר מרוקאי, מתרגם ומורה לשפות.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה אדרעי (השני) · ראה עוד »

משה אונגרפלד

משה אוּנגֶרפֶלד (10 במרץ 1898 – 2 במרץ 1983) היה מורה, עיתונאי, פובליציסט וסופר, מנהלו הראשון של "בית ביאליק".

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה אונגרפלד · ראה עוד »

משה אוירבך

הרב ד"ר משה אוירבך (יידיש: אויערבאך; ד' באדר א' תרמ"א, 3 בפברואר 1881 – ט' בניסן תשל"ו, 9 באפריל 1976) היה רב ומחנך, ממייסדי החינוך הדתי המודרני בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה אוירבך · ראה עוד »

משה איינהורן

ד"ר משה איינְהוֹרְן (בכתיב יידי: איינהאָרן; באנגלית: Moses Einhorn; 17 בפברואר 1896, וולקוביסק, פלך גרודנו, רוסיה – 9 בפברואר 1966, ניו יורק) היה רופא גסטרואנטרולוג יהודי אמריקאי, מייסדו ועורכו של כתב העת "הרופא העברי".

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה איינהורן · ראה עוד »

משה נאדיר

משה נדיר (בכתיב יידי: משה נאַדיר; באנגלית: Moyshe Nadir) הוא שם העט של יצחק רייז (1885–1943), שהיה סופר יידיש, ומתרגם, הומוריסטן וסאטיריקן יהודי אמריקאי ממוצא גליציאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה נאדיר · ראה עוד »

משה סנה

משה סנה (קליינבוים) (6 בינואר 1909 – 1 במרץ 1972) היה איש ציבור ישראלי, ראש המפקדה הארצית של "ההגנה", הוגה דעות, חבר הכנסת, מנהיג ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה סנה · ראה עוד »

משה סתוי

משה סתוי (סטַבסקי; בכתיב יידי: סטאווסקי) (א' באדר תרמ"ד, פברואר 1884 – 24 ביוני 1964) היה סופר יידי ועברי יליד רוסיה, איש העלייה השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה סתוי · ראה עוד »

משה סטניצר

הרב משה סטניצר (נכתב ביידיש: סטעניצער; נפטר בו' באדר ה'תר"ד) היה צדיק חסידי ומחשובי תלמידי החוזה מלובלין והמגיד מקוזניץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה סטניצר · ראה עוד »

משה סחר

מימין לשמאל: בטי סחר, משה סחר ומשה ברנשטיין, שנות התשעים ציורו של סחר Moments of Madness,כ 2000, המוצג ביד ושם משה סחר (19 בפברואר 1928 - 20 בפברואר 2022) היה פזמונאי, משורר ביידיש ובעברית, מתרגם וצייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה סחר · ראה עוד »

משה פראגר

פראגר בחנוכת הבית של כולל גור בבני ברק, יולי 1969 פראגר עם הרב פנחס הכהן לוין, 1947 פראגר קובע מזוזה בחנוכת הבית של כולל גור בבני ברק, 1969 בסמינר בית יעקב בירושלים. בתמונה גם ראש עיריית ירושלים טדי קולק והרב הלל ליברמן, מנהל הסמינר, 1967 דוד בן-גוריון עונד לפראגר את אות ההגנה, 1964 פראגר בבית ראש הממשלה דוד בן-גוריון עם קבלת האות, 1964 משה פראגר (14 ביוני 1908, ה'תרס"ט - 2 באוקטובר 1984, ו' בתשרי ה'תשמ"ה), סופר ופובליציסט חרדי, עסק בחקר השואה, בייחוד מהפן של הגבורה היהודית הרוחנית שנתגלתה בה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה פראגר · ראה עוד »

משה פרוסטיג

משה פרוסטיג (בכתיב יידי: פֿראָסטיג; 1885, ז'ולקייב – 1928, סן רימו (איטליה)) היה עיתונאי ופובליציסט, מאמריו וחיבוריו השפיעו על הכיוון הרעיוני והמדיני של התנועה הציונית בגליציה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה פרוסטיג · ראה עוד »

משה פוריית

משה פוריית הוא מחברו של הקונטרס דרכי ציון, מדריך לעולה לארץ ישראל בעקבות גזרות ת"ח ות"ט.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה פוריית · ראה עוד »

משה פינקל

משה פינקל (ביידיש: משה פינקעל; ידוע גם כמוריס, ביידיש: מאָריס; 1850–7 ביוני 1904) היה דמות חשובה בראשית ימיו של תיאטרון יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה פינקל · ראה עוד »

משה צבי סגל

הרב פרופ' משה צבי סגל (באנגלית: Moses Hirsch Segal) (ה' בתשרי תרל"ז - י' בטבת תשכ"ח, 23 בספטמבר 1876 - 11 בינואר 1968) היה רב, פרופסור למקרא, פילולוג, חוקר מקרא וספרות עברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה צבי סגל · ראה עוד »

משה קליינמן

מֹשֶׁה קְלַינְמַן (כ"ב בתשרי תרל"א, 17 באוקטובר 1870 – כ"ו בחשוון תש"ט, 28 באוקטובר 1948) היה עיתונאי, וסופר יהודי ציוני שהיה העורך הראשי של השבועון העברי "העולם", עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית מ-1923 ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה קליינמן · ראה עוד »

משה קטן

משה קטן (Paul Klein; 11 ביולי 1920 – 20 בנובמבר 1995) היה ספרן, היסטוריון בלשן ומתרגם שהתמחה בצרפתית עתיקה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה קטן · ראה עוד »

משה קולבק

משה קולבק משה קוּלבַּק (בכתיב יידי: קולבאַק; ברוסית: Моисей Соломонович Кульбак; 1896, סמרגון – 1937, ?) היה משורר, במאי ומחזאי, מתרגם וסופר יידיש, מאבות ספרות היידיש החדשה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה קולבק · ראה עוד »

משה ר' מנדלש

רבי משה בן ישעיה מנחם, הידוע בכינויו ר' משה ר' מֶנדֶל'שׂ (.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה ר' מנדלש · ראה עוד »

משה רפס

משה רפס (1883 וילנה - 1942 גולאג) היה פוליטיקאי יהודי סובייטי ופעיל הבונד ויבסקציה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה רפס · ראה עוד »

משה שמעון אנטוקולסקי

רבי משה שמעון (שימֶל) הכהן אַנטוֹקוֹלסקי (בכתיב יידי: אנטאָקאָלסקי; ברוסית: Антокольский; לעיתים אנטֶקולסקי, אנטעקאָלסקי; כ"א בסיוון תר"י, מאי 1850 (לפי הלוח היוליאני: אפריל), וילנה – מרץ 1911, שם) היה רב, מגיד מישרים וסופר משכיל איש וילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה שמעון אנטוקולסקי · ראה עוד »

משה שנפלד

משה שנפלד (י"ט באייר תרס"ז, 3 במאי 1907 - ח' באלול תשל"ה, 15 באוגוסט 1975) היה פובליציסט, מתרגם ועורך ספרותי חרדי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה שנפלד · ראה עוד »

משה שניידר

הרב חיים משה יהודה (לייב) שניידר (תרמ"ה - כ"ה בכסלו תשט"ו, 1954) היה ראש ישיבת תורת אמת בפרנקפורט ובלונדון.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה שניידר · ראה עוד »

משה שפירא (רב)

הרב משה שפירא (כ"ה באייר ה'תרצ"ה, 28 במאי 1935 - י' בטבת ה'תשע"ז, 7 בינואר 2017) היה הוגה דעות חרדי ליטאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה שפירא (רב) · ראה עוד »

משה שרת

עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק בן יעקב, ויצחק בן-צבי, אברהם אלמליח עומד שני משמאל, בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן) ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משה שרת מבקר בעיר לוד ומכובד בסנדקאות בברית מילה משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (ברוסית: Моисей Черток; 15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה שרת · ראה עוד »

משה שהם (שטיינפלד)

משה שהם (שטיינפלד) (13 בינואר 1887- 17 בספטמבר 1967) היה איש ציבור ובעל בית דפוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה שהם (שטיינפלד) · ראה עוד »

משה לזר (חוקר ספרות ותיאטרון)

משה (ניקולא) לזר (Moshe Lazar; 4 ביולי 1928 – 13 בדצמבר 2012) היה חוקר ספרות ותיאטרון ישראלי, פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב, שהיה הדקאן-המייסד של הפקולטה לאמנויות שלה, ופרופסור לתיאטרון ולספרות באוניברסיטת דרום קליפורניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה לזר (חוקר ספרות ותיאטרון) · ראה עוד »

משה ליפשיץ

משה ליפשיץ עם רפאל אליעז משמאלו, סביבות 1935 משה ליפשיץ (בכתיב היידי הסובייטי: מוישע ליוושיץ; 18 במאי 1894 – 12 באפריל 1940) היה משורר יידי ומחזאי עברי ויידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה ליפשיץ · ראה עוד »

משה לייב ליליינבלום

משה יהודה לייב לִילְיֶינְבְּלוּם (בראשי תיבות: מל"ל; בכתיב יידי: ליליענבלום; ברוסית: Мойше Лейб (Моисей Лев) Гиршевич Лилиенблюм; כ"ט בתשרי תר"ד, 22 באוקטובר 1843, קיידאן, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – ג' באדר א' תר"ע, 12 בפברואר 1910, אודסה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית) היה משכיל וסופר שכתב בעברית, ברוסית וביידיש, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה לייב ליליינבלום · ראה עוד »

משה לייב חשקס

דף ה-8 בינואר 1880 מתוך "ספר היומי" משה לייב חשקס (דאנציג) (בכתיב יידי: חאשקעס; 1830 או 1848 - 15 בדצמבר 1906) היה משורר, סאטיריקן ומחזאי עברי ויידי פורה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה לייב חשקס · ראה עוד »

משה לייב הלפרן

משה לייב הלפרן, דיוקן עצמי, 1927 משה לייב הלפֶּרן (האלפרן; בכתיב יידי: האלפערן; באנגלית: Moyshe-Leyb Halpern; 2 בינואר 1886, זלוטשוב, גליציה – 31 באוגוסט 1932, ניו יורק) היה משורר יידיש מודרניסטי, עורך ומסאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה לייב הלפרן · ראה עוד »

משה טאובה (בלשן)

משה טאובה (נולד ב-1948 בשצ'צ'ין, פולין) הוא בלשן ישראלי, מומחה לשפות סלאביות, פרופסור אמריטוס לבלשנות באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה טאובה (בלשן) · ראה עוד »

משה טננבוים

רבי משה טננבוים רבי משה טננבוים (בכתיב יידי: טענענבוים; (ה'תרמ"ו - ה'תש"ד (1886–1944)) היה רבה של מילדוי-ספשי (כיום: Moldava nad Bodvou)), שבסלובקיה, במשך שלושים שנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה טננבוים · ראה עוד »

משה טייף

משה טייף (ברוסית: Моисей Соломонович Тейф; 9 באפריל 1904 מינסק – 23 בדצמבר 1966 מוסקבה) היה סופר ומתרגם יהודי-סובייטי, כתב ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה טייף · ראה עוד »

משה טייטלבוים

רבי משה טייטלבוים (ה"ברך משה", י"ב בחשוון ה'תרע"ה, 1 בנובמבר 1914 – כ"ו בניסן ה'תשס"ו, 24 באפריל 2006) היה האדמו"ר מסאטמר משנת ה'תש"מ ועד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה טייטלבוים · ראה עוד »

משה טייטלבוים (ישמח משה)

ציון הישמח משה והרבנית רבי משה טייטלבוים (ה'תקי"ט 1758 − כ"ח בתמוז ה'תר"א, 1841) היה הרב של קהילת יהודי אוהעל בשאטוראליאויהיי שבהונגריה, מראשי מפיצי החסידות בהונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה טייטלבוים (ישמח משה) · ראה עוד »

משה זמירי

משה זמירי (7 באפריל 1900- 27 באוקטובר 1953) היה ממקימי חבורת "חברה טראסק" התל אביבית וממייסדי חבורת הרועים בשיח' אבריק.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה זמירי · ראה עוד »

משה זאב פלינקר

משה זאב פלינקֶר (Flinker; תרפ"ז 9 באוקטובר 1926, האג – תש"ד, 1944, אושוויץ) היה נער יהודי הולנדי שחיבר בימי השואה יומן אישי בעברית וחשף בפני קוראים רבים בעשורים שלאחר מכן את התמודדויות נער דתי עם שאלות אמוניות בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה זאב פלינקר · ראה עוד »

משה זכות

רבי משה בן מרדכי זַכּוּת (ידוע בכינויו הרמ"ז) (אמסטרדם, שפ"ה 1625? – מנטובה, ט"ז בתשרי ה'תנ"ח, 1 באוקטובר 1697) היה רב, מקובל, ומשורר יהודי ממוצא פורטוגזי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה זכות · ראה עוד »

משה זילברפרב

מצבת קברו של זילברפרב בבית הקברות היהודי בוורשה. משה זילברפרב (ביידיש: זילבערפאַרב, ברוסית: Моисей Зильберфарб; 1876 – 19 במרץ 1934) היה איש ציבור ופעיל תרבות יהודי, כיהן כשר לענייני יהודים בממשלת הרפובליקה העממית של אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה זילברפרב · ראה עוד »

משה בסוק

משה בָּסוֹק (בכתיב יידי: משה באסאָק; 26 ביולי 1907, ט"ו באב תרס"ז – 19 בפברואר 1966, כ"ט בשבט תשכ"ו) היה משורר, מתרגם ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה בסוק · ראה עוד »

משה ברנשטיין

משה ברנשטיין בזמן עבודתו, 1967. משה ברנשטיין משה (מוישל'ה) ברנשטיין (15 באוגוסט 1920 – 8 בדצמבר 2006) היה צייר, מאייר ומשורר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה ברנשטיין · ראה עוד »

משה ברסלבסקי

משה ברסלבסקי משה בּרַסלַבסקי (9 בינואר 1903, י' בטבת תרס"ג – 1 בנובמבר 1961, א' בכסלו תשכ"ב) היה איש הקיבוץ, סופר והיסטוריון, כותב סדרת ספרים על ההיסטוריה של תנועת הפועלים הארצישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה ברסלבסקי · ראה עוד »

משה ברגובסקי

משה בֶּרֶגוֹבסקי (בכתיב יידי: בערעגאָווסקי; ברוסית: Моисей Яковлевич Береговский; 28 בדצמבר 1892 – 12 באוגוסט 1961) היה חוקר ואספן של מוזיקה יהודית אשכנזית במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה ברגובסקי · ראה עוד »

משה ברודרזון

משה ברודרזון, איור מאת ארתור שיק (1920) מימין לשמאל: אלתר קציזנה, פרץ מרקיש, משה ברודרזון משה ברודרזון (בכתיב יידי: משה (מוישה) בראָדערזאָן; ברוסית: Моше Бродерзон (לעיתים Мойше או Моисей); 23 בנובמבר 1890, מוסקבה – 17 באוגוסט 1956, ורשה) היה משורר, מחזאי ומנהל תיאטרון יידיש בפולין שלפני מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה ברודרזון · ראה עוד »

משה ברייטברד

משה ברייטבּרד מספרי אברהם בן שושן, ירושלים, ת"ש משה ברייטברד (1883 – 1947) היה פעיל אגודת "מפיצי השכלה" בלטביה, חבר בהנהגת הסתדרות המורים העבריים, מחנך, מורה לעברית ומחבר ספר דקדוק לתלמידים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה ברייטברד · ראה עוד »

משה בתיבה (שיר)

מֹשֶׁה בַּתֵּבָה (ידוע במילותיו הראשונות: דּוּמָם שָׁטָה) הוא שיר ילדים עברי מאת קדיש סילמן.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה בתיבה (שיר) · ראה עוד »

משה ביק

משה בִּיק (1899 – כ"ח בניסן תשל"ט, 25 באפריל 1979) היה מלחין עממי, מורה לזמרה, מעבד מוזיקלי ומנצח מקהלות ישראלי, איש חיפה, מחברם של עשרות לחנים עממיים ומאבות מקהלות הפועלים בארץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה ביק · ראה עוד »

משה גרשנזון

משה ינקלביץ' גרשנזון, או ברוסית: מויסיי יעקבלביץ' גרשנזון היה מחזאי, סאטיריקן, משורר, במאי, שחקן תיאטרון ומחבר משלים יהודי-אוקראיני, בשפה יידיש, שפעל בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה גרשנזון · ראה עוד »

משה גרוסמן

משה גרוסמן משה גרוסמן (גם: גרוסמאן) (בכתיב יידי: גראָסמאַן; 3 באפריל 1904 – 27 בספטמבר 1961) היה סופר ועיתונאי יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה גרוסמן · ראה עוד »

משה גולדמן (מלחין)

משה צבי גולדמן (תשי"ב, 1952 – כ"ב באדר ה'תש"ע, 8 במרץ 2010) היה מלחין ומפיק מוזיקלי חסידי, חסיד באבוב ובעל המנגן של החצר.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה גולדמן (מלחין) · ראה עוד »

משה גולדבלט

משה גולדבלט (יידיש: משה גאָלדבלאַט; 16 בדצמבר 1896 הרצה בסרביה - 1974 חיפה) היה שחקן ובמאי תיאטראות יהודי-יידי-רוסי-צועני.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה גולדבלט · ראה עוד »

משה גיאת

משה גיאת (נולד ב-29 באוגוסט 1955) הוא זמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה גיאת · ראה עוד »

משה דנישבסקי

רבי משה דַנִישֶׁבְסְקִי (ביידיש: דאנושעווסקי; בכתב קירילי: Данишевский; ה'תק"ץ, 1830, סמרגון - ה'תר"ע, 1910, סלובודקה) היה רב ליטאי, רבה של סלובודקה, מנהלה הראשי וממייסדיה של ישיבת כנסת בית יצחק, ומחבר הספר "באר משה".

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה דנישבסקי · ראה עוד »

משה דלוז'נובסקי

משה דלוז'נובסקי (דלוזשנאווסקי; בפולנית: Moszek Dłużnowski; 1903–1977) היה עיתונאי, סופר ומחזאי יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה דלוז'נובסקי · ראה עוד »

משה דוד גיסר

משה דוד גִיסֶר (בכתיב יידי: גיסער; בספרדית: Moshe David Guiser; 1893, ראדום, פולין – 19 באפריל 1952, סנטיאגו, צ'ילה) היה משורר, עיתונאי, סופר, מבקר ועורך יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה דוד גיסר · ראה עוד »

משה יהושע יהודה לייב דיסקין

הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין (מכונה המהרי"ל דיסקין והרב מבריסק) (י' בכסלו ה'תקע"ט, 1818 – מוצאי שבת ליל כ"ט בטבת ה'תרנ"ח, 22 בינואר 1898) היה רב ופוסק, מרבני ירושלים בסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה יהושע יהודה לייב דיסקין · ראה עוד »

משה יוסף אולגין

משה יוסף אולגין, בשמו האמיתי משה יוסף נובומיסקי (ביידיש משה יוסף אָלגין, ברוסית:Ольгин, ובהתאמה -Новомейский או Моше Иосеф Новомисский, באנגלית: Moissaye Joseph Olgin 24 במרץ 1878 - 22 בנובמבר 1939 היה סופר, מבקר ספרות, עורך ועיתונאי יהודי בשפת היידיש, יליד אוקראינה, פעיל בתנועת הפועלים והקומוניסטית ברוסיה והחל משנת 1915 בארצות הברית. השתמש לתקופה גם בשם העט "יוסף נוימן". אולגין נמנה עם מייסדיהם של "מפלגת הפועלים" של ארצות הברית ושל העיתון ביידיש "מאָרגן פרייהייט" ("The Morning Freiheit"), שאותו ערך בשנים 1939-1922.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשה יוסף אולגין · ראה עוד »

משולם זושא מאניפולי

רבי משולם זוסיל מאניפולי (בכתיב יידי: אניפאלי; ידוע בכינוי "הרבי ר' זוּשֶׁא"; ה'ת"ץ, 1730 – ב' בשבט ה'תק"ס, 28 בינואר 1800) היה צדיק חסידי בהאנופיל שבגליציה בראשיתה של תנועת החסידות, תלמידו של המגיד ממזריטש ואחיו של רבי אלימלך מליז'נסק.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשולם זושא מאניפולי · ראה עוד »

משולם גרינברגר

משולם גרינברגר הוא זמר ומלחין חסידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשולם גרינברגר · ראה עוד »

משוגע (להקה)

משוגע (Meshuggah) היא להקת פרוגרסיב מטאל שנוסדה ב-1987 בשוודיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשוגע (להקה) · ראה עוד »

מתתיהו מינץ

מתתיהו מינץ בברגן, נורווגיה מתתיהו מינץ (י"ג בחשוון ה'תרפ"ד, 23 באוקטובר 1923 – כ' בשבט ה'תשע"ז, 16 בפברואר 2017) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל וראש המכון לחקר הציונות באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יידיש ומתתיהו מינץ · ראה עוד »

מתתיהו רוזין

קברו של מתתיהו רוזין בבית העלמין נחלת יצחק מתתיהו רוזין (1916 – 1 במאי 1950) היה זמר פזמונים, בדרן, מגיש ושחקן עברי בתל אביב בימי היישוב.

חָדָשׁ!!: יידיש ומתתיהו רוזין · ראה עוד »

מתתיהו לזרסון

פרופסור לזרסון, 1936 פרופ' מתתיהו לזרסון (1 בפברואר 1887 – 1 בדצמבר 1951) היה פרופסור למשפטים ממייסדי בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומתתיהו לזרסון · ראה עוד »

מתחם לביא

מתחם לביא הוא מתחם מעונות פועלים שהוקם בעיר גבעתיים בין השנים 1935–1937.

חָדָשׁ!!: יידיש ומתחם לביא · ראה עוד »

מתוך קרירות ואיתנות

זאב זבוטינסקי אב"א אחימאיר סוניה אחימאיר עם אברהם סטבסקי משמאל וצבי רוזנבלט מימין, לאחר שחרורם מן הכלא. על השולחן דיוקנו של סנגורם הוראס סמואל. מתוך קרירות ואיתנות (המקור ביידיש: קאלט און פעסט) הוא מאמרו של זאב ז'בוטינסקי שנכתב כנגד האשמת אנשי התנועה הרוויזיוניסטית ו"ברית הבריונים" ברצח חיים ארלוזורוב.

חָדָשׁ!!: יידיש ומתוך קרירות ואיתנות · ראה עוד »

מתיסיהו

מתיסיהו בהופעה, 2006 מתיסיהו בהופעה, 2010 מתיסיהו בהופעה, 2014 מת'יו פול מילר (באנגלית: Matthew Paul Miller; נולד ב-30 ביוני 1979), או בשמו היהודי מתתיהו שאול מילר, הוא זמר יהודי אמריקאי, שם הבמה "מתתיהו" נהגה על־פי ההגייה אשכנזית, קרי מתיסיהו, Matisyahu, בהברה ספרדית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומתיסיהו · ראה עוד »

מלך ראוויטש

זכריה חנא בֶּרגנֶר (ביידיש: זכריה־חנא בערגנער; 7 בנובמבר 1893, ראדימנו, גליציה – 20 באוגוסט 1976, מונטריאול, קוויבק, קנדה), שנודע בשם העט מלך ראַוויטש (רָבִיץ'), היה משורר יידיש, עורך, מבקר ומספר.

חָדָשׁ!!: יידיש ומלך ראוויטש · ראה עוד »

מלך למפדוזה

"מלך למפדוזה" (ביידיש: דער קעניג פון לאמפעדיסא; באנגלית: The King of Lampedusa) הוא מחזה מאת שמואל הרנדורף, שנכתב בשנת 1943 בעקבות מקרה אמיתי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומלך למפדוזה · ראה עוד »

מלך זגורודסקי

אלימלך (מלך) זָגוֹרוֹדְסקי (זגור) (בכתיב המקורי (היידי): זאַגאָראָדסקי; בכתב לטיני: Zagorodsky; 1 בדצמבר 1868, כ"ז בכסלו ה'תרכ"ט, פיהוסט, פלך מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 23 בספטמבר 1953, י"ד בתשרי תשי"ד, תל אביב) היה פעיל ציוני ואגרונום ארצישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומלך זגורודסקי · ראה עוד »

מלך השדות

מלך השדות (ביידיש: דער קעניג פון די פעלדער) הוא ספרו האחרון של חתן פרס נובל יצחק בשביס-זינגר.

חָדָשׁ!!: יידיש ומלך השדות · ראה עוד »

מלאכים באמריקה

מלאכים באמריקה: פנטזיה הומוסקסואלית על נושאים לאומיים (אנגלית: Angels in America: A Gay Fantasia on National Themes, מכונה בקצרה: "מלאכים באמריקה") הוא מחזה, בן שבע שעות, המחולק לשני חלקים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומלאכים באמריקה · ראה עוד »

מלאכים באמריקה (מיני-סדרה)

מלאכים באמריקה (אנגלית: Angels in America) היא מיני סדרת טלוויזיה של HBO שעלתה לשידור ב-2003 המבוססת על מחזה בעל אותו שם זוכה פרס הפוליצר, שנכתב בידי טוני קושנר.

חָדָשׁ!!: יידיש ומלאכים באמריקה (מיני-סדרה) · ראה עוד »

מלדזייצ'נה

מַלַדְזְיֵיצְ'נַה (בבלארוסית: Маладзе́чна או Маладэчна, מלדצ'נה; ברוסית: Молодечно, מולודצ'נו; בפולנית: Mołodeczno, מולודצ'נו; ביידיש: מאָלאָדעטשנע) היא בירת מחוז משנה מלדזייצ'נה במחוז מינסק בבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ומלדזייצ'נה · ראה עוד »

מלון אמדורסקי

רחבת שער יפו, הבניין בצד ימין הוא מלון אמדורסקי המלון במבט משער יפו, ראשית המאה ה-20 פרסומת למלונות אמדורסקי, ראשית המאה ה-20 מלון פטרה כיום מלון אמדורסקי (בפרסומים שונים נקרא גם מלון מרכזי, מלון מרכז, מלון המרכז ומלון צנטרל) היה בית מלון בירושלים בבעלותו של ירחמיאל אמדורסקי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומלון אמדורסקי · ראה עוד »

מלכה אפלבוים

מלכה אפלבוים (ביידיש: מלכה אפעלבוים; 22 במאי 1908 -?) הייתה עיתונאית ומשוררת ילידת פולין אשר עברה לברזיל, שם כתבה ויצרה ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ומלכה אפלבוים · ראה עוד »

מלכה לוקר

ברל בשנות ה-50 מלכה לוֹקֶר (בכתיב יידי: לאָקער; 22 בנובמבר 1887, קיטוב, גליציה – 18 בנובמבר 1990, ירושלים) הייתה משוררת יידיש, חוקרת ספרות ומתרגמת.

חָדָשׁ!!: יידיש ומלכה לוקר · ראה עוד »

מלכה חפץ-טוזמאן

מלכה חפץ-טוזמאן (סביבות 1896 – 1987) הייתה משוררת אמריקאית, ילידת רוסיה, שכתבה ברוסית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומלכה חפץ-טוזמאן · ראה עוד »

מטפחת ספרים

מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).

חָדָשׁ!!: יידיש ומטפחת ספרים · ראה עוד »

מז'יבוז'

מז'יבוז' (באוקראינית: Меджибіж (מֶדְז'יבּיז'); בפולנית: Międzybóż (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ביידיש: מעזשביזש) היא עיירה (בעבר שטעטל) במחוז משנה לטיצ'ב שבמחוז חמלניצקי באוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומז'יבוז' · ראה עוד »

מז'ייקיאי

מז'ייק (מז'ייקיאי) (ביידיש: מאַזשייק) היא מרכז מנהלי של הרשות המקומית מז'ייקיאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומז'ייקיאי · ראה עוד »

מזא"ה

מזא"ה הוא שם משפחה יהודי אשכנזי שפירושו ראשי התיבות של מזרע אהרון הכהן.

חָדָשׁ!!: יידיש ומזא"ה · ראה עוד »

מזצ'אט

מזצ'אט (בהונגרית: Mezőcsát; ביידיש: מעזא-טשאטה) היא עיר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומזצ'אט · ראה עוד »

מזריטש

אנדרטה ליהודי מז'יריץ שנספו בשואה, בבית הקברות בחולון מֶז'יריטש (ביידיש: מעזשיריטש; באוקראינית: Великі Межирічі, וליקי מז'יריצ'י; בפולנית: Międzyrzecz korecki, מיינדזיז'ץ' קורצקי) היא עיירה באוקראינה, כ-19 ק"מ ממערב לקורץ וכ-40 ק"מ ממזרח לרובנו.

חָדָשׁ!!: יידיש ומזריטש · ראה עוד »

מזל טוב

עוגה עם הכיתוב מזל טוב "מזל טוב" היא ברכה בעברית המקובלת אצל יהודים כדי להביע איחולים לאירוע משמח ומשמעותי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומזל טוב · ראה עוד »

מחנה העקורים אשווגה

מחנה העקורים אשווגה (בגרמנית: Eschwege) היה מחנה עקורים באשווגה אזור פרנקפורט בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומחנה העקורים אשווגה · ראה עוד »

מחנה העקורים ברגן-בלזן

ימי השחרור, 17/18 באפריל 1945, מחנה הריכוז ברגן-בלזן מחנה העקורים ברגן-בלזן היה מחנה עקורים לפליטים (ולאחר מספר חודשים - ליהודים בלבד) לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומחנה העקורים ברגן-בלזן · ראה עוד »

מחנה הריכוז פוסטקוב

מחנה הריכוז פוסטקוב (בכתיב יידי פוסטקאוו, בגרמנית: היידלאגר) היה מחנה ריכוז של כוחות הכיבוש הנאציים, שהיה ממוקם ליד העיר דמביצה (בפולנית: Dębica; ביידיש: דעמביץ) בפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ומחנה הריכוז פוסטקוב · ראה עוד »

מחנה הריכוז קלוגה

מפת מחנות ריכוז והשמדה בשואה מחנה קלוגה היה מחנה ריכוז ליד העיירה קלוגה (אסטונית: Klooga) בנפה הכפרית קיילה (אסטונית: Keila) שבמחוז האריו, במרחק של כ-50 ק"מ מערבית לטאלין בירת אסטוניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומחנה הריכוז קלוגה · ראה עוד »

מחקרים גנטיים על יהודים

מחקרים גנטיים על יהודים הוא תחום מחקר השייך לדיסציפלינת הגנטיקה של אוכלוסיות.

חָדָשׁ!!: יידיש ומחקרים גנטיים על יהודים · ראה עוד »

מחזמר

"הנוכל השחור", שיש המגדירים אותו כמחזמר הראשון מחזמר או תיאטרון מוזיקלי (ברבים: מַחֲזַמְרִים; מקובל: מחזות זמר) הוא הצגת תיאטרון המשלבת שירים, דיאלוגים, משחק וריקוד.

חָדָשׁ!!: יידיש ומחזמר · ראה עוד »

מחוז אוטנה

מחוז אוטנה (בליטאית: Utenos apskritis; ביידיש ובעברית: מחוז אוטיאן) הוא אחד מעשרת מחוזות ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ומחוז אוטנה · ראה עוד »

מחכים לסורקין

מחכים לסורקין הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 2013 בבימויו של יונתן פז, עם עמי סמולרצ'יק ואורי הוכמן בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומחכים לסורקין · ראה עוד »

מגנוס קרינסקי

אברהם אוֹסטשֶגה מַגנוּס (מָנוּס) (יעקב מאיר) קְרִינסקי; 1863 – 18 באוקטובר 1916) היה פדגוג ומחנך, מו"ל ומדפיס, סופר ועורך עברי ויידי בפולין הרוסית. מייסד דפוס "האור" והוצאות הספרים העברית "האור" והיידית "ביכער פֿאַר אַלע" ('ספרים לכול') בוורשה, מחבר ספרי לימוד עבריים פופולריים, מייסד הגימנסיה היהודית הראשונה בוורשה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומגנוס קרינסקי · ראה עוד »

מגפת הקורונה בחברה החרדית

במגפת הקורונה ב-2020, החברה החרדית הייתה לאחת החברות שנפגעו ברמה הקשה ביותר מן המגפה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומגפת הקורונה בחברה החרדית · ראה עוד »

מגבעת קנייטש

מגבעת קנייטש חבר הכנסת אורי מקלב חובש מגבעת קנייטש מגבעת קנייטש (קנייטש ביידיש "קמט"; במקור מגרמנית: knautsch) הוא תת-סוג של כובע פדורה שגברים חרדים מהזרם הליטאי, הספרדי וחסידי חב"ד נוהגים לחבוש.

חָדָשׁ!!: יידיש ומגבעת קנייטש · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: יידיש ומגילת אסתר · ראה עוד »

מגילת השואה

מגילת השואה הן שמן של מספר יצירות ספרותיות, שנכתבו במטרה לשמר את זכר השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומגילת השואה · ראה עוד »

מגילת הגדוד

זאב ז'בוטינסקי אב"א אחימאיר יוסף טרומפלדור מגילת הגדוד (בניקוד: מְגִלַּת הַגְּדוּד) הוא חיבורו של המנהיג הציוני זאב ז'בוטינסקי המספר על הקמת הגדוד העברי ה-38 על ידי המחבר ויוסף טרומפלדור כיחידה שלובה בצבא הבריטי והתנהלותו במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה עד סיומה של מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומגילת הגדוד · ראה עוד »

מגיד דבריו ליעקב

מגיד דבריו ליעקב הוא ספר חסידות המכיל לקוטי אמרים מהרב המגיד ממעזריטש שלוקטו ונאספו על ידי תלמידו המגיד מלוצק.

חָדָשׁ!!: יידיש ומגיד דבריו ליעקב · ראה עוד »

מדעי הרוח הדיגיטליים

מדעי הרוח הדיגיטליים (באנגלית: Digital Humanities) הם שדה מחקר, הוראה ויצירה, המצוי בממשק שבין מחשוב לבין תחומי מדעי הרוח השונים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומדעי הרוח הדיגיטליים · ראה עוד »

מדרש פטירת משה

מדרש פטירת משה הוא אחד מהמדרשים הקטנים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומדרש פטירת משה · ראה עוד »

מדריגות

מדריגות הוא אלבום של הזמר החסידי-אמריקאי שמילי אונגר.

חָדָשׁ!!: יידיש ומדריגות · ראה עוד »

מדי צה"ל

צל"ש אלוף פיקוד ואות מלחמת לבנון השנייה) מדי צה"ל הם המדים הנהוגים בצבא הגנה לישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ומדי צה"ל · ראה עוד »

מדיניות לשונית בישראל

שלט במשרד הפנים/המשרד לקליטת העלייה בקריית הממשלה בחיפה. מלמעלה למטה: עברית, ערבית, אנגלית ורוסית.המדיניות הלשונית של מדינת ישראל טרם הוגדרה באופן חד-משמעי על ידי הכנסת.

חָדָשׁ!!: יידיש ומדיניות לשונית בישראל · ראה עוד »

מה יפית

"מַה יָּפִית" הוא זמר הנמצא בסידור ומיועד להיות מושר בסעודת ליל שבת.

חָדָשׁ!!: יידיש ומה יפית · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מואסיר סקליאר

מואסיר ג'יימה סקליאר (בפורטוגזית: Moacyr Scliar; 23 במרץ 1937 – 27 בפברואר 2011) היה סופר ורופא יהודי ברזילאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומואסיר סקליאר · ראה עוד »

מונסטרישץ'

מונסטרישץ' (באוקראינית: Монастириська, בפולנית: Monasterzyska, ביידיש: מאנאסטריטש) היא עיירה ויחידה מנהלית במחוז טרנופול, אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומונסטרישץ' · ראה עוד »

מונסטירשצ'ינה

מונסטירשצ'ינה (בעברית נכתב גם מונסטירשינה; ברוסית: Монасты́рщина; ביידיש: אמנאשטירשצינא) היא עיירה (יישוב בסגנון עירוני) במחוז סמולנסק שבמערב רוסיה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומונסטירשצ'ינה · ראה עוד »

מונסי

מונסי או מאנסי (באנגלית: Monsey) הוא יישוב במחוז רוקלנד שבמדינת ניו יורק בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומונסי · ראה עוד »

מוני עובדיה

סלומונה מוני עובדיה ׁ(באיטלקית: Moni Ovadia, נולד ב-1946 בפלובדיב, בולגריה) הוא שחקן תיאטרון, זמר מוזיקת פולק, מחזאי ומלחין יהודי-איטלקי, יליד בולגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוני עובדיה · ראה עוד »

מוניקה ורדימון

מוניקה ורדימון בהצגה "ספסל הזהב", ביחד עם אילן דר ויעקב בודו, תיאטרון יידישפיל בהצגה "האוצר של נפוליון", יידישפיל הצגה "ווער יז ווער", יידישפיל בהצגה "ספסל הזהב" בהצגה "כוכבים נוצצים", יידישפיל בתפקיד הצועניה בהצגה "מסעות בנימין השלישי, יידישפיל מוניקה ורדימון וענת עצמון בסיבוב הופעות באיטליה עם ההצגה "אחיות פארי" של תיאטרון יידישפיל בהצגה "הערשעלע אסטראפאליער", יידישפיל בהצגה "האוצר של נפוליון", יידישפיל מוניקה ורדימון (נולדה ב-1949) היא שחקנית וזמרת בתיאטרון יידישפיל.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוניקה ורדימון · ראה עוד »

מוספית

בבלשנות, מוּסָפִית היא מורפמה המתווספת לבסיס המילה ולאותיות השורש שלה, ובכך מתאימה את משמעותה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוספית · ראה עוד »

מוסקו אלקלעי

מוסקו אלקלעי (10 במרץ 1931 – 1 באפריל 2008) היה שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי, חתן פרס אופיר על מפעל חיים ויו"ר אמ"י.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוסקו אלקלעי · ראה עוד »

מוסטי ויילקיה

מוסטי ויילקיה (באוקראינית: Великі Мо́сти, ויילקי מוסטי; בפולנית: Mosty Wielkie; ביידיש: גרויס־מאָסטע או מאָסט) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, לצד נהר ראטה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוסטי ויילקיה · ראה עוד »

מוסדות אהלי תורה

אהלי תורה (בשם המלא: אהלי תורה אהלי מנחם – מוסד חינוך על טהרת הקודש; באנגלית: Oholei Torah) הוא רשת לימודים של חסידות חב"ד בשכונת קראון הייטס, המונה גני ילדים, תלמוד תורה, ישיבה קטנה וגדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוסדות אהלי תורה · ראה עוד »

מועדון החמאם

מועדון החמאם ביפו היה מוסד תרבותי בולט בחיי התרבות של מדינת ישראל בשנות ה-60 של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומועדון החמאם · ראה עוד »

מוצא

בתי שכונת מוצא המודרנית במבט מכיוון "סיבוב מוצא" תיאור אוהד של מתיישבי מוצא בעיתון הצבי, 1908 תמונה מימין: הדרך לירושלים - עד היום: בצד שמאל המבנה: תמונה משמאל חגיגת תושבים בשנים 1893–1895 ברוזה, 1912 מוצא (או מוצא תחתית) היא שכונה בירושלים הממוקמת בהרי ירושלים, בפאתיה המערביים של הבירה, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים, בעבר הייתה מושבה חקלאית עצמאית, ומשנת 1993 צורפה לירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוצא · ראה עוד »

מוצאי חג (אלבום)

מוצאי חג הוא אלבום של המוזיקאית והזמרת הישראלית חוה אלברשטיין, שיצא לאור בשנת 2003.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוצאי חג (אלבום) · ראה עוד »

מוקצ'בו

בית העירייה טירת מונקאץ טירת מונקאץ אנדרטה לזכר יהודי מונקאץ' שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון מוקצ'בו (באוקראינית: Мукачево; בסלובקית: Mukačevo; בהונגרית: Munkács, מונקאץ'; בגרמנית: Munkatsch; ביידיש: מונקאטש, קרי "מוּנקאץ'") היא עיר הבירה של נפת מוקצ'בו במחוז זקרפטיה שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוקצ'בו · ראה עוד »

מורגנטאו

מוֹרגֶנטַאוּ (בגרמנית: Morgenthau), ובצורה היידית מוֹרגֶנטוֹי, הוא שם משפחה שפירושו "טל בוקר".

חָדָשׁ!!: יידיש ומורגנטאו · ראה עוד »

מורה הנבוכים

הספר "מורה הנבוכים" (נקרא גם: "מורה נבוכים") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12 כדי לתת מענה לספקות ותהיות שמתעוררות לאדם המאמין שהוא גם אדם רציונלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומורה הנבוכים · ראה עוד »

מורובנייה קורילובצי

מורובנייה קורילובצי (באוקראינית: Муровані Курилівці (מורובני קוריליבצי); בפולנית: Murowane Kuryłowce (מורובנה קורילובצה); ברוסית: Мурованые Куриловцы) היא עיירה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומורובנייה קורילובצי · ראה עוד »

מוריס רוזנפלד

יעקב אפשטיין משנת 1902 מוריס רוזנפלד (בכתיב יידי: מאָריס ראָזענפעלד; באנגלית: Morris Rosenfeld), שנולד בשם משה יעקב אלטר (28 בדצמבר 1862 – 22 ביוני 1923), היה משורר יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוריס רוזנפלד · ראה עוד »

מוריס שוורץ

מוריס שוורץ (נולד בשם אברהם משה שוורץ, באנגלית: Maurice Schwartz; 18 ביוני 1890 – 10 במאי 1960) היה שחקן, במאי ותסריטאי יהודי-אמריקני יליד רוסיה, מגדולי התיאטרון והקולנוע בשפת היידיש. מנהל "תיאטרון היידיש האמנותי" בניו יורק, אותו ייסד ב-1918. שוורץ שיחק גם בשפה האנגלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוריס שוורץ · ראה עוד »

מוריס וינצ'בסקי

מ. ווינטשעווסקי, איור משנת 1917 מוריס וינצֶ'בסקי (וינטשבסקי) (ביידיש: מאָריס ווינטשעווסקי; באנגלית: Morris Winchevsky; 1856, יאנובה, רוסיה (ליטא) - 1932, ניו יורק) היה משורר יידיש חשוב, אידאולוג סוציאליסטי, עיתונאי ופולמוסן שהיה גם קומוניסט, מתרגם ליידיש ומסאי עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוריס וינצ'בסקי · ראה עוד »

מושבת הילדים במלחובקה

מארק שאגאל (עם הרגל על המדרגה הנמוכה ביותר) עם שאר המחנכים וחלק החניכים של בית היתומים במלחובקה. שנת 1920 או 1921 מושבת הילדים היהודית לדוגמה ע"ש האינטרנציונל השלישי במָלַחוֹבְקָה (ביידיש: ייִדישע מוסטערדיקע קינדער־קאָלאָניע אױפֿן נאָמען פֿונעם דריטן אינטערנאַציאָנאַל אין מאַלאַכאָװקע; ברוסית: Еврейская образцово-показательная детская коммуна имени III Интернационала в Малаховке) הייתה מוסד חינוכי יידישיסטי סובייטי שפעל בין 1919 ל-1938 בחבל מוסקבה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומושבת הילדים במלחובקה · ראה עוד »

מושית השבע

מושית השבע - מבט חזיתי מזדווגות זחל מושית השבע מושית השבע נפוצה גם בישראל מוֹשִׁית הַשֶּׁבַע (שם מדעי: Coccinella septempunctata - מילולית: "ארגמנית שבע הנקודות"; מכונה "פרת משה רבנו") היא מין חיפושית בעלת גלגול מלא בסוג Coccinella שבמשפחת המושיתיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומושית השבע · ראה עוד »

מולי פיקון

מולי פיקון בהופעה בפני חיילים בשנת 1945 מוֹלִי פִּיקוֹן (ההטעמה בהברה האחרונה: פיקון; בכתיב יידי: מאָלי פּיקאָן; בכתיב אנגלי: Molly Picon; 28 בפברואר 1898 – 5 באפריל 1992, לנקסטר, פנסילבניה) הייתה שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה יהודייה-אמריקאית, ופזמונאית פורה ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ומולי פיקון · ראה עוד »

מולייטאי

מולייטאי (בפולנית: Malaty, ביידיש: מאַליאַט) היא עיר בחבל אוקשטאיטייה ומרכז מנהלי של הרשות המקומית מולייטאי במחוז אוטנה שבמזרח ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ומולייטאי · ראה עוד »

מוטקה חב"ד

כריכת המהדורה ה-11 של קובץ הבדיחות של מוטקה חב"ד (ניו יורק: היברו פאבלישינג קומפאני, 1911) מרדכי (מוֹטקֶה) חב"ד (לעיתים נכתב: כאַבּאַד) (1820, וילנה – 1880, שם) היה בדחן יידיש בווילנה וגיבור בדיחות ידוע.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוטקה חב"ד · ראה עוד »

מוטל סקציאר

מוטל סקציאר (ביידיש: מאָטל סאַקציער; 11 בינואר 1907–1987) היה משורר יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוטל סקציאר · ראה עוד »

מוטל בן פייסי החזן

עטיפת הספר בשפת המקור"מוטל בן פייסי החזן" (ביידיש: מאׇטל פייסע דעם חזנס) הוא הרומן האחרון של קלאסיקון ספרות יידיש שלום עליכם.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוטל בן פייסי החזן · ראה עוד »

מוטל גרוביאן

מוטל גרוּבִּייַאן (גם מרדכי גרובייאן ומַאטווֶי גרובייאן) (ברוסית: Матвей Михайлович Грубиян) (12 ביוני 1909, סוקולובקה, אואזד ואסילקוב, מאלורוסיה, האימפריה הרוסית - 8 בפברואר 1972, מוסקבה, ברית המועצות) היה משורר יידיש, עורך ועסקן תרבות יידיש קומוניסטי, שניצל מהמשטר הסובייטי ושרד.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוטל גרוביאן · ראה עוד »

מוטלה (בלארוס)

מוֹטֶלֶה (בבלארוסית: Моталь, מוטאל; ביידיש: מאָטעלע; ברוסית: Мотоль, מוטול) היא עיירה במחוז ברסט בבלארוס, השוכנת על נהר יַסֶלְדָה, באזור ביצות פריפייט, כ-30 ק"מ ממערב לעיר פינסק.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוטלה (בלארוס) · ראה עוד »

מוטי אברבוך

מוטי אברבוך (נולד בכ"ד באייר ה'תש"ח, 2 ביוני 1948) הוא מחזאי, במאי תיאטרון, סופר ומורה ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוטי אברבוך · ראה עוד »

מוטי אילוביץ

מוטי אילוביץ (או בהגייה יידית: מאטי אילאוויטש) הוא משורר, זמר-יוצר, מלחין וגראמער חסידי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוטי אילוביץ · ראה עוד »

מוטי גלעדי

מוטי גלעדי בסרטו של יעקב גולדווסר, "מעבר לים", 1991 מוטי (מרדכי) גלעדי (נולד ב-18 בדצמבר 1946) הוא שחקן, קומיקאי, פזמונאי וזמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוטי גלעדי · ראה עוד »

מוטי וולקנברוך מתעורר לחיים

מוטי וולקנברוך מתעורר לחיים (במקור בגרמנית: Wolkenbruchs wunderliche Reise in die Arme einer Schickse (מסעו המופלא של וולקנברוך לזרועותיה של שיקסה)) – סרט קומדיה שווייצרי בבימוי מיכאל שטיינר.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוטי וולקנברוך מתעורר לחיים · ראה עוד »

מוזסוויל

איכרים יהודים במושבה, סביבות 1890 מוזסוויל (בספרדית: Moisés Ville, מבוטא: "מויסס ויז'ה", ביידיש: מאָזעסוויל), היא עיירה בארגנטינה, הראשונה ממושבות הברון הירש בארגנטינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוזסוויל · ראה עוד »

מוזלמן

מוזלמנים שניצלו פסל של מוזלמן באתר מחנה הריכוז נוינגמה בהמבורג מוּזֶלְמָן ("מוסלמן", מילולית ביידיש: מוסלמי) היה כינוי נפוץ בקרב אסירי מחנות הריכוז היהודים בשואה לתיאור מצבו של אסיר הנמצא על־סף מוות מחמת רעב, תשישות גופנית ונפשית, והשלים עם גורלו.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוזלמן · ראה עוד »

מוזיאון השואה (פריז)

מוזיאון השואה בפריז (Mémorial de la Shoah) הוא מוזיאון ואנדרטה להנצחת זכר שואת העם היהודי, הממוקם בפריז בירת צרפת.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוזיאון השואה (פריז) · ראה עוד »

מוזיקה יהודית

לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוזיקה יהודית · ראה עוד »

מובי: מוזיאוני בת ים

מובי: מוזיאוני בת ים הוא מערך של שלושה מוזיאונים הפועלים בבת ים: מוזיאון בת ים לאמנות המוקדש לאמנות עכשווית, בית ריבק ובית שלום אש.

חָדָשׁ!!: יידיש ומובי: מוזיאוני בת ים · ראה עוד »

מוגיילניצה

מוגיילניצה (בפולנית: Mogielnica; ביידיש: מאגלניצא, מוגלניצה) היא עיירה במחוז גרוייץ שבפרובינציית מזוביה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוגיילניצה · ראה עוד »

מוהילב

מאה ה-19 מוהילב (בבלארוסית: Магiлёў - מַאהִילְיוֹוּ; ברוסית: Могилёв - מוגילב; ביידיש: מאָלעוו) היא עיר במזרח בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוהילב · ראה עוד »

מוהיליב-פודילסקי

מוהיליב-פודילסקי נקראה בעבר מוגילב (באוקראינית: Могилів-Подільський, ברוסית: Могилёв-Подо́льский, ברומנית: Moghilău, ביידיש: מאָהילעװ) היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוהיליב-פודילסקי · ראה עוד »

מויסיי

מויסיי (ברומנית: Moisei או Moiseu, מויסֵאוּ; בהונגרית: Majszin, מאיסין; ביידיש: מאסיף, מאסיב או מאסיעב) הוא כפר במחוז מרמורש שבצפון רומניה, באזור ההיסטורי טרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומויסיי · ראה עוד »

מויסיי פישביין

מוֹיְסֵי (משה) אבּרמוביץ' פִֿישְׁבֵּיין (באוקראינית: Мойсей Абрамович Фішбейн; 1 בדצמבר 1946 – 26 במאי 2020) היה משורר ומתרגם אוקראיני ממוצא יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומויסיי פישביין · ראה עוד »

מכאן ואילך: מאסף לעברית עולמית

מכאן ואילך: מאסף לעברית עולמית הוא כתב עת היוצא לאור מדי שנה, החל משנת 2016.

חָדָשׁ!!: יידיש ומכאן ואילך: מאסף לעברית עולמית · ראה עוד »

מכנובקה

מכנובקה (מיידיש. לעיתים: מאַכניװקאַ; באוקראינית, Махнівка, מכניבקה; בשנים 1935–2016: Комсомольське, קומסומולסקה; ברוסית: Комсомольское, קומסומולסקויה) היא עיירה במחוז ויניצה שבאוקראינה, על גדת נהר גנילופיאט, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומכנובקה · ראה עוד »

מכרז

תיבות להגשת מכרזים מכרז הוא הליך של פנייה לקבלת הצעות לביצוע מיזם מסוים עבור הפונה, לאספקת מוצר או שירות מסוים לפונה, לרכישת נכס שהוא רוצה למכור, או לקבלת משרה אצל הפונה במסגרת הסכם שיחתם בין הצדדים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומכרז · ראה עוד »

מכתב

יאן ורמיר, נערה קוראת מכתב ליד חלון פתוח (1657) כתיבת מכתב בדיו על מגילת נייר. מכתב הוא מסר כתוב, מאדם אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: יידיש ומכתב · ראה עוד »

מכתבו של מנחם מנדל

מכתבו של מנחם מֶנְדֶל הוא שיר של נתן אלתרמן, בו מתייחס המשורר למאורעות השואה באירופה, ופורסם במסגרת "הטור השביעי" בעיתון "דבר" ב-9 במרץ 1945.

חָדָשׁ!!: יידיש ומכתבו של מנחם מנדל · ראה עוד »

מכון תל אביב לחזנות

נפתלי הרשטיק - המנהל האמנותי של המכון אחד מהקונצרטים במכון תל אביב לחזנות. מנצח: נפתלי הרשטיק. סולן: דניאל כל-טוב. מכון תל אביב/ירושלים לחזנות הוא מוסד העוסק בהכשרת חזנים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומכון תל אביב לחזנות · ראה עוד »

מכון ירושלים לדיינות

מכון ירושלים לדיינות הוא ארגון המאגד מספר פעילויות ומוסדות ביניהן כולל אברכים "אוהל יוסף", בית דין לממונות "נתיבות חיים" בהכוונת הרב נפתלי נוסבוים, "בית הוראה" עבור המעוניינים להיוועץ בעניינים הלכתיים, תפעול אתר "דין", מכון מחקר תורני, ועוד.

חָדָשׁ!!: יידיש ומכון ירושלים לדיינות · ראה עוד »

מיאו

שמאל חתול מילל מיאו היא המילה המייצגת את הקול שאותו מבצעים החתולים לתקשורת עם סביבתם.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיאו · ראה עוד »

מים שקטים חודרים עמוק

285x285px מים שקטים חודרים עמוק הוא תַרגום עברי של פתגם לטיני שגורס כי גם מי שחיצוניותו שלֵווה ושקטה עשוי להיות בעל אישיות חזקה ומורכבת מכפי שנראה לעין, והוא משפיע או מסוגל למעשים גדולים, אף יותר ממי שמנסה למשוך את תשומת הלב.

חָדָשׁ!!: יידיש ומים שקטים חודרים עמוק · ראה עוד »

מיקרו-היסטוריה

אצי - שחזור אפשרי. אצי הוא אחד ממושאי המיקרו-היסטוריה המפורסמים בעולם מיקרו-היסטוריה היא מתודה בחקר ההיסטוריה, שהתפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים כסוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיקרו-היסטוריה · ראה עוד »

מיקולוב

טירת מילוקוב סמטה יהודית בניקולשבורג, 1900 בקירוב. מיקוּלוב (בצ'כית: Mikulov; בגרמנית: Nikolsburg, ביידיש: ניקאָלשבורג, ניקולסבורג) היא עיר בדרום-מערב חבל מוראביה שבמדינת צ'כיה והיא סמוכה לגבול עם אוסטריה תחתית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיקולוב · ראה עוד »

מיקולינצה

מיקולינצה (באוקראינית: Микулинці; בפולנית: Mikulińce; ביידיש: מיקולינץ, מיקולינצי, מיקלניץ, מיקוליניץ) הוא כפר בראיון טרבובליה שבמחוז טרנופול במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיקולינצה · ראה עוד »

מיקוליצ'ין

מיקוליצ'ין (באוקראינית וברוסית: Микуличин; בפולנית: Mikuliczyn; ביידיש: מיקוליטשן) הוא כפר ברשות המקומית ירמצ'ה במחוז איוואנו-פרנקיבסק באוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיקוליצ'ין · ראה עוד »

מיקי לאון

מיקי לאון ואפרת בן צור בהצגה "הנסיכה איבון", תיאטרון גשר, 2010 מדיאה, תיאטרון גשר, 2006 מיכאל (מיקי) לאון (נולד ב-20 בספטמבר 1973) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיקי לאון · ראה עוד »

מיר קומען אן

מיר קומען אָן ("מיר קוּמֶן אוֹן"; יידיש: אנחנו באים; בפולנית: Droga młodych, מילולית - "דרך הצעירים") הוא סרט תיעודי פולני משנת 1935.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיר קומען אן · ראה עוד »

מירל רזניק

מירל רזניק (נולד ב-2 בינואר 1955) הוא כנר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומירל רזניק · ראה עוד »

מירל'ה אפרת

מירל'ה אפרת הוא מחזה פרי עטו של יעקב גורדין.

חָדָשׁ!!: יידיש ומירל'ה אפרת · ראה עוד »

מירטנבאום

מירטנבאום, מירטנבוים או מרטנבאום (גרמנית: Myrtenbaum או Myrthenbaum, פולנית: Mirtenbaum או Mirtenboim, יידיש: מירטענבוים) הוא שם משפחה יהודי אשכנזי שפירושו מגרמנית או מיידיש "הדס" (ענף עץ עבות).

חָדָשׁ!!: יידיש ומירטנבאום · ראה עוד »

מירה ברנשטיין

מירה ברנשטיין תמונה להחלפה מירה ברנשטיין (1901–1943) הייתה מחנכת יהודייה ילידת וילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומירה ברנשטיין · ראה עוד »

מיריק שניר

מיריק שניר (נולדה ב-28 ביוני 1948, כ"א בסיוון תש"ח) היא סופרת ומשוררת ישראלית, ומורה לחינוך מיוחד בבית הספר היסודי בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיריק שניר · ראה עוד »

מישל מירובסקי

מישל מירובסקי (בפולנית: Michel Mirowski; 24 באוקטובר 1924 – 26 במרץ 1990) היה רופא קרדיולוג יהודי-פולני-ישראלי-אמריקאי אשר פיתח את הדפיברילטור האוטומטי המושתל הראשון בתוך קוצב לב.

חָדָשׁ!!: יידיש ומישל מירובסקי · ראה עוד »

מישה נתן

מישה נתן (12 במאי 1918 – 29 ביולי 1995) היה שחקן קולנוע ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומישה נתן · ראה עוד »

מישה לב

מישה (מיכאל) לב (ביידיש: מישא לעוו; 3 ביולי 1917 – 23 במאי 2013) היה מחשובי הסופרים של ספרות יידיש המודרנית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומישה לב · ראה עוד »

מיתולוגיה נורדית

האלים במלחמת הדברים של לוקי, לורנץ פרליך, 1895 המיתולוגיה הנורדית (גם: המיתולוגיה הוויקינגית או המיתולוגיה הסקנדינבית) היא שם כולל למיתוסים הקדם-נוצריים של עמי סקנדינביה בתקופה שבה דיברו נורדית עתיקה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיתולוגיה נורדית · ראה עוד »

מילא 18

אתר ההנצחה על תל החורבות שנותר מהבונקר במילא 18 הסבר באנגלית באתר הזיכרון מילא 18 מילא 18 (פולנית Miła 18 - "מיווה 18") היה מקלט ששימש כבונקר עבור מפקדת הארגון היהודי הלוחם, קבוצת מחתרת יהודית שפעלה בגטו ורשה בפולין במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומילא 18 · ראה עוד »

מילגרם (פירושונים)

מילגרום הוא שם משפחה יהודי הנובע מהמילה היידית לרימון, מילגרוים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומילגרם (פירושונים) · ראה עוד »

מילגרום

מילגרום הוא שם משפחה יהודי הנובע מהמילה היידית לרימון, מילגרוים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומילגרום · ראה עוד »

מילון ובסטר

סמליל הוצאת מריאם-ובסטר מילון וֶבּסטֶר (באנגלית: Webster's Dictionary) או, כפי שהוא נקרא מאז 1982, מילון מריאם-ובסטר (באנגלית: Merriam-Webster's Dictionary) הוא כינוי לסדרת מילונים שראו אור החל מן המילון שפרסם נואה ובסטר בראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש ומילון ובסטר · ראה עוד »

מילי המודרנית והמתוקה

מילי המודרנית והמתוקה (באנגלית: Thoroughly Modern Millie) הוא סרט מוזיקלי, קומדיה רומנטית משנת 1967 בבימויו של ג'ורג' רוי היל, עם ג'ולי אנדרוז בתפקיד הראשי ולצידה מרי טיילר מור, ג'יימס פוקס, קרול צ'אנינג ג'ון גאווין וביאטריס לילי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומילי המודרנית והמתוקה · ראה עוד »

מיז'היריה

מיז'היריה (באוקראינית: Міжгір'я; בהונגרית: Ökörmező, אקרמזה; ברוסית: Межгорье, מז'גוריה; בצ'כית: Volové, וולובה; ביידיש: וואָלאָווע) היא עיר במחוז זקרפטיה שבמערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיז'היריה · ראה עוד »

מיזס

מיזֶס (נכתב גם מיזש, מיזיס, מיזיש, וכן מייזיש, מייזס; בכתב לטיני: Mieses, Mises; בכתיב יידי: מיזעס, מיעזעס) היא משפחה יהודית אוסטרית, פולנית וגרמנית שמקורה בגליציה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיזס · ראה עוד »

מיזוץ'

מיזוץ' (באוקראינית: Мізоч; ברוסית: Мизоч; בפולנית: Mizocz; ביידיש: מיזאָטש) היא עיירה בראיון זדולבוניב, מחוז רובנו, אוקראינה (בעבר בפלך ווהלין).

חָדָשׁ!!: יידיש ומיזוץ' · ראה עוד »

מיחוב

מיחוב (בפולנית: Michów; ביידיש: מיכעוו) הוא כפר במחוז לוברטוב שבפרובינציית לובלין בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיחוב · ראה עוד »

מיה מורגנשטרן

מַיה מורגנשטרן בשמה המלא - מיה אמיליה נינל מורנשטרן (ברומנית: Maia Morgenstern; ב-יידיש: מאיה מורגנשטערן, נולדה ב-1 במאי 1962) היא שחקנית קולנוע וטלוויזיה יהודייה-רומנייה, בשפות רומנית ויידיש, המוכרת בעולם, בין השאר, בזכות גילומה של מרים, אם ישו בדרמה ההיסטורית הקולנועית של מל גיבסון "הפסיון של ישו".

חָדָשׁ!!: יידיש ומיה מורגנשטרן · ראה עוד »

מיהו יהודי

סוגיית מיהו יהודי היא נושא שנוי במחלוקת בשיח הדתי, הפוליטי, המשפטי והחברתי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיהו יהודי · ראה עוד »

מיכאל עינב

מיכאל עינב (נולד ב-22 באפריל 1980) הוא שחקן, זמר ומדבב ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכאל עינב · ראה עוד »

מיכאל פלזנבאום

מיכאל פלזנבאום (בכתיב יידי: פֿעלזענבאַום; בכתב רוסי: Михо́эл Фельзенба́ум; באנגלית: Mikhoel Felsenbaum; נולד ב-1951 בווסילקיב, אוקראינה) הוא סופר, משורר ומחזאי פוסט מודרניסט שכותב ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכאל פלזנבאום · ראה עוד »

מיכאל פורשלגר

הרב מיכאל אליעזר הכהן פורשלגר (בכתיב יידי: פארשלאגר; ה'תרמ"ד, 1883 – ט"ו בחשוון ה'תשי"ט 29 באוקטובר 1958) היה רב ולמדן מתלמידי האדמו"ר מסוכטשוב רבי אברהם בורנשטיין.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכאל פורשלגר · ראה עוד »

מיכאל קינטופף

250px מיכאל קינטופף (מימין) בשיחה עם עדין אבן ישראל, ציריך 2010 מיכאל קינטופף (בגרמנית: Michael Kuehntopf; נולד ב-11 באוגוסט 1957 בדיסלדורף) הוא מלומד, היסטוריון, עיתונאי וסופר יהודי-גרמני-שווייצרי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכאל קינטופף · ראה עוד »

מיכאל שניצלר

מיכאל שניצלר (י"ח באב ה'תשכ"א, 7 באוגוסט 1961 – כ"ג בניסן ה'תשפ"ג, 14 באפריל 2023) היה זמר, גראמער ומלחין חסידי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכאל שניצלר · ראה עוד »

מיכאל שיר

מיכאל שיר בשנת 1955 לערך מיכאל שיר (22 במאי 1923, ורשה, פולין – 13 באפריל 2006, תל אביב) היה סופר עברי, עורך וסופר לילדים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכאל שיר · ראה עוד »

מיכאל לנדאו

מיכאל לנדאו (ברומנית: Michel Landau; 7 בינואר 1895 - 20 בנובמבר 1976) היה משפטן ואיש מנהל ישראלי יליד רומניה, בצעירותו מחברי בית הנבחרים של רומניה, פעיל ציוני, בארץ ישראל - מקים כופר היישוב ומייסד מפעל הפיס.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכאל לנדאו · ראה עוד »

מיכאל ברקוביץ

מיכאל ברקוביץ (לעיתים מיכל; בכתיב יידי: בערקאָוויטש; בכתיב לועזי: Michael Berkowitz; ז' בשבט תרכ"ה, 3 בפברואר 1865, בוריסלב / דרוהוביץ' – י"ח באייר תרצ"ה, 18 במאי 1935, בילסקו, פולין) היה מחנך, עיתונאי, וסופר, מראשוני התנועה הציונית ומתרגמו העברי הראשון של הרצל.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכאל ברקוביץ · ראה עוד »

מיכאל בוטביניק

ד"ר מיכאל מויסיביץ' בוטביניק (ברוסית: Михаи́л Моисе́евич Ботви́нник; 17 באוגוסט 1911 – 5 במאי 1995) היה שחמטאי יהודי-סובייטי בדרגת רב-אמן, ואלוף העולם בשחמט שלוש פעמים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכאל בוטביניק · ראה עוד »

מיכאל דורפמן

מיכאל דורפמן (ברוסית: Михаэль Дорфман; נולד ב-17 בספטמבר 1954 בלבוב, אוקראינה) הוא סופר, פעיל חברתי ועיתונאי יהודי-אוקראיני-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכאל דורפמן · ראה עוד »

מיכאל היגר

הרב ד"ר מיכאל הִיגֶר (בתעתיק ארכאי: היגער; באנגלית: Michael Higger; 6 בינואר 1898, רוגובה, מחוז וילקומיר, פלך קובנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – ה' בכסלו תשי"ג/ 22 בנובמבר 1952, ניו יורק) היה חוקר הספרות התלמודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכאל היגר · ראה עוד »

מיכאל וייכרט

Wilner Tog מיכאל וייכרט (בכתיב יידי: וויַיכערט; 5 במאי 1890 – 12 במרץ 1967) היה סופר ומחזאי בתיאטרון יידיש, יהודי-אוקראיני יליד גליציה, שנשפט על שיתוף פעולה עם השלטון הגרמני הנאצי בשנות השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכאל וייכרט · ראה עוד »

מיכאיל סמיונוביץ' שוייפט

מיכאל סמיונוביץ' שוייפט (ברוסית: Михаил Семёнович Шойфет; 26 באוגוסט 1947 - 22 באוקטובר 2013) היה היפנותרפיסט, עיתונאי וסופר רוסי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכאיל סמיונוביץ' שוייפט · ראה עוד »

מיכאיל שמבדל

מיכאיל אברמוביץ' שַׁמְבַּדָל (ברוסית: Михаил Абрамович Шамбадал, שמו היהודי: פסח מנדל שמבדל; 6 באוגוסט 1891, הומל, בלארוס, האימפריה הרוסית – 27 באפריל 1964, מוסקבה) היה סופר, משורר, מתרגם ועיתונאי יהודי-סובייטי בשפות רוסית ויידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכאיל שמבדל · ראה עוד »

מיכל אפרת (מאיירת)

ציור קיר מאת מיכל אפרת מיכל (אוולינה) אפרת (27 באפריל 1926 – 21 באוגוסט 2017) הייתה מאיירת ספרי ילדים, ציירת קירות ורפלקסולוגית ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכל אפרת (מאיירת) · ראה עוד »

מיכל טל (זמרת)

מיכל טל (נולדה ב-12 באוגוסט 1945) היא זמרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכל טל (זמרת) · ראה עוד »

מיכל זילבר

הרב יחיאל מיכל זילבר (נולד בח' בתשרי ה'תש"ד, 7 באוקטובר 1943) הוא ראש ישיבת זוויעהל בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכל זילבר · ראה עוד »

מיכל בוגנים

מיכל בוגנים (נולדה ב-17 ביולי 1972) היא תסריטאית ובמאית קולנוע צרפתית-ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכל בוגנים · ראה עוד »

מיכל ושינסקי

שנת 1937. צולם בכניסה לבית הקולנוע העירוני "אכספרס" שברחוב מיצקביצ'ה בקובל. נכבדי יהודי העיר קובל עם ושינסקי, העומד במרכז למעלה, שהגיע לעיר לביקור משפחתי. מיכל ושינסקי (בפולנית: Michał Waszyński, נולד משה וקס; 29 בספטמבר 1904 – 20 בפברואר 1965) היה במאי, תסריטאי, מפיק ושחקן קולנוע פולני, יהודי מומר.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכל ושינסקי · ראה עוד »

מיכל ובר

מיכְל וֶבֶּר (בכתיב יידיש, שנהג בזמנו: וועבער; בפולנית: Michał Weber; ה' באדר א' תרי"ט, 9 בפברואר 1859, וורקא, פלך ורשה, פולין הקונגרסאית – כ"ג באייר תרס"ז, 7 במאי 1907, ורשה) היה עיתונאי וסופר ורשאי עברי ויידיש משכיל מרקע חסידי, שהתמחה בכתיבת מדע פופולרי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכל ובר · ראה עוד »

מיכל יצחק רבינוביץ'

מֶיכְל יצחק רבינוביץ' (22 ביוני 1879, א' בתמוז תרל"ט – 17 בנובמבר 1948, ט"ו בחשוון תש"ט) היה סופר, עיתונאי, מו"ל ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכל יצחק רבינוביץ' · ראה עוד »

מיכלובו

מיכלובו (בפולנית: Michałowo; ביידיש: מיכאַלעווע או מיכאַלאָוואַ; בבלארוסית: Міхалова, מיכלובה) היא עיירה בפולין הממוקמת דרום מזרחית לביאליסטוק אשר היא בירת פרובינציית פודלסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכלובו · ראה עוד »

מיכלישקי

מיכלישקי (בבלארוסית: Міхалішкі, בפולנית: Michaliszki, ביידיש: מיכאַלישאָק, בליטאית: Mikailiškės, מיקאילישקס) היא עיירה קטנה במחוז גרודנו שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכלישקי · ראה עוד »

מיכה יוסף לבנזון

מיכה יוסף הכהן לֶבֶּנזון (ביידיש: לעבענזאָהן; ברוסית: Миха Иосиф Лебенсон; 22 בפברואר 1828 – 17 בפברואר 1852), המוכר גם בכינוי מיכ"ל (ראשי תיבות של שמו), היה משורר עברי, אשר נמנה עם משוררי ההשכלה בווילנה, נפטר בדמי ימיו, והותיר את רישומו על קהל הקוראים של התקופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכה יוסף לבנזון · ראה עוד »

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) Миха Йосеф Бердичевский; 19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי, אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי · ראה עוד »

מיינקה כץ

מיינקה כץ (בכתיב יידי: מעינקע קאַץ; באנגלית: Menke Katz; 1906 – 24 באפריל 1991) היה משורר יידיש, שכתב שירה גם באנגלית, מסאי ומתרגם.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיינקה כץ · ראה עוד »

מיינדזיז'ץ פודלסקי

מזריץ' פודלסקי (ביידיש: מעזריטש, בפולנית: Międzyrzec Podlaski) היא עיר השוכנת במחוז ביאלסקי (בפולנית: Powiat Bialski) שבפרובינציית לובלין (בפולנית: Województwo lubelskie), פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיינדזיז'ץ פודלסקי · ראה עוד »

מייצ'ט

מייצ'ט (לעיתים מייצ'יט, בבלארוסית: Мо́ўчадзь, בפולנית: Mołczadź, ביידיש: מייטשעט), היא עיירה במחוז משנה ברנוביץ', במחוז ברסט, בבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ומייצ'ט · ראה עוד »

מייצ'יסלב ויינברג

מייצ'יסלב (משה, מואיסי) ויינברג (ברוסית: Mieczysław Weinberg, Моисей Самуилович Вайнберг; 8 בדצמבר 1919 - 26 בפברואר 1996) היה מלחין יהודי רוסי יליד פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ומייצ'יסלב ויינברג · ראה עוד »

מייק בורשטיין

מייק בורשטיין מימין, לשמאלו שמואל בונים, מדגים לשחקנים תנועה אופיינית לו, ליליאן לוקס אמו של בורשטיין. חזרות להצגת "המגילה", 1965 מייקל (מייק, ביידיש: מאָטעלע) בורשטיין (נולד ב-1 ביולי 1945) הוא שחקן קולנוע ותיאטרון, במאי קולנוע וזמר ישראלי-אמריקני, המשחק ושר בעברית, יידיש, הולנדית ואנגלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ומייק בורשטיין · ראה עוד »

מייק גל

מיכאל גל (גצוביץ') (14 בפברואר 1928 - 20 במאי 2008) היה קצין חיל הים בדרגת סגן-אלוף.

חָדָשׁ!!: יידיש ומייק גל · ראה עוד »

מייקל טילסון תומאס

מייקל טילסון תומאס (באנגלית: Michael Tilson Thomas; נולד ב-21 בדצמבר 1944), הוא מנצח, פסנתרן ומלחין יהודי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומייקל טילסון תומאס · ראה עוד »

מיילץ

מיילץ (בפולנית: Mielec; ביידיש: מעליץ) היא עיר בפרובינציית פודקרפצקיה שבפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיילץ · ראה עוד »

מייחוב

מייחוב (בפולנית: Miechów; ביידיש: מעכעוו) היא עיירה בפרובינציית פולין קטן שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומייחוב · ראה עוד »

א

א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יידיש וא · ראה עוד »

א מחייה

א מחייה הוא אלבום סולו מספר 21 של הזמר יוצר החסידי אברהם פריד.

חָדָשׁ!!: יידיש וא מחייה · ראה עוד »

א סוכה א קליינע

אַ סוכה אַ קליינע (בעברית: סוכה קטנה) – הוא שיר ביידיש שהיה פופולרי במזרח אירופה במחצית הראשונה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש וא סוכה א קליינע · ראה עוד »

א שבת טיש

א שבת טיש הוא אלבום אולפן של זמירות שבת המכיל לחנים של המלחין חיים בנט ושר אותו סולו הזמר שלמה כהן האלבום מכיל 15 רצועות והוא יצא לאור בשנת 2000 בחברת התקליטים גל פז.

חָדָשׁ!!: יידיש וא שבת טיש · ראה עוד »

א בריוועלע דער מאמען

אַ בריוועלע דער מאַמען ("מכתב לאמא"; בפולנית: List do matki) הוא סרט קולנוע בשפת היידיש שיצא לאקרנים בפולין בשנת 1938.

חָדָשׁ!!: יידיש וא בריוועלע דער מאמען · ראה עוד »

א געשעפט

א געשעפט (בעברית: עסקה) הוא שמו של סרט פעולה ביידיש משנת 2005, שהופק, צולם, ובוים על ידי יהודים חרדים במונסי, ניו יורק.

חָדָשׁ!!: יידיש וא געשעפט · ראה עוד »

א גרוייסע מציאה

אָ גְרוֹייסֵע מְצִיאֶה (מיידיש, לרוב בסרקזם: מציאה גדולה) היא להקת פאנק וגרוב ישראלית שפעלה בין השנים 2006–2012.

חָדָשׁ!!: יידיש וא גרוייסע מציאה · ראה עוד »

א יידישע מאמע

סופי טאקר אַ ײִדישע מאַמע (קרי: "אַה יִידִישֶה מַאמֶה"; ביידיש: "אמא יהודייה") הוא שיר יידי שנכתב והולחן בארצות הברית על ידי המשורר היהודי-אמריקאי ג'ק ילן.

חָדָשׁ!!: יידיש וא יידישע מאמע · ראה עוד »

א יידישע מאמע (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וא יידישע מאמע (פירושונים) · ראה עוד »

א. גיטלין

תחנת כיבוי האש הסמוכה) אסתר (סְטוּלָה) גיטלין, בידיה מקראה עברית, בחנות הספרים של אביה אליהו גיטלין א.

חָדָשׁ!!: יידיש וא. גיטלין · ראה עוד »

אן א היים

אָן אַ היים (אוֹן אַ הֶיים; יידיש: ללא בית; בפולנית: Bezdomni) הוא סרט קולנוע בשפת היידיש תוצרת פולין משנת 1939.

חָדָשׁ!!: יידיש ואן א היים · ראה עוד »

אן נויברגר

אן חנה "חני" נויברגר (באנגלית: Anne Neuberger; נולדה ב-1976) היא יהודייה-אמריקאית, מומחית לאבטחת סייבר בתפקיד סגנית היועץ לביטחון לאומי לענייני סייבר וטכנולוגיות מתפתחות.

חָדָשׁ!!: יידיש ואן נויברגר · ראה עוד »

אמן על הילדים

אָמֵן על הילדים הוא סינגל של הזמר-יוצר הישראלי חנן בן ארי, שיצא לאור ב-22 בנובמבר 2020.

חָדָשׁ!!: יידיש ואמן על הילדים · ראה עוד »

אמנציפציה ליהודים

האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.

חָדָשׁ!!: יידיש ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »

אמנות יהודית

"'''מזרח'''" (1910) מאת משה בן יצחק מזרחי. אמנות יהודית היא אמנות ויזואלית המזוהה עם ערכים הקשורים לדת ולתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואמנות יהודית · ראה עוד »

אמציה פורת

אמציה פורת (פברואר 1932 – 19 באוגוסט 2023) היה עורך ומתרגם ישראלי, חתן פרס ראש הממשלה ללשון העברית ע"ש אליעזר בן-יהודה לשנת תשע"א.

חָדָשׁ!!: יידיש ואמציה פורת · ראה עוד »

אמריקאים ישראלים

אמריקאים ישראלים הם תושבי קבע ואזרחים אמריקאים אשר מוצאם ישראלי (יהודים ולא יהודים).

חָדָשׁ!!: יידיש ואמריקאים ישראלים · ראה עוד »

אמשינוב

אמשינוב (בכתיב יידי: אַמשינאָוו; בפולנית: Mszczonów, "משצ'וֹנוּב") היא עיירה בפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ואמשינוב · ראה עוד »

אמורזט

אמורזט היא עיירה ב והמרכז האדמיניסטרטיבי של נפת אוקטיאברסקי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואמורזט · ראה עוד »

אמיתי קדר

אמיתי קדר (נולד ב-28 בפברואר 1969) הוא שחקן תיאטרון ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואמיתי קדר · ראה עוד »

אמיל סקולץ

אמיל ש"י סֶקוּלֶץ (ברומנית: Emil Săculeț; 1915 – 1976) היה מנצח, מלחין ופסנתרן ישראלי, יהודי יליד בוקובינה, שנודע כחוקר פולקלור ואתנומוזיקולוג.

חָדָשׁ!!: יידיש ואמיל סקולץ · ראה עוד »

אמיל שירר

אמיל שירר אמיל שירר (בגרמנית: Emil Schürer; 2 במאי 1844 – 30 באפריל 1910), היסטוריון ותאולוג גרמני פרוטסטנטי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואמיל שירר · ראה עוד »

אמיל גורובץ

אמיל גורובץ (ברוסית: Эмиль Яковлевич Горовец; 10 ביוני 1923 – 17 באוגוסט 2001) היה זמר סובייטי ממוצא יהודי שעזב את ברית המועצות בשנת 1972.

חָדָשׁ!!: יידיש ואמיל גורובץ · ראה עוד »

אם אשכחך

אם אשכחך או ציון תמתי, הוא שירו של מנחם מנדל דוליצקי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואם אשכחך · ראה עוד »

אנאבלה יעקב

אַנַאבֶּלָה יעקב-קלנר (26 במאי 1941 – 21 בנובמבר 2019) הייתה שחקנית תיאטרון ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנאבלה יעקב · ראה עוד »

אנציקלופדיה של הסיפור היהודי

אנציקלופדיה של הסיפור היהודי היא מפעל אנציקלופדי אקדמי הממיין וממפה את הסיפורים שסופרו בתרבות היהודית לדורותיה, בלשונות היהודים: עברית, ארמית, יידיש, לאדינו וערבית יהודית, באמצעות מתודה חדשה, 'תימטולוגיה', המגדירה מחדש את נושאיהם של הסיפורים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנציקלופדיה של הסיפור היהודי · ראה עוד »

אנציקלופדיה לחכמי גליציה

שנים מכרכי האנציקלופדיה אנציקלופדיה לחכמי גליציה (נקראת גם מאורי גליציה) היא אנציקלופדיה ביוגרפית, גנאלוגית וביבליוגרפית של רבני יהדות גליציה והספרות תורנית שלהם.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנציקלופדיה לחכמי גליציה · ראה עוד »

אנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה

אנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה (באנגלית: The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe; ביידיש: ייִוואָ-ענציקלאָפּעדיע פֿון די יִידן אין מיזרח-אייראָפּע) היא אנציקלופדיה העוסקת בתולדות יהדות מזרח אירופה ותרבותה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה · ראה עוד »

אנרכיזם

אָנַרְכִיזְם או אַל-מִשְׁטְרָנוּת הוא מושג כללי המתייחס למגוון פילוסופיות פוליטיות התומכות ביצירת חברה המבוססת על מוסדות התנדבותיים, בביטול מוסד המדינה ולעיתים גם בביטול כלל המבנים ההיררכיים בחברה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנרכיזם · ראה עוד »

אנרכיזם יהודי

אנרכיזם יהודי כולל ביטויים שונים של אנרכיזם בתוך הקהילה היהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנרכיזם יהודי · ראה עוד »

אנריק פורטונה

אנריק פורטונה הוא שם העט של הנריק פקלמן (31 במאי 1881 – 30 ביוני 1965) היה משורר, מחזאי ומתרגם יהודי ברומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנריק פורטונה · ראה עוד »

אנשל מאיר רוטשילד

מכתב מבנק רוטשילד, פרנקפורט, 1876. הברון אנשל מאיר פון רוטשילד (בגרמנית: Baron Amschel Mayer von Rothschild; 12 ביוני 1773 – 6 בדצמבר 1855) היה בנקאי יהודי-גרמני, שהיה חלק ממשפחת רוטשילד.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנשל מאיר רוטשילד · ראה עוד »

אנשי היישוב שהוחזרו מאירופה הנאצית

אנשי היישוב שהוחזרו מאירופה הנאצית היו נתיני ארץ ישראל המנדטורית וקרוביהם, יהודים ברובם, שהוחזרו לארץ ישראל, בימי מלחמת העולם השנייה, מאירופה הכבושה על ידי הנאצים, במסגרת עסקת חליפין בה הוחלפו כנגד גרמנים מאנשי הקהילה הטמפלרית שהושבו לגרמניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנשי היישוב שהוחזרו מאירופה הנאצית · ראה עוד »

אנתוני בלינקן

אנתוני (טוני) ג'ון בלינקן (באנגלית: Antony John Blinken; נולד ב-16 באפריל 1962) הוא פוליטיקאי יהודי-אמריקאי המכהן משנת 2020 עם היבחרו של ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית, כמזכיר המדינה של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנתוני בלינקן · ראה עוד »

אנתולוגיות יהודיות בהונגרית

אנתולוגיות יהודיות בשפה ההונגרית (הונגרית: Zsidó antológiák) - הן מבחר ספרותי מתוך כתבי סופרים יהודים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנתולוגיות יהודיות בהונגרית · ראה עוד »

אנטלייפטה

אנטלייפטה (בליטאית: Antalieptė; ביידיש: אנטאליאפט) היא עיירה קטנה השוכנת על גדות נהר השוונטוי במחוז משנה זרסאי שבמחוז אוטנה במזרח ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנטלייפטה · ראה עוד »

אנטה גרודנר

אנטה גרודנר (באנגלית: Anetta Grodner) הייתה זמרת יהודייה אוקראינית ושחקנית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנטה גרודנר · ראה עוד »

אנטון רובינשטיין

אנטון רובינשטיין אנטון גריגורייביץ' רובינשטיין (ברוסית: Антон Григорьевич Рубинштейн; 28 בנובמבר 1829 - 20 בנובמבר 1894) היה פסנתרן, מלחין ומנצח רוסי ממוצא יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנטון רובינשטיין · ראה עוד »

אנטונובקה

אנטונובקה (בפולנית: Antonówka; ביידיש: אַנטעניווקע; באוקראינית: Антонівка, אנטוניבקה) הייתה מושבה חקלאית יהודית באמצע הדרך בין קוסטופיל וטוצ'ין, בשטח שנמצא כיום במחוז משנה קוסטופיל במחוז רובנו בחבל ווהלין באוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנטונובקה · ראה עוד »

אנטוני סלונימסקי

אנטוני סְלוֹנימסקי (בפולנית: Antoni Słonimski; 15 בנובמבר 1895, ורשה – 4 ביולי 1976) היה משורר וסופר יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנטוני סלונימסקי · ראה עוד »

אנטופול

אנטופול (בלארוסית: Антопаль; רוסית: Антополь; יידיש: אנטיפאליע) היא עיירה במחוז בריסק בדרום-מערב רוסיה הלבנה שהייתה בין שתי מלחמות העולם בנפת קוברין במחוז גרודנה בחבל פולסיה שבפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנטופול · ראה עוד »

אנטולי רובין

אנטולי (יצחק) רובין (29 בינואר 1927 – 17 בינואר 2017) היה ניצול שואה ואסיר ציון ששרד את הגולאגים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנטולי רובין · ראה עוד »

אנטולי בליי

אנטולי אלכסנדרוביץ' בליי (במקור: וייסמן) ברוסית: Анато́лий Алекса́ндрович Бе́лый; נולד ב-1 באוגוסט 1972 בעיירה ברסלב שבמחוז ויניצה, באוקראינה הסובייטית, ברית המועצות) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלי-רוסי יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנטולי בליי · ראה עוד »

אנטוורפן

אנטוורפן (בהולנדית: Antwerpen; בצרפתית: Anvers - "אַנְוֶרְ"; בכתיב יהודי מיושן: אנוירשה) היא עיר באזור הפלמי של בלגיה, ועיר הבירה של מחוז אנטוורפן.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנטוורפן · ראה עוד »

אנטי-ציונות

מפגינים ערבים כנגד התנועה הציונית בארץ ישראל ליד שער שכם בירושלים, במאורעות תר"ף 1920 אנטי-ציונות הוא מונח מורכב ורב-פנים, שמשמעותו התנגדות לתנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנטי-ציונות · ראה עוד »

אנטישמיות ברומניה

מודעת בחירות אנטישמית של המפלגה הלאומית-נוצרית האנטישמיות ברומניה ליוותה את המדינה משעת הקמתה, כאשר מסמך היסוד, שעל פיו קמה המדינה, הסכמת פריז, קבע בסעיף 46 שאנשי מולדובה וולאכיה (שתי הנסיכויות שאיחודן יצר את רומניה) בני כל זרם נוצרי יזכו לזכויות פוליטיות שוות.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנטישמיות ברומניה · ראה עוד »

אנטישמיות ביפן

אנטישמיות ביפן מתייחס להיסטוריה סטראוטיפית וגזענית כנגד היהודים ביפן ומחוצה לה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנטישמיות ביפן · ראה עוד »

אנחנו כאן (להקה)

אנחנו כאן היא להקת הפולקלור היהודי הייצוגית של ישראל והעיר תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנחנו כאן (להקה) · ראה עוד »

אנגלית אמריקאית

ניבי האנגלית האמריקאית אנגלית אמריקאית או אנגלית אמריקנית (באנגלית: American English, U.S. English) היא ניב נפוץ של השפה האנגלית המדוברת, נקרא ונכתב בעיקר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנגלית אמריקאית · ראה עוד »

אנדרטת ניו אינגלנד לשואה

250px 250px מספרים על אחד מלוחות הזכוכית של האנדרטה מראה המעבר דרך המגדלים; עשן מיתמר מהכוך שמתחת למגדל אל מעל לפני המעבר אנדרטת ניו-אינגלנד לשואה (באנגלית: New England Holocaust Memorial) היא אנדרטה לזכר היהודים שנרצחו בשואת יהודי אירופה, הניצבת בעיר בוסטון שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנדרטת ניו אינגלנד לשואה · ראה עוד »

אנדרה שוורץ-בארט

אנדרה שוורץ-בארט (בצרפתית: André Schwarz-Bart; 23 במאי 1928 – 30 בספטמבר 2006) היה סופר צרפתי-יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנדרה שוורץ-בארט · ראה עוד »

אנדרה ז'יד

אנדרה ז'יד (צרפתית: André Paul Guillaume Gide; 22 בנובמבר 1869 – 19 בפברואר 1951) היה סופר צרפתי, מגדולי סופרי צרפת במאה ה-20 וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1947.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנדרה ז'יד · ראה עוד »

אנדרו שלי

אנדרו ויקטור שלי (באנגלית: Andrew Schally, בפולנית: Andrzej Viktor Schally; נולד ב-30 בנובמבר 1926) הוא אנדוקרינולוג פולני-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1977.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנדרו שלי · ראה עוד »

אנדריכוב

אנדריכוב (ביידיש: יענדריכאוו) היא העיר הגדולה ביותר במחוז ודוביצה בפרובינציית פולין קטן בדרום פולין, בין קרקוב וביילסקו-ביאלה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנדריכוב · ראה עוד »

אנדריי מרקוביץ'

אנדריי מרקוביץ' אנדריי ס.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנדריי מרקוביץ' · ראה עוד »

אנדריי קשקר

אנדריי קשקר וסיגלית תמיר, בהצגה "הגבול והשיבה", תיאטרון נוצר, 2000 אנדריי קשקר (ברוסית: Андрей Анатольевич Кашкер, ביידיש: אַנדריי קאַשקער, נולד ב-19 במאי 1958 במינסק) הוא שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי, יליד בלארוס, המשחק בשפות יידיש, רוסית ועברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנדריי קשקר · ראה עוד »

אנדז'ייבו (מזוביה)

אנדז'ייבו (בפולנית: Andrzejewo; ביידיש: אנדז'עייעבו) הוא כפר במחוז אוסטרוב מזובייצקה שבפרובינציית מזוביה בפולין, כ-21 ק"מ מזרחית לאוסטרוב מזובייצקה, בו שכנה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנדז'ייבו (מזוביה) · ראה עוד »

אנה מרגולין

אנה מרגולין (ביידיש: אַננאַ מאַרגאָלין) הוא שם עטה של רוזה הרנינג לבנסבוים (ביידיש: ראָזע האַרנינג לעבענסבוים), משוררת יידיש יהודיה-רוסייה-אמריקאית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנה מרגולין · ראה עוד »

אנה מריה יוקל

אנה מריה יוקל (בגרמנית: Anna Maria Jokl; 23 בינואר 1911 - 11 באוקטובר 2001) הייתה סופרת, עיתונאית ופסיכותרפיסטית יהודיה גרמניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנה מריה יוקל · ראה עוד »

אנה או

ברטה פפנהיים אנה או (גרמנית: Anna O.; 27 בפברואר 1859 - 28 במאי 1936) הוא הכינוי שהוענק על ידי הרופא והפסיכולוג יוזף ברוייר למטופלת ברטה פפנהיים, שהוזכרה בספר אותו כתב בשיתוף עם זיגמונד פרויד, "מחקרים בנושא היסטריה", לצד מספר מקרים נוספים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנה או · ראה עוד »

אנה פרנק

אנליס מארי "אנה" פרנק (בהולנדית:; 12 ביוני 1929 – פברואר או תחילת מרץ 1945) הייתה נערה יהודייה ילידת גרמניה, שנספתה בשואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנה פרנק · ראה עוד »

אנה בראודה-הלר

אנה בראודה-הלר לוח הנצחה לאנה בראודה-הלר בבניין שבו שכן בית החולים ברסון ובאומן אָנָה בְּרָאוּדֶה-הֵלֶר (ביידיש: אננא ברוידע-העלער; בפולנית: Anna Braude-Hellerowa; 6 בינואר 1888 – מאי 1943) הייתה רופאת ילדים פולנייה יהודייה, מנהלת בית החולים ברסון ובאומן בוורשה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנה בראודה-הלר · ראה עוד »

אנה גוזיק

אנה גוזיק (ביידיש: אננא גוזיק או חנה גוזיק, ברוסית: Анна Яковлевна Гузик) (15 באפריל 1909 - 15 במרץ 1994) הייתה שחקנית תיאטרון ברוסית וביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנה גוזיק · ראה עוד »

אנופול

אנופול (בפולנית: Annopol ביידיש אניפולי או האניפול) היא עיירה קטנה בדרום מזרח פולין (לשעבר בשטח פולין קטן).

חָדָשׁ!!: יידיש ואנופול · ראה עוד »

אני מאמין (שחקי שחקי)

כתב ידו של טשרניחובסקי אני מאמין, הידוע גם במילותיו הראשונות, שחקי שחקי, הוא שיר שכתב המשורר שאול טשרניחובסקי (1875 –1943) באודסה בשנת 1892, ונכלל בשנת 1898 בקובץ שיריו הראשון, "חזיונות ומנגינות".

חָדָשׁ!!: יידיש ואני מאמין (שחקי שחקי) · ראה עוד »

אני ירושלמי

אני ירושלמי הוא סרט קולנוע ישראלי, אוטוביוגרפי, תיעודי בחלקו ומוזיקלי משנת 1971.

חָדָשׁ!!: יידיש ואני ירושלמי · ראה עוד »

אסאד

אַסאָד (נהגה אַסוֹד) הוא הכתיב היידי של שם העיר אסוד.

חָדָשׁ!!: יידיש ואסאד · ראה עוד »

אסנת טרבלסי

אסנת טרבלסי (נולדה ב-21 בדצמבר 1965) היא מפיקת קולנוע ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואסנת טרבלסי · ראה עוד »

אסתר סולאי-לוי

אסתר סולאי-לוי (14 במאי 1936 - 31 במרץ 2012) הייתה מתרגמת, פעילת תרבות ועורכת ספרות ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואסתר סולאי-לוי · ראה עוד »

אסתר פרומקין

אסתר פרומקין (רוסית: Фрумкина Мария Яковлевна; נולדה בשם מלכה חיה ליפשיץ; 1880 מינסק - 1941? ליד קרגנדה) הייתה פובליציסטית ופעילה בתנועות פועלים יהודיות וקומוניסטיות, בין היתר בתנועת הבונד.

חָדָשׁ!!: יידיש ואסתר פרומקין · ראה עוד »

אסתר קרייטמן

הינדה אסתר זינגר קרֶייטמן (בפולנית: Ester Kreitman; ביידיש: קרייטמאַן; 31 במרץ 1891 – 13 ביוני 1954) הייתה סופרת יידיש, אחותם הבכורה של הסופרים יצחק בשביס-זינגר (חתן פרס נובל לספרות) וישראל יהושע זינגר.

חָדָשׁ!!: יידיש ואסתר קרייטמן · ראה עוד »

אסתר רחל קמינסקה

קברהּ של קמינסקה בבית הקברות היהודי הגדול בוורשה אסתר רחל ("רוּחְל") קמינסקה (בכתיב יידי: אסתּר־רחל קאַמינסקאַ; בפולנית: Ester Rachel Kamińska; 10 במרץ 1870 – 25 בדצמבר 1925), מגדולות שחקניות התיאטרון הפולני, מייסדת התיאטרון היהודי בוורשה (ביידיש: 'וואַרשאַווער יידישער קונסט-טעאַטער').

חָדָשׁ!!: יידיש ואסתר רחל קמינסקה · ראה עוד »

אסתר כספי

אסתר כספי-וֶרְסֶס (1916 – 16 בדצמבר 2008, כ' בכסלו תשס"ט) הייתה מתרגמת ומשוררת ישראלית, שתרגמה לעברית בעיקר מהקלאסיקה האנגלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואסתר כספי · ראה עוד »

אסתרקה

אסתרקה, בציור מסביבות שנת 1839 מאת לקלר המלך קז'ימייז הגדול מבקר אצל אסתרקה, ציור מאת ולדיסלב לושצ'קביץ' 'על פי האגדה, אסתרקה או בשמה המלא אסתרקה מלאך (בפולנית: Esterka או Esterka Małach, המאה ה-14), הייתה המאהבת היהודיה של קז'ימייז' השלישי, מלך פולין, אשר שלט בשנים 1333–1370 וכינויו היה "קז'ימייז' (קזימיר) הגדול".

חָדָשׁ!!: יידיש ואסתרקה · ראה עוד »

אסטל גטי

אסטל גטי (באנגלית: Estelle Getty; 25 ביולי 1923 – 22 ביולי 2008) הייתה שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון יהודייה-אמריקאית, זוכת פרס אמי ופרס גלובוס הזהב.

חָדָשׁ!!: יידיש ואסטל גטי · ראה עוד »

אסטוניה

עמוד הניצחון במלחמת העצמאות של אסטוניה (1918–1920) בטאלין רֶפּוּבְּלִיקַת אֶסְטוֹנְיָה (באסטונית: Eesti Vabariik, בפינית: Viron tasavalta, ברוסית: Эстонская Республика) היא מדינה בצפון-מזרח אירופה, חלק משלוש המדינות הבלטיות, יחד עם לטביה וליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ואסטוניה · ראה עוד »

אסיפוביצ'י

אסיפוביצ'י (בבלארוסית: Асіповічы; ברוסית: Осиповичи, אוסיפוביצ'י; בפולנית: Osipowicze, אוסיפוביצ'ה; ביידיש: אסיפאוויטש) היא בירת מחוז משנה אסיפוביצ'י במחוז מוהילב בבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ואסיפוביצ'י · ראה עוד »

אף יהודי

קריקטורה של אדם עם "אף יהודי" מוגזם המתוארת על כריכת ספר בדיחות מתחילת המאה ה-20 אף יהודי הוא מונח אנטישמי וגזעני המתייחס לאף בולט או עם גשר, אף קמור אם עם סיבוב כלפי מטה של קצה האף שסומן כקריקטורה עוינת כלפי יהודים החל מאמצע המאה ה-13 באירופה, ומאז הפך למרכיב מכונן בסטריאוטיפ היהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואף יהודי · ראה עוד »

אפנדי

אפנדי טורקי (1862). צייר לא ידוע. תמונה שנמצאת בספריית העיר ניו יורק אפנדי (בטורקית: Efendi מיוונית: αυθέντης) היה תואר טורקי שמשמעו "אדון" או "מורה", ואשר מביע כבוד או נימוס בשימוש מודרני.

חָדָשׁ!!: יידיש ואפנדי · ראה עוד »

אפעס

אפעס הוא עיתון סאטירי ישראלי שהופץ בדואר אלקטרוני, לאחר מכן הפך למדור סאטירי בעיתון "הארץ" ובהמשך עבר ל"ידיעות אחרונות".

חָדָשׁ!!: יידיש ואפעס · ראה עוד »

אפרת (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לנשים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואפרת (פירושונים) · ראה עוד »

אפרים אוירבך

אפרים אויֶרבך (נכתב גם: אוירבאך, אויארבאך, אויארבך, אורבך; ביידיש: פרוים או אפרים אויערבאך; 1892, בסרביה, האימפריה הרוסית – 3 במאי 1973, תל אביב) היה משורר יידיש, סופר, עורך ומתרגם יליד בסרביה, שפעל בארצות הברית ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ואפרים אוירבך · ראה עוד »

אפרים סמונוב

הרב אפרים סמוּנוֹב (ביידיש: סאמונאָוו; ה' בסיוון תר"ך, 26 במאי 1860, פילטן - כ"ג בסיוון תרצ"ב, 27 ביוני 1932, ריגה) היה רב ליטאי בלטביה, רבן של יאקובשטאדט ווינדוי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואפרים סמונוב · ראה עוד »

אפרים פישל רוטנשטרייך

אפרים פישל רוֹטֶנשטרַיְיך (בפולנית: Fiszel Rotenstreich, לעיתים Fischel Rottenstreich; י' בסיוון תרמ"ב, 28 במאי 1882, קולומיאה, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – ח' בתמוז תרצ"ח, 7 ביולי 1938, ירושלים) היה כלכלן, קובע מדיניות כלכלית, ממנהיגי התנועה הציונית בגליציה, מחנך, עיתונאי וחבר הסיים והסנאט הפולניים בין מלחמות העולם מטעם הציונים הכלליים, חבר הנהלת ההסתדרות הציונית והנהלת הסוכנות היהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואפרים פישל רוטנשטרייך · ראה עוד »

אפרים קופפר

אפרים קוּפּפֶר (בפולנית: Franciszek Kupfer; 5 במרץ 1905 – 13 במרץ 1993) היה חוקר יהדות ומהדיר ספרי ראשונים פולני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואפרים קופפר · ראה עוד »

אפרים קישון

צילום מאחורי הקלעים מן הסרט "סאלח שבתי". מימין לשמאל: אפרים קישון, גאולה נוני וחיים טופול, נובמבר 1963 אפרים קישון זוכה פרס כינור דוד, 1964 ראש הממשלה יצחק רבין והסאטיריקן אפרים קישון עם דניאלה שמי בתוכנית מיוחדת ליום העצמאות קישון בחדר העבודה שלו בביתו בתל אביב קישון עם נורית הירש באירוע בתל אביב אפרים קישון, איור מאת חיים טופול לוחית זיכרון בכניסה לביתו של אפרים קישון בתל אביב קברו של אפרים קישון בבית הקברות טרומפלדור אפרים קישון (23 באוגוסט 1924 – 29 בינואר 2005; נולד בשם פֶרֶנְץ הופמן ומאוחר יותר פרנץ קישהונט) היה סופר, סאטיריקן, מחזאי, תסריטאי, עיתונאי, פובליציסט, בעל טור, צייר ובמאי קולנוע ותיאטרון ישראלי, חתן פרס ישראל וניצול השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואפרים קישון · ראה עוד »

אפרים תלמי

אפרים תלמי, 1949. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית לוחית זיכרון לאפרים תלמי אפרים (יוסף) תַלמִי (30 בספטמבר 1905 - 7 בנובמבר 1982) היה סופר עברי, משורר ומתרגם, עיתונאי ועורך וסופר לילדים ולנוער ישראלי; אביו של מנחם תלמי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואפרים תלמי · ראה עוד »

אפרים טובנהויז

אפרים טובנהויז (25 במאי 1908 – 17 באפריל 1983) היה סופר, עיתונאי, מחלוצי היישוב ובוניו.

חָדָשׁ!!: יידיש ואפרים טובנהויז · ראה עוד »

אפרים בלוך

אפרים בלוך (27 ביוני 1922 – 27 ביולי 2005) היה מבכירי הסיירים של הפלמ"ח, ומראשוני המודיעין הקרבי של צה"ל.

חָדָשׁ!!: יידיש ואפרים בלוך · ראה עוד »

אפרים בוריסוביץ' לויטר

אפרים בוריסוביץ' לויטר (במקור: ברוכוביץ', ברוסית: Лойтер, Эфраим Борисович, באוקראינית: Лойтер Ефраїм Борисович; 3 בדצמבר 1889, ברדיצ'ב – 10 בדצמבר 1963, מוסקבה) היה במאי יהודי, פדגוג ושחקן תיאטרון.

חָדָשׁ!!: יידיש ואפרים בוריסוביץ' לויטר · ראה עוד »

אפרים דיינרד

עמוד השער של הספר 'מסע בארץ הקדם ומורה דרך לכל הנוסעים לארץ הקדושה ומצרים ' משנת 1883. לעיון בספר המלא https://www.eretzisrael.co.il/1883-מסע-בארץ-הקדם-אפרים-דיינארד/ לחצו כאן. אפרים גרשון דיינרד (נכתב גם דיינארד; שם עטו: אדיר; תר"ו, 1846, שוסמאקן, לטביה – כ"ח בסיוון ה'תר"ץ, 24 ביוני 1930, ניו יורק), היה ביבליוגרף וסופר עברי ואידי (כתב גם באנגלית), אספן ספרים וסוחר ספרים; מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואפרים דיינרד · ראה עוד »

אפרים ווזק

אפרים ווזק (ווזעק) (30 במאי 1904–1 ביולי 1998) היה פעיל קומוניסטי ישראלי ומתנדב בבריגדות הבינלאומיות במלחמת האזרחים בספרד.

חָדָשׁ!!: יידיש ואפרים ווזק · ראה עוד »

אפטא

אפטא (מיידיש: אַפּטאַ; בפולנית: Opatów, "אופטוב") היא עיירה בפולין בפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואפטא · ראה עוד »

אפוטרופאיזם

לוח עץ לשיבוץ בדלת המיועד להגן על הבית בפני אורחים לא רצויים. תומא רגנודין (Thomas Regnaudin),כ 1660 לערך אפוטרופאיזם (מיוונית: αποτρέπω; אפו – הצידה, טרופה – לפנות, כלומר "לפנות הצידה") הוא השימוש באמצעים כדוגמת כישוף או פולחן על מנת להרחיק רוע, ולהימנע מתאונות או מביש מזל.

חָדָשׁ!!: יידיש ואפוטרופאיזם · ראה עוד »

אפיקורוס (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ואפיקורוס (פירושונים) · ראה עוד »

אפיטף

אֶפִּיטַף (מיוונית עתיקה: epi.

חָדָשׁ!!: יידיש ואפיטף · ראה עוד »

אצבע

אֶצְבַּע היא חלק בכף היד או בכף הרגל (בה בעברית הן נקראות "בהונות") של דו-חיים, זוחלים עופות ויונקים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואצבע · ראה עוד »

אצבעוני

איור של אצבעוני עומד על מגבעתו של אדם מבוגר אצבעוני הוא דמות בדיונית המופיעה בשמות שונים במעשיות של עמים שונים, ומתאפיינת בהיותה אדם זעיר במיוחד, שגודלו כגודל אצבע, העובר הרפתקאות עקב גודלו.

חָדָשׁ!!: יידיש ואצבעוני · ראה עוד »

אקמנה

אקמנה (בליטאית: Akmenė; ביידיש: אוקמיאַן) היא עיירה במחוז משנה אקמנה שבצפון ליטא, בתחומי מחוז שאולאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואקמנה · ראה עוד »

אקמנה (רשות מקומית)

אַקְמֶנֶה (בליטאית: Akmenės rajono savivaldybė; ביידיש ובעברית: אוקמיאן) היא אחת מ-60 הרשויות המקומיות של ליטא, הממוקמת בצפון המדינה, במחוז שאולאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואקמנה (רשות מקומית) · ראה עוד »

אקדמות

פרוכת עם השורה האחרונה של אקדמות רקומה עליה אַקְדָמוּת מִלִּין הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות בקריאת התורה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואקדמות · ראה עוד »

אקדמיה ללשון

אקדמיה ללשון הוא גוף העוסק בהכוונתה ובקידומה של שפה מסוימת.

חָדָשׁ!!: יידיש ואקדמיה ללשון · ראה עוד »

אקדמיית המטרייה (סדרת טלוויזיה)

אקדמיית המטרייה (באנגלית: The Umbrella Academy) היא סדרת טלוויזיה אמריקאית מסוגת דרמת גיבורי-על שפותחה על ידי היוצר סטיב בלאקמן עבור שירות הזרמת המדיה נטפליקס.

חָדָשׁ!!: יידיש ואקדמיית המטרייה (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: יידיש וארמית · ראה עוד »

ארמית בבלית

עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה.

חָדָשׁ!!: יידיש וארמית בבלית · ראה עוד »

ארנסט קליין

כריכת הספר השני של קליין, "מילון גזרוני מקיף של השפה העברית לקורא האנגלי", 1987 הרב OC ד"ר אֶרְנֶסְט דוד קליין (Ernest David Klein; 26 ביולי 1899, סאטו מארה – 4 בפברואר 1983, טורונטו) היה בלשן פוליגלוט יהודי-קנדי ממוצא רומני, מחבר ספרים ורב.

חָדָשׁ!!: יידיש וארנסט קליין · ראה עוד »

ארנדה

ארנדה (Arenda) היא שיטה כלכלית שהתקיימה באיחוד הפולני-ליטאי של ימי הביניים המאוחרים, ובמסגרתה העניקו אוצר המלך או האצולה, בתמורה לדמי חכירה, זיכיונות לניהול וניצול נכסים או מיזמים ציבוריים.

חָדָשׁ!!: יידיש וארנדה · ראה עוד »

ארנולד זוויקי

ארנולד זוויקי (באנגלית: Arnold Zwicky; (ביידיש: צביקי) נולד ב-6 בספטמבר 1940) הוא בלשן אמריקאי, נודע בעיקר כיוצר מונח אשליית הטריות.

חָדָשׁ!!: יידיש וארנולד זוויקי · ראה עוד »

ארץ חדשה (סרט)

ארץ חדשה הוא סרט מחאה ישראלי, המתאר את קשיי העולים החדשים לישראל, הגרים במעברה, בשנת 1950, כמו גם את בעיותיו של הממסד הישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וארץ חדשה (סרט) · ראה עוד »

ארץ יצורי הפרא

ארץ יצורי הפרא (באנגלית: Where the Wild Things Are) הוא ספר ילדים אמריקני קלאסי משנת 1963, שכתב וצייר מוריס סנדק.

חָדָשׁ!!: יידיש וארץ יצורי הפרא · ראה עוד »

ארקדי וייספאפיר

ארקדי מויסייביץ' וייספאפיר (ברוסית: Арка́дий Моисе́евич Вайспапи́р; (23 בדצמבר 1921 – 11 בינואר 2018) היה ממשתתפי המרד בסוביבור, ומאחרוני הניצולים ממנו שנותרו בחיים.

חָדָשׁ!!: יידיש וארקדי וייספאפיר · ראה עוד »

ארתור פרדריק ג'יילס

ארתור פרדריק ג'יילס (באנגלית: Arthur Frederick Giles; 27 בדצמבר 1899 – 28 באפריל 1960) היה קצין במשטרת המנדט, מפקד הבולשת הבריטית בתקופת המאבק של ארגוני המחתרת העבריים בשלטון המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: יידיש וארתור פרדריק ג'יילס · ראה עוד »

ארתור קסטלר

ארתור קסטלר (באמצע) בקיבוץ עין השופט, 1945 ארתור קסטלר (בהונגרית: Kösztler Artúr; 5 בספטמבר 1905 – 3 במרץ 1983) היה סופר, עיתונאי, הוגה דעות פוליטי ופילוסוף חברתי יהודי-הונגרי-אוסטרי-בריטי, אשר כתב בגרמנית ובאנגלית ספרים רבים המתייחסים למגוון נושאים, החל מאכזבתו מן הקומוניזם וכלה במוצאה, לפי השקפתו, של יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: יידיש וארתור קסטלר · ראה עוד »

ארתור שפנייר

ארתור אברהם שְׁפַּנְיֶיר (בתעתיק ארכאי: שפּאניער; שמו העברי: אברהם; בגרמנית: Arthur Spanier; 17 בנובמבר 1889, מגדבורג, פרובינציית סקסוניה, ממלכת פרוסיה, גרמניה – 30 במרץ 1944, ברגן-בלזן) היה ספרן וחוקר מדעי היהדות יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: יידיש וארתור שפנייר · ראה עוד »

ארליך

ארליך (ביידיש: ערליך או עהרליך; בגרמנית: Ehrlich) הוא שם משפחה גרמני ויהודי שפירושו בגרמנית וביידיש הגון, ישר או דובר-אמת.

חָדָשׁ!!: יידיש וארליך · ראה עוד »

ארז'וויליק

ארז'וויליק (בליטאית: Eržvilkas, ארז'ווילקס; בפולנית: Erzwiłki, אז'ווילקי; ברוסית: Эржвилки, ארז'ווילקי; בגרמנית: Erschwilken, ארשווילקן; ביידיש: ערזוויליק) היא עיירה במחוז טאורגה שבמערב ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש וארז'וויליק · ראה עוד »

ארבעס

אַרְבֶּעס (או שלום-זכר בּאָנדלעך; במקור היידי גם: עֶרְבְּס) הם כינוי עממי אשכנזי (ממקור יידי) לגרגרי חמצה מבושלים הנאכלים כחטיף, וגם לגרגרי חמצה מבושלים המופיעים כמרכיב של מאכלים מסוימים.

חָדָשׁ!!: יידיש וארבעס · ראה עוד »

ארבעטער פריינד

הזמנה להרצאה של אמה גולדמן שפורסמה בארבעטער פריינד, 1899 אַרְבֶּעטֶער פְרַיינְד, נכתב גם ארבייטער פריינד (ארבייטער פריינד – "חברו של הפועל") היה שבועון ביידיש שיצא לאור בלונדון והיה ביטאון השמאל הרדיקלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וארבעטער פריינד · ראה עוד »

ארגון צבאי לאומי

זאב ז'בוטינסקי, מתווה דרכו הרעיונית של הארגון ו"מצביא האצ"ל" כרוז "הכרזת המרד" הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים בשנת 1937.

חָדָשׁ!!: יידיש וארגון צבאי לאומי · ראה עוד »

ארגון הפרטיזנים המאוחד

ארגון הפרטיזנים המאוחד (ביידיש: פֿאַראײַניקטע פאַרטיזאַנער אָרגאַניזאַציע; בראשי תיבות: פֿ-פ-אָ, FPO) היה ארגון מחתרת יהודי אנטי-גרמני שפעל בגטו וילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש וארגון הפרטיזנים המאוחד · ראה עוד »

ארוכה היא הדרך

ארוכה היא הדרך (בגרמנית: Lang ist der Weg) הוא סרט דרמה גרמני משנת 1948 בבימויו של הרברט פרדרסדורף, עם ישראל בקר ובטינה מויסי בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: יידיש וארוכה היא הדרך · ראה עוד »

ארי אבן-זהב

אֲרי אִבְּן-זהב (במקור: ליאו (לייב) גולדשטיין; י"ח בכסלו תר"ס, 20 בנובמבר 1899 – א' בחשוון תשל"ב, 19 באוקטובר 1971) היה סופר עברי, משורר, סופר ילדים, מחזאי, עורך והמזכיר האקדמי הראשון של האוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וארי אבן-זהב · ראה עוד »

ארי גולדוואג

ארי גולדוואג (באנגלית: Ari Goldwag; נולד ב-1979) הוא פזמונאי, זמר ומלחין של מוזיקה חסידית ומוזיקה יהודית מקורית.

חָדָשׁ!!: יידיש וארי גולדוואג · ראה עוד »

ארי דה לוקה

אֶרי דה לוּקה (באיטלקית: Erri de Luca; נולד ב-20 במאי 1950) הוא סופר איטלקי המתאר בספריו את נאפולי, עיר ילדותו.

חָדָשׁ!!: יידיש וארי דה לוקה · ראה עוד »

ארי היל

ארי (אהרן) היל (נולד בשנת 1995) הוא זמר-חסידי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וארי היל · ראה עוד »

אריאל פורמן

אריאל פורמן (21 בנובמבר 1943 – 18 בפברואר 2016) היה שחקן ומדבב ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריאל פורמן · ראה עוד »

אריאל קופרוב

אריאל קופרוב (ביידיש: אַריִעל קאָפּראָװ; 1913 קפרשטי בסרביה - 15 ביוני 2007 טורונטו) היה סופר יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריאל קופרוב · ראה עוד »

אריאל-ניל לוי

אריאל-ניל לוי (נולד ב-1977) הוא אמן תיאטרון ופרפורמר רב-תחומי, מפיק, כותב, שחקן, מעבד, דרמטורג ומורה למשחק, אשר חוקר את הקשר בין חיי הלילה הקוויריים ותיאטרון פוסט דרמטי בציר בין גרמניה וישראל מתחילת שנות ה-2000.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריאל-ניל לוי · ראה עוד »

אריק איינשטיין

אריק איינשטיין (3 בינואר 1939, י"ב בטבת ה'תרצ"ט – 26 בנובמבר 2013, כ"ד בכסלו ה'תשע"ד) היה זמר-יוצר, שחקן, קומיקאי ותסריטאי ישראלי מהחשובים ביותר בישראל, מחלוצי הרוק הישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריק איינשטיין · ראה עוד »

אריקה טים

אריקה טים (בגרמנית: Erika Timm; נולדה ב-1934) היא בלשנית גרמנית, חוקרת יידיש מהיבטים בלשניים ופילולוגיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריקה טים · ראה עוד »

אריה מרזר

לוחית זיכרון על ביתו של אריה מרזר ברח' בירנבוים 3 בתל אביב אריה מֶרְזֶר (בכתיב יידי: מערזער; בלועזית: Merzer; 1905 – 17 באפריל 1966) היה אמן ריקועי נחושת ישראלי ממוצא פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריה מרזר · ראה עוד »

אריה אבילאה

אריה אבילאה, שנות ה-30 אריה (לייב) (ליאו) אֲבִילֵאָה (ניֶיסבִיזְ'סקי) (נובמבר 1885, רוז'ינוי, פלך גרודנה, רוסיה – 1985, ירושלים) היה פסנתרן ומורה למוזיקה ישראלי, מראשוני הפסנתרנים והמורים לפסנתר בארץ, פרופסור לפסנתר בקונסרבטוריון של ז'נבה, בקונסרבטוריון 'שולמית' בתל אביב הקטנה ובאקדמיה למוזיקה בירושלים, מחלוצי המוזיקה הקלאסית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריה אבילאה · ראה עוד »

אריה פרידמן-לבוב

אריה פרידמן-לְבוֹב (7 בפברואר 1884, שבט תרמ"ד, ויטבסק – 6 בפברואר 1955, י"ד בשבט תשט"ו, חיפה) היה זמר, מחנך ועסקן ישראלי, זמר טנור, זמר אופרה ברוסיה, מחלוצי הזמרה העממית היהודית ברוסיה, מראשוני הזמרים בעלי רמה אמנותית אירופית בארץ ישראל, מחלוצי הזמרה העברית העממית והשירה בציבור בארץ, מורה לזמרה ומנצח מקהלות בחיפה, ממייסדי המכון למוזיקה בחיפה וחבר הנהלתו.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריה פרידמן-לבוב · ראה עוד »

אריה פינקל

הרב אריה ליב פינקל (י"ד באב ה'תרצ"א, 28 ביולי 1931 – ליל ו' באב ה'תשע"ו, 10 באוגוסט 2016) היה ראש ישיבת מיר במודיעין עילית ("מיר ברכפלד"), ומראשי ישיבת מיר בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריה פינקל · ראה עוד »

אריה צימוקי

משפחת רוזינקו בקובל, לפני עלייתו של אריה (משמאל), 1936 תלמידי כתה חמישית-שישית בגימנסיה "תרבות" בעיר קובל. 1932-3 התלמיד אריה רוזינקו שורה עליונה קיצוני משמאל. במרכז יושב המורה ללטינית ולהיסטוריה מרדכי לייאר אריה צימוקי (רוזינקו) (27 בפברואר 1919 – 1 בדצמבר 1985) היה פעיל ציוני ועיתונאי ישראלי, שעסק בעיקר בנושאי ממשלה ומדיניות חוץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריה צימוקי · ראה עוד »

אריה קובובי

אריה ליאון קוּבּוֹבִי (קוּבּוֹביצקי) (ביידיש: אריה לעאן קובאָווי (קובאָוויצקי); בכתב לטיני: Arieh Leon Kubovy (Kubowitzki)‎; 2 בנובמבר 1896 – 16 במאי 1966) היה עורך דין ופעיל ציוני, ממייסדי הקונגרס היהודי העולמי (1936) ומזכירו הכללי (1945–1948).

חָדָשׁ!!: יידיש ואריה קובובי · ראה עוד »

אריה שמרי

אריה שַׁמרי (ריבָּא) (22 באפריל 1907 –13 במרץ 1978) היה משורר יידיש, עורך ומתרגם ישראלי, ממייסדי קיבוץ עין שמר וחברו עד מותו.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריה שמרי · ראה עוד »

אריה שנארי

אריה שנארי (שנידרמן) (1899, דניפרופטרובסק, האימפריה הרוסית (אוקראינה) - 1977) היה פעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריה שנארי · ראה עוד »

אריה לרנר

אריה לֶרנֶר (7 בפברואר 1909, תרס"ט – 29 באפריל 1973, תשל"ג) היה מבקר אמנות ישראלי, מבקר האמנות של עיתון "דבר" במשך שנים ועורך המוסף דבר לספרות ואמנות, ומתרגם פורה, בעיקר של ספרות ילדים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריה לרנר · ראה עוד »

אריה לוי שריד

אריה לוי שריד (לייבל גולדברג) 1913 - 2003) היה היסטוריון, מורה לספרות והיסטוריה, שליח במרכז החלוץ בתנועות "דרור ונוח"ם" (נוער חלוצי מאוחד), מיוזמי הקואורדינציה הציונית לגאולת ילדים וממקימי המוסד "יד ושם". הוא כתב את תולדות התנועות החלוציות בפולין (טרילוגיה מקיפה של התנועה). אריה לוי שריד בחדר העבודה שבביתו בגבעת המורה, שנות ה-90.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריה לוי שריד · ראה עוד »

אריה ליש

אריה לייביש-ליִש (20 בינואר 1929, רומניה - 2016, ישראל) היה סופר, שחקן תיאטרון ומלחין ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריה ליש · ראה עוד »

אריה ליב ילין

רבי אריה ליב ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; ה'תק"פ, 1820, סקידל - ז' בניסן תרמ"ו, 12 באפריל 1886, בילסק) היה רב ליטאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריה ליב ילין · ראה עוד »

אריה לייב "הארוך" מקראקא

רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא (ביידיש: דער הויכער ר' לייב; נפטר ט"ו באייר תל"א, 25 באפריל 1671) היה רב פולני במאה ה-17, רבן של פשמישל וקראקא.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריה לייב "הארוך" מקראקא · ראה עוד »

אריה לייב פופיק

צבי אריה (לייב) פּוֹפִּיק (בכתיב יידי: לייב פּאָפּיק; חתם: "ל. פאפיק", ובעברית: "פ’ אריה"; 15 בדצמבר 1902 – 27 בינואר 1988 היה משורר יידי, סופר ילדים ואספן בולים ישראלי, פעיל ציוני סוציאליסטי יליד גליציה המזרחית, איש העלייה השלישית. עובד בניין במקצועו.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריה לייב פופיק · ראה עוד »

אריה לייב צינץ

תמונת קברו הרב אריה לייב צינץ (~ה'תקכ"ח, 1768 – ג' באייר ה'תקצ"ג, ~22 באפריל 1833), הנודע בכינוי מהרא"ל, היה רב, דיין, פוסק, מקובל, ראש ישיבה ומחבר ספרים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריה לייב צינץ · ראה עוד »

אריה לייב גלמן

אריה לייב גֶלמַן (נכתב לעיתים גלמאן; ביידיש: געלמאן; כ"ד אב ה'תרמ"ז, 5 באוגוסט 1887 – כ"א באדר ב' ה'תשל"א, 1971) היה עסקן, עיתונאי יידיי, סופר ופובליציסט, נשיא תנועת המזרחי העולמית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריה לייב גלמן · ראה עוד »

אריה טרטקובר

אריה טַרְטָקוֹבר (Tartakower; 28 בספטמבר 1897, תרנ"ז – 20 בנובמבר 1982, תשמ"ג) היה סוציולוג של עם ישראל ומנהיג ציוני.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריה טרטקובר · ראה עוד »

אריה חורשי

אריה חורשי (29 באוקטובר 1911 – 14 בינואר 2014) היה משורר וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריה חורשי · ראה עוד »

אריה דיסנצ'יק

אריה דיסנצ'יק (צ'יק) (13 בדצמבר 1907 – 14 באוגוסט 1978) היה עורכו השני של העיתון "מעריב", לאחר מותו של מייסד העיתון ועורכו הראשון, עזריאל קרליבך.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריה דיסנצ'יק · ראה עוד »

אריוגלה

אַרֶיוֹגַלַה (בליטאית: Ariogala, בפולנית: Ejragoła, ברוסית: Эйрагола, ביידיש: אייראגאלע, וגם: ראגולה) היא עיירה במחוז קובנה בליטא, על גדת הנהר דוביסה, מרכז מנהלי ודתי והיישוב השני בגודלו במחוז משנה ראסייני.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריוגלה · ראה עוד »

אש (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואש (פירושונים) · ראה עוד »

אשמיאני

אשמיאני (בבלארוסית: Ашмя́ны, ברוסית: Ошмяны, בפולנית: Oszmiana, בליטאית: Ašmena; ביידיש: אָשמענע) היא עיירה במחוז גרודנו שבמערב בלארוס, המונה כ-15,000 תושבים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואשמיאני · ראה עוד »

אשר אריאלי

הרב אשר יהודה לייב אריאלי (נולד בשנת 1957) הוא ר"מ בישיבת מיר ומוסר שיעור שבועי בהתנדבות בישיבת תפארת צבי בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואשר אריאלי · ראה עוד »

אשר שוורצמן

אשר שוורצמן (ביידיש: אשר שוואַרצמאַן; 1889 פלך קייב האימפריה הרוסית - 1919 ליד רפליבקה) היה משורר יידי ואוקראיני.

חָדָשׁ!!: יידיש ואשר שוורצמן · ראה עוד »

אשר ברש

לוחית זיכרון על ביתו של אשר ברש ברח' מנדלי 15 בתל אביב המצבה על קברו אשר ברש (16 במרץ 1889 – 4 ביוני 1952) היה סופר ומשורר עברי ישראלי יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואשר ברש · ראה עוד »

אשר ביילין

אשר ביילין (1 באפריל 1881, קייב – 12 בספטמבר 1948, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, פובליציסט ומחזאי שכתב בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ואשר ביילין · ראה עוד »

אשר גל

אשר גל (נולד ב-1 באוגוסט 1952) הוא משורר ומתרגם.

חָדָשׁ!!: יידיש ואשר גל · ראה עוד »

אשרי הגפרור

כתב ידה של חנה סנש (שמור בבית לוחמי הגטאות) "אשרי הגפרור" לצד דמותה של חנה סנש כפי שמופיע בתבליט קיר שיצר גרשון קניספל ביד חנה "אַשְׁרֵי הַגַּפְרוּר" (או "אַשְׁרֵי" – כמילות הפתיחה; במקור ללא כותרת) הוא שיר קצר מאת חנה סנש, שנכתב ביוגוסלביה ב-2 במאי 1944, כחודש לפני שחצתה את הגבול להונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואשרי הגפרור · ראה עוד »

אשת כהן (סרט)

אשת כהן הוא סרט קצר ישראלי, שנוצר בשנת 2000 על ידי נאוה (נוסן) חפץ, שכתבה את התסריט וביימה את הסרט במסגרת לימודיה בבית הספר לקולנוע "מעלה".

חָדָשׁ!!: יידיש ואשת כהן (סרט) · ראה עוד »

אשכנזי

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואשכנזי · ראה עוד »

אשכנזים (ישראל)

אשכנזים בישראל הם קבוצה חברתית בחברה הישראלית הכוללים בעיקר את המהגרים והצאצאים של היהודים האשכנזים, אשר שוהים כיום במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ואשכנזים (ישראל) · ראה עוד »

אשכנורמטיביות

יהודים שאינם אשכנזים על קבר הבאבא סאלי המונח אשכנורמטיביות (אנ׳ Ashkenormativity) שאול מהשיח הציבורי המתקיים בקרב החברות היהודיות באמריקה הצפונית ומהווה כינוי לתופעת הגמוניה אשכנזית בקהילות יהדות אמריקה, אשר נתפסת כביטוי לצורה יהודית של יורוצנטריזם (אנ׳).

חָדָשׁ!!: יידיש ואשכנורמטיביות · ראה עוד »

את חכי לי ואחזור

250px את חכי לי ואחזור (במקור הרוסי: Жди меня, "חכי לי") הוא שיר שנכתב על ידי המשורר הרוסי קונסטנטין סימונוב ב-1941 כדי לעודד את החיילים הרוסים שלחמו בחזית בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואת חכי לי ואחזור · ראה עוד »

אתניות יהודית

מפה של יהדות העולם לפי אתניות האתניות היהודית מחולקת וכוללת קהילות יהודים רבות אך ייחודיות ובעלות מכנה משותף.

חָדָשׁ!!: יידיש ואתניות יהודית · ראה עוד »

אתגר קרת

אֶתְגָּר דוד קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967) הוא סופר, מחזאי, תסריטאי, במאי, קומיקסאי, פזמונאי ושחקן קולנוע ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואתגר קרת · ראה עוד »

אתהלך

הכריכה האחורית של 'אתהלך' אתהלך הוא ספרו האוטוביוגרפי של אהרן מרגלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואתהלך · ראה עוד »

אתי בן-זקן

אתי (אסתר) בן-זקן - שטיינברג (נולדה ב-5 בדצמבר 1963) היא זמרת קונצרטים ואמנית-יוצרת ישראלית בתחומי המוזיקה, התיאטרון, הספרות והאמנות הפלסטית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואתי בן-זקן · ראה עוד »

אל נקמות (מחזה)

אל נקמות (ביידיש: גאט פון נקמה) הוא מחזה מאת שלום אש, שנכתב ביידיש ב-1906 והוצג לראשונה, בגרמנית, ב-1907.

חָדָשׁ!!: יידיש ואל נקמות (מחזה) · ראה עוד »

אל נלך כצאן לטבח!

"אל נלך כצאן לטבח!" (במקור ביידיש: לאָמיר ניט גיין ווי שאָף צו דער שחיטה) הוא כרוז שפורסם על ידי אבא קובנר בליל השנה החדשה 1942 (31 בדצמבר 1941 – 1 בינואר 1942) בגטו וילנה לקריאה למרד יהודי בשואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואל נלך כצאן לטבח! · ראה עוד »

אל תיפול

"אל תיפול" הוא סינגל בסוגת המוזיקה החסידית, שבוצע על ידי הזמרים בנצי שטיין אברהם פריד וחיים ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ואל תיפול · ראה עוד »

אל ליסיצקי

עטיפת ספרו של מאני לייב, "ינגעל צינגעל כוואט", שיצר אל ליסיצקי בסביבות 1918 יצירה של אל ליסיצקי, בסביבות 1925 אל ליסיצקי ובשמו המלא - לזר (אליעזר) מרקוביץ' ליסיצקי (ברוסית: Лазарь Маркович Лисицкий) (23 בנובמבר 1890 – 30 בדצמבר 1941) היה אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל.

חָדָשׁ!!: יידיש ואל ליסיצקי · ראה עוד »

אל הציפור

אֶל הַצִּפּוֹר הוא שירו הראשון של חיים נחמן ביאליק שהתפרסם.

חָדָשׁ!!: יידיש ואל הציפור · ראה עוד »

אלמה שין

אלמה שין, שם העט של לריסה ברני-שכטמן, מתרגמת ספרות ישראלית, ובתו של הסופר האידי עלי שכטמן.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלמה שין · ראה עוד »

אלנטה

אלנטה (בליטאית: Alanta, בהגייה המקומית: אַלוּנְטה; ביידיש: אַווּאַנטה) היא עיירה קטנה במחוז משנה מולייטי במחוז אוטנה שבליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלנטה · ראה עוד »

אלע אלע

אלע אלע (בעברית: כולם כולם) הוא אלבום הבכורה של הזמר החסידי מנדי וייס.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלע אלע · ראה עוד »

אלעזר מנחם מן שך

הרב שך (שני משמאל) בישיבה הראשונה של מועצת גדולי התורה של דגל התורה, תשמ"ט, 1989 הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 – ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »

אלעזר מרדכי קניג

הרב אלעזר מרדכי קֶנִיג (ביידיש קֶענִיג; ח' בחשוון ה'תש"ו, 15 באוקטובר 1945 – כ"ג בטבת ה'תשע"ט, 31 בדצמבר 2018) היה רב ומנהיג רוחני בחסידות ברסלב.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלעזר מרדכי קניג · ראה עוד »

אלעזר רוקח

אלעזר רוקח או אליעזר רוקח (Eliezer Roke'ah; תרי"ד/1854 – ה' בתמוז תרע"ד/ 28 ביוני 1914), היה פעיל ציוני, פובליציסט, עורך ומו"ל ביישוב בארץ ישראל, רוכש אדמות גיא אוני ומייסד היישוב.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלעזר רוקח · ראה עוד »

אלעזר בניועץ

אלעזר בֶּנְיוֹעֵץ (קופל; נולד ב-24 במרץ 1937) הוא משורר, מתרגם ועורך עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלעזר בניועץ · ראה עוד »

אלעד זרט

אלעד זרט (נולד ב-27 בנובמבר 1983) הוא סופר, משורר, עיתונאי, עורך, מבקר תרבות וחוקר ספרות ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלעד זרט · ראה עוד »

אלף כץ

אלף כץ (בכתיב יידי: אַלעף קץ; באנגלית: Aleph Katz) הוא שם העט של משה אברהם כץ (באנגלית: Moris (Moshe) Abraham Katz; 1898, מלינוב, ווהלין, רוסיה (אוקראינה) – ינואר 1969, ניו יורק) היה משורר יידיש, בלשן, מתרגם, עיתונאי ומחזאי יהודי אמריקאי יליד אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלף כץ · ראה עוד »

אלפרד מרגול-שפרבר

אלפרד מרגול-שפרבר (ברומנית: Alfred Margul-Sperber; 23 בספטמבר 1898 – 3 בינואר 1967) היה סופר, פובליציסט ומתרגם יהודי-רומני שכתב בשפה הגרמנית וביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלפרד מרגול-שפרבר · ראה עוד »

אלפרד שטיינהרדט

אלפרד (פרֶדי) שטיינהרדט (Alfred Steinhardt; 1 ביוני 1923 – 9 במאי 2012) היה מפיק סרטים, במאי, צלם ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלפרד שטיינהרדט · ראה עוד »

אלפרד בסטר

אלפרד בסטר (באנגלית: Alfred Bester; 18 בדצמבר 1913 – 30 בספטמבר 1987) היה סופר, תסריטאי, עורך וקומיקסאי יהודי-אמריקאי, מחשובי סופרי המדע הבדיוני של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלפרד בסטר · ראה עוד »

אלפבית

אָלֶפְבֵּית הוא אוסף סדור של אותיות, שהן סימנים גרפיים המייצגים עיצורים ותנועות.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלפבית · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלפבית עברי · ראה עוד »

אלפון

כתב רהוט – בה מתחילות המילים "אינדיאנים" ו"אוהל") אַלְפוֹן, או ספר אלפבית, הוא ספר לימוד המיועד להקניית ידיעת האלפבית לילדים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלפון · ראה עוד »

אלשד

אַלֶשד (ברומנית: Aleșd, בהונגרית: Élesd (אֵלשד); ביידיש: אֵלאשד) היא עיר ברומניה במחוז ביחור (Bihor) שבטרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלשד · ראה עוד »

אלתר קציזנה

אלתר קָצִיזְנֶה (לעיתים קאציזנה; בכתיב יידי: אַלטער קאַציזנע; בפולנית: Alter Kacyzne; ברוסית: Алтер Кацизне; 31 במאי 1885, וילנה, האימפריה הרוסית – 7 ביולי 1941, טרנופול, אוקראינה) היה סופר, משורר, מחזאי, מוציא לאור, יושב־ראש הזרוע היהודית של ארגון הסופרים הבינלאומי (PEN), בעל טור וצלם יהודי ורשאי, מן התורמים החשובים והבולטים לחיי התרבות היהודיים־פולניים במחצית הראשונה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלתר קציזנה · ראה עוד »

אלתר ישראל שמעון פרלוב

רבי אלתר ישראל שמעון פֶּרְלוֹב (בכתיב יידי: פּעֶרלאָוו, שמו הפרטי מוכר גם בקיצור (ראשי תיבות) "אי"ש"; חשוון ה'תרל"ה, 1874 – ו' בטבת ה'תרצ"ג, 4 בינואר 1933) היה האדמו"ר (השני) מנובומינסק, מהאדמו"רים הבולטים שבתקופת מלחמת העולם הראשונה ומראשי אגודת ישראל בפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלתר ישראל שמעון פרלוב · ראה עוד »

אלטנוילנד

כריכת הספר בהוצאת בבל; 2002, 2007 אַלְטְנוֹיְלַנְד (לעיתים כביידיש: אַלטנײַלאַנד; מגרמנית: Altneuland; מילולית: ארץ ישנה-חדשה, וכפי שתורגם לעברית על ידי נחום סוקולוב: "תל אביב") הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלטנוילנד · ראה עוד »

אלטע זאכן

אלטע זאכן בעגלה רתומה לסוס ברמת גן אלטע זאכן ברכב מסחרי בפתח תקווה אלטע זאכן (נקרא: אַלְטֶה זָכְן, ולפעמים אף נכתב במילה אחת: אלטעזאכן) פירושו ביידיש: "דברים ישנים".

חָדָשׁ!!: יידיש ואלטע זאכן · ראה עוד »

אלטער בחור

אלטער בחור (מיידיש: אלטער בחור (נהגה: אַלטֶר בּוֹחֶר), או עלטערער בוחר; בתרגום מילולי "בחור מבוגר") הוא כינוי בציבור החרדי האשכנזי לבחור ישיבה שנשאר רווק בגיל מבוגר יחסית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלטער בחור · ראה עוד »

אלטר יחזקאל אליהו הורוביץ

רבי אלטר יחזקאל אליהו הורוביץ (בקצרה: רבי אלטר או ר' אלטר'ל; ג' בחשוון ה'תרמ"ה 1885 – ז' באדר ב' ה'תש"ג) היה האדמו"ר האחרון בחסידות דז'יקוב, נרצח בשואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלטר יחזקאל אליהו הורוביץ · ראה עוד »

אלזס

אַלְזַס (בצרפתית:; בגרמנית:; באלזסית: Elsàss) היה אחד מחבלי צרפת, בין 1972 לסוף שנת 2015, הנמצא בגבול המזרחי של המדינה, על הגדה המערבית של נהר הריין, וגובל בגרמניה ובשווייץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלזס · ראה עוד »

אלחנן (חנה) הלברשטאם

רבי אלחנן (חנֶה) הלברשטאם (ו' בתמוז ה'תרמ"ד, 1884 – י"ח בתשרי ה'תש"ג, 1942) היה האדמו"ר מקולושיץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלחנן (חנה) הלברשטאם · ראה עוד »

אלחנן קירכהן

אֶלְחָנָן הֶנֶלִי קִירְכְהַן (בגרמנית: Elchanan Henle Kirchhahn) או גם חנוך וולף (Hennoch Wolf; סביב 1666 – 1757, או 1655 – 1735) היה רב גרמני-יהודי, חזן, סופר ומטיף מוסר.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלחנן קירכהן · ראה עוד »

אלחנן ליב לוינסקי

אלחנן ליב לוינסקי אלחנן ליב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי 21 במרץ 1857 – 27 באוקטובר 1910) היה סופר עברי ויידי, מראשוני אגודת חובבי ציון ברוסיה, מו"ל עברי, מסופרי אודסה ומנהל סניף 'כרמל ארץ ישראל' בעיר ("כרמל אודסה").

חָדָשׁ!!: יידיש ואלחנן ליב לוינסקי · ראה עוד »

אלחנן וסרמן

לוחית זיכרון לרב אלחנן וסרמן בשכונת רמת אלחנן בבני ברק הרב אלחנן בונים וסרמן (ו' בשבט ה'תרל"ה, 1875 – י"א בתמוז ה'תש"א, 6 ביולי 1941) היה ראש ישיבה בולט באירופה בין מלחמות העולם וממנהיגי אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלחנן וסרמן · ראה עוד »

אלגעמיינער זשורנאל

דער אלגעמיינער זשורנאל (בתרגום חופשי מיידיש: "העיתון הכללי"; מכונה בקיצור אלגעמיינער) הוא שבועון יהודי היוצא לאור בארצות הברית מאז 1972 והעיתון הנפוץ בעולם בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלגעמיינער זשורנאל · ראה עוד »

אלון אופיר

אלון אופיר (נולד ב-8 בנובמבר 1967) הוא שחקן, מדבב ובמאי תיאטרון ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלון אופיר · ראה עוד »

אלוודאלית

אלוודאלית (övdalskąבאנגלית: Elfdalian; בשוודית: älvdalska) היא שפה גרמאנית צפונית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלוודאלית · ראה עוד »

אלכסנדר פצ'רסקי

אנדרטה לאלכסנדר פצ'רסקי בתל אביב. הועברה לאחר מכן לבית עמיגור כפר-סבא, רח' משה דיין 30 אלכסנדר (סאשה) ארונוביץ' פצ'רסקי (ברוסית: Александр Аронович Печерский; 22 בפברואר 1909 - 19 בינואר 1990) היה קצין יהודי בצבא האדום ומנהיג המרד במחנה ההשמדה הנאצי בסוביבור, בשנת 1943.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלכסנדר פצ'רסקי · ראה עוד »

אלכסנדר פורד

אלכסנדר פורד (בפולנית: Aleksander Ford; 24 בנובמבר 1908 – 4 באפריל 1980) היה במאי קולנוע יהודי-פולני, מאבות הסרט הפולני.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלכסנדר פורד · ראה עוד »

אלכסנדר קיפניס

אלכסנדר קיפניס (באוקראינית: Александр Кипнис, באנגלית: Alexander Kipnis; 13 בפברואר 1891 - 14 במאי 1978), היה בס אופראי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלכסנדר קיפניס · ראה עוד »

אלכסנדר שפיגלבלט

אלכסנדר שפיגלבלט (ביידיש: אלכסנדר שפיגלבלאט; 20 באוגוסט 1927 – 25 בנובמבר 2013) היה משורר, סופר ומסאי רומני וישראלי בשפה היידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלכסנדר שפיגלבלט · ראה עוד »

אלכסנדר תמיר

אלכסנדר תמיר (ווֹלקוֹביסקי) (2 באפריל 1931 – 15 באוגוסט 2019) היה מוזיקאי, פסנתרן, מלחין, מורה, פרופסור ומרצה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ומפיק מוזיקלי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלכסנדר תמיר · ראה עוד »

אלכסנדר זושא פרידמן

הרב אלכסנדר זושא פרידמן (א' באב ה'תרנ"ז, 1897 - ה' - י"ב בחשון ה'תש"ד, 1943) ב"ר אהרן יהושע, היה תלמיד חכם, מחנך, מנהיג ציבור ועיתונאי, התפרסם בזכות חיבורו 'מעינה של תורה'.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלכסנדר זושא פרידמן · ראה עוד »

אלכסנדר בוגדנוב

אלכסנדר בוגדנוב אלכסנדר אלכסנדרוביץ' בּוֹגְדַנוֹב (ברוסית: Александр Александрович Богданов) היה שם העט של אלכסנדר מַלִינוֹבְסקי (Малино́вский; בלארוסית: מַלִינוֹאוּסקי, Аляксандар Маліноўскі; 10 באוגוסט 1873, סוקולקה, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (כיום פולין) – 7 באפריל 1928, מוסקבה, רוסיה הסובייטית) היה רופא פסיכיאטר, פילוסוף, כלכלן מרקסיסטי, תאורטיקן של התרבות, סופר מדע בדיוני פופולרי ומהפכן רוסי ממוצא בלארוסי, שנתן ידו במגוון רחב של תחומים – מניסיון ליצור תורה אוניברסלית של מערכות, שהוביל לפיתוח פילוסופיה מקורית בשם "טֶקְטוֹלוגיה" (שכיום יש הרואים בה מבשרת תחום תורת המערכות) ועד חקר אפשרות ההצערה באמצעות עירוי דם.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלכסנדר בוגדנוב · ראה עוד »

אלכסנדר גלסברג

אלכסנדר גלסברג (Alexandre Glasberg; 1902 – 1981) היה יהודי מומר, כומר קתולי וחסיד אומות העולם מצרפת.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלכסנדר גלסברג · ראה עוד »

אלכסנדר הרכבי

אלכסנדר הַרכָּבִי (ביידיש: אַלעקסאַנדר האַרקאַווי, ברוסית: Александр Гаркави; 5 במאי 1863, נבהרדק, האימפריה הרוסית (בלארוס) – 1939, ניו יורק) היה מילונאי ופילולוג יידיש יהודי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלכסנדר הרכבי · ראה עוד »

אלכסנדר הלוי צדרבוים

אלכסנדר הלוי צֶדֶרבּוֹים (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: צעדערבוים; ברוסית: Александр Осипович Цедербаум; נודע בשם העט ארז (נכתב לעיתים אר"ז), שהוא תרגום שמו לעברית; 27 באוגוסט 1816, ג' באלול תקע"ו – 8 בספטמבר 1893, כ"ו באלול תרנ"ג) היה סופר ועיתונאי יהודי, המייסד, המו"ל והעורך של "המליץ", הביטאון הראשון בתולדות העיתונות העברית שיצא לאור ברוסיה מאמצע המאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלכסנדר הלוי צדרבוים · ראה עוד »

אלכסנדרה דויד ניל

אלכסנדרה דויד-ניל (בצרפתית: Alexandra David-Néel, נולדה כלואיז יוג'י אלכסנדרה מארי דויד; 24 באוקטובר 1868 – 8 בספטמבר 1969) הייתה חוקרת בלגית-צרפתייה, רוחנית, בודהיסטית, אנרכיסטית וסופרת.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלכסנדרה דויד ניל · ראה עוד »

אלכסנדרו קונסטנטין קוזה

אלכסנדרו קונסטנטין קוזה הידוע בדרך כלל כ-א.ק.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלכסנדרו קונסטנטין קוזה · ראה עוד »

אלכסנדרו דימיטריה קסנופול

אלכסנדרו דימיטריה קסנופול (ברומנית: Alexandru Dimitrie Xenopol 23 במרץ 1847 יאשי - 17 בפברואר 1920 בוקרשט) היה היסטוריון, כלכלן והוגה דעות רומני, בן למהגר זר.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלכסנדרו דימיטריה קסנופול · ראה עוד »

אלי וגולד קומיקס

אלי וגולד קומיקס הוא שם המותג של צמד היוצרים החרדים אליהו גוט ודוד גולדשמידט, כותבי מדור סיפורים בקומיקס בעמוד האחורי של עיתון ילדים של שבועון "משפחה", שהפכו בהמשך לסדרת ספרי קומיקס.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלי וגולד קומיקס · ראה עוד »

אלי ויזל

אליעזר "אלי" ויזֶל (באנגלית: Eliezer "Elie" Wiesel; ט"ז בתשרי ה'תרפ"ט, 30 בספטמבר 1928 – כ"ו בסיוון ה'תשע"ו, 2 ביולי 2016) היה סופר יהודי צרפתי-אמריקאי, עיתונאי, פילוסוף ואינטלקטואל ניצול השואה מטרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלי ויזל · ראה עוד »

אלימלך שפירא (גרודז'יסק)

רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד – א' בניסן תרנ"ב, 1892), נינם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי ישראל מקוז'ניץ, מחשובי האדמו"רים בדורו, מייסד שושלת גרודז'יסק.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלימלך שפירא (גרודז'יסק) · ראה עוד »

אלימלך לאווי (הראשון)

רבי אלימלך סג"ל לאווי (1865-1942) היה הרב, אב בית דין וריש מתיבתא של קהילת נירטאש ("טאש" בפי היהודים), והאדמו"ר השני מטאש.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלימלך לאווי (הראשון) · ראה עוד »

אלימלך בר-שאול

הרב אהרן אלימלך בר-שאול (כ"ה בסיון תרע"ג, 21 ביוני 1911 – י' בחשון תשכ"ה, 16 באוקטובר 1964) היה רב העיר רחובות ומחבר ספרי הגות יהודית, אמונה ומחשבה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלימלך בר-שאול · ראה עוד »

אלימלך בידרמן

הרב אברהם אלימלך בידרמן (מכונה ר' מיילך, נולד בט' בחשוון תשכ"ח, 12 בנובמבר 1967) הוא משפיע ודרשן חסידי בעל אלפי תלמידים ומאות חסידים על אף שאינו אדמו"ר באופן רשמי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלימלך בידרמן · ראה עוד »

אלימלך וכסלר (איש נעמי)

אלימלך וכסלר-בֶּזְרֶדְקָה (בכתיב יידי: וועקסלער-בעזרעדקאַ; ברוסית: Векслер-Безредка; י"ב בטבת תר"ג, 16 בדצמבר 1842, קריבה אוזרו, מחוז באלטה, פלך פודוליה, רוסיה – 1919, אודסה) שאימץ לעצמו את השם הספרותי "איש נעמי" - היה משכיל, מורה, עיתונאי, בלשן ומתרגם עברי, והיה ידוע בהקפדתו היתירה על שימוש בעברית המקראית הטהורה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלימלך וכסלר (איש נעמי) · ראה עוד »

אליאס שוורצפלד

ד"ר אליאס (אליהו) שוורצפלד (ברומנית Elias Schwarzfeld; 7 במרץ 1855 – 1915) היה היסטוריון, סופר, מסאי, נדבן מתרגם ועורך כתבי עת יהודים רומנים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליאס שוורצפלד · ראה עוד »

אלינור אנטין

אלינור אנטין (באנגלית: Eleanor Antin; נולדה ב-27 בפברואר 1935) היא אמנית מיצג פמיניסטית, יוצרת סרטים ואמנות מושגית יהודייה-אמריקאית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלינור אנטין · ראה עוד »

אליעזר ארלוזורוב

אליעזר ארלוזורוב (בכתיב יידי: ארלאזאראוו; ה'תר"א/ה'תר"ב, 1841/1842 - ו' באדר ה'תרס"א, 25 בפברואר 1901) היה חסיד חב"ד, רב ואב בית דין בעיר רומני.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליעזר ארלוזורוב · ראה עוד »

אליעזר ננס

אליעזר (לייזר) ננס (ה' בסיוון ה'תרנ"ז, 5 ביוני 1897 – י"ג באדר ב' ה'תשנ"ז, 22 במרץ 1997) היה אסיר בברית המועצות, ואוטוביוגרף בולט, חסיד חב"ד.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליעזר ננס · ראה עוד »

אליעזר סילבר

הרב אליעזר סילבר (כ"ג בשבט תרמ"ב – ט' בשבט תשכ"ח) היה נשיא אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליעזר סילבר · ראה עוד »

אליעזר פודריאצ'יק

אליעזר (לייזר) לייב פּוֹדריאָצ'יק (בכתיב יידי: אליעזר (לייזער) פּאָדריאַטשיק; ברוסית: Лейзер (Элиэзер) Подрячик; 23 בספטמבר 1914, מחוז חוטין, פלך בסראביה – 2000, תל אביב) היה מורה, מסאי, פובליציסט, מבקר וחוקר ספרות יידיש סובייטי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליעזר פודריאצ'יק · ראה עוד »

אליעזר צבי צווייפל

אליעזר צבי צְוַוייפֶל (בכתיב יידיש, שנהג בזמנו: צווייפעל; 15 באפריל 1815, מוהילב על הדנייפר – 21 בפברואר 1888, גלוחוב, רוסיה) היה סופר, משורר, מתרגם, חוקר ומורה עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליעזר צבי צווייפל · ראה עוד »

אליעזר רובינשטיין

אליעזר רובינשטיין (5 במאי 1926 – 29 ביולי 1989) היה פרופסור לבלשנות באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליעזר רובינשטיין · ראה עוד »

אליעזר שטיינמן

אליעזר שטיינמן (1892, הכפר אוֹבּוֹדוֹבְקַה, אוּיֶזְד (מחוז) אולגופול, פלך פודוליה, האימפריה הרוסית – 7 באוגוסט 1970, תל אביב, ישראל) היה סופר, עיתונאי, מסאי ועורך עברי ויידי שפעל בפולין ובישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליעזר שטיינמן · ראה עוד »

אליעזר שטיינברג

אליעזר שטיינברג (ביידיש: אליעזר שטיינבאַרג; 22 במרץ 1880 – 27 במרץ 1932 צ'רנוביץ, רומניה) היה מורה רומני, סופר יידיש, משורר יידיש ומחבר משלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליעזר שטיינברג · ראה עוד »

אליעזר שביד

אליעזר שביד (ב' באלול תרפ"ט (7 בספטמבר 1929) – ט"ז בשבט תשפ"ב (18 בינואר 2022)) היה פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליעזר שביד · ראה עוד »

אליעזר שינדלר

אליעזר שינדלר (בכתיב יידי: שינדלער; 28 באפריל 1892, טיצ'ין, גליציה – 10 באוקטובר 1957, ווסטר, מסצ'וסטס) היה סופר יידיש, סופר ילדים, מחזאי ומורה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליעזר שינדלר · ראה עוד »

אליעזר לודוויג זמנהוף

פסל לזכרו של זמנהוף בפרילפ, מקדוניה אליעזר לודוויג זמנהוף (בפולנית: Ludwik Łazarz Zamenhof, ביידיש: לייזער לוי זאַמענהאָף, באספרנטו: Ludoviko Lazaro Zamenhofo "לודוביקו לזארו זמנהופו"; 15 בדצמבר 1859 – 14 באפריל 1917) היה רופא יהודי-פולני, יוצר שפת האספרנטו, שמטרתה – קירוב לבבות בין בני אדם דוברי שפות שונות, באמצעות שפה נייטרלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליעזר לודוויג זמנהוף · ראה עוד »

אליעזר בן-רפאל

אליעזר בן-רפאל (נולד ב-1938) הוא פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מופקד הקתדרה על שם ויינברג וזוכה פרס לנדאו למדעים ולמחקר לשנת 2008.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליעזר בן-רפאל · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »

אליעזר ברמן

אליעזר (לאזאר) בן יעקב ברמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: בעהרמאן; ברוסית: Лазарь Яковлевич Берманъ, בכתיב מודרני: Берман, לאזאר יקובלביץ' ברמן; 26 בספטמבר 1830, פרידריכשטדט, פלך קורלנד, רוסיה – ד' באייר תרנ"ג, 7 באפריל (על פי הלוח היוליאני: 19 באפריל) 1893, סנקט פטרבורג) היה איש חינוך משכיל, עסקן ציבורי, מו"ל ועורך יהודי בסנקט פטרבורג.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליעזר ברמן · ראה עוד »

אליעזר גרשון פרידנזון

אליעזר גרשון פרידנזון (י"ז בחשוון תר"ס, אוקטובר 1899 – ניסן ה'תש"ג, 1943) היה עסקן חרדי, ממנהיגי אגודת ישראל בפולין, ממייסדי תנועת בית יעקב וביטאונה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליעזר גרשון פרידנזון · ראה עוד »

אליעזר הירשאוגה

אליעזר (לייזר) הירשַאוּגֶה (בכתיב יידי: הירשאַוגע; בכתב לטיני: Eliezer Hirschauge; נודע בשם העט א. גורל (גוראַל); 20 במאי 1911, ורשה – 8 במאי 1954, תל אביב-יפו) היה אנרכיסט יהודי פולני, פובליציסט, מוציא לאור של ספרים ועיתונים, מחבר ספר זיכרונות המתאר את ההיסטוריה של התנועה האנרכיסטית בפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליעזר הירשאוגה · ראה עוד »

אליעזר כגן

אליעזר כגן (3 באפריל 1914 – 6 בנובמבר 2000) היה משורר, מתרגם, חוקר ספרות ומחנך ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליעזר כגן · ראה עוד »

אליעזר יצחק אילנאה

אליעזר יצחק אִילָנָאֶה (שֶיינבּוֹים) (6 בנובמבר 1854 – 31 בדצמבר 1928) היה פעיל ציוני ומחלוצי ההגות הפילוסופית בספרות העברית החדשה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליעזר יצחק אילנאה · ראה עוד »

אליפלט (שיר)

אֱלִיפֶלֶט הוא שיר שכתב נתן אלתרמן והלחין סשה ארגוב.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליפלט (שיר) · ראה עוד »

אליקום צונזר

אֶליָקוּם צוּנְזֶר (בכתיב יידי: צונזער; 13 באוקטובר 1836, ב' בחשוון תקצ"ז?, וילנה – 22 בספטמבר 1913, כ' באלול תרע"ג, ניו יורק), שנודע בכינויו אליקום בדחן, היה בדחן ומשורר יידי ידוע במזרח אירופה ובהמשך בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליקום צונזר · ראה עוד »

אליקום שפירא

אליקום שפירא (27 בדצמבר 1926 - 3 בפברואר 2014) היה מנצח ישראלי בינלאומי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליקום שפירא · ראה עוד »

אליקים כרמולי

אליקים כַּרמוֹלי (Carmoly; תקס"ב, 5 באוגוסט 1802, זולץ, אלזס - תרל"ה, 15 בפברואר 1875, י' באדר א' התרל"ה (פרנקפורט) היה רב, ביבליוגרף ואספן של כתבי יד עבריים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליקים כרמולי · ראה עוד »

אלישע רודין

אלישע רוֹדִין (ברוסית: Элиша Родин; א' בשבט תרמ"ח, 1888, מסטיסלאב, פלך מוהילוב, האימפריה הרוסית – חשוון תש"ז, נובמבר 1946, מוסקבה) היה משורר עברי ויידי בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלישע רודין · ראה עוד »

אלישבע (משוררת)

אלישבע עם בתה, מרים, בחוף הים בתל אביב, 1926 עטיפת ספר שירים רוסי של אלישבע מ-1919, תחת שם העט "א. לישבע" יֶליזָבֶטָה איוואנובנה ז'ירקובה-ביחוֹבסקי (ברוסית: Елизавета Ивановна Жиркова; 19 בספטמבר 1888 – 26 במרץ 1949), שנודעה בשם העט אלישבע, הייתה משוררת ברוסיה ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלישבע (משוררת) · ראה עוד »

אליטא

אליטא (בליטאית: Alytus; בפולנית: Olita; ברוסית: Олита; בבלארוסית: Аліта; ביידיש: אליטע; בגרמנית: Aliten) היא בירת מחוז אליטא בדרום ליטא, על גדות נהר הניֶימן ועל הדרכים הראשיות לווילנה, לקובנה ולבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליטא · ראה עוד »

אליזבת אן פין

הבית בכרם אברהם ההרודיון, ציור מאת אליזבת פין, 1873 אליזבת אן פין (באנגלית: Elizabeth Anne Finn; 14 במרץ 1825–18 בינואר 1921) הייתה סופרת בריטית שעסקה גם בפעילות קהילתית בארץ ישראל כאשתו של ג'יימס פין ששימש קונסול בריטי בפלשתינה העות'מאנית בשנים 1846–1863.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליזבת אן פין · ראה עוד »

אליהו מידניק

אליהו מַידַניק (בכתיב יידי: מיידאניק; ברוסית: Илья Майданик; 1882? – 22 במאי 1904) היה סופר עברי ויידי ברוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליהו מידניק · ראה עוד »

אליהו מייטוס

אליהו מֶיְיטוּס (מיטוס; Meitus; ו' בתשרי תרנ"ג, 27 בספטמבר 1892, קישינב, בסרביה, האימפריה הרוסית – 19 ביוני 1977, תל אביב) היה משורר עברי ומתרגם פורה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליהו מייטוס · ראה עוד »

אליהו אסאס

הרב אליהו אסאס (ברוסית: Илья Эссас; נולד ב־1946, ה'תש"ו) הוא בעל תשובה וממייסדי ומנהיגי תנועת התשובה בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליהו אסאס · ראה עוד »

אליהו סימפסון

הרב אליהו ייאכיל סימפסון (ביידיש: סימפסאן; בוברויסק, א' בתמוז תרמ"ט - ניו יורק, כ"ט בכסלו תשל"ז) היה רב חסיד חב"ד ותיק, ה'חוזר' (מי שחוזר ומעלה על הכתב את דברי התורה) של האדמו"ר הרש"ב ומי שמונה על ידו למשפיע קהילת חב"ד באודסה, הגבאי (מזכיר) של האדמו"ר הריי"ץ ושל ביתו ובית המדרש בחצרו.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליהו סימפסון · ראה עוד »

אליהו פורת

אליהו פורת (10 באפריל 1906 – 23 באוקטובר 1966) היה פובליציסט ומתרגם עברי, איש התנועה הקיבוצית, ממקימי קיבוץ עין החורש.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליהו פורת · ראה עוד »

אליהו שטרנבוך

הרב אליהו שטרנבוך (כ"ד בחשון ה'תרצ"ב, 4 בנובמבר 1931 - כ"א בתמוז ה'תשע"ז, 7 ביולי 2017) היה ראב"ד של קהילת "מחזיקי הדת" באנטוורפן שבבלגיה במשך כחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליהו שטרנבוך · ראה עוד »

אליהו ליפינר

אליהו (אליאס) ליפינר (Elias Lipiner; ביידיש: ליפנער; 23 בפברואר 1916, חוטין, בסרביה - 26 באפריל 1998, ישראל) – היסטוריון, סופר, חוקר, משפטן ועיתונאי ברזילאי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליהו ליפינר · ראה עוד »

אליהו חיניץ'

אליהו חיים חיניץ' אליהו (אליאס) חיים חִינִיץ' (בתחילה נכתב: חִינִיטְשׁ; ביידיש: אליהו (עליאס) כיניטש; בספרדית: E. Jinich; ז' בטבת תרמ"ד, 5 בינואר 1884, סְטַארוֹבִּין, פלך סלוצק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ט"ו באב תשל"ג, 13 באוגוסט 1973, מקסיקו סיטי, מקסיקו) היה סופר, עיתונאי ומתרגם יידי ועברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליהו חיניץ' · ראה עוד »

אליהו בן-טובים

ד"ר אליהו בן-טובים אליהו בן-טובים (14 בדצמבר 1914 – 26 באוגוסט 1991) היה רופא כירורג, שפעל בבתי החולים בתל אביב לפני קום המדינה ולאחריה, שירת בחיל הרפואה, יצא בשליחות המדינה לבורמה, וניהל במשך שנים רבות את המחלקה הכירורגית בבית החולים זיו בצפת.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליהו בן-טובים · ראה עוד »

אליהו בלנק

בלנק אליהו בלנק (1 בינואר 1887, טבת תרמ"ז – 6 ביוני 1955, ט"ז בסיוון תשט"ו) היה סופר, חוקר, עיתונאי, עורך דין, ממנהיגי התנועה הציונית בטרנסילבניה ובעיר סיגט ולאחר מכן עיתונאי לוחם וסופר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליהו בלנק · ראה עוד »

אליהו בחור

עמוד מתוך "שמות דברים", מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא אליהו בחור, איזני 1542. לחצו להגדלה. רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, המכונה רבי אליהו בחור או הבחור (באיטלקית: Elia Levita; י"ב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו' בשבט ה'ש"ט, 1549), היה בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליהו בחור · ראה עוד »

אליהו גולדנברג

אליהו גולדנברג אליהו גולדנברג (בכתיב יידי: גאָלדענבערג; 9 בספטמבר 1909 – 4 בנובמבר 1976) היה שחקן, במאי וקריין ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליהו גולדנברג · ראה עוד »

אליהו גוז'נסקי

אליהו (אַליוֹשָה) גוֹזַ'נסקי (ביידיש: גאָזשאַנסקי; 1 באוגוסט 1914 – 21 בדצמבר 1948) היה ממנהיגי המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליהו גוז'נסקי · ראה עוד »

אליהו דב וכטפוגל

הרב אליהו דב וכטפוגל (בדרך כלל בכתיב יידי: וואַכטפויגעֶל; ידוע בכינוי רֶבּ אֶלֶ'ה בּעֶר; נולד ה'תש"ב, 1942) הוא ראש ישיבת "זיכרון משה" בסאות' פולסברג בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליהו דב וכטפוגל · ראה עוד »

אליהו דוד שפיר

אליהו דוד שפיר (א. ד. שפיר או אד"ש; בחלק מיצירותיו חתם דוד דר; שמו המקורי: שפירא; 1911 – י"ד באייר תשל"ד, 6 במאי 1974) היה סופר, משורר עברי, עורך ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליהו דוד שפיר · ראה עוד »

אליהו די וידאש

קברו של רבי אליהו די וידאש בבית העלמין העתיק בחברון רבי אליהו די וידאשׂ (ה'ש"י-ה'שמ"ז) היה מקובל והוגה דעות מצפת וראש רבני חברון במאה ה-16, ומחבר הספר ראשית חכמה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליהו די וידאש · ראה עוד »

אליהו הכהן (רב)

רבי אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי (איזמיר, 1659 (משוער) – איזמיר, 1729, ח' באדר ב' ה'תפ"ט) היה דיין, מחבר ספרים ומקובל מחכמי איזמיר.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליהו הכהן (רב) · ראה עוד »

אליהו ויינשטיין

אליאס אליהו וינשטיין (1888, סירט, בוקובינה, האימפריה האוסטרית – 28 בפברואר 1965, פרנקפורט על מיין, גרמניה) היה פובליציסט ופעיל ציוני ברומניה בין 1918 ל-1940.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליהו ויינשטיין · ראה עוד »

אליהו יהושע גלדצהלר

הרב אליהו יהושע גלדצהלר (בכתיב יידי: געלדצעהלער; באנגלית: Eliyahu Yehoshua Geldzahler; כ"ג באדר ה'תרפ"ו, 9 במרץ 1926 – כ"ט באב ה'תשע"ה, 14 באוגוסט 2015) היה ראש ישיבה חסידי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליהו יהושע גלדצהלר · ראה עוד »

אטריות

קערת אטריות. חיתוך הבצק להכנת אטריות קצרות. אטריות תלויות לייבוש בסיאול. אטריות הן מוצר יסוד במטבחים שונים, ביניהם המטבח הסיני, המטבח התאילנדי והמטבח האיטלקי, העשוי לרוב מבצק שלא הותפח ועבר תהליך של מתיחה או רידוד וחיתוך לצורות שונות.

חָדָשׁ!!: יידיש ואטריות · ראה עוד »

אטימולוגיה

אֵטִימוֹלוֹגְיָה (בעברית: גִּזָּרוֹן, גיזרון) היא ענף בבלשנות החוקר את מקורותיהן של מילים, את תולדותיהן ואת התפתחותן.

חָדָשׁ!!: יידיש ואטימולוגיה · ראה עוד »

אטינגר

אטינגר (בגרמנית: Ettinger או Oettinger) הוא שם משפחה ממקור גרמני.

חָדָשׁ!!: יידיש ואטינגר · ראה עוד »

אזור הסייג

אזור הסייג הוא שטח בנגב, שבו קובצו תושבי הנגב הבדואים לאחר מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ואזור הסייג · ראה עוד »

אחמדים

האחמדיה (באורדו: جماعت احمدیہ مسلمہ, בערבית: الجماعة الإسلامية الأحمدية) היא פלג מוסלמי שנוסד בהודו הבריטית (הראג' הבריטי) ומטיף לחידוש דת האסלאם, לנאורות, שלום ודאגה לזולת.

חָדָשׁ!!: יידיש ואחמדים · ראה עוד »

אחד מי יודע

אחד מי יודע, נוסח ספרדי (קורפו), תל אביב, בית משפחת אליהו, 1966. אחד מי יודע הוא פיוט הנכלל בהגדה של פסח ומושר לקראת סופו של ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: יידיש ואחד מי יודע · ראה עוד »

אחד העם

אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואחד העם · ראה עוד »

אחכה לו

אחכה לו הוא אלבום הבכורה של הזמר החסידי-אמריקאי לוי פולקוביץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ואחכה לו · ראה עוד »

אב"א אחימאיר

אַבָּ"א אֲחִימֵאִיר (אַבָּא שָׁאוּל גֶיְסִינוֹבִיץ'; ז' בחשוון תרנ"ח, 2 בנובמבר 1897 – ה' בסיוון תשכ"ב, 6 ביוני 1962) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, תנועת הנוער בית"ר וברית הציונים הרוויזיוניסטים, עיתונאי, פובליציסט, היסטוריוסוף ד"ר לפילוסופיה וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואב"א אחימאיר · ראה עוד »

אבן חופה

בית הכנסת הישן באפינגן, באדן-וירטמברג אבן בכפר היינסהיים (Heinsheim) שבקרבת העיר באד רפנאו (Bad Rappenau), בצפון מדינת באדן-וירטמברג, משנת 1796 אבן חופה בבית כנסת בכפר ארשטאט (Ehrstädt), באדן-וירטמברג אבן חופה (בגרמנית-יידית: חופה שטיין, Chuppastein; גם: Hochzeitsstein, Traustein) היא לוח אבן שהיה נקבע בקיר הפונה לירושלים של בתי כנסת רבים בגרמניה, בהתאם למנהג היהודי לשבור על האבן את כוס היין תחת החופה במהלך טקס נישואים, לזכר חורבן בית המקדש.

חָדָשׁ!!: יידיש ואבן חופה · ראה עוד »

אבא קובנר

חברי המחתרת מגטו וילנה, ובהם אבא קובנר, עומד במרכז, וויטקה קמפנר (לימים אשתו של קובנר), ראשונה מימין הגנה ביד מרדכי, 1948 אבא קובנר - איור מאת חיים טופול פסל של אבא קובנר בבית וילנה בתל אביב על רקע תמונה מגטו וילנה מצבת קברו של אבא קובנר אַבָּא קוֹבְנֶר (ביידיש: קאָוונער; 14 במרץ 1918 – 25 בספטמבר 1987) היה משורר עברי, סופר, אמן, וחבר מחתרת ישראלי, מנהיג פרטיזנים ולוחמים מגטו וילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואבא קובנר · ראה עוד »

אבא שטולצנברג

אַבָּא שְׁטוֹלְצֶנְבֵּרְג (בכתיב יידי: אַבא שטאָלצענבערג; באנגלית: Aba (Abo) Stolzenberg או Shtoltsenberg; 1 באוקטובר 1905 –1941) היה משורר יידי אמריקני.

חָדָשׁ!!: יידיש ואבא שטולצנברג · ראה עוד »

אבא חושי

אבא חושי: דיוקן מאת מרדכי אבניאל אַבָּא חוּשִׁי (שְׁנֵלֶר; 23 במאי 1898 – 24 במרץ 1969) היה מנהיג ציוני, פעיל סוציאליסטי ופוליטיקאי, איש עבודה והתיישבות, מנהיג פועלים, איש השומר הצעיר, חבר הכנסת הראשונה וממקימי ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: יידיש ואבא חושי · ראה עוד »

אבא בלושר

אַבָּא בָּלוֹשֶׁר (ברוסית: Аба Балошер; 1873 סוויר, פלך וילנה, האימפריה הרוסית – 1944, אושוויץ) היה אינטלקטואל, סופר, ספרן ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יידיש ואבא בלושר · ראה עוד »

אבא בומסלא

רבי אַבְרָהָם אַבָּא בֶּן שְׁלֹמֹה, המכונה אַבָּא בּוֹמְסֵלָא, היה רב, מקובל, סופר ומהדיר יהודי אשכנזי במפנה המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: יידיש ואבא בומסלא · ראה עוד »

אבא גפן

אַבָּא גֶּפֶן (31 במאי 1922 – 6 בספטמבר 2015) היה דיפלומט ישראלי שכיהן בשירות החוץ מעל 35 שנה, באיטליה, פרו, ארגנטינה, קנדה, וכשגריר ישראל ברומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואבא גפן · ראה עוד »

אבא גורדין

מֵאִיר אַבָּא לייבוביץ' גוֹרְדִין (בכתיב יידי: גאָרדין; ברוסית; Аба Лейбович Гордин; 1887 מיכלישקי, ליד וילנה, ליטא – 23 באוגוסט 1964, רמת גן) היה מחנך, סופר יידי, משורר, מתרגם, פעיל אנרכיסטי רוסי ומראשוני האנרכיסטים בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ואבא גורדין · ראה עוד »

אברם אניקסט

אברם אניקסט (ברוסית: Абра́м Моисе́евич А́никст, ביידיש: אברהם מאיסייעוויטש אניקסט, 1887 קישינב – 19 במרץ 1938, מוסקבה) היה מהפכן וכלכלן רוסי ממוצא יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברם אניקסט · ראה עוד »

אברהם מאפו

אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם מאפו · ראה עוד »

אברהם מנחם מנדל מור

אברהם מנחם מנדל מור (בכתיב ארכאי: אברהם מנחם מענדיל מאהר; 11 באפריל 1815, א' בניסן ה'תקע"ה – 29 במאי 1868, ח' בסיון ה'תרכ"ח) היה מלומד יהודי גליציאני יליד למברג, מו"ל, מתרגם ומחבר פורה בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם מנחם מנדל מור · ראה עוד »

אברהם מרדכי שוורץ

אברהם מרדכי שוורץ הוא מלחין, גראמער, מפיק מוזיקלי וזמר-יוצר חסידי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם מרדכי שוורץ · ראה עוד »

אברהם מלניקוב

אברהם מֶלְנִיקוֹב (16 ביוני 1892 – 27 באוגוסט 1960) היה פסל בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם מלניקוב · ראה עוד »

אברהם אפשטיין

אברהם אֶפּשטיין (ביידיש: עפשטיין; בגרמנית: Abraham Epstein; ו' בטבת ה'תר"ב, 19 בדצמבר 1841, קונסטנטין-ישן, האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) – ה'תרע"ח, 1 באפריל 1918, באדן ליד וינה) היה חוקר המדרש ואיש חכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם אפשטיין · ראה עוד »

אברהם ארנן

אברהם ארנן (29 בדצמבר 1930 – 23 באפריל 1980) היה מייסדה של סיירת מטכ"ל ומפקדה הראשון.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם ארנן · ראה עוד »

אברהם אריה לייב רוזן

אברהם אריה לייב רוזן (ביידיש: אברהם אריה לייב "לייבוש" ראזען; ברומנית: Avraham Arie Leib Rosen) (ט"ז ניסן תר"ל - ב' תשרי תשי"ב, 10 באפריל 1870 – 2 באוקטובר 1951, בוקרשט) היה רב אורתודוקסי, יליד גליציה, שכיהן ברומניה כרב בבוחוש, כרב ואב"ד במוינשט (1903–1916) ובשנים 1916–1941 רב בעיר פלטיצ'ן.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם אריה לייב רוזן · ראה עוד »

אברהם אלטר פולק

רבי אברהם אלטר פולק (ה' בכסלו תרצ"ה, 12 בנובמבר 1934 – כ' באלול תשס"ו, 13 בספטמבר 2006) היה האדמו"ר מבערגסאז-פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם אלטר פולק · ראה עוד »

אברהם אלישיב

הרב אברהם אלישיב (וכן: אלישוב; בכתיב יידי: עליאשאוו; תרל"ז, 1877 בערך - ד' בחשוון תש"ג, אוקטובר 1942) היה רבה של הומל שבבלארוס, ולאחר עלייתו לארץ ישראל מייסד ורב "תפארת בחורים" בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם אלישיב · ראה עוד »

אברהם אליהו מייזס

הרב אברהם אליהו מייזס (בכתיב יידי: מייזעס, לעיתים: מייזיס תרס"א, 1901 בערך – י"ח בסיון תשכ"א, 2 ביוני 1961) היה ראש ישיבה ליטאי שהיה פעיל בהפצת יהדות ברוסיה הקומוניסטית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם אליהו מייזס · ראה עוד »

אברהם אבן-שושן

אברהם אבן־שושן (מימין) עם אחיו שלמה אבן שושן אברהם אבן־שושן (רוזנשטיין) (25 בדצמבר 1906, ח' בטבת תרס"ז, מינסק – 8 באוגוסט 1984, י' באב תשמ"ד, ירושלים) היה מילונאי עברית ישראלי מהבולטים בתחומו, מחבר "המילון החדש".

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם אבן-שושן · ראה עוד »

אברהם אבצ'וק

אברהם אבצ'וק, ביידיש: אברום אבטשוק (1897, לוצק - 10 באוקטובר 1937) היה סופר יידיש, מבקר ועיתונאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם אבצ'וק · ראה עוד »

אברהם אברונין

אברהם אברוּנין (ברוסית: Авраам (Авром) Аврунин; ט"ו בתמוז תרכ"ט, 24 ביוני 1869 – 9 במאי 1957) היה בלשן עברי ומדקדק, מתרגם, מורה וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם אברונין · ראה עוד »

אברהם אדולף ברמן

אברהם אדולף ברמן (בפולנית: Adolf Behrmann; 13 ביולי 1876 – אוגוסט 1943) היה צייר יהודי-פולני פעיל בין מלחמות העולם, ידוע בעיקר בזכות ציוריו את חיי העיירה היהודית וכן נופים ודיוקנאות קבוצתיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם אדולף ברמן · ראה עוד »

אברהם אוסטשגה

חתימתו של אוסטשגה, חרותה על מצבה מעשה ידיו אברהם אוֹסְטְשֶגָה (או אוֹסְצֶ'גָה; בכתיב יידי: אָסטזשעגאַ; בפולנית: Abraham Ostrzega; 1889 – 1942) היה פסל יהודי-פולני מפורסם בפולין שבין מלחמות העולם, שנודע בפיסולי המצבות שיצר.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם אוסטשגה · ראה עוד »

אברהם אורי קובנר

אברהם אוּרי בן צבי (ארקדי גריגוריביץ') קובנֶר (בכתיב היידי, שנהג בתקופתו: קאָוונער; ברוסית: Ковнер, בכתיב של תקופתו: Ковнеръ; 1842, וילנה – 1909, לומז'ה) היה פובליציסט ומבקר ספרות יהודי ליטאי בן תקופת ההשכלה, הנחשב לאבי ביקורת הספרות העברית המודרנית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם אורי קובנר · ראה עוד »

אברהם אוחיון

אברהם אוחיון (נולד בכ"ד בחשון תשל"ז, 17 בנובמבר 1976) הוא סופר, מחבר ספרי ילדים, ומו"ל ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם אוחיון · ראה עוד »

אברהם נחום שטנצל

אביו הדיין רבי חיים דוב שטנצל אחיו הגאון מסוסנוביץ הרב שלמה שטענציל אברהם נחום שְטֶנְצְל (בכתיב יידי: שטענצעל, שטענצל; Stencl; 9 במאי 1897, צ'לדז – 28 בינואר 1983, יד בשבט תשמ"ג, לונדון) היה סופר ומשורר יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם נחום שטנצל · ראה עוד »

אברהם נוברשטרן

אברהם נוֹבֶרשטרן (ביידיש: נאווערשטערן; נולד ב-1951) הוא חוקר יידיש ישראלי, פרופסור אמריטוס בקתדרה ליידיש ע"ש יוסף ואידה ברמן באוניברסיטה העברית בירושלים, ראש התוכנית ליידיש באוניברסיטה, וכן מנהל בית שלום עליכם ומשמש בשנים מסוימות (יחד עם פרופ' חנה וירט-נשר) כמנהל האקדמי של תוכנית הקיץ הבינלאומית ליידיש המתקיימת באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם נוברשטרן · ראה עוד »

אברהם ניניו

אברהם ניניו (25 בדצמבר 1918 – 17 במאי 1985) היה במאי ושחקן בתיאטרון הישראלי ובחוץ לארץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם ניניו · ראה עוד »

אברהם סטופ

אברהם סטופ (19 באוקטובר 1897, טלוסטה – 26 בספטמבר 1968), היה פילוסוף וחבר הכנסת מטעם הציונים הכלליים בכנסת השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם סטופ · ראה עוד »

אברהם סוצקבר

סוצקבר, 1962 שרת 20 בתל אביב קברו של המשורר אברהם סוצקעווער בבית העלמין בקרית שאול אברהם סוּצְקֵבֵר (ביידיש: סוצקעווער; 15 ביולי 1913 - 19 בינואר 2010) היה מהחשובים במשוררי היידיש במחצית השנייה של המאה ה-20 וממקימי בריגדת הנייר.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם סוצקבר · ראה עוד »

אברהם פרומקין

אברהם פרומקין (1873–1940) היה אנרכיסט יהודי וידוע בתרומתו לעיתונות אנרכיסטית ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם פרומקין · ראה עוד »

אברהם פריד

אברהם פריד (שם מלא: אברהם שבתי הכהן פרידמן, נולד בי"ב באדר ב' ה'תשי"ט, 22 במרץ 1959), הוא זמר ויוצר חסידי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם פריד · ראה עוד »

אברהם פריידנברג

אברהם יעקב פריידנברג (24 בינואר 1865 - נובמבר 1943) היה משפטן, מחנך, פעיל ציוני, עורך ספרותי, "רב מטעם" בקרמנצ'וג במשך 15 שנים וממנהיגי יהדות בריסל.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם פריידנברג · ראה עוד »

אברהם פורטדו

אברהם פוּרְטַדוֹ (נכתב גם: פורטאדו) (Furtado; 30 ביולי 1756 – 29 בינואר 1817) היה בנקאי, איל ספנות, פוליטיקאי ומדינאי יהודי-צרפתי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם פורטדו · ראה עוד »

אברהם צבי קמאי

הרב אברהם צבי (הירש) קמאי (בכתיב יידיש: קאֹמאי; ה'תר"ך, 1860 - י"ט בחשון תש"ב, 9 בנובמבר 1941) היה רב העיירה מיר וראש ישיבת מיר.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם צבי קמאי · ראה עוד »

אברהם קאהאן

אברהם (אייב) קאהאן (ביידיש: אַב. קאַהאַן; באנגלית: Abraham "Abe" Cahan; 7 ביולי 1860 – 31 באוגוסט 1951) היה עיתונאי, סופר ומנהיג פועלים יהודי אמריקאי ממוצא ליטאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם קאהאן · ראה עוד »

אברהם קרפינוביץ'

אברהם קַרפִּינוביץ' (לעיתים קרפינוביץ'; בכתיב יידי: קארפינאוויטש; 29 במאי 1913, וילנה – 24 במרץ 2004 תל אביב) היה סופר יידי ישראלי ממוצא ליטאי, חתן פרס ראש הממשלה לספרות יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם קרפינוביץ' · ראה עוד »

אברהם קרוכמל

"אבן הראשה", וינה תרל"א (1871) אברהם קרוכמל (או קרוכמאל; בכתיב יידי: קראָכמאַל; 1817 בערך – 1888) היה חוקר ופובליציסט, איש תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם קרוכמל · ראה עוד »

אברהם קריניצי

קריניצי (מימין) עם סעדיה שושני לוחית זיכרון לאברהם קריניצי בכניסה לעיריית רמת גן חלקת הקבר של אברהם קריניצי, נהגו וחתנו, בפארק הלאומי ברמת גן שלט הנצחה בחלקת הקבר של אברהם קריניצי אברהם קריניצי (כ"ט בכסלו תרמ"ז, 26 בדצמבר 1886 – ד' בכסלו תש"ל, 13 בנובמבר 1969) היה מן הדמויות הבולטות ביישוב היהודי ערב הכרזת מדינת ישראל ובראשית דרכה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם קריניצי · ראה עוד »

אברהם קריב

אברהם קָרִיב (1 באפריל 1900 – 8 במרץ 1976) היה מסאי, משורר, מבקר ספרות, עורך, ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם קריב · ראה עוד »

אברהם קורקיס

ד"ר אברהם אדולף קורקיס (Abraham Adolf Korkis; (1865 – 1922) היה מראשוני התנועה הציונית, ממנהיגי ציוני גליציה. קורקיס נולד בגליציה, בעיר המחוז קמיונקה סטרומולבה, ובגיל צעיר עבר ללבוב והתחנך בה. למד משפטים באוניברסיטת לבוב והצטיין בלימודי כלכלה. בשנים אלו החל לעסוק בציונות, ובשנת 1894 ערך את הפרק הכלכלי במחקר שיצא לאור בגליציה תחת הכותרת "מה צריכה להיות הפרוגרמה של הנוער היהודי?". בין השנים 1894–1898 עמד קורקיס בראש ההסתדרות הציונית בגליציה. בשנת 1897 השתתף בקונגרס הציוני הראשון ונבחר במשותף עם אברהם זאלץ כנציג גליציה לוועד הפועל הציוני. בעקבות חילוקי דעות עם הוועד הפועל הציוני בווינה התפטר מתפקידו, אך בשנת 1901 חזר לעמוד בראש ההסתדרות הציונית בגליציה המזרחית, עד לשנת 1903. בשנים אלו ייסד את השבועון הפולני הציוני "Przyszłość" (פולנית: "עתיד"), והשתתף בכתיבת מאמרים גם בעיתוני "Wschod" ("מזרח") ו-"Moriah" ("מוריה"). לפרנסתו שימש כמזכיר הראשי של לשכת המסחר בלבוב. משנת 1903 התרכז בפרסום פובליציסטי שעסק בבעיות כלכליות הנוגעות ללאום היהודי. בשנת 1918 ייסד עם ד"ר גרשון ציפר את היומון הציוני "Chwila" ("כווילא"; פולנית: "רגע"), אשר יצא לאור בשפה הפולנית באזור גליציה המזרחית. לאורך השנים עסק גם בהקמת קורסים ללימוד השפה העברית והשכלה עממית ברוח ציונית, במשותף עם שלמה שילר. קורקיס נפטר בלבוב.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם קורקיס · ראה עוד »

אברהם רגלסון

אברהם רגלסון (ביידיש: אברהם רעגעלסאָן; ה'תרנ"ז, אוקטובר 1896, בהלוסק, בלארוס – ה'תשמ"א, 28 באוגוסט 1981, בנווה מונוסון) היה משורר עברי, סופר, סופר ילדים, מתרגם ועורך.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם רגלסון · ראה עוד »

אברהם רייזן

אברהם (אברום) רייזן (בכתיב יידי: אַבֿרהם רייזען; בבלרוסית וברוסית: Абрам Рэйзен; לעיתים גם: רייזין (Рейзин), ריזין או ריזן; 1 באפריל 1876, קוידנוב, פלך מינסק, האימפריה הרוסית – 31 במרץ 1953, ניו יורק) היה משורר יידיש, מספר, סופר ילדים ומחזאי, עורך ועיתונאי יהודי-אמריקאי ממוצא מזרח אירופי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם רייזן · ראה עוד »

אברהם שמואל הרשברג

אברהם שמואל הֶרשברג (בכתיב יידי: הערשבערג; לעיתים הירשברג; כ"ב בטבת תרי"ט, 29 בדצמבר 1858, קולנה, מחוז לומז'ה, פולין הקונגרסאית, האימפריה הרוסית – מאי 1940) היה יהודי פולני, חובב ציון והיסטוריון חוקר תרבות עם ישראל בעת העתיקה, נוסע ומחבר ספרי עיון, חבר "בני משה" ומאנשי העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם שמואל הרשברג · ראה עוד »

אברהם שמואל יוריס

אברהם שמואל יוריס יוריס (יושב הראשון משמאל) בין ראשי סניף קרן היסוד בירושלים, 1930–1938 אברהם שמואל יוּרִיס (לרוב בראשי תיבות: א. ש. יוריס; בעיתונות של תקופתו מופיע פעמים רבות כ"ד"ר יוריס"; 8 במרץ 1890 – 21 באפריל 1971) היה פעיל ציוני סוציאליסטי, סופר, פובליציסט ומבקר אמנות, מבכירי המבקרים הארצישראלים בזמנו, כתב בעיתוני ארץ ישראל והעולם, בעיקר ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם שמואל יוריס · ראה עוד »

אברהם שלום פרידברג

Friedberg_Avraham_Shalom נראית המצבה בימים טובים יותר. אברהם שלום פְרִידברג (בכתיב היידי שנהג בזמנו: פריעדבערג, לעיתים נכתב פרידבערג; נודע בשם העט הר שלום (שהוא תרגום שם משפחתו) או בראשי התיבות הַ"ש; בפולנית: Abraham Szalom Friedberg; 6 בנובמבר 1838, גרודנו – 21 במרץ 1902, י"א באדר ב' תרס"ב, ורשה) היה סופר עברי, מחבר "זכרונות לבית דוד", עורך כתבי העת העבריים "הצפירה", "המליץ", האלמנך "לוח אחיאסף" והאנציקלופדיה העברית "האשכול".

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם שלום פרידברג · ראה עוד »

אברהם שלום קמנצקי

אברהם שלום קָמֶנֶצקי (נכתב גם קאמיניצקי, קאמנצקי; בפולנית: Kamieniecki; בכתיב מערב-אירופי: Kamenetzky; ברוסית: Каменецкий; 9 במאי / 3 באוקטובר 1874, סלונים, פלך גרודנה, רוסיה (פולין) – 21 ביוני 1943, גטו לודז') היה מלומד ומורה יהודי-פולני, חוקר המקרא.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם שלום קמנצקי · ראה עוד »

אברהם שלונסקי

אברהם דוד שְלוֹנְסקי (בכתיב יידי: שלאָנסקי; קרמנצ'וג, ה' באדר ב' תר"ס, 6 במרץ 1900 – ט"ז באייר תשל"ג, 18 במאי 1973) היה משורר ישראלי, מן המשוררים החשובים בשירה העברית החדשה, שהטביע את חותמו על חיי הספרות בישראל גם בתחומי התרגום, העריכה והמחזאות, וקנה את עולמו כחדשן של השפה העברית, והודות לכך זכה לכינוי "לשונסקי".

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם שלונסקי · ראה עוד »

אברהם שטרן (יאיר)

אברהם שטרן ("יאיר") (23 בדצמבר 1907, י"ח בטבת ה'תרס"ח – 12 בפברואר 1942, כ"ה בשבט ה'תש"ב) היה לוחם מחתרת ומשורר יהודי, מייסדו ומפקדו הראשון של ארגון "לוחמי חרות ישראל" (לח"י).

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם שטרן (יאיר) · ראה עוד »

אברהם שטוקהמר

אברהם שטוקהמר (1892–1942) (ביידיש: אברהם שטאקהאמער; בפולנית: Abraham Sztokhamer) היה חזן ומוזיקאי יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם שטוקהמר · ראה עוד »

אברהם לב

אברהם לֵב (בכתיב יידי: לעוו, 15 בדצמבר 1910 – 22 בפברואר 1970) היה משורר יידי ישראלי, איש קיבוץ גבעת השלושה, חתן פרס קסל לספרות יהודית יפה (1960).

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם לב · ראה עוד »

אברהם לודויפול

אברהם לוּדְוִיפּוֹל (נכתב גם לודוויפול, לודביפול, וכן על דרך הרוסית: ליודוויפול (Людвиполь) ובכתיב היידי: ליודוויפּאָל; בצרפתית: Ludvipol; חשוון תרכ"ו, 1865, זוויהל, ווהלין, רוסיה (אוקראינה) – כ"ה בניסן תרפ"א, 3 במאי 1921, תל אביב) היה עיתונאי, פובליציסט ומתרגם עברי ופעיל ציבור ציוני.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם לודויפול · ראה עוד »

אברהם לוינסון

אברהם לוינסון (בכתיב יידי: לעווינסאָן) (י' באב תרנ"ב, 13 באוגוסט 1891, לודז' – 19 ביולי 1955, כ"ט בתמוז תשט"ו, תל אביב) היה סופר עברי שכתב גם ביידיש, עורך דין ופעיל ציוני, מתרגם ועורך יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם לוינסון · ראה עוד »

אברהם ליסין

יעקב אפשטיין משנת 1902 אברהם (אברום) לְיֶסין (נכתב לעיתים לֶסין ואף ליאֶסין; בכתיב יידי: אַבֿרהם ליעסין) היה שמו הספרותי של אברהם וַאלט (וואַלט;1871 – 5 בנובמבר 1938) היה משורר ועיתונאי יידי של תנועת הפועלים בגולה, מגדולי השירה היידית האמריקאית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם ליסין · ראה עוד »

אברהם לייב זיסו

אברהם לייב זיסו (ברומנית: Avram Leib Zissu; 25 בינואר 1888 – 16 בספטמבר 1956) היה סופר, עורך, מוציא לאור, פובליציסט, איש עסקים ומנהיג פוליטי יהודי רומני.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם לייב זיסו · ראה עוד »

אברהם לייב בורשטיין

אברהם לייב (אברום) בורשטיין (נולד בנובמבר 1971) הוא מוזיקאי מפיק מוזיקלי ושחקן, פעיל בשימור והנחלת ניגוני ברסלב ומורשת הכליזמר.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם לייב בורשטיין · ראה עוד »

אברהם זמורה

אברהם (אלברט) זמורה (נולד ב-20 ביולי 1968) הוא צייר, אנימטור, מאייר וקריקטוריסט ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם זמורה · ראה עוד »

אברהם חרי

אברהם חרי, ירושלים 1935 אברהם יעקב חרי (28 בדצמבר 1884, אטאקי, בסרביה – 5 במרץ 1957, ירושלים) היה איש העלייה השנייה ואחד ממובילי גאולת האדמות במסגרת עבודתו במחלקת הקרקעות של קק"ל החל מהקמתה ב-1921 ועד לפרישתו ב-1954.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם חרי · ראה עוד »

אברהם חומט

אברהם חוּמֶט (ביידיש: כאָמעט; בפולנית: Abraham Chomet; 1892 – 25 בספטמבר 1978) היה ממנהיגי התנועה הציונית בפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם חומט · ראה עוד »

אברהם בר בירנבאום

אברהם בר בירנבאום (לעיתים: בירנבוים; ג' בשבט ה'תרכ"ו, 19 בינואר 1866 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ג, 10 בנובמבר 1922) היה חזן, מייסד בית ספר לחזנות ומו"ל.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם בר בירנבאום · ראה עוד »

אברהם בר גוטלובר

אברהם דוב בּער גוֹטלוֹבֶּר (בפולנית: Abraham Ber Gottlober; (14 בינואר 1811, סטרוקונסטנטינוב, חבל ווהלין – 12 באפריל 1899, ביאליסטוק) היה משורר, סופר, מחזאי, היסטוריון, עיתונאי ומחנך, מהחשובים שבתנועת ההשכלה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם בר גוטלובר · ראה עוד »

אברהם ברמן

אברהם (אדולף) בֶּרמן (ב יידיש: אַדאָלף אברהם בערמאַן; 17 באוקטובר 1906 – 3 במרץ 1978) היה איש ציבור יהודי-פולני וישראלי, חבר הפרלמנט הפולני בשנות ה-40 וחבר הכנסת מטעם מפ"ם ומק"י בכנסת השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם ברמן · ראה עוד »

אברהם ברוך

אברהם ברוך בשיעור מתמטיקה בגימנסיה הרצליה, 1915. בשולחן השני מימין התלמידים נחום גוטמן ורחל ויסבורד (נדיבי) אברהם ברוך בשיעור מתמטיקה בגימנסיה הרצליה, עם תלמידי מחזור י"ג, תרפ"ה 1925 אברהם ברוך (רוזנשטיין) (31 בדצמבר 1881, י' בטבת תרמ"ב, נובידבור, פלך ורשה, פולין הרוסית – 31 בדצמבר 1950, כ"ב בטבת ה'תשי"א, תל אביב) היה מורה ומטאורולוג ביישוב, מורה בגימנסיה העברית הרצליה, מנהל התחנה המטאורולוגית של עיריית תל אביב, מחבר ספרי לימוד במתמטיקה ופיזיקה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם ברוך · ראה עוד »

אברהם ברוידס

לוחית זיכרון על ביתו של אברהם ברוידס, רח' שמריהו לוין 8 בתל אביב קבר אברהם ולאה ברוידס בבית הקברות טרומפלדור אברהם ברוידס (ו' בניסן תרס"ז, 19 במאי 1907, וילנה – ה' באייר תשל"ט, 2 במאי 1979, תל אביב) היה משורר ועורך עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם ברוידס · ראה עוד »

אברהם בייגה שוחט

אברהם בייגה שוחט (נולד ב-14 ביוני 1936, כ"ד בסיוון תרצ"ו) הוא איש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם בייגה שוחט · ראה עוד »

אברהם גנצוויך

אברהם גנצוויך (בפולנית: Abraham Gancwajch; 1902 – 1943) היה יהודי שפעל כמשתף פעולה עם הנאצים וסוכן הגסטפו בגטו ורשה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם גנצוויך · ראה עוד »

אברהם גרנות

אברהם גרָנוֹת (גְרָנוֹבְסקי, בכתיב יידיש: גראַנאָווסקי; 19 ביוני 1890 – 5 ביולי 1962) היה פעיל ציוני, כלכלן, משפטן ופוליטיקאי ישראלי יליד בסרביה, יושב ראש הקרן הקיימת לישראל, מחותמי מגילת העצמאות וחבר הכנסת הראשונה והשנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם גרנות · ראה עוד »

אברהם גרשון מקיטוב

רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר בכ"ה באדר א' תקכ"א, 1761), היה רב ומקובל בברודי שבגליציה, וגיסו של הבעל שם טוב (הבעש"ט).

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם גרשון מקיטוב · ראה עוד »

אברהם גולדפאדן

אברהם גוֹלדפַאדְן (או גולדפדן; בכתיב יידי: גאָלדפֿאַדען, במקור גאלדענפאדים; 24 ביולי 1840, סטרוקונסטנטינוב (קונסטנטין הישנה), האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 9 בינואר 1908, ניו יורק) היה מחזאי, משורר, מלחין, במאי תיאטרון ושחקן תיאטרון יידישאי ועברי, אבי התיאטרון היהודי המודרני.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם גולדפאדן · ראה עוד »

אברהם גולומב

אברהם יצחק גולומב (בכתיב יידי: גאָלאָמב; יולי 1888, תמוז תרמ"ח, סְטרָוֶוניק, פלך וילנה, רוסיה – 1982, לוס אנג'לס) היה הוגה דעות ואידאולוג יידישיסט, ופעיל מרכזי במוסדות החינוך היידישיסטים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם גולומב · ראה עוד »

אברהם דב בער פלאם

אברהם דב בֶּער (דובערוש) פלָאם (פלאהם) (1795–1876) היה יליד ותושב מזריטש, סופר, דרשן ידוע בשעתו, עורך ספרי המגיד מדובנא (ר' יעקב קרנץ) ולמעשה גם מחבר חלקים מהם והביוגרף שלו.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם דב בער פלאם · ראה עוד »

אברהם דוד לבוט

הרב אברהם דוד לָבוֹט (או: לָבוּט; בכתיב יידי: לאַוואָט או לאוואוט; ברוסית: Лавотъ; תקע"ה, 1815 – י"ח באדר תר"נ, 1890), היה רב, פוסק ומחבר ספרים, מהבולטים ברבני חב"ד במזרח אירופה במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם דוד לבוט · ראה עוד »

אברהם הפנר

לוחית זיכרון בכניסה לביתו של אברהם הפנר אברהם הֶפְנֶר (7 במאי 1935 – 19 בספטמבר 2014) היה במאי קולנוע, תסריטאי, סופר ושחקן קולנוע ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם הפנר · ראה עוד »

אברהם הורוויץ (סופר)

אברהם הורוויץ (גם: האָראָוויטש או גורעוויטש) (ז' באדר תרכ"ג, 26 בפברואר 1863 – ראש חודש טבת תש"א, 30 בדצמבר 1940) היה סופר ובדחן חתונות במחוז מינסק.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם הורוויץ (סופר) · ראה עוד »

אברהם ושרה (שיר)

אברהם ושרה (ביידיש: אברהם און שרה) הוא שיר יידי מאת המשורר איציק מאנגר.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם ושרה (שיר) · ראה עוד »

אברהם וולף יאסני

אברהם וולף יַאסְני (ציפֶּרמן) (על פי רוב: א. וולף יאסני; ביידיש: אברהם וואָלף יאַסני (ציפּערמאַן); בפולנית: Abraham Wolf Jasny (Cyperman)‎; 1893, זֶ'לֶכוב, האימפריה הרוסית – 5 בפברואר 1968, תל אביב) היה עיתונאי, סופר, מסאי, פובליציסט והיסטוריון חובב יידי פולני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם וולף יאסני · ראה עוד »

אברהם וינברג (בני ברק)

הרב אברהם וינברג (נולד בכ"ט בחשוון ה'תש"ה, נובמבר 1944) הוא אחד משני אדמו"רי סלונים הנוכחיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם וינברג (בני ברק) · ראה עוד »

אברהם כלפון

אברהם כַּלְפוֹן (16 בדצמבר 1900, טבריה – 4 ביולי 1983, חיפה) היה איש ציבור ישראלי, חבר הכנסת בכנסת השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם כלפון · ראה עוד »

אברהם כהן קפלן

אברהם כהן קפלן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: קאפלאן; 25 ביולי 1839, וילקה, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – 2 בפברואר 1897, וינה, אוסטריה) היה סופר, משורר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם כהן קפלן · ראה עוד »

אברהם יעקב מרק

הרב ד"ר אברהם יעקב מרק (י"ב באדר תרמ"ד, 9 במרץ 1884 - י"ג בתמוז תש"א, 8 ביולי 1941) היה רב אוסטרי ורומני, שכיהן כרב הראשי של צ'רנוביץ ויהודי בוקובינה משנת 1926 עד שנת 1941.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם יעקב מרק · ראה עוד »

אברהם יעקב גרשון לסר

הרב אברהם יעקב גרשון לסר (בכתיב יידי: לעססער; כ"ג בכסלו ה'תקצ"ד, 5 בדצמבר 1833 - ליל יום הכיפורים, י' בתשרי ה'תרפ"ה, 7 באוקטובר 1924) היה רב ליטאי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם יעקב גרשון לסר · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם יערי · ראה עוד »

אברהם יצחק בלוך

הרב אברהם יצחק בלוך (תר"ן, 1890-כ' בתמוז תש"א, 1941) היה ראש אב בית דין טלז וראש ישיבת טלז בליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם יצחק בלוך · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אברהם יששכר בער רבינוביץ

אברהם יששכר בֵּר (יידיש: בער) רבינוביץ (תר"ג - תרנ"ב, 1843–1892), האדמו"ר השני לשושלת חסידות ראדומסק.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם יששכר בער רבינוביץ · ראה עוד »

אברהם יהושע השל

הרב אברהם יהושע הֶשל (ביידיש: העשל; ובאנגלית: Abraham Joshua Heschel) (כ"ה בטבת תרס"ז, 11 בינואר 1907 – י"ח בטבת תשל"ג, 23 בדצמבר 1972) היה מהוגיה החשובים של יהדות ארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-20, פרופסור לאתיקה ולמיסטיקה בבית המדרש לרבנים באמריקה, חוקר מחשבת ישראל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם יהושע השל · ראה עוד »

אברהם יונה יבנין

אברהם יונה יֶבנין (מהרא"י; בכתיב יידי: יעוונין; בכתב לועזי: Jewnin; תקע"ג, 1813, פַּאריץ', פלך מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – י"א בסיוון תר"ח, 12 ביוני 1848, גרודנה) היה חוקר תלמוד, נחשב לאחד מגדולי למדני גרודנה בזמנו.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם יונה יבנין · ראה עוד »

אברהם יורוביץ

הרב אברהם יורוביץ (ביידיש: יאָראָוויטש; כ"ח בניסן ה'תש"ח - א' בניסן ה'תשס"ג) הוא רב ומקובל ומייסד קהילת אהל מנחם ויטעבסק.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם יורוביץ · ראה עוד »

אבשלום פיינברג

תמונה של אבשלום פיינברג בחצר בית פיינברג בחדרה אבשלום פיינברג (כ"ח בתשרי ה'תר"ן, 23 באוקטובר 1889 – כ"ו בטבת ה'תרע"ז, 20 בינואר 1917) היה הוגה רעיון מחתרת ניל"י ומייסדה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואבשלום פיינברג · ראה עוד »

אבטליון (חיבור)

"אבטליון" הוא ספר שחובר על ידי אהרן בן וואלף (אהרן וולפסון-האלה) ויצא לאור בחודש ניסן תק"ן (1790), בברלין.

חָדָשׁ!!: יידיש ואבטליון (חיבור) · ראה עוד »

אבג'ד

האלפבית העברי הוא דוגמה לאבג'ד, אשר בשלב מאוחר יותר הצטרפו אליו סימני הניקוד. אַבְּגַ'ד, או כְּתָב עִיצּוּרִי, הוא קטגוריה רחבה הכוללת מספר מערכות כתב שלא מסמנים בהן תנועות אלא לעיתים נדירות.

חָדָשׁ!!: יידיש ואבג'ד · ראה עוד »

אבה פרבו

אַנְטוּאָן פְרַנְסוּאָה פְּרֵבוֹ (בצרפתית: Antoine François Prévost, 1 באפריל 1697 – 25 בנובמבר 1763; ידוע גם בשם אַבֶּה פְּרֵבוֹ (Abbé Prévost)) היה סופר צרפתי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואבה פרבו · ראה עוד »

אבוש ורבר

אבוש ורבר (באנגלית:Abush Verber; בגרמנית: Abush Werber; 17 בספטמבר 1908, ראדום, פולין - 24 בנובמבר 1975, תל אביב).

חָדָשׁ!!: יידיש ואבוש ורבר · ראה עוד »

אבות ישורון

שנות החמישים. צילום: מקסים סלומון אָבוֹת יְשֻׁרוּן (נולד בשם: יְחִיאֵל פֶּרְלְמוּטֶר; 19 בספטמבר 1904, יום הכיפורים ה'תרס"ה – 22 בפברואר 1992, ה'תשנ"ב) היה משורר עברי ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת תשנ"ב (1992).

חָדָשׁ!!: יידיש ואבות ישורון · ראה עוד »

אביעזר בורשטיין

אביעזר בורשטיין (7 בפברואר 1918–18 באוגוסט 1996) היה סופר ומחנך דתי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואביעזר בורשטיין · ראה עוד »

אביעד שר שלום באזילה

שער הספר אמונת חכמים, דפוס ווארשא לוח שנה שהודפס בשנת ה'ת"צ על ידי הרב אביעד שר שלום באזילה ממנטובה שבאיטליה רבי אביעד שר שלום באזילה (מכונה השר שלום, ביידיש וגרמנית: Solomon Abi'ad Sar Shalom Basilea; ה'ת"מ, 1680 – ט"ו בתשרי ה'תק"ד, 3 באוקטובר 1743) היה רב וראש ישיבה, מקובל, מהנדס ואסטרונום יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואביעד שר שלום באזילה · ראה עוד »

אבירות

איור של אביר מחומש על ידי גבירתו בקודקס מאנסה, המאה ה-14. אבירות (צרפתית: chevalerie, אנגלית: chivalry, גרמנית: Ritterlichkeit) היא מערכת בלתי-רשמית של קוד התנהגות ומוסר שבמקורה אומצה על ידי אבירים ואצילים פיאודליים באירופה של סוף ימי הביניים ותקופת הרנסאנס, והתפרסמה בעיקר ביצירות ספרותיות ועממיות, כמו סיפורי המלך ארתור ואבירי השולחן העגול, והרומנסות על אביריו של קרל הגדול.

חָדָשׁ!!: יידיש ואבירות · ראה עוד »

אביבה סמדר

אביבה סמדר (Aviva Semadar) היא זמרת שירי עם, שירים עבריים ושירי יידיש מלחינה ישראלית, כותבת, מגישה ועורכת תוכניות בתחום המוזיקה העממית ברדיו הגרמני.

חָדָשׁ!!: יידיש ואביבה סמדר · ראה עוד »

אביגדור מילר

אביגדור הכהן מילר (א' באלול תרס"ח, 28 באוגוסט 1908; בולטימור - כ"ז בניסן תשס"א, 20 באפריל 2001; ניו יורק) היה רב ומחנך חרדי, מחבר ספרים ומרצה בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואביגדור מילר · ראה עוד »

אביגדור קרא

רבי אביגדור קרא (נפטר בט' באייר ה'קצ"ט, 25 באפריל 1439) היה דיין, ראש ישיבה, מקובל ומשורר בפראג.

חָדָשׁ!!: יידיש ואביגדור קרא · ראה עוד »

אביגדור שפריצר

אביגדור שפריצֶר (בכתיב יידי: שפריצער; שמו הפרטי נכתב לעיתים אַוויגדער); 1898, אוהנוב, גליציה, אוסטריה – 1952, בואנוס איירס) היה מורה, סופר יידי, עורך, מחזאי ומשורר לילדים, ממטפחיה המסורים של ספרות ילדים יידית בארגנטינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואביגדור שפריצר · ראה עוד »

אביגדור ליברמן

אביגדור (איווט) ליברמן (ברוסית: Эве́т Льво́вич Ли́берман; נולד ב-5 ביולי 1958, י"ז בתמוז ה'תשי"ח) הוא חבר הכנסת ויושב ראש מפלגת ישראל ביתנו.

חָדָשׁ!!: יידיש ואביגדור ליברמן · ראה עוד »

אבידב ליפסקר

אבידֹב ליפסקֶר (נולד ב-13 בספטמבר 1949) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: יידיש ואבידב ליפסקר · ראה עוד »

אגניה בוגוסלבה

אגניה בוגוסלבה (ברומנית: Agnia Bogoslava; 7 באוקטובר 1916 – 16 בנובמבר 2009) הייתה שחקנית תיאטרון וקולנוע וזמרת יהודייה-רומנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואגניה בוגוסלבה · ראה עוד »

אגר (עיר)

ככר דוֹבּוֹ עם המצודה ברקע אֶגֶר (בהונגרית: Eger) היא עיר בצפון הונגריה, מזרחית להרי מאטרה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואגר (עיר) · ראה עוד »

אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)

אגרות קודש היא סדרת ספרים בת שלושים ושלושה כרכים ובהם מכתבים נבחרים מתוך מכתביו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ', לאנשים פרטיים ולכלל.

חָדָשׁ!!: יידיש ואגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון) · ראה עוד »

אגדת שלושה וארבעה

1.

חָדָשׁ!!: יידיש ואגדת שלושה וארבעה · ראה עוד »

אגודת עזרא

קבוצת "עזרא" בעיר פלונסק, שני מימין דוד בן-גוריון, 1 באוקטובר 1906 אגודת "עזרא" הייתה אגודה ללימוד השפה העברית שייסד בעיירה פלונסק בשנת 1900 דוד בן-גוריון, שהיה אז בן ארבע-עשרה, ביחד עם חברים נוספים, בהם שלמה צמח, יצחק כבשנה ושמואל פוקס.

חָדָשׁ!!: יידיש ואגודת עזרא · ראה עוד »

אגודת הסוציאליסטים העברים

אגודת הסוציאליסטים העברים בלונדון (בכתיב ארכאי: אֲגֻדַּת הַסָּצִיאַלִיסְתִּים הָעִבְרִים; באנגלית: The Hebrew Socialist Union in London) הייתה ארגון סוציאליסטי יהודי מיסודו של הסופר והמהפכן אהרון שמואל ליברמן (1845–1880), שפעלה במשך כשמונה חודשים בלונדון בשנת 1876.

חָדָשׁ!!: יידיש ואגודת הסוציאליסטים העברים · ראה עוד »

אגודת הכליזמרים ירושלים

נגני כליזמר במרתף האגודה בירושלים אגודת הכליזמרים ירושלים היא עמותה (מלכ"ר) שמטרותיה הן שימור, שחזור והפצת מנגינות כליזמר וריקודי מסורת יהודיים - כפי שעברו והתקבלו במסורת מהעיירות היהודיות (שטעטל) במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואגודת הכליזמרים ירושלים · ראה עוד »

אגודה מדעית

אקדמיה הצרפתית למדעים, 1671. תחריט מאת סבסטיאן לה קלרק אגודה מדעית היא ארגון שמטרתו לקדם דיסציפלינה אקדמית או קבוצת דיסציפלינות.

חָדָשׁ!!: יידיש ואגודה מדעית · ראה עוד »

אד"ם הכהן

אד"ם הכהן הוא שם העט של אברהם דב-בער מיכלישוקר (אד"ם) הכהן בן חיים (לֶבֶּנזון) (בכתיב יידי: לעבענזאָהן; בגרמנית: Abraham Dov Bär Lebensohn; ברוסית: Аврахам Дов Лебенсон) (1794 ה'תקנ"ד – 19 בנובמבר 1878 כ"ג בחשוון ה'תרל"ט), ראשון המשוררים העבריים בזמן תנועת ההשכלה ברוסיה, בלשן עברי ופרשן המקרא, מחלוצי הספרות העברית החדשה, וממנהיגיה הראשונים והבולטים של תנועת ההשכלה בליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ואד"ם הכהן · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: יידיש ואדמו"ר · ראה עוד »

אדמון פלג

לוח לזכרו של אדמון פלג על קיר הבניין בו התגורר אֶדמוֹן פְלֶג, לעיתים נהגה שמו כאדמונד פלג (בצרפתית: Edmond Fleg; 26 בנובמבר 1874 – 15 באוקטובר 1963) היה משורר וסופר יהודי ממוצא שווייצרי, שכתב בצרפתית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואדמון פלג · ראה עוד »

אדם מושקא

אדם מוּשְׁקָא (Adam Muszka; 4 במרץ 1914 – ינואר 2005) היה אמן יהודי-פולני-צרפתי, צייר ופסל, ניצול מלחמת העולם השנייה, שחי מרבית שנותיו בפריז ועסק בהנצחת עיירת הולדתו פיוטרקוב טריבונלסקי, הווי החיים שלה, דמויותיה וסופה הטראגי בשואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואדם מושקא · ראה עוד »

אדם מיצקביץ'

דיוקן של אדם מיצקביץ' מתוך כתבה שפורסמה בעיתון הפולני-יהודי בשפה האידית "פאלקסשטימע", ב-26 בנובמבר 1955, לרגל 100 שנה לפטירתו. דיוקן של אדם מיצקביץ' אדם ברנרד מיצקביץ' (ביידיש: אדאם מיצקעוויטש; 24 בדצמבר 1798 – 26 בנובמבר 1855), היה סופר ומשורר, מגדולי אנשי הרוח של פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ואדם מיצקביץ' · ראה עוד »

אדם אסטון

אדם אסטון (17 בספטמבר 1902 – 10 בינואר 1993) היה זמר, שחקן, פסנתרן יהודי פולני, שר בפולנית, עברית ויידיש והיה אחד האמנים הפופולריים בפולין שבין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ואדם אסטון · ראה עוד »

אדרבה

אדרבה הוא אלבום סולו מספר 8 של הזמר יוצר החסידי אברהם פריד.

חָדָשׁ!!: יידיש ואדרבה · ראה עוד »

אדה (סרביה)

בית הכנסת באדה (גלויה, 1900) שלט הנצחה לבית הכנסת באדה שנהרס ב-1973 אָדָה (בסרבית קירילית: Ада, ביידיש: אדא) היא עיירה ורשות מקומית בצפון סרביה בשטח הפרובינציה האוטונומית וויבודינה, השוכנת בסמוך לנהר טיסה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואדה (סרביה) · ראה עוד »

אדוארד ספיר

אדוארד ספיר (Edward Sapir; 26 בינואר 1884 – 4 בפברואר 1939) היה אנתרופולוג ובלשן יהודי אמריקאי, שנחשב לאחת הדמויות החשובות ביותר בהתפתחותה המוקדמת של דיסציפלינת הבלשנות.

חָדָשׁ!!: יידיש ואדוארד ספיר · ראה עוד »

אדוארד ג'י רובינסון

עשרת הדיברות" בשנת 1956 הרמטכ"ל יגאל ידין מעטר את השחקן אדוארד ג'י רובינסון בסמל צה"ל בעת ביקורו בישראל בשנת 1950 אדוארד ג'י רובינסון (באנגלית: Edward G. Robinson; 12 בדצמבר 1893 – 26 בינואר 1973) היה שחקן קולנוע ותיאטרון יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואדוארד ג'י רובינסון · ראה עוד »

אדוארד דוקס

אדוארד דוֹקְס (נולד ב-25 במאי 1971, דז'ורין, מחוז ויניצה, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, ברית המועצות) הוא מתרגם, מתורגמן, מדריך טיולים, ועיתונאי ישראלי הכותב בכלי תקשורת בעברית, באוקראינית, וברוסית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואדוארד דוקס · ראה עוד »

אדולף אייכמן

אוטו אדולף אייכמן (19 במרץ 1906, זולינגן, גרמניה – 31 במאי 1962, רמלה, ישראל) היה פושע מלחמה נאצי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואדולף אייכמן · ראה עוד »

אדולף נויבאואר

אדולף (אברהם) נוֹיבָּאוּאֶר (נכתב גם נויבואר, נויבאוור, ובהשפעת היידיש: נוֹיבּוֹיֶר, נוֹיבּוֹיֶיר (נויבויער); בלועזית: Adolf Neubauer; כ"ו באדר תקצ"א, 11 במרץ 1831 – כ"ב בניסן תרס"ז, 6 באפריל 1907) היה מזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי אוסטרו-הונגרי, שפעל בעיקר בצרפת ובבריטניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואדולף נויבאואר · ראה עוד »

אדולף בהם

אדולף בֶּהם (נכתב בזמנו ביהם, ולעיתים בכתיבה היידית: בעהם; בגרמנית: Adolf Böhm; 20 בינואר 1873 – 4 באפריל 1941) היה סופר, היסטוריון, עורך עיתונות ופעיל ציוני יהודי אוסטרי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואדולף בהם · ראה עוד »

אדוטישקיס

אדוטישקיס (בליטאית: Adutiškis; בפולנית: Hoduciszki, הודוצישקי; ביידיש: הײַדוצישאָק) היא עיירה במחוז וילנה שבליטא, על גבול בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואדוטישקיס · ראה עוד »

אדינץ

אדינץ (ברומנית: Edineț; ברוסית: Единец', ידינץ; ביידיש: יידניץ, יידיניץ או יעדינעץ) היא עיר בצפון מולדובה, כ-200 ק"מ צפונית לבירה קישינב, ובירת מחוז ידינץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ואדינץ · ראה עוד »

אדיס דה פיליפ

דה פיליפ, 1953 אֶדיס דה פיליפ (Edis de Philippe; 21 במאי 1912 – 16 ביולי 1978) הייתה זמרת סופרן ישראלית, מייסדת האופרה הישראלית, המנהלת והבמאית שלה מהקמתה ועד פטירתה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואדיס דה פיליפ · ראה עוד »

אהר'לע

אהר'לע הוא אלבום הבכורה של הזמר החסידי-ישראלי אהרלה סמט.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהר'לע · ראה עוד »

אהרן מנחם מנדל גוטרמן

רבי אהרן מנחם מנדל גּוּטֶרְמַן (בכתיב ארכאי: גוטערמאן; י"ח באלול ה'תר"ך – ט' באלול ה'תרצ"ד, 20 באוגוסט 1934) היה אדמו"ר פולני, השלישי מראדזימין, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בפולין בין שתי מלחמות העולם ומהאדמו"רים הבולטים בה, היה פעיל רבות בענייני ציבור ובענייני יישוב ארץ ישראל, כיהן כנשיא כולל פולין, וייסד ישיבה בראדזימין בשם "ארחות חיים".

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן מנחם מנדל גוטרמן · ראה עוד »

אהרן מרדכי פריימן

אהרן מרדכי פריימן (דרור) (19 בינואר 1846, ורשה, פולין הקונגרסאית – אוגוסט 1924, ראשון לציון) היה ממייסדי המושבה ראשון לציון.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן מרדכי פריימן · ראה עוד »

אהרן אפלפלד

אהרן אפלפלד (16 בפברואר 1932, ט' באדר ה'תרצ"ב – 4 בינואר 2018, י"ז בטבת ה'תשע"ח) היה סופר עברי, משורר ומחזאי ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשמ"ג.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן אפלפלד · ראה עוד »

אהרן פרץ (רופא)

אהרן פרץ (באנגלית: Aharon Peretz; שמו הקודם: פֶּרְציקוביץ או פרציקוביץ', Pertsikovich/ Pertsikovitz; 2 בינואר 1910 – 11 באפריל 1989) היה גינקולוג, ומייסד ומנהל מחלקת הנשים והיולדות בבית החולים רמב"ם בחיפה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן פרץ (רופא) · ראה עוד »

אהרן צבי פרופס

תל אביב, לימינו מאיר גרוסמן ולשמאלו מנחם בגין, מאי 1949 אהרן צבי פְּרוֹפֶּס ("גרישה") (בכתיב יידי: פּראָפּעס; י"א בסיוון תרס"ד, 25 במאי 1904 – כ"ה בטבת תשל"ח, 4 בינואר 1978), הידוע גם כ"הבית"רי הראשון", היה איש תנועת בית"ר ומייסד מפעלי מוזיקה בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן צבי פרופס · ראה עוד »

אהרן צייטלין

אהרן צייטלין (לעיתים ציטלין; 22 במאי 1898, אוברוביצ'י, גוברניית מוגילב, האימפריה הרוסית (על פי הלוח היוליאני)– 28 בספטמבר 1973, ניו יורק (נקבר בהר הזיתים)) היה משורר וסופר עברי ויידי, מחברם של מחזות, מערכונים, פואמות ושירים ליריים, דרמטורג, פובליציסט, פזמונאי ומתרגם.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן צייטלין · ראה עוד »

אהרן קלאוס

אהרן קלאוס (ח' בטבת ה'תרע"ד, 6 בינואר 1914 – 19 ביוני 1961) היה עיתונאי ועורך ישראלי, פעיל בתנועה הרוויזיוניסטית בליטא ובישראל, חבר מערכת "מעריב" ועורך החדשות של העיתון מ-1949 ועד מותו, ומראשי אגודת העיתונאים בתל אביב.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן קלאוס · ראה עוד »

אהרן קושנירוב

אהרן קושנירוב (ביידיש: אהרן קושניראָוו; 7 בינואר 1890 – 7 בספטמבר 1949) היה משורר יידי, פרוזאי ודרמטורג.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן קושנירוב · ראה עוד »

אהרן ראטה

ציור של רבי אהרן ראטה רבי אהרן ראטה עם רבי יוסף צבי דושינסקי רבי אהרן ראטה (קרי: רוֹט; נודע בכינוי רבי אַהרַלֶ'ה; תרנ"ה, 1894 – ו' בניסן תש"ז, מרץ 1947) היה אדמו"ר חסידי, מייסד חבורת שומר אמונים, שממנה צמחו חסידויות "שומרי אמונים", "תולדות אהרן" (הנקראת על שמו), "תולדות אברהם יצחק" ועוד.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן ראטה · ראה עוד »

אהרן ראובני

אהרן ראובני (שִימשֶלֶביץ') (י"א באב תרמ"ו, אוגוסט 1886 – 10 בספטמבר 1971) היה סופר עברי ומתרגם מהשפות אנגלית, צרפתית ורוסית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן ראובני · ראה עוד »

אהרן רוזנפלד (סופר)

אהרן רוזנפלד (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראָזענפעלד; בכתב רוסי (טרום-רפורמה): А. Розенфельдъ; בכתב לטיני: A. Rosenfeld; סוף אלול תר"ו, ספטמבר 1846, ברסטצ'קה – 25 ביוני 1916, בחמוט) היה סופר, משורר ועיתונאי עברי יהודי-רוסי בתקופת התחייה, מורה ורב מטעם הממשלה במשלח ידו.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן רוזנפלד (סופר) · ראה עוד »

אהרן לוין

הרב אהרן לוין (י"ד בחשון תר"מ, 31 באוקטובר 1879 - ו' בתמוז תש"א, 1 ביולי 1941) היה איש ציבור חרדי, מראשי אגודת ישראל וממנהיגי היהודים בפולין, רבה של סמבור ושל ריישא (Rzeszów).

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן לוין · ראה עוד »

אהרן ליב ביסקו

אהרן ליב בּיסְקוֹ (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ביסקאָ; ברוסית: Л. Бысько; בכתב לטיני: A. L. Bisko; 1859 – 1929) היה סופר, עיתונאי ופדגוג עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן ליב ביסקו · ראה עוד »

אהרן ליילס

אהרן (טוביה) לֶיֶילֶס (שם העט של אהרן טוביה גלנץ; בכתיב יידי: לעיעלעס-גלאַנץ ראו גם אהרן גלאנץ-לילס; באנגלית: Aaron Glanz-Leyeles; 1889, ולוצלאווק, האימפריה הרוסית (פולין) – 1966, ניו יורק) היה משורר יידיש מזרם האינטרוספקטיביזם, עורך, עסקן יהודי רב פעלים, בעל טור, מתרגם ועיתונאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן ליילס · ראה עוד »

אהרן זאב אשכולי

אהרן זאב אשכולי (נכתב גם אשכֹלי) (ויינטראוב) (Aescoly; י"ב בתשרי ה'תרס"ב, 25 בספטמבר 1901 – י"ד בכסלו ה'תש"ט, 6 בדצמבר 1948) היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות וחסידות, חוקר התנועות המשיחיות, מתרגם, מורה ורב צבאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן זאב אשכולי · ראה עוד »

אהרן ברק

אַהֲרֹן בָּרָק (נולד ב-16 בספטמבר 1936) הוא משפטן ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן ברק · ראה עוד »

אהרן דוד גורדון

אהרן דוד גורדון (בכתיב יידי: גאָרדאָן; בכתב רוסי: Аарон Давид Гордон; ו' בסיוון ה'תרט"ז, 9 ביוני 1856 – כ"ד בשבט ה'תרפ"ב, 22 בפברואר 1922), הידוע בכינויו א"ד גורדון (מבוטא לעיתים על דרך הרוסית: אָה-דֶה גורדון), כונה "הצדיק החילוני".

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן דוד גורדון · ראה עוד »

אהרן האלה-וולפסון

אהרן בן וולף מהאלה (בכתיב שנהג בזמנו: אהרן בן וואָלף מהאללי, מאוחר יותר גורמן לאהרן האללי וואָלפסזאָהן, בגרמנית: Aaron Halle-Wolfssohn; תקי"ד, 1754 – י"ט באדר ה'תקצ"ה, 20 במרץ 1835) היה סופר, מתרגם הוגה ומחזאי יהודי יליד פרוסיה, מחשובי משכילי ברלין בדור שאחרי משה מנדלסון.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן האלה-וולפסון · ראה עוד »

אהרן הלברשטאם

המבשר כ"ג בטבת תשע"ה. ראו https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן הלברשטאם · ראה עוד »

אהרן ווירמש

רבי אהרן ווירמש (נהגה: ווֹרְמְס או וֶרְמְס; י"ח באב ה'תקי"ד, 7 ביולי 1754 – ט"ו באייר ה'תקצ"ו, 2 במאי 1836) היה רבה של יהדות מץ, דיין, מקובל וראש ישיבה במץ, ומחבר ספרי "מאורי אור" על תלמוד בבלי ועל שולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן ווירמש · ראה עוד »

אהרן כהנשטם

אהרון (אהרן) בן משה כַּהָנְשְׁטָם (1859–1920) היה משפטן, מחנך, ממייסדי החינוך היהודי המודרני במזרח אירופה ומראשיו.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן כהנשטם · ראה עוד »

אהרן ילינק

אהרן ילינק ב-1860 הרב אהרן (אדולף) ילינק (ביידיש: יעללינעק ולעיתים יעלליניק; גרמנית: Adolf Jellinek; 26 ביוני 1821 – 29 בדצמבר 1893, כ' בטבת ה'תרנ"ד), בן יצחק יהודה, היה מלומד יהודי-מוראבי, מראשי חכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן ילינק · ראה עוד »

אהרלה סמט

אהרל'ה (אהרן) סמט (נכתב ביידיש כ"סאמעט") הוא זמר ישראלי-חסידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרלה סמט · ראה עוד »

אהרון פרנקל

אהרון גובר פרנקל (נולד ב-9 בספטמבר 1957 בבני ברק) הוא מיליארדר, איש עסקים, יזם בינלאומי ופילנתרופ, יליד ישראל, שבסיסו במונקו.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרון פרנקל · ראה עוד »

אהרון ברנשטיין

אהרון דוד ברנשטיין (בכתיב יידיש: בערנשטיין; בגרמנית: Aaron David Bernstein; 6 באפריל 1812, דנציג – 12 בפברואר 1884, ברלין) היה עיתונאי, פילוסוף אוטודידקט, מחבר ספרי מדע פופולרי, מהפכן יהודי-גרמני, מהוגי הדעות של היהדות הרפורמית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרון ברנשטיין · ראה עוד »

אהרון גורשטיין

אהרן גוּרשטיין (כך גם בכתיב יידי; 1895 – 1941?) היה משורר יידי, מבקר ספרות וחוקר תולדות הספרות היידית סובייטי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרון גורשטיין · ראה עוד »

אהרון ורגליס

אהרון וֶרגֶליס (ביידיש: אהרן װערגעליס (כתיב סובייטי אַרן ווערגעליס); ברוסית: Арон Алтерович Вергелис; 1918, ליובר - 1999, מוסקבה) היה משורר, סופר ופובליציסט יידי ופעיל חברתי יהודי-סובייטי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהרון ורגליס · ראה עוד »

אהל שם (מפעל תרבות)

שמואל בלום נואם בוועידת היסוד של 'אוהל שם' בתל אביב, לצד י"ח רבניצקי (ראשון מימין) וחיים נחמן ביאליק (שלישי מימין) אהל שם הוא מרכז תרבות יהודית-עברית ברחוב בלפור 30 בתל אביב, שנוסד על ידי הנדבן שמואל בלום.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהל שם (מפעל תרבות) · ראה עוד »

אהבת ציון (רומן)

"אהבת ציון" (1853) הוא רומן מאת הסופר היהודי אברהם מאפו.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהבת ציון (רומן) · ראה עוד »

אהבתה האחרונה של לורה אדלר

סצנה מתוך הסרט 250px אהבתה האחרונה של לורה אדלר הוא סרט דרמה ישראלי, בבימויו של אברהם הפנר, משנת 1990.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהבתה האחרונה של לורה אדלר · ראה עוד »

אהוד הרושובסקי

אהוד הְרוּשוֹבסקי (Ehud Hrushovski; נולד ב-30 בספטמבר 1959) הוא פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת אוקספורד ועמית בקולג' מרטון.

חָדָשׁ!!: יידיש ואהוד הרושובסקי · ראה עוד »

או"ם שמום

ראש הממשלה משה שרת עם שר הביטחון דוד בן-גוריון בישיבה של הכנסת השלישית, 1955 מחבלים שחדרו אליו מרצועת עזה מטה האומות המאוחדות בניו יורק "אוּ"ם שְׁמוּם" הוא מטבע לשון בתרבות הפוליטית הישראלית אשר מבטא יחס של ביטול כלפי ארגון האומות המאוחדות (האו"ם).

חָדָשׁ!!: יידיש ואו"ם שמום · ראה עוד »

אוארבך (שם משפחה)

בית אוארבך, רמת גן אוארבך (בגרמנית: Auerbach, לפעמים Aurbach, ביידיש: אױערבאַך) הוא שם משפחה הנפוץ בקרב יהודים אשכנזים ואצל גרמנים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוארבך (שם משפחה) · ראה עוד »

אונזער שטימע

אונזער שטימע (הקול שלנו) היה ביטאון של הבונד ביידיש שיצא לאור לראשונה בוורשה בשנת 1937.

חָדָשׁ!!: יידיש ואונזער שטימע · ראה עוד »

אונזער טריבונע

אונזער טריבונע (בתרגום חופשי מיידיש: "הבמה שלנו") היה כתב עת ביידיש שייסדו זאב ז'בוטינסקי, דוד אידר וג'וזף קאואן ((1932—1868) Joseph Cowen מי שהקים את הפדרציה הציונית של אנגליה) בספטמבר 1916, בעיצומם של ימי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואונזער טריבונע · ראה עוד »

אונדזערע קינדער

אונדזערע קינדער (עברית: "ילדינו") הוא סרט קולנוע בשפת היידיש חצי-דוקומנטרי תוצרת פולין בשפת היידיש משנת 1948.

חָדָשׁ!!: יידיש ואונדזערע קינדער · ראה עוד »

אוסקר רוזנפלד

אוסקר רוזנפלד (13 במאי 1884 – אוגוסט 1944) היה סופר יהודי-אוסטרי, שנרצח במחנה הריכוז אושוויץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוסקר רוזנפלד · ראה עוד »

אוסטרוב מזובייצקה

שואה, בבית העלמין בחולון אוסטרוב מזובייצקה (בפולנית: Ostrów Mazowiecka להאזנה, ביידיש: "אוסטרובה"), היא עיר בפולין, 92 ק"מ צפונית-מזרחית לוורשה בירת פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוסטרוב מזובייצקה · ראה עוד »

אוסטרובנו

אוסטרובנו (בבלארוסית: Астроўна, אסטרואונה; בפולנית: Ostrowno; ביידיש: אסטראוונע) היא עיירה במחוז ויטבסק שבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוסטרובנו · ראה עוד »

אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי

אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי (בפולנית: Ostrowiec Świętokrzyski; ביידיש: אוסטרובצה) היא עיר בדרום-מרכז פולין, באזור ההיסטורי של פולין קטן, על הנהר קמיינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי · ראה עוד »

אוסטרוה

אוֹסטרוֹהְ או אוסטרוג (באוקראינית וברוסית: Острог; ביידיש ובספרות היהודית: אוסטראה או אוסטרהא) היא עיר במערב אוקראינה במחוז רובנו.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוסטרוה · ראה עוד »

אוסטרינה

אוסטרינה (בבלארוסית: Астрына, ברוסית: Острино, בפולנית: Ostryna, ביידיש: אוסטרין) היא עיירה במחוז גרודנו בבלארוס, לגדות הנהר אסטרינטסי (Astryntsy), בצומת הדרכים בין גרודנו, לידא והציר מסטי-שצ'וצ'ין-ראדין-וילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוסטרינה · ראה עוד »

אוסטשיקי דולנה

אוסטשיקי דולנה (בפולנית: Ustrzyki Dolne; ביידיש: איסטריק דולנה) היא עיירה במחוז פודקרפצקיה שבפולין, בה שכנה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוסטשיקי דולנה · ראה עוד »

אוסטילוג

אוסטילוג (באוקראינית: Устилуг, בפולנית: Uściług, ביידיש: אוסטילה) היא עיר במחוז ווהלין באוקראינה, על הגדה הימנית של הנהר בוג, 88 ק"מ מלוצק, סמוך לגבול עם פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוסטילוג · ראה עוד »

אוסטיודן

"בעיית האוסטיודן", ספר מ-1926 בו הציע הסוציולוג פאול נתן לתמוך בממשלת ברית המועצות כדי שתיישבם מחדש בפנים רוסיה. אוֹסטיוּדֶן (בגרמנית: Ostjuden, "יהודי המזרח") הוא מונח בשיח של יהדות גרמניה, שנועד לתאר את הריכוז הגדול של יהודים במזרח אירופה וסביבותיה שלא עברו תהליכי מודרניזציה של ממש.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוסטיודן · ראה עוד »

אוסטיידישה צייטונג

אוסטיודישה צייטונג (בגרמנית: Ostjüdische Zeitung; עיתון יהדות המזרח) היה עיתון יהודי בשפה הגרמנית שהופיע בעיר צ'רנוביץ (אז צ'רנאוץ ברומניה) בשנים 1937-1919, בימי השלטון הרומני בבוקובינה הצפונית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוסטיידישה צייטונג · ראה עוד »

אוסיפ דימוב

אוֹסיפּ דימוֹב (ביידיש: אָסיפּ דימאָוו; ברוסית: Осип Дымов, 16 בפברואר 1878 (4 בפברואר 1878 לפי הלוח היוליאני) - 2 בפברואר 1959) הוא שם העט של יוסף איסידורוביץ' פּרֶלמן (Иосиф Исидорович Перельман; 1878 – 1959), סופר יהודי רוסי ויידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוסיפ דימוב · ראה עוד »

אוף שימחעס

להקת אוף שימחעס (באיות פונטי ביידיש: בשמחות) היא להקה ישראלית המנגנת מוזיקה חסידית בסגנונות מודרניים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוף שימחעס · ראה עוד »

אופסה

אופסה (בבלארוסית וברוסית: Опса, בפולנית: Opsa, ביידיש: אָפּשע) היא עיירה בבלארוס לחופי אגם אופסה, 18 ק"מ מדרום לכביש ברסלב-פסטאווי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואופסה · ראה עוד »

אופוצ'נו

אופוצ'נו (בפולנית: Opoczno; ביידיש: אפאטשנא) היא עיר בדרום פולין, עד 1998 בפרובינציית פיוטרקוב טריבונלסקי ולאחר מכן – בפרובינציית לודז'.

חָדָשׁ!!: יידיש ואופוצ'נו · ראה עוד »

אוצר של יראת שמיים

אוצר של יראת שמיים הוא אלבום סולו מספר 22 של הזמר החסידי אברהם פריד.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוצר של יראת שמיים · ראה עוד »

אוצר הספר העברי

אוצר הספר העברי הוא מאגר ביבליוגרפי עברי דיגיטלי ממוחשב ומסחרי בו רשומים מעל ל-100 אלף ספרים ודפים בודדים שנדפסו באות עברית החל מראשית הדפוס בשנת ר"ד (1444) עד שנת תש"ח (1948) (למעט הגדות של פסח שרשומות עד שנת תש"ך (1960)).

חָדָשׁ!!: יידיש ואוצר הספר העברי · ראה עוד »

אוצרות יהודיים

אוצרות יהודיים ואידישע אוצרות הם שמם של תקליטורים של אברהם פריד, ביידיש ובעברית, 2 תקליטורים בכל שפה; ובהם הוא שר לקט משירי הרב יום טוב עהרליך.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוצרות יהודיים · ראה עוד »

אוקמרגה

אוקמרגה (בליטאית: Ukmergė מקודם: Vilkmergė; ברוסית: Укмерге́ ומקודם: Вилькомир; בפולנית: Wiłkomierz; ביידיש: ווילקאמיר שנכתב בעברית וילקומיר) היא עיר בליטא, לגדותיו של הנהר שבנטויי, ששוכנת במרחק של כ-76 ק"מ מצפון מערב לעיר הבירה וילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוקמרגה · ראה עוד »

אוקונייב

אוקונייב (בפולנית: Okuniew; ביידיש: אקוניב) היא עיירה בפרובינציית מזוביה שבפולין, השוכנת כ-22 ק"מ מזרחית לוורשה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוקונייב · ראה עוד »

אור מן ההפקר

אור מן ההפקר הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1973, בבימויו של נסים דיין שגם כתב את התסריט.

חָדָשׁ!!: יידיש ואור מן ההפקר · ראה עוד »

אור בקצה המגף

אור בקצה המגף (באנגלית: Shores of Light) הוא סרט תיעודי, המביא את סיפורן של שלוש נשים, שנולדו במחנות העקורים בסלנטו שבאיטליה, ועוסק במסע שלהן בחיפוש אחר מידע אודות הוריהן.

חָדָשׁ!!: יידיש ואור בקצה המגף · ראה עוד »

אור החיים (חנות ספרים)

רשת אור החיים היא רשת חנויות ספרים ישראלית, המוכרת בעיקר ספרי קודש ומוצרי יודאיקה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואור החיים (חנות ספרים) · ראה עוד »

אוראשו נואו

אוראשו נואו (ברומנית: Orașu Nou; בהונגרית: Avasújváros, אוואשאויווארוש; ביידיש: אויוועראָש) הוא כפר במחוז סאטו מארה שברומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוראשו נואו · ראה עוד »

אוראדיה

האורתודוקסי באוראדיה הנאולוגי "ציון" באוראדיה אוֹרַאדְיָה (ברומנית: Oradea, בעבר - Oradea Mare, בהונגרית: Nagyvárad (נאג'ווארד); בגרמנית: Großwardein (גרוסוורדיין); ביידיש: גרויסווארדיין) היא עיר ברומניה במחוז ביהור (Bihor) שבטרנסילבניה, המשתרעת על שתי גדותיו של הנהר קרישול-רפדה (Crişul Repede, "הקריש המהיר").

חָדָשׁ!!: יידיש ואוראדיה · ראה עוד »

אורנה רוטברג

רוטברג כג'ניס ג'ופלין רוטברג כרוז בהצגה "צמר" רוטברג בסרט "בנות" רוטברג ורפי תבור בהצגה "קיר זכוכית" רוטברג בסרטו של אליאב לילטי "מעשייה אורבנית", 2012 אורנה רוטברג (נולדה ב-25 באוקטובר 1958) היא שחקנית תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואורנה רוטברג · ראה עוד »

אורקה נחלניק

יצחק ברוך פַרבָּרוֹביץ' (ביידיש: פֿאַרבעראָוויטש), הידוע יותר בשמו הספרותי אוּרקֶה נָחַלניק (ביידיש: אורקע נאכאלניק, לעיתים נאחאלניק; בפולנית: Urke Nachalnik; 1897 – 11 בנובמבר 1939) היה סופר יהודי פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש ואורקה נחלניק · ראה עוד »

אורשה

אורשה (בבלארוסית וברוסית: Орша, בפולנית: Orsza) היא עיר במחוז ויטבסק בבלארוס, במפגש הנהרות דנייפר וארשיטסה, ומבין הערים העתיקות בבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ואורשה · ראה עוד »

אורה זיטנר

אורה זיטנר (1946 – 15 בספטמבר 2020) הייתה זמרת, פסנתרנית ומנצחת מקהלות ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואורה זיטנר · ראה עוד »

אורות (אלבום של ישראל אדלר)

אורות הוא אלבום הבכורה של החזן והזמר החסידי ישראל אדלר.

חָדָשׁ!!: יידיש ואורות (אלבום של ישראל אדלר) · ראה עוד »

אורי צבי גרינברג

אסתר שומיאטשר-הירשביין, מנדל אלקין, פרץ הירשביין, אורי צבי גרינברג, חנה קציזנה, אלתר קציזנה ואסתר אלקין אוּרי צבי גרינברג (בראשי תיבות: אצ"ג; ובשמו העברי אורי צבי טור מלכא; 22 בספטמבר 1896 – 9 במאי 1981) היה משורר, סופר ועיתונאי ישראלי, מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית בכל הזמנים, חבר הכנסת הראשונה מטעם סיעת חרות.

חָדָשׁ!!: יידיש ואורי צבי גרינברג · ראה עוד »

אורי בן-הדור

אורי בנדור (בן הדור) (ברומנית: Ury Benador - שמו בלידה: סימון מויסה גרינברג, 1 במאי 1895 - 23 בנובמבר 1971) היה סופר, עיתונאי ומחזאי יהודי רומני.

חָדָשׁ!!: יידיש ואורי בן-הדור · ראה עוד »

אוריאל אקוסטה

רשמים מההצגה על אקוסטה בתיאטרון ביפו 1905 אוריאל אקוסטה (מוכר גם בשם אוריאל ד'אקוסטה, בפורטוגזית: Uriel da Costa; 1585 – 1640) היה פילוסוף יהודי פורטוגזי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוריאל אקוסטה · ראה עוד »

אוריאל אופק

אוריאל אופק ובתו עטרה בת השלוש בחצר בית המשפחה, 1956 אוּריאל אופק (30 ביוני 1926 – 23 בינואר 1987) היה סופר ילדים ונוער עברי פורה, עורך, פזמונאי, משורר, מתרגם, תסריטאי, ד"ר וחוקר ספרות ילדים ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוריאל אופק · ראה עוד »

אוריאל צימר

אוריאל צימֶר (בכתיב יידי: צימער, כתב גם תחת שמות העט ש. אריאלי וא. גיטלין; כ' בכסלו ה'תרפ"א, 1 בדצמבר 1920 – ט' בכסלו ה'תשכ"ב, 17 בנובמבר 1961) היה הוגה דעות ועיתונאי חרדי, שעבד כמתרגם באו"ם ובחסידות חב"ד ונודע כמתנגד חריף לציונות.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוריאל צימר · ראה עוד »

אוריאל ויינרייך

אוריאל ויינרייך (נכתב גם: וויינרייך, וינריך; ביידיש: ווײַנרײַך; באנגלית: Uriel Weinreich; 23 במאי 1926, וילנה – 30 במרץ 1967, ניו יורק) היה בלשן יהודי־אמריקאי יליד ליטא, אשר עסק בבלשנות כללית ובבלשנות שפת היידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוריאל ויינרייך · ראה עוד »

אורינין

אורינין (באוקראינית וברוסית: Оринин; בפולנית: Orynyn; ביידיש: אָריניען) הוא כפר במחוז חמלניצקי באוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואורינין · ראה עוד »

אושאצ'י

אושאצ'י (בבלארוסית: Ушачы; בפולנית: Uszacz) היא עיירה במחוז ויטבסק שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואושאצ'י · ראה עוד »

אושנצ'ין

אוֹשֶנצ'ין (או אושיינצ'ין) (מיידיש: אשענטשין; בפולנית: Osięciny, אושיינצ'יני) הוא כפר בפרובינציית קויאוויה-פומרניה שבמרכז פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ואושנצ'ין · ראה עוד »

אושוויינצ'ים

אנדרטה לזכר יהודי אושוויינצ'ים, בבית הקברות בקריית שאול אוֹשְׁוִויֵינְצִ'ים (בפולנית: Oświęcim, בגרמנית: Auschwitz, ביידיש: אָשפּיצין, מבוטא: אוֹשְׁפִּיצִין) היא עיר בשלזיה עילית בדרום פולין, הנמצאת כ-60 קילומטר מדרום-מערב לקרקוב, בסמוך לשפך נהר הסולה אל נהר הוויסלה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואושוויינצ'ים · ראה עוד »

אולנוב (פולין)

אולנוב (בפולנית: Ulanów, בפי היהודים: אולינוב, ביידיש: אוליאנאוו) היא עיירה במחוז ניסקו בפולין, ובה כ-1,500 תושבים (2009).

חָדָשׁ!!: יידיש ואולנוב (פולין) · ראה עוד »

אולסקו

אולסקו (באוקראינית: Олесько, בפולנית: Olesko, ביידיש ולעיתים גם בספרות העברית: אלעסק) היא עיירה סמוכה לבלז, במחוז לבוב שבמערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואולסקו · ראה עוד »

אולפיני

אולפיני (בפולנית: Ołpiny, יידיש: אלפין) הוא כפר במחוז טרנוב שבפרובינציית פולין קטן בדרום פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ואולפיני · ראה עוד »

אולקניק

אוֹלקֶניק (מיידיש: אָלקעניק, מפולנית: Olkieniki; אולקִייֶניקי; בליטאית: Valkininkai, ואלקינינקאי; בבלארוסית: Алькенікі, אַלקניקי) היא עיירה במחוז משנה וריאנה במחוז אליטא שבדרום ליטא, על מפגש הנחלים מרקיס ושלצ'ה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואולקניק · ראה עוד »

אולקוש

אוֹלקוּש או אולקוץ' (בפולנית: Olkusz, ביידיש: עֶלקיש) היא עיר מחוז בדרום פולין, בפרובינציית פולין קטן.

חָדָשׁ!!: יידיש ואולקוש · ראה עוד »

אולשיצה

אולשיצה (בפולנית: Oleszyce; ביידיש: האלשיץ) הוא כפר במחוז לובאצ'וב שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, בו שכנה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואולשיצה · ראה עוד »

אולגה קירש

אולגה קירש (אפריקאנס: Olga Kirsch; ‏23 בספטמבר 1924 – 5 ביוני 1997) הייתה משוררת דרום אפריקאית-ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואולגה קירש · ראה עוד »

אולה (עיירה)

אולה (בבלארוסית: У́ла; בפולנית: Ułła) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואולה (עיירה) · ראה עוד »

אולכסנדריבקה

אולכסנדריבקה (באוקראינית: Олександрівка; בפולנית: Aleksandrówka) היא עיירה במחוז קירובוגרד שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואולכסנדריבקה · ראה עוד »

אוטאץ'

אוטאץ' (ברומנית: Otaci; לשעבר אטאקי, ברוסית: Атаки או Отачь, במולדובנית Ataki, ביידיש נכתב אטיק ונהגה אוֹטק) היא עיר על הגדה הדרומית-מערבית של נהר הדניסטר, המהווה את הגבול הצפון-מזרחי של מולדובה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוטאץ' · ראה עוד »

אוטנה

אוטנה (בליטאית: Utena; ברוסית: Утена; בפולנית: Uciana; ביידיש ובעברית: אוטיאן) היא עיר בצפון מזרח ליטא ששוכנת במרחק של 92 ק"מ מצפון לעיר הבירה וילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוטנה · ראה עוד »

אוטבוצק

אוֹטְבוֹצְק (בפולנית: Otwock;, ביידיש: אָטוואָצק) היא עיר במרכז פולין, כ-24 ק"מ דרומית-מזרחית לוורשה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוטבוצק · ראה עוד »

אוטואמנציפציה!

אוטואמנציפציה! (בסימן קריאה; הלחם של המילה היוונית "אוטו", שפירושה 'עצמי', ושל המילה הלטינית "אמנציפציה", שפירושהּ 'שחרור'; יחד: שחרור עצמי) הוא חיבור מאת ד"ר יהודה לייב פינסקר, לימים מראשי תנועת חובבי ציון, שפורסם בראשית שנת תרמ"ג (1882).

חָדָשׁ!!: יידיש ואוטואמנציפציה! · ראה עוד »

אוטונומיות

אוטונומיות היא מיני-סדרה מסוגת דרמה דיסטופית, שעלתה לשידור ב-HOT 3 ב-6 בספטמבר 2018 והסתיימה ב-11 באוקטובר לאחר 6 פרקים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוטונומיות · ראה עוד »

אוטוטו

אוטוטו הוא סינגל מסוגת מוזיקה חסידית, שהוציא הזמר-יוצר החסידי אברהם פריד בשנת 2020.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוטוטו · ראה עוד »

אוטיניה

אוטיניה (באוקראינית: Отинія; בפולנית: Ottynia; ביידיש: אוטניא, אנטניא) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה, הסמוכה לערים קולומיאה וטלומאץ', בה שכנה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוטיניה · ראה עוד »

אוז"ה

בית ילדים בפריז לאחר מלחמת העולם השנייה אוז"ה (בצרפתית: Œuvre de secours aux enfants ובראשי תיבות: OSE, ביידיש: אָזע, "מפעל הסיוע לילדים") הוא ארגון הומניטארי יהודי, שסייע למאות ילדים, פליטים יהודים מצרפת וממדינות אחרות באירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוז"ה · ראה עוד »

אוז'הורוד

בית הכנסת של אוז'הורוד שהיה מבתי הכנסת הגדולים של זקרפטיה. היום משמש כקונסרבטוריון אוז'הורוד (באוקראינית: Ужгород, ברוסינית: Уґоград, בהונגרית: Ungvár, ביידיש: אונגוואר) היא עיר במערב אוקראינה, סמוך לגבול עם סלובקיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוז'הורוד · ראה עוד »

אוז'וונטיס

אוז'וונטיס (בליטאית: Užventis); ביידיש: אוז'וונט) היא עיירה על גדות הנהר ונטה ברשות המקומית קלם.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוז'וונטיס · ראה עוד »

אוזן המן

אוזני המן אוזני המן אוזן המן הוא מאפה, העשוי מבצק מתוק וממולא בפרג, שוקולד או במילוי אחר.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוזן המן · ראה עוד »

אוזדה

אוּזְדָה (בבלארוסית: Узда) היא עיירה בבלארוס, כ-70 ק"מ מדרום-מערב למינסק, ובה כ-10,000 תושבים (2009).

חָדָשׁ!!: יידיש ואוזדה · ראה עוד »

אוברטין

אוברטין (באוקראינית: Обертин, בפולנית: Obertyn, ביידיש: אבערטין) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה, במחוז משנה טלומאץ', אשר עד השואה התקיימה בה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוברטין · ראה עוד »

אוברוץ'

אוברוץ' (באוקראינית: Овруч, ביידיש: אוורוטש, אווריטש) היא עיר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוברוץ' · ראה עוד »

אוברוביצ'י

אוברוביצ'י (בבלארוסית: Ува́равічы, אוברביצ'י; ברוסית: Уваровичи, ביידיש: אוואראוויץ') היא עיירה במחוז משנה בודה-קושלבו, מחוז הומל, בלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוברוביצ'י · ראה עוד »

אובליאי

אובליאי (בליטאית: Obeliai; ביידיש: אָבּעֶל) היא עיירה ברשות מקומית רוקישקיס, במחוז פוניבז' שבליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ואובליאי · ראה עוד »

אובודה

סמל אובודה בית עיריית אובודה שרידי אמפיתיאטרון רומי מאקווינקום הקדומה בלב שכונה מודרנית בית הכנסת של אובודה אוֹבּוּדָה (בהונגרית: Óbuda, מילולית: בוּדָה העתיקה, בגרמנית: Alt-Ofen, בסרבו-קרואטית: Stari Budim, ביידיש: אלט אופען, בעברית רבנית: אויבן יָשָן או בודא ישן) היא אחת משלוש הערים היוצרות את בודפשט, בירת הונגריה (יחד עם בודה ופשט) והעתיקה שבהן.

חָדָשׁ!!: יידיש ואובודה · ראה עוד »

אודסה

לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואודסה · ראה עוד »

אודרי ברגנר

אודרי בֶּרגנֶר (Audrey Bergner; מאי 1927 – 9 במאי 2022) הייתה ציירת ישראלית, מעצבת תפאורה ותלבושות ומאיירת.

חָדָשׁ!!: יידיש ואודרי ברגנר · ראה עוד »

אוהנוב

אוהנוב (באוקראינית: Угнів, אוהניב; בפולנית: Uhnów; ביידיש: היוונעוו) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בסמוך לגבול פולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוהנוב · ראה עוד »

אוהליה

אוּהְליָה (באוקראינית Угля; בהונגרית: Uglya, אוגליה; ביידיש: איגלא) הוא כפר במחוז זקרפטיה שבמערב אוקראינה מצפון לעיר טיאצ'יב.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוהליה · ראה עוד »

אוכפים לוהטים

אוכפים לוהטים (באנגלית: Blazing Saddles) הוא סרט קולנוע משנת 1974 בבימויו של מל ברוקס.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוכפים לוהטים · ראה עוד »

אוי דיוויז'ן

אוי דיוויז'ן היא להקה ישראלית, המנגנת מוזיקת כליזמר.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוי דיוויז'ן · ראה עוד »

אוי ווי

שלט על גשר ויליאמסבורג היוצא מברוקלין אוי ווי (ביידיש: אוי וויי) הוא ביטוי ביידיש המביע אימה או התלהמות.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוי ווי · ראה עוד »

אויפן פריפעטשיק

אויפן פּריפּעטשיק (בתרגום לעברית: "על האח"; מוכר גם כ"אלף בית") הוא שיר יידיש שכתב והלחין המשורר מרק ורשבסקי בסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש ואויפן פריפעטשיק · ראה עוד »

אויפן בערגל

אויפן בערגל (מיידיש: "על הגבעה") היה בית כנסת ובית מדרש בעיר קרקוב שבפולין, בית הכנסת נוסד במאה ה-17 וחרב בזמן מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואויפן בערגל · ראה עוד »

אויפהרטו

אוּיפֶהֵרטוֹ (בהונגרית: Újfehértó; ברומנית: Grigoreşti; ביידיש (מגרמנית): ראַצפעֶרט, Ratzfert) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון המישור הגדול בצפון-מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואויפהרטו · ראה עוד »

אויגן משה ורבר

אויגן משה ורבר (בסרבו-קרואטית: Eugen Moše Verber; בסרבית קירילית: Еуген Моше Вербер; 25 בינואר 1923, סובוטיצה, ממלכת יוגוסלביה – 1 בינואר 1995, בלגרד, הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה) היה איש ציבור יהודי, שחקן, במאי, מפיק, פובליציסט, סופר ומתרגם יוגוסלבי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואויגן משה ורבר · ראה עוד »

אין לך מה לדאוג

הסכם הפרדת הכוחות, אפריל 1974 אין לך מה לדאוג, המוכר גם בשם שִלחי לי תחתונים וגופיות (מילותיו הראשונות של הפזמון), הוא שיר ישראלי המתאר את חיי חיילי צה"ל בחזית במלחמת יום הכיפורים וקרבות ההתשה שהתנהלו לאחריה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואין לך מה לדאוג · ראה עוד »

איןציקלופדיה

איןציקלופדיה (באנגלית: Uncyclopedia), "האנציקלופדיה החופשית מתוכן שכל אחד יכול לערוך", הוא אתר ויקי סאטירי הומוריסטי המהווה פרודיה על ויקיפדיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיןציקלופדיה · ראה עוד »

אינקונבולה

תנ"ך שנדפס ב-1497 אינקונבולה (מלטינית Incunabulum, וברבים Incunabula, מילולית "חיתולים" ובהשאלה "עריסה", "ערש", "השלבים הראשונים של החיים") הוא כינוי כללי לספרי הדפוס הראשונים, שנדפסו משנת 1444 ועד שנת 1500.

חָדָשׁ!!: יידיש ואינקונבולה · ראה עוד »

אינטורקה

אינטורקה (בליטאית: Inturkė. לעיתים אנטורקה, Anturkė; ביידיש ובספרות העברית: אינטוריק) הוא כפר קטן במחוז משנה מולייטי שבמחוז אוטנה במזרח ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ואינטורקה · ראה עוד »

אינזיך

"אינזיך", וכן "אינזיכסטן", היה כינוי לחבורת משוררי יידיש שפעלו בארצות הברית באמצע המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואינזיך · ראה עוד »

אינדיק

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואינדיק · ראה עוד »

איציע מרדכי שכטר

דוקטור איציע מרדכי שכטר (בכתיב יידי: שעכטער; 1 בדצמבר 1927 – 15 בפברואר 2007) בלשן של השפה היידית, סופר והעורך השלישי של כתב העת "אױפֿן שװעל".

חָדָשׁ!!: יידיש ואיציע מרדכי שכטר · ראה עוד »

איציק

איציק הוא שם עברי (במקור: יידי) המשמש בעיקר כשם חיבה לשם הפרטי יצחק.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיציק · ראה עוד »

איציק מאנגר

ישראל רובין, זלמן רייזן, נח פרילוצקי, איציק מאנגר איציק מאנגער מימין, לשמאלו, חצקל כסית, אברהם שלונסקי (חבוש בכובע), 1954 יצחק (איציק) מַנְגֶר (מאנגר; בכתיב יידי: מאַנגער; 30 במאי 1901, צ'רנוביץ – 21 בפברואר 1969, גדרה) היה משורר, מחזאי וסופר יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיציק מאנגר · ראה עוד »

איציק פפר

איציק (יצחק) פֶפֶר (ביידיש: איציק פֿעפֿער; ברוסית: Ицик Фефер, Исаак Соломонович Фефер; 1900 – 12 באוגוסט 1952) היה משורר יידי ועסקן קומוניסטי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיציק פפר · ראה עוד »

איקו"ף

איקו"ף (לעיתים: ייקו"ף; ראשי תיבות ביידיש: ייִדישער קולטור-פֿאַרבאַנד, 'האיגוד לתרבות יהודית'; באנגלית: Yiddisher Kultur Farband, YKUF) היא הוצאת ספרים גדולה לספרי יידיש בארצות הברית, שבנוסף מהווה למעשה ארגון בינלאומי לתרבות יידיש, אשר כלל תחילה את יהדות היידיש בארצות אמריקה: ארצות הברית, קנדה וארגנטינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיקו"ף · ראה עוד »

אירן נמירובסקי

אירן נמירובסקי (Irène Némirovsky; 11 בפברואר 1903, קייב, האימפריה הרוסית – 17 באוגוסט 1942, אושוויץ) הייתה סופרת וכותבת ביוגרפיות בשפה הצרפתית, יהודייה מומרת, שנספתה בשואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואירן נמירובסקי · ראה עוד »

אירשבה

אירשבה (באוקראינית: Іршава, בסלובקית: Iršava, בהונגרית: Ilosva, ביידיש: אורשיווא) היא עיר קטנה באוקראינה במחוז זקרפטיה, המרכז המינהלי של נפת אירשבה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואירשבה · ראה עוד »

אירווינג לייטון

אירווינג לייטון (באנגלית: Irving Layton) היה שם העט של ישראל פינקו לזרוביץ' (12 במרץ 1912 – 4 בינואר 2006), היה משורר יהודי-קנדי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואירווינג לייטון · ראה עוד »

איריס פרוש

איריס פרוש (נולדה ב-21 בפברואר 1943) היא פרופסור אמריטה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיריס פרוש · ראה עוד »

אישטוואן דומאן

אישטוואן דומאן (בהונגרית: Domán István; בודפשט, 17 בנובמבר 1922 – פברואר 2015) היה רב הונגרי, חוקר דת, רב ראשי, פרופסור באוניברסיטה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואישטוואן דומאן · ראה עוד »

איתן איילון

איתן איילון (1927 – 23 במאי 2020) היה אמן במה, וקוסם.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיתן איילון · ראה עוד »

איתמר וולגלרנטר

רבי איתמר ווֹלגֶלֶרנטֶר מקונסקוולה (ביידיש: וואלגעלערנטער, – י"ז באייר תקצ"א, 1831) היה מצדיקי תנועת החסידות בדורה החמישי, מתלמידי החוזה מלובלין.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיתמר וולגלרנטר · ראה עוד »

אילן רבינוביץ'

אילן רבינוביץ' (נולד ב-14 בפברואר 1968) הוא פסיכיאטר ואיש תקשורת ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואילן רבינוביץ' · ראה עוד »

אילן שס

אילן שס (נולד ב-31 ביולי 1962) הוא מנהל אמנותי, מוזיקאי, מלחין, זמר ומנחה ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואילן שס · ראה עוד »

אילניציה

אילניציה (באוקראינית: Ільниця; בהונגרית: Ilonca, אילונצה; ברוסית: Ильница, אילניצַה; בצ'כית: llnice, אילניצֶה; ביידיש: יילינצע) הוא כפר במחוז זקרפטיה שבמערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואילניציה · ראה עוד »

אילש קוצר

אילש קוצר בביתו ברמת חן, 1960 אילש קוצר (במקור כ"ץ, בהונגרית: Illés Kaczér;, 12 באוקטובר 1887 – 20 במרץ 1980) היה סופר ועיתונאי ישראלי בשפה ההונגרית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואילש קוצר · ראה עוד »

אילז'ה

אִילְזָ'ה (בפולנית: Iłża; ביידיש: דרילץ') היא עיירה במחוז ראדום שבפרובינציית מזוביה, פולין, 30 ק"מ מדרום לראדום ובה כ-5,100 תושבים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואילז'ה · ראה עוד »

אילוק

אִילוֹק (בקרואטית: Ilok) היא עיירה במזרח קרואטיה, השוכנת בשטחי מחוז ווקובאר-סריים אשר בחבל סלאבוניה, וסמוכה לגבול עם סרביה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואילוק · ראה עוד »

איליא

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיליא · ראה עוד »

אילינצי

אילינצי (באוקראינית: Іллінці; בפולנית: Ilińce; ביידיש: ליניץ) היא עיר קטנה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואילינצי · ראה עוד »

איטה קאליש

איטה קאליש קמינר (15 באפריל 1897, פולין – 10 בינואר 1994, קיבוץ נען, ישראל) הייתה סופרת ואשת רוח, נכדתו של שמחה בונים קאליש, האדמו"ר מוורקא, בתו של מנחם מנדל קאליש, האדמו"ר מאוטבוצק.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיטה קאליש · ראה עוד »

איזאק דויטשר

איזאק דויטשר (Isaac Deutscher, 3 באפריל 1907, כשאנוב, גליציה – 19 באוגוסט 1967, רומא) היה סופר יהודי מרקסיסטי והיסטוריון של הקומוניזם.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיזאק דויטשר · ראה עוד »

איזבלין (וולקוביסק)

איזבלין (בבלארוסית: Ізабелін; ברוסית: Изабелин; בפולנית: Izabelin; ביידיש: זאַבעלין) היא עיירה במחוז משנה וולקוביסק במחוז גרודנו, שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיזבלין (וולקוביסק) · ראה עוד »

איזביצה

אנדרטה לזכר יהודי איזביצה שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון איזביצה (בפולנית: Izbica; ביידיש: איזשביצא) היא עיירה קטנה הנמצאת בפרובינציית לובלין שבמזרח פולין, בה שכנה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיזביצה · ראה עוד »

איזי חריק

איזי (יצחק) חריק (יידיש: איזי כאַריק; 17 בנובמבר 1898–1937) היה משורר יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיזי חריק · ראה עוד »

איזידור אייזק רבי

איזידור אייזק רבי (באנגלית: Isidor Isaac Rabi; 29 ביולי 1898 – 11 בינואר 1988) היה פיזיקאי יהודי-אמריקאי ממוצא גליציאני, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1944.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיזידור אייזק רבי · ראה עוד »

איחוז

ממוזער איחוז הוא מצב פסיכולוגי שבו אדם מאמין שכוחות חיצוניים חדרו לגופו וקנו עליו שליטה, כשהם דוחקים באופן זמני את זהותו הרגילה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיחוז · ראה עוד »

איגנלינה

איגנלינה (בליטאית: Ignalina; בפולנית: Ignalino, איגנלינו; ביידיש: איגנאלינע) היא עיר במחוז אוטנה בצפון מזרח ליטא, 110 ק"מ מצפון לווילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיגנלינה · ראה עוד »

איגרת שנה טובה

דוכן לממכר "שנות טובות" בתל אביב (1955) גלוית שנה טובה מתחילת המאה ה-20: דימויי מהגרים יהודים מרוסיה בלבוש מסורתי עם מטלטליהם מן העבר האחד, ומן העבר האחר אזרחי ארצות הברית בלבוש מהודר הקוראים להם להגיע לארצות הברית נשר על כרטיס ברכה שנה טובה, 1954 איגרת שנה טובה (גם: "שנה טובה" או "שנות טובות") היא כרטיס ברכה שנהוג לשלוח ערב ראש השנה. במקרים רבים מופיע על גביו הכיתוב: "לשנה טובה תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתֵמו" (ויש המוסיפים "לאלתר לחיים טובים"). מאות בשנים שאגרות "שנה טובה" בעלות נוסח זה או דומה לזה, נשלחו על ידי היהודים בקהילות היהודיות בכל רחבי תבל בסמוך למועד ראש השנה. המנהג היהודי היה במשך שנים חלק ממנגנון שימור הזיקה לאורחות השנה היהודית, למסורות השונות ולקשר עם ארץ ישראל. המנהג החל בימי הביניים. מסוף המאה ה-19, לאחר המצאת גלויות הדואר, נפוץ מאוד מנהג שליחת כרטיסי ברכה שהוכנו עבור החג. מסוף המאה ה-20 פחת השימוש בכרטיסי נייר, ורבים העדיפו למסור ברכות בטלפון ולימים במשלוח ברכות בדואר אלקטרוני ובמסרונים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיגרת שנה טובה · ראה עוד »

איגרות צפון

איגרות צפון (בגרמנית: Neunzehn Briefe über Judenthum, בתרגום מילולי: תשעה עשר מכתבים על היהדות) הוא ספר הגות יהודית של הרש"ר הירש שיצא לאור בשנת ה'תקצ"ו (1836) באלטונה (כיום בגרמניה).

חָדָשׁ!!: יידיש ואיגרות צפון · ראה עוד »

איגור נוורלי

איגור (יז'י) אברמוב-נוורלי (בפולנית: Igor Abramow-Newerly; 24 במרץ 1903, ביאלובייז'ה – 19 באוקטובר 1987, ורשה) היה סופר ופדגוג פולני, מזכירו האישי של יאנוש קורצ'אק וחסיד אומות העולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיגור נוורלי · ראה עוד »

איגוד השוטרים היידים

איגוד השוטרים היִידים (באנגלית: The Yiddish Policemen's Union) הוא רומן בלשי מהסוגה של היסטוריה חלופית, שנכתב על ידי הסופר היהודי-אמריקאי מייקל שייבון ויצא לאור בשנת 2007.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיגוד השוטרים היידים · ראה עוד »

איגוד כללי של סופרים בישראל

איגוד כללי של סופרים בישראל, עמותה רשומה של סופרים ישראלים, הוקמה בשנת 1995, בשל חילוקי דעות באגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, על קבלתם של סופרים שאינם כותבי עברית אל שורות האגודה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיגוד כללי של סופרים בישראל · ראה עוד »

אידל מיטן פידל

יִידל מיטן פֿידל (ביידיש: "אידל עם הכינור", פולנית: Judel gra na Skrzypcach, אנגלית: Yiddle With His Fiddle; הופץ בארץ כאידל) הוא סרט קולנוע בשפת היידיש תוצרת פולין משנת 1936, בבימויו של יוסף גרין ובכיכובהּ של מולי פיקון.

חָדָשׁ!!: יידיש ואידל מיטן פידל · ראה עוד »

אידה מזא"ה

אידה מַזְאֶ"ה (מאזע, מזה) (9 ביולי 1893; אוגלי בבלארוס - 13 ביוני 1962; מונטריאול בקנדה), משוררת יידיש, סופרת, מסאית ועורכת.

חָדָשׁ!!: יידיש ואידה מזא"ה · ראה עוד »

אידה נודל

אידה נוּדֶל (ברוסית: Ида Нудель; 27 באפריל 1931 – 14 בספטמבר 2021) הייתה אסירת ציון בברית המועצות של שנות ה-70 וה-80, ומסמלי המאבק למען עליית יהודי ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יידיש ואידה נודל · ראה עוד »

אידה קמינסקה

לוח לזכרה של אידה קמינסקה בלודז' ביידיש ופולנית אידה קמינסקה (ביידיש: אידא קאמינסקא; בפולנית: Ida Kamińska; 18 בספטמבר 1899, אודסה - 21 במאי 1980, ניו יורק) הייתה אמנית במה וקולנוע יהודייה, שפעלה בעיקר ביידיש, בפולין ומאוחר יותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואידה קמינסקה · ראה עוד »

אידה לונסקי

אידֶה לונסקי (ביידיש: אידע לונסקי; 1889, סלונים, פלך גרודנה, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 19 במרץ 1924, וינה, אוסטריה) הייתה מורה וסופרת ילדים בווילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואידה לונסקי · ראה עוד »

אידוב כהן

אידוב כהן (בלידה - ישעיהו דב כהן ויזנפלד), (4 בנובמבר 1909 – 16 במאי 1998) היה סופר, מתרגם, פובליציסט ופוליטיקאי ישראלי, כיהן כחבר הכנסת מהכנסת הראשונה עד הכנסת החמישית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואידוב כהן · ראה עוד »

אידית

#הפניה יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ואידית · ראה עוד »

איהי שבת

איהי שבת הוא אלבום סולו של החזן החסידי יעקב למר.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיהי שבת · ראה עוד »

איוואן בונין

איוואן אלכסייביץ' בונין (ברוסית: Ива́н Алексе́евич Бу́нин; 22 באוקטובר 1870, וורונז' - 8 בנובמבר 1953, צרפת), סופר ומשורר רוסי, זוכה פרס נובל לספרות.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיוואן בונין · ראה עוד »

איווניסקה

איווניסקה (בפולנית: Iwaniska; ביידיש: איוונסק) הוא כפר במחוז אפטא שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין, כ-50 ק"מ מזרחית לקילצה, בו שכנה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיווניסקה · ראה עוד »

איוויה

איוויֶה (בבלארוסית: Іўе, ברוסית: Ивье, בפולנית: Iwje, ביידיש: איוויע) היא עיירה במחוז גרודנו, כ-160 ק"מ מגרודנו.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיוויה · ראה עוד »

איוויינייץ

איוויינייץ (בבלארוסית – Iвяне́ц; ברוסית: Ивенец; בפולנית: Iwieniec; ביידיש: איוועניץ בעברית: איבניץ) היא עיירה באזור מינסק בבלארוס, השוכנת על נהר בלור, 56 קילומטר מערבית למינסק.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיוויינייץ · ראה עוד »

אייניקייט

גיליון אייניקייט, ינואר 1947תמונה להחלפה אייניקײַט (יידיש: אחדות) היה עיתון יידי שיצא לאור בברית המועצות על ידי הוועד היהודי האנטי פשיסטי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואייניקייט · ראה עוד »

איירה רנרט

צילום אוויר של מתחם ביתו של רנרט בסגפונק, ניו יורק יצחק לייב איירה לאון רֶנֶרט (בכתיב יידי: רעננערט; באנגלית: Ira Rennert; נולד ב-31 במאי 1934) הוא איש עסקים ומיליארדר אמריקאי, יהודי אורתודוקסי, המתגורר במדינת ניו יורק וידוע כאחד התורמים הגדולים לעולם התורה החרדי והדתי-לאומי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיירה רנרט · ראה עוד »

איישישוק

איישישוֹק (או לעיתים אישישוק, כך ביידיש איישישאָק; בליטאית: Eišiškės, בפולנית: Ejszyszki, ברוסית: Эйшишки) היא עיר ברשות מקומית שלצ'ינינקאי שבמחוז וילנה בליטא (כ-60 ק"מ דרום-דרום-מערבית לווילנה), על גבול בלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיישישוק · ראה עוד »

אייזנשטדט

אייזנשטדט או אייזנשטט (גרמנית: Eisenstat, Eisenstadt או Eisenstaedt, יידיש: אייַזנשטאָט; צורות נוספות לשם: איזנשטדט, איזנשטט, אייזנשטאט, איזנשטאט, איזנשטאדט, אייזנסטדט, אייזנשטד או אייזנשטת), הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואייזנשטדט · ראה עוד »

אייזק אסימוב

אייזק אסימוב (ביידיש: יצחק אזימאווAsimov, Isaac. In Memory Yet Green (1979), New York: Avon, p. 11, באנגלית: Isaac Asimov; 2 בינואר 1920 – 6 באפריל 1992) היה ביוכימאי וסופר יהודי אמריקאי, יליד רוסיה הסובייטית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואייזק אסימוב · ראה עוד »

אייזיק מאיר דיק

אייזיק מאיר דִיק, אָמָ"ד (באנגלית: Isaac Mayer Dick; 1807 – 1893) היה משכיל וסופר יהודי-ליטאי, שכתב ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואייזיק מאיר דיק · ראה עוד »

אייזיק רמבה

אייזיק רֶמְבָּה (בכתיב יידי: רעמבאַ; י"ח בטבת תרס"ח 23 בדצמבר 1907 – י"ח באב תשכ"ט 1 באוגוסט 1969) היה עיתונאי ופובליציסט בתקופות היישוב והמדינה, עורך העיתונים "המשקיף" ו"חרות".

חָדָשׁ!!: יידיש ואייזיק רמבה · ראה עוד »

אייזיק ראבוי

אַייזיק רַאבּוֹי (נקרא גם יצחק, איסאק, אייזיק ראבאי; 1882 – 1944 בניו יורק) היה סופר יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ואייזיק ראבוי · ראה עוד »

אייזיק שול

בית הכנסת אייזיק שוּל (או בית הכנסת איזאק. בפולנית: Synagoga Izaaka, ביידיש שׁוּל: בית כנסת) הוא בית כנסת בקז'ימייז' שבקרקוב, פולין, שהוקם ב-1644 על ידי אייזיק יעקלס (נפטר 1653), מגבירי הקהילה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואייזיק שול · ראה עוד »

אייזיק האניג

אייזיק האניג הוא זמר ובעל מנגן חסידי-אמריקאי המשתייך לחסידות סאטמר.

חָדָשׁ!!: יידיש ואייזיק האניג · ראה עוד »

אייזיק הירש וייס

אייזיק (יצחק) הירש וייס (ראה"ו; כ"ט בשבט ה'תקע"ה, 9 בפברואר 1815, גרוס-מזריץ', מוראביה – כ"ז באייר ה'תרס"ה, 1 ביוני 1905, וינה), היסטוריון, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר "דור דור ודורשיו".

חָדָשׁ!!: יידיש ואייזיק הירש וייס · ראה עוד »

אייזיק יעקלס

מצבת אייזיק יעקלס, בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, 2016 יצחק בן יעקב שכונה ביידיש אֵייזִיק יֶעקֶלֶס (פולנית: Izaak Jakubowicz, "איזאק יעקובוביץ'"; נפטר בכ"ו בסיוון ה'תי"ג, 1653) היה יהודי עשיר, פרנס הקהילה היהודית בקז'ימייז' שבקרקוב במאה ה-17 ובונה בית הכנסת אייזיק שול.

חָדָשׁ!!: יידיש ואייזיק יעקלס · ראה עוד »

אייוועלט

איי־וועלט (באנגלית: iVelt; בשמה המלא: אידישע וועלט פארומס) היא מערכת פורומים אינטרנטיים מבוססת phpBB המתנהלת בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ואייוועלט · ראה עוד »

נ נח נחמ נחמן מאומן

הפתקה שבה מופיעה הסיסמה (בשורה השביעית) הרב ישראל דב אודסר - מפיץ הסיסמה ירמולקת נ-נח הסיסמה "נ נח נחמ נחמן מאומן" על שער וקיר בדרום תל אביב ציון רבי ישראל דב בער אודסר ואישתו מרת אסתר מינדל אודסר חסיד ברסלב עם סטיקר "נ נח..." נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן (ובקיצור נ נח) זוהי חתימת שמו של רבי נחמן מברסלב, כך על פי טענת מוצא הפתקה ר' ישראל דב אודסר מחסידות ברסלב.

חָדָשׁ!!: יידיש ונ נח נחמ נחמן מאומן · ראה עוד »

נ. סטרויה

נ.

חָדָשׁ!!: יידיש ונ. סטרויה · ראה עוד »

נמירוב

נמירוב (באוקראינית: Немирів, ברוסית: Немиров) היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה המהווה את מרכז נפת נמירוב.

חָדָשׁ!!: יידיש ונמירוב · ראה עוד »

נאצר מחכה לרבין

רב-אלוף יצחק רבין בשירותו בצה"ל גמאל עבד אל נאצר "נאצר מחכה לרבין" הוא פזמון ישראלי מאת חיים חפר, שחובר בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים במטרה לחזק את המורל הלאומי.

חָדָשׁ!!: יידיש ונאצר מחכה לרבין · ראה עוד »

נאר מיט אמונה

נאר מיט אמונה הוא אלבום סולו של הזמר והמלחין החסידי-ישראלי יעקב יהודה דסקל.

חָדָשׁ!!: יידיש ונאר מיט אמונה · ראה עוד »

נארול

נארול (בפולנית: Narol; ביידיש: נראל) היא עיירה במחוז לובאצ'וב שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונארול · ראה עוד »

נאו-אורתודוקסיה (יהדות)

נאו-אורתודוקסיה, או תורה עם דרך ארץ, היא זרם אידאולוגי ביהדות האורתודוקסית שהתפתח בתחילת המאה ה-19 בעיקר בקרב יהדות גרמניה, אך גם בכמה ממדינות מערב אירופה ובחלקים של הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונאו-אורתודוקסיה (יהדות) · ראה עוד »

נאום הנבואה של היטלר

הבולשביזציה של כדור הארץ ועל ידי כך"...) נאום הנבואה של היטלר הוא נאום שנישא ברייכסטאג ב-30 בינואר 1939, בו אדולף היטלר איים ב"השמדת הגזע היהודי באירופה" במקרה של מלחמה: מילים אלו היו דומות להערות שהשמיע היטלר, עוד קודם למועד הנאום, לפוליטיקאים זרים בפגישות פרטיות לאחר פוגרום ליל הבדולח בנובמבר 1938.

חָדָשׁ!!: יידיש ונאום הנבואה של היטלר · ראה עוד »

נאוה סמל

נאוה סמל (15 בספטמבר 1954 – 2 בדצמבר 2017) הייתה סופרת, משוררת, מחזאית, תסריטאית, מתרגמת ועיתונאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ונאוה סמל · ראה עוד »

נאויאסיס דאוגלישקיס

נאויאסיס דאוגלישקיס (בליטאית: Naujasis Daugėliškis; בפולנית: Daugieliszki Nowe, דאוגיילישקי נובה; ביידיש: דוגאלישוק) היא עיירה קטנה במחוז משנה איגנלינה במחוז אוטנה שבמזרח ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ונאויאסיס דאוגלישקיס · ראה עוד »

נסכיז'

נסכיז' (באוקראינית: Воля, ווליה; בפולנית: Niesuchojeże, נייסוחויז'ה; ביידיש: נעשכיז) הוא כפר קטן במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונסכיז' · ראה עוד »

נסים בכר

נסים בכר (תר"ח, 21 בפברואר 1848 – י"ד בטבת ה'תרצ"א, 1 בינואר 1931) היה מורה ואיש חינוך יהודי מארץ ישראל, עסקן בולט מנכבדי העדה הספרדית ונשיא הוועד שלה בירושלים, פעיל כל ישראל חברים בסוריה, בולגריה, טורקיה וירושלים, ואחרי 1901 בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ונסים בכר · ראה עוד »

נעמי שמר

נעמי שמר (13 ביולי 1930, י"ז בתמוז ה'תר"ץ – 26 ביוני 2004, ז' בתמוז ה'תשס"ד) הייתה משוררת, מוזיקאית ופזמונאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ונעמי שמר · ראה עוד »

נפתלי מלומד

נפתלי מלומד (לֶרמן) (נכתב לעיתים קרובות בכתיב חסר: נ' מְלֻמָּד) (תרס"ו, 1906 – כ"ט בניסן תשל"ד, 21 באפריל 1974) היה מורה ישראלי, מחבר ספרי לימוד לכיתות בית הספר היסודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ונפתלי מלומד · ראה עוד »

נפתלי פופר

נפתלי פופר (Naftalí C. Popper; 1820–1891) היה מנהל כתב העת היהודי הראשון במרחב הרומני, השבועון הדו-לשוני (רומנית וצרפתית), הישראלי הרומאני, מייסד בית הספר היהודי הראשון בבוקרשט, מייסד השבועון הליברלי הדו-לשוני (רומנית ויידיש) הזמן (Timpul).

חָדָשׁ!!: יידיש ונפתלי פופר · ראה עוד »

נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »

נפתלי קראוס

נפתלי קראוס (י"ב בשבט ה'תרצ"ב, 20 בינואר 1932 – י"א בשבט ה'תשע"ח, 27 בינואר 2018) היה עיתונאי ישראלי יליד הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונפתלי קראוס · ראה עוד »

נפתלי טרופ

מצבה מחודשת על קברו הרב נפתלי צבי טרופ (ביידיש: נפתלי טראפּ, בכינויו המקוצר: הגרנ"ט; י"ג בניסן תרל"א, אפריל 1871 - ג' בתשרי תרפ"ט, 24 בספטמבר 1928) היה מחשובי ראשי הישיבות באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונפתלי טרופ · ראה עוד »

נפתלי גינתון

נפתלי גינתון נפתלי גִּינְתוֹן (גינשפארג) (6 ביולי 1916 – 13 בינואר 1971) היה מתרגם ועורך ספרותי ומדעי ומחברם של פירושים וביאורים לסיפורי ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: יידיש ונפתלי גינתון · ראה עוד »

נפתלי הרץ אימבר

הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, תרס"ח-1908, נשמר באוספי הספרייה הלאומית נפתלי הרץ אימבר (בכתיב יידי: נפתלי הערץ אימבער; חנוכה תרי"ז, 27 בדצמבר 1856 – שמחת תורה תר"ע, 8 באוקטובר 1909) היה משורר עברי ומחבר ההמנון העברי "תקוותנו", שגרסה מקוצרת שלו (בתוספת לשינויים קלים) היא "התקווה" – ההמנון הלאומי של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ונפתלי הרץ אימבר · ראה עוד »

נפתלי הרץ ניימנוביץ'

נפתלי הרץ יהודה הכהן נַיְימָנוביץ' (נכתב גם נימנוביץ; בעברית בכתיב יידי, שנהג בזמנו: ניימאנאוויץ; ביידיש: ניימאַנאָוויטש; 12 בפברואר 1843, י"ב באדר א' תר"ג, יוזפוב, פלך לובלין, פולין הקונגרסאית – 10 במרץ 1898, אדר תרנ"ח, ורשה, פולין הרוסית), שנודע גם בשמו הספרותי "הַנֵּ"ץ" (נכתב גם הנץ), היה סופר עברי, פיליטוניסט, מחבר ספרי לימוד ומתרגם יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש ונפתלי הרץ ניימנוביץ' · ראה עוד »

נפתלי הרץ וייזל

נפתלי הֶרְץ וַייזֶל (לעיתים ויזל; שמו הלועזי: הארטוויג וסלי, Hartwig Wessely; בראשי תיבות: נה"ו, רנה"ו או רנ"ו; ה' בטבת ה'תפ"ו – אור לא' באדר ב' ה'תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ונפתלי הרץ וייזל · ראה עוד »

נפתלי הריברטו הבר

נפתלי הריברטו הבר (ג' בכסלו ה'תרצ"א, 23 בנובמבר 1930 – כ"א בחשוון ה'תשס"ו, 23 בנובמבר 2005) היה פרופסור לספרות, סופר ומורה ישראלי-ארגנטינאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ונפתלי הריברטו הבר · ראה עוד »

נפתלי הירצקא העניג

הרב נפתלי הירצקא העניג (ה' באייר ה'תרנ"ח – י"ד בניסן ה'תשמ"ה) היה רב הונגרי-רומני, שכיהן כרב העיר סרמאשו ברומניה וכיושב ראש התאחדות הרבנים בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ונפתלי הירצקא העניג · ראה עוד »

נפח (מקצוע)

גויה נַפָּח הוא אדם היוצר חפצים מברזל או מפלדה באמצעות "עיצוב" המתכת, כלומר, משתמש בכלים כדי לעקם, לחתוך ולשנות את צורת המתכת כשהיא במצב מוצק.

חָדָשׁ!!: יידיש ונפח (מקצוע) · ראה עוד »

נפילתה של ניל"י

ערך זה מפרט את נפילתה של ניל"י בידי השלטונות העות'מאניים, החל מראשית מלחמת העולם הראשונה ועד סופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונפילתה של ניל"י · ראה עוד »

נצח (הוצאת ספרים)

נצח הייתה הוצאת ספרים חרדית פרטית, מהוצאות הספרים הדתיות הראשונות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ונצח (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

נקניקייה לבנה

נקניקייה לבנה (בגרמנית: Weißwurst, וַיְסווּרסט; בבווארית: Weißwuascht) היא נקניקייה בווארית מסורתית העשויה מבשר עגל טחון ומבשר חזיר.

חָדָשׁ!!: יידיש ונקניקייה לבנה · ראה עוד »

נרסניציה

נרסניציה (באוקראינית: Нересниця; ברוסית: Нересница, "נרסניצה"; בהונגרית: Nyéresháza, "ניירשהאזה", או Alsóneresznice, "אלשונרסניצה"; בסלובקית: Neresnice, "נרסניצה"; ביידיש: נערעסניצע או רעסניצע) הוא כפר במחוז זקרפטיה באוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונרסניציה · ראה עוד »

נרייב

נַרָיִיב (באוקראינית: Нараїв; בפולנית: Narajów, נַרָיוּב; ביידיש: נרייעוו) היא עיירה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ונרייב · ראה עוד »

נשמה צוענית

נשמה צוענית הוא אלבומה השישי כסולנית של ירדנה ארזי, שיצא ב-1987.

חָדָשׁ!!: יידיש ונשמה צוענית · ראה עוד »

נשר (עיר)

נֶשֶׁר היא עיר בישראל השוכנת בשיפולים הצפון־מזרחיים של רכס הכרמל, ובדרום־מזרח מישורי מפרץ חיפה, בגבול עמק זבולון והכרמל, כשישה קילומטרים דרומית־מזרחית לחיפה על כביש 752, בסמוך לכביש 75.

חָדָשׁ!!: יידיש ונשר (עיר) · ראה עוד »

נשי ובנות חב"ד

לוגו של ארגון נשי ובנות חב"ד בישראל ארגון נשי ובנות חב"ד (מכונה בקיצור: נשי חב"ד) הוא הארגון עולמי של נשות חב"ד.

חָדָשׁ!!: יידיש ונשי ובנות חב"ד · ראה עוד »

נתן מאיר וכטפוגל

הרב נתן מאיר וכטפוגל (בדרך כלל בכתיב יידי: וואַכטפויגעֶל; ט' באדר א' תר"ע, 18 בפברואר 1910 – ב' בכסלו ה'תשנ"ט, 21 בנובמבר 1998) היה משגיח בישיבת לייקווד.

חָדָשׁ!!: יידיש ונתן מאיר וכטפוגל · ראה עוד »

נתן מיליקובסקי

הרב נתן מיליקובסקי (כ"ו באב תרל"ט, 15 באוגוסט 1879 – א' באדר א' תרצ"ה, 4 בפברואר 1935) היה רב, מחנך ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יידיש ונתן מיליקובסקי · ראה עוד »

נתן אלתרמן

נתן אלתרמן (14 באוגוסט 1910, ט' באב ה'תר"ע – 28 במרץ 1970, כ' באדר ב' ה'תש"ל) היה משורר, פזמונאי, עיתונאי, פובליציסט, מחזאי, סופר ומתרגם ישראלי, מחשובי משוררי השירה העברית המודרנית, שהשפעתו עליה הייתה ניכרת.

חָדָשׁ!!: יידיש ונתן אלתרמן · ראה עוד »

נתן נטע לייטר

הרב נתן נטע לייטר (א' בחשוון ה'תרכ"ט – ה'תש"ב; 1868–1942) היה רב גליציאני ופוסק הלכה, ששימש ברבנות בזאלוז'צה (זלוזיץ), ווינה והיה רבה האחרון בפועל של לבוב.

חָדָשׁ!!: יידיש ונתן נטע לייטר · ראה עוד »

נתן פרסקי

נתן פרסקי (1 בספטמבר 1909 - 3 במאי 1987) היה מורה ומחנך.

חָדָשׁ!!: יידיש ונתן פרסקי · ראה עוד »

נתן צבי פינקל

"הסבא מסלובודקה" בישיבת חברון בעיר חברון "הסבא מסלובודקה" מוקף בתלמידיו בעיר חברון רבי נתן צבי פינקל, "הסבא מסלובודקה" (ביידיש: דער אלטער; תר"ט, 1849 - כ"ט בשבט תרפ"ז, 1 בפברואר 1927) היה מייסד ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, מראשי תנועת המוסר במזרח אירופה, אחד החשובים שבהוגי הדעות שלה, אבי אסכולת סלובודקה בתנועת המוסר, ומגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ונתן צבי פינקל · ראה עוד »

נתן לוריא

נתן (נוֹטֶה) לוריא (ביידיש: נאָטע לוריע; ברוסית: Нотэ Лурье; 2 (15) בינואר 1906 – 28 בנובמבר 1987) היה סופר יידיש סובייטי.

חָדָשׁ!!: יידיש ונתן לוריא · ראה עוד »

נתן בירנבוים

נתן בירנבוים (לעיתים: בירנבאום; בגרמנית: Nathan Birnbaum; י' באייר ה'תרכ"ד, 16 במאי 1864 – כ"א בניסן ה'תרצ"ז, 2 באפריל 1937), שנודע, בין היתר, בשם העט מתתיהו אחר, היה הוגה דעות יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ונתן בירנבוים · ראה עוד »

נתן גרוס

נתן גרוס בצילומי הסרט "הילדים שלנו" בפולין, 1948 נתן גרוס בראשית דרכו בישראל, 1951 לוחית זיכרון בכניסה לביתו של נתן גרוס לוחית זיכרון לנתן גרוס בקרקוב נתן גרוס (16 בנובמבר 1919 – 5 באוקטובר 2005) היה במאי קולנוע, סופר, משורר, עיתונאי ומבקר אמנות וקולנוע ישראלי ממוצא פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש ונתן גרוס · ראה עוד »

נתן גורן

חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונתן גורן · ראה עוד »

נתן הילו

נתן הילו (באנגלית: Nathan Hilu; 1925 – 19 באפריל 2019) היה חייל בצבא האמריקאי ששמר על פושעי המלחמה הנאצים בעת משפטי נירנברג, וצייר את דמויותיהם במהלך המשפט.

חָדָשׁ!!: יידיש ונתן הילו · ראה עוד »

נתן וולפוביץ'

נתן וולפוביץ' (ביידיש: וווּלפאָוויטש; 13 במרץ 1907 – 21 במרץ 1999) היה שחקן תיאטרון וקולנוע פולני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ונתן וולפוביץ' · ראה עוד »

נתן כוגן

בריגדה היהודית "הלהקה הצבאית" בבסיס הצבא הבריטי בסרפנד. נתן כוגן השמאלי ביותר יעקב הורוביץ ואברהם שלונסקי תיאטרון הקאמרי עם אורנה פורת ב״הו אבא אבאל'ה עלוב, אמא תלתה אותך בארון ואני כל כך עצוב״, הקאמרי, 1966 נתן כוגן ואברהם בן-יוסף, ב"הקמצן" מאת מולייר, הקאמרי, 1955 לצידו של גרגורי פק במערבון האמריקאי שצולם בישראל "בילי שני כובעים", בבימויו של טד קוצ'ף, 1974 עם גילה אלמגור בסרטו של רפאל נוסבאום "חולות לוהטים", 1960 בסרט הצרפתי "טנגו רשבסקי", בבימויו של סם גרברסקי, 2003 נתן כּוֹגַן (14 במאי 1914 – 15 באפריל 2009) היה שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי, בעל קריירה בינלאומית.

חָדָשׁ!!: יידיש ונתן כוגן · ראה עוד »

נתן ילין-מור

מודעת "מבוקש" על ראשם של יצחק שמיר, נתן ילין-מור, ויעקב אליאב שלט רחוב נתן ילין מור בתל אביב נתן יֶלִין-מוֹר (פרידמן) (כ"ג בסיוון תרע"ג, 28 ביוני 1913 – א באדר תש"ם, 18 בפברואר 1980) היה ממנהיגי מחתרת לח"י, עיתונאי וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: יידיש ונתן ילין-מור · ראה עוד »

נתן יונתן

שולחן עבודתו של המשורר כיכר נתן יונתן ביהוד נתן יונתן (23 בספטמבר 1923 – 12 במרץ 2004) היה משורר וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ונתן יונתן · ראה עוד »

נתיבות השלום

נתיבות השלום (הביאור) היא מהדורה של חמישה חומשי תורה שיצאה לאור בין השנים 1780–1783 בברלין בהובלת משה מנדלסון.

חָדָשׁ!!: יידיש ונתיבות השלום · ראה עוד »

נלי זק"ש

זק"ש בצעירותה, בשנת 1910 לוח לזכרה במקום לידתה של נלי זק"ש בברלין נלי זַקְ"שׂ (בגרמנית: Nelly Sachs, נהגה "זָקְס"; 10 בדצמבר 1891, ברלין – 12 במאי 1970, סטוקהולם) הייתה משוררת ומחזאית יהודיה-גרמנייה, כלת פרס נובל לספרות בשנת 1966.

חָדָשׁ!!: יידיש ונלי זק"ש · ראה עוד »

נטע שילר

הרב נטע שילר. 2011 הרב נטע שילר (הגייה יידית: נָטֶע; באנגלית: Nota Schiller; נולד ב-1937) הוא ראש ישיבת אור שמח וממייסדיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונטע שילר · ראה עוד »

נטע הרפז

נטע הרפז (גולדברג; 1890 – 11 באוקטובר 1970) היה מראשי העלייה השנייה וחבר הכנסת בכנסת הראשונה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונטע הרפז · ראה עוד »

נטע וינר

נטע וינר (נולד ב-1 בינואר 1987) הוא מוזיקאי, שחקן, במאי, כוריאוגרף, מחזאי ופעיל חברתי.

חָדָשׁ!!: יידיש ונטע וינר · ראה עוד »

נטשה מנור

מנור ויבגני טרלצקי בהצגה "יאקיש ופופצ'ה", גשר, 2007 מנור בהצגה "רביזור", גשר, 2010 נטשה מנור (נולדה ב-15 באוגוסט 1958) היא שחקנית, זמרת ומנחת טלוויזיה ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ונטשה מנור · ראה עוד »

נטלי זימון דייוויס

נטלי זימון דייוויס (באנגלית: Natalie Zemon Davis; 8 בנובמבר 1928 – אוקטובר 2023) הייתה היסטוריונית יהודייה-אמריקאית, שתחומי מחקרה כללו את צרפת בתקופת העת החדשה המוקדמת, מיקרו היסטוריה, יהדות ומגדר; זוכת פרס הולברג לשנת 2010.

חָדָשׁ!!: יידיש ונטלי זימון דייוויס · ראה עוד »

נח רוזנבלום

נח רוזנבלום (ביידיש: נח ראָזענבלום; 1864-1917?) היה מתרגם, עיתונאי וחבר עיתון המליץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ונח רוזנבלום · ראה עוד »

נח לוריא

נח לוריא (בכתיב יידי: נח/נויעכ/נויעך לוריע; בכתב רוסי: Но́яхГе́ршелевич Лурье́; 12 בדצמבר 1885, בלאשנה, פלך מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 18 במאי 1960, מוסקבה) היה סופר יידיש, מתרגם, מורה ומבקר וסופר ילדים יהודי-סובייטי.

חָדָשׁ!!: יידיש ונח לוריא · ראה עוד »

נח זלודקובסקי

נח זלודקובסקי (ביידיש: נח זאלודקאווסקי; 1859-1931) היה חזן ומלחין וידוע בתור מלחין השיר שאו ציונה נס ודגל.

חָדָשׁ!!: יידיש ונח זלודקובסקי · ראה עוד »

נח בשבע שגיאות

"נֹחַ בשבע שגיאות" הוא ביטוי המתאר כתיבה רצופת שגיאות.

חָדָשׁ!!: יידיש ונח בשבע שגיאות · ראה עוד »

נח גד וינטרוב

הרב מאיר מאמשינוב קינה על מאורעות תרפ"ט שחיבר וינטרוב הרב נח גד וינטרוב (ביידיש נכתב גם ויינטראוב; ד' בתשרי תרמ"ט, 2 באוקטובר 1888 – ז' בתשרי תשט"ו, 4 באוקטובר 1954) היה מחברם של עשרות ספרים ובהם חידושיו ודברי תורה ממאות אדמו"רים ורבנים.

חָדָשׁ!!: יידיש ונח גד וינטרוב · ראה עוד »

נח גורליק

נֹחַ גוֹרֶלִיק (1893–1943) היה משורר יידיש וסופר ילדים.

חָדָשׁ!!: יידיש ונח גורליק · ראה עוד »

נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונחמן מברסלב · ראה עוד »

נחמן מיפלב

נחמן מִיפֶלֶב (בכתיב יידי: מיפעלעוו; 16 במאי 1886 – 29 באוגוסט 1937) היה סופר יידי ועברי, מחנך ועורך בפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ונחמן מיפלב · ראה עוד »

נחמן מייזל

נחמן מייזל (ביידיש נכתב לרוב: מייזיל; 16 ביוני 1887, קייב – 28 באפריל 1966, קיבוץ אלונים) היה עורך ומבקר ספרות יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ונחמן מייזל · ראה עוד »

נחמן קרוכמל

נחמן קְרוֹכְמַל (רָנָ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840) היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; נאמר עליו שהיה "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".

חָדָשׁ!!: יידיש ונחמן קרוכמל · ראה עוד »

נחמן תמיר

נחמן (נְיוֹמָה) תמיר (מירְסקי) (16 באוגוסט 1913 – 21 בספטמבר 1999) היה פעיל ציוני סוציאליסטי בפולין ובארץ ישראל, ממנהלי ההסתדרות הכללית, עיתונאי ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ונחמן תמיר · ראה עוד »

נחמן בלומנטל

נחמן בלומנטל (ה' באייר תרס"ב, 12 במאי 1902 בורשצ'יב - ב' בכסלו תשמ"ד, 8 בנובמבר 1983 תל אביב-יפו) היה היסטוריון פולני-יהודי וישראלי, שכיהן כראש המכון ההיסטורי היהודי בוורשה בין השנים 1947 - 1949.

חָדָשׁ!!: יידיש ונחמן בלומנטל · ראה עוד »

נחמן הלר

ר' נחמן הלר (בכתיב יידי: העללער; בכתיב לועזי: Nachman Heller; ט"ו בחשוון 1862/1864, ביאליסטוק – 15 באוגוסט 1932, ניו יורק) היה רב וסופר יהודי-אמריקאי ממוצא פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש ונחמן הלר · ראה עוד »

נחמה ליפשיץ

נחמה ליפשיץ (משמאל) עם ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר לאחר קונצרט במרכז לינקולן בניו יורק, 1969 נחמה ליפשיץ (7 באוקטובר 1927 – 21 באפריל 2017) הייתה זמרת ליטאית-ישראלית ששרה בעברית וביידיש, והפכה לסמל ל"יהדות הדממה" עקב היותה מסורבת עלייה מברית המועצות במשך שנים רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ונחמה ליפשיץ · ראה עוד »

נחמה ליבוביץ

נחמה ליבוביץ (ג באלול ה'תרס"ה - ה' בניסן ה'תשנ"ז; 3 בספטמבר 1905 - 12 באפריל 1997), הייתה פרשנית ופרופסור למקרא, מורה ומחנכת, כלת פרס ישראל בתחום החינוך (1956).

חָדָשׁ!!: יידיש ונחמה ליבוביץ · ראה עוד »

נחמיה דב הופמן

נחמיה דב הופמן (ביידיש: נחמיה דוב האָפֿפֿמאנן; 1860, גאברה, פלך קובנה, ליטא, האימפריה הרוסית – 1928, קייפטאון, דרום אפריקה) היה סופר עברי איש תנועת ההשכלה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונחמיה דב הופמן · ראה עוד »

נחלת צבי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ונחלת צבי · ראה עוד »

נחום מליץ

נחום מליץ (מֶלצַן) (כ' באייר תרנ"א, 28 במאי 1891 – 16 בנובמבר 1964) היה עיתונאי ומתרגם ישראלי, חבר מערכת "דבר".

חָדָשׁ!!: יידיש ונחום מליץ · ראה עוד »

נחום ניר-רפאלקס

נחום יעקב ניר (רָפַאלְקֶס; בכתיב יידי: ראַפאַלקעס; 17 במרץ 1884 – 10 ביולי 1968) היה פוליטיקאי ישראלי, מראשי הציונות הסוציאליסטית במזרח אירופה ובארץ ישראל, ויושב ראש הכנסת השני.

חָדָשׁ!!: יידיש ונחום ניר-רפאלקס · ראה עוד »

נחום סוקולוב

נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ונחום סוקולוב · ראה עוד »

נחום פסה

נחום פסה נחום צבי פסה (19 בנובמבר 1929 - 3 בינואר 2009) היה מנהיג ציוני סוציאליסטי, ראש תנועת הבונים דרור בברזיל, ממייסדי קיבוץ ברור חיל, פעיל מרכזי בתנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"ם) ונציג מטעמה בוועדה המרכזת של ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: יידיש ונחום פסה · ראה עוד »

נחום צמח

היהודי הנצחי" נחום צמח בתפקיד הצדיק בהצגה "הדיבוק" נחום דוד צֶמַח (ברוסית: Наум Лазаревич (Нахум Давид) Цемах; 1887 – ספטמבר 1939) היה מורה לעברית, שחקן ובמאי תיאטרון יהודי-רוסי, ממקימי התיאטרון העברי הראשון "הבימה" בשנת 1917 ואחד משחקניו הראשונים של תיאטרון הבימה במוסקבה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונחום צמח · ראה עוד »

נחום שרון

thumb נחום שרון (שטרכמן) (1912 – 1976) היה איש ציבור חבר מפ"ם, מאנשי תנועת השומר הצעיר במזרח אירופה וסופר מתעד.

חָדָשׁ!!: יידיש ונחום שרון · ראה עוד »

נחום שטיף

נחום שְׁטִיף (בכתב רוסי: Нохем Штиф; ביידיש: נוֹחעֶם שטיף) (29 בנובמבר 1879, רובנו – 7 באפריל 1933, קייב), או בשם העט שלו, בעל-דמיון, היה בלשן, סופר, מוציא לאור, עורך, מבקר ספרות, מתרגם ופילולוג של השפה היידית.

חָדָשׁ!!: יידיש ונחום שטיף · ראה עוד »

נחום בנארי

נחום בנארי, 1950 נַחוּם בֶּנאֲרִי (בּרוֹדסקִי) (1 במרץ 1893 – 24 בדצמבר 1963) היה איש ההסתדרות הכללית שפעל רבות לקידום התרבות הישראלית בשנות ה-40 וה-50, סופר והוגה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונחום בנארי · ראה עוד »

נחום בוכבינדר

נחום אברמוביץ' בּוּכְבִּינְדֶר (בכתב רוסי: Нахум Бухбиндер; 1895 - בסביבות 1940?) היה היסטוריון ועיתונאי סובייטי-יהודי יליד אוקראינה, שנודע במחקריו על תנועת הפועלים היהודית באימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: יידיש ונחום בוכבינדר · ראה עוד »

נחי וייס

נחי וייס (נולד בט"ז בכסלו ה'תשמ"ט, 24 בנובמבר 1988) הוא זמר יוצר, משורר וכותב.

חָדָשׁ!!: יידיש ונחי וייס · ראה עוד »

נבנה ארצנו

נבנה ארצנו הוא שיר לכת שנכתב והולחן על ידי משה ביק.

חָדָשׁ!!: יידיש ונבנה ארצנו · ראה עוד »

נג'הלאס

נג'הלאס (בהונגרית: Nagyhalász ביידיש האלאס) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונג'הלאס · ראה עוד »

נגרשט-אואש

נגרשט-אואש (ברומנית: Negrești-Oaș; בהונגרית: Avasfelsőfalu, אוואשפלשפלו; ביידיש: ניגרעשט או נעגרעשט) היא עיר במחוז סאטו מארה שברומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונגרשט-אואש · ראה עוד »

נגד רצון האבות

נגד רצון האבות (ברוסית: Против воли отцов) הוא סרט ראינוע סובייטי מסוג דרמה בבימויו של יבגני איבנוב-ברקוב אשר הופק בשנת 1926 ויצא לאקרנים ב-1927.

חָדָשׁ!!: יידיש ונגד רצון האבות · ראה עוד »

נדב לויתן

נדב לויתן (21 באפריל 1943 – 10 בינואר 2010) היה סופר, פזמונאי, תסריטאי ובמאי קולנוע ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ונדב לויתן · ראה עוד »

נדבורנה

נדבורנה (באוקראינית: Надвірна, נהגה: נדבירנה; בפולנית: Nadwórna, ביידיש: נאַדוואָרנאַ) היא עיר במחוז איוואנו-פרנקיבסק אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונדבורנה · ראה עוד »

נדיה קוצ'ר

נדיה קוצ'ר ולהקת "קרימינל פרוג'קט" בהופעה בלבונטין 7 תל אביב להקת ג'וריתמיקס, משמאל לימין: נדיה קוצ'ר, אושרי קרפל ואיליה דמיטרייב נדיה קוצ'ר בהצגה "בוגד", מאת בעז גאון וניר ארז, בבימויו של ארז, תיאטרון באר שבע נדיה קוצ'ר (נולדה ב-19 באוקטובר 1976) היא זמרת ושחקנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ונדיה קוצ'ר · ראה עוד »

נהר טוב

נהר טוב (יידיש: נהרטב, נגרטב. כיום: ברזניגובטה, אוקראינית, Березнегувате) הייתה מושבה חקלאית בפלך חרסון (מחוז מיקולאייב כיום), חלק מיהדות פלך חרסון.

חָדָשׁ!!: יידיש ונהר טוב · ראה עוד »

נועם ענבר (הבילויים)

נועם ענבר (נולד ב-1978 בתל אביב) הוא מוזיקאי, זמר ואמן פרפורמנס, ממייסדי הלהקות הבילויים ואוי דיוויז'ן ומקהלת גיא בן הינום.

חָדָשׁ!!: יידיש ונועם ענבר (הבילויים) · ראה עוד »

נורית בנאי קורן

נורית בנאי-קורן (נולדה ב-8 ביוני 1964) היא במאית דיבוב, שחקנית ומדבבת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ונורית בנאי קורן · ראה עוד »

נורית הירש

נורית הירש (נולדה ב-13 באוגוסט 1942, ל' באב ה'תש"ב) היא מוזיקאית, מנצחת, מעבדת, פסנתרנית ומלחינה ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ונורית הירש · ראה עוד »

נובה מיאסטו

נובה מיאסטו (פולנית: Nowe Miasto Lubawskie, גרמנית: Neumark in Westpreußen, נוימארק אין וסטפרויסן (בפרוסיה המערבית), יידיש: ניישטאט או ניישטוט) היא עיירה בפולין הנמצאת על גדות נהר הדרוונצה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונובה מיאסטו · ראה עוד »

נובו ויטבסק

נובו ויטבסק (באוקראינית: Нововітебське) הוא כפר קטן במחוז דניפרופטרובסק שבאוקראינה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונובו ויטבסק · ראה עוד »

נובואוקראינקה

נובואוקראינקה (באוקראינית: Новоукраїнка; ביידיש: נאָוויקרײַנקע) היא עיר במחוז קירובוגרד אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונובואוקראינקה · ראה עוד »

נובוסליצה

נובוסליצה (באוקראינית: Новоселиця, נובוסליציה; ברומנית: Noua Suliță, נואה סוליצה; ברוסית: Новоселица; ביידיש: נאוואסעליץ) היא עיר במערב אוקראינה במחוז צ'רנוביץ, על הגדה המערבית של נהר הפרוט.

חָדָשׁ!!: יידיש ונובוסליצה · ראה עוד »

נובוזיבקוב

נוֹבוֹזיבְּקוֹב (ברוסית: Новозыбков; בבלארוסית: Навазыбкаў, נבזיבקאו; ביידיש: זיבקאוו, זיבקאי או נאווא זיבקאוו) היא עיר במחוז בריאנסק ברוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונובוזיבקוב · ראה עוד »

נובי סונץ'

נובי סונץ' (בפולנית: Nowy Sącz, בגרמנית: Neu Sandez, בהונגרית: Újszandec, ביידיש: נײ-סאנץ או צאנז) היא עיר בדרום פולין, בווייוודה פולין קטן (Małopolskie), בחבל גליציה המערבית ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: יידיש ונובי סונץ' · ראה עוד »

נובי שוויירז'ן

נובי שוויירז'ן (בבלארוסית: Новы Свержань, נובי סוויירז'ן; בפולנית: Świerżeń Nowy, שוויירז'ן נובי; ביידיש: סוורז'נא, סוורז'ן) היא עיירה במחוז מינסק שבבלארוס, על גדתו המערבית של נהר נמונאס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונובי שוויירז'ן · ראה עוד »

נובי טארג

נובי טארג (בפולנית: Nowy Targ, ביידיש: ניימארקט) היא עיר קטנה בפרובינציית פולין קטן שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ונובי טארג · ראה עוד »

נובי ויטקוב

נובי ויטקוב (באוקראינית: Новий Витків, נובי ויטקיב; בפולנית: Nowy Witków; ביידיש: וויטקעוו) הוא כפר במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונובי ויטקוב · ראה עוד »

נובידבור מזובייצקי

נובידבור מזובייצקי (בפולנית: Nowy Dwór Mazowiecki; בכתיב יידי: נאווי דוואר) היא עיר בפרובינציית מזוביה שבמרכז פולין, צפונית מערבית לוורשה, על גדת נהר ויסלה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונובידבור מזובייצקי · ראה עוד »

נודל

קטגוריה:שמות משפחה יהודיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ונודל · ראה עוד »

נוימרק

נוימרק, ניומרק וניימרק הם שמות משפחה יהודייים אשכנזיים שמקורם ב-"Nay-Mark" (ביידיש: ניימארק, "שוק חדש").

חָדָשׁ!!: יידיש ונוימרק · ראה עוד »

ניאסוויז'

ניאסוויז' (בבלארוסית: Нясві́ж, בליטאית: Nesvyžius, ברוסית: Не́свиж, בפולנית: Nieśwież, ביידיש: נעשוויז; ניעסוויז) היא עיר בבלארוס והמרכז המנהלי של מחוז ניאסוויז' בפרובינציית מינסק.

חָדָשׁ!!: יידיש וניאסוויז' · ראה עוד »

ניע זשוריצי כלופצי

ניגון נְיֶע זשוּרִיצִי כלוֹפְּצִי הוא ניגון שמחה, מניגוני חב"ד, בשפה סלאבית מזרחית, בסגנון שירי האיכרים ברוסיה בתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש וניע זשוריצי כלופצי · ראה עוד »

ניקול ראידמן

נחמה-ניקול ראידמן (באוקראינית: Ніколь Райдман; נולדה ב-11 ביוני 1986) היא אשת עסקים וזמרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש וניקול ראידמן · ראה עוד »

ניקולאי נקראסוב

ניקולאי אלכסייביץ' נֶקרַאסוֹב (10 באוקטובר 1821, נמירוב – 8 בינואר 1878, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ומו"ל רוסי.

חָדָשׁ!!: יידיש וניקולאי נקראסוב · ראה עוד »

ניקוד העברית בת ימינו

ניקוד העברית בת ימינו הוא הניקוד המשמש בתמלילים של העברית בת ימינו.

חָדָשׁ!!: יידיש וניקוד העברית בת ימינו · ראה עוד »

נירקאראס

נירקאראס (בהונגרית: Nyírkarász, ביידיש: קאראס, ולעיתים ניר-קאראס), הוא כפר בצפון-מזרח הונגריה במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג, 13 ק"מ דרומית מערבית לקישווארדה, ו-33 ק"מ צפונית מערבית לנירג'האזה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונירקאראס · ראה עוד »

נירג'האזה

נירג'האזה (בהונגרית: Nyíregyháza, ביידיש: נירעדהאז, נירדהז), עיר בצפון-מזרח הונגריה ובירת מחוז סבולץ'-סטמאר-ברג.

חָדָשׁ!!: יידיש ונירג'האזה · ראה עוד »

ניטל

נִיטָל או נִיתָּל (נהגה "ניטְל", בשווא נח), וכן ניטל נאַכט (ביידיש: "ליל ניטל") או בלינדע נאַכט (ביידיש: "לילה עיוור"), הוא כינויו של ליל חג המולד בפי יהודים מארצות אשכנז, הנוהגים בין היתר להימנע בו מלימוד תורה.

חָדָשׁ!!: יידיש וניטל · ראה עוד »

ניב (סיווג שפה)

נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: יידיש וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »

ניב (ביטוי)

ניב או מטבע לשון או ביטוי הוא צירוף מילים בעל משמעות מיוחדת, שונה מזו המתקבלת באופן מילולי מהמילים המרכיבות אותו.

חָדָשׁ!!: יידיש וניב (ביטוי) · ראה עוד »

ניבול פה

קריקטורות ובקומיקס נהוג לעיתים לתאר ניבולי פה באמצעות תווים אקראיים ואיורים בעלי קונוטציה שלילית. ניבול פה הוא דיבור בשפה שאינה ראויה, על נושאים שעל פי כללי הנימוס הצִנעה יפה להם, ובפרט איברים מוצנעים שבגוף האדם ומעשים מוצנעים, כגון יחסי מין.

חָדָשׁ!!: יידיש וניבול פה · ראה עוד »

ניגון רוסטוב

ניגון רוֹסטוֹב (ביידיש: דער ראָסטאווער ניגון; בספר הניגונים הוא כונה גם: דעם רבינ'ס ניגון, ובעברית: ניגונו של הרבי; נקרא בעבר דער סלאוויאנסעקר ניגון) הוא ניגון חב"ד ללא מילים, אשר היה חביב על רבי שלום דובער שניאורסון (הרש"ב), בתקופת שהותו בעיר רוסטוב על הדון שברוסיה, ומכאן שמו.

חָדָשׁ!!: יידיש וניגון רוסטוב · ראה עוד »

ניגון לי"ב–י"ג תמוז

ניגון לי"ב–י"ג תמוז הוא ניגון חב"ד ללא מילים אשר הולחן על ידי אהרון חריטונוב לכבוד י"ב בתמוז, תאריך שחרורו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: יידיש וניגון לי"ב–י"ג תמוז · ראה עוד »

ניגון הפלפול

ניגון הפלפול (ביידיש: דער פלפול) הוא ניגון חב"ד ללא מילים, אשר מורכב מחמישה בתים, שהקשר ביניהם מתואר כדומה לדרך לימוד התלמוד הבבלי, המכונה בשם פלפול.

חָדָשׁ!!: יידיש וניגון הפלפול · ראה עוד »

ניגון הקאפעליע

ניגון הקאפעליע (בעברית: ניגון המקהלה) הוא ניגון חב"ד ללא מילים, מסוג "הניגונים המכוונים", אשר הולחן בידי מקהלת אדמו"ר האמצעי, חסידי רבי דובער שניאורי, אשר נקראו ביידיש 'דער מיטעלער רבינ'ס קאפעליע' ובקיצור 'הקאפעליע'.

חָדָשׁ!!: יידיש וניגון הקאפעליע · ראה עוד »

ניגון הבינוני

ניגון הבינוני (ביידיש: דער בינוני) הוא ניגון חב"ד ללא מילים, אשר הולחן בידי, ונחשב לניגון המזוהה עם הרבי הריי"ץ.

חָדָשׁ!!: יידיש וניגון הבינוני · ראה עוד »

ניגון ההשתטחות

ניגון ההשתטחות (מכונה גם ניגון דביקות) הוא ניגון חב"ד ללא מילים, המיוחס לרבי מנחם מנדל שניאורסון - הצמח צדק.

חָדָשׁ!!: יידיש וניגון ההשתטחות · ראה עוד »

ניגוני חב"ד

ניגוני חב"ד הם יצירות מוזיקליות הקשורות בחסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: יידיש וניגוני חב"ד · ראה עוד »

ניגוני בעלז

תשע"ה ניגוני בעלז הם ניגונים חסידיים שהולחנו על ידי מלחינים מחסידות בעלז, רבים מתוכם הפכו ללהיטים ברחבי הציבור החרדי והדתי.

חָדָשׁ!!: יידיש וניגוני בעלז · ראה עוד »

ניגוני הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד

הרבי מליובאוויטש, אייר תשמ"ז רשימת ניגוני הרב מנחם מנדל שניאורסון היא סדרה בת ארבעה עשר ניגונים אותם לימד רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד לובביץ' בין השנים תשי"ד (1954) – תשל"ד (1973) לקהל חסידיו.

חָדָשׁ!!: יידיש וניגוני הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד · ראה עוד »

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וניו יורק · ראה עוד »

ניימן לוין

דוקטור ניימן לוין (באנגלית: Nyman Levin; 17 בפברואר 1906 – 25 בינואר 1965) היה פיזיקאי יהודי-בריטי, ממציא בעל פטנטים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו והמכ"ם שעמד בראש תוכנית הגרעין הבריטית.

חָדָשׁ!!: יידיש וניימן לוין · ראה עוד »

ניימירוב

ניימירוב (באוקראינית: Немирів, נמיריב; בפולנית: Niemirów; ביידיש: נעמאַרעוו) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בסמוך לגבול פולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וניימירוב · ראה עוד »

נייעס

נייעס (קרי: נַיֶיס; ״חדשות״ ביידיש).

חָדָשׁ!!: יידיש ונייעס · ראה עוד »

נייר טואלט

גליל נייר טואלט נייר טואלט (מצרפתית Papier de toilette, "נייר שירותים") הוא מוצר מנייר טישו שעיקר תכליתו הוא ניקוי פי הטבעת לאחר עשיית צרכים, ומשמש גם לקינוח האף וניגובו או לניגוב כללי.

חָדָשׁ!!: יידיש ונייר טואלט · ראה עוד »

נייתן גלייזר

נייתן גלֶייזר (באנגלית: Nathan Glazer; 25 בפברואר 1923 - 19 בינואר 2019) היה סוציולוג יהודי אמריקאי, מראשי קבוצת הנאו-קונסרבטיבים ולפני כן האינטלקטואלים של ניו יורק.

חָדָשׁ!!: יידיש ונייתן גלייזר · ראה עוד »

נייג'ל קנדי

נייג'ל קנדי (באנגלית: Nigel Kennedy; נולד ב-28 בדצמבר 1956), כנר וויולן יהודי בריטי וירטואוזי המנגן מוזיקה קלאסית, מוזיקת רוק וג'אז.

חָדָשׁ!!: יידיש ונייג'ל קנדי · ראה עוד »

סמניבקה

סמניבקה (באוקראינית: Семенівка; ברוסית: Семёновка, סמיונובקה) היא עיירה במחוז צ'רניהיב שבצפון מזרח אוקראינה, בסמוך לגבול רוסיה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וסמניבקה · ראה עוד »

סמרטוט

מגב בתוך דלי עם המייבש שלו סמרטוט (נקרא גם סחבה או מטלית) הוא פיסת בד סופג או גוש של סיבים, לעיתים מחובר למוט או לידית.

חָדָשׁ!!: יידיש וסמרטוט · ראה עוד »

סמרגון

סמרגון (בבלארוסית: Смаргонь, ברוסית: Сморгонь, בפולנית: Smorgonie, בליטאית: Smurgainys, ביידיש: סמאָרגאָן) היא עיר ועיירה לשעבר במחוז גרודנו בבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש וסמרגון · ראה עוד »

סמל בלארוס

סמל בלארוס הוצג בשנת 1995.

חָדָשׁ!!: יידיש וסמל בלארוס · ראה עוד »

סמואיל מרשק

סמואיל יקובלביץ' מַרשַק (נכתב בעברית גם סמויל, שמואל ומהרש"ק; ברוסית: Самуил Яковлевич Маршак; 22 באוקטובר (3 בנובמבר) 1887 – 4 ביוני 1964) היה משורר, מחזאי, סופר ואיש חינוך רוסי יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש וסמואיל מרשק · ראה עוד »

סמוצ'ה

סְמוֹצֶ'ה - ביוגרפיה של רחוב יהודי בוורשה הוא ספר מאת בני מר המתאר את ההווי היהודי ברחוב סמוצ'ה שבוורשה בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסמוצ'ה · ראה עוד »

סמולביצ'י

סמולביצ'י (בבלארוסית: Смалявічы, רוסית: Смолевичи, ביידיש נקראת גם סמאלעוויטש וסמאלביטש) היא עיירה בבלארוס במחוז מינסק.

חָדָשׁ!!: יידיש וסמולביצ'י · ראה עוד »

סמוליאני

סמוליאני (בבלארוסית: Смаляны, ברוסית: Смоляны, ביידיש: סמיליאן) היא עיירה בבלארוס, צפונית מזרחית לאורשה, באמצע הדרך שבין מוהילב וויטבסק.

חָדָשׁ!!: יידיש וסמוליאני · ראה עוד »

סמוטריץ' (יישוב)

סמוטריץ' (באוקראינית: Смотрич; בפולנית: Smotrycz; ביידיש: סמאטריטש) היא עיירה במחוז חמלניצקי שבמערב אוקראינה ושוכנת על גדות נהר סמוטריץ'.

חָדָשׁ!!: יידיש וסמוטריץ' (יישוב) · ראה עוד »

סמית'

סמית' (באנגלית: Smith; מילולית: חָרָשׁ מתכת, לדוגמה: Blacksmith (נפח) או Goldsmith (צורף)) הוא שם משפחה הנפוץ במדינות דוברות אנגלית, ומקורו באנגליה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסמית' · ראה עוד »

סמילישוק

סמילישוק (בליטאית: Semeliškės, סמלישקס; בפולנית: Siemieliszki, סיימיילישקי; ביידיש: סעמעלישאק) היא עיירה קטנה במחוז וילנה שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסמילישוק · ראה עוד »

סמידוביץ'

סמידוביץ' היא עיירה ב והמרכז האדמיניסטרטיבי של נפת סמידוביצ'סקי.

חָדָשׁ!!: יידיש וסמידוביץ' · ראה עוד »

סמיון רוזנפלד

סמיון רוזנפלד (10 באוקטובר 1922 – 3 ביוני 2019) היה ממשתתפי המרד בסוביבור, ומאחרוני הניצולים ממנו שנותר בחיים.

חָדָשׁ!!: יידיש וסמיון רוזנפלד · ראה עוד »

סאנוק

סאנוק (בפולנית: Królewskie Wolne Miasto Sanok, העיר החופשית המלכותית סאנוק; באוקראינית: Cянік, סאניק; ביידיש: סאָניק, סוניק) היא עיר במחוז ז'שוב בדרום פולין (בחבל פודקרפצקיה), באזור הידוע כגליציה המערבית.

חָדָשׁ!!: יידיש וסאנוק · ראה עוד »

סאסוב

סאסוב (באוקראינית: Сасів; בפולנית: Sasów; ביידיש: סאַסעוו) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, כ-8 ק"מ צפונית מזרחית לזלוצ'וב, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסאסוב · ראה עוד »

סאלדוס

סאלדוס (בלטבית: Saldus; בגרמנית: Frauenburg, פראואנבורג; ביידיש: פֿרויענבורג) היא עיירה בלטביה הממוקמת באזור המחוז ההיסטורי קורלנד והיא העיר המרכזית במחוז סאלדוס.

חָדָשׁ!!: יידיש וסאלדוס · ראה עוד »

סאטו מארה

קרולי שנספו בשואה, בבית הקברות בחולון סָאטוּ מָארֶה (ברומנית: Satu Mare. ביידיש: סאטמר), היא עיר במערב רומניה באזור טרנסילבניה הצפונית, בעלת אוכלוסייה של 115,142 תושבים.

חָדָשׁ!!: יידיש וסאטו מארה · ראה עוד »

סאוועטיש היימלאנד

אחד הגיליונות, 1965 סאָוועטיש הײמלאַנד ("סוֹבייטיש הֵיימלַנד"; יידיש: 'המולדת הסובייטית'; ברוסית: Советская родина) היה כתב עת ביידיש שיצא לאור בברית המועצות בשנים 1961–1991.

חָדָשׁ!!: יידיש וסאוועטיש היימלאנד · ראה עוד »

סאין

מיקום במפת המחוז מרמורש ברומניה סֵאִין (ברומנית: Seini, בהונגרית: Szinérváralja - סינרוואראליה, ביידיש: סעאיני - ואראהל או ואראהל, בגרמנית: Leuchtenburg) היא עיירה במישור הנהר סומש (סמוש) במחוז מרמורש בצפון טרנסילבניה, ברומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסאין · ראה עוד »

סם שולמן

סם שולמן, נער יהודי נרדף על ידי הנאצים במסתור בכפר Pionnat שבמרכז צרפת, בשנת 1944. סם שולמן על האנייה הפרזידנט-וורפילד. אוניית המעפילים אקסודוס 1947. בנמל חיפה. סמואל הרשל שולמן (באנגלית: Samuel Herschel Schulman; 8 ביולי 1928 – 5 ביולי 2019) היה מתנדב אמריקאי על אוניות המעפילים "אקסודוס 1947", "עצמאות" ו"קיבוץ גלויות" וכן פעיל בשימור מורשת ההעפלה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסם שולמן · ראה עוד »

סם ג'אפה

סם ג'אפה (באנגלית: Sam Jaffe; 10 במרץ 1891 - 24 במרץ 1984) היה שחקן קולנוע אמריקאי מועמד פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר לשנת 1950 על הופעתו בסרט "ג'ונגל האספלט" ומועמד פרס אמי על תפקידו בסדרת הדרמה "בן קייסי".

חָדָשׁ!!: יידיש וסם ג'אפה · ראה עוד »

סנטה

סֶנְטָה (בסרבית: Сента, בהונגרית: Zenta, ביידיש: זענטא) היא עיר ורשות מקומית השוכנת לגדות הנהר טיסה, בפרובינציית וויבודינה אשר בסרביה, בתחומי מחוז באנאט הצפוני.

חָדָשׁ!!: יידיש וסנטה · ראה עוד »

סנדז'ישוב

סנדז'ישוב (בפולנית:; ביידיש: שענדישאוו) היא עיירה במחוז ינדז'יוב שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסנדז'ישוב · ראה עוד »

סנדומייז'

סנדומייז' (בפולנית: Sandomierz,; ביידיש: צוזמיר; לעיתים מופיעה בעברית בכתיב השגוי סנדומיירז' או סנדומיירז) היא עיר בת כ-22,000 תושבים בדרום-מזרח פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וסנדומייז' · ראה עוד »

סנובסק

סְנוֹבְסְק (באוקראינית: Сновськ; ביידיש: סנאווסק) היא עיר במחוז צ'רניהיב ומשתייכת למחוז משנה (ראיון) סנובסק.

חָדָשׁ!!: יידיש וסנובסק · ראה עוד »

סניטקיב

סניטקיב (באוקראינית: Снітків; בפולנית: Śnitków, שניטקוב; ברוסית: Снитков, סניטקוב; ביידיש: סניטקיוו) היא עיירה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסניטקיב · ראה עוד »

סעודת יום שבת

סעודת יום השבת היא הסעודה השנייה שנערכת בשבת מתוך שלוש הסעודות אותן חייבים לאכול בשבת.

חָדָשׁ!!: יידיש וסעודת יום שבת · ראה עוד »

ספנצה

על פי המצבה, המנוח היה קורבן תאונת דרכים ראש סמלי של אדם מהעיירה שמת במלחמת העולם הראשונה ונקבר בגליציה ספנצה (ברומנית: Săpânța; בהונגרית: Szaplonca; ביידיש: ספינקה או ספינקא), היא כפר גדול, עיירה ברומניה, במחוז מרמורש.

חָדָשׁ!!: יידיש וספנצה · ראה עוד »

ספר עדות

דף הפתיחה של ספר עדות ספר עדות הוא הספר הראשון שהופיע בארץ ישראל ובו עדות ישירה לשואה מפי עד ראייה.

חָדָשׁ!!: יידיש וספר עדות · ראה עוד »

ספר חרדים

ספר חרדים נכתב על ידי רבי אלעזר אזכרי בצפת במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: יידיש וספר חרדים · ראה עוד »

ספר המעשים

ספר המעשים הוא אוסף סיפורים קצרים, בעלי אופי סוריאליסטי, מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: יידיש וספר המעשים · ראה עוד »

ספר התניא

ספר התניא, הנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל.

חָדָשׁ!!: יידיש וספר התניא · ראה עוד »

ספר הזוהר

ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: יידיש וספר הזוהר · ראה עוד »

ספר הברית השלם

ספר הברית השלם שנכתב על ידי הרב פנחס אליהו הורביץ הוא חיבור תורני רחב יריעה הכולל נושאי אמונה, הלכה, מוסר, קבלה, טבע, פילוסופיה, מדע, וטכנולוגיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וספר הברית השלם · ראה עוד »

ספר הבדיחה והחידוד

ספר הבדיחה והחידוד (בכתיב המקורי: והחדוד) הוא קובץ של בדיחות יהודיות שליקט וניסח הסופר והפעיל הציוני אלתר דרויאנוב.

חָדָשׁ!!: יידיש וספר הבדיחה והחידוד · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.

חָדָשׁ!!: יידיש וספרות · ראה עוד »

ספרות עם ישראל

ספרות עם ישראל או ספרות יהודית היא מכלול יצירות ספרותיות (סיפורת, שירה, מחזאות וכו') שנכתבו על ידי יהודים בלשונות היהודים, בהן עברית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית ועוד.

חָדָשׁ!!: יידיש וספרות עם ישראל · ראה עוד »

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: יידיש וספרות עברית · ראה עוד »

ספרות השואה

ספרות השואה היא כלל היצירות הספרותיות המתארות את השמדת היהודים בידי הנאצים בתקופה השואה ובמיוחד בין השנים 1939–1945.

חָדָשׁ!!: יידיש וספרות השואה · ראה עוד »

ספרות ישראלית

הסופר דן בן אמוץ בשנת 1946 הסופרת יוכי ברנדס ספרות ישראלית היא הספרות שנוצרה במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש וספרות ישראלית · ראה עוד »

ספרות יידיש

ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וספרות יידיש · ראה עוד »

ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון

דברי תורתו של הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ', הופיעו במאות ספרים העוסקים במגוון נושאים בספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: יידיש וספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

ספרי יזכור

חלק ממדפי ספרי היזכור באולם הקריאה בספריית יד ושם ספרי יזכור (ביידיש: יזכור בּיכער, ביחיד: יזכור בּוך; נקראים גם ספרי זיכרון, פנקסים או מגילות) הם קורפוס של כמה מאות ספרי זיכרון, שכל אחד מהם מוקדש לזכר אחת ממאות קהילות יהודיות שחרבו בשואה, בעיקר מיהדות מזרח אירופה, שערב מלחמת העולם השנייה הייתה התפוצה היהודית הגדולה בעולם.

חָדָשׁ!!: יידיש וספרי יזכור · ראה עוד »

ספריית מחניים

ספריית מחניים היא הוצאת ספרים שהוציאה סדרת ספרונים לילדים בשם "מסיפורי צדיקים" ובה 120 סיפורי צדיקים.

חָדָשׁ!!: יידיש וספריית מחניים · ראה עוד »

ספריית חב"ד

250px ספריית חב"ד ליובאוויטש (שמה המלא: ספריית אגודת חסידי חב"ד אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש; באנגלית: Library of Agudas Chassidei Chabad) היא ספרייה גדולה, הכוללת ספרי יהדות עתיקים ונדירים.

חָדָשׁ!!: יידיש וספריית חב"ד · ראה עוד »

ספרייה לעיוורים ולאנשים עם מוגבלות

וושינגטון וושינגטון רשמקול המותאם לשמיעת ספרים מקלטים ולהקלטת הרצאות. מכיל פונקציות רבות המקלות על ההאזנה למלל כגון שליטה מוחלטת במהירות ההשמעה. מכיל גם סידורי נגישות כמו פתח במכסה בית הקלטת המאפשר מישוש גלגלי הקלטת במטרה לוודא שהם מסתובבים וסימנים קלים למישוש המסייעים בזיהוי הלחיצים של המכשיר. המכשיר יכול להשמיע ולהקליט קלטות המוקלטות בעיצוב זהה לעיצוב המקובל, קלטות המוקלטות פי שניים לאט יותר מהמקובל וקלטות שבהן מוקלטים ארבעה צדדים בהקלטת מונו במקום שני צדדים בהקלטת סטריאו. מכשיר זה חדל להיות פופולרי באמצע שנות התשעים. ספרייה לעיוורים ולאנשים עם מוגבלות, היא ספרייה המשאילה ספרים המעוצבים באופן נגיש לאנשים עם לקויות שונות: ספרים מוקלטים, ספרים בכתב ברייל, ספרים מודפסים באותיות גדולות במיוחד, ועוד.

חָדָשׁ!!: יידיש וספרייה לעיוורים ולאנשים עם מוגבלות · ראה עוד »

סצ'ל

סֶצֶ'ל (ברומנית: Săcel; בהונגרית: Izaszacsal, איזַסַצַ'ל; ביידיש: סיטשל או סיטשעל) היא עיר קטנה במחוז מרמורש שברומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסצ'ל · ראה עוד »

סצ'ליסקה נובה

סצ'ליסקה נובה (באוקראינית: Нові Стрілища - נובי סטרילישצ'ה; בפולנית: Strzeliska Nowe; ביידיש: סטרעלסק) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסצ'ליסקה נובה · ראה עוד »

סקאלה פודילסקה

סקאלה פודילסקה (באוקראינית: Скала́-Поді́льська; בפולנית: Skała Podolska; ביידיש: סקאלע) היא עיירה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, על גדתו המערבית של נהר זברוץ'.

חָדָשׁ!!: יידיש וסקאלה פודילסקה · ראה עוד »

סקרנביץ

סקרנביץ (בפולנית: Skierniewice, סקיירנייביצה; ביידיש: סקערניעוויץ) הוא עיר מחוז בפרובינציית לודז' בפולין, בין ורשה ולודז'.

חָדָשׁ!!: יידיש וסקרנביץ · ראה עוד »

סקופישוק

סקופישוק (בליטאית: Skapiškis, סקפישקיש; בפולנית: Skopiszki, סקופישקי; ביידיש: סקאָפּישאָק) היא עיירה במחוז משנה קופישוק במחוז פוניבז' בצפון מזרח ליטא, אשר נוסדה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: יידיש וסקופישוק · ראה עוד »

סקולני

סקולֶנִי או בהיגוי רומני סְקוּלֶן (ביידיש: סקולען) הוא קומונה ממחוז אונגני שבמולדובה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסקולני · ראה עוד »

סקולה (עיירה)

סקולה (באוקראינית: Ско́ле; בפולנית: Skole; ביידיש: סקאָלע או: סקאָליע) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, שבה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה, שמונצחת בשם המשפחה "סקולסקי".

חָדָשׁ!!: יידיש וסקולה (עיירה) · ראה עוד »

סקובי דו

סקובי דו (באנגלית: Scooby-Doo) היא סדרת אנימציה בת 392 פרקים, שהופקה לטלוויזיה במקור על ידי חברת האנה-ברברה משנת 1969 ועד היום.

חָדָשׁ!!: יידיש וסקובי דו · ראה עוד »

סקווירה

סקווירה (באוקראינית: Сквира, ברוסית: Сквира, ביידיש: סקווער) היא עיירה באוקראינה הנמצאת בסמוך לקייב הבירה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסקווירה · ראה עוד »

סקיף

דגל סקיף בפולין בשנת 1936 סקיף (איחוד הילדים הסוציאליסטי - סוציאליסטישה קינדר פארבנד, SKIF) נוסד במזרח אירופה כארגון הנוער של תנועת הבונד.

חָדָשׁ!!: יידיש וסקיף · ראה עוד »

סרמאשו

סרמאשו (ברומנית: Sărmaşu, בהונגרית: Nagysármás, בגרמנית: Sarmen, יידיש: שארמאש) הוא יישוב רומני בנפת סרמאשו, במחוז מורש שבחבל טרנסילבניה, רומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסרמאשו · ראה עוד »

סרניק

סֶרניק (ביידיש: סערניק) או סרניקי (באוקראינית: Серники; בפולנית: Serniki; ברוסית: Серники) היא עיירה במחוז רובנו שבמערב אוקראינה, בסמוך לגבול בלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש וסרניק · ראה עוד »

סרף בר

מצבת קברו סֶרף בֶּר, או בשמו המלא נפתלי הרץ סרף בר מֶדֶלסהיים (ביידיש: נַפְתָּלִי־הערץ בֶּן דּוֹב־בּער, בגרמנית: Herz Cerf Beer von Medelsheim; 1726, מדלסהיים - ד' בטבת תקנ"ד, 7 בדצמבר 1793, שטרסבורג), היה פרנס יהודי צרפתי והפקיד הראשי לענייני יהודים באלזס.

חָדָשׁ!!: יידיש וסרף בר · ראה עוד »

סרט געפילטע פיש

סרט געפילטע פיש הוא שמה של סוגה קולנועית שהייתה נפוצה בקולנוע הישראלי משנות השישים והשבעים ועד אמצע שנות השמונים.

חָדָשׁ!!: יידיש וסרט געפילטע פיש · ראה עוד »

סרוצק

סרוצק (בפולנית: Serock; ביידיש סעראצק) היא עיר קטנה על גדתו הצפונית של אגם זגרז, במחוז לגיונובו שבפרובינציית מזוביה בפולין, כ-40 קילומטר צפונית לוורשה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסרוצק · ראה עוד »

סרווש

סרווש (הונגרית: Szarvas; גרמנית Sarwasch; סלובקית: Sarvaš) היא עיירה במחוז בקש (Békés) בדרום מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסרווש · ראה עוד »

סלמנדרה (ספר)

סלמנדרה הוא הראשון מבין סדרה של שישה ספרים (ראו אור תחת השם הכולל "סלמנדרה - כרוניקה של משפחה יהודית במאה העשרים") מאת ניצול השואה יחיאל די-נור, אשר השתמש לצורך הכתיבה בשם עט: ק.

חָדָשׁ!!: יידיש וסלמנדרה (ספר) · ראה עוד »

סלאבהראד

סלאבהראד (בבלארוסית: Слаўгарад; ברוסית: Славгород, סלאבגורוד; בפולנית: Sławograd (סלאבוגראד), עד 1945: Propoysk (פרופויסק)) היא עיירה במחוז מוהילב שבבלארוס, על גדות נהר סוז', בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסלאבהראד · ראה עוד »

סלאבים

קרב בין לוחמים סלאבים ללוחמים סקיתים ציור משנת 1881 של האמן הרוסי ויקטור וסנצוב ציור מהגוספל של אוטו השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה עם תיאור סמלי של מעלי מנחה. הדמות מצד שמאל מתארת את הסלאבים מקור הסלאבים בין המאות ה-5 וה-10 שבטים סלאבים מהמאה ה-7 עד ה-9 סלאבים הם עמים וקבוצות אתניות שדוברים ניבים של שפות סלאביות.

חָדָשׁ!!: יידיש וסלאבים · ראה עוד »

סלנט

סלנט (בליטאית: Salantai; ביידיש: סאַלאַנט) היא עיירה באזור ז'מוט שבצפון מערב ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש וסלנט · ראה עוד »

סלנג

סלנג (בעברית: עָגָה) הוא שימוש לא תקני בשפה, לעיתים על ידי קבוצה חברתית מסוימת, לרבות המצאת מילים חדשות שלא קיימות במשלב התקני, או ייבוא מילים משפה אחרת.

חָדָשׁ!!: יידיש וסלנג · ראה עוד »

סלנג להט"בי

סלנג להט"בי הוא סלנג השגור בפי חלק מחברי קהילת הלהט"ב, בשפות ובמדינות שונות.

חָדָשׁ!!: יידיש וסלנג להט"בי · ראה עוד »

סלקאס

סלקאס (בליטאית: Salakas; בפולנית: Sołoki, סולוקי; ביידיש: סאַלאָק) היא עיירה קטנה במחוז המשנה זרסאי במחוז אוטנה שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסלקאס · ראה עוד »

סלומניקי

סלומניקי (בפולנית: Słomniki; ביידיש: סלאמניק) היא עיירה במחוז קרקוב שבפרובינציית פולין קטן בפולין, על גדת נהר שרניאווה וכ-24 ק"מ צפונית לקרקוב, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה, ואשר בה התקיים בתקופת שואה מחנה מעבר המוני, שנודע בשל תנאיו הקשים.

חָדָשׁ!!: יידיש וסלומניקי · ראה עוד »

סלומון קלאס

סלומון קלאס (Salomon Klass; 17 באפריל 1907, הלסינקי, הדוכסות הגדולה של פינלנד (האימפריה הרוסית) – 22 במרץ 1985, סטוקהולם, שוודיה) היה מפקד פלוגה בדרגת סרן בצבא הפיני ואחד משלושת היהודים שסירבו לקבל את עיטור צלב הברזל הגרמני שהוענק להם במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסלומון קלאס · ראה עוד »

סלונימסקי

סְלוֹנִימְסקי (בכתיב יידי: סלאָנימסקי; בפולנית: Słonimski; ברוסית: Слонимский) הוא שם משפחה רוסי, בלארוסי, פולני ויהודי, שפירושו: "מן העיר סלונים" (מקום הולדתה של חסידות סלונים).

חָדָשׁ!!: יידיש וסלונימסקי · ראה עוד »

סלונים

כיכר השוק ורחוב פאראדנה (Paradna), נראים על גבי גלויה ישנה סְלוֹנִים (בבלארוסית: Сло́нім; ברוסית: Сло́ним; בפולנית: Słonim; בכתיב יידי: סלאָנים) היא עיר במחוז משנה סלונים, במחוז גרודנו שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש וסלונים · ראה עוד »

סלובודקה

אזור גטו קובנה לשעבר בשכונת סלובודקה, 2005 סְלובּודְקָה (מיידיש: סלאבאדקע; מרוסית: Слободка; בפולנית: Słobódka או Wiliampol; בליטאית: Vilijampolė, "ויליאמפולה".

חָדָשׁ!!: יידיש וסלובודקה · ראה עוד »

סליחות

כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.

חָדָשׁ!!: יידיש וסליחות · ראה עוד »

סטמפניו

ווילנה, 1928 סטֶמפֶּניוּ (ביידיש: סטעמפעניו) הוא רומן קצר של שלום עליכם.

חָדָשׁ!!: יידיש וסטמפניו · ראה עוד »

סטארה אושיציה

סטארה אושיציה (באוקראינית: Стара Ушиця; ברוסית: Старая Ушица, סטאראיה אושיצה; בפולנית: Stara Uszyca, סטארה אושיצה; ביידיש: אישיצע או אלט-אישיצע) היא עיירה במחוז חמלניצקי באוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסטארה אושיציה · ראה עוד »

סטארה סיניאווה

סטארה סיניאווה (באוקראינית: Стара Синява; ביידיש: אַלט־סיניאָווע) היא עיירה במחוז חמלניצקי שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסטארה סיניאווה · ראה עוד »

סטארי צ'ורטוריסק

סטארי צ'ורטוריסק (באוקראינית: Старий Чорторийськ; בפולנית: Czartorysk, צ'רטוריסק) הוא כפר במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, על גדת נהר סטיר, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וסטארי צ'ורטוריסק · ראה עוד »

סטנד-אפ

הקומיקאי ריצ'רד הרינג במופע סטנד-אפ בלונדון מופע סטנד-אפ (בעברית: מִצְחָק) הוא מונולוג של קומיקאי המופיע על הבמה או דיאלוג שהוא מקיים עם הקהל, ובו הוא מציג מבט שונה ומבדר על סיטואציות שונות משגרת החיים היומית.

חָדָשׁ!!: יידיש וסטנד-אפ · ראה עוד »

סטנוב

סטנוב (באוקראינית: Сатанів, סטניב; ברוסית: Сатанов; בפולנית: Satanów; ביידיש: סטאנאוו) היא עיירה במחוז משנה חמלניצקי באובלסט חמלניצקי שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסטנוב · ראה עוד »

סטניסלב יסינסקי ובתו אמיליה סלודקובסקה

שמואל לידרמן ואמיליה סלודקובסקה, 1985 אמיליה סלודקובסקה במוסד יד ושם, ברחבת חסידי אומות העולם - 1985 סטניסלב יסינסקי (Stanisław Jasiński) ובתו, אמיליה סלודקובסקה (Emilia Słodkowska) לבית יסינסקה, היו חסידי אומות עולם פולנים קתולים, אשר סיכנו את חייהם וחייהן של משפחותיהם בתקופת השואה כדי להציל יהודים מהשמדה על ידי הנאצים והלאומנים האוקראינים עוזריהם.

חָדָשׁ!!: יידיש וסטניסלב יסינסקי ובתו אמיליה סלודקובסקה · ראה עוד »

סטרשין

סטרשין (בבלארוסית: Стрэшын; בפולנית: Streszyn) היא עיירה במחוז הומל שבבלארוס, על גדת נהר דניפר, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסטרשין · ראה עוד »

סטרטין

סטרַטין (באוקראינית: Стратин, ביידיש: סטרעטין, בפולנית: ׁStratyn) היא עיירה קטנה באוקראינה, בעבר בלב חבל 'הלישנה' שבמרכז גליציה, וכ-80 ק"מ דרומית ללבוב, בירת גליציה תחת הממשל האוסטרו-גרמני.

חָדָשׁ!!: יידיש וסטרטין · ראה עוד »

סטרוקונסטנטינוב

סטרוקונסטנטינוב (אוקראינית: Старокостянтинів, רוסית: Староконстантинов. בעברית נקראה העיירה קונסטנטין-ישן וביידיש אלט-קאָנסטאַנטין) היא עיר באזור ווהלין במערב אוקראינה מצפון לחמלניצקי (פרוסקורוב).

חָדָשׁ!!: יידיש וסטרוקונסטנטינוב · ראה עוד »

סטרי סונץ'

סטרי סונץ' (בפולנית: Stary Sącz; ביידיש: אלט-צאנז; בספרות הרבנית: צאנז-ישן) היא עיירה במחוז נובי סונץ', בפרובינציית פולין קטן שבפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וסטרי סונץ' · ראה עוד »

סטז'יז'וב

סטז'יז'וב (בפולנית: Strzyżów, ביידיש: סטריזוב, סטריז'וב, סטריז'יב, סטריזשעוו) היא עיירה בפרובינציית פודקרפצקיה שבפולין, הממוקמת 160 קילומטרים דרומית מזרחית לקרקוב, 75 קילומטרים מערבית לפשמישל ו-30 קילומטרים דרומית מערבית לבירת הפרובינציה ריישא.

חָדָשׁ!!: יידיש וסטז'יז'וב · ראה עוד »

סטופניצה

סטופניצה (בפולנית: Stopnica, ביידיש: סטאָבניץ) היא עיירה במחוז בוסקו שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין, כ-55 ק"מ דרומית מזרחית לקיילצה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסטופניצה · ראה עוד »

סטוץ

סטוץ הוא מפגש מיני חד-פעמי, לרוב בין שני אנשים זרים, שבו בדרך כלל יש ציפייה שלא יהיו יחסים נוספים בין המשתתפים המיניים.

חָדָשׁ!!: יידיש וסטוץ · ראה עוד »

סטוצ'ק

אנדרטה לזכר קורבנות השואה בסטוצ'ק. סטוצ'ק (בפולנית: Stoczek; ביידיש: סטאק) הוא כפר במחוז ונגרוב שבפרובינציית מזוביה בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסטוצ'ק · ראה עוד »

סטורוז'ניציה

סטורוז'ניציה (באוקראינית: Сторожниця; בהונגרית: Őrdarma, ארדרמה; ברוסית: Сторожница, סטורוז'ניצה; ביידיש: יארמע, יארע) הוא כפר במחוז זקרפטיה שבמערב אוקראינה, על גבול סלובקיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסטורוז'ניציה · ראה עוד »

סטורוז'ינץ

סטורוז'ינץ (באוקראינית: Сторожинець, ברומנית: Storojineţ, בפולנית: Storożyniec, ביידיש: סטראָזשניץ) היא עיר במחוז צ'רנוביץ, אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסטורוז'ינץ · ראה עוד »

סטוובצי

אנדרטה לזכר הקהילה היהודית בעיירה סטויבץ סטוֹוְבְּצִי (בבלארוסית: Стоўбцы, נהגה:; ביידיש: סטויבץ או: סטויפץ, בעגה היהודית-ליטאית: סטֵייבּץ) או סטולבצי (ברוסית: Столбцы, נהגה:; בפולנית: Stołpce) היא עיירה בנפת סטוובצי שבמחוז מינסק, במרכז בלארוס, על גדות נהר הניימן, שבעים קילומטר דרומית-מערבית לבירת המחוז מינסק.

חָדָשׁ!!: יידיש וסטוובצי · ראה עוד »

סטוויסקי

סטוויסקי (בפולנית: Stawiski; ביידיש ובעברית: סטאוויסק, סטביסק) היא עיירה במחוז קולנו שבפרובינציית פודלסיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסטוויסקי · ראה עוד »

סחורה משומשת

אנשים פרטיים מוכרים חפצים משומשים בחצר ביתם בקליפורניה. סוחר סחורה משומשת ברחובות באר שבע, באמצע המאה העשרים סחורה משומשת או יד שנייה היא סחורה השייכת לאדם או לגוף שאינו עוסק במסחר, ומוצעת למכירה על ידו לאחר שקנה אותה במטרה להשתמש בה בעצמו ולרוב גם השתמש בה בפועל.

חָדָשׁ!!: יידיש וסחורה משומשת · ראה עוד »

סחודניצה

סחודניצה (באוקראינית: Схі́дниця - סחידניציה; בפולנית: Schodnica; ביידיש: סכעדניצע) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בשיפולי הרי הקרפטים, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וסחודניצה · ראה עוד »

סבליאבה

סבליאבה (באוקראינית, רוסינית ורוסית: Свалява; בגרמנית: Schwalbach או Schwallbach, "שוואלבאך"; בהונגרית: Szolyva, "סויבה"; בסלובקית: Svaľava; ברומנית: Svaliava; ביידיש: סוואליאווע) היא המרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז משנה סבליאבה במחוז זקרפטיה באוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסבליאבה · ראה עוד »

סביר

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: יידיש וסביר · ראה עוד »

סביבון

טקסט.

חָדָשׁ!!: יידיש וסביבון · ראה עוד »

סגלוביץ

סגלוביץ או סגלוביץ' (ביידיש: סעגאלאוויטש, בפולנית: Segałowicz) הוא שם משפחה יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש וסגלוביץ · ראה עוד »

סדר (דפוס)

מגירת סדר עם אותיות מתכת ומקל סדרים. בכל תא גופנים של אות אחרת, וגודל התא מותאם לתפוצת האות בשפה מקל סדרים "מלא". רוחב הרווח בין המילים שונה משורה לשורה, כתוצאה מפעולת היישור. תוכן המקל המלא מועבר למגש הסדר, ומפנה את מקומו לסידור את השורות הבאות הסַדָּר הוא האדם אשר היה מופקד על סידור האותיות על לוח הסְדָר. תמונה משנת 1958 סְדָר הוא המונח המתייחס למקצוע סידור האותיות בדפוס הבלט.

חָדָשׁ!!: יידיש וסדר (דפוס) · ראה עוד »

סדר ליל ראש השנה

סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסדר ליל ראש השנה · ראה עוד »

סדיגורה

סדיגורה, כמקובל בשפת יהודי המקום (באוקראינית: Садгора סדהורה; ברומנית: Sădăgura סדגורה; בפולנית: Sadagóra סאדגורה) - היא פרוור של עיר המחוז צ'רנוביץ שבאוקראינה, כ-6 קילומטר ממרכז העיר.

חָדָשׁ!!: יידיש וסדיגורה · ראה עוד »

סומפולנו

סומפולנו (בפולנית: Sompolno; ביידיש: סאמפאלנע) היא עיירה במחוז קונין שבפרובינציית פולין גדול בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסומפולנו · ראה עוד »

סומבטהיי

סוֹמבַּטהֶיי (בהונגרית: Szombathely; בגרמנית: Steinamanger; ביידיש: סאמבאטהעלי) היא עיר במערב הונגריה (סמוך לגבול אוסטריה) ובירת מחוז ואש.

חָדָשׁ!!: יידיש וסומבטהיי · ראה עוד »

סונדובה וישנייה

סונדובה וישנייה (באוקראינית: Судова Вишня - סודובה וישנייה; בפולנית: Sądowa Wisznia; ביידיש: סאַנדאָווע ווישניע) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסונדובה וישנייה · ראה עוד »

סוניה אדלר

סוניה אדלר סוניה ("סופיה") אדלר (בערך ב- 1862, אודסה - 29 ביולי 1884 לונדון, נולדה כסוניה אוברלנדר ושם הבמה המוקדם שלה היה סוניה מיכלסון. היא הייתה אחת הנשים הראשונות שהופיעו בתיאטרון יידיש באימפריה הרוסית. מאוחר יותר היא הייתה אשתו הראשונה של השחקן יעקב אדלר. הם עברו יחד ללונדון ב- 1883 אחרי האיסור על תיאטרון יידיש ברוסיה ב- 1883. היא הייתה יהודיה מאודסה, אוקראינה ובאה ממשפחה מכובדת שמוצאה מקורלנד (כיום לטביה). יעקב אדלר מעיר בזיכרונותיו שבזמן בו הם נפגשו היא הייתה סטודנטית באוניברסיטה של אודסה. כמוהו היא דיברה יידיש ורוסית אבל דברה גרמנית הרבה יותר טוב ממנו וכן הצטיינה בצרפתית. הוא מוסיף "שכמו כל הצעירים הטובים של התקופה היא הייתה ניהיליסטית, תלמידה מאוד רצינית ומהפכנית" ושהלהט שלה ושל משפחתה לתיאטרון וחזונם למה יכול לתיאטרון יידיש להתפתח השאיר אותו במקצוע למרות הקושי בשנים הראשונות של הקריירה שלו כשחקן". תפקידה הראשון כשחקנית מקצועית (אודסה 1887) היה בתפקיד ראשי באופרטה הקומית השחורה של אברהם גולדפדן בריינדעלע קאָזאַק (בריינדלה הקוזקית) בלהקתו של ישראל רוזנברג, להקת תיאטרון יידיש הראשונה באימפריה הרוסית. בתחילה היא שיחקה מול יעקב ספיבקובסקי אך היא משכה בחוטים כדי שיעקב אדלר, אליו היא הייתה כבר קרובה באותו זמן, יקבל את התפקיד. בשנים שלאחר מכן היו לה עליות ומורדות וכך גם ביחסיה עם אדלר אבל הם התחתנו בפולטובה ב- 1880. בפברואר 1883 נרצח הצאר אלכסנדר השני שהיה מאורע הרה אסון עבור יהודי רוסיה. הדבר השפיע קשות על תיאטרון יידיש וכמובן על משפחת אדלר. באותו זמן היו האדלרים בלהקתו של גולדפדן והיו אמורים לצאת למסע הופעות בסנקט פטרבורג. האבל על מותו של הצאר פירושו היה שלא יהיו הופעות בער הבירה. בנוסף לכך נטה האקלים הפוליטי בחדות נגד היהודים. להקתו של גולדפדן הופיעה לזמן מה במינסק, בוברויסק שם הם שיחקו בעיקר בפני חיילים רוסיים ואחרי כן נסעו לויטבסק שם נאלצו יעקב אדלר ורעייתו ההרה לתבוע את גולדפדן שישלם להם את שכרם. הם עזבו אותו והצטרפו לרוזנברג כשהם משחקים בתיאטרון אוהל בניז'ין. אך מצבם החמיר עוד יותר. היה פוגרום בניז'ין. הלהקה הצליחה להתחמק מפגיעה גופנית בחלקו על ידי כך ששכנעו את הפורעים שהם להקת תיאטרון צרפתי ובחלקו בכך שעשו שימוש נבון בכסף שהאדלרים זכו בו בבית המשפט מגולדפדן. אחרי כמה חודשים של הופעות בלודז' וז'יטומיר חזרה סוניה לבית הוריה באודסה כדי ללדת את בתה רבקה (שנפטרה מאוחר יותר בלונדון בגיל 3). גם סוניה נפטרה בלונדון מזיהום שלקתה בו בזמן שילדה את בנה השני אברהם ב- 1886.

חָדָשׁ!!: יידיש וסוניה אדלר · ראה עוד »

סופגנייה

סופגניות "ברלינר" מצפון גרמניה סֻפְגָּנִיָּה (או בשמה התקין, אם כי נפוץ פחות, "סֻפְגָּנִית") היא מאכל בצק מטוגן בשמן עמוק, המהווה את אחד המאכלים המסורתיים והסמליים של חג החנוכה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסופגנייה · ראה עוד »

סופיה

קתדרלת אלכסנדר נבסקי שומרי משכן הנשיא בסופיה בית הכנסת בסופיה סופיה (בבולגרית) היא בירת בולגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסופיה · ראה עוד »

סופיה קרפ

סופיה קרפ (באנגלית: Sophia Karp, ביידיש סאָפיע קאַרפּ, גאלאץ 1859 - 31 במרץ 1904, ניו יורק) שמה בלידתה היה שרה סגל.

חָדָשׁ!!: יידיש וסופיה קרפ · ראה עוד »

סוצ'אבה

סוצ'אבה או סוצ'יאווה (ברומנית: Suceava, בפולנית: Suczawa, ביידיש: שאָץ (נהגה "שוֹץ"), באוקראינית: Сучава) היא בירת מחוז סוצ'אבה שבדרום בוקובינה, צפון רומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסוצ'אבה · ראה עוד »

סוקאל

כנסיית הקדושים פטרוס ופאולוס בסוקאל סוקאל (באוקראינית: Сокаль, בפולנית: Sokal, ביידיש: סקאָהל) היא עיר באוקראינה, סמוך לגבולה עם פולין, על גדת נהר הבוג המערבי וקרובה לעיירות דובנה, ניימירוב ולעיר ראווה רוסקה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסוקאל · ראה עוד »

סוקולי

סוקולי (בפולנית: Sokoły; ביידיש: סאקאלי) הוא כפר במחוז ויסוקי מזובייצקי שבפרובינציית פודלסיה בפולין, כ-35 ק"מ דרומית מערבית לביאליסטוק, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסוקולי · ראה עוד »

סוקירניציה

סוקירניציה (באוקראינית: Соки́рниця; ברוסית: Сокирница, "סוקירניצה"; בהונגרית: Szeklence, "סקלנצה"; בצ'כית: Sekernice, "סקרניצה"; ביידיש: סעקערניצע או סיקערניצא) הוא כפר במחוז זקרפטיה באוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסוקירניציה · ראה עוד »

סורקין

סוֹרְקין הוא מַטרונים יידי הנגזר מהשם "שרה" (בהגייה אשכנזית: sore / sure).

חָדָשׁ!!: יידיש וסורקין · ראה עוד »

סורוקה (עיר)

סורוקה (ברומנית: Soroca, אוקראינית: Сороки, בפולנית: Soroki, ביידיש: סאָראָקע) היא עיר בצפון מולדובה, סמוך לגבול עם אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסורוקה (עיר) · ראה עוד »

סולוטבין

סולוטבין (באוקראינית: Солотвин; בפולנית: Sołotwina; ביידיש: סעלאָטווינע) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה, למרגלות הקרפטים ועל גדות נהר ביסטריציה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסולוטבין · ראה עוד »

סולוטבינו

סולוטבינו (באוקראינית: Солотвино, בהונגרית: Aknaszlatina, ברומנית: Slatina, בסלובקית: Slatinské Doly, ביידיש: סלאטפינא) היא עיר במערב אוקראינה, במחוז זקרפטיה, על גבול רומניה, בקרבת סיגט ומרמורש שברומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסולוטבינו · ראה עוד »

סולובקיבצי

סולובקיבצי (באוקראינית: Солобківці; בפולנית: Sołodkowce, סולודקובצה; ברוסית: Солобковцы, סולובקובצי) היא עיירה במחוז חמלניצקי שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וסולובקיבצי · ראה עוד »

סוזן אדל גרינפילד, הברונית גרינפילד

סוזן אדל גרינפילד, הברונית גרינפילד (באנגלית: Susan Adele Greenfield; נולדה ב-1 באוקטובר 1950) CBE,FRCP היא מדענית בריטית, סופרת, מרצה וחברת בית הלורדים (מאז 2001).

חָדָשׁ!!: יידיש וסוזן אדל גרינפילד, הברונית גרינפילד · ראה עוד »

סובאלק

מוזיאון העיר רחוב בסובאלק סובאלק (בפולנית: Suwałki; ביידיש: סואוואַלק; בליטאית: Suvalkai; בגרמנית: Suwalken) היא עיר במחוז פודלסיה (Podlasie) שבצפון־מזרח פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וסובאלק · ראה עוד »

סובוליבקה

סובוליבקה (באוקראינית: Соболівка; בפולנית: Sobolówka, סובולובקה; ברוסית: Соболевка, סובולבקה) הוא כפר במחוז ויניצה שבאוקראינה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וסובוליבקה · ראה עוד »

סוביבור

מפת מחנות ריכוז והשמדה באירופה (לחצו להגדלה) סוֹבִּיבּוֹר (בגרמנית: Sobibor; בפולנית: סוֹבִּיבּוּר Sobibór) היה מחנה השמדה בגליל לובלין בגנרלגוברנמן, שבפולין הכבושה, שפעל בשנים 1942–1943.

חָדָשׁ!!: יידיש וסוביבור · ראה עוד »

סוגיית הפצצת אושוויץ

מחנה אושוויץ, 4 באפריל 1944 הפצצת אושוויץ היא סוגיה בחקר השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסוגיית הפצצת אושוויץ · ראה עוד »

סוויניוחי

סוויניוחי (באוקראינית: Привітне - פריביטנה, פריבטנויה; בפולנית: Świniuchy; ביידיש: סווינעך) היא עיירה במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסוויניוחי · ראה עוד »

סוויסלץ' (מחוז מוהילב)

סוויסלץ' (בבלארוסית:; בפולנית: Świsłocz, שוויסלוץ'; ברוסית: Свислочь, סוויסלוץ'; מכונה לעיתים ביידיש: סוויסלאָוויטש, סוויסלוביץ') היא עיירה במחוז משנה אסיפוביצ'י במחוז מוהילב בבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש וסוויסלץ' (מחוז מוהילב) · ראה עוד »

סוויסלוץ'

סוויסלוץ' (בבלארוסית:, סוויסלץ'; בפולנית: Świsłocz, שוויסלוץ'; ברוסית: Свислочь; ביידיש: סיסלעוויטש) היא עיירת מחוז במחוז גרודנו שבמערב בלארוס, בסמוך לגבול פולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסוויסלוץ' · ראה עוד »

סוכצ'ב

סוֹכצֶ'ב (בפולנית: Sochaczew; ביידיש: סאכאטשאוו) היא עיר הנמצאת על גדת נהר בזורה (Bzura), כ־60 ק"מ דרומית־מערבית לוורשה בירת פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וסוכצ'ב · ראה עוד »

סימנה

סימנה (בליטאית:, סימנס; בפולנית: Simno, סימנו; ביידיש: סימנע) היא עיר קטנה הממוקמת 23 ק"מ ממערב לעיר אליטא בדרום ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש וסימנה · ראה עוד »

סימור מיין

סימור מיין (באנגלית: Seymour Mayne; נולד ב-1944 במונטריאול, קנדה), משורר יהודי-קנדי בלשון האנגלית, מתרגם, עורך, מורה ומרצה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסימור מיין · ראה עוד »

סיפור פשוט

סיפור פשוט הוא רומן מאת הסופר העברי ש"י עגנון, המתאר את מסכת לבטיו של בחור צעיר בקהילה יהודית בעיר קטנה במזרח אירופה על רקע שלל מנהגיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסיפור פשוט · ראה עוד »

סיפור גן-העדן

סיפור גן-העדן (ביידיש: דאס בוך פון גן-עדן, הספר מגן-עדן) הוא סיפור סאטירי מאת איציק מאנגר ופורסם בוורשה בשנת 1939.

חָדָשׁ!!: יידיש וסיפור גן-העדן · ראה עוד »

סיפורו המופלא של פטר שלומיאל

פטר שלומיאל וצלו, איור של ג'ורג' קרוקשנק לתרגום אנגלי מ-1827 סיפורו המופלא של פטר שלומיאל (בגרמנית: Peter Schlemihls wundersame Geschichte) הוא נובלה מאת המשורר הגרמני-צרפתי וחוקר הטבע אדלברט פון שאמיסו, שנכתבה בגרמנית בקיץ 1813, והוא יצירתו המפורסמת ביותר.

חָדָשׁ!!: יידיש וסיפורו המופלא של פטר שלומיאל · ראה עוד »

סיפורי מעשיות (ספר)

ספר סיפורי מעשיות הוא קובץ הכולל שלושה עשר סיפורים רובם בסגנון של סיפורי עם שסופרו בידי רבי נחמן מברסלב ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וסיפורי מעשיות (ספר) · ראה עוד »

סיפורי סבתא

סיפורי סבתא (ביידיש: בּאָבּע מעשה'ס, נהגה: "בּוֹבֶּה מַייסֶס") הוא ביטוי עברי, ממקור יידישאי, שבא לתאר דברים מופרכים, לא אמינים.

חָדָשׁ!!: יידיש וסיפורי סבתא · ראה עוד »

סיפורי חסידים

סיפורי חסידים (או סיפורי הצדיקים) הוא תת-סוגה ספרותית בהגיוגרפיה היהודית, המאפיינת בייחוד את החסידים, אך קיימת גם בקבוצות אחרות ביהדות, ועוסקת בעיקר בסיפורי שבח על תולדות חייו ומעשיו ונפלאותיו של צדיק מסוים.

חָדָשׁ!!: יידיש וסיפורי חסידים · ראה עוד »

סיקסו

סיקסו (בהונגרית: Szikszó; ביידיש ידועה גם כסיקס) היא עיירה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסיקסו · ראה עוד »

סירט (רומניה)

אנדרטה לזכר יהודי סירט שנספו בשואה, בבית הקברות בחולון סִירֶט (ברומנית: Siret; בגרמנית: Sereth; בפולנית: Seret; בהונגרית: Szeretvásár; ביידיש: סערעט) היא עיר בצפון רומניה, הנמצאת באזור בוקובינה, במחוז סוצ'אבה, במחצית הדרך שבין סוצ'אבה לבין צ'רנוביץ.

חָדָשׁ!!: יידיש וסירט (רומניה) · ראה עוד »

סירוצינה

סירוצינה או סירוצין (בבלארוסית: Сіроціна או Сіроцін בהתאמה; ברוסית: Сиротино, סירוטינו, ביידיש: סיראָטינע) הוא כפר קטן במחוז ויטבסק שבבלארוס, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסירוצינה · ראה עוד »

סירכא

סירכא בין הריאה לשומן הלב. בהלכה, סירכא בריאה היא אחת משבעים הטרפות שבבהמה, המהווה את מקרה ההטרפה השכיח ביותר בבהמה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסירכא · ראה עוד »

סיבת הסיבות

סיבת הסיבות הוא סינגל של הזמר-יוצר הישראלי ישי ריבו.

חָדָשׁ!!: יידיש וסיבת הסיבות · ראה עוד »

סיביו

סיביו (ברומנית: Sibiu, בגרמנית: Hermannstadt; בהונגרית: Nagyszeben; ביידיש: סעבען או הערמאנשטאט) היא עיר ברומניה, בעלת אוכלוסייה של כ-155,000 איש.

חָדָשׁ!!: יידיש וסיביו · ראה עוד »

סיד סיזר

אייזק סידני "סיד" סיזר (באנגלית: Isaac Sidney "Sid" Caesar; 8 בספטמבר 1922 – 12 בפברואר 2014) היה קומיקאי אמריקאי יהודי, זוכה פרס אמי, שנודע ככוכב תוכניות טלוויזיה אמריקאיות משנות החמישים, בהן: Your Show of Shows ו-Caesar's Hour.

חָדָשׁ!!: יידיש וסיד סיזר · ראה עוד »

סידני לומט

סידני ארתור לוּמֵט (באנגלית: Sidney Arthur Lumet; 25 ביוני 1924 – 9 באפריל 2011) היה במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש וסידני לומט · ראה עוד »

סידני ברנר

סידני ברנר (באנגלית: Sydney Brenner; 13 בינואר 1927 – 5 באפריל 2019) היה ביולוג יהודי-דרום אפריקאי, שעבר לאנגליה בהמשך חייו.

חָדָשׁ!!: יידיש וסידני ברנר · ראה עוד »

סידור בלרסקי

סידור בֶּלַרסקי (באנגלית: Sidor Belarsky; ביידיש: סידאָר בעלאַרסקי; ברוסית: Сидор Беларский; 12 בפברואר 1898 – 7 ביוני 1975) היה חזן, זמר עממי וזמר אופרה יהודי-אמריקאי נודע ממוצא רוסי, שהתפרסם בביצועיו לשירי עם רוסיים ויידיים (שקנו לו את עיקר פרסומו), וכן בהופעותיו כסולן בס-בריטון בליווי תזמורות ולהקות אופרה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסידור בלרסקי · ראה עוד »

סידי טל

סידי טל (נולדה בשם שרה בירקנטל; 9 בספטמבר 1912–1983) הייתה שחקנית וזמרת יהודיה ילידת בוקובינה, בשפה יידיש, שפעלה ברומניה ובברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יידיש וסידי טל · ראה עוד »

סיוט

"תרדמת התבונה מולידה מפלצות", ציור של פרנסיסקו דה גויה "סיוט במראה", ציור מאת טרי מרקס סיוט או סיוט לילה הוא חלום הגורם לתחושה שלילית חזקה של אי-נעימות אצל החולם, בדרך כלל פחד או אימה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסיוט · ראה עוד »

סיינו

סיינו (בבלארוסית: Сянно; בפולנית: Sienno) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסיינו · ראה עוד »

ע

ע' היא האות ה-16 באלפבית העברי, שמה עי"ן (עַיִן) (בפי יהודי תימן עאן) הוא בהתאם לצורתה, צורת עין (האיבר), בכתב העברי הקדום.

חָדָשׁ!!: יידיש וע · ראה עוד »

עמנו

עמנו (מאנגלית: Ameinu) היא תנועת ציונית יהודית אמריקאית.

חָדָשׁ!!: יידיש ועמנו · ראה עוד »

עמנואל מנדל באומגרטן

עמנואל מנדל באומגרטן (ביידיש: מנחם בוימגארטען;15 בינואר 1828, קרמזיר, מוראביה – 1908, וינה) היה סופר, משורר, עיתונאי ואיש ציבור עברי-אוסטרי.

חָדָשׁ!!: יידיש ועמנואל מנדל באומגרטן · ראה עוד »

עמנואל אולסבנגר

עמנואל אוֹלְסְבַנְגֶר לעיתים: אולסוונגר ואף אולשְבנגר או אולשוונגר (בגרמנית: Immanuel Olsvanger; ב' באייר תרמ"ח, 13 באפריל 1888, גראייבו, תחום המושב של האימפריה הרוסית (פולין) – כ"א בשבט תשכ"א, 7 בפברואר 1961, ירושלים) היה משורר, מתרגם, חוקר פולקלור, פעיל ציוני, אספרנטיסט, נואם ובלשן.

חָדָשׁ!!: יידיש ועמנואל אולסבנגר · ראה עוד »

עמנואל קזקביץ'

עֶמָנוּאל קזקֶביץ' (ביידיש: קאזאקעוויטש; ברוסית: Эммануил Генрихович Казакевич; 24 בפברואר 1913 - 22 בספטמבר 1962) היה סופר ומשורר יהודי - סובייטי שכתב ברוסית וביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ועמנואל קזקביץ' · ראה עוד »

עמנואל גיל

עמנואל גיל (גליקמן) (14 בדצמבר 1906 – 28 בפברואר 1983) היה ספורטאי, מורה לחינוך גופני, עסקן וסופר ספורט ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ועמנואל גיל · ראה עוד »

עמנואל הרוסי

עמנואל (ינון) הרוסי (שם המשפחה במקורו היה נוֹבוֹגְרֵבֶּלְסְקִי) (19 באוגוסט 1903, כ"ו באב ה'תרס"ג – 22 בפברואר 1979, כ"ה בשבט ה'תשל"ט), היה סופר, משורר ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יידיש ועמנואל הרוסי · ראה עוד »

ענת עצמון

ענת עצמון ומוניקה ורדימון בסיבוב הופעות באיטליה עם ההצגה "אחיות פארי" של תיאטרון יידישפיל ענת עצמון (נולדה ב-27 בנובמבר 1958) היא שחקנית, זמרת, דוגמנית וסופרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש וענת עצמון · ראה עוד »

ענת דוברת בן עזרא

ענת דוברת בן עזרא (נולדה ב-7 באפריל 1957) היא משוררת, כותבת תסריטים ועורכת ספרותית ולשונית ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש וענת דוברת בן עזרא · ראה עוד »

עסקי אוויר

עסקי אוויר (ביידיש: לופט געשעפט; בגרמנית: Luftgeschäft) הוא כינוי גנאי לעסקים לא יצרניים המבוססים על סחר במוצרי הון לא פיזיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ועסקי אוויר · ראה עוד »

עפרון (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים.

חָדָשׁ!!: יידיש ועפרון (פירושונים) · ראה עוד »

עץ הכוכבים

Thomas Gleb), מתוך ספר שיריו של מורגנטוי '''בײַ דער ארבעט קלינגט דאָס ליד: לידער''' (ורשה 1950) עץ הכוכבים (במקור ביידיש: מײַן פֿעטער עליע האָט אַ בוים, לדוֹדי אֵליה יש עץ) הוא שיר ילדים יידי מאת המשורר הפולני-ישראלי לייב מורגנטוי, שנכתב ב-1938, הולחן ובוצע בשנות ה-50 על ידי נח נַחבּוּש, ובשנת 1969 תורגם-עובד לעברית על ידי יורם טהרלב עבור הזמרת חוה אלברשטיין, בלחן מאת נורית הירש.

חָדָשׁ!!: יידיש ועץ הכוכבים · ראה עוד »

עקרה (שיר)

רחל המשוררת שם.

חָדָשׁ!!: יידיש ועקרה (שיר) · ראה עוד »

ערס

עַרְס הוא כינוי גנאי סטריאוטיפי שמייחס התנהגות עבריינית, חזות חיצונית מצועצעת, לשון עילגת ולעיתים אף נטייה לאלימות.

חָדָשׁ!!: יידיש וערס · ראה עוד »

ערפה

יד ציור מעשה ידי ויליאם בלייק מוצג בגלריה לאמנות בסאות'המפטון עָרְפָּה היא דמות מקראית משנית המופיעה במגילת רות.

חָדָשׁ!!: יידיש וערפה · ראה עוד »

ערב אל קראד

ערב אל קראד היה שבט בדואי שהתגורר בצפון ארץ ישראל בסמיכות לאיילת השחר והתפרנס ממרעה צאן ובקר.

חָדָשׁ!!: יידיש וערב אל קראד · ראה עוד »

ערבית יהודית

דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.

חָדָשׁ!!: יידיש וערבית יהודית · ראה עוד »

עשו

בזיליקה של פרנציסקוס הקדוש מאסיזי באסיזי עֵשָׂו (נכתב לעיתים גם כעשיו ומכונה גם אֱדוֹם) הוא דמות מקראית המופיעה בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: יידיש ועשו · ראה עוד »

עת הזמיר

עת הזמיר הוא רומן מאת חיים באר שיצא לאור בשנת 1987 במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת "עם עובד".

חָדָשׁ!!: יידיש ועת הזמיר · ראה עוד »

עתון 77

עתון 77 הוא ירחון לספרות ולתרבות, שנוסד על ידי המשורר והעורך יעקב בסר בשנת 1977, ומכאן שמו.

חָדָשׁ!!: יידיש ועתון 77 · ראה עוד »

עתיק יומין

עתיק יומין (בשמו המלא עתיק יומין - מגן אבות) הוא אלבום הסולו השני של מוטי שטיינמץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ועתיק יומין · ראה עוד »

על המשמר

על המשמר היה ביטאונה של תנועת "השומר הצעיר", שהופיע בשנים 1943–1995.

חָדָשׁ!!: יידיש ועל המשמר · ראה עוד »

על התשובה

על התשובה: דברים שבעל-פה הוא אוסף של כשמונה דרשות של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק בנוגע לרעיון התשובה.

חָדָשׁ!!: יידיש ועל התשובה · ראה עוד »

על הדרך עץ עומד

איציק מאנגר קורא את שירו (בתים א'–ב')תמונה להחלפה על הדרך עץ עומד (במקור ביידיש: אויפֿן וועג שטייט אַ בוים; בתעתיק אנגלי: Oyfn veg shteyt a boym), הוא שיר יידי מאת איציק מאנגר שנכתב בוורשה בירת פולין בשנת 1938, התפרסם לראשונה ב-21 באפריל 1938 בעיתון הוורשאי "נײַע פֿאָלקסצײַטונג" ולאחר מכן נכלל בקובץ שיריו "וואָלקענס איבערן דאַך" (עננים מעל הגג), שראה אור בשנת 1942 בלונדון בהוצאה 'אַליינעניו' (לבדי), הוצאה עצמית של המחבר.

חָדָשׁ!!: יידיש ועל הדרך עץ עומד · ראה עוד »

על ההרים

על ההרים הוא אלבום הסולו הרביעי של הזמר והבעל מנגן החסידי-אמריקאי אייזיק האניג.

חָדָשׁ!!: יידיש ועל ההרים · ראה עוד »

על כפיו יביא

על כפיו יביא הוא פזמון ישראלי שנכתב על ידי יורם טהרלב והולחן על ידי יאיר רוזנבלום.

חָדָשׁ!!: יידיש ועל כפיו יביא · ראה עוד »

עלי שכטמן

עלי שֶכטמן (בכתיב יידי: שעכטמאן; ברוסית: Эли Шехтман; בצרפתית: Eli Chekhtman; 8 בספטמבר 1908 - 1 בינואר 1996) היה סופר יידיש, אחד מחשובי הסופרים היהודים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ועלי שכטמן · ראה עוד »

עלי בריקדות

עלי בריקדות הוא שיר של איש בית"ר ולוחם האצ"ל מיכאל אשבל, אותו כתב בהתבססות על תרגום ועיבוד השיר היידי פּאַרטיזאַנער ליבע (אהבת פרטיזן) של יוסל קוטלר.

חָדָשׁ!!: יידיש ועלי בריקדות · ראה עוד »

עלי כינור

"עלי כינור" הוא אחד מסיפורי הילדות של הסופר שלום עליכם.

חָדָשׁ!!: יידיש ועלי כינור · ראה עוד »

עלילת טיסה-אסלאר

הנערה הנוצריה אסתר שוימושי קארוי אטווש, הסניגור שהגן על נאשמי עלילת הדם עלילת הדם של טיסַה-אֶסלאר (בהונגרית: Tiszaeszlári vérvád) התרחשה בכפר קטן שבמזרח הונגריה, והחלה בהאשמת שווא של שחיטת נערה נוצרייה בידי יהודים.

חָדָשׁ!!: יידיש ועלילת טיסה-אסלאר · ראה עוד »

עלילות נעורים

עלילות נעורים הוא אסופה של 20 סיפורים אוטוביוגרפיים מתוך מאות שנכתבו על ידי נערות ונערים יהודים במהלך שלוש תחרויות על "האוטוביוגרפיה הטובה ביותר של צעיר יהודי", שקיים ייִוואָ (מבוטא: "ייִווֹ"; ראשי תיבות: ייִדישער װיסנשאַפֿטלעכער אינסטיטוט; יידיש: "המכון המדעי היהודי" או "המכון המדעי היידי"; באנגלית: YIVO) בווילנה בשנים 1932, 1934 ו-1939.

חָדָשׁ!!: יידיש ועלילות נעורים · ראה עוד »

עזאזל

עֲזָאזֵל (עֲזָאֵל/עֲזָזֵאל) הוא שם במקרא המופיע בספר ויקרא בהקשר למצוות שילוח השעיר לעזאזל ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יידיש ועזאזל · ראה עוד »

עזרא מנדלסון

עזרא מנדלסון (1940 – 12 במאי 2015) היה חוקר תולדות ישראל בעת החדשה, פרופסור מן המניין במכון ליהדות זמננו ובחוג ללימודים רוסיים וסלביים באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לשנת 2008.

חָדָשׁ!!: יידיש ועזרא מנדלסון · ראה עוד »

עזרא פינינברג

עזרא פינינברג (יידיש: עזרא פינינבערג; 1899 אומן - 1946 מוסקבה) היה משורר יהודי, כתב ביידיש, עברית ורוסית.

חָדָשׁ!!: יידיש ועזרא פינינברג · ראה עוד »

עזרא זוסמן

עזרא זוּסְמן (1900 – י"ד בסיוון תשל"ג, יוני 1973) היה משורר עברי, מתרגם, עורך ומבקר תיאטרון ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ועזרא זוסמן · ראה עוד »

עזרת נשים (בית כנסת)

קורדובה, ספרד מיניאטורה של נשים מתפללות בעזרת הנשים בבית הכנסת בקורדובה; מתוך המוזיאון לתולדות אנדלוסיה, קורדובה, ספרד עזרת הנשים היא המקום בבית הכנסת שנועד לנשים המתפללות, בנפרד מהמקום המיועד לגברים.

חָדָשׁ!!: יידיש ועזרת נשים (בית כנסת) · ראה עוד »

עזריאל קאופמן

עזריאל קאופמן (1929 – 20 בפברואר 2004) היה משורר עברי, צייר, מורה מחנך ועורך כתב העת מאזנים.

חָדָשׁ!!: יידיש ועזריאל קאופמן · ראה עוד »

עזריאל קרליבך

עזריאל קרליבך (י"ג בחשוון ה'תרס"ט, 7 בנובמבר 1908 – כ"ט בשבט ה'תשט"ז, 11 בפברואר 1956) היה עיתונאי ופובליציסט בתקופת היישוב ובימי ראשית מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ועזריאל קרליבך · ראה עוד »

עזריאל זליג הויזדורף

תמונת עזריאל זליג הויזדורף עם מדליית אביר הממלכה הפרוסית (1898) הרב עזריאל זֶלִיג הוֹיזְדוֹרְף (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: זעליג הויזדארף; תקפ"ו, 1826 – כ"ה בסיון ה'תרס"ה, 1905).

חָדָשׁ!!: יידיש ועזריאל זליג הויזדורף · ראה עוד »

עזריאל הורוויץ

רבי עזריאל הלוי איש הורוויץ (תקי"ז, 1757 - כ"ב בחשוון תקע"ט, 21 בנובמבר 1818) היה רבה של לובלין.

חָדָשׁ!!: יידיש ועזריאל הורוויץ · ראה עוד »

עבר הדני

עבר הדני (אהרן פלדמן; כ"ב בניסן תרנ"ט, 2 באפריל 1899 – כ"ד בניסן תשל"ב, 8 באפריל 1972) היה חלוץ, מומחה לחקלאות, חוקר תולדות היישוב, משורר, מחזאי וסופר עברי ויידי, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: יידיש ועבר הדני · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: יידיש ועברית · ראה עוד »

עברית ישראלית

אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ועברית ישראלית · ראה עוד »

עגלון

עגלון מוביל כרכרה עם שני סוסים בווינה, אוגוסט 2021 עגלון הוא אדם שמקצועו נהיגת עגלה, רכב הנמשך על ידי סוס או פרד המיועד להסעת נוסעים או לנשיאת משא.

חָדָשׁ!!: יידיש ועגלון · ראה עוד »

עגה צה"לית

חייל צה"ל. החייל חובש '''קפלס"ט''' ועוטה '''שכפ"ץ'''. הציוד שנושא החייל '''משופצר''', לכן החייל '''מדוגם''' ומכאן שהחייל ראוי ל'''ח"ח'''. עגה צה"לית היא ניב של השפה העברית הנפוץ בקרב חיילי צה"ל.

חָדָשׁ!!: יידיש ועגה צה"לית · ראה עוד »

עגה חרדית

שנות ה-90 שהייתה נפוצה בשימוש במגזר החרדי במיוחד בציבור דל האמצעים שבו. למגזר החרדי עגה שמונחיה שאובים מהעולם הדתי וההלכה, מביטויים בארמית וביידיש, והם מושפעים ממושגי התרבות החרדית וההווי הישיבתי.

חָדָשׁ!!: יידיש ועגה חרדית · ראה עוד »

עד מאה ועשרים

עד מאה ועשרים היא ברכה יהודית נפוצה, המשמשת בעיקר בימי הולדת.

חָדָשׁ!!: יידיש ועד מאה ועשרים · ראה עוד »

עדנה פרבר

עדנה פרבר (באנגלית: Edna Ferber; 15 באוגוסט 1885 – 16 באפריל 1968) הייתה סופרת ומחזאית יהודייה-אמריקאית.

חָדָשׁ!!: יידיש ועדנה פרבר · ראה עוד »

עדה רפפורט-אלברט

עדה רפפורט-אלברט (באנגלית: Ada Rapoport-Albert; 26 באוקטובר 1945 – 18 ביוני 2020) הייתה חוקרת ישראלית, שהתגוררה בממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: יידיש ועדה רפפורט-אלברט · ראה עוד »

עדי ארד (חזנית)

עדי ארד ארד בהופעה עם מקהלת גיתית עדי ארד (נולדה בכ"ט בטבת תשל"ב, 16 בינואר 1972) היא חזנית אורתודוקסית, זמרת-יוצרת ושחקנית בתיאטרון הבימה.

חָדָשׁ!!: יידיש ועדי ארד (חזנית) · ראה עוד »

עדינה בר-אל

עדינה בר-אל (נולדה בכ"ב באייר תש"ו, 23 במאי 1946) היא סופרת ילדים ונוער, חוקרת ספרות, מבקרת ספרות ומרצה.

חָדָשׁ!!: יידיש ועדינה בר-אל · ראה עוד »

עומר קליין

עומר קליין (נולד ב-15 במאי 1982) הוא פסנתרן ג'אז ישראלי המתגורר בגרמניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ועומר קליין · ראה עוד »

עונת המלפפונים

"עונת המלפפונים" הוא ביטוי ציני הקשור לעולם התקשורת, והוא מתאר עונה בה אין אירועים חדשותיים מרעישים, ואנשי התקשורת נאלצים לשוחח על עניינים שוליים וחסרי ערך סנסציוני.

חָדָשׁ!!: יידיש ועונת המלפפונים · ראה עוד »

עופר

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים ולנשים.

חָדָשׁ!!: יידיש ועופר · ראה עוד »

עושה הנפלאות מלובלין

עושה הנפלאות מלובלין הוא רומן על רקע פולין של סוף המאה התשע-עשרה, פרי עטו של זוכה פרס נובל יצחק בשביס-זינגר.

חָדָשׁ!!: יידיש ועושה הנפלאות מלובלין · ראה עוד »

עולמו של רנו פסקאל

עולמו של רנו פסקאל היא תוכנית קומית ששודרה בערוץ ביפ בשנים 2005–2006.

חָדָשׁ!!: יידיש ועולמו של רנו פסקאל · ראה עוד »

עוזר ורשבסקי

עוזר ורשבסקי (לעיתים וורשאבסקי; בכתיב יידי: וואַרשאַווסקי; 15 באפריל 1898, סוכטשוב – 10 באוקטובר 1944, אושוויץ) היה סופר יידי חשוב, אם כי לא מוכר לקהל הרחב.

חָדָשׁ!!: יידיש ועוזר ורשבסקי · ראה עוד »

עוזי פריידקין

עוזי פריידקין (נולד ב-22 בדצמבר 1950) הוא מילונאי, עורך ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ועוזי פריידקין · ראה עוד »

עוגת ספוג

'''פאן די ספניה''' - עוגת ספוג איטלקית רולדה ביתית עם מילוי פודינג לימון עוגת ספוג (נקראת גם: עוגת תופין, מגרמנית: טורט; ביידיש: לֶקֶך או לעקעך - ראו הסבר בהמשך) היא עוגה בעלת מרקם אוורירי הנובע מהיותה מבוססת על קצף ביצים אשר אל תוכו "מקופלים" שאר מרכיבי העוגה.

חָדָשׁ!!: יידיש ועוגת ספוג · ראה עוד »

עכוז

תרשים חלקי הגב והעכוז האנושי שרירי העכוז והירך של צד ימין במבט אחורי העַכּוּז (ידוע גם כשֵׁת, ישבן, אחוריים, ובסלנג: תחת, טוסיק או טוכעס - ההגייה היידית ל"תחת") הוא הכינוי המקובל לזוג מסות השריר והשומן המהוות את חלקו האחורי של האגן האנושי.

חָדָשׁ!!: יידיש ועכוז · ראה עוד »

עין יעקב (ספר)

עין יעקב הוא חיבור הכולל אסופה ופרשנות למרבית האגדות המצויות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: יידיש ועין יעקב (ספר) · ראה עוד »

עיר היונה

עיר היונה הוא ספר השירה הלירית הרביעי של נתן אלתרמן.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיר היונה · ראה עוד »

עירית דותן

עירית דותן (מימין) בהופעה עם המשוררת חלי אברהם איתן בקיבוץ שמרת. עירית דותן (נולדה ב-20 באוקטובר 1951) היא זמרת ישראלית, התפרסמה בזכות השיר "תנו לנו יד ונלך" שאותו שרה בפסטיבל הזמר והפזמון 1973.

חָדָשׁ!!: יידיש ועירית דותן · ראה עוד »

עירית דותן (אלבום)

עירית דותן הוא אלבום הבכורה של הזמרת הישראלית עירית דותן.

חָדָשׁ!!: יידיש ועירית דותן (אלבום) · ראה עוד »

עיתון העיתונאים

עיתון העיתונאים היה אירוע תרבות דו-שבועי מייסודה של אגודת העיתונאים בתל אביב, שנערך לראשונה ב-1939.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיתון העיתונאים · ראה עוד »

עיתונות מפלגתית בישראל

עיתונים בישראל 1949 העיתונות המפלגתית הייתה האשכול המרכזי של העיתונות הכתובה בישראל בתקופת היישוב ועם קום המדינה, לצד העיתונות העצמאית שהיקפה וחשיבותה הייתה נמוכה.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיתונות מפלגתית בישראל · ראה עוד »

עיתונות נשים

דפי שער של עיתוני נשים עיתונות נשים כוללת עיתונים וכתבי עת שקהל היעד שלהם הוא בעיקר נשים והם מוגדרים במוצהר כעיתוני נשים.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיתונות נשים · ראה עוד »

עיתונות נשים עברית

עיתונות נשים עברית צמחה בארץ ישראל בשנות ה-20 של המאה ה-20 והתפתחה לכתבי עת עצמאיים לנשים ולמדורים בעיתונות הכללית.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיתונות נשים עברית · ראה עוד »

עיתונות עברית

דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיתונות עברית · ראה עוד »

עיתונות ציונית ברומניה

העיתונות הציונית ברומניה הייתה אחד הענפים של העיתונות היהודית ברומניה, ענף שהופיע ברומניה לראשונה בשנת 1897, בעקבות הקונגרס הציוני העולמי הראשון.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיתונות ציונית ברומניה · ראה עוד »

עיתונות חרדית

ממוזער עיתונות חרדית היא עיתונים, כתבי עת ואתרי חדשות המיועדים לציבורים חרדיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיתונות חרדית · ראה עוד »

עיתונות יהודית היסטורית

אתר עיתונות יהודית היסטורית הוא מאגר מקוון של עיתונים וכתבי עת היסטוריים מהעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיתונות יהודית היסטורית · ראה עוד »

עילוי נשמה

נוסח תפילת יזכור בעברית וביידיש עילוי נשמה ביהדות היא האמונה שנשמות המתים יכולות לעלות ממקומם הנוכחי במרומים למקום גבוה ונאצל יותר.

חָדָשׁ!!: יידיש ועילוי נשמה · ראה עוד »

עידן אלתרמן

עידן אלתרמן (נולד ב-3 באוקטובר 1971) הוא קומיקאי, שחקן, סטנדאפיסט ומוזיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ועידן אלתרמן · ראה עוד »

עיירתי בלז

עיירתי בֶּלז (במקור ביידיש: מיַין שטעטעלע בעלז; בתרגום הפולני: Miasteczko Bełz) הוא פזמון יידי מפורסם משנות ה-30 המבטא יחס נוסטלגי לחיים היהודיים בעיירה בלץ (באלטי) שבבסרביה (לעיתים קרובות מיוחס הפזמון בטעות לעיירה בלז שבאוקראינה) בצורת געגועים כלליים לבית הילדות ולתמימות הנעורים.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיירתי בלז · ראה עוד »

פארפל

פֿאַרפֿל (בריבוי: פֿאַרפֿלעך, פרפלך; מיידיש, דרך גרמנית תיכונית גבוהה: Varveln – אטריות) הוא מאכל של פתיתים קטנים, הנפוץ בעיקר במטבח היהודי האשכנזי-מזרח-אירופי.

חָדָשׁ!!: יידיש ופארפל · ראה עוד »

פאלם טרי

פאלם טרי (באנגלית: Palm Tree) היא עיירה במדינת ניו יורק שבארצות הברית, כ-70 קילומטרים צפונית-מערבית לעיר ניו יורק.

חָדָשׁ!!: יידיש ופאלם טרי · ראה עוד »

פאלקס שטימע

לוגו כתב העת מסיבה לציון 40 שנה לקיום העיתון היידי פאלקס שטימע (קול העם) בפולין. פֿאָלקס שטימע (עברית: קול העם; פולנית: Głos Ludu) היה עיתון יהודי שיצא לאור בפולין בשפת היידיש במעל ל- 5,000 עותקים.

חָדָשׁ!!: יידיש ופאלקס שטימע · ראה עוד »

פאלקסצייטונג

פאלקסצייטונג היה הביטאון הרשמי של הבונד, שיצא לאור ביידיש בוורשה, בתקופת הרפובליקה הפולנית השנייה, בין 25 בנובמבר 1921 ל־22 בספטמבר 1939 ולאחר מכן בין פברואר 1946 לינואר 1949.

חָדָשׁ!!: יידיש ופאלקסצייטונג · ראה עוד »

פאלקור

פָּאלקוֹר (לעיתים נכתב פלקור; מאנגלית: Palcor, ראשי תיבות של Palestine Correspondence או Palestine Correspondence Agency, סוכנות הידיעות של פלשתינה/ארץ ישראל) הייתה סוכנות ידיעות של הסוכנות היהודית שפעלה בירושלים בתקופת המנדט הבריטי, מדצמבר 1934 ועד אוקטובר 1948 (מעט אחרי קום מדינת ישראל), במטרה לספק ידיעות לעיתונות היהודית בעולם ובארץ בהתאם להשקפת הסוכנות היהודית ומפא"י.

חָדָשׁ!!: יידיש ופאלקור · ראה עוד »

פאבולוץ'

פאבולוץ' (באוקראינית: Паволоч; ביידיש: פאַוואָלאָטשׁ) היא עיירה היושבת על מפגש הנהרות רוסטביציה ופבולוצ'קה במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, כ- 50 ק"מ מברדיצ'ב וכ- 110 ק"מ מקייב.

חָדָשׁ!!: יידיש ופאבולוץ' · ראה עוד »

פאול צלאן

פאול צֵלָאן (כך על פי ההגייה בגרמנית; ברומנית נהגה "צ'לאן" ובצרפתית "סלאן"; Paul Celan; 23 בנובמבר 1920 – ככל הנראה 20 באפריל 1970) הוא שם העט של פאול אַנצֶ'ל, משורר ומתרגם יהודי יליד צ'רנוביץ (אז בממלכת רומניה וכיום באוקראינה), שכתב בעיקר בשפה הגרמנית.

חָדָשׁ!!: יידיש ופאול צלאן · ראה עוד »

פאול קוסלה

פאול קוֹסלָה (שמולוביץ') (ברומנית: Paul Kosla; 1922 – 15 ביוני 2004) היה מנצח, פסנתרן, מלחין, מעבד ומורה ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ופאול קוסלה · ראה עוד »

פאול וקסלר

פאול וקסלר (Paul Wexler; נולד ב-6 בנובמבר 1938) הוא בלשן ישראלי יליד ארצות הברית, פרופסור אמריטוס לבלשנות באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יידיש ופאול וקסלר · ראה עוד »

פאולו גורין

אדיס דה פיליפ ופאולו גורין באופרה העממית בהצגה "לה טראוויאטה", 1945 פאולו גורין ראשון משמאל בהצגה "מנון" באופרה הישראלית 1948 פאולו (פנחס) גורין (בלועזית: Paulo Gorin;; 19 באפריל 1916 – 1 באפריל 1992) היה זמר בריטון אופראי וחזן.

חָדָשׁ!!: יידיש ופאולו גורין · ראה עוד »

פנאיט איסטרטי

רומן רולן, הסופר הצרפתי שהמריץ את איסטרטי לכתיבה ספרותית וכתב את ההקדמה של קירה קירלינה פָּנָאיט איסְטְרָטי (בצרפתית: Panaït Istrati; ברומנית: Panait Istrati; 10 באוגוסט 1884 – 16 באפריל 1935) היה סופר, עורך עיתון, עיתונאי ופובליציסט יליד רומניה, שעל אף נדודיו שמר על זיקה משמעותית למולדתו.

חָדָשׁ!!: יידיש ופנאיט איסטרטי · ראה עוד »

פנסיון פראכט

פנסיון פראכט הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 2014 בבימויה של תמר ירום, עם צחי גראד, מיכאלה עשת וולדימיר פרידמן בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ופנסיון פראכט · ראה עוד »

פנקס הקהילות

פנקס הקהילות: אנציקלופדיה של היישובים היהודיים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה היא אנציקלופדיה להנצחת הקהילות היהודיות שחרבו בשואה, אשר יוצאת לאור בהוצאת יד ושם בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ופנקס הקהילות · ראה עוד »

פנחס (פבלו) ארליך

פנחס (פבלו) ארליך (ביידיש: פינחס ערליך; בספרדית: Pablo (Pinchas) Erlich; תרע"ז 1917, טומשוב-לובלסקי, פולין – ט' בניסן תשס"א, 2 באפריל 2001, רחובות) היה מחנך ומחבר ספרי לימוד, סופר ועורך יידיש בארגנטינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופנחס (פבלו) ארליך · ראה עוד »

פנחס מינקובסקי

פנחס מינקובסקי (1859–1924) היה חזן ומלחין יהודי יליד אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופנחס מינקובסקי · ראה עוד »

פנחס מיכאל גרויסלייט

הרב פנחס מיכאל גרויסלייט (תקס"ח, 1808 בערך-ליל י"ז באדר תר"ן, 8 או 9 במרץ 1890) היה הרב של אנטופול במחוז ברסט ברוסיה הלבנה ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: יידיש ופנחס מיכאל גרויסלייט · ראה עוד »

פנחס אליהו רוטנברג

הרב פנחס אליהו רוטנברג מפילץ (נכתב ביידיש ראטענבערג, היה מכונה רבי פינטשע), (תק"פ - תרס"ג) היה רבה של פילץ, שבפולין, אחיינו של מייסד חסידות גור, רבי יצחק מאיר אלתר.

חָדָשׁ!!: יידיש ופנחס אליהו רוטנברג · ראה עוד »

פנחס אליהו הורביץ

ר' פנחס אליהו הורביץ (ב' באייר ה'תקכ"ה, 23 באפריל 1765, לבוב - י"ט בניסן ה'תקפ"א, 21 באפריל 1821, קרקוב) היה רב, מקובל ומחבר ספרים שהתפרסם בזכות ספרו התורני ספר הברית השלם הכולל "כל החכמות והידיעות אשר מעולם", ותוכו רצוף חידושי תורה, מוסר השכל וחכמת האמת, שהפך את מחברו לרב מוכר בקרב הקהילה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופנחס אליהו הורביץ · ראה עוד »

פנחס ספיר

פִּנְחָס סַפִּיר (קוֹזְלוֹבְסקי) (15 באוקטובר 1906 – 12 באוגוסט 1975) היה פוליטיקאי ישראלי, שר האוצר השלישי של ישראל, מהבולטים בפוליטיקה הישראלית ברבע השלישי של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ופנחס ספיר · ראה עוד »

פנחס קנטורוביץ

פנחס קנטורוביץ (ביידיש: קאנטאראוויטש; לעיתים קאנטאראוויץ; הושענא רבה תרכ"ז, 10 בספטמבר 1866 – ח' בכסלו תרפ"ח, 1 בדצמבר 1927) היה מחבר ספרי מדע פופולרי וספרי לימוד, מו"ל ומוכר ספרים יהודי ורשאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ופנחס קנטורוביץ · ראה עוד »

פנחס רוטנברג

פנחס (פיוטר) רוטנברג (י"ב בשבט תרל"ט, 5 בפברואר 1879 – י"ד בטבת תש"ב, 3 בינואר 1942) היה מהפכן יהודי-רוסי, חבר המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית הרוסית, ממנהיגי היישוב העברי וחלוץ התעשייה המודרנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ופנחס רוטנברג · ראה עוד »

פנחס חורגין

פנחס חוּרגין (באנגלית: Pinkhos Churgin; כ"ה בחשוון תרנ"ה - ו' בכסלו תשי"ח; נובמבר 1894 – 28 בנובמבר 1957) היה פרופסור להיסטוריה וספרות יהודית, נשיא תנועת "המזרחי" בארצות הברית, דקאן ישיבה יוניברסיטי בניו יורק, מייסדה ונשיאהּ הראשון של אוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: יידיש ופנחס חורגין · ראה עוד »

פנחס ברייער

הרב אברהם פנחס ברייער הוא איש חינוך ומלחין חרדי-חסידי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ופנחס ברייער · ראה עוד »

פנחס ביזברג

פנחס בִּיזְבֶּרג (בכתיב יידי: ביזבערג; בספרדית: Pedro (Pinjas) Bizberg; 20 ביולי 1898 – 1970) היה סופר יידיש, מבקר ספרות ועורך.

חָדָשׁ!!: יידיש ופנחס ביזברג · ראה עוד »

פנחס ביכלר

פִּנְחָס אֶלִיעֶזֶר בִּּיכְלֶר (נולד ב-11 במרץ 1986, ל' באדר א' תשמ"ו) הוא זמר, מלחין, מעבד ומנצח חסידי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ופנחס ביכלר · ראה עוד »

פנחס גרייבסקי

פנחס גרייבסקי פנחס מרדכי גְרָיֶיבְסקי (לעיתים נכתב גראייבסקי; בכתיב יידי: גראיעווסקי; 13 במרץ 1873, י"ד באדר תרל"ג - 12 במרץ 1941, י"ג באדר תש"א) היה סופר ומתעד חיי היהודים בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ופנחס גרייבסקי · ראה עוד »

פנחס דשבסקי

פנחס ס' דָשֶׁבְסקי (בכתיב יידי: דאשעווסקי; ברוסית: Пинхас Израилевич Дашевский; 1879 – 1934?) היה סטודנט יהודי-רוסי ופעיל ציוני, שביצע ניסיון התנקשות בחייו של אחד המסיתים העיקריים לפוגרום קישינב.

חָדָשׁ!!: יידיש ופנחס דשבסקי · ראה עוד »

פנדליס

פנדליס (בליטאית:, ביידיש: פונידל או פאָנעדעל) היא עיירה בצפון ליטא, אשר ממוקמת כ–26 קילומטרים מערבה מהעיירה רוקישקיס, בכביש לבירז' שבמחוז פוניבז'.

חָדָשׁ!!: יידיש ופנדליס · ראה עוד »

פנינה קז

פנינה מועד קז (נולדה ב-1938) היא סופרת ישראלית ילידת בלגיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופנינה קז · ראה עוד »

פנינה היילפרין

פנינה היילפרין, 1951 משפחת הילפרין, מימין לשמאל. יושבים: האם פנינה הלפרין, האח עוזי אורנן, והאב יחיאל הלפרין. עומדים: דבורה אשת יונתן, יונתן רטוש, האחות מירי דור פנינה היילפרין - (נקראה גם פנינה הלפרין; 1886, ורשה - 1980, רמת-גן) הייתה אחת מראשוני הגננות העבריות בגולה ובארץ ישראל, משוררת ומתרגמת של שירי ילדים.

חָדָשׁ!!: יידיש ופנינה היילפרין · ראה עוד »

פסטאווי

פסטאווי (בבלארוסית: Паставы; בפולנית: Postawy, פוסטאווי; ביידיש: פּאָסטאָוו) היא עיר בבלארוס, כ-180 ק"מ מצפון למינסק, על גבול ליטא, ועל קו מסילת הרכבת ויטבסק-וילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופסטאווי · ראה עוד »

פסטרמה

פרוסות פסטרמה פָּסְטרַמָה היא מוצר בשר מעושן, המוגש קר או חם ופרוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ופסטרמה · ראה עוד »

פסח קפלן

פסח קפלן (בכתיב יידי: קאפּלאן; 1870 – 1943) היה סופר, מתרגם ועיתונאי עברי ויידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ופסח קפלן · ראה עוד »

פסח בורשטיין (איש ציבור)

בורשטיין מדבר בפגישה של משלחת UIRD עם עיתונאים, מרץ 1963 פסח בורשטיין (3 באוקטובר 1909 – 8 באוקטובר 1977) היה איש ציבור ישראלי, פעיל מרכזי בארגונים של ניצולי השואה, יושב ראש הארגון הארצי של אסירי הנאצים לשעבר, חבר ועד הארגונים של שרידי השואה, יושב ראש המועצה של הארגון העולמי של לוחמים יהודים, פרטיזנים ואסירי המחנות, חבר הנהלת יד ושם, סגן יו"ר UIRD (איחוד בינלאומי של תנועות המרי והמגורשים).

חָדָשׁ!!: יידיש ופסח בורשטיין (איש ציבור) · ראה עוד »

פסח בורשטיין (שחקן)

פסח (פול) בּוּרשטיין (בכתב יידי: פסחקע בורשטיין; באנגלית: Pesach Burstein; 15 באפריל 1896 – 6 באפריל 1986) היה שחקן, קומיקאי, זמר, במאי ומנהל תיאטרון יידיש אמריקאי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ופסח בורשטיין (שחקן) · ראה עוד »

פסווליס

פסווליס (בליטאית:; בפולנית: Poswol, פוסבול; ביידיש: פּאָסװאָל) היא בירת מחוז המשנה פסווליס במחוז פוניבז' בצפון ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ופסווליס · ראה עוד »

פסווליס (מחוז משנה)

פסווליס (בליטאית: Pasvalio rajono savivaldybė; בפולנית: Pozwoł; ביידיש: פאסוועלע; בעברית פוסוול ולעיתים: פוסבילה, או פסווילה) הוא אחד מ-60 מחוזות משנה של ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ופסווליס (מחוז משנה) · ראה עוד »

פסוי קורולנקו

פסוי גלקטינוביץ' קורולנקו (ברוסית: Псой Галактионович Короленко; תעתיק לטיני: Psoy Galaktionovich Korolenko; יליד 1967) הוא שם הבמה של הפזמונאי, הזמר, וחוקר הספרות היהודי־רוסי פאבל אדוארדוביץ' ליאון. קורולנקו ידוע בסגנונו הייחודי, הכולל קשת רחבה של רמיזות תרבותיות וציטוטים מוזיקליים ממגוון מסורות ושפות מחד, ושימוש בגסויות ובהופעה אינפנטלית מכוונת מאידך.

חָדָשׁ!!: יידיש ופסוי קורולנקו · ראה עוד »

פצ'ניז'ין

פצ'ניז'ין (באוקראינית: Печеніжин; בפולנית: Peczeniżyn; ביידיש: פעטשיניזשין) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה, כ-11 ק"מ מערבית לקולומיאה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופצ'ניז'ין · ראה עוד »

פרמישלן

פרמישלן (מיידיש פרעמישלאן; באוקראינית Перемишляни, פֶּרֶמִישְלַאנִי; בפולנית: Przemyślany, פְּשֶמִישְלַאנִי) היא עיר במחוז לבוב שבאוקראינה (לשעבר בגליציה), השוכנת בגבעות פודוליה, כ-46 ק"מ דרום-מזרחית ללבוב לכוון טרנופול.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרמישלן · ראה עוד »

פראמפול

פראמפול (בפולנית: Frampol; ביידיש: פּראַמפּאָל) היא עיירה במחוז בילגוריי שבפרובינציית לובלין בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופראמפול · ראה עוד »

פראונקירכן

פראונקירכן (בגרמנית: Frauenkirchen, בהונגרית: Boldogasszony) היא עיר במחוז נויזידל אם זה (Neusiedl am See), במדינה הפדרלית בורגנלנד ברפובליקת אוסטריה, השוכנת דרומית מזרחית לווינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופראונקירכן · ראה עוד »

פראייר

פראייר היא מילת סלנג ישראלי המתארת אדם שמאפשר את ניצולו בידי אחרים.

חָדָשׁ!!: יידיש ופראייר · ראה עוד »

פרנץ קפקא

פרנץ קפקא (בגרמנית: Franz Kafka, שם יהודי: אנשיל; 3 ביולי 1883 – 3 ביוני 1924) היה סופר יהודי יליד פראג שכתב בשפה הגרמנית ונחשב לאחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרנץ קפקא · ראה עוד »

פרנקים (כינוי)

פרנקים או פרנג'ים, הוא כינוי לאירופאים הנפוץ בשפות, תרבויות ואזורים שונים.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרנקים (כינוי) · ראה עוד »

פרנו

רישום של העיר משנת 1554 תצלום אווירי של אזור מרכז העיר המגדל האדום שער טאלין כנסיית קטרינה הקדושה כנסיית אליזבט בניין הספא וילה אמנדה אולם הקוצרטים של פרנו רחוב במרכז ההיסטורי של פרנו פרנו (באסטונית: Pärnu, בגרמנית: Pernau, ברוסית: Пярну) היא העיר החמישית בגודלה באסטוניה והיא עיר נמל.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרנו · ראה עוד »

פרס מנדלי מוכר ספרים

פרס מנדלי מוכר ספרים הוא פרס בתחום הספרות היידית המוענק על ידי עיריית תל אביב-יפו ליוצרים בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרס מנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »

פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש

פרס איציק מַאנגֶר ליצירה ספרותית ביידיש (בכתיב יידי: איציק מאַנגער פּרײַז פֿאַר ליטעראַטור־שאַפֿונג אין ײִדיש) הוא פרס ספרותי ליוצרים ביידיש שנוסד ב-31 באוקטובר 1968, עוד בחייו של איציק מאנגר (חודשים ספורים לפני מותו), וחולק משנת 1969 ועד 1999.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש · ראה עוד »

פרס נובל לספרות

פרס נובל לספרות מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לסופר, שיצר את "היצירה יוצאת הדופן ביותר בעלת נטייה אידיאליסטית" (the most outstanding work of an idealistic tendency).

חָדָשׁ!!: יידיש ופרס נובל לספרות · ראה עוד »

פרס ראש הממשלה ליצירה ספרותית ביידיש

פרס ראש הממשלה ליצירה ספרותית ביידיש (ביידיש: פרייז פון ראש הממשלה פאר ליטערארישער שאפונג אין יידיש) הוא פרס ספרותי ישראלי ליצירה ביידיש שחולק החל בשנת 1973.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרס ראש הממשלה ליצירה ספרותית ביידיש · ראה עוד »

פרס לנדאו

פרסי מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ומחקר על-שם לנדאו מוענקים מדי שנה, החל משנת 1970, בתחומי האמנות, המחקר והמדע בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרס לנדאו · ראה עוד »

פרענומעראנטן

פרענומעראַנטן (בעברית: חותמים-מראש; באנגלית: Pre-subscribers) משמעה ביידיש רשימה בתחילתה או בסופה של מהדורה ראשונה של ספר קודש המכילה את שמות המזמינים מראש את החיבור בטרם יצא לאור, אשר השלישו את תמורתו מראש ובכך סייעו להופעתו.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרענומעראנטן · ראה עוד »

פרעות קישינב

ראשי יהדות קישינב בהלווית ספרי התורה שנשרפו באירועי פרעות קישנב פרעות קישינב (ביידיש: קישינעווער שחיטה או קישנעווער פאגראם) היו פרעות נגד יהודי קישינב בעיר זו שבבסרביה (אז חלק מהאימפריה הרוסית, כיום במולדובה) שהתרחשו בפסחא 1903 בסוף חג הפסח ה'תרס"ג ונמשכו שלשה ימים.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרעות קישינב · ראה עוד »

פרעות יאשי

טבלת זיכרון בבית הקברות ביאשי לנרצחי הפוגרום פרעות יאשי ("פוגרום יאשי", ברומנית: Pogromul de la Iaşi, ביידיש: יאס; בעברית מופיעים לעיתים גם התעתיקים יאסי ויאש) היו פוגרומים שהתרחשו בעיר יאשי שברומניה בימים האחרונים של יוני 1941.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרעות יאשי · ראה עוד »

פרפיאנוב

פרפיאנוב (בבלארוסית: Параф’янава, פרפיאנבה; בפולנית: Parafianowo, פרפיאנובו; ביידיש: פאראפיאנאוו) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרפיאנוב · ראה עוד »

פרץ מרקיש

מימין לשמאל: ישראל יהושע זינגר, מלך ראוויטש, פרץ מרקיש, אורי צבי גרינברג, פרץ הירשביין ומנדל אלקין, ב-1922 פרץ מַרְקִיש (בכתיב יידיש: פּערעצ (גם: פּערעץ, פּרץ) מאַרקיש; בכתב רוסי: Перец Давидович Маркиш; 7 בדצמבר 1895, פּוֹלוֹנוֹיֶה, פלך ווהלין, האימפריה הרוסית – הוצא להורג ב-12 באוגוסט 1952 במוסקבה עם קבוצת הרוגי המלכות בברית המועצות) היה משורר, מחזאי וסופר יידי, מבכירי המשוררים היהודים בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרץ מרקיש · ראה עוד »

פרץ אופוצ'ינסקי

פרץ אופוצ'ינסקי (בפולנית: Perec Opoczyński; כ"ד בתשרי ה'תרנ"ג, 15 באוקטובר 1892 - טבת או שבט ה'תש"ג, ינואר 1943) היה סופר, משורר ומתרגם יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרץ אופוצ'ינסקי · ראה עוד »

פרץ סמולנסקין

פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".

חָדָשׁ!!: יידיש ופרץ סמולנסקין · ראה עוד »

פרץ הירשביין

מימין לשמאל: ישראל יהושע זינגר, מלך ראוויטש, פרץ מרקיש, אורי צבי גרינברג, פרץ הירשביין ומנדל אלקין, ב-1922 "הבימה" מציגה את "ילדי השדה" של הירשביין, 1935 פרץ הירשביין (7 בנובמבר 1880 – 16 באוגוסט 1948) היה משורר מחזאי וסופר יידיש, מן היוצרים הידועים ביידיש, ומן הפוריים שביניהם.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרץ הירשביין · ראה עוד »

פרץ ויירניק

פרץ (פיטר) ויֶירניק (בכתיב יידי: וויערניק; באנגלית: Peter Wiernik; 6 במרץ 1865, וילנה – 12 בפברואר 1936, ברוקלין, ניו יורק) היה עיתונאי ומסאי יידי אמריקאי, עורך היומון היידי הניו יורקי החשוב "מאָרגען זשורנאל" (מוֹרגֶן ז'ורנל) מהיווסדו ועד מותו.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרץ ויירניק · ראה עוד »

פרץ-דרור בנאי

פרץ-דרור בנאי (נולד ב-1947) הוא משורר ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרץ-דרור בנאי · ראה עוד »

פרצ'ב

פַּרְצֶ'ב (בפולנית: Parczew; ביידיש: פּאַרטשעוו, פארצווא, פארציווא; ברוסית: Парчев) היא עיירה בחבל לובלין, במזרח פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרצ'ב · ראה עוד »

פרשת הרצח בחולות תל נוף

יעקב צוואנגרתמונה להחלפה פרשת הרצח בחולות תל נוף בשנת 1937 לוותה בתאוריית קשר ומשפט סנסציוני שהסעיר את היישוב בארץ ישראל, זכתה לסיקור נרחב בעיתוני ארץ ישראל, ואף להדים בעיתונות העולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרשת הרצח בחולות תל נוף · ראה עוד »

פרחה

פְרֵחָה הוא כינוי גנאי בסלנג הישראלי לתיאור אישה המונית, קלת דעת, גסה ולעיתים אף בריונית, המוכר במיוחד כתיאור משפיל של נשים מזרחיות.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרחה · ראה עוד »

פרחים באמנות

3.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרחים באמנות · ראה עוד »

פרדקין

פְרָדקין (באנגלית: Fradkin; ברוסית: Фрадкин) הוא שם משפחה יהודי שמוצאו ממזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרדקין · ראה עוד »

פרומקה פלוטניצקה

פרומקָה פלוטניצקה (לעיתים: פלוטניצקי) (11 בנובמבר 1914, פלוטניצה - 3 באוגוסט 1943, בנדין), מראשי המחתרת החלוצית בפולין, הייתה בתקופת השואה חברת הנהגת "דרור" והארגון היהודי הלוחם.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרומקה פלוטניצקה · ראה עוד »

פרום (יידיש)

ברסלב ממאה שערים, ירושלים, 2011 פְרוּם (יידיש) היא מילה המתארת דבקות דתית יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרום (יידיש) · ראה עוד »

פרוסיה

סמל ממלכת פרוסיה משנת 1701 פְּרוּסְיָה (בגרמנית: Preußen, ביידיש: פּרײַסן) הייתה מדינה היסטורית ששכנה בשטחי צפון גרמניה של היום, ובשטחים שהיום מהווים את צפון ומרכז פולין, צ'כיה, דנמרק, בלגיה במערב, וליטא במזרח, עד גבול האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרוסיה · ראה עוד »

פרושקוב

פרושקוב (בפולנית:; ביידיש: פּרושקאָוו) היא בירת מחוז פרושקוב בפרובינציית מזוביה שבפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרושקוב · ראה עוד »

פרושוביצה

פְּרוֹשׁוֹבִיצָה (בפולנית: Proszowice; ביידיש: פראשעוויץ) היא עיירת מחוז בפרובינציית פולין קטן שבפולין, כ-25 ק"מ צפונית מזרחית לקרקוב ועל גדת נהר שרניאבה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרושוביצה · ראה עוד »

פרוז'ני

פרוז'ני או פרוז'נה (בבלארוסית ורוסית: Пружаны, בפולנית: Prużana, ביידיש: פרוזשענע), היא עיר במחוז ברסט, בבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרוז'ני · ראה עוד »

פרוביז'נה

פרוביז'נה (באוקראינית: Пробіжна; בפולנית: Probużna, פרובוז'נה; ביידיש: פראבוזשנע) היא עיירה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרוביז'נה · ראה עוד »

פרווה (כשרות)

סיר צבאי מסומן "סתם" - לציון תבשיל פרווה (מבצע חורב) פַּרְוֶה (ביידיש: פאַרעווע, פאַרעוו), סתמי או כשר למאכלי בשר או חלב, הוא מונח בתחום הכשרות שמשמעו לא חלבי ולא בשרי, כלומר - מאכל או משקה שאינו מכיל רכיבים שמקורם בגוף בהמה, חיה או עוף, ובמקביל אינו מכיל חלב ומוצריו.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרווה (כשרות) · ראה עוד »

פרויקט רילקס עם אברהם פריד

רילקס הם שני אלבומי גרסאות כיסוי של הזמר החסידי אברהם פריד.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרויקט רילקס עם אברהם פריד · ראה עוד »

פרויקט בן-יהודה

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »

פרויליך

פרייליך הוא שם משפחה יהודי-גרמני, שמקורו מגרמנית (פרוליך; Fröhlich) ומשמעותו: שמח, מאושר או עליז.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרויליך · ראה עוד »

פרויד (פירושונים)

פְרוֹיד (Freud) הוא שם משפחה יהודי־אשכנזי, השם הוא וריאציה של המילה (והשם) ביידיש פריידה שמשמעותה ביידיש היא שמחה או אושר.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרויד (פירושונים) · ראה עוד »

פרימארגן

פרימאָרגן היה עיתון יידי שיצא לאור בריגה בין 17 בינואר 1926 ל-15 במאי 1934.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרימארגן · ראה עוד »

פריאסלאב

פריאסלאב (באוקראינית: Переяслав, עד 2019 נקראה פריאסלאב-חמלניצקי (Переяслав-Хмельницький)) היא עיר עתיקה במחוז קייב במרכז אוקראינה הממוקם במקום חיבור הנהרות אלטה (Альта) וטרוביז' (Трубі́ж) כ-95 ק"מ דרומית לקייב.

חָדָשׁ!!: יידיש ופריאסלאב · ראה עוד »

פרינאי

פרינאי (ביידיש: פרען) היא עיר במחוז משנה פרינאי שבליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרינאי · ראה עוד »

פרישטאק

פרישטאק (בפולנית: Frysztak; ביידיש: פרישטיק או פריסטיק) הוא כפר במחוז סטז'יז'וב שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרישטאק · ראה עוד »

פריבוז'ני (ווזנסנסק)

פריבוז'ני (אוקראינית: Прибужа́ни; לשעבר: קאנטקוזנקה (Кантакузенка), וגם: קאנטאקוזובקה (Kantakuzovka); בכתיב יידי מופיע גם בשמות: קונטיקוזיבא, קונטיקוזבא, קנטיקוזיבא) הוא כפר באוקראינה, בראיון במחוז ניקולייב.

חָדָשׁ!!: יידיש ופריבוז'ני (ווזנסנסק) · ראה עוד »

פרידמן

פרידמן (ביידיש; פרידמאן או פריעדמאן, בגרמנית: Friedmann; נכתב גם Friedman, Freedman, Frydman, Friedemann, Fridman) הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי נפוץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרידמן · ראה עוד »

פריינד

פריינד (פֿרײַנד) פירושו ביידיש ידיד.

חָדָשׁ!!: יידיש ופריינד · ראה עוד »

פרייע ארבעטער שטימע

פרייע ארבעטער שטימע (פֿרייע אַרבעטער שטימע) (יידיש: קול הפועל החופשי) (1890–1977) היה כתב עת אמריקאי, כתב העת האנרכיסטי הוותיק ביותר ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרייע ארבעטער שטימע · ראה עוד »

פרייליך

פרייליך הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי, שמקורו מיידיש (פֿריילעך) ומשמעותו: שמח, מאושר או עליז.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרייליך · ראה עוד »

פשמישל

פְּשֶׁמִישְׁל (בפולנית: Przemyśl, ביידיש: פשעמישל ובכתבים הרבניים: פרעמיסלא) היא עיר בדרום-מזרח פולין, בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: יידיש ופשמישל · ראה עוד »

פשאסניש

פשאסניש (בפולנית: Przasnysz; ביידיש: פרושניץ) היא עיר מחוז קטנה בפרובינציית מזוביה שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופשאסניש · ראה עוד »

פשקוויל

חרדי קורא פשקוויל במאה שערים (2006) פסל ה"פסקוינו" ברומא פשקוויל של נטורי קרתא המגנה את חברי הקהילה שטסו לאיראן פַּשְׂקֶוויל (נכתב גם: פסקוויל; בכתיב יידי: פּאַשקעוויל) הוא כרזת קיר או כרוז ברחוב החרדי הנושאים מסר לוחמני כלפי רעיון או אדם כלשהו.

חָדָשׁ!!: יידיש ופשקוויל · ראה עוד »

פשבורסק

פשבורסק (בפולנית: Przeworsk; ביידיש: פּרשעוואָרסק) היא עיר מחוז קטנה בפרובינציית פודקרפצקיה שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופשבורסק · ראה עוד »

פשיסחה

פְּשִיסְחָה (גם: פשיסחא או פרשיסחא; ביידיש: פשיסכע; בפולנית: Przysucha; ברוסית: Пшисуха - שני האחרונים מבוטאים "פְּשִׁיסוּחַה") היא עיירה (בעברה שטעטל) בפרובינציית מָזוֹבְיַה שבפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ופשיסחה · ראה עוד »

פתחו את השער

מעטפת הספר בהוצאתו הראשונה, 1945. איורים: תרצה טנאי פתחו את השער: שירי ילדים - הוא אחד מספרי הילדים הידועים של המשוררת היהודייה קדיה מולודובסקי, שחיברה אותם במקור ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ופתחו את השער · ראה עוד »

פלך (בית ספר)

פלך הוא רשת של בתי ספר תיכוניים תורניים־ניסויים לנערות בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ופלך (בית ספר) · ראה עוד »

פלך צ'רניגוב

פלך צ'רניגוב (ברוסית: Черниговская губерния, צ'רניגובסקאיה גוברניה. לעיתים: הגוברנמנט של צ'רניגוב) היה גוברנייה באימפריה הרוסית שבירתה העיר צ'רניגוב (כיום צ'רניהיב שבאוקראינה).

חָדָשׁ!!: יידיש ופלך צ'רניגוב · ראה עוד »

פלך קורלנד

פלך קורלנד הייתה גוברנייה באימפריה הרוסית, ובירתה הייתה העיר מיטבה (היום ילגבה שבלטביה).

חָדָשׁ!!: יידיש ופלך קורלנד · ראה עוד »

פלא יועץ

פלא יועץ, הוא ספר מוסר, המכיל עצות להנהגות בכל תחומי החיים, שנכתב על ידי רבי אליעזר פאפו, ונדפס לראשונה בקושטנדינא בשנת 1824, ולאחר מכן חזר והודפס בעוד 16 מהדורות.

חָדָשׁ!!: יידיש ופלא יועץ · ראה עוד »

פלאנגה

פלאנגה (בליטאית: Palanga, ביידיש: פּאַלאָנגע) היא עיר קיט השוכנת במערב ליטא לחוף הים הבלטי.

חָדָשׁ!!: יידיש ופלאנגה · ראה עוד »

פלניצה

פלניצה (בפולנית: Falenica; ביידיש: פֿאַלעניץ) היא שכונה ברובע ואוור שבוורשה, בירת פולין, אשר היוותה עד שנת 1951 יישוב עצמאי, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופלניצה · ראה עוד »

פלסט

פלסֶט (מאיטלקית: Falsetto (פלסטו), צורה מוקטנת של falso, מזויף; מכונה בקרב דוברי העברית גם "פלצט" או "פלצטו") הוא מונח המתייחס לרגיסטר (משלב) בתדירות מעט גבוהה מהרגיסטר המודאלי, וחופפת אליו באוקטבה אחת בקירוב.

חָדָשׁ!!: יידיש ופלסט · ראה עוד »

פלעצל

מאפייה יהודית בשכונה ב-1895 מסעדת "ג'ו גולדנבר", שנסגרה ב-2005 הפלעצל (צרפתית: Le Pletzl; מילולית: "מקום קטן") הוא האזור (הגטו) היהודי ששוכן במארה ברובע הרביעי של פריז, צרפת.

חָדָשׁ!!: יידיש ופלעצל · ראה עוד »

פלק הלפרין

פָלְק הלפרין (הילפרין) (בכתיב יידי: פאַלק היילפערין; 1876, ניאסוויז', רוסיה (רוסיה הלבנה) – 6 במרץ 1945, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה מחנך, סופר יידיש, מחזאי, סופר עברי, מתרגם ליידיש ולעברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ופלק הלפרין · ראה עוד »

פלשצ'ניצי

פלשצ'ניצי או פלשצניץ (בבלארוסית: Плешчаніцы; ברוסית: Плещеницы; בפולנית: Pleszczenice, פלשצ'ניצה) היא עיירה במחוז מינסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ופלשצ'ניצי · ראה עוד »

פלשטין

פֶלשְׁטִין (באוקראינית: Скелівка - סקליבקה; בפולנית: Felsztyn, ביידיש: פעלשטין) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בסמוך לגבול עם פולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופלשטין · ראה עוד »

פלונגה

אנדרטה לזכר יהודי פּלוּנגֶה שנספו בשואה, בבית העלמין הדרום פּלוּנגֶה (בליטאית: Plungė; ביידיש: פלונגיאן) היא עיר בליטא במחוז טלז, בת כ־17,500 תושבים.

חָדָשׁ!!: יידיש ופלונגה · ראה עוד »

פלונגה (מחוז משנה)

פלונגה (בליטאית: Plungės rajono savivaldybė; ביידיש ובעברית: פלונגיאן) הוא אחד מ-60 מחוזות משנה של ליטא, השוכן בצפון המדינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופלונגה (מחוז משנה) · ראה עוד »

פלודן

פְלוֹדְנִי (בהונגרית: Flódni) או (ביידיש: פְלוּדֶן) היא עוגת שכבות מסורתית לחג פורים וגם לחנוכה מהמטבח היהודי-הונגרי והמזרח אירופי, שמקורה לא ידוע, ייתכן בגליציה, ומשם הגיע המתכון להונגריה עם נדידת יהודי גליציה לתוך ממלכת הונגריה בעת האימפריה האוסטרית או האימפריה האוסטרו-הונגרית וכן לרומניה, לפולין ולאוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופלודן · ראה עוד »

פליקס באטוס

פליקס בֶּאָטוּס (27 בפברואר 1917 – 25 ביולי 1992) היה מפקד גדוד השריון הראשון של צה"ל במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: יידיש ופליקס באטוס · ראה עוד »

פליישר (מחזה)

פליישר הוא מחזה מאת יגאל אבן אור.

חָדָשׁ!!: יידיש ופליישר (מחזה) · ראה עוד »

פטרוביצ'י

פטרוביצ'י (ברוסית: Петровичи; ביידיש: פעטראוויץ או פיטראוויץ) הוא כפר קטן במחוז סמולנסק שבמערב רוסיה, בסמוך לגבול בלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ופטרוביצ'י · ראה עוד »

פחד יצחק (ספר)

"פחד יצחק" הם סדרת ספרי מחשבה והגות מפורסמים על המועדים, מחבר הספרים הוא הרב יצחק הוטנר.

חָדָשׁ!!: יידיש ופחד יצחק (ספר) · ראה עוד »

פבראדה

פבראדה (בליטאית:; בפולנית: Podbrodzie, פודברודז'יה; ביידיש: פּאָדבראָדז) היא עיירה במחוז המשנה שווינציאן שבמחוז וילנה בליטא, בסמוך לגבול בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופבראדה · ראה עוד »

פברז'ה

פַּבֶּרְזֶ'ה (בליטאית: Paberžė, בפולנית: Podbrzezie, פודבז'ז'ה, ביידיש: פּאָדבערעזע) הוא כפר בליטא, במחוז וילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופברז'ה · ראה עוד »

פביאניצה

פביאניצה (בפולנית: Pabianice, ביידיש: פאביאניץ) היא עיר מחוז בפרובינציית לודז' שבפולין, בסמוך ללודז' מדרום מערב, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופביאניצה · ראה עוד »

פה לן יה

כרזה של הסדרה פה לן יה פֹּה לָן יָהּ היא סדרה תיעודית שסוקרת את תולדות יהדות פולין, לאורך כאלף שנים, החל מהמאה 11 ועד הפלישה הגרמנית לפולין במאה ה-20, במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופה לן יה · ראה עוד »

פה בארץ חמדת אבות

פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת הוא שיר מאת ישראל דושמן.

חָדָשׁ!!: יידיש ופה בארץ חמדת אבות · ראה עוד »

פהרדיארמט

פהרדיארמט (בהונגרית: Fehérgyarmat, ביידיש פעהערגיארמאט) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון-מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופהרדיארמט · ראה עוד »

פומרנץ

פומרנץ הוא שם משפחה שנובע מהמילה "תפוז" בגרמנית וביידיש; ייתכן שמעיד על היות אחד מאבות המשפחה מוכר תפוזים.

חָדָשׁ!!: יידיש ופומרנץ · ראה עוד »

פומוריאני

פומוריאני (באוקראינית: Поморяни; בפולנית: Pomorzany, פומוז'אני; ביידיש: פּאַמאָרן או פאמאַרין) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופומוריאני · ראה עוד »

פונאר

בתים באזור פונאר פּוֹנָאר (מיידיש: פּאָנאַר; בליטאית: Paneriai; בפולנית: Ponary) הוא פרוור של העיר וילנה, המרוחק כ-10 קילומטרים ממרכזה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופונאר · ראה עוד »

פונאר (שיר)

פּוֹנָאר (במקור ביידיש: שטילער, שקט; מוכר במילותיו הראשונות: שטילער, שטילער, "שקט, שקט") הוא שיר שנכתב בגטו וילנה באביב 1943.

חָדָשׁ!!: יידיש ופונאר (שיר) · ראה עוד »

פוניבז'

פּוֹנֵיבֵז' (בכתיב עברי: פּוֹנֵבֵז';, פָּנֵבֶזִ'יס; ביידיש: פּאָנעװעזש) היא העיר החמישית בגודלה בליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ופוניבז' · ראה עוד »

פועל פריק

פועל פריק הוא פועל המורכב מפועל מרכזי וממילית פריקה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופועל פריק · ראה עוד »

פועלי ציון

"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש ופועלי ציון · ראה עוד »

פועלי ציון שמאל

פועלי ציון שמאל הייתה מפלגת שמאל יהודי מהפכנית, מרקסיסטית וציונית, שפעלה כמפלגה עצמאית ביישוב (וגם בחוץ לארץ) משנת 1920 ועד שנת 1946.

חָדָשׁ!!: יידיש ופועלי ציון שמאל · ראה עוד »

פועה רקובסקי

פּוּעָה רָקוֹבְסקי (גם: רקובסקה) (נכתב גם: ראקובסקי, ראקובסקה, רקובסקא; ביידיש: ראַקאָווסקי או ראַקאָווסקאַ; בפולנית: Pua Rakowska; 3 ביולי 1865, ביאליסטוק, פולין הרוסית – כ"ב באייר תשט"ו, 13 במאי 1955, חיפה) הייתה המחנכת היהודייה הבולטת בוורשה במפנה המאה, פעילה ציונית ועברייה ופעילה למען נשים ומתרגמת ליידיש. פעלה בפולין, וב-1935 עלתה לארץ ישראל, שבה חייתה עד פטירתה בגיל 89.

חָדָשׁ!!: יידיש ופועה רקובסקי · ראה עוד »

פוצ'יוב

פוצ'יוב (באוקראינית: Почаїв, פוצ'ייב; בפולנית: Poczajów; ביידיש: פּאטשאיעװ) היא עיירה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופוצ'יוב · ראה עוד »

פוק

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופוק · ראה עוד »

פוקס

פוקס (באנגלית, קרי פוֹקְס; בגרמנית, קרי פוּקְס, וזו גם הצורה ביידיש) הוא שם משפחה נפוץ שמשמעותו היא שועל.

חָדָשׁ!!: יידיש ופוקס · ראה עוד »

פורטל הדף היומי

פורטל הדף היומי הוא אתר האינטרנט הגדול ביותר המרכז תכנים, דיונים וכלי עזר ללומדי הדף היומי לפי סדר דפי התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ופורטל הדף היומי · ראה עוד »

פורזבה

פורזבה (בבלארוסית: Поразава; בפולנית: Porozów, פורוזוב; ברוסית: Порозово, פורוזובו; ביידיש: פּאָרוזעווע) היא עיירה במחוז גרודנו שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופורזבה · ראה עוד »

פורומים חרדיים

פורומים חרדיים הינם פורומים אינטרנטיים ייחודים, מבחינת נושאי התכנים ואופיים, עבור הציבור החרדי.

חָדָשׁ!!: יידיש ופורומים חרדיים · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: יידיש ופורים · ראה עוד »

פורים שפיל

שחקנים בפורים שפיל, הולנד 1657 פורים שפיל (מיידיש: פּורימשפּיל‎ או מגרמנית: Purimspiel; משחק פורים, מחזה פורים) הוא מופע היתולי לחג הפורים המתבסס על מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: יידיש ופורים שפיל · ראה עוד »

פורים בירושלים (אלבום)

פורים בירושלים הוא אלבום האולפן השישי של נגן הכליזמר הישראלי חיליק פרנק.

חָדָשׁ!!: יידיש ופורים בירושלים (אלבום) · ראה עוד »

פול רובסון

פול לרוי באסטיל רובסון (באנגלית: Paul LeRoy Bustill Robeson; 9 באפריל 1898 – 23 בינואר 1976) היה שחקן, ספורטאי, זמר קונצרטים (בס), סופר, פעיל זכויות אדם ואוהד המפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ופול רובסון · ראה עוד »

פולנייץ

פולנייץ (בפולנית:; ביידיש: פלאנטש) היא עיירה במחוז סטשוב שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין, בסמוך לנהר ויסלה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופולנייץ · ראה עוד »

פולד

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופולד · ראה עוד »

פולונה

פולונֶה (אוקראינית: Полонне; ידועה גם כפולנאה, פולונויה (Polonnoye)) היא עיר במחוז חמלניצקי אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופולונה · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: יידיש ופולין · ראה עוד »

פולינה ז'מצ'וז'ינה

פולינה ז'מצ'וז'ינה (ברוסית: Поли́на Жемчу́жина; 11 במרץ 1897, פולוהי - 1 באפריל 1970, מוסקבה) הייתה אשתו היהודיה של ויאצ'סלב מולוטוב – שר החוץ של ברית המועצות בזמן מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופולינה ז'מצ'וז'ינה · ראה עוד »

פוליטיקה במטאל

זרם ההבי מטאל במוזיקה ידוע בכך, שרבים מיוצריו נושאים מסרים ביצירותיהם, חלקם הגדול מסרים אידאולוגיים ופוליטיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ופוליטיקה במטאל · ראה עוד »

פוזנן

פּוֹזְנַן (בפולנית: Poznań,; בגרמנית: Posen; ביידיש: פאָזנא) היא עיר במערב פולין ובירת פרובינציית פולין גדול (ויילקופולסקה).

חָדָשׁ!!: יידיש ופוזנן · ראה עוד »

פוזננסקי

פוזננסקי (בפולנית: Poznański; ביידיש: פאָזנאנסקי) הוא שם משפחה שפירושו "מהעיר פוזנן".

חָדָשׁ!!: יידיש ופוזננסקי · ראה עוד »

פוזנר

פּוֹזנֶר הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי ממקור גרמני, שראשוני נושאיו כונו בשם זה משום שמקורם בפוזנא (פוזנן) שבפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ופוזנר · ראה עוד »

פוזי

עטיפת האלבום בגרסת התקליט, 1969 פוזי הוא אלבום הסולו השלישי של הזמר אריק איינשטיין, שיצא בסוף שנת 1969 ונחשב לאלבום הרוק העברי הראשון.

חָדָשׁ!!: יידיש ופוזי · ראה עוד »

פודהייצה

פודהייצה (באוקראינית: Підгайці, בפולנית: Podhajce, ביידיש: פאדהאיצע או פידאייץ) היא עיירה במחוז טרנופול בחבל פודוליה במערב אוקראינה, בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: יידיש ופודהייצה · ראה עוד »

פודילסק

פודילסק (באוקראינית: Подільськ, בשנים 1935-2016: Котовськ, קוטובסק; ברומנית: Birzula, בירזולה) היא עיר במחוז אודסה שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופודילסק · ראה עוד »

פוהרבישצ'ה

פוהרבישצ'ה (באוקראינית וברוסית: Погребище, ברוסית נהגה: פוגרבישצ'ה; ביידיש: פּאָרעבישטש) היא עיירה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בסמוך למוצא נהר רוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופוהרבישצ'ה · ראה עוד »

פוינילה דה סוב מונטה

פוינילה דה סוב מונטה (ברומנית: Poienile de sub Munte; בהונגרית: Ruszpolyána ובעבר Havasmező; ביידיש: פאליען ריסקווה או האוואש מזו) היא עיירה במחוז מרמורש שברומניה, סמוך לגבול האוקראיני, שבה התקיימה קהילה יהודית מהמאה ה-18 עד השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופוינילה דה סוב מונטה · ראה עוד »

פיאסצ'נו

פִּיָאסֶצְ'נוֹ או פִּיָאסֶצְנָה (בפולנית:; ביידיש: פיאסעצנע) היא עיר מחוז בפרובינציית מזוביה שבפולין, דרומית לוורשה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופיאסצ'נו · ראה עוד »

פיאסקי

פיאסקי (בבלארוסית: Пескi, פייסקי; בפולנית: Piaski; ביידיש: פיעסק) היא עיירה במחוז גרודנו שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופיאסקי · ראה עוד »

פיאסקי (פרובינציית לובלין)

פיאסקי (בפולנית: Piaski, בעבר: Piaski Luterskie; ביידיש: פיאסק) היא עיירה במחוז שבידניק שבפרובינציית לובלין בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופיאסקי (פרובינציית לובלין) · ראה עוד »

פיאטקה

פיאטקה (באוקראינית: П’ятка; בפולנית: Piatka; ביידיש: פּיאַטקע) היא עיירה במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ופיאטקה · ראה עוד »

פינסק

פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון שלט הנצחה לקהילת פינסק בפתח תקווה פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.

חָדָשׁ!!: יידיש ופינסק · ראה עוד »

פינצ'וב

פינצ'וב (בפולנית: Pińczów; ביידיש: פינטשעוו) היא עיר מחוז קטנה בפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה שבפולין, על גדת נהר נידה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופינצ'וב · ראה עוד »

פינקל

קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ופינקל · ראה עוד »

פינקי ובר

פנחס מרדכי ובר נקרא: פינקי וובר (הכתיב ביידיש: וועבער) הוא מלחין חרדי במוזיקה החסידית, ומשמש גם כבדחן בחתונות.

חָדָשׁ!!: יידיש ופינקי ובר · ראה עוד »

פינחס מנחם זינגר

הרב פינחס מנחם מנדל הכהן זינגר (~ה'תרל"ב, 1872 - ~ה'תש"ב, 1942) היה רב וראש ישיבה פולני, מורה הוראה ודיין, רבן של כמה ערים ורב אזור בוורשה בירת פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ופינחס מנחם זינגר · ראה עוד »

פיני איינהורן

פיני איינהורן (פנחס ישראל) (נולד בכ"א בתמוז התשמ"ח, 6 ביולי 1988) הוא זמר יוצר חסידי-ישראלי, בסוגת המוזיקה החסידית.

חָדָשׁ!!: יידיש ופיני איינהורן · ראה עוד »

פיניקיזם

הפיניקים נושאים את לפיד התרבות מעבר לים, מתוך ספר היסטוריה לבנוני, 1949 פיניקיזם היא צורה של לאומיות לבנונית שאומצה על ידי לבנונים רבים, בזמן הקמתה של לבנון הגדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופיניקיזם · ראה עוד »

פיסול ישראלי

אברהם מלניקובשהאריה השואג, 1928–1934שאבן ש תל חי פיסול ישראלי הוא שם כולל ליצירות פיסול שנוצרו בארץ ישראל החל משנת 1906, שנת ייסוד "בצלאל".

חָדָשׁ!!: יידיש ופיסול ישראלי · ראה עוד »

פיצ'יפוי

האמנית שרלוט סלומון מציירת בגינתה בערך ב-1939 פיצ'יפוי (ביידיש: פיטשי פוי, בצרפתית: Pitchi poï) הוא מקום דמיוני אליו האמינו יהודים עקורים בצרפת שיגורשו אליו, בזמן שהיו כלואים במחנה הריכוז דראנסי בהמתנה להובלה למחנה ההשמדה אושוויץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ופיצ'יפוי · ראה עוד »

פיק"א

שנות ה-20. מימין לשמאל: יואל (ז'ול) רוזנהק, מנכ"ל; שמואל גולדמן, מהנדס; צבי הנרי פרנק, דירקטור; משה גינזבורג, גזבר כללי; ועמרם חזנוב, אגרונום פִּיקָ"א (ביידיש: פאלעסטינע יידישע קאלאניזאציע אסאסיאציע; PICA, ראשי תיבות באנגלית: Palestine Jewish Colonization Association – חברה להתיישבות יהודית בארץ־ישראל) הייתה חברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל שהוקמה על ידי הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

חָדָשׁ!!: יידיש ופיק"א · ראה עוד »

פיקוב

פיקוב (באוקראינית: Пиків, פיקיב; בפולנית: Pików) היא עיירה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופיקוב · ראה עוד »

פירגון

פירגון הוא מונח לא רשמי בעברית מודרנית, ומושג נפוץ בתרבות הישראלית, שמתאר פעולה חיובית של אהדה, עידוד ותמיכה באדם, שנועדה לחזק את הרגשתו הטובה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופירגון · ראה עוד »

פישקה במילואים

פישקה במילואים הוא סרט קומדיה ישראלי משנת 1971 בבימויו של ג'ורג' עובדיה שגם כתב את התסריט ביחד עם עדה בן נחום שכתבה את הדיאלוגים.

חָדָשׁ!!: יידיש ופישקה במילואים · ראה עוד »

פישר

פישר (מגרמנית: Fischer, "דייג") הוא שם משפחה נפוץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ופישר · ראה עוד »

פישל לחובר

פישל לחובר לוחית זיכרון בכניסה לביתו של פישל לחובר בתל אביב ירוחם פישל לָחוֹבֶר (כמעט תמיד: פ' לחובר; בכתיב יידי: לאַחאָווער; י"ח בחשוון תרמ"ד, נובמבר 1883, חוז'לה, פלך ורשה, האימפריה הרוסית - ה' באדר תש"ז, 25 בפברואר 1947, תל אביב) היה חוקר תולדות הספרות העברית, מבקר ספרות, מסאי ועורך.

חָדָשׁ!!: יידיש ופישל לחובר · ראה עוד »

פילזנו

פילזנו (בפולנית: Pilzno; ביידיש: פילזן) היא עיירה במחוז דמביצה שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, כ-12 ק"מ מדמביצה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ופילזנו · ראה עוד »

פילווישוק

פִּילוִוישוֹק (ביידיש: פילווישאָק; בליטאית: Pilviškiai; בפולנית: Pilwiszki; בגרמנית: Pulwischken) היא עיירת נפה במחוז משנה וילקובישק, ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ופילווישוק · ראה עוד »

פיליפ לסקובסקי

פיליפ לסקובסקי (פולנית: Philip Laskowsky; 17 ביולי 1889 – 12 ביוני 1960) היה מלחין, מנצח מקהלות ושחקן בתיאטרון היידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ופיליפ לסקובסקי · ראה עוד »

פיליפ יוסף

פיליפ יוסף (חבוש פאה) במשפט בן יוסף, ז'ורבין ושיין. לצידו עו"ד אהרון חטר-ישי. מאחור שלושת הנאשמים. פיליפ יוסף (14 באפריל 1901 – 6 באפריל 1968) היה מבכירי עורכי הדין בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: יידיש ופיליפ יוסף · ראה עוד »

פיליצה (עיירה)

פיליצה (בפולנית: Pilica, ביידיש: פילץ) היא עיירה במחוז זוויירצ'ה שבפרובינציית שלזיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופיליצה (עיירה) · ראה עוד »

פיטסבורג

פיטסבורג (באנגלית: Pittsburgh) היא עיר במדינת פנסילבניה שבארצות הברית, בירת מחוז אלגני ומרכז כלכלי ותעשייתי חשוב.

חָדָשׁ!!: יידיש ופיטסבורג · ראה עוד »

פיטר פריי

הקרנת הבכורה של הסרט איי לייק מייק בקאן, 1961, בתיה לנצט ופיטר פריי במרכז התמונה. פיטר פריי (באנגלית: Peter Frye; 1 במרץ 1914 – 2 ביוני 1991) היה שחקן ובמאי קולנוע ותיאטרון יהודי ישראלי-קנדי.

חָדָשׁ!!: יידיש ופיטר פריי · ראה עוד »

פיגל

פיגל או פייגל (Feigl) הוא שם משפחה שמקורו ביידיש ופירושו ציפור.

חָדָשׁ!!: יידיש ופיגל · ראה עוד »

פידבולוצ'יסק

פידבולוצ'יסק (באוקראינית: Підволочиськ; בפולנית: Podwołoczyska, פודבולוצ'יסקה; ביידיש: פּאָדוואָלאָטשיסק) היא עיירה בגליציה המזרחית, בנפת סאקלאט (Skałat), במחוז טרנופול, כיום במערב אוקראינה, על גדת נהר זברוץ', בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופידבולוצ'יסק · ראה עוד »

פיונטק

פיונטק (בפולנית: Piątek, ביידיש: פּיאָנטקע) הוא כפר במחוז לנצ'יצה שבפרובינציית לודז' בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופיונטק · ראה עוד »

פיורלו לה גוארדיה

פיורלו הנרי לה גוארדיה (באנגלית: Fiorello Henry La Guardia; 11 בדצמבר 1882 – 20 בספטמבר 1947) היה פוליטיקאי יהודי-אמריקאי, שכיהן כראש עיריית ניו יורק בשנים 1934–1945.

חָדָשׁ!!: יידיש ופיורלו לה גוארדיה · ראה עוד »

פיוטר קרופוטקין

250px פיוטר אלכסייביץ' קְרוֹפּוֹטְקִין (ברוסית: Пётр Алексе́евич Кропо́ткин; 9 בדצמבר 1842, מוסקבה – 8 בפברואר 1921, דמיטרוב שליד מוסקבה) היה, אחרי מות מיכאל באקונין, התאורטיקן הראשי של האנרכו-קומוניזם.

חָדָשׁ!!: יידיש ופיוטר קרופוטקין · ראה עוד »

פיוטרקוב טריבונלסקי

פיוטרקוב טריבונלסקי (ובתעתיק חצי-עברי: פיעטרקוב) היא עיר בפולין, הממוקמת כ-26 ק"מ מדרום לעיר לודז'.

חָדָשׁ!!: יידיש ופיוטרקוב טריבונלסקי · ראה עוד »

פיין און גבורה

פּיין און גבורה: אין דעם יידישן עבר אין ליכט פון דער קעגנווארט (יידיש: ענות וגבורה: בעבר היהודי לאור המציאות של ימינו) היא אנתולוגיה בעריכת יצחק צוקרמן ואליהו גוטקובסקי שיצאה לאור בגטו ורשה בחודש תמוז ה'ת"ש (יולי–אוגוסט 1940) על ידי תנועת דרור.

חָדָשׁ!!: יידיש ופיין און גבורה · ראה עוד »

פיינגולד

פיינגולד (בכתיב יידי: פיינגאלד; בגרמנית: Feingold) הוא שם משפחה יהודי שפירושו זהב איכותי.

חָדָשׁ!!: יידיש ופיינגולד · ראה עוד »

פייר פינצ'יק

פייר פינצ'יק (פנחס סגל; באנגלית: Pierre S. Pinchik; 1900–7 לינואר 1971) י בטבת תשל"א היה חזן, זמר ומלחין פרקי חזנות ושירים עממיים ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ופייר פינצ'יק · ראה עוד »

פייגלין

פייגלין הוא שם משפחה יהודי שפירושו צאצא של "פייגא" (ביידיש – "ציפורה") קטגוריה:שמות משפחה יהודיים קטגוריה:שמות משפחה מטרונימיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ופייגלין · ראה עוד »

פייגה

פייגה הוא שם פרטי ושם משפחה יהודי-אשכנזי; פירוש השם ביידיש הוא ציפור (או: ציפורה) קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:שמות פרטיים לנשים.

חָדָשׁ!!: יידיש ופייגה · ראה עוד »

פייגין

פייגין (באנגלית: Feigin או Faigin) הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי נפוץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ופייגין · ראה עוד »

צ'ארלס יפה

צ'ארלס יפה (באנגלית: (Charles Jaffé (Jaffe; 1879 – 12 ביולי 1941) היה שחמטאי יהודי-בלארוסי אמריקאי. בשיאו, בשנות העשרה של המאה העשרים היה בעוצמה של רב אמן ובצמרת העולמית. יפה היה גם סופר בנושאי שחמט.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'ארלס יפה · ראה עוד »

צ'אשניקי

צ'אשניקי (בבלארוסית: Ча́шнікі; ביידיש: טשאַשניק או טשאַסניק) היא עיר במחוז ויטבסק בבלארוס, והיא העיר המרכזית בראיון צ'אשניקי.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'אשניקי · ראה עוד »

צ'אבוסי

תחנת הרכבת צ'אבוסי (בבלארוסית: Чавусы; בפולנית: Czausy, צ'אוסי) היא עיירה במחוז מוהילב שבמזרח בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'אבוסי · ראה עוד »

צ'נסטוחובה

צֶ'נסטוֹחוֹבה (לעיתים צ'נסטוחוב; ביידיש: טשענסטאָכאָוו; בפולנית: Częstochowa, אלפבית פונטי בינלאומי:,; בצ'כית: Čenstochová; בגרמנית: Tschenstochau) היא עיר בדרום מערב פולין, על גדות נהר ורטה, בעלת אוכלוסייה של 240,027 תושבים נכון לשנת 2009, בעיר התקיימה לפני מלחמת העולם השנייה קהילה יהודית גדולה שמרבית חבריה נספו בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'נסטוחובה · ראה עוד »

צ'נגר

צ'נגר (בהונגרית: Csenger, ביידיש טשענגער) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'נגר · ראה עוד »

צ'צ'רסק

צ'צ'רסק (בבלארוסית: Чачэрск, ברוסית: Чечерск, בפולנית: Czeczersk) היא עיר קטנה במחוז הומל שבמזרח בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'צ'רסק · ראה עוד »

צ'רנוביץ

אוניברסיטת צ'רנוביץ צ'רנוביץ (באוקראינית: Чернівці, "צֶ'רְנִיבְצִי"; ברוסית: Черновцы, "צֶ'רְנוֹבְצִי"; ברומנית: Cernăuţi, "צֶ'רְנַאוּץ", בגרמנית Czernowitz "צ'רנוביץ", ביידיש: טשערנאָוויץ או טשרנוביץ) היא עיר מחוז בצפון בוקובינה, כיום באוקראינה, השוכנת על גדת הנהר פרוט, סמוך לגבול עם צפון רומניה, כ-650 קילומטר מדרום־מערב לבירה קייב.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'רנוביץ · ראה עוד »

צ'רניהיב

צ'רניהיב (באוקראינית: Чернігів) או צ'רניגוב (ביידיש: טשערניגאָב, ברוסית: Чернигов) היא עיר בצפון אוקראינה, בירת מחוז צ'רניהיב.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'רניהיב · ראה עוד »

צ'רבונוהראד

אנדרטה לזכר יהודי קריסטינופול שנספו בשואה, בבית העלמין הדרום צֶ'רְבוֹנוֹהְרַאד (באוקראינית: Червоноград, בפולנית: Czerwonogród, ביידיש: קריסניפאָליע; שמה של העיר עד 1951 קריסטינופול (אוקראינית: Кристинопіль, Кристинополь)) היא עיר במחוז לבוב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'רבונוהראד · ראה עוד »

צ'רוון

צ'רוון (בבלארוסית: Чэрвень, צ'רוויין; ברוסית: Червень; בפולנית: Czerwień, צ'רוויין) היא עיירה במחוז מינסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'רוון · ראה עוד »

צ'ריקאו

צ'ריקאו (בבלארוסית: Чэрыкаў; ברוסית: Че́риков, צ'ריקוב; ביידיש: טשעריקאָוו) היא עיר בבלארוס, והיא מרכז מחוז-משנה צ'ריקאו במחוז מוהילב.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'ריקאו · ראה עוד »

צ'שאנוב

צ'שאנוב (בפולנית: Cieszanów; ביידיש: ציעשינאוו) היא עיירה במחוז לובאצ'וב שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'שאנוב · ראה עוד »

צ'שין

כיכר העיר בצ'שין צ'שין (בפולנית: Cieszyn, בצ'כית: Těšín, בגרמנית: Teschen, ביידיש: טעשין), היא עיר בדרום פולין בגבול עם צ'כיה ומרכז מנהלי של מחוז צ'שינסקי (Powiat cieszyński).

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'שין · ראה עוד »

צ'לאדז'

צ'לאדז' (בפולנית: Czeladź) היא עיר בזגלמביה (שלזיה) שבדרום פולין סמוך לגבול עם סלובקיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'לאדז' · ראה עוד »

צ'חאנוב

צֶ'חַאנוב (מיידיש: טשעכאַנאָוו; בפולנית: Ciechanów) היא עיר במחוז מזוביה שבצפון-מרכז פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'חאנוב · ראה עוד »

צ'חנוביץ

צֶ'חָנוביץ (בפולנית: Ciechanowiec; ביידיש: טשעכֿאַנאָװיץ; במקורות היהודיים: טשעכנאָווצי, "צ'חנובצי") היא עיירה במזרח פולין, בעברה עיירה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'חנוביץ · ראה עוד »

צ'חצ'ח

צ'חצ'ח הוא כינוי גנאי בסלנג שמייחס התנהגות פרחחית, שובבה וחסרת נימוס – ילד, נער או אדם צעיר בריון ופרוע חסר דרך ארץ.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'חצ'ח · ראה עוד »

צ'ונגראד

צ'ונגראד (בהונגרית: Csongrád, בסרבית: Чонград/Čongrad, ברומנית: Ciongrad, ביידיש: טשאנגראד) היא עיר במחוז צ'ונגראד-צ'נאד על גדות נהר הטיסה בדרום הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'ונגראד · ראה עוד »

צ'ופ

צ'ופ (בהונגרית: Csap; באוקראינית: Чоп; ביידיש: טשאָפּ) היא עיר בזקרפטיה שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'ופ · ראה עוד »

צ'ורנה

צ'ורנה (בהונגרית: Csorna, ביידיש: טשארנא) היא עיירה קטנה במחוז גיור-מושון-שופרון, הונגריה, בת כ-10,000 תושבים, השוכנת ליד הגבול עם אוסטריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'ורנה · ראה עוד »

צ'ורני אוסטריב

צ'ורני אוסטריב (באוקראינית: Чорний Острів; בפולנית: Czarny Ostrów, צ'ארני אוסטרוב; ברוסית: Чёрный Остров, צ'ורני אוסטרוב) היא עיירה במחוז חמלניצקי שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'ורני אוסטריב · ראה עוד »

צ'ורטקוב

צ'ורטקוב (באוקראינית: Чортків, צ'ורטקיב, ברוסית: Чортков; בפולנית: Czortków, ביידיש: טשאָרטקאָוו) היא עיר במחוז טרנופול במערב אוקראינה, המשמשת כמרכז מינהלי ומסחרי של מחוז צ'ורטקוב.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'ורטקוב · ראה עוד »

צ'ודניב

צ'ודניב (אוקראינית: Чуднів; יידיש: טשודנאוו) היא עיר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'ודניב · ראה עוד »

צ'כוסלובקיה

צ'כוסלובקיה (בצ'כית: Československo; בסלובקית: Česko‑Slovensko) הייתה מדינה שהתקיימה בעבר כאיחוד השטחים שמרכיבים כיום את המדינות צ'כיה סלובקיה וקרפטורוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'כוסלובקיה · ראה עוד »

צ'יהירין

צ'יהירין (באוקראינית: Чигирин; ביידיש: טשערין) היא עיירה במחוז צ'רקאסי שבאוקראינה, בעלת חשיבות היסטורית.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ'יהירין · ראה עוד »

צמר גפן

כדורי צמר גפן צמר גפן הוא מוצר עשוי מכותנה טבעית לא מעובדת ומעוקרת.

חָדָשׁ!!: יידיש וצמר גפן · ראה עוד »

צמח אטלס

צמח אטלס: הישיבה (ביידיש: צמח אטלאס: די ישיבה; חלקו השני נקרא בעברית מלחמת היצר) הוא רומן היסטורי מאת הסופר חיים גראדה, המתאר את הווי חיי היהודים בליטא ובישיבותיה במחצית הראשונה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: יידיש וצמח אטלס · ראה עוד »

צמח פלדשטיין

ד"ר צמח פֶלדשטיין (Cemach Feldstein; בליטאית: Feldsteinas; 30 בדצמבר 1884 – 29 בדצמבר 1944) היה מחנך ופעיל ציוני ועברי יהודי ליטאי.

חָדָשׁ!!: יידיש וצמח פלדשטיין · ראה עוד »

צמח צמריון

צמח צמריון (תר"פ - תשמ"ח; 9 בנובמבר 1919 – 14 ביולי 1988) היה פעיל ציוני, איש חינוך, חוקר המקרא, השואה והתקומה.

חָדָשׁ!!: יידיש וצמח צמריון · ראה עוד »

צמח צדק (ספר)

צמח צדק הוא שמם של סדרת ספרים בהלכה, שאלות ותשובות הלכתיות, פסקי דינים, וחידושים על הש"ס מאת רבי מנחם מנדל שניאורסון - האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: יידיש וצמח צדק (ספר) · ראה עוד »

צמח דוד

שער הספר "צמח דוד", פרנקפורט דמיין תנ"ב, 1592 צמח דוד היא כרוניקה היסטורית בשני חלקים שחיבר רבי דוד גנז (1541 - 1613) הכוללת את דברי ימי ישראל ודברי ימי העמים מבריאת העולם ועד לזמנו של המחבר.

חָדָשׁ!!: יידיש וצמח דוד · ראה עוד »

צא וראה

צא וראה (ברוסית: Иди и смотри) הוא סרטו של הבמאי הסובייטי אלם קלימוב משנת 1985, העוסק במוראות הכיבוש הנאצי בבלארוס בשנת 1943, בימי מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש וצא וראה · ראה עוד »

צאינה וראינה

צְאֶנָה וּרְאֶינָה (בהגייה אשכנזית: "צֶנוֹ וּרֶאנוֹ") או טייטש-חומש (יידיש: "חומש יידיש") הוא ספר תורני ביידיש לנשות ישראל, שכתב הדרשן יעקב בן יצחק אשכנזי ב-1616.

חָדָשׁ!!: יידיש וצאינה וראינה · ראה עוד »

צנטרל

מרדכי קפלן ושלמה שרברק צֶנטרָל–מרכז (בכתיב יידי: צענטראַל; בפולנית: Central) הייתה התאגדות הוצאה לאור יהודית בולטת שפעלה בשנים 1911–1914 ו-1923–1933 ומרכזה היה בעיר ורשה.

חָדָשׁ!!: יידיש וצנטרל · ראה עוד »

צעצועיה של אסנת

צעצועיה של אסנת המוכר בשם בשירי ילדים: צעצועיה של אסנת, הוא אלבום האולפן השלישי של הזמרת הישראלית חוה אלברשטיין.

חָדָשׁ!!: יידיש וצעצועיה של אסנת · ראה עוד »

צעקה (אלבום)

צעקה הוא אלבום סולו של הזמר החסידי מרדכי בן דוד, האלבום יצא בשנת 2017.

חָדָשׁ!!: יידיש וצעקה (אלבום) · ראה עוד »

צעטיל קטן

צעטיל קטן (בתרגום מיידיש: "פתקה קטנה", מעין דף תזכורות) הוא רשימת הוראות והנהגות חסידות, שנכתב על ידי רבי אלימלך מליז'נסק.

חָדָשׁ!!: יידיש וצעטיל קטן · ראה עוד »

צעירי ציון

חברי הוועד של צעירי ציון פינסק, 1916 צעירי ציון הייתה תנועה עממית של יהודים ציונים צעירים שהדגישה ציונות מעשית של עלייה, חלוציות ועבריות.

חָדָשׁ!!: יידיש וצעירי ציון · ראה עוד »

צרפתית יהודית

צרפתית יהודית (במקור צרפתית סתם; אין להתבלבל עם השפה הצרפתית הנכרית, ששמה בעברית נגזר ממנה) הייתה שפה רומאנית-יהודית שהתפתחה מהשפה הצרפתית של ימי הביניים והייתה בשימוש הקהילות היהודיות בצפון צרפת, ארצות השפלה וכן במערב גרמניה בערים כמו מיינץ, פרנקפורט ואאכן.

חָדָשׁ!!: יידיש וצרפתית יהודית · ראה עוד »

צבי מאיר גינזברג

הרב צבי מאיר גינזברג (לעיתים בכתיב יידי: גינזבערג; באנגלית: Hersh M. Ginsberg; ה'תרפ"ח, 1928 - י"ב בשבט ה'תשע"ו, 22 בינואר 2016) היה רב ומחנך אמריקאי, ראש בית דין אגודת הרבנים במשך עשרות שנים, ומנהלה החינוכי של ישיבת רבינו יעקב יוסף.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי מאיר גינזברג · ראה עוד »

צבי ארד (משורר)

צבי יהודה ארד (רודניק) (17 בדצמבר 1909 – 10 בינואר 1994) היה משורר, סופר, עורך ומתרגם עברי פורה.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי ארד (משורר) · ראה עוד »

צבי אלעזר טלר

צבי אלעזר (הירש לָזָר) הלוי טֶלֶר (בכתיב היידי: טעללער; בלועזית: Hirsch Lasar Teller; 18 ביולי 1840 (י"ז בתמוז ת"ר) – 1914 או 1920) היה מחנך, סופר ומשורר, עיתונאי ומתרגם עברי; עורך כתב העת הפדגוגי העברי הראשון, "איתנים".

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי אלעזר טלר · ראה עוד »

צבי אליהו כהן

שנות השלושים צבי אליהו כהן (תרנ"ט 1899 – ט"ז באייר תרצ"ו, 8 במאי 1936), משפטן יהודי ארצישראלי, מראשוני חברי התנועה הרוויזיוניסטית וברית הציונים הרוויזיוניסטים (הצה"ר) בארץ ישראל, פרקליט חברי "ברית הבריונים" במשפט הנאשמים ברצח ארלוזורוב.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי אליהו כהן · ראה עוד »

צבי אבני

צבי אבני (נולד ב-2 בספטמבר 1927 בזארבריקן, גרמניה) הוא מלחין ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי אבני · ראה עוד »

צבי אייזנמן

צבי אייזנמן (בכתיב יידי: אײַזנמאַן) (20 בספטמבר 1920 - 12 בפברואר 2015) היה סופר יידיש ישראלי, איש קיבוץ אלונים.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי אייזנמן · ראה עוד »

צבי סקולר

צבי סקולר (באנגלית: Zvee Scooler; 1 בדצמבר 1899 – 25 במרץ 1985) היה שחקן ופרשן רדיו אמריקאי יליד רוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי סקולר · ראה עוד »

צבי פרילוצקי

צבי פרילוּצקי (נולד בשם הירש-שלום פרילוצקי; 1862–1942 גטו ורשה) היה עיתונאי, עורך ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי פרילוצקי · ראה עוד »

צבי צלמן

צבי צלמן (יידיש: צבֿי הערשל צעלמאַן; 1912 קפרשטי - 5 באוקטובר 1972 אופה; בתקופת מגוריו בבשקיריה שמו היה גרגורי מואיסייביץ' צלמן (רוסית: Григорий Моисеевич Цельман)) היה משורר עברי ויידי.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי צלמן · ראה עוד »

צבי לבנון

דקלה צבי לבנון (1969) צבי (צביקה) לבנון (ביאליקמין) (8 במרץ 1931 - 20 באוקטובר 2014) היה אלוף-משנה בצה"ל.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי לבנון · ראה עוד »

צבי לוקר

צבי לוקר (בסרבו-קרואטית: Cvi Loker; 29 ביולי 1915, נובי סאד, האימפריה האוסטרו-הונגרית - 24 במאי 2014, ירושלים, ישראל) היה דיפלומט, היסטוריון ואיש ציבור ישראלי בן יהדות יוגוסלביה.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי לוקר · ראה עוד »

צבי ליברמן

צבי ליברמן (ליבנה) (1 במרץ 1891 – 6 באוגוסט 1985) היה איש העלייה השנייה ותנועת העבודה, ממייסדי נהלל, וסופר ילדים עברי פורה.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי ליברמן · ראה עוד »

צבי גרץ

קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי גרץ · ראה עוד »

צבי דנילביץ'

צבי דנילביץ' (הרשלה) (1882–1941) היה משורר יידיש ומתרגם יהוד-פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי דנילביץ' · ראה עוד »

צבי הלוי

צבי צימרמן הלוי (1 ביוני 1913 - 18 במאי 1968 (ל"ג בעומר תשכ"ח) היה מלחין, ונמנה עם מורי המוזיקה בצפון הארץ בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי הלוי · ראה עוד »

צבי הירש מסליאנסקי

צבי הירש מסליאנסקי, 1895 צבי הירש מַסליַאנסקי (באנגלית: Tzvi Hirsch Masliansky; ג' בסיוון ה'תרט"ז, 6 ביוני 1856 - ה' בשבט ה'תש"ג, 11 בינואר 1943) היה דרשן יהודי מפורסם, שפעל באימפריה הרוסית ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי הירש מסליאנסקי · ראה עוד »

צבי הירש פרידמן

רבי צבי הירש פרידמן מליסקא (ה' באייר ה'תקס"ח, 2 במאי 1808 – י"ד באב ה'תרל"ד, 28 ביולי 1874) היה מייסדה של חסידות ליסקא ומראשי תנועת החסידות בהונגריה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי הירש פרידמן · ראה עוד »

צבי הירש קאיידנובר

צבי הירש קאיידנובר או קוידנובר (קרי: 'קוֹידַנוֹבֶר', 1650 בערך – ט"ו באדר ב' ה'תע"ב, 1712) היה אב"ד פרנקפורט, בנו של רבי שמואל קאיידנובר.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי הירש קאיידנובר · ראה עוד »

צבי הירש רוזאניס

רבי צבי הירש רוזניס (בכתיב יידי: רוזאניש או ראזאניש; ה'תצ"ג, 1733 – כ"ז בכסלו ה'תקס"ה, 30 בנובמבר 1804), היה מחכמי גליציה, רבה של לבוב.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי הירש רוזאניס · ראה עוד »

צבי הירש להרן

צבי הירש להרן (בהולנדית: Hirsch Lehren; ביידיש: לעהרן; אפריל 1784 – 24 באוקטובר 1853, ה'תקמ"ד - כ"ב בתשרי ה'תרי"ד) היה בנקאי ונדבן יהודי-הולנדי, ראש ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם והרוח החיה בו מ-1817 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי הירש להרן · ראה עוד »

צבי הירש דרנבורג

צבי הירש (הַארְטְוִויג) דֶרֶנְבּוּרג (לעיתים נכתב דירינבורג; בתעתיק של זמנו: דערנבורג) היה סופר עברי שפעל במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי הירש דרנבורג · ראה עוד »

צבי הירש הכהן וולק

רבי צבי הירש הכהן וולק (ביידיש: וואָלק; תרט"ז - ד' בטבת תרס"ז, 21 בדצמבר 1906, פינסק) היה רב ליטאי, רבה של העיר פינסק, ומחבר הפירוש "כתר כהונה" על הספרי.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי הירש הכהן וולק · ראה עוד »

צבי ויינברג

צבי (הנרי) מאיר ויינברג (12 באוגוסט 1935 – 21 בדצמבר 2006) היה חבר הכנסת מטעם ישראל בעליה.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי ויינברג · ראה עוד »

צבי כנר

צבי כַּנָּר (יידיש נכתב גם: קאנאר; 17 ביולי 1929 – 18 באפריל 2009) היה שחקן פנטומימה וסופר יידי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי כנר · ראה עוד »

צבי יעבץ

צבי יעבץ (Yavetz; 26 באפריל 1925 – 8 בינואר 2013) היה היסטוריון ישראלי שהתמחה בהיסטוריה של רומא העתיקה, ממייסדי הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב ופרופסור בה, חתן פרס ישראל במדעי הרוח לשנת 1990.

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי יעבץ · ראה עוד »

צבי יחזקאל מיכלסון

הרב צבי יחזקאל מיכלסון (מיכלזון; בכתיב יידי: מיכלזאָהן; תרכ"ג, 1863–1942) היה רב, תאולוג והיסטוריון, סופר ועורך יהודי-פולני, ידוע גם כ"הרב מפלונסק" ("פלונסקער רב").

חָדָשׁ!!: יידיש וצבי יחזקאל מיכלסון · ראה עוד »

צדוק דולגופולסקי

צדוק דולגופולסקי (ביידיש: צדוק דאָלגאָפּאָלסקי; 11 באוגוסט 1879 הרדוק - 16 ביולי 1959 מינסק) היה סופר יידי סובייטי.

חָדָשׁ!!: יידיש וצדוק דולגופולסקי · ראה עוד »

צדיק (סרט)

צדיק (ברוסית: Праведник) הוא סרט קולנוע מ-2023 של הבמאי סרגיי אוּרסוּליאַק, המספר את סיפורו האמיתי של הקצין הסובייטי ניקולאי קיסליוב, שעסק בתקופת השואה בהצלת חייהם של כמאתיים ושבעים יהודים ממכונת ההשמדה הנאצית ביערות בלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש וצדיק (סרט) · ראה עוד »

צדיק (שיר)

"צדיק" הוא שיר של הזמר והשחקן הישראלי שולי רנד.

חָדָשׁ!!: יידיש וצדיק (שיר) · ראה עוד »

צוקרמן

צוקרמן (בגרמנית: Zuckermann ביידיש: צוקערמאַן) הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי שמקורו מגרמנית או מיידיש ופירושו "איש סוכר".

חָדָשׁ!!: יידיש וצוקרמן · ראה עוד »

צוקרברג

צוקרברג או זוקרברג (בגרמנית: Zuckerberg, ביידיש: זוקקערבערג או צוקערבערג) הוא שם משפחה גרמני-יידי ויהודי-אשכנזי נפוץ.

חָדָשׁ!!: יידיש וצוקרברג · ראה עוד »

צוקונפט

צוקונפט (מילה ביידיש, שפירושה בעברית "עתיד" - Tsukunft) הייתה תנועת נוער יהודית סוציאליסטית לא ציונית שפעלה בפולין בין מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: יידיש וצוקונפט · ראה עוד »

צוקונפט (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וצוקונפט (פירושונים) · ראה עוד »

צוואר ממולא

צוואר ממולא צוואר ממולא (ביידיש: העלזעל) הוא מאכל מהמטבח היהודי האשכנזי.

חָדָשׁ!!: יידיש וצוואר ממולא · ראה עוד »

צוואה (ספר)

צוואה הוא ספר מתח מאת העיתונאי והסופר החרדי חיים גרינבוים.

חָדָשׁ!!: יידיש וצוואה (ספר) · ראה עוד »

צווייגנבאום

צווייגנבאום (נכתב גם: צוייגנבאום, צוייגנבוים או צויגנבום; ביידיש: צווייגענבוים; בגרמנית: Zweigenbaum) הוא שם משפחה יהודי-גרמני, שפירושו זרדים, ענפי עץ או עץ מעונף.

חָדָשׁ!!: יידיש וצווייגנבאום · ראה עוד »

צימעס

צימעס עם בשר ואורז צִימֶעס הוא תבשיל מתוק מהמטבח האשכנזי, העשוי מגזר קצוץ (כיום בדרך כלל מגזר גמדי), מבושל עם סוכר וצימוקים.

חָדָשׁ!!: יידיש וצימעס · ראה עוד »

צימר

צימר ביישוב שפר, בצפון ישראל צִימֶר (מילולית מגרמנית ומיידיש: "חדר"; החלופה העברית התקנית שקבעה האקדמיה: חֲדַר נופש; שמות נוספים: חדרי אירוח, אירוח כפרי) הוא חדר או מערכת חדרים, על פי רוב בבית מגורים או בחצרו, המושכרים למטיילים ולנופשים למשך לילה אחד או מספר לילות לצורכי הלנה.

חָדָשׁ!!: יידיש וצימר · ראה עוד »

צימר (פירושונים)

צימר.

חָדָשׁ!!: יידיש וצימר (פירושונים) · ראה עוד »

ציפסרים

מרכז העיר פופרד בחבל ספיש בסלובקיה ציפסרים, (גרמנית:"ציפסר" Zipser או "ציפסר זאכסן" Zipser Sachsen, הונגרית: Cipszer "ציפסר" או "Szepesi Németek, רומנית: Ţipţeri "ציפצר") הם קבוצה אתנית גרמנית בצפון הממלכה ההונגרית לשעבר, בשטחים השייכים כעת לסלובקיה, במחוז מרמורש ובחלקים של דרום-מערב בוקובינה שבצפון רומניה של היום.

חָדָשׁ!!: יידיש וציפסרים · ראה עוד »

ציפור הנפש (ספר)

ציפור הנפש בגן סיפור, חולון ציפור הנפש הוא ספר ילדים מאת מיכל סנונית שהפך לרב-מכר בינלאומי.

חָדָשׁ!!: יידיש וציפור הנפש (ספר) · ראה עוד »

ציפורי חול

ציפורי חול הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 2015 בבימויו של אמיר וולף, עם עודד תאומי, מרים זוהר, דבורה קידר, גילה אלמגור ואמנון וולף בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: יידיש וציפורי חול · ראה עוד »

ציפי זרנקין

ציפי זרנקין (מוכרת מחוץ לישראל כציפי; נולדה ב-7 בדצמבר 1954) היא זמרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש וציפי זרנקין · ראה עוד »

ציר הזמן של האנטישמיות

ציר הזמן שלהלן מתאר עדויות למעשים אנטישמיים כלפי יהודים כקבוצה דתית או אתנית.

חָדָשׁ!!: יידיש וציר הזמן של האנטישמיות · ראה עוד »

ציש"א

"ציש"אָ" (נהגה: "צישוֹ"; ראשי תיבות ביידיש: צענטראַלער יידישער שול-אָרגאַניזאַציע אין דער פוילישער רעפובליק – "ארגון בתי הספר היידים המרכזי ברפובליקה הפולנית"; בתעתיק פולני: CYSZO) הייתה רשת בתי ספר יהודיים סוציאליסטיים יידישיסטים שפעלה בפולין בין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: יידיש וציש"א · ראה עוד »

צילה (ספר)

צילה הוא רומן אוטוביוגרפי שכתבה הסופרת יהודית קציר, שראה אור בשנת 2013.

חָדָשׁ!!: יידיש וצילה (ספר) · ראה עוד »

צילה בינדר

צילה בּינדֶר (1919 – 12 בדצמבר 1987) הייתה ציירת, סופרת ומשוררת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש וצילה בינדר · ראה עוד »

צילה דראפקין

צילה דראַפקין (באנגלית: Celia Dropkin; 5 בדצמבר 1887 – 18 באוגוסט 1956; ידועה גם כ"ציליה" או כ"סיליה") הייתה משוררת יידיש, שכתבה גם ברוסית.

חָדָשׁ!!: יידיש וצילה דראפקין · ראה עוד »

צילה דגן

לוחית זיכרון לצילה דגן בתל אביב צילה דגן (קצמן) (18 בספטמבר 1946– 18 באפריל 2004) הייתה זמרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש וצילה דגן · ראה עוד »

צילי

צילי הוא סרט קולנוע ישראלי שיצא לאקרנים בשנת 2015 בבימויו של עמוס גיתאי, עם שרה אדלר ואדם צכמן בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: יידיש וצילי · ראה עוד »

ציגאנד

ציגאנד (בהונגרית: Cigánd; ביידיש: צוגאנדע) היא עיירה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וציגאנד · ראה עוד »

ציגיינער נשמה

ציגיינער נשמה הוא אלבום הבכורה של הזמר והשחקן הישראלי יוני אילת.

חָדָשׁ!!: יידיש וציגיינער נשמה · ראה עוד »

ציון (ירושלים)

אפרים משה ליליין, '''ציון''', 1903 צִיּוֹן, הוא אחד משבעים שמותיה של ירושלים, ובמקרא הוא הכינוי השני לירושלים אחר השם "ירושלים".

חָדָשׁ!!: יידיש וציון (ירושלים) · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש וציונות · ראה עוד »

ציונות סוציאליסטית

מצעד אחד במאי של הנוער העובד והלומד, 2011 בסימן 90 שנה להסתדרות העובדים הכללית. ציונות סוציאליסטית הוא זרם בתנועה הציונית שביקש לשלב את הציונות עם ערכי הסוציאליזם ולהקים בארץ ישראל חברה יהודית לאומית המבוססת על עקרונות הצדק והשוויון החברתיים.

חָדָשׁ!!: יידיש וציונות סוציאליסטית · ראה עוד »

ציונות ברומניה

דיוקנו של ד"ר קרפל ליפה, ממנהיגי יהדות רומניה, זקן הקונגרס הציוני העולמי הראשון ונשיאו שמואל פינלס, הרוח החיה בארגון קונגרס פוקשאן ונשיאו ומזכיר הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה, פעיל בכל ישראל חברים ברומניה. פ"נ ר' '''משה דוד שוב''' זל, שעורר רעיון חִבּת ציון ברומניה, ראשון החלוצים של היישוב החקלאי בגליל העליון, מייסד המושבות ראש פינה ומשמר הירדן. הציונות ברומניה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית השנייה של המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות, התגוררו במרחב הרומני יהודים רבים במעמד משפטי-אזרחי נחות.

חָדָשׁ!!: יידיש וציונות ברומניה · ראה עוד »

ציונות ברוסיה

התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: יידיש וציונות ברוסיה · ראה עוד »

קמאיאי

קמאיאי (בליטאית: Kamajai; בפולנית: Komaje, קומאיֶה; ביידיש: קאמיַי) היא עיירה קטנה במחוז פוניבז' שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וקמאיאי · ראה עוד »

קמניץ (בלארוס)

קמניץ (בבלארוסית: Камянец; בפולנית: Kamieniec Litewski; ברוסית: Ка́менец; ביידיש: קאמעניץ) היא עיירה במחוז ברסט שבמערב בלארוס, בסמוך לגבול פולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקמניץ (בלארוס) · ראה עוד »

קמניץ-פודולסקי

קמניץ-פודולסקי (באוקראינית: Кам’янець-Подільський; בפולנית: Kamieniec Podolski; ברוסית: Каменец-Подольский; ביידיש: קאַמענעץ־פאדאלסק) היא עיר בדרום-מערב אוקראינה, על גדות נהר סמוטריץ'.

חָדָשׁ!!: יידיש וקמניץ-פודולסקי · ראה עוד »

קמפנו

קמפנו (בפולנית: Kępno. בגרמנית: Kempen. ביידיש: קעמפנא) היא עיר בפרובינציית פולין גדול במערב פולין, בירת מחוז קמפנו וגמינה קמפנו.

חָדָשׁ!!: יידיש וקמפנו · ראה עוד »

קמפולונג מולדובנסק

קמפולונג מולדובנסק (רומנית: Câmpulung Moldovenesc וכן Cîmpulung Moldovenesc) היא עיר במחוז סוצ'אבה, ממוקמת בצפון רומניה, באזור ההיסטורי של בוקובינה לגדות נהר המולדובה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקמפולונג מולדובנסק · ראה עוד »

קמפיין געוואלד

קמפיין געוואַלד (מיידיש; קרי: גֶוַלְד, מעין "הצילו" בעברית) הוא סוג של קמפיין הַמְרָצָה העושה שימוש בתעמולת בחירות ומיועד לטעת בקרב מצביעים פוטנציאליים את התחושה כי הצבעתם עבור מועמד, מפלגה או השקפה פוליטית מסוימים, מחויבת המציאות, ובלעדיה יקרה אסון.

חָדָשׁ!!: יידיש וקמפיין געוואלד · ראה עוד »

קמץ

קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.

חָדָשׁ!!: יידיש וקמץ · ראה עוד »

קמצ'ה

קֶמֶצֶ'ה (בהונגרית: Kemecse; ביידיש: קעמעטשע) היא עיירה במזרח הונגריה במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג.

חָדָשׁ!!: יידיש וקמצ'ה · ראה עוד »

קמיאנקה

קמיאנקה (באוקראינית: Кам'янка; ברוסית: Камeнка, קמנקה) היא עיר במחוז צ'רקאסי שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקמיאנקה · ראה עוד »

קמיונקה

קמיונקה (בפולנית: Kamionka; ביידיש: קאַמענקע) הוא כפר במחוז לוברטוב שבפרובינציית לובלין בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וקמיונקה · ראה עוד »

קאמיאנקה בוזקה

קאמיאנקה בוזקה (באוקראינית: Кам'янка-Бузька; בפולנית עד 1945: Kamionka Strumiłowa, קאמיונקה סטרומילובה; ביידיש: קאַמינקע) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, על גדת נהר הבוג המערבי, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקאמיאנקה בוזקה · ראה עוד »

קאניז'ה

קָאנִיזָ'ה וגם סְטָארָה קאניז'ה (בסרבית קירילית: Кањижа, בסרבית בכתב לטיני: Kanjiža, ביידיש: קיניזשא) היא עיירה ורשות מקומית בסרביה השוכנת במחוז באנאט הצפוני אשר בפרובינציית וויבודינה, סמוך לגדות הנהר טיסה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקאניז'ה · ראה עוד »

קאפובאר

קאפובאר (בהונגרית: Kapuvár, ביידיש: קאפאוואר) היא עיירה במחוז גיור-מושון-שופרון, הונגריה, בת כ-10,000 תושבים, השוכנת ליד הגבול עם אוסטריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקאפובאר · ראה עוד »

קארצ'ב

קארצ'ב (בפולנית: Karczew; ביידיש: קארטשעוו) היא עיירה במחוז אוטבוצק שבפרובינציית מזוביה בפולין, מדרום מזרח לוורשה וממזרח לוויסלה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וקארצ'ב · ראה עוד »

קאריי

קאריי (ברומנית: Carei או Careii Mari; בהונגרית: Nagykároly נאג' קארוי; בגרמנית: Grosskarol או Großkarl; ביידיש: קראָלי, קרולע או קרולי) היא עיר במחוז סאטו מארה, בחבל פרטיום, בימינו טרנסילבניה (במובן הרחב), כיום בצפון-מערב רומניה סמוך לגבול עם הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקאריי · ראה עוד »

קאשה

קערת קאשה (כוסמת) קאשה (Kasha; ביידיש: קאשע) היא דייסה שמקורה במטבח המזרח-אירופי.

חָדָשׁ!!: יידיש וקאשה · ראה עוד »

קאשה ורנישקס

קאשה ורנישקס (ביידיש: קאשע מיט וורנישקעס; באנגלית: Kasha varnishkes או Kasha varnishkas) הוא מאכל יהודי מסורתי אופייני ליהודי אשכנז.

חָדָשׁ!!: יידיש וקאשה ורנישקס · ראה עוד »

קאלוש

קאלוש (באוקראינית: Калуш; בפולנית: Kałusz; ביידיש: קאליש) היא עיר במחוז איוואנו-פרנקיבסק, אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקאלוש · ראה עוד »

קאלין (זקרפטיה)

קאלין (באוקראינית: Калини, קאליני; בהונגרית: Alsókálinfalva, אלשוקאלינפלבה; ביידיש: קאַלין) הוא כפר במחוז משנה טיאצ'יב במחוז זקרפטיה באוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקאלין (זקרפטיה) · ראה עוד »

קאליניבקה

קאליניבקה (באוקראינית: Калинівка; בפולנית: Kalinówka, קאלינובקה; ביידיש: קאַלענעווקע) היא עיר במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וקאליניבקה · ראה עוד »

קאליש

קאליש (בפולנית: Kalisz; בגרמנית: Kalisch; ביידיש: קאליש) היא עיר במרכז פולין, בפרובינציית פולין גדול.

חָדָשׁ!!: יידיש וקאליש · ראה עוד »

קאופמן

קאופמן (Kaufmann, Kauffmann, Kaufman, Kauffman), ובגרסתו היידית קויפמן, הוא שם משפחה שמקורו בגרמנית, ופירושו סוחר.

חָדָשׁ!!: יידיש וקאופמן · ראה עוד »

קאישיאדוריס

קאישיאדוריס (ביידיש: קושידאר) היא עיר בחבל אוקשטאיטייה, והבירה המנהלית של רשות מקומית קאישיאדוריס במחוז קובנה שבמרכז ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש וקאישיאדוריס · ראה עוד »

קנצ'וגה

קנצ'וגה (בפולנית: Kańczuga; ביידיש: קאַנטשיק) היא עיירה בגליציה שבפולין, לא הרחק מהעיר טרנוב, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקנצ'וגה · ראה עוד »

קנטוניסטים

סרן). צם היה קצין יהודי בצבא הרוסי במאה ה-19 הקַנטוֹנִיסטִים (ברוסית: Кантонисты, ביידיש: קאנטאניסטן) היו ילדים שנלקחו על ידי הרשויות ברוסיה של המאה ה-19, חונכו במסגרת צבאית עד שהגיעו לבגרות וגויסו לצבא.

חָדָשׁ!!: יידיש וקנטוניסטים · ראה עוד »

קנדה במלחמת העולם הראשונה

בסיס אנדרטת המלחמה באוטווה חיילים צועדים בטורונטו, 1915 השתתפותה של קנדה במלחמת העולם הראשונה החלה ב-5 באוגוסט 1914, כאשר המושל הכללי של קנדה הכריז מלחמה על גרמניה, וזאת בעקבות הכרזתה של בריטניה יום קודם לכן.

חָדָשׁ!!: יידיש וקנדה במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

קניג

קניג, קוניג או קנינג (מגרמנית: König, בכתיב ללא אומלאוט: Koenig, ביידיש: קעניג) הוא שם משפחה שפירושו המילולי הוא מלך.

חָדָשׁ!!: יידיש וקניג · ראה עוד »

קניידלך

קניידלך (ביידיש: קניידלעך או קניידלאך, ריבוי של קניידל) הוא מאכל יהודי אשכנזי מסורתי העשוי כמעין כופתה עגולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקניידלך · ראה עוד »

קסלר

קֶסלֶר (בגרמנית: Kessler) הוא שם משפחה גרמני שפירושו פחח המתמחה בכלי מטבח (קומקומים, סירים וכדומה).

חָדָשׁ!!: יידיש וקסלר · ראה עוד »

קפרשט

קפרשט (ברומנית: Căpreşti, ביידיש: קאפרעשט) היא עיירה שנוסדה בשנת 1851.

חָדָשׁ!!: יידיש וקפרשט · ראה עוד »

קפלן

קפלן הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי.

חָדָשׁ!!: יידיש וקפלן · ראה עוד »

קצרנות

תפילת האדון מקוצרת בכמה שיטות קצרנות מקובלות שונות בשפה האנגלית סימני קצרנות עברית על פי שיטת יעקב מימון שני "שירי לילה של הנודד" של גתה בקצרנות בשיטת גבלסברגר הגרמנית קצרנות היא שיטת כתיבה אשר משפרת במידה ניכרת את מהירות הכתיבה, באמצעות שימוש בסמלים וסימנים.

חָדָשׁ!!: יידיש וקצרנות · ראה עוד »

קרן ברגר

קרן ברגר (נולדה ב-2 בספטמבר 1980) היא שחקנית ישראלית, זוכת פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי באודסה בשנת 2011.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרן ברגר · ראה עוד »

קרמנצ'וג

קרמנצ'וג (באוקראינית: Кременчук; ברוסית: Кременчуг; ביידיש: קרמנטשוק) היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרמנצ'וג · ראה עוד »

קרמניץ

קרמניץ (באוקראינית: Кременець, בפולנית: Krzemieniec) היא עיר במחוז טרנופול (Ternopil Oblast), בחבל ווהלין שבמערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרמניץ · ראה עוד »

קרמר

קרמר (בכתב יידי: קרעמער; בכתב לטיני: Krämer, Kramer, Kremer, Cramer, Cremer) הוא שם משפחה שמקורו בגרמנית ומשמעותו היא סוחר.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרמר · ראה עוד »

קראסנה

קראסנה (בבלארוסית: Краснае, קראסנאיה; בפולנית: Krasne nad Uszą, קראסנה נאד אושון, "קראסנה על האושה"; ביידיש: קראַסנע) הוא כפר במחוז מינסק שבבלארוס, על גדת נהר אושה (Usza), בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וקראסנה · ראה עוד »

קראסנוברוד

קראסנוברוד (בפולנית: Krasnobród; ביידיש: קראסנאבראד) היא עיירה במחוז זמושץ שבפרובינציית לובלין בפולין, על גדות נהר וייפז' (Wieprz), בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקראסנוברוד · ראה עוד »

קראימית

תחילת פיוט לשבת רחמים של החכם אהרון הראשון, ותרגומו לשפת קדר היא השפה הקראימית. מתוך הספר "צקון לחש" קראימית היא שפה טורקית עם השפעה עברית בדומה ליידיש או ללאדינו, המדוברת במזרח אירופה על ידי קראי מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקראימית · ראה עוד »

קראיניקובו

קראיניקובו (באוקראינית: Крайниково; בהונגרית: Mihálka, מיהאלקה; ביידיש: קרייניקוב או קרייניקוף) הוא כפר במחוז זקרפטיה באוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקראיניקובו · ראה עוד »

קרנגי דלי

חזיתה של מסעדת קרנגי דלי קרנגי דלי (באנגלית: Carnegie Deli) הייתה מסעדה ששכנה בשדרה השביעית במידטאון מנהטן, ניו יורק, בין הרחובות ה-54 ל-55 בבניין הסמוך לקרנגי הול.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרנגי דלי · ראה עוד »

קרסנופוליה (בלארוס)

קרסנופוליה (בבלארוסית: Краснапольле, קרסנפוליה; ברוסית: Краснополье; ביידיש: קרסנופולה. נקראה גם מלסטובקה) היא עיירה במחוז מוהילב שבמזרח בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרסנופוליה (בלארוס) · ראה עוד »

קרסנולוקי

קרסנולוקי (בבלארוסית: Красналукі, קרסנלוקי; ברוסית: Краснолуки; ביידיש: קראַסנאָלוקי) הוא כפר בראיון צ'אשניקי שבמחוז ויטבסק שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרסנולוקי · ראה עוד »

קרסניסטב

קרסניסטב (בפולנית: Krasnystaw; ביידיש: קראַסניסטאַוו) היא עיר מחוז בפרובינציית לובלין שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרסניסטב · ראה עוד »

קרפלך

קרפלך (ביידיש: קרעפלאך או קרעפלעך) הם כיסונים שמקורם במטבח היהודי האשכנזי.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרפלך · ראה עוד »

קרקובסקי

קרָקובסקי (בפולנית: Krakowski; ביידיש: קראַקאָווסקי) הוא שם משפחה טופונימי סלאבי המצביע על מוצא מהעיר קרקוב שבפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרקובסקי · ראה עוד »

קרקינובה

קרקינובה (בליטאית: Krekenava, קרקנבה; ביידיש: קראַקינאָווע) היא עיירה בת כ-2,100 תושבים במחוז פוניבז' שבליטא, השוכנת על גדת נהר נבז'יס (Nevėžis).

חָדָשׁ!!: יידיש וקרקינובה · ראה עוד »

קרל נטר

קַּרֶל נֶטֶר שמו העברי המלא; קַּרֶל (יַעֲקוֹב קַּאוֹפִּיל) נֶטֶר כינויו בקרב תנועות הנוער בצרפת ומרוקו שַּׂרֶל נֶטֶר (בצרפתית - Charles Netter שתרגומו שַּׂארֶל נֶטֶר בביידיש -נֶעטֶער, נולד י"ב באלול חודש הרחמים ה'תקפ"ו, 14 בספטמבר 1826 – חול המועד סוכות י"ט בתשרי ה'תרמ"ג, 2 באוקטובר 1882) פילנתרופ צרפתי, ממקימי אליאנס - כל ישראל חברים (כי"ח), מייסד החינוך החקלאי בארץ-ישראל שהקים את בית הספר החקלאי מקוה ישראל בשנת 1870.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרל נטר · ראה עוד »

קרל פון אנצנברג

הברון קרל פון אנצנברג (בגרמנית: General Karl Freiherr von Enzenberg; סביבות 1725 -18 במאי 1810) איש צבא ואצולה אוסטרי.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרל פון אנצנברג · ראה עוד »

קרליץ

קרליץ (ביידיש: קארעליץ), הוא שם משפחה אשכנזי, המעיד לרוב כי אבותיו של נושאו הגיעו מהעיירה קרליץ (בפולנית: Korelicze) כיום בבלארוס קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:שמות משפחה טופונימיים.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרליץ · ראה עוד »

קרליץ (עיירה)

קרליץ (בבלארוסית: Карэлічы, קרליצ'י; ברוסית: Коре́личи, קורליצ'י; בפולנית: Korelicze, קורליצ'ה; ביידיש: קארעליץ) היא עיירה במחוז גרודנו בבלארוס, 185 ק"מ ממזרח לגרודנו.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרליץ (עיירה) · ראה עוד »

קרליבך

קרלֶיבך (בכתיב יידי: קארלעבאך; בגרמנית: Carlebach) הוא שם משפחה יהודי ממוצא גרמני.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרליבך · ראה עוד »

קרטינגה

קרטינגה (בליטאית:; בגרמנית: Krottingen, קרוטינגן; ביידיש: קרעטינגע) היא עיר במערב ליטא השוכנת בסמוך לים הבלטי.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרטינגה · ראה עוד »

קרבן (אלבום)

קרבן הוא אלבום סולו של הזמר החסידי-אמריקאי בערי וובר.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרבן (אלבום) · ראה עוד »

קרבו

קרבו (בבלארוסית: Крэва ברוסית: Крéво, בפולנית: Krewo; ביידיש: קרעווע) היא עיירה במחוז גרודנו שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרבו · ראה עוד »

קרופקי

קרופקי (בבלארוסית: Крупкі; ברוסית: Кру́пки; בפולנית: Krupki; בליטאית: Krupkos) היא עיר קטנה במחוז קרופקי במחוז מינסק שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרופקי · ראה עוד »

קרוקי

קרוקי (בליטאית: Krakės, קְרַאקֶס; בפולנית: Kroki; ביידיש: קראָק) היא עיירה קטנה במחוז קובנה שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרוקי · ראה עוד »

קרול מרקוביץ'

קרול מרקוביץ' (ברומנית: Carol Marcovici; 8 ביוני 1938 – 29 בדצמבר 2006) היה זמר ושחקן תיאטרון יהודי ברומניה ובישראל, בשפות יידיש, עברית ורומנית.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרול מרקוביץ' · ראה עוד »

קרוטושין

קרוטושין (בפולנית: Krotoszyn; בגרמנית: Krotoschin ביידיש: קראטשין או קראטאשין) היא עיירה במחוז פוזנן שבפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרוטושין · ראה עוד »

קרוז' (ליטא)

קרוז' (בליטאית: Kražiai, קרז'יאי; בפולנית: Kroże, קרוז'ה; ביידיש: קראָזש) היא עיירה קטנה במחוז שאולאי שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקרוז' (ליטא) · ראה עוד »

קריניצה זדרוי

קריניצה זדרוי (בפולנית: Krynica-Zdrój; ביידיש: קרעניץ) היא עיירת נופש ומרחצאות במחוז נובי סונץ' שבפרובינציית פולין קטן בפולין, בסמוך לגבול סלובקיה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקריניצה זדרוי · ראה עוד »

קריצ'ב

קריצ'ב (בבלארוסית: Крычаў, קריצ'או; ברוסית: Кричев; בפולנית: Krzyczew) היא עיר מחוז במחוז מוהילב שבמזרח בלארוס, על גדת נהר סוז' ובסמוך לגבול רוסיה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקריצ'ב · ראה עוד »

קריז'ופיל

קריז'ופיל (באוקראינית: Крижопіль; בפולנית: Krzyżopol; ברוסית: Крыжополь, קריז'ופול; ביידיש: קריזשאָפּאָל) היא עיירת מחוז במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקריז'ופיל · ראה עוד »

קריבה אוזרו

קריבה אוזרו (באוקראינית: Криве Озеро; ברוסית: Кривое Озеро, קריבויה אוזרו; ביידיש: קריוואָזער) היא עיירה במחוז מיקולאייב שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקריבה אוזרו · ראה עוד »

קריביצ'י

קריביצ'י (בבלארוסית: Крывічы́; בפולנית: Krzywicze, קשיביצ'ה; ביידיש: קריביץ) היא עיירה במחוז מינסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקריביצ'י · ראה עוד »

קששוב

קששוב (בפולנית: Krzeszów, ביידיש: קרעשעוו) הוא כפר במחוז ניסקו שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, על גדת נהר סן, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וקששוב · ראה עוד »

קשונז' ויילקי

קשונז' ויילקי (בפולנית: Książ Wielki; ביידיש: קשוינש) הוא כפר במחוז שבפרובינציית פולין קטן בפולין, בסמוך לנהר נידז'יצה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקשונז' ויילקי · ראה עוד »

קלן

גשר הוהנצולרן, אחד משבעת הגשרים החוצים את הריין בקלן. זהו גשר הרכבות העמוס ביותר באירופה. ברקע - הקתדרלה של קלן קלן ההרוסה בימים שלאחר מלחמת העולם השנייה. הריסות גשר הוהנצולרן, שקועות בנהר הריין, נראות מימין לקתדרלה סתיו בפארק לינדנטל, הפארק הגדול בעיר כנסיית מרטין הקדוש, אחד מסמלי העיר שטר מכירת בית בקהל קולוניא, ימי הביניים, ללא תאריך. נהר הריין עלה על גדותיו והציף חלקים נרחבים ממרכז העיר, אפריל 1983 בתים צבעוניים בשוק המרכזי העתיק של קלן קֶלְן (בגרמנית: Köln,, מוכרת בשפות רבות גם כקולון או קולוניא וכן קוילן בפי יהודי אשכנז) היא העיר הגדולה ביותר במדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה והרביעית בגודלה בגרמניה, עם אוכלוסייה של מעל כמיליון תושבים.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלן · ראה עוד »

קלמן אהרון ברתיני

קלמן אהרון בֶּרְתִינִי (או כפי שנהג לחתום: ק. א. ברתיני) (15 ביולי 1903, בריצ'יבה, בסרביה, האימפריה הרוסית – 20 בפברואר 1995, ישראל) היה משורר עברי, סופר לילדים, עורך, מילונאי ומתרגם.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלמן אהרון ברתיני · ראה עוד »

קלמן רוזן

קלמן רוזן (נולד ב-25 במרץ 1931) היה חבר ואחד ממנהיגיה של תנועת דרור, ומנהל סניף "הקן" של התנועה בבוקרשט, רומניה עד שנת 1947.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלמן רוזן · ראה עוד »

קלמן ליס

תמונה להחלפה קַלמן לִיס (1901/1903, קובל, פלך ווהלין, האימפריה הרוסית – 19 באוגוסט 1942, אוטבוצק, גנרלגוברנמן (פולין הכבושה)) היה משורר וסופר יהודי בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלמן ליס · ראה עוד »

קלמן גוטנבוים

קלמן ואידה גוטנבוים קלמן גוּטנבוים (ביידיש נכתב לעיתים גוטענבוים; ? – 1941) היה סופר יידי פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלמן גוטנבוים · ראה עוד »

קלמן כצנלסון

קלמן כצנלסון (18 באוקטובר 1907 – 2 בפברואר 2000) היה עיתונאי, סופר, מתרגם ופעיל רוויזיוניסטי אשר בשנת 1964 עורר סערה ציבורית בישראל עם פרסום ספרו "המהפכה האשכנזית" בו הכריז על האשכנזים כאומה נפרדת והפגין גזענות קשה כלפי המזרחים.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלמן כצנלסון · ראה עוד »

קלמפרר

קלמפרר הוא שם משפחה אשכנזי.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלמפרר · ראה עוד »

קלאודיה רוזנצווייג

קלאודיה רוזנצווייג-קופפר משמשת פרופסור לספרות יידיש ו'אלט יידיש' (יידיש עתיקה) במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלאודיה רוזנצווייג · ראה עוד »

קלע

קלע דרום אמריקאי רוגטקה מודרנית יידוי אבנים באמצעות קלע, נעלין 2014 קֶלַע (או בשמו העממי רוגטקה - מיידיש) הוא כלי נשק פשוט, הקיים עוד מימי קדם ומשמש ליידוי אבנים במהירות רבה ובדיוק משופר, בהשוואה ליידוי אבנים ביד.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלע · ראה עוד »

קלפאק

דרווישים טורקים החובשים קלפאקים, בציור מאת הצייר הרוסי וסילי ורשצ'אגין מוסטפא כמאל אטאטורק, חובש כובע מסוג קלפאק קלפאק (בטורקית: kalpak, בקזחית: қалпақ, קירגיזית: калпагы, בולגרית וסרבית, רוסית: калпак) הוא כובע גבוה בצורת חרוט או חרוט קטום או חרוט קטום הפוך, מעוגל, בדרך כלל עשוי מלבד, עור כבשים או פרווה, שנוהגים לחבוש גברים במרכז אסיה, קווקז, איראן, טורקיה, בולגריה וסרביה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלפאק · ראה עוד »

קלרה גולד

קלרה גולד (ביידיש:קלאַראַ גאָלד, באנגלית: Clara Gold) (6 ביולי 1888 - 12 בדצמבר 1946) הייתה שחקנית תיאטרון יידיש ואמנית הקלטות אמריקאית.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלרה גולד · ראה עוד »

קלרה יונג

קלרה יונג ואמה יונג עם חברים בחבורת התיאטרון שלה בניקולאייב יונג בניקולאייב קלרה יונג (ביידיש: קלאַראַ יאָנג; 1882 לערך, זלוצ'וב, גליציה – 1952, מוסקבה) הייתה שחקנית בתיאטרון יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלרה יונג · ראה עוד »

קלריס ליספקטור

קלריס ליספקטור (Clarice Lispector) (10 בדצמבר 1920 – 9 בדצמבר 1977) הייתה סופרת יהודיה ברזילאית.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלריס ליספקטור · ראה עוד »

קלבוב

קלבוב (בפולנית: Klwów; ביידיש: קוויוו) הוא כפר קטן במחוז פשיסחה שבפרובינציית מזוביה בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלבוב · ראה עוד »

קלונימוס זאב ויסוצקי

קלונימוס זאב ויסוצקי בספר מופת לרבים שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן קלונימוס (קלמן) וולף (זאב) ויסוצקי (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: וויסאָצקי; ברוסית: Вульф Янкелевич (Калман-Вольф, Калонимус Вольф) Высоцкий; 8 ביולי 1824 – 24 במאי 1904, מוסקבה), מייסד חברת תה ויסוצקי, נדבן יהודי ועסקן בתנועת חובבי ציון ברוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלונימוס זאב ויסוצקי · ראה עוד »

קלוז' (מחוז)

מחוז קלוז' (ברומנית: Judeţul Cluj) הוא מחוז ("ז'ודץ") הנמצא במרכז-מערב רומניה, במרכז החבל ההיסטורי טרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלוז' (מחוז) · ראה עוד »

קלוז'-נאפוקה

קלוּז'-נאפּוֹקָה (ברומנית: Cluj-Napoca, אלפבית פונטי בינלאומי:; בהונגרית: Kolozsvár; בתקופה הרומית: Napoca; בלטינית של ימי הביניים: Castrum Clus או Claudiopolis; בגרמנית: Klausenburg; ביידיש: קלויזענבורג) היא עיר בצפון-מערב רומניה, בחבל ההיסטורי טרנסילבניה, ועיר הבירה של מחוז קלוז' ושל טרנסילבניה כולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלוז'-נאפוקה · ראה עוד »

קלובוצק

קְלוֹבּוּצְק (בפולנית: Kłobuck; בגרמנית: Klobutzko) היא עיירה בפולין, ובה כ-14,000 תושבים (נכון ל-2011).

חָדָשׁ!!: יידיש וקלובוצק · ראה עוד »

קלוגר

קלוגר (בכתיב יידי: קלוגער) הוא שם משפחה יהודי ממקור יידי ("קלוג" ביידיש פירושו "חכם" וקלוגר פירושו "איש חכם").

חָדָשׁ!!: יידיש וקלוגר · ראה עוד »

קלוד קליין

קלוד-רולנד קליין (נולד ב-16 בנובמבר 1939) הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלוד קליין · ראה עוד »

קלוד ברי

קלוד בֵּרִי (בצרפתית: Claude Berri, נולד כקלוד ברל לנגמן (Claude Berel Langmann); 1 ביולי 1934, פריז – 12 בינואר 2009) היה במאי קולנוע, שחקן, מפיק קולנוע ותסריטאי יהודי-צרפתי.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלוד ברי · ראה עוד »

קלודאווה

קלודאווה (בפולנית: Kłodawa; בגרמנית: Tonningen; ביידיש: קלאָדעווע) היא עיירה במחוז קולו שבפרובינציית פולין גדול בפולין, על גדות נהר רגיילבקה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלודאווה · ראה עוד »

קלווריה (ליטא)

קלווריה (ביידיש: קאלוואריע) היא עיר בחבל סובאלקיה, הבירה המנהלית של מחוז המשנה קלווריה במחוז מריאמפולה שבמרכז ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלווריה (ליטא) · ראה עוד »

קלימונטוב

קלימונטוב (בפולנית: Klimontów; ביידיש: קלעמענטאָוו) הוא כפר במחוז סנדומייז' שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין, על גדת נהר פוקז'בקה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלימונטוב · ראה עוד »

קלימוביץ'

קלימוביץ' (בלארוסית: Клiмавiчы, רוסית: Климовичи, יידיש: קלימאוויטש) היא עיירה במחוז מוהילב שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלימוביץ' · ראה עוד »

קליאצ'נובו

קליאצ'נובו או קליצ'אנב (באוקראינית: Клячаново; בהונגרית: Klacsanó, "קלצ'נו"; ביידיש: קליטשאנעף או קליטשאניף) הוא כפר במחוז משנה מוקצ'בו במחוז זקרפטיה שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקליאצ'נובו · ראה עוד »

קלינצי

קְלִינְצִי (ברוסית: Клинцы́) היא עיר במחוז בריאנסק שבמערב רוסיה, על גדת נהר טורוסנה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלינצי · ראה עוד »

קלינינדורף

קלינינדורף (עד 1927: שדה מנוחה הגדולה, Больша́я Сейдемену́ха. לאחר 1944 מוכר בשם קלינינסוקויה וקליניבסקה, Кали́нинское, Калинівське ומספר הגיות דומות) היה מושב חקלאי יהודי שהוקם במסגרת ההתיישבות החקלאית בדרום אוקראינה בפלך חרסון ורוקן מתושביו היהודים ב-1941 במהלך שואת יהודי אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלינינדורף · ראה עוד »

קליק (מותג)

לוגו המותג בעברית ובאנגלית. קליק הוא חטיף שוקולד מבית 'יוניליוור ישראל' (לשעבר מחברת 'ורד הגליל').

חָדָשׁ!!: יידיש וקליק (מותג) · ראה עוד »

קליק (סרט)

קליק (באנגלית: Click) הוא סרט קומי-דרמטי ופנטזיה בבימויו של פרנק קורצ'י.

חָדָשׁ!!: יידיש וקליק (סרט) · ראה עוד »

קלישאה

קלישֶה (מצרפתית: Cliché; ברבים: קלישאות, ומכאן, בגזירה לאחור, צורת היחיד התקנית בעברית – קְלִישָׁה; הצורה הרווחת, קלישאה, אינה תקנית) היא ביטוי, רעיון, או אלמנט מיצירה אומנותית אשר נעשה בו שימוש יתר על המידה עד שהגיע לנקודה שבה איבד את משמעותו או את השפעתו המקורית.

חָדָשׁ!!: יידיש וקלישאה · ראה עוד »

קליגר

קליגר הוא שם משפחה יהודי ממקור יידי ("קלוג" ביידיש פירושו "חכם" וקלוגר פירושו "איש חכם").

חָדָשׁ!!: יידיש וקליגר · ראה עוד »

קטלוג ספרייה

ספרייה הלאומית בירושלים קטלוג ספרייה הוא אוסף של רישומי הפריטים הביבליוגרפיים שנמצאים בספרייה או בקבוצת ספריות.

חָדָשׁ!!: יידיש וקטלוג ספרייה · ראה עוד »

קטוביץ

קטוביץ (מן ההגייה ביידיש ובגרמנית: Kattowitz; בפולנית: Katowice, נהגה קטוביצֶה) היא עיר בפולין על גדות הנהרות קלודניצה וראווה, בחלקה הדרומי של פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וקטוביץ · ראה עוד »

קז'ימייז'

קז'ימייז' (בפולנית: Kazimierz, נהגה "קַזִ'ימְיֶישׁ"; ביידיש: קזימיר, קוזימיר או קוזמיר; בלטינית: Casimiria) הוא רובע היסטורי חשוב של קרקוב, ולשעבר עיר עצמאית ליד קרקוב.

חָדָשׁ!!: יידיש וקז'ימייז' · ראה עוד »

קבר אלישע

מקום קברו של אלישע בן שפט הנביא אינו מתואר בתנ"ך, אך על פי מסורת יהודית מראשית המאה ה-13, קברו שכן במערה בראש הר הכרמל מעל מערת אליהו, ב"מר אליאס".

חָדָשׁ!!: יידיש וקבר אלישע · ראה עוד »

קבוצת eTeacher

סמלילה הקודם של החברה קבוצת eTeacher היא חברה ישראלית פרטית אשר עוסקת בהקמת והפעלת בתי ספר בין-לאומיים וירטואליים סינכרוניים באמצעות רשת האינטרנט.

חָדָשׁ!!: יידיש וקבוצת eTeacher · ראה עוד »

קבוצת סלה-מנקה

קבוצת סלה-מנקה היא קבוצת יוצרים עצמאית הפועלת בירושלים משנת 2000, ויוצרת במגוון רב של תחומים כגון המיצג, הווידאו, השירה והאמנות הציבורית.

חָדָשׁ!!: יידיש וקבוצת סלה-מנקה · ראה עוד »

קבוצת השרון

חברי קבוצת השרון על גדת הירדן שנת 1924 קבוצת השרון הייתה קבוצה שהתיישבה ברמת דוד ומאוחר יותר הייתה בין מייסדי קיבוץ יפעת.

חָדָשׁ!!: יידיש וקבוצת השרון · ראה עוד »

קבורת אפר יהודי אוסטריה בירושלים (1949)

ארון המכיל כדי אפר נישא לעבר הקבורה בקיץ 1949 נקברו בירושלים בטקס ממלכתי צבאי 30 כדים ובהם אפר יהודי אוסטריה שהומתו במחנות ההשמדה בשואה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקבורת אפר יהודי אוסטריה בירושלים (1949) · ראה עוד »

קדמה (סרט)

"קדמה" הוא סרט קולנוע ישראלי, דרמה היסטורית, בבימויו של עמוס גיתאי, שיצא לאקרנים בשנת 2002 והשתתף בפסטיבל קאן.

חָדָשׁ!!: יידיש וקדמה (סרט) · ראה עוד »

קדאיניאי

קדאיניאי (בליטאית: Kėdainiai, ביידיש: קיידאן, בפולנית: Kiejdany, ובגרמנית: Kedahnen) היא אחת הערים העתיקות בליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש וקדאיניאי · ראה עוד »

קדאיניאי (מחוז משנה)

קדאיניאי (בליטאית: Kėdainių rajono savivaldybė,; ביידיש ובעברית: קיידאן) הוא אחד מ-60 מחוזות משנה של ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש וקדאיניאי (מחוז משנה) · ראה עוד »

קדם (בית מכירות פומביות)

בית המכירות הפומביות קדם (באנגלית: Kedem Auction House) נוסד בשנת 2008 בירושלים כבית מכירות עבור פרטי יודאיקה וישראליאנה (פריטי ארץ ישראל מהתקופה המודרנית וראשית הציונות).

חָדָשׁ!!: יידיש וקדם (בית מכירות פומביות) · ראה עוד »

קדימה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וקדימה · ראה עוד »

קדיש סילמן

קדיש יהודה-ליב סילמן (28 בנובמבר 1880, חנוכה תרמ"א, ליטא – 13 בנובמבר 1937, ט' בכסלו תרצ"ח, ירושלים), היה מורה, משורר, סופר, מתרגם ובלשן ארץ-ישראלי, וגם מראשוני התשבצאים העבריים.

חָדָשׁ!!: יידיש וקדיש סילמן · ראה עוד »

קדיש יתום

קדיש יתום (או קדיש יהא שלמא, על שם המילים הפותחות את התוספת לעיקר הקדיש) היא קדיש הנאמר על ידי אבלים יהודים במשך שנת האבל על הוריהם (אבא או אמא).

חָדָשׁ!!: יידיש וקדיש יתום · ראה עוד »

קדיה מולודובסקי

קַדְיָה מוֹלוֹדוֹבְסְקִי (ביידיש: קאַדיע מאָלאָדאָװסקי; בפולנית: Kadie Mołodowska; 10 במאי 1894 – 23 במרץ 1975) הייתה משוררת וסופרת יידית.

חָדָשׁ!!: יידיש וקדיה מולודובסקי · ראה עוד »

קהת קליגר

קהת קליגר (ביידיש: קהת קליגער; 4 ביולי 1908 - 20 באפריל 1985) היה משורר ומתרגם יידיש יהודי-ארגנטינאי.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהת קליגר · ראה עוד »

קהל פרושים

פרושים הוא שמה של קהילה חרדית-ירושלמית, שהוקמה בחנוכה ה'תשנ"ט (1998), ומשמרת את מסורת הפרושים בני היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהל פרושים · ראה עוד »

קהילת עדת ישורון (אמסטרדם)

עדת ישורון הייתה עדה שפרשה מהקהילה היהודית הממוסדת באמסטרדם ב-1796 והקימה לעצמה בית-כנסת משלה בו שונה קלות נוסח התפילה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת עדת ישורון (אמסטרדם) · ראה עוד »

קהילת יהודי מז'יבוז'

קהילת יהודי מז'יבוז' היא הקהילה היהודית בעיירה מז'יבוז', שכיום באוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי מז'יבוז' · ראה עוד »

קהילת יהודי מוהילב

קהילת יהודי מוהילב (בבלארוסית: Магiлёў; ברוסית: Могилёв; ביידיש: מאָלעוו, מאהילוב, מאגילאב, מאָהליב; לעיתים נכתבת גם בעברית מוגילב, מוגילוב, מוהילוב, מוהיליוב, מהילב) נוסדה בעיר מוהילב שבבלארוס, במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי מוהילב · ראה עוד »

קהילת יהודי אוסטרולנקה

הקהילה היהודית באוסטרולנקה (בפולנית: Ostrołęka), עיר בפרובינציית מזוביה שבפולין היושבת על נהר נרב, כ-120 ק"מ צפונית מזרחית לוורשה, התקיימה מסוף המאה ה-18 עד השמדתה בשואה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי אוסטרולנקה · ראה עוד »

קהילת יהודי אוז'הורוד

אוז'הורוד (באוקראינית: Ужгород, ברוסינית: Уґоград, בהונגרית: Ungvár, ביידיש: אונגוואר) היא עיר במחוז טרנסקרפטיה, מערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי אוז'הורוד · ראה עוד »

קהילת יהודי אוהנוב

קהילת יהודי אוהנוב (באוקראינית: Угнів, אוהניב; בפולנית: Uhnów; ביידיש: היוונעוו/היבניב), שבמערב אוקראינה, היא קהילה עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי אוהנוב · ראה עוד »

קהילת יהודי אוהעל

גלויה ובה ציור בית הכנסת של קהילת יהודי אוהעל קהילת יהודי אוהעל (המכונה גם אויהי (Újhely), שאטוראליאויהיי או ביידיש אויהעל או אוהעלי) נמצאת בעיר שאטוראליאויהיי (Sátoraljaújhely) שבצפון מזרח הונגריה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן, ליד הגבול הסלובקי.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי אוהעל · ראה עוד »

קהילת יהודי איבניץ

איוויינייץ (בבלארוסית – Iвяне́ц; ברוסית: Ивенец; בפולנית: Iwieniec; ביידיש: איוועניץ) היא עיירה באזור מינסק בבלארוס, השוכנת על נהר בלור, 56 קילומטר מערבית למינסק.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי איבניץ · ראה עוד »

קהילת יהודי נובוזיבקוב

המבנה ששימש את בית הכנסת הגדול בנובוזיבקוב נובוזיבקוב (ברוסית: Новозыбков; בבלארוסית: Навазыбкаў; ביידיש: זיבקאוו, זיבקאי או נאווא זיבקאוו) היא עיירה במחוז בריאנסק במערב רוסיה, סמוך לגבול עם בלארוס ואוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי נובוזיבקוב · ראה עוד »

קהילת יהודי סרנץ'

קהילת יהודי סרנץ' (בהונגרית: Szerencs; ביידיש: סערענטש) שבהונגריה הייתה קהילה יהודית בעיר סרנץ' במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי סרנץ' · ראה עוד »

קהילת יהודי סלישץ'

קהילת יהודי הכפר (ביידיש: סעלישטץ, סעליץ', סעלישטש) התקיימה ביישוב Siedliszcze Male במחוז ווהלין שבשטח אוקראינה כיום.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי סלישץ' · ראה עוד »

קהילת יהודי פשמישל

הקהילה היהודית בפשמישל בדרום מזרח פולין, הייתה קיימת ברציפות מהמאה ה-10 ועד להשמדתה בשואה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי פשמישל · ראה עוד »

קהילת יהודי פוניבז'

הקהילה היהודית בפּוֹנֵיבֵז' שבליטא (בליטאית: Panevėžys; ביידיש: פּאָנעװעזש) התקיימה החל מהמאה ה-18 לערך ועד להשמדתה בשואה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי פוניבז' · ראה עוד »

קהילת יהודי צ'רנוביץ

תצלום של בית הכנסת הכוראלי של צ'רנוביץ על גלויה מסוף המאה ה-19 קהילת יהודי צ'רנוביץ הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר באזור בוקובינה (רומניה ואוקראינה של היום).

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי צ'רנוביץ · ראה עוד »

קהילת יהודי קמפנו

חורבות בית הכנסת בקמפנו בעיר קמפנו (בפולנית: Kępno. בגרמנית: Kempen. ביידיש: קעמפנא) שבפרובינציית פולין גדול במערב פולין, התקיימה קהילה יהודית גדולה מהמאה ה-17 ועד שואת יהודי פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי קמפנו · ראה עוד »

קהילת יהודי קמצ'ה

קהילת יהודי קֶמֶצֶ'ה שבעיר קֶמֶצֶ'ה (בהונגרית: Kemecse; ביידיש: קעמעטשע) הנמצאת במזרח הונגריה במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי קמצ'ה · ראה עוד »

קהילת יהודי קאליש

אנדרטה לזכר קהילת קאליש בבית העלמין בחולון מראה בית הכנסת הגדול של קאליש בשנת 1914 קהילת יהודי קאליש החלה להתקיים במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי קאליש · ראה עוד »

קהילת יהודי קטוביץ

קהילת יהודי קטוביץ התקיימה בעיר קטוביץ (מן ההגייה ביידיש ובגרמנית: Kattowitz; בפולנית: Katowice, ומבוטא קטוביצֶה) שבפולין על גדות הנהרות קלודניצה וראווה, בדרום פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי קטוביץ · ראה עוד »

קהילת יהודי קובנה

בית כנסת בקובנה בית הכנסת ברחוב זמנהוף 7 קהילת יהודי קובנה היא הקהילה היהודית בעיר קובנה בליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי קובנה · ראה עוד »

קהילת יהודי קינג ויליאמז טאון

קהילת יהודי קינג ויליאמז טאון הייתה קהילה קטנה בעיירה קינג וילאמז טאון בדרום אפריקה, שניהלה חיי קהילה שוקקים מאמצע המאה ה-19 לערך ועד תחילת שנות ה-2000 אז עזבו היהודים האחרונים את העיירה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי קינג ויליאמז טאון · ראה עוד »

קהילת יהודי קישקרש

קהילת יהודי קישקרש היא קהילה יהודית שישבה בעיר קישקרש (נכתב לפעמים בשגיאת כתיב כ"קישקורוש"; בהונגרית: Kiskőrös, ביידיש קישקעריש), שנמצאת במחוז באץ'-קישקון, שבמרכז הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי קישקרש · ראה עוד »

קהילת יהודי קיילצה

קְיֶילְצֶה (בפולנית: Kielce; ביידיש: קיעלץ) היא עיר במרכז פולין, והיא מונה כ-204,891 תושבים (נכון ל-2009).

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי קיילצה · ראה עוד »

קהילת יהודי קייב

קהילה יהודית בקייב התקיימה בהפוגות מאז המאה השמינית.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי קייב · ראה עוד »

קהילת יהודי רחיב

קהילת יהודי רחיב התקיימה בעיר רחיב (באוקראינית: Рáхів; ברוסינית: Рахово; ברוסית: Ра́хов; בהונגרית: Rahó; ברומנית: Rahău; בצ'כית וסלובקית: Rachov; בגרמנית: Rachiw; ביידיש: ראחוב) שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי רחיב · ראה עוד »

קהילת יהודי רדאוץ

בית הכנסת הגדול של רדאוץ קהילת יהודי רדאוץ שכנה בדרום חבל בוקובינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי רדאוץ · ראה עוד »

קהילת יהודי רוסטוב על הדון

בית הכנסת החייל, בית הכנסת הפעיל היחיד ברוסטוב-על-דון. הקהילה היהודית ברוסטוב-על-דון מתוארכת לפחות לשנת 1811.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי רוסטוב על הדון · ראה עוד »

קהילת יהודי רימנוב

קהילת יהודי רימנוב, (בפולנית: Rymanów; ביידיש: רימאנאוו) הייתה בעיר רימנוב בפרובינציית פודקרפצקיה שבפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי רימנוב · ראה עוד »

קהילת יהודי ריגה

קהילת יהודי ריגה שבלטביה החלה להתקיים במאה ה-17, ונקטעה מספר פעמים בשל גירוש יהודי העיר.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי ריגה · ראה עוד »

קהילת יהודי טעטש

המבנה בו שכן בית הכנסת של טעטש משפחה יהודית בקהילת טעטש בית העלמין היהודי בטעטעש אנשי טעטש בפתח חנות הפרפומריה קהילת יהודי טעטש (טיאצ'יב במחוז זקרפטיה באוקראינה המודרנית) שכנה בחבל מרמורש, בין העיר סיגט והעיר חוסט, החלה מהעשור השלישי של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי טעטש · ראה עוד »

קהילת יהודי טומשוב לובלסקי

הקהילה היהודית בטומשוב לובלסקי (בפולנית: Tomaszów Lubelski), שבדרום מזרח פולין, התקיימה משנות העשרים של המאה ה-17 ועד שהושמדה בשואה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי טומשוב לובלסקי · ראה עוד »

קהילת יהודי טוצ'ין

קהילת יהודי טוצ'ין היא הקהילה היהודית בעיר טוצ'ין השוכנת במחוז רובנו במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי טוצ'ין · ראה עוד »

קהילת יהודי טורנאליה

בית הכנסת בטורנלה טוראנליה (נודעה בעבר בשם שפריקובו) היא עיירה במחוז באנסקה ביסטריצה בדרום סלובקיה, בעבר נכללה במחוז גומור-קישהונט שבהונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי טורנאליה · ראה עוד »

קהילת יהודי חרבין

רחוב עמוס בחרבין שבו התהלכו יהודים רבים מן הקהילהקהילת יהודי חרבין הייתה קהילה יהודית-רוסית ברובה ברפובליקה העממית של סין, והייתה הקהילה הכי גדולה ביהדות סין בפרט ובמזרח הרחוק בכלל.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי חרבין · ראה עוד »

קהילת יהודי חלם

בית הקברות היהודי בחלם בית הכנסת הקטן בחלם חֶלְם (בפולנית: Chełm; באוקראינית: Холм או Хелм; בגרמנית: Cholm; ביידיש: כעלם) היא עיר במזרח פולין שנמצאת במחוז לובלין.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי חלם · ראה עוד »

קהילת יהודי חוסט

קהילת יהודי חוסט היא קהילה יהודית אורתודוקסית בעיר חוסט באוקראינה, שהגיעה לשיאה בשנת 1941.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי חוסט · ראה עוד »

קהילת יהודי ברהובה

קהילת יהודי ברהובה היא קהילה יהודית אורתודוקסית ששכנה בעיר ברהובה באוקראינה ונקראה בתקופה מוקדמת יותר בשם ברגסס.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי ברהובה · ראה עוד »

קהילת יהודי ברודי

קהילת יהודי בְּרוֹדִי (ביידיש: בראָד, נהגה "ברוֹד") היא קהילה יהודית אשכנזית, שהתקיימה בעיר ברודי שבגליציה (כיום אוקראינה) לפחות מסוף המאה ה-16 ועד הכחדתה בשואה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי ברודי · ראה עוד »

קהילת יהודי בריסק דליטא

בית הכנסת הגדול בבריסק דליטא בראשית המאה ה-20 קהילת יהודי בריסק דליטא (נקראת גם Brest-Litovsk; בפי היהודים: בריסק דליטא) הייתה קהילה גדולה בעיר ברסט שבבלארוס אשר מנתה כ-30,000 יהודים והייתה כמעט מחצית מאוכלוסיית העיר ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי בריסק דליטא · ראה עוד »

קהילת יהודי ביאליסטוק

על התפתחותה של קהילת יהודי ביאליסטוק, שבצפון-מזרח פולין, ישנן עדויות החל מאמצע המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי ביאליסטוק · ראה עוד »

קהילת יהודי בילה צרקווה

בית הכנסת הגדול בבילה צרקווה בית הקברות היהודי הישן בבילה צרקווה הקהילה היהודית בעיר בילה צרקווה (עיר שנקראה בעברית "שדה לבן" וביידיש - "שווארצע טומאה") נוסדה בסוף המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי בילה צרקווה · ראה עוד »

קהילת יהודי בילה צרקווה (מחוז זקרפטיה)

קהילת יהודי בִּילַה צֶרְקְווַה (באוקראינית: Біла Церква; ברוסית: Белая Церковь, "בְּיֶילַאיָה צֶרְקוֹב"; ביידיש: וויספעלד; בעברית: שדה לבן) הייתה קהילה יהודית בכפר בילה צרקווה השוכן בנפת ראחיב (Rakhiv או Рахів) במחוז זקרפטיה (ידוע גם כקרפטורוס, טרנסקרפטיה, רותניה או רוסיה הקרפטית) שבדרום מערב אוקראינה, סמוך לגדה הצפונית של נהר טיסה המהווה את הגבול הבינלאומי בין אוקראינה לרומניה, ממזרח לעיירה סולוטבינו (ביידיש: סלאטפינא; ידועה גם כאקנסלטינה) באוקראינה ומצפון לעיר סיגט ברומניה הנמצאת מעבר הנהר.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי בילה צרקווה (מחוז זקרפטיה) · ראה עוד »

קהילת יהודי גוניונדז

אנדרטה לזכר יהודי גוניונדז שנספו בשואה, בבית העלמין הדרום גוניונדז (בפולנית: Goniądz) היא עיירה מול נהר הבוברה - ביברזה במחוז ביאליסטוק, שבצפון מזרח פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי גוניונדז · ראה עוד »

קהילת יהודי דווינסק

דווינסק הנקראת גם דאוגבפילס DAUGAVPILS בלטבית (בליטאית: DAUGPILIS, ברוסית: DVINSK, בגרמנית: DUENABURG), היא עיר נפה במחוז לטלגיה אשר בלטביה השוכנת על גדות נהר הדווינה, ומכאן שמה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי דווינסק · ראה עוד »

קהילת יהודי יאסין

קהילת יהודי יאסין שבאוקראינה הייתה קהילה יהודית שעברו דרכה יהודים רבים מגליציה לגבולות אוסטרו הונגריה אך השתקעו בה מעט יהודים.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי יאסין · ראה עוד »

קהילת יהודי ירצ'וב

(בפולנית: Jarczów. בכתיב יידי: ירטשוב הוא כפר, עיר לשעבר, בפרובינציית לובלין בדרום מזרח פולין סמוך לגבול עם אוקראינה, כ-14 קילומטרים מזרחית לטומשוב לובלסקי, שבו התקיימה עד השואה קהילה יהודית משמעותית שהיוותה את הרוב המוחלט של התושבים.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי ירצ'וב · ראה עוד »

קהילת יהודי יולשווה

יולשווה (בסלובקית: Jelšava, בהונגרית: Jolsva, ביידיש: יעלשאווא) היא עיירה הנמצאת בנפת רבוצה (Revúca) שבמחוז באנסקה ביסטריצה (Banská Bystrica) שבסלובקיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילת יהודי יולשווה · ראה עוד »

קהילות הסטטוס קוו אנטה

לוח בכניסה לבית הכנסת לשעבר של טרנבה בסלובקיה הסטטוס קוו אנטה (ביידיש: שטאטוסקווא, בהונגרית: Statusquo-ante) היה כינויין של הקהילות היהודיות בממלכת הונגריה שסירבו להצטרף לאחד משני הארגונים הארציים – הנאולוגי והאורתודוקסי – שקמו לאחר הקונגרס של 69–1868 ונותרו עצמאיות.

חָדָשׁ!!: יידיש וקהילות הסטטוס קוו אנטה · ראה עוד »

קו נייעס

קו נַייעס (נהגה "נַיֶיס"; יידיש: חדשות) הוא קו מידע קולי טלפוני, המבוסס על מערכת מענה קולי, המשמש כערוץ חדשות במגזר החרדי.

חָדָשׁ!!: יידיש וקו נייעס · ראה עוד »

קומארנו

קומארנו (באוקראינית: Комарно; ביידיש נכתב גם קאמארנא, קאמארני, קאמארנע, קומארנא) היא עיירה במערב אוקראינה במחוז לבוב, בנפת הורודוצקי.

חָדָשׁ!!: יידיש וקומארנו · ראה עוד »

קומזיץ

קומזיץ טיפוסי קומזיץ ל"ג בעומר, 1972 קוּמְזיץ (מיידיש: בוא שב) הוא מפגש חברתי הנערך סביב מדורה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקומזיץ · ראה עוד »

קומוניזם

לנין, פרידריך אנגלס וקרל מרקס הפטיש והמגל, הוא סמל אוניברסלי של ארגונים קומוניסטים. בדגל ברית המועצות הופיע תחת כוכב אדום שסימל את המפלגה הקומוניסטית קוֹמוּנִיזְם (לפי האקדמיה ללשון: שֻׁתְּפָנוּת) הוא קבוצה של שיטות כלכליות-חברתיות בהן כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת של החברה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.

חָדָשׁ!!: יידיש וקומוניזם · ראה עוד »

קומיקסבא

קומיקסבא היא סדרת ספרי קומיקס לילדים שנכתבה על ידי הסופר החרדי מאיר למברסקי בשם העט מ.

חָדָשׁ!!: יידיש וקומיקסבא · ראה עוד »

קונסקיה

קונסקיה (בפולנית: Końskie; ביידיש: קינסק או קינצק) הוא עיר מחוז בפרובינציית שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקְיֶה שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקונסקיה · ראה עוד »

קונסטנטין טנאסה

קונסטנטין טנאסה, השני משמאל, משחק במופע "חלומו של טנאסה" בשנת 1932 קונסטנטין טנאסה (ברומנית: Constantin Tănase, 5 ביולי 1880 וסלוי - 29 באוגוסט 1945 בוקרשט) היה שחקן קומדיה ורוויו, במאי ומפיק רומני, דמות מפתח בהיסטוריה של תיאטרון הרוויו ועולם הבידור ברומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקונסטנטין טנאסה · ראה עוד »

קונוב

קונוב (בפולנית: Kunów, ביידיש: קינעוו, קינוב) היא עיירה במחוז אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וקונוב · ראה עוד »

קוני פרנסיס

קונצ'טה רוזה מריה פרנקונרו (באנגלית: Concetta Rosa Maria Franconero; נולדה ב-12 בדצמבר 1938) ידועה בשם קוני פרנסיס (Connie Francis) מאז הופעותיה הראשונות בטלוויזיה בגיל העשרה, היא זמרת פופ אמריקאית.

חָדָשׁ!!: יידיש וקוני פרנסיס · ראה עוד »

קוסאוץ

קוסאוץ (ברומנית: Cosăuți, באוקראינית: Косеуць, ברוסית: Косоуцы, ביידיש: קאסאוץ) הוא כפר במולדובה במחוז סורוקה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקוסאוץ · ראה עוד »

קוסטופיל

קוֹסטוֹפּיל (באוקראינית: Костопіль; בפולנית: Kostopol; ברוסית: Костополь, קוסטופול; ביידיש: קאסטאפּאל) היא עיר על גדת הנהר זמצ'יסקו (Zamchysko) במחוז רובנו במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקוסטופיל · ראה עוד »

קוסוהירקה

קוסוהירקה (באוקראינית: Косогірка; בפולנית: Franpol, פרנפול; ברוסית: Косогорка, קוסוגורקה; ביידיש: פראנפול או פראמפול) הוא כפר במחוז חמלניצקי שבמערב אוקראינה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקוסוהירקה · ראה עוד »

קופצ'ווה

קוֹפְּצֶ'וֶוה (בליטאית: Kapčiamiestis, קפצ'מייסטיס; בפולנית: Kopciowo, קופצ'ובו; ביידיש: קאָפּטשעווע) היא עיירה בדרום ליטא, כ-40 ק"מ דרומית מזרחית לעיר לזדיי וכחמישה ק"מ מפולין ומבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש וקופצ'ווה · ראה עוד »

קופשיווניצה

קופשיווניצה (בפולנית: Koprzywnica; ביידיש: פאקשיווניץ) היא עיירה במחוז סנדומייז' שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין, בסמוך לשפך נהר קופשווינקה אל הויסלה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקופשיווניצה · ראה עוד »

קופל

קופל הוא שם משפחה, לרוב נובע מ"יעקב" ביידיש קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם יעקב.

חָדָשׁ!!: יידיש וקופל · ראה עוד »

קופוסט

קוֹפּוּסְט (מיידיש: קאָפּוסט; בבלארוסית וברוסית: Копысь, "קוֹפִּיס") היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בקרבת נהר דנייפר.

חָדָשׁ!!: יידיש וקופוסט · ראה עוד »

קופיצ'ינצה

קופיצ'ינצה (באוקראינית: Копичинці, קופיצ'ינצי; בפולנית: Kopyczyńce; ביידיש: קאפיטשיניץ) היא עיירה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקופיצ'ינצה · ראה עוד »

קופישוק

קוּפּישוק (מיידיש: קופּישאָק; בליטאית:, קוּפּישקיס; בפולנית: Kupiszki) היא עיר קטנה במחוז פוניבז' שבליטא, בירת מחוז המשנה קופישוק, השוכנת על גדות הנהרות לבואו (Lėvuo) וקופה (Kupa), בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקופישוק · ראה עוד »

קופיל

קופיל (בבלארוסית: Капыль, קפיל; בפולנית: Kopyl; ביידיש: קאפוליע) היא עיירה במחוז מינסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקופיל · ראה עוד »

קופייהורוד

קופייהורוד (באוקראינית: Копайгород; ברומנית: Kopaihorod; ביידיש: קיפּאַרעד) היא עיירה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקופייהורוד · ראה עוד »

קורמה

קורמה (בבלארוסית: Карма, קרמה; בפולנית: Korma) היא עיירה במחוז הומל שבמזרח בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקורמה · ראה עוד »

קוראים לי שמיל

ג'ורג' עובדיה ומשתתפי הסרט "קוראים לי שמיל: ג'ורג' עובדיה, ג'ו ג'אפרי, אורי זוהר, פול ל. סמית'; יושבים מימין לשמאל: רחל פורמן, יונה אליאן ומשה סולו קוראים לי שמיל הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1973, בבימויו של ג'ורג' עובדיה עם תסריט של יגאל לב, ובכיכובם של אורי זוהר ופול סמית.

חָדָשׁ!!: יידיש וקוראים לי שמיל · ראה עוד »

קורנליו זליה קודריאנו

מצדיע במועל יד מצדיע במועל יד קוֹרנֶליוּ זֶלְיָה קוֹדרְיאָנוּ (13 בספטמבר 1899 – 30 בנובמבר 1938) היה פוליטיקאי רומני ימני קיצוני, אנטישמי ואנטי-קומוניסט.

חָדָשׁ!!: יידיש וקורנליו זליה קודריאנו · ראה עוד »

קורנטין (עיתון)

הדינשטאגישי קורנטין והפרייטאגישי קורנטין (מיוני 1687, דינשטאגישי קורנט ופרייטאגישי קורנט; מלועזית, "העיתון של יום שלישי" ו"העיתון של יום שישי") היה עיתון ביידיש שיצא לאור באמסטרדם ב-1686 ו-1687, קודם במתכונת של דו-שבועון ואחר כשבועון בלבד.

חָדָשׁ!!: יידיש וקורנטין (עיתון) · ראה עוד »

קורסון-שבצ'נקיבסקי

קורסון-שבצ'נקיבסקי (באוקראינית: Корсунь-Шевченківський), שנודעה עד שנת 1944 בשם "קורסון" (ביידיש: קאָרסאָן), היא עיירה במרכז אוקראינה ובה כ-20,000 תושבים.

חָדָשׁ!!: יידיש וקורסון-שבצ'נקיבסקי · ראה עוד »

קורץ

אנדרטה לזכר יהודי קוריץ שנספו בשואה, בבית הקברות נחלת יצחק קורץ (וכן קוֹרֶיץ, ביידיש: קאָרעץ, "קָארֶעץ"; באוקראינית:Корець; בפולנית: Korzec) היא עיר באוקראינה והמרכז המנהלי של מחוז משנה קורצקי (Корецкий район) שבמחוז רובנו.

חָדָשׁ!!: יידיש וקורץ · ראה עוד »

קורצ'ינה

קורצ'ינה (בפולנית: Korczyna; ביידיש: קארטשין) הוא כפר במחוז קרוסנו שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקורצ'ינה · ראה עוד »

קורקלי

קורקלי (בליטאית: Kurkliai; ביידיש: קורקלע; ברוסית: Куркляй) היא עיירה ברשות-המקומית אניקשט במחוז אוטנה שבצפון-מזרח ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש וקורקלי · ראה עוד »

קורט פרנץ

קורט הוברט פרנץ (בגרמנית: Kurt Hubert Franz; 17 בינואר 1914 – 4 ביולי 1998) היה קצין אס אס שנודע באכזריותו הנוראה ואחד ממפקדי מחנה ההשמדה טרבלינקה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקורט פרנץ · ראה עוד »

קורוסטן

קורוסטן (באוקראינית: Ко́ростень) היא עיר במחוז ז'יטומיר בצפון אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקורוסטן · ראה עוד »

קורוסטישיב

קורוסטישיב (באוקראינית: Коростишів; ברוסית: Коростышев, קורוסטישב; ביידיש: קאָרשעוו) היא עיר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, על גדות נהר טטריב, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקורוסטישיב · ראה עוד »

קורוב

קורוב (פולנית: Kurów,, יידיש: קאראוו, קאריוו, קארוב, קאריב, נהגה קוּרֶב) הוא כפר בן 2,811 תושבים הנמצא בדרום-מזרח פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וקורוב · ראה עוד »

קושה דילז

רמי מתן אבן-אש (באנגלית: Rami Matan Even-Esh; נולד ב-26 באוגוסט 1981), ידוע בשם הבמה קושה דילז (Kosha Dillz), הוא ראפר ישראלי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש וקושה דילז · ראה עוד »

קול מבשר (קו נייעס)

קול מבשר הוא קו נייעס ביידיש הפועל בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וקול מבשר (קו נייעס) · ראה עוד »

קול מבשר (שבועון)

"קול מבֿשׂר" היה שבועון ביידיש שיצא לאור באודסה שבאימפריה הרוסית בשנים 1862–1873, והיה כתב העת המודרני הראשון ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וקול מבשר (שבועון) · ראה עוד »

קול ציון לגולה

קול ציון לגולה הייתה תחנת שידור של הסוכנות היהודית ששידרה שידורי רדיו בגלים קצרים מישראל, בשנים הראשונות לקיום מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש וקול ציון לגולה · ראה עוד »

קול ביער

קול ביער הוא ניגון שמיוחס לסבא משפולי.

חָדָשׁ!!: יידיש וקול ביער · ראה עוד »

קול הלשון

קול הלשון הוא ארגון שהוקם בשנת 1984.

חָדָשׁ!!: יידיש וקול הלשון · ראה עוד »

קול הדף

קול הדף הוא ארגון יהודי חרדי, שהוקם בידי יצחק ברוידא (גבאי האדמו"ר מגור) ופתחיה ליצמן (אחיו של יעקב ליצמן).

חָדָשׁ!!: יידיש וקול הדף · ראה עוד »

קולאצ'יצה

קולאצ'יצה (בפולנית: Kołaczyce; ביידיש: קולושיץ) היא עיירה במחוז יאסלו שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וקולאצ'יצה · ראה עוד »

קולנה

קולנה (בפולנית: Kolno) היא עיר בצפון פולין, כ-150 ק"מ צפונית לוורשה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקולנה · ראה עוד »

קולנוע חרדי

סרטי קולנוע חרדי-גברי מוצעים למכירה בחנות "גל פז" בשכונת גאולה בירושלים. הקולנוע החרדי החל להתפתח בסוף המאה ה-20 ובתחילתה של המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: יידיש וקולנוע חרדי · ראה עוד »

קולנוע ישראלי

הכניסה לסינמטק ירושלים (2009), בזמן '''פסטיבל הקולנוע ירושלים''', פסטיבל קולנוע בינלאומי והאירוע החשוב והמרכזי בישראל ליוצרי קולנוע ושוחריו. הקולנוע הישראלי הוא תיאור כולל ליצירה הקולנועית במדינת ישראל, החל מימי טרום הקמתה ועד ימים אלו.

חָדָשׁ!!: יידיש וקולנוע ישראלי · ראה עוד »

קולנוע יידיש

מוריס שוורץ, בתלבושת, על סט "טוביה החולב" בלונג איילנד, 1939. כרזת הסרט איסט סייד סיידי. במאי: סידני מ גולדין. 1929 קולנוע היידיש ייצר כ-130 סרטים באורך מלא ועוד כ-30 קצרים בין 1910 ל-1940, עיקר שנות פעילותו.

חָדָשׁ!!: יידיש וקולנוע יידיש · ראה עוד »

קולצ'יני

קולצ'יני (באוקראינית: Кульчини; בפולנית: Kulczyny; ביידיש: קולטשין) היא עיירה במחוז חמלניצקי שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקולצ'יני · ראה עוד »

קולקי

קולקי (באוקראינית: Колки; בפולנית: Kołki; ביידיש: קאָלק) היא עיירה במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, בסמוך לנהר סטיר, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקולקי · ראה עוד »

קולטור-ליגע

קולטור-ליגע (ליגת תרבות או ליגה לתרבות יהודית או ליגת תרבות של קייב) היה ארגון ללא מטרות רווח יהודי-חילוני לקידום תרבות וחינוך היידיש שנוסד בקייב.

חָדָשׁ!!: יידיש וקולטור-ליגע · ראה עוד »

קולבושובה

קולבושובה (בפולנית: Kolbuszowa; ביידיש: קאלבאסאוו) היא עיירת מחוז בפרובינציית פודקרפצקיה שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקולבושובה · ראה עוד »

קולבייל

קולבייל (בפולנית: Kołbiel; ביידיש: קאלביעל) הוא כפר במחוז אוטבוצק שבפרובינציית מזוביה בפולין, עיר לשעבר, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקולבייל · ראה עוד »

קולדיגה

קולדיגה (בלטבית: Kuldīga נהגה:; בעבר בגרמנית: Goldingen; גולדינגן; ביידיש ובכתיב עברי ארכאי: גאלדינגען) היא עיר במערב לטביה, בחבל ההיסטורי של קורלנד, השוכנת על גדות נהר ונטה במרחק של כ-150 קילומטרים מהבירה ריגה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקולדיגה · ראה עוד »

קולו

מצודת קולו מהמאה ה-14 קולו (בפולנית: Koło, ביידיש: קויל) היא עיירה במרכז פולין, בפרובינציית פולין גדול, בסמוך לנהר הוורטה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקולו · ראה עוד »

קולומיאה

קולומיאה (באוקראינית: Коломия; בפולנית: Kołomyja; ביידיש: קאלאמיי) היא עיר באובלסט איוואנו-פרנקיבסק אשר באוקראינה שאוכלוסייתה ב-2021 מנתה 61,140 נפש.

חָדָשׁ!!: יידיש וקולומיאה · ראה עוד »

קולין פאוול

קולין לות'ר פאוול (באנגלית: Colin Luther Powell; 5 באפריל 1937 – 18 באוקטובר 2021) היה מדינאי וגנרל אמריקאי, שכיהן כמזכיר המדינה של ארצות הברית בין השנים 2001–2005 בממשלו של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש.

חָדָשׁ!!: יידיש וקולין פאוול · ראה עוד »

קוליקיב

קוּליקִיב (נקראת גם קוּלִיקוֹב, באוקראינית: Куликів; בפולנית: Kulików, ביידיש: קוליקאוו) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקוליקיב · ראה עוד »

קוטי

קוטי (באוקראינית: Кути; בפולנית: Kuty; ברומנית: Cuturi, קוטורי; ביידיש: קיטעוו, קיטוב) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבאוקראינה, על גדת נהר צ'רמוש, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקוטי · ראה עוד »

קוז'נהורודוק

קוז'נהורודוק (בבלארוסית: Кажан-Гарадок, קז'ן-הרדוק; בפולנית: Kożangródek, קוז'נגרודק; ברוסית: Кожан-Городок, קוז'ן-גורודוק; ביידיש: קאַזשאַנאָדאָק) היא עיירה במחוז ברסט שבמערב בלארוס, על גדת נהר צנה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקוז'נהורודוק · ראה עוד »

קוז'יניצה

קוז'יניצה (בפולנית: Kozienice, נהגה:,; ביידיש: קאזשניץ; לעיתים נכתב בספרות העברית קוז'ניץ) היא עיר בת קרוב ל-20,000 תושבים במרכז פולין, בפרובינציה מזוביה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקוז'יניצה · ראה עוד »

קוזאק (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקוזאק (פירושונים) · ראה עוד »

קוזאק הנגזל

"קוֹזָאק הַנִגְזָל" (ה"א היידוע במשמעות "אשר". לעיתים: "זעקת הקוזאק הנגזל") הוא ביטוי עברי שמקורו ביידיש, המתאר מצב שבו גורם שמבצע עוול מציג עצמו כקורבן לעוול.

חָדָשׁ!!: יידיש וקוזאק הנגזל · ראה עוד »

קוזאקים

ממאי הקוזאק צופה בהיידמקים הורגים מלווים-בריבית יהודים. ציור עממי מן המאה ה-19. קוֹזָאקים (ברוסית: казаки; באוקראינית: козаки; בפולנית: Kozacy) הם קבוצת אנשים שהורכבה בעיקרה מסלאבים מזרחיים שחיו בארצות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקוזאקים · ראה עוד »

קוזובה

קוזובה (באוקראינית: Козова; בפולנית: Kozowa; ביידיש: קאזעווע) היא עיירת מחוז במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקוזובה · ראה עוד »

קוזיאטין

קוזיאטין (באוקראינית: Козятин) היא עיר במחוז ויניצה אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקוזיאטין · ראה עוד »

קוחנובו

קוחנובו (בבלארוסית: Коханаў (קוחנאו) או Коханава (קוחנבה), ברוסית: Коханово, בפולנית: Kochanów (קוחנוב)) היא עיירה במחוז ויטבסק שבמזרח בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וקוחנובו · ראה עוד »

קובנר

קוֹבְנֶר (בכתיב יידי: קאָוונער; ברוסית: Ковнер, בעבר Ковнеръ; בגרמנית ובפולנית: Kowner; באנגלית: Kovner) הוא שם משפחה שפירושו "בן העיר קובנה".

חָדָשׁ!!: יידיש וקובנר · ראה עוד »

קובנה

קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.

חָדָשׁ!!: יידיש וקובנה · ראה עוד »

קוברין

פארק קוברין קוֹבּרִין (בבלארוסית: Ко́брын, מבוטא; באוקראינית: Кобринь; ברוסית: Ко́брин; ביידיש: קאָבּרין; בפולנית: Kobryń) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, במרכז ראיון קוברין, 52 קילומטרים מזרחית לעיר המחוז ברסט.

חָדָשׁ!!: יידיש וקוברין · ראה עוד »

קובל

כנסיית וולינסקה-ווסקרסנסקה בעיר קובל (באוקראינית וברוסית: Ковель, בפולנית: Kowel, ביידיש: קאָוועל) היא עיר מחוז בחבל ווהלין השוכנת בצפון-מערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקובל · ראה עוד »

קובליצ'י

קובליצ'י (בבלארוסית: Кублічы; ברוסית: Кубличи) הוא כפר במחוז ויטבסק שבבלארוס, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקובליצ'י · ראה עוד »

קובי לוריא

קובי (יעקב) לוריא (נולד ב-5 במרץ 1949 בתל אביב) הוא פזמונאי ומלחין ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וקובי לוריא · ראה עוד »

קוגל

קוגל תפוח אדמה קוגל (בהגיית יוצאי גליציה ופולין: קיגל) היא פשטידה נפוצה בקרב יהודי אשכנז ומזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקוגל · ראה עוד »

קוגל (פירושונים)

קוּגֶל, מגרמנית ויידיש: "כדור, ספֵירה" (ראו). קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:שמות משפחה גרמניים.

חָדָשׁ!!: יידיש וקוגל (פירושונים) · ראה עוד »

קודרון

עמוד ראשון של קודרון. אמברסר הלדנבוך, הספרייה הלאומית של אוסטריה קוּדְרוּן (בגרמנית: Kudrun), המכונה לפעמים גודרונליד (Gudrunlied) או גודרון (Gudrun), הוא אפוס גבורה הכתוב על ידי מחבר אנונימי ב.

חָדָשׁ!!: יידיש וקודרון · ראה עוד »

קודימה

קודימה (באוקראינית: Кодима; ברומנית: Codâma) היא עיר קטנה במחוז אודסה שבאוקראינה, על גדות נהר קודימה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקודימה · ראה עוד »

קודירקוס נאומייסטיס

קודירקוס נאומייסטיס (בליטאית:; בפולנית: Władysławów, ולדיסלבוב; בגרמנית: Neustadt-Schirwindt, נוישטאדט-שירווינדט; ביידיש: נײַשטאָט־שאַקי, נײַשטאָט־שירווינט) היא עיירה במחוז המשנה שאקי במחוז מריאמפולה שבליטא, כ-25 ק"מ דרומית מערבית לשאקי, על גבול מחוז קלינינגרד, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וקודירקוס נאומייסטיס · ראה עוד »

קוואטער

קְוַאטֶער או כפאטיר (מיידיש) מנהג של יהדות אשכנז, כינוי לאדם אשר מגיש את התינוק לסנדק לפני ברית המילה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקוואטער · ראה עוד »

קוויטלעך

קלפי המשחק קווִיטְלֶעך (מיידיש: פתקים, נקרא לעיתים גם קוויטלוק או קוויטלי) הוא משחק קלפים הדומה לעשרים ואחת ובלאק ג'ק שמקורו בגליציה, המשוחק בקרב חלק מהבתים היהודיים־אשכנזים (בעיקר באלה שמקורם מאזור הונגריה ואוסטריה) בחג החנוכה ובפורים.

חָדָשׁ!!: יידיש וקוויטלעך · ראה עוד »

קווידרנה

אנדרטת ויטאוטאס הגדול בקווידרנה קוִוידַרְנָה (בליטאית: Kvėdarna; בפולנית: Konstantynowo; ביידיש: כווידאן, חווידאן) היא עיירה במחוז משנה שיללה שבמחוז טאורגה (טווריג), במערב ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש וקווידרנה · ראה עוד »

קויל

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקויל · ראה עוד »

קינדרלעך

קינדרלעך (ביידיש: "ילדים") היא להקת ילדים ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש וקינדרלעך · ראה עוד »

קינדליין

קינדליין הוא מגזין שבועי היוצא בניו יורק בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וקינדליין · ראה עוד »

קיפניס

קיפניס (באוקראינית: Кіпнiс) הוא שם משפחה יהודי אשכנזי שמקורו ככל הנראה הכינוי האוקראיני "קירפוניס"- שמשמעותו "פחוס אף", "חרומאף".

חָדָשׁ!!: יידיש וקיפניס · ראה עוד »

קיצמן

קיצמן (באוקראינית: Кіцмань, קיצמן; ברומנית: Cozmeni או Coțmani או Chițmani; בגרמנית: Kotzman; ברוסית: Кицмань; ביידיש: קיצמאַן או קאצמאַן) היא עיירה במערב אוקראינה, במחוז צ'רנוביץ.

חָדָשׁ!!: יידיש וקיצמן · ראה עוד »

קיצור שולחן ערוך

קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקיצור שולחן ערוך · ראה עוד »

קיקול

קיקול (בפולנית: Kikół; ביידיש: קיקל) הוא כפר במחוז ליפנו בפרובינציית קויאוויה-פומרניה בפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וקיקול · ראה עוד »

קירק דאגלס

קירק דאגלס בסרט "העצים הגדולים", 1952 קירק דאגלס (באנגלית: Kirk Douglas; 9 בדצמבר 1916 – 5 בפברואר 2020) היה שחקן קולנוע, מפיק, במאי, פילנתרופ וסופר יהודי-אמריקאי עטור פרסים.

חָדָשׁ!!: יידיש וקירק דאגלס · ראה עוד »

קירשנבאום

קירשנבאום (בגרמנית: Kirschenbaum) הוא שם משפחה גרמני שפירושו "עץ דובדבנים".

חָדָשׁ!!: יידיש וקירשנבאום · ראה עוד »

קישקע

קישקע (יידיש: "מעיים") הוא מאכל מזרח-אירופאי יהודי, העשוי ממעיים של בקר הממולא בתערובת של בצל מטוגן, קמח או מחית תפוחי אדמה, שמאלץ ותבלינים.

חָדָשׁ!!: יידיש וקישקע · ראה עוד »

קישקרש

קישקרש (בהונגרית: Kiskőrös; ביידיש: קישקעריש) היא עיר במחוז באץ'-קישקון, שבמרכז הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקישקרש · ראה עוד »

קישקונמאישה

קישקונמאישה (בהונגרית: Kiskunmajsa ביידיש: מיישא) היא עיר ומקום מושבה של הנפה הנקראת על שמה במחוז באץ'-קישקון בדרום־מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקישקונמאישה · ראה עוד »

קישקונפלג'האזה

קישקונפלג'האזה (בהונגרית: Kiskunfélegyháza; בגרמנית: Feulegaß, ביידיש: פֿיילעדאַז) היא עיר בהונגריה במחוז באץ'-קישקון, באמצע רכס החול בין הדנובה לבין הטיסה בקישקונשאג, במרכז נפת קישקונפלג'האזה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקישקונפלג'האזה · ראה עוד »

קישווארדה

קישווארדה (בהונגרית: Kisvárda, בגרמנית: Kleinwardein, ביידיש: קליינווארדיין) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג, בצפון מזרח הונגריה בסמוך לגבול עם אוקראינה וסלובקיה, כ-300 ק"מ מבודפשט הבירה וכ-45 ק"מ צפונית מזרחית לנירג'האזה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקישווארדה · ראה עוד »

קישינב

קישינב (ברומנית: Chișinău (קישינאו); ברוסית: Кишинёв (קישיניוב); באוקראינית: Кишинів (קישיניִב); ביידיש קעשענעוו או קישינעוו; בפולנית: Kiszyniów (קישיניוּב)) היא בירת רפובליקת מולדובה והעיר הגדולה במדינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקישינב · ראה עוד »

קיטל

קיטל קיטל ("גלימה" ביידיש) או "סַרְגֶנֶס" (ביידיש מערבית) היא גלימה לבנה שלובשים יהודים אשכנזים דתיים במועדים מיוחדים, בליל הסדר ובימים נוראים.

חָדָשׁ!!: יידיש וקיטל · ראה עוד »

קיבארט

קיבארט (בליטאית:, קיבארטאי; בפולנית: Kibarty, קיבארטי; ביידיש: קיבאַרט) היא עיר קטנה בדרום מערב ליטא, שנמצאת במחוז מריאמפולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקיבארט · ראה עוד »

קיבוץ

דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.

חָדָשׁ!!: יידיש וקיבוץ · ראה עוד »

קייל ברופלובסקי

קָייל בְּרוֹפְלוֹבְסְקִי (אנגלית: Kyle Broflovski) הוא אחת מהדמויות המצוירות המרכזיות בסדרת ההנפשה האמריקאית סאות' פארק, סדרה העוסקת בחייהם של ארבעה ילדים בני תשע הגרים בעיירה קטנה בהרי מדינת קולורדו.

חָדָשׁ!!: יידיש וקייל ברופלובסקי · ראה עוד »

קיילצה

מראה כללי של העיר תחנת הרכבתשער בית הקברות היהודי בעיר קְיֶילְצֶה (בפולנית: Kielce; ביידיש: קיעלץ) היא עיר במרכז פולין ובה 204,891 תושבים (2009).

חָדָשׁ!!: יידיש וקיילצה · ראה עוד »

רמניקו סראט

רמניקו סראט (ברומנית: Râmnicu Sărat, הייתה ידועה בעבר בעברית גם כ"רומניק סאראט") היא עיר בעלת מעמד של מוניקיפיום (ברומנית "מוניצ'יפיו") ברומניה, היישוב השני בחשיבותו במחוז בוזאו במזרח מונטניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורמניקו סראט · ראה עוד »

רמת גן

רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ורמת גן · ראה עוד »

רמברטוב

רֵמְבֵּרְטוּב (בפולנית: Rembertów) הוא רובע של העיר ורשה, בירת פולין, אשר עד שנת 1957 התקיים כעיירה נפרדת.

חָדָשׁ!!: יידיש ורמברטוב · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ורא"ש · ראה עוד »

ראמה יאד

ראמה יאד, 2007 ראמה יאד (Rama Yade; נולדה כמיים רמאטולאיה יאד; ב-13 בדצמבר 1976, דקר, סנגל) היא פוליטיקאית צרפתית, חברת המפלגה הרדיקלית.

חָדָשׁ!!: יידיש וראמה יאד · ראה עוד »

ראסייניאי

רחוב בראסייניאי (2007) ראסייניאי (ביידיש: ראסינאי, ראסיין) היא עיר במערב ליטא, השוכנת 76 קילומטרים צפונית-מערבית לקובנה וכחמישה קילומטרים צפונה לכביש המהיר A-1, קובנה–קלייפדה.

חָדָשׁ!!: יידיש וראסייניאי · ראה עוד »

ראסייניאי (רשות מקומית)

ראסייניאי (בליטאית: Raseinių rajono savivaldybė,; ביידיש ובעברית: ראסיין) היא אחת מ-60 הרשויות המקומיות של ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש וראסייניאי (רשות מקומית) · ראה עוד »

ראצק

ראצק (בפולנית: Raczki; ברוסית: Рачки; ביידיש: ראַצק) היא עיירה (לעיתים מוגדרת ככפר) על גדות הנהר הקטן רוֹסְפּוּדַה (Rospuda), בנפת סובאלק שבמחוז פודלסיה (Podlasie) בצפון-מזרח פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וראצק · ראה עוד »

ראקאב

ראקאב (בבלארוסית: Ракаў, הגייה מדויקת: ראקאו; בפולנית: Raków, ראקוב; ביידיש: ראקאוויי) היא עיירה במחוז מינסק שבבלארוס, על גדות נהר איסלאץ' (Islach), כ-39 ק"מ מערבית למינסק, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וראקאב · ראה עוד »

ראקל ראסטני

אנה ראקל ראסטני (בדנית: Raquel Rastenni; 21 באוגוסט 1915 – 17 באוגוסט 1998), ידועה בשמה המקוצר, ראקל ראסטני הייתה זמרת דנית-יהודייה.

חָדָשׁ!!: יידיש וראקל ראסטני · ראה עוד »

ראשי תיבות בדיעבד

ראשי תיבות בדיעבד הם התייחסות למילה כאל ראשי תיבות, אף שלמעשה נוצרה בדרך אחרת, וראייתה כראשי התיבות נעשתה בדיעבד, לעיתים שנים רבות לאחר שנוצרה.

חָדָשׁ!!: יידיש וראשי תיבות בדיעבד · ראה עוד »

ראשית חכמה

ראשית חכמה שער, הדפסה משנת תרמ"ד 1884 ווארשא, ביידיש ראשית חָכמה הוא ספר קבלה ומוסר אשר חובר במאה ה-16 על ידי הרב אליהו די וידאש, מתלמידיו של הרב משה קורדובירו, ונמסר לדפוס על ידי אחיינו רבי אלעזר הכהן.

חָדָשׁ!!: יידיש וראשית חכמה · ראה עוד »

ראבקה זדרוי

ראבקה זדרוי (בפולנית: Rabka-Zdrój; ביידיש: ראבקע) היא עיירת נופש במחוז נובי טארג שבפרובינציית פולין קטן בפולין, במפגש הנהרות ראבה, סלונקה ופוניצ'אנקה, ובגובה של 550 מטרים מעל פני הים, הידועה בשל המרחצאות החמים שבה.

חָדָשׁ!!: יידיש וראבקה זדרוי · ראה עוד »

ראביץ'

ראביץ' (בפולנית: Rawicz,; בגרמנית: Rawitsch, ביידיש: ראוויטש) היא עיר בעלת למעלה מעשרים אלף תושבים, בגמינה ראביץ', במחוז ראביץ' בחבל פולין גדול, במרכז פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וראביץ' · ראה עוד »

ראדז'ייחוב

ראדז'ייחוב (באוקראינית: Раде́хів, רדחיב; בפולנית: Radziechów; ביידיש: ראדעכעוו) היא עיר קטנה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וראדז'ייחוב · ראה עוד »

ראדומסק

ראדומסק (בפולנית: Radomsko, ביידיש: ראַדאָמסק) היא עיירה בדרום פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וראדומסק · ראה עוד »

ראדום (עיר)

אנדרטה לזכר יהודי ראדום שנספו בשואה, בבית העלמין קריית שאול ראדום (בפולנית: Radom,; ביידיש: ראָדעם) היא עיר במרכז פולין, כ-100 ק"מ מדרום לוורשה, ובה 229,300 תושבים.

חָדָשׁ!!: יידיש וראדום (עיר) · ראה עוד »

ראדושיצה

ראדושיצה (בפולנית: Radoszyce; ביידיש: ראדאשיץ) הוא כפר במחוז קונסקיה שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וראדושיצה · ראה עוד »

ראדין

ראַדין (מיידיש) או רדון (בבלארוסית: Радунь. בפולנית: Raduń) היא עיירה במחוז גרודנו בבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש וראדין · ראה עוד »

ראדימנו

ראדימנו (בפולנית: Radymno; ביידיש: רעדעם) היא עיירה במחוז ירוסלב שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, על גדתו המערבית של נהר סן, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וראדימנו · ראה עוד »

ראול הילברג

ראול הילברג (Raul Hilberg; 2 ביוני 1926 – 4 באוגוסט 2007) היה היסטוריון יהודי אמריקאי, אחד החוקרים הידועים ביותר של ההיסטוריה של רצח עם והשואה.

חָדָשׁ!!: יידיש וראול הילברג · ראה עוד »

ראובן מרקין

מרקין באפריל 2016 ראובן מֶרקין (נכתב פעמים רבות כ"ראובן מירקין"; 7 בנובמבר 1934 – 15 במאי 2017) היה בלשן ישראלי, פרופסור לבלשנות עברית באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: יידיש וראובן מרקין · ראה עוד »

ראובן מרגליות

הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 – ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה רב, חוקר תורני, וספרן, מחברם של ספרים רבים במגוון נושאים תורניים.

חָדָשׁ!!: יידיש וראובן מרגליות · ראה עוד »

ראובן אשר ברודס

ראובן אשר בן יוסף בּרוֹדֶס (ברוידס) (ברוסית: Реувен Ашер Браудес; 1851, וילנה – 18 באוקטובר 1902, וינה), שנודע בפסבדונים ראובן אבי"ב איש וילנה, היה סופר עברי ויידי ועיתונאי מהמאה ה-19, מהסופרים המרכזיים בספרות ההשכלה.

חָדָשׁ!!: יידיש וראובן אשר ברודס · ראה עוד »

ראובן אבינועם

יוחנן טברסקי והמשוררת אנדה עמיר-פינקרפלד. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית ראובן אבינועם (גְרוֹסְמַן) (י"א באב תרס"ה, 12 באוגוסט 1905 – ט"ו באלול תשל"ד, 2 בספטמבר 1974) היה מורה ומפקח, סופר, משורר, מתרגם ועורך עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש וראובן אבינועם · ראה עוד »

ראובן סירוטקין

ראובן סירוטקין (נולד ב-1933 בירושלים) הוא מלחין חסידי ופזמונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וראובן סירוטקין · ראה עוד »

ראובן פלפול

ראובן פלפול (29 באוקטובר 1910 - 21 בפברואר 1991) היה דיפלומט וסוכן חשאי ישראלי, ששימש כאחד מראשוני סוכני המוסד במצרים, וכקונסול ישראל הראשון באדיס אבבה.

חָדָשׁ!!: יידיש וראובן פלפול · ראה עוד »

ראובן פלדשוה

ראובן פֶלְדְשוּה (בן-שם) (ביידיש: פעלדשוה; בפולנית: Rubin Feldszuh; כ"ט באדר א' תר"ס, 28 בפברואר 1900 – י"ח באלול תש"מ, 30 באוגוסט 1980) היה עסקן ציבור, פעיל רוויזיוניסטי, רב, מחנך, עיתונאי ופובליציסט, מתעד, חוקר וסופר בפולין ובישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש וראובן פלדשוה · ראה עוד »

ראובן קשאני

200px ראובן קשאני (נולד בכ"ו בניסן ה'תרפ"ו, 10 באפריל 1926) הוא סופר, חוקר ועיתונאי, נשיא העדה האפגנית ויו"ר המכון לחקר יהדות אפגניסטן.

חָדָשׁ!!: יידיש וראובן קשאני · ראה עוד »

ראובן רובין

ראובן רובין בשנות ה-50 דיוקן עצמי (1924), אוסף מוזיאון ישראל דיוקן עצמי (1921), אוסף מוזיאון ישראל ראובן רובין, פסל של חנה אורלוף חדר העבודה בבית ראובן קברם של ראובן רובין ורעייתו אסתר ראובן רוּבִּין (13 בנובמבר 1893, גאלאץ – 13 באוקטובר 1974, תל אביב) היה מגדולי הציירים הישראליים; התפרסם בתקופת המנדט הבריטי ובראשית המדינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וראובן רובין · ראה עוד »

ראובן רובינשטיין (עיתונאי)

ראובן רובינשטיין (בליטאית: Ruvimas Rubinšteinas; 1891, אוטיאן, ליטא הרוסית – 1967, תל אביב, ישראל) היה מאישיה המרכזיים של יהדות ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש וראובן רובינשטיין (עיתונאי) · ראה עוד »

ראובן בריינין

ראובן בריינין (בלועזית: Reuben Brainin; פורים ה'תרכ"ב, 16 במרץ 1862, ליאדי – י"ח בכסלו ה'ת"ש, 30 בנובמבר 1939, ניו יורק) היה סופר עברי, יידי, מבקר ספרות, פובליציסט, ביוגרף, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: יידיש וראובן בריינין · ראה עוד »

ראובן הרטנשטיין

רבי ראובן הרטנשטיין (בכתיב יידי: הארטענשטיין; נפטר בכ"ו בניסן ה'תקצ"ה, 25 באפריל 1835) היה רב חסידי, מגדולי רבני יהדות רוסיה, רבן של זיטומיר, אודסה וקונסטנטין-ישן.

חָדָשׁ!!: יידיש וראובן הרטנשטיין · ראה עוד »

ראיגרוד

ראיגרוד (בפולנית: Rajgród; ביידיש: רײַגראָד) היא עיירה במחוז גרייבו שבפרובינציית פודלסיה בפולין, על חוף אגם, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וראיגרוד · ראה עוד »

רנרט

רֶנֶרט (בכתיב יידי: רעננערט; בכתב לטיני: Rennert) הוא שם משפחה יהודי וגרמני.

חָדָשׁ!!: יידיש ורנרט · ראה עוד »

רנה קלינוב

רינה (רנה) קלינוב (1922 – 2016) הייתה משוררת, מתרגמת ועורכת ספרים ישראלית, ילידת ברלין.

חָדָשׁ!!: יידיש ורנה קלינוב · ראה עוד »

רנה גוסיני

250px רנה גוסיני (בצרפתית: René Goscinny; 14 באוגוסט 1926 – 5 בנובמבר 1977) היה סופר, הומוריסט וכותב סיפורי קומיקס בצרפתית בן מהגרים יהודים מפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ורנה גוסיני · ראה עוד »

רעיה בלטמן

| תאריך לידה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורעיה בלטמן · ראה עוד »

רפאל מאהלר

רפאל מָאהלֶר (בכתיב יידי: מאַהלער; בלועזית: Raphael Mahler; 15 באוגוסט 1899 – 4 באוקטובר 1977) היה היסטוריון יהודי אמריקאי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ורפאל מאהלר · ראה עוד »

רפאל נחמן הכהן

תמונה להחלפה רפאל נחמן הכהן (מכונה גם פולע קאהן; ה' בשבט ה'תרנ"ז, 1897 - י"ז בתשרי ה'תשמ"ח, 1988) היה מחבר ספרי זיכרונות, עדויות וסיפורי חסידים מהעיירה לובביץ' ומהישיבה תומכי תמימים בלובביץ' ואישיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורפאל נחמן הכהן · ראה עוד »

רפאל סופרמן

רפאל סופרמןתמונה להחלפה רפאל סופרמן (Raphael Soferman, ח' באלול ה'תרל"ט, אוגוסט 1879 - י"ג באייר ה'תשט"ז, אפריל 1956) היה מחנך, פעיל ציוני וסופר.

חָדָשׁ!!: יידיש ורפאל סופרמן · ראה עוד »

רפאל שמואלביץ

הרב רפאל הלוי שמואלביץ (ט"ז בכסלו ה'תרצ"ח, 20 בנובמבר 1937 - ט' בשבט ה'תשע"ו, 18 בינואר 2016) היה מראשי ישיבת מיר ומראשי מערכת האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ורפאל שמואלביץ · ראה עוד »

רפאל למקין

רפאל לֶמְקין (בפולנית: Rafał Lemkin; באנגלית: Raphael Lemkin; 24 ביוני 1900 – 28 באוגוסט 1959) היה משפטן יהודי-אמריקני ממוצא פולני, אשר טבע את המונח רצח עם (Genocide) ותרם רבות לניסוח אמנת האו"ם בדבר מניעת רצח עם.

חָדָשׁ!!: יידיש ורפאל למקין · ראה עוד »

רפאל ברויאר

הרב רפאל ברויאר (בכתיב יידי: ברייער; בכתב לטיני: Breuer; י"ב באדר א' ה'תרמ"א, 11 בפברואר 1881, פאפה – א' בשבט ה'תרצ"ב, 9 בינואר 1932, אשפנבורג) היה רב קהילה בגרמניה ופרשן תנ"ך.

חָדָשׁ!!: יידיש ורפאל ברויאר · ראה עוד »

רפאל בלומנפלד

רפאל פישל בלומנפלד רפאל פישל בלומנפלד (10 במרץ 1921 - 30 בספטמבר 2007) היה מחנך ישראלי, שכיהן כמנהל כפר הנוער ניצנים.

חָדָשׁ!!: יידיש ורפאל בלומנפלד · ראה עוד »

רפאל גוטמן

רפאל גוטמן (גוטמאן) (Raphael Gutman; בכתיב פולני: Rafał Gutman; 1883, סוקולי, פלך גרודנה, רוסיה (רוסיה הלבנה) – תש"ד, 1943/44, גטו ביאליסטוק) היה מחנך יהודי ורשאי, מנהל מחלקת החינוך של הקהילה היהודית בוורשה ומחבר ספרי לימוד ומתודיקה של הוראה לכיתות הנמוכות במקצועות מתמטיקה, קריאה וכתיבה ומקרא.

חָדָשׁ!!: יידיש ורפאל גוטמן · ראה עוד »

רפפורט

משפחת '''רפפורט''' או רפופורט היא משפחת כהנים.

חָדָשׁ!!: יידיש ורפפורט · ראה עוד »

רפדיה

רפדיה (ברומנית: Repedea; בהונגרית: Oroszkő, אורוסקה, או Ruszkirva, רוסקירווה; ביידיש: קריווה) היא עיירה במחוז מרמורש ברומניה בת 4,716 תושבים.

חָדָשׁ!!: יידיש ורפדיה · ראה עוד »

רפה

בדקדוק העברי ובספרות המסורה, רָפֶֿה מסמן כמה דברים שונים, שהמשותף להם הוא הגייה "חלשה".

חָדָשׁ!!: יידיש ורפה · ראה עוד »

רפורטז'ה של בחור "ישיבה"

אב"א אחימאיר, 1932 "הסיעה המקסימליסטית ב-א"י" - מימין לשמאל: יהושע ייבין, אורי צבי גרינברג, אב"א אחימאיר, 25 ביוני 1927הכניסה לבית הסוהר (כיום מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים) רַפּוֹרְטָזָ'ה של בחור "ישיבה" (יומן בית הסוהר) הוא כותר ספרו של ד"ר אב"א אחימאיר, המבוסס על יומן אשר כתב בתקופת שבתו במאסר בבית הסוהר המרכזי בירושלים בשנים 1933–1935.

חָדָשׁ!!: יידיש ורפורטז'ה של בחור "ישיבה" · ראה עוד »

רפובליקת המזרח הרחוק

רפובליקת המזרח הרחוק (ברוסית: Дальневосточная Республика) הייתה מדינה זמנית במזרח הרחוק הרוסי, שהתקיימה בשנים 1920–1922, בשלב האחרון של מלחמת האזרחים ברוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורפובליקת המזרח הרחוק · ראה עוד »

רפובליקה ספרותית

רפובליקה ספרותית הוא מונח מתחום מדעי החברה וחקר מדעי הרוח, שטבע חוקר הספרות הצרפתי אלבר תיבודה (Albert Thibaudet, 1936-1874) במאמרו מ-1927 "La République des professeurs" (מילולית: רפובליקה של מורים).

חָדָשׁ!!: יידיש ורפובליקה ספרותית · ראה עוד »

רצ'ונז'

רצ'ונז' (בפולנית: Raciąż; ביידיש: ראַטשוינדז, רעטשוינדז) היא עיירה במחוז פלונסק שבפרובינציית מזוביה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורצ'ונז' · ראה עוד »

רצ'יצה

רצ'יצה (בבלארוסית: Рэчыца; בפולנית: Rzeczyca) היא עיר מחוז במחוז הומל שבמזרח בלארוס, על גדת נהר דנייפר, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורצ'יצה · ראה עוד »

רצף ניבים

דוגמאות לדיאלקט קונטינואום באירופה המומחש באמצעות הגוונים המשתנים רצף ניבים או רצף לשוני (אנגלית Dialect continuum) הוא רצף ניבים המדוברים לאורכו של אזור גאוגרפי נרחב, ששונותם גדלה ככל שגדל המרחק הגאוגרפי ביניהם, ובמקביל פוחתת יכולת ההבנה ההדדית ביניהם.

חָדָשׁ!!: יידיש ורצף ניבים · ראה עוד »

רצח סטולרו-יכמן-צ'צ'קס

אזור הרצח של משה סטולרו רצח סְטוֹלֶרוֹ-יַכמַן-צַ'צ'קֶס הייתה פרשת רציחות שעוררה הד רב בישראל של שנות ה-60 ולא פוענחה מעולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ורצח סטולרו-יכמן-צ'צ'קס · ראה עוד »

רצוננו לראות את מלכנו

רצוננו לראות את מלכנו הוא אלבום סולו מספר 20 של הזמר החסידי הבולט אברהם פריד.

חָדָשׁ!!: יידיש ורצוננו לראות את מלכנו · ראה עוד »

רק ביום הולדת

מחבר השיר - בנציון רסקין השיר רק ביום הולדת (ידוע גם כ"יום הולדת חגיגה נחמדת") הוא שיר ילדים שנכתב על ידי המשורר היידי והעברי בנציון רסקין.

חָדָשׁ!!: יידיש ורק ביום הולדת · ראה עוד »

רק"ע

אלכסנדר דב, מגיש בתחנה רק"ע (ראשי תיבות של רשת קליטת עלייה) הייתה תחנת רדיו ישראלית ממלכתית, אשר פעלה בעבר במסגרת רשות השידור, ושידרה במספר שפות זרות, שאינן השפות הרשמיות בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ורק"ע · ראה עוד »

רקפת (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ורקפת (פירושונים) · ראה עוד »

רקפת (שיר)

"רקפת" הוא שיר ילדים שכתב המשורר והסופר לוין קיפניס למנגינה של שיר ביידיש הנקרא "מארגאריטקעלעך" ("מרגניות"; המילים ביידיש מאת זלמן שניאור).

חָדָשׁ!!: יידיש ורקפת (שיר) · ראה עוד »

רשת ה'

רשת ה' הייתה תחנת רדיו ישראלית ממלכתית, שפעלה במסגרת קול ישראל ושידרה בפרסית ליהדות איראן.

חָדָשׁ!!: יידיש ורשת ה' · ראה עוד »

רשימת מילים בגרמנית שמקורן בעברית

בשפה הגרמנית ישנם מילים וביטויים רבים שמקורם בשפה העברית והיידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ורשימת מילים בגרמנית שמקורן בעברית · ראה עוד »

רטנה

רטנה (באוקראינית: Ратне, בפולנית: Ratno; ביידיש: ראַטנאָ) היא עיירה במחוז קובל שבפלך ווהלין שבמערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורטנה · ראה עוד »

רזניק

רֶזניק (בכתב לטיני: Resnick, Resnik, Reznik; ברוסית: Резник; ביידיש: רעזניק) הוא שם משפחה יהודי-רוסי שפירושו "שוחט".

חָדָשׁ!!: יידיש ורזניק · ראה עוד »

רזקנה

רֶזֶקנֶה (בלטבית: Rēzekne, ברוסית: Режица, בפולנית: Rzeżyca, בגרמנית: Rositten, ביידיש: רעזיצע/רעזיצא) היא עיר בלטביה בחבל לטגליה, שבלטביה המזרחית, 242 ק"מ מזרחית לריגה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורזקנה · ראה עוד »

רחל אלתרמן

רחל אלתרמן (לייכטר) (נולדה בירושלים ב-4 בינואר 1946) היא מתכננת ערים ומשפטנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ורחל אלתרמן · ראה עוד »

רחל אוירבך

רחל אייגה אוירבך (גם: אוארבך; ביידיש: אויערבאך; 18 בדצמבר 1903 – 31 במאי 1976) הייתה עיתונאית, סופרת, מסאית, היסטוריונית דוברת יידיש ועסקנית ציבור יהודייה-פולנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורחל אוירבך · ראה עוד »

רחל פרייר

רחל "רוחי" פרייר (באנגלית: Rachel "Ruchie" Freier; נולדה ב-2 באפריל 1965) היא משפטנית יהודיה-אמריקאית המכהנת כשופטת בבית המשפט העליון במדינת ניו יורק.

חָדָשׁ!!: יידיש ורחל פרייר · ראה עוד »

רחל פישמן

רחל פישמן, (באנגלית: Rokhl Fishman) (10 ביוני 1935 - 26 באוגוסט 1984) הייתה משוררת ישראלית, ילידת ארצות הברית שכתבה ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ורחל פישמן · ראה עוד »

רחל פיגנברג אמרי

רחל פיגנברג אמרי (12 בספטמבר 1885, לובן, מחוז מינסק בבלארוס – 5 ביוני 1972, גדרה) הייתה סופרת, מתרגמת, עיתונאית, ומורה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורחל פיגנברג אמרי · ראה עוד »

רחל קורן

רחל הֵרינג קוֹרְן (בכתיב יידי: רחל ה. קאָרן; באנגלית: Rachel (Rokhl) Häring Korn; 15 בינואר 1898, גליציה – 9 בספטמבר 1982, מונטריאול, קנדה) הייתה משוררת וסופרת מן הבולטות והחשובות בספרות יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ורחל קורן · ראה עוד »

רחל שליט-מרכוס

רחל שליט-מרקוס (בגרמנית: Rahel Szalit-Marcus; 2 ביולי 1888 – אוגוסט 1942) הייתה אמנית ומאיירת יהודייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורחל שליט-מרכוס · ראה עוד »

רחל ברכות

רחל בּרכות (נהגה: "רוֹחל בּרוֹכֶס"; בכתיב יידיש סובייטי: ראכעל בראָכיס, ראכל בראָכעס; 23 בספטמבר 1880, מינסק – 1942, גטו מינסק) הייתה סופרת יידית.

חָדָשׁ!!: יידיש ורחל ברכות · ראה עוד »

רחל בוימוול

רחל בּוֹימְווֹל (בכתיב יידי: בוימוואָל ברוסית: Рахиль Баумволь; 4 במרץ 1914 - 16 ביוני 2000) הייתה סופרת, משוררת ומתרגמת יידית.

חָדָשׁ!!: יידיש ורחל בוימוול · ראה עוד »

רחל המשוררת

317x317 פיקסלים חדר ההנצחה לזכרה בקבוצת כנרת הבית בו התגוררה בשנת 1925 ברחוב הנביאים בירושלים שלט על רחל המשוררת בשכונת עין גנים בפתח תקווה קבר רחל המשוררת בבית הקברות כנרת לוחית זיכרון במקום מגוריה האחרון של המשוררת רחל ברחוב בוגרשוב 5 בתל אביב "גן רחל" ניטע בשנת 1933 מול בית הקברות כנרת 330x330 פיקסלים רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע (י"ט בתשרי ה'תרנ"א, 2 באוקטובר 1890 – כ"ט בניסן ה'תרצ"א, 16 באפריל 1931), המוכרת בשם העט "רחל" (בספרות העברית: רחל המשוררת), הייתה מהמשוררות הבולטות בשירה העברית הקלאסית המחודשת.

חָדָשׁ!!: יידיש ורחל המשוררת · ראה עוד »

רחל הולצר

רחל הולצר (ביידיש: רחל האָלצער, באנגלית: Rachel Holzer) (1899 - 14 בנובמבר 1998) הייתה שחקנית ובמאית תיאטרון יהודייה, פולניה-אוסטרלית מוערכת ובינלאומית.

חָדָשׁ!!: יידיש ורחל הולצר · ראה עוד »

רחוב נאלבקי

רחוב גיבורי הגטו (Bohaterow Getta) בוורשה (קטע מרחוב נאלבקי לשעבר) רחוב נָאלֶבְקי (בפולנית: Ulica Nalewki; ביידיש: נאַלעווקי או נאַלעווקעס) היה רחוב בוורשה בירת פולין, שעד מלחמת העולם השנייה היה אחת הדרכים המרכזיות של העיר.

חָדָשׁ!!: יידיש ורחוב נאלבקי · ראה עוד »

רחוב הסטר (סרט)

רחוב הסטר (אנגלית: Hester Street) הוא סרט קולנוע אמריקני משנת 1975 בבימויה של ג'ואן מיקלין סילבר.

חָדָשׁ!!: יידיש ורחוב הסטר (סרט) · ראה עוד »

רחוב הטמפל

רחוב הטמפל (בצרפתית: Rue du Temple) הוא רחוב באזור המארה בפריז, צרפת ברובע השלישי וברובע הרביעי.

חָדָשׁ!!: יידיש ורחוב הטמפל · ראה עוד »

רחיב

רחיב או ראחיב (באוקראינית: Рáхів; ברוסינית: Рахово; ברוסית: Ра́хов; בהונגרית: Rahó; ברומנית: Rahău; בסלובקית: Rachov; בגרמנית: Rachiw; ביידיש: ראחוב) היא המרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז משנה רחיב במחוז זקרפטיה באוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורחיב · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ורב · ראה עוד »

רב מטעם

רב מטעם הממשלה (בראשי תיבות: רב מטעה"מ) או רַבִּינֵר או רב העדה היה תפקיד ניהולי-פקידותי באימפריה הרוסית, בקהילות היהודיות הגדולות.

חָדָשׁ!!: יידיש ורב מטעם · ראה עוד »

רב-לשוניות

שלט בסינגפור הכתוב בארבע השפות הרשמיות במדינה: אנגלית, מנדרינית, טמילית ומלאית שלט רב-לשוני בכניסה למחנה העולים שער העלייה, 1949. בשלט מופיע מתחת לכיתוב העברי התרגום לשפות הבאות מימין לשמאל: יידיש, לאדינו, צרפתית, בולגרית, הונגרית רב־לשוניות היא מונח בבלשנות המתאר שתי תופעות.

חָדָשׁ!!: יידיש ורב-לשוניות · ראה עוד »

רבנו תם

רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: יידיש ורבנו תם · ראה עוד »

רבנו תם (שיר)

רבנו תם הוא שיר ביידיש מאת המשורר איציק מאנגר, המספר על מכתב אהבה ששלחה מלכת טורקיה לרבנו תם.

חָדָשׁ!!: יידיש ורבנו תם (שיר) · ראה עוד »

רבנו בחיי אבן פקודה

רבי בחיי בן יוסף אִבְּן פַּקוּדָה (גם "אבן בקודה"; בערך ד'תת"י, 1050 – ד'תת"פ 1120), הידוע בשם רבינו בחיי, היה דיין ופילוסוף יהודי שגדל וחי בעיר סרגוסה שבספרד המוסלמית בתור הזהב של יהדות ספרד, ומחבר הספר תורת חובות הלבבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ורבנו בחיי אבן פקודה · ראה עוד »

רבקה רובין

רבקה רובין (15 במאי 1906, מינסק – 2 במרץ 1987, מוסקבה) הייתה סופרת, מבקרת ספרות ומתרגמת.

חָדָשׁ!!: יידיש ורבקה רובין · ראה עוד »

רבקה בסמן בן-חיים

רבקה בַּסמַן בן-חיים (בכתיב יידי: רבֿקה באַסמאַן בן־חיים; 20 בפברואר 1925 – 22 במרץ 2023) הייתה משוררת יידיש ומורה ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ורבקה בסמן בן-חיים · ראה עוד »

רבקה בת מאיר טיקטינר

שער הספר מינקת רבקה. פראג 1609 רבקה בת מאיר טִיקְטִינֶר (בכתיב יידי: טיקטינער; נפטרה בפראג בכה בניסן ה'שס"ה, ב-3 באפריל 1605) הייתה מחברת ספרים, מתרגמת, משוררת יידיש, דרשנית לנשים, והאישה היהודייה הראשונה שידוע כי חיברה ספר שלם.

חָדָשׁ!!: יידיש ורבקה בת מאיר טיקטינר · ראה עוד »

רבינוביץ

רבינוביץ (או רבינוביץ') הוא שם משפחה אשכנזי בעל סיומת סלבית שפירושו "בנו של רב".

חָדָשׁ!!: יידיש ורבינוביץ · ראה עוד »

רגינה פודן

רג'ינה פודן (יידיש: רגינע פודעם), לילית (1922 – מאי 1943) הייתה פעילת התנגדות יהודיה בגטו ורשה, שהשתתפה במרד גטו ורשה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורגינה פודן · ראה עוד »

רדאוץ

רדאוץ (/rə'dəuʦʲ/) (ברומנית: Rădăuţi; בגרמנית: Radautz; בהונגרית: Radóc; ביידיש: ראַדאװיץ או ראדוויץ בפולנית: Radowce; באוקראינית: Радівці) היא עיר במחוז סוצ'אבה, בבוקובינה שברומניה, שנוסדה במאה ה-15.

חָדָשׁ!!: יידיש ורדאוץ · ראה עוד »

רדזילוב

רדזילוב (בפולנית: Radziłów; ביידיש: ראַדזשילעווע, ראַדזשילעוו) הוא כפר (לשעבר עיירה) בפרובינציית פודלסיה שבצפון-מזרח פולין, הנמצא כ-27 ק"מ דרומית לעיירה גרייבו וכ-61 ק"מ צפונית-מערבית לבירת הפרובינציה, ביאליסטוק.

חָדָשׁ!!: יידיש ורדזילוב · ראה עוד »

רדומישל

רדומישל (באוקראינית: Радомишль; בפולנית: Radomyśl; ביידיש: ראַדעמישל) היא עיר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, על גדת נהר טטריב, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורדומישל · ראה עוד »

רדווילישקיס

רדווילישקיס (בליטאית: Radviliškis; בפולנית: Radziwiliszki; ביידיש: ראדווילישאָק) היא העיר הגדולה במחוז המשנה רדווילישקיס שבמחוז שאולאי שבליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ורדווילישקיס · ראה עוד »

רהצ'וב

רהצ'וב (בבלארוסית: Рагачо́ў, רהצ'ואו; ברוסית: Рогачёв, רוגצ'וב; בפולנית: Rohaczów, רוהצ'וב; ביידיש: ראָגאַטשאָוו) היא עיר במחוז הומל שבמזרח בלארוס, על גדתו המערבית של נהר דניפר בהצטלבותה עם נהר דרוט.

חָדָשׁ!!: יידיש ורהצ'וב · ראה עוד »

רומן וישניאק

רומן וישניאק (באנגלית: Roman Vishniac; 19 באוגוסט 1897 – 22 בינואר 1990) היה צלם יהודי-אמריקאי ממוצא רוסי שעיקר פרסומו בא לו בזכות שתיעד בצילומיו את התרבות של יהודי מרכז ומזרח אירופה לפני השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורומן וישניאק · ראה עוד »

רומנובקה

רומנובקה (באוקראינית: Романівка, רומניבקה, ברוסית: Романовка) הוא כפר במחוז מיקולאייב, בו מתגוררים 188 תושבים לפי מרשם מ-2001.

חָדָשׁ!!: יידיש ורומנובקה · ראה עוד »

רומניזציה

רומניזציה היא המדיניות של הממשל הרומני עם איחוד הרגאט ("רומניה הישנה") והפרובינציה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורומניזציה · ראה עוד »

רומפלנאכט

אילוסטרציה: כלים ששימשו בסדר פסח ובמהלך שבוע החג, יאופסנו במוצאי שביעי של פסח, הרומפלנאכט. רומפלנאכט (בגרמנית וביידיש: Rumpelnacht; בתרגום חופשי: ליל הבלאגן או ליל ההעברה) הוא כינוי בפי חלק מיהודי אשכנז לליל כ"ב בניסן – מוצאי שביעי של פסח בארץ ישראל (או ליל כ"ג בניסן – מוצאי אחרון של פסח בחוץ לארץ).

חָדָשׁ!!: יידיש ורומפלנאכט · ראה עוד »

רוסקה פולה

רוסקֶה פוֹלֶה (באוקראינית: Руське Поле; בהונגרית: Úrmező, אורמזה; ברוסית: Русское Поле, רוסקויה פולה; ביידיש: ווערמעזיף) הוא כפר במחוז זקרפטיה שבמערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורוסקה פולה · ראה עוד »

רוסקובה

רוסקובה (ברומנית: Ruscova; בהונגרית: Visóoroszi, וישואורוסי; ביידיש: ריסקווע) היא עיירה במחוז מרמורש ברומניה בת 5,541 תושבים.

חָדָשׁ!!: יידיש ורוסקובה · ראה עוד »

רוסטוב על הדון

רוסטוב על הדון (ברוסית: Ростов-на-Дону, ביידיש: ראסטאוו על דאן) היא עיר נמל בדרום-מערב רוסיה, לפני תחילת רכס הרי הקווקז.

חָדָשׁ!!: יידיש ורוסטוב על הדון · ראה עוד »

רוסיה האדומה

רוסיה האדומה (באדום) ביחס לשטחה של פולין כיום (בוורוד) רוסיה האדומה או רותניה האדומה (לטינית: Ruthenia Rubra;Russia Rubra; אוקראינית: Червона Русь; פולנית: Ruś Czerwona,Ruś Halicka; רוסית: Червонная Русь; יידיש, במקורות ארכאיים: רייסן או רייסין, וגם "גליל לבוב") היא טריטוריה היסטורית במרכז ומזרח אירופה הכולל את נסיכויות דרום מערב רוס של קייב: מחוז פשמישל ומחוז בעלז.

חָדָשׁ!!: יידיש ורוסיה האדומה · ראה עוד »

רועי ירקוני

רועי ירקוני (נולד ב-26 באוקטובר 1972) הוא מלחין, פסנתרן ומעבד ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ורועי ירקוני · ראה עוד »

רופשיץ

רופשיץ (בפולנית: Ropczyce, רופצ'יצה; ביידיש: ראָפּשיץ) היא עיר בדרום מזרח פולין, הממוקמת בעמק נהר וילופולקה (יובל של נהר ויסלוקה).

חָדָשׁ!!: יידיש ורופשיץ · ראה עוד »

רוקישקיס

רוֹקישקיס (בליטאית: Rokiškis, ביידיש: ראקישוק) היא עיר במחוז פוניבז' בצפון מזרח ליטא בקרבת הגבול עם לטביה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורוקישקיס · ראה עוד »

רוקישקיס (רשות מקומית)

רוקישקיס (בליטאית: Rokiškio rajono savivaldybė; ביידיש ובעברית: רַקישוק) היא אחת מ-60 הרשויות המקומיות של ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ורוקישקיס (רשות מקומית) · ראה עוד »

רוקיטנה

רוקיטנה (באוקראינית: Рокитне; בפולנית: Rokitno; ביידיש: רעקיטנע) היא עיירת מחוז במחוז רובנו שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ורוקיטנה · ראה עוד »

רות קליגר-עליאב

רות קליגר-עליאב (בגרמנית: Ruth Klüger, שם הנעורים: רות פולישוק, 27 באפריל 1910, קייב – 16 בפברואר 1980) הייתה פעילה ציונית, חברה ב ואשת יחסי ציבור ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ורות קליגר-עליאב · ראה עוד »

רות רפפורט

רות רפפורט (ידועה גם בשם העט יונה ספיר; נולדה באוגוסט 1984, אב תשמ"ד בבני ברק) היא סופרת, עורכת ותסריטאית חרדית ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ורות רפפורט · ראה עוד »

רות רובין

ד"ר רות רוּבּין (באנגלית: Ruth Rubin; 1 בספטמבר 1906, חוטין, פלך בסרביה, רוסיה (אוקראינה) – 11 ביוני 2000, ממרונק, מדינת ניו יורק, ארצות הברית) הייתה זמרת ומוזיקולוגית, אספנית, משמרת וחוקרת פולקלור יידיש ומשוררת יהודייה-קנדית-אמריקאית.

חָדָשׁ!!: יידיש ורות רובין · ראה עוד »

רות שפירא (מתרגמת)

רות שפירא (נולדה ב-1 ביולי 1949, בהלסינקי, פינלנד) היא מתרגמת, סופרת ועיתונאית ישראלית ובעלת עיטור מסדר כוכב הצפון המלכותי השוודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ורות שפירא (מתרגמת) · ראה עוד »

רות בייפוס

רות בייפוס (נולדה ב-1969) היא סופרת ילדים, מאיירת ואמנית קומיקס ישראלית חרדית.

חָדָשׁ!!: יידיש ורות בייפוס · ראה עוד »

רות גרובר

רות גרובר (באנגלית: Ruth Gruber; 30 בספטמבר 1911 – 17 בנובמבר 2016) הייתה עיתונאית, סופרת, צלמת, הומניטרית יהודיה-אמריקאית ונציגה רשמית של הממשל האמריקני.

חָדָשׁ!!: יידיש ורות גרובר · ראה עוד »

רוטקי קוסאקי

רוטקי קוסאקי (בפולנית: Rutki-Kossaki; ביידיש: רוטקע) הוא כפר במחוז זמברוב שבפרובינציית פודלסיה בפולין, כ-17 ק"מ צפונית מזרחית לזמברוב, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורוטקי קוסאקי · ראה עוד »

רוז'קה קורצ'אק

200px רוז'קה (שלישית מימין) עם אבא קובנר, ויטקה קמפנר (ראשונה מימין) וחברי המחתרת מגטו וילנה, 1944 רייזל (רוז'קה) קוֹרצ'ק-מַרלָא (Różka Korczak-Marle; 24 באפריל 1921, פולין – 5 במרץ 1988) הייתה ממנהיגי הארגון היהודי הלוחם בגטו וילנה, יד ימינו של מפקד הארגון השני, אבא קובנר, לוחמת בארגון פרטיזנים מאוחד (פֿאַראײַניקטע פאַרטיזאַנער אָרגאַניזאַציע, פ-פ-או, FPO), מחברת הספר "להבות באפר", המתאר את קורות הפרטיזנים היהודים ביערות רודניקי ונארוץ, מחנכת ומתעדת את נושא השואה במסגרת מורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'.

חָדָשׁ!!: יידיש ורוז'קה קורצ'אק · ראה עוד »

רוז'ינוי

רוֹזִ'ינוֹי (בבלארוסית: Ружаны, "רוּזַ'אנִי"; בפולנית: Różana, "רוּזַ'נַה"; ביידיש: ראָזשינאָי; מקובלים גם השמות Ражана, "רַזַ'נַה", וכן Ражаная, "רַזַ'נַיַה") היא עיירה קטנה השוכנת לגדות הנהר רוז'נקה, בנפת פרוז'ני שבמחוז ברסט שבמערב בלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ורוז'ינוי · ראה עוד »

רוז'ישצ'ה

רוז'ישצ'ה (באוקראינית: Рожище; בפולנית: Rożyszcze) היא עיירה במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, הנמצאת על גדת נהר סטר, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורוז'ישצ'ה · ראה עוד »

רוזן (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה יהודיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ורוזן (פירושונים) · ראה עוד »

רוזנצווייג

רוזנצווייג (ביידיש: ראָזענצוויַיג; בגרמנית: Rosenzweig; בפולנית: Rozencweig) הוא שם משפחה שפירושו "ענף ורד" או "ענף שושן".

חָדָשׁ!!: יידיש ורוזנצווייג · ראה עוד »

רוזנטל

רוזנטל (גרמנית: Rosenthal, יידיש: רויזנטאָל) הוא שם משפחה יהודי שמקורו בגרמנית, ופירושו המילולי 'עמק ורדים'.

חָדָשׁ!!: יידיש ורוזנטל · ראה עוד »

רוזנבאום

רוזנבאום (או בגרסה היידית: רוזנבוים) הוא שם משפחה יהודי בעיקר, ממקור גרמני, שפירושו "עץ ורדים".

חָדָשׁ!!: יידיש ורוזנבאום · ראה עוד »

רוזדיל

רוזדיל (באוקראינית: Розділ; בפולנית: Rozdół; ביידיש: ראזלע) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורוזדיל · ראה עוד »

רוזה וולט-שטראוס

רוזה וולט-שטראוס (Rosa Welt-Straus) (1938-1856), הייתה פעילה למען זכויות נשים בארצות הברית ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ורוזה וולט-שטראוס · ראה עוד »

רוזה כהן

שלט בכניסה לחווה החקלאית בפתח תקווה, לשעבר בית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן רוזה כהן עם בעלה נחמיה וילדיה יצחק ורחל, 1927 רוזה (ראסי רייזה) כהן (רבין) (תר"ן, 1890, מוהילב, תחום המושב של האימפריה הרוסית – ח' בכסלו תרצ"ח, 12 בנובמבר 1937, תל אביב) (כונתה גם רוזה האדומה, בעקבות רוזה לוקסמבורג) הייתה פעילת ציבור סוציאליסטית, חברת מועצת עיריית תל אביב, מועצת פועלי תל אביב, ועד ההורים המרכזי בתל אביב ופעילה מרכזית ב"הגנה".

חָדָשׁ!!: יידיש ורוזה כהן · ראה עוד »

רוזוודוב

מבנה בית הכנסת ברוזוודוב רוזוודוב (בפולנית: Rozwadów; ביידיש: ראָזוועדאָוו) הוא פרוור של סטאלובה וולה שבפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ורוזוודוב · ראה עוד »

רוח עצוב

רוח עצוב הוא שיר עברי של המשורר העברי והיידי יצחק קצנלסון (1886–1944).

חָדָשׁ!!: יידיש ורוח עצוב · ראה עוד »

רובנו

שלט הנצחה לקהילת יהודי רובנה ברחוב קהילת רובנה בפתח תקווה רוֹבְנוֹ (באוקראינית: Рівне, ריבְנֶה; ברוסית: Ровно; בפולנית: Równe, רוֹבְנֶה; ביידיש: ראָוונע) היא עיר בחבל ווהלין באוקראינה, במרכז מחוז רובנו שבצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורובנו · ראה עוד »

רובינשטיין

רובינשטיין הוא שם יהודי אשכנזי שמשמעותו בגרמנית – "אבן אודם".

חָדָשׁ!!: יידיש ורובינשטיין · ראה עוד »

רוביק רוזנטל

רוביק רוזנטל ביום עיון של האיגוד הישראלי לארכיונאות ומידע בבית ציוני אמריקה בתל אביב ראובן (רוּבִיק) רוזנטל (נולד ב-7 בנובמבר 1945) הוא בלשן, מילונאי, עיתונאי וסופר ישראלי, היה בעל הטור השבועי "הזירה הלשונית" בעיתון "מעריב", שבעקבותיו עשה דוקטורט בבלשנות והקים אתר אינטרנט בשם זה, העוסק בענייני שפה ובלשנות עם העדפה לשפה העברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ורוביק רוזנטל · ראה עוד »

רוביז'ביץ'

רוביז'ביץ' (בבלארוסית: Рубяжэвічы, רוביאז'ביצ'י; בפולנית: Rubieżewicze, רובייז'ביצ'ה; ביידיש: רוביזשעוויטש, נהגה: רוביז'ביץ'; ברוסית: Рубяжевичи) היא עיירה במחוז מינסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורוביז'ביץ' · ראה עוד »

רוגובה (ליטא)

רוגובה (בליטאית: Raguva; ביידיש: ראגאווא, ראָגעווע (רוֹגֶבֶה); ברוסית: Рогово (Rogovo); בפולנית: Rogów) היא עיירה קטנה במחוז פוניבז' בצפון ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ורוגובה (ליטא) · ראה עוד »

רודמין (עיירה)

בית ברודמין בית ברודמין רודמין (בליטאית: Rudamina, רודמינַה; ביידיש: רודאמין/רודאמינע; בפולנית: Urdomin, אורדומין) היא עיירה במחוז משנה לזדיי במחוז אליטא שבדרום מערב ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ורודמין (עיירה) · ראה עוד »

רודנה

רודנה (ברומנית Rodna, בהונגרית: Óradna וביידיש ראדנע) הוא כפר גדול במחוז ביסטריצה-נסאוד שבצפון רומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורודנה · ראה עוד »

רודולף אבל

ממוזער רודולף איבנוביץ' אבל (ברוסית: Рудольф Иванович Абель, נולד בשם ויליאם אוגוסט פישר; 11 ביולי 1903 - 15 בנובמבר 1971), אשר שמו האמיתי היה ויליאם ('וילי') גנריחוביץ' פישר (Вильям "Вилли" Генрихович Фишер), היה מרגל סובייטי בארצות הברית משנת 1948.

חָדָשׁ!!: יידיש ורודולף אבל · ראה עוד »

רודולף רוקר

יוהאן רודולף רוקר (בגרמנית: Johann Rudolf Rocker; 25 במרץ 1873 - 19 בדצמבר 1958) היה הוגה דעות ופעיל אנרכו-סינדיקליסטי גרמני.

חָדָשׁ!!: יידיש ורודולף רוקר · ראה עוד »

רודיון מרקוביץ'

רודיון מרקוביץ' (בהונגרית: Markovits Rodion, שמו בלידה - יאקאב מרקוביץ' - Markovits Jakab; 15 ביולי 1884, קישגרצה (ברומנית: גרצה מיקה) - 27 באוגוסט 1948, טימישוארה) היה סופר ועיתונאי יהודי-הונגרי מטרנסילבניה, אחד הנציגים המוקדמים של הספרות ההונגרית המודרניסטית בטרנסילבניה ובאנאט.

חָדָשׁ!!: יידיש ורודיון מרקוביץ' · ראה עוד »

רוהאצ'יב

רוהאצ'יב (באוקראינית: Рогачів; ביידיש: ראַטשעוו) היא עיירה במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורוהאצ'יב · ראה עוד »

רווה-רוסקה

רווה רוסקה (באוקראינית: Ра́ва-Ру́ська; בפולנית: Rawa Ruska; ביידיש: ראווע) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בסמוך לגבול פולין, ובסמוך ללבוב ולבעלז.

חָדָשׁ!!: יידיש ורווה-רוסקה · ראה עוד »

רימנוב

רימנוב (בפולנית: Rymanów; ביידיש: רימאנאוו) היא עיירה בפרובינציית פודקרפצקיה שבפולין, בה התקיימה אחת הקהילות היהודיות העתיקות בדרום פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ורימנוב · ראה עוד »

רימון (כתב עת)

שער כתב העת רִמּוֹן היה כתב העת האמנותי הראשון שיצא לאור בעברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ורימון (כתב עת) · ראה עוד »

ריצ'רד טאקר

ריצ'רד טאקר (באנגלית: Richard Tucker; 28 באוגוסט 1913 - 8 בינואר 1975) היה חזן וזמר אופרה יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש וריצ'רד טאקר · ראה עוד »

ריצ'רד דרייפוס

ריצ'רד סטיבן דרייפוס (באנגלית: Richard Stephen Dreyfuss; נולד ב-29 באוקטובר 1947) הוא שחקן קולנוע וטלוויזיה וסופר יהודי-אמריקאי, זוכה פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, פרס גלובוס הזהב ופרס באפט"א על משחקו בסרט "דירה לשניים".

חָדָשׁ!!: יידיש וריצ'רד דרייפוס · ראה עוד »

ריצ'ה

ריצ'ה (בהונגרית: Ricse; ביידיש: ריטשע) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וריצ'ה · ראה עוד »

ריקלה גלזר

ריקְלֶה (רות) גלֶזֶר-קפלן (ביידיש: ריקלע גלעזער-קאַפּלאַן; 17 בדצמבר 1924 – 12 בינואר 2006) הייתה אסירה בגטו וילנה ופרטיזנית שחיברה בתקופת המלחמה שירים פופולריים העוסקים בשואה.

חָדָשׁ!!: יידיש וריקלה גלזר · ראה עוד »

ריקוד מצווה

ריקוד מצווה (ביידיש מצווה טאנץ) הוא מנהג שבו בני משפחה רוקדים לפני הכלה בחתונה.

חָדָשׁ!!: יידיש וריקוד מצווה · ראה עוד »

ריקודה פוטש

רִיקוּדָה פּוֹטַש (נכתב גם פוטאש; בכתיב יידי פּאָטאַש; 1906, סְקַאלה, גליציה – 15 במאי 1965, ירושלים) הייתה משוררת וסופרת יידית.

חָדָשׁ!!: יידיש וריקודה פוטש · ראה עוד »

רישום התושבים תש"ט

תרשים תפרוסת האוכלוסייה היהודית בישראל ב-8 בנובמבר 1948, על פי נתוני מבצע רישום התושבים תש"ט. תפרוסת זו השתנתה בשנים שלאחר הרישום באופן מהותי רישום התושבים תש"ט היה מבצע ממשלתי לרישום כל תושבי מדינת ישראל, שהתקיים ב-8 בנובמבר 1948, במהלך מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: יידיש ורישום התושבים תש"ט · ראה עוד »

ריטה קארין

ריטה קארין (נולדה בשם ריטה קרפינוביץ', Rita Karpinowicz; 24 באוקטובר 1919 – 10 בספטמבר 1993) הייתה שחקנית אמריקאית ילידת פולין הידועה בעיקר בזכות תפקידה כאמו של ג'קי מייסון בסדרת הטלוויזיה "מרק עוף" משנת 1989.

חָדָשׁ!!: יידיש וריטה קארין · ראה עוד »

ריב ההיכל

עמוד השער של "אלה דברי הברית", הקובץ שהופץ בהמבורג ב-1819. ריב ההיכל בהמבורג (גרמנית: Hamburger Tempelstreit) הוא הכינוי שניתן לשני עימותים שנערכו סביב ההיכל בהמבורג, בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שהקמתו עוררה התנגדות עזה מצד האורתודוקסים.

חָדָשׁ!!: יידיש וריב ההיכל · ראה עוד »

ריבניצה

ריבניצה (ברומנית: Rîbnița, ברוסית: Рыбница, ביידיש: ריבניץ) היא עיר במולדובה בשטח בשליטת רפובליקת טרנסניסטריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וריבניצה · ראה עוד »

ריובייץ

ריובייץ (בפולנית: Rejowiec; ביידיש: רייוויץ) הוא כפר במחוז חלם שבפרובינציית לובלין בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה, ואשר בו פעל גטו גדול בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש וריובייץ · ראה עוד »

ריכרד גלזר

ריכרד גלזר על עטיפת ספרו ריכרד גלזר (Richard Glazar; שמו במקור ריכרד גולדשמיד; 29 בנובמבר 1920 – 20 בדצמבר 1997) היה יהודי צ'כי ניצול השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש וריכרד גלזר · ראה עוד »

ריכרד וגנר

וילהלם ריכרד וגנר (בגרמנית: Wilhelm Richard Wagner; 22 במאי 1813 – 13 בפברואר 1883) היה מלחין, תאורטיקן מוזיקה ומסאי גרמני, שעיקר תרומתו בתחום האופרה.

חָדָשׁ!!: יידיש וריכרד וגנר · ראה עוד »

רייך

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורייך · ראה עוד »

רייזל פרידמן

רייזל פרידמן או בקיצור ר.

חָדָשׁ!!: יידיש ורייזל פרידמן · ראה עוד »

רייביני

רייביני (בלטבית: Riebiņi, בלטגלית: Ribiniški, ביידיש: ריבינישוק) הוא כפר קטן שנמצא בחבל לטגליה בלטביה.

חָדָשׁ!!: יידיש ורייביני · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: יידיש וש"ס וילנא · ראה עוד »

ש"י איש הורוויץ

ביאליק, ברלין 1920 ש"י איש הורוויץ, תחילת המאה ה-20 שאול ישראל (ש"י) איש הוּרוויץ (Hurwitz, 15 בספטמבר 1861, יום כיפור תרכ"ב – 8 באוגוסט 1922) היה פובליציסט, היסטוריון, מו"ל, הוגה דעות ופעיל עברי וציוני.

חָדָשׁ!!: יידיש וש"י איש הורוויץ · ראה עוד »

ש. אנ-סקי

ש. אנ-סקי חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי וורשה (יחד עם י"ל פרץ ויעקב דינזון) עיבוד לאנגלית של סיפורי ש. אנ-סקי ש.

חָדָשׁ!!: יידיש וש. אנ-סקי · ראה עוד »

ש. שרברק

שלמה שרברק אלכסנדר יזרעאל סמליל הוצאת ש. שרברק, המציגה את האות ש' ובתוכה ש' נוספת (.

חָדָשׁ!!: יידיש וש. שרברק · ראה עוד »

ש. שלום

ש.

חָדָשׁ!!: יידיש וש. שלום · ראה עוד »

ש. בן-ציון

לוחית זיכרון על ביתו של שמחה בן-ציון ברחוב בוסתנאי 10 בנווה צדק ש.

חָדָשׁ!!: יידיש וש. בן-ציון · ראה עוד »

שמ"ר

יעקב אפשטיין משנת 1902 נחום-מאיר שַייקֶביץ' (ביידיש: נחום-מאיר שײַקעוויטש; 18 בדצמבר 1849 ניאסוויז' – 25 בנובמבר 1905, ניו יורק), הידוע גם בשם העט שמ"ר (מבוטא "שוֹמר"), היה סופר מחזאי יידי שחי ברוסיה ובשנותיו האחרונות בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמ"ר · ראה עוד »

שמאל רדיקלי בישראל

ISM, בה הם מחברים עצמם לגדר ההפרדה באמצעות צינורות מתכת שמאל רדיקלי בישראל (או השמאל הקיצוני בישראל) הוא כינוי ליחידים או תנועות חברתיות-פוליטיות המאופיינות ומושפעות מרעיונות ששייכים לצד השמאלי של המפה הפוליטית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמאל רדיקלי בישראל · ראה עוד »

שמאל יהודי

הפגנת פעילי שמאל יהודי באוסטרליה בעד קליטת פליטים במלבורן, יולי 2013. תנועות שמאל יהודיות מורכבות מיהודים המזדהים או תומכים באידאולוגיית שמאל ובליברליזם המעוגנים בתפיסת העולם היהודית, הן כיחידים והן באמצעות ארגונים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמאל יהודי · ראה עוד »

שמאלץ

שמאלץ הוא שומן בשר עוף או אווז המשמש לטיגון או כממרח על לחם, במטבח האשכנזי והגרמני.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמאלץ · ראה עוד »

שמאי פינסקי

שמאי פינסקי (ד' בכסלו ה'תרמ"ג, 15 בנובמבר 1882 – כ"ב באב ה'תש"א, 15 באוגוסט 1941) היה משורר עברי ויידי ומתרגם שירה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמאי פינסקי · ראה עוד »

שמאי גינזבורג

הרב שמאי גינזבורג (י"ז בתמוז ה'תרס"ה – כ' בשבט ה'תשנ"ז; 1905–1997) היה רב ישראלי, חסיד גור ומשמשו האחרון של ה"אמרי אמת", האחראי הראשי על הכשרות של מחלקת העלייה והקליטה של הסוכנות היהודית וכן של חברת צים, ראש כולל פולין ופעיל ציבורי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמאי גינזבורג · ראה עוד »

שמנדריק

שמֶנדריק, או, החתונה הקומית (ביידיש: שמענדריק, אָדער, די קאָמישע חתונה) הוא מחזה שנכתב והועלה ב-1877 על ידי אברהם גולדפדן.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמנדריק · ראה עוד »

שמעון מרילס

האוהל החדש על קברו של רבי שמעון - נבנה על ידי אגודת אהלי צדיקים, 2010 רבי שמעון מרילס (ה'תקי"ט–ט"ו בתשרי ה'תר"י, 1758–1849) מירוסלב, ידוע גם כרבי שמעון יערסלובר, היה מייסד חסידות ירוסלב.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמעון מרילס · ראה עוד »

שמעון ארנסט

לתמונת הכותבים המלאה לחצו כאן שמעון ארנסט (ט' באב ה'תרנ"ח, 28 ביולי 1898 - ל' באב ה'תשכ"ז, 5 בספטמבר 1967) היה ספרן, סופר ועיתונאי עברי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמעון ארנסט · ראה עוד »

שמעון אברמסקי

שמעון אברמסקי (באנגלית: Chimen Abramsky; 12 בספטמבר 1916 – 14 במרץ 2010) היה היסטוריון יהודי-בריטי ופרופסור בקולג' אוניברסיטת לונדון.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמעון אברמסקי · ראה עוד »

שמעון אונגר

הרב ד"ר שמעון (סימון) אונגר (בסרבו-קרואטית: Simon Ungar; 11 במרץ 1863, קאריי, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 29 ביולי 1942, מחנה ההשמדה יאסנובאץ) היה הרב הראשי ליהודי אוסייק מראשית המאה ה-20 ובמשך 36 שנים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמעון אונגר · ראה עוד »

שמעון סאמט

שמעון סָאמֶט (Samet; 13 במרץ 1904 – 15 במאי 1998) היה עיתונאי וסופר ישראלי, חבר מערכת העיתון "הארץ", ממייסדי אגודת העיתונאים בתל אביב, יקיר העיר תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמעון סאמט · ראה עוד »

שמעון פרוג

שמעון פרוג חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי שמעון (סמיון) שמואל פְרוּג (ברוסית: Семён Григорьевич (Шим‘он Шмуэль) Фруг; 15 בנובמבר 1860, בּוֹבּרוֹבי-קוּט, פלך חרסון, האימפריה הרוסית – 22 בספטמבר 1916, אודסה, שם) היה משורר יהודי שכתב בעיקר ברוסית ויידיש אך גם בעברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמעון פרוג · ראה עוד »

שמעון פינקל

שמעון פינקל ומרים זוהר במחזהו של ג'ורג' ברנרד שו "קיסר וקלאופטרה" בתיאטרון הבימה, 1953 לוחית זיכרון על ביתם של שמעון פינקל ואשתו הראשונה בת עמי פוגצ'וב ברח' דב הוז 28 בתל אביב שמעון פינקל (1 בדצמבר 1905 – 5 באוקטובר 1999) היה שחקן ובמאי תיאטרון ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמעון פינקל · ראה עוד »

שמעון קלוגר

שמעון קלוגר (ידוע גם כשמשון קלוגר; באנגלית: Shimson Klueger; בגרמנית: Szymon Klieger; בפולנית: Szymon Kluger; 19 בינואר 1925 – 26 במאי 2000 באושוויינצ'ים, פולין) היה ניצול השואה והיהודי האחרון שחי באושוויינצ'ים ונקבר בבית הקברות היהודי באושוויינצ'ים בשנת 2000.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמעון קלוגר · ראה עוד »

שמעון ראבידוביץ'

שמעון רָאבִידוֹבִיץ' (רבידוביץ; ביידיש: שמעון ראַווידאָוויטש; בפולנית: Simon Rawidowicz; ד' בחשוון תרנ"ז, 11 באוקטובר 1896, גְרַיֶיבוֹ, פלך סובאלק, האימפריה הרוסית – כ"ב תמוז תשי"ז, 23 ביולי 1957, וולת'ם, מסצ'וסטס) היה הוגה דעות, היסטוריון, סופר וחוקר עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמעון ראבידוביץ' · ראה עוד »

שמעון רדליך

שמעון רדליך (נולד ב-2 באפריל 1935) הוא היסטוריון ישראלי, חוקר תולדות יהודי ברית המועצות, פרופסור אמריטוס להיסטוריה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמעון רדליך · ראה עוד »

שמעון שקופ

הרב שקופ (משמאל) עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תשרי תר"כ – ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמעון שקופ · ראה עוד »

שמעון ברמן

שמעון בֶּרְמַן (בכתיב ארכאי: בערמאן; תקע"ח, 1818, קרקוב – כ"ח בטבת תרמ"ד, 26 בינואר 1884, טבריה) היה מחובבי ציון, מהראשונים שפעלו באופן מעשי להתיישבות יהודית חקלאית בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמעון ברמן · ראה עוד »

שמעון בכרך

שמעון בן יצחק בַּכָרָךְ ובלועזית באכר (בהונגרית: Bacher Simon; כ' בשבט תקפ"ג, 1 בפברואר 1823 – ח' בחשוון תרנ"ב, 9 בנובמבר 1891) היה משורר וסופר עברי איש תנועת ההשכלה בהונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמעון בכרך · ראה עוד »

שמעון דז'יגאן

לוחית זיכרון לשמעון דז'יגאן בתל אביב שמעון דז'יגאן (בפולנית: Szymon Dżigan; ביידיש: שמעון דזשיגאן; 1 באפריל 1905 – 14 באפריל 1980) היה שחקן תיאטרון, זמר וקומיקאי יידישאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמעון דז'יגאן · ראה עוד »

שמעון דובנוב

שמעון דוּבְּנוֹב (בכתיב יידי: דובנאָוו; ברוסית: Семён Маркович Дубнов; ב' בתשרי ה'תרכ"א, 10 בספטמבר 1860 – 8 בדצמבר 1941) היה סופר והיסטוריון יהודי שפעל במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמעון דובנוב · ראה עוד »

שמעון דוד יפה

שמעון דוד יפה שמעון דוד יפה (לעיתים דוד יפה) (כ"ח בשבט תרמ"ט, ינואר 1889 – 29 בספטמבר 1957) איש העלייה השנייה, עורך כתב העת החקלאי "השדה" (1923–1957), סופר ועורך, מראשוני המפקדים בארגון "ההגנה".

חָדָשׁ!!: יידיש ושמעון דוד יפה · ראה עוד »

שמעון הלקין

שמעון הַלְקין (י"ב בחשוון תרנ"ט, 28 באוקטובר 1898 – כ"ז בחשוון תשמ"ח, 19 בנובמבר 1987) היה סופר ומשורר עברי, מתרגם, עורך, מורה וחוקר ספרות.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמעון הלקין · ראה עוד »

שמעון הורונצ'יק

שמעון הורונצ'יק (ביידיש: שמעון האָראָנטשיק; 13 ביוני 1889 - ספטמבר 1939) היה סופר יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמעון הורונצ'יק · ראה עוד »

שמעון הוברבנד

הרב שמעון הוברבנד (כ"ח בניסן תרס"ט, 19 באפריל 1909-אוגוסט 1942) היה רב, סופר והיסטוריון.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמעון הוברבנד · ראה עוד »

שמעון ויזנטל

שִׁמְעוֹן וִיזנְטל (בגרמנית: Simon Wiesenthal; 31 בדצמבר 1908, בּוּצ'אץ', גליציה – 20 בספטמבר 2005, וינה) היה אדריכל יהודי שנודע כ"צייד נאצים".

חָדָשׁ!!: יידיש ושמעון ויזנטל · ראה עוד »

שמר (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמר (פירושונים) · ראה עוד »

שמרקה קצ'רגינסקי

שמריהו (שְׁמֶרְקֶ'ה) קָצֶ'רְגִינְסקי (ביידיש: שמערל או שמערקע קאַטשערגינסקי; בכתיב לועזי: Shmerke Kaczerginski; 1908, וילנה – 28 באפריל 1954, מנדוסה, ארגנטינה) היה סופר, עיתונאי ומשורר יידיש, פרטיזן במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמרקה קצ'רגינסקי · ראה עוד »

שמריהו לוין

שמריהו לוין (על חלק ממכתביו הוא חתם בשם: שמריה הלוי; בכתיב יידי: לעווין; בכתיב רוסי: Шмарьяху Левин).

חָדָשׁ!!: יידיש ושמריהו לוין · ראה עוד »

שמשון מלצר

שמשון מֶלְצֶר (כ"ח בשבט תרס"ט, 19 בפברואר 1909 – 27 באוגוסט 2000, כ"ו באב תש"ס) היה משורר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמשון מלצר · ראה עוד »

שמשון רוזנבאום

שמשון רוזנבאום מיכל רבינוביץ, אברהם קפלן (שביעי מימין), יצחק יוסף ברגר (חמישי משמאל), חיים תנעזר (שני משמאל) שמשון רוזנבאום (לעיתים כמו בלועזית, שמעון; בעברית לרוב על דרך היידיש: רוזנבוים; ברוסית: Семён Яковлевич Розенбаум, סמיון יקובלביץ' רוזנבאום; בליטאית: Simonas Rozenbaumas, סימונאס רוזנבאומאס; לעיתים Šimšonas, Simanas, Simas; 21 ביולי 1860, פינסק – 6 בדצמבר 1934, תל אביב) היה עורך דין ומדינאי יהודי-ליטאי, מראשי הציונים במינסק, המארגן העיקרי של ועידת מינסק, חבר הדומה הממלכתית הראשונה של האימפריה הרוסית (1906–1907), חבר בסיימאס המכונן (1920–1922) ובסיימאס השני (1923–1925) של ליטא והשר לענייני יהודים בממשלת ליטא, חבר הוועד הפועל הציוני הגדול, וקונסול ליטא בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמשון רוזנבאום · ראה עוד »

שמשון שטוקהמר

רבי שמשון שטוקהמר (ה'תרנ"ט, 1899 – י"ג באייר ה'תש"ה, 26 באפריל 1945) היה רב, סופר ועיתונאי-פובליציסט, פעיל בולט באגודת ישראל וחבר בוועד הרבנים בוורשה ובאגודת הרבנים בפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמשון שטוקהמר · ראה עוד »

שמשון בלוך

"שבילי עולם", ז'ולקווה 1822 שמשון בלוך הלוי (ביידיש: בלאך; 1784 - 7 באוקטובר 1845), איש תנועת ההשכלה היהודית בגליציה, מחבר "שבילי עולם", ספר הגאוגרפיה המודרני הראשון בעברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמשון בלוך · ראה עוד »

שמשון בלוך (המבורג)

רבי שמשון בלוך (בכתיב היידי שנהג בזמנו: בלאָך; בגרמנית: Schimschon Bloch), המכונה רבי שמשון חסיד (? - י' בכסלו תצ"ח, 3 בדצמבר 1737), היה דיין בהמבורג ומחבר ספרי הלכה ידועים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמשון בלוך (המבורג) · ראה עוד »

שמשון ורטהיימר

רבי שמשון וֶרטהַיימר (י"ג בשבט ה'תי"ח, 17 בינואר 1658 – י"ז באב ה'תפ"ד, 6 באוגוסט 1724) היה רב, מדינאי ונדבן.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמשון ורטהיימר · ראה עוד »

שמשון יוניצ'מן

שמשון יוניצ'מן ויוסף כרוסט במדי בית"ר (במרכז) וחברי בית"ר מגדוד ההכשרה של בית"ר, קוסטופול (והלין) ד"ר שמשון יוּניצ'מן (13 בפברואר 1907 – 21 במרץ 1961) היה ממנהיגי תנועת בית"ר וחבר הכנסת מטעם חרות.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמשון יוניצ'מן · ראה עוד »

שמחה פטרושקא

שמחה פטרושקא (שמו המלא ביידיש: שמחה בונים פיעטרושקא) אוקטובר 1893 – אפריל 1950.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמחה פטרושקא · ראה עוד »

שמחה ראובן עדלמן

הרב שמחה ראובן עדלמן או אדלמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: עֶדעֶלמַאנן; כ"ג בשבט ה'תקפ"ב, 14 בפברואר 1822, וילנה – כ"ג בטבת תרנ"ג, 11 בינואר 1893, ורשה), שנודע בשם העט שַׂ"ר בֶּן־חַיִל הָעֲדֻלָּמִי, היה רב ליטאי, בלשן עברי, פובליציסט ומחבר פורה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמחה ראובן עדלמן · ראה עוד »

שמחה הכהן פרוידמן

הרב שמחה אפרים בן גרשון הכהן פרוידמן (1621, בלגרד, האימפריה העות'מאנית - 1671, בלגרד, האימפריה העות'מאנית) היה הרב הראשי של יהודי בלגרד בשנים 1642–1668 ולתקופה קצרה גם הרב הראשי של יהודי בודה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמחה הכהן פרוידמן · ראה עוד »

שמחה וילקומיץ

שמחה וילקומיץ קברו של שמחה וילקומיץ שמחה חיים וילקומיץ (ט' בתשרי תרל"ב, ספטמבר 1871 – ט"ו בניסן תרע"ח, מרץ 1918) היה מראשוני המורים העבריים ברחובות ובמושבות הגליל.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמחה וילקומיץ · ראה עוד »

שמואל מרלין

שמואל מֶרלין (4 בינואר 1910 - 4 באוקטובר 1994) היה איש ציבור ישראלי, שנמנה עם מייסדי תנועת החרות וכיהן מטעמה כחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל מרלין · ראה עוד »

שמואל משה מלמד

ד"ר שמואל משה (מקס) מלמד (לרוב בראשי תיבות: ש"מ מלמד; Samuel Max (Shmuel Moshe) Melamed; דצמבר 1885, וילקובישק, פלך סובאלק, האימפריה הרוסית (ליטא) – 1938, ניו יורק) היה סופר והוגה דעות, חוקר פילוסופיה והיסטוריה של הפילוסופיה, עיתונאי, פובליציסט ועורך עיתונים בעברית, בגרמנית, ביידיש ובאנגלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל משה מלמד · ראה עוד »

שמואל מונקס

שמואל מוּנקֶס (יידיש: מונקעס, לעיתים מכונה על שם עיר מוצאו: רֶבּ שמואל קאליסקער. חי במפנה המאה ה-19) היה מחסידי רבי שניאור זלמן מלאדי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל מונקס · ראה עוד »

שמואל אלמן

סמואל (שמואל) אַלמן (באנגלית: Samuel Alman; 20 בספטמבר 1877, סובוליבקה – 19 ביולי 1947) היה מלחין בריטי יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל אלמן · ראה עוד »

שמואל אלתר איצינגר

שמואל אלתר איצינגר (ביידיש: שמואל אלטער איצינגער, באנגלית: Shmuel Alter Itzinger; 13 ביולי 1911 - 21 באוגוסט 1944) היה מחנך, סופר ומשורר חרדי ממנהיגי פועלי אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל אלתר איצינגר · ראה עוד »

שמואל אליעזר הלוי איידלס

רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (איותים אחרים: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א - מורנו הרב רבי שמואל איידלש או אליעזר; ה'שט"ו 1555 - ה' בכסלו ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה) היה רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל אליעזר הלוי איידלס · ראה עוד »

שמואל אליהו מזוואלין

רבי שמואל אליהו טאוב (ל' בשבט תק"ף, 15 בפברואר 1820– כ"ו באייר תרמ"ח, 7 במאי 1888) כיהן כאדמו"ר בעיר זוואלין שבפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל אליהו מזוואלין · ראה עוד »

שמואל אטינגר

שמואל אֶטינגֶר (כ"ו בסיוון תרע"ט, 24 ביוני 1919 – י"א בתשרי תשמ"ט, 22 בספטמבר 1988) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל אטינגר · ראה עוד »

שמואל אהרוני

שמואל אהרוני (באנגלית: Samuel Aroni; 26 במאי 1927 – 20 באפריל 2022) היה פרופסור חבר, מהנדס אזרחי ומדען בתחום מדעי החומרים, התכנון העירוני וטכנולוגיית הבנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל אהרוני · ראה עוד »

שמואל נדלר

שמואל (מוניה) נדלר (נאדלער), היה סופר, משורר, פובליציסט ועיתונאי, ממנהיגי תנועת 'צעירי אגודת ישראל' בפולין, ועורך העיתון הקומוניסטי 'די נייע פרעסע' בפריז.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל נדלר · ראה עוד »

שמואל ניסן גודינר

שמואל ניסן גוֹדִינֶר (בכתיב יידי: גאָדינער; ברוסית: Шмуэль Нисан Годинер; 1893, טלחאני, בלארוס – 1941/1942, בקרבת מוסקבה) היה משורר, מחזאי, מתרגם וסופר יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל ניסן גודינר · ראה עוד »

שמואל ניגר

שמואל ניגר בצעירותו שמואל ניגר (בכתיב יידי: ניגער) (ה'תרמ"ג, 1883, דוּקוֹר, פלך מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ט' בטבת ה'תשט"ז, 1955, ניו יורק) הוא כינויו הספרותי של שמואל טשארני, שהיה מבקר ספרות יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל ניגר · ראה עוד »

שמואל סגל (שחקן)

248x248 פיקסלים שמואל (שמוליק) סגל (14 בדצמבר 1924 – 15 בפברואר 1997) היה שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל סגל (שחקן) · ראה עוד »

שמואל עצמון

שמואל (שמוליק) עצמון-וירצר (נולד ב-29 ביוני 1929) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ובמאי ישראלי, המייסד של תיאטרון יידישפיל ובעבר המנהל האמנותי שלו.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל עצמון · ראה עוד »

שמואל פרסוב (סופר)

שמואל פֶּרְסוֹב (ביידיש: פערסאָוו; 1890, פוצ'פ – 1950, מוסקבה) היה סופר יידי סובייטי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל פרסוב (סופר) · ראה עוד »

שמואל פישר

שמואל פישרתמונה להחלפה שמואל (שמוליק) פישר (1914 – 17 ביולי 1971) היה שחקן, בדרן, קומיקאי, קונפרנסייה, קריין, פזמונאי ומערכונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל פישר · ראה עוד »

שמואל צסלר

שמואל צסלר (בכתיב יידי: צעסלער; 5 בדצמבר 1904 – 13 בדצמבר 1987) משורר ילדים יידי, מתרגם, עורך ומחנך.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל צסלר · ראה עוד »

שמואל צבי מרגליות

שמואל צבי מרגליות שמואל צבי מרגליות (בהגייה יידית: מרגוליס; Samuel Hirsch Margulies; 1858–1922) היה רב פירנצה בין השנים 1890-1922.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל צבי מרגליות · ראה עוד »

שמואל צוקרמן

שמואל הלוי צוקרמן (בכתיב (יידי): צוקערמאן; ה'תרט"ז, 1856 – ו' באדר ב' ה'תרפ"ט, 18 במרץ 1929) היה מדפיס ומו"ל עברי בירושלים במאות ה-19 וה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל צוקרמן · ראה עוד »

שמואל קיבלביץ

הרב שמואל קיבלביץ (ה'תרע"ג, 1913 - ה' באייר ה'תשס"ד, 26 באפריל 2004) היה למדן, ראש ישיבה, מתרגם ועורך תורני.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל קיבלביץ · ראה עוד »

שמואל רודנסקי

פסל בדיוקנו של שמואל רודנסקי מאת אורי יהלום המוצג באכסדרת תיאטרון הבימה רחל 1 בתל אביב שמואל (שמוליק) "מוּלה" רוֹדֶנְסקי (10 בדצמבר 1902 – 18 ביולי 1989) היה שחקן קולנוע ותיאטרון ישראלי בתקופת היישוב ובימי המדינה, חתן פרס ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל רודנסקי · ראה עוד »

שמואל שניצר

שמואל שניצר (ט"ז באב תרע"ח, 25 ביולי 1918 – כ"ו בתשרי תש"ס, 6 באוקטובר 1999) היה מבכירי העיתונאים בישראל במשך עשרות שנים, ממייסדי העיתון "מעריב" ועורכו הראשי בשנים 1980–1985.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל שניצר · ראה עוד »

שמואל שרירא (שרייר)

שרירא (שני מימין) בגימנסיה לעם – לימים גימנסיה נורדיה שמואל שרירא (שְׁרַיֶיר) (בכתיב יידי: שרייער; 1883 – מאי 1944) היה סופר, חוקר מקרא ואתנוגרפיה, מחנך ומחבר ספרי לימוד חלוציים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל שרירא (שרייר) · ראה עוד »

שמואל שלמה ליינר

רבי שמואל שלמה ליינר (י"ח בשבט תרס"ט, 9 בפברואר 1909 – סיוון תש"ב, מאי 1942) היה האדמו"ר החמישי לשושלת חסידות איזביצא ראדזין.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל שלמה ליינר · ראה עוד »

שמואל שבח קנטורוביץ

שמואל שֶבַח בן זאב קַנטורוביץ (נכתב לעיתים קנטרוביץ) (בכתיב יידי: קאַנטאָראָוויטץ (נכתב גם קאנטאראוויץ, קאנטאראוויטש); ברוסית: С. Ш. Канторовичъ (כתיב שלפני הרפורמה); בפולנית: Sz. Sz. Kantorowicz; תרל"א, 1871, מריאמפולה – כ"ז/כ"ח בטבת תרצ"א, 16/17 בינואר 1931 ורשה) היה מורה, מדקדק עברי ומחברי ספרי דקדוק.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל שבח קנטורוביץ · ראה עוד »

שמואל ליב ציטרון

שמואל ליב ציטרון (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ציטראָן; בגרמנית: Schmuel Leib Zitron; 16 במאי 1860 – 8 בנובמבר 1930) היה מהסופרים היהודים-לאומיים הפוריים ביותר בספרות העברית ובספרות היידיש בזמנו, היסטוריון של הציונות, מבקר ספרות ונואם.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל ליב ציטרון · ראה עוד »

שמואל ליב גורדון

שמואל לֵיבּ גורדון (נכתב גם גָרדון (בהגייה אשכנזית: "גורדון"); בכתיב יידי: גאָרדאָן; בר"ת: שָלָ"ג; כתב בשם העט שמואל בן-ציון; 1865, לידא, פלך וילנה, רוסיה (ליטא) – 19 בנובמבר 1933, תל אביב) היה מחנך, משורר, מתרגם עברי, ומפרשני התנ"ך החשובים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל ליב גורדון · ראה עוד »

שמואל לייב שניידרמן

שמואל לייב שניידרמן (בכתיב יידי: שניידערמאן; 15 ביוני 1906 – 8 באוקטובר 1996) היה עיתונאי וסופר יהודי פולני־אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל לייב שניידרמן · ראה עוד »

שמואל טשרנוביץ

שמואל טשרנוביץ (צ'רנוביץ'; נודע בשם העט "ספוג"; 13 בדצמבר 1879, כ"ח בכסלו תר"מ – 30 ביולי 1929, כ"ב בתמוז תרפ"ט) היה סופר, עיתונאי ופעיל ציבור.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל טשרנוביץ · ראה עוד »

שמואל ז'יטומירסקי

שמואל זִ'יטוֹמִירְסקי (בפולנית: Szmuel Żytomirski; 16 בספטמבר 1900 – ? 1944) היה אישיות ידועה בקרב הציבור היהודי בלובלין בטרם ובמהלך מלחמת העולם השנייה, ואביו של הניו ז'יטומירסקי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל ז'יטומירסקי · ראה עוד »

שמואל זביטקובר

יוסף שמואל זְבִּיטְקוֹבֶר (בכתיב יידי: זביטקאָווער. לעיתים גם: זוֹננברג, או ברגסון; בפולנית: Szmul Jakubowicz (Sonnenberg) Zbytkower; נפטר בכ"ה בתשרי ה'תקס"א, 14 באוקטובר 1800) היה סוחר בעל הון יהודי-פולני במאה ה-18, עסקן ציבורי-כלכלי, ספק צבאי, תעשיין, פילנתרופ, שתדלן ופרנס ועד ארבע ארצות, מקורב לשלטונות ובעל קשרי סחר עם מלך פולין סטניסלאב פוניאטובסקי, וכן סוכן החצר של מלכי פרוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל זביטקובר · ראה עוד »

שמואל זיגלבוים

שמואל מרדכי (ארתור) זִיגלבוים (בכתיב יידי: ארטור זיגעלבוים; בפולנית: Szmul Artur Zygielbojm; 21 בפברואר 1895 כ"ז בשבט תרנ"ה – 12 במאי 1943 ז' באייר תש"ג) היה פוליטיקאי סוציאליסט יהודי-פולני, מנהיג "הבונד" וחבר במועצה הלאומית של הממשלה הפולנית הגולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל זיגלבוים · ראה עוד »

שמואל ברזובסקי

רבי שמואל ברזובסקי (נולד בכ"ט באלול ה'תרצ"ו, 16 בספטמבר 1936) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות סלונים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל ברזובסקי · ראה עוד »

שמואל בונים

להקת הצ'יזבטרון באוגוסט 1949. שורה ראשונה: נעמי פולני, חיים חפר. שורה שנייה: אדי גרינברג (באקורדיון), גדעון זינגר. שורה שלישית: שייקה אופיר, זם דגן, שמואל בונים. מאחור (שורה רביעית): יואל זילברג שמואל בונים עם השחקנים מאיר מרגלית (משמאל) ונתן מייזלר בחזרות להצגה "מנחם מנדל בעל החלומות", תיאטרון חיפה, 1966 שמואל בונים, מדגים לשחקנים תנועה אופיינית לו בחזרות להצגה "המגילה", 1965 שמואל בּוּנים (3 ביוני 1919, ה' בסיוון ה'תרע"ט – 8 במאי 1998, י"ב באייר ה'תשנ"ח) היה שחקן, במאי תיאטרון וצייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל בונים · ראה עוד »

שמואל בוגלר

שמואל בוגלר (22 בנובמבר 1929 – 12 בנובמבר 2022) היה ניצול השואה, משבויי גוש עציון במלחמת העצמאות, תת ניצב במשטרת ישראל ומזכ"ל המועצה הלאומית למניעת תאונות.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל בוגלר · ראה עוד »

שמואל גלזרמן

שמואל גלַזֶרמַן (בספרדית: Samuel Glasserman; 1898–1952), סופר יידיש, מחזאי, קריין רדיו ומתרגם.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל גלזרמן · ראה עוד »

שמואל גוגול

תקליט של שמואל גוגול ותזמורת מפוחיות הפה משנת 1988 שמואל גוגול משמאל עם להקת הכרמל, 1950 שמואל גוגול מנגן בפני לאה ויצחק רבין בטיסתם לאושוויץ ימים ספורים לפני פטירתו שמואל גוגול (1924 – 13 במאי 1993) היה מוזיקאי, מייסד תזמורת מפוחיות הפה של רמת גן.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל גוגול · ראה עוד »

שמואל הלקין

62. שמואל הַלְקִין (ביידיש: האַלקין; בכתיב יידי סובייטי: שמועל האלקינ; ברוסית: Самуил Залманович Галкин, סמוּאיל זלמנוביץ' גַלקין; 5 בדצמבר 1897 – 21 בספטמבר 1960) היה משורר ומחזאי יהודי-סובייטי שכתב ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל הלקין · ראה עוד »

שמואל הלר

הרב שמואל הלר (העליר) (תקמ"ו, 1785 – תרמ"ד, 1884) היה רבה ומנהיגה של הקהילה האשכנזית בצפת במשך למעלה מארבעים שנה, והצליח לשקם את צפת מהריסותיה ולשמרה כמרכז החסידות בארץ במאה התשע-עשרה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל הלר · ראה עוד »

שמואל הולדהיים

הרב שמואל הולדהיים (בתעתיק מיושן: האלדהיים, בגרמנית: Samuel Holdheim; 1806 – 22 באוגוסט 1860) היה מהוגיה הרדיקליים של היהדות הרפורמית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל הולדהיים · ראה עוד »

שמואל הירשנברג

שמואל הירשֶׁנְברג (בכתיב יידי: הירשענבערג; בכתיב פולני: Hirszenberg; 22 בפברואר 1865, לודז' – 15 בספטמבר 1908, ירושלים) היה צייר יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל הירשנברג · ראה עוד »

שמואל וודניצקי

ישראל שמואל ווֹדניצקי (בכתיב יידי: וואָדניצקי; בפולנית: Szmul Wodnicki; 1895 – 2 בינואר 1980) היה צייר ישראלי נאיבי ממוצא פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל וודניצקי · ראה עוד »

שמואל יעקב יצקאן

שמואל יעקב יַצקָאן (ביידיש: יאַצקאַן; 1874 – 23 בנובמבר 1936) היה עיתונאי, מוציא לאור ופובליציסט יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל יעקב יצקאן · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שמואל יוסף פין

שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל יוסף פין · ראה עוד »

שמואלי-2

שמואלי-2 הוא אלבום הבכורה של הזמר החסידי-אמריקאי שמילי אונגר.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמואלי-2 · ראה עוד »

שמועות ראי"ה

שמועות ראי"ה הוא ספר המסכם דרשות שנשא הרב אברהם יצחק הכהן קוק בשבתות בשנים תרפ"ט - תרצ"ב (1929-1932).

חָדָשׁ!!: יידיש ושמועות ראי"ה · ראה עוד »

שמוק

שמוק הוא כינוי גנאי לאדם טיפש, מגעיל, בזוי או מתועב.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמוק · ראה עוד »

שמות (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמות (פירושונים) · ראה עוד »

שמות של אלוהים ביהדות

מנורת למנצח וסביבה שמות קודש ביהדות שמות וכינויים רבים לאלוהים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמות של אלוהים ביהדות · ראה עוד »

שמות ביהדות

שמות ביהדות הם השמות הפרטיים המצויים בשימוש אצל יהודים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמות ביהדות · ראה עוד »

שמוטולי

שמוטולי (בפולנית: Szamotuły; בעבר בגרמנית: Samter, זאמטר, יידיש: סאמטער) היא עיר במחוז שמוטולי בפרובינציית פולין גדול שבפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמוטולי · ראה עוד »

שמירת שבת כהלכתה

שמירת שבת כהלכתה הוא ספר הלכה נפוץ העוסק בהלכות שבת ויום טוב, שכתב הרב יהושע נויבירט.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמירת שבת כהלכתה · ראה עוד »

שמיל הולנד

שמיל (שמואל) הולנד (נולד ב-1957) הוא שף ישראלי וחוקר של המטבח היהודי ותרבות ופולקלור יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמיל הולנד · ראה עוד »

שמילי אונגר

שמואל (שמילי) דוד אונגר הוא זמר חסידי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמילי אונגר · ראה עוד »

שמידט

שמידט (בכתיב לועזי: Schmidt) הוא שם משפחה שמקורו בגרמנית ומשמעותו היא נפח.

חָדָשׁ!!: יידיש ושמידט · ראה עוד »

שאנטל

סטפן האנטל (בגרמנית: Stefan Hantel; נולד ב-2 במרץ 1968), הידוע בשם הבמה שאנטל, הוא מוזיקאי, די ג'יי ומפיק מוזיקלי יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: יידיש ושאנטל · ראה עוד »

שארושפטק

שארושפטק (בהונגרית: Sárospatak; ביידיש: שאַראָשפּאָטאָק) היא עיר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושארושפטק · ראה עוד »

שאריף ואכד

שאריף ואכד (נולד ב-1964; בערבית: شريف واكد) הוא צייר, מעצב גרפי ומאייר ספרי ילדים פלסטיני יליד נצרת.

חָדָשׁ!!: יידיש ושאריף ואכד · ראה עוד »

שארית הפליטה

בית ספר לילדים משארית הפליטה, שאונשטיין בגרמניה, 1946 כריכת מילון יידיש-עברית שהודפס עבור ילדי שארית הפליטה במחנות בגרמניה בית הספר העברי במחנה העקורים וגשייד באוסטריה, 1948 שארית הפליטה הם היהודים ששרדו את השואה, המשטר והכיבוש של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושארית הפליטה · ראה עוד »

שאטוראליאויהיי

שאטוראָלְיָאוּיהֶיי, (בהונגרית: Sátoraljaújhely, ביידיש: איהעל או אויהעל) היא עיר בצפון־מזרח הונגריה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן, ליד הגבול הסלובקי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושאטוראליאויהיי · ראה עוד »

שאדק

שאדק (בפולנית: Szadek; ביידיש: שאדיק) היא עיירה במחוז זדונסקה וולה שבפרובינציית לודז' בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושאדק · ראה עוד »

שאול פנחס רבינוביץ

ועידת קטוביץ, 1884 (שאול פנחס רבינוביץ עומד ראשון משמאל. במרכז התמונה יושבים הרב שמואל מוהליבר וד"ר יהודה לייב פינסקר) קונגרס הציוני השמיני, 1907.שבין היושבים: הרב קובלסקי, הרב יצחק ניסנבוים, ה. פרבשטיין, נחום סוקולוב, דוד וולפסון ושאול פנחס רבינוביץ שאול פנחס רבינוביץ (בראשי תיבות: שפ"ר; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראַבינאָוויץ; ברוסית: Шаул Пинхас Рабинович, Шефер; ה'תר"ה, 1845 – ה' בכסלו ה'תרע"א, 1910) היה סופר והיסטוריון יהודי, מראשוני חובבי ציון.

חָדָשׁ!!: יידיש ושאול פנחס רבינוביץ · ראה עוד »

שאול קובובי

ד"ר שאול קובובי (בגיל 95 לערך) שאול קובובי (1 בינואר 1920 – 11 באוקטובר 2019) היה ד"ר למשפטים, מומחה למשפט עבודה ולדיני ביטוח לאומי, וכיהן כשופט בבית הדין הארצי לעבודה וכסגן נשיא של בית הדין הארצי לעבודה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושאול קובובי · ראה עוד »

שאול רפאל לנדאו

שאול רפאל לנדאו (Saul Raphael (Rafael) Landau; 1870, קרקוב – 16 ביולי 1943, ניו יורק) היה עורך דין, עיתונאי ופובליציסט יהודי פולני ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יידיש ושאול רפאל לנדאו · ראה עוד »

שאול ברקלי

שאול אהרן בַּרְקָלִי (כ"ג באב ה'תרנ"ז, 21 באוגוסט 1897- כ"ג באב ה'תש"ל, 25 באוגוסט 1970) – בלשן עברי, מחנך וסופר.

חָדָשׁ!!: יידיש ושאול ברקלי · ראה עוד »

שאול בורובוי

שאול בורובוי (ברוסית: Саул Яковлевич Боровой; 1903 אודסה - 1989 מוסקבה) היה כלכלן סובייטי והיסטוריון יהדות רוסיה ואוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושאול בורובוי · ראה עוד »

שאול גינזבורג

קברו של שאול גינזבורג בבית הקברות "ניו מאונט כרמל" בקווינס, ניו יורק שאול מויסייביץ' גינזבורג (ברוסית: Саул Моисеевич Гинзбург, או כהגייה העברית: Шаул; באנגלית: Saul M. Ginsburg; כ"א בניסן (שביעי של פסח) תרכ"ו, אפריל 1866, מינסק – ט"ו בחשוון תש"א, 16 בנובמבר 1940, ניו יורק) היה היסטוריון חשוב וחלוצי של יהדות רוסיה לדורותיה, עורך, עיתונאי ומבקר ספרות, עסקן ציבורי ועורך דין יהודי-רוסי במפנה המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ושאול גינזבורג · ראה עוד »

שאול ינובסקי

שאול ינובסקי (באנגלית: Saul Yanovsky, ביידיש: שאול יאנאווסקי; 18 באפריל 1864 – 1 בפברואר 1939) היה אנרכיסט יהודי ופעיל פוליטי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושאול ינובסקי · ראה עוד »

שאילת מילים

בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם מלקסיקון של שפה אחרת.

חָדָשׁ!!: יידיש ושאילת מילים · ראה עוד »

שם משפחה יהודי

שם משפחה יהודי מעיד לכאורה על השתייכותו של אדם למשפחה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושם משפחה יהודי · ראה עוד »

שם עט

שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.

חָדָשׁ!!: יידיש ושם עט · ראה עוד »

שם פרטי

שם פרטי הוא שם המייחד את הפרט בקרב משפחתו, לעומת שם משפחה אותו חולקים כל בני המשפחה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושם פרטי · ראה עוד »

שם במקום ארזים

שם במקום ארזים (ביידיש: דאָרט וווּ די צעדער או דאָרט ווא די צעדער; בגרמנית: Dort wo die Zeder) הוא שירו של ד"ר יצחק פֶלְד (פעלד; 1862–1922), אשר נכתב ביידיש כנראה בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש ושם במקום ארזים · ראה עוד »

שם המעיד על בעליו

שֵׁם המעיד על בעליו הוא שם של אדם או מקום אשר – בהתאם לכלל (והמקבילה הלטינית: nomen est omen.

חָדָשׁ!!: יידיש ושם המעיד על בעליו · ראה עוד »

שנות ילדות (שיר)

שנות ילדות (במקור היידי קינדער-יאָרן) הוא שיר שכתב המשורר היידי מרדכי גבירטיג וגם הולחן על ידו בערך בשנת 1917.

חָדָשׁ!!: יידיש ושנות ילדות (שיר) · ראה עוד »

שני קוני למל

שני קוני למל או הקנאי (ביידיש: דער פֿאַנאַטיקער אָדער די בײדע קוני לעמעל) הוא מחזה קומי פופולרי מאת אברהם גולדפדן מתקופת ראשית התיאטרון היידי, שנכתב בין השנים 1880-1878.

חָדָשׁ!!: יידיש ושני קוני למל · ראה עוד »

שני קוני למל (סרט)

שני קוני למל הוא סרט ישראלי קומי משנת 1966, המבוסס על תרגום המחזמר היידי "שני קוני למל" של אברהם גולדפדן.

חָדָשׁ!!: יידיש ושני קוני למל (סרט) · ראה עוד »

שניאור זלמן מלאדי

רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: יידיש ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »

שניאור זלמן סלונים

הרב שניאור זלמן סלונים הרב שניאור זלמן סלונים (שני מימין) עם בני משפחתו הרב שניאור זלמן סלונים (בכתיב יידי סלאנים; תרכ"ב - י"א בתמוז תרצ"ו) היה ראש ישיבת "מגן אבות" בחברון ומרבניה הראשונים של תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: יידיש ושניאור זלמן סלונים · ראה עוד »

שניאור זלמן פוגצ'וב

שניאור זלמן פּוּגָצ'וֹב (שם משפחתו המעוברת: עמיאב; ביידיש: פּוגאטשאָוו; בפולנית: Sz. Pugaczow; תרל"ט, 1878 / 1879 – 19 בינואר או ה' בשבט תרצ"ד, 21 בינואר 1934) היה מחנך עברי ציוני ועסקן חינוך ותרבות בוורשה, במוסקבה, בברלין ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ושניאור זלמן פוגצ'וב · ראה עוד »

שניאור זלמן שכטר

שניאור זלמן הכהן שכטר, שנודע גם בשם סולומון שכטר (Solomon Schechter; כ"ט בכסלו תרי"א /7 בדצמבר 1847, פוקשאן, נסיכות מולדובה – י"ב בכסלו תרע"ו / 19 בנובמבר 1915, ניו יורק), היה רב אמריקאי, יליד-מולדביה, חוקר חשוב במדעי היהדות ובמיוחד של גניזת קהיר, מייסד ונשיא איחוד בתי הכנסת של אמריקה (United Synagogue of America), מנהלו של בית המדרש לרבנים באמריקה (ה-JTS) בניו יורק ומורה דרכה של התנועה הקונסרבטיבית ביהדות.

חָדָשׁ!!: יידיש ושניאור זלמן שכטר · ראה עוד »

שניאור וסרמן

שְׁנֵיאור וַסֶרמַן (בכתיב יידי: שניאור (שנייער) וואַסערמאַן; בכתב לטיני: Shneur Vaserman; 1899, אודלדו, האימפריה הרוסית (פולין) – 19 במאי 1982, בואנוס איירס, ארגנטינה) היה משורר יידיש והומוריסטן, שכתב שירה לילדים ולקוראים מבוגרים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושניאור וסרמן · ראה עוד »

שניים מקרא ואחד תרגום

שניים מקרא ואחד תרגום (בראשי תיבות: שמו"ת) היא תקנה הלכתית לקרוא את פרשת השבוע פעמיים בנוסח המקרא ופעם נוספת עם תרגום מדי שבוע.

חָדָשׁ!!: יידיש ושניים מקרא ואחד תרגום · ראה עוד »

שניידר

שניידר (בכתיב לועזי: Schneider) הוא שם משפחה גרמני-יידי שפירושו "חייט"; מקביל לשמות (אנגלית), (פולנית), (ערבית) ו (רוסית).

חָדָשׁ!!: יידיש ושניידר · ראה עוד »

שערי צדיק

"שַׁעֲרֵי צַדִּיק" הוא שמה של סדרת ספרים המכילה את מכתביו של הרב גדליהו אהרן קניג, שנכתבו בין השנים 1960–1980.

חָדָשׁ!!: יידיש ושערי צדיק · ראה עוד »

שערי חסד

תוכנית השכונה תוכנית השכונה, כפי שהציג גמ"ח הכללי ב-1909 שער תקנות חברת שערי חסד 1908 הכיתוב מעל השער – לזכר אחד התורמים לשכונה בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי רחוב ישעיהו בר זכאי במרכז שכונת שערי חסד. משמאל – בית המדרש קהל חסידים. בהמשך – בית כנסת הגר"א אחת מסמטאות הירק בשכונה בתי וולפסון חוסמים את שערי חסד שכונת שערי חסד היא שכונה ותיקה במערבה של ירושלים, בין השכונות נחלאות, רחביה וקריית וולפסון.

חָדָשׁ!!: יידיש ושערי חסד · ראה עוד »

שעונית

חָפִים שְעוֹנִית או פָּסִיפְלוֹרָה (שם מדעי: Passiflora) הוא סוג במשפחת השעוניתיים המונה מעל 200 מינים, ואין-ספור זנים והכלאות.

חָדָשׁ!!: יידיש ושעונית · ראה עוד »

שפרן

שפרן הוא שם משפחה עברי יהודי אשכנזי שמקורו נפוץ ביהדות אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפרן · ראה עוד »

שפרה ברוכסון-ארביב

שִׁפְרָה בָּרוּכְסוֹן-אָרְבִּיב (נולדה ב-12 בדצמבר 1951) היא פרופסור אמריטה במחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן (מ-2008), ומתמחה בחקר ההיסטוריה והסוציולוגיה של אמצעי התקשורת.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפרה ברוכסון-ארביב · ראה עוד »

שפרה ורבר

סופיה שפרה וֶרבֶּר (בכתיב יידי: שפרה ווערבער; 31 במרץ 1908, וילנה – 15 בספטמבר 1997, תל אביב) הייתה משוררת עיתונאית ועורכת יידית בלגית-ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפרה ורבר · ראה עוד »

שפת מורשת

שפת מורשת היא השפה אשר ללומדים או דוברים אותה יש קשר תרבותי אליה באמצעות המשפחה או הקהילה ממנה באו.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפת מורשת · ראה עוד »

שפת מיעוטים

חבל ברטאן שלט אזהרה ביידיש/יינגליש בארצות הברית: המילה "מדרכה" באנגלית, ושאר ההכוונה ביידיש שפת מיעוטים היא שפה המדוברת על ידי מיעוט מן האוכלוסייה הכוללת בטריטוריה מסוימת.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפת מיעוטים · ראה עוד »

שפת אם

שפת אם או שפה מקורית היא השפה שאדם לומד ראשונה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפת אם · ראה עוד »

שפטיבקה

שֶׁפֶּטִיבְקָה, או שפטובקה (באוקראינית: Шепеті́вка, ברוסית: Шепето́вка) היא עיר במחוז חמלניצקי שבמערב אוקראינה, המשמשת כמרכז המנהלי של מחוז משנה שפטיבסקי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפטיבקה · ראה עוד »

שפה רשמית

שפה רשמית היא שפה שמוכרזת ככזו על ידי מדינה או טריטוריה אחרת בעלת סמכויות שיפוטיות.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפה רשמית · ראה עוד »

שפות רומאניות יהודיות

השפות הרומאניות היהודיות הן שפות שהתפתחו מהשפות הרומאניות, אשר שימשו בעיקר כשפות דיבור בקרב קהילות יהודיות ברחבי דרום-מערב אירופה, בארצות ספרד, צרפת, איטליה ועוד.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפות רומאניות יהודיות · ראה עוד »

שפות בישראל

בירת ישראל הגיוון הרב באוכלוסיית ישראל מתבטא במספר השפות המדוברות בה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפות בישראל · ראה עוד »

שפות גרמאניות

השפות הגרמאניות הן אחד הענפים של השפות ההודו-אירופיות, שכולל את השפות שדיברו השבטים הגרמאניים שהתיישבו בצפון אירופה לאורך גבולות האימפריה הרומית, ואת השפות המודרניות שהתפתחו מהן.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפות גרמאניות · ראה עוד »

שפות גרמאניות מערביות

השפות הגרמאניות המערביות הן משפחת שפות המדוברות בעיקר במערב ומרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפות גרמאניות מערביות · ראה עוד »

שפות יהודיות

דף מ'''שמות דברים''', מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא לאור אליהו בחור בשנת 1542 שפות יהודיות (או לשונות היהודים) הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה, כגון גרמנית-יהודית (עברי-טייטש, יידיש), ספרדית-יהודית (לאדינו, ספאניולית, ז'ודזמו), ערבית-יהודית, פרסית-יהודית, ג'והורי (שפת היהודים שבצפון הקווקז) ועוד ועוד.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפות יהודיות · ראה עוד »

שפולה

שפולה (באוקראינית: Шпола; ביידיש: שפאלע) היא עיר מחוז במחוז צ'רקאסי שבאוקראינה, לדי נהר חובקיבקה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפולה · ראה עוד »

שפיקיב

שפיקיב (באוקראינית: Шпиків; בפולנית: Szpików; ביידיש: שפּיקעוו) היא עיירה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפיקיב · ראה עוד »

שפירא

שפירא הוא שם משפחה נפוץ בקרב משפחות יהודיות שמוצאן מיהדות אשכנז ההיסטורית שהתפזרה לאורך השנים ברחבי יהדות אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפירא · ראה עוד »

שפירו

שפירו (ביידיש: שפירא; באנגלית: Shapiro; בגרמנית: Schapiro; בפולנית: Szapiro; ברוסית: Шапиро) הוא וריאנט של שם המשפחה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפירו · ראה עוד »

שצ'קוצ'יני

שצ'קוצ'יני (בפולנית: Szczekociny; ביידיש: שטשעקאטשין) היא עיירה במחוז זאוויירצ'ה שבפרובינציית שלזיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושצ'קוצ'יני · ראה עוד »

שצ'רצוב

שצ'רצוב (בפולנית: Szczerców; ביידיש: סטערצעוו, שטערצעוו) הוא כפר במחוז בלחטוב שבפרובינציית לודז' בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושצ'רצוב · ראה עוד »

שצ'ז'ץ

שצ'ז'ץ (באוקראינית: Щирець, שצ'ירץ; בפולנית: Szczerzec; ביידיש: שטשעריץ) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושצ'ז'ץ · ראה עוד »

שצ'בז'שין

שצ'בז'שין (בפולנית: Szczebrzeszyn; ביידיש: שעברעשין) היא עיר קטנה במחוז זמושץ' שבפרובינציית לובלין בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושצ'בז'שין · ראה עוד »

שצ'גובו

שצ'גובו (בפולנית: Strzegowo; ביידיש: סטשעגאווע) הוא כפר חקלאי בפרובינציית מזוביה שבפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ושצ'גובו · ראה עוד »

שצ'דרין

שצ'דרין (בבלארוסית: Шчадры́н; ביידיש: שטשעדרין) הוא כפר במחוז הומל שבבלארוס, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושצ'דרין · ראה עוד »

שצ'וצ'ין (פולין קטן)

שצ'וצין (בפולנית: Szczucin; ביידיש: סטיטשין) היא עיירה במחוז דומברובה טרנובסקה שבפרובינציית פולין קטן בפולין, בסמוך לנהר ויסלה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושצ'וצ'ין (פולין קטן) · ראה עוד »

שצ'וצ'ין (פודלסיה)

שצ'וצ'ין (בפולנית: Szczuczyn; ביידיש: סטוטשין, שצוצין) היא עיירה במחוז גרייבו שבפרובינציית פודלסיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושצ'וצ'ין (פודלסיה) · ראה עוד »

שצ'וצ'ין (בלארוס)

שצ'וצ'ין (בבלארוסית: Шчучын; בפולנית: Szczuczyn; ביידיש: שטשוטשין; בעברית לעיתים: סטוצ'ין) היא עיירה במחוז גרודנו שבמערב בלארוס, על גדות נהר שצ'וצ'ינקה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושצ'וצ'ין (בלארוס) · ראה עוד »

שק לי בתחת

שַׁק לִי בַּתַּחַת, או בקיצור שַׁק לִי, או שַׁק בַּתַּחַת, הוא סלנג עממי, המביע סירוב מוחלט ובוטה לפנייה או לבקשה או לחלופין זלזול בדבריו וביטול דעתו של הפונה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושק לי בתחת · ראה עוד »

שקלוב

שְקְלוֹב (בבלארוסית: Шклоў, ברוסית: Шклов, ביידיש: שקלאָוו) היא עיר קטנה במחוז מוהילב שבמזרח בלארוס, על גדת נהר דנייפר, כ-35 ק"מ צפונית למוהילב.

חָדָשׁ!!: יידיש ושקלוב · ראה עוד »

שר הטבעות

שר הטבעות (באנגלית: The Lord of the Rings) הוא ספר פנטזיה אפית שנכתב על ידי הסופר והפילולוג האנגלי ג'.ר.ר. טולקין בין השנים 1937–1949.

חָדָשׁ!!: יידיש ושר הטבעות · ראה עוד »

שרמן

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושרמן · ראה עוד »

שרנסק

שרנסק (בפולנית: Szreńsk; ביידיש: שרענסק) הוא כפר במחוז מלאווה שבפרובינציית מזוביה בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושרנסק · ראה עוד »

שרק

שְׁרֶק (באנגלית: Shrek) הוא סרט קומדיה בהנפשה ממוחשבת משנת 2001 שבוים על ידי הבמאי הניו זילנדי אנדרו אדמסון והבמאית האמריקאית ויקי ג'נסן, והופק על ידי חברת אולפני ההנפשה של דרימוורקס.

חָדָשׁ!!: יידיש ושרק · ראה עוד »

שרקובשצ'יזנה

שרקובשצ'יזנה (בבלארוסית: Шаркоўшчына, שרקואושצ'ינה; בפולנית: Szarkowszczyzna; ביידיש: שאַרקוישטשינע) היא עיירת במחוז ויטבסק שבבלארוס, על גדות נהר דיסנה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושרקובשצ'יזנה · ראה עוד »

שרשוב

שֶרֶשוב (בבלארוסית: Шарашоў (שַרַשואו) או Шарашо́ва (שַרַשובה); בפולנית: Szereszów; ברוסית: Шерешёво (שֶרֶשיובו); ביידיש: שערשעוו) היא עיירה במחוז ברסט שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושרשוב · ראה עוד »

שרל'ה (ריקוד)

שרל'ה בקיבוץ יגור ריקוד השרל'ה במסיבת כלולות בקיבוץ אילון, 1971. על הבמה - הורי החתן וחבריהם בלבוש מזרח-אירופי אופייני. ריקוד השֶׁר (מיידיש: שער – מספריים), הנקרא גם שֶׁרֶלֶ'ה (שערעלע), הוא ריקוד יהודי מזרח-אירופי בסגנון הכליזמר.

חָדָשׁ!!: יידיש ושרל'ה (ריקוד) · ראה עוד »

שרגא פרידמן

שושנה רביד פרידמן בחברת רפאל קלצ'קין בהצגה "שלושה שברחו" בתיאטרון הבימה, 1954 לוחיות זיכרון לשושנה רביד פרידמן ולשרגא פרידמן ברחוב איינשטיין 75 בתל אביב שרגא פרידמן (25 בפברואר 1924 – 12 ביולי 1970) היה יוצר מגוון בעולם התיאטרון, הקולנוע והרדיו הישראלי: שחקן אופי, מנחה, מחבר של יצירות רבות לבמה הזעירה, כוכבם של מאות תסכיתי רדיו, במאי תיאטרון וקולנוע ומתרגם.

חָדָשׁ!!: יידיש ושרגא פרידמן · ראה עוד »

שרגא פייבל מרגולין

שרגא פייבֶל (פָּאבֶל) מַרגוֹלין (בכתיב יידי: מאַרגאָלין; ברוסית: Павел Васильевич (Шрага Файвель) Марголин; 1870 – 2 בדצמבר 1942) היה מו"ל ועורך ומשכיל, פעיל ציבור בווילנה ובברלין.

חָדָשׁ!!: יידיש ושרגא פייבל מרגולין · ראה עוד »

שרגא פייבל פרנקל

ד"ר שרגא פייבל פרנקל (בכתיב יידי: פרענקעל; כ"ז בכסלו תרל"ו, 25 בדצמבר 1875 וסיליקוב, האימפריה הרוסית – י"ט באדר ה'תרצ"ג, 17 במרץ 1933, ניס, צרפת), שנודע בשם העט בַּר־טוֹבִיָּה, היה מורה, מתרגם, ומבקר עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושרגא פייבל פרנקל · ראה עוד »

שרגא פייבל קלעי

שרגא פייבֶל קלעי (שְליידֶר) (י"ז בחשוון תרס"ב, 30 באוקטובר 1901, בוברקה (בויבריק), גליציה, אוסטריה – י"ט בתשרי תשכ"ה, 25 בספטמבר 1964, ירושלים) היה מחנך ישראלי, מורה למתמטיקה ולפיזיקה בגימנסיה העברית בירושלים, מפקח על בתי ספר תיכונים ומנהל המחלקה לבחינות במשרד החינוך.

חָדָשׁ!!: יידיש ושרגא פייבל קלעי · ראה עוד »

שרה אהרנסון

אהרנסון ביום חתונתה, 1914 קברי שרה ומלכה אהרנסון בבית הקברות בזכרון יעקב שרה אהרנסון (5 בינואר 1890, י"ד בטבת תר"ן – 9 באוקטובר 1917, כ"ג בתשרי תרע"ח) הייתה מראשי מחתרת ניל"י, רשת ריגול יהודית שפעלה למען הבריטים ונגד הטורקים שליטי ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, במטרה לקדם את הקמתה של ריבונות יהודית עצמאית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ושרה אהרנסון · ראה עוד »

שרה סוניה דיסקין

שרה סוניה דיסקין (תקע"ז, 1816 - כ בתשרי ה'תרס"ז, 10 באוקטובר 1906; הייתה ידועה ומוכרת כ"רבנית מבריסק") הייתה דמות משמעותית בקהילה האשכנזית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושרה סוניה דיסקין · ראה עוד »

שרה פייגה פונר

שרה פייגה פֿוֹנֶר (1854 – 3 במרץ 1937) הייתה, ככל הידוע במחקר, הסופרת הראשונה שכתבה ופרסמה סיפורת בעברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושרה פייגה פונר · ראה עוד »

שרה שנירר

שרה שנירר מצבת קברה בקרקוב, שהוקמה מחדש בשנת תשס"ג. שרה שֶׁנִירֶר (בכתיב יידי: שענירער; א' בתמוז תרמ"ג, 6 ביולי 1883 – כ"ו באדר א' תרצ"ה, 1 במרץ 1935) הייתה מחנכת, מורה ופעילת חינוך חרדית, סופרת יידיש ומחזאית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושרה שנירר · ראה עוד »

שרה לבני

שרה לבני (נולדה כשרה רוזנברג; 30 במרץ 1922 – 8 באוקטובר 2007) הייתה מלוחמות האצ"ל.

חָדָשׁ!!: יידיש ושרה לבני · ראה עוד »

שרה ברקאן סילברמן

שרה ברקאן-סילברמן (באנגלית: Sarah Barkan-Silverman) הייתה משוררת וסופרת יידיש, שפעלה בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושרה ברקאן סילברמן · ראה עוד »

שרה גורבי

שׂרה גוֹרְבִּי (ברוסית: Сара Горби, 1900, קישינב – 1980, פריז) הייתה זמרת (אלט) פופולרית ממוצא יהודי, ששרה שירים יהודיים (ביידיש, לאדינו ועברית), צרפתיים, רוסיים ורומנים-צוענים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושרה גורבי · ראה עוד »

שרה יערי

שרה יערי (רֵזיטל) (דצמבר 1914 – 31 בדצמבר 1994, כ"ח בטבת תשנ"ה) הייתה זמרת מצו-סופרן ישראלית שפעלה מתחילת שנות ה-40 ועד סוף שנות ה-70.

חָדָשׁ!!: יידיש ושרה יערי · ראה עוד »

שרהורוד

שרהורוד (ברוסית ואוקראינית: Шаргород, בפולנית: Szarogród ביידיש: שריגרוד) היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה המהווה את מרכז מחוז שרהורוד.

חָדָשׁ!!: יידיש ושרהורוד · ראה עוד »

שרוני

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושרוני · ראה עוד »

שרול ברונשטיין

שׂרוּל בּרוֹנשטיין (יידיש: סראָל בראָנשטײן; ברוסית: Срул Бронштейн; 1913, שטפאנשטי - 1943 טשקנט) היה משורר יידי יהודי-סובייטי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושרול ברונשטיין · ראה עוד »

שריטילי

איוואן ביליבין כ (1934) בפולקלור של אחדים מעמי אירופה, שריטילי הוא שד שובב, המתגורר בדרך כלל במרתף הבית, בארון או במזווה, ומביא ברכה לבית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושריטילי · ראה עוד »

ששי קשת

שָׂשׂי קשת (נולד כששון קוסובסקי ב-24 בנובמבר 1947) הוא זמר, שחקן ומדבב ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וששי קשת · ראה עוד »

שלמה מנדלקרן

ד"ר שלמה מנדלקרן (בכתיב יידי: מאַנדעלקערן; ט"ז בניסן תר"ו, 12 באפריל 1846, מלינוב, פלך ווהלין, האימפריה הרוסית – ט"ו באדר ב' תרס"ב, 24 במרץ 1902, וינה, אוסטריה (שם בדוי מינדלוףף)), חוקר מקרא וטקסטים, סופר ומשורר יהודי, מחבר הקונקורדנציה לתנ"ך "היכל הקודש".

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה מנדלקרן · ראה עוד »

שלמה מיכאלס

שלט בכיכר מיכאלס בתל אביב תמונתו משנת 1938 שלמה מיכאלוביץ' מיכאלס (קרי: "מיכואלס"; ביידיש: שלמה מיכאָעלס; ברוסית: Соломон Михайлович Михоэлс) היה שם הבמה של שלמה ווֹבסי (ברוסית: Вовси; 16 במרץ 1890, דווינסק, לטביה – נרצח בליל 12/13 בינואר 1948, מינסק, בלארוס); היה שחקן יידיש, מנהיג תרבותי של יהודי ברית המועצות, ואחד מקרבנותיו של סטלין הידועים ביותר.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה מיכאלס · ראה עוד »

שלמה ארצי

שלמה ארצי - קיסריה 2018 שלמה חיים ארצי (נולד ב־26 בנובמבר 1949) הוא זמר־יוצר, מוזיקאי, מלחין, פזמונאי, מפיק מוזיקלי, שדרן רדיו, ובעל טור ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה ארצי · ראה עוד »

שלמה אשכנזי

שלמה פנחס אשכנזי (ו' בכסלו תרס"ה, 14 בנובמבר 1904 – י"ד באדר ב' תשנ"ב, 19 במרץ 1992) היה חוקר יהדות ופולקלור יהודי, פעיל "הפועל המזרחי".

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה אשכנזי · ראה עוד »

שלמה אלישיב

הרב שלמה אלישיב (בכתיב יידי: עליאשאוו; י"ב בטבת ה'תר"א, 5 בינואר 1841 – כ"ז באדר ה'תרפ"ו, 13 במרץ 1926) היה מחשובי המקובלים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה אלישיב · ראה עוד »

שלמה אטינגר

שלמה אטינגר (בפולנית: Szłojme Etinger; ביידיש: עטינגער; 1802 – ד' בטבת ה'תרט"ז, 31 בדצמבר 1856) היה מחזאי, משורר וסופר ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה אטינגר · ראה עוד »

שלמה אבן וירגה

שלמה אבן וירגה (ה'ר"כ, 1460 - ה'שי"ד 1554) היה היסטוריון ורופא יהודי ספרדי בדור גירוש ספרד, מחבר הספר ההיסטוריוגרפי "שבט יהודה".

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה אבן וירגה · ראה עוד »

שלמה אבן-שושן

שלמה אבן-שושן (רוזנשטיין; 10 בפברואר 1910 – 14 בספטמבר 2004) היה מתרגם עברי, עורך וסופר.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה אבן-שושן · ראה עוד »

שלמה אברהם רוזאניס

שלמה אברהם רוֹזָאנֶיס (בבולגרית: Соломонъ А. Розанесъ; 14 באפריל 1862, רוסצ'וק, וילאייט הדנובה, האימפריה העות'מאנית – י"א באייר תרצ"ח, 12 במאי 1938, סופיה, ממלכת בולגריה) היה מגדולי ההיסטוריונים של יהדות ספרד בדורות האחרונים, חוקר תולדות היהודים באימפריה העות'מאנית וארצות הבלקן.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה אברהם רוזאניס · ראה עוד »

שלמה פוליצ'ק

הרב שלמה פּולְיַצֶ'ק (נכתב גם פוליאצ'ק; כונה העילוי ממייצ'יט; כ"ח בכסלו ה'תרל"ח - כ"א בתמוז ה'תרפ"ח, 5 בדצמבר 1877 – 8 ביולי 1928) היה למדן ליטאי מפורסם, ראש ישיבות לידא ורבנו יצחק אלחנן.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה פוליצ'ק · ראה עוד »

שלמה צבי שיק

הרב שלמה צבי שיק עם צאצאיו: משמאל: הרב מאיר שטיין ואשתו אנטוניה שיק; הרב משה אהרון שיק ואשתו הנריאטה הרב ברכיה שיק ואשתו שרה; הרב אברהם יעקב שיק ואשתו יסכה; הרב ד"ר משה שבתאי וייס ואשתו שרה שיק, 1899 הרב שלמה צבי בן נתן שיק (Schück) (נפ' כ' בתמוז ה'תרע"ו, 1844–1916) היה רב הונגרי ופוסק הלכה, אשר שימש כרבה של קהילת קרצג.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה צבי שיק · ראה עוד »

שלמה קלוגר

רבי שלמה יעקב יוסף קלוגר (בכתיב יידי: קלוגער; מוכר בעיקר עם שמו הראשון: רבי שלמה קלוגר), מכונה גם המהרש"ק והמגיד מברודי (מרחשון ה'תקמ"ו, 1785 – ל' בסיוון ה'תרכ"ט, 9 ביוני 1869) היה רב, מנהיג, פוסק ודרשן מפורסם, מגדולי התורה בגליציה באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה קלוגר · ראה עוד »

שלמה קורח

הרב שלמה קורח (י"ז בכסלו ה'תרצ"ו, 13 בדצמבר 1935 - י"ג בחשוון ה'תשע"ט, 22 באוקטובר 2018) היה מרבני יהדות תימן בישראל, הרב הראשי ואב"ד העיר בני ברק.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה קורח · ראה עוד »

שלמה קודש

שלמה קודש (כ"ח בתמוז ה'תרס"ג, 23 ביולי 1903 – כ"ג באלול ה'תש"ס, 23 בספטמבר 2000) היה סופר ומחנך עברי; מעמודי התווך של מפעל הנחלת הלשון העברית בישראל ובתפוצות.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה קודש · ראה עוד »

שלמה רובין

ד"ר שלמה רוּבִּין (בכתיב יידי: ראָבין; 3 באפריל 1823, דולינה – 1 בינואר 1910, קרקוב) היה מראשי תנועת ההשכלה בגליציה, סופר עברי פורה ומתרגם לעברית של ספרי מדע פופולרי רבים, ספרי הגות וספרים קלאסיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה רובין · ראה עוד »

שלמה שנהוד

שלמה שֶנהוֹד (במקור שיינהוֹיט, נכתב גם שנהויט, שענהויט; לעיתים ש. שן; 10 באוקטובר 1912 - 28 בנובמבר 1984) היה משורר ומתרגם עברי ויידי, חתן פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש לשנת 1979.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה שנהוד · ראה עוד »

שלמה שרברק

מרדכי קפלן ושלמה שרברק שלמה שרברק בהוצאת "צנטרל" שלמה זנוויל שְׁרֶבֶּרק (בכתיב יידי: שרעבערק; תשרי תרל"ז, אוקטובר 1876 – י"ט בחשוון תש"ה, 5 בנובמבר 1944) היה מו"ל יידי ועברי יהודי ליטאי בווילנה ובוורשה (מייסד הוצאת ש. שרעבערק) ולאחר מכן מו"ל עברי בתל אביב (מייסד הוצאת יזרעאל).

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה שרברק · ראה עוד »

שלמה לרנר

שלמה לרנר (ביידיש: לערנער; 1886, קמניץ-פודולסק – 7 באוקטובר 1963, תל אביב) היה צייר יהודי יליד פודוליה (רוסיה), שפעל בעיקר ברומניה ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה לרנר · ראה עוד »

שלמה לויזון

שלמה לויזון (בכתיב יידיש: לעוויזאהן; 1789 – ט"ו בניסן ה'תקפ"א, 17 באפריל 1821) היה חוקר, בלשן ומשורר עברי, איש תנועת ההשכלה, מחבר "מליצת ישורון".

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה לויזון · ראה עוד »

שלמה ליבוביץ-ליש

שלמה ליבוביץ-ליש (1927 - י"א בתמוז ה'תשע"ד, 9 ביולי 2014) היה דיפלומט והיסטוריון ישראלי, המייסד של ACMEOR (האיגוד העולמי לתרבות יהדות רומניה), המפרסם של מגילת החורבן של יהודי רומניה, מנהל המחלקה המזרח-אירופית של משרד החוץ הישראלי במשך שנים רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה ליבוביץ-ליש · ראה עוד »

שלמה טויסיג

הרב שלמה טויסיג או בשם הבמה שלוימי טויסיג הוא רב חסידי אמריקאי, זמר ומלחין בסוגת המוזיקה החסידית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה טויסיג · ראה עוד »

שלמה זלמן אבל

רבי שְׁלֹמֹה זַלְמָן הלוי אָבֶּל (בכתיב יידי: אָבּעֶל; בראשי תיבות: שז"א; ט"ו באדר ה'תרי"ז, 11 במרץ 1857 – י"ג בתשרי ה'תרמ"ז, 12 באוקטובר 1886) היה רב וראש ישיבה ליטאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה זלמן אבל · ראה עוד »

שלמה זלמן קלוניצקי (קליין)

הרב שלמה זלמן קלוניצקי (ביידיש: קלאניצקי) היה רב ובלשן, סבו ומחנכו של לאונרד כהן.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה זלמן קלוניצקי (קליין) · ראה עוד »

שלמה זלמן שרגאי

ישיבת מועצת העיר ירושלים בראשות זלמן שרגאי שרגאי, 1951 שלמה זלמן שרגאי (פייבלוביץ) (כ"ד בכסלו תר"ס, 26 בנובמבר 1899– ו' באלול תשנ"ה, 1 בספטמבר 1995) היה אידאולוג ופוליטיקאי ציוני דתי, ראש עיריית מערב ירושלים בשנים 1950–1952, ממייסדיה ומנהיגיה הבולטים של תנועת "תורה ועבודה", "הפועל המזרחי" ומראשי מוסדות "המדינה שבדרך".

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה זלמן שרגאי · ראה עוד »

שלמה זלמן ברויאר

הרב שלמה זלמן בּרוֹיֶאר (בכתיב יידי: ברייער; בכתב לטיני: Breuer; י"ז בתמוז ה'תר"י, 27 ביוני 1850, שנטו – ו' באב תרפ"ו, 17 ביולי 1926, פרנקפורט) היה רב גרמני ממוצא הונגרי, רבה של פאפא ושל קהל עדת ישורון בפרנקפורט.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה זלמן ברויאר · ראה עוד »

שלמה זלמן הבלין (ראש ישיבה)

הרב שלמה זלמן הַבלין (בכתיב יידי: האַוולין) (י' באלול תרל"ז, אוגוסט 1877 – ט"ז בניסן תרצ"ו, אפריל 1936) היה מייסד וראש ישיבת תורת אמת בחברון, ולאחר מכן בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה זלמן הבלין (ראש ישיבה) · ראה עוד »

שלמה בסטומסקי

שלמה בַּסטומסקי (בכתיב יידי: באַסטאָמסקי; 1891–1941) היה סופר יידיש, אספן פולקלור, עורך, מו"ל ומחנך.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה בסטומסקי · ראה עוד »

שלמה בר-שביט

שלמה בר-שביט משמאל ומישא אשרוב מימין בהצגה "הבט אחורה בזעם", 1959 שלמה בר-שביט, 1965 שלמה בר-שביט, 1965 שלמה (שלוימל'ה) בר-שביט (במקור: פרידמן; 7 בדצמבר 1928, כ"ד בכסלו ה'תרפ"ט – 8 בספטמבר 2019, ח' באלול ה'תשע"ט) היה שחקן תיאטרון וקולנוע, מדבב, במאי ומנהל ישראלי, מגדולי השחקנים של תיאטרון הבימה, זוכה פרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה בר-שביט · ראה עוד »

שלמה בריימן

שלמה בריימן (ברימן; 24 בינואר 1908, ד' באדר א' ה'תרס"ח – 6 בדצמבר 1981, י' בכסלו ה'תשמ"ב) היה חוקר תקופת ההשכלה והציונות אצל יהדות רוסיה, חוקר הספרות הרוסית ויחסה ליהדות וליהודים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה בריימן · ראה עוד »

שלמה בורשטין

הרב שלמה בורשטין (תרע"ד, 1914 – כ' בסיוון תשס"ד, יוני 2004) היה ראש "ישיבת הרב קוק" במונטווידאו, מייסד וראש הישיבה הראשון של ישיבת בני עקיבא "בית שמואל" בחדרה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה בורשטין · ראה עוד »

שלמה בובר

שלמה בן ישעיהו אברהם הלוי בּוּבֶּר (בכתיב יידי: באָבער; ה' בשבט תקפ"ז, 2 בפברואר 1827 – י"א בטבת תרס"ז, 28 בדצמבר 1906) היה מלומד יהודי, חוקר ומהדיר של מדרשים, שעבד לפרנסתו כבנקאי; חי כל חייו בעיר למברג (לבוב); סבו של מרטין בובר.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה בובר · ראה עוד »

שלמה גרודזנסקי

שלמה גרודזנסקיתמונה להחלפה שלמה גרוֹדְזֶנסקי (בכתיב יידי: גראָדזענסקי; כ' בכסלו תרס"ה, 28 בנובמבר 1904 – כ"ב בשבט תשל"ב, 7 בפברואר 1972) היה עיתונאי, פובליציסט, מסאי ומבקר ספרות עברי ויידי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה גרודזנסקי · ראה עוד »

שלמה דסקל

שלמה (שלוימי) דסקל הוא זמר חרדי חסידי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה דסקל · ראה עוד »

שלמה דוד יהושע וינברג

ר' שלמה דוד יהושע וינברג (כ"א בשבט תרע"ד, 1914 - ו' בחשוון תש"ד, 4 בנובמבר 1943) היה אדמו"ר חשוב בדורו והאדמו"ר הרביעי של חסידות סלונים, ובנו של ר' אברהם וינברג השני מסלונים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה דוד יהושע וינברג · ראה עוד »

שלמה המלך ושלמי הסנדלר

"שלמה המלך ושַׁלמַי הסנדלר" הוא מחזמר, שכתב המחזאי סמי גרונמן ותרגם מגרמנית המשורר נתן אלתרמן, והוא מוזכר פעמים רבות כאחד ממחזות הזמר המצליחים בכל הזמנים במדינת ישראל, הן מבחינה אמנותית והן מבחינה קופתית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה המלך ושלמי הסנדלר · ראה עוד »

שלמה הרברג

שלמה יוסף הֶרבֶּרג (כ' בתשרי תרמ"ה, 9 באוקטובר 1884, ולָדיסלָבוב (נוישטדט-שירווינדט), פלך סובאלק, האימפריה הרוסית (פולין-ליטא) - כ"ו באדר תשכ"ו, 18 במרץ 1966, תל אביב) היה משורר, סופר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה הרברג · ראה עוד »

שלמה הלל'ס

לתמונת הכותבים המלאה לחצו כאן שלמה הִלֶלְ'ס (נכתב גם: הללס; י"ד באדר תרל"ג, 13 במרץ 1873, פודוליה, רוסיה (אוקראינה) – י"ד בחשוון תשי"ד, 23 באוקטובר 1953, תל אביב) היה סופר עברי, סופר ילדים, מורה, עורך ומחזאי, מחנך ומנהל בתי ספר.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה הלל'ס · ראה עוד »

שלמה ווארזאגער

שלמה וואָרזאָגער (ווארזוגער) (10 במאי 1917 - 14 בדצמבר 2000) היה סופר ומשורר יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה ווארזאגער · ראה עוד »

שלמה כהן (זמר)

שלמה כהן הוא זמר ויוצר חסידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה כהן (זמר) · ראה עוד »

שלמה יעקב גרוס

שלמה יעקב גרוס (6 בדצמבר 1908 - 7 ביולי 2003) היה חבר הכנסת מטעם אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה יעקב גרוס · ראה עוד »

שלמה ישראל שיריזלי

שלמה ישראל שֶׁירֶיזלי (בראשי תיבות: שַיִ"ש; בלועזית: Salomon Israel Cherezli; 20 במרץ 1878 – 27 במרץ 1938) היה מו"ל, מתרגם, סופר ועיתונאי ביישוב.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה ישראל שיריזלי · ראה עוד »

שלצ'ינינקאי

שלצ'ינינקאי (בפולנית: Soleczniki, סולצ'ניקי; ביידיש: סאָלעטשניק) היא עיר בחבל דזוקיה והמרכז המנהלי של רשות מקומית שלצ'ינינקאי במחוז וילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלצ'ינינקאי · ראה עוד »

שלומיאל

שלומיאל הוא מונח עברי שמקורו ביידיש, המתאר אדם ביש מזל ומגושם.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלומיאל · ראה עוד »

שלומית אהרון

שלומית אהרון אהרון עם חבריה ללהקת "הכל עובר חביבי" שלומית אהרון בהופעה חיה שלומית אהרון (נולדה ב-10 ביולי 1950) היא זמרת ישראלית, סולנית להקת "הכל עובר חביבי" ובעלת קריירת סולו מצליחה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלומית אהרון · ראה עוד »

שלומית דקל

שלומית דקל (נולדה ב-27 ביוני 1928) היא אשת חינוך ישראלית ולוחמת פלמ"ח.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלומית דקל · ראה עוד »

שלום (מילה)

המילה שלום בעברית שָלוֹם היא מילה בשפה העברית שמשמעותה הרמוניה, שגשוג, פיוס, רווחה ושלווה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלום (מילה) · ראה עוד »

שלום (פירושונים)

שָׁלוֹם היא מילה בעברית בעלת מספר משמעויות.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלום (פירושונים) · ראה עוד »

שלום מוסקוביץ'

הרב שלום מוסקוביץ' (י"ז בכסלו ה'תרל"ח, 23 בנובמבר 1877 - כ"ב בטבת ה'תשי"ח, 15 בינואר 1958) היה האדמו"ר משאץ ורב העיר תחת השלטון האוסטרי (במסגרת אוסטרו-הונגריה) עד שנת 1918 ואחר כך תחת השלטון הרומני בין 1918–1927.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלום מוסקוביץ' · ראה עוד »

שלום מושקוביץ'

שלום מושקוביץ', "סיפורי בראשית"; טכניקות מעורבות על נייר. הציור מדגים את סגנונו ה"ליניארי". שלום מושקוביץ' (1887–1980), שנודע גם בכינויו "שלום מצפת" ו-"זייגרמאכר" (ביידיש: "שען"), היה צייר ישראלי בסגנון נאיבי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלום מושקוביץ' · ראה עוד »

שלום אש

שלום אש (1 בנובמבר 1880 – 10 ביולי 1957) היה סופר יידיש יליד פולין, שחי ופעל בעיקר בה ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלום אש · ראה עוד »

שלום סמיד

שלום סמיד (11 ביוני 1909– 1 ביולי 1997) נולד כשלום סמיאטיצקי, היה משורר ישראלי, חבר קיבוץ נגבה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלום סמיד · ראה עוד »

שלום סקונדה

250px שלום סקוּנְדַה (בכתיב לועזי: Sholom Secunda; 23 באוגוסט (על פי הלוח הגריגוריאני: 4 בספטמבר) 1894, אולכסנדריה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית – 13 ביוני 1974, ניו יורק, ארצות הברית) היה מלחין יהודי-אמריקאי, שעסק בכתיבת מוזיקה לתיאטרון היידי, אופרות, אופרטות ומחזות זמר יהודיים, שירים עממיים ביידיש ויצירות חזנות.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלום סקונדה · ראה עוד »

שלום עליכם

שלום בן מנחם נחום רבינוביץ', שנודע בשם העט שלום עליכם (ביידיש: שלום ראַבינאָוויטש, קרי שׁוֹלֶם או שׁוּלֶם; כ"ו באדר א' תרי"ט, 2 במרץ 1859 – י' באייר תרע"ו, 13 במאי 1916) היה סופר יהודי שכתב ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלום עליכם · ראה עוד »

שלום עליכם (ברכה)

שלום עליכם היא ברכה יהודית עברית מסורתית בעת מפגש בין אנשים, שפירושה: יהי שלום עליכם.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלום עליכם (ברכה) · ראה עוד »

שלום פוסטולסקי

שלום פוסטולסקי (24 בפברואר 1894 – 2 באוקטובר 1949) היה ממלחיני התנועה הקיבוצית, חלוץ וכותב עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלום פוסטולסקי · ראה עוד »

שלום קונסטרום

שלום קונסטרום (בכתיב יידי: קאנסטארום; נודע גם כשלום בלעכער; תר"ו, 1846 – ט' באב תרנ"ד, 11 באוגוסט 1894) היה יזם ואיש נדל"ן ירושלמי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלום קונסטרום · ראה עוד »

שלום קוטנא

הרב שלום קוטנא (כ"ד באייר ה'תקפ"ו – ט"ז בשבט ה'תרס"ט, 1826–1909) היה רב הונגרי ופוסק הלכה אשר שימש בין השאר כרבה של אייזנשטאדט וראש הישיבה בה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלום קוטנא · ראה עוד »

שלום שוורצבארד

קברו של שלום שווארצבארד באביחיל הכיתוב על קברו של שלום שווארצבארד באביחיל. לוחית זיכרון ליד קברו של שלום שווארצבארד באביחיל שלום שמואל שוורצבּארד (או שולם שמיל שוורצבּורד; בכתב לטיני: Scholom Schwartzbard; ברוסית: Самуил Исаакович Шварцбурд, סמואיל איסַקוביץ שווארצבורד; תרמ"ו, 18 באוגוסט 1886 – א' באדר תרצ"ח, 3 במרץ 1938), מכונה "הנוקם" ומוכר גם בשם העט היידי שלו "בעל-חלומות" (מבוטא: "בעל-חלוימס"), היה אנרכיסט ומשורר יהודי יליד בסרביה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלום שוורצבארד · ראה עוד »

שלום שכנא מפראהביטש

הרב שלום שכנא מפראהביטש נודע גם בכינויו "רבי שלום הגדול" (ביידיש: דער גרויסער רבי שלום).

חָדָשׁ!!: יידיש ושלום שכנא מפראהביטש · ראה עוד »

שלום שכנא ילין

הרב שלום שכנא ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; 1790 – 1874, ה'תק"ן – ה'תרל"ד), "המגיה מסקידל", היה מחכמי רוסיה וירושלים באמצע המאה ה-19, ומגדולי בעלי המסורה בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלום שכנא ילין · ראה עוד »

שלום למר

שלום למר (באנגלית: Shulem Lemmer; נולד ב-ז' בחשוון תש"ן, 6 בנובמבר 1989), הידוע בשם הבמה "Shulem", הוא זמר וחזן חרדי-חסידי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלום למר · ראה עוד »

שלום זכר

שלום זכר (בהגייה האשכנזית ליטאית: שוֹלֶם זוֹכֶר. בהגייה פולנית: שוּלֶם זוּכֶר), הוא מנהג של אירוח וכיבוד קל הנערכים לכבוד הולדתו של בן זכר.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלום זכר · ראה עוד »

שלום חולבסקי

שלום חוֹלַבְסקי (ביידיש: שלום כאָלאַווסקי; בבלארוסית: Шалом Халяўскі; 26 בספטמבר 1914 – 21 במאי 2011) היה סופר וחוקר תולדות היהודים במזרח אירופה, ובייחוד תולדות תנועות המרי והפרטיזנים היהודיים בזמן מלחמת העולם השנייה, לוחם ומפקד בתנועת המרי היהודית בזמן השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלום חולבסקי · ראה עוד »

שלום דובער שניאורסון

מכתב שכתב הרש"ב בעת ששהה בווינה ובו הוא מתאר את תוצאות התייעצותו עם פרויד רבי שלום דובער שניאורסון (כ' בחשוון ה'תרכ"א, 5 בנובמבר 1860 – ב' בניסן ה'תר"פ, 21 במרץ 1920), מכונה "האדמו"ר הרש"ב", היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד־ליובאוויטש (בדורו התקיימו ענפים נוספים של החסידות מלבד ליובאוויטש), שעמד בראשה משנת ה'תרמ"ג (1882) ועד לפטירתו בשנת ה'תר"פ (1920).

חָדָשׁ!!: יידיש ושלום דובער שניאורסון · ראה עוד »

שלום יונה טשרנו

ד"ר שלום יונה טשרנוֹתמונה להחלפה שלום יונה טשרנוֹ (נכתב לעיתים צ'רנו, צ'ארנו; בכתיב יידי, שנהג בזמנו: טשרנאָ; 1878 – 13 בספטמבר 1932) היה מורה ומחנך עברי ברוסיה ובליטא, מחלוצי החינוך העברי ברוסיה ובפולין, מנהל בתי ספר וסמינרים למורים ומחברם של ספרי לימוד חלוציים בעברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלום יונה טשרנו · ראה עוד »

שלושה חזירים קטנים

שלושה חזירים קטנים (באנגלית: Three Little Pigs) הוא סרט הנפשה קצר אמריקאי מסדרת הסרטים "סימפוניות טיפשיות", אשר הופץ בשנת 1933 על ידי יונייטד ארטיסטס, הופק בידי וולט דיסני ובוים על ידי ברט גילט.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלושה חזירים קטנים · ראה עוד »

שלימזל

שְלִימַזֶל הוא כינוי ביידיש לאדם חסר מזל.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלימזל · ראה עוד »

שלישיית עתר

שלישיית עתר היא הרכב קאמרי אשר נוסד בשנת 1996 בירושלים על ידי בוגרי האקדמיה למוסיקה על שם רובין.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלישיית עתר · ראה עוד »

שלילת הגלות

שלילת הגלות היא מיתוס בתפיסה הרעיונית הציונית, התפיסה הרעיונית הציונית מתייחסת לדחייה תרבותית ומהותית של הגלות כמקום וכתקופה של היהודי הגלותי לעומת הגאולה של שיבת ציון.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלילת הגלות · ראה עוד »

שטעטל

"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושטעטל · ראה עוד »

שטריימל

שטריימל, תמונה מאוסף פיליפי אדם חובש שטריימל איש חבוש שטריימל בכותל אדמו"רי רוז'ין. שְׁטרַיימְל (מיידיש לעברית: מִזְנֶבֶת) הוא כובע פרווה שחלקים מהגברים היהודים החרדים נוהגים לחבוש (לאחר הנישואין) בשבתות, חגים ובימי חול המועד.

חָדָשׁ!!: יידיש ושטריימל · ראה עוד »

שטיסל

שטיסל היא סדרת דרמה ישראלית, העוסקת בקורותיה של משפחת שטיסל החרדית, המתגוררת בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושטיסל · ראה עוד »

שטיבל

השטיבל (ביידיש: בית קטן) הוא כינוי לבית כנסת קטן יחסית המשמש לתפילה, ללימוד תורה וכמקום מפגש לקהילה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושטיבל · ראה עוד »

שטיבל (פירושונים)

שטיבל היא צורת הקטנה של המילה היידית שטוב ("בית" או "חדר").

חָדָשׁ!!: יידיש ושטיבל (פירושונים) · ראה עוד »

שטיכמוס

שטיכמוס שמראה אותו גובה בשני הקצוות. בדרך כלל הצינור יהיה הרבה יותר ארוך בהשואה לאורך של המיכלים עם השנתות. בגרסה פשוטה יותר, יכול להיות סימון בודד בכל אחד משני הקצוות של צינור שקוף. שטיכמוס, או שטיכמאס, הוא כלי עבודה פשוט בתחום הבנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושטיכמוס · ראה עוד »

שטיינשניידר

שטיינשניידר (בכתיב יידי: שטיינשניידער; בגרמנית: Steinschneider) הוא שם משפחה יהודי שפירושו "לוטש אבנים", מי שאמון על מלאכת הגילוף (גְליפְּטיקה).

חָדָשׁ!!: יידיש ושטיינשניידר · ראה עוד »

שטייגר

שטייגר בסיסי של "אהבה רבה" שטייגר בסיסי של "מגן אבות" שטייגר בסיסי של "ה' מלך" שטייגר (מיידיש, במקור מ: Steiger; בעברית: נוסח או מנהג או סולם) הם מודוסים שעליהם ביססו חזנים במזרח ובמערב אירופה את נוסח התפילה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושטייגר · ראה עוד »

שחור על גבי לבן

שחור על גבי לבן הוא ביטוי שמשמעו "כתוב באופן הברור ביותר".

חָדָשׁ!!: יידיש ושחור על גבי לבן · ראה עוד »

שבאבניקים (סדרת טלוויזיה)

שבאבניקים היא סדרת דרמה קומית ישראלית מבית היוצר של חברת הטלוויזיה HOT, שעונתה הראשונה צולמה במהלך שנת 2016 ועלתה לשידור בשנים 2017–2018.

חָדָשׁ!!: יידיש ושבאבניקים (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

שבסובקה

תלמידים ב"שאבאסובקי" בפולין. על הקיר תלויה תמונה של מלכי ומלכות פולין. שַׁאבַּאסוּבקה (בפולנית: Szabasówka; ברבים: Szabasówki, שַׁאבַּאסוּבקי) היה סוג של בית ספר ציבורי לילדים יהודים, שהוקם על ידי ממשלת פולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ושבסובקה · ראה עוד »

שבעה עשר רגעים של אביב

שבעה עשר רגעים של אביב (ברוסית: Семнадцать мгновений весны; בתעתיק לעברית: סֶמְנַאדְצַאט מְגְנוֹבֵנִיִי וֶסְנִי) היא מיני-סדרת טלוויזיה סובייטית ששודרה לראשונה בשנת 1973.

חָדָשׁ!!: יידיש ושבעה עשר רגעים של אביב · ראה עוד »

שבת חתן

בשבת חתן, נוהגים להעלות את החתן לעליית מפטיר שבת חתן (ידוע גם כאופרוף או שפינהאָלץ, ביידיש) היא שבת שחלה קודם נישואים או מיד לאחריהם.

חָדָשׁ!!: יידיש ושבת חתן · ראה עוד »

שבתאי קשב קלוגמן

שבתאי קשב קלוגמן (23 בספטמבר 1898 – 24 בספטמבר 1981), המוכר בשם העט ק.

חָדָשׁ!!: יידיש ושבתאי קשב קלוגמן · ראה עוד »

שבתי (שם פרטי)

שַׁבְּתַי (לעיתים שַׁבְּתַאי ובכתיב קדום גם שבתיי) הוא שם פרטי יהודי ותיק.

חָדָשׁ!!: יידיש ושבתי (שם פרטי) · ראה עוד »

שבתי בס

הרב שבתי משורר בַּס (ה'ת"א, 1641 - כ"ב בתמוז ה'תע"ח, 1718) היה תלמיד חכם, ביביליוגרף ובעל בית דפוס, מחבר הפירוש הפופולרי על פירוש רש"י לתורה שפתי חכמים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושבתי בס · ראה עוד »

שבלול (סרט)

שבלול הוא סרט קולנוע משנת 1970 בכיכובם של חבורת לול, והאלבום שיצא בעקבותיו.

חָדָשׁ!!: יידיש ושבלול (סרט) · ראה עוד »

שבלול הגינה

שבלול הגינה (שם מדעי: Cornu aspersum, בעבר Helix aspersa), הידוע גם כ"חלזון הגינה", הוא חילזון ממשפחת הקדמומיים בסדרת שבלולי יבשה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושבלול הגינה · ראה עוד »

שבט יהודה (ספר)

שבט יהודה הוא ספר בעברית, שנכתב בשלהי ימי הביניים, בין סוף המאה ה-15 לתחילת המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: יידיש ושבט יהודה (ספר) · ראה עוד »

שבח ולקובסקי

שבח וַלקובסקי (גם וואלקובסקי; ביידיש: וואַלקאָווסקי; בפולנית: Szewach Walkowski; ח' בשבט תרל"ב, 18 בינואר 1872 – 1942) היה מורה בגימנסיה העברית בקרקוב וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושבח ולקובסקי · ראה עוד »

שבחי הבעש"ט

שבחי הבעל שם טוב (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט, נהגה על דרך ההגייה האשכנזית: "בֶּשְׁט") הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מניח היסודות לתנועת החסידות במאה ה-18, רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: יידיש ושבחי הבעש"ט · ראה עוד »

שבבניק

ישיבת שערי יושר, הראשונה שפנתה לקהל יעד זה שבבניק הוא כינוי סלנג בציבור החרדי לנער שוליים חרדי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושבבניק · ראה עוד »

שבורי לב

שבורי לב הוא סינגל שהקליט הזמר הישראלי חנן בן ארי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושבורי לב · ראה עוד »

שבי ישראל

מיכאל פרוינד עם צעיר מבני מנשה במיזורם שבהודו שבי ישראל למען אחינו האובדים הוא ארגון ללא מטרות רווח שהוקם בשנת 2002 על ידי מיכאל פרוינד, המשמש עד היום כיושב הראש, במטרה לחזק את הקשרים בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות לבין קבוצות ממוצא יהודי וקבוצות לא-יהודיות שלהן זיקה מיוחדת לעם היהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושבי ישראל · ראה עוד »

שגיאת כתיב

מזוודות' באיות 'מזבדות'. יו"ד עיצורית המופיעה באמצע מילה, אך כלל זה אינו חל כאשר אות זו מופיעה לאחר אם קריאה או לפניה). שגיאת כתיב היא רצף של סימני כתב שנועד לייצג מילה או צירוף לשוני, השונה באיותו מהכתיב התקני בשפה, ולכן מהווה שגיאה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושגיאת כתיב · ראה עוד »

שדליץ

שֶדליץ (בפולנית: Siedlce, להאזנה, שדלצה או שיידלצה; ביידיש: שעדליץ או שעדלעץ; ברוסית: Седльце) היא העיר הרביעית בגודלה בחבל מזוביה שבמזרח פולין, ובה 76,438 תושבים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושדליץ · ראה עוד »

שדה מנוחה הקטנה

שדה מנוחה הקטנה (באוקראינית: Мала Сейдеминуха, ביידיש: קליין שדה-מנוחה) היא כפר באזור בריסלב של מחוז חרסון באוקראינה, שהיה בעברו שטעטל יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושדה מנוחה הקטנה · ראה עוד »

שדות ירוקים (סרט, 1937)

שדות ירוקים (ביידיש: גרינע פעלדער; באנגלית: Green Fields) הוא סרט קומדיה-דרמה ביידיש שצולם והופק בארצות הברית ובוים על ידי אדגר ג' אולמר ויעקב בן עמי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושדות ירוקים (סרט, 1937) · ראה עוד »

שדובה

שדובה (בליטאית:; בפולנית: Szadów, שדוב; ביידיש: שאַדעווע) היא עיירה במחוז שאולאי שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושדובה · ראה עוד »

שומאכר

שומאכר או שומכר (Schumacher) הוא שם משפחה שמקורו בגרמנית ומשמעו סנדלר (לשם משמעות דומה).

חָדָשׁ!!: יידיש ושומאכר · ראה עוד »

שומסק

שומסק (באוקראינית: Шумськ בפולנית Szumsk) היא עיירה במחוז טרנופול בחבל ווהלין שבמערב אוקראינה, 62 ק"מ דרומית לרובנו.

חָדָשׁ!!: יידיש ושומסק · ראה עוד »

שומע תפילה (אלבום)

שומע תפילה הוא אלבום מוזיקה של יענקי דסקל האלבום יצא בשנת 2010 והוא מכיל 28 רצועות, בעיקר של קטעי חזנות הלקוחים מן התפילות.

חָדָשׁ!!: יידיש ושומע תפילה (אלבום) · ראה עוד »

שואת יהודי בלגיה

כרזה בשפה הצרפתית המפרטת את החוקים האנטי-יהודיים שנחקקו בבלגיה ב-28 באוקטובר 1940 השואה בבלגיה הכבושה בידי גרמניה הנאצית מתייחסת לרדיפה וההשמדה של יהדות בלגיה בין 1940 ל-1944 במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושואת יהודי בלגיה · ראה עוד »

שואה (סרט)

שואה (במקור: Shoah) הוא סרט תיעודי על השואה משנת 1985.

חָדָשׁ!!: יידיש ושואה (סרט) · ראה עוד »

שונאים - סיפור אהבה

שונאים – סיפור אהבה (ביידיש: שׂונאים. געשיכטע פֿון אַ ליבע) הוא רומן מאת חתן פרס נובל יצחק בשביס-זינגר.

חָדָשׁ!!: יידיש ושונאים - סיפור אהבה · ראה עוד »

שונד

בתרבות היידיש, שוּנְד היא סוגת ספרות, כתיבה עיתונאית ותיאטרון יידיש לא-קאנוניים, שנחשבו כספרות זולה נחותה, לעומת ספרות היידיש שנחשבה ספרות יפה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושונד · ראה עוד »

שוער (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושוער (פירושונים) · ראה עוד »

שוק מחנה יהודה

דוכנים בשוק מחנה יהודה שוק מחנה יהודה שוק מחנה יהודה הוא שוק מזון וביגוד, הנמצא בין הרחובות יפו ואגריפס לצד שכונת מחנה יהודה בירושלים, ומשמש כשוק מזון מרכזי בבירה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושוק מחנה יהודה · ראה עוד »

שורש מחומש

שורש מחומש (או שורש חֲמָשִי) הוא שורש בעל חמישה רדיקלים, כלומר חמישה עיצורי שורש.

חָדָשׁ!!: יידיש ושורש מחומש · ראה עוד »

שושנה רצ'ינסקה

שושנה רָצ'ינסקה (בפולנית: Szoszana Raczyńska; 1921 – 2 בינואר 2007) הייתה מתרגמת ישראלית ילידת וילנה, ניצולת השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושושנה רצ'ינסקה · ראה עוד »

שושנה דמארי

דיוקנה של שושנה דמארי בצעירותה 255x255 פיקסלים שושנה דמארי (31 במרץ 1923 – 14 בפברואר 2006) הייתה זמרת ושחקנית ישראלית, כלת פרס ישראל לזמר עברי לשנת תשמ"ח (1988), שזכתה לכינוי "מלכת הזמר העברי".

חָדָשׁ!!: יידיש ושושנה דמארי · ראה עוד »

שול קולט

שול און קולטור פארבאנד ("שוּל אוּן קוּלטוּר פַרבָּנְד"; יידיש: איגוד בתי הספר והתרבות), שנודעה בכינוי המקוצר "שול קולט", הייתה רשת בתי ספר יהודיים חילוניים, שפעלה בפולין בין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ושול קולט · ראה עוד »

שולמן

שולמן (גרמנית: Schulmann, אנגלית: Shulman) הוא שם משפחה יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: יידיש ושולמן · ראה עוד »

שולמית (כתב עת)

שולמית: כתב עת לקידום התרבות והאנושיות בקרב בני ישראל (גרמנית: Sulamith. Zeitschrift zur Beförderung der Kultur und Humanität unter der Israeliten) היה עיתון שיצא לאור בהפסקות ארוכות בין 1806 ל-1848, ורוב מהדורותיו נדפסו בדסאו.

חָדָשׁ!!: יידיש ושולמית (כתב עת) · ראה עוד »

שולמית אלוני

שולמית אלוני בצעירותה שולמית אלוני עם אמה שולמית אלוני (27 בדצמבר 1927, ג' בטבת תרפ"ח – 24 בינואר 2014, כ"ג בשבט תשע"ד) הייתה פעילה חברתית, חברת הכנסת ושרה בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ושולמית אלוני · ראה עוד »

שולחן (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ושולחן (פירושונים) · ראה עוד »

שולהוף

שולהוף (Schulhof או Schulhoff) הוא שם משפחה יהודי גרמני ויידי שפירושו חצר בית הכנסת (ביידיש) או חצר בית הספר (בגרמנית).

חָדָשׁ!!: יידיש ושולהוף · ראה עוד »

שוחט

שוחט בעבודתו שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש.

חָדָשׁ!!: יידיש ושוחט · ראה עוד »

שוונצ'יונייליאי

שוונצ'יונייליאי (בליטאית:; בפולנית: Nowe Święciany, נובה שוויינצ'אני; ביידיש: נײַ־סווענציאַן או סווענציאַנקע; וגם נובו-שווינציאן) היא עיר ברשות מקומית שווינציאן שבמזרח ליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושוונצ'יונייליאי · ראה עוד »

שוורץ

שוורץ (ביידיש: שווארץ. בגרמנית: Schwarz) הוא שם משפחה שמקורו ביידיש ובגרמנית ומשמעו שחור.

חָדָשׁ!!: יידיש ושוורץ · ראה עוד »

שוודיה

שוודיה (נקראת רשמית: ממלכת שוודיה; בשוודית: Konungariket Sverige – "קוניניאריקט סווריה" או בקיצור סווריה) היא מדינה בסקנדינביה אשר בצפון אירופה, הגדולה מבין המדינות הנורדיות והחמישית בגודל שטחה באירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושוודיה · ראה עוד »

שווינציאן

שווינציאן (ביידיש שווענציאן; בליטאית: Švenčionys; בפולנית Święciany; בבלארוסית: Свянцяны/Svjacjany; ברוסית Свентяны/Sventiany; בגרמנית Swenziany) היא עיר, בירת מחוז משנה שווינציאן, השוכנת במרחק 84 ק"מ מצפון לווילנה, ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ושווינציאן · ראה עוד »

שוויצר

קטגוריה:שמות משפחה גרמניים קטגוריה:שמות משפחה טופונימיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושוויצר · ראה עוד »

שוויר

שוויר (בבלארוסית: Сьвір, סוויר; בפולנית: Świr; ביידיש: סוויר) היא עיירה במחוז מינסק שבבלארוס, בסמוך לאגם שוויר ולגבול ליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושוויר · ראה עוד »

שוויירז'ה

שוויירז'ה (בפולנית: Świerże; ביידיש: סווערשטש, סווערזש) הוא כפר במחוז חלם שבפרובינציית לובלין בפולין, על גדת נהר הבוג המערבי וגבול אוקראינה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושוויירז'ה · ראה עוד »

שכנא אפשטיין

שַכנא (אלכסנדר בוריסוביץ') אֶפּשטיין (ביידיש: עפשטיין; ברוסית: Шахно Эпштейн; 1881, פלך וילנה – 27 ביולי 1945, מוסקבה) היה פובליציסט, עיתונאי ועורך בכיר יהודי סובייטי, שכתב ביידיש וברוסית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושכנא אפשטיין · ראה עוד »

שכטר

שכטר (Schächter, Schechter) הוא שם משפחה שמקורו ביידיש ומשמעו שוחט.

חָדָשׁ!!: יידיש ושכטר · ראה עוד »

שימלאו סילבאניי

שימלאו סילבאניי על מפת המחוז סלאז' הכנסייה הרומית-קתולית בשימלאו סילבניי שימלאו סילבאניי (ברומנית: Șimleu Silvaniei, בהונגרית: סילאג'שומיו, Szilágysomlyó, ביידיש: שאמלויא, שאמלוי, סילאַדזשאָמליאָ, בגרמנית: Schomlenmarkt) היא עיר ברומניה, במחוז סלאז' שבצפון-מערב טרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושימלאו סילבאניי · ראה עוד »

שימו שמן

שִׂימוּ שֶׁמֶן הוא שיר ילדים לחנוכה, שנכתב ביידיש על ידי מרדכי ריווסמן, תורגם לעברית על ידי לוין קיפניס ומושר בלחן עממי חסידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ושימו שמן · ראה עוד »

שימון פולמן

שימון פולמן (בפולנית: Szymon Pullman; 15 בפברואר 1890, ורשה – אוגוסט 1942, טרבלינקה) היה כנר, מנצח ומורה למוזיקה יהודי פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש ושימון פולמן · ראה עוד »

שיאוליאי

הכנסייה והעיר במאה ה-19 נזקי מלחמת העולם הראשונה. העיר ב-1914 כנסיית גאורגיוס הקדוש מבנה בית הספר היהודי לשעבר, משמש כיום את האוניברסיטה הוילה של חיים פרנקל שְיַאוּלְיַאי (בליטאית: Šiauliai,; בפי היהודים: שאבְלי; רוסית: Шяуля́й, מיושן – Шавли, פולנית: Szawle שאבלה, יידיש: שאַװל) היא העיר הרביעית בגודלה בליטא ובירתו של מחוז שיאוליאי והעיר הגדולה ביותר בחבל זאמוט.

חָדָשׁ!!: יידיש ושיאוליאי · ראה עוד »

שיאוליאי (רשות מקומית)

שיאוליאי (בליטאית: Šiaulių rajono savivaldybė,; ביידיש ובעברית, גם: שאוול ושאוולי) היא אחת מ-60 הרשויות המקומיות של ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ושיאוליאי (רשות מקומית) · ראה עוד »

שינדלר

שינדלר הוא שם משפחה גרמני/אוסטרי, שפירושו יצרן רעפי עץ (Schindel).

חָדָשׁ!!: יידיש ושינדלר · ראה עוד »

שיניאווה

שיניאווה (ביידיש: שינאווא ובפולנית: Szeniawa ויש הכותבים על פי היידיש שינובה) עיירה בפרובינציה פודקרפצקיה בגליציה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושיניאווה · ראה עוד »

שיער

צמות אנטומיה של השיער שיער הוא סיב עשוי חלבון (פילמנט), הצומח מזקיק המצוי בשכבת הדרמיס דרך שכבת האפידרמיס שבעור.

חָדָשׁ!!: יידיש ושיער · ראה עוד »

שיקה דריז

יהושע (שיקֶה) דְריז (בכתיב יידי: שיקע דריז; ברוסית: אובְסיי אובסייביץ' דריז; Овсей Овсеевич Дриз; 29 במרץ 1908 – 27 בפברואר 1971) היה משורר, מלחין וסופר יידי, שנודע בשיריו לילדים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושיקה דריז · ראה עוד »

שיר בעברית

שיר בעברית הוא שיר שהפיקה האקדמיה ללשון העברית לכבוד יום העברית שחל בכ"א בטבת תשפ"ב (23 בדצמבר 2021).

חָדָשׁ!!: יידיש ושיר בעברית · ראה עוד »

שיר הפרטיזנים

מילות הבית הראשון של המנון הפרטיזנים באנגלית, יידיש ועברית חקוקות על גבי אנדרטת הפרטיזנים היהודים שליד בית יהדות ווהלין בגבעתיים שיר הפרטיזנים (ביידיש: זאָג ניט קיין מאָל, נהגה: "זוֹג נִיט קֵיין מוֹל" (על פי מילותיו הראשונות); בתרגום לעברית: 'לעולם אל תאמר'), ידוע גם בשמות שיר הפרטיזנים היהודים או המנון הפרטיזנים היהודים ("פּאַרטיזאַנער ליד"), אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה ואנחנו כאן ("מיר זייַנען דאָ" ('אנחנו כאן')), הוא שיר יידי שכתב במאי 1943 הירש גליק (1922–1944), אסיר יהודי צעיר בגטו וילנה, לזכרם של לוחמי מרד גטו ורשה וחבריו שנרצחו.

חָדָשׁ!!: יידיש ושיר הפרטיזנים · ראה עוד »

שיר כאב

שיר כאב הוא פזמון שכתב, הלחין וביצע מאיר אריאל, והופיע כסינגל ולאחר מכן באלבומו שירי חג ומועד ונופל.

חָדָשׁ!!: יידיש ושיר כאב · ראה עוד »

שירה גורשמן

שירה גוֹרְשְׁמַן (בכתיב יידי: שירה (שירע, שירקע) גאָרשמאַן; ברוסית: Шира Григорьевна Горшман; 10 באפריל 1906 – 4 באפריל 2001) הייתה סופרת יידיש, מחברת סיפורים קצרים וממוארים, שפעלה בברית המועצות ובישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ושירה גורשמן · ראה עוד »

שירות המילואים בישראל

חיילי מילואים של צה"ל חיילי מילואים של צה"ל חוזרים אל חצי האי סיני ממצרים לאחר מלחמת יום כיפור, אפריל 1974 שירות מילואים בישראל הוא מילוי החובה האזרחית לפעול בכוחות הביטחון של המדינה, לרוב במסגרת צבא ההגנה לישראל, אשר חלה על כל אזרח או תושב קבע שלא קיבל פטור משירות ושאינו נמצא בשירות סדיר.

חָדָשׁ!!: יידיש ושירות המילואים בישראל · ראה עוד »

שירווינטוס

שירווינטוס (בליטאית:; בפולנית: Szyrwinty, שירווינטי; ביידיש: שירווינט) היא בירת מחוז משנה שירווינטוס שבמחוז וילנה בליטא, כ-50 ק"מ צפונית מערבית לווילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושירווינטוס · ראה עוד »

שירווינטוס (מחוז משנה)

שירווינטוס (בליטאית: Širvintų rajono savivaldybė; בעברית וביידיש: שירווינט) הוא אחד מ-60 מחוזות משנה של ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ושירווינטוס (מחוז משנה) · ראה עוד »

שירי מלחמת העולם השנייה

מניפים את הדגל על אדמת האי איוו ג'ימה, עטיפת תקליט מתקופת המלחמה שירי מלחמת העולם השנייה הם שירים שהיו פופולריים בתקופת המלחמה וביטאו את רוח תקופתה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושירי מלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

שירים ופיוטים לחנוכה

סמלי חנוכה לכבוד חנוכה נכתבו שירים ופיוטים רבים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושירים ופיוטים לחנוכה · ראה עוד »

שיללה

שיללה (ביידיש: שילעֶל) היא עיר בחבל זאמוט, הבירה המנהלית של מחוז המשנה שיללה במחוז טאורגה שבמרכז ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ושיללה · ראה עוד »

שיטת בריסק

שיטת בריסק היא שיטה אנליטית ללימוד הגמרא.

חָדָשׁ!!: יידיש ושיטת בריסק · ראה עוד »

שיח לוחמים

שיח לוחמים – פרקי הקשבה והתבוננות", הוא קובץ שיחות ועדויות של חיילים מקיבוצים מכל הזרמים, שכונס, נערך ויצא לאור לאחר מלחמת ששת הימים, בעריכת אברהם שפירא.

חָדָשׁ!!: יידיש ושיח לוחמים · ראה עוד »

שיחות לנוער

שיחות לנוער (באנגלית: Talks and Tales, ביידיש: שמועסן מיט קינדער און יוגנד) הוא ירחון לילדים ונוער, שהוציאה הוצאת הספרים קה"ת מטעם המרכז לענייני חינוך של חסידות חב"ד, בין השנים תש"ב, 1941 – תש"ן, 1990, בעריכת הרב ד"ר ניסן מינדל.

חָדָשׁ!!: יידיש ושיחות לנוער · ראה עוד »

שידלובייץ

שידלובייץ (בפולנית: Szydłowiec; ביידיש: שידלאווצע) היא עיירה באזור "פולין קטן", ליד ראדום שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושידלובייץ · ראה עוד »

שיינברג

שיינברג הוא שם משפחה אשכנזי שמשמעותו היא "הר יפה" ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ושיינברג · ראה עוד »

שייקה אופיר

שַׁייקֶה אופיר (בשמו המקורי: ישעיהו גולדשטיין; 4 בנובמבר 1928 – 17 באוגוסט 1987) היה שחקן קולנוע ותיאטרון, קומיקאי, סטנדאפיסט, מחזאי, תסריטאי, במאי, זמר ופנטומימאי ישראלי, מהחשובים והבולטים ביותר שפעלו בישראל במהלך המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושייקה אופיר · ראה עוד »

שייגעצ

שייגעצ (ביידיש: "פרחח") היא להקת רוק ישראלית שפעלה בשנים 1999 - 2011, והוציאה שלושה אלבומים וכן שני מיני-אלבומים.

חָדָשׁ!!: יידיש ושייגעצ · ראה עוד »

שיידלישצ'ה

שיידלישצ'ה (בפולנית: Siedliszcze; ביידיש: שעדלישטשע) הוא כפר במחוז חלם שבפרובינציית לובלין בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושיידלישצ'ה · ראה עוד »

תמרה מיאלניק

ממוזער תמרה מיאלניק (נולדה ב-10 בנובמבר 1947) היא רקדנית, כוריאוגרפית ישראלית וזמרת יידית, מייסדת להקת תיאטרון מחול ירושלים, זוכת פרס שר החינוך ליוצרים בתחומי התרבות היהודית בשנת 2016, וזוכת פרס יקירת ירושלים למחול לשנת 2007.

חָדָשׁ!!: יידיש ותמרה מיאלניק · ראה עוד »

תאודור הולדהיים

תאודור הולדהיים (בגרמנית: Theodor Holdheim; 2 בדצמבר 1923 - 2 בפברואר 1985) היה מלחין, פסנתרן, מורה ומתמטיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ותאודור הולדהיים · ראה עוד »

תנועת מחזיקי הדת

שער ביטאון התנועה - מחזיקי הדת תנועת מחזיקי הדת הייתה תנועה יהודית-אורתודוקסית שפעלה בגליציה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ותנועת מחזיקי הדת · ראה עוד »

תנועת המושבים

תנועת המושבים הוקמה בשנת 1933 על ידי חברי מושבים במטרה לטפל בבעיות הייחודיות להם מול המוסדות השונים.

חָדָשׁ!!: יידיש ותנועת המושבים · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ותנועת החסידות · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: יידיש ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תנועת הכוח השלישי

מרדכי שטיין, 1952 תנועת הכוח השלישי הייתה תנועת שמאל רדיקלי טרוצקיסטית שפעלה בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ובמדינת ישראל בשנותיה הראשונות.

חָדָשׁ!!: יידיש ותנועת הכוח השלישי · ראה עוד »

תנועות הנוער היהודיות הציוניות

תנועות הנוער היהודיות הציוניות הן ברובן תנועות נוער עולמיות, הקשורות לתנועת הציונות.

חָדָשׁ!!: יידיש ותנועות הנוער היהודיות הציוניות · ראה עוד »

תעניות וורמייזא

לקהילה היהודית בוורמייזא היו מספר תעניות ציבור מקומיות ייחודיות לה, שנקבעו על מאורעות שונים בתולדות הקהילה.

חָדָשׁ!!: יידיש ותעניות וורמייזא · ראה עוד »

תעש מערכות

שער הכניסה למתחם ההנהלה פגזי טנק תוצרת תעש מערכות הדגמת ירי כידון קסום, נובמבר 2016 עמדת נשק ימית תעש מערכות בע"מ היא חברה ישראלית, העוסקת בפיתוח וייצור נשק, תחמושת, טכנולוגיות ומערכות לכוחות היבשה, האוויר, הים והסייבר, ולביטחון המולדת והעורף (HLS).

חָדָשׁ!!: יידיש ותעש מערכות · ראה עוד »

תפילת נשים ביהדות

סידור תפילה לאישה, 1480 תפילת נשים התקיימה ביהדות לאורך כל הדורות, ובמקרים מסוימים, תפילתן נחשבה לתפילת מופת.

חָדָשׁ!!: יידיש ותפילת נשים ביהדות · ראה עוד »

תקופת הביניים של העברית

תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »

תקיעת כף (סרט)

תקיעת כף (בפולנית: Ślubowanie) הוא סרט קולנוע אילם בשפת היידיש תוצרת פולין משנת 1924.

חָדָשׁ!!: יידיש ותקיעת כף (סרט) · ראה עוד »

תרנגול הודו

''Meleagris gallopavo'' תרנגול הודו תרנגול ההודו של חצי האי יוקטן תרנגול הודו בטבע להקת תרנגולי הודו בלול תרנגולי הודו בצרפת תרנגול הודו (שם מדעי: Meleagris) הוא עוף ממשפחת הפסיוניים, והגדול בסדרת התרנגולאים.

חָדָשׁ!!: יידיש ותרנגול הודו · ראה עוד »

תרזה יפה

תרזה יפה הוא שיר מאת חיים נחמן ביאליק שפורסם לראשונה בכתב העת "השילוח" בחורף 1908 בתוך צרור של חמישה שירי עם.

חָדָשׁ!!: יידיש ותרזה יפה · ראה עוד »

תרבות (רשת חינוך)

תַּרְבּוּת הייתה רשת בתי ספר עבריים ציוניים, שפעלה בארצות מזרח אירופה ובייחוד בליטא ובפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ותרבות (רשת חינוך) · ראה עוד »

תרבות להט"ב

מיצג "תרבות גאה בעם" של קבוצת פרידה קאלו מארגון הנוער תרבות במצעד הגאווה בחיפה בשדרות מוריה יוני 2023 url-status.

חָדָשׁ!!: יידיש ותרבות להט"ב · ראה עוד »

תרבות ישראלית

הורה תרבות ישראלית היא תרבות ואמנות שנוצרה בארץ ישראל החל מסוף המאה ה-19 ובמיוחד אחרי שנת 1948 שבה הוקמה מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ותרבות ישראלית · ראה עוד »

תרבות יהודית חילונית

תרבות יהודית חילונית היא התרבות האופיינית ליהודים, לאו דווקא בשל דתם אלא בשל מאפייניהם האתניים.

חָדָשׁ!!: יידיש ותרבות יהודית חילונית · ראה עוד »

תרגומי המקרא ליידיש

מילון יידיש-עברית-לטינית-גרמנית מאת אליהו לויטה, 1544 תרגומי המקרא ליידיש החלו להופיע במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: יידיש ותרגומי המקרא ליידיש · ראה עוד »

תרגומי התנ"ך

קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.

חָדָשׁ!!: יידיש ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »

תרגום

קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: יידיש ותרגום · ראה עוד »

תרגום שאילה

בבלשנות, תרגום שאילה (באנגלית: Loan translation), הידוע גם במונח הצרפתי קַאלק (Calque), הוא מעבר של מילה או צרוף מילים משפה אחת לשפה אחרת, אבל לא בדרך של שאילה ישירה, אלא בתרגום המונח לשפת היעד.

חָדָשׁ!!: יידיש ותרגום שאילה · ראה עוד »

תש"ח (ספר)

תש"ח הוא ספר מאת הסופר יורם קניוק אשר יצא לאור ב-2010.

חָדָשׁ!!: יידיש ותש"ח (ספר) · ראה עוד »

תל נורדאו

בית הספר תל נורדאו בבנייה תלמידי בית הספר תל נורדאו על רקע הבניין החדש של בית הספר תל נוֹרְדָאוּ (נכתב גם תל נוֹרְדוֹי) היא שכונה במערב תל אביב שנוסדה בשנת 1922.

חָדָשׁ!!: יידיש ותל נורדאו · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: יידיש ותלמוד תורה · ראה עוד »

תלמוד תורה תשב"ר

תלמוד תורה תשב"ר בבית מרן החזון איש הוא תלמוד תורה חרדי ליטאי בבני ברק; התלמוד תורה הממוסד הפרטי הראשון שהוקם בעיר זו.

חָדָשׁ!!: יידיש ותלמוד תורה תשב"ר · ראה עוד »

תחת זיו כוכבי שמים

תחת זיו כוכבי שמיים (במקור ביידיש: אונטער דײַנע ווײַסע שטערן) הוא שיר שנכתב על ידי משורר היידיש אברהם סוצקבר בגטו וילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ותחת זיו כוכבי שמים · ראה עוד »

תחת חורבות פולין

כתב יד של השיר ממוזער תחת החֳרבות (במקור ביידיש: אונטער די חורבֿות, נהגה: unter di khurves), המוכר יותר בשורתו הראשונה: תחת חָרבות פולין (ביידיש: אונטער די חורבֿות פֿון פּוילן, unter di khurves fun poyln; תורגם גם בשמות תחת מפולת של פולין, בין חָרבותיה של פולין, על חָרבותיה של פולין) וכן במילים החוזרות: דוֹליֶה (ביידיש פולנית: דאָליע, מײַנע דאָליע, "גורלי, הו, גורלי"), הוא שיר יידי מאת איציק מאנגר שנכתב בחודש נובמבר 1939 בפריז והתפרסם בקובץ שיריו "וואָלקענס איבערן דאַך" (עננים מעל הגג), שראה אור בשנת 1942 בלונדון בהוצאה 'אַליינעניו' (לבדי, הוצאה עצמית של המחבר).

חָדָשׁ!!: יידיש ותחת חורבות פולין · ראה עוד »

תחום המושב

מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.

חָדָשׁ!!: יידיש ותחום המושב · ראה עוד »

תחינות

ווילנה בתרנ"ה 1895 כולל תחינות תחינות (בתעתיק פונטי של ההגייה אשכנזית: "תְּחִינֶס") הוא כינויים של סידורי תפילות בשפה היידית, אשר נפוצו למן המאה ה-17 בקהילות אשכנז, ונועדו עבור הנשים היהודיות – שבשונה מן הגברים, לא ידעו די עברית כדי להתפלל בלשון הקודש, והיו נוהגות לומר תחינות בלשון המדוברת - ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ותחינות · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: יידיש ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

תגי כובע בצה"ל

חיל האוויר, חיל הים וצה"ל חיל האוויר ועליו סמל החיל כומתה של חיל ההנדסה ועליה סיכת חיל ההנדסה תג כובע הוא סמל עשוי מתכת, המייצג את שיוכו של חייל בצה"ל לחַיִל מסוים.

חָדָשׁ!!: יידיש ותגי כובע בצה"ל · ראה עוד »

תה

צמח התה תֶּה הוא משקה המכיל קפאין המיוצר על ידי חליטת עלי צמח התה במים חמים עד רותחים (לרוב בטמפרטורת 80° עד 95° מעלות צלזיוס).

חָדָשׁ!!: יידיש ותה · ראה עוד »

תורת מנחם - התוועדויות

סדרת תורת מנחם - התוועדויות היא סדרת ספרים בה מופיעים דברי תורתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר השביעי של חב"ד.

חָדָשׁ!!: יידיש ותורת מנחם - התוועדויות · ראה עוד »

תולדות עם ישראל - ארכיונים

ארכיונים בתולדות עם ישראל, הוקמו ברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד וספרים ועלונים מודפסים, שהיוו מסמכים ותעודות של קהילות ואישים.

חָדָשׁ!!: יידיש ותולדות עם ישראל - ארכיונים · ראה עוד »

תולדות האהבה (סרט)

תולדות האהבה (באנגלית: The History of Love) הוא סרט דרמה רומנטית בהפקה בינלאומית בבימויו של ראדו מיכאיליאנו.

חָדָשׁ!!: יידיש ותולדות האהבה (סרט) · ראה עוד »

תולדות הדפוס העברי

מכונת דפוס עתיקה אחד הגליונות שמשערים שהודפס באביניון ב-1444-כ1446. הגליונות תוארכו לפי סימן המים שנמצא באמצע הגיליון (ניתן לראות אותו בהגדלה) תחיה אגדת פועלי הדפוס בירושלים, 1933 הדפוס העברי החל במאה ה-15, בעיקר מאמצע המאה עם מהפכת הדפוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ותולדות הדפוס העברי · ראה עוד »

תוכנית אלסקה

"תוכנית אלסקה" הייתה שם כולל להצעות ורעיונות ליישוב יהודים בטריטורית אלסקה, כפי שהועלו על ידי גורמי ממשל אמריקנים, ארגונים ואישים פרטיים בשנות ה-30 וה-40.

חָדָשׁ!!: יידיש ותוכנית אלסקה · ראה עוד »

תוכנית קימברלי

תוכנית קימברלי הייתה יוזמה להתיישבות מסיבית של יהודים בחבל קימברלי שבצפון מדינת מערב אוסטרליה באוסטרליה.

חָדָשׁ!!: יידיש ותוכנית קימברלי · ראה עוד »

תוכנית הליבה

תוכנית הליבה היא תוכנית שגובשה על ידי משרד החינוך, ובה מקצועות שנועדו להוות בסיס משותף לכלל מוסדות החינוך היסודי, תוך התניית תמיכה כלכלית ביישום לימודים אלו.

חָדָשׁ!!: יידיש ותוכנית הליבה · ראה עוד »

תכנון שפה

תכנון שפה מתייחס למאמצים מכוונים להשפיע על התנהגותם של אחרים בנוגע לרכישה, מבנה, או הקצאה תפקודית של שפה.

חָדָשׁ!!: יידיש ותכנון שפה · ראה עוד »

תכל'ס

תַּכְלֶ'ס (או תַּכְלֶס), הוא ביטוי סלנג עברי נפוץ בישראל, המציין פנייה אל שורש העניין.

חָדָשׁ!!: יידיש ותכל'ס · ראה עוד »

תיאטרון

תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).

חָדָשׁ!!: יידיש ותיאטרון · ראה עוד »

תיאטרון סמבטיון

מרדכי בן זאב (מימין) וזאב ברלינסקי במערכון "קליטת עלייה" בתיאטרון סמבטיון תיאטרון סמבטיון היה תיאטרון סאטירי שהוקם על ידי השחקנים מרדכי בן זאב וזאב ברלינסקי ופעל בשנים 1957–1960.

חָדָשׁ!!: יידיש ותיאטרון סמבטיון · ראה עוד »

תיאטרון בישראל

הבימה - התיאטרון הלאומי התיאטרון בישראל התפתח והתמסד עם השנים, מהצגות חובבניות שהעלו תלמידי בתי הספר שבמושבות ארץ ישראל עוד מסוף המאה התשע-עשרה, ועד לתיאטראות הגדולים והממוסדים של מדינת ישראל כיום.

חָדָשׁ!!: יידיש ותיאטרון בישראל · ראה עוד »

תיאטרון יידיש

התיאטרון בשפת היידיש התפתח והגיע לשיאו בתקופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ונמשך עד למלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ותיאטרון יידיש · ראה עוד »

תיאטרון יידישפיל

יידישפיל (ביידיש: הלחם של "משחק" ו"יידיש") הוא תיאטרון יידיש הפועל בתל אביב מאז שנת 1987.

חָדָשׁ!!: יידיש ותיאטרון יידישפיל · ראה עוד »

תיאודור פון קרמן

תיאודור פון קרמן (במקור קליימן, באנגלית: Theodore von Kármán;כ בודפשט, 11 במאי 1881 – אאכן, 6 במאי 1963) היה מתמטיקאי, פיזיקאי ומהנדס אווירונאוטיקה וחלל, יהודי-הונגרי.

חָדָשׁ!!: יידיש ותיאודור פון קרמן · ראה עוד »

תיקנים

תיקנים (שם מדעי: Blattaria; ביחיד: תיקן; גם: מַקָּק; בלשון הדיבור: ג'וּק) היא קבוצה של חרקים בעלי גלגול חסר בסדרת התיקנאים, הכוללת כ-4,600 מינים אשר רובם מצויים באזור הטרופי.

חָדָשׁ!!: יידיש ותיקנים · ראה עוד »

תיקון (סרט)

תיקון הוא סרט דרמה ופנטזיה ישראלי בשחור-לבן משנת 2015 בכתיבה ובימוי של אבישי סיון, עם אהרון טרייטל וח'ליפה נאטור בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ותיקון (סרט) · ראה עוד »

תיבת נח (תוכנית רדיו)

תיבת נח הייתה תוכנית בידור שבועית ששודרה בגלי צה"ל וקול ישראל מ-1948 עד 1959 ועל ידי גלי צה"ל משנת 1965 עד 1975.

חָדָשׁ!!: יידיש ותיבת נח (תוכנית רדיו) · ראה עוד »

תיכון עירוני מקיף קריית חיים

תיכון עירוני מקיף קריית חיים הוא בית ספר מקיף שש שנתי (כיתות ז'-י"ב) בקריית חיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ותיכון עירוני מקיף קריית חיים · ראה עוד »

ל"ג בעומר

איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.

חָדָשׁ!!: יידיש ול"ג בעומר · ראה עוד »

ל"ו צדיקים

על-פי ההגיוגרפיה והמסורת היהודית, בכל דור ודור קיימים ל"ו (36) צדיקים, חלקם נסתרים, שבזכותם קיים העולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ול"ו צדיקים · ראה עוד »

לך תוכיח שאין לך אחות

לך תוכיח שאין לך אחות הוא ביטוי עממי המבטא מורת רוח מקביעות לא מבוססות המושמעות כלפי אדם.

חָדָשׁ!!: יידיש ולך תוכיח שאין לך אחות · ראה עוד »

למפרט

למפרט הוא שם משפחה יהודי אשכנזי שמשמעותו ביידיש היא "נמר".

חָדָשׁ!!: יידיש ולמפרט · ראה עוד »

למד וו

יונס טורקוב מגלם את אחד הצדיקים. למד וו (ביידיש: דער למד וואוו'ניק, בפולנית: Jeden z 36) הוא סרט קולנוע בשפת היידיש תוצרת פולין משנת 1925.

חָדָשׁ!!: יידיש ולמד וו · ראה עוד »

למות מבפנים

למות מבפנים (באנגלית: Dying Inside) הוא ספר מדע בדיוני מאת הסופר רוברט סילברברג, אשר ראה אור באנגלית בשנת 1972.

חָדָשׁ!!: יידיש ולמות מבפנים · ראה עוד »

לא פעם, בקיץ

"לֹא פַּעַם, בַּקַּיִץ" הוא שיר מאת רחל המשוררת שחובר ב"סוף תרפ"ח", קיץ 1928.

חָדָשׁ!!: יידיש ולא פעם, בקיץ · ראה עוד »

לא תשים דמים בביתך

לא תשים דמים בביתך הוא האיסור הכולל את כל גורמי הסכנה התלויים במצבים קבועים, ובכלל זה עבירה על תקנות בטיחות בבנין, במקומות עבודה ועבירות תעבורה, ושימוש במבנים ובדרכים שאינם עומדים בתקנות ובתקנים.

חָדָשׁ!!: יידיש ולא תשים דמים בביתך · ראה עוד »

לאסלו ברודי

קברו בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה לאסלו ברודי (בהונגרית: Bródy László; שאטוראליאויהיי, 21 בפברואר 1897 – בודפשט, 23 באפריל 1984) היה משורר, סופר, עורך דין יהודי-הונגרי.

חָדָשׁ!!: יידיש ולאסלו ברודי · ראה עוד »

לאזר שייניאנו

לאזר שייניאנו (Lazăr Şăineanu; 23 באפריל 1859 - 11 במאי 1934) היה בלשן וחוקר פולקלור רומני יהודי מומר שהתיישב בצרפת החל משנת 1901.

חָדָשׁ!!: יידיש ולאזר שייניאנו · ראה עוד »

לאדינו

לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.

חָדָשׁ!!: יידיש ולאדינו · ראה עוד »

לאה פילובסקי

לאה פילובסקי (נולדה ב-13 בינואר 1970) היא משוררת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ולאה פילובסקי · ראה עוד »

לאה צבעוני

לאה צבעוני (2 באוקטובר 1946 – 4 בדצמבר 2022) הייתה בלשנית, עורכת, סופרת ומו"לית ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ולאה צבעוני · ראה עוד »

לאה שלנגר

לאה שלנגר (10 בפברואר 1932 – 7 במרץ 2023) הייתה שחקנית, זמרת, עיתונאית, שדרנית רדיו, ומתרגמת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ולאה שלנגר · ראה עוד »

לאה דגנית

לוחית זיכרון על ביתם של משה הלוי ולאה דגנית ברח' דב הוז 9 בתל אביב לאה דגנית מבצעת את "שיר ערש" שנכתב על ידי המשורר שאול טשרניחובסקי והולחן על ידי מרק לברי. בפסנתר, חיה ברנדמן לאה דגנית (1907 – י"ח בחשוון תשמ"ו, 2 בנובמבר 1985) הייתה שחקנית תיאטרון וציירת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ולאה דגנית · ראה עוד »

לאה הרפז

לאה הרפז (נולדה בשם הלנה גולדברג, 11 ביוני 1941 – 11 באוקטובר 2020) הייתה משוררת, סופרת, אמנית רב-תחומית ומעצבת אופנה ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ולאה הרפז · ראה עוד »

לאו פולד

לֶאוֹ (לַזַרוּס) פוּלְד (Lazarus 'Leo' Fuld; 29 באוקטובר 1912 – 10 ביוני 1997) היה זמר יהודי הולנדי שהתמחה בשירה ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ולאו פולד · ראה עוד »

לאון אברהם

לאון יחזקאל יהודה אברהם (11 בנובמבר 1896 – 14 בדצמבר 1959) היה מפקד יחידה של המחתרת היהודית בצרפת (OJC) במלחמת העולם השנייה, שנודע בכינוי "לוטננט ליונל".

חָדָשׁ!!: יידיש ולאון אברהם · ראה עוד »

לאון קס

לאון ריצ'רד קס (באנגלית: Leon Richard Kass; נולד ב-12 בפברואר 1939) הוא רופא, ביולוג, סופר, פובליציסט ומחנך.

חָדָשׁ!!: יידיש ולאון קס · ראה עוד »

לאון רבינוביץ

יהודה לייב (לאון) רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאוויץ; נודע בשם העט: איש יהודי; א' בשבט תרכ"ב, 2 בינואר 1862 – ה'תרצ"ח, חורף 1937–1938) היה סופר ועיתונאי יהודי, מו"ל ועורך "המליץ".

חָדָשׁ!!: יידיש ולאון רבינוביץ · ראה עוד »

לאון גלרטר

דוקטור לאון (ליטמן) גלרטר (Litman Leon Ghelerter; 27 בינואר 1873 - 28 ביולי 1945) היה רופא, מנהיג סוציאליסטי ופובליציסט יהודי רומני.

חָדָשׁ!!: יידיש ולאון גלרטר · ראה עוד »

לאופולד סונדי

לאופולד סונדי (במקור זוננשטיין, בהונגרית: Szondi Lipót - סונדי ליפוט; 11 במרץ 1893 – 24 בינואר 1986) היה פסיכיאטר יהודי-הונגרי, הידוע בעיקר בזכות מבחן סונדי שאותו פיתח והקרוי על שמו.

חָדָשׁ!!: יידיש ולאופולד סונדי · ראה עוד »

לאורדינה

לאורדינה (ברומנית ובהונגרית: leordina; ביידיש: לערדענא או לערדינא) הוא כפר במחוז מרמורש ברומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולאורדינה · ראה עוד »

לאורה ריבלין

לְאוֹרה ריבלין (נולדה ב-18 בנובמבר 1944) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, מחזאית וזמרת-יוצרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ולאורה ריבלין · ראה עוד »

לאורו נסע ונלך

לְאוֹרוֹ נִסַּע וְנֵלֵךְ (בהגייה אשכנזית-פולנית לאורו נהגה לאוׂירוׂי) הוא שיר חסידי שמשמש במגזר החרדי כהמנון ליווי לכניסת רב לאירוע, התפרסם בעיקר כשיר לליווי כניסת הרב חיים קניבסקי לאירוע.

חָדָשׁ!!: יידיש ולאורו נסע ונלך · ראה עוד »

לאיוש פישר (עורך דין)

לאיוש פישר (בהונגרית: Fischer Lajos; קצ'קמט, 1832 – קולוז'וואר, 15 באוגוסט 1910) היה עורך דין יהודי-הונגרי.

חָדָשׁ!!: יידיש ולאיוש פישר (עורך דין) · ראה עוד »

לנצ'נה

לנצ'נה (בפולנית: Łęczna; ביידיש: לענטשנע) היא עיר מחוז קטנה בפרובינציית לובלין שבפולין, במפגש הנהרות וייפז' ושווינקה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולנצ'נה · ראה עוד »

לנצ'יצה

לנצ'יצה (בפולנית: Łęczyca. ביידיש: לונטשיץ) היא עיירה בפרובינציית לודז' שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולנצ'יצה · ראה עוד »

לנצוט

לַנְצוּט (בפולנית: Łańcut, בגרמנית: Landshut, ביידיש: לאנצהוּט) היא עיר בדרום-מזרח פולין, בירת מחוז לנצוט.

חָדָשׁ!!: יידיש ולנצוט · ראה עוד »

לנרד נימוי

לנרד סיימון נימוי (באנגלית: Leonard Simon Nimoy; 26 במרץ 1931 – 27 בפברואר 2015) היה שחקן, במאי קולנוע, משורר, זמר וצלם יהודי-אמריקאי, המפורסם בעיקר בגילום דמותו של ספוק בסדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית" בשנים 1966–1969, ובתוכניות טלוויזיה נוספות, סרטי קולנוע ומשחקי מחשב.

חָדָשׁ!!: יידיש ולנרד נימוי · ראה עוד »

לנטבאריס

לנטבאריס (בפולנית: Landwarów, לנדבארוב; ברוסית: Ландварово, לנדבארובו; ביידיש: לאַנדוועראָווע) היא עיר בחבל דזוקיה, המשויכת מבחינה מנהלית למחוז המשנה טרקאי במחוז וילנה שבמזרח ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ולנטבאריס · ראה עוד »

לנדסמנשאפט

לַנדְסְמַנְשַאפְט (ביידיש: לאנדסמאנשאפֿט – איגוד יוצאי עיר; ברבים לאנדסמאנשאפֿטן, ומכאן באנגלית: Landsmanshaftn) הוא ארגון סיוע הדדי ונדבנות של מהגרים יהודים יוצאי אותה עיר או אותו אזור.

חָדָשׁ!!: יידיש ולנדסמנשאפט · ראה עוד »

לנה קיכלר-זילברמן

לנה קיכלר בשנת 1945 בזאקופנה שלט רחוב בתל אביב המנציח את זכרה של קיכלר-זילברמן לוחית זיכרון ללנה קיכלר-זילברמן בקריית החינוך בגבעתיים לֶנָה קִיכְלֶר-זילברמן (בפולנית: Lena Küchler-Silberman; 1910 – 6 באוגוסט 1987) הייתה מורה, מחנכת, פסיכולוגית וסופרת ישראלית ממוצא פולני, מומחית לפסיכולוגיה וחינוך, שאספה יותר מ-100 ילדים ניצולי שואה בתום מלחמת העולם השנייה, הייתה להם לאם חלופית, טיפלה בהם ושיקמה אותם.

חָדָשׁ!!: יידיש ולנה קיכלר-זילברמן · ראה עוד »

לעמעלע

לעמעלע (ביידיש: גדי, שה קטן) הוא אלבום שירי עם ביידיש של המוזיקאית והזמרת הישראלית חוה אלברשטיין, שיצא בשנת 2006.

חָדָשׁ!!: יידיש ולעמעלע · ראה עוד »

לעצטע נייעס

לעצטע נייעס (בכתיב יידיש תקני: לעצטע נײַעס; 'חדשות אחרונות', או 'ידיעות אחרונות') היה עיתון ישראלי ביידיש שהופיע בשנים 1949–2006.

חָדָשׁ!!: יידיש ולעצטע נייעס · ראה עוד »

לעבנס-פראגן

לוגו העיתון לעבנס-פראגן (לֶבְּנְס-פְרָגְן; ביידיש: "שאלות חיים"), שהוגדר כ"ירחון סוציאליסטי לפוליטיקה, חברה ותרבות", היה דו-ירחון תרבותי יידי ישראלי, בעל זיקה ליוצאי תנועת הבונד ההיסטורית, שהופיע ממאי 1951 ועד אפריל 2014.

חָדָשׁ!!: יידיש ולעבנס-פראגן · ראה עוד »

לעולם לא עוד

אנדרטה במחנה דכאו ועליה הכיתוב "לעולם לא עוד" ביידיש (קיינמאל מער), בצרפתית (Plus jamais), באנגלית (Never Again), בגרמנית (Nie wieder) וברוסית (Больше никогда) לעולם לא עוד (ביידיש: קיינמאָל מער; באנגלית: Never Again; ברוסית: Никогда больше; בפולנית: Nigdy Więcej) הוא ביטוי המתאר לקח שלמד העם היהודי מהשואה ולפיו אסור שפשע כזה - רצח עם גזעני, אכזרי ושיטתי - יתרחש בשנית.

חָדָשׁ!!: יידיש ולעולם לא עוד · ראה עוד »

לפני בוא החורף

לפני בוא החורף (באנגלית: Before Winter Comes) הוא סרט קולנוע בריטי משנת 1969 בבימויו של ג'ון לי תומפסון, עם חיים טופול, דייוויד ניבן ואנה קארינה בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ולפני בוא החורף · ראה עוד »

לפני המקום

לפני המקום הוא רומן מאת חיים באר, שיצא לאור במסגרת "ספריה לעם" בשנת 2007.

חָדָשׁ!!: יידיש ולפני המקום · ראה עוד »

לפניך ברעדה

"לפניך ברעדה" (באנגלית: Trembling Before G-d) הוא סרט תיעודי בבימויו של סנדי שמחה דובובסקי שיצא לאקרנים בארצות הברית בשנת 2001 ולאחר מכן הוקרן בישראל ובעולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ולפניך ברעדה · ראה עוד »

לפל

לייפייל (בבלארוסית: Ле́пель; בפולנית: Lepel; ביידיש: ליעפּליע) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולפל · ראה עוד »

לפין

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולפין · ראה עוד »

לקנבך

לקנבך (בגרמנית: Lackenbach, בהונגרית: Lakompak) היא עיר במדינת בורגנלנד שבאוסטריה, שבה התקיימה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולקנבך · ראה עוד »

לקס

לקס על בייגל גרבלקס על קרקר, עם פלפל שחור ולימון לַקְס הוא פילה סלמון כבוש.

חָדָשׁ!!: יידיש ולקס · ראה עוד »

לקוממיות

מסלול ההפלגה של "לקוממיות" לְקוֹמְמִיּוּת (לקראת עצמאות) הייתה אוניית מעפילים, שארגן המוסד לעלייה ב' של "ההגנה".

חָדָשׁ!!: יידיש ולקוממיות · ראה עוד »

לקוטי שיחות

לקוטי שיחות היא סדרת ספרים המלקטת את שיחותיו של האדמו"ר מחב"ד, הרב מנחם מנדל שניאורסון, ומסודרת לפי חגי ישראל ופרשיות השבוע.

חָדָשׁ!!: יידיש ולקוטי שיחות · ראה עוד »

לרנר

קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:שמות משפחה גרמניים.

חָדָשׁ!!: יידיש ולרנר · ראה עוד »

לשניב

תצלום של בית הכנסית בלשניב לשניב (גם לשניוב וכן לשנב; ביידיש: לעשנעוו. ברוסית: Лешнев; באוקראינית: Лешнів; בפולנית: Leszniów) הוא כפר במחוז משנה (ראיון) ברודי במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, כ-20 ק"מ מצפון לברודי, בין לבוב ורובנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולשניב · ראה עוד »

לשון סגי נהור

לְשון סַגִּי נְהור היא צורת שימוש בשפה שמתכוונת להפך ממה שנאמר.

חָדָשׁ!!: יידיש ולשון סגי נהור · ראה עוד »

לשון קודש

לשון קודש היא שפה, לעיתים שפה מתה, המשמשת לצרכים דתיים, ואינה משמשת כשפת דיבור יומיומית.

חָדָשׁ!!: יידיש ולשון קודש · ראה עוד »

לשון הקודש

קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ולשון הקודש · ראה עוד »

לשון כנען

לשון כנען או כנענית היה כינוי בפי יהודי אירופה לשפה סלאבית מערבית, שהייתה מדוברת בעיקר באזור בוהמיה (צ'כיה).

חָדָשׁ!!: יידיש ולשון כנען · ראה עוד »

ללוב

ללוב (בפולנית: Lelów, ביידיש: לעלאָוו) הוא כפר בדרום פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וללוב · ראה עוד »

לטביה

לַטְבִיָה (בלטבית: Latvija), או בשמה הרשמי רפובליקת לטביה (Latvijas Republika) היא מדינה באזור הבלטי בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולטביה · ראה עוד »

לזר לגין

בול בלארוסי, שהונפק ב-2003, לציון מאה שנים להולדתו של לזר לגין לזר יוסיפוביץ' לַגִין (ברוסית: Лазарь Иосифович Лагин) הוא שם העט של לזר גינזבורג (Гинзбург; 4 בדצמבר 1903 – 4 ביוני 1979), סופר משורר וסאטיריקן יהודי-סובייטי, שכתב ברוסית.

חָדָשׁ!!: יידיש ולזר לגין · ראה עוד »

לזר לוברסקי

לזר לוברסקי (נולד ב-1926) הוא לשעבר פעיל ציוני בברית המועצות, ואסיר ציון.

חָדָשׁ!!: יידיש ולזר לוברסקי · ראה עוד »

לזדיי

לזדיי (בליטאית:; בפולנית: Łoździeje, לוז'דז'ייה; ביידיש: לאַזדיי) היא בירת מחוז המשנה לזדיי במחוז אליטא בדרום ליטא, בסמוך לגבול פולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולזדיי · ראה עוד »

לחווא

אנדרטה לזכר יהודי לחווא שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון לחווא (בבלארוסית וברוסית: Лахва; בפולנית: Łachwa; ביידיש: לאַכװע) היא עיירה בבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ולחווא · ראה עוד »

לחיים (אלבום)

תמונה מהופעה לקידום האלבום לחיים שהתקיימה בלוד שוואקי במהלך ביצוע השיר "שתי נשמות" בהופעה שהתקיימה בלוד לחיים (באנגלית: A Toast To Life) הוא אלבום הסולו ה-21 של הזמר יעקב שוואקי.

חָדָשׁ!!: יידיש ולחיים (אלבום) · ראה עוד »

לחיים טיש תורה (אלבום)

לחיים טיש תורה הוא האלבום ה-18 בסדרת האלבומים לחיים טיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ולחיים טיש תורה (אלבום) · ראה עוד »

לחיים טיש ל"ג בעומר (אלבום)

לחיים טיש ל"ג בעומר הוא אלבום ניגונים חסידיים הכוללים את ניגוני מירון, האלבום הוא חלק מסדרת האלבומים לחיים טיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ולחיים טיש ל"ג בעומר (אלבום) · ראה עוד »

לחיים חסידים

לחיים חסידים הוא אלבום של יוסף משה כהנא, הכולל ניגונים חסידיים, שירי גראמען בשפת היידיש ושירים בסוגת המוזיקה החסידית.

חָדָשׁ!!: יידיש ולחיים חסידים · ראה עוד »

לחיים הפקות

לחיים הפקות היא חברת הפקות המתמחה בהפקת ושיווק אלבומי מוזיקה חסידית וניגונים חסידיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ולחיים הפקות · ראה עוד »

לב (שם פרטי)

לב (ברוסית: Лев, אריה) הוא שם פרטי סלאבי לגברים.

חָדָשׁ!!: יידיש ולב (שם פרטי) · ראה עוד »

לב אלכסנדרוביץ' שוורץ

לייב אלכסנדרוביץ' שוורץ (ברוסית: Лев Александрович Шварц; ג' בכסלו ה'תרנ"ט, 17 בנובמבר 1898 - כ"ז בחשוון ה'תשכ"ג 24 בפברואר 1962) היה מלחין סובייטי.

חָדָשׁ!!: יידיש ולב אלכסנדרוביץ' שוורץ · ראה עוד »

לב סירקין

האמן לב סירקין בסטודיו שלו, 1985 לב סירקין (ברוסית: Сыркин Лев Зиновьевич; 24 באוגוסט 1929 – 1 באוקטובר 2012) היה אמן ישראלי-רוסי - צייר, אמן-פסיפסים ופסל.

חָדָשׁ!!: יידיש ולב סירקין · ראה עוד »

לב פולבר

לב מיכאלוביץ' פולבר (יידיש: לייב פולבר; 18 בדצמבר 1883 - 18 במרץ 1970) היה מוזיקאי רוסי-יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ולב פולבר · ראה עוד »

לב לבנדה

לֵב (יהודה לֶיְבּ) אוסיפוביץ לֶבַנדָה (גם: לוואנדה, לבאנדה; בכתיב יידי: לעוואנדא; ברוסית: Лев Осипович Леванда; יוני 1835 – ט' בתמוז תרמ"ח, 18 ביוני 1888) היה סופר, פובליציסט, ומחנך יהודי-רוסי, אשר הטיף להתבוללות ברוסיה והיה לימים פעיל ב"חובבי ציון".

חָדָשׁ!!: יידיש ולב לבנדה · ראה עוד »

לב טולסטוי

טולסטוי ורעייתו, שישה שבועות לפני מותו. לב ניקולייביץ' טולסטוי (ברוסית: Лев Никола́евич Толсто́й,; 9 בספטמבר 1828 – 20 בנובמבר 1910) היה סופר והוגה רוסי, שנודע בזכות שורה של יצירות מופת, שהמוכרות בהן הן "מלחמה ושלום" מ-1869 ו"אנה קארנינה" מ-1877, המהוות את שיאו של הרומן הריאליסטי.

חָדָשׁ!!: יידיש ולב טולסטוי · ראה עוד »

לבוש מסורתי ביישוב הישן

300px לבוש מסורתי ביישוב הישן (נקרא גם לבוש חסידי ירושלמי, ביידיש: ירושלמע'ר מלבושים) הוא שם כולל ללבוש האופייני של אנשי היישוב הישן בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ולבוש מסורתי ביישוב הישן · ראה עוד »

לבוב

שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.

חָדָשׁ!!: יידיש ולבוב · ראה עוד »

לביבה

צלחת לאטקעס מאוקראינה לביבות ברוטב רסק תפוחים לביבה (ביידיש: לאַטקע, וברבים: לאַטקעס. או כרעמז'ל, ברבים: כרעמזאלאך) היא מאכל מטוגן מירקות.

חָדָשׁ!!: יידיש ולביבה · ראה עוד »

לביידז'ייב

לביידז'ייב (בבלארוסית: Ле́бедзева, לביידזייבה; בפולנית: Lebiedziew; ברוסית: Лебедево, לבדבו; ביידיש: לעבעדעווע; בעברית: לבדוב או לבדובה) היא עיירה במחוז מינסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולביידז'ייב · ראה עוד »

להקת קולן

להקת קולן היא להקת פולקלור ישראלית, שחבריה היו עולים מגאורגיה בעלי השכלה גבוהה בתחום המוזיקה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולהקת קולן · ראה עוד »

להשאר יהודי

להישאר יהודי (ברוסית: Чтобы ты остался евреем) הוא ספר אוטוביוגרפי של הרב יצחק זילבר שנכתב ברוסית.

חָדָשׁ!!: יידיש ולהשאר יהודי · ראה עוד »

לואר איסט סייד

הלואר איסט סייד (באנגלית: Lower East Side - "הצד המזרחי התחתון") היא שכונה בצידו הדרום מזרחי של רובע מנהטן בעיר ניו יורק, במדינת ניו יורק שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ולואר איסט סייד · ראה עוד »

לואי מרשל

לואי מרשל (באנגלית: Louis Marshall; 14 בדצמבר 1856 - 11 בספטמבר 1929) היה מגדולי מנהיגי יהדות ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ולואי מרשל · ראה עוד »

לואי ארמסטרונג

לואי דניאל ארמסטרונג (באנגלית: Louis Daniel Armstrong; 4 באוגוסט 1901 – 6 ביולי 1971), הידוע גם בכינוי "סצ'מו" ("Satchmo"), היה זמר וחצוצרן אמריקאי שעסק בעיקר בסגנון הג'אז.

חָדָשׁ!!: יידיש ולואי ארמסטרונג · ראה עוד »

לואי דנטו

לוּאִי (יהודה אריה) דנְטוֹ (באנגלית: Louis Harry Danto; 2 במאי 1929 – 23 ביולי 2010) היה חזן וטנור.

חָדָשׁ!!: יידיש ולואי דנטו · ראה עוד »

לוסי דווידוביץ'

לוסי שילדקרט דווידוביץ' (בשם מלא באנגלית: Lucy Schildkret Dawidowicz; 16 ביוני 1915 – 5 בדצמבר 1990) הייתה היסטוריונית יהודייה-אמריקאית, חוקרת ההיסטוריה היהודית בתקופה המודרנית וחוקרת השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוסי דווידוביץ' · ראה עוד »

לוסיאן-זאב הרשקוביץ

לוסיאן-זאב הרשקוביץ (ברומנית: Lucian-Zeev Herşcovici מבוטא: לוצ'יאן); נולד ב-27 בספטמבר 1947; הוא היסטוריון וספרן ישראלי, יהודי יליד רומניה, הרצה באוניברסיטת בוקרשט, באוניברסיטת קלוז'-נאפוקה ובאוניברסיטת פול ואלרי במונפלייה, צרפת; היה בעל טור שבועי בכתב העת הרומני Jurnalul săptămânii ("יומן השבוע") ובכתב העת הישראלי בשפה הרומנית Expres magazin; מועסק בשידורי קול ישראל בשפה הרומנית.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוסיאן-זאב הרשקוביץ · ראה עוד »

לופו

לופו הוא סרט ישראלי קומי, השייך לסוגת "סרטי הבורקס", בכיכובם של יהודה ברקן וגבי עמרני שיצא לאקרנים בשנת 1970.

חָדָשׁ!!: יידיש ולופו · ראה עוד »

לוצ'ינץ

לוצ'ינץ (באוקראינית: Лучинець; בפולנית: Łuczyniec; ברומנית: Luciîneț; ביידיש: ליטשיניץ) הוא כפר במחוז ויניצה שבאוקראינה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוצ'ינץ · ראה עוד »

לוצק

בית הכנסת הגדול בלוצק מראה העיר העתיקה האצטדיון העירוני מבצר לוצק לוּצְק (באוקראינית: Луцьк, בפולנית: Łuck, ברוסית: Луцк) היא עיר באוקראינה, מרכזו של מחוז ווהלין, השוכנת ממערב לעיר הבירה קייב.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוצק · ראה עוד »

לוקש

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוקש · ראה עוד »

לוקה וקס

לוקה (לאה) וקס (כ"ט באדר תרע"ב, 18 במרץ 1912 – כ' בחשוון תשע"ד, 24 באוקטובר 2013) הייתה אשת התנועה הרוויזיוניסטית ולוחמת האצ"ל, ציירת ופסלת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוקה וקס · ראה עוד »

לוקוב

לוקוב (בפולנית: Łuków 'ווקוף'; ביידיש: לוקאוו) היא עיר בנפת לוקוב בפרובינציית לובלין שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוקוב · ראה עוד »

לורד קיצ'נר רוצה אותך

לורד קיצ'נר רוצה אותך. הצטרף לצבא מולדתך! אלוהים, נצור את המלך" "לורד קיצ'נר רוצה אותך" (באנגלית: "Lord Kitchener Wants You") הוא כינויה של כרזת גיוס מ-1914, שבה נראה שר המלחמה הבריטי, הוריישו קיצ'נר, מצביע על הצופה, ומתחתיו הכיתוב "רוצה אותך" (WANTS YOU).

חָדָשׁ!!: יידיש ולורד קיצ'נר רוצה אותך · ראה עוד »

לושטיצה

לושטיצה (לעיתים נכתב לוסטיצה; בצ'כית: Loštice; בגרמנית: Loschitz) היא עיירה במחוז אולומואוץ שבמזרח צ'כיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולושטיצה · ראה עוד »

לושיצה

לושיצה (בפולנית:; ביידיש: לאָשיץ, לושיץ) היא עיירה בפרובינציית מזוביה שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולושיצה · ראה עוד »

לולה פולמן

לולה פולמן פרלוב (ביידיש: לאׇלא פאׇלמאן פערלאׇוו, בפולנית: Lola Folman, 16 ביוני 1912–1 באוקטובר 1979, ניו יורק) הייתה זמרת של מוזיקה עממית וקלה ומלחינה יהודיה-פולניה בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ולולה פולמן · ראה עוד »

לוטוטוב

כנסיית הקדושים פיטר ופול בלוטוטוב לוטוטוב (בפולנית: Lututów) היא עיירה במחוז ויילון (Wielun) לודז', פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוטוטוב · ראה עוד »

לוטוביסקה

לוטוביסקה (בפולנית: Lutowiska; ביידיש: ליטוביסק) הוא כפר במחוז ביישצ'אדי שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, בסמוך לגבול אוקראינה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוטוביסקה · ראה עוד »

לוז'אני

לוז'אני (באוקראינית: Лужани, ברומנית: Lujeni - לוז'ן, לפעמים Lujani או Lujan, ביידיש: לוז'אן, בגרמנית: Luzan, לפעמים Luschany) הוא יישוב עירוני קטן בנפת (ראיון) קוצמן במחוז צ'רנוביץ בצפון בוקובינה, בימינו באוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוז'אני · ראה עוד »

לוחמה פסיכולוגית

מפציצי צלילה יונקרס Ju 87 "שטוקה". על בתי הגלגלים של המפציץ הותקנו צופרים, במטרה ליצור חרדה והלם בקרב המותקפים. לוחמה פסיכולוגית (בראשי תיבות: ל"פ) היא צורת לוחמה המתנהלת בדרך כלל שלא באמצעות כלי נשק קונבנציונליים, אלא באמצעות מערכת מורכבת של תעמולה, שימוש צבאי רב היקף בכלים פסיכולוגים וסוציולוגים, ותמרון כלי תקשורת וזרימת מידע.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוחמה פסיכולוגית · ראה עוד »

לוחביציה

לוחביציה (באוקראינית: Ло́хвиця; ברוסית: Лохвица; ביידיש: לאחװיצא או לאכוויץ) היא עיר באוקראינה השוכנת במחוז פולטבה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוחביציה · ראה עוד »

לוחית זיכרון

לוחית זיכרון, לוחית הנצחה או לוחית הקדשה (גם: שלט –, לוח –) היא לוח הקבוע בחזית בניין (בספרדית: פסאדה), על אנדרטה, ברצפה, מדרכה או דרך, והנושא כיתוב המנציח אנשים שנהרגו, אישיות (במקרים רבים במקום שבו התגוררה, פעלה או נהרגה) או מאורע היסטורי (על פי רוב כזה שהתרחש במקום), או כיתוב המספר על ההיסטוריה של המקום.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוחית זיכרון · ראה עוד »

לובני

לובני (באוקראינית: Лубни; ביידיש: לובען) היא עיר במחוז פולטבה, אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולובני · ראה עוד »

לובצ'ה (בלארוס)

מבנה בית הכנסת של לובצ'ה אשר משמש כבית תרבות בעיירה גלעד לזכר הנרצחים בשואה המוצב באזור בו שכן בית העלמין היהודי בעיירה לוּבְּצָ'ה (בכתיב יידי: לובטש; בבלארוסית: Любча, Lubča, לוּבְּצָ'ה; ברוסית: Любча; בפולנית: Lubcz) היא עיירה ליד הנהר ניימן, 23 ק"מ מנבהרדק, במחוז גרודנו שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ולובצ'ה (בלארוס) · ראה עוד »

לובראנייץ

לובראנייץ (בפולנית: Lubraniec; ביידיש: ליבראָנץ) היא עיירה במחוז ולוצלאווק שבפרובינציית קויאוויה-פומרניה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולובראנייץ · ראה עוד »

לובביץ'

הכפר לוּבַּבִיץ' (ברוסית: Люба́вич; ביידיש: ליובאוויטש; בפולנית: Lubawicze) הוא כפר קטן ברוסיה במחוז סמולנסק סמוך לגבול עם בלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ולובביץ' · ראה עוד »

לובומל

לובומל (ברוסית ובאוקראינית: Лю́бомль - ליובומל, בגרמנית ובפולנית - Luboml, ביידיש: לובאמל או ליבעוונע, בספרות התורנית לובמלא או לומבלא, וכן במקורות נוספים לובמלה, ליבוונה) היא עיירה במערב אוקראינה, בסמוך לגבול פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ולובומל · ראה עוד »

לודזה

לוּדזָה (בלטבית: Ludza; ברוסית: Люцин; ביידיש: לוּצִין) היא עיר בלטביה המזרחית, בחבל לטגליה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולודזה · ראה עוד »

לודוביק ברוקשטיין

לודוביק ברוקשטיין (Ludovic Bruckstein; 27 ביולי 1920 מונקאץ' - 4 באוגוסט 1988 תל אביב) היה מחזאי, סופר ופובליציסט יהודי רומני וישראלי, שכתב בשפה הרומנית וביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ולודוביק ברוקשטיין · ראה עוד »

לוונשטיין (פירושונים)

לוונשטיין (Löwenstein וצורות נוספות של הכתיב) הוא שם עברי יהודי גרמני שמשמעותו אבן אריה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוונשטיין (פירושונים) · ראה עוד »

לוי (יהדות)

יש כאלו הנוהגים לציין את קברותיהם של לויים בסמל של נטלה. בתמונה מצבה של "פייפל בן מרדכי הלוי". לוי ביהדות הוא צאצא משבט לוי שאינו מצאצאי אהרן הכהן.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוי (יהדות) · ראה עוד »

לוי אשכול

לֵוִי אֶשְׁכּוֹל (שְׁקוֹלְניק; 25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו – 26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה פוליטיקאי ישראלי שכיהן כראש ממשלת ישראל השלישי, החל משנת 1963 ועד מותו בשנת 1969.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוי אשכול · ראה עוד »

לוי פולקוביץ

לוי (יצחק) פולקוביץ (בהגייה יידישית: פאלקאוויטש) הוא זמר חסידי-אמריקאי המתגורר בניו יורק.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוי פולקוביץ · ראה עוד »

לוי קרופני

קבר רבי לוי קרופני הרב לוי קְרוּפֶּנִי (לעיתים בכתיב היידי: קרופעני; באנגלית: Levi Krupenia; ה'תרע"ו, 1916 - י"ט באדר ה'תשנ"ח, 17 במרץ 1998) היה ראש ישיבה אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוי קרופני · ראה עוד »

לוי שליט

לוי שליט (ביידיש: שאַליט; באנגלית: Levi Shalit; במקור: שאַליטאַן; 2 באוגוסט 1918 – 10 במרץ 1994) היה עיתונאי וסופר ביידיש, בעברית ובאנגלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוי שליט · ראה עוד »

לוי בן יצחק ירושלמי

הרב לוי בן יצחק ירושלמי (1681, ירושלים, האימפריה העות'מאנית - 11 באוגוסט 1752, טימישוארה, ממלכת הבסבורג) היה הרב הראשי האשכנזי ובהמשך גם הספרדי של יהודי בלגרד.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוי בן יצחק ירושלמי · ראה עוד »

לוי בן-אמתי

לוי בן-אמִתי (כ"ז באייר ה'תרס"א, 16 במאי 1901, לאחוביץ, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ט"ו באב ה'תש"ם, 28 ביולי 1980, דגניה ב') היה משורר ועורך ספרות עברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוי בן-אמתי · ראה עוד »

לוי יצחק מברדיצ'ב

קבר רבי לוי יצחק בברדיצ'ב רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (ה'ת"ק, 1740 – כ"ה בתשרי ה'תק"ע, 5 באוקטובר 1809) מגדולי האדמו"רים החסידיים, מחבר הספר קדושת לוי.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוי יצחק מברדיצ'ב · ראה עוד »

לוין קיפניס

לֶוִין קִיפְּנִיס (1 באוגוסט 1890, ט"ו באב ה'תר"ן (או 17 באוגוסט 1894, ראו להלן), האימפריה הרוסית – 20 ביוני 1990, כ"ז בסיון ה'תש"ן, תל אביב) היה סופר ומשורר ילדים ישראלי, שכתב בעיקר בעברית וכן ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ולוין קיפניס · ראה עוד »

לוינסון

לוינסון או לוינזון הוא שם משפחה יהודי אשכנזי, שפירושו ביידיש "בנו של לוי".

חָדָשׁ!!: יידיש ולוינסון · ראה עוד »

לויט

לֵוִיט (או לוית) הוא שם משפחה יהודי הנגזר מהשם "לוי".

חָדָשׁ!!: יידיש ולויט · ראה עוד »

לויטן

לויטן (לעיתים: לויתן; באנגלית: levitan; ברוסית: Левита́н; ביידיש: לעוויטאן) הוא שם משפחה יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ולויטן · ראה עוד »

לכתחילה אריבער

ניגון לְכַתְּחִילָה אַריבֶּער הוא ניגון חב"ד ללא מילים.

חָדָשׁ!!: יידיש ולכתחילה אריבער · ראה עוד »

לכודיש

ספר ומילון על שפת הלכודיש לכודיש (נקראת גם לחודיש או לחוידיש - (Lachoudisch)) היא סוציולקט שהיה בשימוש בקרב תושבי היישוב שופפלוך, שבמדינת בוואריה שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולכודיש · ראה עוד »

לי

לִי בעברית היא הטיה של מילת היחס לְ בגוף ראשון, שמשמעותה היא עבורי.

חָדָשׁ!!: יידיש ולי · ראה עוד »

לין מונטי

לין מונטי (בערבית: لين مونتي, שמה האמיתי: אליאן צרפתי, Eliane Serfati כונתה גם "מסעודה" ("בת מזל"), שם במה: לילה פאתח, ليلى فاتح; נולדה באלג'יר, אלג'יריה, בשנת 1926 – 19 באוגוסט 2003, פריז) הייתה זמרת יהודיה-אלג'יראית ששרה בערבית, בצרפתית וב"פרנקו-ערבית" במגוון סגנונות, וזכתה להצלחה בעיקר במדינות צפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולין מונטי · ראה עוד »

לין ילדתי

לין ילדתי לין ילדתי (בהולנדית: Lin Jaldati; 13 בדצמבר 1912 – 31 באוגוסט 1988) היה שם הבמה של רבקה רבלינג, זמרת יהודייה ילידת הולנד אשר שרה בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ולין ילדתי · ראה עוד »

לימנובה

לימנובה (בפולנית: Limanowa; ביידיש: לימענעוו) היא עיירה בפרובינציית פולין קטן שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולימנובה · ראה עוד »

ליא קניג

ליא קניג, 2012 ליא קניג, 2013 שלט הכניסה לרחוב ליא קניג שטולפר ליד תיאטרון גבעתיים, 2020 לִיַא (לאה) קֶנִיג-שְׁטוֹלְפֶּר (נולדה ב-30 בנובמבר 1929, כ"ז בחשוון ה'תר"ץ, לודז', פולין) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש וליא קניג · ראה עוד »

ליאה גארט

לִיאה גָארֶט (נולדה ב-1966) היא פרופסור, ראשת המרכז למדעי היהדות, בהאנטר קולג', המשויך לאוניברסיטת העיר ניו יורק, וראשת התכנית ללימודי מדעי העברית והיהדות שם.

חָדָשׁ!!: יידיש וליאה גארט · ראה עוד »

ליאו בורנשטיין

ליאו בורנשטיין (באנגלית: Leo Bornstein; 1921–1980) היה רופא, מומחה לכירורגיה פלסטית, ייסד וניהל את המחלקה הראשונה בישראל לכירורגיה פלסטית בבית החולים תל-השומר (1951–1978), מחלוצי הכירורגיה הפלסטית בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש וליאו בורנשטיין · ראה עוד »

ליאו וינר

ליאו וינר (באנגלית: Leo Wiener; 1862 ביאליסטוק, האימפריה הרוסית - 1939 בוסטון, ארצות הברית) היה היסטוריון, בלשן ומתרגם יהודי רוסי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש וליאו וינר · ראה עוד »

ליאון נימוי

ליאון נימוי (באנגלית: Leon Nemoy; 29 בדצמבר 1901 – 1997) היה חוקר מדעי היהדות וביבליוגרף יהודי אמריקאי ממוצא רוסי - אוקראיני.

חָדָשׁ!!: יידיש וליאון נימוי · ראה עוד »

ליאון רודל

ליאון (אריה) רודל (בפולנית: Leon Rodal; 1913 – 6 במאי 1943) היה מראשי הארגון הצבאי היהודי במרד גטו ורשה.

חָדָשׁ!!: יידיש וליאון רודל · ראה עוד »

ליאון ליבגולד

ליאון ליבגולד (באנגלית: Leon Liebgold; 31 ביולי 1910 – 3 בספטמבר 1993) היה שחקן יידיש שהופיע במשך 50 שנה על הבמה היידית וכיכב בסרטים במהלך תור הזהב של קולנוע היידיש בשנות השלושים.

חָדָשׁ!!: יידיש וליאון ליבגולד · ראה עוד »

לינגואה פרנקה

לינגואה פרנקה (מאיטלקית: Lingua franca) היא כינוי לשפה בינלאומית המשמשת לתקשורת בין אנשים שאינם מדברים באותה שפת אם, בעיקר לצורך מסחר בינלאומי, דיפלומטיה או מפגשים בין תרבויות שונות.

חָדָשׁ!!: יידיש ולינגואה פרנקה · ראה עוד »

ליפא שמלצר

אלעזר ליפא שמלצר (נולד בח' באדר ב' ה'תשל"ח, 17 במרץ 1978) הוא זמר-יוצר חסידי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש וליפא שמלצר · ראה עוד »

ליפקאני

גלעד ליהודי העיירה שנספו בשואה בבית עלמין הדרום בחולון ליפקאני (ברומנית: Lipcani; ברוסית: Липканы; ביידיש: ליפקאַן) היא עיירה במחוז בריצ'ני, מולדובה.

חָדָשׁ!!: יידיש וליפקאני · ראה עוד »

ליצן קטן נחמד

ליצן קטן נחמד או: הליצן הוא שיר ילדים נפוץ אותו כתבה והלחינה שָׂרָה לֵוִי-תַּנַּאי.

חָדָשׁ!!: יידיש וליצן קטן נחמד · ראה עוד »

ליקוטי עצות

כריכת הספר במהדורה מודרנית ליקוטי עצות הוא חיבור תורני, המבוסס על הספר ליקוטי מוהר"ן של רבי נחמן מברסלב.

חָדָשׁ!!: יידיש וליקוטי עצות · ראה עוד »

לישקוביצה (מחוז לוביץ')

לישקוביצה (בפולנית: Łyszkowice; ביידיש: ליסקעוויץ) הוא כפר במחוז לוביץ' שבפרובינציית לודז' בפולין, מושב הגמינה (מחוז מינהלי) לישקוביצה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולישקוביצה (מחוז לוביץ') · ראה עוד »

לישקיאבה

לישקיאבה (בליטאית: Liškiava; ביידיש: ליסקובה או ליסקובי) הוא יישוב היסטורי וכיום כפר במחוז המשנה וריאנה במחוז אליטא שבדרום ליטא, כיום מתגוררים בו תושבים ספורים בלבד.

חָדָשׁ!!: יידיש ולישקיאבה · ראה עוד »

ליל הסדר

שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וליל הסדר · ראה עוד »

לילות מוסקבה

לילות מוסקבה (ברוסית: Подмосковные вечера) הוא אחד השירים הרוסיים המפורסמים ביותר בתקופת שלאחר מלחמת העולם השנייה והידועים ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ולילות מוסקבה · ראה עוד »

ליליאן לוקס

ליליאן לוּקס (בורשטיין) (באנגלית: Lillian Lux; 20 ביוני 1918 – 11 ביוני 2005) הייתה שחקנית, תמלילנית וזמרת יידיש אמריקאית-ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש וליליאן לוקס · ראה עוד »

ליטאים (זרם)

ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: יידיש וליטאים (זרם) · ראה עוד »

ליטערארישע בלעטער

שער כתב העת ליטערארישע בלעטער, גיליון 66, ורשה, יום ו', 7 באוגוסט 1925 ליטעראַרישע בלעטער ("לִיטֵרָרִישֶה בְּלֶטֶר"; יידיש: 'כתב עת ספרותי') היה כתב עת לענייני ספרות, תיאטרון ואמנות ביידיש שיצא בוורשה בתקופה שבין מלחמות העולם, בין 1924 ל-1939.

חָדָשׁ!!: יידיש וליטערארישע בלעטער · ראה עוד »

ליטווק

ליטוַוק (נכתב גם ליטבק, וכביידיש ליטוואק) הוא שם משפחה יהודי שפירושו "ליטאי".

חָדָשׁ!!: יידיש וליטווק · ראה עוד »

ליטין

ליטין (באוקראינית: Літин; בפולנית: Lityn) היא עיירה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וליטין · ראה עוד »

ליז'נסק

ליז'נסק (ביידיש: ליזשענסק; בפולנית: Wolne Królewskie Miasto Leżajsk תעתיק: "העיר המלכותית החופשית ליז'נסק") היא עיירה בדרום-מזרח פולין ובה 14,127 תושבים (2008).

חָדָשׁ!!: יידיש וליז'נסק · ראה עוד »

ליב חזן

איחולי הצלחה בעיתון היידי של קובל לרגל עלייתו של חזן לארץ ישראל חיים לֶיְבּ חזן (על פי רוב: ל' חזן; כ"ב בתשרי תרנ"ב, 24 באוקטובר 1891, ביאליסטוק – כ"ז בניסן תשכ"ט, 15 באפריל 1969, רחובות) היה מורה, מתרגם סופר, סופר ילדים ונוער, עורך ומחבר ספרי לימוד עברי פולני-ישראלי פורה.

חָדָשׁ!!: יידיש וליב חזן · ראה עוד »

ליבמן פסח הירש

פסח ליבמן הירש (בצרפתית ובגרמנית: Liebmann Hersch; 25 במאי 1882 – 19 ביוני 1955) היה פרופסור לדמוגרפיה וסטטיסטיקה באוניברסיטת ז'נבה ואינטלקטואל בתנועת הבונד.

חָדָשׁ!!: יידיש וליבמן פסח הירש · ראה עוד »

ליבוביץ

לֶיבּוֹביץ (בווריאציות שונות: ליבוביץ', לייבוביץ', לייבוביץ ולבוביץ) הוא שם משפחה שמקורו ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וליבוביץ · ראה עוד »

ליגטורה

עמוד השער של ספר מוטטים מאת '''טוביאס מיכאל''', המאה ה-17. מופיעות בו בין השאר הליגטורות ß (בכתב נטוי), st, ct, Æ, æ, ff, & (בכתב נטוי ורגיל), Qv, ו-W הכתובה כ-VV. אמפרסנד ליגטורות בכתב לטיני לִיגָטוּרָה (בעברית: צֵרוּף אוֹתִיוֹת. לעִתים גם: מִשְׁלָב אוֹתִיוֹת) היא כתיבה של שתי גרפמות סמוכות, או יותר, כסימן גרפי אחד.

חָדָשׁ!!: יידיש וליגטורה · ראה עוד »

לידא

לידא (בבלארוסית: Лі́да, ברוסית: Ли́да, בליטאית: Lyda, בפולנית: Lida, ביידיש: לידא או לידע) היא עיר במערב בלארוס, בירת נפה (ראיון), על גדות הנחל לידייקה, במחוז (ווֹבּלַסְט) גרודנו, 160 ק"מ מרחק ממינסק ו-40 ק"מ מהגבול עם ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ולידא · ראה עוד »

ליה שמטוב

ליה שמטוב (נולדה ב-25 במאי 1958) היא ראש נציגות הסוכנות היהודית באוזבקיסטן וקזחסטן.

חָדָשׁ!!: יידיש וליה שמטוב · ראה עוד »

ליוזנה

ליוזנה (בבלארוסית: Лё́зна; בפולנית: Łoźna, לוז'נה; ברוסית: Лиозно, ליוזנו; ידועה גם כליאזני) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בסמוך לגבול רוסיה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וליוזנה · ראה עוד »

ליובשיבקה

ליובשיבקה (באוקראינית: Любашівка; ברוסית: Любашёвка, ליובשיובקה) היא עיירה במחוז אודסה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וליובשיבקה · ראה עוד »

ליובה וסרמן

ליובה וסרמן (יידיש: ליובע װאַסערמאַן; 5 בדצמבר 1907 או ב-1905 סלווטיצ'ה – 5 במרץ 1975 קישינב) הייתה משוררת יידית.

חָדָשׁ!!: יידיש וליובה וסרמן · ראה עוד »

לייפאיה

לִיֶפאיה (בלטבית: Liepāja, בפולנית: Lipawa, ברוסית: Либава,Лиепая, ביידיש: ליבאַװע, בגרמנית: Libau) היא עיר במערב לטביה, ובה נמל על הים הבלטי.

חָדָשׁ!!: יידיש ולייפאיה · ראה עוד »

לייזר וולף

לייזר וולף (במקור אליעזר מקלר, ביידיש: לייזער וואָלף; ברוסית: Лейзер Вольф; 1910 וילנה – 1943 ליד סמרקנד) היה משורר יידי, אחד ממייסדי קבוצת יונג ווילנע.

חָדָשׁ!!: יידיש ולייזר וולף · ראה עוד »

לייב (פירושונים)

לייב (Leib) הוא שם פרטי וכן שם משפחה שמקורו ביידיש ומשמעותו אריה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולייב (פירושונים) · ראה עוד »

לייב מלאך

לייב (ליבל) מלאך הוא שם העט של אריה ליב זלצמן (1894, ליד ראדום, פולין – 16 ביוני 1936, פריז), סופר, משורר ומחזאי יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ולייב מלאך · ראה עוד »

לייב מורגנטוי

לֶייבּ מוֹרגנטוֹי (ביידיש: לײב מאָרגנטױ, לעיתים מארגענטוי) הוא שם העט של חנן לייב ספוז'ניק (ביידיש: סאַפּאָזשניק; 20 ביולי 1905, פינסק – 25 במאי 1979, חולון), עיתונאי ומשורר ילדים יידי פולני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ולייב מורגנטוי · ראה עוד »

לייב ניידוס

לייב נַיידוּס (6 באוקטובר 1890 – 23 בדצמבר 1918) היה משורר יידיש, עברית ורוסית.

חָדָשׁ!!: יידיש ולייב ניידוס · ראה עוד »

לייב קוניוחובסקי

לייב קוניוחובסקי - רוזנהיים - 1947 לייב קוניוחובסקי (18 בנובמבר 1910 - 22 בפברואר 2003) היה מראיין, עורך וכותב את סיפוריהם של ניצולי שואת יהדות ליטא, מייד בסיום מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולייב קוניוחובסקי · ראה עוד »

לייב קופרשטיין

יהודה לייב קוּפֶּרשטיין (L. Kuperstein; 30 באוגוסט 1904, י"ט באלול תרס"ד – ט' בתשרי תשנ"ג, 6 באוקטובר 1992) היה סופר, עורך ספרותי, פובליציסט ומתרגם ישראלי יליד בסרביה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולייב קופרשטיין · ראה עוד »

לייב קוויטקו

לֶיְיבּ קְוִויטְקוֹ (ביידיש: קוויטקאָ; ברוסית: Лев (Лейб) Моисеевич Квитко, לֵב מוֹיסייביץ' קוויטקו; 15 באוקטובר 1890 – 12 באוגוסט 1952) היה משורר יידיש, סופר ועורך.

חָדָשׁ!!: יידיש ולייב קוויטקו · ראה עוד »

לייב רוכמן

(יהודה אריה) לייב רוכמן (בכתיב יידי: ראָכמאַן; 3 בינואר 1918 – 14 בספטמבר 1978) היה סופר יידיש ישראלי יליד פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ולייב רוכמן · ראה עוד »

לייב שמעוני

שמעון לייב שמעוני (רבינוביץ; 1900, ליטא – 1974, ישראל) היה מורה, מראשי תנועת פועלי ציון שמאל, פעיל ציבור וסופר יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ולייב שמעוני · ראה עוד »

לייב שרה'ס

רבי יהודה לֵיְבּ בן יוסף מרובנה הידוע בכינויו רבי לֵיְבּ שָׂרָה'ס (י"ז בתמוז ה'ת"ץ, 1730 – ד' באדר ב' תקנ"א, 1791) היה מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: יידיש ולייב שרה'ס · ראה עוד »

לייב שרייבר

אייזק לייב שרייבר (באנגלית: Isaac Liev Schreiber; נולד ב-4 באוקטובר 1967) הוא שחקן, מדבב, קריין, תסריטאי, במאי ומפיק קולנוע יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ולייב שרייבר · ראה עוד »

לייב גרפונקל

חתימתו לייב גרפונקל (וגם ליאון; ידוע בכינויו "דער לייב"; בליטאית: Levas Garfunkelis; 25 במרץ 1896, קובנה, ליטא הרוסית – 7 בספטמבר 1976, ירושלים, ישראל) היה עורך דין, מנהיג ציוני ועסקן ציבור בליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ולייב גרפונקל · ראה עוד »

לייבו לוין

לייבו לוין (בכתיב יידי: לייבו לעווין; 1914, קמפולונג מולדובנסק, רומניה – 1983, הרצליה) היה קריין אמנותי, זמר ומלחין ביידיש שהתפרסם ברומניה לפני מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ולייבו לוין · ראה עוד »

לייבוש לייזר

האדמו"ר מפשעווארסק בתפילה רבי חיים אריה לייבוש לייזר (נולד: 23 באוגוסט 1938 כ"ו אב ה'תרצ"ח) הוא האדמו"ר השלישי מפשעווארסק, באנטוורפן.

חָדָשׁ!!: יידיש ולייבוש לייזר · ראה עוד »

ט' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' טבת היא פרשת ויגש אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת ויחי אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.

חָדָשׁ!!: יידיש וט' בטבת · ראה עוד »

טמאש ראי

הרב טמאש ראי (בהונגרית: Raj Tamás; בודפשט, 9 בפברואר 1940 – בודפשט, 8 במרץ 2010) היה היסטוריון יהודי-הונגרי, ורב.

חָדָשׁ!!: יידיש וטמאש ראי · ראה עוד »

טאראשה

טאראשה (באוקראינית: Тараща, טאראשצ'ה; ביידיש: טאַראַשטשע) היא עיירה אוקראינית הנמצאת כ-100 ק"מ דרומית לעיר הבירה קייב.

חָדָשׁ!!: יידיש וטאראשה · ראה עוד »

טארנורודה

טארנורודה (באוקראינית: Тарноруда; בפולנית: Tarnoruda; ביידיש: טאַרנערודע) הוא כפר זעיר במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, על גדת נהר זברוץ', בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וטארנורודה · ראה עוד »

טארטאקוב

טארטאקוב (באוקראינית: Тартаків - טארטאקיב; בפולנית: Tartaków; ביידיש: טאַרטעקיוו) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטארטאקוב · ראה עוד »

טאלנה

טאלנֶה (באוקראינית: Тальне́; ברוסית: Тальное; ביידיש: טָאלנא), היא עיירה בראיון טאלנובסקי, במחוז צ'רקאסי שבמרכז אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטאלנה · ראה עוד »

טאופיפול

טאופיפול (באוקראינית: Теофіполь; בפולנית: Teofipol; ביידיש: טשאַן) היא עיירה במחוז חמלניצקי שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטאופיפול · ראה עוד »

טאורגה

טאורגה (בליטאית Tauragė; ביידיש טאווריג; בגרמנית Tauroggen, בפולנית Taurogi) היא עיר קטנה במערב ליטא בסמוך לגבול עם מחוז קלינינגרד, על נהר היורה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטאורגה · ראה עוד »

טאורגה (מחוז משנה)

טאורגה (בליטאית: Tauragės rajono savivaldybė; ביידיש: טאווריג; בעברית: טבריג) הוא אחד מ-60 מחוזות משנה של ליטא, השוכן במערב המדינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטאורגה (מחוז משנה) · ראה עוד »

טאויינאי

טאויינאי (בליטאית: Taujėnai, טאויינאי; בפולנית: Towiany, טוביאני; ביידיש: טאַוויאַן) נמצאת על גדות נהר מוסה, בצפון ליטא שבאירופה, כ-15 ק"מ צפונית לאוקמרגה, במחוז וילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטאויינאי · ראה עוד »

טסלר

טסלר הוא שם משפחה בניב המזרח אירופאי של היידיש שפירושו "נגר".

חָדָשׁ!!: יידיש וטסלר · ראה עוד »

טעמי המנהגים ומקורי הדינים

טעמי המנהגים ומקורי הדינים (נקרא גם בקיצור: טעמי המנהגים) הוא ספר עממי שמרכז מנהגים יהודיים רבים, בעיקר מעדות אשכנז, ומפרט את מקורותיהם ונימוקיהם.

חָדָשׁ!!: יידיש וטעמי המנהגים ומקורי הדינים · ראה עוד »

טענו חיטין והודה לו בשעורין

טענו חיטים והודה לו בשעורים הוא ביטוי בשפה העברית, שמשמעותו המושאלת היא "השיב תשובה לא לעניין", "ענה שלא ממין הטענה".

חָדָשׁ!!: יידיש וטענו חיטין והודה לו בשעורין · ראה עוד »

טעות דפוס

טעות דפוס הנובעת משִׂיכּוּל אותיות באתר החדשות של YNET טעות הדפוס ב"תנ"ך הנואפים" - בו נשמטה המילה "לא" בעשרת הדיברות, כך שבמקום "לא תנאף" כתוב "נאף". טעות דפוס היא טעות הנוצרת בעת הכנתו של טקסט לדפוס.

חָדָשׁ!!: יידיש וטעות דפוס · ראה עוד »

טפליק

טפליק (באוקראינית: Теплик; בפולנית: Tepłyk) היא עיירה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטפליק · ראה עוד »

טרנסילבניה

פרס עם שמש וירח על רקע כחול.ש 2. פס אדום. ש 3. שבעה מגדלים אדומים הבאים לסמן את שבע הערים המבוצרות של הסקסונים, על רקע צהוב.ש סמל טרנסילבניה הוא גם חלק מסמל רומניה. טרנסילבניה (ברומנית: Transilvania או Ardeal, בהונגרית: Erdély, בגרמנית: Siebenbürgen, בניב הסקסונים הטרנסילבנים: Siweberjen, ביידיש: זיבענבערגן, בטורקית: Erdel, בסלובקית: Sedmohradsko או Transylvánia, בפולנית: Siedmiogród) היא אזור היסטורי המשתרע בחלקה המערבי והמרכזי של רומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטרנסילבניה · ראה עוד »

טרנטה

טרנטה בגרמניה עגלת טָרַנְטַס בסיביר בסביבות 1885 טרנטה הוא כינוי סלנג לכלי רכב ישן שיכולותיו המכניות מוגבלות, ולעיתים אף אינו מסוגל לנוע.

חָדָשׁ!!: יידיש וטרנטה · ראה עוד »

טרנופול

טַרְנוֹפּוֹל (ביידיש: טאַרנאָפּאָל, באוקראינית: Тернопіль, טֶרְנוֹפִּיל; בפולנית: Tarnopol) היא עיר באוקראינה המערבית, 132 ק"מ מזרחית ללבוב.

חָדָשׁ!!: יידיש וטרנופול · ראה עוד »

טרנוב

טרנוב (בפולנית: Tarnów; יידיש: טארנא כשקיימת גם הצורה טארנע) היא עיר בדרום מזרח פולין, בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: יידיש וטרנוב · ראה עוד »

טרנובקה

טרנובקה (באוקראינית: Тернівка, טרניבקה; בפולנית: Ternówka; ביידיש: טערנעווקע) היא עיירה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטרנובקה · ראה עוד »

טרנובז'ג

טַרְנובְּזֶ'ג (בפולנית: Tarnobrzeg, ביידיש: דזיקאוו או דזשיקאוו) היא עיר בדרום-מזרח פולין, על גדתו המזרחית של נהר הוויסלה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטרנובז'ג · ראה עוד »

טרנוגרוד

טרנוגרוד (בפולנית: Tarnogród; ביידיש: טארנעגראד) היא עיירה במחוז בילגוריי שבפרובינציית לובלין בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטרנוגרוד · ראה עוד »

טרצל

טַרְצַל (בהונגרית: Tarcal; ביידיש: טערצאַל) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטרצל · ראה עוד »

טרקאי

טרקאי (בליטאית: Trakai, בפולנית: Troki, ביידיש: טראָק, טראָקע), היא עיר בליטא, הנמצאת 28 ק"מ מערבית לוילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטרקאי · ראה עוד »

טרשקון

טרשקון (בליטאית:, טרושקונאי; בפולנית: Traszkuny, טרשקוני; ביידיש: טראשקון) היא עיירה במחוז אוטנה שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטרשקון · ראה עוד »

טרבובליה

אנדרטה לזכר יהודי טרבובליה שנספו בשואה, בבית העלמין הדרום טרבובליה (אוקראינית: Теребовля; יידיש: טרעבעוולע; פולנית: Trembowla) היא עיר באוקראינה במחוז טרנופול.

חָדָשׁ!!: יידיש וטרבובליה · ראה עוד »

טרגו מורש

טרגו מורש (ברומנית: Târgu Mureş; בלטינית: נובום פורום סיקולורום Novum Forum Siculorum, בהונגרית: Marosvásárhely, בגרמנית: Neumarkt ובעבר Szeklerneumarkt, ביידיש: וואשארהיי או מורש-וואשארהיי), עיר ובירת מחוז מורש, טרנסילבניה, רומניה, שנקראה בעבר גם בשם "מורש-אושורחי" Mureş-Oşorhei או "מורש-אודורחי" Mureş-Odorhei.

חָדָשׁ!!: יידיש וטרגו מורש · ראה עוד »

טרגו ניאמץ

טֶרגוּ נְיאַמץ (ברומנית: Târgu Neamţ; משמעות השם: "היריד ניאמץ" - "ניאמץ".

חָדָשׁ!!: יידיש וטרגו ניאמץ · ראה עוד »

טרה סטרונג

טרה סטרונג (באנגלית: Tara Strong; נולדה ב-12 בפברואר 1973) היא שחקנית ומדבבת יהודייה-קנדית.

חָדָשׁ!!: יידיש וטרה סטרונג · ראה עוד »

טרופע טאנענצאפ

להקת אצטרובל הוא מחזה ביידיש (ביידיש: טרופע טאנענצאפ, תרגום מילולי לעברית: להקת אצטרובל אשוח; באנגלית: Trupe Tanentsap, "טאנענצאפ" כאן במשמעות של שם המשפחה הגרמני Tanentzapf) מאת מיכאל וייכרט משנת 1933.

חָדָשׁ!!: יידיש וטרופע טאנענצאפ · ראה עוד »

טרכטנברג

טרכטנברג (ביידיש: טראַכֿטנבערג; ברוסית: Трахтенберг) הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי שמקורו בגרמנית או ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וטרכטנברג · ראה עוד »

טרישקיאי

טרישקיאי (בליטאית: Tryškiai; בפולנית: Tryszki, טרישקי; ביידיש: טרישיק) היא עיירה השוכנת בצפון-מערב ליטא, במחוז טלז.

חָדָשׁ!!: יידיש וטרישקיאי · ראה עוד »

טרילוגיית עדים

טרילוגיית "עדים" (ברוסית: КиноальманахСвидетели) הוא דרמה היסטורית המורכבת משלושה סרטים קצרים בבימויו של קונסטנטין פאם.

חָדָשׁ!!: יידיש וטרילוגיית עדים · ראה עוד »

טריטוריאליזם יהודי

ההסתדרות הטריטוריאליסטית לאחר הפרישה מההסתדרות הציונית. ישראל זנגוויל ורעייתו במרכז. יהודה חיים חזן בשורה השנייה, השמיני מימין. (מתוך ארכיון השומר הצעיר, יד יערי) טריטוריאליזם יהודי (באנגלית: Jewish Territorialism), או בקיצור טריטוריאליזם היה שמה של גישה מקבילה לציונות ששאפה להשיג טריטוריה ליהודים, לאו דווקא בארץ ישראל, ובה יתקיימו חיים אוטונומיים לאומיים.

חָדָשׁ!!: יידיש וטריטוריאליזם יהודי · ראה עוד »

טריביטש

טריביטש הוא שם פרטי ושם משפחה הנגזרים משמה הגרמני והיידי של העיר טשביץ'.

חָדָשׁ!!: יידיש וטריביטש · ראה עוד »

טשביץ'

טשביץ' (בצ'כית: Třebíč,; בגרמנית: Trebitsch; ביידיש: טרייביטש), עיר במוראביה, הנמצאת כיום בשטחו של אזור ויסוצ'ינה בצ'כיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטשביץ' · ראה עוד »

טלז

אנדרטה לזכר יהודי טלז שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון טֶלְז (בליטאית: Telšiai; בז'מאיצ'ו: Telšē; בפולנית: Telsze; ברוסית: Тельшяй; ביידיש: טעלז) היא עיר בצפון מערב ליטא, ובירת מחוז טלז והחבל ההיסטורי ז'מיטייה (Žemaitėjė, ביידיש זאמוט).

חָדָשׁ!!: יידיש וטלז · ראה עוד »

טלחאני

טלחאני (בבלארוסית: Целяханы, צייליאחאני; בפולנית: Telechany; ביידיש: טעלעכאן) היא עיירה במחוז ברסט שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטלחאני · ראה עוד »

טלומאץ'

טלומאץ' (באוקראינית: Тлумач; בפולנית: Tłumacz; ביידיש: טאלמיטש) היא עיר קטנה במערב אוקראינה, במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבחבל פוקוטיה, שבה התקיימה קהילה יהודית גדולה עד מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטלומאץ' · ראה עוד »

טלוסטה

טלוסטה או טלוסט (ביידיש: טלוסטאַ, טלוסט או טויסט; בפולנית: Tłuste; באוקראינית: Товсте, "טוֹבְסְטֶה"; ברוסית: Толстое, "טוֹלְסְטוֹיֶה") היא עיירה בנפת הוסיאטין שבמחוז טרנופול באוקראינה, כ-80 ק"מ מדרום לעיר טרנופול.

חָדָשׁ!!: יידיש וטלוסטה · ראה עוד »

טטרסק

הרב חיים יעקב רייסקין ומשפחתו, כפר טטרסק. בסביבות שנת 1900. טטרסק (ברוסית: Татарськ; ביידיש: טאַטאַרסק) הוא כפר במחוז סמולנסק שבמערב רוסיה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטטרסק · ראה עוד »

טטייב

טטייב (באוקראינית: Тетіїв. ברוסית: Тети́ев ביידיש: טיטיעוו) היא עיר במחוז קייב שבאוקראינה, כ-180 ק"מ דרומית לבירה קייב, על גדות נהר רוסקה, מיובלי הדנייפר.

חָדָשׁ!!: יידיש וטטייב · ראה עוד »

טבח פונאר

האנדרטה המרכזית בפונאר לזכר היהודים שנרצחו שם שלט זיכרון בכניסה ליער פונאר כתובת בכניסה לאתר הזיכרון ביער פונאר שלט זיכרון לביקורו של משה קצב בפונאר אחד מבורות ההריגה בפונאר טבח פונאר (Ponary massacre) היה רצח המוני של עד 100,000 אנשים על ידי אנשי האס דה ואנשי האס אס הגרמנים ומשתפי פעולה ליטאים של המיליציה הליטאית במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה באזור הכיבוש הנאצי "נציבות הרייך אוסטלנד".

חָדָשׁ!!: יידיש וטבח פונאר · ראה עוד »

טבור

טבור (בסלנג: פּוּפּיק, שאול מרוסית דרך היידיש, וגם קורקבן) הוא אזור במרכז הבטן שבו פני השטח אינם בגובה שווה לשאר האזור.

חָדָשׁ!!: יידיש וטבור · ראה עוד »

טגלאש

טֵגלָאש (בהונגרית: Téglás, ביידיש: טעגלאש) היא עיירה במחוז היידו-ביהר במזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטגלאש · ראה עוד »

טומשוב מזובייצקי

טוֹמָשׁוּב מזובייצקי (בפולנית: Tomaszów Mazowiecki) היא עיר במרכז פולין בה מתגוררים 65,375 תושבים (2010).

חָדָשׁ!!: יידיש וטומשוב מזובייצקי · ראה עוד »

טום בללייקה

טוּם-בַּלַלַייקָה (נכתב לעיתים כמילה אחת: טומבללייקה; באנגלית: Tumbalalaika; ברוסית: Тум балалайка; בפולנית: Tum-bałałajka) הוא שיר עם יידי נודע.

חָדָשׁ!!: יידיש וטום בללייקה · ראה עוד »

טוצ'ין

טוצ'ין (באוקראינית: Tyчин, בגרמנית: Tutschin, בפולנית: Tuczyn, ביידיש: טוטשין) הוא יישוב עירוני במחוז רובנו במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטוצ'ין · ראה עוד »

טורצ'ין

אנדרטה לזכר יהודי טורצ'ין והסביבה שנהרגו בשואה. טורצ'ין (באוקראינית: Торчин; בפולנית: Torczyn; ביידיש: טאָרטשין) היא עיירה במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטורצ'ין · ראה עוד »

טורקה

טוּרקה (באוקראינית: Турка; בפולנית: Turka; ביידיש: טארקע) היא עיירה בחבל לבוב שבמערב אוקראינה על גדתו של נהר סטרי.

חָדָשׁ!!: יידיש וטורקה · ראה עוד »

טורון

טוֹרוּן (בפולנית: Toruń, גרמנית: Thorn, ביידיש: טהורן) היא עיר בצפון פולין השוכנת על גדות נהר הוויסלה, שאוכלוסייתה מונה 204,954 תושבים (נכון ל-2011).

חָדָשׁ!!: יידיש וטורון · ראה עוד »

טוריסק

טוריסק (באוקראינית: Турійськ; בפולנית: Turzysk, טוז'יסק; ביידיש: טריסק) היא עיירה במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטוריסק · ראה עוד »

טולצ'ין

טולצ'ין (באוקראינית ורוסית: Тульчин; ביידיש: טולטשין), היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטולצ'ין · ראה עוד »

טולוצ'ין

טולוצ'ין (בבלארוסית: Талачы́н, טַלַצ'ין; ברוסית: Толочин; בפולנית: Tołoczyn; ביידיש: טאָלאָטשין) היא עיר במחוז ויטבסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטולוצ'ין · ראה עוד »

טולי רביב

טוֹלי רְביב (לעיתים רבוב; במקור: רבינוביץ) (באנגלית: Tolly Reviv; 1919 – 18 בנובמבר 1996) היה פזמונאי ומלחין ישראלי שפעל בארץ בשנות ה-40.

חָדָשׁ!!: יידיש וטולי רביב · ראה עוד »

טוב לי

טוב לי הוא אלבום הסולו השני של הזמר החסידי-אמריקאי לוי פולקוביץ.

חָדָשׁ!!: יידיש וטוב לי · ראה עוד »

טובה בן-צבי

טובה בן-צבי (נולדה ב-1928) היא זמרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש וטובה בן-צבי · ראה עוד »

טוביה בלסקי

טוביה בלסקי (או: טוביה ביילסקי) (8 במאי 1906 – 12 ביוני 1987) היה מנהיג יחידת הפרטיזנים של בלסקי, פרטיזנים יהודים, אשר שהו ביער נליבוקי (כיום במערב בלארוס) בעת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטוביה בלסקי · ראה עוד »

טוביה החולב

כריכת הספר טוביה החולב ביידיש, מוסקבה, 1947. הכתיב בהתאם לאיות היידי הסובייטי, הפונטי ונטול הרכיבים העבריים, ברוח הייבסקציה. כרזת ההצגה טוביה החולב (התיאטרון היהודי קרקוב) טוביה החולב (מיידיש: טֶבֿיֶה/טעוויע דער מילכיקער; תרגום מילולי: "טוביה העוסק במכירת מוצרי חלב") הוא גיבורו של רומן מאת הסופר שלום עליכם שנכתב ופורסם בהמשכים; הפרק הראשון שלו נכתב בשנת 1894. עלילות דמותו של טוביה החולב אף שימשו כבסיס למחזות ולמחזמר. הרומן נפרש על גבי כמה שנים בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים, והמרחב בו הוא מתקיים הוא תחום המושב ברוסיה, האזור בו חיו אז יהודי האימפריה. הרומן מתאר מציאות היסטורית עמוסת תהפוכות, שבה יהודים רבים נטשו את בתיהם וכפריהם והגרו למרחקים. רובם יצאו לאמריקה ולארצות אחרות באירופה. חרף הרקע העגום של המציאות היהודית בזמנים קשים ודמותו הטראגית של טוביה, היצירה שופעת הומור יהודי עשיר במיטב המסורת של שלום עליכם.

חָדָשׁ!!: יידיש וטוביה החולב · ראה עוד »

טוביה החולב (סרט, 1939)

טוביה החולב (ביידיש: טביה דער מילכיגער, באנגלית: Tevya) הוא סרט אמריקאי, בבימוי מוריס שוורץ, שיצא לאקרנים ב-1939.

חָדָשׁ!!: יידיש וטוביה החולב (סרט, 1939) · ראה עוד »

טוביה יהודה טביומי

הרב טוביה יהודה טביומי (שם משפחתו הישן: גוּטְנְטָאג; תרמ"ב, 1882 – כ"ד בתמוז ה'תשי"ג, 7 ביולי 1953) היה רבה של סוכוצ'ין שבפולין, עסקן ציבורי, מראשי הפעילים באגודת ישראל, באגודת הרבנים בפולין, ומחברי מועצת גדולי התורה, חקר את ספרות חז"ל והיסטוריה של עם ישראל ועסק רוב ימיו בכתיבת מאמרי הגנה על המסורת היהודית, ובכתיבת מאמרים פובליציסטיים.

חָדָשׁ!!: יידיש וטוביה יהודה טביומי · ראה עוד »

טוורדושין

טווְרְדושין (בסלובקית: Tvrdošín; בגרמנית: Turdoschin; בהונגרית: Turdossin; בפולנית: Twardoszyn; ביידיש: טורדאשין) היא עיר במרכז סלובקיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטוורדושין · ראה עוד »

טימישוארה

טִימִישׁוֹאָרָה (ברומנית:, אלפבית פונטי בינלאומי:; ביידיש טעמעשוואר, בגרמנית: Temeschburg או Temeschwar; בהונגרית: Temesvár; בסרבית: Temišvar או Темишвар) היא עיר במערב רומניה, הבירה בפועל (בעבר גם הבירה רשמית) של האזור באנאט.

חָדָשׁ!!: יידיש וטימישוארה · ראה עוד »

טיאצ'יב

טיאצ'יב (באוקראינית: Тячів; בהונגרית: Técső; ברוסית: Тячево; ברומנית: Teceu Mare; בסלובקית: Tačovo; ביידיש: טעֶטש; בגרמנית: Großteutschenau) היא עיר היושבת על גדות נהר טיסה במחוז זקרפטיה שבמערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטיאצ'יב · ראה עוד »

טיססלקה

טִיסַסָלְקָה (בהונגרית: Tiszaszalka, ביידיש טיסאסאלקה, נכתב גם טיסא-סאלקא) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטיססלקה · ראה עוד »

טיספירד

בית הכנסת של טיספירד שהוסב לחנות בשנות ה-60 של המאה ה-20 טיספירד (בהונגרית: Tiszafüred; ביידיש: טיסא-פירעד) היא עיירה הממוקמת ליד אגם טיסה, בלב חבל צפון המישור הגדול, מצפון מזרח לסולנוק, שבהונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטיספירד · ראה עוד »

טיסלק

טיסלק (בהונגרית: Tiszalök וביידיש: טיסאליק) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג בצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטיסלק · ראה עוד »

טיצ'ין

טיצ'ין (בפולנית: Tyczyn; ביידיש: טיטשין) היא עיירה במחוז ז'שוב שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטיצ'ין · ראה עוד »

טיש

טיש בחסידות נדבורנה טיש (ביידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים שבו עורך האדמו"ר שולחן בפני קהל חסידיו.

חָדָשׁ!!: יידיש וטיש · ראה עוד »

טישמייניצה

טישמייניצה (באוקראינית: Тисмениця, טיסמניציה; בפולנית: Tyśmienica; ביידיש: טיסמעניץ) היא עיר קטנה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה, בין איוואנו-פרנקיבסק וטלומאץ', בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וטישמייניצה · ראה עוד »

טישובצה

טישובצה (בפולנית: Tyszowce; ביידיש: טישעוויץ) היא עיירה במחוז טומשוב לובלסקי שבפרובינציית לובלין בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטישובצה · ראה עוד »

טיל אוילנשפיגל

פסלו של טיל אוילנשפיגל בעיירה מולן שבמחוז ברונשוויק טיל אוילנשפיגל (בגרמנית: Till Eulenspiegel) הוא דמות ספרותית, שהופיעה לראשונה בכתב בספר Ein kurtzweilig lesen von Dyl Ulenspiegel, המיוחס לעיתים לסופר הגרמני הרמן בוטה (Hermann Botte).

חָדָשׁ!!: יידיש וטיל אוילנשפיגל · ראה עוד »

טילדה רג'ואן

טילדה רג'ואן בהופעה, יולי 2012 טילדה רג'ואן, יולי 2012 טילדה רג'ואן (בכתב לטיני: Tilda Rejwan; נולדה ב-22 בספטמבר 1968 באיסטנבול) היא זמרת ישראלית, יהודייה ילידת טורקיה, נודעה בעיקר בביצועיה בפסקולים של סרטי קולנוע בשנות ה-80-ה-90 של המאה ה-20 ושל מוזיקה קלה בינלאומית.

חָדָשׁ!!: יידיש וטילדה רג'ואן · ראה עוד »

טיגינה

טיגינה (ברומנית: Tighina, ברוסית: Бендеры – בֶּנדֶרי) היא עיר במולדובה, במפגש הנהרות דניסטר ובְק (Bâc).

חָדָשׁ!!: יידיש וטיגינה · ראה עוד »

טיומקין

טיומקין (בכתב קירילי: Тёмкин) או טֶמקין (Темкин) הוא שם משפחה יהודי שמקורו במַטרונים "תמרה" (ביידיש: תֶמֶה או תֶמְקֶ'ה).

חָדָשׁ!!: יידיש וטיומקין · ראה עוד »

טייגר היל

אניה על שרטון בחוף תל אביב, 1932. מסלול ההפלגה של "טייגר היל" מעפילי טייגר היל בחוף תל אביב, צלם: ו' צדק לוח ציון ל"טייגר היל" בחוף תל אביב טייגר היל הייתה אוניית המעפילים שהגיעה לארץ ישראל ב-1 בספטמבר 1939, היום בו פרצה מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש וטייגר היל · ראה עוד »

טייגלעך

טייגלעך רותחים בדבש טייגלעך (או טייגלאך, מיידיש: "בצק קטן") הוא מאכל מתוק המשתייך למטבח היהודי האשכנזי.

חָדָשׁ!!: יידיש וטייגלעך · ראה עוד »

ז

ז' היא האות השביעית באלפבית העברי, שמה זי"ן (זַיִן) נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב.

חָדָשׁ!!: יידיש וז · ראה עוד »

ז'מאיצ'ו נאומייסטיס

ז'מאיצ'ו נאומייסטיס (בליטאית: Žemaičių Naumiestis; בפולנית: Nowe Miasto, נובה מיאסטו; ביידיש: ניישטאט טאווריג, ניישטאט סוגינט) היא עיירה במחוז קלייפדה שבמערב ליטא, על גדת שלושה נהרות (Šustis, Šelmuo ו-Lendra), בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'מאיצ'ו נאומייסטיס · ראה עוד »

ז'מרינקה

ז'מרינקה (אוקראינית: Жмеринка; יידיש: זשמערינקאַ) היא עיר במחוז ויניצה אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'מרינקה · ראה עוד »

ז'אן ז'אק גולדברג

ז'אן ז'אק גולדברג (בצרפתית: Jean Jacques Goldberg; 22 באוקטובר 1955 – 28 בדצמבר 2006) היה מתופף רוק ישראלי, חבר להקת הקליק והמתופף הקבוע של פורטיסחרוף.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'אן ז'אק גולדברג · ראה עוד »

ז'אן-מארי לוסטיז'ה

ז'אן-מארי לוסטיז'ה הקרדינל ז'אן-מארי לוסטיז'ה (בצרפתית: Jean-Marie Lustiger,; נולד כאהרון לוסטיגר 17 בספטמבר 1926 - 5 באוגוסט 2007) היה יהודי מומר שהיה לאיש כמורה צרפתי.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'אן-מארי לוסטיז'ה · ראה עוד »

ז'אקוב גינסבורג

ג'אקוב גינסבורג (ידוע גם כז'אקו גינסבורג; בפורטוגזית: Jacob (Jacó) Guinsburg; 20 בספטמבר 1921 - 21 באוקטובר 2018) חוקר ומבקר תיאטרון ברזילאי, עורך, מוציא לאור, כותב מסות, מתרגם מיידיש, צרפתית ושפות נוספות, פרופסור כבוד באסתטיקה ותיאטרון של אוניברסיטת סן פאולו.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'אקוב גינסבורג · ראה עוד »

ז'אבינקה

ז'אבינקה (בבלארוסית: Жабінка; בפולנית: Żabinka; ביידיש: זשאבינקע) היא עיירה במחוז ברסט שבמערב בלארוס, ממזרח לברסט ועל גדת נהר מוחאבץ, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'אבינקה · ראה עוד »

ז'רגון

ז'רגון (מלעז: Jargon) היא לשון כתיבה או לשון דיבור, הרווחת בקרב קבוצה מסוימת, ולעיתים אף ייחודית לה.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'רגון · ראה עוד »

ז'לחוב

ז'לחוב (בפולנית:; ביידיש: זשעלעכאָוו; לעיתים מוזכרת בשמות ז'ליחוב וזליחוב) היא עיירה במחוז גרבולין שבפרובינציית מזוביה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'לחוב · ראה עוד »

ז'לובין

ז'לובין (בבלארוסית: Жло́бін, ברוסית: Жло́бин, בפולנית: Žlobin) היא עיר במחוז הומל שבבלארוס, על גדת נהר דניפר, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'לובין · ראה עוד »

ז'טל

ז'טל (בלארוסית: Дзятлава, דזיאטלבה; בליטאית: Zietela, זייטלה; בפולנית: Zdzięcioł, זדז'נצ'ול; ברוסית: Дятлово, דיאטלובו; ביידיש: זשעטל) היא עיירה בבלארוס במחוז גרודנו כ-165 קילומטר מדרום-מזרח לגרודנו.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'טל · ראה עוד »

ז'בוקריץ'

ז'בוקריץ' (באוקראינית: Жабокрич; בפולנית: Żabokrycz) הוא כפר במחוז ויניצה שבאוקראינה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'בוקריץ' · ראה עוד »

ז'וסלה

ז'וסלה (בליטאית: Žasliai, ז'אסליאי; בפולנית: Żośle, ז'ושלה; ביידיש: זאָסלע) היא עיירה במחוז משנה קישיאדוריס במחוז קובנה בליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'וסלה · ראה עוד »

ז'וראבנו

ז'וראבנו (באוקראינית: Журавно או Журавне (ז'וראבנה); בפולנית: Żurawno; ביידיש: זשיראוונע) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'וראבנו · ראה עוד »

ז'ורנישצ'ה

ז'ורנישצ'ה (באוקראינית: Жорнище; בפולנית: Żornyszcze; ביידיש: זשאָרניטש) הוא כפר במחוז ויניצה שבאוקראינה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'ורנישצ'ה · ראה עוד »

ז'ורוויצ'י

ז'ורוויצ'י (בבלארוסית: Жура́вічы; ברוסית: Журовичи) הוא כפר במחוז הומל שבבלארוס, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'ורוויצ'י · ראה עוד »

ז'ול דאסן

ז'ול דאסן (באנגלית: Julius "Jules" Dassin; 18 בדצמבר 1911 - 31 במרץ 2008) היה שחקן, מפיק ובמאי קולנוע אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'ול דאסן · ראה עוד »

ז'ול ורן

המגדלור בסוף העולם נחשב לאחד הרומנים הטובים ביותר בבמה הספרותית של ורן. ז'וּל וֶרְן (בצרפתית: Jules Verne; 8 בפברואר 1828 – 24 במרץ 1905) היה סופר צרפתי הנחשב לאחד מחלוצי סוגת המדע הבדיוני בספרות.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'ול ורן · ראה עוד »

ז'וליניה

ז'וליניה (בפולנית: Żołynia; ביידיש: זשעלין) הוא כפר במחוז לנצוט שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, כ-28 ק"מ צפונית מזרחית לז'שוב, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'וליניה · ראה עוד »

ז'ובקבה

ז'ובקבה (אוקראינית: Жовква, לעיתים נכתבת בעברית הצורות ז'ולקוב, ז'ולקווה או ז'ולקבה; פולנית: Żółkiew, ז'ולקייב; יידיש: זאלקווא) היא עיר במחוז לבוב באוקראינה, השוכנת בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'ובקבה · ראה עוד »

ז'ירארדוב

ז'ירארדוב (בפולנית:; ביידיש: זשיראַרדאָוו או זיראדאוו) היא עיר מחוז בפרובינציית מזוביה שבפולין, כ-45 ק"מ מערבית לוורשה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'ירארדוב · ראה עוד »

ז'יטומיר

ז'יטומיר (אוקראינית: Житомир; רוסית: Жито́мир; יידיש: זשיטאָמיר) היא עיר בצפון מערב אוקראינה בחבל ווהלין ההיסטורי, מרכז מחוז ז'יטומיר.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'יטומיר · ראה עוד »

ז'יבואו

ז'יבואו (ברומנית: Jibou; בהונגרית: Zsibó, ז'יבו; בגרמנית: Siben, זיבן; ביידיש: זשיבוי) היא עיר במחוז סלאז' בצפון רומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'יבואו · ראה עוד »

ז'יגה הירשלר

ז'יגה הירשלר (בסרבו-קרואטית: Žiga Hirschler; 21 במרץ 1894, וליקה טרנוביטיצה, סמוך לביילובאר, האימפריה האוסטרו-הונגרית – נובמבר 1941, מחנה ההשמדה יאסנובאץ, המדינה העצמאית של קרואטיה) היה מלחין, פסנתרן, מבקר אמנות ועיתונאי יהודי אשר פעל בממלכת יוגוסלביה ונודע בליקוט, תיעוד והפצה של מוזיקה יהודית עממית.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'יגה הירשלר · ראה עוד »

ז'ידיק

ז'ידיק (בליטאית: Židikai, ז'דיקאי; בז'מאיצ'ו: Žėdėkā, ז'דקה; בפולנית: Żydyki, ז'ידיקי; ביידיש: זשידיק) היא עיירה במחוז משנה מז'ייקי במחוז טלז בצפון מערב ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'ידיק · ראה עוד »

ז'יכלין

ז'יכלין (בפולנית: Żychlin, ביידיש: זשיכלין) היא עיירה במחוז קוטנו שבפרובינציית לודז' בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'יכלין · ראה עוד »

ז'יימליס

ז'יימליס (בליטאית: Žeimelis; ביידיש: זיימל) היא עיירה בצפון ליטא במחוז שאולאי סמוך לגבול עם לטביה.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'יימליס · ראה עוד »

ז'יימה לרנר

ז'יימה לֶרְנֶר (פורטוגזית: Jaime Lerner, ביידיש: חיימה לרנר; בעברית: חיים לרנר, 17 בדצמבר 1937 – 27 במאי 2021) היה אדריכל ומתכנן ערים יהודי-ברזילאי, מהמפורסמים בעולם בזכות תפיסותיו החדשניות והשינויים הגדולים שחולל בעירו קוריטיבה בעת כהונתו כראש העיר במשך שנים ארוכות.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'יימה לרנר · ראה עוד »

ז'ייז'מריאי

ז'ייז'מריאי (בליטאית: Žiežmariai; ביידיש: זשעזשמער) היא עיר קטנה במחוז קישיאדוריס ליטא הנמצאת כ-6 קילומטרים מדרום לעיר קישיאדוריס.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'ייז'מריאי · ראה עוד »

זמן (מגזין)

מגזין זמן הוא ירחון חרדי המופיע בעברית ובאנגלית.

חָדָשׁ!!: יידיש וזמן (מגזין) · ראה עוד »

זמר עברי

זֶמֶר עברי הוא מכלול השירי הזמר שנכתבו בעברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וזמר עברי · ראה עוד »

זמרי א-קפלה ירושלים

אנסמבל זמרי א-קפלה ירושלים, בהופעה בפסטיבל אבו גוש ביום 21 במאי 2010 במופע הקסם הבולגרי הסרבי והצ'כי זמרי א-קפלה ירושלים הם אנסמבל מירושלים המונה כ-30 זמרים כמחציתם נשים, המתמחים ביצירות מתקופת הרנסאנס והבארוק בצד יצירות מודרניות.

חָדָשׁ!!: יידיש וזמרי א-קפלה ירושלים · ראה עוד »

זמרי ברודי

זמרי בְּרוֹדִי (ביידיש: בראָדער זינגער) היו אמנים נודדים יהודים מברודי שבאוקראינה (אז דרום-מערב האימפריה הרוסית), שפעלו לפחות מתחילת המאה ה-19 בגליציה האוסטרית, ברומניה וברוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזמרי ברודי · ראה עוד »

זמברוב

מצבה בבית הקברות היהודי בזמברוב, 2008 ספר הזיכרון לקהילת זמברוב שהושמדה בשואה זמברוב (בפולנית: Zambrów ביידיש: זעמבראווע) היא עיירה בצפון מזרח פולין, מספר תושביה נכון לשנת 2006 הוא 22,700, והיא משמשת כעיר הבירה של מחוז זמברוב בפרובינציית פודלסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזמברוב · ראה עוד »

זמבין

זמבין (בבלארוסית: Зе́мбін; ברוסית: Зембин, בפולנית: Ziembin) הוא כפר במחוז מינסק שבבלארוס, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזמבין · ראה עוד »

זאמוט

זאַמוּט (בז'מאיצ'ו: Žemaitėjė; בליטאית תקנית: Žemaitija, ז'מאיטייה; מילולית: השפלה, הארץ הנמוכה; ליטא-תחתית; בלטינית: Samogitia, "סמוגיטיה") היא אחד מחמישה חבלי ארץ אתנוגרפיים מובחנים בליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש וזאמוט · ראה עוד »

זאמי פדר

זאמי (סמי) פדר (בגרמנית: Sami Feder; 5 בדצמבר 1909 - 11 באפריל 2000) היה במאי, שחקן, סופר, עורך ומוציא לאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וזאמי פדר · ראה עוד »

זאנוויל ויינברגר

זאנוויל ויינברגר הוא זמר חסידי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וזאנוויל ויינברגר · ראה עוד »

זאלשצ'יקי

זאלשצ'יקי (באוקראינית: Заліщики; בפולנית: Zaleszczyki; ביידיש: זאלישטשיק) היא עיר קטנה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, על גדת נהר דניסטר, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזאלשצ'יקי · ראה עוד »

זאלוז'צה

זאלוז'צה (באוקראינית: Залізці, זאליזצי; בפולנית: Załoźce; ביידיש: זאַלעשיץ) היא עיירה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וזאלוז'צה · ראה עוד »

זאב (קריקטוריסט)

דיוקן עצמי של זאבתמונה להחלפה מוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון זאב ודליה רבין בתערוכה ברעננה מרה סאד" (1967) יעקב פַרְקַש (31 בינואר 1923 – 15 באוקטובר 2002), שנודע בכינויו האמנותי זאב, היה קריקטוריסט ומאייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וזאב (קריקטוריסט) · ראה עוד »

זאב אשור

זאב אשור זאב אשור (21 בנובמבר 1883. - 14 באפריל 1956) היה פועל דפוס, ממציא, מראשוני מארגני איגודי העובדים בארץ ישראל ומראשוני פועלי ציון.

חָדָשׁ!!: יידיש וזאב אשור · ראה עוד »

זאב און

זאב און תעודת חבר בתנועת השומר הצעיר, בוצ'אץ', פולין, 4 באפריל 1920 זאב איסרזון ראשון מימין. קבוצת יוצאי בוצ'אץ' במחנה שומריה, 1920 עם רעייתו יונה לבית בודינגר, ירושלים, 15 ביוני 1924 זאב און מנהל "תנובה" חיפה נואם בטקס חנוכת המחלבה, 7 בינואר 1939 עם רעייתו יונה ושתי בנותיו דלילה (עם משקפיים) ויעל, חיפה, 7 בינואר 1939 עם מייסדי תל יוסף במלאת 30 שנה לקיבוץ, זאב, יונה והנכד אבנר (מסומנים בעיגול). 11 בינואר 1951 אפרים קציר, נשיא מדינת ישראל וזאב און. קבלת פנים בבית הנשיא לוותיקי תל יוסף. ירושלים - 5 בדצמבר 1976 עם רעייתו יונה בתל יוסף, 7 בנובמבר 1959 מימין לשמאל: ברל רפטור, פנחס לבון (מזכ"ל ההסתדרות), זאב און בוועידת ההסתדרות בתל אביב. 11.2.1956 בטקס קבלת מטוס נוסעים "בריסטול בריטניה" באל על. מימין דן טולקובסקי מפקד חיל האוויר הישראלי, לוד 22 בדצמבר 1957 עם ראש הממשלה דוד בן-גוריון בוועידת ההסתדרות התשיעית בתל אביב. 2 בפברואר 1960 בוועידת ההסתדרות התשיעית: מימין לשמאל: גולדה מאיר, אהרן בקר, דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי, זאב און, קדיש לוז, בבה אידלסון. 2 בפברואר 1960 גולדה מאיר, שרת החוץ, וזאב און. תל אביב - 3.9.1963 מימין לשמאל: אהרון בקר, מזכיר ההסתדרות, לוי אשכול, ראש הממשלה, זאב און, מזכיר חברת העובדים. תל אביב - 6 באפריל 1964 זאב און (איסרזון) (28 במרץ 1900 – 6 בפברואר 1979) היה מראשוני תנועת "השומר הצעיר" בפולין ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש וזאב און · ראה עוד »

זאב איבינסקי

זאב איבְיַנסקי (1 בדצמבר 1923 – 22 בדצמבר 2022) היה היסטוריון, מורה ומחנך, איש לח"י בנעוריו, לוחם בשורות גדוד מוריה במהלך מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: יידיש וזאב איבינסקי · ראה עוד »

זאב נהרי

זאב נהרי (במקור וילי וייסבאך, בגרמנית: Willy Weisbach; 2 בפברואר 1915–1978) היה מתמטיקאי יהודי-גרמני אשר פעל בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וזאב נהרי · ראה עוד »

זאב שוהם

זאב שוהם (פינקלשטיין) (10 בנובמבר 1886 – 29 בינואר 1971) היה עורך דין, פעיל ציוני ופעיל ציבור באירופה ובחיפה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזאב שוהם · ראה עוד »

זאב ז'בוטינסקי

זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזאב ז'בוטינסקי · ראה עוד »

זאב ברמן

זאב וולף (ואסילי) בן אליעזר (לאזאר) בֶּרמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: וואָלף בעהרמאן; ברוסית: Василий (Зеев Вольф) Лазаревич Берман, ואסילי לזרייביץ' ברמן; 3 בספטמבר (על פי הלוח היוליאני: 22 באוגוסט) 1862, מיטאבה, פלך קוּרלנד, רוסיה (לטביה) – 18 במרץ (על פי הלוח היוליאני: 6 במרץ) 1896, קהיר) היה סופר ומראשוני חובבי ציון ברוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזאב ברמן · ראה עוד »

זאב הרינג

זאב הֶרִינְג (21 באוגוסט 1910 – 26 בפברואר 1988) היה מבכירי הסתדרות העובדים הכללית וחבר הכנסת מטעם המערך בכנסת השביעית.

חָדָשׁ!!: יידיש וזאב הרינג · ראה עוד »

זאב וולף איינהורן

רבי זאב וולף איינהורן (מהרז"ו, מהר"ז וולף; בכתיב יידי: וואָלף איינהאָרן; ? – י"ג באדר ב' תרכ"ב (1862), וילנה) היה פרשן חשוב של המדרש.

חָדָשׁ!!: יידיש וזאב וולף איינהורן · ראה עוד »

זאב וולף קיציס

רבי זאב וולף קִיצֶיס (ביידיש: קיצעס; נולד 1695–י"ב בחשוון תקמ"ט, 1788.

חָדָשׁ!!: יידיש וזאב וולף קיציס · ראה עוד »

זאגר

זאגר (בליטאית: Žagarė; בפולנית: Żagory; ביידיש זשאַגער או זאַגער) היא עיירה במחוז שאולאי בצפון ליטא סמוך לגבול עם לטביה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזאגר · ראה עוד »

זאוול זילברטס

זאוול (זבולון) זילברטס (Zavel Zilberts; 1881 – 1949) היה מלחין ומנצח בתחום המוזיקה היהודית והחזנות.

חָדָשׁ!!: יידיש וזאוול זילברטס · ראה עוד »

זנטה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וזנטה · ראה עוד »

זסלאוויה

זסלאוויה (בבלארוסית: Засла́ўе; בפולנית: Zasław, זאסלאב; ברוסית: Заславль, זסלבל) היא עיירה במחוז מינסק שבבלארוס, כ־20 ק"מ צפונית־מערבית למינסק.

חָדָשׁ!!: יידיש וזסלאוויה · ראה עוד »

זקליצ'ין

זקליצ'ין (בפולנית: Zakliczyn; ביידיש: זאקליטשין) היא עיירה במחוז טרנוב שבפרובינציית פולין קטן בפולין, על גדת נהר דונאייץ, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וזקליצ'ין · ראה עוד »

זקליקוב

זקליקוב (בפולנית: Zaklików; ביידיש: זאקלקעוו) היא עיירה במחוז סטלובה וולה שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, על גדת נהר ויסלה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזקליקוב · ראה עוד »

זרסאי

זרסאי (בליטאית: Zarasai; שם העיר השתנה מספר פעמים לאורך ההיסטוריה) היא עיר בצפון-מזרח ליטא, העיר הגדולה ומרכזו המנהלי של מחוז משנה זרסאי במחוז אוטנה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזרסאי · ראה עוד »

זרצ'ה

זָרֶצֶ'ה (בפולנית: Zarzecze, זָאזֶ'צֶ'ה; ברוסית: Заречье, זָרֶצֶ'ה; בבלארוסית: Зарэчча, זָרֶצָ'ה), המכונה בליטאית אוּז'וּפּיס (Užupis; מילולית: "מעבר לנהר") היא שכונה בווילנה, בירת ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש וזרצ'ה · ראה עוד »

זרח שבץ

זרח שְבֶץ (שוועץ) (1906 - 21 במאי 1996) היה מפקד "ההגנה" בבני ברק וסגן ראש העירייה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזרח שבץ · ראה עוד »

זרח ורהפטיג

משולש, 1965 זֶרַח וַרְהַפְטִיג (לרוב נהגה: זוֹרַח, Zorach; שם משפחתו בכתיב יידי: װאַרהאַפֿטיק; ז' בשבט ה'תרס"ו, 2 בפברואר 1906 – כ' בתשרי ה'תשס"ג, 26 בספטמבר 2002) היה חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל, מראשי הפועל המזרחי והמפד"ל.

חָדָשׁ!!: יידיש וזרח ורהפטיג · ראה עוד »

זשערמינאל

זשערמינאל זשערמינאל היה עיתון אנרכיסטי ביידיש שיצא בלונדון ונערך על ידי רודולף רוקר שנולד בגרמניה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזשערמינאל · ראה עוד »

זלמן אפשטיין

זלמן אפשטיין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: עפשטיין; כ"ט באלול תר"כ, 16 בספטמבר 1860, ליובאן, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ז' בכסלו תרצ"ז, 21 בנובמבר 1936, רמת גן, ישראל) היה סופר עברי משכיל ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יידיש וזלמן אפשטיין · ראה עוד »

זלמן קליינמן

זלמן קליינמן (או קליימן, שם מלא: זלמן זוסיא קליינמן; 1933–1995) היה צייר ומאייר חב"די בולט.

חָדָשׁ!!: יידיש וזלמן קליינמן · ראה עוד »

זלמן רוזנטל

זלמן רוזנטל (ביידיש: זלמן ראָזענטאַל; 1889, טלנשטי – 19 במרץ 1959, קישינב) היה סופר יידי ועברי ופעיל ציוני בסרבי.

חָדָשׁ!!: יידיש וזלמן רוזנטל · ראה עוד »

זלמן רייזן

זלמן רייזן (בכתיב יידי: זלמן רייזען; ברוסית: Залман Рейзен; לעיתים גם רייזין (Рейзин), ריזין, ריזן) (1887, בלארוס – הוצא להורג כנראה ב-1939) היה פילולוג של השפה היידית, היסטוריון של הספרות, עורך ומתרגם ליידיש, ביוגרף, מחבר ספרי לימוד, מבקר ספרות, סופר ועיתונאי, ממייסדי מכון ייִוואָ.

חָדָשׁ!!: יידיש וזלמן רייזן · ראה עוד »

זלמן שניאור

זלמן שְׁנֵיאוּר (י"ז בשבט תרמ"ז, 11 בפברואר 1887 - י"ב באדר א' תשי"ט, 20 בפברואר 1959) הוא שם העט של שניאור זלקינד, משורר וסופר ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וזלמן שניאור · ראה עוד »

זלמן שזר

שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזלמן שזר · ראה עוד »

זלמן לביוש

אלתרמן (1957) לוחית זיכרון לזלמן לביוש ברחוב השופטים 2 בתל אביב זלמן לֶבּיוּש (30 בינואר 1908 – 26 באפריל 1988) היה שחקן ובמאי תיאטרון ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וזלמן לביוש · ראה עוד »

זלמן זילברצווייג

זלמן זילברצווייג (ביידיש: זילבערצווייג; בפולנית: Zalman Zylbercweig; 27 בספטמבר 1894, אוזורקוב, מחוז לודז', פולין הרוסית – 25 ביולי 1972, לוס אנג'לס) היה מחזאי, שחקן תיאטרון, היסטוריון של תיאטרון יידיש ומתרגם ליידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וזלמן זילברצווייג · ראה עוד »

זלמן בן-טובים

זלמן בן טוביםתמונה להחלפה זלמן בן-טובים (י"ח בשבט תרל"ו, 1876, ביאליסטוק – ג' באדר א' תשי"ז, 4 בפברואר 1957, ירושלים) היה עיתונאי, עסקן ציבור ומראשוני המורים העבריים בארץ ישראל, איש ירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש וזלמן בן-טובים · ראה עוד »

זלמן גרדובסקי

זלמן גרדובסקי ואשתו סוניה ביום חתונתם (1935 בקירוב) זלמן גרָדוֹבסקי (Zalman Gradowski; 1910 בקירוב – 7 באוקטובר 1944) היה אסיר יהודי במחנה בירקנאו ואחד מחברי הזונדרקומנדו, שכתב יומנים על קורותיו ביחידה, אותם הוא הסתיר במימיות ברחבי המחנה, ומהם רק חלק נמצאו.

חָדָשׁ!!: יידיש וזלמן גרדובסקי · ראה עוד »

זלמן דוד ליבונטין

זלמן דוד לֵיבוֹנְטִין (לעיתים נכתב לבונטין; בכתיב יידי: לעוואָנטין; בראשי תיבות: זד"ל; 20 במאי 1856 ט"ו באייר ה'תרט"ז, אוֹרשָה, פלך מוגילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 19 ביוני 1940, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה מחלוצי העלייה הראשונה, ממייסדי ראשון לציון, וממקימי אוצר התיישבות היהודים.

חָדָשׁ!!: יידיש וזלמן דוד ליבונטין · ראה עוד »

זלמן ונדרוף

זלמן ונדרובסקי (ברוסית: Залман Вендровский; 1877 – 22 בספטמבר 1971) שנודע בשם העט זלמן ונדרוף (Залман Вендров; ביידיש: זלמן ווענדראָף) היה סופר יידיש ועיתונאי.

חָדָשׁ!!: יידיש וזלמן ונדרוף · ראה עוד »

זלמן יפרויקין

זלמן יֶפרויקין (נכתב לעיתים אפרויקין; בכתיב יידי: יעפרויקין; באנגלית: Zalman (Salman) Yefroikin; 18 באפריל 1893 - 1 באוקטובר 1966), שנודע גם בשם העט S. Efron, היה סופר יידיש, מחנך ועורך יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש וזלמן יפרויקין · ראה עוד »

זלמן יצחק אנכי

זלמן יצחק אהרנסון, הידוע בכינוייו הספרותי זלמן יצחק אנֹכי (י"ז בתמוז תרל"ח, 18 ביולי 1878 – ל' בתשרי ה'תש"ח, 14 באוקטובר 1947), היה סופר, מחזאי וקריין עברי ויידי ביישוב.

חָדָשׁ!!: יידיש וזלמן יצחק אנכי · ראה עוד »

זלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק

ממוזער זלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק (ה'תרל"ה, 1874 - ל' בסיון ה'תש"ב, 15 ביוני 1942) היה רוקח ועסקן ציבור ביישוב הישן בירושלים, שימש מנהל הוועד הכללי של כנסת ישראל ונשיא אגודת אחווה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

זלמה מרבאום-אייזינגר

זלמה מרבאום-אייזינגר (בגרמנית: Selma Meerbaum-Eisinger; 5 בפברואר 1924 – 16 בדצמבר 1942) הייתה משוררת יהודיה גרמניה-רומנית.

חָדָשׁ!!: יידיש וזלמה מרבאום-אייזינגר · ראה עוד »

זלציה לנדמן

זַלציה לנדמן (Salcia Landmann; 18 בנובמבר 1911 – 16 במאי 2002) הייתה עיתונאית וסופרת יהודייה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזלציה לנדמן · ראה עוד »

זלוטשוב

רחוב סובייסקי בשנת 1916זלוטשוב (כתיב נפוץ: זלוצ'וב; באוקראינית: Золочів; בפולנית: Złoczów; ביידיש: זלאָטשאָוו) היא עיר הממוקמת במחוז לבוב במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזלוטשוב · ראה עוד »

זליק מאזור

זֶלִיק (זליג) מַאזוּר (בכתיב יידיש: זעליג מאַזור; Zelik Mazur; 1913, קרטוז-ברזה, רוסיה הלבנה – ספטמבר 1970, סאו פאולו, ברזיל) היה סופר יידיש, עורך, סופר ילדים ומוציא לאור של עיתון ילדים, יהודי ממוצא פולני-רוסי שפעל בארגנטינה ובברזיל.

חָדָשׁ!!: יידיש וזליק מאזור · ראה עוד »

זליק אקסלרוד

זֶליק אקסלרוד (ביידיש: זעליק אַקסעלראָד; 1904) – 1941) היה משורר יידי. אחיו של הצייר המפורסם מאיר אקסלרוד.

חָדָשׁ!!: יידיש וזליק אקסלרוד · ראה עוד »

זליקוביץ'

זליקוביץ' או זליקוביץ (גרמנית: Zelikovitch או Zelikovich, יידיש: זעליקאָוויטש, אנגלית: Zelikowitz, פולנית: Zelikowicz), הוא שם משפחה גרמני-אירופאי וכן שם יהודי-אשכנזי נפוץ.

חָדָשׁ!!: יידיש וזליקוביץ' · ראה עוד »

זליג קלמנוביץ'

זליק קלמנוביץ' (ביידיש: זעליק קאַלמאַנאָװיטש; בליטאית: Zēligs Hiršs Kalmanovičs; 1881 או 1885, גולדינגן, פלך קורלנד, האימפריה הרוסית - 1944, ליד נרבה) היה פילולוג, חוקר שפת היידיש ומתרגם.

חָדָשׁ!!: יידיש וזליג קלמנוביץ' · ראה עוד »

זליג שכנוביץ

יהושע זליג שכנוביץ (בגרמנית: Selig Schachnowitz; ה'תרל"ד, 27 במאי 1874 – כ"ח באייר תשי"ב, 23 בינואר 1952) היה סופר יהודי אורתודוקסי בגרמניה, עורך העיתון "דער איזראעליט".

חָדָשׁ!!: יידיש וזליג שכנוביץ · ראה עוד »

זליג ברדיצ'בר

זליג ברדיצ'יבר (יידיש: זעליק לייב בערדיטשעװער; 6 במאי 1903 - 30 בדצמבר 1937) היה משורר יידי בסרבי.

חָדָשׁ!!: יידיש וזליג ברדיצ'בר · ראה עוד »

זבניגורודקה

זְבֵנִיגוֹרוֹדְקָה (באוקראינית: Звенигородка, נהגה זבניהורודקה; בפולנית: Zwinogródka) היא עיר במחוז צ'רקסי שבמרכז אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזבניגורודקה · ראה עוד »

זברז'

זברז' (באוקראינית: Збараж, בפולנית: Zbaraż, ביידיש: זבאריזש) היא עיר במחוז טרנופיל במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזברז' · ראה עוד »

זבלוטוב

זבלוטוב (באוקראינית: Заболотів, זבולוטיב; בפולנית: Zabłotów; ביידיש: זאַבלאָטאָוו) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזבלוטוב · ראה עוד »

זבורוב

זבורוב (באוקראינית: Зборів, זבוריב; בפולנית: Zborów; ביידיש: זבארעוו) היא עיירה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזבורוב · ראה עוד »

זבולן (פולין)

זבולן (בפולנית: Zwoleń; ביידיש: זוואלין) היא עיירה בפרובינציית מזוביה שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזבולן (פולין) · ראה עוד »

זבולון קוורטין

זבולון קוורטין (בגרמנית: Zevulun Kwartin; 25 במרץ 1874–3 באוקטובר 1952) היה חזן יהודי נודע.

חָדָשׁ!!: יידיש וזבולון קוורטין · ראה עוד »

זבולון בריט

הרב זבולון ליב בריט (בכתיב יידי: באריט; נפטר ב' בסיוון ה'תרס"ג, 28 במאי 1903) היה רב ופובליציסט ליטאי, רבן של עיירות וערים ליטאיות רבות, האחרונה שבהן פלונגיאן.

חָדָשׁ!!: יידיש וזבולון בריט · ראה עוד »

זגייז'

זגייז' (בפולנית:, ביידיש: זגערזש) היא עיר בפרובינציית לודז' בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזגייז' · ראה עוד »

זדולבונוב

זדולבונוב (באוקראינית: Здолбунів, ברוסית: Здолбунов, בפולנית: Zdołbunów, ביידיש: זדאָלבּאָנאָוו) היא עיר במחוז רובנו בחבל ווהלין במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזדולבונוב · ראה עוד »

זה סינית בשבילי

אותיות סיניות כתובות בשלושה סגנונות זה סינית בשבילי הוא ביטוי בעברית שמציין כי הדובר לא מבין את אשר נאמר לו, או לא מבין את הכתוב לפניו.

חָדָשׁ!!: יידיש וזה סינית בשבילי · ראה עוד »

זומר

זוֹמר (Sommer) הוא שם משפחה בגרמנית/יידיש, ומשמעותו "קיץ".

חָדָשׁ!!: יידיש וזומר · ראה עוד »

זוננפלד

זוֹנֶנְפֶלְד (גרמנית: Sonnenfeld, יידיש: זונענפעלד או זאנענפעלד) הוא שם משפחה יהודי אשכנזי שפירושו שדה שמש, שדה שמשי, שדה אור, שדה חמים או בן השדה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזוננפלד · ראה עוד »

זוסמן סגלוביץ'

זוסמן סגלוביץ' זוסמן סגלוביץ' (ביידיש: זוסמאן סעגאלאוויטש; 26 בפברואר 1884 – 19 בפברואר 1949) היה סופר ומשורר יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש וזוסמן סגלוביץ' · ראה עוד »

זושא בק

זושא בֶּק (בכתיב ארכאי: זושא בעֶק, נהגה: זִישֶא; נכתב בפולנית: Zysze Beck; י"ז באב ה'תרנ"ד, 19 באוגוסט 1894 – ~ה'תש"ב, 1942) היה סופר ועורך יהודי גליציאני שחי ופעל בלבוב.

חָדָשׁ!!: יידיש וזושא בק · ראה עוד »

זולטאן לייטנר

זולטאן לייטנר, (שמו הספרותי: זולטאן לייטנר-לוקאץ'; בהונגרית: Leitner Zoltán; אוראדיה, 1896 – מחנה ריכוז אושוויץ 1945) היה סופר, מתרגם ועורך הונגרי-יהודי מאזור טרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזולטאן לייטנר · ראה עוד »

זולוטי פוטיק

זולוטי פוטיק (באוקראינית: Золотий Потік; בפולנית: Potok Złoty, פוטוק זלוטי; ביידיש: פּאָטיק) היא עיירה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזולוטי פוטיק · ראה עוד »

זוויאהל

זוויאהל (אוקראינית: Звягель; יידיש: זוועהיל) היא עיר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזוויאהל · ראה עוד »

זוויחוסט

זוויחוסט (בפולנית: Zawichost; ביידיש: זאוויכאסט) היא עיירה במחוז סנדומייז' שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין, במפגש הנהרות ויסלה וסן, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזוויחוסט · ראה עוד »

זכריה פרנקל

הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: יידיש וזכריה פרנקל · ראה עוד »

זין (סלנג)

זין היא מילת סלנג לתיאור הפין – איבר המין הזכרי.

חָדָשׁ!!: יידיש וזין (סלנג) · ראה עוד »

זימון

זימון בהלכה היהודית היא ברכה מיוחדת שמברכים (לפחות) שלושה סועדים יהודים שאכלו יחדיו לפני ברכת המזון.

חָדָשׁ!!: יידיש וזימון · ראה עוד »

זיאמה טלסין

זיאמה (זלמן) טלסין (יידיש: זיאַמע טעלעסין; 1907 או 15 ביולי 1908 קלינקוביץ' פלך מינסק - 1996 ירושלים) היה משורר יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש וזיאמה טלסין · ראה עוד »

זינא רבינוביץ'

זינא (זינה) רבינוביץ' (1895 בנדרי, בסרביה - 1965 תל אביב) הייתה סופרת יידיש, תיירת תרבות, עיתונאית, כתבה גם בעברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וזינא רבינוביץ' · ראה עוד »

זינקיב

זינקיב (באוקראינית: Зіньків; בפולנית: Zinków; ביידיש: זינקעוו) היא עיירה במחוז חמלניצקי שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וזינקיב · ראה עוד »

זינגר

זינגר (בכתיב יידי: זינגער; בכתיב לטיני: Singer) הוא שם משפחה גרמני-יידישאי שפירושו 'זמר' או 'פייטן'.

חָדָשׁ!!: יידיש וזינגר · ראה עוד »

זינגלה

זינגלה (באנגלית: Zingale או Zingalé) הייתה להקת רוק מתקדם ישראלית אשר הוקמה בבית ברל ב-1972 בידי ג'וני שטרן ודוד בכר.

חָדָשׁ!!: יידיש וזינגלה · ראה עוד »

זינובי שולמן

זינובי בורוקוביץ' שולמן (28 באוקטובר 1904, אודסה - 30 במרץ 1977, מוסקבה) היה זמר יידישאי סובייטי.

חָדָשׁ!!: יידיש וזינובי שולמן · ראה עוד »

זיץ

זיץ (תרגום מיידיש: שב) הוא מושג המבטא בעולם החסידות מסיבת אנשים יחד.

חָדָשׁ!!: יידיש וזיץ · ראה עוד »

זירו מוסטל

סמיואל ג'ואל (זירו) מוסטל (באנגלית: Samuel Joel “Zero” Mostel; 28 בפברואר 1915 – 8 בספטמבר 1977) היה שחקן קולנוע ובמה יהודי-אמריקאי, הידוע במיוחד בזכות תפקידיו כטוביה במחזה "כנר על הגג", סאודולוס במחזמר "דבר מצחיק קרה לי בדרך לפורום" ובעיבוד הקולנועי של המחזמר.

חָדָשׁ!!: יידיש וזירו מוסטל · ראה עוד »

זישה לנדוי

זישה לנדוי (לנדאו) (בכתיב יידי: זישא (זישע) לאַנדוי; בכתיב לועזי: Zisha (Zishe) Landau (Landoy); 1889, פלוצק, פולין - 16 בינואר 1937, ניו יורק) היה סופר, מחזאי, מתרגם ומשורר יידיש אמריקאי יליד פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וזישה לנדוי · ראה עוד »

זילברמן

זילברמן או סילברמן (גרמנית: Silbermann, אנגלית: Silverman, יידיש: זילבערמאַן או סילבערמאַן, פולנית: Zylberman או Zilberman) הוא שם משפחה שמקורו בשפה הגרמנית ומשמעותו "איש הכסף".

חָדָשׁ!!: יידיש וזילברמן · ראה עוד »

זילברשלג

זילברשלג (Silberschlag) הוא שם משפחה יהודי שמקורו מארצות אירופה תרגומו מיידיש לעברית צורף כסף בהכאת קורנס.

חָדָשׁ!!: יידיש וזילברשלג · ראה עוד »

זיגמונט טורקוב

זיגמונט טוּרקוֹב (בכתיב יידי: טורקאָוו; בפולנית: Zygmunt Turkow; 1896, ורשה – 20 בינואר 1970, ישראל) היה שחקן, מחזאי, מעצב במה, במאי, מייסד ומנהל תיאטרון וקולנוע יהודי, בעיקר ביידיש, אך גם בפולנית, ברוסית, בפורטוגזית ובעברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וזיגמונט טורקוב · ראה עוד »

זיגמונד מוגולסקו

זיגמונד (זֶליג) מוֹגוּלֶסקוֹ (ביידיש: זעליג מאָגולעסקאָ; באנגלית: Sigmund Mogulesko; 16 בדצמבר 1858 – 4 בפברואר 1914) היה זמר, שחקן ומלחין בתיאטרון יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וזיגמונד מוגולסקו · ראה עוד »

זיגמונד פרויד

זִיגְמוֹנְד פְרוֹיְד (בגרמנית: Sigmund Freud, נולד בשם זיגיסמונד שלמה פרויד (Sigismund Schlomo Freud); 6 במאי 1856, מוראביה – 23 בספטמבר 1939, לונדון) היה פסיכולוג ונוירולוג יהודי-אוסטרי, אבי הפסיכואנליזה, אחד ההוגים החשובים בתחום תורת האישיות ומהמדענים ואנשי הרוח הבולטים והמשפיעים ביותר במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: יידיש וזיגמונד פרויד · ראה עוד »

זיידל רובנר

זיידל רוֹבְנֶר (בכתיב יידיש: ראָוונער; באנגלית: Zeidel Rovner; 1857 – 1946) היה חזן נודע באירופה ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וזיידל רובנר · ראה עוד »

חמץ

עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.

חָדָשׁ!!: יידיש וחמץ · ראה עוד »

חמין

צלחת חמין עם תוספת ירק חי המושג חַמִּין (ריבוי של "חם" בלשון חז"ל; ביידיש מזרחית: "טשאָלנט", קרי "צ'וֹלנט" או "צ'וּלנט"; בערבית מרוקאית: סחינא או טפינה, או "תְבִּית" בערבית עיראקית) מתאר מגוון מאכלים מהמטבח היהודי שייחודם הוא בכך שבישולם אורך זמן רב ומתבצע על מקור חום נמוך יחסית.

חָדָשׁ!!: יידיש וחמין · ראה עוד »

חמיצה

חֲמִיצָה, המוכרת גם כבּוֹרְשְׁט (ביידיש בּאָרשט, בפולנית Barszcz נהגה: בָּארשץ', ברוסית בורש - борщ, בהונגרית: Borscs), היא מרק חמוץ בצבע אדום שמקורו בסלק, המאפיין מטבחים מסורתיים של מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחמיצה · ראה עוד »

חמילניק

חמילניק (אוקראינית: Хмільник) היא עיר במחוז ויניצה שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחמילניק · ראה עוד »

חמיילניק

חמיילניק (בפולנית: Chmielnik; ביידיש: כמיעלניק) היא עיירה במחוז קיילצה שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחמיילניק · ראה עוד »

חנן אלשטיין

חנן אלשטיין (יליד 1971) הוא עורך ספרות, מתרגם מגרמנית לעברית, מבקר תיאטרון והיה מרצה בבצלאל.

חָדָשׁ!!: יידיש וחנן אלשטיין · ראה עוד »

חנן אילתי

חנן אילתי (קלנבורט) (21 בינואר 1910–15 בנובמבר 1992) הוא סופר עברי ויידישאי.

חָדָשׁ!!: יידיש וחנן אילתי · ראה עוד »

חנא שמרוק

קברו של חנא שמרוק בבית הקברות היהודי בוורשה חָנָא שְׁמֶרוּק (בכתיב יידי: שמערוק; בכתב לטיני: Chone Shmeruk, בפולנית: Szmeruk; 5 בינואר 1921, ורשה – 5 ביולי 1997, שם) היה היסטוריון, בלשן ישראלי יליד פולין, עסק בתחום לשון היידיש וספרותה, מגדולי חוקרי ספרות היידיש של יהודי האימפריה הרוסית וברית המועצות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וראש החוג ליידיש במשך שנים רבות, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים (1996).

חָדָשׁ!!: יידיש וחנא שמרוק · ראה עוד »

חנניה רייכמן

חנניה רייכמן (16 במאי 1905 – 7 בנובמבר 1982) היה סופר, משורר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש וחנניה רייכמן · ראה עוד »

חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים

הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים (ו' בסיוון ה'תקצ"ו - כ"ט בשבט ה'תרס"ד מאי 1836- פברואר 1904).

חָדָשׁ!!: יידיש וחנניה יום טוב ליפא טייטלבוים · ראה עוד »

חנצ'שט

חנצ'שט - מרכז העיר חנצ'שט (ברומנית: Hîncești, בכתב קירילי: Хынчешть, ברוסית: Ганчéшты/Хынчешты, ביידיש: "חונטשעשט", "גאנטשעשט" או "האנטשעשט") היא עיר ומוניקיפיום באזור לפושנה שבחבל בסרביה, כיום בחלק המרכזי-מערבי של רפובליקת מולדובה.היא שוכנת על גדות, 36 ק"מ דרומית-מערבית מעיר הבירה של הרפובליקה - קישינב.החל משנת 2003 היא בירת המחוז חנצ'שט.

חָדָשׁ!!: יידיש וחנצ'שט · ראה עוד »

חנה מלוטק

חנה מְלוֹטֶק (בשם נעוריה: גורדון; ביידיש: מלאָטעק; באנגלית: Eleanor (Chana) Mlotek; 9 באפריל 1922 – 4 בנובמבר 2013, שם) הייתה מוזיקולוגית, מלחינה וחוקרת שהתפרסמה בעיקר בחקר השיר העממי ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וחנה מלוטק · ראה עוד »

חנה רוט

חנה רוט (שנייה מימין בשמלה כהה) במהלך צילום הסרט אלכס חולה אהבה ב-1985. חנה רוט (8 בינואר 1939, י"ז בטבת ה'תרצ"ט – 5 בדצמבר 2019, ז' בכסלו ה'תש"ף) הייתה זמרת, שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, סופרת ומשוררת ישראלית, בעלת קריירה בינלאומית שמרביתה באיטליה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחנה רוט · ראה עוד »

חנה שפיצר

חנה מרים שפיצר (ז' בשבט ה'תרמ"ו, 13 בינואר 1886 – י"ז בשבט ה'תשט"ו, 9 בפברואר 1955) הייתה מייסדת ומנהלת תלמוד תורה לבנות א' בירושלים, בית חנה ובית ספר רוחמה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחנה שפיצר · ראה עוד »

חנה לסלאו

חנה לֶסְלַאו (נולדה ב-14 ביוני 1953) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, קומיקאית, סטנדאפיסטית, מנחת טלוויזיה, מדבבת וזמרת ישראלית, מהכוכבות הגדולות של הבידור הישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וחנה לסלאו · ראה עוד »

חנה ידור-אבני

חנה יָדוֹר-אבני (שמה בלידה: וֶרקצווייג, Werkzweig; 1 ביולי 1946, לודז' – 3 בספטמבר 2005, תל אביב) הייתה עיתונאית, עורכת ומתרגמת ישראלית, ילידת פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וחנה ידור-אבני · ראה עוד »

חנוך אייגש

הרב חנוך הניך אייגש (או אייגס; בכתיב יידי: חנוך העניך אייגעש; תרכ"ד, 1864 - ט"ו באלול תש"א, 7 בספטמבר 1941) היה דיין ורב בווילנה במשך יותר מארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחנוך אייגש · ראה עוד »

חנוך קון

חנוך (הֶנֶך) (הנריק) קוֹן (ביידיש: הענעך קאָן; בפולנית: Henryk Kon; 1890, לודז' - 1972, ניו יורק) היה מלחין יהודי פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש וחנוך קון · ראה עוד »

חנוך גד יוסטמן

רבי חנוך גד יוסטמן מפילץ (תרמ"ד, 1884–י"ד בתשרי תש"ג, 1942) היה רב, אדמו"ר וראש ישיבה בפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וחנוך גד יוסטמן · ראה עוד »

חנוך הניך הכהן לוין

רבי חנוך הֶניך (ביידיש: העניך) הכהן (מאלכסנדר) לוין (שאטין) (ה'תקנ"ח 1798 – י"ח באדר ב' ה'תר"ל 1870), היה מגדולי התלמידים של רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי מנחם מנדל מקוצק.

חָדָשׁ!!: יידיש וחנוך הניך הכהן לוין · ראה עוד »

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

חָדָשׁ!!: יידיש וחנוכה · ראה עוד »

חס ושלום

חס ושלום הוא ביטוי מתקופת האמוראים המביע הסתייגות ודחיה או פחד מתיאור או ממצב שהוזכרו.

חָדָשׁ!!: יידיש וחס ושלום · ראה עוד »

חסידות מונסטריץ'

חסידות מונסטריץ (ביידיש: מאניסטערישטשע) היא חסידות שפעלה בפודוליה (כיום בשטח אוקראינה), ענף מחסידות ליניץ.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות מונסטריץ' · ראה עוד »

חסידות סאטמר

חסידות סאטמָר (באיות המקובל בחסידות: סאטמאר) היא חצר חסידית שהוקמה על ידי הרב יואל טייטלבוים ב-1905 (תרס"ה), בעיר סאטו מארה שבטרנסילבניה (כיום ברומניה).

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות סאטמר · ראה עוד »

חסידות סקולען

חסידות סקולען היא חצר חסידית אשר הוקמה בארצות הברית על ידי האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל, רב חסידי (מחצר רוז'ין) מהעיר סקולען שבמולדובה, על גבול רומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות סקולען · ראה עוד »

חסידות סקווירה

בית המדרש של חסידות סקווירה בשכונת מקור ברוך בירושלים. חסידות סקווירה (בכתיב יידי המקובל בחצר: סקווירא; נהגה: סְקְוֱר) היא חצר חסידית שמקורה בעיר האוקראינית סקווירה (Сквира) והיא משתייכת לשושלת טשרנוביל שהעמידה עשרות אדמו"רים.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות סקווירה · ראה עוד »

חסידות סלונים

קבר רבי אברהם וינברג (הראשון) (באמצע), רבי ישכר לייב וינברג (מימין) ורבי אברהם וינברג (השני) (משמאל) האהל שעל קבר האדמו"ר רבי שמואל, בבית הקברות היהודי בוורשה חסידות סלונים (בכתיב יידי: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס, באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות סלונים · ראה עוד »

חסידות סטרטין

חסידות סטרטין (ביידיש: סטרעטין) היא חצר חסידית, שמקורה בעיר סטרטין (Stratyn ובאוקראינית Стратин) סמוך לרוהטין, ובאזור לבוב שבגליציה כיום אוקראינה, ומייסדה היה רבי יהודה צבי ברנדויין.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות סטרטין · ראה עוד »

חסידות סיגט

חסידות סיגט (בכתיב היידי נכתב "סיגעט" או "סיגוט") היא חצר חסידית שנוסדה במחצית השנייה של המאה ה-19 בגליציה ובהונגריה, והייתה בעלת השפעה רבה במזרח הונגריה עד שנות השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות סיגט · ראה עוד »

חסידות פאלטישאן

חסידות פאלטישאן (נכתב גם פאלטישען, או פאלטיטשאן) היא חצר חסידית ששורשיה בצ'רנוביל-סקווירה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות פאלטישאן · ראה עוד »

חסידות פשדבורז'

חסידות פשדבורז' (ביידיש: פשעדבורז') הייתה חסידות פולנית.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות פשדבורז' · ראה עוד »

חסידות צ'רנוביל

חסידות צ'רנוביל (ביידיש: טשערנאָביל) היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר צ'רנוביל שבצפון אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות צ'רנוביל · ראה עוד »

חסידות קומרנה

240x240 פיקסלים חסידות קוֹמרנה (ביידיש: קאמאַרנא) היא חסידות שנוסדה בראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות קומרנה · ראה עוד »

חסידות קוסון

חסידות קוסון (ביידיש: קאסאן, קאסאני) היא חסידות הונגרית שנוסדה בסוף המאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות קוסון · ראה עוד »

חסידות קוסוב

חסידות קוסוב (בכתיב יידי: קאסוב) היא חסידות שפעלה במזרח גליציה ובוקובינה (כיום אוקראינה).

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות קוסוב · ראה עוד »

חסידות קוצק

קבריהם של רבי מנחם מנדל מקוצק (שהסתלק בכ"ב שבט, ה'תרי"ט) וכמה מצאצאיו בבית הקברות היהודי בקוצק חסידות קוֹצְק היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מנחם מנדל מורגנשטרן בשנת ה'תקפ"ח (1827) בטאמשוב ועברה לעיירה קוצק בסוף שנת ה'תקפ"ט (1829) ופעלה בפולין עד לשואה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות קוצק · ראה עוד »

חסידות קוז'ניץ

חסידות קוז'ניץ היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קוז'ניץ (Kozienice) בפולין בתחילת המאה ה-19 על ידי ה"מגיד מקוז'ניץ", רבי ישראל הופשטיין, תלמידם של המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות קוז'ניץ · ראה עוד »

חסידות ראדומסק

חותמתו של האדמו"ר מראדומסק שער הספר תפארת שלמה לאדמו"ר הראשון שער הספר חסד לאברהם לאדמו"ר השני שער הספר כנסת יחזקאל לאדמו"ר השלישי שער הספר שבחי כהן לאדמו"ר הרביעי בית המדרש של החסידות בבני ברק ראש ישיבת גייטסהד הרב אברהם גורביץ מוסר שיעור בבית המדרש בבורו פארק חסידות ראדומסק היא חסידות שנוסדה בעיירה ראדומסק שבפולין באמצע המאה התשע עשרה וראשיה היו האדמו"רים למשפחת רבינוביץ.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות ראדומסק · ראה עוד »

חסידות רצפרט

חסידות רצפרט (ביידיש:ראצפערט) היא חסידות מבית צאנז.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות רצפרט · ראה עוד »

חסידות רדושיץ

חסידות רדושיץ (ביידיש: ראַדאָשיץ) היא חסידות פולנית.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות רדושיץ · ראה עוד »

חסידות רדוביץ

חסידות רדוביץ היא חצר חסידית שפעלה בעיירה רדאוץ (ביידיש: ראדעוויץ) ובצפת בין השנים תרט"ו–תרע"ג, ואחר כך בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות רדוביץ · ראה עוד »

חסידות רוזבדוב

חסידות רוזבדוב (יידיש: ראזוואדאוו) הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות דז'יקוב שמגזע רופשיץ.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות רוזבדוב · ראה עוד »

חסידות שאץ

חסידות שאָץ (נהגה: "שוֹץ") היא שושלת חסידית, ענף של חסידות פרמישלאן, שנוסדה בסוצ'אבה ("שאָץ" ביידיש) שבבוקובינה, על ידי רבי יואל מוסקוביץ', נכדו של רבי יוסף מיאמפולה וחתנו של רבי מאיר מפרמישלאן.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות שאץ · ראה עוד »

חסידות תולדות אהרן

הרב אהרן ראטה האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן בית הכנסת של החסידות טרם השיפוצים ישיבת תולדות אהרן הישנה חסיד תולדות אהרן בלבוש יום חול חסידות תולדות אהרן היא חצר חסידית ירושלמית, המשתייכת לעדה החרדית.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות תולדות אהרן · ראה עוד »

חסידות לנטשנה

חסידות לנטשנה (ביידיש: לענטשנע) היא חסידות פולנית, שתחילתה בשנות העשרים של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות לנטשנה · ראה עוד »

חסידות לעלוב

חסידות לֶעלוֹב היא חצר חסידית פולנית-ארצישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות לעלוב · ראה עוד »

חסידות טמשוואר

חסידות טמשוואר היא חסידות רומנית, ענף מחסידות נדבורנה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות טמשוואר · ראה עוד »

חסידות טאלנה

תמונת רבי דוד טברסקי, מייסד החסידות האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי חסידות טאלנה (ביידיש: טָאלנא), היא חצר חסידית, ענף מחסידות צ'רנוביל, שמקורה מהעיר טאלנה (Talne, Тальне́, כיום באוקראינה).

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות טאלנה · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חסידות במרחב הרומני

בית האדמו"ר שלום הלפרין, וסלוי, רומניה חסידי בסדיגורה חסידי בסדיגורה - מבט מבפנים במרחב הרומני, הכולל מחוזות שהיו חלק מרומניה בתקופות מסוימות בהיסטוריה, פעלו כל זרמי היהדות של התקופה, החסידות, האשכנזים הישנים, רפורמיזם שכונה גם מודרניזם, הנאו-אורתודוקסיה, הספרדיות והיהדות הלאומית.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות במרחב הרומני · ראה עוד »

חסידות ברסלב

בית המדרש של חסידות ברסלב במאה שערים קבר הרשב"י חסידות ברסלב היא זרם בחסידות, שנוסד על ידי רבי נחמן מברסלב (1772–1810), נינו של הבעל שם טוב וסביב כתביו.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות ברסלב · ראה עוד »

חסידות בוצ'צ'אה-בוטושאן

חסידות בוטשעטש -בוטושאן היא חסידות רומנית שנוסדה בתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות בוצ'צ'אה-בוטושאן · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות גור · ראה עוד »

חסידות גורליץ

חסידות גורליץ (ביידיש: הויף גארליץ) היא חסידות גליציאנית, ענף של חסידות צאנז.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות גורליץ · ראה עוד »

חסידות דרוהוביץ'

בית המדרש של החסידות ברחוב מלאכי בירושלים חסידות דרוהוביץ' (ביידיש: דרוהוביטש) היא חצר חסידית, ענף של חסידות קוז'ניץ וחסידות סדיגורה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות דרוהוביץ' · ראה עוד »

חסידות דושינסקי

בנין חסידות דושינסקי בבני ברק רבי יוסף צבי דושינסקיא רבי ישראל משה דושינסקיא חסידות דושינסקי (כתיב ארכאי: דושינסקיא) היא קהילה בעלת מוטיבים של חצר חסידית שמרכזה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות דושינסקי · ראה עוד »

חסידות ויז'ניץ

בית המדרש בעיירה ויז'ניציה תמונה צבעונית של בית המדרש חסידות ויז'ניץ (בכתיב יידי: וויזשניץ) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניציה בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות ויז'ניץ · ראה עוד »

חסיה היתומה

כריכת המחזה משנת 1911 "חסיה היתומה" (ביידיש: די יתומה) הוא מחזה מאת הסופר והמחזאי היהודי יעקב גורדין ממייסדי תרבות היידיש ותיאטרון היידיש בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וחסיה היתומה · ראה עוד »

חצקל איש כסית

יחזקאל ויינשטיין, היה ידוע כמייסד ובעלים של בית הקפה התל אביבי "כסית", ואימץ שם זה לשם משפחתו, ונקרא החל משנות החמישים חַצְקֵל איש כסית (17 בינואר 1905 – 29 בדצמבר 1979).

חָדָשׁ!!: יידיש וחצקל איש כסית · ראה עוד »

חצר חסידית

תנועת החסידות שפרחה החל מתקופת הבעל שם טוב מתאפיינת החל מהדור השני בפיצולים רבים ובאדמו"רים עצמאיים שאינם כפופים זה לזה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחצר חסידית · ראה עוד »

חרסון

חֶרסוֹן (באוקראינית: Херсо́н) היא עיר בדרום אוקראינה, מרכז מחוז חרסון.

חָדָשׁ!!: יידיש וחרסון · ראה עוד »

חרקוב

חַרְקוֹב (באוקראינית: Харків – חַרְקִיב; ברוסית: Харьков – חרקוב; ביידיש: חארקאוו) היא העיר השנייה בגודלה באוקראינה, אחרי קייב, הבירה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחרקוב · ראה עוד »

חרלאו

חרלאו (ברומנית: Hârlău, ביידיש: הרלוי) היא עיירה בצפון המחוז יאשי שבחבל מולדובה, רומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחרלאו · ראה עוד »

חתונה בעיירה (סרט)

"חתונה בעיירה" (1952) הוא סרט מחול אמנותי ישראלי קצר בכיכובה של דבורה ברטונוב.

חָדָשׁ!!: יידיש וחתונה בעיירה (סרט) · ראה עוד »

חתול תעלול

עטיפת המהדורה האנגלית עטיפת הספר "חתול תעלול חוזר" בעברית חתול תעלול (באנגלית: The Cat in the Hat, בתרגום חופשי: "החתול שבכובע") הוא ספר ילדים מאת דוקטור סוס.

חָדָשׁ!!: יידיש וחתול תעלול · ראה עוד »

חלאקה

מוהרא"ש מברסלב ביצוע החלאקה, 1992 ביצוע החלאקה, 1992 חלאקה (מערבית: حلاقة, תגלחת; או ביידיש: אָפּשערן, נהגה: Opshern, לסַפר. בחב"ד: אָפּשֶׁערנֶעש, תספורת.) הוא טקס תספורת יהודי, הנערך לילדים כשהם מגיעים לגיל שלוש.

חָדָשׁ!!: יידיש וחלאקה · ראה עוד »

חלם

חֶלְם (בפולנית: Chełm,; באוקראינית: Холм או Хелм; בגרמנית: Cholm; ביידיש: כעלם שנהגה כבעברית: חֶלְם) היא עיר במזרח פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וחלם · ראה עוד »

חלל מערכות ישראל שמקום קבורתו לא נודע

גן הנעדרים לזכר חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע בסמוך אל אנדרטת הצוללת אח"י דקר חלקה לזכר חללי מלחמת יום הכיפורים שמקום קבורתם לא נודע, בבית הקברות הצבאי קריית שאול נכון לשנת 2023, 564 מבין חללי מערכות ישראל משנת 1914 ואילך הם כאלה שמקום קבורתם לא נודע (מקל"ן).

חָדָשׁ!!: יידיש וחלל מערכות ישראל שמקום קבורתו לא נודע · ראה עוד »

חלוקה מנהלית של האימפריה הרוסית

גבולות הפלכים והמחוזות של האימפריה הרוסית, 1914 גבולות הפלכים והמחוזות של חלקה האירופאי של האימפריה הרוסית, תחילת 1917 החלוקה המנהלית של האימפריה הרוסית התבססה על הרפורמה הניהולית שבוצע על ידי פיוטר הגדול בתחילת המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: יידיש וחלוקה מנהלית של האימפריה הרוסית · ראה עוד »

חטיבה 8

חטיבה 8 (חטיבת הזקן, בעבר נקראה חטיבה 608 וחטיבה 875) היא חטיבת מילואים המשתייכת לפיקוד הצפון.

חָדָשׁ!!: יידיש וחטיבה 8 · ראה עוד »

חזרת (מטבל)

חזרת או חְרֶיין (מיידיש: כריין, מן השפות הסלאביות כדוגמת רוסית: хрен) הוא מטבל פיקנטי העשוי מגרידה של חזרת הגינה, המטבל נפוץ במטבח היהודי האשכנזי כתוספת למנות בשר או דגים.

חָדָשׁ!!: יידיש וחזרת (מטבל) · ראה עוד »

חזית העם

מוכר עיתונים מציג את הדף הראשון של חזית העם מ-8 בינואר 1934 "חזית העם" היה שבועון של התנועה הרוויזיוניסטית שהופיע במחצית הראשונה של שנות ה-30 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש וחזית העם · ראה עוד »

חבצלת רון

שושנה (רון) רייך (1936 – פברואר 2013) הייתה זמרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש וחבצלת רון · ראה עוד »

חבקין

חבקין (ברוסית: Хавкин; ביידיש: חאווקין) הוא שם משפחה יהודי וסלאבי.

חָדָשׁ!!: יידיש וחבקין · ראה עוד »

חבר פבר

חבֵר פַּבֶר (ביידיש: כאוור-פאוור; באנגלית: Chaver-Paver) הוא שם העט של גרשון אַינְבִּינְדֶר (באנגלית: Gershon Einbinder; 1900, בֶּרשַׁאד, בסרביה – 1964, לוס אנג'לס), סופר יידיש, משורר וסופר ילדים בולט, שהיה ממייסדי ספרות הילדים ביידיש בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וחבר פבר · ראה עוד »

חבר'ה טראסק

אלכסנדר וציפורה זייד (במרכז) אלכסנדר פן (שוכב משמאל), 1931 חבר'ה טראסק 1925 חֶבְרֶ'ה טְרַאסְק הייתה קבוצה שנוסדה בתל אביב ב-1917 והמשיכה לפעול עד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש וחבר'ה טראסק · ראה עוד »

חברת חינוך נערים

סמל המוסד, מתוך המקראה של פרידלנדר, 1779. חברת חינוך נערים (בטייטש: יידישע פרייאשולע, בגרמנית: Jüdische Freyschule; "בית-הספר היהודי העצמאי" וגם "החינמי") הייתה מוסד חינוכי שהוקם בקהילה היהודית בברלין ב-1778 ושנועד להעניק הוראה חופשית לילדי עניים.

חָדָשׁ!!: יידיש וחברת חינוך נערים · ראה עוד »

חבש פאר

חֵבֶשׁ פְּאֵר הוא חיבור הלכתי והגותי של הראי"ה קוק, שעוסק בחשיבות מצוות הנחת תפילין, ובעיקר חובת הנחתן במקומן הנכון והמדויק.

חָדָשׁ!!: יידיש וחבש פאר · ראה עוד »

חביתית

חביתית צרפתית מסורתית (קרפ) חֲבִיתִית או חמיטה, הנקראת גם בלועזית פנקייק (מאנגלית: Pancake), קרפ (מצרפתית: Crêpe), או בְּלִינְצֶ'ס (מיידיש ורוסית: בליני) היא מין עוגה שטוחה הנוצרת מבלילה מטוגנת.

חָדָשׁ!!: יידיש וחביתית · ראה עוד »

חג

הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום שבו ציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים, על פי מנהג או על פי החוק.

חָדָשׁ!!: יידיש וחג · ראה עוד »

חג המולד

חג המולד הוא חג המקובל כמעט בכל זרמי הנצרות המציין את הולדת ישו.

חָדָשׁ!!: יידיש וחג המולד · ראה עוד »

חג הגאולה

חג הגאולה או ראש השנה לחסידות הוא מועד המצוין מדי שנה בחסידות חב"ד, בתאריך י"ט בכסלו ולמחרתו בכ' בכסלו, לזכר שחרור מייסד חסידות זו, רבי שניאור זלמן מלאדי, מהכלא הרוסי ביום זה בשנת ה'תקנ"ט (27 בנובמבר 1798).

חָדָשׁ!!: יידיש וחג הגאולה · ראה עוד »

חגורת הבורשט

חגורת הבּוֹרְשְׁט (באנגלית: Borscht Belt) הוא כינוי לאזור באפסטייט ניו יורק (האזור במדינת ניו יורק שמצפון לעיר ניו יורק) בארצות הברית, הכולל בדרך כלל את אתרי הנופש בהרי קטסקיל, ובמחוזות סליבן ואלסטר, שהיו מאוד אהודים בקרב יהודי ניו יורק.

חָדָשׁ!!: יידיש וחגורת הבורשט · ראה עוד »

חגיגות העשור למדינת ישראל

סמל חגיגות העשור (עיצוב: יעקב צים) חגיגות העשור היו שורת אירועים, חגיגות וטקסים שנערכו בישראל בשנת תשי"ח-1958, שהוכרזה כ"שנת העשור", במלאת עשר שנים למדינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחגיגות העשור למדינת ישראל · ראה עוד »

חד גדיא

גדי עיזים חַד גַּדְיָא הוא פיוט מסורתי בלשון ארמי המושר לאחר השלמה של הגדת הפסח, בערב ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: יידיש וחד גדיא · ראה עוד »

חד-לשוניות

"הישארו רגועים ורפאו את החד-לשוניות שלכם". אמירה הומוריסטית בנוגע לחד-לשוניות בסגנון כרזת Keep Calm and Carry On חד-לשוניות היא מצב בו אדם יכול לדבר רק בשפה אחת.

חָדָשׁ!!: יידיש וחד-לשוניות · ראה עוד »

חדר מתוקן

תלמידי ומורי החדר המתוקן בטרקאי, ליטא 1911/1912. בין התלמידים ישראל קלויזנר, רביעי משמאל חדר מתוקן היה חדר (תלמוד תורה) שנוסד במזרח אירופה על ידי התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: יידיש וחדר מתוקן · ראה עוד »

חדר המצב (תצלום)

בית הלבן "חדר המצב" הוא תצלום מפורסם שצולם על ידי צלם הבית הלבן פיט סוזה בעת מבצע חנית נפטון ב-1 במאי 2011.

חָדָשׁ!!: יידיש וחדר המצב (תצלום) · ראה עוד »

חדוה עמרני

חדוה עמרני משמאל, עם בנות להקת פיקוד מרכזחדוה עמרני (נולדה ב-24 במרץ 1944) היא זמרת ישראלית שהתפרסמה בשנות ה-70 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש וחדוה עמרני · ראה עוד »

חואדין

חואדין (ברומנית: Huedin, בהונגרית: Bánffyhunyad, ביידיש: הוּנְיַאד) היא עיירה במחוז קלוז' בטרנסילבניה שברומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחואדין · ראה עוד »

חוסט

חוסט או הוסט (באוקראינית, ברוסית וברוסינית: Хуст; ברומנית: Hust; בסלובקית: Chust; בהונגרית: Huszt; ביידיש: חוסט, קרי "חֱסט") היא עיר היושבת ליד הנהר חוסטץ במחוז זקרפטיה שבאוקראינה המערבית.

חָדָשׁ!!: יידיש וחוסט · ראה עוד »

חופש לשון

חופש לשון הוא זכותו של כל אדם להשתמש, לדבר, לקרוא ולכתוב בכל שפה שיבחר ללא הגבלות ובכל מקום שיבחר.

חָדָשׁ!!: יידיש וחופש לשון · ראה עוד »

חופשת קיץ (סרט, 2007)

חופשת קיץ הוא סרט דרמה ישראלי משנת 2007 בבימויו של של דוד וולך, עם אסי דיין, שרון הכהן-בר ואילן גריף בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: יידיש וחופשת קיץ (סרט, 2007) · ראה עוד »

חוצפה

חוצפה היא התנהגות שאינה מצייתת לנורמה תוך כדי התרסה, ובפרט יש בה חוסר ציות לסמכות.

חָדָשׁ!!: יידיש וחוצפה · ראה עוד »

חורול

חוֹרוֹל (באוקראינית: Хорол; ביידיש: חאראל) היא עיר במחוז פולטבה באוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחורול · ראה עוד »

חולופניצ'י

חולופניצ'י (בבלארוסית: Халопенічы, חלופניצ'י; ברוסית: Холо́пеничи; ביידיש: חאלאפעניץ) היא עיר במחוז המשנה קרופקי שבמחוז מינסק, בבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש וחולופניצ'י · ראה עוד »

חולויוב

חולויוב (באוקראינית: Вузлове,Узловое, ווזלובה או אוזלובה; בפולנית: Chołojów; ביידיש: כאָליעוו) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחולויוב · ראה עוד »

חוטימסק

חוטימסק (בבלארוסית: Хоцімск, חוצימסק; בפולנית: Chocimsk, חוצ'ימסק; ברוסית: Хотимск) היא עיירה במחוז מוהילב שבבלארוס, בסמוך לגבול רוסיה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחוטימסק · ראה עוד »

חובת התלמידים

חובת התלמידים הוא ספר מוסר ותיקון המידות על דרך החסידות.

חָדָשׁ!!: יידיש וחובת התלמידים · ראה עוד »

חוג הפועלים

חוג הפועלים (ביידיש: אַרבעטער רינג) הוא ארגון יהודי שלא למטרת רווח המקדם צדק חברתי וכלכלי, את הקהילה היהודית וחינוך כולל לימודי יידיש ותרבות אשכנזית.

חָדָשׁ!!: יידיש וחוג הפועלים · ראה עוד »

חודורוב (עיר)

חודורוב (באוקראינית: Ходорів, חודוריב; בפולנית: Chodorów; ביידיש: כאדאראוו או חאדאראוו) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, שבה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחודורוב (עיר) · ראה עוד »

חוה אלברשטיין

חוה אלברשטיין מופיעה בפני חיילים פצועים, 1969. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית חוה אלברשטיין באירוע שלוש שנים לבית התפוצות, 1981. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית חוה אלברשטיין (נולדה כאווה אלברשטָיין ב-8 בדצמבר 1946 בשצ'צ'ין, פולין) היא זמרת-יוצרת, פזמונאית, מלחינה, מוזיקאית, סופרת ושחקנית ישראלית, הפעילה מאז שנות ה-60 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש וחוה אלברשטיין · ראה עוד »

חוה רוזנפרב

חוה רוזנפרב (בכתיב יידי: חוה ראָזענפֿאַרב; בפולנית, באנגלית ובצרפתית: Chava Rosenfarb, 9 בפברואר 1923, לודז' – 30 בינואר 2011, לת'ברידג', קנדה) הייתה ניצולת שואה וסופרת יידיש קנדית.

חָדָשׁ!!: יידיש וחוה רוזנפרב · ראה עוד »

חוה שפירא

חוה שפירא (26 בדצמבר 1876, סלאוויטא, אוקראינה – 28 בפברואר 1943, טרזיינשטט) הייתה סופרת, מבקרת, פובליציסטית, מחלוצות סיפורת הנשים העברית, פעלה בקרב חוגי הסופרים העבריים במזרח אירופה, עד למותה בגטו טרזיינשטט.

חָדָשׁ!!: יידיש וחוה שפירא · ראה עוד »

חוה טורניאנסקי

חוה טורניאנסקי חוה טורניאנסקי (נולדה ב-21 ביולי 1937) היא פרופסור אמריטה בחוג ליידיש באוניברסיטה העברית, חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וכלת פרס ישראל לחקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית (תשע"ג).

חָדָשׁ!!: יידיש וחוה טורניאנסקי · ראה עוד »

חוה ורבה

חוה וֶרבָּה (10 בדצמבר 1909, כ"ז בכסלו תר"ע,– 11 באפריל 1969, כ"ג בניסן תשכ"ט) הייתה מחנכת, גננת, סופרת ילדים ועורכת עברייה ישראלית ילידת פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וחוה ורבה · ראה עוד »

חכמי חלם

חכמי חלם (ביידיש: די כעלמער חכמים) - ביטוי שנוצר בפולקלור היהודי במזרח אירופה, לפיה הפכה בזמנו העיר חלם שבפולין למושא של בדיחות בתור עיר של טיפשים.

חָדָשׁ!!: יידיש וחכמי חלם · ראה עוד »

חיסלוויצ'י

חִיסְלׇוִויצִ'י (ברוסית: Хиславичи; בפולנית: Chisławiczi; ביידיש: חאסלאוויץ או חאסלאוויטש) היא עיירה (יישוב בסגנון עירוני) במחוז סמולנסק שבמערב רוסיה, על גדת נהר סוז', בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיסלוויצ'י · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיפה · ראה עוד »

חיל רייכמן

חיל (הנריק) אנריקה מאיר רייכמן (בפולנית: Chil (Enrique) Meyer Rajchman; 14 ביוני 1914 – 7 במאי 2004) היה ניצול שואה יהודי-פולני; אחד מ-70 השורדים היחידים ממחנה ההשמדה טרבלינקה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיל רייכמן · ראה עוד »

חילונים

חילונים (בעבר: חופשיים) הם מגזר במדינת ישראל, המתייחס לחלק מהציבור היהודי שזיקתו לאמונה והפולחן בדת היא הנמוכה ביותר או אינה קיימת.

חָדָשׁ!!: יידיש וחילונים · ראה עוד »

חילוניות בישראל

פרופ' עוזי אורנן, מהפעילים הבולטים למען חילוניות בישראל מאז שנות ה-50. חילוניות בישראל מתייחסת לכל הביטויים של השקפות חילוניות בתולדות מדינת ישראל, על פי רוב בקרב הציבור היהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש וחילוניות בישראל · ראה עוד »

חילוניות יהודית

אחד העם, מחשובי ההוגים היהודים-החילוניים ומייסדי הציונות חִילוֹניוּת יהודית היא התייחסות חילונית עקרונית למורשת, לזהות, ולהוויה היהודיות והגדרתם במנותק מאמונה דתית כלשהי.

חָדָשׁ!!: יידיש וחילוניות יהודית · ראה עוד »

חיה לזר

חיה לזר (1 בינואר 1924 - 5 בפברואר 2003) הייתה פרטיזנית ביערות וילנה בתקופת מלחמת העולם השנייה, בישראל עבדה כעיתונאית בעיתון מעריב ואחר כך ב"חרות", פעילה לתיעוד השואה, ממייסדות ומייסדי מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים במצודת זאב שבתל אביב.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיה לזר · ראה עוד »

חיה ויצמן-ליכטנשטיין

גימנסיה הרצליה, 1925 חיה וַיצמן-ליכטנשטיין (לעיתים נכתב ליכטנשטין; ג' בתשרי תר"מ, 13 בספטמבר 1879 – כ"ד בחשוון תש"ך, 25 בנובמבר 1959) הייתה אשת חינוך עברייה ופעילה ציונית וחברתית.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיה ויצמן-ליכטנשטיין · ראה עוד »

חיי אדם

חיי אדם הוא ספר הלכה שנכתב בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19 בידי רבי אברהם דנציג.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיי אדם · ראה עוד »

חיים מרדכי אייזיק חדקוב

הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב (ד' בשבט ה'תרס"ב, 12 בינואר 1902 – ג' באייר ה'תשנ"ג, 24 באפריל 1993) היה ראש מזכירות הרבי מלובביץ', יו"ר המרכז לענייני חינוך, הממונה על מערך שלוחי חב"ד מטעם הרבי מלובביץ', ויו"ר אגודת חסידי חב"ד העולמית.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים מרדכי אייזיק חדקוב · ראה עוד »

חיים ארונשטאם

חיים ארונשטאם (1918–2002) היה צייר ושחקן תיאטרון ישראלי-לטבי.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים ארונשטאם · ראה עוד »

חיים אלעזר וקס

הרב חיים אלעזר וקס (בכתיב יידי: וואקס, ה'תקפ"ב, 1822 – א' בתמוז ה'תרמ"ט, 1889) היה רב ופוסק מפורסם בפולין בסוף המאה ה-19, מחבר הספר "נפש חיה", התבלט במיוחד בתמיכתו ביישוב ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים אלעזר וקס · ראה עוד »

חיים אליעזר ביחובסקי

ספר דרך מצותיך שיצא לאור בעריכת הרב חיים אליעזר ביחובסקי הרב חיים אליעזר הכהן ביחובסקי (ביידיש מאוית ביחאווסקי או ביכאווסקי; נפטר בי"ז באב תרפ"ד, 17 באוגוסט 1924) היה ראש ישיבה בקיבוץ בוברויסק, מנהל כולל חב"ד, ומו"ל ספרי חב"ד.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים אליעזר ביחובסקי · ראה עוד »

חיים אברהם דב לוין

רבי חיים אברהם דב הכהן לוין (או אברהם (חיים) דובער לוין, כונה גם "המלאך"; נפטר בו' בסיוון ה'תרצ"ח) היה משפיע חסידי בארצות הברית, מייסד ומנהיג קהילת המלאכים.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים אברהם דב לוין · ראה עוד »

חיים אדלר (חזן)

חיים אדלר (נולד בכ"ג בתשרי ה'ת"ש, 6 באוקטובר 1939) הוא חזן ובעל תפילה הנחשב לאחד מגדולי חזני יהדות אשכנז בעולם.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים אדלר (חזן) · ראה עוד »

חיים אופנהיים

חיים אופנהיים חיים אופנהיים (ביידיש: אפפענהיים; בגרמנית: Joachim Oppenheim או Joachim Heinrich Oppenheim) היה רב במספר עיירות.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים אופנהיים · ראה עוד »

חיים נתן דמביצר

הרב חיים נתן דמביצר הרב חיים נתן דֶמביצֶר (בכתיב יידי: דעמביצער; בקיצור: רח"נ; י"ז בתמוז ה'תק"פ, 29 ביוני 1820 - א' בכסלו ה'תרנ"ג, 20 בנובמבר 1892) היה רב פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים נתן דמביצר · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

חיים סרנא

ממוזער ממוזער הרב יעקב חיים סרנא (ט' באדר א' תרפ"ט, 19 בפברואר 1929, חברון - ה' בתמוז ה'תשע"א, 7 ביולי 2011, ירושלים) היה ראש ישיבת חברון בגבעת מרדכי, וראש ישיבת חברון-גאולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים סרנא · ראה עוד »

חיים סביצקי

חיים סביצקי (1907, ברנוביץ'–מאי 2014, רמת גן) היה צייר ישראלי שיצר עד סוף חייו בגיל 107.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים סביצקי · ראה עוד »

חיים סולומון

חיים סולומון חיים סולומון (באנגלית: Haym Solomon, או Salomon; 7 באפריל 1740 - 6 בינואר 1785) היה יהודי ממוצא ספרדי שמשפחתו התגוררה מזה דורות בארצות אשכנז.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים סולומון · ראה עוד »

חיים פרס

חיים פְּרֵס (פרעסס; י"ב בחשוון תר"ד, 1843 - כ"ט באדר א' תרנ"ד, 1894) היה ממשכילי ירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19, ממחיי השפה העברית ועורך כתב העת "שערי ציון".

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים פרס · ראה עוד »

חיים צבי לרנר

חיים צבי לֶרְנֶר (בכתיב יידיש, שנהג בזמנו: לערנער; בראשי תיבות: חצ"ל; ברוסית (כתיב שלפני הרפורמה): Х. Г. Лернеръ; י"ד בניסן תקע"ה, 24 באפריל 1815 – ה' בסיוון תרמ"ט, 4 ביוני 1889) היה מדקדק יהודי ומורה לעברית שפעל באזור אוקראינה בימי האימפריה הרוסית, מהשמרנים שבמשכילי רוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים צבי לרנר · ראה עוד »

חיים צווייגל-שריג

חיים צוַוייגֶל-שריג (1898 – 28 במרץ 1950, י' בניסן תש"י) היה מחנך עברי בפולין ובישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים צווייגל-שריג · ראה עוד »

חיים רבינוביץ (ראש ישיבה)

רבי חיים שלום טוביה רבינוביץ מטֶלז (נודע בכינויו: ר' חיים טֶלזֶר, ביידיש: מטלז); י"ח בשבט ה'תר"כ, 11 בפברואר 1860, לוקניק - ח' בחשוון תרצ"א, 30 באוקטובר 1930, קובנה) היה רב וראש ישיבה ליטאי, רבה של מייסוד, ראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה וראש ישיבת טלז. ממעצבי דמותה של הישיבה הליטאית.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים רבינוביץ (ראש ישיבה) · ראה עוד »

חיים שמואל שמרלינג

ציור דמותו של שמרלינג על ידי הצייר אהרון אבני לפי תאורים של בני משפחתו ואישים בני דורו.העיתון "הבוקר" 4.4.1962 עמ' 2 חיים שמואל שמרלינג (תקפ"ו, 1826 - כ' באדר א' תרנ"ד, פברואר 1894) היה ממייסדי הקהילה האשכנזית ביפו, ואחר כך ממייסדי ועד הקהילה היהודית המשותף של יפו "שבה חברו אשכנזים וספרדים גם יחד", במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים שמואל שמרלינג · ראה עוד »

חיים שאולזון

הרב אלתר פרץ חיים שאולזון (נולד בה' באייר תשי"ב, 30 באפריל 1952) הוא עיתונאי ובלוגר חרדי ישראלי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים שאולזון · ראה עוד »

חיים שלמה מאייעס

חיים שלמה מאיעס (נכתב גם מאייעס, נולד סביב 1978), המוכר בשם משפחתו מאיעס, הוא זמר-יוצר, ראפר, מעבד ומפיק מוזיקלי חסידי, ישראלי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים שלמה מאייעס · ראה עוד »

חיים ליברמן

חיים ליברמן (מכונה בר"ת: הרח"ל; כ"ו בתמוז ה'תרנ"ב, יולי 1892 - כ"ז בסיוון ה'תשנ"א, יוני 1991) היה חוקר חסידות, ביביליוגרף, מנהל ספריית חב"ד ומזכירו האישי של האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון מחב"ד.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים ליברמן · ראה עוד »

חיים ליברמן (עיתונאי)

חיים ליברמן (ביידיש: ליבערמאן; באנגלית: Chaim (Herman) Lieberman; 1890 (או 1889) – 16 במאי 1963, כ"ב באייר תשכ"ג) היה עיתונאי, מבקר ספרות ומסאי יידי אמריקאי ידוע, בעל טור ב"פאָרווערטס", שנודע במאמריו החריפים והפולמוסניים.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים ליברמן (עיתונאי) · ראה עוד »

חיים זליג סלונימסקי

סלונימסקי בצעירותו. המוזיאון לתולדות יהודי פולין פרס דמידוב של האקדמיה הקיסרית למדעים של רוסיה (כספי פרס 2500 רובל) תמונתו של סלונימסקי כפי שמופיעה באנציקלופדיה היהודית של ברוקהאוס ואפרון חיים זליג (בן יעקב) סְלוֹנִימְסקי (בכתיב היידי שנהג בזמנו: חיים זעליג סלאָנימסקי; בראשי תיבות: חז"ס או רחז"ס; 31 במרץ 1810, ביאליסטוק, פלך גרודנו, רוסיה – 15 במאי 1904, א' בסיוון ה'תרס"ד, ורשה, פולין הקונגרסאית) היה מוציא לאור עברי, אסטרונום, ממציא, עורך מדעי, מייסדו ועורכו הראשון של עיתון "הצפירה" (השבועון ואחר כך היומון העברי הראשון בפולין), צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים זליג סלונימסקי · ראה עוד »

חיים זונדל מכבי

הרב חיים זונדל מַכָּבּׅי (ה'תרט"ז, 1856, קוברין – א' בניסן ה'תרע"ו, 1916, לונדון) היה דרשן ומטיף ציוני מטעם חובבי ציון, נודע בכינוי "המגיד מקמניץ".

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים זונדל מכבי · ראה עוד »

חיים חפר

חיים חפר ורחל הרמתי, 1982 להקת הצ'יזבטרון בספטמבר 1949. חיים חפר יושב בשורה התחתונה בין נעמי פולני לגדעון זינגר ספסל במתחם שרונה שמשמיע שירי שלום של חיים חפר כשמתיישבים עליו חיים חפֶר (פיינֶר) (29 באוקטובר 1925 – 18 בספטמבר 2012) היה משורר, פזמונאי, מחזאי, תסריטאי, קולנוען, מתרגם, סופר, עיתונאי, בעל טור ופובליציסט ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים חפר · ראה עוד »

חיים באר

נשיא המדינה ראובן ריבלין ומוטי שוורץ, מנכ"ל משכנות שאננים חיים באר (רכלבסקי; נולד ב־9 בפברואר 1945) הוא סופר ומשורר ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים באר · ראה עוד »

חיים בסוק

חיים מנחם בסוק (16 ביוני 1923 - 28 בנובמבר 2006) היה משפטן, חבר הנהלת המפד"ל ומלוחמי הפרטיזנים וגטו וילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים בסוק · ראה עוד »

חיים ברלין

הרב חיים ברלין (ה' בשבט ה'תקצ"ב, 7 בינואר 1832 - י"ג בתשרי ה'תרע"ג, 24 בספטמבר 1912) היה הרב של הערים וולוז'ין, מוסקבה וירושלים וראש הישיבה בישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים ברלין · ראה עוד »

חיים ברודי

חיים ברודי, איור של הרמן שטרוק הרב חיים (היינריך) ברודי (בכתיב ארכאי: בראדי; בהונגרית: Bródy Henrik; בגרמנית: Heinrich Brody; ז' בסיוון ה'תרכ"ח, 21 במאי 1868, אונגוואר, הונגריה – י"ט באייר, ה'תש"ב, 6 במאי 1942, ירושלים) היה רב, ביביליוגרף, בלשן, ומהחוקרים החשובים ביותר של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים ברודי · ראה עוד »

חיים בלוך

חיים בלוך (בכתיב יידי: בלאָך, לעתים כינה עצמו משה חיים אפרים בלאָך; 27 ביוני 1881 – 23 בינואר 1973, ניו יורק) היה חוקר חסידות וקבלה וסופר שכתב בעברית, באנגלית, ביידיש ובגרמנית.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים בלוך · ראה עוד »

חיים ביידר

חיים ביידר (20 באפריל 1920 - 7 בדצמבר 2003) היה משורר ועיתונאי יהודי סובייטי, אשר כתב ביידיש ועסק בתולדות ספרות יידיש ותרבות יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים ביידר · ראה עוד »

חיים גראדה

חיים גְרָאדֶה (בכתיב יידי: חיים גראַדע; באנגלית: Chaim Grade; 4 באפריל 1910, וילנה – 26 באפריל 1982, ניו יורק) היה משורר וסופר יידיש, מגדולי סופרי היידיש של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים גראדה · ראה עוד »

חיים גרינברג

חיים גרינברג (1889 – 1953 ניו יורק) היה פעיל ציוני אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים גרינברג · ראה עוד »

חיים גבריהו

חיים משה יצחק (חמ"י) גבריהו (כ"ו בתשרי תרע"ד / 19 באוקטובר 1914, אוסטרו-הונגריה - 20 בדצמבר 1989, ירושלים) היה יו"ר החברה לחקר המקרא בישראל, יו"ר החברה היהודית העולמית לתנ"ך, מייסד הכינוסים הארציים לתנ"ך, מייסד החידונים העולמיים לתנ"ך וחבר מועצת העיר ירושלים מטעם הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים גבריהו · ראה עוד »

חיים גולדברג (חגי)

חיים גולדברג (ביידיש: ח. גאָלדבערג; בכתב לטיני: H. Goldberg; 1888 או 1890, לוקוב, פלך שדלץ, פולין הרוסית – 1943, גטו ביאליסטוק), שנודע בכינויו האמנותי חַגַּי, היה גרפיקאי, מעצב גרפי, צלם, מאייר ודַּפָּס יהודי פולני ורשאי וכן סופר ומשורר בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים גולדברג (חגי) · ראה עוד »

חיים גילדין

חיים גילדין (ביידיש (כתיב סובייטי): כאַימ גילדינ, גם כאַיעם גילדין; 1884–1944) היה סופר יידי רוסי וסובייטי.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים גילדין · ראה עוד »

חיים דרוקמן

הרב דרוקמן בטקס פרס עמינח יעקב שפירא והרב יהושע מגנס אהרן הראל הרב חיים מאיר דרוקמן (ט"ז בחשוון ה'תרצ"ג, 15 בנובמבר 1932 – ב' בטבת ה'תשפ"ג, 25 בדצמבר 2022) היה רב ישראלי, ראש ישיבה, מחנך, חבר כנסת, מחבר ספרי הגות רבים ומנהיג ציבור ציוני דתי.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים דרוקמן · ראה עוד »

חיים דב הורביץ

חיים דב הורביץ (נכתב גם: חיים דוב הורוויץ, ומוכר בראשי התיבות חיד"ה; ה'תרכ"ה, 1865 – ה'תרצ"ג, 1933) היה סופר, עיתונאי ועורך, ביידיש ובעברית, כלכלן ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים דב הורביץ · ראה עוד »

חיים דוד נוסבוים

חיים דוד נוסבוים (1860–1944) היה משפטן ומשורר עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים דוד נוסבוים · ראה עוד »

חיים דוידזון

הרב חיים דוידזון (בכתיב היידי שהיה נהוג בזמנו: דוידזאהן; ה'תק"ל, 1770, פינצ'וב – י"ז באדר ה'תרי"ד, 1854, ורשה) היה רבה הראשי השני של ורשה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים דוידזון · ראה עוד »

חיים הלר

הרב חיים הֶלֶר (בכתיב יידי: העליר; באנגלית: Chaim Heller; 11 ביולי 1879, ביאליסטוק – י"ד בניסן תש"ך, 10 באפריל 1960, ניו יורק) היה חוקר הספרות התלמודית ותרגומי המקרא.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים הלר · ראה עוד »

חיים הלל בן-ששון

חיים הלל בן-ששון (Ben-Sasson; כ"א בשבט תרע"ד, 17 בפברואר 1914 – כ"ט באייר תשל"ז, 16 במאי 1977) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים הלל בן-ששון · ראה עוד »

חיים הזז

חדר העבודה של חיים הזז בדירתו בירושלים חיים הַזַז (כ"ט באלול תרנ"ח, 16 בספטמבר 1898, סידורובִיצ'י, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – כ' באדר ב' תשל"ג, 24 במרץ 1973, ירושלים) היה סופר ומחזאי עברי, איש רוח והגות, מהבולטים בדורו ומנהיג תרבותי.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים הזז · ראה עוד »

חיים הגר (קוסוב, השני)

רבי חיים הגר (ביידיש: האגער או האגר, ה'תר"ס – ל' בתשרי ה'תש"ג) היה האדמו"ר החמישי בשושלת חסידות קוסוב.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים הגר (קוסוב, השני) · ראה עוד »

חיים וסרצוג

רבי חיים וסרצוג (מוכר בשם ר' חיים פיליפובר ובכתיב יידי: חיים פיליפאווער; נפטר בח' באדר ה'תרכ"ה, 6 במרץ 1865) היה רב וראש ישיבה ליטאי שהתפרסם בכך שהיה מיקל בהלכה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים וסרצוג · ראה עוד »

חיים ולדר

חיים אליעזר ולדר (כ"ד בחשוון ה'תשכ"ט, 15 בנובמבר 1968 – כ"ג בטבת ה'תשפ"ב, 27 בדצמבר 2021) היה סופר ילדים, נוער ומבוגרים חרדי־ישראלי, פובליציסט, מרצה ופעיל לרווחת הילד בחברה החרדית.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים ולדר · ראה עוד »

חיים ויצמן

חיים־עזריאל ויצמן (בכתיב המקורי: ווייצמן; 27 בנובמבר 1874, י"ח בכסלו ה'תרל"ה – 9 בנובמבר 1952, כ"א בחשוון ה'תשי"ג) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים ויצמן · ראה עוד »

חיים יצחק בלוך

הרב חיים יצחק בלוך (בכתיב יידי: בלאָך; כ"א בתשרי תרכ"ה – ז' באדר ב' תש"ח) היה רב ליטאי אמריקאי, שימש כרבן של פלונגיאן ובויסק בליטא ובלטביה ולאחר מכן בג'רזי סיטי בניו ג'רזי שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים יצחק בלוך · ראה עוד »

חיים ילין (סופר)

חיים ילין (בליטאית: Jelinas Chaimas; ברוסית: Елин Хаим Лейзерович; 7 בנובמבר 1912 – 1944) היה סופר ומפקד הארגון האנטי-פשיסטי בגטו קובנה, ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים ילין (סופר) · ראה עוד »

חיים יהושע קוסובסקי

הרב חיים יהושע קוֹסוֹבְסקי (בכתיב יידי: קאסאווסקי; בכתב לטיני: Kasovsky; ד' בטבת תרל"ג, 1872 – כ"ה באייר תש"ך, 22 במאי 1960) היה רב ומחבר ספרים ומאמרים שונים.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים יהושע קוסובסקי · ראה עוד »

חיים יהודה ליב ליטווין

רבי חיים יהודה ליב ליטווין (ידוע בכינויו: ר' חיים יהודה ליב סוסניצר, בכתיב יידי: סאָסניצעֶר, או "העילוי מסאָסניץ"; ה'ת"ר, 1840 - י"א בסיוון ה'תרס"ג, 6 ביוני 1903) היה רב וראש ישיבה ליטאי שכיהן כרב בערים שונות בגליציה ובליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים יהודה ליב ליטווין · ראה עוד »

חייקה גרוסמן

חייקה גרוסמן בתמונה מתוך תעודת הזיהוי המזויפת שלה, בסביבות 1941 חייקה גרוסמן עם בעלה מאיר ובתה הבכורה, לאה. תחילת שנות ה-50 שלט הנצחה לחייקה גרוסמן ברחוב חייקה גרוסמן בפתח תקווה חַייקָה גרוסמן-אוֹרְקין (20 בנובמבר 1919, ביאליסטוק, פולין – 26 במאי 1996, קיבוץ עברון, ישראל) הייתה מנהיגה ציונית, מראשי תנועת השומר הצעיר בתקופת מלחמת העולם השנייה, פרטיזנית וחברת מחתרת בגטאות ליטא ופולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וחייקה גרוסמן · ראה עוד »

ב. יאושזון

ב.

חָדָשׁ!!: יידיש וב. יאושזון · ראה עוד »

בן אביגדור

מרדכי קפלן ושלמה שרברק ולימינו יעקב לידסקי ובנימין שימין בן אביגדור הוא שם העט של אברהם ליב שַלקוביץ (ברוסית: Бен-Авигдор; 1866 – 23 בספטמבר 1921) היה סופר עברי, סופר ילדים, עורך וחלוץ המו"לות העברית המודרנית במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובן אביגדור · ראה עוד »

בן צבי

שם משפחה עברי-יהודי-אשכנזי, על פי רוב עברות של שם משפחה בעל משמעות זהה ביידיש, כגון הירשזון, הירשנזון או הרשקוביץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ובן צבי · ראה עוד »

בן ציון ליבר

בן ציון ליבר (אנגלית Benzion Liber, יידיש בן ציון ליבער; 6 בספטמבר 1875 - 6 ביוני 1958) היה רופא, פסיכיאטר, סקסולוג, מחנך, אנרכיסט, סופר, מו"ל ומחזאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובן ציון ליבר · ראה עוד »

בן שכטר

בן שכטר (בכתיב יידי: בניומין שעכטער; נולד בשנת 1963 בברוקלין) הוא מלחין, מנצח ואישיות תיאטרון יידיש, בנו של איציע מרדכי שכטר.

חָדָשׁ!!: יידיש ובן שכטר · ראה עוד »

בן זימט

בן זימט (בצרפתית: Ben Zimet; נולד ב-3 בפברואר 1935) הוא מספר סיפורים וזמר צרפתי השר ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ובן זימט · ראה עוד »

בן חור (ספר)

בֶּן חוּר: סיפור אודות המשיח (אנגלית: Ben-Hur: A Tale of the Christ) הוא רומן מאת לו וולאס שנכתב בשנת 1880.

חָדָשׁ!!: יידיש ובן חור (ספר) · ראה עוד »

בן חיים

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה יהודיים קטגוריה:שמות משפחה פטרונימיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ובן חיים · ראה עוד »

בן-עמי שילוני

פרופסור בן-עמי שילוני (נולד ב-28 באוקטובר 1937) הוא פרופסור אמריטוס לתולדות יפן בחוגים ללימודי מזרח אסיה והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ובן-עמי שילוני · ראה עוד »

בן-ציון אלפס

רבי בן ציון אלפס (א' בכסלו ה'תרי"א, 6 בנובמבר 1850 – כ"ג בכסלו תש"א, 23 בדצמבר 1940) היה מחנך, דרשן, סופר ועסקן ציבור.

חָדָשׁ!!: יידיש ובן-ציון אלפס · ראה עוד »

בן-ציון אייזנשטט

בן-ציון אייזנשטט (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: אייזענשטאדט; באנגלית: Ben-Zion Eisenstadt; י"ד באדר ה'תרל"ג, 13 במרץ 1873 - כ"ט באב ה'תשי"א, 31 באוגוסט 1951) היה רב, דרשן, סופר פורה ועורך ליטאי-אמריקאי, מחבר שו"ת בני ציון.

חָדָשׁ!!: יידיש ובן-ציון אייזנשטט · ראה עוד »

בן-ציון צוקרמן

בן־ציון צוקרמן (1890 – 1944) היה צייר יהודי ליטאי שנספה בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובן-ציון צוקרמן · ראה עוד »

בן-ציון כ"ץ

כריכה אחורית של הספר '''על עיתונים ואנשים''' בן ציון כ"ץ (18 בדצמבר 1875 – 2 בפברואר 1958) היה עיתונאי, סופר והיסטוריון, זוכה פרס סוקולוב.

חָדָשׁ!!: יידיש ובן-ציון כ"ץ · ראה עוד »

במחרשתי

בְּמַחֲרַשְׁתִּי או שיר האיכר, הוא שירו של המשורר, המוזיקאי והמתרגם אליקום צונזר.

חָדָשׁ!!: יידיש ובמחרשתי · ראה עוד »

באפילה

באפילה (באנגלית In Darkness) הוא סרט דרמה פולני משנת 2011 שבויים על ידי אניישקה הולנד.

חָדָשׁ!!: יידיש ובאפילה · ראה עוד »

באצ'קו פטרובו סלו

בָּאצְ'קוֹ פֶּטְרוֹבוֹ סֶלוֹ (בסרבית קירילית: Бачко Петрово Село, בסרבו-קרואטית: Bačko Petrovo Selo, בהונגרית: Péterréve, ביידיש: פעטראוואסעלע) הוא כפר בצפון סרביה בשטח הפרובינציה האוטונומית וויבודינה, השוכן על גדת הנהר טיסה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובאצ'קו פטרובו סלו · ראה עוד »

באום

באום (גרמנית: Baum, יידיש: בוים) הוא שם משפחה שמקורו בגרמנית ומשמעותו עץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ובאום · ראה עוד »

באוסקה

באוסקה (לטבית: Bauska, ביידיש: בויסק) היא עיירה בדרום לטביה, השוכנת באזור ההיסטורי זמגלה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובאוסקה · ראה עוד »

באיה מארה

באיה מארה (ברומנית: Baia Mare, בהונגרית: Nagybánya, בגרמנית: Frauenbach, ביידיש: באניע) היא עיר במחוז מרמורש שבצפון מערב רומניה, בשיפולי הרי הקרפטים המזרחיים בטרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובאיה מארה · ראה עוד »

בנצי שטיין

בן ציון (בנצי) שטיין (נולד ב-ז' בכסלו תשנ"ח) הוא זמר, מלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי ישראלי-חסידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובנצי שטיין · ראה עוד »

בנק אנגלו-פלשתינה

בנק אנגלו-פלשתינה, 1950 משכנו הראשון של הסניף הראשון של בנק אפ"ק ברחוב עג'מי שהפך לימים לרחוב יפת 18, יפו דלת משרדי הבנק ברחוב יפת 18, יפו. מתוך לוחית זיכרון בראש הדלת: "בבית זה נפתח ב-ב' באב ה'תרס"ג המשרד הראשי של חברת אנגלו-פלשתינא בע"מ (עתה בנק לאומי לישראל בע"מ) חברת בת של אוצר התיישבות היהודים מיסודו של ד"ר תיאודור הרצל". 260px הבניין ההיסטורי של בנק אנגלו פלשתינה בשדרות ירושלים 1 פינת רחוב אפ"ק (אנגלו פלשתינה קומפני) בתכנונו של האדריכל יוסף ברלין (נהרס באוקטובר 2016) סניף בנק אפ"ק בחברון 1907 בנק אנגלו-פלשתינה (עד שנת 1931, בנק אַפַּ"ק) היה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בכל תקופת המנדט הבריטי, ואף בראשית ימי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ובנק אנגלו-פלשתינה · ראה עוד »

בנק הפועלים

בנק הפועלים הוא בנק מסחרי בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ובנק הפועלים · ראה עוד »

בנטה קאהאן

בנטה קאהאן (בנורווגית: Bente Kahan; נולדה ב-23 בספטמבר 1958) היא מוזיקאית, זמרת ושחקנית יהודייה-נורווגית המתגוררת בוורוצלב שבפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ובנטה קאהאן · ראה עוד »

בנטיאן איידוס

בנטיאן איידוס (בהונגרית: Eidus Bentian; דאוגבפילס, 15 בינואר 1880 – אושוויץ, 1944) היה עיתונאי יהודי-לטבי-הונגרי, טכנאי שיניים, רופא שיניים.

חָדָשׁ!!: יידיש ובנטיאן איידוס · ראה עוד »

בנדין

בֶּנְדִין (בפולנית: Będzin, בנדז'ין; בגרמנית: Bendzin, Bendsburg; ביידיש: בענדין) היא עיר בחבל זגלמביה שבדרום פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ובנדין · ראה עוד »

בנו גרינפלדר

בנו גרינפלדר (1883–1955) היה רופא ילדים ישראלי, הפרופסור הראשון לרפואת ילדים באוניברסיטה העברית, מנהל מחלקת ילדים בבית החולים הדסה (1925–1952).

חָדָשׁ!!: יידיש ובנו גרינפלדר · ראה עוד »

בני מר

בני מֵר (Mer; בנימין מאיירסדורף; נולד ב-1971 בתל אביב) הוא סופר, עורך, מתרגם מיידיש ועיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובני מר · ראה עוד »

בני משה (אגודה ציונית)

יחזקאל דנין ורעייתו רחל, 1929 בני משה היה ארגון סתרים מסוג ארגון אחווה גברי וציוני, שהוקם במתכונת דומה לארגון הבונים החופשיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ובני משה (אגודה ציונית) · ראה עוד »

בני פרידמן

בני פרידמן (שם מלא: בן ציון הכהן פרידמן; נולד בט' בכסלו תשמ"ה, 3 בדצמבר 1984) הוא זמר חסידי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובני פרידמן · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ובני ברק · ראה עוד »

בני דניאל

בני דניאל הוא רומן לבני הנוער מאת הסופרת אסתר שטרייט-וורצל, שיצא לאור בשנת 1989 בהוצאת עמיחי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובני דניאל · ראה עוד »

בני דת משה

טקס ההכתרה לרב הראשי לצרפת, ישעיה שוורץ. 1939. בני דת משה או בני דת ישראל (בצרפתית: Français de confession mosaïque, "צרפתים בני דת משה", Israélites; בגרמנית: Deutschen mosaischen Konfession, "גרמנים בני דת משה", Israeliten; בהונגרית: Mózes-hitű magyarok, "הונגרים בני דת משה", Izraeliták) היה מונח נפוץ להגדרה חיצונית והגדרה עצמית של היהודים, שאומץ במרכז ובמערב אירופה בימי האמנציפציה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש ובני דת משה · ראה עוד »

בנימין אהרן סלניק

הרב בנימין אהרן סלניק (ה'ר"ץ - ה'ש"פ 1530–1620), היה רב בוועד ארבע ארצות, ואב"ד בפולין במאה ה-16, מחבר הספר משאת בנימין.

חָדָשׁ!!: יידיש ובנימין אהרן סלניק · ראה עוד »

בנימין טנא

בנימין טנא תמונה להחלפה לוחית זיכרון על ביתו של בנימין טנא בתל אביב קבריהם של בני הזוג טנא ברקע בבית העלמין קריית שאול בנימין טנא (כ"ז בכסלו תרע"ה, 15 בדצמבר 1914, ורשה – 13 באפריל 1999, תל אביב) היה סופר עברי, משורר, מתרגם, עורך וסופר ילדים.

חָדָשׁ!!: יידיש ובנימין טנא · ראה עוד »

בנימין זאב (פירושונים)

יהודים רבים נקראים בשם בנימין זאב, על שם ברכת יעקב אבינו לבנו בנימין: במדינות דוברות יידיש, יש גם שנקראו בנימין וולף.

חָדָשׁ!!: יידיש ובנימין זאב (פירושונים) · ראה עוד »

בנימין זאב ברודי

פרקש ברודי, או בנימין זאב ברודי או בנימין וולף ברודי (בהונגרית: Bródy Farkas מישקולץ, 1770 – מישקולץ, 1841) היה נדבן יהודי-הונגרי, נשיא הקהילה היהודית בעיר מישקולץ (העיר הרביעית באוכלוסייתה בהונגריה, כיום כ-160,000 תושבים).

חָדָשׁ!!: יידיש ובנימין זאב ברודי · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: יידיש ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בנימין זוסקין

ממוזער בנימין לבוביץ' זוּסְקין (ברוסית: Вениамин Львович Зускин) (28 באפריל 1899 – 12 באוגוסט 1952, עם קבוצת הרוגי המלכות בברית המועצות) היה שחקן יידיש, במאי תיאטרון, מנהיג תרבותי של יהדות ברית המועצות, מראשי השחקנים של התיאטרון היהודי הממלכתי המוסקבאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובנימין זוסקין · ראה עוד »

בנימין חייטובסקי

בנימין חַיָיטובסקי (בצורה הליטאית של שמו: חייטאוּסקָאס; ביידיש: כאַיאַטאַוסקאַס; בליטאית: Hajatauskas; ברוסית: Биньямин Хайтовский (Хаятаускас); 25 ביוני 1917 – 1966) היה זמר יהודי-ליטאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובנימין חייטובסקי · ראה עוד »

בנימין ברגר

ד"ר בנימין ברגר (בליטאית: Benjaminas Bergeris; 1881 – 1948) היה רופא, פעיל ציוני, יושב ראש ההסתדרות הציונית בליטא, מראשי הציונים הכלליים, אחד המייסדים של בית החולים היהודי "ביקור חולים" בקובנה ומנהל המחלקה למחלות פנימיות.

חָדָשׁ!!: יידיש ובנימין ברגר · ראה עוד »

בנימין גוטיאנסקי

בנימין גוּטיַאנְסקִי (בכתב רוסי: Гутянский; 1903, אוקראינה – 1956, קזחסטן) היה משורר יידיש, מתרגם ועורך יהודי בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יידיש ובנימין גוטיאנסקי · ראה עוד »

בנימין הרשב

בנימין הרשב (הְרוּשוֹבסקי) (באנגלית: Benjamin Harshav (Hrushovski)‎; 26 ביוני 1928 – 23 באפריל 2015) היה חוקר ספרות, מומחה לספרות השוואתית, משורר ביידיש (בשם העט ה. בנימין) ובעברית (בשם העט גבי דניאל), מתרגם ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובנימין הרשב · ראה עוד »

בנימין כץ

בנימין כץ (בכתיב יידי סובייטי: בעניאמין קאַץ; 1906, הורודניצה, האימפריה הרוסית – 3 ביולי 2002, כ"ג בתמוז תשס"ב, תל אביב) היה משורר יידיש, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: יידיש ובנימין כץ · ראה עוד »

בנימין יצחק מיכלי

בנימין יצחק מִיכָלי (דוּחוֹבְני) (26 ביולי 1910 – 20 בינואר 1989) היה סופר, מבקר ספרות, פובליציסט ועורך ישראלי יליד בסרביה, מפעילי הציונות הסוציאליסטית ברומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובנימין יצחק מיכלי · ראה עוד »

בניין הבייגלמאכער

עסקים בחזית הדרום-מערבית של בניין הבייגלמכער בטרם הסתרתה בידי בנין בנק ברקליס בניין הבייגלמאכער הוא בניין שעמד בסמטת יוחנן מגוש חלב בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ובניין הבייגלמאכער · ראה עוד »

בסי אברמוביץ' הילמן

בסי (בת שבע) אברמוביץ' הילמן (באנגלית: Bessie (Bas Sheva) Abramowitz Hillman; 15 במאי 1889 – 23 בדצמבר 1970) הייתה סוציאליסטית ומנהיגת פועלים יהודיה-אמריקאית.

חָדָשׁ!!: יידיש ובסי אברמוביץ' הילמן · ראה עוד »

בער

קטגוריה:שמות פרטיים לגברים.

חָדָשׁ!!: יידיש ובער · ראה עוד »

בערי וובר

בערי וובר (נולד ב־1984) הוא זמר ומלחין חסידי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובערי וובר · ראה עוד »

בעל-מחשבות

כתב העת "דאס פולק", ריגה, 1921 בעל-מחשבות (בכתיב יידי: בעל-מחשבֿות, נהגה: "בַּאל-מחשׁוֹבֶס"; ברוסית: Ба‘ал-Махашавот, ולפי ההגייה האשכנזית Бал-Махшовес) הוא שם העט של ד"ר איסידור ישראל אליַשֵב (אלישיב; ביידיש: ישראל איזידאָר עליאַשעוו; בגרמנית: Isidor Eljaschoff; ברוסית: Исраэль Исидор Эльяшев; 13 בספטמבר 1873, קובנה – 13 בינואר 1924, קובנה), נוירולוג, פובליציסט, פעיל ציוני, עורך ספרותי ועורך עיתונים יידי, מתרגם ומבקר ספרות, תיאטרון ואמנות, הנחשב למבקר הראשון של ספרות יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ובעל-מחשבות · ראה עוד »

בעלת הארמון

עטיפת הספר בהוצאת ספריית פועלים (1956) תיאטרון הקאמרי, תשט"ז 1955 בעלת הארמון הוא מחזה בשלוש מערכות שנכתב בשנת 1954 על ידי הסופרת והמשוררת לאה גולדברג והועלה לראשונה בשנת תשט"ז-1955 בתיאטרון הקאמרי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובעלת הארמון · ראה עוד »

בעיר ההרגה

בְּעִיר הַהֲרֵגָה היא פואמה שכתב חיים נחמן ביאליק בשנת 1903 (תמוז תרס"ג – תשרי תרס"ד) בעקבות ביקורו בקישינב עם משלחת שיצאה ביוזמתו של ההיסטוריון שמעון דובנוב במטרה לחקור את הפרעות שנערכו בקהילה היהודית באביב 1903.

חָדָשׁ!!: יידיש ובעיר ההרגה · ראה עוד »

בצלאל צדיקוב

ר' שלום בצלאל צָדיקוֹב (כונה: המגיד צדיקוב; בכתיב יידי: צדיקאָוו; תרי"ג, 1853 - תרע"ח, 1918) היה מגיד בליטא ובארץ ישראל, שהטיף לחיבת ציון ולעלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ובצלאל צדיקוב · ראה עוד »

בקשטי

בקשטי (בבלארוסית וברוסית: Бакшты, ביידיש: באַקשט) הוא כפר במחוז משנה איוויה במחוז גרודנו שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ובקשטי · ראה עוד »

בקלז'בו

בקלז'בו (בפולנית: Bakałarzewo, ביידיש: באקלעראווע (בקלרובה)) הוא כפר במחוז סובאלק שבפרובינציית פודלסיה בפולין, כ-19 ק"מ מערבית לסובאלק, בו שכנה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ובקלז'בו · ראה עוד »

בקליאן

בקליאן במפת המחוז ביסטריצה-נסאוד בקליאן (ידועה גם כ-Beclean pe Someş, כלומר בקליאן על נהר סומש) (ברומנית Beclean, בהונגרית וגרמנית בתלן Bethlen, ביידיש בעטלאן, בטלאן או בעטהלען) היא עיירה ברומניה בחבל טרנסילבניה, במחוז ביסטריצה-נסאוד.

חָדָשׁ!!: יידיש ובקליאן · ראה עוד »

בר יצחק בר

בֶּר יצחק בֶּר דֶה טוּרִיק (בכתיב יידי: בער אייזיק בעער דע טוריקע; בצרפתית: Berr Isaac Berr de Turique; 24 בפברואר 1744 – 5 בנובמבר 1828), היה איל הון יהודי-צרפתי, וממנהיגי יהדות צרפת.

חָדָשׁ!!: יידיש ובר יצחק בר · ראה עוד »

ברמינגהאם

ברמינגהאם (באנגלית: Birmingham) היא העיר השנייה בגודלה בממלכה המאוחדת, אחרי לונדון.

חָדָשׁ!!: יידיש וברמינגהאם · ראה עוד »

בראשוב (מחוז)

מחוז בראשוב (ברומנית: Județul Brașov, בהונגרית: Brassó megye ובגרמנית: Kreis Kronstadt) הוא מחוז במרכז רומניה, בדרום-מזרח טרנסילבניה, הכולל את החבלים ההיסטוריים "ברסה" "פגראש" וחלק מ"אדמת המלך" או "הכיסאות הסקסוניים" של טרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובראשוב (מחוז) · ראה עוד »

בראילוב

בראילוב (באוקראינית: Браїлів, בראיליב; בפולנית: Brajłów; ביידיש: בראלוב) הוא כפר עירוני במערב אוקראינה, כ-17 מיילים מהעיר ויניצה, אשר השתייך בעבר לחבל ארץ פודוליה, אך כיום משתייך למחוז ויניצה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובראילוב · ראה עוד »

ברנרד ברנסון

ברנרד ברנסון בגינת וילה אי טאטי ברנרד ברנסון (באנגלית: Bernard Berenson; 26 ביוני 1865, בוטרימוניס, היום חלק מווילנה, ליטא – 6 באוקטובר 1959, פירנצה) היה היסטוריון אמריקאי יהודי מומר חוקר תולדות האמנות, מן הראשונים שהתמחו ברנסאנס.

חָדָשׁ!!: יידיש וברנרד ברנסון · ראה עוד »

ברנוביץ'

תצוגת טילים בליסטיים בברנוביץ' בָּרָנוֹביץ' (ביידיש: באראנאָװיטש, בבלארוסית: Баранавiчы, ברוסית: Барановичи, בפולנית: Baranowicze) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש וברנוביץ' · ראה עוד »

ברני מרינבך

ברני (דוב) מרינבך (נולד ב-1946) הוא קלרניתן של מוזיקת כליזמר.

חָדָשׁ!!: יידיש וברני מרינבך · ראה עוד »

ברניבקה

ברניבקה (באוקראינית: Баранíвка; בפולנית: Baranówka; ביידיש: באראניווקע) היא עיר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וברניבקה · ראה עוד »

ברסלב (עיר)

בְּרֶסְלַב (באוקראינית: Брацлав או Браслав, מבוטא "בְּרַצְלַוו" ו"בְּרַסְלַוו", בהתאמה; פולנית: Bracław; יידיש: בראָסלעוו) היא עיירה השוכנת בקרבת נהר הבוג הדרומי בדרום-מזרח פודוליה, בנפת נמירוב שבמחוז ויניצה באוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וברסלב (עיר) · ראה עוד »

ברסט (בלארוס)

אנדרטה לזכר יהודי בריסק, בבית הקברות בקריית שאול קולנוע 'בלארוס' שנבנה במקום בית הכנסת בְּרֶסְט (בעבר נקראה בְּרֶסְט לִיטוֹבְסְק; בלארוסית: Брэст, לעיתים גם Бе́расьце או Бярэ́сьце; רוסית: Брест; יידיש: בְּרִיסְק ובעבר בריסק דליטא; פולנית: Brześć ובעבר Brześć Litewski; ליטאית: Brestas) היא עיר בדרום-מערב בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.

חָדָשׁ!!: יידיש וברסט (בלארוס) · ראה עוד »

ברסטצ'קה

ברסטצ'קה (באוקראינית: Берестечко, ברסטצ'קו; בפולנית: Beresteczko, ברסטצ'קו; ביידיש: ברעסטעטשקע) היא עיירה על שפת נהר הסטיר, 30 ק"מ דרום מערב לדובנה.

חָדָשׁ!!: יידיש וברסטצ'קה · ראה עוד »

ברק יוסלביץ'

ברק יוסלביץ' מותו של ברק יוסלביץ' בֶּרֶק יוֹסלביץ' (פולנית: Berek Joselewicz; ביידיש: בערעק יאסעלעוויטש; 17 בספטמבר 1764 – 5 במאי 1809) היה לוחם יהודי לחירות פולין במהלך מרידת קושצ'ושקו והמלחמות הנפוליאוניות.

חָדָשׁ!!: יידיש וברק יוסלביץ' · ראה עוד »

ברשד

ברשד (באוקראינית: Бершадь; בפולנית: Berszad) היא עיר קטנה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וברשד · ראה עוד »

ברתולד אוארבך

ברתולד אַוּאֶרבַּך (בעברית לעיתים בהשפעת היידיש: אוֹיֶרבַּך (אויערבאך); בגרמנית: Berthold Auerbach; 28 בפברואר 1812 – 8 בפברואר 1882) היה סופר ומשורר יהודי-גרמני נודע.

חָדָשׁ!!: יידיש וברתולד אוארבך · ראה עוד »

ברל רויזן

ברל רוֹיְזְן (ביידיש: בערל רױזן; 21 בדצמבר 1913, אטאקי, בסרביה - 12 באוגוסט 1986, קישינב, ברית המועצות) - היה חוקר ספרות יידי ומורה, איש צ'רנוביץ.

חָדָשׁ!!: יידיש וברל רויזן · ראה עוד »

ברל לוקר

מלכה, בשנות ה-50 בֶּרְל לוֹקֶר (בכתיב יידי: בערל לאָקער; 24 באפריל 1887 – 1 בפברואר 1972) היה מראשי התנועה הציונית העולמית, יושב ראש הסוכנות היהודית, יושב ראש הוועד הפועל הציוני וחבר הכנסת מטעם מפא"י.

חָדָשׁ!!: יידיש וברל לוקר · ראה עוד »

ברל ברודר

ברל ברודר (ביידיש: בערל בראָדער, שמו האמיתי: בער מרגליות; 1815?, פודקאמין - 1868, פלוישט או קרלסבד) היה אחד מהמשוררים העממיים והזמרים הנודדים (בדחן) הראשונים בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וברל ברודר · ראה עוד »

ברל כצנלסון

בֶּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן (כ"ט בטבת תרמ"ז, 25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד, 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: יידיש וברל כצנלסון · ראה עוד »

ברל כהן

ברל כׇהׇן (קָגָן) (ביידיש: בערל כּהן; באנגלית: Berl Kagan; 1911 – 19 באפריל 1993) היה ביבליוגרף יידי אמריקאי ממוצא ליטאי.

חָדָשׁ!!: יידיש וברל כהן · ראה עוד »

ברזנה (מחוז רובנו)

ברזנה (באוקראינית: Березне, בפולנית: Bereźne, ביידיש: בערעזנע) היא עיירה במחוז רובנו שבמערב אוקראינה, על גדת נהר סלוץ', בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וברזנה (מחוז רובנו) · ראה עוד »

ברזה קרטוסקה

ברזה קרטוסקה (בבלארוסית: Бяро́за (ביארוזה) או Бяро́за-Карту́зская (ביארוזה קרטוזסקאיה); ברוסית: Берёза; בפולנית: Bereza Kartuska; ביידיש: קרטוז בערעזע) היא עיירה במחוז ברסט שבדרום מערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וברזה קרטוסקה · ראה עוד »

ברזינו

ברזינו (בבלארוסית: Беразіно או Бярэзань (ביארזאן); ברוסית: Березино́; בפולנית: Berezyna) היא עיירה במחוז מינסק שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וברזינו · ראה עוד »

ברברה הרשב

ברברה הַרשָׁב (אנגלית: Barbara Harshav; נולדה ב-1940) היא מתרגמת אמריקאית, ידועה בתרגומיה לאנגלית מיידיש ועברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וברברה הרשב · ראה עוד »

ברבשט

ברבשט (ברומנית: Berbești; בהונגרית: Bárdfalva, בארדפלווה; ביידיש: בערבעשט) הוא כפר במחוז מרמורש שברומניה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וברבשט · ראה עוד »

ברג

ברג (Berg) הוא שם משפחה שמקורו ביידיש אירופית וגרמנית ומשמעותו הר או מן ההר או איש בעל נכסים יפים.

חָדָשׁ!!: יידיש וברג · ראה עוד »

ברגמן

ברגמן (ביידיש אידיש: בערגמאן, בגרמנית: Bergmann, בשוודית: Bergman) הוא שם משפחה המשמש לגוים וכן ליהודים יוצאי אשכנז שמשמעותו כורה באדמה.

חָדָשׁ!!: יידיש וברגמן · ראה עוד »

ברגנר

ברגנר הוא שם משפחה אשכנזי וגרמני (Bergner).

חָדָשׁ!!: יידיש וברגנר · ראה עוד »

ברגר

בֶּרגֶר (Berger) הוא שם משפחה נפוץ יחסית, פירושו בגרמנית וביידיש אירופאית "מנחלת ההרים" או "מההרים" ובצרפתית "רועה צאן" (מבוטא "ברז'ה") וכן באנגלית איש בעל נכסים יקרים.

חָדָשׁ!!: יידיש וברגר · ראה עוד »

ברגין

ברגין (בבלארוסית: Брагін, ברהין; ברוסית: Брагин; ביידיש: בראהין) היא עיירה הנמצאת בדרום מזרח בלארוס במחוז הומל כ-88 ק"מ מצפון לצ'רנוביל.

חָדָשׁ!!: יידיש וברגין · ראה עוד »

ברדיצ'ב

ברדיצ'ב (באוקראינית: Бердичів; ברוסית: Бердичев; בפולנית: Berdyczów; ביידיש: בערדיטשעוו) היא עיר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, הממוקמת כ-40 ק"מ דרומית לבירת המחוז, העיר ז'יטומיר.

חָדָשׁ!!: יידיש וברדיצ'ב · ראה עוד »

ברדיוב

ברדיוב (בסלובקית: Bardejov, בגרמנית: Bartfeld, בהונגרית: Bártfa, בפולנית: Bardiów, ביידיש: באַרדיאָב) היא עיר בצפון מזרח סלובקיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וברדיוב · ראה עוד »

ברהובה

מייסד העיר הדוכס למפרט בֶרֶהוֹבה (בֶרֶהוֹבוֹ) או בֶרֶגְסַס (באוקראינית: Берегове, בהונגרית: Beregszász, ביידיש: בערעגסאס, בערגסאז, אנגלית: Berehove) היא עיר במערב מחוז זקרפטיה הידוע גם בשם טרנסקרפטיה (Transkarpathia) שבאוקראינה, סמוך לגבול המדינה עם הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וברהובה · ראה עוד »

ברוך אביבי

ברוך בנעוריו, קובל 1927 ברוך אביבי בן 17, בוגר קן השומר הצעיר בקובל, 1927 ברוך אביבי (ווֹליבֶלֶר) (בכתיב יידי: וואליוועלער; י"ד בכסלו תרע"א, 15 בדצמבר 1910, קובל, ווהלין – י' באדר תשס"ב, 22 בפברואר 2002, תל אביב) היה עיתונאי, סופר ומחנך ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וברוך אביבי · ראה עוד »

ברוך אהרן פופקו

הרב ברוך (ברנרד) פופקו, 2005 הרב ברוך אהרן פופקו (פופקא; באנגלית: Bernard Poupko; 5 בפברואר 1917-ל' בניסן ה'תש"ע, 14 באפריל 2010) היה רב ומנהיג רוחני יהודי-אורתודוקסי אמריקאי, במקביל לתפקידיו הרבניים ופעילותו החינוכית כיהן כנשיא תנועות המזרחי-הפועל המזרחי בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וברוך אהרן פופקו · ראה עוד »

ברוך אוליצקי

ברוך אוליצקי (1907, טריסק, פולין – 1941, לכוביץ', בלארוס) היה משורר יהודי פולני שכתב בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וברוך אוליצקי · ראה עוד »

ברוך פרידלנד

ברוך פרידלנד (נולד ב-3 בספטמבר 1963) הוא זמר, מלחין, פזמונאי ומפיק ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וברוך פרידלנד · ראה עוד »

ברוך פוזנר

ישראל ברוך פוזנר (ביידיש: פוזנער; ידוע בכינוי ר' ברוך; נפטר ב-6 באוקטובר 1791) היה מחסידי הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: יידיש וברוך פוזנר · ראה עוד »

ברוך פודולסקי

ברוך פּוֹדוֹלְסקי (ברוסית: БарухПодольский; 1940, מוסקבה – 21 בפברואר 2011, חולון) היה בלשן ומילונאי ישראלי יליד ברית המועצות, בעבר אסיר ציון.

חָדָשׁ!!: יידיש וברוך פודולסקי · ראה עוד »

ברוך צ'מרינסקי

ברוך צֶ'מֶרינסקי (ז' באלול תרמ"ט, 3 בספטמבר 1889 – י' בניסן תש"ו, 11 באפריל 1946) היה במאי, שחקן, דרמטורג ומתרגם לתיאטרון.

חָדָשׁ!!: יידיש וברוך צ'מרינסקי · ראה עוד »

ברוך קרוא

ברוך קָרוּא (קרוּפניק) (כ"ו באדר ב' תרמ"ט, 29 במרץ 1889 – ד' באייר תשל"ב, 18 באפריל 1972) היה סופר עברי, עיתונאי, עורך, מבקר ומתרגם בתקופת היישוב והמדינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וברוך קרוא · ראה עוד »

ברוך שפיר

ברוך שפיר (נקרא גם בירך או ברכיה שאפיר, ברוך בנדיקט או בענעדיקט) (1858–1915) היה משורר עממי ביידיש, קריין ומטיף לציונות.

חָדָשׁ!!: יידיש וברוך שפיר · ראה עוד »

ברוך הגר (סופר יידיש)

ברוך הגר (ביידיש: האגער; 2 בינואר 1898, צ'ודי (בוקובינה) – 2 ביוני 1985, בואנוס איירס) היה סופר יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש וברוך הגר (סופר יידיש) · ראה עוד »

ברוך ויסמן

ברוך ויסמן (ביידיש: ברוך װײַסמאַן; 10 באוגוסט 1887 – 1966) היה סופר יידי ועברי.

חָדָשׁ!!: יידיש וברוך ויסמן · ראה עוד »

ברוך יוסף פייבלזון

מצבת ברוך יוסף פייבלזון הרב ברוך יוסף פייבלזון (ביידיש פייוועלזאהן; 1895 תרנ"ו - 11 באוגוסט 1933 י"ט באב תרצ"ג) היה ראש ישיבת ראדין.

חָדָשׁ!!: יידיש וברוך יוסף פייבלזון · ראה עוד »

ברונפמן

ברונפמן הוא שם משפחה אשכנזי, שמקורו ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וברונפמן · ראה עוד »

ברוקלין

ברוקלין (באנגלית: Brooklyn) הוא הרובע המאוכלס ביותר מבין חמשת רובעי העיר ניו יורק.

חָדָשׁ!!: יידיש וברוקלין · ראה עוד »

ברוריה (סרט)

ברוריה הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויו של אברהם קושניר.

חָדָשׁ!!: יידיש וברוריה (סרט) · ראה עוד »

ברובארי

העיר מופיעה במפה משנת 1648 בְּרוֹבָארִי (באוקראינית: Бровари, עד שנת 1969: Броварі́, ביידיש: בראָוואַר) היא עיר במחוז קייב בצפון אוקראינה, פרבר עיר הבירה קייב והמרכז המנהלי של ראיון ברובארסקי (Броварський).

חָדָשׁ!!: יידיש וברובארי · ראה עוד »

ברודי

בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: יידיש וברודי · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).

חָדָשׁ!!: יידיש וברכת המזון · ראה עוד »

ברכה (נימוס)

מצדיעים לבוש. ברכה היא פעולה של תקשורת אשר בה בני אדם, מתוך כוונה, מביאים לידיעת הזולת את נוכחותם, מפגינים תשומת לב או מציינים סוג של מערכת יחסים או סטטוס חברתי בין פרטים או בין קבוצות של אנשים שבאים לידי מגע זה עם זה.

חָדָשׁ!!: יידיש וברכה (נימוס) · ראה עוד »

ברכה פלאי

מימין לשמאל: אלכסנדר, ברכה, שרה ומאיר פלאי, 1925 ברכה פֶּלִאי (20 בדצמבר 1892, סְטארוֹביץ', פלך קייב, רוסיה – 22 בפברואר 1986, בגבעתיים) הייתה מו"לית ישראלית, מייסדת הוצאת הספרים מסדה והמנהלת שלה במשך עשרות שנים.

חָדָשׁ!!: יידיש וברכה פלאי · ראה עוד »

ברכה קופשטיין

ברכה קופשטיין - כץ (באנגלית: Bracha Kopstein, ביידיש: ברכה קאפשטיין; 1909 - 14 בספטמבר 2012, כ"ז באלול תשע"ב) הייתה משוררת יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וברכה קופשטיין · ראה עוד »

ברכיה בן נטרונאי הנקדן

ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן (המכונה גם ר' קְרֶשְׂבּיהו הנקדן), חי ופעל בחציה השני של המאה ה-12, ואולי אף אל תוך המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: יידיש וברכיה בן נטרונאי הנקדן · ראה עוד »

ברינדזה

ברינדזה או ברינצה (בפולנית ובסלובקית: Bryndza או Brynza) היא גבינת חלב כבשים המיוצרת בחלק גדול ממזרח-מרכז אירופה, כולל אוקראינה וסלובקיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וברינדזה · ראה עוד »

בריצ'ן

בריצ'ן (ברומנית: Briceni; ברוסית: Бричаны; באוקראינית: Бричани; ביידיש: בריטשאן) היא עיר בצפון מולדובה, בירת מחוז בריצ'ני.

חָדָשׁ!!: יידיש ובריצ'ן · ראה עוד »

ברית יצחק

ברית יצחק (נקראת גם ליל הזוהר או עקד אל-יאס, 'קשירת ההדסים' או שד אל-אס, 'משיכת ההדסים') הוא טקס הנהוג בלילה קודם ברית מילה בקרב קהילות עדות המזרח.

חָדָשׁ!!: יידיש וברית יצחק · ראה עוד »

בריזדוביץ'

בריזדוביץ' (באוקראינית: Березді́вці, "ברזדיבצי"; בפולנית: Brzozdowce, "בז'ודובצה"; ביידיש: בריזדעוויץ) הוא כפר במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ובריזדוביץ' · ראה עוד »

בריגדת הנייר

שמרקה קצ'רגינסקי עם ספרים שנצלו בידי בריגדת הנייר בריגדת הנייר (או מחתרת הנייר) הוא הכינוי שקיבלה קבוצה מיושבי גטו וילנה שהסתירה מטמון גדול של פריטי תרבות יהודית מארכיון "ייִוואָ" (המכון למחקר יהודי) והצילה אותם מהשמדה או גניבה בידי גרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: יידיש ובריגדת הנייר · ראה עוד »

בשם האב (סדרת טלוויזיה)

בשם האב היא סדרה תיעודית ישראלית, העוסקת בקהילת ברסלב "היכל הקודש" ביבנאל לאחר מותו של רב הקהילה אליעזר שלמה שיק.

חָדָשׁ!!: יידיש ובשם האב (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

בת שבע הבלין

בת שבע הבלין - אינגבר היא מאיירת, סופרת וקומיקסאית ישראלית המשתייכת למגזר החרדי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובת שבע הבלין · ראה עוד »

בת ים

האמפיתיאטרון של בת ים רחובות בת ים משחק כדורעף חופים בחוף בת ים, נובמבר 2021 250px בת ים ויפו בצילום מהאוויר מכיוון דרום בשנת 1937 חוף "הסלע" בבת ים, החוף הגדול בעיר. שמו של החוף נגזר מסלע אדם, הנחשב לאחד מסמליה של העיר. בת ים היא עיר במחוז תל אביב.

חָדָשׁ!!: יידיש ובת ים · ראה עוד »

בת-חמה

בת-חמה הוא שמה הספרותי של מלכה שכטמן (בת יוסף) (ברוסית: Малка Иосифовна Шехтман; 1898 – 25 במרץ 1979, כ"ו באדר תשל"ט) הייתה משוררת עברייה ידועה ועסקנית תיאטרון בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יידיש ובת-חמה · ראה עוד »

בתי אונגרין

ישיבת חתם סופר של החסידים בשכונה ישיבת הכתב סופר בית כנסת פרושים. 2009 בתי אוּנגָרִין (בלשון ארכאית: "בתי הונגריה"; ביידיש: אונגארישע הייזער) היא שכונה חרדית במרכז ירושלים, המהווה כיום חלק מן המתחם המורחב של שכונת מאה שערים.

חָדָשׁ!!: יידיש ובתי אונגרין · ראה עוד »

בתי ניסן ב"ק

בתי ניסן ב"ק, 1925 שנות ה-20 בתי ניסן ב"ק בעמק; מימין: חומת העיר העתיקה ושער שכם. המבנה הגדול ליד השכונה הוא קולג' שמידט. על רכס הר הזיתים באופק מימין - כנסיית אוגוסטה ויקטוריה. צילום ממנזר נוטרדאם 1950 בתי ניסן ב"ק היו ארבע שכונות יהודיות ששכנו סמוך לשער שכם בירושלים מסוף המאה ה-19 עד מאורעות תרפ"ט ב-1929.

חָדָשׁ!!: יידיש ובתי ניסן ב"ק · ראה עוד »

בתי זיבנברגן

בתי זיבנברגן (לעיתים: זיבנבירגן; ביידיש: זיבנבערגער הייזער) ובשמה המלא: בתי זיבנברגן וסילאדי הייתה שכונה יהודית בירושלים, בין שכונת בתי אונגרין לשכונת שמעון הצדיק.

חָדָשׁ!!: יידיש ובתי זיבנברגן · ראה עוד »

בתי ברוידא

מראה כללי של החצר בבית ברוידא בתי ברוידא, 2008 בתי ברוידא היא שכונה חרדית ברחוב התבור בירושלים, בשולי שכונת נחלאות.

חָדָשׁ!!: יידיש ובתי ברוידא · ראה עוד »

בתי הספר הפולניים-העבריים

בתי הספר הפולניים-העבריים (הדו-לשוניים; בלועזית: האוּטרַאקוִויסטיים (Utraquist)) היו בתי ספר יהודיים-ציוניים שפעלו ברחבי פולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ובתי הספר הפולניים-העבריים · ראה עוד »

בתי ורשה (יפו)

מטה משטרת מחוז תל אביב תבליט בתי ורשה בתי ורשה (או: וורשא) הייתה חווה חקלאית טמפלרית לצד ראשיתה של דרך סלמה ביפו, כיום מטה מחוז תל אביב של משטרת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ובתי ורשה (יפו) · ראה עוד »

בתיה טמקין ברמן

בַּתְיָה טֶמקין בֶּרְמָן (21 באוגוסט 1907, פולין – 30 באפריל 1953, ישראל) הייתה ספרנית יהודייה אשר הקימה וניהלה במחתרת ספרייה ציבורית בגטו ורשה והייתה דמות מרכזית בפעולות הסעד ליהודים.

חָדָשׁ!!: יידיש ובתיה טמקין ברמן · ראה עוד »

בל והתנין

דניאל מאכיל את התנין במזון, שיגרום לו להיחנק למוות. פרסקו. משנת 1580 בֵּל והתנין או בל והדרקון הוא ספר חיצוני המהווה את אחת משלש התוספות לספר דניאל.

חָדָשׁ!!: יידיש ובל והתנין · ראה עוד »

בלמזויווארוש

בלמזויווארוש (בהונגרית: Balmazújváros, ביידיש:באלמאז אויוואראש) היא עיר במחוז היידו-ביהר שבמזרח הונגריה, בצפון המישור הגדול, 23 ק"מ מדברצן ובסמוך להיידוסובוסלו.

חָדָשׁ!!: יידיש ובלמזויווארוש · ראה עוד »

בלאז'ובה

בלאז'ובה (בפולנית: Błażowa; ביידיש: בלאזשאוו, בלאזעוו) היא עיירה במחוז ז'שוב שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ובלאז'ובה · ראה עוד »

בלץ

בלץ (ברומנית: Bălţi) היא עיר הנמצאת בצפון מולדובה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובלץ · ראה עוד »

בלתי הפיך (ספר)

בלתי הפיך הוא מותחן בדיוני של הסופר החרדי יאיר וינשטוק, שפרסם את הספר תחת שם העט מ.

חָדָשׁ!!: יידיש ובלתי הפיך (ספר) · ראה עוד »

בלז

בֶּלז (באוקראינית: Белз; ביידיש בעלז או בעלזא ברוסית: Белз) היא עיירה בחבל לבוב, שבאוקראינה, בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובלז · ראה עוד »

בלחטוב

בלחטוב (ביידיש: בעלכאטאוו) היא עיר במרכז פולין, בפרובינציית לודז'.

חָדָשׁ!!: יידיש ובלחטוב · ראה עוד »

בלבב ימים

"בִּלְבַב יַמִּים" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ובלבב ימים · ראה עוד »

בלה שאגאל

בלה רוזנפלד שאגאל (ברוסית: Бэлла Розенфельд-Шагал; 15 בדצמבר 1895, ויטבסק – 2 בספטמבר 1944, ניו יורק), סופרת ביידיש יהודייה ילידת-רוסיה, אשתו של האמן מארק שאגאל.

חָדָשׁ!!: יידיש ובלה שאגאל · ראה עוד »

בלה שכטר-גוטסמן

בילה שכטר גוטסמן.

חָדָשׁ!!: יידיש ובלה שכטר-גוטסמן · ראה עוד »

בלהה רובינשטיין

בלהה רובינשטיין (נולדה ב-1936בירושלים) היא חוקרת ספרות ומתרגמת ספרות מיידיש לעברית, לשעבר מורה וכותבת תוכניות לימוד ומקראות לספרות.

חָדָשׁ!!: יידיש ובלהה רובינשטיין · ראה עוד »

בלוי

בלוי (Bloy) הוא שם משפחה שמקורו ביידיש ומשמעותו כחול.

חָדָשׁ!!: יידיש ובלוי · ראה עוד »

בלי עין הרע (אלבום של ליפא שמלצר)

בלי עין הרע (ביידיש: "קעניינע הארע") הוא אלבום סולו של הזמר-יוצר החסידי-אמריקאי ליפא שמלצר.

חָדָשׁ!!: יידיש ובלי עין הרע (אלבום של ליפא שמלצר) · ראה עוד »

בליני (מאכל)

בליני מוגשים עם שמנת חמוצה, ביצי דגים ובצל בליני ממולאים גבינה בְּלִינִי (ברוסית: Блины́ - צורת רבים; וביחיד: בְּלִין - Блин), או בשמם הנפוץ: בְּלִינְצֶ'ס (ביידיש) או חֲבִיתִּיּוֹת (בעברית), הם סוג של פנקייק מהמטבח הרוסי, דקה ועדינה יותר מהפנקייק האמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובליני (מאכל) · ראה עוד »

בטי סגל

בטי סגל (ביידיש: בעטי סעגאַל; 1 בספטמבר 1916 – 10 באוגוסט 1985) הייתה שחקנית וזמרת יהודייה-פולנייה וישראלית, שפעלה בווילנה ובישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ובטי סגל · ראה עוד »

בטיחות וגיהות בתעסוקה

כרזה של ממשלת הונג קונג לגבי סכנות בעבודה עם מכונות כרזה של המוסד לבטיחות ולגיהות מ-1956; הכיתוב (בעברית, יידיש וערבית): "סכנה לך!", "סכנה לחברך!" ניידת הסברה של המוסד לבטיחות ולגיהות ממוזער בטיחות וגיהות בתעסוקה (בראשי תיבות: בג"ת; באנגלית: Workplace Safety and Health או Occupational Safety and Health) מהווה תחום תורה ופעילות שמטרתו שימור בריאות העובדים, וכן מניעת נזקים כלכליים ומזעורם.

חָדָשׁ!!: יידיש ובטיחות וגיהות בתעסוקה · ראה עוד »

בז'סקו

בז'סקו (בפולנית: Brzesko, ביידיש: בריגעל) היא עיר באזור גליציה, בדרום פולין באזור פולין קטן, כ-25 קילומטר מערבית לטרנוב ו-50 ק"מ מזרחה לקרקוב.

חָדָשׁ!!: יידיש ובז'סקו · ראה עוד »

בז'שץ' קויאבסקי

בז'שץ' קויאבסקי (בפולנית: Brześć Kujawski; ביידיש: בריסק דקויא או בריסק קויאבסק) היא עיירה במחוז ולוצלאווק שבפרובינציית קויאוויה-פומרניה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ובז'שץ' קויאבסקי · ראה עוד »

בז'ז'ני

בְּזֵ'זַ'נִי (Brzeżany, זו ההגייה הפולנית הנהוגה גם בעברית הישראלית; באוקראינית Бережани, נהגה בֶּרֶזַ'אנִי; ביידיש ברעזשאַן, נהגה בְּרֶזַ'אן) היא עיר במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, המשמשת כמרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז ברזנסקי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובז'ז'ני · ראה עוד »

בז'וזוב

בז'וזוב (בפולנית: Brzozów; ביידיש: ברעזשוב, ברעזעווע; באוקראינית: Березів) היא עיירה בדרום־מזרח פולין, 38 ק"מ מדרום לז'שוב.

חָדָשׁ!!: יידיש ובז'וזוב · ראה עוד »

בזיליונאי

בזיליונאי (בליטאית: Bazilionai; בפולנית: Bazyliany; ביידיש: באזיליאן) היא עיירה קטנה במחוז שאולאי שבליטא, על גדת נהר דוביסה (Dubysa), בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ובזיליונאי · ראה עוד »

בחזרה מעמק רפאים

בחזרה מעמק רפאים הוא רומן עברי מאת חיים באר, שיצא לאור בשנת 2018 במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת עם עובד.

חָדָשׁ!!: יידיש ובחזרה מעמק רפאים · ראה עוד »

בחדרי חרדים

בחדרי חרדים הוא אתר חדשות למגזר החרדי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובחדרי חרדים · ראה עוד »

בבא

בבא היא מילה שפירושה בארמית שער, ובעברית פירושה אבא.

חָדָשׁ!!: יידיש ובבא · ראה עוד »

בבא-בוך

מחורז ביידיש עתיקה: "'''בָּבָא דְאַנְטוֹנָא''' היישט דש בוך איין הופש גיטרעכֿט,שמן קענט וואל אליה בחורש גימעכֿט:שאיז ווארדן גידרוקט צו אייזנה אין דער שטאט,שאונ' '''אֵלִיָה הַמְחַבֵּר''' איז גלייך דש פרט:" (בעברית: בּובאָ דְּאַנטוֹנָאשנקרא ספר זהשיצירה יפהשניכר שהיא מעשה ידיו שלשאֵלִיָּה בחורשהודפס באיזנה העיר בשנת '''אליה המחבר''' לפ"ק) בָּבָא-בּוּך (נהגה "בּוֹבוֹ-בּוּך"; יידיש: 'ספרו של בּוֹבוֹ'; השתרש בשפה היידית כ"בּאָבּע-מעשה") הוא הכינוי המקובל כיום לאפוס אבירים אשר נכתב בידי אליהו בחור בין השנים 1507–1508, והיה לרומן האבירים הפופולרי ביותר בשפה היידית.

חָדָשׁ!!: יידיש ובבא-בוך · ראה עוד »

בדחן

בַּדְחָן הוא כינוי ושם תואר למי ששימשו כמנחים היתוליים בטקסים יהודיים, חגים וימי מועד אחרים.

חָדָשׁ!!: יידיש ובדחן · ראה עוד »

בונהאד

בונהאד (בהונגרית: Bonyhád; ביידיש: באניהאד) היא עיר במחוז טולנה בדרום הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובונהאד · ראה עוד »

בונים הלר

בונים הֶלֶר (נכתב גם בִּינֶם הלר; נהגה "בִּינֶם" בניב היידיש הדרומי; ביידיש: בינם העלער, לעיתים בינעם; בכתיב סובייטי: בינעמ העלער; 25 בינואר 1908 – 12 במאי 1998) היה משורר יידי יהודי פולני, מן הבולטים במשוררי היידיש בגוש הסובייטי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובונים הלר · ראה עוד »

בוצ'אץ'

בוּצ'אץ' או בוטשאטש (באוקראינית וברוסית: Бучач; בפולנית: Buczacz; ביידיש: בעטשאָטש) היא עיירה במחוז טרנופול שבאוקראינה, בחבל גליציה המזרחית ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוצ'אץ' · ראה עוד »

בוצ'צ'אה

בוצ'צ'אה (ברומנית: Bucecea; ביידיש: בוטשעטשה) היא עיירה במחוז בוטושאן בצפון מזרח רומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוצ'צ'אה · ראה עוד »

בוצ'קי

בוצ'קי (בפולנית: Boćki, ביידיש: בודקי) הוא יישוב בפרובינציית פודלסיה בפולין, 18 קילומטרים מביילסק.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוצ'קי · ראה עוד »

בוצ'ה (סרט)

בּוּצֵ'ה הוא סרט טלוויזיה ישראלי משנת 1992 בבימויו של רם לוי, עם שמואל וילוז'ני, נעמה שפירא ויגאל נאור בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוצ'ה (סרט) · ראה עוד »

בוצינא דנהורא

בוצינא דנהורא הוא ספר חסידות המלקט את דברי תורתו של רבי ברוך ממז'בוז'.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוצינא דנהורא · ראה עוד »

בוקאצ'יבצי

בוקאצ'יבצי (באוקראינית: Букачівці; בפולנית: Bukaczowce; ביידיש: באקשעוויץ) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוקאצ'יבצי · ראה עוד »

בוקובסקו

בוקובסקו (בפולנית: Bukowsko; ביידיש: בוקאווסק) הוא כפר במחוז סאנוק שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוקובסקו · ראה עוד »

בורמל

בורמל (באוקראינית: Боремель, בפולנית: Boremel, ביידיש: בערמלי) היא עיירה במחוז רובנו שבמערב אוקראינה, על גדת נהר סטיר, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובורמל · ראה עוד »

בורשצ'יב

בורשצ'יב (באוקראינית: Борщів, בפולנית: Borszczów, בורשצ'וב, ביידיש: באָרשטשיוו) היא עיר במחוז טרנופול אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובורשצ'יב · ראה עוד »

בורו פארק

המרפאה של בית החולים המתודיסטי בשדרה ה-16 בורו פארק (באנגלית: Borough Park, ביידיש: באָראָ פּאַרק) היא שכונה בחלקו הדרום מערבי של רובע ברוקלין בעיר ניו יורק שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ובורו פארק · ראה עוד »

בוריס סלוצקי

בוריס אברמוביץ' סלוצקי (ברוסית: Бори́с Абра́мович Слу́цкий); 7 במאי 1919 – 23 בפברואר 1986), היה משורר ומתורגמן יהודי-סובייטי, שכתב ברוסית.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוריס סלוצקי · ראה עוד »

בוריס סבידנסקי

בוריס סְבידֶנסקי (18 בפברואר 1941, סימפרופול, ברית המועצות (קרים) – 1 בנובמבר 2017, תל אביב) היה פנטומימאי ומורה לפנטומימה רוסי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוריס סבידנסקי · ראה עוד »

בוריס קלצקין

בּוֹרִיס ארקַאדיֶיוויץ' קְלֶצקין (בכתיב יידי: באָריס קלעצקין; 1875, וילנה – ספטמבר 1937, שם) היה מו"ל יידי, מגדולי המו"לים היידישאים שלפני השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוריס קלצקין · ראה עוד »

בוריס טומשבסקי

בסי טומשבסקי ביום אירוסיהם בוריס טוֹמָשֶבְסקי (ברוך אהרן) (טוֹמָשֶפְסקי), (ביידיש: באָריס טאָמאַשעווסקי, טאָמאַשעפסקי, טהאָמאשעפסקי; באנגלית: Boris Thomashefsky, Thomashevsky; 12 במאי 1868 – 9 ביולי 1939) היה זמר ושחקן יהודי יליד אוקראינה, מגדולי הכוכבים בתיאטרון יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוריס טומשבסקי · ראה עוד »

בוריס דב ברוצקוס

בוריס דב (בֶּר) בְּרוּצְקוּס (ברוסית: Борис (Бер) Давидович Бруцкус, בוריס דווידוביץ' ברוצקוס; בכתב לטיני: Brutzkus; 3 באוקטובר 1874, פולאנגן, ליטא הרוסית – 7 בדצמבר 1938, ירושלים) היה עסקן ציבור, כלכלן יהודי-רוסי נודע, מדען, מומחה לבעיות של ברית המועצות וחוקר בעיות אגרריות, מהמומחים הגדולים באירופה בשאלות כלכלה, ובמיוחד בבעיות חקלאות והתיישבות של יהודים, פרופסור לכלכלה חקלאית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוריס דב ברוצקוס · ראה עוד »

בולניק

בולניק (בליטאית: Balninkai, "בלנינקאי"; ברוסית: Больники, בפולנית: Bolniki, "בולניקי"; ביידיש: באָלניק) היא עיירה במחוז משנה מולייטי במחוז אוטנה בליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ובולניק · ראה עוד »

בולחוב

בּוֹלֶחוֹב או בולכוב (מיידיש: באָלעכאָוו או באלחוב; באוקראינית: Болехів, "בולחיב"; בפולנית: Bolechów; ברוסית: Болехoв) היא עיירה (לשעבר עיירה יהודית) בנפת דוֹלינה שבמחוז איוואנו-פרנקיבסק במערב אוקראינה, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי, כ-85 ק"מ מדרום לעיר לבוב וכ-70 ק"מ ממזרח לגבול אוקראינה–פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ובולחוב · ראה עוד »

בוטרימוניס

בוטרימוניס (בליטאית: Butrimonys, בפולנית: Butrymańce, ביידיש: בוטרימאַנץ או באַלטרעמאַנץ) היא עיירה במחוז משנה אליטא במחוז אליטא בדרום ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוטרימוניס · ראה עוד »

בוברקה

בוברקה (באוקראינית: Бібрка; בפולנית: Bóbrka; בגרמנית: Prachnik; ביידיש: בויברקע) היא עיר במחוז לבוב במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוברקה · ראה עוד »

בוברובי קוט

בוברובי קוט (אוקראינית: Бобровий Кут) הוא כפר במחוז חרסון.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוברובי קוט · ראה עוד »

בוברויסק

בּוֹבְּרוּיְסְק (בבלארוסית: Бабруйск; ברוסית: Бобруйск; ביידיש: באָברויסק; בעברית נכתבת הצורה "בוברויסק" – בעקבות אופן הכתיבה של שם העיר ברוסית) היא עיר במחוז מוהילב בבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוברויסק · ראה עוד »

בוברינץ

בוברינץ (באוקראינית: Бо́бринець, ביידיש: בוברניץ) היא עיר במחוז קירובוגרד באוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוברינץ · ראה עוד »

בובו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ובובו · ראה עוד »

בובובה

בובובה (בפולנית: Bobowa, ביידיש: באבאוו) היא עיירה בדרום פולין, על נהר ביאלה טרנובסקה, באזור ההיסטורי של פולין קטן, 18 ק"מ ממערב לגורליצה ו-83 ק"מ דרום-מזרחית לבירת המחוז קרקוב.

חָדָשׁ!!: יידיש ובובובה · ראה עוד »

בוג'ק הורסמן - דמויות

לא ממוסגר בוג'ק הורסמן היא סדרת אנימציה למבוגרים, שנוצרה על ידי רפאל בוב-ווקסברג.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוג'ק הורסמן - דמויות · ראה עוד »

בודאניב

בודאניב (באוקראינית: Буданів; בפולנית: Budzanów, נהגה: בוּדזאנוב; ברוסית: Буданов, נהגה: בודאנוב; ביידיש: ביזינעוו, בודזאנוב, בוזניב, בודזאנאוו או בודזאנאב) הוא כפר במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, בו שכנה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ובודאניב · ראה עוד »

בודרוגקרסטור

בּוֹדְרוֹגְקֶרֶסְטוּר (בהונגרית: Bodrogkeresztúr, ביידיש: קערעסטיר) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן בצפון-מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובודרוגקרסטור · ראה עוד »

בודזאנוב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ובודזאנוב · ראה עוד »

בוהורודצ'אני

בוהורודצ'אני (באוקראינית: Богородчани; בפולנית: Bohorodczany; ביידיש: בראדשין או בראטשין; או בכתיב עברי ברודשין) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה, בה שכנה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוהורודצ'אני · ראה עוד »

בוורלי סילס

בוורלי סילס (באנגלית: Beverly Sills; 25 במאי 1929 - 2 ביולי 2007) הייתה זמרת אופרה יהודייה אמריקאית, מהנודעות ביותר בשנות ה-60' וה-70' של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוורלי סילס · ראה עוד »

בוויס מהמפטון

בוויס מהמפטון (באנגלית: Bevis of Hampton; בצרפתית עתיקה: Beuve, Beuves, Bueve או Beufves de Hanton(n)e; באנגלו-נורמנית: Boeve de Haumtone; באיטלקית: Buovo d'Antona) הוא גיבור אנגלי אגדי ונושאם של רומנים שיריים ימי-ביניימיים שונים (אנגלו-נורמניים, צרפתיים, אנגליים, ונטיים ורומנים נוספים הנושאים את שמו).

חָדָשׁ!!: יידיש ובוויס מהמפטון · ראה עוד »

בוכבינדר

בוכבינדר (גרמנית: Buchbinder, יידיש: בוקביינדער) הוא שם משפחה גרמני ושם יהודי-אשכנזי נפוץ, שפירושו הוא כורך ספרים (Binder.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוכבינדר · ראה עוד »

בוים

בוים (יידיש: בוים; גרמנית: Baum) הוא שם משפחה שמקורו ביידיש ומשמעותו עץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוים · ראה עוד »

בוינאקסק

בוינאקסק (ברוסית: Буйна́кск; בקומיקית: Шура או Tемирхан-Шура בפי היהודים נקראה גם טמיר חאן שורה) היא עיר ברפובליקת דאגסטן שברוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוינאקסק · ראה עוד »

בוידעם

בּוֹידֶעם או בוידם (בתרגום מיידיש: עליית תקרה) משמש כחלק ממקום מגורים, המיועד לאחסון, שלא נעשה בו שימוש יום יומי, ואיננו נגיש בקלות.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוידעם · ראה עוד »

בין נהר פרת ונהר חדקל

בֵּין נְהַר פְּרָת וּנְהַר חִדֶּקֶל הוא אחד מקבוצה של חמישה שירי-עם שפרסם חיים נחמן ביאליק בירחון "השילוח" בשנת 1906.

חָדָשׁ!!: יידיש ובין נהר פרת ונהר חדקל · ראה עוד »

בין החומות (אלבום)

בין החומות הוא אלבום הבכורה של נגן הכליזמר חיליק פרנק, האלבום יצא לאור ב-1997, ה'תשנ"ח.

חָדָשׁ!!: יידיש ובין החומות (אלבום) · ראה עוד »

בין כך ובין כך

בין כך ובין כך הוא אלבום סולו מספר 18 של הזמר החסידי הבולט אברהם פריד.

חָדָשׁ!!: יידיש ובין כך ובין כך · ראה עוד »

ביאלא פודולסק

ביאלא פודולסק (בפולנית: Biała Podlaska) היא עיר במזרח פולין, הנמצאת כיום בפרובינציית לובלין.

חָדָשׁ!!: יידיש וביאלא פודולסק · ראה עוד »

ביאלובייז'ה

ביאלובייז'ה (בפולנית: Białowieża; באוקראינית: Біловежа; בבלארוסית: 'Белавежа, בליטאית: Bialovieža) היא עיירה בת 1,830 תושבים (נכון למרץ 2011) בפרובינציה פודלסיה שבפולין, על נהר הנרווקה, במרכז אזור הפארק הלאומי ויער ביאלובייסקה.

חָדָשׁ!!: יידיש וביאלובייז'ה · ראה עוד »

ביאלי

ביאלי הוא כינוי מקובל ללחמנייה הקרויה ביאַליסטאָקער קוכען (ביידיש: מאפה מביאליסטוק).

חָדָשׁ!!: יידיש וביאלי · ראה עוד »

ביאליניצ'י

ביאליניצ'י (בבלארוסית: Бялынічы; בפולנית: Białynicze) היא עיר במחוז מוהילב שבמזרח בלארוס, כ-44 ק"מ מערבית למוהילב, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וביאליניצ'י · ראה עוד »

ביאליסטוק

בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.

חָדָשׁ!!: יידיש וביאליסטוק · ראה עוד »

בינה לנדאו

בינה לנדאו (ביידיש: לאנדאו; Bina Landau; 2 בנובמבר 1925 – 24 ביוני 1988) הייתה זמרת סופרן יהודייה-אמריקאית ממוצא פולני ששרה ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ובינה לנדאו · ראה עוד »

בינינו

שמאל בינינו הוא ארגון חרדי הפועל להסרטת שיעורי יהדות והנגשתם לציבור באינטרנט.

חָדָשׁ!!: יידיש ובינינו · ראה עוד »

ביסקופיצה

ביסקופיצה (בפולנית: Biskupice; ביידיש: ביסקיוויץ) הוא כפר במחוז סווידניק שבפרובינציית לובלין בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וביסקופיצה · ראה עוד »

ביערות פולין

ביערות פולין (ביידיש: אין פוילישע וועלדער, בפולנית: W lasach polskich) הוא סרט קולנוע אילם בשפת היידיש תוצרת פולין משנת 1929.

חָדָשׁ!!: יידיש וביערות פולין · ראה עוד »

ביצה (מזון)

ביצים משווקות בתבנית ביצים המגינה עליהן משבירה ביצים לפני בישול ביצה היא מבנה שבתוכו מתפתח עובר של בעלי חיים מסוימים.

חָדָשׁ!!: יידיש וביצה (מזון) · ראה עוד »

ביקי

קאווקאז באנציקלופדיה אוצר ישראל בּיקי הוא כינוי שדבק ביהודים ההרריים, ולעיתים גם ביהודי גאורגיה, לפחות עד סוף המאה התשע עשרה, על ידי היהודים הרוסים שהתיישבו בקווקז, והפך לכינויים גם בפי הלא יהודים.

חָדָשׁ!!: יידיש וביקי · ראה עוד »

ביראבידזשאנער שטערן

ביראָבידזשאנער שטערן (נהגה: "בּירוֹבּידזַ'אנֶר שטֶרן", יידיש: 'כוכב בירוביג'ן'; ברוסית: Биробиджанская звезда) הוא עיתון המתפרסם ביידיש וברוסית בעיר בירוביג'ן.

חָדָשׁ!!: יידיש וביראבידזשאנער שטערן · ראה עוד »

בירשטונאס

בירשטונאס (ביידיש: בירשטאן) היא עיירת נופש, ספא וטיפולי מים אחרים, המרכז המנהלי של מחוז המשנה בירשטונאס במחוז קובנה שבמרכז ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ובירשטונאס · ראה עוד »

בירז'

בירז' (בליטאית:, בירז'אי; ביידיש: בירזש) היא עיר קטנה במחוז פוניבז' שבצפון ליטא המשמשת כמרכז המנהלי של מחוז המשנה בירז'.

חָדָשׁ!!: יידיש ובירז' · ראה עוד »

בירה (רוסיה)

בירה היא עיירה בסובייקט הפדרלי מחוז היהודי האוטונומי ובמחוז משנה אובלוצ'ה שנמצא בו.

חָדָשׁ!!: יידיש ובירה (רוסיה) · ראה עוד »

בירוביג'ן

בירוביג'ן (ברוסית: Биробиджа́н; ביידיש: ביראָבידזשאן) היא בירת המחוז היהודי האוטונומי שבמזרח הרחוק הרוסי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובירוביג'ן · ראה עוד »

בית מגורי העיתונאים

בית מגורי העיתונאים, שנקרא גם שיכון העיתונאים, הוא כינוי לשני בנייני מגורים ברחוב יצחק שדה 56 וברחוב הפלמ"ח 13 בשכונת יד אליהו בתל אביב שנבנו בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 ואוכלסו על ידי עיתונאים ישראלים, בהם עיתונאים בולטים, כגון יוסף לפיד, יגאל לב ושבתאי דון-יחיא.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית מגורי העיתונאים · ראה עוד »

בית אבי (2008)

בית אבי (ביידיש: מיין טאטע'ס שטוב) הוא סרט קולנוע ישראלי דובר יידיש מ-2008.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית אבי (2008) · ראה עוד »

בית פתחיה

בית פתחיה היא רשת מוסדות לחינוך מיוחד, העוסקת בחינוך ושיקום ילדים עם מוגבלויות שונות בתחום הפיגור והשיקום.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית פתחיה · ראה עוד »

בית פין

פועלים יהודים בסמוך לבית, 1855 הבית ב-1980 הבית במהלך שחזור ושיפוץ, 1983 צילום אוויר של הבית, 1995 ממוזער ממוזער ממוזער ממוזער בית פין (Finn) בכרם אברהם ברחוב עובדיה 24 בירושלים, הוא אחד ממספר בתים מודרניים ראשונים שנבנו מחוץ לחומות ירושלים בראשית שנות ה-50 של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית פין · ראה עוד »

בית ציוני אמריקה

בול דואר לכבוד חנוכת בית ציוני אמריקה, 1952 בית ציוֹני אמריקה הוא מרכז תרבות ברחוב אבן גבירול פינת רחוב דניאל פריש בתל אביב.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית ציוני אמריקה · ראה עוד »

בית קרנובסקי

בית קרנובסקי (ביידיש: די משפחה קאַרנאָווסקי) הוא הרומן האחרון מאת סופר היידיש ישראל יהושע זינגר, אשר התפרסם לראשונה בשנת 1946 - כשנתיים לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית קרנובסקי · ראה עוד »

בית שלום עליכם

בית שלום עליכם הוא מרכז לתרבות היידיש שהוקם בתל אביב בשנת 1966, ונקרא על שמו של הסופר היידי הנודע שלום עליכם.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית שלום עליכם · ראה עוד »

בית תרבות היידיש - ספריית מדם

בית תרבות היידיש – ספריית מֶדֶם (ביידיש: פאריזער יידיש-צענטער מעדעם-ביבליאטעק), הוקם בשנת 2002 על ידי מיזוג בין ספריית מדם לבין האגודה לחקר והפצת שפת היידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית תרבות היידיש - ספריית מדם · ראה עוד »

בית ליסין

בית ליסין בשנת 1958 בית ליסין היה מבנה ששימש לאירועי תרבות ולמופעי תיאטרון.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית ליסין · ראה עוד »

בית לייוויק

בית לייוויק (ביידיש: לייוויק הויז) השוכן ברחוב דב הוז 30 במרכז תל אביב הוא מרכז לתרבות היידיש, ומקום משכנה של אגודת סופרי ועיתונאי יידיש בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית לייוויק · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים של אמריקה הלטינית

בית המדרש לרבנים של אמריקה הלטינית (בספרדית: Seminario Rabinico Latinoamericano) נקרא גם בית המדרש על שם מרשל מאייר, הוא מוסד ללימודי יהדות ולהסמכת רבנים של היהדות הקונסרבטיבית בבואנוס איירס, ארגנטינה המוכר על ידי כנסת הרבנים.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית המדרש לרבנים של אמריקה הלטינית · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים בז'יטומיר

איוון פרנקו בז'יטומיר, רחוב פושקינסקה 42 בית המדרש לרבנים בז'יטומיר, שפעל בין 1847 ל-1873, שכן בפאתי העיר ז'יטומיר שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (באזור אוקראינה של ימינו), בתחום המושב היהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית המדרש לרבנים בז'יטומיר · ראה עוד »

בית המדרש הרבני של צרפת

בית המדרש הרבני של צרפת (בצרפתית: L'École Rabbinique de France או Le Séminaire israélite de France, "הסמינר לבני ישראל בצרפת") הוא המוסד המרכזי ללימודי רבנות בצרפת.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית המדרש הרבני של צרפת · ראה עוד »

בית האמנות תכלס

בית האמנות תכלס (בגרמנית: Kunsthaus Tacheles) היה מרכז אמנות בברלין, בירת גרמניה, ברחוב אורניינבורגר שבאזור המיטה (Mitte).

חָדָשׁ!!: יידיש ובית האמנות תכלס · ראה עוד »

בית הספר שלום עליכם

בית הספר שלום עליכם הוא רשת של בתי ספר יהודיים ציוניים באמריקה הדרומית, רובם בארגנטינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הספר שלום עליכם · ראה עוד »

בית הספר להנדסה צבאית

דחפורים משוריינים אלה הכריעו את הקרב בג'נין לטובת צה"ל ולאחר מכן הועברו לבהל"ץ למטרות הדרכה. פלסים של חיל ההנדסה מתאמנים בגילוי מוקשים. טקסט.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הספר להנדסה צבאית · ראה עוד »

בית הספר המקצועי היהודי מסדה בדרמשטאדט

בית הספר המקצועי "מסדה" בדרמשטאדט נוסד ונוהל על ידי שמואל מילק בטליון (Samuel Milek Batalion) בעיר דרמשטאדט בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה, בין 1947 ו-1948.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הספר המקצועי היהודי מסדה בדרמשטאדט · ראה עוד »

בית הספר יק"א פיק"א

בית ספר יק"א פיק"א הוא בית הספר היסודי הראשון שהוקם בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הספר יק"א פיק"א · ראה עוד »

בית הקברות מאונט היברון

מאונט היברון (מאנגלית: Mount Hebron, "הר חברון") הוא בית קברות יהודי בשכונת פלאשינג שברובע קווינס בניו יורק.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הקברות מאונט היברון · ראה עוד »

בית הקברות היהודי באילוק

מצבת קברו של מנחם אהרנפלד נכדו של החת"ם סופר בית הקברות היהודי באילוק (בקרואטית: Jevrejsko groblje u Ilok) הוא בית קברות יהודי השוכן בפאתי העיירה אילוק אשר במזרח קרואטיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הקברות היהודי באילוק · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בסקווייז'ינה

בית הקברות היהודי ב - הוא אחד מבתי הקברות היהודיים הגדולים במחוז לובוש שבפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הקברות היהודי בסקווייז'ינה · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בוורשה

מצבות בבית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה בוורשה קטע מחומת המצבות בבית הקברות היהודי בוורשה בית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה (Okopowa) שברובע וולה (Wola) בוורשה בירת פולין (שמו הוא "בית העלמין גנשא", וביידיש: "דער גענשער בית עלמין"; מכונה גם "בית הקברות אוקופובה"), הוא בית הקברות היהודי השני בגודלו בפולין, החשוב שבכ-1400 בתי העלמין שבמדינה, ואחד מהגדולים ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הקברות היהודי בוורשה · ראה עוד »

בית הקברות היהודי העתיק בצ'סקה ליפה

בית הקברות היהודי העתיק בצ'סקה ליפה הוא בית קברות יהודי עתיק בצ'סקה ליפה (בצ'כית: Česká Lípa, ביידיש לעיפן או לייפען, בעברית גם לייפא) בצפון צ'כיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הקברות היהודי העתיק בצ'סקה ליפה · ראה עוד »

בית הבובות (ספר)

בית הבובות הוא רומן מאת קָ.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הבובות (ספר) · ראה עוד »

בית הדין של אבא

בית הדין של אבא (ביידיש: מיַין טאַטנס בית־דין־שטוב) הוא מקבץ סיפורים אוטוביוגרפי של סופר היידיש חתן פרס נובל לספרות, יצחק בשביס-זינגר.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הדין של אבא · ראה עוד »

בית הכנסת "ויז'ניצר קלויז" בסיגט

בית הכנסת "ויז'ניצר קלויז" בסיגט (Templul Vijnițer Kloiz) הוא בית כנסת בעיר סיגטו מרמאציאי במחוז מרמורוש בצפון רומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הכנסת "ויז'ניצר קלויז" בסיגט · ראה עוד »

בית הכנסת אליהו הנביא בג'ובר

בית הכנסת אליהו הנביא בג'ובר היה בית כנסת עתיק ומפואר בכפר ג'וֹבָּר שליד דמשק (שלימים היה לפרוור של העיר), שכנראה חרב בפסח תשע"ג (2013) או באייר תשע"ד (מאי 2014), כוחות הצבא הסורי בעת מלחמת האזרחים בסוריה, לאור הבטחה של אנשי העסקים אמריקאים וממשל ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הכנסת אליהו הנביא בג'ובר · ראה עוד »

בית הכנסת אחדות הקודש

לוח מעל הכניסה לבית הכנסת בית הכנסת "אחדות הקודש" בבוקרשט (ברומנית: Templul Unirea Sfântă - טמפלול אוניריה ספנטה) הוא בית כנסת בבירת רומניה, בוקרשט, הממוקם ברחוב ממלואר מס.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הכנסת אחדות הקודש · ראה עוד »

בית הכנסת אור הצפון

בית הכנסת אור הצפון הוא בית כנסת בשכונת נווה צבי בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הכנסת אור הצפון · ראה עוד »

בית הכנסת איצקוביץ'

מראה כללי, אוגוסט 2016 שלט הסבר על בית הכנסת איצקוביץ' ברחוב הרב שך תפילת ערבית באיצקוביץ, סמוך לשעה 1 בלילה בית הכנסת (תפארת צבי) איצקוביץ' הוא בית כנסת ברחוב הרב שך בבני ברק, סמוך לפינת רחוב רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הכנסת איצקוביץ' · ראה עוד »

בית הכנסת פייטב

ארון הקודש בבית הכנסת פייטב בית הכנסת פֵּיְטַב (בלטבית: Peitavas ileas sinagoga, ביידיש: פאייטאוו שול) הוא בית הכנסת היחיד ששרד בריגה לאחר השואה ופעיל עד היום.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הכנסת פייטב · ראה עוד »

בית הכנסת רומבך

צריחי בית הכנסת רומבך בית הכנסת ברחוב רוּמבך בבודפשט הידוע גם כ"בית הכנסת רוּמבך" (בהונגרית: Rumbach utcai zsinagóga או Rombach zsinagóga) או Rombach Schul (רומבך שול) הוא בית כנסת, שכיום הוא לא פעיל, ברחוב רומבך שבשטן (Rumbach Sebestyén) מספר 11 - 13 (פעם מספר 8), ברובע 7 (נקראת גם ארז'בטווארוש) של בודפשט, בירת הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הכנסת רומבך · ראה עוד »

בית הכנסת של ברודסקי

בית הכנסת של ברודסקי (ביידיש: די בראָדסקי שול) הוא בית כנסת היסטורי במרכז העיר קייב שבאוקראינה, שהיווה מרכז דתי ותרבותי ליהודי קייב.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הכנסת של ברודסקי · ראה עוד »

בית הכנסת שושנת הזהב (לבוב)

בית הכנסת שושנת הזהב בית הכנסת טורי זהב או שושנת הזהב בעיר לבוב נחשב אחד מבתי הכנסת היפים באוקראינה, והוא גם בין העתיקים שבהם.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הכנסת שושנת הזהב (לבוב) · ראה עוד »

בית הכנסת תפארת ישראל

תרומת הכסף שהעניק הקיסר פרנץ יוזף לבניית בית הכנסת, החבצלת, 1870 פנים בית הכנסת לפני 1948 בית הכנסת לאחר שנפגע מהפגזות הלגיון הערבי במלחמת העצמאותתפארת ישראל או בית הכנסת ניסן ב"ק (ביידיש: ר' נישע'ס שול) הוא בית כנסת ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הכנסת תפארת ישראל · ראה עוד »

בית הכנסת בן עזרא

הכניסה לספריית המורשת היהודית, הצמודה לבית הכנסת בן עזרא דגם הגניזה הקהירית, מוצב בבית התפוצות בית הכנסת בן עזרא (בערבית: معبد بن عزرا) הנקרא גם בית כנסת הגניזה, הוא בית כנסת המצוי ברובע הקופטי שבפוסטאט, בעיר קהיר שבמצרים, ובו נמצאה הגניזה הקהירית.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הכנסת בן עזרא · ראה עוד »

בית הכנסת בבירוביג'ן

בית הכנסת בבירוביג'ן הוא בית הכנסת "בית מנחם" שהוקם בשנת 2004.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הכנסת בבירוביג'ן · ראה עוד »

בית הכנסת בית אהרן

בית הכנסת בית אהרן היה בית כנסת ספרדי בשאנגחאי, סין, שנבנה בשנת 1927 על ידי איש העסקים הבגדאדי סאלח חרדון לזכר אביו אהרן.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הכנסת בית אהרן · ראה עוד »

בית הכנסת העתיק (קרקוב)

בית הכנסת העתיק בית הכנסת במהלך מלחמת העולם השנייה המראה הפנימי של בית הכנסת בית הכנסת העתיק (ביידיש: אַלְטֶע שׁוּל) של קרקוב הוא בית הכנסת העתיק ביותר בפולין שעדיין עומד על תלו.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הכנסת העתיק (קרקוב) · ראה עוד »

בית הכנסת הפולני בווינה

בית הכנסת "בית ישראל", הידוע כבית הכנסת הפולני (יידיש: די פאלנישע שול; רשמית, בגרמנית: Vereinssynagoge in der Leopoldsgasse 29) היה בית כנסת של יוצאי גליציה בווינה שפעל בין השנים 1893–1938 ברחוב לאופולד מס.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הכנסת הפולני בווינה · ראה עוד »

בית הכנסת החורבה

בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הכנסת החורבה · ראה עוד »

בית הכנסת הגרמני הגדול

בית הכנסת הגרמני הגדול (באיטלקית: Scuola Grande Tedesca) הוא אחד מחמישה בתי כנסת בגטו היהודי בוונציה, איטליה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הכנסת הגרמני הגדול · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול של בקאו

בית הכנסת הגדול של בקאו (ברומנית: Sinagoga Mare din Bacău), הידוע גם כ"בית הכנסת של סוחרי הדגן" או "הטמפל של סוחרי הדגן" (Templul Grânarilor,Templul Cerealierilor,Templul Cerealiștilor, במקור בארמית: חברא דחטין יידיש מולדבית: פפשוינעקעס שול) הוא בית כנסת בעיר בקאו שברומניה, השוכן בצומת בין הרחוב שטפאן צ'ל מארה (מס. 29, אחר כך מס.35) ורחוב 22 בדצמבר לרחוב מיוריציי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הכנסת הגדול של בקאו · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול של יאשי

בית הכנסת הגדול של יאשי (ברומנית: Sinagoga Mare din Iași, ביידיש: הויכע שול) שוכן ברחוב בתי הכנסת 1 (בעבר רחוב הקוקו) ביאשי, רומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית הכנסת הגדול של יאשי · ראה עוד »

בית היתומים של יאנוש קורצ'אק

בית היתומים הראשון שלו ברחוב קרוכמלאנה (Krochmalna), ורשה. בית היתומים היהודי של יאנוש קורצ'אק, פעל בוורשה שבפולין משנת 1912 ועד אוגוסט 1942, בהנהלתו של קורצ'אק.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית היתומים של יאנוש קורצ'אק · ראה עוד »

בית היתומים דיסקין

בית היתומים דיסקין הוא מתחם מוסדות בירושלים השוכן כיום בשכונת גבעת שאול.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית היתומים דיסקין · ראה עוד »

בית כנסת הרמ"א

בית הכנסת הרמ"א (בפולנית: Synagoga Remuh; ביידיש: רמ"א שוהל) הוא בית כנסת בקרקוב, פולין, שהוקם ב־1557 ונקרא על שם רבי משה איסרליש.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית כנסת הרמ"א · ראה עוד »

בית יעקב (כתב עת)

גיליון 165 של כתב העת שראה אור בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים בית יעקב: ירחון לענייני חנוך ספרות ומחשבה היה כתב העת של תנועת בית יעקב בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית יעקב (כתב עת) · ראה עוד »

ביתן שמירה

ביתן שמירה בפולין הרגימנט הסקוטי בפתח ביתן השמירה שלו, בכניסה לטירת אדינבורו. ביתן שמירה או שׁוֹמֵרָה, הידוע יותר בשם בּוּדְקֶה או בּוּטְקֶה (בסלנג, מיידיש), הוא ביתן, בדרך כלל כזה שיש בו מקום לאדם או שניים, ומשמש כמחסה משמש ומגשם לאדם הניצב כשומר בכניסה למתקן מסוים.

חָדָשׁ!!: יידיש וביתן שמירה · ראה עוד »

בילשיבצי

בילשיבצי (באוקראינית: Більшівці; בפולנית: Bołszowce, "בולשובצה"; ביידיש: באלשוועץ) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובילשיבצי · ראה עוד »

בילגוריי

בילגוריי (בפולנית: Biłgoraj; ביידיש: בילגאריי) היא עיר בדרום-מזרח פולין, כ-90 ק"מ מדרום ללובלין, בירתו של מחוז בילגוריי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובילגוריי · ראה עוד »

בילה צרקווה

בִּילַה צֶרְקְווַה (באוקראינית: Біла Церква; ברוסית: Белая Церковь, "בְּיֶילַאיָה צֶרְקוֹב"; ביידיש: שווארצע טומאה; בפולנית: Biała Cerkiew, "בְּיַוַוה צֶרְקִיֶיב") היא עיר השוכנת על נהר רוֹס, 84 ק"מ דרומית לקייב, במחוז קייב שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובילה צרקווה · ראה עוד »

בילה צרקווה (מחוז זקרפטיה)

בִּילַה צֶרְקְווַה (באוקראינית: Біла Церква; ברוסית: Белая Церковь, "בְּיֶילַאיָה צֶרְקוֹב"; בצ'כית: Bilá Cirkev; בהונגרית: Tiszafejéregyháza; ברומנית: Biserica Albă; באנגלית: Bila Tserkva; ביידיש: וויספלד; בעברית: שדה לבן) הוא כפר השוכן בנפת ראחיב (באוקראינית: Рахів) במחוז זקרפטיה (באוקראינית: Закарпатська область; ידוע גם כקרפטורוס, טרנסקרפטיה, רותניה או רוסיה הקרפטית) שבדרום מערב אוקראינה, סמוך לגדה הצפונית של נהר טיסה המהווה את הגבול הבינלאומי בין אוקראינה לרומניה, ממזרח לעיירה סולוטבינו (ביידיש: סלאטפינא; ידועה גם כאקנסלטינה) באוקראינה ומצפון לעיר סיגט ברומניה הנמצאת מעבר הנהר.

חָדָשׁ!!: יידיש ובילה צרקווה (מחוז זקרפטיה) · ראה עוד »

ביליארד

שולחן מן הסוג המשמש למשחק מכה בסנוקר ביליארד הוא משחק המשוחק על גבי שולחן מוארך, מצופה באריג שעיר (בלעז: בֵּיז, בד ארוג דמוי לבד), שבארבע מפינותיו ובמרכז כל דופן ארוכה ישנם "כיסים" (סך הכל 6).

חָדָשׁ!!: יידיש וביליארד · ראה עוד »

ביטן

ביטן (בבלארוסית: Быцень; בפולנית: Byteń; ביידיש: ביטען) היא עיירה במחוז ברסט שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וביטן · ראה עוד »

ביחאווה

ביחאווה (בפולנית: Bychawa; ביידיש: בעכעוו) היא עיירה במחוז לובלין שבפרובינציית לובלין בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וביחאווה · ראה עוד »

ביחוב

ביחוב (בלארוסית: Бы́хаў, Bychaŭ; רוסית: Бы́хов; פולנית: Bychów; יידיש: ביחאָוו; ליטאית: Bychavas) היא עיר במחוז מוהילב שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש וביחוב · ראה עוד »

ביחובסקי

ביחוֹבסקי (ביידיש: ביחאָווסקי, ביכאָווסקי; בפולנית: Bychowski; ברוסית: Быховский) הוא שם משפחה יהודי שפירושו בן העיירה ביחוב.

חָדָשׁ!!: יידיש וביחובסקי · ראה עוד »

ביבליוגרפיה של גרשם שלום

ציור של 'עץ החיים' מהמאה ה-16, מתוך התרגום ללטינית של פאולו ריצ'יו לספר '''שערי אורה''', של רבי יוסף ג'יקטיליה. הציור הופיע על מהדורת הכריכה הרכה, משנת 1961, של ספרו של שלום באנגלית על הזוהר '''Zohar, the Book of Splendor''', Basic Readings from the Kabbalah. גרשם שלום, אבי תחום חקר הקבלה והמיסטיקה היהודית ומגדולי חוקריה, היה כותב פורה מאוד.

חָדָשׁ!!: יידיש וביבליוגרפיה של גרשם שלום · ראה עוד »

ביוש (רומניה)

בֶּיוּשׁ (ברומנית: Beiuș, נהגה:; בהונגרית: Belényes; בפי יהודיה: בעלעניעש) היא עיר במחוז ביהור שבטרנסילבניה, מערב רומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש וביוש (רומניה) · ראה עוד »

ביי מיר ביסטו שיין

פוסטר ההופעה, ניו יורק, 1938 ביַי מיר ביסטו שיין (יידיש: 'בשבילי אתה יָפֶה') הוא שיר פופולרי ביידיש, שנכתב על ידי יעקב ג'ייקובס והולחן בידי שלום סקונדה.

חָדָשׁ!!: יידיש וביי מיר ביסטו שיין · ראה עוד »

בייץ'

בייץ' (בפולנית: Biecz; ביידיש: בייטש) היא עיירה במחוז גורליצה שבפרובינציית פולין קטן בפולין, על גדת נהר רופה (Ropa), בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ובייץ' · ראה עוד »

ביילסקו-ביאלה

ביילסקו-ביאלה (בפולנית: Bielsko-Biała; בגרמנית: Bielitz-Biala; בצ'כית: Bílsko-Bělá; ביידיש: ביאלה-ביליץ) היא עיר מרכזית בדרום פולין, שאוכלוסייתה מונה קרוב ל-180,000 נפש ומעל 700,000 באזור המטרופולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וביילסקו-ביאלה · ראה עוד »

בייליצה (בלארוס)

בייליצה (בבלארוסית: Беліца; ברוסית: Белица; ביידיש: בעליצע) היא עיירה במחוז משנה לידא במחוז גרודנו בבלארוס, על גדות נהר הניימן.

חָדָשׁ!!: יידיש ובייליצה (בלארוס) · ראה עוד »

בייז'ון

בייז'ון (בפולנית: Bieżuń; ביידיש: ביעז'ון) היא עיירה במחוז ז'ורומין שבפרובינציית מזוביה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ובייז'ון · ראה עוד »

ג

ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יידיש וג · ראה עוד »

ג' באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וג' באלול · ראה עוד »

ג' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בא.

חָדָשׁ!!: יידיש וג' בשבט · ראה עוד »

ג'נט האדה

ג'נט האדה (Janet Ruth Hadda; בכתיב יידי: דזשאַנעט האַדאַ; נולדה ב-23 בדצמבר 1945) היא חוקרת ספרות יידיש ופסיכואנליטיקאית יהודית-אמריקאית, ופרופסור אמריטה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

חָדָשׁ!!: יידיש וג'נט האדה · ראה עוד »

ג'נג'ש

ג'נג'ש (בהונגרית: Gyöngyös, ביידיש: גאָנדיש או דינדיש, בקרואטית: Đunđuš) היא עיר במחוז הווש בהונגריה, כ-80 ק"מ ממזרח לבודפשט, לרגלי ההרים שאר-הג' (Sár-hegy) ומאטרה (Mátra).

חָדָשׁ!!: יידיש וג'נג'ש · ראה עוד »

ג'ף וילבוש

ג'ף וילבוש (בגרמנית: Jeff Wilbusch; נולד ב-14 בנובמבר 1987) הוא שחקן ישראלי-גרמני.

חָדָשׁ!!: יידיש וג'ף וילבוש · ראה עוד »

ג'פרי שנדלר

ג'פרי שנדלר (אנגלית: Jeffrey Shandler) הוא חוקר תרבות יהודית ויידיש, ופרופסור חבר במחלקה למדעי היהדות באוניברסיטת ראטגרס.

חָדָשׁ!!: יידיש וג'פרי שנדלר · ראה עוד »

ג'קי ירחי

ג'קי ירחי (נולד ב-1965) הוא אמן, מאייר, קריקטוריסט, קומיקסאי צרפתי-ישראלי אשר עבד עם מספר עיתונים כגון "ידיעות אחרונות", "נקודה", "אותיות", "כולנו", "יום ליום".

חָדָשׁ!!: יידיש וג'קי ירחי · ראה עוד »

ג'טה לוקה

ג'טה לוקה עם מרדכי בן זאב וזאב ברלינסקי בהצגת הבכורה של תיאטרון הסמבטיון, יולי 1957 ג'טה לוקה ומנשה ורשבסקי בכרזת ההצגה היידית "איזו חתונה!", 1972 גֶ'טה לוקה (5 בספטמבר 1921 – 22 באוגוסט 2001) הייתה שחקנית קולנוע ותיאטרון, קומיקאית וזמרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש וג'טה לוקה · ראה עוד »

ג'ו עמר

יוסף (ג'ו) עמר (ה' בסיוון תר"ץ, 1 ביוני 1930 – ג' בתמוז תשס"ט, 26 ביוני 2009) היה זמר, חזן, פזמונאי, מלחין ופייטן ישראלי, מחלוצי הזמר המזרחי והים-תיכוני בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש וג'ו עמר · ראה עוד »

ג'ואל גריי

ג'ואל גריי (באנגלית: Joel Grey; נולד ב-11 באפריל 1932), הוא שחקן, זמר, רקדן, במאי וצלם ממוצא יהודי- אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש וג'ואל גריי · ראה עוד »

ג'ורניס 5

ג'ורניס 5 (באנגלית: Journeys 5, בתרגום לעברית: "המסע החמישי") הוא האלבום החמישי בסדרת אלבומי ג'ורניס (מסעות) של אייבי רוטנברג.

חָדָשׁ!!: יידיש וג'ורניס 5 · ראה עוד »

ג'ורג' קדיש

ג'ורג' קדיש עם תצלומו המפורסם מ-1941 "אידן, נקמה!", 1988 ג'ורג' קדיש (נהגה "קֶיידיש"; באנגלית: George Kadish; במקור: צבי הירש קָדוּשין (ביידיש: קאדושין); 1910 / 1915, ראסיין, האימפריה הרוסית (ליטא) – 2 בספטמבר 1997, הוליווד, פלורידה) היה צלם חובב יהודי ליטאי.

חָדָשׁ!!: יידיש וג'ורג' קדיש · ראה עוד »

ג'וריתמיקס

מוזיאון העיצוב בחולון 180px 180px 180px ג'וריתמיקס (באנגלית: Jewrhythmics) היא להקה השרה שירים בשפת היידיש לצלילי מוזיקה בסגנון האיטלו-דיסקו.

חָדָשׁ!!: יידיש וג'וריתמיקס · ראה עוד »

ג'ודה

ג'ודה היא סדרת טלוויזיה ישראלית מסוגת דרמת פשע-אימה, שנוצרה עבור HOT והופקה על ידי אולפני הרצליה.

חָדָשׁ!!: יידיש וג'ודה · ראה עוד »

ג'ימי לויד

ג'ימי לויד (באנגלית: Jimmy Lloyd; נולד ב־29 בנובמבר 1925) הוא זמר ג'אז יליד טרינידד החי ומופיע בישראל מאז שנת 1963.

חָדָשׁ!!: יידיש וג'ימי לויד · ראה עוד »

ג'יימס פין

ג'יימס פין (באנגלית: James Finn; 13 ביולי 1806 – 29 באוגוסט 1872) היה הקונסול הבריטי השני בירושלים במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש וג'יימס פין · ראה עוד »

ג. אריוך

גֶ'נטילה ברוידא (25 במרץ 1925 – 3 ביולי 2010), שנודעה בשם העט ג.

חָדָשׁ!!: יידיש וג. אריוך · ראה עוד »

גמזו (מושב)

גִּמְזוֹ הוא מושב דתי, הממוקם ליד יער בן שמן, בין מודיעין לבין לוד ובסמיכות לשוהם.

חָדָשׁ!!: יידיש וגמזו (מושב) · ראה עוד »

גאץ'

גאץ' (בפולנית: Gać; ביידיש: גאטש) הוא כפר במחוז לומז'ה שבפרובינציית פודלסיה בפולין, כ-15 ק"מ דרומית מזרחית ללומז'ה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וגאץ' · ראה עוד »

גאט פון אברהם

גאָט פון אברהם (יידיש: אלוהי אברהם) היא תחינה אשכנזית קדומה ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וגאט פון אברהם · ראה עוד »

גנאלוגיה

אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחת מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצות ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או בעברית חקר יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה ואנתרופולוגיה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים.

חָדָשׁ!!: יידיש וגנאלוגיה · ראה עוד »

גנזך ויצמן

גנזך ויצמן (באנגלית: Weizmann Archives) הוא ארכיון לשימור מסמכים ותעודות הקשורים לחייו ופועלו של הנשיא הראשון של מדינת ישראל ד"ר חיים ויצמן.

חָדָשׁ!!: יידיש וגנזך ויצמן · ראה עוד »

גנדלמן

גנדלמן הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי.

חָדָשׁ!!: יידיש וגנדלמן · ראה עוד »

גניזה

מיכלי גניזה בתל אביב מיכלי מחזור וגניזה ברמת גן שלט הסבר בקשר לגניזה ברמת גן גניזה היא שמירת חפצים מקודשים שיצאו מכלל שימוש, ומאחר שדבקה בהם קדושה אין להשתמש בהם לצורכי חולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וגניזה · ראה עוד »

געפילטע פיש

קציצות געפילטע פיש עם גזר צנצנות געפילטע פיש תעשייתי חזרת (חְרֶיין) ציר דגים געפילטע פיש (נהגה "גֶפִילטֶה פִיש"; מיידיש: דג ממולא) הוא מאכל מסורתי מהמטבח היהודי המזרח-אירופי ואשכנזי, העשוי קציצת דג טחון, לרוב קרפיון.

חָדָשׁ!!: יידיש וגעפילטע פיש · ראה עוד »

גצל זליקוביץ

גצל זליקוביץ (נהגה זליקוביץ'; נכתב גם גציל; בכתיב יידי: געצל זעליקאָוויץ, גם זעליקאָוויטש; באנגלית: George (Getzel) Selikovitsch; חג השבועות, ו' בסיוון תרכ"ה, 23 במאי 1855 – כ"ב בכסלו תרפ"ז, 27 בנובמבר 1926) היה יהודי עילוי, אגיפטולוג, מתורגמן לערבית, מחבר רומנים רומנטיים ביידיש, כתב ועורך בעיתונות יידיש בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וגצל זליקוביץ · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרמנית · ראה עוד »

גרמנית יהודית

#הפניה יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרמנית יהודית · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרמניה · ראה עוד »

גראסים לוקה

גראסים לוקה (ברומנית: Gherasim Luca; 23 ביולי 1913 – 9 בפברואר 1994) משורר יהודי-רומני ותאורטיקן של הסוריאליזם.

חָדָשׁ!!: יידיש וגראסים לוקה · ראה עוד »

גרפונקל

גרפונקל הוא שם משפחה יהודי, (ביידיש: גאָרפֿינקל) שמקורו במילה הגרמנית Karfunkel.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרפונקל · ראה עוד »

גרפינקל

גרפינקל הוא שיבוש של השם "", שם משפחה יהודי, (ביידיש: גאָרפֿינקל) שמקורו במילה הגרמנית Karfunkel.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרפינקל · ראה עוד »

גרש

גֶּרֶשׁ (ברבים: גֵּרְשַׁיִם) הוא שמם של שני סימנים שונים בכתב העברי – אחד מהם הוא סימן פיסוק ('), והשני אחד מטעמי המקרא ( ֜).

חָדָשׁ!!: יידיש וגרש · ראה עוד »

גרשם שלום

גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרשם שלום · ראה עוד »

גרשון סירוטה

מוסף של שבת" בביצוע מקהלת בית הכנסת הגדול בווילנה. טנור סולו: גרשון סירוטה, 1903 גרשון יצחק סירוטה (1874 – 1943) היה מגדולי החזנים באירופה לפני מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרשון סירוטה · ראה עוד »

גרשון ליבמן

הרב גרשון ליבמן (תרס"ה, 1905 - כ"ט באדר א' תשנ"ז, 8 במרץ 1997) היה מייסד וראש מוסדות נובהרדוק בצרפת ובראשם ישיבת "אור יוסף", דמות בולטת בקהילה החרדית הקטנה בצרפת.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרשון ליבמן · ראה עוד »

גרשון זק

גרשון זק (1909 – 10 ביולי 1989) היה מחנך ישראלי, מקים כפר הנוער הכפר הירוק ומנהלו הראשון, מייסד בית הספר לתיאטרון "בית צבי" וראש "השירות הימי" (לימים חיל הים) במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרשון זק · ראה עוד »

גרשון חנוך הניך ליינר

רבי גרשון חנוך הֶנִיך (בכתיב יידי: העניך) ליינר (כ"א בסיוון תקצ"ט - ד' בטבת תרנ"א; 1839–1890), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות איזביצה ראדזין, רבה של אוסטרוב מזובייצק, ומחבר תורני-חסידי פורה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרשון חנוך הניך ליינר · ראה עוד »

גרשון בקון

גרשון בקון (נולד ב-17 בדצמבר 1948 בפילדלפיה, ארצות הברית) הוא היסטוריון, חוקר תולדות יהדות מזרח אירופה, פרופסור בדימוס באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרשון בקון · ראה עוד »

גרשון הנדל

גרשון הנדל במדי בית"ר (עומד, שני מימין) בחברת זאב ז'בוטינסקי, אהרן צבי פרופס ומנחם בגין, בקן בית"ר ורשה, פולין, 1939 גרשון הנדל (13 במאי 1914 – 25 באוקטובר 1998) היה עיתונאי עברי, מזכ"ל "האיגוד העולמי של העיתונאים היהודים", חבר ועד אגודת העיתונאים בתל אביב.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרשון הנדל · ראה עוד »

גרליאבה

גרליאבה (בפולנית: Godlewo, גודלבו; ביידיש: גודלאווה) היא עיר בחבל סובאלקיה, המשויכת מבחינה מנהלית למחוז המשנה קובנה במחוז קובנה שבמרכז ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרליאבה · ראה עוד »

גרטל

גרטל משי גרטל דמוי משי גַרְטְל (מיידיש: גאַרטל, 'אבנט') הוא חגורה שנהוג לחגור על גבי הבגדים בזמן התפילה, בעיקר בקרב החסידים והנוהגים מנהגי חסידים.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרטל · ראה עוד »

גרבולין

גרבולין (בפולנית: Garwolin; ביידיש: גארוואלין) היא עיר מחוז קטנה בפרובינציית מזוביה שבפולין, על גדות נהר וילגה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרבולין · ראה עוד »

גרבובייץ

גרבובייץ (בפולנית: Grabowiec; ביידיש: גראבאוויץ) הוא כפר במחוז זמושץ' שבפרובינציית לובלין בפולין, כ-24 ק"מ צפונית מזרחית לזמושץ', בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרבובייץ · ראה עוד »

גרגז'דאי

גרגז'דאי (בפולנית וברוסית: Gorżdy, Горжды, גורז'די; בבלארוסית: Го́ржды, הורז'די; ביידיש: גורז'ד; בגרמנית: Garsden, גארזדן) היא עיר במערב ליטא, המשויכת מבחינה מנהלית למחוז המשנה קלייפדה במחוז קלייפדה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרגז'דאי · ראה עוד »

גרדה

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרדה · ראה עוד »

גרדה אילתה-אלסטר

גרדה אילתה-אלסטר (נולדה בשם גרדה טאו, ב-1930) היא חוקרת ספרות ישראלית והייתה פרופסור לספרות משווה ובלשנות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב עד פרישתה לגמלאות.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרדה אילתה-אלסטר · ראה עוד »

גרוסמן

גרוסמן (מגרמנית: Grossmann – איש גדול) הוא שם משפחה נפוץ בין משפחות ממוצא גרמני או יהודי גרמני.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרוסמן · ראה עוד »

גרודנו

בית הכנסת הגדול בגרודנו גרודנו (בבלארוסית: Гро́дна - הְרוֹדְּנָה או Го́радня - הוֹרַדְּנַה או Гаро́дня - הַרוֹדְּנַה; ברוסית: Гро́дно; בפולנית: Grodno; ביידיש: גראָדנע) היא עיר במערב בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרודנו · ראה עוד »

גרוייץ

גרוייץ (בפולנית: Grójec; ביידיש: גריצע או גריצא) היא עיר קטנה במחוז גרוייץ שבפרובינציית מזוביה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרוייץ · ראה עוד »

גרינבאום

גרינבאום (או בגרסה היידית גרינבוים) הוא שם משפחה יהודי ממקור גרמני, שפירושו "עץ ירוק".

חָדָשׁ!!: יידיש וגרינבאום · ראה עוד »

גרינוולד

גרינוולד (ביידיש: גרינוואלד), הוא שם משפחה יהודי נפוץ, שפירושו בתרגום חופשי מגרמנית "יער ירוק".

חָדָשׁ!!: יידיש וגרינוולד · ראה עוד »

גריבען

חלקי העוף בתחילת הטיגון גריבען או גריוולעך (מיידיש), ובעברית גלדי שומן, הוא מאכל מהמטבח האשכנזי, העשוי מעור עוף או אווז ובצל מטוגנים עד פריכות ושחומים, שנותרים לאחר הכנת שמאלץ.

חָדָשׁ!!: יידיש וגריבען · ראה עוד »

גריבוב

גריבוב (בפולנית: Grybów; ביידיש: גריבאוו) היא עיירה במחוז נובי סונץ' שבפרובינציית פולין קטן בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וגריבוב · ראה עוד »

גריגורי כנוביץ'

גריגורי כנוביץ' (גם גריגוריוס קנוביצ'יוס; 18 ביוני 1929 – 20 בינואר 2023) היה סופר ישראלי יליד ליטא, חתן פרס ליטא לתרבות ואמנות לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: יידיש וגריגורי כנוביץ' · ראה עוד »

גרייס פיילי

גרייס פיילי (באנגלית: Grace Paley; 11 בדצמבר 1922 – 22 באוגוסט 2007) הייתה סופרת יהודייה-אמריקאית שכתבה בעיקר סיפורים קצרים ושירה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרייס פיילי · ראה עוד »

גרייבו

גרייבו (בפולנית: Grajewo; ביידיש: גראיעווע) היא עיר קטנה בפרובינציית פודלסיה בפולין, בירת מחוז גרייבו.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרייבו · ראה עוד »

גלנטה

גלנטה (בסלובקית: Galanta, בהונגרית: Galánta; ביידיש: גאלאנטא או גלאנדע; בגרמנית: Gallandau, גלנדאו) היא עיירה במחוז טרנבה בדרום-מערב סלובקיה שבמרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגלנטה · ראה עוד »

גלעד צוקרמן

גלעד צוקרמן (נולד ב-1 ביוני 1971) הוא בלשן ומחיה שפות ישראלי, פרופסור לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד באוסטרליה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגלעד צוקרמן · ראה עוד »

גלפנד

גלפנד הוא שם משפחה שמקורו ביידיש ומשמעותו פיל.

חָדָשׁ!!: יידיש וגלפנד · ראה עוד »

גלגוליו של מעיל

ריקוד המבוסס על השיר, בכוריאוגרפיה של אלישבע גיל. שנות השישים, ארכיון אלישבע גיל, הספרייה הלאומית גלגוליו של מעיל (ביידיש: אַ מאַנטל פון אַ טונקעלן געוואַנטל, מילולית: "מעיל מאריג כהה") הוא שיר ילדים מאת המשוררת היידית קדיה מולודובסקי.

חָדָשׁ!!: יידיש וגלגוליו של מעיל · ראה עוד »

גלושה

גלושה, נקראה גלוּשָׁה רבתי (אוקראינית: Велика Глуша, יידיש: לִישֶע), או בשפת המקום ויֶילְקָה גלושה, הוא כפר קטן השוכן כ-27 ק"מ צפונית לעיר קאמין-קושירסקי.

חָדָשׁ!!: יידיש וגלושה · ראה עוד »

גלובוקי

גלוּבּוֹקי (בבלארוסית: Глыбокае, הְלִיבוֹקַיֶה; בפולנית: Głębokie, גלֶמבוקיה; ביידיש: גלובאָק) היא עיר קטנה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגלובוקי · ראה עוד »

גלוגוב

גלוגוב (בפולנית: Głogów; בגרמנית: גלוגאו, Glogau או: Groß-Glogau; בספרות העברית והיידיש: גלוגא), היא עיר במחוז גלוגוב שבחבל שלזיה תחתית, פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וגלוגוב · ראה עוד »

גלוגוב מלופולסקי

גלוגוב מלופולסקי (בפולנית: Głogów Małopolski; ביידיש: גלאגעוו) היא עיירה במחוז ז'שוב שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וגלוגוב מלופולסקי · ראה עוד »

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וגליציה · ראה עוד »

גליק

גליק (בגרמנית: Glück) הוא שם משפחה גרמני ויהודי, שפירושו בגרמנית וביידיש "מזל ברוך" או אושר.

חָדָשׁ!!: יידיש וגליק · ראה עוד »

גליקמן

גליקמן הוא שם משפחה שפירושו בלועזית יידיש וגרמנית "האיש בר-מזל יפה".

חָדָשׁ!!: יידיש וגליקמן · ראה עוד »

גליקסמן

גליקסמן הוא שם משפחה שפירושו ביידיש ובגרמנית "איש בר-מזל יאה".

חָדָשׁ!!: יידיש וגליקסמן · ראה עוד »

גליקל מהמלין

מרת גליקל בת ר' יהודה לייב, הידועה כגליקל האמיל (בלועזית Glickl או Glückel, בעברית מודרנית: גליקל מהמלין; ה'ת"ה, 1645 – ב' דראש השנה תפ"ה, 19 בספטמבר 1724) הייתה אשת עסקים וכותבת זיכרונות יהודייה אשכנזייה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגליקל מהמלין · ראה עוד »

גלית חזן-רוקם

גלית חזן-רוקם (נולדה ב-29 באוגוסט 1945) היא פרופסור אמריטה בחוג לספרות עברית ובתוכנית לפולקלור יהודי והשוואתי באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש וגלית חזן-רוקם · ראה עוד »

גטו מוהילב

גטו מוהילב (ביידיש: מולב; בבלארוסית: Магiлёў; ברוסית: Могилёв) היה גטו שהוקם במוהילב שבבלארוס בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגטו מוהילב · ראה עוד »

גטו מיזוץ'

יהודים מגטו מיזוץ' נאספים בסיוע הז'נדרמריה וצוות ההגנה האוקראיני להוצאה להורג. 14 באוקטובר 1942גטו מיזוץ' (בגרמנית: Misotsch; באלפבית קירילי: Мизоч; ביידיש: מיזאָטש) היה גטו, אשר הוקם במהלך מלחמת העולם השנייה בעיירה מיזוץ' שבמערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגטו מיזוץ' · ראה עוד »

גטו נובי סונץ'

גטו נובי סונץ' (בגרמנית: Ghetto von Neu-Sandez; ביידיש: צאנז או סאנץ געטא) היה גטו נאצי אשר הוקם על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה על מנת לרכז את יהודי פולין בעיר נובי סונץ' שבפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וגטו נובי סונץ' · ראה עוד »

גטו ניסבייז'

גטו ניסבייז' (בפולנית: Nieśwież; תעתיק מדויק: ניישבייז') היה גטו בשואה שהוקם על ידי הנאצים ליהודי אירופה במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגטו ניסבייז' · ראה עוד »

גטו קרקוב

כיכר המשלוחים (ה"אומשלגפלץ") של הגטו בשנת 2011. כיום מצויה במקום כיכר מרכזית המשמשת כאנדרטה ליהודים שהיו ואינם, ובה כיסאות ריקים המביעים את האובדן גטו קרקוב היה גטו שהוקם בתקופת מלחמת העולם השנייה ברובע פודגוז'ה – פרבר דרומי של העיר קרקוב.

חָדָשׁ!!: יידיש וגטו קרקוב · ראה עוד »

גטו טוצ'ין

גטו טוצ'ין היה גטו שפעל תקופה קצרה בקיץ 1942 סמוך לעיירה טוצ'ין באוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגטו טוצ'ין · ראה עוד »

גטו ברסט

גטו ברסט (בפולנית: getto w Brześciu nad Bugiem; ביידיש: גאטע בריסק או בריסק-ד׳ליטע) היה גטו נאצי אשר הוקם בעיר ברסט במערב בלארוס הכבושה במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה, בדצמבר 1941, שישה חודשים לאחר פלישת הכוחות הגרמנים לברית המועצות ביוני 1941.

חָדָשׁ!!: יידיש וגטו ברסט · ראה עוד »

גטו בז'סקו

גטו בז'סקו (ביידיש: בריגל) היה גטו נאצי שהוקם בתקופת מלחמת העולם השנייה בפולין הכבושה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגטו בז'סקו · ראה עוד »

גטו בורשצ'יב

גטו בורשצ'יב (באוקראינית: Борщівське гето) הוא גטו נאצי שהוקם על ידי גרמניה הנאצית בעיירה האוקראינית בורשצ'יב במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה, באפריל 1942.

חָדָשׁ!!: יידיש וגטו בורשצ'יב · ראה עוד »

גזע ולזונג

גזע ולזונג (במקור בגרמנית: Wälsungenblut) הוא נובלה מאת תומאס מאן, שעלילתה עוסקת ביחסי גילוי עריות של אח ואחות תאומים בני משפחה יהודית עשירה ומתבוללת.

חָדָשׁ!!: יידיש וגזע ולזונג · ראה עוד »

גזרת המרובעים

גזרת המרובעים היא גזרת פעלים השייכת לשפות השמיות.

חָדָשׁ!!: יידיש וגזרת המרובעים · ראה עוד »

גזטה די אמסטרדם

גזטה די אמסטרדם (ספרדית: Gazeta de Amsterdam) היה עיתון בשפה הספרדית שיצא לאור באמסטרדם בין 1672 לכל המאוחר ועד 1702 לכל הפחות.

חָדָשׁ!!: יידיש וגזטה די אמסטרדם · ראה עוד »

גבעתיים

הכניסה לגבעתיים מדרך השלום. האותיות מסודרות בצורת שתי גבעות – גבעתיים. גן שיכון המורים בגבעתיים גִּבְעָתַיִים‎ היא עיר במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש וגבעתיים · ראה עוד »

גבריאל פרייל

גבריאל יהושע פּרייל (באנגלית: Gabriel Yehoshua Preil; 18 באוגוסט 1911 - 5 ביוני 1993) היה משורר עברי שחי בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וגבריאל פרייל · ראה עוד »

גבריאל צינר

הרב גבריאל צִינֶר (בכתיב יידי: ציננער) הוא פוסק, רב בית מדרש בבורו פארק שבניו יורק ומחבר סדרת הספרים "נטעי גבריאל" הכוללת עשרות כרכים.

חָדָשׁ!!: יידיש וגבריאל צינר · ראה עוד »

גבריאל זאב מרגליות

עם הרב אברהם אהרן יודלביץ. 1925 הרב גבריאל זאב מרגליות (כונה רֶבּ וֶעלְוְול; שם המשפחה נהגה: מרגוֹליס; כ"ז בחשון תר"ח, 6 בנובמבר 1847, וילנה - י"א באלול תרצ"ה, 9 בספטמבר 1935, ניו יורק) היה רב ליטאי-אמריקאי, רבה של בוסטון, ראב"ד "עדת ישראל" בניו יורק, ונשיא כנסת הרבנים האורתודוקסית בארצות הברית ובקנדה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגבריאל זאב מרגליות · ראה עוד »

גבריאל וייסמן

גבריאל וייסמן בביתו גבריאל וייסמן (בכתיב יידי: וויַיסמאַן; 17 באוגוסט 1900, ראדום, פולין הרוסית – 1988, רמת גן) היה משורר, סופר ילדים, עיתונאי ועורך, מבקר, פולקלוריסט ומסאי יידי פולני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וגבריאל וייסמן · ראה עוד »

גבריאל יהודה ליכטנפלד

גבריאל יהודה (יודל) לִיכְטֶנְפֶלד (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ליכטענפעלד; Gabriel Judah Lichtenfeld; גי"ל; 1811, לובלין – כ"ו באדר ה'תרמ"ז, 22 במרץ 1887) היה יהודי-פולני משכיל, מתמטיקאי וסופר עברי נודע בזמנו.

חָדָשׁ!!: יידיש וגבריאל יהודה ליכטנפלד · ראה עוד »

גדנסק

בזיליקת מריה הקדושה בגדנסק, כנסיית הלבנים השנייה בגודלה בעולם, לאחר בזיליקת פטרוניוס הקדוש מזרקת נפטון בגדנסק גְדַנְסְק (בפולנית: Gdańsk,; בגרמנית: Danzig,; בקשובית: Gduńsk; ביידיש: דאַנציג) היא עיר הנמל החשובה בפולין, והעיר השישית בגודלה במדינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגדנסק · ראה עוד »

גדעון גולדנברג

גדעון גולדנברג (1 בפברואר 1930 – 30 ביולי 2013, כ"ג באב תשע"ג) היה בלשן ישראלי, חוקר השפות השמיות, פרופסור לבלשנות באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש וגדעון גולדנברג · ראה עוד »

גדליה אלון

גדליה אלון (רוֹגוֹזניצקי) (4 בפברואר 1901 – 17 במרץ 1950) היה היסטוריון ישראלי, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ג (1953) לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: יידיש וגדליה אלון · ראה עוד »

גדליה שמלקיש

הרב גדליה שמלקישתמונה להחלפה הרב גדליה שְׁמֶלְקֶישׂ (לעיתים: שמלקיס, בכתיב יידי: שמעלקעס. נהגה: שְׁמֶלְקֶס; כ' בשבט ה'תרי"ז, 14 בפברואר 1857 - ליל כ"ט בטבת ה'תרפ"ח, 21 בינואר 1928) היה רב גליציאני, רבה של קולומיאה ואב בית הדין בפשמישל.

חָדָשׁ!!: יידיש וגדליה שמלקיש · ראה עוד »

גדליה דוב שוורץ

הרב גדליה דוב שוורץ (חותם בכתיב יידי: שווארץ; 24 בינואר 1925 – 9 בדצמבר 2020) היה פוסק הלכה אורתודוקסי אמריקאי שהתגורר בשיקגו, אילינוי.

חָדָשׁ!!: יידיש וגדליה דוב שוורץ · ראה עוד »

גדליהו אהרן קניג

רבי גדליהו אהרן קניג (ביידיש קעניג; כ"ז בניסן ה'תרפ"א, 5 במאי 1921 - כ"ג בתמוז ה'תש"ם, 7 ביולי 1980) היה רב ברסלבי, מייסד ומנהיג קהילת ברסלב צפת.

חָדָשׁ!!: יידיש וגדליהו אהרן קניג · ראה עוד »

גדליהו בובליק

גדליהו בּוּבּלִיק (באנגלית: Gedaliah Bublick; תרל"ה, 10 באוקטובר 1875, גרודנו, האימפריה הרוסית - ז' באדר תש"ח, 17 בפברואר 1948) היה עיתונאי יידי ומנהיג ציוני דתי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש וגדליהו בובליק · ראה עוד »

גדוב

גדוב (בפולנית: Gdów; ביידיש: גדאוו) הוא כפר במחוז וייליצ'קה שבפרובינציית פולין קטן בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וגדוב · ראה עוד »

גדוד מגיני השפה

כרזה של גדוד מגיני השפה כנגד עברית קלוקלת שמקורה מהקולנוע, 1930 "גדוד מגיני השפה" (בזמנו אוית השם בכתיב חסר: גדוד מגני השפה) היה ארגון שפעל בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל המנדטורית בין השנים 1923–1936 למען טהרנות לשונית ביישוב, כלומר, למען השלטת השפה העברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וגדוד מגיני השפה · ראה עוד »

גדי פולק

גדי פּוֹלַק הוא אמן, צייר ופסל חרדי ממוצא רוסי.

חָדָשׁ!!: יידיש וגדי פולק · ראה עוד »

גדי יגיל

גדי יגיל (נולד ב-18 בינואר 1945) הוא שחקן וקומיקאי ישראלי, זוכה פרס התיאטרון הישראלי ופרס הרשות הלאומית לתרבות היידיש למפעל חיים.

חָדָשׁ!!: יידיש וגדי יגיל · ראה עוד »

גומבין

גומבין (בפולנית: Gąbin; ביידיש: גאמבין) היא עיר במחוז פלוצק בפרובינציית מזוביה בפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וגומבין · ראה עוד »

גוסטב יאנוך

גוסטב יאנוך, (בגרמנית: Gustav Janouch; 1 במרץ 1903 - 7 במרץ 1968) היה מלחין וסופר יליד סלובניה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגוסטב יאנוך · ראה עוד »

גוסטינין

גוסטינין (בפולנית: Gostynin; ביידיש: גאסטינין) היא עיר בפרובינציית מזוביה שבפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וגוסטינין · ראה עוד »

גור

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה יהודיים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לנשים.

חָדָשׁ!!: יידיש וגור · ראה עוד »

גורפינקל

גורפינקל הוא שיבוש של השם "", שם משפחה יהודי, (ביידיש: גאָרפֿינקל) שמקורו במילה הגרמנית Karfunkel.

חָדָשׁ!!: יידיש וגורפינקל · ראה עוד »

גורל (פילוסופיה)

גורל הוא הכוונה של האירועים בידי כוח עליון, לעיתים בניגוד לשגרה או בניגוד למתוכנן.

חָדָשׁ!!: יידיש וגורל (פילוסופיה) · ראה עוד »

גורליצה

אנדרטה לזכר יהודי גורליצה שנספו בשואה, בבית הקברות בחולון גורליצה (בפולנית: Gorlice, ביידיש: גאָרליץ, נהגה "גוֹרליץ") היא עיר קטנה בדרום פולין (בעבר בגאליציה), 287.2 קילומטר דרומית לוורשה, ובה אוכלוסייה של 28,707 איש (נכון ל-2004).

חָדָשׁ!!: יידיש וגורליצה · ראה עוד »

גורליק

גוֹרֶליק (ביידיש: גאָרעליק; בכתב לטיני: Gorelik או Gorelick; ברוסית: Горелик) הוא שם משפחה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגורליק · ראה עוד »

גורה קלוואריה

גוּרַה קַלְוַוארְיַה (בפולנית: Góra Kalwaria; ביידיש: גער, מבוטא "גֶר") היא עיר השוכנת על נהר הוויסלה בפולין, כ-25 ק"מ מדרום לעיר ורשה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגורה קלוואריה · ראה עוד »

גורה הומורולוי

כנסייה אורתודוקסית בגורה הומורולוי הכנסייה הקתולית מבנה בית הכנסת גורה הומורולוי (ברומנית: Gura Humorului; ביידיש: גורא הומאָרא, בפולנית וגרמנית: Gura Humora) היא עיירה בדרום אזור בוקובינה במחוז סוצ'אבה שבצפון רומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגורה הומורולוי · ראה עוד »

גוריי

גורַיי (בפולנית: Goraj; ביידיש: גאריי) הוא כפר בדרום-מזרח פולין, במחוז בילגוריי, כ-60 ק"מ מדרום ללובלין וכ-20 ק"מ מבילגוריי, בו מתגוררים כ-1,000 תושבים.

חָדָשׁ!!: יידיש וגוריי · ראה עוד »

גוש עציון

עץ האלון ההיסטורי ("האלון הבודד") במרכז גוש עציון, ליד אלון שבות. העץ מזוהה מאוד עם גוש עציון ואף מופיע בסמל המועצה האזורית גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוא גוש יישובים יהודיים מדרום לירושלים, בין בית לחם לחברון.

חָדָשׁ!!: יידיש וגוש עציון · ראה עוד »

גוש חלב

שרידי בית הכנסת בגוש חלב אבטליון בגוש חלב גוש חלב הייתה העיירה החשובה ביותר בגליל העליון היהודי ובירת המנהל של האזור מימי בית שני, ולאורך תקופת המשנה והתלמוד, ונזכרת רבות במקורות.

חָדָשׁ!!: יידיש וגוש חלב · ראה עוד »

גולדפרב

גוֹלְדְפַרְבּ הוא שם משפחה יהודי, אשכנזי שמשמעו ביידיש ובגרמנית הוא גולד.

חָדָשׁ!!: יידיש וגולדפרב · ראה עוד »

גולדבאום

גולדבאום, גולדבוים או גולדבום (יידיש: גאָלדבוים, גרמנית: Goldbaum) הוא שם משפחה יהודי אשכנזי שמקורו מגרמנית או מיידיש, פירושו עץ זהוב או עץ זהב.

חָדָשׁ!!: יידיש וגולדבאום · ראה עוד »

גולדבלום

גּוֹלְדְבְּלוּם (יידיש: גאָלדבלום, גרמנית: Goldblum) הוא שם משפחה יהודי אשכנזי שמקורו מגרמנית ומיידיש, תרגומו לעברית הוא פרח הזהב או פריחה זהובה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגולדבלום · ראה עוד »

גולדה מאיר

גולדה מאיר (מאירסון; נולדה בשם גולדה מאבוביץ'; 3 במאי 1898, י"א באייר ה'תרנ"ח – 8 בדצמבר 1978, ח' בכסלו ה'תשל"ט) הייתה פוליטיקאית ישראלית, אחת משתי הנשים היחידות החתומות על מגילת העצמאות.

חָדָשׁ!!: יידיש וגולדה מאיר · ראה עוד »

גולות

Godefroy Engelmann מהמאה ה-19 Mount Vernon, Baltimore, בולטימור The Soul of Youth כ(1920) משחק בגולות – פסל במאסטריכט משחק בגולות במדגסקר גוּלוֹת (נקראות לעיתים גם ג'ולות או ג'ולים, וכן "בלורות") הן צעצוע המשמש למשחקי ילדים מגוונים העשוי זכוכית פריזלנטית.

חָדָשׁ!!: יידיש וגולות · ראה עוד »

גובורובו

גובורובו (בפולנית: Goworowo; ביידיש: גאוואראווע) הוא כפר במחוז אוסטרולנקה שבפרובינציית מזוביה בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגובורובו · ראה עוד »

גוגל תרגום

גוגל תרגום (באנגלית: Google Translate) הוא שירות חינמי של תרגום מכונה סטטיסטי שפותח על ידי גוגל, המאפשר לתרגם מילים, קטעי טקסט או דפי אינטרנט בין 130 שפות.

חָדָשׁ!!: יידיש וגוגל תרגום · ראה עוד »

גוויזדץ

גוויזדץ (באוקראינית: Гвіздець, בפולנית: Gwoździec, ביידיש: גוואזדזיעץ) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק, אוקראינה, על גדתו של אחד מיובלי נהר הפרוט, ליד קולומיאה והורודנקה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגוויזדץ · ראה עוד »

גוי של שבת (שיר)

גוי של שבת הוא פזמון שכתב דן אלמגור ללחן של היהודי-רומני ריכרד שטיין, ובוצע על ידי רביעיית מועדון התיאטרון.

חָדָשׁ!!: יידיש וגוי של שבת (שיר) · ראה עוד »

גיא אוני (סרט)

גיא אוני הוא סרט ישראלי באורך מלא, המבוסס על רב המכר הנודע של שולמית לפיד באותו שם.

חָדָשׁ!!: יידיש וגיא אוני (סרט) · ראה עוד »

גיל אלדמע

גיל אַלדֶמַע (17 בספטמבר 1928, ג' בתשרי תרפ"ט – 28 בספטמבר 2014, ד' בתשרי תשע"ה) היה מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, מבכירי המעבדים בזמר העברי.

חָדָשׁ!!: יידיש וגיל אלדמע · ראה עוד »

גילברט וסאליבן

ויליאם שוונק גילברט ארתור סימור סאליבן גילברט וסאליבן (Gilbert and Sullivan) הוא שמה של השותפות בין הליבריתן ויליאם שוונק גילברט (1836–1911) והמלחין ארתור סאליבן (1842–1900), אשר יצרו בין השנים 1871–1896 ארבע עשרה אופרות קומיות באנגליה של התקופה הוויקטוריאנית.

חָדָשׁ!!: יידיש וגילברט וסאליבן · ראה עוד »

גילוי וכיסוי בלשון

גילוי וכיסוי בלשון היא מסה שכתב חיים נחמן ביאליק באוקטובר 1915, העוסקת בתולדותיהן ובמשמעותן של מילים, ובהמשך לכך, בהבדל שבין שירה ופרוזה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגילוי וכיסוי בלשון · ראה עוד »

גיטל מייזל

גיטל מייזל (מייזיל) (בן חיים) (1898 / י"ג באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"ח בחשוון תשמ"ו, 12 בנובמבר 1985) הייתה מתרגמת יידית ומבקרת ספרות ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש וגיטל מייזל · ראה עוד »

גיטלין

גיטִלין הוא שם משפחה יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש וגיטלין · ראה עוד »

דן מירון

דן מירון (נולד ב-13 בנובמבר 1934, ו' בכסלו תרצ"ה) הוא אחד מחוקרי הספרות העברית וספרות היידיש והמבקרים הבולטים בישראל ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ודן מירון · ראה עוד »

דן פגיס

דן פָּגיס (16 באוקטובר 1930 – 29 ביוני 1986) היה משורר ומתרגם עברי, חוקר שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 1973, הנחשב לאחד מחשובי המשוררים בשירה העברית המודרנית.

חָדָשׁ!!: יידיש ודן פגיס · ראה עוד »

דמצ'ר

דֶמֶצֶ'ר (בהונגרית: Demecser, ביידיש דעמעטשער) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודמצ'ר · ראה עוד »

דמבלין

דמבלין (בפולנית: Dęblin, ביידיש: מאָדזשיץ, מודז'יץ) היא עיר קטנה במחוז ריקי שבפרובינציית לובלין בפולין, ליד נהר ויסלה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודמבלין · ראה עוד »

דמביצה

דֶּמְבִּיצַה (בפולנית: Dębica; ביידיש: דעמביץ) היא עיר בפולין (גליציה המערבית) ובה 46,693 תושבים (לפי המפקד מ-2 ביוני 2008).

חָדָשׁ!!: יידיש ודמביצה · ראה עוד »

דמוגרפיה של ישראל

אוכלוסיית מדינת ישראל מנתה נכון ל-2023, מעל 9.7 מיליון תושבים (ישראלים).

חָדָשׁ!!: יידיש ודמוגרפיה של ישראל · ראה עוד »

דמי חנוכה

דמי חנוכה, חסידות סרט ויז'ניץ 2010 דמי חנוכה או מעות חנוכה (ביידיש: חנוכה געלט) הם דמי כיס שעל פי המנהג מחלקים לילדים בחג החנוכה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודמי חנוכה · ראה עוד »

דאס פרייע ווארט

דאס פרייע ווארט היה עיתון אנרכיסטי שיצא במשך זמן קצר בליברפול ב-1898 על ידי רודולף רוקר.

חָדָשׁ!!: יידיש ודאס פרייע ווארט · ראה עוד »

דאס יודישע טאגבלאט

דָאס יודִישֶע טָאגֶבּלַאט היה יומון חרדי ביידיש שיצא לאור בעיר ורשה שבפולין, בין השנים ה'תרפ"ט–ה'תרצ"ט, (1929–1939).

חָדָשׁ!!: יידיש ודאס יודישע טאגבלאט · ראה עוד »

דאצ'ה

הדאצ'ה של בוריס פסטרנק בפרדלקינו דאצ'ה (ברוסית: дача) הוא כינוי ברוסית לבית הנמצא בשימוש עונתי או לבית משני הנמצא באזור כפרי ליד מרכזים עירוניים.

חָדָשׁ!!: יידיש ודאצ'ה · ראה עוד »

דאוגאי

דאוגאי (ביידיש: דאוג) היא עיר במחוז המשנה אליטא במחוז אליטא שבדרום ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ודאוגאי · ראה עוד »

דאוגבפילס

דַאוּגַּבְפִּילְס (בלטבית: Daugavpils) היא העיר השנייה בגודלה בלטביה, ובירת חבל לטגלֶה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודאוגבפילס · ראה עוד »

דני רוזנברג

דני רוזנברג (נולד ב-23 באוגוסט 1979) הוא במאי ותסריטאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודני רוזנברג · ראה עוד »

דניאל מובשוביץ

הרב דניאל מובשוביץ מקלם. 1930~תמונה להחלפה הרב דניאל מובשוביץ (בכתיב יידי: מאוושאוויץ; כונה גם: דניאל סידרעֶר, ור' דניאל מקלם; ה'תר"מ, 1880 - ה' באב ה'תש"א (משוער), 29 ביולי 1941) היה ראש ישיבה ומשגיח ליטאי, מראשי תנועת המוסר בעשורים שלפני מלחמת העולם השנייה, מנהיגו הרוחני של ה"תלמוד תורה" בקלם, וחתנו של רבי נחום זאב זיו, בנו של "הסבא מקלם".

חָדָשׁ!!: יידיש ודניאל מובשוביץ · ראה עוד »

דניאל לובצקי

דניאל לובצקי (באנגלית: Daniel Lubetzky, יליד 1968) הוא יזם, סופר ואקטיביסט, מקסיקני-אמריקאי ממוצא יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודניאל לובצקי · ראה עוד »

דניאל חבולסון

דניאל (דניאיל) אברמוביץ' חְבוֹלסוֹן (בתעתיק ארכאי: חוואָלסאָן; בכתב רוסי: Даниил Авраамович (Абрамович) Хвольсон; 3 בדצמבר 1819, וילנה, האימפריה הרוסית – 23 במרץ 1911, סנקט פטרבורג) היה מזרחן, היסטוריון, בלשן וחוקר מקרא רוסי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודניאל חבולסון · ראה עוד »

דניאל גלאי

טקס שנתי של הענקת פרסי מפעל חיים מטעם הרשות הלאומית לתרבות היידיש. חתני הפרס: דניאל גלאי ודודו פישר, 1 בדצמבר 2020 דניאל גלאי (נולד ב-1945) הוא מלחין, מתרגם וסופר ישראלי, יו"ר בית לייויק, אגודת סופרי ועיתונאי היידיש בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ודניאל גלאי · ראה עוד »

דניאל גולדשמידט

ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בעיר. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטרו, בשנת 1936, הוא וכל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה (1936) עלה לארץ ישראל, והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז".

חָדָשׁ!!: יידיש ודניאל גולדשמידט · ראה עוד »

דניאל דרונדה

דניאל דֶרוֹנְדָה (באנגלית: Daniel Deronda) הוא רומן מפורסם שכתבה הסופרת האנגליה ג'ורג' אליוט.

חָדָשׁ!!: יידיש ודניאל דרונדה · ראה עוד »

דנית

דנית (בדנית: Dansk) היא שפה סקנדינבית המדוברת בפי כ־6 מיליון בני אדם בעיקר בדנמרק, שם היא השפה הרשמית.

חָדָשׁ!!: יידיש ודנית · ראה עוד »

דנייפר

הדנייפר בעיר קרימנצ'וג הדנייפר ויובליו דְניֶיפְּר (ברוסית: Днепр; באוקראינית: Дніпро; בבלארוסית: Дняпро) הוא נהר באורך 2,290 קילומטר, הזורם מרוסיה דרך בלארוס ואוקראינה אל הים השחור.

חָדָשׁ!!: יידיש ודנייפר · ראה עוד »

דסאו

בית הספר בדסאו דסאו (גרמנית: Dessau. בספרות הרבנית נכתב שמה דעסוי או דעסויא) היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה, השוכנת על צומת הנהרות מולדה ואלבה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודסאו · ראה עוד »

דער מאמענט

לוגו כתב העת דער מאָמענט (דֶר מוֹמֶנְט; יידיש: 'הרגע') היה יומון יידי שהופיע בוורשה מ-5 בנובמבר 1910 עד 22 בספטמבר 1939.

חָדָשׁ!!: יידיש ודער מאמענט · ראה עוד »

דער מארגען זשורנאל

דער מאָרגען זשורנאַל (קרי: "דֶר מוֹרגֶן ז'וּרנל", יידיש: עיתון הבוקר; באנגלית כונה Jewish Morning Journal) היה עיתון אורתודוקסי-ציוני אמריקאי, היומון הראשון ביידיש שזכה להצלחה רבה בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ודער מארגען זשורנאל · ראה עוד »

דער אפיקוירעס

שמאל דער אפיקוירעס (יידיש: "האפיקורס"; ברוסית: Безбожник) היה כתב עת ביידיש שיצא לאור במוסקבה בירת ברית המועצות בין השנים 1931–1935.

חָדָשׁ!!: יידיש ודער אפיקוירעס · ראה עוד »

דער איזראעליט

דער איזראעליט (נהגה "איסרָאֶליט"; בגרמנית: Der Israelit; 'הישראלי' במובן של "יהודי", "בן לעם ישראל"), היה שבועון יהודי גרמני אורתודוקסי שהופיע מ-15 במאי 1860 ועד לנובמבר 1938, ונסגר על ידי המשטר הנאצי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודער איזראעליט · ראה עוד »

דער איד

דער איד הוא שבועון ביידיש היוצא לאור בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ודער איד · ראה עוד »

דער אידישער ארבייטער (פריז)

דער אידישער ארבייטער הוא עיתון שיצא לאור ביידיש בפריז בין השנים 1911–1914.

חָדָשׁ!!: יידיש ודער אידישער ארבייטער (פריז) · ראה עוד »

דער נסתר

בקדמת התמונה: הצייר מארק שאגאל, ומאחוריו דער נסתר (ליד מוסקבה, 1920 או 1921) העטיפה לספר מעשיות של הנס כריסטיאן אנדרסן, שתרגם דער נסתר ליידיש דער נסתּר או דער ניסטער (יידיש: "הנסתר", מבוטא: "דֶר נִסְתֶּר"; ברוסית: Дер Нистер; 1884, ברדיצ'ב – נרצח ב-1950 במחנה מעצר סובייטי) הוא שם העט של פנחס כהנוביץ' (ביידיש: פּנחס (פּיניע) קאַהאַנאָוויטש; ברוסית: Пинхус Менделевич Каганович), שהיה סופר יידיש, הוגה דעות, מתרגם ומבקר.

חָדָשׁ!!: יידיש ודער נסתר · ראה עוד »

דער פריינד

לוגו כתב העת דער פֿרײַנד (נכתב גם פְרַיינְד; יידיש: "הידיד") היה עיתון יומי ביידיש שראה אור באימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: יידיש ודער פריינד · ראה עוד »

דער פריילאנד ליגע

דער פריילאנד ליגע (בתרגום חופשי מיידיש: הליגה לארץ חופשית) היה ארגון יהודי-טריטוריאליסטי שפעל בין השנים 1934–1957.

חָדָשׁ!!: יידיש ודער פריילאנד ליגע · ראה עוד »

דער יוד

דער יוּד (נהגה: "דֶר יִיד"; יידיש: 'היהודי') היה שבועון ציוני ביידיש שהופיע בפולין הרוסית בין ינואר 1899 לדצמבר 1902.

חָדָשׁ!!: יידיש ודער יוד · ראה עוד »

דער יודישע וועקער

שער "דער יודישע וועקער" דער יודישע וועקער (נהגה: "דֵר יוּדִישֶׁה וֶקֶר"; יידיש: "המעורר היהודי"; בתעתיק לגרמנית, שהופיע מתחת לכותרתו היידית: Der jüdische Wecker) היה שבועון ביידיש אשר יצא לאור בסטניסלבוב (לימים איוואנו-פרנקיבסק) ובבוצ'אץ' שבגליציה בין השנים 1905–1907.

חָדָשׁ!!: יידיש ודער יודישע וועקער · ראה עוד »

דער יידישער ארבייטער (וילנה)

דער ייִדישער אַרבײטער (בתרגום חופשי לעברית: הפועל היהודי) היה עיתון יומי ביידיש שהופיע לראשונה בווילנה בדצמבר 1896 בעריכתו של ולדימיר קוסובסקי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודער יידישער ארבייטער (וילנה) · ראה עוד »

דפני בלייק

דפני בלייק (באנגלית: Daphne Blake) היא דמות בדיונית בזיכיון ההנפשה האמריקאי "סקובי-דו", העוסקת בעלילותיהם של רביעיית בני נוער, וכלבם הדני הענק, סקובי-דו, הפותרים תעלומות.

חָדָשׁ!!: יידיש ודפני בלייק · ראה עוד »

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ודפוס ראם · ראה עוד »

דפוס רוזנקרנץ

דפוס רוֹזֶנקרַנץ (בתחילה דפוס פין ורוזנקרנץ (לעיתים דפוס פין), אחר-כך רוֹזֶנקרַנץ ושריפטזֶצֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראָזענקראַנץ–שריפטזעטצער; בתעתיק לטיני: Rosencranz או Rosenkranz & Schriftsetzer) היה בית דפוס והוצאת ספרים עבריים שפעלו בעיר וילנה שבצפון-מערב רוסיה (ליטא) משנת 1863 ועד ראשית המאה ה-20. בבית הדפוס ראו אור ספרי תלמוד, מפרשים, אגדה ומדרש, חיבורים של רבנים ידועים, וכן ספרות השכלה ויצירות הספרות העברית החדשה (כ-350 כותרים בסך הכול), וכן כ-100 רומנים וספרוני מעשיות ביידיש. בעליו-עובדיו של בית הדפוס היו עובדים לשעבר של דפוס ראָם – שלושת האחים רוזנקרנץ, שריפטזצר וציונסון – שנכנסו לשותפות עם המשכיל רש"י פין. לאחר התחלה צנועה, התפתח בית הדפוס והיה אחרי דפוס ראָם מהמפורסמים ביותר בעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודפוס רוזנקרנץ · ראה עוד »

דפוס האלטר

דפוס הַאלטֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: האלטער) היה בית דפוס עברי מיסודו של מאיר יחיאל האלטר שפעל בעיר ורשה משנת תרמ"ג ועד תרע"ז–1917 לפחות, עיקר שנותיו בבעלותם של האלטר ומאיר אייזנשטאט ולאחר מכן בבעלות בנו של האלטר, אברהם יצחק האלטר, ושותפיו.

חָדָשׁ!!: יידיש ודפוס האלטר · ראה עוד »

דראגומירשט (מחוז מרמורש)

דראגומירשט (בהונגרית:Dragomirești, ביידיש:דראגאמירעשט) היא עיר קטנה במחוז מרמורש ברומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודראגומירשט (מחוז מרמורש) · ראה עוד »

דרצ'קה

דרצ'קה (בהונגרית: Derecske ביידיש דערעטשקע) היא עיר במחוז היידו-ביהר, בנפת דרצ'קה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודרצ'קה · ראה עוד »

דרשנות

ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.

חָדָשׁ!!: יידיש ודרשנות · ראה עוד »

דרשונישוק

דרשונישוק (בליטאית: Darsūniškis, דרסונישקיס; ביידיש: דאַרשונישאָק) היא עיירה במחוז קובנה בליטא, על גדת הנהר ניימן.

חָדָשׁ!!: יידיש ודרשונישוק · ראה עוד »

דרז'ניה

דרז'ניה (באוקראינית: Деражня; בפולנית: Dzierażnia) היא עיר קטנה במחוז חמלניצקי שבאוקראינה, על גדות נהר וובק (Vovk), בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודרז'ניה · ראה עוד »

דרור (תנועה)

סמל תנועת דרור תנועת דרור הייתה תנועה ציונית סוציאליסטית שפעלה בגולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודרור (תנועה) · ראה עוד »

דרוהוביץ'

בית הכנסת הגדול בדרוהוביץ' דרוהוביץ' (באוקראינית: Дрогобич, בפולנית: Drohobycz, ביידיש: דראָבּיטש - דראָהאָבּיטש) היא עיר באוקראינה בחבל לבוב, הנמצאת בגליציה ההיסטורית.

חָדָשׁ!!: יידיש ודרוהוביץ' · ראה עוד »

דרוהיצ'ין

דרוהיצ'ין (בפולנית: Drohiczyn, ביידיש: דרוהיטשין) היא עיירה עתיקה במחוז סמיאטיץ' בפרובינציית פודלסיה שבפולין על גדת נהר הבוג ובה 2,086 תושבים (נכון לשנת 2006).

חָדָשׁ!!: יידיש ודרוהיצ'ין · ראה עוד »

דרוהיצ'ין (בלארוס)

דרוהיצ'ין (בבלארוסית: Драгічын, דרהיצ'ין; בפולנית: Drohiczyn; ביידיש: דראהיטשין) היא עיר קטנה במחוז ברסט שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודרוהיצ'ין (בלארוס) · ראה עוד »

דלאטין

דלאטין (באוקראינית: Делятин, דליאטין; בפולנית: Delatyn; ביידיש: דעלאטין) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה, לצד נהר פרוט ולמרגלות הקרפטים, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודלאטין · ראה עוד »

דלילה אמיר

דלילה אמיר (9 במרץ 1930 – 18 באפריל 2021) הייתה מרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב, שהתמחתה בסוציולוגיה של הגוף ובפמיניזם.

חָדָשׁ!!: יידיש ודלילה אמיר · ראה עוד »

דליה עמיהוד

דליה עמיהוד (1941 - 3 בינואר 2017) הייתה זמרת ישראלית, מחלוצות הזמר המזרחי בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ודליה עמיהוד · ראה עוד »

דליה רביקוביץ

דליה רביקוביץ (17 בנובמבר 1936 – 21 באוגוסט 2005) הייתה משוררת, סופרת ומתרגמת ישראלית, כלת פרס ישראל לשירה לשנת תשנ"ח (1998).

חָדָשׁ!!: יידיש ודליה רביקוביץ · ראה עוד »

דליה יאירי

דליה יאירי מלווה את ראש הממשלה לוי אשכול, אלוף פיקוד הצפון דוד אלעזר והרמטכ"ל יצחק רבין בסיור בצפון ישראל דליה יאירי (נולדה ב-23 בנובמבר 1936) היא עיתונאית ואשת תקשורת, סופרת ומשוררת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ודליה יאירי · ראה עוד »

דז'

בית הכנסת הגדול בדז' דז' (ברומנית: Dej, בהונגרית: Dés, בגרמנית: Desch, Burglos, ביידיש: דעזש או דעש) היא עיר בצפון-מערב רומניה, 60 קילומטרים צפונית לקלוז'-נאפוקה, במחוז קלוז' שבטרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודז' · ראה עוד »

דז'יאלושין

דז'יאלושין (בפולנית: Działoszyn; ביידיש: זאלושין) היא עיירה במחוז פאיינצ'נו שבפרובינציית לודז' בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודז'יאלושין · ראה עוד »

דז'יאלושיצה

דז'יאלושיצה (בפולנית: Działoszyce; ביידיש: זאלעשיץ) היא עיירה במחוז פינצ'וב שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודז'יאלושיצה · ראה עוד »

דז'יגאן ושומאכר

דז'יגאן ושומאכר (ביידיש: דזשיגאַן און שומאַכער) היה צמד קומי נודע בתיאטרון היידיש של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ודז'יגאן ושומאכר · ראה עוד »

דזיארז'ינסק (בלארוס)

דזיארז'ינסק (בבלארוסית: Дзяржы́нск; ברוסית: Дзержинск, דזרז'ינסק), או בשמה הקודם קוידנוב (ביידיש: קוידענאוו, קיידאנאוו; בפולנית: Kojdanów) היא עיר בבלארוס במחוז המשנה דזיארז'ינסק במחוז מינסק, הממוקמת כ-37 קילומטר מדרום מערב לעיר מינסק, בירת המדינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודזיארז'ינסק (בלארוס) · ראה עוד »

דב מיזל

דב מַיְזֶל (27 באפריל 1916 - 25 בפברואר 2006) היה עורך ישראלי שערך את עיתון במעלה בשנים 1943 עד 1947, ממקימי קיבוץ אלונים.

חָדָשׁ!!: יידיש ודב מיזל · ראה עוד »

דב סדן

דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: יידיש ודב סדן · ראה עוד »

דב צבי הלר

הרב דב צבי הלר (שיללה, ה'תרכ"ב – ירושלים, ו' באלול ה'תרצ"ה), נקרא בדרך כלל בשמו האידישאי, בער הירש הלר, היה רב ומשגיח רוחני בישיבת סלבודקה באירופה, וחותנם של הרב יעקב קמנצקי והרב אברהם גרודזינסקי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודב צבי הלר · ראה עוד »

דב קמחי

דֹב קִמְחִי (מֶלֶר) (כ"ו בכסלו תר"ן, 19 בדצמבר 1889 – כ"א באייר ה'תשכ"א; 11 במאי 1961) היה סופר עברי, מתרגם ועורך.

חָדָשׁ!!: יידיש ודב קמחי · ראה עוד »

דב שילנסקי

דב שילנסקי עם רעייתו רחל והבן הבכור יוסי, 1950 לערך דב שילַנְסקי (21 במרץ 1924 – 9 בדצמבר 2010) היה איש ציבור ישראלי, שכיהן כיושב ראש הכנסת וסגן שר במשרד ראש הממשלה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודב שילנסקי · ראה עוד »

דב לוין (היסטוריון)

דב לוין (1 בינואר 1925 – 3 בדצמבר 2016) היה היסטוריון ישראלי, חוקר השואה, שהתמחה בתולדות השואה בליטא ובמדינות הבלטיות.

חָדָשׁ!!: יידיש ודב לוין (היסטוריון) · ראה עוד »

דב בר מלכין

דב בר מלכין (24 במאי 1901, מינסק – 12 בפברואר 1966, חיפה) היה סופר עברי ויידי, מבקר תיאטרון, עיתונאי ומסאי, מתרגם ועורך.

חָדָשׁ!!: יידיש ודב בר מלכין · ראה עוד »

דב בר בורוכוב

קאנט, פולטבה 1900. תמונה זו הייתה השראה לפסל מרדכי כפרי פסל בורוכוב מאת מרדכי כפרי בחזית בית התרבות של קיבוץ משמר הנגב, הנקרא בית בורוכוב גרפיטי של דב בר בורוכוב ברחוב בורוכוב בשכונת בורוכוב, בגבעתיים דב בר בורוכוב (3 ביולי 1881 – 17 בדצמבר 1917), היה מאבות הציונות הסוציאליסטית, ממייסדי מפלגת פועלי ציון שהייתה הציר המרכזי של תנועה זו וההוגה הבולט שלה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודב בר בורוכוב · ראה עוד »

דב בריש אשכנזי

הרב דב בר (בעריש) אשכנזי (ה'תקס"ב בערך, 1800 בערך – י"ד באדר ה'תרי"ב, מרץ 1852) היה רב הקהילות היהודיות בסלונים ובלובלין, פוסק הלכה ומפרשני התלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודב בריש אשכנזי · ראה עוד »

דב בריש ויידנפלד

הרב דב בריש וַיידנפלד (ביידיש: דוב בעריש וויידענפעלד; ה' בשבט תרמ"א, 5 בינואר 1881 – י' בחשוון ה'תשכ"ו, 5 בנובמבר 1965), נודע בכינוי הרב מטשעבין, היה ראש ישיבה, פוסק הלכה וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ודב בריש ויידנפלד · ראה עוד »

דב גפונוב

דב (בוריס פאנתלייביץ') גָפונוב (בגאורגית: ბორის გაპონოვი; ברוסית: Борис (Дов) Гапонов; 20 בפברואר 1934 – י"ד באב תשל"ב, יולי 1972) היה מתרגם יהודי-אוקראיני.

חָדָשׁ!!: יידיש ודב גפונוב · ראה עוד »

דב הלר (חזן)

דב (דובל'ה) הלר (נולד בשנת תשל"ו, 1975) הוא חזן ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודב הלר (חזן) · ראה עוד »

דב-בר קרלר

דב-בר קרלר (ביידיש: דוב-בער קערלער; באנגלית: Dov-Ber Kerler; נולד ב-1958 במוסקבה) הוא משורר יידי ופרופסור באוניברסיטת אינדיאנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודב-בר קרלר · ראה עוד »

דבר על מקום הימצאם

דבר על מקום הימצאם הוא סרט טלוויזיה משנת 2013 בהפקת הערוץ הראשון בבימויו של יהלי ברגמן, עם יונה אליאן, לבנה פינקלשטיין ויחזקאל לזרוב בתפקידים בראשיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ודבר על מקום הימצאם · ראה עוד »

דברצן

דברצן (בהונגרית: Debrecen, ביידיש: דעברעצין) היא העיר השנייה באוכלוסייתה בהונגריה, אחרי בודפשט.

חָדָשׁ!!: יידיש ודברצן · ראה עוד »

דברי תורה

דברי תורה (או ביידיש ווארט) הם כינוי לדרשה קצרה שעוסקת בנושא מרכזי (בדרך כלל על פרשת השבוע או החגים) המבוסס על הספרות התורנית או על ערכי יהדות ומוסר.

חָדָשׁ!!: יידיש ודברי תורה · ראה עוד »

דברי ימי עם עולם

דברי ימי עם עולם (בגרמנית: Weltgeschichte des jüdischen Volkes) היא סדרת ספרים ב-11 כרכים מאת שמעון דובנוב, העוסקת בהיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ודברי ימי עם עולם · ראה עוד »

דבורה פלדמן

דבורה פלדמן (באנגלית: Deborah Feldman; נולדה ב-17 באוגוסט 1986) היא סופרת יהודייה-אמריקאית-גרמנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודבורה פלדמן · ראה עוד »

דבורה פוגל

דבורה פוגל (1902, בורשטין, גליציה, (כיום אוקראינה) – 1942, גטו לבוב; ידועה גם בשם: דבוירה פוגעל, או באנגלית: Debora Vogel) הייתה משוררת, מסאית ומחנכת ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ודבורה פוגל · ראה עוד »

דבורה בארון

דבורה בארון-אהרונוביץ (י"ח בכסלו תרמ"ח, 4 בדצמבר 1887 – י"ג באלול תשט"ז, 20 באוגוסט 1956) הייתה סופרת, עורכת ומתרגמת עברייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודבורה בארון · ראה עוד »

דבורה דרכלר

דבורה דרכלר (17 באפריל 1896 – 1 במרץ 1920) הייתה חלוצה, אשת העלייה השנייה, חברה בקבוצת תל עדש וחברה בארגון השומר.

חָדָשׁ!!: יידיש ודבורה דרכלר · ראה עוד »

דבורה דיין

דבורה דיין (לבית זטולובסקי; 23 בספטמבר 1890 – 28 ביולי 1956) הייתה חלוצה אשת העלייה השנייה, מחברות קיבוץ דגניה א' וממייסדות מושב נהלל, פעילה חברתית סופרת, פובליציסטית, וחברת מערכת כתב העת "דבר הפועלת".

חָדָשׁ!!: יידיש ודבורה דיין · ראה עוד »

דבוז'ץ

דבוז'ץ (בבלארוסית: Дварэц, דבארץ; בפולנית: Dworzec; ביידיש: דווארעץ; ברוסית: Дворец, דבורץ) היא עיירה קטנה במחוז משנה ז'טל במחוז גרודנו בבלארוס, הנמצאת על גדות הנחל מואוצ'דז, דרומית מערבית לעיר נבהרדק.

חָדָשׁ!!: יידיש ודבוז'ץ · ראה עוד »

דגש

דָּגֵשׁ הוא סימן ניקוד בעברית, שנראה כמו נקודה בתוך האות.

חָדָשׁ!!: יידיש ודגש · ראה עוד »

דו"ח מורגנטאו

דו"ח מורגנטאו (באנגלית: Morgenthau Report) היה דו"ח שהוצא על ידי הוועדה האמריקנית בראשות הנרי מורגנטאו (האב), הומר ג'ונסון (Homer H. Johnson), הבריגדיר גנרל אדגר ג'אדוין , ומהצד הבריטי סר סטיוארט סמואל, לחקור דיווחים לגבי התעללות ביהודים בפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ודו"ח מורגנטאו · ראה עוד »

דומרית

דומרית (או דומארי) היא שפה הודו-ארית בסכנת הכחדה, המדוברת בפי אנשים מבוגרים בקבוצה האתנית דום, עם נוודים שהיגרו במקור מתת היבשת ההודית וכיום חי ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודומרית · ראה עוד »

דומברובה טרנובסקה

דומברובה טרנובסקה (בפולנית: Dąbrowa Tarnowska; נהגה:; ביידיש: דאמברעוו) היא עיירה בגמינה דומברובה טרנובסקה שבמחוז דומברובה בפרובינציית פולין קטן שבדרום-מזרח פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ודומברובה טרנובסקה · ראה עוד »

דומברובה גורניצ'ה

דומברובה (בפולנית:; ביידיש: דאמבראווה) היא עיר בשלזיה (זגלמביה) שבדרום פולין ובה התגוררו בשנת 2021 116,930 תושבים.

חָדָשׁ!!: יידיש ודומברובה גורניצ'ה · ראה עוד »

דואולינגו

דואולינגו (מאנגלית: Duolingo) הוא שירות מקוון ללימוד שפות, הכולל אתר ואפליקציה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודואולינגו · ראה עוד »

דונה דונה

דונה דונה (בכתיב יידי: דאָנאַ דאָנאַ) או דאָס קעלבל (מיידיש. בתרגום לעברית: "העגל") הוא שיר יידי שנכתב בארצות הברית ב-1940 על ידי אהרון צייטלין והולחן בידי שלום סקונדה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודונה דונה · ראה עוד »

דונילוביצ'ה

דונילוביצ'ה (בבלארוסית: Дуні́лавічы, דונליביצ'י; בפולנית: Duniłowicze; ביידיש: דונילאוויטש) הוא כפר במחוז ויטבסק שבבלארוס, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודונילוביצ'ה · ראה עוד »

דונייבצי

דונייבצי (באוקראינית: Дунаївці; בפולנית: Dunajowce; ביידיש: דינעוויץ) היא עיר במחוז חמלניצקי שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודונייבצי · ראה עוד »

דוסיאט

דוסיאט (בליטאית:, דוסטוס, בפולנית: Dusiaty, דוסיאטי; ביידיש: דוסיאַט) היא עיירה במחוז אוטנה שבליטא, כ-30 ק"מ מערבית לזרסאי, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוסיאט · ראה עוד »

דוקשטי

דוקשטי (בליטאית:, דוקשטס; בפולנית: Dukszty; ביידיש: דוקשט) היא עיירה במחוז המשנה איגנלינה במחוז אוטנה שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוקשטי · ראה עוד »

דוקשיצה

אנדרטה לזכר חללי דוקשיצה, בקרבת בית הקבורות היהודי בעיירה. דוקשיצה או דוקשיץ (בבלארוסית: Докшыцы, דוקשיצי; בפולנית: Dokszyce; ביידיש: דאקשיץ) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוקשיצה · ראה עוד »

דוקלה

דוּקְלָה (בפולנית: Dukla; ביידיש: דיקלע) היא עיירה בגליציה המזרחית, בדרום מזרח פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוקלה · ראה עוד »

דוקורה

דוקורה (בבלארוסית: Дукора; בפולנית: Dukora; ביידיש: דוקאָר) הוא כפר במחוז מינסק שבבלארוס, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוקורה · ראה עוד »

דור הולך ודור בא

דור הולך ודור בא: געגענווערטיג און צוקונפטיגע גענאראציאנען (יידיש: דור הולך ודור בא: דור ההווה ודורות העתיד) הוא חיבור היסטורי-הגותי מאת אברהם גולדפדן הדן במצבו העגום של עם ישראל בתחילת המאה ה-20 ומציע דרכים לתיקון.

חָדָשׁ!!: יידיש ודור הולך ודור בא · ראה עוד »

דורש ציון

בית הספר במשכנו ברחוב ישעיהו, 1951 דורש ציון היה תלמוד תורה, בית מדרש ובית ספר בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ודורש ציון · ראה עוד »

דורה טייטלבוים

דורה טייטלבוים (ביידיש: דאָרע טיַיטלבוים; 1914 ברסט-ליטובסק - 1992 פריז) הייתה סופרת ומשוררת יידית.

חָדָשׁ!!: יידיש ודורה טייטלבוים · ראה עוד »

דורה גרשון

דורה גרשון (בגרמנית: Dora Gerson; 23 במרץ 1899 – 14 בפברואר 1943) זמרת קברט ושחקנית ראינוע יהודייה-גרמנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודורה גרשון · ראה עוד »

דורה דיאמנט

דורה (דבורה) דיאמנט (בפולנית: Dworja Diament וגם Dymant; 4 במרץ 1898 – 15 באוגוסט 1952) הייתה שחקנית, מורה ופעילה פוליטית יהודיה פולניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודורה דיאמנט · ראה עוד »

דורון תבורי

דורון תבורי (נולד ב-2 ביולי 1952) הוא שחקן תיאטרון ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודורון תבורי · ראה עוד »

דורוחוי

דורוחוי (Dorohoi, יידיש: דורוהוי), עיר, במחוז בוטושאן, רומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודורוחוי · ראה עוד »

דורי מנור

דורי מנור (נולד ב-11 בספטמבר 1971 בתל אביב) הוא משורר, עורך, סופר, מתרגם, מסאי וחוקר ספרות ישראלי, חתן פרס יהודה עמיחי למשוררים עבריים ופרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת.

חָדָשׁ!!: יידיש ודורי מנור · ראה עוד »

דולהינוב

דולהינוב (בבלארוסית: Даўгінава, דאוהינבה; בפולנית: Dołhinów; ברוסית: Долгиново, דולגינובו; ביידיש: דאלהינאוו) הוא כפר במחוז מינסק שבבלארוס, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודולהינוב · ראה עוד »

דולינה (עיר)

דולינה (באוקראינית: Долина; ביידיש: דאלינע) היא עיר במחוז איוואנו-פרנקיבסק אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודולינה (עיר) · ראה עוד »

דוב רבל

הרב ד"ר דוב (ברנרד) רֶבֶל (ביידיש: רעוועל; באנגלית: Bernard Revel; ח' בתשרי תרמ"ו, 17 בספטמבר 1885, פרינאי - ב' בכסלו ה'תש"א, 2 בדצמבר 1940, ניו יורק) היה רב וראש ישיבה אמריקאי ממוצא ליטאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוב רבל · ראה עוד »

דוב ברל ויין

הרב דוב ברל ויין (Berel Wein; נולד בט' בניסן ה'תרצ"ד, 25 במרץ 1934) הוא רב, סופר ומרצה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוב ברל ויין · ראה עוד »

דובנו

הכניסה למצודת דובנו דובנו או דובנא (באוקראינית: Дубно; בפולנית: Dubno) היא עיר במחוז רובנו (Рівненської області) בחבל ווהלין במערב אוקראינה לגדות נהר האיקווה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודובנו · ראה עוד »

דובסרי

דובסרי (ברומנית: Dubăsari, ברוסית: Дубоссары, דוּבּוֹסָארי, ביידיש: דובאסאר) היא עיר במולדובה, בחבל טרנסניסטריה, על הגדה השמאלית של הדניסטר, בירת מחוז דובסרי, כ-25 קילומטרים צפונית לקישינב.

חָדָשׁ!!: יידיש ודובסרי · ראה עוד »

דובער שניאורי

רבי דובער שניאורי, המכונה "אדמו"ר האמצעי" (ביידיש: דער מיטֶעלֶער רבי; ט' בכסלו ה'תקל"ד, 24 בנובמבר 1773 – ט' בכסלו ה'תקפ"ח, 28 בנובמבר 1827), היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, שעמד בראשה משנת ה'תקע"ג (1812) ועד לפטירתו בשנת ה'תקפ"ח (1827).

חָדָשׁ!!: יידיש ודובער שניאורי · ראה עוד »

דובצ'יצה

דובצ'יצה (בפולנית: Dobczyce; ביידיש: דאבזשיץ) היא עיירה במחוז מישלניצה שבפרובינציית פולין קטן בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ודובצ'יצה · ראה עוד »

דובצק

דובצק (ביידיש: דיבעצק, באנגלית ופולנית Dubiecko), היא עיירה בגליציה (כיום דרום פולין), במחוז פשמישל.

חָדָשׁ!!: יידיש ודובצק · ראה עוד »

דובר אברמוביץ

הרב דובר אברמוביץ, כנראה בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 הרב דוב בער אריה אברמוביץ (בכתיב יידי: דובער אבראמאוויץ; ט"ו באב ה'תרכ"ה, 7 באוגוסט 1865 – י"ט באדר ה'תרפ"ו, 5 במרץ 1926) היה רב וראש ישיבה אמריקאי ממוצא ליטאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודובר אברמוביץ · ראה עוד »

דוברומיל

דוברומיל (באוקראינית: Добромиль; בפולנית: Dobromil; ביידיש: דאברעמיל) היא עיר קטנה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוברומיל · ראה עוד »

דובובה (מחוז צ'רקאסי)

דובובה (באוקראינית: Дубови) הוא כפר במחוז צ'רקאסי שבאוקראינה, כ-20 ק"מ דרומית - מזרחית לעיר אומן.

חָדָשׁ!!: יידיש ודובובה (מחוז צ'רקאסי) · ראה עוד »

דובי זלצר

דב (דוּבִּי) זֶלצֶר (נולד ב-26 בינואר 1932 ברומניה) הוא פסנתרן, מנצח, מלחין ומעבד ישראלי; חתן פרס ישראל לזמר העברי (תשס"ט).

חָדָשׁ!!: יידיש ודובי זלצר · ראה עוד »

דוד

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד · ראה עוד »

דוד מרקיש

דוד מרקיש (נולד ב-24 בספטמבר 1938) הוא סופר ועיתונאי ישראלי הכותב ברוסית ובעברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד מרקיש · ראה עוד »

דוד משה רוזן

הרב דוד משה רוזן בשנות ה-80 של המאה ה-20תמונה להחלפה הרב דוד משה רוזן (Moses Rosen או Mozes Rosen; 23 ביולי 1912 - 6 במאי 1994) היה רב ראשי או "הרב הכולל" של יהודי רומניה בשנים 1994-1948 ויושב ראש הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה בשנים 1964–1994.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד משה רוזן · ראה עוד »

דוד מתתיהו ליפמן

דוד מתתיהו ליפמן (בזמנו נכתב: ליפמאן; בליטאית: Matys Dovydas Lipmanas; 1888 – 1941) היה חוקר תולדות יהודי ליטא והעיר קובנה, ממייסדי החברה ההיסטורית אתנוגרפית יהודית בליטא, הוגה רעיון לימוד פרק יומי בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד מתתיהו ליפמן · ראה עוד »

דוד אסף

דוד אסף בחדר עבודתו, 2018 דוד אסף (נולד ב-14 בפברואר 1956) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד אסף · ראה עוד »

דוד אריה פרידמן

ברוך בן יהודה דוד אריה פרידמן (1889–1957) היה רופא עיניים, סופר, בלשן ועורך כתב העת המדעי "הרפואה" משנת 1928 עד 1957.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד אריה פרידמן · ראה עוד »

דוד אלמוג

דוד אלמוג (31 במאי 1914 – 12 בינואר 1993) היה בלש פרטי ונשיא איגוד הבלשים העולמי, עיתונאי וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד אלמוג · ראה עוד »

דוד אלטשולר

רבי דוד אַלְטְשוּלֶר מפראג ("בעל המצודות", על שם פירושו המפורסם; קרוי גם רד"א), (ה'תמ"ז, 1687 – ה'תק"ל, 1769), מחכמי יהדות אשכנז ופולין, היה מחשובי פרשני הנ"ך בכל הזמנים, וביאורו לנ"ך, ה"מצודות", הפך לאבן יסוד לכל הלומדים.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד אלטשולר · ראה עוד »

דוד אדלשטט

דוד אדלשטט (בכתיב יידי: דוד עדעלשטאט; ברוסית: Давид Эдельштадт; בכתיב לועזי: David Edelstadt; 9 במאי 1866, קלוגה, רוסיה – 17 באוקטובר 1892, דנוור קולורדו) היה משורר יידיש אנרכיסט, יהודי רוסי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד אדלשטט · ראה עוד »

דוד איגנטוב

דוד איגנָטוֹב (איגנאטוב) (ביידיש: איגנאטאָוו; באנגלית: David Ignatoff; 27 באוקטובר 1885 – 26 בפברואר 1954) היה סופר, מחזאי, סופר ילדים וסופר יידי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד איגנטוב · ראה עוד »

דוד איינהורן (משורר)

דוד איינהורן (בכתיב יידי: איינהאָרן; 1886, תרמ"ו, קַרליץ, מחוז נובוגרודוק, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 2 במרץ 1973, תשל"ג, ניו יורק) היה משורר, סופר ופובליציסט יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד איינהורן (משורר) · ראה עוד »

דוד אייזנשטדט

דוד אייזנשטדט (1942-1890) היה מנצח מקהלות בבתי כנסת ומלחין מוזיקה ליטורגית.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד אייזנשטדט · ראה עוד »

דוד נובקובסקי

דוד נובקובסקי (בכתיב יידי: נאָוואַקאָווסקי; בלועזית: David Nowakowsky; 1848–1921) היה מלחין ומנצח יהודי-רוסי, שעסק בעיקר בכתיבת מוזיקה ליטורגית יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד נובקובסקי · ראה עוד »

דוד ניימרק

הרב פרופ' דוד ניימרק (לעיתים נוימרק; בכתיב יידי: ניימאַרק; בכתיב לועזי: David Neumark או Neimark; כ"ב באב תרכ"ו, 3 באוגוסט 1866, שטשרץ, גליציה – י"ח בכסלו תרפ"ה, 15 בדצמבר 1924, סינסינטי, אוהיו), פילוסוף יהודי רפורמי, חוקר הפילוסופיה היהודית ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד ניימרק · ראה עוד »

דוד ספרד

דוד ספָרְד (ביידיש: ספֿארד; בפולנית: Dawid Sfard; (5 ביולי 1905, טריסק, ווהלין, רוסיה – 9 בספטמבר 1981, ירושלים) היה משורר, מסאי, עורך, מבקר ספרות, מתרגם ומו"ל יידי ועסקן תרבות פולני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד ספרד · ראה עוד »

דוד סיטון

דוד סיטוןתמונה להחלפה דוד סיטון (8 בינואר 1909–1989) היה עיתונאי וסופר עברי, פעיל ציוני ואיש ציבור ספרדי בימי היישוב ולאחר קום המדינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד סיטון · ראה עוד »

דוד פרנקל

הרב דוד בן נפתלי הירש פרנקל - מירלש (תס"ז, 1707 – י"ב בניסן תקכ"ב, 4 באפריל 1762) היה רבה של קהילת ברלין מ-1743 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד פרנקל · ראה עוד »

דוד פרישמן

דוד פרישמן וחיים נחמן ביאליק. ציור של לאוניד פסטרנק, ברלין 1920 דוד פרישמן (31 בדצמבר 1859, זגייז', פולין – 4 באוגוסט 1922, ברלין) היה משורר, עורך, מבקר ספרות, מתרגם, סופר, ופיליטוניסט יהודי פולני, מחלוצי הספרות העברית המודרנית.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד פרישמן · ראה עוד »

דוד פריזנהויזן

ר' דוד פריזִנהוֹיזֶן (בעברית על דרך היידיש; בגרמנית: David Friesenhausen, פריזנהַאוּזן; 1756 – 23 במרץ 1828, קרלסבורג), מתמטיקאי, דיין ואיש תנועת ההשכלה, הראשון שהציע הקמת בית מדרש לרבנים באימפריה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד פריזנהויזן · ראה עוד »

דוד פלינקר

דוד פְלינקֶר (ביידיש: פֿלינקער; בפולנית: Dawid Flinkier, לעיתים נכתב David Flinker; תרנ"ז, 15 באוגוסט 1897 – י"ב בכסלו תשל"ט, 12 בדצמבר 1978) היה עיתונאי, עורך וסופר יידי, פולני ועברי יהודי-פולני וישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד פלינקר · ראה עוד »

דוד פור

דוד (דודיק) פור (20 באוקטובר 1924 - 4 ביולי 2012) היה ניצול השואה, מזכיר קיבוץ, מורה ומחנך, מקים בית הספר התיכון האזורי "ברנר" ומנהלו הראשון, פקיד בכיר במשרד החינוך ודיפלומט ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד פור · ראה עוד »

דוד פולוס

אנדרטת אלכסנדר זייד ליד גבעת שערים דוד בן ישראל משה פּוֹלוּס (David Polus; 1893 – 5 בינואר 1975) היה פסל ישראלי, שנדד בין יישובים והתגורר בכל מקום שבו פיסל, תמורת דמי קיום.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד פולוס · ראה עוד »

דוד פוגל

דוד פוגל (1926 בקירוב) דוד פוגל (15 במאי 1891 – ט"ו באדר ה'תש"ד 10 במרץ 1944) היה משורר וסופר עברי, שפעל באירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד פוגל · ראה עוד »

דוד פינסקי

דוד פינסקי (5 באפריל 1872, ט בניסן תרל"ב – 11 באוגוסט 1959, ז' באב תשי"ט) היה מחזאי וסופר יידיש, מגדולי מחזאי היידיש של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד פינסקי · ראה עוד »

דוד צמח

דוד צמח (תרי"ט-1859 או 10 במרץ 1860-תר"ך – ינואר 1934, טבת תרצ"ד) היה פובליציסט ומתרגם עברי פולני בן תקופת התחייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד צמח · ראה עוד »

דוד קנוט

אריאדנה, פריז 1939 דוד קנוט (ברוסית: Довид Кнут; 23 בספטמבר 1900 – 15 בפברואר 1955), שמו הספרותי של דוד מאירוביץ פיקסמן (ברוסית: Дувид Меерович Фиксман), היה משורר ישראלי ממוצא רוסי, ממייסדי המחתרת הצרפתית "הצבא היהודי".

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד קנוט · ראה עוד »

דוד קסלר

דוד קסלר דוד קסלר (ביידיש: דוד קעסלער; 1860 - 14 במאי 1920) היה שחקן בולט בתקופה הגדולה הראשונה של תיאטרון יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד קסלר · ראה עוד »

דוד קריבושי

דוד קרִיבוּשֵי (נולד ב-1 ביולי 1944) הוא מלחין, מנצח ומעבד מוזיקלי ישראלי, מהבולטים בתחום המוזיקה הקלה ומוזיקת הג'אז בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד קריבושי · ראה עוד »

דוד קלעי

דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד קלעי · ראה עוד »

דוד שמעוני

דוד שמעוני (שמעונוביץ'; 25 באוגוסט 1891 – 10 בדצמבר 1956) היה משורר, סופר ומתרגם עברי, מראשוני המשוררים הידועים ביישוב.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד שמעוני · ראה עוד »

דוד טמקין

הרב מנחם דוד טֶמקִין (בכתיב יידי: טעמקין; תרכ"א – ט' בחשוון ה'תרפ"ג) היה רבה של העיר פיוטרקוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה ולאחריה ומחשובי רבני פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד טמקין · ראה עוד »

דוד טבל בן נתן נטע מליסא

רבי דוד טֶבְּל בן נתן נטע (בכתיב יידי: דוד טעביל; נפטר בט"ז בטבת ה'תקנ"ב, 11 בינואר 1792) היה רב וראש ישיבה פולני, רבן של הורוכוב וליסא.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד טבל בן נתן נטע מליסא · ראה עוד »

דוד זריצקי

דוד זריצקי (ט"ו בשבט ה'תרע"ד, 11 בפברואר 1914 - כ"ב בסיוון ה'תשל"ח, 27 ביוני 1978) היה עיתונאי וסופר חרדי עברי-יידי בולט, משורר, מסאי ועורך.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד זריצקי · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דוד באטוויניק

דוד באָטוויניק (יידיש, קרי: בוֹטוִויניק, נכתב גם בוטביניק; באנגלית: David Botwinik; 12 בדצמבר 1920 – 9 בפברואר 2022) היה מלחין מוזיקת יידיש ומורה למוזיקה יהודי-קנדי יליד פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד באטוויניק · ראה עוד »

דוד בקר

דוד בקר (באנגלית: David Bekker; מאי 1897 – ינואר 1956) היה אמן יהודי-אמריקאי, שפעל בתחומי הציור, ההדפס (תחריט, תצריב, לינולאום), הויטראז' ואף גילף בשנהב, הבן הצעיר למשפחת בקר, שעלתה ארצה בעלייה השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד בקר · ראה עוד »

דוד ברגלסון

דוד בֶּרְגֶלְסון (ביידיש: דוד בערגעלסאָן; ברוסית: Давид Бергельсон; (12 באוגוסט 1884 - 12 באוגוסט 1952) היה סופר ומחזאי יידיש יליד אוחרימוב, ליד אומן באוקראינה. במסגרת חיסולהּ של הצמרת הרוחנית היהודית בברית המועצות על ידי סטלין נמנה ברגלסון עם 13 הנאשמים בתהליך משפטי סגור ומבוים (בדומה להליך מקביל הידוע בשם "משפט הרופאים") שבו נאשמו בכירי הוועד היהודי האנטי-פשיסטי בלאומנות יהודית וריגול לטובת המערב. ב־12 באוגוסט 1952 הוצא להורג עם רבים מחבריו.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד ברגלסון · ראה עוד »

דוד בייגלמן

דוד בייגלמן (באנגלית: David Beyglman בפולנית: Dawid Bajgelman; 1897–1944) היה מעבד ומלחין יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד בייגלמן · ראה עוד »

דוד גאלאמב

ר' דוד גאלאמב (כ"א בטבת ה'תרכ"א, 3 בינואר 1861 – ט"ז בכסלו ה'תרצ"ו, 12 בדצמבר 1935) היה סוחר, תלמיד חכם ובלשן.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד גאלאמב · ראה עוד »

דוד גלעדי

דוד גלעדי (קליין) (16 בספטמבר 1908, כ' באלול תרס"ח, סילאג'צ'ה, טרנסילבניה, אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום רומניה – 18 במאי 2009, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, עורך ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד גלעדי · ראה עוד »

דוד גורדון

דוד גורדון (בכתיב יידי: גאָרדאָן; 28 במרץ 1831 – 21 במאי 1886) היה מתרגם, עיתונאי ועורך עברי איש ליטא, מראשוני תנועת "חיבת ציון".

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד גורדון · ראה עוד »

דוד דרגונסקי

דוד אברמוביץ' דרגונסקי (ברוסית: Дави́д Абра́мович Драгу́нский; 2 בפברואר 1910 – 12 באוקטובר 1992) היה גנרל יהודי בכוחות המזוינים של ברית המועצות, גיבור ברית המועצות (פעמיים) ופעיל אנטי-ציוני, יושב ראש הוועד האנטי-ציוני של הציבור הסובייטי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד דרגונסקי · ראה עוד »

דוד דרוק

דוד דרוק (1883 – 17 ביוני 1943) היה עיתונאי, סופר, מתרגם והיסטוריוגרף.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד דרוק · ראה עוד »

דוד דוידוב

דוד דוידוב בצעירותו לוחית זיכרון על ביתו של דוד דוידוב בשד' יהודית 7 בתל אביב דוד דוידוב (רציק) (10 במאי 1890 – 13 בנובמבר 1975) היה שחקן, במאי וצייר ישראלי יליד רוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד דוידוב · ראה עוד »

דוד הלבני

הרב דוד וייס הלבני (ד' בתשרי תרפ"ח, 27 בספטמבר 1927 – ל' בסיון תשפ"ב, 28 ביוני 2022) היה חוקר תלמוד ישראלי-אמריקאי יליד צ'כוסלובקיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד הלבני · ראה עוד »

דוד הופשטיין

דוד הוֹפְשׁטֵיין (ביידיש: דוד האָפֿשטיין; ברוסית: Давид Гофштейн) (25 ביולי 1889 – הוצא להורג 12 באוגוסט 1952 עם קבוצת הרוגי המלכות בברית המועצות) היה משורר וסופר ביידיש ובעברית, מתרגם ופעיל תרבות יהודית בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד הופשטיין · ראה עוד »

דוד ורנר סנטור

דוד (ורנר) סנטור (לעיתים נכתב גם סינטור, בגרמנית: David Werner Senator; ברלין, 6 בספטמבר 1896 – אטלנטה, 2 בנובמבר 1953) היה סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית, חבר הנהלת הסוכנות היהודית המורחבת ופעיל בברית שלום.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד ורנר סנטור · ראה עוד »

דוד ורדיגר

אלתר דוד יצחק ורדיגר (David Werdyger; 30 באוקטובר 1919, פולין - 2 באפריל 2014, ארצות הברית) היה חזן, מלחין וזמר חסידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד ורדיגר · ראה עוד »

דוד וולפסון

המשלחת הציונית לירושלים, 1898. מימין לשמאל: יוסף זיידנר, משה שנירר, בנימין זאב הרצל, דוד וולפסון, מקס בודנהיימר. דוד וולפסון (בכתיב יידי: וואָלפסאָן; 9 באוקטובר 1856, דורביאני, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – 15 בספטמבר 1914, באד הומבורג, הקיסרות הגרמנית) היה איש עסקים, מנהיג ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד וולפסון · ראה עוד »

דוד וינפלד

דוד וַיְנְפֶלְד (נולד ב-1937 בלימנוב, פולין) הוא חוקר ספרות, מתרגם, מבקר, מסאי ועורך ספרותי ישראלי, חתן פרס טשרניחובסקי לתרגום לשנת 2018.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד וינפלד · ראה עוד »

דוד כהן (איש חינוך)

דוד (לייב) כהן (בין א' ל-י' בתשרי תרנ"ה, בין 1 ל-10 באוקטובר 1894, סלובודקה, האימפריה הרוסית (כיום בלארוס) – כ"ב באב תשל"ו, 18 באוגוסט 1976, אלונים) היה פעיל ציוני, מאבות הנוער העובד.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד כהן (איש חינוך) · ראה עוד »

דוד ישעיהו זילברבוש

דוד ישעיהו זִילבֶּרבּוּש (בכתיב יידי: זילבערבוש; David Yeshaya Silberbusch;א' בכסלו תרט"ו 22 בנובמבר 1854 – 1 במרץ 1936) היה סופר ועיתונאי עברי ויידי יליד גליציה המזרחית.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד ישעיהו זילברבוש · ראה עוד »

דוד יודילוביץ

דוד יוּדֶילוֹביץ (לעיתים נכתב יודילביץ, יודלביץ; בגרסה המעוברתת: יוּדה-לֵב-אִיש) (25 ביוני 1863, יאשי, רומניה – 11 באוגוסט 1943, ראשון לציון) היה איש ביל"ו, מורה וסופר; מהמורים הראשונים בראשון לציון אשר הנהיג לימודים בבית הספר בשפה העברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד יודילוביץ · ראה עוד »

דודו פישר

דודו פישר (נולד ב-י"ט בחשוון ה'תשי"ב; 18 בנובמבר 1951) הוא זמר, שחקן וחזן ישראלי, בעל מוניטין בינלאומי.

חָדָשׁ!!: יידיש ודודו פישר · ראה עוד »

דודי קאליש

דודי קאליש (נולד בב' באלול ה'תשל"ח, 4 בספטמבר 1978), הוא זמר, מלחין, מנצח, מעבד, ומפיק מוזיקלי של מוזיקה חסידית.

חָדָשׁ!!: יידיש ודודי קאליש · ראה עוד »

דווקא (כתב עת ארגנטינאי)

שער הגיליון הראשון: תמוז–אב–אלול תש"ט, יולי–אוגוסט–ספטמבר 1949 דַווקא: דריי חדשים-שריפט פאר ליטעראטור און קריטיק (יידיש: 'רבעון לספרות וביקורת'; בכתב לטיני: Davke) היה כתב עת יידי חשוב שהופיע בבואנוס איירס בירת ארגנטינה לאורך כשלושים ושלוש שנים, משנת 1949 עד שנת 1982.

חָדָשׁ!!: יידיש ודווקא (כתב עת ארגנטינאי) · ראה עוד »

דווקא (כתב עת ישראלי)

עטיפת הגיליון הראשון, המוקדש לנושא "מסעות". "דווקא" הוא כתב עת המוקדש ל"ארץ יידיש ותרבותה".

חָדָשׁ!!: יידיש ודווקא (כתב עת ישראלי) · ראה עוד »

דוכוס הורנט

צילום כתב היד "דוכוס הורנט" דוכוס הורנט (Dukus Horant) הוא שיר עלילה מן המאה ה-14 שחובר בגרמניה על ידי יהודים.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוכוס הורנט · ראה עוד »

דויטש

דויטש (בכתיב לועזי: Deutsch) היא המילה הגרמנית המתארת את "השפה הגרמנית" או "אדם גרמני".

חָדָשׁ!!: יידיש ודויטש · ראה עוד »

דויטשקרויץ

דויטשקרויץ (בגרמנית: Deutschkreutz; בהונגרית: Sopronkeresztúr, שופרונקרסטור; ביידיש: צעהלים, נהגה: צֶלֶם) היא עיירת שוק במחוז אוברפולדנדורף שבמדינת בורגנלנד באוסטריה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודויטשקרויץ · ראה עוד »

דויד פ. בודר

דויד פבלו בודר (9 בנובמבר 1886 – 18 בדצמבר 1961) היה פרופסור לפסיכולוגיה במכון הטכנולוגי של אילינוי בשיקגו.

חָדָשׁ!!: יידיש ודויד פ. בודר · ראה עוד »

די אידישע שטימע

"די אידישע שטימע" (יידיש: "הקול היהודי"; בליטאית: Žydų balsas; באנגלית: The Jewish Voice) היה עיתון יומי ביידיש שיצא לאור בקובנה בין השנים 1919–1940.

חָדָשׁ!!: יידיש ודי אידישע שטימע · ראה עוד »

די רויטע וועלט

די רויטע וועלט (יידיש: 'העולם האדום') היה כתב עת ביידיש שיצא לאור בעיר חרקוב שבברית המועצות בין ספטמבר 1924 ל-1933.

חָדָשׁ!!: יידיש ודי רויטע וועלט · ראה עוד »

די גאלדענע קייט

כתב העת "די גאלדענע קייט" די גאָלדענע קייט (יידיש: "שרשרת הזהב") היה כתב עת ביידיש אשר יצא לאור בישראל בשנים 1948 - 1995, על ידי ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ודי גאלדענע קייט · ראה עוד »

די יונגע

די יונגע (ביידיש, קרי: "הצעירים") הייתה קבוצה של צעירים שכתבו ביידיש – משוררים וכותבי פרוזה – בניו יורק בתחילת המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: יידיש ודי יונגע · ראה עוד »

דינה קניג

דינה קניג (ביידיש: דינה קעניג, ברומנית: Dina König; 6 באוגוסט 1907 לודז' – 17 במאי 1964 בוקרשט) הייתה שחקנית תיאטרון יהודיה פולנית ורומנית, ששיחקה בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ודינה קניג · ראה עוד »

דינה הלפרן

דינה הלפרן (באנגלית: Dina Halpern)(15 ביולי 1909- 18 בפברואר 1989) הייתה שחקנית בתיאטרון היידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ודינה הלפרן · ראה עוד »

דיגלוסיה

דִּיגְלוֹסְיָה (מיוונית Διγλωσσία, "שפה כפולה") היא מצב לשוני־חברתי לא-שכיח, שבו הפער בין השפה הכתובה לשפה המדוברת גדול מאוד, עד כדי כך שדוברי השפה נאלצים ללמוד את השפה הכתובה כאילו הייתה שפה זרה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודיגלוסיה · ראה עוד »

דיולה רוז'אוולדי

דיולה רוז'אוולדי (בהונגרית: Rózsavölgyi Gyula; באיה, 1822 – פשט, 18 באוגוסט 1861) היה מוציא לאור של מוזיקה יהודי-הונגרי, מייסד חברת רוז'אוולדי ושות', חברה להוצאה לאור של מוזיקה ולארגון קונצרטים, החברה והחנות המפורסמת שלה קיימות עד היום במרכז בודפשט.

חָדָשׁ!!: יידיש ודיולה רוז'אוולדי · ראה עוד »

דיוויזיית הרגלים ה-16 (ברית המועצות)

דיוויזיית הרובאים ה-16 (הדיוויזיה הליטאית) הייתה יחידת חיל רגלים שהוקמה בצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודיוויזיית הרגלים ה-16 (ברית המועצות) · ראה עוד »

דייגו שוורצמן

דייגו סבסטיאן שוורצמן (בספרדית: Diego Sebastián Schwartzman; נולד ב-16 באוגוסט 1992) הוא טניסאי ארגנטינאי-יהודי מקצועני.

חָדָשׁ!!: יידיש ודייגו שוורצמן · ראה עוד »

ה

ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).

חָדָשׁ!!: יידיש וה · ראה עוד »

ה'שס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וה'שס"ה · ראה עוד »

ה'תרס"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וה'תרס"ח · ראה עוד »

ה'תרס"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וה'תרס"ג · ראה עוד »

ה'תרע"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וה'תרע"ו · ראה עוד »

ה'תרי"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וה'תרי"ט · ראה עוד »

ה'תש"ע

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וה'תש"ע · ראה עוד »

ה'תשמ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וה'תשמ"ה · ראה עוד »

ה'תשנ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וה'תשנ"א · ראה עוד »

ה'תשנ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וה'תשנ"ו · ראה עוד »

ה'תשי"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וה'תשי"ב · ראה עוד »

ה-13 בגטו ורשה

ה-13 בגטו ורשה הוא ארגון שיטור יהודי שפעל בגטו ורשה בשם "המשרד למלחמה בספסרות ובמפקיעי המחירים" (Urząd do Walki z Lichwąi Spekulacją), מקור השם ה-13 (ביידיש: "דאָס דרײַצענטל), הגיע משם הרחוב בו שכן המשרד של הארגון בוורשה - "לשנו (Leszno) 13".

חָדָשׁ!!: יידיש וה-13 בגטו ורשה · ראה עוד »

ה. לייוויק

לייויק בשנת 1940, לערך ה. לייוויק (במרכז השורה הראשונה, לצד הבמאי משה הלוי) בעת ביקור בתיאטרון האהל בשנת 1937 ה.

חָדָשׁ!!: יידיש וה. לייוויק · ראה עוד »

המאבק נגד קוסמופוליטיות

המאבק נגד קוסמופוליטיות היה מערכה אידאולוגית שנערכה בברית המועצות בשנים 1948–1953 כנגד חלק מן האינטליגנציה הסובייטית שלדעת השלטונות הייתה בעלת דעות ספקניות ופרו-מערביות.

חָדָשׁ!!: יידיש והמאבק נגד קוסמופוליטיות · ראה עוד »

המנורה (הוצאת ספרים)

לוגו הוצאת "המנורה" מרדכי זונשיין המנורה (לעיתים: מנורה; ביידיש: פארלאג מנורה/המנורה) הייתה הוצאת ספרים פרטית מיסודו של מרדכי זונשיין, שפעלה בישראל מסוף שנות ה-50 ועד סוף שנות ה-70.

חָדָשׁ!!: יידיש והמנורה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

המסילה

עמוד השער של גיליונו הראשון של "הַמְסִלָה" המסילה (במקור בכתיב חסר: הַמְסִלָה) היה כתב עת תורני-אורתודוקסי שיצא לאור בין השנים ה'תרצ"ו–ה'תש"ב (1936–1942) על ידי "ועד הרבנים דניו־יאָרק רבתי".

חָדָשׁ!!: יידיש והמסילה · ראה עוד »

המעפיל

הַמַּעְפִּיל הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר.

חָדָשׁ!!: יידיש והמעפיל · ראה עוד »

המפעל לתרגום ספרות מופת

סמליל המפעל לתרגום ספרות מופת המרכז לספריות וספרות בישראל המפעל לתרגום ספרות מופת (בעבר: המפעל לתרגום ספרי מופת) הוא מוסד מימון לעידוד תרגום והוצאה לאור של מיטב הספרות הקלאסית ויצירות מיסודות התרבות העולמית לשפה העברית.

חָדָשׁ!!: יידיש והמפעל לתרגום ספרות מופת · ראה עוד »

המפלגה הציונית-סוציאליסטית

ישראל בר-יהודה (אידלסון), מן המנהיגים הבולטים של המפלגה המפלגה הציונית-סוציאליסטית (צ"ס) הייתה מפלגת פועלים יהודית-ציונית-סוציאליסטית שפעלה בברית המועצות פולין בין השנים 1920–1926.

חָדָשׁ!!: יידיש והמפלגה הציונית-סוציאליסטית · ראה עוד »

המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה

המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (ביידיש: פאַלעסטינישע קומוניסטישע פרטײַ, בראשי תיבות: פ. ק. פ. או פק"פ; בערבית: الحزب الشيوعي الفلسطيني) הייתה המפלגה הקומוניסטית הראשונה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש והמפלגה הקומוניסטית של פלשתינה · ראה עוד »

המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מפלגה היסטורית)

המפלגה הקומוניסטית הישראלית, או בקיצור מק"י (בערבית: الحزب الشيوعي الاسرائيلي), הייתה מפלגת שמאל רדיקלית ששורשיה נעוצים עוד בתקופת היישוב בארץ ישראל, במפלגת פועלים סוציאליסטית עברית, שהפכה למפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (פק"פ - פאלעסטינישע קאומוניסטישע פרטיי) והתפרקה ב-1973.

חָדָשׁ!!: יידיש והמפלגה הקומוניסטית הישראלית (מפלגה היסטורית) · ראה עוד »

המצודות

ה"מצודות" הוא ביאור על כל ספרי הנביאים והכתובים (מלבד המגילות רות, איכה ואסתר).

חָדָשׁ!!: יידיש והמצודות · ראה עוד »

המרד

המרד (שמו המלא: המרד: זכרונותיו של מפקד הארגון הצבאי הלאומי בארץ־ישראל) הוא ספר של מנחם בגין על קורות האצ"ל, בהוצאת אחיאסף.

חָדָשׁ!!: יידיש והמרד · ראה עוד »

המרוץ לצמרת של דודי קרביץ

המרוץ לצמרת של דודי קרביץ (באנגלית: The Apprenticeship of Duddy Kravitz) הוא סרט קולנוע קנדי משנת 1974 בבימויו של טד קוטצ'ף, עם ריצ'רד דרייפוס בתפקידו הראשי הראשון שלו.

חָדָשׁ!!: יידיש והמרוץ לצמרת של דודי קרביץ · ראה עוד »

המרכז לספרי יידיש

המרכז לספרי יידיש (שפעם נקרא המרכז הלאומי לספרי יידיש - באנגלית: Yiddish Book Center) באמהרסט שבמסצ'וסטס, בארצות הברית, הוא מוסד תרבותי המוקדש לשימור של ספרים ופריטי מולטימדיה ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש והמרכז לספרי יידיש · ראה עוד »

המרכז היהודי באושוויינצ'ים

המרכז היהודי באושוויינצ'ים (בפולנית: Centrum Żydowskie w Oświęcimiu, אנגליתב: Auschwitz Jewish Center, ביידיש: אָשפּיצין, מבוטא: אוֹשְׁפִּיצִין, בגרמנית: Auschwitz) נמצא בעיירה אושוויינצ'ים, השוכנת קילומטרים ספורים ממחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.

חָדָשׁ!!: יידיש והמרכז היהודי באושוויינצ'ים · ראה עוד »

המשפחות היהודיות העשירות בהונגריה

המשפחות היהודיות העשירות בהונגריה הן קבוצת משפחות ממוצא יהודי בעלי השפעה משמעותית לכלכלת הונגריה מתחילת המאה ה-ה-19 ועד היום.

חָדָשׁ!!: יידיש והמשפחות היהודיות העשירות בהונגריה · ראה עוד »

המשכן למוזיקה ואמנויות רעננה

המשכן למוזיקה ואמנויות רעננה הוא מרכז אמנויות במה שהוקם בשנת 2003 בעיר רעננה.

חָדָשׁ!!: יידיש והמשכן למוזיקה ואמנויות רעננה · ראה עוד »

המת החי

גוסטב דורה, "חזון העצמות היבשות" המת החי (באנגלית: The undead, The living dead) הוא מוטיב ספרותי המבוסס על האַל-מת במיתולוגיה ובפולקלור העולמיים.

חָדָשׁ!!: יידיש והמת החי · ראה עוד »

המלך ארתור

איור של המלך ארתור בכרוניקה מ-1307. המלך ארתור (באנגלית: King Arthur) הוא גיבור מספר אגדות אנגליות מימי הביניים.

חָדָשׁ!!: יידיש והמלך ארתור · ראה עוד »

המליץ

שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.

חָדָשׁ!!: יידיש והמליץ · ראה עוד »

המטבח הגרמני

אספרגוס לבן מוגש עם רוטב הולנדז, תפוחי אדמה ופטרוזיליה כרוב ממולא (Kohlroulade) דגם בניין הרייכסטאג משוקולד, במגדניה בברלין המטבח הגרמני הוא שם קיבוצי למספר מטבחים אזוריים הנפוצים באזורים שונים בגרמניה, שלהם כמה מאפיינים משותפים.

חָדָשׁ!!: יידיש והמטבח הגרמני · ראה עוד »

המחאה נגד הרפורמה המשפטית

צומת קפלן–בגין בתל אביב המחאה נגד הרפורמה המשפטית (מכונה גם המחאה נגד המהפכה המשפטית או המחאה נגד ההפיכה המשטרית) היא תנועת מחאה שורשית המקיימת אירועי מחאה המונית כנגד התוכנית של ממשלת ישראל השלושים ושבע, ל"רפורמה במערכת המשפט", שראשיתה בארבעה נושאים: שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, צמצום נרחב בסמכויות בית המשפט העליון, החלשת מעמדו של הייעוץ המשפטי לממשלה והפיכת המשרות הרלוונטיות למשרות אמון.

חָדָשׁ!!: יידיש והמחאה נגד הרפורמה המשפטית · ראה עוד »

המחוז היהודי האוטונומי

המחוז היהודי האוטונומי (ברוסית: Еврейская автономная область; ביידיש: ייִדישע אויטאָנאָמע געגנט) הוא סובייקט ברוסיה הסמוך למנצ'וריה שבסין והוא המחוז האוטונומי היחיד ברוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש והמחוז היהודי האוטונומי · ראה עוד »

המבריח הקטן

המבריח הקטן (בפולנית: Mały szmugler) הוא שיר של המשוררת הפולנייה הנריקה לזוברט (1909–1942).

חָדָשׁ!!: יידיש והמבריח הקטן · ראה עוד »

המביט

המביט (מאוחר יותר נקרא המביט לישראל) היה שבועון בעברית שהוציא פרץ סמולנסקין במהלך שנת 1878.

חָדָשׁ!!: יידיש והמביט · ראה עוד »

המגילה

המגילה הוא מחזמר לפי מגילה לידער ("שירי המגילה") של המשורר היידי איציק מאנגר, שהועלה לראשונה בישראל במועדון החמאם בבימויו של שמואל בונים וזכה להצלחה רבה.

חָדָשׁ!!: יידיש והמגילה · ראה עוד »

המגילה 83

המגילה 83 הוא סרט מוזיקלי ישראלי משנת 1983 בבימויו של אילן אלדד, קופרודוקציה ישראלית (יצחק שני ויוסף דיאמנט) - ומערב-גרמנית (ZDF) בבימויו של אילן אלדד, עם יונתן סגל, ניצה שאול וג'רי היימן בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: יידיש והמגילה 83 · ראה עוד »

המדפיסים העליץ

דף השער של שו"ת רבי שלום שכנא מלובלין שהודפס על ידי יוהנס העליץ לאחר שהמיר את דתו. קרקוב שנת ה'ש'. המדפיסים הֶעלִיץ (או האליץ; בכתיב עברי: הליץ) היו שלושה אחים יהודיים בפולין של אמצע המאה ה-15, שייסדו את בית הדפוס היהודי הראשון בקרקוב בסביבות שנת ה'ר"ץ.

חָדָשׁ!!: יידיש והמדפיסים העליץ · ראה עוד »

המדור לחיפוש קרובים

המדור לחיפוש קרובים, 1947 המדור לחיפוש קרובים, 1957 המדור לחיפוש קרובים ולריכוז מענים (במסמכים שיצאו לאור מטעמו באנגלית כונה "Search Bureau for Missing Relatives") של הסוכנות היהודית פעל בין השנים 1945 ו-2002, ונועד לסייע לניצולי השואה לאתר קרובים ומכרים שאבדו בזוועות השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש והמדור לחיפוש קרובים · ראה עוד »

המהפכה האשכנזית (ספר)

המהפכה האשכנזית הוא ספר עיון שנכתב על ידי העיתונאי והסופר הרוויזיוניסטי קלמן כצנלסון ויצא לאור בשנת 1964 בהוצאת "אנך", שהייתה הוצאתו הפרטית שהוציאה לאור רק את ספריו.

חָדָשׁ!!: יידיש והמהפכה האשכנזית (ספר) · ראה עוד »

המורדת (מיני-סדרה)

המורדת (באנגלית: Unorthodox) היא מיני-סדרה גרמנית מסוגת דרמה, המבוססת על ספרה האוטוביוגרפי באותו השם של דבורה פלדמן.

חָדָשׁ!!: יידיש והמורדת (מיני-סדרה) · ראה עוד »

המוזיאון לתולדות יהודי פולין

בנייה מחדש של בית הכנסת גוויזדץ במוזיאון "ברחוב היהודי", תצוגה במוזיאון אולם הכניסה למוזיאון "המוזיאון שלי - עץ המשאלות" תצוגה במוזיאון המוזיאון לתולדות יהודי פולין (בפולנית: Muzeum Historii Żydów Polskich) הוא מוזיאון השוכן בוורשה בירת פולין, המציג את ההיסטוריה של יהדות פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש והמוזיאון לתולדות יהודי פולין · ראה עוד »

המוזיאון היהודי בפראג

המוזיאון היהודי בפראג (בצ'כית: Statní židovské museum) הוא מוזיאון לתולדות יהדות צ'כיה.

חָדָשׁ!!: יידיש והמוזיאון היהודי בפראג · ראה עוד »

המודיע (פולטבה)

שער הגיליון הראשון ביידיש, 23 באוקטובר 1914 (לפי הלוח היוליאני) קול קורא למען המודיע מבכירי הרבנים בפולין וליטא, פורסם בהמודיע 16.6.1911 (מתוך האתר עיתונות יהודית היסטורית על ידי הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א) המודיע היה שבועון חרדי בעברית שיצא לאור בעיר פולטבה, באימפריה הרוסית בין השנים ה'תר"ע–ה'תרע"ה (1910–1915).

חָדָשׁ!!: יידיש והמודיע (פולטבה) · ראה עוד »

המכשפה

שער המחזה המכשפה, ורשה תרס"ה 1905 המכשפה (ביידיש: די כישוף-מאכערין, די צויבערין, קאלדוניא) הוא מחזה מוזיקלי שנכתב והועלה ב-1877 או 1878 על ידי אברהם גולדפדן.

חָדָשׁ!!: יידיש והמכשפה · ראה עוד »

המכה ה-81

המכה ה-81 הוא סרט תיעודי ישראלי משנת 1974.

חָדָשׁ!!: יידיש והמכה ה-81 · ראה עוד »

המיליציה הליטאית

המיליציה הליטאית 'איפאטינגי בוריאי' (בליטאית: Lietuvos-Ipatingi milicija, בגרמנית: Litauisch-Ipatingi-Miliz) הייתה כוח צבאי-אזרחי ליטאי, ששיתף פעולה עם הנאצים וסייע לשלטון הכיבוש הגרמני בביצוע הרצח ההמוני ביהודי ליטא, בחטיפת יהודים לעבודות כפייה, כליאתם בכלא לוקישקי והוצאתם להורג בבורות הירי בפונאר.

חָדָשׁ!!: יידיש והמיליציה הליטאית · ראה עוד »

האנציקלופדיה היהודית

האנציקלופדיה היהודית (באנגלית: Jewish Encyclopedia) היא אנציקלופדיה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שיצאה לאור בשנים 1901–1906 על ידי המו"ל Funk and Wagnalls בניו יורק.

חָדָשׁ!!: יידיש והאנציקלופדיה היהודית · ראה עוד »

האנופיל

האנופיל (נקראת גם אנופול, אנפולי או אניפולי; ביידיש: אניפאלי ברוסית: Аннополь, באוקראינית: Ганнопіль) היא עיירה השוכנת בצידו הצפוני של מחוז חמלניצקי שבאוקראינה, (בסמיכות לגבול בין מחוז חמלניצקי לגבול מחוז רובנו, שבצפון-מערב אוקראינה).

חָדָשׁ!!: יידיש והאנופיל · ראה עוד »

האסון בבית הכנסת בגבעת זאב

האסון בבית הכנסת בגבעת זאב היה אירוע רב-נפגעים בישראל, שהתרחש בכניסת חג השבועות, ה' בסיוון ה'תשפ"א, 16 במאי 2021, ובו, עקב קריסת טריבונה (ביידיש: פארנצ'עס) בבית כנסת של חסידות קרלין סטולין בגבעת זאב, נהרגו שלושה אנשים, וכ-220 נפצעו.

חָדָשׁ!!: יידיש והאסון בבית הכנסת בגבעת זאב · ראה עוד »

הארגון להתיישבות יהודית ברוסיה

הארגון להתיישבות היהודית ברוסיה (ביידיש: ייִדישע קאָלאָניזאַציע אָרגאַניזאַציע אין רוסלאַנד) היה ארגון בחסות קומוניסטית בצפון אמריקה, שהוקדש לתמיכה בהתיישבות יהודים בהתנחלויות קולקטיביות חדשות, ראשית ברפובליקה הסובייטית האוקראינית שהוקמה בדרום רוסיה (סטברופול) וברפובליקה היהודית הסוציאליסטית בירוביג'ן בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יידיש והארגון להתיישבות יהודית ברוסיה · ראה עוד »

הארגון היהודי הלוחם

נתן רפפורט. האנדרטה מוצבת במקום שבו עמד גטו ורשה, והעתקה מצוי ברחבת מוזיאון יד ושם בירושלים הארגון היהודי הלוחם (בראשי תיבות: אי"ל; ביידיש: יידישע קאמף ארגאניזאציע; בפולנית: Żydowska Organizacja Bojowa (ŻOB)) היה מחתרת יהודית חמושה, אשר הוקמה בוורשה ב-28 ביולי 1942 על ידי ארגון "החלוץ" וארגוני הנוער שפעלו במסגרתו בגטו ורשה - השומר הצעיר, דרור, הבונד, עקיבא, גורדוניה, הנוער הציוני, פועלי ציון צ.ס, פועלי ציון שמאל, והקומוניסטים.

חָדָשׁ!!: יידיש והארגון היהודי הלוחם · ראה עוד »

הארווי פיקאר

הארווי לורנס פיקאר (אנגלית: Harvey Lawrence Pekar; 8 באוקטובר 1939 - 12 ביולי 2010) היה כותב קומיקס יהודי-אמריקאי ומבקר מוזיקה שהתפרסם בעיקר בזכות סדרת הקומיקס האוטוביוגרפית "אמריקן ספלנדור".

חָדָשׁ!!: יידיש והארווי פיקאר · ראה עוד »

הארי אליאד

הארי אליאד (ברומנית:Harry Eliad (8 באוקטובר 1927 - 6 באוגוסט 2012) היה במאי שחקן תיאטרון יהודי רומני בשפות רומנית ויידיש. עד 2012 כיהן כמנהל התיאטרון הממלכתי של העיר פלוישט ואחר כך של התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט (2012-1989).

חָדָשׁ!!: יידיש והארי אליאד · ראה עוד »

הארי פוטר

הארי פוטר (באנגלית: Harry Potter) היא סדרת ספרי פנטזיה מצליחה בת שבעה חלקים (הפטלוגיה) שנכתבה על ידי הסופרת הבריטית ג'יי קיי רולינג.

חָדָשׁ!!: יידיש והארי פוטר · ראה עוד »

האתיקה של קיר הברזל

האתיקה של קיר הברזל (רוסית: Этика железной стены) הוא מאמר עמדה, שכתב זאב ז'בוטינסקי, והופיע לראשונה ב-11 בנובמבר 1923 בברלין בעיתון הציוני בשפה הרוסית "ראזסווייט".

חָדָשׁ!!: יידיש והאתיקה של קיר הברזל · ראה עוד »

האלטר

הַאלטֶר (נכתב גם הלטר; ביידיש: האַלטער; בגרמנית: Halter) הוא שם משפחה.

חָדָשׁ!!: יידיש והאלטר · ראה עוד »

האליץ'

האליץ' (באוקראינית: Галич; ברוסית: Галич, גאליץ'; בפולנית: Halicz; ביידיש: העליטש) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה, על גדת נהר דניסטר, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש והאליץ' · ראה עוד »

האח

שער גיליון האחהאח הוא שבועון הילדים החרדי הראשון.

חָדָשׁ!!: יידיש והאח · ראה עוד »

האחדות

הגיליון הראשון "האחדות" היה ביטאון מפלגת פועלי ציון, אשר יצא כשבועון מיוני 1910 ועד ינואר 1915, עת נסגר בצו השלטון העות'מאני.

חָדָשׁ!!: יידיש והאחדות · ראה עוד »

האחים מזארקי

בריטי בירושלים האחים מזארָקי (ביוונית: Μαζαράκης, מָזָרָ֫קִיס; הצורה "מזארקי" מופיעה במקורות שונים בעברית, גם: "מאזוריקי", "מאזאריקה", "מזוריקה") היו שני אחים רופאים ממוצא יווני, שהתגוררו בירושלים, וניהלו בין היתר את הרפואה בבית החולים משגב לדך.

חָדָשׁ!!: יידיש והאחים מזארקי · ראה עוד »

האחיות אנדרוז

האחיות אנדרוז (באנגלית: The Andrews Sisters) הייתה הלהקה הנשית הקולית המצליחה ביותר בארצות הברית בתקופת מלחמת העולם השנייה ובשנים שלאחריה.

חָדָשׁ!!: יידיש והאחיות אנדרוז · ראה עוד »

האחיות ברי

האחיות ברי, שנות הארבעים האחיות ברי (לעיתים בארי; באנגלית: The Barry Sisters; ביידיש: שװעסטער באַרי) הוא שם הבמה של קלרה ומיני בייגלמן – אחיות יהודיות-אמריקאיות, שהתפרסמו בשנות ה-40, ה-50 וה-60 כזמרות ג'אז (בעיקר סווינג) ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש והאחיות ברי · ראה עוד »

האבן מיר א ניגונדל

האבן מיר א ניגונדל הוא אלבום הבכורה של הזמרת הישראלית חוה אלברשטיין.

חָדָשׁ!!: יידיש והאבן מיר א ניגונדל · ראה עוד »

האגודה היהודית לתרבות

האורטוריה "יהודה המכבי" בברלין (1934). פנקס חבר של אילזה ליבנטל (1938-39). האגודה היהודית לתרבות (בגרמנית: kulturbund deutscher juden; ביידיש: יידישער קולטורבונד) הייתה גוף שפעל בקרב יהודי גרמניה, תחת המשטר הנאצי, בשנים 1933-1941, בתחומי התרבות והאומנות.

חָדָשׁ!!: יידיש והאגודה היהודית לתרבות · ראה עוד »

האדרת והאמונה

הָאַדֶּרֶת וְהָאֱמוּנָה הוא פיוט נפוץ שתוכנו הוא המנון שבח להקב"ה.

חָדָשׁ!!: יידיש והאדרת והאמונה · ראה עוד »

האדונית והרוכל

האדונית והרוכל הוא סיפור קצר עברי מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: יידיש והאדונית והרוכל · ראה עוד »

האוניברסיטה העממית-יהודית

האוניברסיטה העממית יהודית הייתה מוסד להשכלה גבוהה בקייב שפעל בתקופת הרפובליקה העממית של אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש והאוניברסיטה העממית-יהודית · ראה עוד »

האיש שבפנים

האיש שבפנים (באנגלית: Inside Man) הוא סרט מתח-פעולה בבימויו של ספייק לי שיצא לאקרנים בשנת 2006.

חָדָשׁ!!: יידיש והאיש שבפנים · ראה עוד »

הנסיך הקטן

הנסיך הקטן, מתוך האיורים המקוריים של המחבר. גן סיפור "הנסיך הקטן" בחולון מדליק הפנסים בגן סיפור "הנסיך הקטן" בחולון המלך בגן סיפור "הנסיך הקטן" בחולון ממוזער הנסיך הקטן (בצרפתית: Le Petit Prince) הוא ספרו המפורסם ביותר של הסופר הצרפתי אנטואן דה סנט־אכזופרי, שכתב אותו, ככל הנראה, בעת שהותו במלון בניו יורק.

חָדָשׁ!!: יידיש והנסיך הקטן · ראה עוד »

הנצביצ'י

הנצביצ'י (בבלארוסית: Ганцавічы, ברוסית: Ганцевичи, בפולנית: Hancewicze) היא עיר במחוז ברסט שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש והנצביצ'י · ראה עוד »

הנשמה בקרבי

הנשמה בקרבי הוא אלבום הבכורה של הזמר החסידי מוטי שטיינמץ, האלבום זכה להצלחה מסחרית גבוהה והגיע למעמד אלבום פלטינה.

חָדָשׁ!!: יידיש והנשמה בקרבי · ראה עוד »

הנשמה יורדת

ניגון הנשמה יורדת הוא ניגון חב"די אשר מיוחס לדור הראשון של חסידי חב"ד.

חָדָשׁ!!: יידיש והנשמה יורדת · ראה עוד »

הנוקמים (ציידי נאצים)

יצחק (פשה) אבידב כורע ובידיו מקלע. הנוקמים הוא שם כולל לקבוצות של יהודים ניצולי השואה, הפרטיזנים ואנשי הבריגדה היהודית, שהתארגנו בשלבים האחרונים של מלחמת העולם השנייה ולאחריה, לבצע מעשי נקם בנאצים.

חָדָשׁ!!: יידיש והנוקמים (ציידי נאצים) · ראה עוד »

הסנדלר

הסנדלר (באנגלית: The Cobbler) הוא סרט קומדיה אמריקאי משנת 2014 בבימויו של טום מקארתי ובכיכובם של אדם סנדלר, דסטין הופמן, דן סטיבנס, סטיב בושמי ואלן ברקין.

חָדָשׁ!!: יידיש והסנדלר · ראה עוד »

הסערה

הסערה או הסופה (באנגלית: The Tempest) הוא המחזה האחרון שנכתב על ידי ויליאם שייקספיר.

חָדָשׁ!!: יידיש והסערה · ראה עוד »

הספר השחור (ארנבורג וגרוסמן)

הספר השחור של וסילי גרוסמן ואיליה ארנבורג הספר השחור (ביידיש: מערדער פונ פעלקער-מאטעריאלנ וועגנ די רעציכעס פונ די דייטשישע פארכאפער אינ די צייטווייליק אקופירטע סאוועטישע ראיאנענ, ברומנית: Cartea Neagră, ברוסית: О злодейском повсеместном убийстве евреев немецко-фашистскими захватчиками во временно оккупированныхрайонахСоветского Союза и в лагеряхПольши во время войны 1941-1945) הוא על פי כותרת המשנה שלו 'ספר עדויות ומסמכים על הרצח הנפשע והטוטלי של היהודים בידי הכובשים הגרמנים הפשיסטים באזורים הכבושים זמנית בברית המועצות ובמחנות ההשמדה בפולין בימי המלחמה בשנים 1941-1945'.

חָדָשׁ!!: יידיש והספר השחור (ארנבורג וגרוסמן) · ראה עוד »

הספרייה העירונית של קריית ים

הספרייה העירונית של קריית ים היא ספרייה ציבורית, שהועברה למשכנה הנוכחי באוגוסט 2008, באוסף הספרייה ישנם כ-96,000 ספרים בשפות עברית, אנגלית, רוסית, צרפתית, רומנית, ספרדית, גרמנית, יידיש והונגרית.

חָדָשׁ!!: יידיש והספרייה העירונית של קריית ים · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הסתדרות המורים

בית הסתדרות המורים בתל אביב מניה של '''איגוד המורים''' למטרת הוצאת ספרים בעברית לבתי ספר, 1901 הסתדרות המורים היא ארגון יציג של עובדי הוראה במדינת ישראל כגון גננים, מורים, מנהלים ויועצים.

חָדָשׁ!!: יידיש והסתדרות המורים · ראה עוד »

הערוץ הראשון

כניסה למרכז המבקרים ואולפן נקדי של הערוץ הראשון "הערוץ הראשון" (שנקרא תחילה: הטלוויזיה הישראלית) היה ערוץ טלוויזיה ציבורי ממלכתי בישראל, מטעם רשות השידור.

חָדָשׁ!!: יידיש והערוץ הראשון · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).

חָדָשׁ!!: יידיש והעלייה הראשונה · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: יידיש והעלייה השנייה · ראה עוד »

העלייה ההמונית

העלייה ההמונית היא העלייה שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש והעלייה ההמונית · ראה עוד »

העבד

העבד (ביידיש: דער קנעכט, der knekht) הוא רומן יידיש מפרי עטו של יצחק בשביס-זינגר שהתפרסם ב-1962.

חָדָשׁ!!: יידיש והעבד · ראה עוד »

העדה

העדה הוא השבועון של העדה החרדית.

חָדָשׁ!!: יידיש והעדה · ראה עוד »

העדה החרדית

העדה החרדית היא קבוצה המורכבת ממספר קהילות חרדיות הכפופות לבית הדין של העדה החרדית, ומקבלות את מרותו.

חָדָשׁ!!: יידיש והעדה החרדית · ראה עוד »

העדות

העדוּת הוא סרט קולנוע ישראלי שעלה לאקרנים בשנת 2018 בבימויו של עמיחי גרינברג, עם אורי פפר, רבקה גור וחגית דסברג בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: יידיש והעדות · ראה עוד »

העולם הזה

חיילים קוראים את השבועון "העולם הזה", במועדון החייל בתל אביב, 1948 "העולם הזה" היה שבועון חדשות ורכילות ישראלי בעל סממנים רדיקליים, שיצא לאור בשנים 1937–1993.

חָדָשׁ!!: יידיש והעולם הזה · ראה עוד »

העיוורת

העיוורת (ביידיש: די בלינדע, נהגה: di blinde) הוא סיפור קצר מאת יעקב שטיינברג, סופר, משורר ומחזאי יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש והעיוורת · ראה עוד »

העיירה בוערת

המשורר מרדכי גבירטיג קרקוב: צענטראַלע ייִדישע היסטאָרישע קאָמיסיע ביים צ ק. פֿון פּוילישע ייִדן אָפּט, 1946. שואה בבית העלמין בחולון העיירה בוערת (במקור ביידיש: אונדזער שטעטל ברענט!, 'עיירתנו בוערת!'), הידוע גם במילותיו הראשונות: שרפה, אחים, שרפה! (ביידיש: ס'ברענט!, 'שרפה!'), הוא שיר יידי מאת המשורר והמלחין היהודי-פולני מרדכי גבירטיג, איש קרקוב, שנכתב בשנת 1938 כתגובה לאנטישמיות הגוברת בפולין לאחר מות פּילסוּדסקי, שכללה בין היתר פוגרומים; מקובל כי האירוע שהצית את כתיבת השיר היה פוגרום פּשִיטִיק, אשר אירע במרץ 1936.

חָדָשׁ!!: יידיש והעיירה בוערת · ראה עוד »

הפריחה וההחמרה של מצב היהודים בהונגריה

פריחה והחמרה במצב היהודים בהונגריה חלו במצב יהודי הונגריה מאמצע המאה ה-19 עד לשואת יהודי הונגריה וכן בהמשך עד ימינו.

חָדָשׁ!!: יידיש והפריחה וההחמרה של מצב היהודים בהונגריה · ראה עוד »

הפלג הירושלמי

הפלג הירושלמי היא קבוצה מתוך התנועה הליטאית ביהדות האורתודוקסית בישראל, הדוגלת באידאולוגיה שמרנית יחסית לזרם הליטאי המרכזי, ובעקבות המחלוקת בציבור הליטאי התפצלה ממנו החל מ-2012.

חָדָשׁ!!: יידיש והפלג הירושלמי · ראה עוד »

הפורוורד

מחלקי עיתונים צעירים ממתינים ל"פארווערטס" על מדרגות בניין ההוצאה לאור, 1913 שער מהדורת הפארווערטס מיום 1 בנובמבר 1936: פועל מניח את ידו על כתפו של פרנקלין דלאנו רוזוולט; הכיתוב באנגלית וביידיש קורא לתמוך ב"רוזוולט – בחירת הפועלים" פורוורד (באנגלית: The Forward או Forverts; ביידיש: פארווערטס, בכתיב יידי תקני: פֿאָרװערטס; נהגה: "פוֹרוֶורְטְס"; תרגום מילולי מיידיש: 'קדימה') הוא עיתון יהודי-אמריקני היוצא לאור בניו יורק המזוהה עם עמדות שמאליות מיום היווסדו עד היום.

חָדָשׁ!!: יידיש והפורוורד · ראה עוד »

הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי

הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי (במקור היידישאי: מײַן קריג מיט הערש ראַסיינער) הוא שמו של דיאלוג מסאי דמיוני, שחיבר חיים גראדה בעקבות הביוגרפיה האישית שלו בישיבת נובהרדוק.

חָדָשׁ!!: יידיש והפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי · ראה עוד »

הצעת התורה לאומות

הצעת התורה לאומות (מוכר גם כהתורה והאומות) היא אגדה המופיעה במספר מקורות בספרות חז"ל, ולפיה אלוהים הציע לאומות העולם את התורה לפני נתינתה לעם ישראל, והגויים סירבו לקבלה בגלל סטריאוטיפ המיוחס להם שמנע מהם להתחייב לקיים את המצוות.

חָדָשׁ!!: יידיש והצעת התורה לאומות · ראה עוד »

הצעות להקמת מדינה יהודית מחוץ לארץ ישראל

במהלך ההיסטוריה היהודית הועלו מספר הצעות למדינה יהודית, או לשטח אוטונומי יהודי, ורק חלקן קודמו, במתכונת מסוימת.

חָדָשׁ!!: יידיש והצעות להקמת מדינה יהודית מחוץ לארץ ישראל · ראה עוד »

הצלב השביעי

הצלב השביעי (בגרמנית: Das siebte Kreuz) הוא רומן היסטורי מאת אנה זגרס שעלילתו נסובה על אסירי מחנה ריכוז בגרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: יידיש והצלב השביעי · ראה עוד »

הקרע ביהדות הונגריה

הקרע ביהדות הונגריה, או חלוקת הקהילות (הונגרית: ortodox–neológ szakadás, "הקרע האורתודוקסי-נאולוגי"; יידיש: די טיילונג אין אונגארן, "החלוקה בהונגריה") היה הפיצול הממסדי שחל בציבור היהודי בממלכת הונגריה בשנים 1869 עד 1871, בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים, והסטטוס קוו.

חָדָשׁ!!: יידיש והקרע ביהדות הונגריה · ראה עוד »

הקלויז בפראג

מבנה הקלויז מבחוץ הקלויז בפראג (ביידיש: קלויז, או קלויזן; מכונה גם בית הכנסת קלאוז או קלאוס-שול) הוא אחד מבתי הכנסת המרכזיים ההיסטוריים של הקהילה היהודית בפראג.

חָדָשׁ!!: יידיש והקלויז בפראג · ראה עוד »

הקהילה היהודית באנטופול

הקהילה היהודית באנטופול, עיירה במחוז בריסק בדרום-מערב רוסיה הלבנה, כיום בלארוס, התקיימה כנראה במשך כ-340 שנים, ולפחות כ-300 שנים.

חָדָשׁ!!: יידיש והקהילה היהודית באנטופול · ראה עוד »

הקהילה היהודית בסנקט פטרבורג

הקהילה היהודית בסנקט פטרבורג (ברוסית: Еврейская община Санкт-Петербурга) או מרכז הקהילה יהודית בסנקט פטרבורג (ברוסית: Еврейский общинный центр Санкт-Петербурга) הוא ארגון המוקדש ללימוד, פיתוח והפצה של התרבות היהודית בעיר סנקט פטרבורג.

חָדָשׁ!!: יידיש והקהילה היהודית בסנקט פטרבורג · ראה עוד »

הקהילה היהודית בסוצ'אבה

סוצ'אבה היא בירת מחוז סוצ'אבה בדרום בוקובינה שברומניה.

חָדָשׁ!!: יידיש והקהילה היהודית בסוצ'אבה · ראה עוד »

הקהילה היהודית בלבוב

מראה מן הרובע היהודי של לבוב, 1931 ראשיתה של הקהילה היהודית בלבוב, שנקראה למברג בפי היהודים, בגליציה המזרחית בפולין, לוטה בערפל.

חָדָשׁ!!: יידיש והקהילה היהודית בלבוב · ראה עוד »

הקונגרס העולמי למדעי היהדות

קהל בקונגרס העולמי למדעי היהדות ה-16 הקונגרס העולמי למדעי היהדות הוא כנס בינלאומי במדעי היהדות, אשר מארגן האיגוד העולמי למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: יידיש והקונגרס העולמי למדעי היהדות · ראה עוד »

הקופסה הכחולה

הקופסה הכחולה הוא כינוין של קופות איסוף תרומות עבור הקרן הקיימת לישראל, אשר שימשו הן אמצעי מעשי לגיוס כספים והן כלי חינוכי להטמעת האידאולוגיה הציונית.

חָדָשׁ!!: יידיש והקופסה הכחולה · ראה עוד »

הר חרמון

הנוף מהר החרמון עץ קפוא במעלה אתר החרמון הַר חֶרְמוֹן (בערבית: جبل الشيخ) הוא ההר הגבוה ביותר בישראל ובסוריה.

חָדָשׁ!!: יידיש והר חרמון · ראה עוד »

הרמן קרוק

הרמן קרוק (ביידיש: הערמאן קרוק; 19 במאי 1897, פלוצק, פולין – 18 בספטמבר 1944, מחנה לגדי, אסטוניה) היה ספרן ועיתונאי יהודי פולני, חבר מפלגת הבונד הסוציאליסטית הפולנית, ומחברו של יומן על קורותיו בתקופת השואה, בגטו וילנה ולאחר מכן במחנה עבודה באסטוניה.

חָדָשׁ!!: יידיש והרמן קרוק · ראה עוד »

הרמן שטרוק

הרמן שטרוק בשנת 1922 הרמן שטרוק בסטודיו שלו, תצלום משנת 1938. הרמן (חיים אהרן) שְטְרוּק (בגרמנית: Hermann Struck; נודע גם בשם העט חיים אהרון בן דוד; 6 במרץ 1876, ברלין – 11 בינואר 1944, חיפה) היה צייר ואמן הדפסים יהודי וציוני ונודע כאחד מחשובי האמנים היהודים בגרמניה.

חָדָשׁ!!: יידיש והרמן שטרוק · ראה עוד »

הרמן ברנשטיין

הרמן ברנשטיין (באנגלית: Herman Bernstein; 21 בספטמבר 1876 – 31 באוגוסט 1935) היה עיתונאי, סופר, משורר ומחזאי, דיפלומט יהודי-אמריקאי, ופעיל ציוני בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש והרמן ברנשטיין · ראה עוד »

הרמן יבלוקוף

הרמן יַבְּלוֹקוֹף (בכתיב יידי: הערמאַן יאַבלאָקאָף; באנגלית: Herman Yablokoff), לעיתים יבלַאקוף (יאַבלאַקאָף; Yablakoff), הוא שם העט של חיים יַבְּלוֹניק (Haim Yablonik) (11 באוגוסט 1903, גרודנו, האימפריה הרוסית – 3 באפריל 1981, קוני איילנד, ברוקלין, ניו יורק), שהיה משורר, פזמונאי, מלחין, שחקן, במאי ומפיק יידי, יליד האימפריה הרוסית, אשר פעל בעיקר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש והרמן יבלוקוף · ראה עוד »

הרמב"ם היומי

לימוד הרמב"ם היומי הוא מיזם ללימוד יומי בספר משנה תורה של הרמב"ם, שעליו הכריז רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ' בשנת ה'תשמ"ד (1984).

חָדָשׁ!!: יידיש והרמב"ם היומי · ראה עוד »

הרפתקאות אליס בארץ הפלאות

הרפתקָאות אליס בארץ הפלאות (במקור באנגלית: Alice's Adventures in Wonderland; בעברית ידוע גם בשמות "אליס בארץ הפלאות", "עליסה בארץ הפלאות" או "עליזה בארץ הפלאות") מאת לואיס קרול, הוא מספרי הילדים הפופולריים בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: יידיש והרפתקאות אליס בארץ הפלאות · ראה עוד »

הרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן

אוטובוסים שונים של חברת אגד הרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן הידועה גם כארגון מחדש בקווי התחבורה הציבורית בגוש דן הוא כינוי לשינוי משמעותי אשר נעשה בקווי האוטובוס בתל אביב-יפו, רמת גן, גבעתיים, בני ברק, חולון ובת ים בשנת 2011 במטרה להפוך את מערכת התחבורה הציבורית למערכת מודרנית העונה לצרכים המשתנים של האוכלוסייה בגוש דן ועל מנת לעצור את הירידה המתמשכת במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית.

חָדָשׁ!!: יידיש והרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן · ראה עוד »

הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של ליטא ובלארוס

הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של ליטא ובלארוס (SSR LiB) שניתן לכנותה ליטבל, הייתה רפובליקה סובייטית שהתקיימה בתוך שטחי ליטא המודרנית ורוב שטחי בלארוס המודרנית במשך כחמישה חודשים במהלך המלחמה הליטאית-סובייטית והמלחמה הפולנית-סובייטית ב-1919. הרפובליקה נוצרה בפברואר 1919 באופן רשמי באמצעות מיזוג הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית קצרת-הימים, והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס. הרפובליקה הסוציאליסטית של ליטא ובלארוס, ליטבל, מתוארת לעיתים קרובות כמדינת בובות של רוסיה הסובייטית, במהלך קיומה הקצר הייתה לממשלת ליטבל SSR LiB סמכות מוגבלת על השטחים שבבעלותה. עד אוגוסט 1919 איבדה ליטבל שליטה על כל השטחים הנטענים שלה, כאשר הצבא הפולני ובמידה פחותה הצבא הליטאי התקדמו.

חָדָשׁ!!: יידיש והרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של ליטא ובלארוס · ראה עוד »

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית (בבלארוסית: Беларуская Савецкая Сацыялістычная Рэспубліка, ברוסית: Белору́сская Сове́тская Социалисти́ческая Респу́блика) הייתה אחת מרפובליקות ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יידיש והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית · ראה עוד »

הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה

הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה (באוקראינית: (Західна-Українська Народня Република) Західно-Українська Народна Республіка או Zahidno-Ukrainska Narodna Respublika, ובראשי תיבות ЗУНР או ZUNR) הייתה ישות מדינית שהתקיימה במשך שמונה חודשים בשנים 1918–1919.

חָדָשׁ!!: יידיש והרפובליקה העממית של מערב אוקראינה · ראה עוד »

הרפובליקה העממית של אוקראינה

דגל הרפובליקה העממית של אוקראינה הרפובליקה העממית של אוקראינה (באוקראינית: Українська Народна Республіка) או הרפובליקה העממית האוקראינית הייתה רפובליקה בחלק מהשטח של אוקראינה המודרנית לאחר המהפכה הרוסית.

חָדָשׁ!!: יידיש והרפובליקה העממית של אוקראינה · ראה עוד »

הרפובליקה הצ'כוסלובקית הראשונה

הרפובליקה הצ'כוסלובקית הראשונה (בצ'כוסלובקית: Československá republika) הייתה מדינה שהוקמה ב-1918 בעקבות התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית לאחר מלחמת העולם הראשונה, והתקיימה עד ועידת מינכן באוקטובר 1938, שבה אולצה למסור את חבל הסודטים לגרמניה הנאצית, חלקים מדרום סלובקיה לממלכת הונגריה וחלק משלזיה הצ'כית לפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש והרפובליקה הצ'כוסלובקית הראשונה · ראה עוד »

הרפובליקה הצ'כוסלובקית השנייה

הרפובליקה הצ'כוסלובקית השנייה (בצ'כוסלובקית: Československá republika) הייתה מדינה שהוקמה בעקבות ועידת מינכן, שבה אולצה צ'כוסלובקיה למסור את חבל הסודטים לגרמניה הנאצית, חלקים מדרום סלובקיה לממלכת הונגריה וחלק משלזיה הצ'כית לפולין, והתקיימה עד לכיבושה בידי גרמניה הנאצית במרץ 1939.

חָדָשׁ!!: יידיש והרפובליקה הצ'כוסלובקית השנייה · ראה עוד »

הרפובליקה הצ'כוסלובקית השלישית

הרפובליקה הצ'כוסלובקית השלישית (בצ'כוסלובקית: Československá republika) הייתה מדינה שהוקמה מחדש ב-1945 לאחר מלחמת העולם השנייה, והתקיימה עד לשנת 1948, אז הפכה למדינה קומוניסטית.

חָדָשׁ!!: יידיש והרפובליקה הצ'כוסלובקית השלישית · ראה עוד »

הרץ פרנק

הרץ פרנק (בלטבית: Hercs (Hercels) Franks; ברוסית: Герц (Герцель) Вульфович Франк; 17 בינואר 1926, לודזה - 3 במרץ 2013, ירושלים) היה במאי קולנוע יהודי-סובייטי.

חָדָשׁ!!: יידיש והרץ פרנק · ראה עוד »

הרץ ריבקין

הרץ ריבקין (ביידיש: הערץ ריװקין; 1908/1909, קפרשטי - 14 בספטמבר 1951, ברית המועצות) היה משורר יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש והרץ ריבקין · ראה עוד »

הרץ ברגנר

הרץ בֶּרגנֶר (ביידיש: הערץ בערגנער; בכתב לועזי: Herz Bergner 1907 – פברואר 1970) היה סופר יידיש, יהודי גליציאני אוסטרלי.

חָדָשׁ!!: יידיש והרץ ברגנר · ראה עוד »

הרץ הומברג

נפתלי הרץ הומברג (בגרמנית: Herz Homberg; בכתיב אשכנזי: הערץ האָמבערג; ספטמבר 1749 – 24 באוגוסט 1841) היה איש תנועת ההשכלה, שפעל בהוראת השלטונות האוסטריים לכפות חינוך מודרני על יהודי גליציה.

חָדָשׁ!!: יידיש והרץ הומברג · ראה עוד »

הרצל ברגר

הרצל ברגר (31 ביולי 1904 – 28 באוגוסט 1962) היה חבר הכנסת, משפטן, עיתונאי ופרשן מדיני.

חָדָשׁ!!: יידיש והרצל ברגר · ראה עוד »

הרצח בגן מאיר

דוד יעקובוביץ מובא לבית הדין, גיליון מעריב 19 בספטמבר 1949 גן מאיר דוד יעקובוביץ בבית המשפט לאחר הרשעתו ברצח וגזירת דינו למוות, בדצמבר 1950 הרצח בגן מאיר הוא אירוע פלילי חמור שהסעיר את מדינת ישראל בסוף שנות הארבעים וקבע תקדים חשוב במשפט הפלילי הישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש והרצח בגן מאיר · ראה עוד »

הרש סמולר

הרש סמולר (ביידיש: הערש סמאָליאַר'; בפולנית: Grzegorz Smolar; ברוסית: Герш (Херш, Гирш) Смоляр; 15 באפריל 1905 - 16 במרץ 1993) היה סופר ועיתונאי יהודי שכתב ביידיש, פעיל במפלגות הקומוניסטיות של פולין וברית המועצות, ופעיל חברתי של הקהילה היהודית בפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש והרש סמולר · ראה עוד »

הרש-ליב קז'בר

הרש-ליב קז'בר (ביידיש: הערש-ליב קאַזשבער; 1906 – 1942) היה סופר יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש והרש-ליב קז'בר · ראה עוד »

הרשל גרינשפן

הֶרְשֶל פייבל גְרִינְשְׁפַּן (Herschel Feibel Grynszpan; 28 במרץ 1921, הנובר – סביבות סוף 1944) היה פליט יהודי פולני שהתנקש בחיי דיפלומט של גרמניה הנאצית בפריז, כ-10 חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה לאחר שבני משפחתו גורשו במסגרת 'אקציית פולין' (Polenaktion) לעיירת הגבול הגרמני-פולני זבונשין; התנקשות זו שימשה אמתלה לפרעות ביהודי גרמניה המכונות "ליל הבדולח".

חָדָשׁ!!: יידיש והרשל גרינשפן · ראה עוד »

הרשל'ה אוסטרופולר

הרשל'ה מאוסטרופולי (או הרשלה מאוסטרופוליה, וכן הרשלה מאוסטרופוליא; בכתיב יידיש: הערשעלע אָסטראָפּאָלער) היה בדחן חסידי שחי באוקראינה, בפלך ווהלין, במחצית השנייה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: יידיש והרשל'ה אוסטרופולר · ראה עוד »

הרשטיק

הרשטיק הוא שם משפחה יהודי שמקורו מיידיש הרששטוק (גרמנית: Hirschstock, או Herzstock): קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:שמות משפחה בשפה הגרמנית.

חָדָשׁ!!: יידיש והרשטיק · ראה עוד »

הרשות הלאומית לתרבות היידיש

הרשות הלאומית לתרבות היידיש (ביידיש, "די נאַציאָנאַלע אינסטאַנץ פֿאַר ייִדישער קולטור") הוקמה מכוח חוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש, התשנ"ו–1996, ומטרתה העיקרית היא שימור וטיפוח של מורשת היידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש והרשות הלאומית לתרבות היידיש · ראה עוד »

הרב הצעיר

הרב הצעיר (לעיתים רב הצעיר; תרגום מיידיש של הביטוי יונגער רב), היא משרה שניתנת בחלק מהחצרות החסידיות לבנו של האדמו"ר, בדרך כלל זה המיועד להיות יורשו.

חָדָשׁ!!: יידיש והרב הצעיר · ראה עוד »

הרבנים הצבאיים בצבא הבריטי

ספר מחנה ישראל על הלכות צבא מאת החפץ חיים שחולק למתנדב היהודי לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה הרבנים הצבאיים בצבא הבריטי (במלחמת העולם השנייה) (Jewish Chaplain) היו חלק מהיחידה של "מחלקת קציני הדת המלכותית" (Royal Army Chaplains' Department) בצבא הבריטי.

חָדָשׁ!!: יידיש והרבנים הצבאיים בצבא הבריטי · ראה עוד »

הרברט קלייד לואיס

הרברט קלייד לואיס (באנגלית: Herbert Clyde Lewis; 15 באוגוסט 1909 – 17 באוקטובר 1950) היה סופר, עיתונאי ותסריטאי יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש והרברט קלייד לואיס · ראה עוד »

הרדזישצ'ה

הרדזישצ'ה (בבלארוסית: Гарадзішча, בפולנית: Horodyszcze, ביידיש: האָראָדישטש) היא עיירה במחוז ברסט שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש והרדזישצ'ה · ראה עוד »

הרולד בלום

הרולד בלום (באנגלית: Harold Bloom, 11 ביולי 1930 – 14 באוקטובר 2019) היה מבקר ספרות וסופר יהודי-אמריקאי, פרופסור למדעי הרוח באוניברסיטת ייל.

חָדָשׁ!!: יידיש והרולד בלום · ראה עוד »

הרוזובה

הרוזובה (בבלארוסית: Грозаў (הרוזאו) וגם Гро́зава (הרוזבה); בפולנית: Grozovo (גרוזובו)) הוא כפר במחוז מינסק שבבלארוס, בסמוך לעיר סלוצק, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש והרוזובה · ראה עוד »

הרובע היהודי בטשביץ'

טשביץ' (בצ'כית: Třebíč; בגרמנית: Trebitsch; ביידיש: טרייביטש) היא עיר השוכנת בחלק המוראבי של אזור ויסוצ'ינה בצ'כיה.

חָדָשׁ!!: יידיש והרובע היהודי בטשביץ' · ראה עוד »

הרוביישוב

הרוביישוב (בפולנית: Hrubieszów, באוקראינית: Грубешів, ביידיש: הרוביעשאוו) היא עיר בפרובינציית לובלין שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש והרוביישוב · ראה עוד »

הרוגי המלכות בברית המועצות (1952)

אהרון כץ, הפיזיולוגית לינה שטרן, עיתונאי אורח מארצות הברית (בנציון גולדברג), השחקן שלמה מיכאלס, המנתח בוריס שימליוביץ' והמשורר איציק פפר הרוגי המלכות בברית המועצות היו שלושה-עשר יהודים בולטים ביהדות ברית המועצות, שהוצאו להורג בחשאי במרתפי כלא לוביאנקה שבמוסקבה, בכ"ב באב ה'תשי"ב, בלילה שבין 12 ו-13 באוגוסט 1952, לפקודתו של יוסיף סטלין, מנהיג ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יידיש והרוגי המלכות בברית המועצות (1952) · ראה עוד »

הרכבי

משפחת הַרכָּבִי (במלעיל; בכתיב יידי: האַרקאַווי) היא משפחה יהודית שראשיתה ברבי גרשון הרכבי מרוסיה הלבנה, בן המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: יידיש והרכבי · ראה עוד »

הרימאיליב

הרימאיליב (באוקראינית: Гримайлiв; בפולנית: Grzymałów; ביידיש: רימאלאוו) היא עיירה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש והרימאיליב · ראה עוד »

הריציב

הריציב (באוקראינית: Гриців) היא עיירה במחוז חמלניצקי שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש והריציב · ראה עוד »

השאלה

270x270 פיקסלים השאלה היא העברת חפץ לשם שימוש זמני וללא תשלום מאדם אחד לאחר.

חָדָשׁ!!: יידיש והשאלה · ראה עוד »

השם המפורש

שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.

חָדָשׁ!!: יידיש והשם המפורש · ראה עוד »

השפעת הספרדית

אנשי משטרה בסיאטל חבושים במסיכות שנעשו על ידי הצלב האדום במהלך מגפת השפעת הספרדית מגפת השפעת הספרדית הייתה מגפת שפעת מהקטלניות שידע העולם, שנגרמה על ידי זן אלים במיוחד של נגיף מתת-המין H1N1 של המין Influenza A. שיא המגפה נמשך כשנה, מאפריל 1918 עד אפריל 1919, ועל פי מרבית ההערכות נדבקו בה כ-500 מיליון בני אדם (כשליש מאוכלוסיית העולם באותה עת), ומתו ממנה בין 20 ל-50 מיליון נפש.

חָדָשׁ!!: יידיש והשפעת הספרדית · ראה עוד »

השפעות השואה

ל'''שואה''' הייתה השפעה עמוקה על החברה באירופה ובשאר העולם.

חָדָשׁ!!: יידיש והשפעות השואה · ראה עוד »

השפלת אולקוש

גרמניים בכיכר השוק באולקוש (פולין), באירועי ''השפלת אולקוש'', כ"ה בתמוז ה'ת"ש, כשברקע שוכבים יהודים שהוכו ועונו. השפלת אולקוץ', או יום רביעי העקוב מדם (ביידיש: דער בלוטיקער מיטוואָך), כפי שכונה לפני שנודעו העובדות אל נכון, הוא אירוע השפלה נפשית והתעללות ביהודים שהתרחש ב-כ"ה בתמוז ה'ת"ש (31 ביולי 1940) באוֹלקוּש שבפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש והשפלת אולקוש · ראה עוד »

השטן בגוריי

השטן בגוֹרֵיי (ביידיש: ‫דער שטן אין גאָריי: אַ מעשה פון פארצייטנס) הוא רומן על רקע פולין של המאה השבע-עשרה, פרי עטו של יצחק בשביס-זינגר, חתן פרס נובל לספרות.

חָדָשׁ!!: יידיש והשטן בגוריי · ראה עוד »

השבר והזמן

"השבר והזמן" מס' 1 "השבר והזמן" או "די קרי'עֶה" (ביידיש: "הקריעה") היא סדרת של שמונה ציורים מאת הצייר הישראלי משה קופפרמן.

חָדָשׁ!!: יידיש והשבר והזמן · ראה עוד »

השבועה (פועלי ציון)

השבועה הוא שירו של יהושע פלוביץ' במזרח אירופה בשנת 1903.

חָדָשׁ!!: יידיש והשבועה (פועלי ציון) · ראה עוד »

השהיה (שבת)

כניסת השבת מותרת כאשר המאכל כבר מבושל, ואסורה כאשר המאכל בשלב בישול מוקדם השארת מאכלים על גבי אש באופן המותר, כשהאש מכוסה ב'בלעך'. בהלכות שבת, הַשְׁהָיָה (בשיח ההלכתי נקראת גם שְהִיָה) היא השארת מאכל מבושל או מאכל שנמצא בתהליכי בישול על גבי מקור חום קודם לכניסת השבת, וזאת על מנת לאוכלו בשבת כשהוא חם, לדוגמה השארת סיר חמין על גבי פלטת שבת.

חָדָשׁ!!: יידיש והשהיה (שבת) · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: יידיש והשואה · ראה עוד »

השואה באמנות

השואה הייתה אירוע תקדימי שהשפיע ישירות על חייהם של עשרות מיליוני בני אדם, ובשל היותה אחד האסונות הגדולים ביותר בהיסטוריה האנושית, הן מבחינת היקפה והן מבחינת מידת האכזריות של הפשעים שנעשו במסגרתה, היא נושא ליצירותיהם של אמנים רבים ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: יידיש והשואה באמנות · ראה עוד »

השוטר אזולאי

השוטר אזולאי היא דרמה קומית ישראלית, שכתב וביים אפרים קישון בשנת 1971.

חָדָשׁ!!: יידיש והשוטר אזולאי · ראה עוד »

השכן שלי אדולף

השכן שלי אדולף (באנגלית: My Neighbor Adolf) הוא סרט קולנוע מסוגת דרמה קומית, קופרודוקציה ישראלית, גרמנית וקולומביאנית משנת 2022 בכתיבה ובימוי של לאון פרודובסקי, עם דייוויד היימן ואודו קייר בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: יידיש והשכן שלי אדולף · ראה עוד »

השיר על העם היהודי שנהרג

השיר על העם היהודי שנהרג (במקור ביידיש: דאָס ליד פֿונעם אויסגעהרגעטן ײִדישן פֿאָלק) הוא פואמת קינה ביידיש על השואה שכתב המשורר היהודי-פולני יצחק קצנלסון.

חָדָשׁ!!: יידיש והשיר על העם היהודי שנהרג · ראה עוד »

השידור העברי של קול אמריקה

השידור העברי של קול אמריקה היה שידור רדיו בשפה העברית בתחנת "קול אמריקה" המיועד למאזינים בישראל, ששודר בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש והשידור העברי של קול אמריקה · ראה עוד »

התמדה (לימוד תורה)

התמדה או שקידה בלימוד תורה, היא הקדשת מלוא הזמן ללימוד בלא לבזבז את הזמן על דברים אחרים.

חָדָשׁ!!: יידיש והתמדה (לימוד תורה) · ראה עוד »

התמהוני

התמהוני הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1970, שנכתב ובוים בידי דן וולמן, סרטו העלילתי הארוך הראשון.

חָדָשׁ!!: יידיש והתמהוני · ראה עוד »

התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה

שער הכניסה של בית העלמין היהודי-ספרדי בבוקרשט התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה מנתה בשיאה אלפים בודדים של יהודים שעוד הזדהו כ"ספרדים" ושמרו על נוסח תפילה ומנהגים שונים מיהדות מזרח אירופה, שמנתה אז כמה מאות אלפים (שחלקם ממגורשי אשכנז או שהיו לא-אשכנזים שהתערבבו עמם ושאימצו את נוסח יהדות זו).

חָדָשׁ!!: יידיש והתפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה · ראה עוד »

התרמה

לפרקונים" מתרימים את הקהל במהלך תהלוכה לאיסוף כספים לטובת מיזמי מאבק בעוני בסיאטל התרמה היא פעולה לשם איסוף תרומות, כלומר בקשת כסף, מזון או ציוד מאדם או מארגון.

חָדָשׁ!!: יידיש והתרמה · ראה עוד »

התריתל

רחוב הכניסה למלאח לאחר הפרעות התריתל היו סדרת פרעות אנטי-יהודיות בעיר פאס שבמרוקו, שהתרחשו בין 17 ל-19 באפריל 1912 (ל' בניסן - ב' באייר התרע"ב), שבוע לאחר חג פסח וחגיגות המימונה, בעקבות כישלונם של מורדים מוסלמים מתנגדי הסכם פאס, לפגוע בנכסים צרפתיים שונים בעיר.

חָדָשׁ!!: יידיש והתריתל · ראה עוד »

התשעים ושלוש

התשעים ושלוש או צ"ג בנות הוא סיפור על תשעים ושלוש נערות חרדיות מ"בית יעקב" שהתאבדו כדי שלא להיאנס על ידי חיילים גרמנים בזמן השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש והתשעים ושלוש · ראה עוד »

התחנה המרכזית החדשה של תל אביב

התחנה המרכזית החדשה של תל אביב (הידועה בקיצור תמח"ת) היא מסוף אוטובוסים גדול, המשולב במרכז קניות, הממוקם בשכונת נווה שאנן שבדרום תל אביב, ברחוב לוינסקי 108.

חָדָשׁ!!: יידיש והתחנה המרכזית החדשה של תל אביב · ראה עוד »

התחדשות יהודית (ישראל)

התחדשות יהודית הוא מונח בו מכנים המשתתפים בחלק מהתופעות התרבותיות והדתיות שמטרתן המוצהרת היא קשירת המורשת, המסורת והמנהגים של היהדות, עם התרבות והחברה בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש והתחדשות יהודית (ישראל) · ראה עוד »

התוועדות

770 במוצאי שבת סליחות תשע"ז התוועדות (ביידיש: פאַרברענגען) היא השם המקובל בעגה של חסידות חב"ד להתכנסות של חסידים המשלבת דברי תורה, סיפורים חסידיים, שתיית 'לחיים' ונגינת ניגונים בצוותא.

חָדָשׁ!!: יידיש והתוועדות · ראה עוד »

התיאטרון היהודי באראשאום

מראה כללי של בניין התיאטרון באראשאום לשעבר, כיום התיאטרון היהודי הממלכתי, צילום בשנת 2007 הכניסה לבניין התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט בשנות ה-2000 התיאטרון היהודי באראשאום (ברומנית: Teatru Evreiesc Baraşeum) היה תיאטרון יהודי בשפה הרומנית שנוסד בבוקרשט שברומניה, במרץ 1941 בימי המשטר יון אנטונסקו ברומניה, בעקבות סגירת להקות יהודיות אחרות וסילוקם של האמנים היהודים ממוסדות התרבות הרומניים.

חָדָשׁ!!: יידיש והתיאטרון היהודי באראשאום · ראה עוד »

התיאטרון היהודי בוורשה

הופעה בתיאטרון, פורים 2009 מבנה התיאטרון תיאטרון המדינה היהודי על-שם אסתר רחל קמינסקה ואידה קמינסקה (בפולנית: Teatr Żydowski im. Estery Racheli i Idy Kamińskich) הוא מוסד תיאטרוני בוורשה, בירת פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש והתיאטרון היהודי בוורשה · ראה עוד »

התיאטרון היהודי הממלכתי

התיאטרון היהודי הממלכתי (ברוסית: Московский государственный еврейский театр, גוס"ט) היה תיאטרון יהודי שפעל במוסקבה החל משנת 1920 ועד שנסגר בהוראת השלטונות בשנת 1949.

חָדָשׁ!!: יידיש והתיאטרון היהודי הממלכתי · ראה עוד »

התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט

התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט (ברומנית: Teatrul Evreiesc de Stat; ביידיש: דאס בוקארעשטער יידישע מלוכה טעאטער (יי.מ.ט)) הוא תיאטרון ביידיש הפועל בבוקרשט בירת רומניה החל משנת 1948.

חָדָשׁ!!: יידיש והתיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט · ראה עוד »

התיכון היהודי בטימישוארה

התיכון היהודי בטימישוארה (ברומנית: Liceul Israelit din Timișoara או Liceul Confesional Israelit din Timișoara) היה בית ספר תיכון של הקהילה היהודית בחבל באנאט ובאזור אראד שברומניה שפעל בעיר טימישוארה בשנים 1919–1948.

חָדָשׁ!!: יידיש והתיכון היהודי בטימישוארה · ראה עוד »

התיישבות יהודית באימפריה היפנית

התיישבות יהודית באימפריה היפנית החלה זמן קצר לפני תחילת מלחמת העולם השנייה ונמשכה גם במהלכה.

חָדָשׁ!!: יידיש והתיישבות יהודית באימפריה היפנית · ראה עוד »

הלמאו

הלמאו (ברומנית: Halmeu; בהונגרית: Halmi, הלמי; ביידיש: האַלמין) היא עיירה בצפון מערב רומניה, ליד הגבול עם הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש והלמאו · ראה עוד »

הלנה קורקין

הלנה קורקין הלנה קורקין (נולדה ב-21 באפריל 1939) היא במאית, מחזאית, מתרגמת, מנהלת ושחקנית תיאטרון ישראלית ילידת אורוגוואי.

חָדָשׁ!!: יידיש והלנה קורקין · ראה עוד »

הלנה חצקלס

הלנה חַצְקֶלֶס (כאצקעלעס) (25 ביולי 1882 – 26 בינואר 1973) הייתה סופרת יידיש, מתרגמת ומחנכת.

חָדָשׁ!!: יידיש והלנה חצקלס · ראה עוד »

הלשאני

הלשאני (בבלארוסית: Гальшáны; בפולנית: Holszany; ביידיש: אָלשאַן) הוא כפר במחוז גרודנו שבבלארוס, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש והלשאני · ראה עוד »

הלל נח מגיד שטיינשניידר

הלל נח מגיד שטיינשניידר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: שטיינשניידער; ברוסית: Маггид (Штейншнейдер); ז' באלול תקפ"ט, 5 בספטמבר 1829, שניפישוק – ח' בחשוון תרס"ד, 29 באוקטובר 1903, וילנה) היה חוקר תולדות יהודי וילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש והלל נח מגיד שטיינשניידר · ראה עוד »

הלל צור

הלל צור הלל צור (1909 – 15 ביולי 1984) היה פעיל ציוני בולט בתנועה הרוויזיוניסטית, בבית"ר ובארגון האצ"ל.

חָדָשׁ!!: יידיש והלל צור · ראה עוד »

הלל צייטלין

הלל צייטלין (תרל"א, 1871 – כ"ט באלול תש"ב, 11 בספטמבר 1942) היה הוגה דעות, מיסטיקן, סופר ופובליציסט יהודי, שכתב בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש והלל צייטלין · ראה עוד »

הלל זלטופולסקי

הלל זְלָטוֹפּוֹלְסקי (בכתיב יידי: זלאַטאָפּאָלסקי; 1868, יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – 11 בדצמבר 1932, פריז, צרפת) היה איש עסקים, פעיל ציוני ותרבותי, נדבן וסופר יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש והלל זלטופולסקי · ראה עוד »

הלל ברגמן-אביחנן

הלל ברגמן-אביחנן בסוף שנות ה-40 הלל בּרֶגמן-אביחנן (23 בנובמבר 1897 – 8 בפברואר 1978) היה מערכונאי, מתרגם, פזמונאי ועיתונאי ישראלי יליד פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש והלל ברגמן-אביחנן · ראה עוד »

הלל ברוקנטל

הרב הלל ברוקנטל (24 בינואר 1909, ב' בשבט ה'תרס"ט – 30 באוקטובר 1980, כ' בחשוון ה'תשמ"א) היה ממייסדי הקיבוץ חפץ חיים ורבו הראשון של הקיבוץ.

חָדָשׁ!!: יידיש והלל ברוקנטל · ראה עוד »

הלל דוד הכהן טריווש

הרב הלל דוד הכהן טריווש (תר"א-ג' בסיוון תרס"א) היה אב"ד וילקי שבאזור קובנה, מחברם של ספרים תורניים ועורך כתב העת התורני "הפסגה" ששמו שונה כמה פעמים (ראו להלן).

חָדָשׁ!!: יידיש והלל דוד הכהן טריווש · ראה עוד »

הלל ויס

פרופסור ויס ליד מנורת המקדש של מכון המקדש, חנוכה תשע"ז הלל ויס (נולד בח' בניסן ה'תש"ה, 22 במרץ 1945) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, במחלקה לספרות עם ישראל, ראש החוג להוראת הספרות במכללת אורות ישראל ופעיל פוליטי.

חָדָשׁ!!: יידיש והלל ויס · ראה עוד »

הלב שלי

הלב שלי הוא פזמון עברי, שבוצע על ידי הזמר-יוצר הישראלי ישי ריבו, מתוך אלבומו הרביעי "אלול תשע"ט".

חָדָשׁ!!: יידיש והלב שלי · ראה עוד »

הלהקה הווילנאית

''הדיבוק'' הלהקה הווילנאית (ביידיש: די ווילנער טרופע) הייתה להקת שחקנים חשובה שפעלה בוורשה בשפת היידיש והעלתה הצגות בסגנון הריאליזם הבימתי של מחזאים יהודים וזרים.

חָדָשׁ!!: יידיש והלהקה הווילנאית · ראה עוד »

הלוסק

הלוסק (בבלארוסית: Глуск; ברוסית נהגה: גלוסק; בפולנית: Hłusk; ביידיש: האלוסק) היא עיירה בבלארוס, מרכזו המנהלי של מחוז משנה הלוסק במחוז מוהילב במזרח המדינה.

חָדָשׁ!!: יידיש והלוסק · ראה עוד »

הליניאני

הליניאני (באוקראינית: Глиняни; בפולנית: Gliniany; ביידיש: גלינע) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש והליניאני · ראה עוד »

הלילה (ספר)

הלילה (בצרפתית: La Nuit, ביידיש: און די װעלט האט געשװיגן – "והעולם שתק") הוא ספרו הראשון של הסופר היהודי-אמריקאי אלי ויזל, שיצא לאור בצרפתית ב־1958 לאחר שתורגם מהמקור שנכתב בשנת 1954 ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש והלילה (ספר) · ראה עוד »

הליגה למען יידיש

הליגה למען יידיש (בכתיב יידי: 'ייִדיש־ליגע', באנגלית: 'League for Yiddish') היא עמותה ללא כוונת רווח הפועלת מניו יורק החל משנת 1979, שמטרתה לקדם ולעודד את מעמדה של שפת היידיש בעולם.

חָדָשׁ!!: יידיש והליגה למען יידיש · ראה עוד »

הטבח בחצר מוסך לייטוקיס בקובנה

האנדרטה לקורבנות הטבח במוסך לייטוקיס הטבח בחצר מוסך ליֶיטוּקיס בעיר קובנה שבליטא התרחש ב-27 ביוני 1941, ובו נרצחו 57 יהודים על ידי לאומנים ליטאים.

חָדָשׁ!!: יידיש והטבח בחצר מוסך לייטוקיס בקובנה · ראה עוד »

הזמן

כריכה אחורית של הספר '''על עיתונים ואנשים''' הזמן היה עיתון בשפה העברית שיצא לאור ברוסיה בין השנים 1903–1915 בתחילתה במתכונת של פעמיים בשבוע ובהמשכו כעיתון יומי.

חָדָשׁ!!: יידיש והזמן · ראה עוד »

הזונה מאוהיו

הזונה מאוהיו הוא מחזה לשלוש דמויות מאת חנוך לוין.

חָדָשׁ!!: יידיש והזונה מאוהיו · ראה עוד »

החנות ברחוב הראשי

החנות ברחוב הראשי (במקור: Obchod na korze) הוא סרט צ'כוסלובקי מ-1965 בבימויים של צמד הבמאים יאן קדר ואלמר קלוס, על פי רומן קצר מאת לדיסלב גרוסמן שגם השתתף בכתיבת התסריט.

חָדָשׁ!!: יידיש והחנות ברחוב הראשי · ראה עוד »

החצר

החצר היא סדרת טלנובלה ישראלית על אודות חצר חסידית, ששודרה בערוץ התכלת בשנת 2003 ובשידורים חוזרים בערוץ 10 (2004–2005) ובערוץ 20 (2014, 2017).

חָדָשׁ!!: יידיש והחצר · ראה עוד »

החברה למוזיקה עממית יהודית

החברה למוזיקה עממית יהודית (ברוסית: Общество еврейской народной музыки (תעתיק לטיני: Obshchestvo Evreiskoi Narodnoi Muzyki); ביידיש: געזעלשאֲפֿט פֿאַר אידישע פֿאַלקס-מוזיק אין פּעטערבורג) החלה בשלהי המאה ה-19 ברוסיה, בקבוצה של מלחיני מוזיקה יהודית אמנותית, ששמו להם למטרה לשמר מוזיקה עממית יהודית וליצור סוגה חדשה, יהודית אופיינית, של מוזיקה קלאסית.

חָדָשׁ!!: יידיש והחברה למוזיקה עממית יהודית · ראה עוד »

החברה המאוחדת לפרסומים והדפסות

החברה המאוחדת לפרסומים והדפסות הייתה חברה בשליטת מפא"י שהוציאה לאור בישראל עיתונים במגוון שפות.

חָדָשׁ!!: יידיש והחברה המאוחדת לפרסומים והדפסות · ראה עוד »

החוזר בתשובה

החוזר בתשובה (ביידיש: דער בעל־תשובה) הוא חיבור מאת יצחק בשביס-זינגר, שתורגם לעברית על ידי בנו ישראל זמיר, המתאר מונולוג של יהודי חוזר בתשובה.

חָדָשׁ!!: יידיש והחוזר בתשובה · ראה עוד »

החיים היפים של זאק וקודי

החיים היפים של זאק וקודי (באנגלית: The Suite Life of Zack & Cody) היא קומדיית מצבים אמריקאית לילדים המופקת על ידי חברת וולט דיסני.

חָדָשׁ!!: יידיש והחיים היפים של זאק וקודי · ראה עוד »

הבן של שאול

הבן של שאול (בהונגרית: Saul fia) הוא סרט דרמה הונגרי בנושא השואה מ-2015 בבימויו של לאסלו נמש, זוכה פרס אוסקר ופרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר.

חָדָשׁ!!: יידיש והבן של שאול · ראה עוד »

הבננה השחורה

הבננה השחורה הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1976 בכתיבה, הפקה ובימוי של בנימין חיים, עם אריק מנקין ודני כנרות בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: יידיש והבננה השחורה · ראה עוד »

הבעל הנצחי

הבעל הנצחי (באנגלית: The Constant Husband) הוא סרט קומדיה בריטי משנת 1955 בבימויו של סידני גיליאט, עם רקס הריסון, קיי קנדל, מרגרט לייטון וססיל פרקר בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: יידיש והבעל הנצחי · ראה עוד »

הבריגדות הבין-לאומיות

דגל הבריגדות הבינלאומיות הבריגדות הבין-לאומיות היה השם שניתן לקבוצות מתנדבים ושכירי חרב, שהגיעו מרחבי העולם לספרד על מנת לסייע לכוחות הממשלה הדמוקרטית של הרפובליקה הספרדית השנייה שלחמו נגד הכוחות הלאומנים (בהנהגת הגנרל פרנסיסקו פרנקו ובסיוע גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית), במהלך מלחמת האזרחים בספרד בין השנים 1936 ל-1939.

חָדָשׁ!!: יידיש והבריגדות הבין-לאומיות · ראה עוד »

הבתולה מלודמיר

חנה רחל ורברמאכר (בכתיב יידי: ווערבערמאכער; ה'תקס"ו, 1805 – כ"ב בתמוז ה'תרמ"ח, 1 ביולי 1888), בת רבי מאניש, הידועה כבתולה מלודמיר (די לאדמירער מויד), הייתה אישה יהודייה שהשתייכה לתנועת החסידות וסיגלה לעצמה גינוני אדמו"רות.

חָדָשׁ!!: יידיש והבתולה מלודמיר · ראה עוד »

הבונד

כרזת בחירות בונדיסטית, קייב, 1918. בונדיסטים יהודים באודסה עם גופות חבריהם שנהרגו במהפכת 1905 אנדרטת הבונד בבית הקברות היהודי בוורשהבּוּנְד - האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים בליטא, פולין ורוסיה (ביידיש: אַלגעמײנער ייִדישער אַרבעטער בונד אין ליטע, פּוילן און רוסלאַנד; בקיצור הבונד, "האיגוד") הייתה מפלגה יהודית סוציאליסטית ואוטונומיסטית שנוסדה באימפריה הרוסית ב-1897.

חָדָשׁ!!: יידיש והבונד · ראה עוד »

הבור (אתר הנצחה)

הבור, 2010. משמאל נראית הבמה שעליה האובליסק. מולה ומימין נראים גרם המדרגות והפסל "הדרך האחרונה" הבור (בבלארוסית: Яма) הוא אתר הנצחה ליהודי מינסק שנספו בשואה.

חָדָשׁ!!: יידיש והבור (אתר הנצחה) · ראה עוד »

הבימה

תיאטרון הבימה (נוסד ב-1917) הוא התיאטרון הלאומי של ישראל הממוקם בתל אביב, זוכה פרס ישראל לשנת 1958 וחבר ב"איחוד תיאטרוני אירופה".

חָדָשׁ!!: יידיש והבימה · ראה עוד »

הבית ברחוב שלוש

גילה אלמגור בסרט "הבית ברחוב שלוש" (צילום: יוני המנחם) הבית ברחוב שלוש הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1973 שעלילתו מתרחשת בדרום תל אביב לפני קום המדינה.

חָדָשׁ!!: יידיש והבית ברחוב שלוש · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: יידיש והגאון מווילנה · ראה עוד »

הגניוס היהודי

מספר המדענים, שמוצאם יהודי, שזכו בפרסי נובל, לפי שנים. הגניוס היהודי הוא ביטוי המתאר תופעה, לפיה, אחוזים גבוהים מאוד בקרב מי שמוצאם יהודי מצטיינים בתחומים המצריכים אינטליגנציה גבוהה.

חָדָשׁ!!: יידיש והגניוס היהודי · ראה עוד »

הגשש החיוור

שלישיית הגשש החיוור בתוכניתה "סינמה גשש" (1967) הגשש החיוור היה הרכב קומי-מוזיקלי שפעל בענף הבידור הישראלי במשך כ-38 שנים.

חָדָשׁ!!: יידיש והגשש החיוור · ראה עוד »

הגברת עם הקמליות

הגברת עם הקמליות (בצרפתית: La Dame aux camélias) הוא הרומן המפורסם ביותר שכתב אלכסנדר דיומא הבן, שיצא לאור בשנת 1848.

חָדָשׁ!!: יידיש והגברת עם הקמליות · ראה עוד »

הגברת הראשונה (מחזה)

הגברת הראשונה הוא מחזה ישראלי שעלה לראשונה בשנת 2023 בתיאטרון הבימה, בבימויו של משה קפטן.

חָדָשׁ!!: יידיש והגברת הראשונה (מחזה) · ראה עוד »

הגדת מנטובה

בצאת ישראל, מתוך הגדת מנטובה, 1560 רבי עקיבא באגדת מנטובה הגדת מנטובה היא הגדה של פסח מאוירת שנוצרה בשנת 1560 במנטובה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: יידיש והגדת מנטובה · ראה עוד »

הגדת אמסטרדם

הגדת אמסטרדם היא הגדה של פסח מאוירת ומבוארת שהודפסה באמסטרדם במהדורה ראשונה בשנת 1695 ובמהדורה שנייה בשנת 1712 עם שינויים מעטים בלבד.

חָדָשׁ!!: יידיש והגדת אמסטרדם · ראה עוד »

הגדת נירנברג השנייה

הגדת נירנברג השנייה היא כתב-יד מאויר של הגדת פסח שנוצר בין השנים 1470–1480 בפרנקוניה.

חָדָשׁ!!: יידיש והגדת נירנברג השנייה · ראה עוד »

הגדת פראג

הגדת פראג היא הגדה של פסח שהודפסה על ידי גרשֹם כהן בפראג בשנת רפ"ז-1526.

חָדָשׁ!!: יידיש והגדת פראג · ראה עוד »

הגדת ונציה

הגדת ונציה היא דפוס מאויר של ההגדה של פסח שנכתבה בוונציה שבאיטליה בשנת שס"ט (1609).

חָדָשׁ!!: יידיש והגדת ונציה · ראה עוד »

הגדודים העבריים

דגל הגדוד העברי "הראשון ליהודה". לויטננט קולונל ג'ון הנרי פטרסון, מפקד גדוד נהגי הפרדות והגדוד ה-38, בצילום מ-1917 חיילי אחד הגדודים ליד הכותל לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים. צולם כנראה ב-1918 הגדודים העבריים הם גדודי חיילים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, וחלקם השתתף בכיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים בכוונה שתרומתם תיזקף לזכות התביעה להקמת בית לאומי לעמו בארץ ישראל עת יכון סדר עולמי חדש עם תום המלחמה.

חָדָשׁ!!: יידיש והגדודים העבריים · ראה עוד »

הגימנסיה העברית ע"ש שוובה בקובנה

הכניסה לגימנסיון העברי לשעבר בקובנה (הבניין החדש של הגימנסיון מ-1927) הגימנסיה העברית ע"ש שוובה בקובנה (בשמה העברי הרשמי: הגימנסיון העברי בקובנה; בליטאית: Kauno žydų gimnazija או Švabės hebrajų gimnazija, ומאוחר יותר – Kauno žydų II gimnazija; ביידיש: שוואבעס גימנאזיע) הייתה הגימנסיה העברית השנייה בגודלה אחרי הגימנסיה הריאלית העברית במערכת החינוך היהודי של העיר קאוּנָס (קובנה), ברפובליקה הליטאית הראשונה.

חָדָשׁ!!: יידיש והגימנסיה העברית ע"ש שוובה בקובנה · ראה עוד »

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה (בעבר: הגימנסיון הריאלי העברי בקאוּנָס או הריאל-גימנסיון העברי; בהמשך: הגמנסיון העברי הפרטי הראשון בקאונס; בליטאית: Kauno žydų realinė gimnazija, ומאוחר יותר – Kauno žydų I gimnazija; בשנותיה הראשונות נקראה גימנסיית קרליבך, Carlebach-Gymnasium, על שם מייסדה, וגם גימנסיה ריאלית יהודית,.Jüdisches Realgymnasium I.E בגרמנית) הייתה הגימנסיה העברית הראשונה שפעלה במערכת החינוך היהודית של העיר קובנה (Kaunas) שבליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש והגימנסיה הריאלית העברית בקובנה · ראה עוד »

הגיוגרפיה

הַגְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: ἁγιογραφία) היא סיפור תולדות הקדושים, בתרבות של דתות שונות.

חָדָשׁ!!: יידיש והגיוגרפיה · ראה עוד »

הגיית העברית

הגיית העברית היא האופן שבו העברית באה לידי ביטוי בפי דובריה.

חָדָשׁ!!: יידיש והגיית העברית · ראה עוד »

הגייה אשכנזית

ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.

חָדָשׁ!!: יידיש והגייה אשכנזית · ראה עוד »

הדס קלדרון

שניצלר, בהצגה "דודה פרידה: המוזיאון" הדס קלדרון (נולדה ב-10 בדצמבר 1975) היא שחקנית תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע, מחזאית, תסריטאית, מפיקה ודרמטורגית ישראלית, שהינה המנהלת האומנותית של התיאטרון הארצי לילדים ולנוער מיסודו של סמי לוי.

חָדָשׁ!!: יידיש והדס קלדרון · ראה עוד »

הדסה רוזנזפט

הדסה בימקו רוזנזפט (Hadassa Bimko Rosensaft; 26 באוגוסט 1912, סוסנוביץ, פולין - 3 באוקטובר 1997, ניו יורק) הייתה ניצולת שואה מפולין, רופאה, פעילת הצלה בתקופת השואה ופעילת סיוע לשורדי השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש והדסה רוזנזפט · ראה עוד »

הדיאץ'

הדיאץ' (באוקראינית: Гадяч; ביידיש: האַדיטש) היא עיר במחוז פולטבה, אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש והדיאץ' · ראה עוד »

הדיקטטור הגדול

צ'פלין (בתפקיד הספר) וגודארד בסרט "הדיקטטור הגדול" צ'פלין, בתפקיד הפוי אדנויד הינקל הדיקטטור הגדול (באנגלית: The Great Dictator) הוא סרט קולנוע שנכתב ובוים על ידי צ'ארלי צ'פלין.

חָדָשׁ!!: יידיש והדיקטטור הגדול · ראה עוד »

הדיבוק

בין שני עולמות: הדיבוק (ברוסית.

חָדָשׁ!!: יידיש והדיבוק · ראה עוד »

הדיבוק (סרט, 1937)

הדיבוק (יידיש: דער דיבוק; פולנית: Dybuk) הוא סרט קולנוע בשפת היידיש תוצרת פולין משנת 1937, בבימויו של מיכל ושינסקי.

חָדָשׁ!!: יידיש והדיבוק (סרט, 1937) · ראה עוד »

הדיבוק - אופרה ביידיש

כרזת האופרה הדיבוק קמילה גריסל באופרה הדיבוק הדיבוק – אופרה ביידיש (באנגלית: The Dybbuk – An Opera in Yiddish) היא אופרה מאת המלחין האמריקאי סולומון אפשטיין, על פי המחזה "הדיבוק" של ש. אנ-סקי שהוצגה בבכורה עולמית בישראל בשנת 1999.

חָדָשׁ!!: יידיש והדיבוק - אופרה ביידיש · ראה עוד »

ההד היהודי

עמוד השער של "ההד היהודי", 1 באפריל 1932 ההד היהודי (בפולנית: Echo Żydowskie; בכתיב יידי: עכאָ זשידאָווסקיע; בתעתיק עברי: אֶכוֹ ז'ידובסקיֶיה) היה שבועון, ביטאון תנועת "אגודת ישראל" בשפה הפולנית שראה אור במשך תקופה קצרה ובהפסקות במחצית הראשונה של שנות ה-30 של המאה ה-20 בוורשה, פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וההד היהודי · ראה עוד »

ההוביט

ההוֹבִּיט, או לשם ובחזרה (באנגלית: The Hobbit, or There and Back Again) הוא ספר פנטזיה מאת ג'ון רונלד רעואל טולקין.

חָדָשׁ!!: יידיש וההוביט · ראה עוד »

הומנה

הוּמֶנֶה (בהונגרית: Homonna, בגרמנית: Homenau, ביידיש: הימענע) היא עיירה במחוז פרשוב ("קראג'") במזרח סלובקיה והעיירה השנייה בגודלה במחוז זמפלין ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: יידיש והומנה · ראה עוד »

הוצאת ספרים קה"ת

סמל הוצאת קה"ת בניין 770 בכפר חב"ד, שבו חנות ההוצאה המרכזית בישראל קה"ת (ראשי תיבות: קרני הוד תורה) היא הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: יידיש והוצאת ספרים קה"ת · ראה עוד »

הוצאת ש. פרידמן

הוצאת ש.

חָדָשׁ!!: יידיש והוצאת ש. פרידמן · ראה עוד »

הוצאת גפן

הוצאת גפן היא הוצאת ספרים ישראלית שמושבה בירושלים ובניו-יורק, המתמחה בספרים באנגלית.

חָדָשׁ!!: יידיש והוצאת גפן · ראה עוד »

הורנוסטייפל

הורנוסטייפל (ביידיש: האָרנאָסטײַפּל – מבוטא "הוֹרְנוֹסְטַייפְּל" או "הורניסטייפיל", באוקראינית: Горностайпіль - "גורנוסטייפִּיל", ברוסית: Горностайполь - "גורנוסטייפּוֹל") הוא כפר באוקראינה, במחוז-המשנה וישגורוד שבמחוז קייב.

חָדָשׁ!!: יידיש והורנוסטייפל · ראה עוד »

הורצי ספרין

הוֹרָצי סַפרִין (בפולנית: Horacy Safrin; 11 בינואר 1899,, פולין (כעת אוקראינה) – 23 באוגוסט 1980, לודז') היה משורר, קומיקאי, מחבר ומתרגם פולני ממוצא יהודי, הידוע ביותר בשל תרגומיו מן הספרות הפולנית ליידיש ומספרות עם ישראל לפולנית.

חָדָשׁ!!: יידיש והורצי ספרין · ראה עוד »

הורביץ

הורביץ הוא שם משפחה יהודי אשכנזי שמקורו בהגייה היידישאית של שם העיירה הורוביצה (Hořovice) שבבוהמיה.

חָדָשׁ!!: יידיש והורביץ · ראה עוד »

הורוביץ

הורוביץ הוא שם של משפחה שהתיישבה בפראג במאה ה-15.

חָדָשׁ!!: יידיש והורוביץ · ראה עוד »

הורודנקה

הורודנקה (באוקראינית: Городенка; בפולנית: Horodenka; ביידיש: האראדענקע) היא עיר במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש והורודנקה · ראה עוד »

הורודץ

הורודץ (בבלארוסית: Гарадзе́ц, האראדזייץ; בפולנית: Horodec; ביידיש: האראדעץ) היא עיירה במחוז ברסט שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש והורודץ · ראה עוד »

הורודלו

הורודלו (בפולנית: Horodło, חורודלו; ביידיש: האראדלא) הוא כפר במחוז הרוביישוב שבפרובינציית לובלין בפולין, על גדת נהר בוג ועל גבול אוקראינה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש והורודלו · ראה עוד »

הורודוק

הורודוק (באוקראינית: Городок; בפולנית: Gródek Jagielloński, גרודק יגיילונסקי; ביידיש: גריידינג) היא עיר במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש והורודוק · ראה עוד »

הורוכוב

הורוכוב (באוקראינית: Горохів, הורוכיב; בפולנית: Horochów; ביידיש: הארחוב - ארכעוו) היא עיירה במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש והורוכוב · ראה עוד »

הושץ'

הושץ' (באוקראינית: Гоща, הושצ'ה; בפולנית: Hoszcza, הושצ'ה; ביידיש: האשטש) היא עיירה במחוז רובנו שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש והושץ' · ראה עוד »

הולנד

הוֹלַנְד (בהולנדית: Nederland) היא מדינה בצפון מערב אירופה, הגובלת במערב ובצפון בים הצפוני, במזרח בגרמניה ובדרום בבלגיה.

חָדָשׁ!!: יידיש והולנד · ראה עוד »

הולשוב

בית כנסת הש"ך מבחוץ בית כנסת הש"ך - הבימה הולשוב (בצ'כית: Holešov; ביידיש: העלישויא; בגרמנית: Holleschau, הוֹלֶשָׁאוּ) היא עיר במחוז זלין שבצ'כיה, בתחומי מוראביה ההיסטורית.

חָדָשׁ!!: יידיש והולשוב · ראה עוד »

הווארד סטרן

הווארד אלן סטרן (באנגלית: Howard Allan Stern; נולד ב-12 בינואר 1954) הוא מנחה רדיו וטלוויזיה, סאטיריקן, שחקן וסופר יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש והווארד סטרן · ראה עוד »

הווארד וולוויץ

הווארד ג'ואל וולוויץ הוא דמות בדיונית בסדרת הטלוויזיה של ה-CBS המפץ הגדול.

חָדָשׁ!!: יידיש והווארד וולוויץ · ראה עוד »

הוועד המרכזי של יהודי פולין

הוועד המרכזי של יהודי פולין (ביידיש: צענטראל קאָמיטעט פון די יידן אין פוילן; בפולנית: Centralny Komitet Żydów w Polsce או Centralny Komitet Żydów Polskich) היה הארגון שייצג את יהודי פולין במחצית השנייה של שנות ה-40, משלהי מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש והוועד המרכזי של יהודי פולין · ראה עוד »

הוועד האנטי-ציוני של הציבור הסובייטי

הוועד האנטי-ציוני של הציבור הסובייטי (ברוסית: Антисионистский комитет советской общественности, АКСО) הוקם ב-29 במרץ 1983 על ידי מזכירות הוועד המרכזי שאישרה החלטה 101/62ГС.

חָדָשׁ!!: יידיש והוועד האנטי-ציוני של הציבור הסובייטי · ראה עוד »

הוועד הכללי כנסת ישראל

כרזה של הוועד הכללי באנגלית ויידיש לתרום כסף לרכישת מצות ("מעות חטים") לעניי ירושלים סיכום הפעילות השנתית של הוועד הכללי לשנת תרפ"ח במכתב לתורמים השער שהקים הוועד הכללי לכבודו של וילהלם השני קיסר גרמניה, בעת ביקורו בירושלים ב-1898 כריכה מעוטרת של הגדה של פסח שניתנה כשי לתורמים מטעם הוועד הכללי כנסת ישראל. הטקסט על הכריכה כולל את האיחול: "לשנה הבאה בירושלים, והכניסנו לארץ ישראל ובנה לנו את בית הבחירה". שכונת כנסת ישראל ב' שהוקמה ב-1902 בכספי הוועד הכללי ונקראה על שמו שכונת מזכרת משה שהוקמה בכספי הוועד הכללי ובתרומת קרן משה מונטיפיורי ב-1882 הוועד הכללי כנסת ישראל על שם רבי מאיר בעל הנס הוא ארגון כלכלי, חברתי ודתי, שאיגד תחתיו את כל הקהילות האשכנזיות שפעלו בארץ ישראל, ובעיקר בירושלים, בתקופת הישוב הישן החל מהמאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש והוועד הכללי כנסת ישראל · ראה עוד »

הוועד היהודי האנטי-פשיסטי

הוועד היהודי האנטי-פשיסטי (ברוסית: Еврейский антифашистский комитет, ЕАК) היה ארגון יהודי סובייטי שהוקם באמצע מלחמת העולם השנייה על מנת לסייע לברית המועצות במלחמה נגד גרמניה הנאצית, וחבריו נעצרו או הוצאו להורג בהוראת סטלין החל מ-1948.

חָדָשׁ!!: יידיש והוועד היהודי האנטי-פשיסטי · ראה עוד »

הויכע שול (קרקוב)

בית הכנסת הוֹיכֶע שׁוּל (בפולנית: Synagoga Wysoka, בתרגום מיידיש: בית כנסת גבוה. נקרא גם דִּי הויכע שול - מתורגם בית הכנסת הגבוה) הוא בית כנסת בקז'ימייז' שבקרקוב, פולין, שהוקם ב-1566.

חָדָשׁ!!: יידיש והויכע שול (קרקוב) · ראה עוד »

הכפר הירוק

כלים חקלאיים בכפר הירוק הכפר הירוק על שם לוי אשכול הוא כפר נוער בדרום רמת השרון, סמוך לגבולה עם תל אביב, המופעל כחברה ממשלתית.

חָדָשׁ!!: יידיש והכפר הירוק · ראה עוד »

הכפלת "שמ-"

הכפלת "שְׁמְ-" היא צורה של הכפלה (רֶדוּפּליקציה) שבה מילה מוכפלת כשהמופע השני שלה מתחיל בצירוף הצלילים שְׁמְ (/ʃm/).

חָדָשׁ!!: יידיש והכפלת "שמ-" · ראה עוד »

הכט

הכט (בכתיב יידי: העכט; בגרמנית: Hecht) הוא שם משפחה יהודי שמקורו בשלטי אצולה של קהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: יידיש והכט · ראה עוד »

הכופר

הכופר (באנגלית: The Infidel) הוא סרט קומדיה בריטי משנת 2010 בבימויו של ג'וש אפיגננסי, על פי תסריט מאת דויד בדיאל.

חָדָשׁ!!: יידיש והכופר · ראה עוד »

הכינור הנאמן

"הכינור הנאמן" הוא שיר של הזמרת ירדנה ארזי והשיר המזוהה ביותר עם אלבומה המצליח נשמה צוענית שנמכר ב-150 אלף עותקים.

חָדָשׁ!!: יידיש והכינור הנאמן · ראה עוד »

הימלבלאו

הימלבלאו, הימלבלוי או הימלבלו (גרמנית: Himmelblau או Himmelbleu, יידיש: הימלבלוי) הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי שפירושו מגרמנית או מיידיש שמים כחולים או הצבע תכלת.

חָדָשׁ!!: יידיש והימלבלאו · ראה עוד »

היא יושבה לחלון

הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן הוא שיר אהבה של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: יידיש והיא יושבה לחלון · ראה עוד »

הינקו גוטליב

מצבת קברו של ד"ר הינקו גוטליב בבית הקברות נחלת יצחק הינקו (חיים) גוטליב (בסרבו-קרואטית: Hinko Gottlieb, בסרבית קירילית: Хинко Готлиб; 5 במאי 1886, ג'וּרְגֶבָאץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 22 בנובמבר 1948, חולון, ישראל) היה סופר, משורר, מסאי, מחזאי, עיתונאי, עורך ומתרגם יוגוסלבי, יהודי מקרואטיה, אשר כתב בסרבו-קרואטית.

חָדָשׁ!!: יידיש והינקו גוטליב · ראה עוד »

הינדה לוי-ליסנר

חיה הינדה לוי-ליסנר (ביידיש: הינדע לוי-ליסנער; 1905 או 1912 – 29 באוגוסט 1968) הייתה משוררת וסופרת לילדים ולנוער יידית ומחנכת ישראלית ממוצא פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש והינדה לוי-ליסנר · ראה עוד »

הינדה הלנה ניימן גרין

הינדה הלנה "הלה" ניימן גרין (1912, זיכלין, פולין – 1943, ינובסקה, לבוב) הייתה היסטוריונית ומשוררת.

חָדָשׁ!!: יידיש והינדה הלנה ניימן גרין · ראה עוד »

הינדיק הפקות

הינדיק הפקות - הבית של המוזיקה היהודית היא חברת תקליטים המתמחה במוזיקה יהודית מקורית.

חָדָשׁ!!: יידיש והינדיק הפקות · ראה עוד »

היסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל

הגיליון הישן ביותר הקיים כיום של העיתון היהודי הראשון עיתונים בישראל, 1949 היסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל היא מונח המתאר את תקופת הזמן של הפעילות העיתונאית העברית בארץ ישראל, הן לפני הקמת מדינת ישראל והן אחריה; כמעט 200 שנה אחרי שהעיתונאות היהודית ואחריה גם העברית התבססו באירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש והיסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל · ראה עוד »

היפ הופ יהודי

היפ הופ יהודי היא סוגה מוזיקלית של היפ הופ המתאפיינת בקשרים סגנוניים או תרבותיים ליהדות ולמסורת המוזיקלית שלה.

חָדָשׁ!!: יידיש והיפ הופ יהודי · ראה עוד »

הירש אושרוביץ'

הירש אושרוביץ' (ביידיש: אָשעראָוויטש; ברוסית: Гирш Ошерович; בליטאית: Giršas Ošerovičius; 25 ביוני 1908, פוניבז' – 6 ביוני 1994, תל אביב) היה משורר וסופר יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש והירש אושרוביץ' · ראה עוד »

הירש רלס

הירש רלס (ברוסית: Гирш Соломонович Релес; 13 באפריל 1913, צ'אשניקי – 18 בספטמבר 2004, מינסק) היה סופר ומשורר יהודי, שפעל בבלארוס הסובייטית.

חָדָשׁ!!: יידיש והירש רלס · ראה עוד »

הירש לקרט

הירש לֶקֶרט (בכתיב יידי: לעקערט, ברוסית: Гирш Лекерт; 1879? – 10 ביוני 1902) היה מהפכן וחבר ארגון "הבונד".

חָדָשׁ!!: יידיש והירש לקרט · ראה עוד »

הירש גליק

הִירְש גְלִיק (בפולנית: Hirsz Glik; 24 באפריל 1922 – 1944) היה משורר ופרטיזן יהודי-ליטאי שלחם באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה, מחבר "המנון הפרטיזנים היהודים".

חָדָשׁ!!: יידיש והירש גליק · ראה עוד »

הירש דוד נומברג

הירש דוד נומברג מובילי ועידת צ'רנוביץ (1908). מימין לשמאל: '''הירש דוד נומברג''', חיים ז'יטלובסקי, שלום אש, י"ל פרץ ואברהם רייזן. אברהם אוֹסְטְשֶגָה הירש דוד נוֹמְבֶּרְג (בכתיב יידי: הערש דוד נאָמבערג; בפולנית: Hirsz Dawid Nomberg; נכתב גם Hersh Dovid; י' בניסן תרל"ו, 4 באפריל 1876, אמשינוב – כ"ז בחשוון תרפ"ח, 22 בנובמבר 1927, אוטבוצק) היה סופר, פובליציסט, מנהיג ופוליטיקאי יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש והירש דוד נומברג · ראה עוד »

הירש ואסר

הירש ואסר (בפולנית: Hirsch Wasser; 13 ביוני 1912 - 1980) היה יהודי, כלכלן, היסטוריון, חבר במפלגת "פועלי ציון- שמאל" ומזכיר ארכיון "עונג- שבת".

חָדָשׁ!!: יידיש והירש ואסר · ראה עוד »

הילדה דוליצקיה

דיוקנה מתוך כרזה להופעה, 1941 הילדָה דוליצקָיָה (ביידיש: הילדא דוליצקא, דוליצקאיא; ברוסית: Дулицкая; בגרמנית: Hilda Dulitzkaja; 1892 או 1893 ראדומישל, פלך קייב, רוסיה (אוקראינה) – 26 במאי 1953, תל אביב) הייתה שחקנית תיאטרון יידיש וזמרת עממית במרכז אירופה ובישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש והילדה דוליצקיה · ראה עוד »

הילה רביב-צור

180px הילה רביב-צור (נולדה ב-17 בדצמבר 1978) היא שחקנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש והילה רביב-צור · ראה עוד »

היברובוקס

היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.

חָדָשׁ!!: יידיש והיברובוקס · ראה עוד »

הידיד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש והידיד · ראה עוד »

היהדות החרדית בארצות הברית

היהדות החרדית בארצות הברית היא הקהילה החרדית השנייה בגודלה בעולם, אחרי ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש והיהדות החרדית בארצות הברית · ראה עוד »

היהודי זיס (סרט, 1940)

היהודי זיס (בגרמנית: Jud Süß) הוא שמו של סרט תעמולה אנטישמי שיצא בגרמניה הנאצית בשנת 1940, בבימויו של במאי הקולנוע פייט הרלן, על פי הזמנתו של שר התעמולה יוזף גבלס.

חָדָשׁ!!: יידיש והיהודי זיס (סרט, 1940) · ראה עוד »

היהודי הנצחי (מחזה)

קטע מתוך ההצגה "היהודי הנצחי" בגטו וילנה היהודי הנצחי (ביידי: דער אייביגער איד) הוא מחזה יידי שפרסם דוד פינסקי ב-1906.

חָדָשׁ!!: יידיש והיהודי הנצחי (מחזה) · ראה עוד »

היהודים במלחמת העולם השנייה

היהודים במלחמת העולם השנייה היו הקורבן הגדול ביותר של רצח העם שביצעו הנאצים, אך היהודים השתתפו באופן נרחב בלחימה במלחמה.

חָדָשׁ!!: יידיש והיהודים במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

היהודים בין שתי מלחמות העולם

תמורות רבות חלו בעם היהודי בתקופה שבין שתי מלחמות העולם (כלומר בין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה), בעקבות התבססות התנועה הציונית והתגברות האנטישמיות שבשרה את עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה.

חָדָשׁ!!: יידיש והיהודים בין שתי מלחמות העולם · ראה עוד »

היהודים האדומים

היהודים האדומים או היהודים האדמונים, (בגרמנית: Rote Juden, ביידיש: רוטן יודן או רויטע יידעלעך) הם דמויות אגדיות של יהודים החיים בארץ רחוקה.

חָדָשׁ!!: יידיש והיהודים האדומים · ראה עוד »

היום

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש והיום · ראה עוד »

היום השמיני

היום השמיני (או האחים מרקוס, באנגלית: 8th day) הוא צמד מוזיקלי יהודי אמריקאי מלוס אנג'לס, קליפורניה, המבצע מוזיקת פופ רוקיסטית חסידית.

חָדָשׁ!!: יידיש והיום השמיני · ראה עוד »

היום יום

היום יום (שמו המלא: היום יום... לוח אור זרוע לחסידי חב"ד) הוא לוח שנה שערך רבי מנחם מנדל שניאורסון, לימים האדמו"ר מלובביץ', הכולל לוח לימוד יומי של שיעורי החת"ת, מנהגי חב"ד ופתגמים יומיים שליקט משיחות ומכתבי חותנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון מלובביץ'.

חָדָשׁ!!: יידיש והיום יום · ראה עוד »

היכל יהדות ווהלין

היכל יהדות ווֹהלין (מכונה גם בית ווהלין) הוא מרכז הנצחה לזכר קהילת יהדות ווהלין, שנספתה בשואה, אשר נמצא בגבעתיים, מול אזור המסחר והתעשייה כורזין.

חָדָשׁ!!: יידיש והיכל יהדות ווהלין · ראה עוד »

היימיש

הירחון ה-50 של "היימיש" "היימיש: זשורנאל פאר ליטעראטור, קריטיק און סאציאלע פראבלעמען" (יידיש: "כתב עת לספרות, לביקורת ולבעיות חברתיות"; "היימיש" פירושו "בֵּיתי") היה כתב עת חודשי ביידיש לספרות, ביקורת ונושאים חברתיים.

חָדָשׁ!!: יידיש והיימיש · ראה עוד »

היינריך הופמן

ד"ר הַיינְרִיך הוֹפְמַן (בגרמנית: Heinrich Hoffmann; 13 ביוני 1809 - 20 בספטמבר 1894) היה סופר ורופא גרמני.

חָדָשׁ!!: יידיש והיינריך הופמן · ראה עוד »

היינט

יוסף גרביצקי (לימים רגב), ב. יאושזון, משה חייקין, מוטל בוקשטיין. הַיְינְט (בכתיב יידי: הײַנט; יידיש: "היום") היה עיתון יומי ביידיש שיצא לאור בוורשה בין השנים 1906–1939.

חָדָשׁ!!: יידיש והיינט · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש והיישוב הישן · ראה עוד »

הייזלר

הַיְיזְלֵר או הַיְזֱלֵר (בכתב גרמני: Heisler; ביידיש: האַיזלער או הייזלער; בכתב לטיני מאוית גם Haizler, Hayzler ו Hajzler) הוא שם משפחה גרמני ושם משפחה יהודי-אשכנזי.

חָדָשׁ!!: יידיש והייזלר · ראה עוד »

היידי מוזס

היידי מוזס (נולדה ב-30 במרץ 1982) היא לוביסטית ופעילה להט"בית.

חָדָשׁ!!: יידיש והיידי מוזס · ראה עוד »

ואסילקיב

ואסילקיב (באוקראינית: Васильків, ברוסית: Васильков, ואסילקוב) היא עיר הממוקמת במחוז קייב שבמרכז אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וואסילקיב · ראה עוד »

ואץ

ואץ (בהונגרית: Vác, ביידיש: וויטצען) היא עיירה בהונגריה, במחוז פשט, כ־35 ק"מ מצפון לבודפשט.

חָדָשׁ!!: יידיש וואץ · ראה עוד »

ואטרה דורניי

ואטרה דוֹרְנֶיי (ברומנית: Vatra Dornei; בגרמנית ובפולנית: Dorna Watra; ביידיש: דורנה או "דארנא") היא עיר,עיירת נופש ואתר סקי בבוקובינה שבצפון רומניה, במחוז סוצ'אבה אוכלוסייתה, נכון ל-2011, מונה 14,429 איש.

חָדָשׁ!!: יידיש וואטרה דורניי · ראה עוד »

ונטספילס

ונטספילס (בלטבית: Ventspils; בגרמנית: Windau, וינדאו; ביידיש: ווינדוי) היא העיר השישית בגודלה בלטביה.

חָדָשׁ!!: יידיש וונטספילס · ראה עוד »

ונדזיגולה

ונדזיגולה (בליטאית: Vandžiogala, ונדז'יוגלה; בפולנית: Wędziagoła, ונדז'יאגולה; ביידיש: ווענדזיגאלע) היא עיירה במחוז קובנה שבליטא, כ-29 ק"מ צפונית לקובנה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וונדזיגולה · ראה עוד »

וסילישקי

וסילישקי (בבלארוסית: Васілішкі, ברוסית: Василишки, בפולנית: Wasiliszki; ביידיש: וואַסילישאָק) היא עיירה במחוז גרודנו שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ווסילישקי · ראה עוד »

ועד העובדים היהודי (ארצות הברית)

ועד העובדים היהודי בארצות הברית (באנגלית: Jewish Labor Committee - JLC) הוא ארגון יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש וועד העובדים היהודי (ארצות הברית) · ראה עוד »

ועדת החינוך, התרבות והספורט

ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת עוסקת בנושאי חינוך והשכלה, תרבות, ספורט ואמנויות.

חָדָשׁ!!: יידיש וועדת החינוך, התרבות והספורט · ראה עוד »

ועוד לא אמרתי הכל

ועוד לא אמרתי הכל הוא אלבום אוסף הקלטות נדירות של הזמר אריק איינשטיין, שיצא בשנת 2018 בעקבות קמפיין גיוס המונים מוצלח שערכה חברת פונוקול.

חָדָשׁ!!: יידיש וועוד לא אמרתי הכל · ראה עוד »

ועידת צ'רנוביץ

תמונה קבוצתית של משתתפי הוועידה ועידת צ'רנוביץ או הוועידה לשפה היידית (ביידיש: טשערנאָוויצער קאָנפֿערענץ או די קאָנפֿערענץ פֿאָר דער יודישער שפּראַך), המכונה לעיתים ועידת הסופרים היהודים, הייתה ועידה אשר התכנסה בין 30 באוגוסט ו-3 בספטמבר 1908 בעיר צ'רנוביץ (אז בירת דוכסות בוקובינה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום באוקראינה) ביוזמתו של נתן בירנבוים, ובתמיכתם של חיים ז'יטלובסקי, דוד פינסקי, יעקב גורדין ומנהיגי תרבות יהודים נוספים.

חָדָשׁ!!: יידיש וועידת צ'רנוביץ · ראה עוד »

ופרצת

ופרצת הוא פזמון חסידי מניגוני חב"ד.

חָדָשׁ!!: יידיש וופרצת · ראה עוד »

וצ'וראישה

וצ'וראישה (באוקראינית: Вчорайше; בפולנית: Wczorajsze; ברוסית: Вчерайше, וצ'ראישה) הוא כפר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ווצ'וראישה · ראה עוד »

וקשנה

וֶקְשְׁנֶה (ביידיש: וועקשענע; בליטאית: Viekšniai, וייקשניאי; בפולנית: Wieksznie) היא עיירה במחוז טלז שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ווקשנה · ראה עוד »

ורפלט

ורפלט (בהונגרית: Verpelét) ביידיש ווערפעלעט היא עיר במחוז הווש שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: יידיש וורפלט · ראה עוד »

ורקליאני

ורקליאני (בלטבית:; ביידיש: וארקליאן) היא עיירה במזרח לטביה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וורקליאני · ראה עוד »

ורשבסקי

וַרְשַׁבְסְקִי (בכתיב יידי: וואַרשאַווסקי; בפולנית: Warszawski; ברוסית: Варшавский; בגרמנית: Warschawski) הוא שם משפחה ממקור פולני, שפירושו 'בן העיר ורשה'.

חָדָשׁ!!: יידיש וורשבסקי · ראה עוד »

ורטה (פולין)

ורטה (בפולנית: Warta; ביידיש: דווארט) היא עיירה במחוז שיירדז שבפרובינציית לודז' בפולין, על נהר ורטה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וורטה (פולין) · ראה עוד »

ורחניאדזבינסק

ורחניאדזבינסק (בבלארוסית: Верхнядзьвінск, ברוסית: Верхнедви́нск, בפולנית: Wierchniedźwińsk) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בסמוך לנהר דווינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וורחניאדזבינסק · ראה עוד »

ורחובקה

ורחובקה (באוקראינית: Верхівка, ורחיבקה; ברוסית: Верховка; ברומנית: Verhovca; בפולנית: Wierzchowka, וייז'חובקה) הוא כפר הנמצא במחוז ויניצה במרכז אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וורחובקה · ראה עוד »

ורבובה

ורבובה (בסלובקית: Vrbové; בגרמנית: Vrbau ובגרמנית מודרנית: Werbau; בהונגרית: Verbó; ביידיש: ווערבוי), עיר במחוז-משנה פישטני במחוז טרנבה שבמערב סלובקיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וורבובה · ראה עוד »

ורדה אלשיך

ורדה אלשיך (נולדה ב-23 באוגוסט 1944) היא שופטת ישראלית בדימוס, שכיהנה כסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב ופרשה מכהונתה בנובמבר 2013.

חָדָשׁ!!: יידיש וורדה אלשיך · ראה עוד »

ורה ויצמן

ורה ויצמן (27 בנובמבר 1881 – 24 בספטמבר 1966) הייתה רופאה, פעילה ציונית ורעיית נשיא מדינת ישראל הראשון חיים ויצמן.

חָדָשׁ!!: יידיש וורה ויצמן · ראה עוד »

ורוצלב

חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.

חָדָשׁ!!: יידיש וורוצלב · ראה עוד »

וריאנה

וריאנה (בפולנית: Orany, וממנה ביידיש: אוראַן) היא עיר בחבל הארץ האתנוגרפי דזוקיה בליטא, המשמשת כמרכז המנהלי של מחוז המשנה וריאנה במחוז אליטא שבדרום המדינה על הגבול עם בלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ווריאנה · ראה עוד »

ולקי מדר

ולקי מדר (בסלובקית: Veľký Meder; בהונגרית: Nagymegyer, נאג'מגייר; ביידיש: מאַגענדאָרף; בין השנים 1948–1995 נקראה צ'אלובו (Čalovo)), היא עיירה בדרום-מערב סלובקיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וולקי מדר · ראה עוד »

ולדקה מיד

ולדקה מיד (באנגלית: Vladka Meed); (29 בדצמבר 1921 – 21 בנובמבר 2012) הייתה אחת מלוחמות המחתרת היהודית בגטו ורשה, הבריחה לגטאות נשק, כסף, דינמיט ומוצרים נוספים ועזרה ליהודים להימלט מהגטאות.

חָדָשׁ!!: יידיש וולדקה מיד · ראה עוד »

ולדימיר מדם

ולדימיר דווידוביץ' מֶדֶם (ביידיש: וולאַדימיר מעדעם; ברוסית: Владимир Давидович Медем; 22 ביולי 1879, לייפאיה, האימפריה הרוסית – 9 ביוני 1923, ניו יורק) היה תאורטיקן מרקסיסט וממנהיגי תנועת "הבונד" והאידאולוגים הבולטים שלה.

חָדָשׁ!!: יידיש וולדימיר מדם · ראה עוד »

ולדימיר שאינסקי

ולדימיר יָקובלֶביץ' שָאינסקי (ברוסית: Владимир Яковлевич Шаинский; 12 בדצמבר 1925 – 25 בדצמבר 2017) היה מלחין רוסי יהודי פופולרי.

חָדָשׁ!!: יידיש וולדימיר שאינסקי · ראה עוד »

ולוצלאווק

וְלוֹצְלָאוֶוק (בפולנית:, IPA:; ביידיש: װלאָצלאַװעק) היא עיר במרכז פולין, השוכנת על נהר הוויסלה, ואוכלוסייתה עומדת על 123,000 איש.

חָדָשׁ!!: יידיש וולוצלאווק · ראה עוד »

ולושצ'ובה

ולושצ'ובה (בפולנית: Włoszczowa,; ביידיש: וולאָשטשאָוואַ) היא עיר בפולין כ-50 ק"מ ממערב לעיר קיילצה ובירת חבל ולושצ'ובה.

חָדָשׁ!!: יידיש וולושצ'ובה · ראה עוד »

ולודבה

ולודבה (בפולנית: Włodawa, ביידיש: וולאָדאַווע (Vlodave), מוזכרת גם כולודווה או ולודאבה) היא עיירה במזרח פולין, על גדות נהר הבוג המערבי, באזור הגבול עם אוקראינה ובלארוס, כ-10 ק"מ מאתר מחנה המוות סוביבור.

חָדָשׁ!!: יידיש וולודבה · ראה עוד »

ולוול פסטרנק

וֶלוֶול פסטרנק (באנגלית: Velvel Pasternak; 1 באוקטובר 1933 – 11 ביוני 2019) היה חוקר מוזיקה יהודי שהתגורר בארצות הברית והתמחה בעיקר בחקר מוזיקה חסידית.

חָדָשׁ!!: יידיש וולוול פסטרנק · ראה עוד »

ולוול טשרנין

וֶלוְול (זאב) טשֶרנין (נכתב גם וולוול, ועלוול, וועלוול; ביידיש: וועלוול טשערנין; ברוסית: Велвл Чернин; נולד ב–1958) הוא משורר יידיש, אתנוגרף, מתרגם ומבקר ספרות ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וולוול טשרנין · ראה עוד »

ולוול זבארז'ר

וֶלוֶול זבַּארזֶ'ר (שמו האמיתי: בנימין וולף אֶרֶנקרָנץ, ביידיש: בנימין וואלף עהרענקראנץ; 1826, זברז', גליציה – 2 ביוני 1883, קונסטנטינופול) היה משורר עברית ויידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וולוול זבארז'ר · ראה עוד »

וליקה טוריה

וליקה טוריה (טוריה הגדולה, באוקראינית: Велика Тур'я, בפולנית Tuża Wielka,ברוסית: Великая Турья) הוא כפר במערב אוקראינה, בחבל גליציה ההיסטורי, כ-15 ק"מ מצפון מזרח לעיירה בולחוב וכ-90 ק"מ ממזרח לגבול אוקראינה–פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ווליקה טוריה · ראה עוד »

וליקי ז'וונצ'יק

וליקי ז'וונצ'יק (באוקראינית: Великий Жванчик) הוא כפר במחוז חמלניצקי שבאוקראינה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ווליקי ז'וונצ'יק · ראה עוד »

ובלנינקס

ובלנינקס (בליטאית: Vabalninkas), ובשמה היהודי: ווֹבּוֹלניק (מיידיש: וואָבאָלניק; מכונה בפי היהודים גם ובולניק, אבולניק) היא עיירה במחוז משנה בירז' במחוז פוניבז' בליטא, כ-35 ק"מ מצפון מזרח לפוניבז'.

חָדָשׁ!!: יידיש וובלנינקס · ראה עוד »

ודוביצה

כיכר יוחנן פאולוס השני בעיר וָדוֹבִיצֶה (בפולנית: Wadowice; ביידיש: וואדוביץ') היא עיר השוכנת בדרום פולין, בפרובינציית פולין קטן, 50 קילומטר מדרום לקרקוב.

חָדָשׁ!!: יידיש וודוביצה · ראה עוד »

והיה העקוב למישור

דף הפתיחה של המהדורה הראשונה של "והיה העקוב למישור" והיה העקוב למישור היא נובלה שכתב ש"י עגנון במהלך שהותו הראשונה בארץ ישראל, תוך ארבעה ימים, לדבריו.

חָדָשׁ!!: יידיש ווהיה העקוב למישור · ראה עוד »

וורושילובקה

וורושילובקה (באוקראינית: Ворошилівка, וורושיליבקה; ביידיש: וואַרשילעווקע) היא עיירה במחוז ויניצה שבאוקראינה, על גדות נהר הבוג הדרומי, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ווורושילובקה · ראה עוד »

וולאצלאווקער טאגבלאט

וולאצלאווקער טאגבלאט הוא עיתון ביידיש שיצא בוולוצלאווק בתקופה שבין מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ווולאצלאווקער טאגבלאט · ראה עוד »

וולף לסלאו

וולף לֶסלאו (באנגלית: Wolf Leslau; 14 בנובמבר 1906, צ'נסטוחוב, דרום-מערב פולין - 18 בנובמבר 2006, פולרטון, פרבר של לוס אנג'לס) היה מגדולי הבלשנים של השפות השמיות במאה העשרים ובפרט מגדולי חוקרי השפות השמיות של אתיופיה במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: יידיש ווולף לסלאו · ראה עוד »

וולף וס

וולף וס כאדם צעיר וולף וס (באנגלית: Woolf Wess).

חָדָשׁ!!: יידיש ווולף וס · ראה עוד »

וולטרין דה קלייר

וולטרין דה קלייר (בת 35) וולטרין דה קלייר (באנגלית: Voltairine de Cleyre; 17 בנובמבר 1866 - 20 ביוני 1912) הייתה אחת הנשים המובילות בתנועה האנרכיסטית בארצות הברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, ומהנשים הראשונות בתנועה האנרכיסטית אשר זכו להכרה בינלאומית.

חָדָשׁ!!: יידיש ווולטרין דה קלייר · ראה עוד »

וולברום

וולברום (Wolbrom) היא עיירה במחוז אולקוש בפרובינציית פולין קטן בפולין ובה כ-9,500 תושבים.

חָדָשׁ!!: יידיש ווולברום · ראה עוד »

וולוז'ין

אנדרטה לזכר יהודי וולוז'ין, בבית הקברות בקריית שאול וולוז'ין (בבלארוסית: Валожын, ברוסית: Воложин, בפולנית: Wołożyn, ביידיש: וואָלאָזשין) היא עיירה המשמשת מרכז אזורי במחוז מינסק בבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ווולוז'ין · ראה עוד »

וודז'יסלאב

וודז'יסלאב (בפולנית: Wodzisław) היא עיירה הנמצאת בפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בדרום-מרכז פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ווודז'יסלאב · ראה עוד »

וודי גאת'רי

וודרו וילסון "ווּדִי" גַאתְ'רִי (באנגלית: Woodrow Wilson "Woody" Guthrie; 14 ביולי 1912 – 3 באוקטובר 1967) היה משורר, זמר, ואקטיביסט פוליטי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ווודי גאת'רי · ראה עוד »

ווהלין

סמל ווהלין נסיכות ווהלין ווהלין כחלק מפולין ווהלין כחלק מאוקראינה היכל יהדות ווהלין בגבעתיים אנדרטה בגבעתיים לפרטיזנים ממחוז ווהלין ווהלין (באוקראינית: Волинь, בפולנית: Wołyń, ברוסית: Волынь, ביידיש: וואָהלין) הוא חבל היסטורי במערב אוקראינה, בין נהרות הפריפיאט והבוג המערבי מצפון לגליציה ולפודוליה.

חָדָשׁ!!: יידיש וווהלין · ראה עוד »

וויו נובה

ווֹיוֹ נוֹבָה (באספרנטו: Vojo Nova, "דרך חדשה") היה קיבוץ שהקימה קבוצה מפורשי גדוד העבודה בהנהגת מנחם אלקינד בחצי האי קרים, לאחר שהתאכזבו מן הציונות הסוציאליסטית וירדו מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ווויו נובה · ראה עוד »

וימפל

מוזיאון היהודי של ניו יורק ילד גולל וימפל בקהילת אהבת תורה. הגלילה מתבצעת מלמטה ללמעלה כמנהג פרנקפורט בהתאם לכלל "מעלים בקודש ואין מורידין". וימפֶּל (בכתיב יידי: ווימפל, ווימפעל; בגרמנית: Wimpel) או מפה הוא כינוי לחיתול ששימש תינוקות בברית המילה שלהם, שעל פי מנהג כמה קהילות בגרמניה, כשהגיע התינוק לגיל שלוש נתנה משפחתו את החיתול מתנה לבית הכנסת כדי שישמש לעיטוף ספר התורה.

חָדָשׁ!!: יידיש ווימפל · ראה עוד »

ויאליקאיה בראסטאביצה

ויאליקאיה בראסטאביצה (ברסטביצה הגדולה, בבלארוסית: Вялікая Бераставіца; ברוסית: Большая Берестовица; בפולנית: Brzostowica Wielka; ביידיש: וויאַליקייַאַ ביעראַסטאַוויצאַ) היא עיירה במחוז גרודנו שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וויאליקאיה בראסטאביצה · ראה עוד »

ויאזמה

וְיַאזְמַה (ברוסית: Вя́зьма; ביידיש: וויאַזמע; בפולנית: Wiaźma) היא עיר במחוז סמולנסק שברוסיה, השוכנת על גדות נהר ויאזמה (יובל של נהר דנייפר), בכמחצית הדרך שבין הערים סמולנסק ומוֹזַ'אִיסְק (Можа́йск).

חָדָשׁ!!: יידיש וויאזמה · ראה עוד »

וינקיבצי

וינקיבצי (באוקראינית: Віньківці; בפולנית: Wińkowce, וינקובצה; ברוסית: Виньковцы, וינקובצי) היא עיירה במחוז חמלניצקי שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ווינקיבצי · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: יידיש ווינה · ראה עוד »

וינוהרדיב

וִינוֹהְרַדִיב (באוקראינית: Виноградів, עד 1946: Севлюш, סֶבְלְיוּש; בהונגרית: Nagyszőlős, נַאג'סֶלֶש; בסלובקית: Veľká Sevľuš; בגרמנית: Großweinstadt; ברומנית: Seleuşu Mare סלאושו מארה; ביידיש: סעליש) היא בירת נפת וינוהרדיב שבמחוז זקרפטיה באוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ווינוהרדיב · ראה עוד »

ויניפג

שדרות פורטייג' בעיר בניין הפרלמנט של מניטובה בוויניפג ויניפג (באנגלית: Winnipeg) היא בירת פרובינציית מניטובה שבקנדה ואחת הערים החשובות בקנדה.

חָדָשׁ!!: יידיש וויניפג · ראה עוד »

ויניצה

מראה הבוג הדרומי הזורם דרך העיר וינּיצָה (בכתיב ארכאי: ויניצא; באוקראינית: Вінниця, ויניציה) היא עיר באוקראינה, מרכז מחוז ויניצה.

חָדָשׁ!!: יידיש וויניצה · ראה עוד »

ויסקיטקי

ויסקיטקי (בפולנית: Wiskitki; ביידיש: וויסקיט) הוא כפר במחוז ז'יררדוב שבפרובינציית מזוביה בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וויסקיטקי · ראה עוד »

ויקיפדיה היידית

ויקיפדיה היידית (יידיש: יידישע וויקיפעדיע) היא הגרסה ביידיש של ויקיפדיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וויקיפדיה היידית · ראה עוד »

וירבאליס

מבט על העיירה בתחילת המאה ה-20. הכנסייה בתמונה נהרסה במלחמת העולם השנייה. וירבאליס (בליטאית:; בפולנית: Wierzbołów; ביידיש: ווירבאלן) היא עיירה במחוז מריאמפולה שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ווירבאליס · ראה עוד »

וישאו דה סוס

וישאו דה סוס (ברומנית: Vişeu de Sus, בהונגרית: Felsővisó - פלשובישו, ביידיש: אויבּער וישאווא/ווישעווע, ובספרות הרבנית: אויבערווישא, בגרמנית: Oberwischau) היא עיירה ברומניה, במחוז מרמורש שבצפון טרנסילבניה (בסמוך לבורשה, סיגט וסאטו מארה).

חָדָשׁ!!: יידיש ווישאו דה סוס · ראה עוד »

וישנבה

אנדרטה לזכר יהודי וישנבה שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון וִישְׁנֵבָה (בבלארוסית: Ві́шнева; ברוסית: Вишнево וישנבו; בפולנית: Wiszniewo, וישנייבו; ביידיש: וישנעווע) היא עיירה בבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ווישנבה · ראה עוד »

וישניצה (פולין קטן)

וישניצה (בפולנית: Nowy Wiśnicz, נובי וישניץ'; ביידיש: ווישניצא) היא עיירה השוכנת כ-8 ק"מ דרומית לבוכניה, בפרובניציית פולין קטן שבדרום פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ווישניצה (פולין קטן) · ראה עוד »

וישליצה

וישליצה (בפולנית: Wiślica; ביידיש: ווייסליץ) הוא כפר במחוז בוסקו שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין, על גדת נהר נידה (Nida), בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ווישליצה · ראה עוד »

וישטיטיס

וישטיטיס (בליטאית: Vištytis; בפולנית: Wisztyniec, וישטינייץ; בגרמנית: Wystiten, ויסטיטן; ביידיש: ווישטינעץ) היא עיירה בדרום מערב ליטא. העיירה ממוקמת במחוז משנה וילקובישק במחוז מריאמפולה ושוכנת בין גבעות מיוערות לחוף אגם על גבול פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ווישטיטיס · ראה עוד »

וישגרודק

וישגרודק (באוקראינית: Вишгородок, וישהורודוק; בפולנית: Wyszogródek; ביידיש: וויזשגאראדעק) הוא כפר במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ווישגרודק · ראה עוד »

וישיי אינטרטכנולוג'י

סמל החברה וישיי אינטרטכנטלוגי (באנגלית: Vishay Intertechnology, Inc) היא חברה אמריקאית שמייצרת מוליכים למחצה בדידים ורכיבים אלקטרונים פאסיביים.

חָדָשׁ!!: יידיש ווישיי אינטרטכנולוג'י · ראה עוד »

וילנר

קטגוריה:שמות משפחה טופונימיים.

חָדָשׁ!!: יידיש ווילנר · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ווילנה · ראה עוד »

וילקובישק

וילקובישק (בליטאית: Vilkaviškis, וילקבישקיס) היא עיר ומרכז מנהלי של מחוז משנה וילקובישק שבמחוז מריאמפולה בדרום-מערב ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ווילקובישק · ראה עוד »

וילחיבצי

וילחיבצי (באוקראינית: Вільхівці; בהונגרית: Irhóc, אירהוץ; ברוסית: Ольхо́вцы, אולחובצי; ביידיש: ווילחאוויץ) הוא כפר במחוז זקרפטיה שבמערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ווילחיבצי · ראה עוד »

וילחיבקה

וילחיבקה (באוקראינית: Вільхівка; בהונגרית: Ölyvös, אֶייְוֶוש; ברוסית: Ольховка, אולחובקה; בצ'כית: Vlachovo, ולחובו; בסלובקית: Oljachova, אוליאחובה; ביידיש: לאכיף) הוא כפר במחוז זקרפטיה שבמערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ווילחיבקה · ראה עוד »

ויליאם מקינלי

ויליאם מקינלי הבן (באנגלית:.William McKinley Jr; 29 בינואר 1843 – 14 בספטמבר 1901) היה פוליטיקאי ועורך דין אמריקאי, שכיהן כנשיאה ה-25 של ארצות הברית החל מ-4 במרץ 1897 ועד הירצחו בספטמבר 1901, כחצי שנה לאחר תחילת כהונתו השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש וויליאם מקינלי · ראה עוד »

ויליאם טן

ויליאם טן (באנגלית: William Tenn, שם מקורי פיליפ קלאס - Philip Klass, 9 במאי 1920 - 7 בפברואר 2010) היה סופר מדע בדיוני יהודי אמריקאי, שבלט בעיקר בזכות סיפוריו הקצרים בעלי ההיבט ההומוריסטי - סאטירי.

חָדָשׁ!!: יידיש וויליאם טן · ראה עוד »

ויליאם זאב בריקמן

ויליאם וולפגנג זאב בריקמן (באנגלית: William Wolfgang Brickman; 30 ביוני 1913 – 22 ביוני 1986) היה פרופסור יהודי-אמריקאי לחינוך, ראש החוג לתולדות החינוך באוניברסיטת ניו יורק (1957–1962), ראש החוג לחינוך השוואתי באוניברסיטת פנסילבניה (1962–1981), מחלקת המדינה של ארצות הברית העסיקה את בריקמן כשליח מיוחד לבחינת מערכות החינוך ברחבי העולם כולל בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יידיש וויליאם זאב בריקמן · ראה עוד »

ויליאקה

ויליאקה (בלטבית: Viļaka; בלטגלית: Vileks, וילקס; בגרמנית: Marienhausen, מרינהאוזן; ביידיש: ויליאקי) היא עיירה במזרח לטביה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וויליאקה · ראה עוד »

וילייקה

וילייקה (בבלארוסית: Вілейка או Вялейка, ויאלייקה; ברוסית: Вилейка; בפולנית: Wilejka; ביידיש: ווילייקע) היא מרכז הנפה וילייקה במחוז מינסק בבלארוס.

חָדָשׁ!!: יידיש ווילייקה · ראה עוד »

ויטל (מחנה ריכוז)

מחנה ויטל (Vittel) היה מחנה ריכוז ומעבר לאסירים מיוחסים, שהקימו הנאצים בעיר המרפא ויטל שבמחוז ווז', ליד נאנסי בצפון-מזרח צרפת.

חָדָשׁ!!: יידיש וויטל (מחנה ריכוז) · ראה עוד »

ויז'ניציה

ויז'ניציה (אוקראינית: Вижниця, רוסית: Вижница, גרמנית: Wischnitza, רומנית: Vijniţa, יידיש: וויזשניץ) היא עיירה באוקראינה, הנמצאת במחוז צ'רנוביץ ומשמשת כמרכז למחוז ויז'ניץ, על גדות נהר הצ'רמוש הלבן, סמוך להרי הקרפטים.

חָדָשׁ!!: יידיש וויז'ניציה · ראה עוד »

ויז'ון

ויז'ון (בליטאית: Vyžuonos, ויז'ואונוס, ביידיש: וויזשון) היא עיירה במחוז אוטנה שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וויז'ון · ראה עוד »

וידזה

וידזה (בבלארוסית: Відзы, "וידזי"; ברוסית: Видзы; בפולנית: Widze; ביידיש: ווידזש, גם וידז) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ווידזה · ראה עוד »

ויהי היום

ויהי היום הוא ספר מעשיות מאת חיים נחמן ביאליק, שהוא, כדברי ביאליק בפתח הספר "עיבוד ספרותי של אגדות ושברי-אגדות שאובים ממקורות שונים".

חָדָשׁ!!: יידיש וויהי היום · ראה עוד »

ויולט צ'אצ'קי

ויולט צ'אצ'קי (באנגלית: Violet Chachki) הוא שם הבמה של פול ג'ייסון דארדו (באנגלית: Paul Jason Dardo; נולד ב-13 ביוני 1992), מלכת דראג, רקדנית בורלסקה, רקדנית ריקוד אווירי, יוצרת תוכן, דוגמנית, זמרת ואישיות טלוויזיה אמריקאית הידועה בניצחונה בעונה השביעית של המרוץ לדראג של רו פול.

חָדָשׁ!!: יידיש וויולט צ'אצ'קי · ראה עוד »

ויינר

ויינר (Weiner) הוא שם משפחה שמקורו בגרמנית ומשמעותו בונה עגלות.

חָדָשׁ!!: יידיש וויינר · ראה עוד »

וייסבלום

וייסבלום הוא שם משפחה ביידיש, שפירושו פריחה לבנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ווייסבלום · ראה עוד »

וייסיאי

וייסיאי (בליטאית:; ביידיש: ווישיי) היא עיר קטנה במחוז משנה לזדיי במחוז אליטא בליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ווייסיאי · ראה עוד »

ויילופולה סקשינסקיה

ויילופולה סקשינסקיה (בפולנית: Wielopole Skrzyńskie; ביידיש: וויעליפאל או וויעליפאלי) הוא כפר במחוז רופשיץ-סנדז'ישוב שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וויילופולה סקשינסקיה · ראה עוד »

כ"א בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א חשוון היא תמיד פרשת חיי שרה.

חָדָשׁ!!: יידיש וכ"א בחשוון · ראה עוד »

כ"ז בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וכ"ז בתמוז · ראה עוד »

כ"ב באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וכ"ב באב · ראה עוד »

כ"ו באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וכ"ו באדר · ראה עוד »

כן, לשבור!

הגרסה העברית בעיתון "חזית העם" "כן, לשבור!" (במקור ביידיש: יאָ, בּרעכען!) הוא שמו של מאמר נודע מאת זאב ז'בוטינסקי שהתפרסם ב-4 בנובמבר 1932 בעיתון היומי היידי הנפוץ ביותר בפולין, "היינט" ('היום').

חָדָשׁ!!: יידיש וכן, לשבור! · ראה עוד »

כאן רק"ע

סמל התחנה בעת הקמתה אלכסנדר דב, מגיש בתחנה נועה לביא, מגישת תוכנית הבוקר ברוסית כאן רק"ע (ראשי תיבות של רשת קליטת עלייה) היא תחנת רדיו ישראלית ממלכתית, הפועלת במסגרת תאגיד השידור כאן.

חָדָשׁ!!: יידיש וכאן רק"ע · ראה עוד »

כנפי רוח

כנפי רוח הוא סינגל שהוציא ושר הזמר ביני לנדאו (בשיתוף מקהלת ישיבת ירושלים לצעירים) ממילותיו של הראי"ה קוק שיצא לאור בשנת תשע"ה (2015) לזכר שמונת התלמידים שנרצחו בפיגוע בישיבת מרכז הרב, וזכה לפופולריות רבה בציבור הדתי והחרדי.

חָדָשׁ!!: יידיש וכנפי רוח · ראה עוד »

כנר על הגג

שם המחזה ניתן לו בהשראת הציור "הכנר" מאת מארק שאגאל (1912)תמונה להחלפה כנר על הגג (באנגלית: Fiddler on the Roof) הוא מחזמר המבוסס על סיפורי "טוביה החולב" מאת הסופר היהודי שלום עליכם.

חָדָשׁ!!: יידיש וכנר על הגג · ראה עוד »

כפרה עליך

כַּפָּרָה עָלֶיךָ (או כַּפָּרָה עָלַיִךְ, כַּפָּרָה עֲלֵיכֶם בקיצור: כַּפָּרָה או כפרע - כשבכל המקרים המילה "כפרה" נהגית במלעיל) הוא ביטוי בעברית ישראלית שמקורו במרוקאית יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וכפרה עליך · ראה עוד »

כצאן לטבח

"כְּצֹאן לְטֶבַח" הוא ביטוי המתאר מי שהובל אל מותו בקלות, באמצעות דימויו לצאן המובל לשחיטה.

חָדָשׁ!!: יידיש וכצאן לטבח · ראה עוד »

כרמזלך

כרמזלך (גם חרמזלך או בובלך, ביידיש: כרעמזלעך, ריבוי של כרמזל), הוא מאכל יהודי אשכנזי מסורתי הנאכל בפסח.

חָדָשׁ!!: יידיש וכרמזלך · ראה עוד »

כרובים עליונים

כרובים עליונים הוא אלבום הבכורה של הזמר-יוצר החסידי-אמריקאי אברהם מרדכי שוורץ.

חָדָשׁ!!: יידיש וכרובים עליונים · ראה עוד »

כשאנוב

הכיכר המרכזית ריינק בעיר בשנת 1910 alt.

חָדָשׁ!!: יידיש וכשאנוב · ראה עוד »

כשנותנים - קח!

כשנותנים - קח! (ביידיש: אז מען גיט - נעמט מען!) הוא סרט קולנוע ישראלי דובר יידיש מסוגת קומדיית טעויות מוזיקלית משנת 1982, בבימיו של אלפרד שטיינהרדט.

חָדָשׁ!!: יידיש וכשנותנים - קח! · ראה עוד »

כשרות

הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.

חָדָשׁ!!: יידיש וכשרות · ראה עוד »

כתפות

לארי קינג לובש כתפות כְּתֵפוֹת (שְׁלֵייקֶעס ביידיש), וביחיד כְּתֵפָה, הן פריט לבוש לאחיזת המכנסיים ולעיתים גם החצאית.

חָדָשׁ!!: יידיש וכתפות · ראה עוד »

כתריאל צבי שרהזון

כתריאל צבי שרהזון כתריאל צבי שרהזון (ביידיש: קסריאל הרש שרהזאָהן; באנגלית: Kasriel H. Sarasohn; 1835 – 12 בינואר 1905) היה עיתונאי והמוציא לאור של היומון הראשון ביידיש בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וכתריאל צבי שרהזון · ראה עוד »

כתריאליבקה

שלום עליכם כתריאליבקה (ביידיש: כתרילעווקע, נהגה: Kasrilevke) הוא שמה הספרותי של עיירת ילדותו של הסופר היידי שלום עליכם, שנקראה וורונקוב (Вороньков).

חָדָשׁ!!: יידיש וכתריאליבקה · ראה עוד »

כתב

מפת השימוש באלפביתים בעולם כתב הוא מערכת של סימנים המיועדת לייצג ולתעד שפה דבורה באופן גרפי.

חָדָשׁ!!: יידיש וכתב · ראה עוד »

כתב מרובע

כתב מרובע, המכונה גם הכתב המרובע היהודי, הכתב היהודי או כתב אשורי, הוא כתב של אלפבית עברי המשמש עד ימינו בכתיבת טקסטים בעברית ובשפות יהודיות כמו יידיש וערבית יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וכתב מרובע · ראה עוד »

כתב עברי רהוט

בעל שם טוב כתב רהוט עברי, כתב יד עברי או כתב עגול בספרות התורנית היהודית מכונה גם כתב מְשִיטָא הוא אלפבית עברי חלופי המשמש בעיקר לכתיבה מהירה, לצד הכתב המרובע (האלפבית התקני של העברית ושפות יהודיות אחרות), המשמש בעיקר לדפוס.

חָדָשׁ!!: יידיש וכתב עברי רהוט · ראה עוד »

כתב ברייל

אצבע ממששת קטע שנכתב בכתב ברייל לשם קריאתו כְּתַב בְּרָייל הוא כתב, שסימניו מורכבים מנקודות בולטות ממשטח הדף כלפי מעלה, המאפשר קריאה של טקסט באמצעות חוש המישוש.

חָדָשׁ!!: יידיש וכתב ברייל · ראה עוד »

כתב הסובלנות

עמוד השער של כתב הסובלנות, המפרט את עשרות תאריו של יוזף השני. כתב הסובלנות או צו הסובלנות (בגרמנית: Toleranzedikt או Toleranzpatent) הוא כינוי לסדרת צוים שהוציא יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

חָדָשׁ!!: יידיש וכתב הסובלנות · ראה עוד »

כתב הזכויות של קאליש

בולסלב החסיד - מעניק כתב הזכויות ליהודי קאליש ב-1264 כתב-הזכויות של קאליש הוא כתב זכויות שהוענק ליהודי העיר קאליש שבפולין ב-10 בספטמבר 1264 על ידי הנסיך בולסלב החסיד משושלת פיאסט.

חָדָשׁ!!: יידיש וכתב הזכויות של קאליש · ראה עוד »

כתב יד ארפורט

מאימתי קורין את שמע...) כתב יד אֶרְפוּרְט (בכתיב ארכאי: ערפורט) הוא כתב היד הקדום ביותר הקיים כיום של נוסח התוספתא, והוא מתוארך למאה ה-12 לספירה.

חָדָשׁ!!: יידיש וכתב יד ארפורט · ראה עוד »

כתבי הראי"ה

חלק מהספרים שכתב הרב קוק המושג כתבי הראי"ה משמש כשם כולל להגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) שעלתה על הכתב.

חָדָשׁ!!: יידיש וכתבי הראי"ה · ראה עוד »

כתוב בעיפרון בקרון החתום

השיר על אנדרטה בבלז'ץ אנדרטת הקרון ביד ושם כתוב בעיפרון בקרון החתום הוא שיר עברי קצרצר מאת דן פגיס.

חָדָשׁ!!: יידיש וכתוב בעיפרון בקרון החתום · ראה עוד »

כל נדרי

תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.

חָדָשׁ!!: יידיש וכל נדרי · ראה עוד »

כלב קרלין

הרב כלב קרֶלין הרב כָּלֵב קְרֶלִין (בכתיב יידי: קרעלין; ברוסית: Калев Крелин) הוא הרב הראשי של ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש וכלב קרלין · ראה עוד »

כבד קצוץ

הרינג כבד קצוץ כבד קצוץ (ביידיש: געהאַקטע לעבער) הוא מאכל מהמטבח האשכנזי, עשוי מפטה כבד עוף, המוגש קר לרוב, כמנה ראשונה או כממרח לכריכים.

חָדָשׁ!!: יידיש וכבד קצוץ · ראה עוד »

כה עשו אמותינו

עטיפת אחד הספרים כה עשו אמותינו - סדרת סיפורי צדקניות לבנות ישראל היא סדרה של 12 ספרונים המתפרסמת מדי חודש החל משנת 2011.

חָדָשׁ!!: יידיש וכה עשו אמותינו · ראה עוד »

כושי

בתרגום הראשון לעברית של מחזהו של ויליאם שייקספיר, "אותלו", נקרא גיבור המחזה "איתיאל הכושי" כושי היא מילה שמקורה בתנ"ך, שמתייחסת לאדם (לרוב האדם השחור ממוצא אפריקאי) בעל צבע עור כהה ביותר (קרוב לשחור).

חָדָשׁ!!: יידיש וכושי · ראה עוד »

כולם יצאו לקרב

"כולם יצאו לקרב" הוא רומן אוטוביוגרפי מאת דוד פוגל, המגולל את קורותיו של רודולף וייכרט, בן דמותו של הסופר, במהלך מלחמת העולם השנייה בצרפת.

חָדָשׁ!!: יידיש וכולם יצאו לקרב · ראה עוד »

כולל ורשה

סמל קופת הכולל בראשית המאה ה-21 מבנה כולל פולין בכיכר השבת בירושלים. כולל ורשה (גם ורשא או ורשה), נקרא גם כולל פולין, הוא כולל אשכנזי ביישוב הישן אשר הקימו עולים מפולין שבאימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: יידיש וכולל ורשה · ראה עוד »

כובע סמט

האדמו"ר מסקווירא (משמאל) עם האדמו"ר הקודם ממחנובקא, וביניהם הגבאי של האדמו"ר ממחנובקא. הגבאי והאדמו"ר מסקווירא חבושים ב'''כובע סמט גבוה'''. ה"שלייף" ניכר היטב על כובע הגבאי הכותל חבוש מגבעת "סופר" כובע סַמֶט (בכתיב יידישאי - סאמעט) הוא כובע שחור, שטוח (הנקרא כובע סופר) או מוגבה (הויכער), עשוי לבד מפרוות בונים או ארנבות, שאותו חובשים בחלק ניכר מהחצרות החסידיות.

חָדָשׁ!!: יידיש וכובע סמט · ראה עוד »

כובע טמבל

חולצות רקומות, בכנס של הבונדס הישראלי, בהולנד, 1974 הדמות שרוליק של הקריקטוריסט דוש, עם כובע טמבל כותל המערבי, מיד עם שחרורו, בשנת 1967. כובע־טֶמְבֵּל הוא כובע בד דמוי קערה, בלא מצחיה ובלא שוליים בולטים.

חָדָשׁ!!: יידיש וכובע טמבל · ראה עוד »

כובע היטלמאכר

גדוד נהגי הפרדות בצה"ל חובש כובע היטלמאכר, 1949 כובע הִיטֶלמָאכֶר (מיידיש: היטלמאַכער, כובען) הוא כובע מצחייה שבחלקו האחורי יריעת בד המכסה את העורף, שהיו חלק ממדי צה"ל הראשונים.

חָדָשׁ!!: יידיש וכובע היטלמאכר · ראה עוד »

כוכב יאיר צור יגאל

הכניסה ליישוב בית כנסת בכוכב יאיר כּוֹכַב יָאִיר צוּר יִגְאָל היא מועצה מקומית במזרח השרון שבמחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש וכוכב יאיר צור יגאל · ראה עוד »

כוכבים תועים (רומן)

כוכבים תועים (ביידיש: בלאָנזשענדע שטערן) הוא רומן מאת הסופר שלום עליכם, שתורגם למספר שפות.

חָדָשׁ!!: יידיש וכוכבים תועים (רומן) · ראה עוד »

כימים אחדים

כימים אחדים הוא הרומן השלישי של מאיר שלו.

חָדָשׁ!!: יידיש וכימים אחדים · ראה עוד »

כינוי גנאי

כינוי גנאי או שם גנאי הוא שם המומצא לאדם, לקבוצת אנשים, לבעל חיים או לחפץ, נוצר למטרות ביזוי.

חָדָשׁ!!: יידיש וכינוי גנאי · ראה עוד »

כיסופים (אלבום)

כיסופים הוא אלבום סולו של הזמר מרדכי בן דוד שיצא לאור בשנת 2011.

חָדָשׁ!!: יידיש וכיסופים (אלבום) · ראה עוד »

י

י' היא האות העשירית באלפבית העברי, שמה יו"ד (יוֹד), משום שצורתה בכתב העברי העתיק התפתחה מצורת היד (מכתף עד אמה).

חָדָשׁ!!: יידיש וי · ראה עוד »

י"א בתשרי

בקרב עדות החסידים, מכונה יום זה בשם "שם ה'" (או ביידיש: גאטס נאמען).

חָדָשׁ!!: יידיש וי"א בתשרי · ראה עוד »

י"ל פרץ

מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.

חָדָשׁ!!: יידיש וי"ל פרץ · ראה עוד »

י"ב באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וי"ב באלול · ראה עוד »

י"ב באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וי"ב באדר · ראה עוד »

י"ג תחריטים לשירי חיים נחמן ביאליק

"י"ג תחריטים לשירי חיים נחמן ביאליק" (1987) הוא ספר אמן שיצר האמן הישראלי משה גרשוני המכיל סדרת הדפסים לשיריו של חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: יידיש וי"ג תחריטים לשירי חיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

י"ג באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וי"ג באב · ראה עוד »

י' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי' טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.

חָדָשׁ!!: יידיש וי' בטבת · ראה עוד »

ימי החנוכה

מחבר השיר המקורי ביידיש, מרדכי ריווסמן מחבר הגרסה העברית, אברהם אברונין ימי החנוכה הוא גירסה עברית לשיר היידי חנוכּה, אוי חנוכּה (חנוכה, הו חנוכה) מאת הסופר, המתרגם והמורה המשכיל היהודי-רוסי מרדכי (מארק) ריוֶוסמן (ריוועסמאַן).

חָדָשׁ!!: יידיש וימי החנוכה · ראה עוד »

ימי הודאה

תפילת על הנסים לפורים ימי הודאה הם ימים מיוחדים בלוח השנה העברי, שנקבעו כדי להודות לאלוהים על הנסים שעשה לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש וימי הודאה · ראה עוד »

יאמפיל (מחוז חמלניצקי)

יאמפיל או יאמפול (באוקראינית: Ямпіль; ביידיש: יאַמפאָלאֶ) היא עיירה במחוז חמלניצקי, בווהלין שבמערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויאמפיל (מחוז חמלניצקי) · ראה עוד »

יאמפיל (מחוז ויניצה)

יאמפול (באוקראינית: Ямпіль, יאמפיל; בפולנית: Jampol; ברומנית: Iampol) היא עיר קטנה במחוז ויניצה שבאוקראינה, על גדת נהר דניסטר ובסמוך לגבול מולדובה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויאמפיל (מחוז ויניצה) · ראה עוד »

יאנוש קורצ'אק

שלט הנצחה ליאנוש קורצאק ברחוב קורצ'אק בפתח תקווה יאנוּש קוֹרצ'אק (בפולנית: Janusz Korczak; 22 ביולי 1878 – 7 באוגוסט 1942) הוא שם העט שבו נודע הנריק גולדשמיט (Henryk Goldszmit), רופא, מחנך והוגה חינוכי, סופר, פובליציסט ופעיל חברתי יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש ויאנוש קורצ'אק · ראה עוד »

יאנוב לובלסקי

יאנוב לובלסקי (בפולנית: Janów Lubelski; ביידיש: יאָנעוו) היא עיירת מחוז בפרובינציית לובלין שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויאנוב לובלסקי · ראה עוד »

יאנובה

בניין בית המדרש הגדול לשעבר רחוב בעיר יאנובה (גם ינבה; ביידיש: יאנאווא; בליטאית: Jonava; בפולנית: Janów; ברוסית: Йонава או Ионава; לעיתים נכתב Jonawa) היא עיר בת כ-35,000 תושבים במרכז ליטא, במחוז קובנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויאנובה · ראה עוד »

יארוהה

יַארוּהָה וגם יַארוּגָה (באוקראינית וברוסית: Яру́га; ביידיש: יערע) הוא כפר קטן בצפון מזרח מחוז ויניצה שבאוקראינה, אשר נהרס במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויארוהה · ראה עוד »

יאשליסקה

יאשליסקה (בפולנית: Jaśliska; ביידיש: יאשליסק) הוא כפר במחוז קרוסנו שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, כ-16 ק"מ דרומית מזרחית לדוקלה, בסמוך לגבול סלובקיה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית קטנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויאשליסקה · ראה עוד »

יאשי

אנדרטה לאלכסנדרו יואן קוזה בכיכר האיחוד, יאשי התיאטרון הלאומי ביאשי פסלו של שטפן הגדול בחזית היכל התרבות ביאשי מגן דוד בקיר החיצוני של כנסיית "טריי ירארכי" יאשי (ברומנית: Iași או Iașii, אלפבית פונטי בינלאומי: או; בגרמנית: Jassy; ביידיש: יאס; בעברית מופיעים לעיתים גם התעתיקים יאסי ויאש) היא העיר השנייה בגודלה ברומניה, והמטרופולין השני בגודלו ברומניה, בירת מחוז יאשי הנמצא באזור ההיסטורי של מולדובה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויאשי · ראה עוד »

יאשינובקה

יאשינובקה (בפולנית: Jasionówka, נקרא:, יאשונובקה; ביידיש: יאַשינעווקע) היא עיירה במחוז מונקי, בחבל פודלסיה שבצפון-מזרח פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ויאשינובקה · ראה עוד »

יאללה

יַאללַה היא מילה־משפט בסלנג העברי בישראל ומשמשת בהגדרתה כמילת זירוז ("קדימה!").

חָדָשׁ!!: יידיש ויאללה · ראה עוד »

יאבורניק פולסקי

יאבורניק פולסקי (בפולנית: Jawornik Polski; ביידיש: יאווארניק) הוא כפר במחוז פשבורסק שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, כ-26 ק"מ דרומית מערבית לפשבורסק, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית קטנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויאבורניק פולסקי · ראה עוד »

יאגיילניצה

יאגיילניצה (באוקראינית: Ягільниця - יאהילניציה, עד שנת 1944 - יהולניציה- Яго́льниця; בפולנית: Jagielnica; ביידיש: ייִגאָלניצע) הוא כפר, עיירה לשעבר, בנפת צ'ורטקוב במחוז טרנופול בחבל פודוליה בגליציה המזרחית שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויאגיילניצה · ראה עוד »

יאדוב

יאדוב (בפולנית: Jadów; ביידיש: יאַדאָוו) הוא כפר במחוז וולומין שבפרובינציית מזוביה בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויאדוב · ראה עוד »

יאיר וינשטוק

יאיר וינשטוק (נולד בכ"ב באייר ה'תשי"ט, 30 ביולי 1959) הוא עיתונאי עורך וסופר חרדי, הכותב ספרי מתח וספרי סיפורת יהודית למגזר החרדי, בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ויאיר וינשטוק · ראה עוד »

ינקייבו

ינקייבו (באוקראינית: Єнáкієве, ינקייבה; ברוסית: Ена́киево) היא עיר במחוז דונצק שבמזרח אוקראינה (דה פקטו ברפובליקה העממית של דונצק), על גדת נהר קרינקה (Krynka), כ-60 ק"מ צפונית מזרחית לדונצק.

חָדָשׁ!!: יידיש וינקייבו · ראה עוד »

ינטה מאש

ינטה מאש יֶנטֶה (יעל) מַאש (בכתיב יידי: יענטע מאש, 17 במרץ 1922 - 31 במרץ 2013) הייתה סופרת יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וינטה מאש · ראה עוד »

ינוביצ'י

ינוביצ'י (בבלארוסית: Янавічы, ינביצ'י; בפולנית: Janowicze, ינוביצ'ה; ברוסית: Яновичи, ינוביצ'י) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בסמוך לגבול רוסיה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וינוביצ'י · ראה עוד »

ינישוק

שרידי בית הכנסת הלבן בעיירה ינישוק (בליטאית: Joniškis, יונישקיס; ביידיש: יאנישאָק, בפולנית: Janiszki) היא עיר קטנה, מרכזו המנהלי של מחוז משנה ינישוק במחוז שאולאי שבצפון ליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש וינישוק · ראה עוד »

ינישים

ינישי (הזיהוי לא ודאי) במאה ה-15 משפחת ינישים שווייצרית ב-1928 הינישים (בגרמנית: Jenische, בלוקסמבורגית: Jéinechen, באנגלית: Yenish, בצרפתית: Yéniche, ברומנית: Ienişi), המכונים גם גַבּוֹרים (Gabori) או צוענים לבנים הם קבוצה אתנית אירופאית של נוודים נוצרים החיים בארצות אירופאיות שונות.

חָדָשׁ!!: יידיש וינישים · ראה עוד »

יס"ס

יס"ס (ראשי תיבות של השם בגרמנית: יס"ס – Juedische Soziale Selbsthilfe; בפולנית: żydowska Samopomoc Społeczna; ביידיש: יידישע סוציאלישע אליינהילף) היה ארגון יהודי לעזרה הדדית, לסיוע כספי ולאספקת תרופות, ביגוד ומזון ליהודים בתקופת השלטון הנאצי בגנרלגוברנמן.

חָדָשׁ!!: יידיש ויס"ס · ראה עוד »

יסמין אבן

יסמין אבן (נולדה ב-12 בדצמבר 1978 בחולון) היא מוזיקאית, משוררת, וכותבת ישראלית, זוכת פרס האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה ושני פרסי אקו"ם.

חָדָשׁ!!: יידיש ויסמין אבן · ראה עוד »

יסניץ

יֶסניץ (בגרמנית: Jeßnitz ביידיש: יעסניץ) היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויסניץ · ראה עוד »

יענקל'ה הרשקוביץ

יענקל'ה (יעקב) הרשקוביץ (22 ביולי 1910, אפטא - 25 במרץ 1972, לודז') היה זמר רחוב בתקופת השואה בגטו לודז'.

חָדָשׁ!!: יידיש ויענקל'ה הרשקוביץ · ראה עוד »

יעקב (שם)

יעקב הוא שם פרטי נפוץ לגבר, ופחות ידוע כשם משפחה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב (שם) · ראה עוד »

יעקב מאיר (אלזס)

רבי יעקב מאיר (מכונה גם: יעקל או יוקל, ובכינוי משפחתו - על שם מקום מוצאה - מוציג או מוציק, או - על שם עיר הולדתו - רפשוויר; בסביבות ה'תצ"ט, 1739 – ה' בסיוון ה'תק"ץ, 28 במאי 1830), רבה הראשי של שטרסבורג ושל הריין התחתון, חבר הסנהדרין של פריז ומראשי הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב מאיר (אלזס) · ראה עוד »

יעקב מאירסון

יעקב מאירסון (בכתיב יידי: מאירזאָהן; 1886, חרסון – 1947, מוסקבה) היה פוליטיקאי, עיתונאי, סופר ואיש אקדמיה; פרסם ספרים ומאמרים ביידיש, בעברית וברוסית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב מאירסון · ראה עוד »

יעקב מסנבלום

יעקב מסנבלום (בליטאית: Jokūbas Mesenbliumas; ביידיש: יעקב מעסענבליום; בצרפתית: Jacques Missene; 15 באפריל 1894, וילנה, ליטא הרוסית – 8 ביוני 1933, קובנה, הרפובליקה הליטאית הראשונה) היה צייר, גרפיקאי ופדגוג יהודי-ליטאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב מסנבלום · ראה עוד »

יעקב מלץ (בן פישל)

יעקב (בן פישל) מלץ (1891- 8 במרץ 1980) היה ראש התנועה הציונית סוציאליסטית "צעירי ציון" ואחר כך "פועלי ציון" בעיר פיוטרקוב טריבונלסקי בשנות העשרים והשלושים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב מלץ (בן פישל) · ראה עוד »

יעקב מלכין

יעקב מַלכּין (3 באוגוסט 1926 – 21 ביולי 2019) היה סופר ומחזאי, עורך, מתרגם, מבקר תרבות ומחנך ישראלי, פרופסור אמריטוס בפקולטה לאמנויות וממייסדי החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב מלכין · ראה עוד »

יעקב ארז (עיתונאי)

יעקב ארז (נולד ב-17 במרץ 1939) הוא עיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב ארז (עיתונאי) · ראה עוד »

יעקב אלבוים

יעקב אלבוים (נולד ב-1939 תרצ"ט) הוא חוקר ספרות עברית ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב אלבוים · ראה עוד »

יעקב אליאב (קויפמן)

יעקב אליאב (קויפמן) (17 בנובמבר 1890, ה' בכסלו תרנ"א – 30 ביולי 1970, כ"ו בתמוז תש"ל) היה מחנך, סופר ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב אליאב (קויפמן) · ראה עוד »

יעקב אביגדור

הרב ד"ר יעקב אביגדור (תרנ"ו – תשכ"ז; 1896–1967) היה רב וסופר יליד גליציה, ניצול שואה, כיהן כרב הראשי של דרוהוביץ'-בוריסלב וכרב הראשי של יהדות מקסיקו.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב אביגדור · ראה עוד »

יעקב אגמון

יעקב (יענקל'ה) אגמון (6 במרץ 1929 – 16 בדצמבר 2020) היה שדרן רדיו, אמרגן, מנהל, מפיק ובמאי תיאטרון ישראלי, מהדמויות המשפיעות ביותר על חיי התיאטרון, התרבות והבידור בישראל במשך כשישים שנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב אגמון · ראה עוד »

יעקב אדלר

יעקב אפשטיין משנת 1902 יעקב פבלוביץ' אדלר (יעקב בן פנחס. ביידיש: יעקב פ. אדלער; 12 בפברואר 1855, אודסה, האימפריה הרוסית (עכשיו אוקראינה) – 1 באפריל 1926, ניו יורק) היה שחקן יהודי וכוכב בתיאטרון יידיש, בתחילה באודסה ומאוחר יותר בלונדון ובניו יורק.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב אדלר · ראה עוד »

יעקב אורנשטיין

יעקב אורנשטיין יעקב אורנשטיין (מרץ 1913 – י"ז באייר תשל"ב 1 במאי 1972) היה עיתונאי עברי, ממייסדי "ברית הבריונים", חבר אצ"ל ולח"י ומגולי אפריקה, עיתונאי בעיתון דבר ודובר המפלגות הישראליות מפא"י ורפ"י.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב אורנשטיין · ראה עוד »

יעקב אורלנד

שנות הארבעים יעקב אוֹרְלַנְד (14 ביולי 1914 – 5 במרץ 2002) היה משורר, מתרגם, מחזאי, עיתונאי ועורך ישראלי, חתן פרס ישראל לזמר עברי (1994) ופרס ביאליק לספרות יפה (1996).

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב אורלנד · ראה עוד »

יעקב איסקולסקי

הרב יעקב איסקאלסקי (לעיתים אחרי פטירתו מופיע כ"איסקולסקי"; י"ז בתשרי ה'תרל"ו, 16 באוקטובר 1875 - ל' בשבט ה'תרצ"א, 17 בפברואר 1931) היה רב ליטאי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב איסקולסקי · ראה עוד »

יעקב איינשטיין

יעקב איינשטיין (30 באפריל 1909 – 18 ביולי 1970) היה שחקן תיאטרון וזמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב איינשטיין · ראה עוד »

יעקב אייכנבוים

יעקב אייכנבוים ברוסית: Яков Моисеевич Эйхенбаум; (ביידיש: אייכענבוים; Eichenbaum; 12 באוקטובר 1796, יום הכיפורים תקנ"ז, קרסנופוליה, גליציה – 27 בדצמבר 1861, כ' בטבת תרכ"ב, קייב, האימפריה הרוסית) היה מחנך, משורר ומתמטיקאי יהודי-רוסי, איש תנועת ההשכלה, מחלוצי החינוך המודרני בקרב יהודי רוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב אייכנבוים · ראה עוד »

יעקב ניב

יעקב ניבתמונה להחלפה יעקב ניב (הלפרין) (נכתב גם הַלְפֶּרְן; 14 באפריל 1905 – 14 בספטמבר 1976) היה מחנך, סופר ומתרגם ישראלי, המפקח הראשי של זרם העובדים ומנהל המרכז לחינוך של ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב ניב · ראה עוד »

יעקב סיקא אהרוני

יעקב סיקא אהרוני (21 בפברואר 1921, י"ג באדר א' ה'תרפ"א – 21 בנובמבר 2022, כ"ז בחשוון ה'תשפ"ג) היה לוחם אצ"ל, פובליציסט, מחנך, עיתונאי, משורר וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב סיקא אהרוני · ראה עוד »

יעקב עמדין

פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב עמדין · ראה עוד »

יעקב פסנתיר

יעקב פסנתיר או יעקב פסנטיר (בגרמנית: Iacob Psantir; 6 ביוני 1820– 22 במרץ 1901 או 25 בינואר 1902) היה מוזיקאי וההיסטוריון היהודי רומני הראשון.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב פסנתיר · ראה עוד »

יעקב פרידמן (משורר)

יעקב פרידמן (ביידיש: פרידמאן; 12 בנובמבר 1910, מילניצה, גליציה – 12 בנובמבר 1972, תל אביב) היה משורר יידי ישראלי, חתן פרס מאנגר.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב פרידמן (משורר) · ראה עוד »

יעקב פרידמן (אדמו"ר)

רבי יעקב פרידמן (כ"ח בחשוון תרל"ט, 24 בנובמבר 1878 – י"ח בחשוון תשי"ז, 23 באוקטובר 1956) היה האדמו"ר מהוסיאטין בין השנים תש"ט-תשי"ז ומראשי תנועת המזרחי באוסטריה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב פרידמן (אדמו"ר) · ראה עוד »

יעקב פלמוני

יעקב פלמוני יעקב פלמוני (פולונסקי) (י"ז בניסן תרנ"ז, 19 באפריל 1897 – י"ב בשבט תשל"א, 7 בפברואר 1971) היה הוגה, מחנך וחוקר, חבר קבוצת דגניה א' שבבקעת כנרות, שם שנתן לאזור, כמו גם שמות הקיבוצים אפיקים ומעגן.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב פלמוני · ראה עוד »

יעקב פיכמן

יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב פיכמן · ראה עוד »

יעקב קרנץ

רבי יעקב קרנץ (בכתיב יידי: קראַנץ), המגיד מדוּבנא (ביידיש: דובנער מגיד) (תק"א – י"ז בטבת תקס"ה; 1741 – 19 בדצמבר 1804) היה דרשן יהודי נודע בן המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב קרנץ · ראה עוד »

יעקב קלמס

הרב יעקב קלמס (בכתיב יידי: קעלעמס, אב ה'תר"ם, 1880 - כ"ו בטבת ה'תשי"ג, 13 בינואר 1953) היה רבה של מוסקבה וחבר מועצת הרבנות הראשית בימי קום מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב קלמס · ראה עוד »

יעקב קופל רייך

רבי יעקב קופל רייך (Jakob Koppel Reich 1838-1929) היה רב, מורה ומנהיג קהילתי יהודי הונגרי, יליד סלובקיה, מראשי היהדות האורתודוקסית ההונגרית במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב קופל רייך · ראה עוד »

יעקב קורץ

יעקב קורץ יעקב קוּרְץ (1893 – 30 במרץ 1952) היה עד ראייה לשואה אשר פרסם את הספר הראשון בארץ ישראל על אודותיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב קורץ · ראה עוד »

יעקב קוזלצ'יק

250px יעקב קוזלצ'יק (כונה "שמשון אייזן"; 1902 – 13 ביוני 1953) היה איש בידור שערך הופעות המדגימות את כוחו הפיזי הרב, ראש המשטרה היהודית בעיירה קרינקי, קאפו במחנה המוות אושוויץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב קוזלצ'יק · ראה עוד »

יעקב רבינוביץ

יעקב רבינוביץ (י"ב בכסלו תרל"ו, 10 בדצמבר 1875 – כ"ד באדר ב' תש"ח, 4 באפריל 1948) היה משורר, סופר, מחזאי, מבקר ספרות מסאי ופובליציסט עברי ויידי, ומתרגם משפות אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב רבינוביץ · ראה עוד »

יעקב רוזן

יעקב רוזן (רוזנפלד) (נולד ב-6 באוגוסט 1928) הוא נדבן, ניצול שואה וקבלן ישראלי, יקיר העיר רמת גן ועל שמו רחוב בעיר.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב רוזן · ראה עוד »

יעקב רובינסון

יעקב רובינסון (וגם רובינזון, רבינזון, רבינסון; בליטאית: Jokūbas Robinzonas; באנגלית: Jacob Robinson; 28 בנובמבר 1889, סייריהיי, ליטא הרוסית – 24 באוקטובר 1977, ניו יורק, ארצות הברית) היה משפטן, מגדולי עורכי הדין בליטא, פוליטיקאי ליטאי, דיפלומט, פעיל ציוני, מחנך ומרצה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב רובינסון · ראה עוד »

יעקב רייפמן

יעקב רייפמן (ביידיש: רייפמאנן; א' בניסן תקע"ח, 7 באפריל 1818 - י"ד בחשוון תרנ"ה, 13 בנובמבר 1894) היה חוקר אוטודידקט ומחבר פורה, היסטוריון של היהדות ומלומד עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב רייפמן · ראה עוד »

יעקב ריישר

רבי יעקב ריישר (ידוע גם כ-יעקב בַּקוֹפֶן, בכתיב מיושן: באַקאָפען; 1661, פראג – ח' בשבט ה'תצ"ג, 1733, מץ) היה מרבני אשכנז, פוסק ומחבר הספרים עיון יעקב, שבות יעקב, חק יעקב (על הלכות פסח), ועוד.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב ריישר · ראה עוד »

יעקב שמשון הגר

רבי יעקב שמשון הגר (ביידיש: האגער או האגר, ה'תקע"ג – י"ט באדר ה'תר"ם) היה האדמו"ר השלישי בחסידות קוסוב.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב שמשון הגר · ראה עוד »

יעקב שמחה רפיש

תצלום דיוקנו של הרב יעקב שמחה רפיש,שראשית שנות השבעים של המאה ה-19 לערך רבי יעקב שמחה רפיש (בכתיב יידי: רעהפיש; ה'תקס"ז, 1807 - כ"ו בניסן ה'תרל"ז, 9 באפריל 1877) היה ראב"ד ורב העיר קמפנו בפרוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב שמחה רפיש · ראה עוד »

יעקב שמואל צורי

יעקב שמואל צורי (שיזַק) (בכתיב יידי: שעזאק; 1884, תרמ"ד – 1943) היה חוקר תולדות התלמוד ומשפט עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב שמואל צורי · ראה עוד »

יעקב שמואל ביק

יעקב שמואל בִּיק (ה' בתמוז תקל"ב, 6 ביולי 1772 - ט' בסיון תקצ"א, 21 במאי 1831) היה סופר עברי, איש תנועת ההשכלה בגליציה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב שמואל ביק · ראה עוד »

יעקב שטרנברג

יעקב שטרנברג (ביידיש: יעקבֿ שטערנבערג, נהגה: יַנקֶב שטֶרנבֶּרג; ברוסית: Яков Моисеевич Штернберг; 18 באפריל 1890, ליפקאני, בסרביה – 10 באפריל 1973, מוסקבה, ברית המועצות) היה במאי תיאטרון יידי, מורה לתיאטרון, מחזאי, משורר אוונגרדי וכותב סיפורים קצרים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב שטרנברג · ראה עוד »

יעקב שטיינברג

יעקב שטיינברג (1887 – 22 ביוני 1947) היה משורר, סופר, ומחזאי עברי ויידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב שטיינברג · ראה עוד »

יעקב שבתאי

יעקב שבתאי (כ"א באדר ה'תרצ"ד, 8 במרץ 1934 – ד' באב ה'תשמ"א, 4 באוגוסט 1981) היה סופר עברי, מחזאי, פזמונאי, תסריטאי ומתרגם, הנחשב כיום לאחד הנטורליסטים החשובים ביותר של הספרות העברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב שבתאי · ראה עוד »

יעקב שופט

יעקב שופט (ריכטֶר) (1910, דויד-הורודוק – 20 בדצמבר 2005, תל אביב) היה מסאי ומתרגם יידי–עברי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב שופט · ראה עוד »

יעקב שוואקי

יַעַקֹב שְווּאֶקִי (נולד בכ"ב בטבת ה'תשל"ז, 12 בינואר 1977) הוא זמר חרדי אמריקאי של מוזיקה יהודית וחסידית בולט.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב שוואקי · ראה עוד »

יעקב שכטר

יעקב שכטר (Iacov Schächter; י"ב בכסלו ה'תרמ"ז, 9 בדצמבר 1886 – ג' בכסלו ה'תשל"ב, 21 בנובמבר 1971) היה הרב הראשי של צפון אירלנד ומחבר ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב שכטר · ראה עוד »

יעקב למר

יעקב לֶמֶר הוא חזן חרדי-אמריקאי בולט.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב למר · ראה עוד »

יעקב לשצ'ינסקי

יעקב לשצ'ינסקי (באוקראינית: Якоб Лещинський; ביידיש: לעשצינסקי; בכתב לטיני: Lestschinsky; 1876 – 1966) היה דמוגרף, סטטיסטיקאי והיסטוריון יהודי, מחלוצי החוקרים הדמוגרפים של עם ישראל בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב לשצ'ינסקי · ראה עוד »

יעקב ליינר

רבי יעקב ליינר (בכתיב יידי: ליינער; כ"ז בחשוון ה'תקע"ח (נובמבר 1817) או ה'תקע"ה (1814) – ט"ו באב ה'תרל"ח (14 באוגוסט 1878)) היה האדמו"ר השני של חסידות איזביצה ראדזין, הרחיב וביסס את החסידות ואת הגותה, והעביר את מרכז החסידות מהעיירה איזביצה לראדזין.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב ליינר · ראה עוד »

יעקב לייב מינצברג

יעקב לייב מינצברג יעקב לייב (לייבֶּל'ה) מִינְצְברג (בכתיב יידי: מינצבערג; Jakub Lejb Mincberg; 19 ביולי 1884, ראדום – יולי 1943, ביאליסטוק) היה תעשיין יהודי פולני, מראשי אגודת ישראל בפולין, חבר הסיים הפולני וראש הקהילה היהודית בלודז'.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב לייב מינצברג · ראה עוד »

יעקב טהון

טהון, 1945 המשרד הארצישראלי ביפו, 1908: ד"ר יעקב טהון (מימין) וד"ר ארתור רופין יעקב יוחנן טהוֹן (לעיתים בתעתיק עברי תקני: טוֹן; בכתיב יידי: טהאָן; 23 במרץ 1880, לבוב, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 5 במרץ 1950, ירושלים) היה מנהיג ציוני ומראשי היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב טהון · ראה עוד »

יעקב טימן

גורדון 29 בתל אביב יעקב (יאן) טימן (תאומים) (28 בפברואר 1903 – 1 בפברואר 1975) היה משחקניו הבולטים של תיאטרון המטאטא.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב טימן · ראה עוד »

יעקב בן יצחק אשכנזי

רבי יעקב בן יצחק אשכנזי (1550–1624) היה פוסק ודרשן, שפרסם את הספר המדרשי לנשים צאינה וראינה, שהפך לחיבורו המפורסם מכולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב בן יצחק אשכנזי · ראה עוד »

יעקב ברנשטיין-כהן

יעקב ברנשטיין-כהן מסיבת פרידה ליעקב ברנשטיין-כהן בחרקוב לפני עלייתו ארצה בפעם הראשונה 1907 יעקב ברנשטיין-כהן (Jacob Bernstein-Kohan, 20 בספטמבר 1859, קישינב – 12 במאי 1929, דניפרופטרובסק) היה רופא יהודי, מנהל המרכז הציוני של ציונות רוסיה, חבר הוועד הפועל הציוני המצומצם, מעוזריו הראשונים של הרצל, מראשי הפרקציה הדמוקרטית, רופא בפתח תקווה בתחילת המאה ה-20, אביה של מרים ברנשטיין-כהן.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב ברנשטיין-כהן · ראה עוד »

יעקב בודו

בודו 1967 להקת פיקוד צפון בתוכניתם הראשונה "גלגוליו של מוישה ונטילטור" משנת 1955. בודו כורע על ברכיו משמאל יעקב (יענקל'ה) בודו (שמו המקורי: יעקב בודואגה וברומנית: Iacob Bodoagă; נולד ב-28 במרץ 1931, י' בניסן ה'תרצ"א) הוא שחקן, קומיקאי וזמר ישראלי, מהכוכבים הגדולים של התיאטרון הישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב בודו · ראה עוד »

יעקב בירנבאום

יעקב בירנבאום (ה' טבת תרפ"ז - ט' ניסן תשע"ד, 10 בדצמבר 1926 - 9 באפריל 2014) היה מנהיג חברתי והוגה דעות, ממובילי המאבק למען יהודי ברית המועצות משנות הששים של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב בירנבאום · ראה עוד »

יעקב ג. רוזנברג

יעקב ג.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב ג. רוזנברג · ראה עוד »

יעקב גנס

יעקב גֶנְס (בכתיב לטיני: Jacob Gens או Jakub Gens; 1903\1905 – 14 בספטמבר 1943) היה קצין יהודי-ליטאי, מפקד המשטרה היהודית ויושב ראש היודנראט בגטו וילנה במהלך השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב גנס · ראה עוד »

יעקב גרופר

יעקב אשל גרופר (בכתיב יידי: גראָפּער; ברומנית: Jacob Ashel Groper, Yankev Groper; 21 באוגוסט 1890 – 12 בדצמבר 1968) היה משורר יידיש יהודי-רומני.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב גרופר · ראה עוד »

יעקב גלאטשטיין

יעקב גלַאטְשטיין (גם גלטשטיין; ברוסית: Яков Глатштейн; באנגלית: Yankev Glatshteyn; 20 באוגוסט 1896, לובלין – 19 בנובמבר 1971, ניו יורק) היה סופר ומשורר יידיש יהודי-אמריקאי יליד פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב גלאטשטיין · ראה עוד »

יעקב גורדין

יעקב אפשטיין משנת 1902 יעקב גוֹרְדִין (בכתיב יידי: גאָרדין; באנגלית: Jacob Gordin; 1 במאי 1853 – 11 ביוני 1909) היה מחזאי יהודי יליד רוסיה, ממייסדי תרבות היידיש ותיאטרון היידיש בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב גורדין · ראה עוד »

יעקב דומבליאנסקי

יעקב דומבליאנסקי עם אשתו רבקה לבית זליקובסקי, בתם פייגל ובעלה גרא קורמן, ובנם הצעיר גרשון, קובנה 1938 יעקב דוּמְבּליַאנסקי (נכתב גם: דומבלינסקי, דומבלאנסקי, דומבלנסקי) (1876, איישישוק, פלך וילנה, רוסיה (ליטא) – סתיו 1941, גטו קובנה, תחת הכיבוש הנאצי) היה מורה עברי יהודי ליטאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב דומבליאנסקי · ראה עוד »

יעקב דוד אברמסקי

יעקב דוד אברמסקי (י"ד אברמסקי; ה' באדר תרע"ד, מרץ 1914, סמוליאני, פלך מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ד באב תשל"ט, אוגוסט 1979, ירושלים) היה סופר עברי, מתרגם, ביבליוגרף, בלשן ופולמוסן.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב דוד אברמסקי · ראה עוד »

יעקב דוד קמזון

יעקב דוד קַמזוֹן (בכתיב יידי: קאַמזאָן; 1900, ווֹרנה, רוסיה (ליטא) – 26 באוגוסט 1980, אשקלון) היה משורר וסופר עברי ישראלי שכתב בעיקר לילדים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב דוד קמזון · ראה עוד »

יעקב דוד וינטרוב

הרב יעקב דוד וינטרוב (ביידיש נכתב גם ויינטראוב), (כ' בניסן תר"י, 2 באפריל 1850 - כ' בניסן תרפ"ד, 24 באפריל 1924) היה רב קהילת "חברת ביקור חולים" בראדומסק ומחבר ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב דוד וינטרוב · ראה עוד »

יעקב דינזון

דינזון עם שחקני התיאטרון היהודי של וילנה יעקב דינזון וי"ל פרץ מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יעקב דִינֵזוֹן (ביידיש: יענקֶב דינעזאהן; בכתב רוסי: Яков Динезон; 1858?, נובי-זאגור, מחוז קובנה, האימפריה הרוסית (בתחומי ליטא של ימינו) – 29 באוגוסט 1919 ורשה, פולין) היה סופר יידיש, מורה, איש חינוך ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב דינזון · ראה עוד »

יעקב הורוביץ (סופר)

יוצרים ואנשי צבא בקפה מאור בתל אביב, במחצית השנייה של 1948. (מימין לשמאל: יצחק שדה ובנו יורם, ישראל זמורה, יצחק שנהר, יעקב הורוביץ, נתן אלתרמן, יודל מרמרי (שלישו של יצחק שדה), צילום: בנו רותנברג, ומאוספו של יורם שדה, יפו עם המשורר נתן אלתרמן בקפה מאור בתל אביב, ספטמבר 1950. צילם: בנו רותנברג לוחית זיכרון בכניסה לביתו של יעקב הורוביץ יעקב הורוביץ (י"ב בשבט תרס"א, 1 בפברואר 1901, קאלוש, גליציה המזרחית – כ"ז בטבת תשל"ז, 10 בינואר 1975, תל אביב) היה סופר עברי, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב הורוביץ (סופר) · ראה עוד »

יעקב ועשו (שיר)

יעקב ועֵשָׂו הוא שיר מאת חיים נחמן ביאליק העוסק בהשוואה בין יהודי לגוי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב ועשו (שיר) · ראה עוד »

יעקב ויגודסקי

ד"ר יעקב וִיגוֹדְסקי (ביידיש: יעקב וויגאָדסקי; בפולנית: Jakub Wygodzki; 1856, וילנה – 1941, כלא לוקישקס, וילנה) נרצח בכלא הנאצי בעיר) היה רופא גינקולוג, סופר יידיש, ואיש ציבור, שר לענייני יהודים בליטא המרכזית, ציר לסיים של הרפובליקה הפולנית השנייה (1922–1927), ממנהיגי קהילת וילנה ערב חורבנהּ.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב ויגודסקי · ראה עוד »

יעקב וייצנר

יעקב (קובי) וייצנר (24 במרץ 1951 - 20 בספטמבר 2018) היה איש רוח, סופר, מחזאי ובמאי תיאטרון יידיש, מורה ומרצה ליידיש ותרבות אידית באקדמיה בישראל ובעולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב וייצנר · ראה עוד »

יעקב ויירניק

יעקב (יאנקל) ויֶירניק (נכתב גם וירניק, ורניק; ביידיש: יאנקעל וויערניק; בפולנית: Jankiel Wiernik; 1889, ביאלה פודלסקה, פולין הרוסית – 12 בדצמבר 1972, ראשון לציון) היה יהודי פולני ניצול השואה שהיה דמות בעלת השפעה בהתקוממות במחנה ההשמדה טרבלינקה באוגוסט 1943.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב ויירניק · ראה עוד »

יעקב וייל

רבי יעקב בן יהודה וייל, ידוע גם כמהר"י וייל או מהרי"ו (בין 1380–1390 - לפני 1460), חי ופעל באשכנז, במחצית הראשונה של המאה ה-15 לספירה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב וייל · ראה עוד »

יעקב ויידנפלד

יעקב ויידנפלד (כתיב ביידיש: וויידענפעלד; ת"ר, 1840 – כ"א בשבט תרנ"ד, ינואר 1894) היה רבהּ של הרימאיליב שבגליציה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב ויידנפלד · ראה עוד »

יעקב יערי-פולסקין

יעקב יערי -פולסקין יעקב יערי-פּוֹלֶסְקִין (י"ט בטבת תרמ"ז, 15 בינואר 1887 – י"ז בתשרי תש"ה, 4 באוקטובר 1944) היה עיתונאי, סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב יערי-פולסקין · ראה עוד »

יעקב יצחק פלאנצגראבן

הרב יעקב יצחק פלנצגרבן בחופה הרב יעקב יצחק פלאנצגראבן (בכתיב יידי: ר' יאנקעלע פלאנצגראבען; באנגלית: Yaakov Yitzchok Flanzgraben; ה'תרנ"ג, 1893 - כ' בסיוון ה'תשכ"ה, 20 ביוני 1965) היה למדן וראש ישיבה אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב יצחק פלאנצגראבן · ראה עוד »

יעקב יקיר

יעקב (יאנקל) יקיר (בכתיב יידי: יאַקיר; ברוסית: Яков Иосифович Якир; 1908, בלץ – 25 בינואר 1980, נתניה) היה סופר, עורך, מסאי ועיתונאי יידי, חתן פרס פיכמן.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב יקיר · ראה עוד »

יעקב יהושע פלק

הרב יעקב יהושע פַלְק (1680, כ"ח בכסלו ה'תמ"א – 1756, י"ד בשבט ה'תקט"ז) היה רבן של לבוב, ברלין, מץ ופרנקפורט על המיין.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב יהושע פלק · ראה עוד »

יעקב יהודה דסקל

יענקי דסקל (נולד בשם: יעקב יודא דסקל ב-תשמ"א, 1981) הוא מלחין וזמר חסידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב יהודה דסקל · ראה עוד »

יעקב יונילוביץ'

יעקב (יָאשָה) יונילוביץ' (בפולנית: Jakub Joniłowicz; ביידיש: יאָנילאָוויטש; 22 בספטמבר 1908 – 11 באפריל 1975) מצלמי הקולנוע הראשונים בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב יונילוביץ' · ראה עוד »

יעל רסולי

יעל רסולי (נולדה ב-21 ביוני 1983) היא זמרת, מחזאית, במאית תיאטרון ובובנאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעל רסולי · ראה עוד »

יפת קוטו

יפת קוטו, 2014 יפת קוטו (באנגלית: Yaphet Frederick Kotto; 15 בנובמבר 1939 – 15 במרץ 2021) היה שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון יהודי-אפרו אמריקאי, ששיחק בעשרות סרטים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויפת קוטו · ראה עוד »

יצחק מאיר קנל

רבי יצחק מאיר קַנַל (בכתיב יידי: קַאנַאל; ה'תרכ"ב – כ"ח באב ה'תש"ב, 11 באוגוסט 1942) היה רב בבלאשקי ובוורשה, סגן יושב ראש אגודת הרבנים בפולין, מהחברים הבולטים בוועד הרבנים בוורשה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק מאיר קנל · ראה עוד »

יצחק מאיר תאומים-פרנקל

רבי יצחק מאיר תאומים-פרנקל (כונה גם: ד"ר מרקוס פרנקל; לפני ה'ת', 1640 - י"ז בתמוז ה'תס"ב, 13 ביולי 1702), היה רבן של הערים: זולקובה, פוזנה, סלוצק ופינסק.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק מאיר תאומים-פרנקל · ראה עוד »

יצחק מאיר וייסנברג

יצחק (אִיצֶ'ה) מאיר וַיְיסֶנְברג (בכתיב יידי: יצחק (איטשע) מאיר װײַסענבערג; בכתיב לועזי: Itshe Meyer Vaysenberg; נכתב גם Isaac Meir Weissenberg; בכתיב בפולנית: Icchak Majer Weisenberg, גם Wajsenberg; 1878/1881, ז'ליחוב, פולין – 13 באוגוסט 1938, ורשה) היה סופר יידיש יהודי פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק מאיר וייסנברג · ראה עוד »

יצחק מדרוהוביץ'

רבי יִצְחָק מִדְּרוֹהוֹבִיץ' (ביידיש: דרהאביטש - דראָביטש) (נפטר ז' בניסן ה'תק"י) היה מגיד מישרים מראשוני גדולי תלמידי הבעל שם טוב, מעין 'תלמיד חבר' (חבר שהוא גם תלמיד), אביו של רבי יחיאל מיכל המגיד מזלאטשוב ורבי יוסף דרוביצר, אבד"ק מעזבוז.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק מדרוהוביץ' · ראה עוד »

יצחק ארטר

יצחק אֶרְטֶר (בכתיב יידי: ערטער, בפולנית: Izaak Erter; 1791 – 20 באפריל 1851), סופר וסאטיריקן עברי, מאנשי תנועת ההשכלה בגליציה, מחבר "הצופה לבית ישראל".

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק ארטר · ראה עוד »

יצחק אלטרמן

יצחק אלטרמן (לעיתים אלתרמן; 3 ביוני 1881, ו' בסיוון תרמ"א – 2 בפברואר 1939, י"ג בשבט תרצ"ט) היה מחנך, מורה, משורר ופזמונאי עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק אלטרמן · ראה עוד »

יצחק אלחנן ספקטור

מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") הרב יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ספעקטאָר, בניו נקראו בשם רבינוביץ' - ראַבינאָוויץ), (ה'תקע"ז, ראש - כ"א באדר ה'תרנ"ו, קובנה), היה רבה הראשי של קובנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק אלחנן ספקטור · ראה עוד »

יצחק אלחנן ולדשיין

הרב יצחק אלחנן ולדשיין שכונה השערשובער (ביידיש: דער שערשובער) (ה'תרנ"ד - תמוז/אב ה'תש"א) היה מנהל רוחני ברשת ישיבות 'בית יוסף', המשתייכות לתנועת המוסר.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק אלחנן ולדשיין · ראה עוד »

יצחק אליעזר ליזרוביץ

יצחק אליעזר ליזרוביץ (איזידור לזר) יצחק אליעזר ליזרוביץ, קרי: לֶייזֶרוביץ'; (ביידיש: לייזעראוויטש; 1883, קובנה, רוסיה (ליטא) – 1927, פריז, צרפת) היה סופר יידיש, פיליטוניסט ועיתונאי יהודי-ליטאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק אליעזר ליזרוביץ · ראה עוד »

יצחק אחדותי

יצחק אחדותי יצחק אַחְדוּתי (1895 – 1 במאי 1912) היה ממייסדי עיתון "האחדות".

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק אחדותי · ראה עוד »

יצחק אבוהב (מנורת המאור)

רבי יצחק אבוהב (ידוע גם כרבי יצחק אבוהב הספרדי או רבי יצחק אבוהב הראשון), הוא דרשן מחכמי ספרד, שחי בראשית המאה ה-14, שכתב את הספר המפורסם "מנורת המאור".

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק אבוהב (מנורת המאור) · ראה עוד »

יצחק איזיק טאובס

רבי יצחק איזיק טאובס (טוֹיבֶּש) (1837 - 28 בספטמבר 1920) היה רבם של יהודי ברלאד, רומניה, במשך כ-30 שנה ולאחר מכן רבם של יהודי בוקרשט משנת 1894, מתרגם שירה מרומנית לעברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק איזיק טאובס · ראה עוד »

יצחק אייזיק לובצקי

יצחק אייזיק לובצקי, 1912 יצחק אייזיק לובצקי (בכתיב יידי: יצחק אייזיק לובעטצקי, 1872, טורץ, פלך מינסק – 1921, וינה) – מספר, מבקר, פובליציסט ומוזיקולוג עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק אייזיק לובצקי · ראה עוד »

יצחק אייזיק ליבס

הרב יצחק אייזיק ליבס (בכתיב יידי: ליעבעס; כ"ח באדר ה'תרס"ו, 25 במרץ 1906 - כ"ב באדר א' ה'תש"ס, 28 בפברואר 2000) היה רב ופוסק הלכה אמריקאי, ראב"ד איגוד הרבנים באמריקה ומחבר ספר השו"ת בית אב"י.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק אייזיק ליבס · ראה עוד »

יצחק אייזיק בן יעקב

יצחק אייזיק בן יעקב (בליטאית: Isaak Benjakob; כ"ה בטבת תקס"א, 10 בינואר 1801, רמיגאלה, האימפריה הרוסית (ליטא) – ט"ו בתמוז תרכ"ג, 2 ביולי 1863, וילנה) היה ביבליוגרף יהודי ליטאי, שגם עסק בסחר והוצאה לאור של ספרים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק אייזיק בן יעקב · ראה עוד »

יצחק אייכל

יצחק (איצק) אַייכל (בגרמנית: Isaac Euchel; כ"ג בתשרי תקי"ז, 17 באוקטובר 1756 – ט' בתמוז תקס"ד, 18 ביוני 1804) היה מן הפעילים המרכזיים של תנועת ההשכלה היהודית בברלין.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק אייכל · ראה עוד »

יצחק נחמן שטיינברג

יצחק (איסאק) נחמן שטֶיינברג (ברוסית: Исаак Захарович Штейнберг; 13 ביולי 1888, דווינסק – 2 בינואר 1957, ניו יורק) היה משפטן, פוליטיקאי סובייטי ויהודי שומר מצוות.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק נחמן שטיינברג · ראה עוד »

יצחק נוסינוב

יצחק נוסינוב (14 ביולי 1889 צ'רניחוב ווהלין - 31 באוקטובר 1950 מוסקבה) היה חוקר ומבקר ספרות יהודי-סובייטי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק נוסינוב · ראה עוד »

יצחק ניבורסקי

יצחק (איסידורו) ניבּוֹרסקי (Isidoro Niborski; ביידיש: ניבאָרסקי) הוא חוקר יידיש, פרופסור במכון הלאומי לשפות ולתרבויות המזרח (INALCO) בפריז.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק ניבורסקי · ראה עוד »

יצחק סלקינסון

יצחק אדוארד סַלְקִינְסוֹן (זלקינסון; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: יצחק עדוארד זאַלקינסאָן; בראשי תיבות: יע"ס; 1820 – 5 ביוני 1883) היה מתרגם עברי בן תקופת ההשכלה, יהודי מומר.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק סלקינסון · ראה עוד »

יצחק ענפי

יצחק ענפי יצחק ענפי (בירנצוויג) (1899 - 19 ביולי 1959) היה סופר, פובליציסט ומורה ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק ענפי · ראה עוד »

יצחק פאנר

יצחק פאנר בקיבוץ שער העמקים בסביבות 1970 יצחק פָּאנֶר (נכתב גם פנר; ביידיש: פּאַנער; בלועזית: Panner; 1890 – 20 בספטמבר 1979) היה עיתונאי, משורר וסופר יידי אשר פעל במזרח אירופה, במחנות המעצר בקפריסין ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק פאנר · ראה עוד »

יצחק פרנהוף

יצחק פרנהוף (ביידיש איצי פערנהאָף ובגרמנית: Isaac Fernhof; 1866 – 23 בפברואר 1919) היה עיתונאי וסופר עברי ציוני, שכתב בעברית, ביידיש ובגרמנית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק פרנהוף · ראה עוד »

יצחק פרץ (בלשן)

פרופ' יצחק (אַיזיק) פרץ (פרציקוביץ) (Aizik Percikovic) (8 במאי 1899 – 6 באפריל 1967; כ"ח אייר תרנ"ט – כ"ה באדר ב' תשכ"ז) היה בלשן ומורה בתחום השפה העברית יליד לטביה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק פרץ (בלשן) · ראה עוד »

יצחק פוקס

יצחק פוקס (נולד ב-י"ג בתמוז ה'תשי"ד, 14 ביולי 1954) הוא זמר, מלחין ופזמונאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק פוקס · ראה עוד »

יצחק פיצ'ניק (הראשון)

ר' יצחק הלוי פיצ'ניק (?-ט"ו באלול תרכ"ה, 1865) היה האדמו"ר השני של חסידות ברזנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק פיצ'ניק (הראשון) · ראה עוד »

יצחק פירוז'ניקוב

יצחק פִּירוֹז'ניקוב (ביידיש: פּיראָזשניקאָוו; ברוסית: И. І. Пирожников; באנגלית: Isaac Piroshnikoff; 8 במאי 1859, חורטיצה, מחוז אלכסנדרובסקי, פלך יקטרינוסלב, רוסיה (אוקראינה) – 14 ביוני 1933, ניו יורק) היה מוזיקאי יהודי, מנצח תזמורות ומקהלות, מלחין שירים עממיים ונגן קונצרטינה וירטואוז שהוכתר בתואר "מלך הקונצרטינה", ומו"ל ובעל בית דפוס, שפעל בעיקר בווילנה ובאחרית ימיו בניו יורק.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק פירוז'ניקוב · ראה עוד »

יצחק צלניק

יצחק צלניק, המכונה "שמעון" (14 במאי 1914 - 25 באפריל 1999), היה אחד ממפקדי הלח"י, שהחליף את מייסד הלח"י ומפקד תנועת המחתרת, אברהם שטרן, המכונה "יאיר", לאחר שנרצח על ידי המשטרה הבריטית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק צלניק · ראה עוד »

יצחק קצנלסון

יצחק קצנלסון יצחק קצנלסון (ביידיש: קאַצענעלסאָן; בפולנית: Icchak Kacenelson) (נולד ב-1 ביולי 1886, נרצח במאי 1944 באושוויץ) היה מחנך, משורר ומחזאי יהודי-פולני, מחבר הפואמה "השיר על העם היהודי שנהרג".

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק קצנלסון · ראה עוד »

יצחק רודאשבסקי

יצחק רודאשבסקי, סבתו דאבע (דובה) וולושין, בת דודתו שרה וולושין-קליבץ (מימין) ובת דודתו שולה וולושין. וילנה, 1936. מבין המצולמים, רק שרה שרדה בשואה יצחק רודאשבסקי (10 בדצמבר 1927, וילנה (אז בפולין, כיום בליטא) – 1 באוקטובר 1943, פונאר) היה צעיר יהודי שהתגורר בגטו וילנה שבליטא בשנות ה-40 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק רודאשבסקי · ראה עוד »

יצחק שמיר

יצחק שָמִיר (יֶזֶרניצקי; 22 באוקטובר 1915, י"ד בחשוון ה'תרע"ו – 30 ביוני 2012, י' בתמוז ה'תשע"ב) היה ראש ממשלת ישראל השביעי ושר בממשלותיה, יושב ראש הכנסת, ראש האופוזיציה, מבכירי "המוסד" וממפקדי לח"י.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק שמיר · ראה עוד »

יצחק שושן (אבו סחיק)

יצחק שוֹשן (כונה "אַבּוּ סְחֵיק", 19 באפריל 1924 – 28 בדצמבר 2020) היה איש מודיעין וביון ישראלי, מאנשי המחלקה הערבית בפלמ"ח, מסתערב ומרגל.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק שושן (אבו סחיק) · ראה עוד »

יצחק שיפר

יצחק (אִיגְנַאצִי) שִׁיפֶּר (בכתיב יידי: שיפער; Ignacy Schiper; 1884–1943) היה היסטוריון מפורסם, מזרחן ופוליטיקאי יהודי-פולני, מן הדמויות הבולטות באינטליגנציה היהודית בפולין שבין מלחמות העולם, חבר הסיים ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק שיפר · ראה עוד »

יצחק לודן

יצחק לודן (1922–2017) היה עיתונאי וסופר, ממנהיגי תנועת "הבונד" בישראל, ופעיל למען שימור תרבות היידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק לודן · ראה עוד »

יצחק לויטץ

יצחק א' לויטץתמונה להחלפה יצחק אייזיק לְוִיטַץ (נהגה בהגייה אשכנזית: יִצְחוֹק; 3 בספטמבר 1907 – ספטמבר 1985) היה סופר יידיש מחנך והיסטוריון יהודי ליטאי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק לויטץ · ראה עוד »

יצחק טריואקס

אברהם יצחק טריוַאקס (גם: טריוקס, טריוואקס) (בכתב לטיני: Triwaks; כ"ה בתשרי תרנ"ד, 5 באוקטובר 1893, מזריטש, פלך שדליץ, פולין הרוסית – 3 ביוני 1952) היה עיתונאי וסופר ציוני יידי עברי, מו"ל ומפיץ ספרים בוורשה ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק טריואקס · ראה עוד »

יצחק טבנקין

יצחק טַבֶּנְקִין (בכתיב יידי: טאַבענקין; 8 בינואר 1887 – 6 ביולי 1971) היה מנהיג ציוני, סוציאליסט, מאבות התנועה הקיבוצית, המנהיג הדומיננטי של הקיבוץ המאוחד וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק טבנקין · ראה עוד »

יצחק זמיר

יצחק זמיר (נולד ב-15 באפריל 1931) הוא משפטן ישראלי, פרופסור למשפטים, שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בשנים 1978–1986 ושופט בית המשפט העליון בשנים 1994–2001.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק זמיר · ראה עוד »

יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק

הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק או ר' וועלוול; כ' בתשרי תרמ"ז, 19 באוקטובר 1886 – ט' בתשרי תש"ך, 11 באוקטובר 1959) היה רב העיר בריסק וראש הישיבה בבריסק, ואחר כך בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק זאב הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

יצחק זלר

הרב יצחק זַלֶר (בכתיב יידי: זאַלער) היה רב חרדי בוורשה, מחבר ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק זלר · ראה עוד »

יצחק זיבנברגר

יצחק בן דוד (דוידוביץ') זִיבֶּנבֶּרגֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: זיבענבערגער, זיבנבערגער; ברוסית: Исаак Зибенбергер; בכתב לטיני: I. D. Siebenberger; (לעיתים: זיבנברג, זיבענבערג); 1797, ורשה – ט' בניסן תרל"ט, 2 באפריל 1879, שם) היה משכיל ורשאי, מתרגם מהספרים החיצוניים לעברית וליידיש ומדקדק עברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק זיבנברגר · ראה עוד »

יצחק בן-צבי

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק בן-צבי · ראה עוד »

יצחק בקון

יצחק בָּקוֹן (29 במאי 1919 - 24 במאי 2013) היה חוקר ספרות עברית ויידית ישראלי, פרופסור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק בקון · ראה עוד »

יצחק בר לווינזון

יצחק דב בר לווינזון (בכתיב יידי: יצחק בער לעווינזאהן; ריב"ל; כ"ט באלול ה'תקמ"ח, 1 באוקטובר 1788, קרמניץ, רוסיה – כ"ב בשבט ה'תר"ך, 15 בפברואר 1860, קרמניץ) היה חלוץ תנועת ההשכלה היהודית בתחומי האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק בר לווינזון · ראה עוד »

יצחק ברויאר

הרב ד"ר יצחק ברויאר (בגרמנית: Isaac Breuer; בכתיב יידי: ברייער; י"ז באלול ה'תרמ"ג, 18 בספטמבר 1883 – י"ג באב ה'תש"ו, 10 באוגוסט 1946) היה הוגה דעות, סופר ועסקן ציבור, ממייסדי אגודת ישראל, שהתנגד בחריפות רבה לציונות, והציג כיוון מחשבה שהדגיש את היות עם ישראל "עם התורה" השונה מכל לאום.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק ברויאר · ראה עוד »

יצחק ברוידה

ד"ר יצחק דוד בְּרוֹיְדֶה (לעיתים בכתיב יידי: ברוידע; בכתיב לועזי: Isaac David Broydé; 23 בפברואר 1867, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 15 באפריל 1922, ניו יורק) היה מזרחן, ערביסט וספרן יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק ברוידה · ראה עוד »

יצחק בשביס-זינגר

יצחק בשביס זינגר ורעייתו. מתוך אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית יצחק בשביס-זינגר (בכתיב יידי: יצחק באַשעוויס-זינגער; באנגלית: Isaac Bashevis-Singer 21 בנובמבר 1902 או 14 ביולי 1904, ורשה – 24 ביולי 1991, מיאמי) היה מגדולי סופרי היידיש; סופר יהודי פולני, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1978.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק בשביס-זינגר · ראה עוד »

יצחק גרשטנקורן

יצחק גרשטנקורן נואם בחגיגת הנחת אבן הפינה למרכז התעשייה ע"ש אריה שנקר, קריית אריה, יוני 1947 יצחק גרשטנקורן (כ"ט בטבת תרנ"א, 9 בינואר 1891 - כ"ה בתשרי תשכ"ב, 4 באוקטובר 1961) היה חלוץ, מייסד בני ברק וראש העירייה הראשון שלה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק גרשטנקורן · ראה עוד »

יצחק גרינבוים

קבר יצחק גרינבוים בקיבוץ גן שמואל יצחק גִרִינְבּוֹיְם (בפולנית: Izaak Grünbaum; 24 בנובמבר 1879, ורשה – 7 בספטמבר 1970, גן שמואל) היה מנהיג ציוני, מראשי התנועה הציונית של יהודי פולין בין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק גרינבוים · ראה עוד »

יצחק גולדמן

יצחק גולדמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: גאָלדמאן, גם גאָלדמאנן; ברוסית: Гольдман; בפולנית: Izaak (Icchak) Goldman; י"ד באייר תקע"ג, מאי 1813, יאשינובקה – כ"ט בטבת תרמ"ח, 13 בינואר 1888, ורשה) היה מחנך, מתרגם, מדפיס, מו"ל וצנזור עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בוורשה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק גולדמן · ראה עוד »

יצחק גולדמן (משורר)

יצחק בן מאיר גולדמן (בכתיבים (היידיים) שנהגו בזמנו: גאָלדמאן, גאָלדמאנן; ברוסית: Исаак Меерович Гольдман (לעיתים Гольдманн), יצחק מאירוביץ' גולדמן; בפולנית: Isaak Goldmann; כ"ט בחשוון ה'ת"ר, 6 בנובמבר 1839, וידזה, פלך וילנה, רוסיה (ליטא) – י"ז בניסן תרס"ה, אפריל 1905, וילנה) היה משורר, סופר ועיתונאי עברי איש וילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק גולדמן (משורר) · ראה עוד »

יצחק דב במברגר

הרב יצחק דב (זֶליגמן בֶּר) הלוי בַּמבֶּרגֶר (בכתיב יידי, שנהג בזמנו: זעליגמאן בער באמבערגער; בגרמנית: Seligmann Bär Bamberger; ה' בחשוון ה'תקס"ח, 6 בנובמבר 1807 – ט"ז בתשרי ה'תרל"ט, 13 באוקטובר 1878) היה רבה של וירצבורג, פוסק הלכה, ומגדולי רבני גרמניה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק דב במברגר · ראה עוד »

יצחק דב ברקוביץ

יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ; ז' בחשוון תרמ"ו, 16 באוקטובר 1885, סלוצק – י"ז באדר ב' תשכ"ז, 29 במרץ 1967, תל אביב) היה סופר ומתרגם יהודי עברי ויידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק דב ברקוביץ · ראה עוד »

יצחק הוטנר

הרב יִצְחָק הוּטְנֶר (אדר ה'תרס"ו, 1906 - כ' בכסלו ה'תשמ"א, 28 בנובמבר 1980), שהיה מוכר גם בכינוי הפחד יצחק (על שם ספריו), היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין, וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק הוטנר · ראה עוד »

יצחק וולקני-אלעזרי

וולקני-אלעזרי עם אשתו ובתו בחווה החקלאית בבן-שמן, 1912 טקס הקדשה של המעבדה לחקר הקרקע בתחנת הניסיונות החקלאית ברחובות. משמאל לימין:ארתור רופין, יצחק מגזיניק, '''יצחק וולקני''', ארתור ווקופ, חיים ויצמן, קופרמן יצחק וילקנסקי, ראשון מימין, בביקור בסוריה בשנת 1943 יצחק-אביגדור אלעזרי-וולקני (וילקַנְסקי) (28 בינואר 1880, ט"ו בשבט תר"מ – 24 במאי 1955, ג' בסיוון תשט"ו), שנודע גם בשמות העט א.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק וולקני-אלעזרי · ראה עוד »

יצחק יציב

יצחק יציב, ברל כצנלסון, אברהם קאהאן, דוד בן-גוריון, זלמן רובשוב ואברהם הרצפלד, בביקורו של קאהאן בארץ ישראל ב-1925 יצחק יציב (שפיגלמן) (2 במאי 1890 – 26 במאי 1947, ז' בסיוון תש"ז) היה סופר עברי, עורך ועיתונאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק יציב · ראה עוד »

יצחק יחזקאל יהודה

יצחק יחזקאל יהודה יצחק יחזקאל יהודה (22 באוקטובר 1863, ט' בחשון תרכ"ד - 24 במרץ 1941, כ"ה באדר תש"א) היה מחנך, מתרגם, מוכר ספרים ומזרחן, שעסק בחקר תולדות עם ישראל והתרבות הערבית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק יחזקאל יהודה · ראה עוד »

יצחק ידידיה פרנקל

בית הכנסת "אהבת חסד", ברחוב אברבנאל 46 פלורנטין. דרום תל אביב. הרב יצחק ידידיה פרנקל (כ"ו בתשרי תרע"ד, אוקטובר 1913 - ד' באלול תשמ"ו, 8 בספטמבר 1986) היה הרב הראשי וראש אבות בתי הדין בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק ידידיה פרנקל · ראה עוד »

יצחק יואל לינצקי

יצחק יואל לינֶצקי (נכתב גם ליניצקי; בכתיב יידי: ליניעצקי; ברוסית: Исаак Иоэль Линецкий; 8 בספטמבר 1840, ויניצה, פודוליה, רוסיה – 23 בספטמבר 1914, אודסה, רוסיה) היה סופר יידיש וסאטיריקן יהודי אוקראיני.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק יואל לינצקי · ראה עוד »

יק"א

יק"א (ביידיש:"יידישע קאָלאָניזאַציע אַסאָסיאַציע", מאנגלית: J.C.A; ראשי תיבות של Jewish Colonization Association; בתרגום לעברית: "החברה היהודית להתיישבות") היא חברה שהוקמה על ידי הברון מוריס הירש בשנת 1891, במטרה לסייע ליישובם של יהודים פליטי האימפריה הרוסית באמריקה ובעיקר במושבות הברון הירש בארגנטינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויק"א · ראה עוד »

יקום תרבות

יקום תרבות או יקוםתרבות הוא מגזין מקוון לתרבות עברית המופעל על ידי עמותת "יקום תרבות עברית", שמטרתה "ליצור מגזין תרבות עברית ברשת, לפרסם מגזין אינטרנטי באופן קבוע, תוך שמירה קפדנית על האיכות.

חָדָשׁ!!: יידיש ויקום תרבות · ראה עוד »

יקותיאל שבח

יקותיאל שבח (2 בספטמבר 1905 – 11 במרץ 1984) ממתנדבי ההגנה בתפקיד מרכזי במערך להסתרת כלי נשק בסליקים בעיר חיפה ובצפון כמומחה לבניית סליקים והסוואתם ופיקוד על יחידת הנשקים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויקותיאל שבח · ראה עוד »

יקותיאל יעקב נויבואר

הרב ד"ר יקותיאל יעקב נויבואר (נכתב לעיתים נויבאואר, וכדרך היידיש: נויבויר (נויבויער); בגרמנית: Jakob Neubauer; תרנ"ה, 1895 – ח' בניסן תש"ה, 22 במרץ 1945) היה מורה בבית המדרש למורים בווירצבורג שבמחוז בוואריה בגרמניה, שייסד הרב יצחק דב במברגר, ורקטור בית המדרש לרבנים באמסטרדם שבהולנד.

חָדָשׁ!!: יידיש ויקותיאל יעקב נויבואר · ראה עוד »

יקותיאל יהודה טייטלבוים

הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים (מכונה: זלמן לייב, ונודע גם בכינוי: מהרי"י; נולד בכ"ד בכסלו תשי"ב, 23 בדצמבר 1951) הוא אחד משני אדמו"רי חסידות סאטמר.

חָדָשׁ!!: יידיש ויקותיאל יהודה טייטלבוים · ראה עוד »

יקותיאל יהודה גרינוולד

הרב יקותיאל יהודה (זלמן לייב) (ליאופולד) גרינוַולד (בכתיב שנהג בזמנו: גרינוואלד; באנגלית: Leopold Greenwald; סיגט, תר"ן, 1890 – קולומבוס, אוהיו, י"ח בניסן תשט"ו, אפריל 1955) היה רב והיסטוריון הונגרי-אמריקאי, מחבר פורה של ספרים רבים בנושאי הלכה והיסטוריה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויקותיאל יהודה גרינוולד · ראה עוד »

יקיר ורשבסקי

יקיר ורשבסקי (בפולנית: Jakir Warszewski; ביידיש: ווארשאווסקי; 14 במרץ 1885–1942) היה סופר יהודי-פולני נודע שכתב בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ויקיר ורשבסקי · ראה עוד »

ירמולקה

יַרְמוּלְקָה (מיידיש: כיפה) היא מושג הנכלל כפריט לבוש בצבור החרדי; לבוש חסידי ירושלמי.

חָדָשׁ!!: יידיש וירמולקה · ראה עוד »

ירמיץ'

ירמיץ' (בבלארוסית: Ярэмічы, יארמיצ'י; ברוסית: Еремичи, ירמיצ'י; בפולנית: Jeremicze, ירמיצ'ה; ביידיש: יערעמיטש) הוא כפר בבלארוס, הממוקם בקרבת נהר הניימן.

חָדָשׁ!!: יידיש וירמיץ' · ראה עוד »

ירחמיאל אמדורסקי

רחבת שער יפו: הבניין בצד ימין הוא מלון אמדורסקי פרסומת למלונות אמדורסקי, ראשית המאה ה-20 מלון "בלה ויסטה" ביפו בית אמדורסקי, ברחוב הצבי 4 בשכונת רוממה בירושלים ירחמיאל אַמדוּרסקי (ט' באב תרל"ז, יולי 1877 – 1 באוגוסט 1956) היה איש ציבור ירושלמי ומחלוצי המלונאות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש וירחמיאל אמדורסקי · ראה עוד »

ירחמיאל גרין

ירחמיאל גרין (19 ביולי 1910, דלאטין, גליציה – 1943, ינובסקה, לבוב) היה סופר שכתב רומנים על חיי היהודים באזור גליציה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש וירחמיאל גרין · ראה עוד »

ירחמיאל וינגרטן

ירחמיאל וַינגַרטֶן (לעיתים בשם מעוברת: כֶּרֶם) (נכתב גם ויינגרטן; ביידיש: וויינגארטען; בפולנית: Jerachmiel (Jerzy) Wajngarten; כ"ג בכסלו תרס"ג, 23 בדצמבר 1902, ורשה – כ"ח באדר תשמ"ב, 23 במרץ 1982, תל אביב) היה מחנך, סופר ומחבר ספרי לימוד, עיתונאי ילדים ועורך עברי ועסקן חינוך ותרבות בפולין בין מלחמות העולם, בקנדה ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וירחמיאל וינגרטן · ראה עוד »

ירגזי מצוי

יַרְגָּזִי מָצוּי (שם מדעי: Parus major) הוא מין של ציפור שיר ממשפחת הירגזיים, השוכן בחורשות וגנים באירואסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וירגזי מצוי · ראה עוד »

ירדנה ארזי

ירדנה שולמית ארזי (נולדה ב-25 בספטמבר 1951) היא זמרת ומנחת טלוויזיה ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש וירדנה ארזי · ראה עוד »

ירוסלב

בית הכנסת הגדול בירוסלב. 2011 בית כנסת בירוסלב ירוסלב (בפולנית: Jarosław. מבוטא:; בגרמנית: Jaroslau באוקראינית Ярослав; ביידיש: יאַרעסלאָוו), היא עיר בגמינה (גמינה-עירונית) ירוסלב, במחוז ירוסלב, שבחבל פודקרפצקיה החל מ-1999; ובין 1975–1998 בחבל פשמישל, דרום-מזרח פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וירוסלב · ראה עוד »

ירושלימער אלמאנאך

ירושלימער אלמאנאך, 2003ירושלימער אלמאנאך, 1973 ירושלימער אלמאנאך (ירושלימער אַלמאַנאַך) הוא כתב עת לספרות ותרבות ביידיש היוצא בירושלים משנת 1973.

חָדָשׁ!!: יידיש וירושלימער אלמאנאך · ראה עוד »

ירושלים סגל

ירושלים סגל בטקס הענקת תואר יקירי תל אביב יפו לשנת 1984 כריכת ספרו האוטוביוגרפי של ירושלים סגל המצולם במדי הגדוד העברי (1918) על רקע "קזינו גלי אביב" אותו ניהל יצחק כץ. תצלום מעזבון בת שבע ויצחק כץ, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים ירושלים סגל (24 ביולי 1898 – 29 באפריל 1993) היה חלוץ, מתנדב בהגנה ובמשטרה, ומתרגם סרטים ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וירושלים סגל · ראה עוד »

ירושלים של זהב

ירושלים של זהב הוא שיר על ירושלים שחובר והולחן על ידי נעמי שמר, ובוצע במקור בידי שולי נתן.

חָדָשׁ!!: יידיש וירושלים של זהב · ראה עוד »

ירושלים המחולקת

מפת ירושלים המחולקת, 1948-1967 שלט גבול בסמוך לשכונת ימין משה. ברקע: מגדל דוד, 1951 ירושלים המחולקת, או ירושלים החצויה, הוא שמו של מצב גאו-פוליטי ושל תקופה בת 19 שנה בתולדות ירושלים במאה ה-20, בין מלחמת העצמאות ב-1948 למלחמת ששת הימים ב-1967.

חָדָשׁ!!: יידיש וירושלים המחולקת · ראה עוד »

ירושלים הבנויה

"ירושלים הבנויה, חלום בהקיץ" היא נובלה אוטופית שנכתבה על ידי בוריס שץ בשנת 1918, ופורסמה בשנת 1924.

חָדָשׁ!!: יידיש וירושלים הבנויה · ראה עוד »

ירוחם מאיר ליינר

תאריך לידה.

חָדָשׁ!!: יידיש וירוחם מאיר ליינר · ראה עוד »

ירוחם ליינר

רבי ירוחם ליינר (בכתיב יידי - ליינער; ה' בסיוון תרמ"ח - כ' באב תשכ"ד) היה אדמו"ר בארצות הברית מבית חסידות איזביצה ראדזין, חוקר תורני, ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: יידיש וירוחם ליינר · ראה עוד »

יריצ'וב נובי

יריצ'וב נובי (באוקראינית: Новий Яричів, נובי יריצ'יב; בפולנית: Jaryczów Nowy; ביידיש: יאריטשאוו) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויריצ'וב נובי · ראה עוד »

ישעיה אשר זליג מרגליות

קברו בהר הזיתים רבי יְשַׁעְיָה אָשֵׁר זֶלִיג (זעליג) מַרְגָּלִיּוֹת (מכונה גם הריא"ז; י"א באלול תרנ"ג, 23 באוגוסט 1893 – כ"ז בניסן תשכ"ט, 15 באפריל 1969) היה תלמיד חכם ירושלמי, מקובל ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: יידיש וישעיה אשר זליג מרגליות · ראה עוד »

ישעיהו אוסטרי-דן

ישעיהו אוסטרי-דן (אויסטריאק) (ב' בטבת תרע"ב, 23 בדצמבר 1911–ט' בכסלו תשס"א, 6 בדצמבר 2000) היה סופר עברי, מתרגם, מחנך ועורך.

חָדָשׁ!!: יידיש וישעיהו אוסטרי-דן · ראה עוד »

ישעיהו ליבוביץ

ישעיהו ליבוביץ (נהגה: לֵיְבּוֹבִיץ' 29 בינואר 1903, ריגה – 18 באוגוסט 1994, ירושלים) היה מדען והוגה דעות ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וישעיהו ליבוביץ · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל · ראה עוד »

ישראל מרום (מרמינסקי)

ישראל מרום (מרְמִינְסקי) (כ"ב בתשרי תרנ"ב, 24 באוקטובר 1891 – י' באייר תשל"ו, 10 במאי 1976) היה מהפעילים הבולטים בתנועה הציונית מילדותו ברוסיה הלבנה ועד למותו במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל מרום (מרמינסקי) · ראה עוד »

ישראל אנקווה

רבי ישראל אנקווה (נהרג י"ז בתמוז ה'קנ"א, 1391) היה מגדולי הרבנים בספרד הנוצרית ותלמידו של הרא"ש.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל אנקווה · ראה עוד »

ישראל אפרויקין

ישראל אֶפְרויקין (ביידיש: עפרויקין; כ"ו בטבת ה'תרמ"ד, 24 בינואר 1884, ליטא – ט' בניסן ה'תשי"ד, 12 באפריל 1954, פריז) היה סופר, הוגה דעות ועסקן ציוני יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל אפרויקין · ראה עוד »

ישראל אפרים בר-און

ישראל אפרים בר-און (נולד ב-25 ביוני 1948) הוא מוזיקולוג, סופר, מתרגם, איש עסקים ומנהל ארגוני בתחומי המוזיקה, אמנות ומורשת יהודי אירופה שנספו בשואה.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל אפרים בר-און · ראה עוד »

ישראל אקסנפלד

ישראל אקסנפלד (ביידיש - ישראל אַקסנפעלד, 1787, נמירוב – 1866, פּריז) היה אחד מראשוני הסופרים והמחזאים בספרות יידיש בתקופת ההשכלה העברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל אקסנפלד · ראה עוד »

ישראל אלתר

רבי ישראל אלתר (כ"ד בתשרי ה'תרנ"ה, 24 באוקטובר 1894 – ב' באדר ה'תשל"ז, 20 בפברואר 1977), היה אדמו"ר בשושלת אדמור"י גור, משקם חסידות זו בישראל לאחר השואה ומן האדמו"רים הבולטים בעשורים שאחרי הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל אלתר · ראה עוד »

ישראל אגול

ישראל (איזראיל) יוסיפוביץ' אָגול (עגול) (ברוסית: Израиль Иосифович Агол, 20 בנובמבר 1891 בוברויסק – 8 במרץ 1937) היה גנטיקאי ופילוסוף סובייטי יהודי יליד בלארוס, שפעל ברוסיה ובאוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל אגול · ראה עוד »

ישראל אדלר (חזן)

ישראל (שרוליק) אדלר (נולד בתל אביב; ל' באב ה'תשל"ז, 14 באוגוסט 1977) הוא זמר, חזן, גראמער ומשורר ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל אדלר (חזן) · ראה עוד »

ישראל איסרלן

רבי ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי (מהרא"י; ה'ק"ן (1390) בקירוב, מריבור - ה'ר"כ (1460), וינר נוישטאדט), המכונה "תרומת הדשן" על-שם ספרו, היה מגדולי יהדות אשכנז במאה החמש עשרה ונמנה עם אחרוני הראשונים או ראשוני האחרונים.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל איסרלן · ראה עוד »

ישראל פרנס

ישראל אליעזר פרנס (נולד ב-20 במאי 1958) הוא חזן וזמר חסידי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל פרנס · ראה עוד »

ישראל פוזננסקי

ישראל פוזננסקי (בפולנית: Izrael Poznański; ביידיש: ישראל פאזנאנסקי; 25 באוגוסט 1833 – 28 באפריל 1900) היה איש עסקים יהודי-פולני, איל טקסטיל ופילנתרופ שחי ופעל בלודז'.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל פוזננסקי · ראה עוד »

ישראל צינברג

ישראל צינברג ישראל (סרגיי לזרֶביץ') צינברג (ביידיש: צינבערג; ברוסית: Цинберг; בכתב לטיני: Zinberg; 1873, כפר על יד לנובצי, ווהלין – 1939) היה היסטוריון של הספרות העברית והיידית ופובליציסט יהודי רוסי, מהנדס כימיה במקצועו.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל צינברג · ראה עוד »

ישראל קפלן

ישראל קפלן (ביידיש: קאַפּלאַן; 29 במרץ 1902, כ"א באדר ב' תרס"ב, וולוז'ין, פלך וילנה, ליטא הרוסית – 4 בספטמבר 2003, ז' באלול תשס"ג) היה מחנך, סופר יידיש והיסטוריון יהודי ליטאי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל קפלן · ראה עוד »

ישראל קלוזנר

ישראל קלוזנר (קלויזנר) (1905 – 2 במרץ 1981) היה היסטוריון וסופר עברי, חוקר ספרות, היהדות והציונות.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל קלוזנר · ראה עוד »

ישראל ראבון

ישראל ראבון ישראל רָאבּוֹן (בכתיב יידי: ראַבאָן; 1900 – 1941) היה משורר וסופר יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל ראבון · ראה עוד »

ישראל ריטוב

ישראל ריטוב, 1951 ישראל ריטוב נואם במועצה הארצית של מרכז הקואופרציה, 1950 ישראל ריטוב (ביידיש: ריטאָוו; 5 באפריל 1895, פוהוסט, רוסיה הלבנה – 19 ביוני 1976, תל אביב) היה איש המפלגה הציונית-סוציאליסטית ברוסיה ופולין, חבר מרכז החלוץ בפולין, מראשי ההסתדרות, יו"ר קרן היסוד, יו"ר מרכז הקואופרציה בין השנים 1934–1969.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל ריטוב · ראה עוד »

ישראל שפיגל

ישראל שפיגל (ו' באלול ה'תרצ"ד, 17 באוגוסט 1934 – ו' באב ה'תשע"א, 6 באוגוסט 2011) היה עיתונאי פובליציסט, מתרגם והגיוגרף חרדי, עורך "המודיע", עורך "דגלנו" ובעל מדור שבועי ב"יתד נאמן".

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל שפיגל · ראה עוד »

ישראל שטרן

ישראל שטרן (יידיש: ישראל שטערן; 1894 אוסטרולנקה – 1942 טרבלינקה) - היה משורר יידי ומבקר ספרות.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל שטרן · ראה עוד »

ישראל שומאכר

ישראל שומאכר לוחית זיכרון על ביתו של ישראל שומכר ברח' מהר"ל 17 בתל אביב קברו של ישראל שומכר בקרית שאול ישראל שוּמַאכֶר (בכתיב יידי: שומאַכער; י"ט בשבט תרס"ח, 22 בינואר 1908 – 21 במאי 1961) היה שחקן תיאטרון יידיש, זמר וקומיקאי יידישאי.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל שומאכר · ראה עוד »

ישראל טלר

ישראל הלוי טֶלֶר (לעיתים בכתיב היידי, שנהג בזמנו: טעללער; בלועזית: Teller; י"ב בכסלו תקצ"ו, 3 בדצמבר 1835, זלוצ'וב, גליציה – ט"ז בכסלו תרפ"ב, 17 בדצמבר 1921, רחובות) היה מורה וסופר עברי, מראשי קונגרס פוקשאן, מאנשי העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל טלר · ראה עוד »

ישראל זמיר

ישראל זָמיר (15 ביוני 1929 – 22 בנובמבר 2014) היה סופר, עיתונאי ומתרגם ישראלי, איש קיבוץ בית אלפא, בנו היחיד של הסופר היידי יצחק בשביס-זינגר.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל זמיר · ראה עוד »

ישראל זאב גוסטמן

הרב ישראל זאב גוסטמן (תמוז תרס"ח, 1908 – כ"ח בסיוון תשנ"א, 10 ביוני 1991) רב ותלמיד חכם, ראש ישיבת רמיילס וילנא, ומייסד ישיבת "נצח ישראל רמיילס" בשכונת רחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל זאב גוסטמן · ראה עוד »

ישראל חיים טביוב

ישראל חיים טַבְיוֹב (בכתיב יידי: טאַוויאָוו; כ' בכסלו תרי"ח, 1858 – כ"א בכסלו תרפ"א, 2 בדצמבר 1920) היה סופר, עיתונאי, מתרגם ומחנך בתקופת התחייה, מחברם של ספרי לימוד בשפה העברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל חיים טביוב · ראה עוד »

ישראל חיים בילצקי

ישראל חיים בּילֶצְקי (ביידיש: בילעצקי; בכתב לטיני: Biletzky; 1914, קוברין – 18 בנובמבר 1992, תל אביב) היה משורר יידי ומסאי, מבקר וחוקר ספרות יידיש דו-לשוני (ביידיש ובעיקר בעברית) ישראלי פורה ומוערך.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל חיים בילצקי · ראה עוד »

ישראל ב"ק

תנצבה ישראל בַּ"ק (1797, ברדיצ'ב – כ"ט בחשוון תרל"ה, נובמבר 1874, ירושלים) (נקרא גם בשם-המשפחה היידי דרוּקֶר, שפירושו "מדפיס") היה מוציא לאור ואיש ציבור ביישוב הישן בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל ב"ק · ראה עוד »

ישראל בנימין לבנר

ישראל בנימין לֶבנֶר (נכתב גם ליונר, ליוונר; בכתיב יידי: לעוונער; ברוסית: Израиль Беньямин Левнер; אב תרכ"ב, אוגוסט 1862, טרודיליובובקה, פלך יקטרינוסלב, רוסיה – כסלו תרע"ז, דצמבר 1916, לוגנסק, רוסיה) היה מחנך עברי, מחבר ספרי לימוד ומקראות, סופר ילדים ונוער, מתרגם, מעבד ועורך עיתוני ילדים, ורב מטעם בלוגנסק.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל בנימין לבנר · ראה עוד »

ישראל בר-יהודה

ישראל בר-יהודה (אִידֶלסון) (15 בנובמבר 1895 – 4 במאי 1965) היה פעיל ציוני, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל בר-יהודה · ראה עוד »

ישראל ברנדמן

ישראל ברנדמן מנצח על מקהלת פועלי תל אביב, בעת הופעה בירושלים ב-1948 ישראל ברנדמן (בגרמנית: Israel Brandmann; 1 בדצמבר 1901, קמניץ פודולסק, האימפריה הרוסית – 17 בינואר 1993, תל אביב-יפו, ישראל), היה מנצח, מוזיקאי, מלחין, כנר ומנהל מקהלות באוסטריה ובישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל ברנדמן · ראה עוד »

ישראל ברקוביץ'

ישראל ברקוביץ' (ברומנית: Israil (Israel) Bercovici) (1921–1988) היה דרמטורג, מחזאי, במאי, מתרגם וביוגרף יהודי-רומני שפעל בתיאטרון היהודי הממלכתי של רומניה בין 1955 עד 1982.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל ברקוביץ' · ראה עוד »

ישראל גרודנר

ישראל גרודנר, אדוארד מרגליות, חיים שמואל לוקאצ'ר, אברהם אקסלרוד ישראל גרודנר (בכתיב יידיש: ישראל גראָדנער) (בערך 1848–1887 יהודי ליטאי, אחד מראשוני השחקנים של תיאטרון יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל גרודנר · ראה עוד »

ישראל גורניצקי

ישראל גורניצקי (בליטאית: Izraels Gornickis; 1 בספטמבר 1889 - 24 במאי 1956), היה עורך דין ישראלי, מייסד משרד עורכי הדין גורניצקי ושות'.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל גורניצקי · ראה עוד »

ישראל גויכברג

ישראל גוֹיכְבֶּרג (בכתיב יידי: גויכבערג; 1 בינואר 1894, חוטין, בסרביה – 1970, ניו יורק) היה משורר יידי, עורך ומחנך.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל גויכברג · ראה עוד »

ישראל דנדרוביץ

ישראל דֶנדֶרוֹביץ (בכתיב יידי: דענדעראוויטש; נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, חוקר תורני, סופר ועורך.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל דנדרוביץ · ראה עוד »

ישראל דושמן

ישראל דושמן ומשפחתו דושמן בשיעור עברית לתלמידי כיתות ג'-ד' בגימנסיה הרצליה, 1915 ישראל דוּשמַן (1884, וילנה, ליטא - 14 ביולי 1947, כ"ו בתמוז תש"ז, תל אביב) היה משורר עברי, פזמונאי, סופר, מתרגם ומורה.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל דושמן · ראה עוד »

ישראל דוד שלזינגר

הרב ישראל דוד שלזינגר (נולד בסביבות שנת תשכ"ד) הוא דרשן וראש קהילת שערי תפילה במונסי שבניו יורק.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל דוד שלזינגר · ראה עוד »

ישראל הופשטיין מקוז'ניץ

רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (תצ"ז, 1736 – י"ד בתשרי תקע"ה, 1814) היה מחשובי האדמו"רים בפולין בתחילת המאה ה-19, מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק, חיבר ספרים רבים בחסידות ובקבלה, ידוע בכינוי המגיד מקוז'ניץ (ביידיש: דער קאז'ניצער מגיד) ועבודת ישראל על שם ספרו.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל הופשטיין מקוז'ניץ · ראה עוד »

ישראל יסינובסקי

ישראל איזידור יָסינובסקי (בכתיב יידי: יאסינאָווסקי; ברוסית: Ясиновский; בפולנית: Jasinowski; יאשינובסקי, יאשינאָווסקי; 1842, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) - 1917, ורשה) היה עורך דין יהודי ורשאי נודע, מראשוני הציונות ברוסיה, פעיל "חובבי ציון", ממארגני ועידת קאטוביץ, חבר הוועד המרכזי של חיבת ציון וראש המרכז המשני של האגודה בוורשה, מעוזריו הראשונים של תיאודור הרצל ומצירי הקונגרס הציוני הראשון עד השביעי, מורשה ציוני פולין הקונגרסאית מטעם ההסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל יסינובסקי · ראה עוד »

ישראל יעקב קלפהולץ

ישראל יעקב קלפהולץ (מוכר גם כר' ישראל באכניער, על שם עיר מולדתו; 1909, ה'תרס"ט – 30 בינואר 1988, י"א בשבט ה'תשמ"ח) היה סופר חרדי פורה, חסיד בעלז ומשב"ק בבית רבי אהרן מבעלז.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל יעקב קלפהולץ · ראה עוד »

ישראל יהושע זינגר

מימין לשמאל: ישראל יהושע זינגר, מלך ראוויטש, פרץ מרקיש, אורי צבי גרינברג, פרץ הירשביין ומנדל אלקין, ב-1922 ישראל יהושע זינגֶר (שם העט בכתיב יידי: י. י. זינגער; 30 בנובמבר 1893 – 10 בפברואר 1944) היה סופר, מחזאי ועיתונאי יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל יהושע זינגר · ראה עוד »

ישראל יהודה אדלר

קברו של ישראל יהודה-ישי אדלר בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב דרכון של ישי אדלר, מופק על ידי הבריטים ישראל יהודה (יש"י) אדלר (2 באפריל 1870, א' בניסן ה'תר"ל – 22 בדצמבר 1948, כ' בכסלו תש"ט) היה מורה עברי ונדבן.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל יהודה אדלר · ראה עוד »

ישראל יוסף זוין

ישראל יוסף זֶוִין (בכתיב יידי: זעווין; 1872–1926), סופר עברי ויידיש, ממשל משלים וסופר יידיש לילדים ונוער.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל יוסף זוין · ראה עוד »

ישראליאנה

מקבץ של פרטי ישראלינה - קופסאות פח של שמן וביגל, כוס אמייל, "פטריה" לתיקון גרבים ומשמנת של חברת 'פז'. אוסף ארבל לוי ישראליאנה או ישראלינה הוא מושג המתייחס במובן הרחב למכלול הדברים המזוהים באופן ספציפי עם ישראל או ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראליאנה · ראה עוד »

ישראלים

ישרְאלים (בערבית: إسرائيليون. תעתיק: אִסְרַאִילִיוּן) הם אזרחי מדינת ישראל, תושבי ישראל או כאלו השוהים במדינות אחרות.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראלים · ראה עוד »

ישראלית שפה יפה

ישראלית שפה יפה הוא ספרו של הבלשן הישראלי פרופ' גלעד צוקרמן.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראלית שפה יפה · ראה עוד »

יששכר בר ריבק

איור של ריבק לספר הילדים "אין וואַלד" (ביער) מאת לייב קוויטקו "בית הכנסת בדוברובנה", ציור מאת ריבק, 1917 יששכר בֶּר ריבַּק (ביידיש: בער ריבאַק; בכתב לטיני: Issachar Ber Ryback; 2 בפברואר 1897 – 22 בדצמבר 1935) היה צייר יהודי אוקראיני-צרפתי, שהתפרסם בעיקר בציורי השטעטל היהודי שלו.

חָדָשׁ!!: יידיש ויששכר בר ריבק · ראה עוד »

יששכר בר בלוך

יששכר בער בלוך (בכתב היידי שנהג בזמנו: בלאך; נולד בסביבות 1730 בהמבורג; נפטר ב-2 בפברואר 1798 במטרסבורג, בורגנלנד) היה רב גרמני, ומחבר ספר "בינת יששכר".

חָדָשׁ!!: יידיש ויששכר בר בלוך · ראה עוד »

יששכר דב ברגמן

יששכר דב ברגמן (2 בספטמבר 1911 - 16 ביוני 1984) היה רב אורתודוקסי, עיתונאי, עורך ומחבר ספרים, מהדיר ספרות הראשונים ופעיל ציבור יהודי בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויששכר דב ברגמן · ראה עוד »

יששכר דוב קהאן

הרב יששכר דוב בער קאהן (ה'תק"ץ – ג' באייר ה'תרפ"ג, 1830–1923) היה רב הונגרי ופוסק הלכה אשר שימש בין השאר כרבה של וראש הישיבה בה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויששכר דוב קהאן · ראה עוד »

ישו (יהדות)

ביהדות, ישו הוא דמות או כמה דמויות בספרות היהודית - התלמוד הבבלי, המדרשים, וספר תולדות ישו.

חָדָשׁ!!: יידיש וישו (יהדות) · ראה עוד »

ישכר בער לייפר (נדבורנה)

הרב ישכר בער לייפר (ה'תק"נ – ג' באלול ה'תר"ח, 1789-1848) היה האדמו"ר הראשון בשושלת נדבורנה.

חָדָשׁ!!: יידיש וישכר בער לייפר (נדבורנה) · ראה עוד »

ישכר בריש גרויברט

רבי ישכר בעריש גְרוֹיבַּרְט (בכתיב יידי: גרויבארט, או: גראהבארט; מאי 1847, ה'תר"ז – כ"ה בחשוון ה'תרע"ד, 12 בדצמבר 1913) היה רבה של בנדין, מחבר שו"ת "דברי יששכר" ופוסק הלכה מפורסם בפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וישכר בריש גרויברט · ראה עוד »

ישיבת מיר

ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).

חָדָשׁ!!: יידיש וישיבת מיר · ראה עוד »

ישיבת נובהרדוק

מבית הכנסת הגדול בנובהרדוק, צילום מ-1930 בערך ישיבת נובהרדוק הייתה ישיבה ליטאית, ששילבה בתוך לימודיה את לימוד המוסר, בדרך מיוחדת, שעליה ביססה את בניית עולמם הרוחני של חניכיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וישיבת נובהרדוק · ראה עוד »

ישיבת סלבודקה (בני ברק)

שלט הסבר על ישיבת סלבודקה בבני ברק בניין ישיבת סלבודקה בשיפוצים בניין בית המדרש על רקע שניים מבנייני הפנימייה ישיבת סלבודקה (סלבודקא) היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בגבעת רוקח בבני ברק.

חָדָשׁ!!: יידיש וישיבת סלבודקה (בני ברק) · ראה עוד »

ישיבת עץ חיים

תצלום מתחילת המאה ה-20 של מורים בישיבת "עץ חיים", כשהייתה ממוקמת בבית הכנסת 'החורבה'. ישיבת עץ חיים היא ישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל.

חָדָשׁ!!: יידיש וישיבת עץ חיים · ראה עוד »

ישיבת פוניבז'

ישיבת פּוֹנִיבֶז' היא ישיבה גבוהה בישראל, אשר נחשבת לאחת משתי הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת חברון בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש וישיבת פוניבז' · ראה עוד »

ישיבת קול תורה

המשגיח הרב יצחק ירוחם ברודיאנסקי בהדלקת נרות חנוכה ישיבת קול תורה היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בשכונת בית וגן בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש וישיבת קול תורה · ראה עוד »

ישיבת רמיילס

ישיבת רֶמַיילֶס (בליטאית: Ramailis, ראמייליס; לעיתים בכתיב יידי: ראמיילעס) הייתה ישיבה שפעלה בווילנה בירת ליטא משנת ה'תקע"ה, 1815, ועד שואת יהודי ליטא והשמדת הקהילה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש וישיבת רמיילס · ראה עוד »

ישיבת תפארת ישראל

ישיבת תפארת ישראל היא ישיבה ליטאית בחיפה.

חָדָשׁ!!: יידיש וישיבת תפארת ישראל · ראה עוד »

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (המרכזית – 770)

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית – 770 היא הישיבה המרכזית של חסידות חב"ד מאז 1940 והסניף הראשי של רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, השוכנת בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ניו יורק.

חָדָשׁ!!: יידיש וישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (המרכזית – 770) · ראה עוד »

ישיבת חזון נחום

ישיבת חזון נחום הייתה ישיבה כלל חסידית בבני ברק בראשות הרב צבי כץ.

חָדָשׁ!!: יידיש וישיבת חזון נחום · ראה עוד »

ישיבת חברון כנסת ישראל

ישיבת חברון - כנסת ישראל (בעבר: ישיבת סלבודקה) היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש וישיבת חברון כנסת ישראל · ראה עוד »

ישיבת באר יעקב

משה שמואל שפירא ראש הישיבה בשנים תש"ט-תשס"ו ישיבת באר יעקב היא ישיבה חרדית בבאר יעקב שהונהגה במשך שנים רבות על ידי הרב משה שמואל שפירא, שכיהן כראש הישיבה, והרב שלמה וולבה שכיהן כמשגיח רוחני.

חָדָשׁ!!: יידיש וישיבת באר יעקב · ראה עוד »

ישיבת בית אברהם

ישיבת בית אברהם היא ישיבה השייכת לחסידות סלונים, ומרכזה בשכונת מאה שערים בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש וישיבת בית אברהם · ראה עוד »

ישיבת גאון יעקב (בני ברק)

ישיבת גאון יעקב היא ישיבה גדולה בבני ברק שנוסדה על ידי הרב אהרן יהודה ליב שטינמן בשנת ה'תשל"ח (1978).

חָדָשׁ!!: יידיש וישיבת גאון יעקב (בני ברק) · ראה עוד »

ישיבת היישוב החדש

ישיבת היישוב החדש או ישיבת הרב עמיאל (בקיצור: היישוב (במלעיל)) היא ישיבה תיכונית חרדית השוכנת בתל אביב, חלוצת הישיבות התיכוניות ביישוב החדש.

חָדָשׁ!!: יידיש וישיבת היישוב החדש · ראה עוד »

ישייניצה רושיילנה

ישייניצה רושיילנה (בפולנית: Jasienica Rosielna; ביידיש: יאשניצע) הוא כפר במחוז בז'וזוב שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש וישייניצה רושיילנה · ראה עוד »

ילטושקיב

ילטושקיב (באוקראינית: Ялтушків; בפולנית: Jałtuszkiw; ברוסית: Ялтушков, ילטושקוב) היא עיירה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וילטושקיב · ראה עוד »

ילדי רב החובל גרנט

"הנה הבקבוק", מכריז רב החובל ילדי רב החובל גרנט (בצרפתית: Les Enfants du capitaine Grant) הוא רומן הרפתקאות שנכתב על ידי הסופר הצרפתי ז'ול ורן.

חָדָשׁ!!: יידיש וילדי רב החובל גרנט · ראה עוד »

ילדי הצל

ילדי הצל הוא מחזה ישראלי מאת בן-ציון תומר.

חָדָשׁ!!: יידיש וילדי הצל · ראה עוד »

יז'י איינהורן

יז'י איינהורן (בפולנית: Jerzy Einhorn; 26 ביולי 1925, צ'נסטוחובה, הרפובליקה הפולנית השנייה – 28 באפריל 2000, דאנדריד, סטוקהולם, שוודיה) היה רופא–רדיותרפיסט, חוקר ופוליטיקאי שוודי ממוצא יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש ויז'י איינהורן · ראה עוד »

יז'י פיצובסקי

קיברו של יז'י פיצובסקי בבית הקברות Powązki יז'י פיצובסקי (בפולנית: Jerzy Tadeusz Ficowski; 4 באוקטובר 1924, ורשה – 9 במאי 2006, שם) היה משורר פולני, סופר, מסאי, מתרגם וביוגרף.

חָדָשׁ!!: יידיש ויז'י פיצובסקי · ראה עוד »

יז'יורי

יז'יורי (בבלארוסית: Азёры, אזיורי; בפולנית: Jeziory; ברוסית: Озёры, אוזיורי) היא עיירה במחוז גרודנו שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויז'יורי · ראה עוד »

יז'ייז'אני

יז'ייז'אני (באוקראינית: Озеряни, אוזריאני; בפולנית: Jezierzany; ביידיש: אָזשעראַן) היא עיירה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויז'ייז'אני · ראה עוד »

יזכור (ספר, 1916)

כמה ממשתתפי ספר יִזְכֹּר: יישובים (מימין לשמאל): יצחק בן-צבי, דוד בן-גוריון ויוסף חיים ברנר יִזְכּוֹר הוא קובץ מאמרים ביידיש לזכרם של הפועלים והשומרים חללי היישוב היהודי בארץ ישראל, אשר נהרגו בתפקידי הגנה, שראה אור לראשונה בשנת 1916.

חָדָשׁ!!: יידיש ויזכור (ספר, 1916) · ראה עוד »

יחסי ישראל–פולין

בין מדינת ישראל ורפובליקת פולין מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, וכן קשרים כלכליים ותרבותיים ענפים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויחסי ישראל–פולין · ראה עוד »

יחסי ישראל–קובה

יחסי ישראל–קובה מתייחסים ליחסים הדיפלומטיים בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה של קובה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויחסי ישראל–קובה · ראה עוד »

יחזקאל פנט (מראה יחזקאל)

הרב יחזקאל פנט (בכתיב יידי: פאנעט; תקמ"ג, 1783 - כ' בניסן תר"ה, 27 באפריל 1845), היה מייסד חסידות דעש, מגדולי תלמידיו של ר' מנחם מנדל מרימנוב וראשון מפיצי החסידות בטרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויחזקאל פנט (מראה יחזקאל) · ראה עוד »

יחזקאל פנט (אדמו"ר)

רבי יחזקאל פנטתמונה להחלפה הרב יחזקאל פנט (דער צווייטער; בכתיב יידי: פאנעט; ב' בטבת ה'תר"ל, נימיג'אה, רומניה - כ"ב בכסלו ה'תר"צ, דז', רומניה) היה האדמו"ר מדעש, ומחבר הספר "כנסת יחזקאל".

חָדָשׁ!!: יידיש ויחזקאל פנט (אדמו"ר) · ראה עוד »

יחזקאל צ'ארלס וורטסמן

יחזקאל צ'ארלס ווֹרטסמן (נכתב גם ווֹרטסמאן; ביידיש: וואָרטסמאן, גם וואָרטסמאנן; באנגלית: Wortsman; 1878, ז'וָונֶץ, פודוליה, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 16 במאי 1938, ניו יורק) היה עיתונאי, פובליציסט ועורך יידי ציוני, כימאי בהכשרתו.

חָדָשׁ!!: יידיש ויחזקאל צ'ארלס וורטסמן · ראה עוד »

יחזקאל קוטיק

יחזקאל קוֹטיק (ביידיש: קאָטיק; ח' בניסן תר"ז; 25 במרץ 1847 – ט' באב תרפ"א; 13 באוגוסט 1921) היה סופר ועסקן ציבורי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויחזקאל קוטיק · ראה עוד »

יחזקאל בראון

יחזקאל בּרַאוּן (18 בינואר 1922 – 26 באוגוסט 2014) היה מלחין ישראלי, פרופסור מן המניין בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה של אוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יידיש ויחזקאל בראון · ראה עוד »

יחזקאל ברשטין

רבי יחזקאל הלוי ברשטין (לעיתים בטעות: ברנשטיין. תרמ"ט, 1889 (בערך), טרסטינה – ח' בחשוון תש"ב, 29 באוקטובר 1941, הפורט התשיעי, קובנה), היה תלמיד חכם וראש ישיבה ליטאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויחזקאל ברשטין · ראה עוד »

יחזקאל דוברושין

ספר שירים מאת דוברושין יחזקאל דוֹבְּרוּשִׁין (ברוסית: Иезекииль Моисеевич Добрушин; 1883, מוטין, פלך צ'רניגוב, האימפריה הרוסית – נרצח בידי השלטון הסטליניסטי כנראה ב"אוגוסט השחור", בשנת 1952) היה משורר יידיש, מתרגם, מחזאי, מבקר ועורך.

חָדָשׁ!!: יידיש ויחזקאל דוברושין · ראה עוד »

יחיאל מיכל אשכנזי

רבי יחיאל מיכל אשכנזי מטולצ'ין (? - לפני ה'תקל"ב 1772) היה חתנו של הבעל שם טוב, בעלה של בתו היחידה אדל, ומרבותיהם של בנו רבי משה חיים אפרים מסדילקוב ורבי שניאור זלמן מלאדי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויחיאל מיכל אשכנזי · ראה עוד »

יחיאל מיכל פיצ'ניק

רבי יחיאל מיכל הלוי פיצ'ניק (נפטר בט"ו בכסלו תר"ט, 1849) היה אדמו"ר חסידי, מייסד חסידות ברזנה ודור שני בחסידות סטפין כשאחיו ר' ישראל דוב בער מכהן כרבי השני מסטפין.

חָדָשׁ!!: יידיש ויחיאל מיכל פיצ'ניק · ראה עוד »

יחיאל מיכל שלזינגר

הרב יחיאל מיכל שלזינגר (י"א באב ה'תרנ"ח, יולי 1898 - ט' באדר ה'תש"ט, מרץ 1949) היה רב יוצא גרמניה אשר הקים את ישיבת קול תורה בירושלים וכיהן בראשה יחד עם הרב ברוך קונשטט.

חָדָשׁ!!: יידיש ויחיאל מיכל שלזינגר · ראה עוד »

יחיאל ספרא

יחיאל ספרא (נולד ב-7 באפריל 1947) הוא בדחן, הומוריסטן וסטנדאפיסט ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויחיאל ספרא · ראה עוד »

יחיאל פליקמן

יחיאל פליקמן (יידיש: יחיאל פאַליקמאַן; 1911 ליובר ווהלין - 1977 קייב) היה סופר יידי ועיתונאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויחיאל פליקמן · ראה עוד »

יחיאל צ'לנוב

ד"ר צ'לנוב, סוף 1916 יחיאל יפים ולדימירוביץ' צְ'לֶנוֹב (נכתב גם צ'לינוב, טשלנוב, טשלינוב; בכתיב יידי: טשלענאָוו; בכתיב רוסי: Иехиэль (Ефим Владимирович) Членов; בכתיב לטיני: Efim Wladimirovich (Yehiel) Tschlenow, או Chlenov; ט"ו בתשרי תרכ"ד, ספטמבר 1863, קרמנצ'וג, פלך פולטבה, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – י"ט בשבט תרע"ח, 31 בינואר 1918, לונדון, בריטניה) היה רופא ומנהיג ציוני, אשר שימש במשך שנים רבות יושב ראש הקונגרסים של ציוני רוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויחיאל צ'לנוב · ראה עוד »

יחיאל שרייבמן

יחיאל שרייבמן (יידיש: יחיאל שרײַבמאַן; 12 במרץ 1913 רשקוב בסרביה - 9 בדצמבר 2005 קישינב מולדובה) היה סופר יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויחיאל שרייבמן · ראה עוד »

יחיאל לנגר

שמאל יחיאל לנגר או בכינויו הקצין לנגר (24 בנובמבר 1897 - 2 בדצמבר 1977) היה אחד משלושת הקצינים היהודים במשטרה הבריטית בירושלים בתקופת המנדט.

חָדָשׁ!!: יידיש ויחיאל לנגר · ראה עוד »

יחיאל חגיז

יחיאל מיכל חָגִיז (22 בנובמבר 1912 – 3 באוגוסט 1960) היה פזמונאי עברי, מורה ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויחיאל חגיז · ראה עוד »

יחיאל ברי"ל

עיתון הלבנון שיסד וערך ברי"ל יחיאל ברי"ל (ראשי תיבות על שם אביו: בן רבי יהודה לייב; י"ד באדר תקצ"ו, 1836, פודוליה (רוסיה) – י"ד בחשוון תרמ"ז, 1886, לונדון) היה עיתונאי ועסקן.

חָדָשׁ!!: יידיש ויחיאל ברי"ל · ראה עוד »

יחיאל די-נור

יחיאל די-נור מעיד במשפט אייכמן, 7 ביוני 1961. יחיאל די-נור (פיינר) (16 במאי 1909 – 17 ביולי 2001) היה סופר ישראלי יליד פולין, ניצול מחנות ההשמדה הנאציים, שכתב על השואה ביידיש ובעברית ומוכר בעיקר בשל סדרת ספריו "סלמנדרה - כרוניקה של משפחה יהודית במאה העשרים".

חָדָשׁ!!: יידיש ויחיאל די-נור · ראה עוד »

יחיאל הופר

יחיאל הופר עם אשתו חנה יחיאל הוֹפֶר (בכתיב יידי: האָפער; 1906, ורשה – י"ז חשון תשל"ג - 25 באוקטובר 1972, יפו) היה סופר, מסאי ומשורר יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויחיאל הופר · ראה עוד »

יחיאל היילפרין (רב)

יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: היילפערין; כנראה ה'ת"כ, 1660 – ה'תק"ו, 1746) היה רב, ראש ישיבה והיסטוריון של תולדות ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ויחיאל היילפרין (רב) · ראה עוד »

יחיד ורבים (אלבום)

יחיד ורבים (שם האלבום באנגלית: My fellow jew) הוא אלבום הסולו ה-16 של הזמר-יוצר החסידי אברהם פריד.

חָדָשׁ!!: יידיש ויחיד ורבים (אלבום) · ראה עוד »

יבנה (רשת חינוך)

יבנה הייתה רשת בתי ספר יהודיים דתיים-ציוניים מטעם תנועת המזרחי, שפעלה בפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ויבנה (רשת חינוך) · ראה עוד »

יבסקציה

היֶבְסֶקְצְיָה (מרוסית: ЕвСекция, קיצור של Еврейская секция) הייתה המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, שהוקמה כמתחרה למפלגות הציוניות ולבונד, במטרה לדכא הדת ו"הלאומנות הבורגנית", להחליף את היהדות המסורתית ב"תרבות פרולטרית" ובמטרה להנחיל את רעיונות הדיקטטורה של הפרולטריון למעמד הפועלים היהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויבסקציה · ראה עוד »

יבגני קיסין

יבגני איגורביץ' קיסין (ברוסית: Евге́ний И́горевич Ки́син, נולד ב-10 באוקטובר 1971 במוסקבה) הוא פסנתרן קונצרטים קלאסי יהודי-רוסי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויבגני קיסין · ראה עוד »

יבוריב

יבוריב (באוקראינית: Яворів, בפולנית: Jaworów, ביידיש: יאַוואָראָוו) היא עיר במחוז לבוב, כ-50 ק"מ מערבית ללבוב, במערב אוקראינה, סמוך לגבול פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ויבוריב · ראה עוד »

יגאל לב

יגאל לֵב (15 בדצמבר 1933 – 9 בנובמבר 2001) היה סופר, עיתונאי ותסריטאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויגאל לב · ראה עוד »

ידוובנה

יֶדוַובּנֶה (בפולנית: Jedwabne, ביידיש: יעדוואבנע; שם העיר נגזר מן המילה הפולנית למשי) היא עיר במחוז לומז'ה בפולין, מרכז כלכלי ומנהלי של אזור שרובו חקלאי, ובו שירותי בריאות, עסקים ופיננסים.

חָדָשׁ!!: יידיש וידוובנה · ראה עוד »

ידיש

#הפניה יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וידיש · ראה עוד »

ידידי רועי מקימי

יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי הוא פיוט שחיבר רבי ישראל נג'ארה (1628-1555).

חָדָשׁ!!: יידיש וידידי רועי מקימי · ראה עוד »

יה ריבון עלם

"יָהּ רִבּוֹן עָלַם" הוא פיוט שחיבר רבי ישראל נג'ארה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויה ריבון עלם · ראה עוד »

יהלומים (סדרת טלוויזיה)

יהלומים (באנגלית: Rough Diamonds) היא סדרת טלוויזיה ישראלית-בלגית מסוגת דרמת פשע, שעלתה לשידור ב-21 באפריל 2023.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהלומים (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות · ראה עוד »

יהדות מץ

בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות מץ · ראה עוד »

יהדות מצרים

יהדות מצרים היא קהילה יהודית עתיקה, אשר נוסדה על ידי פליטים מארץ ישראל, שהגיעו למצרים עם ירמיהו הנביא לאחר חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות מצרים · ראה עוד »

יהדות מקסיקו

בול מקסיקני מ-2005: "100 שנה לנוכחות היהודית במקסיקו" יהדות מקסיקו היא הקהילה היהודית השלישית בגודלה באמריקה הלטינית (אחרי יהדות ארגנטינה ויהדות ברזיל), ותחילתה במאה ה-16 באזור מדינת מקסיקו של היום.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות מקסיקו · ראה עוד »

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »

יהדות מוסקבה

יהדות מוסקבה היא הגדולה ביותר שביהדות רוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות מוסקבה · ראה עוד »

יהדות מינסק

בית הכנסת הגדול במינסק, 1930 הקהילה היהודית במינסק (בבלארוסית: Мінск, וגם: Менск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk) בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, היא חלק מיהדות בלארוס ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות מינסק · ראה עוד »

יהדות אסטוניה

בית הכנסת הישן בטרטו, אשר נחרב בשואה כמו כל בתי הכנסת באסטוניה יהדות אסטוניה היא אחת משלוש הקהילות היהודיות של המדינות השוכנות לחופי הים הבלטי, באזור אסטוניה של היום.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות אסטוניה · ראה עוד »

יהדות אפטא

אפטא (בפולנית: Opatów; ביידיש ועברית: אפטא, אפט) היא עיירה בפולין, בשוויינטוקז'יסקיה (Świętokrzyskie Voivodeship – הצלב הקדוש).

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות אפטא · ראה עוד »

יהדות ארצות הברית

יהדות ארצות הברית היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בתפוצות.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות ארצות הברית · ראה עוד »

יהדות ארגנטינה

יהדות ארגנטינה היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר באמריקה הלטינית ובחצי הכדור הדרומי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות ארגנטינה · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות אוסטריה

יהדות אוסטריה היא קהילה יהודית עתיקת יומין המתקיימת בשטחה של מדינת אוסטריה המודרנית, אשר שורשיה נעוצים, ככל הנראה, בכיבוש הרומי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות אוסטריה · ראה עוד »

יהדות אוקראינה

אנדרטה בהיכל יהדות ווהלין בגבעתיים יהדות אוקראינה היא קהילה יהודית גדולה במזרח אירופה, באזור התואם לגבולותיה הנוכחיים של אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות אוקראינה · ראה עוד »

יהדות אוראדיה

נאולוגי באוראדיה, שנבנה על פי הדגם של בית הכנסת הרפורמי של נירנברג יהדות אוראדיה היא הקהילה היהודית שהתקיימה בעיר אוראדיה ובסובצ'טאטה (Subcetate) (בהונגרית היא נקראת נגוורוד וביידיש - גרוסוורדין).

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות אוראדיה · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות אוזבקיסטן

יהדות אוזבקיסטן היא קהילה יהודית גדולה שהתקיימה באזור מרכז אסיה באוזבקיסטן של היום.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות אוזבקיסטן · ראה עוד »

יהדות אוברלנד

יהדות אוברלנד (כתיב מיושן: אויבערלאנד) הוא כינוי לקהילות היהודיות שהתקיימו בצפון-מערב ממלכת הונגריה ההיסטורית, ובאותו חבל ארץ לאחר שהועבר לצ'כוסלובקיה ולאוסטריה, מסוף המאה ה-17 ועד לשואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות אוברלנד · ראה עוד »

יהדות אודסה

הקהילה היהודית באודסה מתקיימת בעיר מהקמתה בשלהי המאה ה-18 ועד לימינו.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות אודסה · ראה עוד »

יהדות איסלנד

תולדותיה של הקהילה היהודית באיסלנד החלו בשנת 1625.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות איסלנד · ראה עוד »

יהדות אירלנד

היהודים באירלנד היוו תמיד מיעוט קטן, ומעולם לא עלו במספרם על כמה אלפים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות אירלנד · ראה עוד »

יהדות אירופה

ההיסטוריה של יהודים באירופה מתוארכת בין תקופות שונות ורבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות אירופה · ראה עוד »

יהדות אירופה במאה ה-19

במאה ה-19 עברו על העם היהודי באירופה שני תהליכים מקבילים עיקריים: השתלבות והגירה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות אירופה במאה ה-19 · ראה עוד »

יהדות נורווגיה

יהדות נורווגיה היא קהילה יהודית קטנה המונה כ-1,500 יהודים, ומהווה את הקהילה היהודית הצפונית ביותר על פני כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות נורווגיה · ראה עוד »

יהדות סנקט פטרבורג

ההיסטוריה של יהדות סנקט פטרבורג (שנודעה בעבר בשם פטרוגרד ולאחר מכן לנינגרד) מתחילה מהמאה ה-18 ועד היום.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות סנקט פטרבורג · ראה עוד »

יהדות סלוניקי

מאה ה-19 בית הקברות היהודי במאה ה-19 צעדת אחד במאי של איגוד הסנדלרים היהודיים של סלוניקי, 1909 יהדות סלוניקי (נקראה גם: 'ירושלים דבלקן') הייתה קהילה יהודית בסלוניקי, שנחשבה כקהילה היהודית-הספרדית הגדולה ביותר באירופה ערב מלחמת העולם השנייה ובתקופות מסוימות אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות סלוניקי · ראה עוד »

יהדות פראג

בית העירייה היהודי ברובע יוספוב בפראג, נבנה בתקופתו של מרדכי מייזל, ועליו שעון ששעותיו מצוינות באותיות עבריות אלטנוישול מסמליה הנודעים של קהילת יהודי פראג יהדות פראג הייתה אחת הקהילות העתיקות והחשובות בעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות פראג · ראה עוד »

יהדות פלך חרסון

יהדות פלך חרסון מתקיימת מסוף המאה ה-18 ועד לימינו.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות פלך חרסון · ראה עוד »

יהדות פולין

מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות פולין · ראה עוד »

יהדות פינלנד

בית הכנסת בטורקו יהדות פינלנד היא אחת הקהילות היהודיות הקטנות בצפון אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות פינלנד · ראה עוד »

יהדות קנדה

אחוז היהודים באוכלוסייה הכללית לפי פרובינציות (2001) יהדות קנדה היא כיום הקהילה היהודית הרביעית בגודלה בעולם, אחרי ישראל, ארצות הברית וצרפת, ורוב היהודים מתגוררים באזורים המטרופוליני של טורונטו.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות קנדה · ראה עוד »

יהדות רומניה

בית כנסת בעיר ביסטריצה כתובה מרומניה יהדות רומניה היא קהילה יהודית שחיה באזור רומניה של היום.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות רומניה · ראה עוד »

יהדות שומקוטה מארה

הקהילה היהודית בשומקוטה מארה, עיר במחוז סאטו מארה שבאזור טראנסילבניה הצפונית ברומניה, מנתה בשנת 1941 כ-897 יהודים, והיוותה כ-28% מהאוכלוסייה המקומית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות שומקוטה מארה · ראה עוד »

יהדות לטביה

מוזיאון יהדות לטביה בריגה יהדות לטביה היא אחת מהקהילות היהודיות של המדינות הבלטיות ומקום ישיבתה הוא בלטביה, המדינה המרכזית מבין שלוש המדינות הללו.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות לטביה · ראה עוד »

יהדות לובלין

מבנה ישיבת חכמי לובלין יהדות לובלין הייתה מן הגדולות שבקהילות היהודיות בפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות לובלין · ראה עוד »

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות ליטא · ראה עוד »

יהדות זמביה

מיקומה של זמביה באפריקה יהדות זמביה מתייחסת להיסטוריה של קהילת היהודים שהתיישבו בזמביה בתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות זמביה · ראה עוד »

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהדות ברית המועצות

יהדות ברית המועצות מתייחסת ליהודים שהתגוררו בשטחי המדינה הסובייטית בתקופת קיומה בין 1922 ל-1991.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות ברית המועצות · ראה עוד »

יהדות בלארוס

שלט זיכרון לקהילת הורדנה לוח זיכרון בסמרגון הבור, אתר ההנצחה ליהדות בלארוס במינסק יהדות בלארוס היא קהילה יהודית במזרח אירופה, המונה כיום 25,000 איש.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות בלארוס · ראה עוד »

יהדות בלגרד

בית הכנסת בבלגרד יהדות בלגרד היא קהילה יהודית בת מספר עדות, המתקיימת בעיר בלגרד בירת סרביה לפחות מהמאה ה-13 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות בלגרד · ראה עוד »

יהדות בלגיה

יהדות בלגיה היא הקהילה של יהודי בלגיה, מדינה השוכנת במערב אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות בלגיה · ראה עוד »

יהדות בוסניה והרצגובינה

יהדות בוסניה והרצגובינה היא קהילה יהודית החיה באזור הבלקן, באזור בוסניה והרצגובינה של היום.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות בוסניה והרצגובינה · ראה עוד »

יהדות בוקרשט

בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט - מבט מבפנים יהדות בוקרשט היא קהילה יהודית מאורגנת, שהתקיימה במשך מאות שנים בעיר בוקרשט, ותרמה רבות לכלכלתה ולתרבותה של העיר בפרט ושל רומניה בכלל.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות בוקרשט · ראה עוד »

יהדות בוקובינה

מפת הקהילות היהודיות בבוקובינה יהדות בוקובינה מנתה בשיאה כ-128 אלף איש.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות בוקובינה · ראה עוד »

יהדות גרמניה

יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות גרמניה · ראה עוד »

יהדות גליציה

מצבות בבית העלמין היהודי בבוצ'אץ', (צולם ב-2005) בית הכנסת בברודי, גליציה המזרחית יד ליהדות גליציה בשדרות מוריה בחיפה יהדות גליציה (לעיתים נקראת גאליציה; ביידיש: גאליציע) היא קהילה יהודית אשכנזית ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות באירופה, אשר שכנה באזור גליציה, בשטחים ששייכים כיום לאוקראינה ולפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות גליציה · ראה עוד »

יהדות דמשק

משפחה יהודית בדמשק בתצלום מראשית המאה ה-20 יהדות דמשק הייתה אחת מהקהילות היהודיות הגדולות ביותר בקרב יהדות סוריה, ומנתה בשיאה כ-15 אלף נפש.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות דמשק · ראה עוד »

יהדות דניפרו

יהדות דניפרו (בעבר- דניפרופטרובסק, ולפני כן יקטרינוסלב) היא קהילה יהודית בעיר דניפרו, שהייתה מן הגדולות והחשובות במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות דניפרו · ראה עוד »

יהדות דרום אפריקה

יהדות דרום אפריקה היא כיום הקהילה היהודית הגדולה ביותר ביבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות דרום אפריקה · ראה עוד »

יהדות המחוז היהודי האוטונומי

שלט ברוכים הבאים בכניסה לבירוביג'ן ביידיש וברוסית יהדות המחוז היהודי האוטונומי (Jewish Autonomous Oblast-JAO), ברוסיה, החלה עם ההתיישבות היהודית המוקדמת בשנת 1928.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות המחוז היהודי האוטונומי · ראה עוד »

יהדות הקרפטים

יהודים באונגוור אוג'הורוד יהדות הקרפטים מתייחס ליהודים שהתיישבו בשש המאות האחרונות בחבל קרפטורוס הנמצא כיום במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות הקרפטים · ראה עוד »

יהדות הונגריה

בית הכנסת הנאולוגי בבודפשט. בית כנסת זה הוא השלישי בגודלו בעולם יהדות הונגריה התקיימה באופן רציף בשטח המדינה מימי האימפריה הרומית הקדושה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות הונגריה · ראה עוד »

יהדות ונצואלה

יהדות ונצואלה היא קהילה יהודית המתקיימת ביבשת דרום אמריקה בוונצואלה של היום.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות ונצואלה · ראה עוד »

יהדות ונציה

244x244 פיקסלים יהדות ונציה הוא הכינוי לקהילה היהודית, שהתקיימה מאז המאה ה-10 באזור ונציה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות ונציה · ראה עוד »

יהדות וורמייזא

וורמס ב-1630. רחוב היהודים מסומן בצהוב יהדות וורמייזא, כפי שכונתה וורמס בפי היהודים, היא קהילה יהודית בעיר וורמס שבמדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, שלה היסטוריה מפוארת בעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות וורמייזא · ראה עוד »

יהדות וילנה

יהדות וילנה שבליטא הייתה אחת הקהילות החשובות בעולם היהודי במשך מאות שנים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות וילנה · ראה עוד »

יהדות יאשי

בית הכנסת הגדול של יאשי יאשי הייתה שנים רבות מרכז יהודי חשוב ביותר בארצות הרומניות.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות יאשי · ראה עוד »

יהדות ישראל

יהדות ישראל היא הקהילה היהודית הגדולה בעולם המהווה פחות משלושת־רבעי מכלל אוכלוסיית ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות ישראל · ראה עוד »

יהואש (סופר)

יהואַש הוא שם העט של שלמה בלומגאַרטן (בכתיב יידי: בלומגאַרטען; 16 בספטמבר 1872, פולין הקונגרסאית – 10 בינואר 1927, הברונקס, ניו יורק), היה סופר ומשורר יהודי, אשר כתב יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהואש (סופר) · ראה עוד »

יהונתן אבלמן

הרב יהונתן אבלמן (בכתיב יידי: אבעלמאנן; ה'תרי"ד, 1854 – ט"ז באדר ה'תרס"ג, 15 במרץ 1903) היה רב ודיין ליטאי בביאליסטוק.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהונתן אבלמן · ראה עוד »

יהונתן אייבשיץ

ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »

יהושע מרדכי ליפשיץ

יהושע מרדכי ליפשיץ (1829? – 2 באוגוסט 1878) היה מילונאי, בלשן וסופר יהודי יליד רוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהושע מרדכי ליפשיץ · ראה עוד »

יהושע משולח

יהושע משולח שתמונה להחלפה יהושע משולח (28 במרץ 1907 — כ"ג בתמוז תש"מ 7 ביולי 1980) היה עיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהושע משולח · ראה עוד »

יהושע מזח

יהושע בן חיים הלוי מֵזַח (גם: יהושע חאימאָוויטץ סגל ("יח"ס"); גם מייזאח; ברוסית: Мейзах; 1834 – כ' בשבט תרע"ז, 12 בפברואר 1917) היה סופר, עיתונאי, פובליציסט ועורך יהודי רוסי עברי ויידי, איש תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהושע מזח · ראה עוד »

יהושע אובסי

יהושע אובסֵי (1883 – 15 בדצמבר 1957) היה סופר עברי, עורך, מבקר, עיתונאי, מורה ומסאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהושע אובסי · ראה עוד »

יהושע נתן גנסין

הרב יהושע נתן גְנֶסִין (ביידיש: גנעסין או גנעשִׂין; ה'ת"ר – ה'תרפ"א), היה רב וראש ישיבה, מחסידי חב"ד.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהושע נתן גנסין · ראה עוד »

יהושע סיגל

איור תמונה של הרב יהושע סיגלתמונה להחלפה הרב יְהוֹשֻׁעַ סִיגֶל (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: סיגעל; באנגלית: Joshua Siegel; כ"ו באב ה'תר"ו, 18 באוגוסט 1846 - י"ג באדר א' ה'תר"ע, 22 בפברואר 1910) היה רב ופוסק הלכה פולני-אמריקאי שפעל בניו יורק.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהושע סיגל · ראה עוד »

יהושע פרלה

יהושע פֶּרְלֶה (בפולנית:; בכתיב יידי: פערלע; 1888, ראדום – תחילת נובמבר 1943, בירקנאו) היה מתרגם וסופר יהודי פורה ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהושע פרלה · ראה עוד »

יהושע פישל שניאורסון

יהושע פישל שניאורסון (ידוע כפישל שניאורסון) (ד' בתמוז תרמ"ח 1888 – ערב שבועות (ה' בסיוון) ה'תשי"ח, 24 במאי 1958) היה פסיכולוג וסופר יהודי שומר מצוות.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהושע פישל שניאורסון · ראה עוד »

יהושע שטיינברג

יהושע שטיינברג (בכתיב יידי: שטיינבערג; ברוסית: Осий (Иошуа) Штейнберг; 1839, וילנה, האימפריה הרוסית – מרץ 1908) היה בלשן עברי, מילונאי ומדקדק נודע, משורר, סופר ומתרגם, מחנך, מפקח בסמינר למורים יהודיים בווילנה ופעיל בהקמת בתי ספר ממשלתיים יהודיים, רב מטעם הממשלה בביאליסטוק ובווילנה, וצנזור עברי מטעם שלטונות רוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהושע שטיינברג · ראה עוד »

יהושע לצמן

יהושע לַצמַן (ביידיש: לאַצמאַן; בכתיב יידיש סובייטי: יעשוע לאצמאנ; 2 במרץ 1906 – 16 במרץ 1984) היה משורר יידי ומורה יהודי ליטאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהושע לצמן · ראה עוד »

יהושע ליין

הרב יהושע ליין (ה'תרמ"א, 1881 - ה'תש"ב, 1942) היה מרבני חב"ד לפני השואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהושע ליין · ראה עוד »

יהושע טן-פי

יהושע טן-פַּי (2 ביולי 1914, תרע"ד, קישינב, בסרביה – 13 במרץ 1988, תשמ"ח) היה משורר עברי, עיתונאי, מילונאי, עורך וסופר ילדים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהושע טן-פי · ראה עוד »

יהושע טהון

יהושע טהון קברו הרב ד"ר אברהם יהושע טהון (לעיתים בתעתיק עברי המקובל כיום: טוֹן; בכתיב יידי: טהאָן; בכתב לועזי: Abraham Ozjasz (Osias) Thon; 13 בפברואר 1870, לבוב, גליציה המערבית – 11 בנובמבר 1936, תרצ"ז, קרקוב) היה עסקן, סופר, רב, הוגה דעות, פובליציסט ומנהיג ציוני בפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהושע טהון · ראה עוד »

יהושע חנא רבניצקי

ביאליק ורבניצקי יהושע חנא רבניצקי (13 בספטמבר 1859, י"ד באלול תרי"ט, אודסה – 4 במאי 1944, י"א באייר תש"ד, תל אביב) היה סופר, מבקר ספרותי, עיתונאי, עורך, מוציא לאור ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהושע חנא רבניצקי · ראה עוד »

יהושע בוימל

הרב יהושע בוימל (בכתיב יידי: בוימעל; באנגלית: Joshua Baumol; תר"ם, 1880 – ד' באלול ה'תש"ח, 8 בספטמבר 1948) היה רב בגליציה ובארצות הברית, מחבר הספר "עמק הלכה".

חָדָשׁ!!: יידיש ויהושע בוימל · ראה עוד »

יהושע גלבפארב-גלעדי

יהושע גֶלבּפַארב-גלעדי (ביידיש: געלבפארב; בכתב לטיני: Joshua Gelbfarb-Giladi; ג' בכסלו תרס"ד, 22 בנובמבר 1903, ורשה – ד' באלול תשכ"ג, 24 באוגוסט 1963, ניו יורק) היה מחנך, סופר ועורך עברי-יידי פולני-קנדי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהושע גלבפארב-גלעדי · ראה עוד »

יהושע הפרוע

יְהוֹשֻׁעַ הַפָּרוּעַ (בגרמנית: Der Struwwelpeter, "פטר הפרוע") הוא גיבורו של ספר ילדים בעל אותו שם מאת ד"ר היינריך הופמן, רופא מפרנקפורט שעסק גם בפסיכיאטריית ילדים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהושע הפרוע · ראה עוד »

יהושע השל ייבין

יהושע ייבין (באמצע) עם משפחתו ואורי צבי גרינברג (משמאל) על מרפסת דירתם בתל אביב (1930) "הסיעה המקסימליסטית בארץ ישראל" - מימין לשמאל: יהושע ייבין, אורי צבי גרינברג, אב"א אחימאיר, 25 ביוני 1927 יהושע ייבין (באמצע) מקבל את פרס ז'בוטינסקי (1966) יהושע השל ייבין (ב' באייר תרנ"א, 10 במאי 1891 – ח' בניסן תש"ל, 13 באפריל 1970) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, רופא בהשכלתו, עיתונאי, פובליציסט, סופר ומתרגם.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהושע השל ייבין · ראה עוד »

יהושע יצחק שפירא

הרב יהושע יצחק שפירא (ה'תקס"א, 1801 – ד' בטבת ה'תרל"ג, 3 בינואר 1873) הוא רב ליטאי-בלארוסי, נודע כאב בית דין סלונים וכמחבר ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהושע יצחק שפירא · ראה עוד »

יהושע ילין

יהושע ילין יהושע ילין יהושע ילין (בכתיב יידי: יעלין; כ"ג בתמוז ה'תר"ג, 1843 – ז' באייר ה'תרפ"ד, 1924) היה איש רב פעלים מאנשי היישוב הישן ומעסקניה הבולטים של העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהושע ילין · ראה עוד »

יהודה אריה פרלוב

רבי יהודה אריה פֶּרְלוֹב (בכתיב יידי: פּעֶרלאָוו; ה'תרל"ח – י' באלול ה'תשכ"א) היה רב בפולין והאדמו"ר מנובומינסק בארצות הברית, מראשי אגודת ישראל בארצות הברית וממייסדי אגודת האדמו"רים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה אריה פרלוב · ראה עוד »

יהודה אריה לייב לוין

יהודה אריה לייב (לייבל) לוין (י"ג באב תרע"ח, 22 ביולי 1918 – כ' בכסלו ה'תשל"ט, 20 בדצמבר 1978) היה סופר ועורך חרדי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה אריה לייב לוין · ראה עוד »

יהודה אופאטוב

יהודה (יוּדְל) אוֹפָּאטוֹב (בכתיב יידי: אָפּאטאּוו; 1797 – י' בתמוז תרכ"ח, 30 ביוני 1868), הידוע בכינויו "התקיף הידוע", היה אחד העשירים שביהודי האימפריה הרוסית וממנהיגי קהילת יהודי וילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה אופאטוב · ראה עוד »

יהודה פן

יהודה (יוּדל, יוּרי) פֶּן (ביידיש פען; ברוסית: Юдель (Юрий) Пэн; 5 ביוני 1854 – 1 במרץ 1937) היה צייר, מעצב ומורה לאמנות, מייסד בית הספר לאמנויות בוויטבסק, דמות בולטת של הרנסאנס היהודי באמנות הרוסית של ראשית המאה ה-20 ומורם של אמנים יהודים חשובים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה פן · ראה עוד »

יהודה פרידלנדר

יהודה פרידלנדר (נולד ב-19 באוגוסט 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה פרידלנדר · ראה עוד »

יהודה צבי יבזרוב

יהודה ליב צבי יֶבזֶרוֹב (בכתיב ארכאי: יעווזעראָוו; ברוסית: Лейб Евзеров; 1854, מסטיסלב, פלך מוהילב, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י"ג בניסן תרצ"ה, 16 באפריל 1935, תל אביב) היה רב ומטיף-תועמלן לאומי ("מגיד") מפורסם ברוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה צבי יבזרוב · ראה עוד »

יהודה קרני

קברו של קרני בבית הקברות טרומפלדור יהודה קרני (וולובלסקי) (1884, פינסק – ב' בטבת ה'תש"ט, 3 בינואר 1949, תל אביב) היה משורר עברי, עיתונאי, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה קרני · ראה עוד »

יהודה רובינשטיין (שחקן)

לוחית זיכרון ליהודה ובת-ציון רובינשטיין יהודה רובינשטיין (16 בדצמבר 1890 - 7 במרץ 1968) היה מראשוני השחקנים בתיאטרון הבימה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה רובינשטיין (שחקן) · ראה עוד »

יהודה שפיגל

יהודה שפיגל (כ"ט בחשון ה'תרע"ג, 10 בנובמבר 1912 – כ"א באלול ה'תשנ"ה, 16 בספטמבר 1995) היה פעיל ציוני דתי, פעיל למען יהדות הונגריה, עורך דין ופעיל במפד"ל.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה שפיגל · ראה עוד »

יהודה שטיינברג

יהודה שטיינברג (נכתב גם שטינברג; בכתיב יידי: שטיינבערג; 26 בפברואר 1863 – 10 במרץ 1908) היה סופר עברי ויידי ופדגוג בתקופת התחייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה שטיינברג · ראה עוד »

יהודה תיאודור

יהודה יוליוס תיאודור (בכתיב יידי: טהעאדאר, בגרמנית: Julius Theodor; י"ג בטבת ה'תר"י, 28 בדצמבר 1849 – כ"א באב ה'תרפ"ג, 3 באוגוסט 1923) היה רב וחוקר יהודי גרמני, שנודע בעיקר כחוקר המדרש.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה תיאודור · ראה עוד »

יהודה לנדא

רבי יהודה ליב לנדא (רֶבּ לייביש; כ"ט באלול ה'תקפ"ג, 5 בספטמבר 1823 - כ"ב בשבט ה'תר"ס, 22 בינואר 1900) היה רב ופוסק הלכה באימפריה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה לנדא · ראה עוד »

יהודה ליב אפל

יהודה לֶיְבּ אֶפֶל (בכתיב יידי: עפעל; 23 במרץ 1857, וקשנה, פלך קובנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 27 בנובמבר 1934, כ' בכסלו תרצ"ה, תל אביב) היה עיתונאי עברי ופעיל ציוני, מראשוני תנועת חיבת ציון בווילנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה ליב אפל · ראה עוד »

יהודה ליב אבידע

יהודה ליב אבידע (זלוטניק) (8 בינואר 1887, י"ב בטבת ה'תרמ"ז, פלוצק, האימפריה הרוסית – 22 בספטמבר 1962, כ"ג באלול ה'תשכ"ב, ירושלים, ישראל) היה רב, ביבליוגרף, אתנוגרף ופולקלוריסט, פעיל ציוני ומראשי תנועת המזרחי בפולין, קנדה ודרום אפריקה, משורר, סופר ומחזאי ואיש חינוך יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה ליב אבידע · ראה עוד »

יהודה ליב אדל

יהודה ליב הלוי אדל (בכתיב יידי: עדל, או עדיל; השם במקורו בראשי תיבות: עד"ל; ז' באדר ה'תקי"ז, 27 בפברואר 1757 - י"ח בתמוז ה'תקפ"ח, 30 ביוני 1828) היה למדן ליטאי ומומחה לספרות אגדות חז"ל.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה ליב אדל · ראה עוד »

יהודה ליב קנטור

יהודה ליב קנטור יהודה לֶיבּ קַנטוֹר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: קאנטאָר; ברוסית: Лев Осипович (Иегуда Лейб) Кантор; 1849, וילנה – 1915, ריגה) היה סופר ועיתונאי יהודי-רוסי ורב מטעם, עורכו של היומון העברי הראשון "היום".

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה ליב קנטור · ראה עוד »

יהודה ליב קובלסקי

הרב יהודה ליב קובלסקי (בפולנית: Jehuda Lejb Kowalski ה'תרכ"ג, 8 באוגוסט1862 - ד' באב ה'תרפ"ה, 26 ביולי 1925) היה רב פולני שכיהן כרב וראש ישיבה בגראבוב, חוז'לה ווולוצלאבק, מראשי המזרחי וחבר הסנאט של פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה ליב קובלסקי · ראה עוד »

יהודה ליב רוזנטל

יהודה ליב (ליאון) בן משה (מויסייביץ') הלוי רוזנטל (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: לעאָן ראָזענטהאל; ברוסית: Леон Моисеевич Розенталь); 16 בנובמבר 1817, תקע"ח, וילנה, רוסיה (ליטא) – 19 ביוני 1887, לוקרנו, שווייץ) היה בעל הון משכיל ועסקן ציבור יהודי-רוסי, פילנתרופ ומצנט שתמך בספרות העברית, מעשירי היהודים בבירה בסנקט פטרבורג, מראשי העסקנים בקהילה, ממייסדי חברת מרבי השכלה בישראל ומראשיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה ליב רוזנטל · ראה עוד »

יהודה ליב לוין

יהודה ליב לוין (בכתיב יידי: לעווין; בר"ת: יְהַלֵּ"ל או יְהָלַ"ל; תר"ה, 1844, מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – דצמבר 1925, קייב, אוקראינה הסובייטית) היה פובליציסט, מסאי, משורר וסופר משכיל עברי, מראשוני חיבת ציון.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה ליב לוין · ראה עוד »

יהודה ליב בן-זאב

200px יהודה ליב בן-זאב (כ' באב ה'תקכ"ד, 18 באוגוסט 1764 – כ"ג בשבט ה'תקע"א, 17 בפברואר 1811) היה בלשן, חוקר ויוצר עברי, בן דור "המאספים" - הדור הראשון של תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה ליב בן-זאב · ראה עוד »

יהודה ליב ברגר

יהודה לֶיְבּ בֶּרְגֶר (לעיתים בערגער; תרכ"ז, 1867 – ב' בתמוז תרע"ז, 1917) היה מחנך עברי יהודי ליטאי, פעיל למען רפורמה בחינוך היהודי ויוזם "החדר המתוקן" בפינסק, פעיל ציוני, מ"חובבי ציון" ומהפעילים הבולטים בהסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה ליב ברגר · ראה עוד »

יהודה לייב משפולי

רבי יהודה לֵיְבּ משפולי, שנודע כסבא משפּוֹלי (יידיש: דּעֶר שפאלער זֵיידֶע; כ"ה בכסלו ה'תפ"ה, 11 בדצמבר 1724 – ו' בתשרי ה'תקע"ב, 24 בספטמבר 1811) היה צדיק חסידי והמגיד מישרים של הקהילה היהודית בשפולי בראשיתה של תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה לייב משפולי · ראה עוד »

יהודה לייב מינוביץ'

רבי יהודה ליב שניאורי המכונה מהרי"ל מינוביץ' (בכתיב יידי: יאנאוויטש; נולד בין השנים ה'תק"ט-ה'תקי"ב, 1749-1752. נפטר בסוף שנת 1825) היה ה"מגיד מישרים" וה"מורה צדק" של העיירה ינוביץ', ואחיו של האדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי ושימש כיד ימינו, וחוזר שלו.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה לייב מינוביץ' · ראה עוד »

יהודה לייב אורליאן

הרב יהודה לייב אורליאן (כ"ב באדר א' תר"ס, 21 בפברואר 1900 – סוף תשרי תש"ד, סוף אוקטובר 1943) היה מחנך ונשיא פועלי אגודת ישראל בפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה לייב אורליאן · ראה עוד »

יהודה לייב פינסקר

יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер) א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי יליד פולין, מראשי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה לייב פינסקר · ראה עוד »

יהודה לייב צירלסון

כרזת בחירות של הרב צירלסון הרב יהודה לייב צירלסון (כ"ח בכסלו ה'תר"ך, 24 בדצמבר 1859 - י"א בתמוז תש"א, 6 ביולי 1941) כיהן כרבו הראשי של חבל בסרביה ושל העיר קישינב (ברוסיה ולאחר מכן ברומניה), וכחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה לייב צירלסון · ראה עוד »

יהודה לייב קצנלסון

ד"ר יהודה לייב בנימין קצנלסון (נכתב לעיתים כצנלסון; בכתיב יידי: קאַצענעלסאָן; בכתיב רוסי: Лев (Иегуда Лейб Вениамин) Израилевич Каценельсон; 29 בנובמבר 1846, י' בכסלו ה'תר"ז, צ'רניגוב – 20 בינואר 1917, ו' בטבת ה'תרע"ז, פטרוגרד), הידוע בשם העט שלו בוקי בן יגלי (נהגה "יוֹגלי"; על שם נשיא שבט דן בספר במדבר), היה רופא, סופר ופובליציסט יהודי-עברי מתקופת התחייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה לייב קצנלסון · ראה עוד »

יהודה לייב טלר

יהודה לייב ("ג'אד") טלר (באנגלית: Judd L. Teller; ביידיש: יהודה לייב טעלער 5 במאי 1912, י"ח באייר ה'תרע"ב - 3 במאי 1972) היה משורר, היסטוריון ופובליציסט יהודי-אמריקאי שכתב ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה לייב טלר · ראה עוד »

יהודה לייב גורדון

יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »

יהודה לייב גירשט

יהודה לייב גירשט (1901 – 1963) היה סופר וחוקר חרדי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה לייב גירשט · ראה עוד »

יהודה לייב כהן

יהודה לייב כהן (Cahan; 1881, וילנה - 1937, ניו יורק) היה בין גדולי החוקרים של פולקלור היידיש ביהדות מזרח אירופה, ובמיוחד במחקרם של שירי היידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה לייב כהן · ראה עוד »

יהודה בן-צור

יהודה בן-צור (16 בדצמבר 1925 – 27 ביוני 2022) היה קצין בחיל הים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה בן-צור · ראה עוד »

יהודה בייליס

עטיפת הספר "יודקה" יהודה בייליס (19 בפברואר 1927 – 28 בפברואר 2022) היה יהודי שעבר את השואה כנער בגטו קובנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה בייליס · ראה עוד »

יהודה ג'אד נאמן

יהודה ג'אד נאמן (3 באוקטובר 1936 – 26 בספטמבר 2021) היה במאי קולנוע ומפיק ישראלי, חוקר קולנוע ופרופסור אמריטוס בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה ג'אד נאמן · ראה עוד »

יהודה גרינוולד

רבי יהודה גרינוולד (בהונגרית: Grünwald Juda ברזוב, 1849 – סאטו מארה, י"ט באדר תר"פ 1920) היה רב הונגרי חסידי, הרב הראשי האורתודוקסי של סאטו מארה במשך 22 שנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה גרינוולד · ראה עוד »

יהודה גלאנץ

יהודה חוליו גלאנץ (נולד ב-19 במרץ 1958, בבואנוס איירס שבארגנטינה) הוא מוזיקאי, מלחין, זמר, פזמונאי ומפיק מוזיקלי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה גלאנץ · ראה עוד »

יהודה גור

אוצר הלמוד העברי. י. גרזובסקי, ש.ל. גרדון. 1904 יהודה גוּר (גְרָזוֹבְסקי) (31 בינואר 1862, ל' בשבט ה'תרכ"ב - 21 בינואר 1950, ג' בשבט ה'תש"י) היה בלשן, מחנך, מילונאי, סופר ומתרגם, מראשוני הכותבים בעברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה גור · ראה עוד »

יהודה גור-אריה

יהודה גור-אריה (נולד ב-1934 בבסרביה) הוא משורר עברי, מתרגם ועורך.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה גור-אריה · ראה עוד »

יהודה דוד אייזנשטיין

יהודה דוד אייזנשטיין (בכתיב יידי: אייזענשטיין; בלועזית: Julius (Judah David) Eisenstein; כ"א בחשוון תרט"ו, 12 בנובמבר 1854, מזריטש, פולין הקונגרסאית – ז' בסיוון תשט"ז, 17 במאי 1956, ניו יורק, ארצות הברית), היה סופר, עורך ומוציא לאור יהודי; נודע בכינוי "בעל האוצרות" על שם חיבוריו הרבים שרובם מכונים 'אוצר ה...'.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה דוד אייזנשטיין · ראה עוד »

יהודה הר-מלח

יהודה הר-מלח (בּרגזַאלץ) (18 במאי 1884 – 5 בפברואר 1960) היה זמר ארצישראלי בעל קול בריטון וחזן.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה הר-מלח · ראה עוד »

יהודה יודל רוזנברג

מתוך קונטרס "גורל העשיריות" שהדפיס הרב רוזנברג. חוברת קצרה זו, ייחודית במינה, אמורה להשיב תשובה מקורית לשואל, על כל שאלה שיישאל, זאת על ידי חישובים, דילוגים, מספרים ואותיות, וע"פ ארבעה לוחות, כמו זה שמוצג בתמונה. הרב יהודה יודל רוזנברג (בכתיב יידי: ראזענבערג; תר"ך, 24 בדצמבר 1860 גנברזוב, פולין – כ"ו בתשרי תרצ"ו, 23 באוקטובר 1936, מונטריאול, קנדה) היה רב וסופר שהתפרסם עקב חיבור כתבים שייחס לסופרים קדומים, שגר בפולין והיגר בסוף ימיו למונטריאול שבקנדה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודה יודל רוזנברג · ראה עוד »

יהודי טוב

יהודי טוב (באנגלית: A Serious Man; תרגום מילולי: אדם רציני) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת הקומדיה השחורה, שכתבו, הפיקו וביימו האחים ג'ואל ואית'ן כהן.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודי טוב · ראה עוד »

יהודים בימי הביניים

ימי הביניים היא תקופה במהלך ההיסטוריה של אירופה, בין העת העתיקה לבין הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה, והיהודים באירופה הושפעו רבות ממאורעות התקופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודים בימי הביניים · ראה עוד »

יהודית

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לנשים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודית · ראה עוד »

יהודית (ספר יהודית)

יהודית והולופרנס, 1457–1464 שובה של יהודית לבתוליה, 1470 יהודית היא הדמות המרכזית בספר יהודית, מן הספרים החיצוניים למקרא.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודית (ספר יהודית) · ראה עוד »

יואל מסטבוים

יואל מָסטבּוים (בכתיב יידי: מאסטבּוים; בפולנית: Joel Mastbaum; ב' באדר ה'תרמ"ב, 1882 – י"א בניסן ה'תשי"ז, 12 באפריל 1957, תל אביב) היה סופר יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויואל מסטבוים · ראה עוד »

יואל מילר

הרב ד"ר יואל הכהן מילר (בכתיב היידי שהיה נהוג בזמנו: מיללער. בגרמנית: Joel (Julius) Müller. חשוון ה'תקפ"ח, 4 בנובמבר 1827 - חשוון ה'תרנ"ז, 6 בנובמבר 1895) היה רב וחוקר ספרות התלמוד והגאונים, מאנשי "חכמת ישראל".

חָדָשׁ!!: יידיש ויואל מילר · ראה עוד »

יואל ברוצקוס

ד"ר יואל בּרוּצקוּס (בליטאית: Joelis Bruckus; 1885 – 1951/1948?) היה מחנך עברי ליטאי, מורה לפיזיקה ומתמטיקה בגימנסיה העברית ע"ש שוואבה בקובנה (המוסד החינוכי העברי השני בגודלו בקובנה, ליטא, אחרי הגימנסיה הריאלית העברית) ומנהלה בשנים 1928–1940.

חָדָשׁ!!: יידיש ויואל ברוצקוס · ראה עוד »

יואל דוד סטרשונסקי לוינזון

יואל דוד סטרשונסקי לוינזון (לעיתים נכתב שם משפחתו לבינסון, לוונשטיין או לווינשטיין; כונה דער ווילנער בעל הבית'ל (יידיש: "בעל הבית'ל הווילנאי"); 1816 - 27 ביוני 1850) היה חזן וזמר אופרה יהודי ליטאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויואל דוד סטרשונסקי לוינזון · ראה עוד »

יואב אלשטיין

יואב אלשטיין (נולד ב-27 בנובמבר 1932) הוא פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן, שעסק במחקר הסיפור החסידי, הוא ייסד את תחום התימטולוגיה של ספרות עם ישראל, שבמסגרתו נכתבו מחקרים רבים, והאנציקלופדיה של הסיפור היהודי, היא אחד ממפעליו.

חָדָשׁ!!: יידיש ויואב אלשטיין · ראה עוד »

יואב פלד

יואב פלד (נולד ב-20 ביוני 1947) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויואב פלד · ראה עוד »

יום רביעי

אלוהים בורא את גופי השמיים כדי לסמן את הזמנים. יוֹם רְבִיעִי הוא היום הרביעי מצאת השבת.

חָדָשׁ!!: יידיש ויום רביעי · ראה עוד »

יום בשורה

"הרעב בשומרון" (גוסטב דורה, 1866) "יום בְּשׂוֹרָה" הוא שיר עברי מאת רחל המשוררת, שנכתב ב-1927 ונכלל בספר שיריה הראשון, "ספיח", שראה אור באותה שנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויום בשורה · ראה עוד »

יום השנה

נר זיכרון עם נורה נרות נשמה בטקס זיכרון לקורבנות השואה. ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויום השנה · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויום הכיפורים · ראה עוד »

יום-טוב עהרליך

יום-טוב שמחה עהרליך (תרע"ה, 1914 – כ"ז בתמוז תש"ן, 1990) היה מלחין, משורר עממי וזמר חסידי ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ויום-טוב עהרליך · ראה עוד »

יום-טוב לוינסקי

יום-טוב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי; ד' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"א באדר ה'תשל"ג, 23 בפברואר 1973) היה מורה וסופר ישראלי, ד"ר להיסטוריה ולתרבות המזרח וחוקר פולקלור יהודי, ממייסדי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויום-טוב לוינסקי · ראה עוד »

יונת ואלכסנדר סנד

יונת סֶנֶד (11 באוגוסט 1926 – 7 בדצמבר 2014) ואלכסנדר סֶנֶד (23 ביולי 1921 – 8 בספטמבר 2004) היו זוג סופרים ומתרגמים ישראלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויונת ואלכסנדר סנד · ראה עוד »

יונג וילנה

שמריהו (שמרק'ה) קצ'רגינסקי (קאַטשערגינסקי), אברהם סוצקבר (סוצקעווער), אלחנן ווׁגלר (וואָגלער), חיים גראדה (גראַדע), לייזר וולף (וואָלף); יושבים (מימין): משה לוין (לעווין), שיינה אפרון (עפֿראָן), שמשון כהן (קאַהאַן), רחל סוצקבר (סוצקעווער), בן ציון מיכטום "יוּנְג וילנה" (בכתיב יידי: יונג-ווילנע; יידיש: "וילנה הצעירה"), או בשמהּ המלא "שרייבער און מאַלער גרופע יונג-ווילנע" (יידיש: קבוצת הסופרים והציירים 'וילנה הצעירה'), הייתה חבורה ספרותית יהודית-יידישאית בעיר וילנה, שפעלה משנת 1927 ועד לשלהי שנות ה-30.

חָדָשׁ!!: יידיש ויונג וילנה · ראה עוד »

יונג יידיש (עמותה)

יונג יידיש ("יידיש הצעירה"; בכתיב לועזי: YUNG YiDiSH) היא עמותה שלא למטרות רווח (מלכ"ר), המוגדרת גם כמוזיאון פרטי, וכמוסד ציבורי הפועלת בישראל למען קידום שפת היידיש ותרבותה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויונג יידיש (עמותה) · ראה עוד »

יונה אליאן

יונה אליאן וריקי שלח על סט הסרט "החורף האחרון", מרץ 1982 יונה אליאן-קשת (נולדה ב-31 במרץ 1950) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויונה אליאן · ראה עוד »

יונה רוזנפלד (סופר)

מתוך עיתון הינט 1928 יונה רוזנפלד (ביידיש: ראזענפעלד; 1880 – 9 ביולי 1944) היה סופר יידיש שהתפרסם בשל הנובלות הפסיכולוגיות שלו.

חָדָשׁ!!: יידיש ויונה רוזנפלד (סופר) · ראה עוד »

יונה בוגלה

יונה בוגלה, נקרא גם יונה (בן) נפתלי, (1908 – 14 באוגוסט 1987) היה מחנך ואיש ציבור ישראלי יהודי-אתיופי שהיה מנהלה של רשת החינוך של ביתא ישראל באתיופיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויונה בוגלה · ראה עוד »

יונה וולך

יונה וולך בצעירותה משפחת וולך (1945). מימין: נירה, מיכאל, אסתר, יונה. יונה וולך (10 ביוני 1944 – 29 בספטמבר 1985) הייתה משוררת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויונה וולך · ראה עוד »

יוסף מאורער

יוסף (חוסה) מאורער (בספרדית: José Maurer; 6 במאי 1906 – 23 במאי 1968) היה שחקן תיאטרון, קולנוע, במאי ומתרגם מספרדית ליידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף מאורער · ראה עוד »

יוסף משה כהנא

יוסף משה כהנא הוא גראמער, מפיק ראשי של עשרות אלבומי חסידות בעלזא, ומפיק עצמאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף משה כהנא · ראה עוד »

יוסף מזל

יוסף מזל (נכתב גם יוסף מאזל; באנגלית: Joseph Massel; תר"י, 1850, ליטא, רוסיה – כ"ד באלול תרע"ב, 6 בספטמבר 1912, מנצ'סטר, בריטניה) היה משורר ומתרגם עברי ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף מזל · ראה עוד »

יוסף ארליך

יוסף אֶרליך (ביידיש: ערליך) (14 בדצמבר 1908 – 13 בנובמבר 1983) היה סופר יידי ועברי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף ארליך · ראה עוד »

יוסף אלטר הגר

רבי יוסף אלטר הגר (או אלטר יוסף; בערך ה'תקפ"ג – ח' בתמוז ה'תרל"ט) היה אדמו"ר מגזע קוסוב ברדאוץ שבבוקובינה, ואחר כך בארץ ישראל, צפת.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף אלטר הגר · ראה עוד »

יוסף אחאי

יוסף אחאי (שוקסטליסקי) (ג' בטבת תרנ"ט, 17 בדצמבר 1898 – כ"ט בשבט תשמ"ח, 17 בפברואר 1988) היה ממייסדי תנועת "החלוץ" בליטא, חלוץ איש העלייה השלישית, מחנך עברי, סופר, עורך ומתרגם, עיתונאי ומשורר ילדים, ממייסדי קיבוץ נצר סרני.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף אחאי · ראה עוד »

יוסף אופטושו

אופטושו יוסף אוֹפַטוֹשוּ (ביידיש: אָפאַטאָשו; באנגלית: Joseph Opatoshu) הוא כינויו הספרותי של יוסף מאיר אופטובסקי (ג' חנוכה תרמ"ו, 1 בינואר 1887, מלאווה, פולין הקונגרסאית (האימפריה הרוסית) – יום כיפור תשט"ו, 7 באוקטובר 1954, ניו יורק), סופר ועיתונאי יידיש, מגדולי ספרות היידיש של המחצית הראשונה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף אופטושו · ראה עוד »

יוסף סנדל

המצבה על קברו של סנדל בבית הקברות היהודי בוורשה יוסף סַנדֶל (ביידיש: סאנדעל; בפולנית: Józef Sandel; כ"ח באלול תרנ"ד, 29 בספטמבר 1894, קולומיאה, גליציה – ה' בכסלו תשכ"ג, 1 בדצמבר 1962, ורשה) היה מבקר וחוקר אמנות יהודית ועיתונאי יהודי פולני, יו"ר האגודה היהודית לקידום האמנויות היפות בפולין שלאחר מלחמת העולם השנייה, היסטוריון של האמנות הפלסטית היהודית בפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף סנדל · ראה עוד »

יוסף ספיר (רופא)

יוסף ספיר (1869–1935), ברקוביץ' במקור, היה פעיל ציוני, רופא נשים, מנהל מחלקת נשים בבית החולים ביקור חולים בירושלים (1925-1935).

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף ספיר (רופא) · ראה עוד »

יוסף ענגיל

הרב יוסף ענגיל (כתיב יידי, קרי: אֶנגֶל) (ה'תרי"ט, 1858 - א' בחשוון ה'תר"ף, 1919) היה מחבר ספרות תורנית-למדנית, ראש ישיבה ורבה של העיר קראקא שבפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף ענגיל · ראה עוד »

יוסף פאור

יוסף פאור (בספרדית: José Faur, מבוטא חוֹסֶה פאור; 1934 – 9 ביוני 2020) היה רב, פילוסוף וחוקר יהדות.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף פאור · ראה עוד »

יוסף פפירניקוב

יוסף פַּפְּיֶרניקוב (בכתיב יידי: פּאַפּיערניקאָוו; 22 ביוני 1895, ורשה – 12 במרץ 1993, תל אביב) היה משורר יידי, איש העלייה הרביעית, ממייסדי ספרות היידיש בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף פפירניקוב · ראה עוד »

יוסף פרל

יוסף פֶּרְל (בכתיב יידי: פערל; 10 בנובמבר 1773, תקל"ד, טרנופול, גליציה – 1 באוקטובר 1839, ת"ר, שם) היה מראשי תנועת ההשכלה היהודית בגליציה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף פרל · ראה עוד »

יוסף פרידנזון

יוסף פרידנזון (תרפ"ג, 1923 – י"ג באדר תשע"ג, 23 בפברואר 2013) היה עיתונאי ועסקן יהודי אורתודוקסי בארצות הברית, עורך ביטאון אגודת ישראל בארצות הברית "דאס אידישע ווארט".

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף פרידנזון · ראה עוד »

יוסף פטאי

יוסף פָּטָאי (במקור קליין, בהונגרית: Patai József; 5 בינואר 1882 – 21 בפברואר 1953) היה משורר, ביוגרף, עורך, מתרגם ומנהיג ציוני הונגרי-יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף פטאי · ראה עוד »

יוסף פיימר

רבי יוסף פיימר (נודע בכינויו ר' יוסל'ה סְלוּצְקֶר (.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף פיימר · ראה עוד »

יוסף קפלן

יוסף קפלן (נולד ב-28 בינואר 1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף קפלן · ראה עוד »

יוסף קרלר

יוסף קֶרְלֶר (בכתיב יידי: קערלער; בכתב רוסי: Иосиф Керлер; 7 באפריל 1918, האיסין, פודוליה, האימפריה הרוסית – 3 בדצמבר 2000, ירושלים) היה משורר יידי סובייטי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף קרלר · ראה עוד »

יוסף קלארמן

יוסף קלארמן (29 בספטמבר 1909 – 31 בדצמבר 1985) היה פעיל ציוני ועיתונאי, יו"ר ברית הציונים הרוויזיוניסטים, חבר הנהלת הסוכנות היהודית, ראש עליית הנוער (1978-1968) וסגן נשיא פיצ'ה העולמית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף קלארמן · ראה עוד »

יוסף רבין

יוסף רבין (ברוסית: Рабин, Иосиф Израилевич; 18 באפריל 1900–1987) היה סופר יידי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף רבין · ראה עוד »

יוסף רוזנבלט

יוסלה רוזנבלט בשנת 1918. יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט (ביידיש: יאָסעלע ראָזענבלאַט; 9 במאי 1882 כ' באייר ה'תרמ"ב – 19 ביוני 1933 כ"ה בסיוון ה'תרצ"ג) היה חזן ומלחין הנחשב לאחד מגדולי החזנים האשכנזיים בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף רוזנבלט · ראה עוד »

יוסף רוזין

הרב רוזין בצעירותו הלווייתותמונה להחלפה יוסף רוזין, תחילת המאה ה-20 הרב יוסף רוזין (מפורסם בכינוי הרוגצ'ובר או הגאון הרוגצ'ובי על שם עיר הולדתו; תרי"ח, 1858 - י"א באדר תרצ"ו, 5 במרץ 1936) היה רבה של העיר דווינסק (כיום דאוגבפילס בלטביה), מחבר סדרת ספרי השו"ת והפרשנות צפנת פענח.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף רוזין · ראה עוד »

יוסף ריבלין

רחוב ריבלין בנחלת שבעה, שנות ה-50 רחוב ריבלין כיום החבצלת, כ"ח באלול תרנ"ו, 6 בספטמבר 1896 יוסף (יאשע) ריבלין (י' בטבת תקצ"ז, 18 בדצמבר 1836 – כ"ז באלול תרנ"ו, 5 בספטמבר 1896) היה מראשי הקהילה היהודית בירושלים במאה ה-19 ומבוני שכונות ירושלים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף ריבלין · ראה עוד »

יוסף שפוצ'ניק

רבי יוסף שפוצ'ניק (ביידיש: שׁאפּאָטשניק, ולעיתים: שׁאפּאָהטשניק; באנגלית: Joseph Shapotshnick; תרמ"ב, 1882, קישינב – תרצ"ז 1937, לונדון) היה רב ופעיל חברתי בלונדון בראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף שפוצ'ניק · ראה עוד »

יוסף שה-לבן

שה-לבן, 1969 יוסף שה-לבן (כ"ח בכסלו תרס"ז, 15 בדצמבר 1906 – כ"ז בסיוון תשמ"ב, 20 במאי 1982) היה חוקר ומבקר ספרות, מורה לספרות ומחנך.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף שה-לבן · ראה עוד »

יוסף שכטמן

יוסף בוריס (בר) שכטמן (6 בספטמבר 1891 – 1 במרץ 1970) היה סופר יהודי ופעיל פוליטי ציוני רוויזיוניסטי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף שכטמן · ראה עוד »

יוסף לוריא

יוסף לוּריא (גם: לוריה; ברוסית: Лурье; ה'תרל"א, 1871, פּוּמפִּיַאן, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – כ"ט בכסלו ה'תרצ"ח, 3 בדצמבר 1937, ירושלים) היה מחנך עברי ופובליציסט, עורך עברי ויידי, עסקן תרבות ופעיל ציוני, מראשוני התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף לוריא · ראה עוד »

יוסף טרומפלדור

יוסף (אוסיה) טרוּמְפֶּלְדוֹר (ברוסית: Иосиф Владимирович (Вольфович) Трумпельдор, "יוסף ולדימירוביץ' (ווֹלפוביץ') טרומפלדור", נכתב גם תרומפלדור; 21 בנובמבר 1880, א' בטבת ה'תרמ"א – 1 במרץ 1920, י"ב באדר ה'תר"ף) היה לוחם יהודי, מנהיג ציוני סוציאליסטי וחלוץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף טרומפלדור · ראה עוד »

יוסף טונקל

יוסף טונקל (ביידיש: יוסף טונקעל 1881 - 9 באוגוסט 1949, י"ד באב תש"ט) היה סופר ומשורר יהודי בשפה יידיש וקריקטוריסט יליד בלארוס (אז באימפריה הרוסית), שפעל בעיקר בפולין ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף טונקל · ראה עוד »

יוסף זלצמן

אליעזר סלוצקין אנשי העלייה השנייה, ערב עלייתם לארץ ישראל יוסף זלצמן (1 ביוני 1890 – 24 בנובמבר 1913; כ"ד בחשוון ה'תרע"ד) היה מחלוצי העלייה השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף זלצמן · ראה עוד »

יוסף זליקוביץ'

יוסף זליקוביץ' (ביידיש: iusf zelikovitsh; באנגלית: Yosef Zalkowitz; 1897, קונסטנטינוב – 1944, אושוויץ'), סופר ועיתונאי פולני יהודי, מחברי צוות ארכיון מחברי הכרוניקה של גטו לודז'.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף זליקוביץ' · ראה עוד »

יוסף זוסמנוביץ

רבי יוסף זוסמנוביץ (ביידיש: זוסמאנאוויץ; תרנ"ה (1895), מינסק - אב תש"א (1941), וילקומיר) היה רב ליטאי, שימש כרב בסלובודקה וכרבה של וילקומיר.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף זוסמנוביץ · ראה עוד »

יוסף חיים ירושלמי

יוסף חיים ירושלמי (באנגלית: Yosef Hayim Yerushalmi&רלמ;; 1932 - 8 בדצמבר 2009) היה חוקר ההיסטוריה של עם ישראל, פרופסור באוניברסיטאות קולומביה והרווארד.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף חיים ירושלמי · ראה עוד »

יוסף באך

הרב יוסף באך (בהונגרית: Bach József; אובודה, 1784 – פשט, 3 בפברואר 1866) היה רב ואיש מדעי הרוח.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף באך · ראה עוד »

יוסף באביטש

יוסף באביטש (נהגה: בַּבִּיץ'; ה'תרמ"ה, 1885 – ה'תש"ב, 1942) היה מחנך, סופר וביוגרף יהודי פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף באביטש · ראה עוד »

יוסף בורג

שלמה יוסף בּוּרְג (31 בינואר 1909 – 15 באוקטובר 1999; ט' בשבט ה'תרס"ט – ה' בחשוון ה'תש"ס) היה פוליטיקאי ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף בורג · ראה עוד »

יוסף בולוף

יוסף בולוף (ביידיש: בולאָוו; באנגלית: Joseph Buloff; בפולנית: Józef Bulow;1899, וילנה – 27 בפברואר 1985, מנהטן, ניו יורק) היה שחקן, במאי ומפיק יהודי שפרסומו העיקרי היה כאמן תיאטרון יידיש וקולנוע יידיש, אך הופיע גם באנגלית על בימות ברודוויי וביותר משלושים סרטים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף בולוף · ראה עוד »

יוסף בודקו

יוסף הכהן בּוּדְקוֹ (בכתיב יידי: בודקאָ; בלועזית: Budko; 27 באוגוסט 1888 – 16 ביולי 1940), צייר, גרפיקאי ואמן יהודי, יליד פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף בודקו · ראה עוד »

יוסף ביגון

ר' יוסף ביגון לפני שנספה בשואה ב-1942 הרב יוסף ביגון (תרס"א, 1901 – תמוז תש"ב, 1942) היה איש תנועת המוסר ואיש חינוך יהודי ליטאי שפעל בפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף ביגון · ראה עוד »

יוסף גוזיקוב

מיכאל יוסף גוזיקוב (ביידיש: גאזיקאוו; 2 בספטמבר 1806 - 21 באוקטובר 1837) היה הכליזמר הראשון שהופיע במערב אירופה, בהשתמשו ב"כלי העץ והקש" שלו.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף גוזיקוב · ראה עוד »

יוסף גוברין

יוסף גוברין (18 בדצמבר 1930 – 6 ביוני 2021) היה דיפלומט והיסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף גוברין · ראה עוד »

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מכונה הגרי"ד ועוד; י"ב באדר ה'תרס"ג, 11 במרץ 1903 - י"ח בניסן ה'תשנ"ג, 8 באפריל 1993) היה רב, ראש ישיבה, פילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון) · ראה עוד »

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)

רבי יוסף דוב (יוסף דובער הלוי, או יושֶׁה בֶּר) הלוי סולובייצ'יק (1820 – 1892, ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) מכונה הבית הלוי, היה משנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין, אחר כך היה רבה של העיר סלוצק ואחריה רבה של העיר בריסק בליטא בין השנים 1879–1892.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) · ראה עוד »

יוסף דוד מיטלפונקט

הסופר ועיתונאי היידיש יוסף דוד מיטלפונקט (צלום מתעודת חבר באגודת סופרי היידיש בישראל 1964-1966) יוסף דוד מיטלפונקט (פולין 1889- ישראל 1974) היה סופר יידיש, שכתב ופרסם ספרים וכתבות עיתונאיות בפולין ובישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף דוד מיטלפונקט · ראה עוד »

יוסף האפרתי מטרופלוביץ

שער הספר "מלוכת שאול", וינה תקנ"ד 1794 יוסף האפרתי מטרוֹפּלוביץ (או: טרופלביץ; בכתיב יידי: טראָפּלאָוויץ או טראָפּלוויץ; 1770 בערך – 1804) היה משורר ומחזאי עברי מדור המאספים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף האפרתי מטרופלוביץ · ראה עוד »

יוסף הפטמן

קברו של יוסף הפטמן יוסף חיים הֶפְטְמן (בכתיב יידי: העפטמאַן; ט"ו באב תרמ"ח, 23 ביולי 1888, – כ"ד בטבת תשט"ו, 18 בינואר 1955) היה עיתונאי וסופר בתקופת היישוב ובימי המדינה, פזמונאי ועורך העיתון "הבוקר".

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף הפטמן · ראה עוד »

יוסף ויניצקי

יוסף ויניצקי (13 ביולי 1914 – 6 בספטמבר 1965), שנודע גם בשמות העט י.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף ויניצקי · ראה עוד »

יוסף ויתקין

יוסף ויתקין (בכתיב יידי: וויטקין; 2 באוגוסט 1876, מוהילב – 22 בינואר 1912, ראשון לציון) היה איש חינוך, מראשוני תנועת העבודה, חבר במפלגת הפועל הצעיר ודמות מפתח במעבר מהעלייה הראשונה לעלייה השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף ויתקין · ראה עוד »

יוסף וייס (סופר)

יוסף וייס בשנות ה-50 יוסף וייס (ביידיש: יוסף ווײַס; באנגלית: Joseph Weiss; 1891, ורשה – 1979, לוס אנג'לס) היה סופר יידי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף וייס (סופר) · ראה עוד »

יוסף כרוסט

יוסף כרוסט במדי בית"ר ושמשון יוניצ'מן (במרכז) וחברי בית"ר מגדוד ההכשרה של בית"ר, קוסטופול (והלין) יוסף כרוסט (שלישי מימין) יוסף כרוסט (7 ביולי 1908 – 5 במאי 1994) היה הוגה, היסטוריון, עיתונאי, עורך ומתרגם ישראלי, ממייסדי תנועת הנוער בית"ר וחבר ההנהגה העולמית שלה, פעיל בצה"ר וחבר האצ"ל, איש הציונות הרוויזיוניסטית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף כרוסט · ראה עוד »

יוסף כהן-צדק (ירושלים)

יוסף כהן-צדק, 1962 יוסף כהן בעת ביקורו אצל נשיא המדינה יצחק בן צבי בשנת 1958 יוסף כהן צדק מקבל את אות יקיר ירושלים מידי נשיא המדינה אפרים קציר יוסף כהן-צדק (י' בחשון תרס"ה, 19 באוקטובר 1904 וילנה - י"ד בטבת תשנ"ב, 21 בדצמבר 1991) היה מחנך, מתמטיקאי, מוזיקאי ואספרנטיסט ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף כהן-צדק (ירושלים) · ראה עוד »

יוסף יאשונסקי

יוסף ולדימירוביץ' (אינז') יאשונסקי (ברוסית: Иосиф Владимирович (Инез) Яшонский); 1943-1881) נולד בעיר הורדנה (אז בשלטון רוסיה). היה סגנו של ראש היודנראט בגטו ורשה, אדם צ'רניאקוב. היה יהודי משכיל, מבין היחידים שתרגם את תורת היחסות של אלברט איינשטיין. בין היתר, ניהל את אורט, ארגון שהוקם ברוסיה בסוף המאה התשע-עשרה כדי להעניק הכשרה מקצועית ליהודים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף יאשונסקי · ראה עוד »

יוסף יצחק שניאורסון

מכתב שפרסם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעיתון דואר היום לכבוד י"ב בתמוז תרפ"ח, יום השנה לשחרורו של רבי יוסף יצחק מהכלא הסובייטי דרכון לטבי שהונפק בריגה לרב שניאורסון בשנת 1933 ישיבת תורת אמת, לקראת ביקורו של הרב שניאורסון בירושלים הרב שניאורסון בזימון ברכת המזון בבר מצווה של נכדו בארי גוראריה רבי יוסף יצחק שניאורסון (מכונה הריי"צ; י"ב בתמוז ה'תר"ם, 21 ביוני 1880 – י' בשבט ה'תש"י, 28 בינואר 1950) היה האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר"ף (1920) ועד לפטירתו בשנת ה'תש"י (1950).

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף יצחק שניאורסון · ראה עוד »

יוסף יצחק ג'ייקובסון

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון (נכתב פעמים: יעקובסון; נולד בכ"ט בסיוון תשל"ב, 11 ביוני 1972) הוא נואם חרדי אמריקאי בולט, ראש מכון CHI להנחלת מורשת החסידות, עורך עיתון אלגעמיינער זשורנאל ורב קהילת "אור החיים" במונסי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף יצחק ג'ייקובסון · ראה עוד »

יוסף יהודה מרטון

יוסף יהודה מרטון (כ' בסיוון ה'תרצ"ג, 14 ביוני 1933 – כ"ט בכסלו ה'תשע"ד, 2 בדצמבר 2013) היה מוזיקאי, מנצח, מתזמר, מעבד ומנהל מוזיקלי, מלחין, חזן, כותב תווים, עורך, היסטוריון, מאייר, מעצב גרפי, מחנך ומנהל.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסף יהודה מרטון · ראה עוד »

יוסל קוטלר

יוסל קוטלר, איור מהספר מונטערגאנג, 1934 יוסל קוטלר (ביידיש יאָסל קאָטלער; 1896 האימפריה הרוסית - 11 ביוני 1935 ניו יורק ארצות הברית) היה אומן רב תחומי, משורר, סופר, סאטיריקן, מחזאי שכתב ביידיש, מאייר, מעצב, בובנאי ומייסד תיאטרון הבובות הראשון ביידיש בארצות הברית ומהבולטים בתאטרוני הבובות שם.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסל קוטלר · ראה עוד »

יוסל בירשטיין

יוסל בירשטיין (24 בספטמבר 1920 – 28 בדצמבר 2003) היה סופר ומשורר ישראלי יליד פולין, כתב ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסל בירשטיין · ראה עוד »

יוסיף סטלין

יוסיף ויסריונוביץ' סטלין (ברוסית: Иосиф Виссарионович Cталин,; בגאורגית: იოსებ ბესარიონის ძე ჯუღაშვილი, יוֹסֵבּ בֶּסָריוֹנִיס דזֶה ג'וּרָ'אשׁווִילִי; 18 בדצמבר 1878 – 5 במרץ 1953) היה מנהיג ומדינאי סובייטי ממוצא גאורגי ושליטה השני של ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסיף סטלין · ראה עוד »

יורם פאלק

יורם פאלק (נולד ב-27 בנובמבר 1941) הוא במאי, מעבד, כותב ומורה בתיאטרון הישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויורם פאלק · ראה עוד »

יורבורג

בית הכנסת בעיר במאה ה-19 יורבורג (ליטאית:, יורברקס; גרמנית: Georgenburg, גאורגנבורג; ביידיש: יורבורג) היא עיר בליטא במחוז טאורגה (טאווריג).

חָדָשׁ!!: יידיש ויורבורג · ראה עוד »

יולי מרטוב

יוּלי (יוּליוּס) אוֹסיפּוֹביץ' מַרטוֹב (ברוסית: Юлий Осипович Мартов, בכתיב ארכאי: Мартовъ; נולד צֶדֶרבּוים, Цедербаум; כתב בפסבדונים לֵב מרטוב, Лев Мартов; 24 בנובמבר 1873 (על פי הלוח היוליאני: 12 בנובמבר) – 4 באפריל 1923) היה מהפכן יהודי רוסי, מנהיג המֶנשֶביקים.

חָדָשׁ!!: יידיש ויולי מרטוב · ראה עוד »

יולי גסן

יוסף ולירימוביץ' (יולי) גסן (ברוסית:Юлий Исидорович Гессен; בהגייה יידית: הסן; 8 במרץ 1871, אודסה- 22 באוגוסט 1939, לנינגרד) היה היסטוריון יהודי רוסי שעסק בחקר יהדות מזרח אירופה מן המאה ה-15 ועד לסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש ויולי גסן · ראה עוד »

יולי דניאל

יולי מרקוביץ' דניאל (ברוסית: Юлий Маркович Даниэль; 15 בנובמבר 1925 - 30 בדצמבר 1988) היה סופר יהודי בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יידיש ויולי דניאל · ראה עוד »

יוליאן קלצ'קו

יוליאן קלצ'קו (בפולנית: Julian Klaczko; ביידיש: יהודה קליאַטשקאָ, או קלאצקא; 11 בנובמבר 1825 – 26 בנובמבר 1906) היה משורר פולני.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוליאן קלצ'קו · ראה עוד »

יוליה מורצקה

יוליה (יהודית) אַסְטְמַן-מוֹרֶצקָה (ביידיש: יוליאַ אַסטמאַן-מאָרעצקַא; בפולנית: Julia Astman-Morecka; בכתב לטיני גם Moretzka; 16 במרץ 1916 – 3 במרץ 1994) הייתה זמרת ישראלית ילידת פולין ששרה ביידיש, והתמחתה בשיר העם היהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוליה מורצקה · ראה עוד »

יוליוס פופר

יוליוס פופר (ברומנית: Julius Popper; 15 בדצמבר 1857 – 5 ביוני 1893), מהנדס, מתכנן ערים, עיתונאי, מגלה ארצות וכרטוגרף ויזם יהודי-רומני, דמות מרכזית בבהלה לזהב בארץ האש, שכונה הקונקיסטאדור של פטגוניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוליוס פופר · ראה עוד »

יוזף שמידט

יוזף שמידט (בגרמנית: Joseph Schmidt, 4 במרץ 1904 דוידני, דוכסות בוקובינה באימפריה האוסטרו-הונגרית, בימינו באוקראינה – 16 בנובמבר 1942 מחנה גירנבאד, על יד הינוויל, קנטון ציריך, שווייץ) היה זמר אופרה ואופרטה, טנור לירי וחזן יהודי מפורסם, יליד בוקובינה, נודע גם בכינויים "הזמיר מצ'רנוביץ" ו"קרוזו היהודי".

חָדָשׁ!!: יידיש ויוזף שמידט · ראה עוד »

יוזפא שמש

ספרו מעשה ניסים יפתח יוסף יוזפא הלוי מנצפך המכונה יוזפא שַׁמֶשׁ ׁ(.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוזפא שמש · ראה עוד »

יוזפוב

יוּזֶפוּב (פולנית: Józefów; יידיש: יוזעפאף) היא עיר השוכנת ליד ורשה, בפרובינצית מזוביה שבמזרח פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוזפוב · ראה עוד »

יוזפוב (מחוז בילגוריי)

יוּזֶפוּב (בפולנית: Józefów; ביידיש: יוזעפאף) היא עיירה במחוז בילגוריי, בפרובינציית לובלין שבמזרח פולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוזפוב (מחוז בילגוריי) · ראה עוד »

יוחנן אבן עזרא

חברת יוחנן עזרא ובניו בפתח בית המלאכה ברח' יפו שנות השלושים. במרכז יוחנן ומשני צידיו בניו: אברהם ויצחק, עם קבוצת העובדים של החברה יוחנן (ג'ון) אבן עזרא (1875–1947) היה קבלן, איש עסקים ואיש ציבור ירושלמי, יוזם ומניח קו המים הראשון לירושלים בתקופת המנדט הבריטי, וחבר ועד העדה המערבית בעיר.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוחנן אבן עזרא · ראה עוד »

יוחנן טברסקי (סופר)

יוחנן טבֶרסקי (כ"ה באייר תר"ס, 24 במאי 1900 – כ"ה בחשוון תשכ"ח, 28 בנובמבר 1967) היה פרופסור לתולדות עם ישראל, עיתונאי וסופר, מעורכי הוצאת "דביר".

חָדָשׁ!!: יידיש ויוחנן טברסקי (סופר) · ראה עוד »

יודנראט

אנשי היודנראט של שידלובייץ כרזה שהפיץ היודנראט בגטו לודז' הכרזה קוראת לאזרחים לשמור על היגיינה: "ילד נקי הוא בריא. מלוכלך - חולה." וורשה לאחר שהופצץ בזמן מרד גטו ורשה היודנראט (בגרמנית: Judenrat, ברבים: Judenräte; "מועצת היהודים"), או האֶלְטֶסטֶנרָאט (בגרמנית: Ältestenrat; ביידיש: עלטעסטענראט, "מועצת הזקנים"), היה מוסד שלטון יהודי שהיה ממונה על תיווך בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויודנראט · ראה עוד »

יודנדויטש

#הפניה יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ויודנדויטש · ראה עוד »

יודישער פערלאג

א"מ ליליין יודישער פערלאג ("יִידִישֶר פֶרלָאג", מגרמנית: Jüdischer Verlag, "ההוצאה היהודית") היא הוצאת ספרים יהודית שנוסדה בברלין בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: יידיש ויודישער פערלאג · ראה עוד »

יוהאן וולפגנג פון גתה

אנדרטה לזכרו של גתה בפרנקפורט יוהאן וולפגנג פון גֶתה (גרמנית: Johann Wolfgang von Goethe,, 28 באוגוסט 1749 – 22 במרץ 1832) היה סופר, משורר, מחזאי, פילוסוף, הומניסט, פוליטיקאי ומדען גרמני.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוהאן וולפגנג פון גתה · ראה עוד »

יוכבד טראוב

יוכבד טראוב (1937) יוכבד טְרַאוּבּ (לוריא) (1904 – ז' באב תשכ"ד, 16 ביולי 1964) הייתה זמרת מצו-סופרן עממית ישראלית, שפעלה מהמחצית השנייה של שנות ה-30 ועד המחצית הראשונה של שנות ה-50.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוכבד טראוב · ראה עוד »

יי (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ויי (פירושונים) · ראה עוד »

יינגליש

יינגליש (באנגלית: Yinglish – הלחם של המילים "יידיש" ו"אינגליש" (אנגלית)) הוא מושג המתייחס למילים ממקור אנגלי, שחודשו כנאולוגיזמים ונכנסו לשפת היידיש, בעיקר על ידי יהודים הדוברים את שתי השפות ומתגוררים בארצות דוברות האנגלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויינגליש · ראה עוד »

יישר כוח

יישר כוח הוא ביטוי של הכרת טובה לאדם על מאמציו ותרומתו, והבעת הערכה להישגיו.

חָדָשׁ!!: יידיש ויישר כוח · ראה עוד »

ייז'יירנה

ייז'יירנה (באוקראינית: Озерна - אוזרנה; בפולנית: Jezierna; ביידיש: אזשערנע) היא עיירה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יידיש וייז'יירנה · ראה עוד »

ייחוס האבות

"ייחוס האבות והנביאים והצדיקים ותנאים ואמוראים, עליהם השלום, בארץ ישראל ובחוצה לארץ, השם יעמיד לנו זכותם אמן", ובקיצור "ייחוס האבות", הוא חיבור המתאר את המקומות הקדושים בארץ ישראל, ונוסחיו המוקדמים ביותר הם משנות ה-90 של המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: יידיש וייחוס האבות · ראה עוד »

יידל ורדיגר

יהודה (יידל) ורדיגר (נולד בשנת 1971) הוא זמר ומפיק חסידי אמריקאי, בנו של הזמר מרדכי בן-דוד.

חָדָשׁ!!: יידיש ויידל ורדיגר · ראה עוד »

יידי

#הפניה יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ויידי · ראה עוד »

יידיש בוך

יידיש בּוּך (יידיש: "הספר היהודי" או "הספר היידי") הייתה הוצאת ספרים יהודית ביידיש שפעלה בוורשה בירת פולין הקומוניסטית מ-1947 ועד 1968.

חָדָשׁ!!: יידיש ויידיש בוך · ראה עוד »

יידישע פיראטן

יִידִישֶע פִּירַאטְן (ביידיש: ייִדישע פּיראַטן – 'פיראטים יהודים', או 'פיראטים יידיים') הוא שיר שנכתב עבור להקת חיל הים ובוצע על ידה במסגרת תוכניתה התשיעית, "רפסודה בכחול", שהועלתה לראשונה בשנת 1969.

חָדָשׁ!!: יידיש ויידישע פיראטן · ראה עוד »

יידישע קולטור

שער הגיליון הראשון של "יידישע קולטור", נובמבר 1938 שער גיליון, נובמבר 1948 יִידישע קולטור (ביידיש: 'תרבות יהודית') היה ירחון יידי שהוציא "האיגוד הכול-עולמי לתרבות יהודית (איקוּ"ף)" בניו יורק מ-1938 ועד 2004.

חָדָשׁ!!: יידיש ויידישע קולטור · ראה עוד »

יידישקייט (תוכנית טלוויזיה)

יידישקייט (ברוסית: Идишкайт) היא תוכנית טלוויזיה דוקומנטרית רוסית העוסקת בנושא היידישקייט.

חָדָשׁ!!: יידיש ויידישקייט (תוכנית טלוויזיה) · ראה עוד »

יידישיזם

ועידת צ'רנוביץ יידישיזם היא אידאולוגיה השואפת לקידום וטיפוח של השפה היידית ותרבותה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויידישיזם · ראה עוד »

ייהלבה

ייהלבה (בצ'כית: Jihlava; בגרמנית: Iglau, איגלאו; בפולנית: Igława, איגלבה; ביידיש: ייִגלאַווע) היא בירת מחוז ויסוצ'ינה שבדרום צ'כיה, שוכנת על גדת נהר ייהלבה, באזור הגבול ההיסטורי בין מוראביה לבוהמיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וייהלבה · ראה עוד »

ייווא

ייווא, השוכן בבניין המרכז להיסטוריה יהודית, ברחוב 16 מערב, בין השדרה החמישית והשישית במנהטן ייִוואָ (מבוטא: "ייִווֹ"; ראשי תיבות ביידיש: ייִדישער װיסנשאַפֿטלעכער אינסטיטוט, 'המכון המדעי היהודי'; באנגלית: YIVO), או בשמו כיום: המכון למחקר יהודי (באנגלית: Institute for Jewish Research), נוסד ב-1925 בווילנה ויושב כיום במנהטן.

חָדָשׁ!!: יידיש וייווא · ראה עוד »

.se

לוגו הסיומת se. היא סיומת האינטרנט הלאומית של שמות המתחם (domain name) של אתרי אינטרנט הרשומים בשוודיה, הסיומת הושקה בשנת 1986.

חָדָשׁ!!: יידיש ו.se · ראה עוד »

1 באפריל

1 באפריל הוא היום ה-91 בשנה בלוח הגרגוריאני (92 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יידיש ו1 באפריל · ראה עוד »

1 בנובמבר

1 בנובמבר הוא היום ה־305 בשנה בלוח הגרגוריאני (306 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יידיש ו1 בנובמבר · ראה עוד »

1 ביוני

1 ביוני הוא היום ה-152 בשנה (153 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו1 ביוני · ראה עוד »

10 במאי

10 במאי הוא היום ה-130 בשנה (131 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו10 במאי · ראה עוד »

10 באוקטובר

10 באוקטובר הוא היום ה-283 בשנה (284 בשנה מעוברת), בשבוע ה-42 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו10 באוקטובר · ראה עוד »

10 ביולי

10 ביולי הוא היום ה-191 בשנה, (192 בשנה מעוברת) בשבוע ה-28 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו10 ביולי · ראה עוד »

11 ביוני

11 ביוני הוא היום ה-162 בשנה (163 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו11 ביוני · ראה עוד »

12 בדצמבר

12 בדצמבר הוא היום ה-346 בשנה, (347 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו12 בדצמבר · ראה עוד »

12 בינואר

12 בינואר הוא היום ה-12 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו12 בינואר · ראה עוד »

13 במאי

13 במאי הוא היום ה-133 בשנה (134 בשנה מעוברת), בשבוע ה-20 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו13 במאי · ראה עוד »

13 בפברואר

13 בפברואר הוא היום ה-44 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו13 בפברואר · ראה עוד »

14 באפריל

14 באפריל הוא היום ה-104 בשנה (105 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו14 באפריל · ראה עוד »

14 בדצמבר

14 בדצמבר הוא היום ה-348 בשנה בלוח הגרגוריאני (349 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יידיש ו14 בדצמבר · ראה עוד »

15 באפריל

15 באפריל הוא היום ה-105 בשנה (106 בשנה מעוברת), בשבוע ה-16 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו15 באפריל · ראה עוד »

16 במאי

16 במאי הוא היום ה-136 בשנה, (137 בשנה מעוברת) בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו16 במאי · ראה עוד »

16 במרץ

16 במרץ הוא היום ה-75 בשנה (76 בשנה מעוברת), בשבוע ה-11 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו16 במרץ · ראה עוד »

17 בפברואר

17 בפברואר הוא היום ה-48 בשנה, בשבוע ה-7 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו17 בפברואר · ראה עוד »

18 באפריל

נזקי רעידת האדמה בסן פרנסיסקו 18 באפריל הוא היום ה-108 בשנה (109 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יידיש ו18 באפריל · ראה עוד »

19 בפברואר

19 בפברואר הוא היום ה-50 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו19 בפברואר · ראה עוד »

1925 בקולנוע

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ו1925 בקולנוע · ראה עוד »

1949 בברית המועצות

1949 בברית המועצות הייתה שנה בה נחגגה השנה ה-32 למהפכת אוקטובר.

חָדָשׁ!!: יידיש ו1949 בברית המועצות · ראה עוד »

1949 בישראל

שנת 1949 בישראל הייתה מאופיינת בסיום מלחמת העצמאות ותחילת ביסוס המשטר העצמאי במדינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ו1949 בישראל · ראה עוד »

1991 בספרות

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ו1991 בספרות · ראה עוד »

2 במרץ

2 במרץ הוא היום ה-61 בשנה (62 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו2 במרץ · ראה עוד »

2 בנובמבר

2 בנובמבר הוא היום ה-306 בשנה (307 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו2 בנובמבר · ראה עוד »

2 בינואר

2 בינואר הוא היום השני בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו2 בינואר · ראה עוד »

20 בפברואר

20 בפברואר הוא היום ה-51 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו20 בפברואר · ראה עוד »

20 ביוני

20 ביוני הוא היום ה-171 בשנה (172 בשנה מעוברת), בשבוע ה-25 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו20 ביוני · ראה עוד »

2001: אודיסיאה בחלל

2001: אודיסיאה בחלל (באנגלית: 2001: A Space Odyssey, בהפצה המקורית בארץ נקרא שנת 2001 - אודיסיאה בחלל) הוא סרט הרפתקאות מדע בדיוני אפי אמריקאי משנת 1968 בבימויו של סטנלי קובריק.

חָדָשׁ!!: יידיש ו2001: אודיסיאה בחלל · ראה עוד »

2022 בישראל

2022 בישראל היא השנה בה מדינת ישראל מציינת 74 שנים להקמתה.

חָדָשׁ!!: יידיש ו2022 בישראל · ראה עוד »

21 בנובמבר

21 בנובמבר הוא היום ה-325 בשנה, (326 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו21 בנובמבר · ראה עוד »

21 ביולי

21 ביולי הוא היום ה-202 בשנה (203 בשנה מעוברת), בשבוע ה-29 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו21 ביולי · ראה עוד »

24 ביולי

24 ביולי הוא היום ה-205 בשנה, (206 בשנה מעוברת) בשבוע ה-30 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו24 ביולי · ראה עוד »

24/6 (אלבום)

24/6 הוא אלבום מוזיקה של הזמר-יוצר החסידי אמריקאי ליפא שמלצר.

חָדָשׁ!!: יידיש ו24/6 (אלבום) · ראה עוד »

30 באוגוסט

30 באוגוסט הוא היום ה-242 בשנה בלוח הגריגוריאני (243 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יידיש ו30 באוגוסט · ראה עוד »

31 במאי

31 במאי הוא היום ה-151 בשנה (152 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו31 במאי · ראה עוד »

4 בפברואר

4 בפברואר הוא היום ה-35 בשנה, בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו4 בפברואר · ראה עוד »

5 בנובמבר

5 בנובמבר הוא היום ה-309 בשנה (310 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו5 בנובמבר · ראה עוד »

5 בדצמבר

5 בדצמבר הוא היום ה-339 בשנה (340 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו5 בדצמבר · ראה עוד »

6 באפריל

6 באפריל הוא היום ה-96 בשנה בלוח הגרגוריאני (97 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יידיש ו6 באפריל · ראה עוד »

7 באוגוסט

7 באוגוסט הוא היום ה-219 בשנה (220 בשנה מעוברת) בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו7 באוגוסט · ראה עוד »

7 ביולי

7 ביולי הוא היום ה-188 בשנה (189 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו7 ביולי · ראה עוד »

8 בספטמבר

8 בספטמבר הוא היום ה-251 בשנה בלוח הגרגוריאני (252 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יידיש ו8 בספטמבר · ראה עוד »

8 בדצמבר

8 בדצמבר הוא היום ה-342 בשנה בלוח הגרגוריאני (343 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יידיש ו8 בדצמבר · ראה עוד »

9 בפברואר

9 בפברואר הוא היום ה-40 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו9 בפברואר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

אידיש, יידית.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יידיש