520 יחסים: Ac, Ag, Al, Am, American Cars, Ar, As, At, Au, BA, Be, Bh, Bi, Br, CD (פירושונים), CF, Cl, Cm, CO, Cr, Cu, Db, ER, Es, FM, Fr, Ga, Gd, GE, HF, In, IR, Kr, LA, Li, Lr, Lu, MD, Mg, Mn, Mo, Mt, Na, Ne, Ni, No, NP, Pa, PH, PM, ..., Pr, Pt, Qi, Re, Rh, Ru, Sb, SC, Se, Sg, SI (פירושונים), Sm, Sn, Sr, TA, TB, Tc, Th, TI (פירושונים), Tl, TM, VSMOW, ממס, מאנה סיגבאן, מאפי, מארס אובזרבר, מנת קרינה של בננה, מנגן, מספר CAS, מספר מסה, מספר אטומי, מסה מולקולרית, מסה אטומית, מערכת הפעלה, מערכת השמש, מעבר, מרקורי, מרטנזיט, מרגריט פריי, מרי אלוירה ויקס, משקל אטומי, משתנה אלפא2 בכלבי ציד, משוואת היינון של סאהא, מתכת, מתכת אלקלית, מתכת אלקלית עפרורית, מתכתיות, מלח (כימיה), מטאוריט סיחוטה-אלין, מחצית חיים, מחזור (כימיה), מחזור הפחמן, מגנזיום, מגבר אנרגיה, מושבת ירח, מול, מולקולה דו-אטומית, מוליבדן, מימן, מימן נוזלי, מים קלים, מינרל, מינרל (תזונה), מינרל יוצר סלע, מיון החלקיקים, אמנון מרינוב, אמריציום, אמיליו סגרה, אנריקו פרמי, אנטימון, אנביאניום, אנדרס גוסטב אקברג, אנהידריד, אסטרופיזיקה, אסטטין, אפטיקסיה מהפאזה הנוזלית, אפונים, אפיטקסיה, אפיטקסיה מפאזת אדים אורגנומתכתיים, אקטיניד, אקטיניום, אקולוגיה - מונחים, ארנסט רתרפורד, ארנסט לורנס, ארסן, ארבעת היסודות, ארביום, ארד, אל-מתכת, אלפא, אלקטרוליט, אלקטרוליזה, אלומיניום, אלוטרופיה, אטום, אטום (פירושונים), אטום (קומיקס), אטום המימן, אזור הכרייה ארצגבירגה/קרושנוהוז'י, אבץ, אבץ (פירושונים), אדווין האבל, אונסן, אונביניליום, אונונניום, אוסמיום, אוק רידג' (אתר גרעיני), אורניום, אורניום (פירושונים), אורניום מועשר, אורית (פירושונים), אולף פון אוילר, אוטו האן, אובסידיאן, אינדיום, אירן ז'וליו-קירי, אירופיום, אירידיום תקשורת, איטרבי, איטרביום, איטריום, איזומר, איזוטופ, אידה נודאק, נאודימיום, ננואלקטרוניקה, נפטוניום, נשק גרעיני, נשים במדע, נתרן, נתרוליט, נחושת, נוסחה אמפירית (כימיה), נוף המכרות בקורנוול ובמערב דבון, נוקלאופיל, נוקליאוסינתזה, נוקליאוסינתזה כוכבית, נוקליד, נודולות מנגן, ניאון, נינטנדו DS, ניסוי הרשי-צ'ייס, ניקל, נייטרון, סמל נאורו, סמיילס, ספקטרום בליעה, ספקטרום השמש, ספקטרוסקופיה של פליטה אטומית, ספיר, סקר גאולוגי, סלניום, סטרונציום, סטוקהולם, סטויכיומטריה, סבאלראי, סגסוגת, סדרת קונוויי, סדרה כימית, סדרי גודל של מספרים, סופרמן: מורשת, סופרנובה, סולאר פודס, סיליקט, סיבורגיום, סיבוב כדור הארץ, סיג, סידן, סידריט, סיווג ספקטרלי, סיווג גולדשמידט, ענן בין-כוכבי, ענק אדום, ענק גזים, עקרון האיסור של פאולי, ערך תזונתי, ערפילית פליטה, על-ענק אדום, עופרת, עיבוד מתכת, פאיאליט, פרמי (יחידת מידה), פרמיום, פרס נובל לפיזיקה, פרס נובל לכימיה, פרד הויל, פרוטקטיניום, פרוטון, פרויקט מנהטן, פרימגנטיות, פרימו לוי, פריץ פרגל, פרידריך ולר, פלסי, פלטינה, פלדת פחמן, פלדיום, פלואור, פלוטוניום, פחמן, פחמן-14, פגמטיט, פורסטריט, פולוניום, פייר ז'נסן, צ'ארלס גלובר ברקלה, צסיום, צריום, צבעים במקרא, צבר אטומים, צורן, קאוס מדיה, קסנון, קריפטונייט, קשר יוני, קליפורניום, קבוע פאראדיי, קבוצת יסודות 11, קבוצת יסודות 3, קבוצת יסודות 4, קבוצה (כימיה), קדמיום, קופרניקיום, קור קרולי, קוריום, קובלט, קווי פראונהופר, ראיה מדעית, רניום, רסטבן, רתרפורד, רדון, רדון (פירושונים), רדיום, רדיום-223 כלוריד, רדיוס אטומי, רדיוס ואן דר ואלס, רותניום, רוברט בויל, רובידיום, ריכרד אבג, שאוגואן, שנות ה-20 של המאה ה-20, שנות ה-40 של המאה ה-20, שנות ה-50 של המאה ה-20, שנות ה-60 של המאה ה-19, שנות ה-90 של המאה ה-19, שורש 84, שינוי (תהליך), תאוריית הקשר על זיוף הנחיתה על הירח, תערו של אוקאם, תערובת, תקופת העוצרות, תרכובת אי-אורגנית, תטא בעגלון, תטא בשדרית, תזונה טבעונית, תחמוצת, תגובת סיפוח, תגובת שיקוע, תהליך קרול, תוריום, תותח פריז, תולה, תוליום, תווך בין-כוכבי, תימרת מעטפת, תיארוך אשלגן-ארגון, תיארוך איזוכרון, תיארוך רדיומטרי, תיאודור ויליאם ריצ'רדס, לנתניד, לבה, לוטציום, לוטטיה, לוטטיה (פירושונים), לכידת אלקטרון, ליתיום, ליזה מייטנר, ליברמוריום, טאו בירכתי הספינה, טנטלום, טנטלוס, טפרואיט, טרביום, טרה (מיתולוגיה), טלור, טליורייד (קולורדו), טבע, טבעת (כימיה), טבעונות, טום לרר, טונגסטן, טכנציום, טיטניט, טיטניום, זרחן, זהב, זירקוניום, חמצן, חמצן-16, חמת גדר, חנקן, חסיפה, חומר, חומר גלם, חוק דולון-פטי, חוק ההרכב המוגדר, חולית אאולית, בנזן, בעירה, בעיות פתוחות בפיזיקה, ברקליום, ברטה השמנה, ברזל, ברום, ברכיתרפיה, בריליום, בריום, בליה ביולוגית, בדיל, בור (פירושונים), בור (יסוד), בוראט, ביאטריס בארביי, ביסמוט, ביקיני, ביומולקולה, ג'נסיס (גשושית), ג'ונו (גשושית), ג'ורג' דה הוושי, ג'וזף פריסטלי, ג'יימס סמית'סון, ג'יימס האטון, גארנט, גאורגי פליורוב, גאולוגיה - מונחים, גרמניום, גרעין האטום, גרפיאס, גלן תיאודור סיבורג, גליום, גליום אנטימוניד, גליום ארסניד, גז אציל, גביש, גדוליניט, גדוליניום, גוסטבוס דטלף הינריכס, גוף האדם, גופרית, גיל רביב, דמיטרי מנדלייב, דרק מולר, דרלין כריסטיאן הופמן, דרגת חמצון, דגם כדור-מקל, דה רה ודה דיקטו, דואליות גל-חלקיק, דוקטור אלכימיה, דובניום, דיאגרמת לטימר, דיספרוסיום, דיסקית פיוניר, ה'תש"י, ה'תשנ"ו, ה'תשכ"א, המעבדה המטלורגית של אוניברסיטת שיקגו, המעבדה הלאומית לורנס ברקלי, המפץ הגדול, המקורות והסחר בבדיל בעת העתיקה, המובנדין, המכון המאוחד למחקר גרעיני, המכון המלכותי של בריטניה הגדולה, המכון הטכנולוגי של קליפורניה, האמפרי דייווי, האסכולה האטומיסטית, הפניום, הרי העפרה, השערת ההתנגשות הענקית, התפתחות מערכת השמש, התורה האטומית, הלומתאן, הלוגן, הליום, הליום נוזלי, הליום ליתיום, הטבלה המחזורית, הולמיום, הכוח החלש, היסטוריה אבולוציונית של החיים, היסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20, היסטוריה של הכימיה, היתוך (מתכת), היולנדיט, היי-טק, ונדיום, ורמיקוליט, וילארד ואן אורמאן קוויין, וילהלם רנטגן, ויליאם אלפרד פאולר, ויליאם קרוקס, ויליאם רמזי, ויליאם הנרי, ויליאם הייד וולאסטון, ויטמין, כ"ח בשבט, כסף (יסוד), כספית, כרום, כתיב כימי, כלל המספר השלם, כלור, כלורופיל, כלוריד, כור גרעיני טבעי, כוח ניבוי, כוכב משתנה, כוכב נייטרונים, כוכב לכת דמוי ארץ, כוכב לכת הליום, כימיה, כימיה אנליטית, כימיה פיזיקלית, כימיה תאורטית, י"ט בשבט, ינס יאקוב ברצליוס, יסוד, יסוד (פירושונים), יסוד (כימיה), יסוד על-כבד, יסוד טרנס-אורני, יסודות, יסודות (ספר), יסודות קריטיים לטכנולוגיה, יסודות כימיים, יד פריור, יהלום, יהלום הופ, יו"ד, יוטא בקנטאור, יוד, יוד (פירושונים), יוהאן גדולין, יוהאן גוטליב גאהן, יוהאן וולפגנג דובריינר, 1 בפברואר, 14 במרץ, 14 בפברואר, 17 במרץ, 1805 במדע, 1815 במדע, 1901 במדע, 1911 במדע, 1920 במדע, 1925 במדע, 1935 במדע, 1944 במדע, 1950 בארצות הברית, 1983 במדע, 1990 במדע, 1995 במדע, 1999 במדע, 2003 במדע, 2004 ברוסיה, 22 (מספר), 51 (מספר), 52 (מספר), 9 באוגוסט, 9 בפברואר. להרחיב מדד (470 יותר) »
Ac
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וAc · ראה עוד »
Ag
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וAg · ראה עוד »
Al
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וAl · ראה עוד »
Am
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וAm · ראה עוד »
American Cars
"American Cars" (בעברית: "מְכוֹנִיּוֹת אָמֵרִיקָאִיּוֹת") הוא שיר שהוקלט על ידי הזמרת-יוצרת הנורווגית אנני, מתוך אלבום האולפן השלישי שלה, (2020).
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וAmerican Cars · ראה עוד »
Ar
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וAr · ראה עוד »
As
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וAs · ראה עוד »
At
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וAt · ראה עוד »
Au
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וAu · ראה עוד »
BA
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וBA · ראה עוד »
Be
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וBe · ראה עוד »
Bh
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וBh · ראה עוד »
Bi
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וBi · ראה עוד »
Br
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וBr · ראה עוד »
CD (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וCD (פירושונים) · ראה עוד »
CF
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וCF · ראה עוד »
Cl
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וCl · ראה עוד »
Cm
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וCm · ראה עוד »
CO
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וCO · ראה עוד »
Cr
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וCr · ראה עוד »
Cu
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וCu · ראה עוד »
Db
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וDb · ראה עוד »
ER
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וER · ראה עוד »
Es
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וEs · ראה עוד »
FM
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וFM · ראה עוד »
Fr
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וFr · ראה עוד »
Ga
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וGa · ראה עוד »
Gd
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וGd · ראה עוד »
GE
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וGE · ראה עוד »
HF
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וHF · ראה עוד »
In
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וIn · ראה עוד »
IR
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וIR · ראה עוד »
Kr
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וKr · ראה עוד »
LA
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וLA · ראה עוד »
Li
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וLi · ראה עוד »
Lr
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וLr · ראה עוד »
Lu
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וLu · ראה עוד »
MD
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וMD · ראה עוד »
Mg
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וMg · ראה עוד »
Mn
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וMn · ראה עוד »
Mo
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וMo · ראה עוד »
Mt
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וMt · ראה עוד »
Na
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וNa · ראה עוד »
Ne
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וNe · ראה עוד »
Ni
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וNi · ראה עוד »
No
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וNo · ראה עוד »
NP
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וNP · ראה עוד »
Pa
* הרשות הפלסטינית זה קיצור של הרשות הפלסטינית באנגלית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וPa · ראה עוד »
PH
בסיסית הוא פורח בוורוד. pH (קיצור המילים: power/potential Hydrogenium. בעברית: ערך הֲגָבָה או רמת חומציות) הוא מדד לרמת חומציות של תמיסה מימית, המתבסס על ריכוזם של יוני הידרוניום (\ \mbox_3\mbox^+) בתמיסה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וPH · ראה עוד »
PM
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וPM · ראה עוד »
Pr
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וPr · ראה עוד »
Pt
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וPt · ראה עוד »
Qi
QI (ראשי תיבות של Quite Interesting, בתרגום "מעניין למדי") הוא שעשועון טלוויזיה בריטי, פרי עטו ובהפקתו של ג'ון לויד, המשודר ברשת ה-BBC החל משנת 2003.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וQi · ראה עוד »
Re
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וRe · ראה עוד »
Rh
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וRh · ראה עוד »
Ru
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וRu · ראה עוד »
Sb
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וSb · ראה עוד »
SC
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וSC · ראה עוד »
Se
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וSe · ראה עוד »
Sg
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וSg · ראה עוד »
SI (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וSI (פירושונים) · ראה עוד »
Sm
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וSm · ראה עוד »
Sn
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וSn · ראה עוד »
Sr
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וSr · ראה עוד »
TA
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וTA · ראה עוד »
TB
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וTB · ראה עוד »
Tc
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וTc · ראה עוד »
Th
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וTh · ראה עוד »
TI (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וTI (פירושונים) · ראה עוד »
Tl
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וTl · ראה עוד »
TM
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וTM · ראה עוד »
VSMOW
VSMOW (ראשי תיבות של: Vienna Standard Mean Ocean Water) הוא תקן של מים מזוקקים שהוגדר ב-1968 על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ומשמש לצורך מדידת תכונות פיזיקליות וכימיות של מים, ולצורך השוואה בין דגימות מים שונות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וVSMOW · ראה עוד »
ממס
חומצה אצטית טקסט.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וממס · ראה עוד »
מאנה סיגבאן
קארל מאנה גאורג סיגבאן (בשוודית: Karl Manne Georg Siegbahn) (3 בדצמבר 1886 – 26 בספטמבר 1978) היה פיזיקאי שוודי שזכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1924 על גילוייו ומחקריו בתחום ספקטרוסקופיית קרני רנטגן.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומאנה סיגבאן · ראה עוד »
מאפי
מאפי (Mafic) הוא כינוי בגאולוגיה למינרלים סיליקטיים, מאגמה, סלעים פלוטוניים וסלעי פרץ דלים יחסית בצורן דו-חמצני – 45-52% – המכילים ריכוזים גבוהים של יסודות כבדים כברזל ומגנזיום.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומאפי · ראה עוד »
מארס אובזרבר
מארס אובזרבר (באנגלית: Mars Observer - צופה מאדים) שנודעה גם בשם Mars Geoscience/Climatology Orbiter הייתה גשושית רובוטית ששוגרה על ידי נאס"א ב־25 בספטמבר 1992 על מנת לחקור את אדמת, אטמוספירת, האקלים והשדה המגנטי של מאדים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומארס אובזרבר · ראה עוד »
מנת קרינה של בננה
בננה מכילה חומרים רדיואקטיביים שאינם מעשה אדם, ביניהם אשלגן מנות קרינה מייננת, בקירוב, ביחידות סיוורט, מיומיומית עד ממיתה. פורסם ב-Xkcd מנת קרינה של בננה (או מק"ב; באנגלית: BED, banana equivalent dose) היא ביטוי של כמות חשיפה לקרינה מייננת.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומנת קרינה של בננה · ראה עוד »
מנגן
מַנְגַּן (Manganese) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Mn ומספרו האטומי 25.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומנגן · ראה עוד »
מספר CAS
מספר CAS registry number) CAS), הוא מספר זיהוי יחיד במינו הניתן על ידי שירות התקצירים בכימיה (Chemical Abstracts Service – CAS) של האגודה האמריקנית לכימיה, לכל חומר שתואר בספרות המקצועית. סוגי החומרים הממוספרים הם יסודות, איזוטופים, חלקיקים תת-אטומיים, מתכות, סגסוגות, מינרלים, אורגנומתכות, חלבונים, חומצות גרעין, פולימרים, תרכובות ותערובות נוספות. מטרת המספור להקל על חיפושים במסדי נתונים, שכן אותו חומר מופיע לעיתים קרובות בשמות שונים. מרבית מסדי הנתונים של מולקולות בעולם תומכים היום בחיפוש לפי מספר CAS. נכון לנובמבר 2013, המרשם של CAS כולל מעל 75 מיליון חומרים. כ-50 אלף מספרים חדשים נוספים בממוצע כל שבוע.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומספר CAS · ראה עוד »
מספר מסה
מספר מסה (mass number), הקרוי גם מספר נוקליאון וסימנו A, הוא מספר הנוקליאונים – פרוטונים ונייטרונים – הנמצאים בגרעין האטום של אטום מסוים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומספר מסה · ראה עוד »
מספר אטומי
מספר אטומי הוא מספר הפרוטונים הנמצאים בגרעין של אטום מסוים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומספר אטומי · ראה עוד »
מסה מולקולרית
מסה מולקולרית (molecular mass) היא המסה של מולקולה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומסה מולקולרית · ראה עוד »
מסה אטומית
מסה אטומית (atomic mass, סימן: ma) היא המסה של אטום.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומסה אטומית · ראה עוד »
מערכת הפעלה
תרשים המציג את מקומה של מערכת ההפעלה במחשב מודרני מערכת הפעלה היא תוכנה המנהלת את משאבי החומרה והתוכנה במחשב.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומערכת הפעלה · ראה עוד »
מערכת השמש
צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומערכת השמש · ראה עוד »
מעבר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומעבר · ראה עוד »
מרקורי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומרקורי · ראה עוד »
מרטנזיט
מרטנזיט. מרטנזיט הוא מבנה גבישי של ברזל, תוצאה של חיסום, הוא טרנספורמציה מהירה (ללא תהליך דיפוזיה) ממצב אוסטניט.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומרטנזיט · ראה עוד »
מרגריט פריי
מרגריט קתרין פריי (באנגלית: Marguerite Catherine Perey; 19 באוקטובר 1909 – 13 במאי 1975) הייתה כימאית ופיזיקאית צרפתייה שגילתה את היסוד פרנציום, היסוד הכימי האחרון שהתגלה בצורה טבעית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומרגריט פריי · ראה עוד »
מרי אלוירה ויקס
מרי אלוירה ויקס (באנגלית: Mary Elvira Weeks; 10 באפריל 1892, בעיירה ליונס, ויסקונסין - 20 ביוני 1975, דטרויט).
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומרי אלוירה ויקס · ראה עוד »
משקל אטומי
משקל אטומי (atomic weight) או מסה אטומית יחסית (relative atomic mass), המסומן Ar, הוא נתון פיזיקלי וכימי המייצג את הממוצע המשוקלל של המסות האטומיות של האיזוטופים של יסוד מסוים ביחס לאטום המימן, לפי שכיחותם בטבע.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומשקל אטומי · ראה עוד »
משתנה אלפא2 בכלבי ציד
כוכב משתנה מטיפוס α2 בכלבי ציד (או בקיצור, משתנה α2 בכלבי ציד, באנגלית: α2 Canum Venaticorum variable) הוא כוכב משתנה שמנגנון השינוי שלו נובע מבהירות לא אחידה של פני הכוכב שגורמת לכך שהבהירות הנראית משתנה עם סיבוב הכוכב על צירו.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומשתנה אלפא2 בכלבי ציד · ראה עוד »
משוואת היינון של סאהא
משוואת היינון של סאהא (Saha), מכונה לעיתים משוואת היינון של סאהא-לאנגמיור, היא המשוואה המתארת את מצב היינון של יסוד כימי מסוים כפונקציה של הטמפרטורה והצפיפות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומשוואת היינון של סאהא · ראה עוד »
מתכת
מאורגנים בתאים. מתכות הן קבוצה של יסודות כימיים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומתכת · ראה עוד »
מתכת אלקלית
מתכות אלקליות, שמורות בשמן פרפין המתכות האלקליות הן קבוצה של מספר יסודות כימיים המופיעים בטור הראשון בטבלה המחזורית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומתכת אלקלית · ראה עוד »
מתכת אלקלית עפרורית
המתכות האלקליות-עפרוריות הן קבוצה של יסודות כימיים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומתכת אלקלית עפרורית · ראה עוד »
מתכתיות
מתכתיות באסטרונומיה וקוסמולוגיה פיזיקלית היא מדד לכמות היסודות כימיים שמרכיבים גרם שמים הכבדים יותר ממימן והליום.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומתכתיות · ראה עוד »
מלח (כימיה)
בכימיה, מלח הוא תרכובת המורכבת מקטיונים (יונים בעלי מטען חשמלי חיובי), שלרוב מופיעים כיסוד מתכתי, ומאניונים (יונים בעלי מטען חשמלי שלילי), שלרוב מופיעים כיסוד אל-מתכתי, באופן שהמטען הכללי של התרכובת הוא נייטרלי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומלח (כימיה) · ראה עוד »
מטאוריט סיחוטה-אלין
מטאוריט סיחוטה-אלין היה מטאוריט ברזל שחלקיו נפלו ב-12 בפברואר 1947 בחבל פרימוריה שברוסיה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומטאוריט סיחוטה-אלין · ראה עוד »
מחצית חיים
סימולציה של אטומים זהים העוברים דעיכה רדיואקטיבית, החל מ-400 אטומים (מימין) או 4 אטומים (משמאל). המספר בראש האיור מציין כמה תקופות של מחצית חיים חלפו. חל חוק המספרים הגדולים: עם מספר גדול יותר של אטומים, הדעיכה הכללית אקראית פחות. זמן מחצית החיים של איזוטופ רדיואקטיבי הוא הזמן הדרוש למחצית מהאטומים של איזוטופ זה כדי לדעוך ולהפוך לאטומים של איזוטופ אחר.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומחצית חיים · ראה עוד »
מחזור (כימיה)
הטבלה המחזורית, בעלת 7 מחזורים (periods, שורות) ו-18 קבוצות (groups, טורים). Aufbau principle בטבלה המחזורית, כל שורה נקראת מחזור והיא כוללת את כל היסודות הכימיים בעלי אותו מספר של קליפות אלקטרונים, כאשר כל מחזור עוקב המצוין בטבלה מייצג פרוטון אחד נוסף שבגרעין האטומי שביסודות, ובהתאם, ירידה באיכות המתכתית שלהם.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומחזור (כימיה) · ראה עוד »
מחזור הפחמן
דיאגרמה המציגה את מחזור הפחמן, כאשר ניתן לראות גם את השפעת האדם על המחזור ריכוז הפחמן הדו-חמצני בטופוספרה בשנת 2008 מחזור הפחמן הוא מחזור שבו שלובים זה בזה היסודות פחמן, חמצן ומימן במחזורי החומרים בטבע.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומחזור הפחמן · ראה עוד »
מגנזיום
מגנזיום (Magnesium; בעבר נקרא בעברית גם מגניון) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות-עפרוריות שסמלו הכימי Mg ומספרו האטומי 12.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומגנזיום · ראה עוד »
מגבר אנרגיה
מגבר אנרגיה (באנגלית: Energy amplifier) הוא תכנון של תחנת כוח גרעינית, בה משולבים מאיץ חלקיקים וכור גרעיני תת-קריטי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומגבר אנרגיה · ראה עוד »
מושבת ירח
המחשה אמנותית של מושבת ירח כפי שהיא נראית בחזון נאס"א שפורסם באוקטובר 2005. מושבת ירח היא יישוב של בני אדם המתקיים על הירח.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומושבת ירח · ראה עוד »
מול
מוֹל (Mole) הוא יחידת מידה סטנדרטית המגדירה כמות חומר על פי מספר חלקיקים קבוע.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומול · ראה עוד »
מולקולה דו-אטומית
הטבלה המחזורית של היסודות, כאשר אלו קיימים כמולקולה דו-אטומית הומוגנית בתנאים סטנדרטיים של טמפרטורה ולחץ צבועים בתכלת. מולקולה דו-אטומית של חנקן (N2) מולקולות דו-אטומיות הן מולקולות המורכבות משני אטומים של אותו יסוד או של שני יסודות שונים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומולקולה דו-אטומית · ראה עוד »
מוליבדן
מוליבדן (Molybdenum) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Mo ומספרו האטומי 42.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומוליבדן · ראה עוד »
מימן
בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומימן · ראה עוד »
מימן נוזלי
מיכל מימן גדול בתא ואקום במרכז המחקר לואיס 1967 מימן נוזלי (LH2) הוא היסוד הכימי מימן במצב צבירה נוזל.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומימן נוזלי · ראה עוד »
מים קלים
מים קלים הם מים שמורכבים מהאיזוטופים הקלים והנפוצים ביותר של חמצן ומימן 1H216O.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומים קלים · ראה עוד »
מינרל
מינרלים מסוגים שונים מינרל במינרלוגיה הוא חומר אי-אורגני שנוצר בתהליכים טבעיים, בעל הרכב אחיד, לרוב גבישי – שהאטומים שלו ערוכים בסדר גאומטרי קבוע בו, או אמורפי – חסר צורה גבישית מוגדרת, דוגמת לימוניט ואופאל.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומינרל · ראה עוד »
מינרל (תזונה)
בתזונה, מינרלים הם קבוצה של יסודות, רובם מתכות, להם יצורים חיים נזקקים לשם פעולתם התקינה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומינרל (תזונה) · ראה עוד »
מינרל יוצר סלע
גבישי המינרלים המרכיבים את הגרניט ניכרים לעין מינרל יוצר סלע הוא מינרל השותף בבנייתם של סלעים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומינרל יוצר סלע · ראה עוד »
מיון החלקיקים
מיון החלקיקים הוא מיון של חלקיקים בהתאם לתכונות הפיזיקליות שלהם.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ומיון החלקיקים · ראה עוד »
אמנון מרינוב
אמנון מָרינוב (23 בדצמבר 1930 – 7 בדצמבר 2011) היה פיזיקאי ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואמנון מרינוב · ראה עוד »
אמריציום
אָמֶרִיציוּם (גם: אָמֶרִיקְיוּם; Americium) הוא יסוד כימי מתכתי רדיואקטיבי מסדרת האקטינידים, שסמלו הכימי Am ומספרו האטומי 95.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואמריציום · ראה עוד »
אמיליו סגרה
אמיליו ג'ינו סֶגְרֶה (באיטלקית: Emilio Gino Segrè, 1 בפברואר 1905 - 22 באפריל 1989) היה פיזיקאי יהודי איטלקי-אמריקאי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואמיליו סגרה · ראה עוד »
אנריקו פרמי
אֶנְרִיקוֹ פֶרְמִי (באיטלקית: Enrico Fermi; 29 בספטמבר 1901 – 28 בנובמבר 1954) היה פיזיקאי איטלקי-אמריקאי, הידוע בשל עבודתו בנושא התפרקות בטא, פיתוח הכור הגרעיני הראשון ופיתוח תורת הקוונטים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואנריקו פרמי · ראה עוד »
אנטימון
אנטימון (Antimony, לטינית: Stibium) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות למחצה שסמלו הכימי Sb ומספרו האטומי 51.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואנטימון · ראה עוד »
אנביאניום
אנביאניום הוא שמו של יסוד כימי היפותטי בטבלה המחזורית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואנביאניום · ראה עוד »
אנדרס גוסטב אקברג
אנדרס גוסטב אקברג (שוודית: Anders Gustaf Ekeberg); 16 בינואר 1767 – 11 בפברואר 1813). כימאי שוודי, מגלה הטנטלום.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואנדרס גוסטב אקברג · ראה עוד »
אנהידריד
250px אנהידריד (אנגלית: Anhydride) הוא תרכובת כימית המורכבת ממולקולה של חומצה (או משתי מולקולות מחוברות של חומצה), ממנה/מהן נטלו מולקולת מים אחת.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואנהידריד · ראה עוד »
אסטרופיזיקה
קבוצה שערות ברניקי, היא בעלת קוטר של כ-56,000 שנות אור ונמצאת במרחק של כ-60 מיליון שנות אור מכדור הארץ אסטרופיזיקה (מיוונית: אסטרון – כוכב) היא ענף של האסטרונומיה העוסק בפיזיקה של היקום, ובפרט בתכונותיהם הפיזיות (בהירות נראית, צפיפות, טמפרטורה, הרכב כימי) של עצמים אסטרונומיים כגון כוכבים, גלקסיות, חורים שחורים והחומר הבין-כוכבי, ובפעולות הגומלין ביניהם.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואסטרופיזיקה · ראה עוד »
אסטטין
אסטטין או אסטט (Astatine) הוא יסוד כימי ממשפחת ההלוגנים, שסמלו הכימי At ומספרו האטומי 85 (משמעות השם: מיוונית - אסטטוס.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואסטטין · ראה עוד »
אפטיקסיה מהפאזה הנוזלית
אפיטקסיה מהפאזה הנוזלית, liquid phase epitaxy - LPE היא שיטת גידול אפיטקסיאלית המתרחשת שבין נוזל ובין מצע מוצק,.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואפטיקסיה מהפאזה הנוזלית · ראה עוד »
אפונים
אֶפּוֹנִים (Eponym) הוא שם, אמיתי או בדוי, של אדם שעל שמו נקרא מקום, עם, שבט, בית-אב, שנה, מושג, תגלית או כל דבר אחר.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואפונים · ראה עוד »
אפיטקסיה
אפיטקסיה של גבישי רוטיל באורך של כ-6 ס"מ על המטיט. Bahia, Brazil אֶפִּיטַקְסיָה (Epitaxy) היא תהליך מיוחד של גידול גבישים הקיים במינרולוגיה ובטכנולוגיה, שבו גדל (single crystal) מסוג כלשהו על גבי גביש אחר.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואפיטקסיה · ראה עוד »
אפיטקסיה מפאזת אדים אורגנומתכתיים
תיאור סכמתי של תהליך הגידול בשיטת MOVPE. אטומי אינדיום מתוארים באמצעות עיגולים שחורים גדולים; אטומי זרחן - בעיגולים מנוקדים גדולים; אטומי פחמן - בעיגולים מקווקווים בינוניים; ואטומי מימן - עיגולים ריקים קטנים. אדי ה-TMIn והפוספין המוזרמים לריאקטור עוברים פירוליזה מזורזת (קטליטית) על המצע, ליצירת אינדיום וזרחן, המגיבים ומצטרפים לשכבה הגדלה, ולרדיקלים מתיליים ואטומי מימן היוצרים מתאן שמסולק מהריאקטור. אפיטקסיה מפאזת אדים אורגנומתכתיים, המוכרת בראשי התיבות MOVPE (מאנגלית: Metalorganic Vapor Phase Epitaxy), או OMVPE (מאנגלית: Organo-Metallic Vapor Phase Epitaxy), או MOCVD (מאנגלית: Metalorganic Chemical Vapor Deposition), היא שיטת אפיטקסיה לגידול שכבות דקות של יסודות או תרכובות, בעיקר מוליכים למחצה (מל"מ), מהתרכובות האורגנו-מתכתיות של המרכיבים שלהם.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואפיטקסיה מפאזת אדים אורגנומתכתיים · ראה עוד »
אקטיניד
סדרת האקטינידים היא סדרה כימית של 15 יסודות כבדים דומים למדי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואקטיניד · ראה עוד »
אקטיניום
אקטיניום (Actinium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי מתכתי, שסמלו הכימי Ac ומספרו האטומי 89.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואקטיניום · ראה עוד »
אקולוגיה - מונחים
הפארק הלאומי ברקון ביקונס באנגליהדף זה הוא מונחון במדע האקולוגיה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואקולוגיה - מונחים · ראה עוד »
ארנסט רתרפורד
לורד ארנסט רתרפורד (באנגלית: Ernest Rutherford; 30 באוגוסט 1871 – 19 באוקטובר 1937) היה פיזיקאי בריטי יליד ניו זילנד, מגלה הסיבות לרדיואקטיביות, מתאר מבנה האטום וחתן פרס נובל לכימיה לשנת 1908, "על מחקריו במבנה האטום ובכימיה של חומרים רדיואקטיביים".
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וארנסט רתרפורד · ראה עוד »
ארנסט לורנס
ארנסט אורלנדו לורנס (8 באוגוסט 1901 – 27 באוגוסט 1958) היה אחד הפיזיקאים האמריקאים הבולטים במהלך המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וארנסט לורנס · ראה עוד »
ארסן
אַרְסֶן (Arsenic), הידוע גם בשם זַרְניך, הוא יסוד רעיל ביותר ממשפחת המתכות למחצה שסמלו הכימי As ומספרו האטומי 33.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וארסן · ראה עוד »
ארבעת היסודות
סמלי ארבעת היסודות אצל הפילוסופים הקדמוניים. 1. אש. 2. אדמה. 3. מים. 4. אוויר ארבעת היסודות והקשרים ביניהם, על פי אריסטו ארבעת היסודות היא תאוריה טרום־מדעית קדומה להסברת מבנה החומר והתהליכים היסודיים הפועלים בעולם, שנוצרה ביוון העתיקה על ידי הפילוסוף אמפדוקלס במאה החמישית לפני הספירה, ואומצה על ידי אריסטו.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וארבעת היסודות · ראה עוד »
ארביום
אֵרְבִּיּוּם (באנגלית: Erbium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Er ומספרו האטומי 68.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וארביום · ראה עוד »
ארד
אָרָד (בְּרוֹנְזָה בלעז) היא סגסוגת של נחושת בתוספת בדיל להקשיה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וארד · ראה עוד »
אל-מתכת
אל-מתכות הן יסודות כימיים חסרי תכונות מתכתיות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואל-מתכת · ראה עוד »
אלפא
אָלפָא (אות גדולה: Α, אות קטנה: α, ביוונית: ἄλφα אָ֫לפַה) היא האות הראשונה באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואלפא · ראה עוד »
אלקטרוליט
אלקטרוליטים בתא גלווני אלקטרוליט הוא כל חומר המכיל יונים חופשיים ופועל כמדיום מוליך חשמלי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואלקטרוליט · ראה עוד »
אלקטרוליזה
אלקטרוליזה (מיוונית: אלקטרו.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואלקטרוליזה · ראה עוד »
אלומיניום
אַלוּמִינְיוּם (Aluminium; בעברית: חַמְרָן) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Al ומספרו האטומי 13.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואלומיניום · ראה עוד »
אלוטרופיה
יהלום וגרפיט הם שניים מהאלוטרופים של פחמן. למרות ההרכב הכימי הזהה, תכונותיהם שונות בתכלית עקב המבנה הגבישי השונה. אלוטרופים הם חומרים העשויים מאותו יסוד כימי, אך המבנה המולקולרי שלהם והקשרים הכימיים שונים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואלוטרופיה · ראה עוד »
אטום
אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. חיתוך של גביש הזהב לצורך הסריקה, הגורם לסידור מחדש של פני השטח. האָטוֹם (ביוונית: ἄτομος, "אָ֫טוֹמוֹס"), שפירושו "אינו ניתן לחיתוך" – "א" (לא ניתן/לא אפשרי) "טומי" (חתך/חיתוך) – הוא המערך החלקיקי הקטן ביותר שמטענו החשמלי הכולל הוא אפס, והמאפיין יסוד כימי ומבדיל אותו מיסודות כימיים אחרים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואטום · ראה עוד »
אטום (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואטום (פירושונים) · ראה עוד »
אטום (קומיקס)
אטום (באנגלית: Atom) הוא דמות בדיונית של גיבור-על המופיעה בחוברות הקומיקס חברת הצדק של אמריקה ביקום DC קומיקס.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואטום (קומיקס) · ראה עוד »
אטום המימן
אטום המימן הוא האטום הפשוט ביותר, ובו שני גופים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואטום המימן · ראה עוד »
אזור הכרייה ארצגבירגה/קרושנוהוז'י
מוזיאון כריית הבדיל באלטנברג מפעל התכה לשעבר של מכרה אלטה מורדגרובה בברנד-ארדיסדורף מתחם מפעל ההתכה מולדהנהטן מפעל ערגול נחושת באולברנהאו מצעד כורים באנאברג אזור הכרייה ארצגבירגה/קרושנוהוז'י (בגרמנית: Montanregion Erzgebirge, בצ'כית: Hornický region Erzgebirge/Krušnohoří, מילולית בשתי השפות "הרי העפרה") הוא נוף מורשת תעשייתית בת למעלה מ-800 שנה, באזור הגבול בין מדינת סקסוניה בדרום-מזרח גרמניה לצפון בוהמיה בצפון-מערב צ'כיה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואזור הכרייה ארצגבירגה/קרושנוהוז'י · ראה עוד »
אבץ
אָבָץ (Zincum; לעיתים בעברית גם בשם הלועזי צִינְק) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Zn ומספרו האטומי 30.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואבץ · ראה עוד »
אבץ (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואבץ (פירושונים) · ראה עוד »
אדווין האבל
אֵדווין פאוול האבל (באנגלית: Edwin Powell Hubble; 20 בנובמבר 1889 – 28 בספטמבר 1953) היה אסטרונום אמריקאי, הידוע בעיקר בזכות שתי תגליות מדעיות מרכזיות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואדווין האבל · ראה עוד »
אונסן
אונסן חיצוני אזור הרחצה קופי מקוק יפני נהנים מאונסן חיצוני אונסן (ביפנית: Onsen 温泉) הוא מונח יפני המשמש לרוב לתיאור מעיינות חמים, אך גם את מתחם הרחצה ואת האכסניות שמסביבו.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואונסן · ראה עוד »
אונביניליום
אונביניליום הוא שמו של יסוד כימי היפותטי בטבלה המחזורית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואונביניליום · ראה עוד »
אונונניום
אונונניום (Ununennium) הוא שמו הזמני של יסוד כימי משוער בטבלה המחזורית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואונונניום · ראה עוד »
אוסמיום
אוסמיום (Osmium) הוא יסוד כימי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Os ומספרו האטומי 76.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואוסמיום · ראה עוד »
אוק רידג' (אתר גרעיני)
החלפת משמרת במפעל Y-12 להעשרת אורניום בטכנולוגיה אלקטרומגנטית באתר הייצור הגרעיני באוק רידג'. שיא מספר העובדים באתר היה 80,000. האתר הגרעיני באוק רידג' (שמו הרשמי: קלינטון עבודות הנדסיות; באנגלית: Clinton Engineer Works; בראשי תיבות: CEW) היה אתר מפעלי הייצור והעשרת האורניום של פרויקט מנהטן, שפעל באוק רידג' במדינת טנסי שבארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואוק רידג' (אתר גרעיני) · ראה עוד »
אורניום
אוּרַנְיוּם (Uranium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי מסדרת האקטינידים, שסמלו הכימי U ומספרו האטומי 92.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואורניום · ראה עוד »
אורניום (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואורניום (פירושונים) · ראה עוד »
אורניום מועשר
אורניום מועשר אוּרַנְיוּם מָעֳשָׁר הוא אורניום אשר ריכוז האיזוטופ אורניום-235 בו הוגדל בדרכים מלאכותיות (הפרדה איזוטופית). החומר הבקיע 235U הוא האיזוטופ הטבעי היחיד שמסוגל לייצר תגובת שרשרת גרעינית בעקבות פגיעת נייטרון, אך הוא מהווה רק כ-0.72% מהמסה בעפרה טבעית של אורניום.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואורניום מועשר · ראה עוד »
אורית (פירושונים)
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לנשים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואורית (פירושונים) · ראה עוד »
אולף פון אוילר
אולף פון אוילר (בשוודית: Ulf von Euler; 7 בפברואר 1905 – 9 במרץ 1983) היה מדען שוודי, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1970, יחד עם ג'וליוס אקסלרוד וברנרד כץ, "על עבודתם בתחום מוליכים עצביים".
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואולף פון אוילר · ראה עוד »
אוטו האן
אוטו האן (בגרמנית: Otto Hahn; 8 במרץ 1879 – 28 ביולי 1968) היה כימאי גרמני, חלוץ הרדיוכימיה ומגלה איזומריית הגרעין והביקוע הגרעיני של האורניום.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואוטו האן · ראה עוד »
אובסידיאן
אובסידיאן הוא סוג של זכוכית געשית – סלע געשי הנוצר בהתקררות מהירה של לבה פלסית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואובסידיאן · ראה עוד »
אינדיום
אִינְדִּיּוּם (Indium) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי In ומספרו האטומי 49.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואינדיום · ראה עוד »
אירן ז'וליו-קירי
מארי, צולם בשנת 1925. אירן ז'וליו-קירי (12 בספטמבר 1897 – 17 במרץ 1956) הייתה כימאית צרפתייה, כלת פרס נובל לכימיה לשנת 1935 (במשותף עם בעלה, פרדריק ז'וליו-קירי), "על יצירת יסודות רדיואקטיביים חדשים", כלומר - גילוי הרדיואקטיביות המלאכותית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואירן ז'וליו-קירי · ראה עוד »
אירופיום
אירופיום (באנגלית: Europium) הוא יסוד כימי מתכתי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Eu ומספרו האטומי 63.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואירופיום · ראה עוד »
אירידיום תקשורת
אירידיום תקשורת (באנגלית:Iridium Communications) היא חברה בתחום הטלפוניה המאפשרת תקשורת בין כל שתי נקודות על פני כדור הארץ, באמצעות מערך לוויינים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואירידיום תקשורת · ראה עוד »
איטרבי
איטרבי (Ytterby) הוא כפר באי השוודי רסארה (Resarö) שבמחוז סטוקהולם.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואיטרבי · ראה עוד »
איטרביום
איטרביום (Ytterbium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Yb ומספרו האטומי 70.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואיטרביום · ראה עוד »
איטריום
איטריום (Yttrium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Y ומספרו האטומי 39.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואיטריום · ראה עוד »
איזומר
בכימיה, איזוֹמֵרים הם תרכובות בעלות אותה נוסחה מולקולרית - כלומר אותו מספר אטומים מכל יסוד, אך סדר האטומים, או סידורם המרחבי שונה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואיזומר · ראה עוד »
איזוטופ
נייטרונים הוא פרוטיום (1H), עם נייטרון אחד - דאוטריום (2H) ועם שני נייטרונים - טריטיום (3H) אִיזוֹטוֹפּים של יסוד כימי הם אטומים בעלי אותו מספר אטומי אך בעלי מסה שונה, כלומר מספר הנייטרונים שונה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואיזוטופ · ראה עוד »
אידה נודאק
אידה נודאק (Ida Noddack) (25 בפברואר 1896 – 24 בספטמבר 1978) הייתה כימאית ופיזיקאית גרמנית, מראשונות הפיזיקאיות בגרמניה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ואידה נודאק · ראה עוד »
נאודימיום
נֵאוֹדִּימְיוּם (באנגלית: Neodymium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Nd ומספרו האטומי 60.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ונאודימיום · ראה עוד »
ננואלקטרוניקה
ננואלקטרוניקה היא השימוש באמצעים מתחום הננוטכנולוגיה לצורך יישום רכיבים והתקנים אלקטרוניים בקנה מידה ננומטרי, והיא תת-תחום של האלקטרוניקה והננוטכנולוגיה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וננואלקטרוניקה · ראה עוד »
נפטוניום
נֶפְּטוּנְיוּם (Neptunium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי מתכתי מסדרת האקטינידים, שסמלו הכימי Np ומספרו האטומי 93.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ונפטוניום · ראה עוד »
נשק גרעיני
הנשורת הגרעינית התרוממה לגובה של כ-18 ק"מ מעל מוקד הפיצוץ נשק גרעיני הוא נשק שכוחו ההרסני נוצר על ידי תגובה גרעינית של ביקוע או היתוך.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ונשק גרעיני · ראה עוד »
נשים במדע
מדענית וסופרת צרפתיה רפאל סנזיו, מתוך התמונה "אסכולת אתונה". מתמטיקאית, אסטרונומית ופילוסופית הילדגרד מבינגן, רופאה אקדמיה המלכותית השוודית למדעים. התמונה בערך משנת 1750 פרינקיפיה לצרפתית; אמילי דה שאטלה מוצגת כמוזה של וולטר אשר משקפת לו מגן העדן את תורת ניוטון עדה לאבלייס, המתכנתת הראשונה. כתבה תוכנית למחשב המכני-תאורטי "מנוע האנליטי" מריה מיטשל צופה בטלסקופ סופיה קובלבסקי, מתמטיקאית ופיזיקאית מארי קירי ובתה אירן ז'וליו-קירי ליזה מייטנר אמי נתר האסטרונומית אני ג'אמפ קנון, אוניברסיטת הרווארד האסטרונומית הנרייטה ליוויט, אוניברסיטת הרווארד הביוכימאית גרטי קורי במעבדה עם בעלה לאורך תקופות ארוכות בהיסטוריה אפליית נשים וקיפוח זכויותיהן הרחיקו אותן מעיסוק במדע.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ונשים במדע · ראה עוד »
נתרן
שמן, בעל מראה מתכתי כסוף ומבריק נתרן (בלטינית: Natrium; באנגלית: Sodium) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות, שסמלו הכימי Na ומספרו האטומי 11.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ונתרן · ראה עוד »
נתרוליט
נתרוליט הוא מינרל סיליקטי השייך לקבוצת הזאוליטים, קבוצה של מינרלים אלוּמוֹ־סיליקטיים במבנה תלת־ממדי הקרוי טקטוסיליקט (סיליקט במבנה מרחבי).
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ונתרוליט · ראה עוד »
נחושת
נחושת בטבע נְחוֹשֶׁת (לטינית: Cuprum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Cu ומספרו האטומי 29.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ונחושת · ראה עוד »
נוסחה אמפירית (כימיה)
בכתיב כימי, נוסחה אמפירית של תרכובת היא ביטוי פשוט של המספר היחסי של כל סוג אטום (יסוד כימי) בתוכה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ונוסחה אמפירית (כימיה) · ראה עוד »
נוף המכרות בקורנוול ובמערב דבון
מכרה בדיל בקורנוול נוף המכרות בקורנוול ובמערב דבון (באנגלית Cornwall and West Devon Mining Landscape) כולל עשרה אתרי מכרות, בעיקר של בדיל, נחושת וארסן, הנמצאים במחוזות קורנוול ודבון, בדרום מערב אנגליה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ונוף המכרות בקורנוול ובמערב דבון · ראה עוד »
נוקלאופיל
בכימיה, נוקלאופיל (בלטינית: אוהב גרעין) הוא מגיב היוצר קשר כימי עם השותף שלו לתגובה הכימית (האלקטרופיל) באמצעות תרומה של שני אלקטרוני קשר.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ונוקלאופיל · ראה עוד »
נוקליאוסינתזה
בפיזיקה גרעינית, נוקליאוסינתזה (מילולית: הרכבת-גרעינים) הם תהליכים ראשוניים שבהם נוצרים גרעיני אטומים חדשים, הן מנוקליאונים קיימים, בעיקר פרוטונים ונייטרונים, והן מגרעיני אטומים אחרים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ונוקליאוסינתזה · ראה עוד »
נוקליאוסינתזה כוכבית
חתך רוחב של ענק אדום שבו ניתן לראות את הנוקליאוסינתזה ויצירת היסודות נוקליאוסינתזה כוכבית (באנגלית: Stellar nucleosynthesis) היא תאוריה מדעית ומונח המשמש לתיאור הנוקליאוסינתזה, כלומר תגובות הגרעיניות המייצרות גרעינים חדשים, המתרחשות בכוכבים ובונות את היסודות הכבדים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ונוקליאוסינתזה כוכבית · ראה עוד »
נוקליד
נוקליד (Nuclide) הוא מונח בפיזיקה גרעינית לאפיון אטום בעזרת הרכב הגרעין שלו על פי מספר הפרוטונים והנייטרונים המצויים בו.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ונוקליד · ראה עוד »
נודולות מנגן
חתך של נודולת מנגן, ניתן להבחין במבנה השכבות האופייני נודולות מנגן (אנגלית: Manganese Nodules), או, נודולות רב מתכתיים (Polymetallic Nodules), הן תצבירי סלע עם תכולת מתכות גבוהה מאוד, בעיקר של מנגן וברזל, הפזורים על קרקעיות כל האוקיינוסים, בעיקר בעומקים של 4 עד 6 ק"מ.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ונודולות מנגן · ראה עוד »
ניאון
נֵיאוֹן (באנגלית: Neon) הוא יסוד כימי מסדרת הגזים האציליים, שסמלו הכימי Ne ומספרו האטומי 10.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וניאון · ראה עוד »
נינטנדו DS
נינטנדו DS (באנגלית: Nintendo DS; ראשי תיבות מאנגלית: Dual Screen, קרי מסך כפול) היא קונסולת משחק אלקטרונית ניידת של חברת נינטנדו.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ונינטנדו DS · ראה עוד »
ניסוי הרשי-צ'ייס
סקירה של הניסוי סכמה של הבקטריופאג' T2 phage ניסוי הרשי-צ'ייס הוא שורה של ניסויים שערכו אלפרד הרשי (Alfred Day Hershey) ומרתה צ'ייס (Martha Cowles Chase) ב-1952 שאישרו שה-DNA הוא חומר תורשתי, כפי שהופגן לראשונה על ידי ניסוי איוורי-מקלאוד-מקארתי ב-1944.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וניסוי הרשי-צ'ייס · ראה עוד »
ניקל
ניקל (באנגלית: Nickel) הוא יסוד כימי מקבוצת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ni ומספרו האטומי 28.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וניקל · ראה עוד »
נייטרון
נֵיטְרוֹן (Neutron; מלטינית: "שאינו נוטה לשום צד". ידוע בעברית גם באיות ובשמות: ניוטרון, נויטרון) הוא נוקליאון חסר מטען חשמלי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ונייטרון · ראה עוד »
סמל נאורו
סמל נאורו עוצב בשנת 1968 לאחר שהמדינה קיבלה את עצמאותה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסמל נאורו · ראה עוד »
סמיילס
Simplified Molecular-Input Line-Entry System ובראשי תיבות SMILES היא שיטת סימול ליניארית ופשוטה לייצוג מולקולות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסמיילס · ראה עוד »
ספקטרום בליעה
שלושת סוגי הספקטרום, ספקטרום רציף, ספקטרום בליעה וספקטרום פליטה. הפסים הבולטים אותם ניתן לראות בספקטרום הבליעה והפליטה בעלי אנרגיה התואמת למעברי אלקטרונים ברמות האטום. ה-melanopsin הוא תא נוסף הרגיש לאור. ספקטרום הבליעה של חומר הוא קבוצת תדרים של קרינה אלקטרומגנטית הנבלעת באותו חומר.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וספקטרום בליעה · ראה עוד »
ספקטרום השמש
ספקטרום השמש הוא ספקטרום רציף של אור הנפלט מהשמש.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וספקטרום השמש · ראה עוד »
ספקטרוסקופיה של פליטה אטומית
ספקטרומטר פליטה אטומית מבוסס פלזמה צמודת אינדוקציהספקטרוסקופיה של פליטה אטומית (AES) היא שיטה לניתוח כימי המשתמשת בעוצמת האור הנפלט מלהבה, פלזמה, קשת או ניצוץ באורך גל מסוים כדי לקבוע את כמות היסוד בדגימה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וספקטרוסקופיה של פליטה אטומית · ראה עוד »
ספיר
אבן ספיר אובלית אבני ספיר סַפִּיר היא אבן חן השייכת למגוון צבעים של המינרל קורונדום.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וספיר · ראה עוד »
סקר גאולוגי
מפה גאולוגית של מסיב ארמוריקה בצפון-מערב צרפת סקר גאולוגי הוא מחקר שיטתי של פני השטח ותת-הקרקע באזור מסוים, שמטרתו העיקרית איסוף מידע גאולוגי והכנת מפה גאולוגית או מודל לאזור הנחקר.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסקר גאולוגי · ראה עוד »
סלניום
סלניום (Selenium) הוא יסוד כימי אל-מתכתי שסמלו הכימי Se ומספרו האטומי 34.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסלניום · ראה עוד »
סטרונציום
סטרונציום (באנגלית: Strontium) הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות האלקליות-עפרוריות שסמלו הכימי Sr ומספרו האטומי 38.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסטרונציום · ראה עוד »
סטוקהולם
סְטוֹקְהוֹלְם (נכתב גם שׂטוקהולם; בשוודית: Stockholm, IPA) היא העיר הגדולה ביותר בשוודיה ועיר בירתה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסטוקהולם · ראה עוד »
סטויכיומטריה
סטויכיומטריה היא תחום בכימיה העוסק בכמויות ובריכוז החומרים המשתתפים בתגובות כימיות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסטויכיומטריה · ראה עוד »
סבאלראי
סֶבְּאַלרָאי או β בנושא הנחש הוא אחד הכוכבים הבולטים בקבוצת הכוכבים נושא הנחש עם בהירות נראית מדרגה 2.75.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסבאלראי · ראה עוד »
סגסוגת
סגסוגת, מֶסֶג או נתך היא שילוב של שני יסודות או יותר, אשר לפחות אחד מהם הוא מתכת, וגם תוצאת השילוב היא בעלת תכונות מתכתיות, ומתאפיינת בקשר מתכתי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסגסוגת · ראה עוד »
סדרת קונוויי
סדרת קונוויי (באנגלית: Look-and-say sequence; בתרגום מילולי: סדרת "תביטו ותגידו") היא סדרה שהציג וניתח המתמטיקאי הבריטי ג'ון הורטון קונוויי במאמרו The Weird and Wonderful Chemistry of Audioactive Decay משנת 1986.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסדרת קונוויי · ראה עוד »
סדרה כימית
סדרה כימית (נקרא גם משפחה כימית) היא קבוצה של יסודות כימיים שהתכונות הפיזיקליות והכימיות שלהן משתנות בצורה עקבית מצד אחד של הסדרה לצד האחר.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסדרה כימית · ראה עוד »
סדרי גודל של מספרים
סקאלה לוגריתמית, מייצגת את היחסיות בין מספרים בסדרי גודל שונים רשימה זו מציגה, בסדר עולה, סדרי גודל של מספרים חיוביים כולל אלה בעלי גודל חסר ממד וכן הסתברויות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסדרי גודל של מספרים · ראה עוד »
סופרמן: מורשת
סופרמן: מורשת (באנגלית: Superman: Legacy) הוא סרט גיבורי-על אמריקאי המבוסס על דמותו של סופרמן מאת ג'רי סיגל וג'ו שוסטר.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסופרמן: מורשת · ראה עוד »
סופרנובה
טקסט.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסופרנובה · ראה עוד »
סולאר פודס
סולאר פודס (אנגלית: Solar Foods) הוא סטארט-אפ פיני שבודק טכנולוגיה שמשתמשת בחשמל לייצור מימן המשולב עם פחמן דו-חמצני, מים, ויטמינים ומינרלים כדי להאכיל ולגדל ביומסה מיקרוביאלית שיכולה לשמש כחלבון אכיל.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסולאר פודס · ראה עוד »
סיליקט
בכימיה, סיליקט הוא תרכובת הכוללת אניון שבמרכזו אטום צורן אחד או יותר המוקף בליגנדים שמטענם החשמלי שלילי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסיליקט · ראה עוד »
סיבורגיום
סִיבּוֹרְגְּיוּם (Seaborgium) הוא יסוד מלאכותי ממתכות המעבר שסמלו הכימי Sg ומספרו האטומי 106.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסיבורגיום · ראה עוד »
סיבוב כדור הארץ
אנימציה של סיבוב כדור הארץ סביב צירו צילום בחשיפה ארוכה של שמי הלילה הצפוניים מעל הרי ההימלאיה הנפאליים מציג את הנתיבים הנראים של הכוכבים בזמן סיבוב כדור הארץ. סיבוב כדור הארץ הוא מושג המתייחס לסיבוב של כדור הארץ מסביב לצירו, ולשינויים בכיוון הציר ביחס למרחב.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסיבוב כדור הארץ · ראה עוד »
סיג
מעבר דרך ערימת סיגים בקלרקדייל שבאריזונה, ובו נראות השכבות המקופלות החלודות אשר תומכות במבנה עקב תכונות האיחוי שלהן. הסרת הסיגים בייצור ברזל. חריט עץ משנת 1873 סיג הוא פסולת זגוגית מתהליך הצריפה לייצור מתכות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסיג · ראה עוד »
סידן
סידן (Calcium) הוא יסוד מתכתי ממשפחת המתכות האלקליות העפרוריות שסמלו הכימי Ca ומספרו האטומי 20.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסידן · ראה עוד »
סידריט
סידריט מהרי הסודטים מפולין סידריט הוא מינרל קרבונטי הבנוי מברזל (Fe) ופחמה (קרבונט CO3).
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסידריט · ראה עוד »
סיווג ספקטרלי
סיווג ספקטרלי של כוכבים הוא חלוקתם להקבצות על פי אופי הקרינה הנפלטת מהם.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסיווג ספקטרלי · ראה עוד »
סיווג גולדשמידט
סיווג גולדשמידט הוא סיווג גאוכימי שפותח על ידי הגאולוג היהודי יליד שווייץ ויקטור גולדשמידט (Victor Moritz Goldschmidt; 1947-1870), המקבץ את היסודות הכימיים על פי העדפתם (או בלשונו "אהבתם") לשותפים או מארחים מסוימים בטבע.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וסיווג גולדשמידט · ראה עוד »
ענן בין-כוכבי
http://www.eso.org/public/images/potw1334a Carved by massive stars,המצפה האירופי הדרומי ענן בין-כוכבי הוא שם כולל לכל הצטברות של גז, פלזמה ואבק בגלקסיית שביל החלב וגלקסיות אחרות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וענן בין-כוכבי · ראה עוד »
ענק אדום
השוואה בין ענקים אדומים לשמש באסטרופיזיקה, ענקים אדומים הם כוכבים עצומי-ממדים מסיווג ספקטרלי M או K, שצבעם כתום או אדום.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וענק אדום · ראה עוד »
ענק גזים
צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון ומאחוריהם השמש ביחס גדלים אמיתי. צדק כפי שצולם על ידי הגשושית קאסיני-הויגנס כוכב הלכת שבתאי כפי שצולם על ידי הגשושית קאסיני-הויגנס ענק גזים הוא כוכב לכת שמורכב בעיקר מגזים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וענק גזים · ראה עוד »
עקרון האיסור של פאולי
עקרון האיסור של פאולי הוא עיקרון פיזיקלי בתורת הקוונטים הקובע ששני פרמיונים לא יכולים להמצא באותו מצב קוונטי, באותה מערכת קוונטית, בו-זמנית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ועקרון האיסור של פאולי · ראה עוד »
ערך תזונתי
סימון ערכים תזונתיים גבוהים מהרגיל ערך תזונתי הוא הרכב החומרים אותם יכול הגוף לעכל המצויים במזון.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וערך תזונתי · ראה עוד »
ערפילית פליטה
שלושת סוגי הספקטרום, ספקטרום רציף, ספקטרום בליעה וספקטרום פליטה הפסים הבולטים אותם ניתן לראות בספקטרום הבליעה והפליטה בעלי אנרגיה התואמת למעברי אלקטרונים ברמות האטום ערפילית פליטה היא סוג של ערפילית המורכבת מענן גז הקורן כספקטרום פליטה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וערפילית פליטה · ראה עוד »
על-ענק אדום
חתך פנימי של על-ענק אדום המראה את היסודות הנוצרים בו על-ענק אדום הוא כוכב על-ענק הנמצא בחלקה העליון של דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ועל-ענק אדום · ראה עוד »
עופרת
עוֹפֶרֶת (באנגלית: Lead, בלטינית: Plumbum) היא יסוד כימי מסדרת מתכות המעבר העמידות שסמלו הכימי Pb ומספרו האטומי 82.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ועופרת · ראה עוד »
עיבוד מתכת
עיבוד מתכת (גם: חרשות מתכת) מתייחס לידע האנושי להתאמת מתכת ליצור כלים, צורות ומבנים ממתכת.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ועיבוד מתכת · ראה עוד »
פאיאליט
פאיאליט (Fayalite) הוא מינרל נזוסיליקטי (סיליקט במבנה דמוי איים) השייך לקבוצת האוליבין.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופאיאליט · ראה עוד »
פרמי (יחידת מידה)
אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום פרמי היא יחידת אורך שאינה נמנית עם מערכת יחידות SI.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופרמי (יחידת מידה) · ראה עוד »
פרמיום
פֵֿרְמִיּוּם (Fermium) הוא יסוד כימי מלאכותי מתכתי ורדיואקטיבי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופרמיום · ראה עוד »
פרס נובל לפיזיקה
קרני ה-X שמאוחר יותר נקראו על שמו בשם "קרני רנטגן" פרס נובל לפיזיקה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיקה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופרס נובל לפיזיקה · ראה עוד »
פרס נובל לכימיה
פרס נובל לכימיה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הכימיה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופרס נובל לכימיה · ראה עוד »
פרד הויל
סר פרד הויל (באנגלית: Fred Hoyle; 24 ביוני 1915 - 20 באוגוסט 2001) היה אסטרופיזיקאי, אסטרונום, קוסמולוג וסופר מדע פופולרי ומדע בדיוני בריטי, שפיתח את מודל המצב היציב של היקום ולזכותו תרומות חשובות ביותר באסטרופיזיקה, אסטרונומיה ובקוסמולוגיה, ובמיוחד בנוקלאוסינתזה כוכבית ומבנה הכוכבים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופרד הויל · ראה עוד »
פרוטקטיניום
ממוזער פְּרוֹטַקְטִינְיוּם (Protactinium או Brevium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי מסדרת האקטינידים שסמלו הכימי Pa ומספרו האטומי 91.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופרוטקטיניום · ראה עוד »
פרוטון
פְּרוֹטוֹן (מיוונית: פרוטון, ראשון) הוא חלקיק הנמצא בגרעין של כל אטום.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופרוטון · ראה עוד »
פרויקט מנהטן
ניסוי טריניטי, הפיצוץ הגרעיני הראשון ראש הפרויקט הגנרל לסלי גרובס (משמאל), ורוברט אופנהיימר מנהל מעבדות לוס אלמוס פרויקט מנהטן (באנגלית: Manhattan Project) היה שם הצופן של מיזם מחקר ופיתוח שהתבצע במהלך מלחמת העולם השנייה ואשר הביא לייצור פצצות האטום הראשונות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופרויקט מנהטן · ראה עוד »
פרימגנטיות
בפיזיקה, פרימגנטיות היא תכונה של חומר, שבו המומנטים המגנטיים של האטומים על תת-שכבות מנוגדים זה לזה, כמו באנטי פרומגנטיות; אולם, בחומרים פרימגנטיים, המומנטים המנוגדים אינם שווים ונשארת מגנטיזציה ספונטנית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופרימגנטיות · ראה עוד »
פרימו לוי
פְּרִימוֹ מיקלה לוי (Primo Michele Levi; 31 ביולי 1919, טורינו, פיימונטה, איטליה – 11 באפריל 1987) היה סופר וכימאי יהודי-איטלקי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופרימו לוי · ראה עוד »
פריץ פרגל
פריץ (פרידריק) פרגל (3 בספטמבר 1869 - 13 בדצמבר 1930) היה כימאי סלובני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1923, "על המצאת שיטת המיקרו-אנליזה של חומרים אורגניים".
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופריץ פרגל · ראה עוד »
פרידריך ולר
פְרִידְרִיךְ וֵלֶר (בגרמנית: Friedrich Wöhler; 31 ביולי 1800 – 23 בספטמבר 1882) היה כימאי גרמני, מגדולי הכימאים של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופרידריך ולר · ראה עוד »
פלסי
גרניט מפארק יוסמיטי, דוגמה לפלסי פלסי (Felsic) הוא כינוי בגאולוגיה למינרלים סיליקטיים, מגמה, סלעי תהום וסלעי פרץ שבהם יש ריכוזים גבוהים של יסודות קלים כדוגמת צורן, חמצן, אלומיניום, נתרן ואשלגן.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופלסי · ראה עוד »
פלטינה
פלטינה (Platinum) היא יסוד כימי שסמלו הכימי Pt ומספרו האטומי 78.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופלטינה · ראה עוד »
פלדת פחמן
פלדת פחמן היא פלדה בעלת ריכוז פחמן בטווח שבין 0.05% ל-3.8% לפי משקל.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופלדת פחמן · ראה עוד »
פלדיום
פלדיום (Palladium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Pd ומספרו האטומי 46.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופלדיום · ראה עוד »
פלואור
פלואור (מהפועל בלטינית: Fluere) הוא יסוד כימי ממשפחת ההלוגנים שסמלו הכימי F ומספרו האטומי 9.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופלואור · ראה עוד »
פלוטוניום
פְּלוּטוֹנְיוּם (Plutonium) הוא יסוד כימי מתכתי רדיואקטיבי מסדרת האקטינידים, שסמלו הכימי Pu ומספרו האטומי 94.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופלוטוניום · ראה עוד »
פחמן
פחמן (Carbon) הוא יסוד כימי אל-מתכתי שסמלו הכימי C ומספרו האטומי 6.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופחמן · ראה עוד »
פחמן-14
פחמן-14 או 14C הוא איזוטופ רדיואקטיבי נדיר של היסוד הכימי פחמן.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופחמן-14 · ראה עוד »
פגמטיט
פגמטיט (מיוונית פֶּגמָה – מְהוּדָק) הוא סלע יסוד בעל גבישים גדולים במיוחד (מ-20 מילימטר ומעלה).
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופגמטיט · ראה עוד »
פורסטריט
פורסטריט הוא מינרל נזוסיליקטי (סיליקט במבנה דמוי איים) השייך לקבוצת האוליבין.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופורסטריט · ראה עוד »
פולוניום
פּוֹלוֹנְיוּם (Polonium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי שסמלו הכימי Po ומספרו האטומי 84.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופולוניום · ראה עוד »
פייר ז'נסן
פייר ז'יל סזאר ז'נסן (בצרפתית: Pierre Jules César Janssen; 22 בפברואר 1824 – 23 בדצמבר 1907) היה אסטרונום צרפתי בן המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ופייר ז'נסן · ראה עוד »
צ'ארלס גלובר ברקלה
צ'ארלס גלובר ברקלה (באנגלית: Charles Glover Barkla; 7 ביוני 1877 – 23 באוקטובר 1944) היה פיזיקאי אנגלי, זוכה פרס נובל לפיזיקה בשנת 1917, על גילוי קרינת הרנטגן האופיינית ליסודות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וצ'ארלס גלובר ברקלה · ראה עוד »
צסיום
צסיום (Caesium או באנגלית אמריקאית: Cesium) הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות האלקליות שסמלו הכימי Cs ומספרו האטומי 55.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וצסיום · ראה עוד »
צריום
צריום (באנגלית: Cerium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Ce ומספרו האטומי 58.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וצריום · ראה עוד »
צבעים במקרא
קשת צבעי הספקטרום הנראה אזור הסהר הפורה 1.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וצבעים במקרא · ראה עוד »
צבר אטומים
בפיזיקה, צבר (באנגלית: Cluster) הוא קבוצה קטנה של אטומים, המכילה בין שלושה למאות מיליוני אטומים של אותו יסוד.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וצבר אטומים · ראה עוד »
צורן
צוֹרָן (באנגלית: Silicon; לטינית: Silicium), הידוע יותר בשמו הלועזי סיליקון, הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Si ומספרו האטומי 14.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וצורן · ראה עוד »
קאוס מדיה
קַאוּס מֶדְיָה (ערוב של ערבית قوس - "קאווס" - קשת) ולטינית Media - "מדיה" - אמצעי, כלומר אמצע הקשת), נקרא לפעמים גם δ בקשת, הוא כוכב בולט הנמצא במרחק של כ- 350 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים קשת עם בהירות מדרגה 2.67. יחד עם הכוכבים קאוס אוסטרליס וקאוס בוראליס הנמצאים מדרום ומצפון לו בהתאמה, הוא יוצר את צורת הקשת של הקנטאור שאותו מייצגת הקבוצה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וקאוס מדיה · ראה עוד »
קסנון
קסנון (Xenon) הוא יסוד כימי ממשפחת הגזים האצילים שסמלו הכימי Xe ומספרו האטומי 54.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וקסנון · ראה עוד »
קריפטונייט
ממוזער קריפטונייט (באנגלית: Kryptonite) הוא מחצב מיסוד כימי רדיואקטיבי הקיים ביקום DC הבדיוני שבחוברות הקומיקס סופרמן מבית DC קומיקס וסופרגירל.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וקריפטונייט · ראה עוד »
קשר יוני
שמאל קשר יוני הוא סוג של קשר כימי חזק בין יונים בעלי מטען חשמלי חיובי (קטיונים) ובעלי מטען שלילי (אניונים).
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וקשר יוני · ראה עוד »
קליפורניום
קַלִיפֿוֹרְנִיּוּם (Californium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי ומתכתי מסדרת האקטינידים, שסמלו הכימי Cf ומספרו האטומי 98.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וקליפורניום · ראה עוד »
קבוע פאראדיי
קבוע פאראדיי משמש בכימיה ופיזיקה לסימול כמות המטען החשמלי הקיים במול אחד של אלקטרונים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וקבוע פאראדיי · ראה עוד »
קבוצת יסודות 11
קבוצת יסודות 11 היא הקבוצה של היסודות הכימיים בטבלה המחזורית שהם: נחושת (Cu), כסף (Ag), זהב (Au) ורנטגניום (Rg).
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וקבוצת יסודות 11 · ראה עוד »
קבוצת יסודות 3
סקנדיום איטריום קבוצת יסודות 3 היא קבוצה של יסודות כימיים בטבלה המחזורית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וקבוצת יסודות 3 · ראה עוד »
קבוצת יסודות 4
קבוצת יסודות 4 היא קבוצה של יסודות כימיים בטבלה המחזורית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וקבוצת יסודות 4 · ראה עוד »
קבוצה (כימיה)
הטבלה המחזורית, בעלת 7 מחזורים (periods, שורות) ו 18 קבוצות (groups, טורים). בכימיה, קבוצה או משפחה היא מקבץ טורי (קו אנכי) של יסודות שבטבלה המחזורית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וקבוצה (כימיה) · ראה עוד »
קדמיום
קדמיום (באנגלית: Cadmium) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Cd ומספרו האטומי 48.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וקדמיום · ראה עוד »
קופרניקיום
קוֹפֶּרְנִיקְיוּם (Copernicium) הוא יסוד מלאכותי ממשפחת מתכות המעבר שסמלו הכימי Cn ומספרו האטומי 112.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וקופרניקיום · ראה עוד »
קור קרולי
קוֹר קָרוֹלִי (לטינית: Cor Caroli - ליבו של צ'ארלס) או α2 בכלבי ציד הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים כלבי ציד עם בהירות נראית מדרגה 2.88.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וקור קרולי · ראה עוד »
קוריום
קוּרְיוּם או קִירְיוּם (Curium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי מסדרת האקטינידים, שסמלו הכימי Cm ומספרו האטומי 96.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וקוריום · ראה עוד »
קובלט
קוֹבַּלְט (באנגלית: Cobalt) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Co ומספרו האטומי 27.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וקובלט · ראה עוד »
קווי פראונהופר
בפיזיקה, ובפרט באופטיקה, קווי פראונהופר הם אוסף קווים ספקטרליים הקרויים על שם הפיזיקאי הגרמני יוזף פראונהופר.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וקווי פראונהופר · ראה עוד »
ראיה מדעית
ראיות מדעיות הן ראיות המשמשות לתמוך בתאוריה מדעית או בהשערה מדעית, או לסתור אותה, אם כי מדענים משתמשים בראיות גם בדרכים אחרות, כגון בעת יישום תיאוריות על בעיות מעשיות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וראיה מדעית · ראה עוד »
רניום
רניום (Rhenium) הוא יסוד כימי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Re ומספרו האטומי 75.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ורניום · ראה עוד »
רסטבן
רַסְטָבָּן (מערבית: رأس الثعبان - ראס א-ת'אבן - "ראש הנחש") או β בדרקון הוא כוכב בולט בקבוצת הכוכבים דרקון עם בהירות נראית מדרגה 2.81, שנמצא במרחק של כ-380 שנות אור ממערכת השמש.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ורסטבן · ראה עוד »
רתרפורד
קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ורתרפורד · ראה עוד »
רדון
רדון (או ראדון; Radon) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי ממשפחת הגזים האציליים שסמלו הכימי Rn ומספרו האטומי 86.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ורדון · ראה עוד »
רדון (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ורדון (פירושונים) · ראה עוד »
רדיום
רדיום (באנגלית: Radium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי ממשפחת המתכות האלקליות-עפרוריות שסמלו הכימי Ra ומספרו האטומי 88.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ורדיום · ראה עוד »
רדיום-223 כלוריד
רדיום-223 היא תרופה הרשומה לשימוש בישראל בשם קסופיגו (Xofigo).
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ורדיום-223 כלוריד · ראה עוד »
רדיוס אטומי
אורביטלים אטומיים ברמות שונות הרדיוס האטומי של יסוד כימי הוא ביטוי לגודל אופייני של האטום.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ורדיוס אטומי · ראה עוד »
רדיוס ואן דר ואלס
רדיוס ואן דר ואלס של אטום הוא הרדיוס של ספֵירה דמיונית חזקה היכולה לשמש מודל לאטום למטרות שונות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ורדיוס ואן דר ואלס · ראה עוד »
רותניום
רותניום (Ruthenium) הוא יסוד כימי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ru ומספרו האטומי 44.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ורותניום · ראה עוד »
רוברט בויל
רוברט בויל (באנגלית: Robert Boyle; 25 בינואר 1627 – 30 בדצמבר 1691) היה מדען אירי, שנודע בעיקר בשל מחקריו בכימיה ובפיזיקה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ורוברט בויל · ראה עוד »
רובידיום
רובידיום (Rubidium) הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות האלקליות שסמלו הכימי Rb ומספרו האטומי 37.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ורובידיום · ראה עוד »
ריכרד אבג
רִיכַרְד וִילְהֵלְם הַיְנְרִיךְ אַבֶּג (בגרמנית: Richard Wilhelm Heinrich Abegg; 9 בינואר 1869–3 באפריל 1910) היה כימאי גרמני וחלוץ של תורת הערכיות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וריכרד אבג · ראה עוד »
שאוגואן
שָׁאוֹגְוָאן (בסינית מפושטת: 韶关; בסינית מסורתית: 肇慶; בפין-יין: Sháoguān; מילולית: "מעבר יפה") היא נציבות עירונית במחוז גואנגדונג שבדרום הרפובליקה העממית של סין.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ושאוגואן · ראה עוד »
שנות ה-20 של המאה ה-20
סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-40 של המאה ה-20
ENIAC המחשב האלקטרוני הראשון בעולם אשר נבנה בידי צבא ארצות הברית שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ושנות ה-40 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-50 של המאה ה-20
'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-60 של המאה ה-19
מלך איטליה ויטוריו אמנואלה השני לבין ג'וזפה גריבלדי נחשבת לסיום של המבצע הצבאי "מסע האלף" אשר בוביל לאיחודה של איטליה שנות ה-60 של המאה ה-19 היו העשור השביעי של המאה ה-19, החלו ב-1 בינואר 1860 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1869.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ושנות ה-60 של המאה ה-19 · ראה עוד »
שנות ה-90 של המאה ה-19
Panic of 1893 גרמה למשבר כלכלי קשה בארצות הברית אשר נמשך במהלך רוב העשור; במהלך העשור תומאס אלווה אדיסון המציא את הקינטוסקופ; נחתים אמריקנים מניפים את דגל ארצות הברית בקובה במהלך מלחמת ארצות הברית–ספרד. שנות התשעים של המאה התשע עשרה היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה-19, החלו ב־1 בינואר 1890 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1899.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ושנות ה-90 של המאה ה-19 · ראה עוד »
שורש 84
שורש 84, או צִ'י בּוּ (בסינית: 气部, פיניין: Qì bù) הוא השורש השמונים-וארבעה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ושורש 84 · ראה עוד »
שינוי (תהליך)
מדד המחירים לצרכן בישראל מתחילת 2004 ועד אמצע 2005, דוגמה להצגה גרפית של שינוי שינוי הוא מעבר של אובייקט ממצב מסוים למצב אחר.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ושינוי (תהליך) · ראה עוד »
תאוריית הקשר על זיוף הנחיתה על הירח
תאוריית הקשר אודות זיוף הנחיתה על הירח היא אחת מתאוריות הקשר הנפוצות והידועות ביותר, ועל פיה הנחיתה הראשונה של אסטרונאוטים על הירח עם אפולו 11, והבאות אחריה בתוכנית אפולו, לא התרחשו בפועל, אלא זויפו בידי נאס"א, בסיוע ה־CIA.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ותאוריית הקשר על זיוף הנחיתה על הירח · ראה עוד »
תערו של אוקאם
ויטראז' של ויליאם איש אוקאם תַערו של אוקאם (באנגלית: Occam's razor) הוא עיקרון פילוסופי המיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ותערו של אוקאם · ראה עוד »
תערובת
תערובת היא מערכת של שניים או יותר חומרים שונים: יסודות, תרכובות או שניהם יחד, המקיימים ביניהם אך ורק קשרים בין-מולקולריים (להבדיל מבין אטומיים) ובכך שומרים על תכונותיהם הכימיות והפיזיקליות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ותערובת · ראה עוד »
תקופת העוצרות
ג'ורג', הנסיך מוויילס, לימים ג'ורג' הרביעי כעוצר תקופת העוצרות או הריג'נסי (באנגלית: The Regency era) הוא פרק זמן בהיסטוריה של בריטניה, המשתרע מ-1795, על פני 25 השנים האחרונות לשלטונו של ג'ורג' השלישי ובמשך שלטונו של ג'ורג' הרביעי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ותקופת העוצרות · ראה עוד »
תרכובת אי-אורגנית
המבנה התלת-ממדי של פוספין, תרכובת אי-אורגנית תרכובת אי-אורגנית (או אנאורגנית) היא תרכובת שאינה תרכובת אורגנית, כדוגמת מינרלים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ותרכובת אי-אורגנית · ראה עוד »
תטא בעגלון
θ בעגלון הוא הכוכב השלישי בבהירותו בקבוצת הכוכבים עגלון עם בהירות נראית מדרגה 2.62 (אם לא מחשיבים את אל-נאת' שהיה בעבר חלק מהקבוצה, אך הועבר לקבוצת שור).
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ותטא בעגלון · ראה עוד »
תטא בשדרית
θ בשדרית הוא כוכב בולט בקבוצת הכוכבים שדרית עם בהירות נראית מדרגה 2.76, הנמצא במרחק של כ-455 שנות אור ממערכת השמש.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ותטא בשדרית · ראה עוד »
תזונה טבעונית
טאלי הודי מסורתי, עם מנות טבעוניות בלבד. תזונה טבעונית היא תזונה המבוססת על רכיבים צמחיים בלבד, המופקים ללא רכיבים מן החי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ותזונה טבעונית · ראה עוד »
תחמוצת
תחמוצת (בלועזית: אוקסיד, Oxide) היא תרכובת של יסוד או חומר עם חמצן.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ותחמוצת · ראה עוד »
תגובת סיפוח
תגובת סיפוח (באנגלית: Addition; בעברית לעיתים: אדיציה) היא סוג של תגובה כימית האופיינית לתרכובות אורגניות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ותגובת סיפוח · ראה עוד »
תגובת שיקוע
ממוזער תגובת שיקוע, ובלועזית: פְּרֶסיפּיטציה (באנגלית: precipitation), היא תוצר ערבוב של שתי תמיסות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ותגובת שיקוע · ראה עוד »
תהליך קרול
תהליך קרול (באנגלית: Kroll process) הוא השיטה התעשייתית העיקרית להפקת טיטניום מתכתי מעפרותיו.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ותהליך קרול · ראה עוד »
תוריום
תוריום (Thorium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי מסדרת האקטינידים שסמלו הכימי Th ומספרו האטומי 90.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ותוריום · ראה עוד »
תותח פריז
הכנת פגז לירי תותח פריז (גרמנית: Paris-Geschütz או Kaiser Wilhelm Geschutz, מילולית: תותח הקיסר וילהלם, על שם וילהלם השני, קיסר גרמניה) היה תותח-על שנבנה על ידי תאגיד קרופ במטרה לטווח את העיר פריז ממרחק 130 ק"מ (אזור יער קרפי Crepy).
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ותותח פריז · ראה עוד »
תולה
ממוזער תולה (בלטינית: Thule, ביוונית עתיקה: Θούλη) הוא השם שניתן בין 330 ל-320 לפני הספירה על ידי מגלה הארצות פיתאס לאי אותו הציג כצפוני שבאיים הבריטיים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ותולה · ראה עוד »
תוליום
תוליום (באנגלית: Thulium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Tm ומספרו האטומי 69.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ותוליום · ראה עוד »
תווך בין-כוכבי
גז מיונן בתווך הבין-כוכבי הנראה מההמיספירה הצפונית של כדור הארץ. תווך בין-כוכבי (באנגלית: Interstellar medium או ISM) הוא גז ואבק שנמצא בחלל הבין-כוכבי בתוך הגלקסיות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ותווך בין-כוכבי · ראה עוד »
תימרת מעטפת
מנורת לבה מדגימה את העיקרון הבסיסי של תימרת המעטפת תימרת מעטפת היא מונח המתאר תופעה גאולוגית משוערת שבה זרם של חומר סלעי שהוא חם יותר מסביבתו, מיתמר מעלה בתנועה איטית, מהגבול שבין המעטפת לגלעין כדור הארץ, דרך מעטפת כדור הארץ כלפי קרום כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ותימרת מעטפת · ראה עוד »
תיארוך אשלגן-ארגון
תיארוך אשלגן-ארגון או "תיארוך K-Ar" הוא שיטת תיארוך רדיומטרי אשר נועדה לתיארוך חומרים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ותיארוך אשלגן-ארגון · ראה עוד »
תיארוך איזוכרון
תיארוך איזוכרון היא שיטת תיארוך רדיומטרי המשמשת לתיארוך של סלעים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ותיארוך איזוכרון · ראה עוד »
תיארוך רדיומטרי
תיארוך רדיומטרי (אנגלית: Radiometric dating, נקרא גם תיארוך רדיואקטיבי) היא שיטה לתיארוך חומרים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ותיארוך רדיומטרי · ראה עוד »
תיאודור ויליאם ריצ'רדס
תיאודור ויליאם ריצ'רדס (באנגלית: Theodore William Richards; 31 בינואר 1868 בג'רמנטאון, פנסילבניה - 2 באפריל 1928 בקיימברידג', מסצ'וסטס) היה כימאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1914, "על קביעת משקלם האטומי של יסודות רבים".
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ותיאודור ויליאם ריצ'רדס · ראה עוד »
לנתניד
קבוצת הלנתנידים היא קבוצה של 15 מתכות מעבר, עם מספרים אטומיים של 57–71, מלנתן ועד לוטציום.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ולנתניד · ראה עוד »
לבה
מזרקת לבה בהוואי לבה זורמת בהוואי לַבָּה היא סלע מותך הנפלט מהר געש במהלך התפרצות געשית, ומקורה במאגמה שנפלטו ממנה מרבית הגזים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ולבה · ראה עוד »
לוטציום
לוטציום (באנגלית: Lutetium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Lu ומספרו האטומי 71.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ולוטציום · ראה עוד »
לוטטיה
מפת לוטטיה לוטטיה (מלטינית: Lutetia או בשמה המלא: Lutetia Parisiorum (לוטטיה פריזיורום); בהיגוי לטיני מאוחר: לוטציה, ובהמשך, בצרפתית: Lutèce (לוטס)) הוא השם שנתנו הרומאים ליישוב המבוצר הגאלי, ששכן בשטח העיר פריז של ימינו, ולמושבות שהיו סביבו.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ולוטטיה · ראה עוד »
לוטטיה (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ולוטטיה (פירושונים) · ראה עוד »
לכידת אלקטרון
לכידת אלקטרונים (הנקראת לפעמים התפרקות בטא הפוכה) היא סוג של התפרקות של איזוטופים שמתרחשת כאשר יש יותר מדי פרוטונים בגרעין האטום ומעט מדי אנרגיה לפליטת פוזיטרון; התפרקות זו אינה אפשרית באיזוטופים רדיואקטיביים שיכולים להתפרק באמצעות פליטת פוזיטרון.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ולכידת אלקטרון · ראה עוד »
ליתיום
ליתיום (Lithium) הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות האלקליות שסמלו הכימי Li ומספרו האטומי 3.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וליתיום · ראה עוד »
ליזה מייטנר
לִיזֶה מַיְיטְנֶר (בגרמנית: Lise Meitner; 7 בנובמבר 1878 – 27 באוקטובר 1968) הייתה פיזיקאית אוסטרית יהודייה מומרת, שהתמחתה בפיזיקה גרעינית ורדיואקטיביות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וליזה מייטנר · ראה עוד »
ליברמוריום
לִיבֶֿרְמוֹרְיוּם (באנגלית: Livermorium; לשעבר אונונהקסיום - Ununhexium; ידוע גם בשם eka-polonium) הוא יסוד מלאכותי ממתכות המעבר העמידות שסמלו הכימי Lv ומספרו האטומי 116.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וליברמוריום · ראה עוד »
טאו בירכתי הספינה
τ בירכתי הספינה הוא כוכב בולט בקבוצת הכוכבים ירכתי הספינה עם בהירות נראית מדרגה 2.93.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וטאו בירכתי הספינה · ראה עוד »
טנטלום
טנטלום (באנגלית: Tantalum) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Ta ומספרו האטומי 73.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וטנטלום · ראה עוד »
טנטלוס
גויה טנטלוס (ביוונית: Τάνταλος), דמות במיתולוגיה היוונית, מוכר בעיקר בזכות העונש שהוטל עליו על ידי האלים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וטנטלוס · ראה עוד »
טפרואיט
טפרואיט הוא מינרל נזוסיליקטי (סיליקט במבנה דמוי איים) השייך לקבוצת האוליבין.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וטפרואיט · ראה עוד »
טרביום
טרביום (באנגלית: Terbium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Tb ומספרו האטומי 65.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וטרביום · ראה עוד »
טרה (מיתולוגיה)
טֶרָה או טֶלוּס (בלטינית: Terra או Tellus) הייתה אלת האדמה או ההאנשה של האדמה במיתולוגיה הרומית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וטרה (מיתולוגיה) · ראה עוד »
טלור
טלור (Tellurium) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות למחצה, שסמלו הכימי הוא Te ומספרו האטומי 52.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וטלור · ראה עוד »
טליורייד (קולורדו)
צבעי הסתיו בטליורייד כפי שהיא נשקפת מאזור הסקי, 2010 מבט על הר בזמן נהיגה מעל לטליורייד באחת הדרכים הרבות סביבה. העיירה טליורייד שוכנת בעמק. בשמאל התמונה מפלי הינומת הכלה, כשתחנת הגנרטור על הצוק מעל. טליורייד (באנגלית: Telluride) היא העיירה הגדולה ביותר ומושב המחוז במחוז סן מיגל בדרום-מערב מדינת קולורדו שבארצות הברית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וטליורייד (קולורדו) · ראה עוד »
טבע
צמחייה ירוקה ומים זכים הם סמל לטבע בריא. אזור טבעי של יער מחטני בברזיל מיימי נמר על עץ בערבות טנזניה פרחי כלנית מצויה בישראל הטבע בנרייפיורד, נורווגיה, כפי שנשקף ממלון סטלהיים באקולוגיה, טבע הוא מושג המייצג את כל מה שקיים, ולא נוצר או שונה על ידי האדם.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וטבע · ראה עוד »
טבעת (כימיה)
ארבעה ציקלואלקאנים, כולם דוגמאות לטבעות פשוטות. בכימיה, טבעת היא מונח דו משמעי, המתייחס לטבעת פשוטה של אטומים וקשרים במולקולה או לקבוצה מחוברת של טבעות, שבה כל אטום וקשר הוא חבר בטבעת (נקרא גם מערכת טבעתית).
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וטבעת (כימיה) · ראה עוד »
טבעונות
זרעים. קבוצות מזון שאינן מופיעות בתמונה כוללות פטריות, אצות, פרחים אכילים, ונצרים. בתי-קפה רבים, מציעים כיום ארוחות-בוקר טבעוניות מלאות טבעונות היא אורח חיים תזונתי של הימנעות מגרימת סבל לבעלי חיים עבור מזון, ביגוד, בידור, או כל מטרה אחרת שאיננה הישרדות ישירה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וטבעונות · ראה עוד »
טום לרר
תומאס אנדרו "טום" לרר (באנגלית: Thomas Andrew "Tom" Lehrer; נולד ב-9 באפריל 1928) הוא זמר-יוצר, משורר ומלחין, סאטיריקן, פסנתרן ומתמטיקאי יהודי-אמריקאי, הידוע בשיריו ההומוריסטיים ובהופעותיו הקומיות בתחילת שנות ה־60.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וטום לרר · ראה עוד »
טונגסטן
טוּנְגְּסְטֶן (Tungsten, הידוע בארצות סקנדינביה ובגרמנית בשם Wolfram) הוא יסוד מתכתי שסמלו הכימי W ומספרו האטומי 74.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וטונגסטן · ראה עוד »
טכנציום
טכנציום (Technetium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Tc ומספרו האטומי 43.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וטכנציום · ראה עוד »
טיטניט
טיטניט טִיטָנִיט או סְפֶן (Sphene) הוא מינרל נזוסיליקטי (סיליקט במבנה דמוי איים) של סידן וטיטניום.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וטיטניט · ראה עוד »
טיטניום
טיטניום (Titanium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Ti ומספרו האטומי 22.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וטיטניום · ראה עוד »
זרחן
זרחן (Phosphorus, מיוונית: Φώσ.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וזרחן · ראה עוד »
זהב
250px התקופה הרומית. סריוויג'איה זָהָב הוא יסוד כימי מתכתי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Au (מלטינית: aurum) ומספרו האטומי 79.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וזהב · ראה עוד »
זירקוניום
זירקוניום (Zirconium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Zr ומספרו האטומי 40.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וזירקוניום · ראה עוד »
חמצן
חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וחמצן · ראה עוד »
חמצן-16
חמצן-16 הוא איזוטופ טבעי ויציב של היסוד חמצן, לחמצן-16 יש 8 נייטרונים ו8 פרוטונים בגרעין שלו.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וחמצן-16 · ראה עוד »
חמת גדר
אפיק הירמוך בסמוך לחמת גדר, על רקע הגלעד. חַמַּת גָּדֵר הוא אתר מרחצאות מרפא ונופש ישראלי, השוכן בעמק הירמוך, מדרום לרמת הגולן, בגובה של כ-150 מ' מתחת לפני הים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וחמת גדר · ראה עוד »
חנקן
חַנְקָן (באנגלית: Nitrogen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי N ומספרו האטומי 7.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וחנקן · ראה עוד »
חסיפה
פני שטח שעוצבו באמצעות חסיפה בגאומורפולוגיה, חֲסִיפָה היא כלל התהליכים האחראים להרס פני השטח, הכוללים בליה על סוגיה השונים, שחיקה, תנועת בלית וסחיפה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וחסיפה · ראה עוד »
חומר
מסך הגביש הנוזלי פועל בעזרת חומר שנמצא במצב צבירה של גביש נוזלי, בעוד שאר החומרים במצב מוצק. חומר הוא כל דבר בעל מסה התופס נפח במרחב.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וחומר · ראה עוד »
חומר גלם
חומר גֶּלֶם הוא חומר המשמש לייצורם של מוצרים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וחומר גלם · ראה עוד »
חוק דולון-פטי
חוק דולון–פטי הוא חוק תרמודינמי שהוצע בשנת 1819 על ידי הפיזיקאים הצרפתים פייר לואי דולון ואלכסיס תרז פטי, וקובע את הביטוי הקלאסי עבור קיבול חום מולרי של יסודות כימיים מסוימים. שני המדענים מצאו ניסיונית שקיבול החום ליחידת מסה (קיבול החום הסגולי) של מספר יסודות היה קרוב לערך קבוע, לאחר שהוכפל במספר המייצג את המשקל אטומי היחסי המשוער של היסוד. המשקלים האטומיים הללו הוצעו זמן קצר לפני כן על ידי ג'ון דלטון, ותוקנו על ידי יאקוב ברצליוס.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וחוק דולון-פטי · ראה עוד »
חוק ההרכב המוגדר
חוק ההרכב המוגדר, הקרוי לעיתים חוק פרוסט הוא חוק מדעי בכימיה לפיו בתרכובת כימית מסוימת יישמר תמיד יחס קבוע בין מסת היסודות השונים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וחוק ההרכב המוגדר · ראה עוד »
חולית אאולית
דיונות קלסו במדבר מוהאבי בדרום מזרח קליפורניה. הדיונות הגבוהות בעולם במחוז xiangxiang בצפון מערב סין חולית אאולית היא מושג בתחום הגאומורפולוגיה המתקשר לתופעות של הצטברות סדימנטים לכדי רכס באמצעות אנרגיית הרוח בלבד.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וחולית אאולית · ראה עוד »
בנזן
בנזן (Benzene) הוא תרכובת אורגנית דליקה, חסרת צבע ורעילה, שנוסחתה הכימית היא C6H6.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ובנזן · ראה עוד »
בעירה
בבעירה מהירה משתחררת אנרגיה רבה בצורת חום ואור, תופעה הידועה כאש שריפת יערות ממחישה את יכולת ההתפשטות המהירה של אש שריפת יערות בעִירה היא תהליך כימי בו חומר (יסוד או תרכובת) מגיב עם חומר מחמצן, ובמהלכו משתחררת אנרגיה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ובעירה · ראה עוד »
בעיות פתוחות בפיזיקה
בעיות פתוחות בפיזיקה הן כלל הבעיות בפיזיקה שטרם נמצא להן פתרון קוהרנטי המסתמך על תיאוריות קיימות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ובעיות פתוחות בפיזיקה · ראה עוד »
ברקליום
בֵּרְקֵלִיּוּם (Berkelium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי מסדרת האקטינידים, שסמלו הכימי Bk ומספרו האטומי 97.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וברקליום · ראה עוד »
ברטה השמנה
אבות הטיפוס של ברטה השמנה, שהוגבל לתנועה על גבי מסילת רכבת בלבד בשל גודלו ברטה השמנה או ברטה הגדולה (בגרמנית: Dicke Bertha) היה כינויו של תותח-על מטיפוס הוביצר מתוצרת קרופ שהיה בשימוש צבא האימפריה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וברטה השמנה · ראה עוד »
ברזל
ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וברזל · ראה עוד »
ברום
ברום (Bromine, מיוונית: βρῶμος (ורוֹמוֹס).
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וברום · ראה עוד »
ברכיתרפיה
בחץ המסומן - "זרעים" רדיואקטיביים המוחדרים לאזור הגידול הסרטני ומשמשים בברכיתרפיה קבועה של סרטן הערמונית ברכיתרפיה (Brachytherapy; מקורה מהמילה היוונית βραχύς שמשמעותה - "מרחק קצר") היא סוג של רדיותרפיה, שבה מקור קרינה רדיואקטיבית אׇטוּם ממוקם בתוך או בסמוך לאזור בו דרוש הטיפול בגוף האדם (בדרך כלל גידול סרטני).
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וברכיתרפיה · ראה עוד »
בריליום
בריליום (Beryllium) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות-עפרוריות, שסמלו הכימי Be ומספרו האטומי 4.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ובריליום · ראה עוד »
בריום
בריום (Barium) הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות האלקליות-עפרוריות שסמלו הכימי Ba ומספרו האטומי 56.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ובריום · ראה עוד »
בליה ביולוגית
בְּלָיָה ביולוגית היא בליה הנגרמת בצורה ישירה או עקיפה על ידי בעלי חיים וצמחים, למשל: שורשי צמחים הממיסים ומבקעים סלעים, וגם על ידי חומצות הנתרמות לקרקע מתהליכי ריקבון של חומרים אורגניים המצטברים על פניה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ובליה ביולוגית · ראה עוד »
בדיל
בדיל (בלטינית: Stannum, באנגלית: Tin) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Sn ומספרו האטומי 50.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ובדיל · ראה עוד »
בור (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ובור (פירושונים) · ראה עוד »
בור (יסוד)
בור או בורון (באנגלית: Boron, בספרדית: Boro; בצרפתית: Bore) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי B ומספרו האטומי 5.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ובור (יסוד) · ראה עוד »
בוראט
בוראט הוא תרכובת כימית המכילה אוקסיאניון של בור, כאשר אטום הבור בדרגת חמצון 3+.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ובוראט · ראה עוד »
ביאטריס בארביי
ביאטריס לאונור סילביירה בארביי (באנגלית: Beatriz Leonor Silveira Barbuy; נולדה ב-16 בפברואר 1950) היא אסטרונומית ואסטרופיזיקאית ברזילאית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וביאטריס בארביי · ראה עוד »
ביסמוט
בּיסְמוּט (נכתב גם ביסמות; בכתב לטיני: Bismuth), הוא יסוד כימי מסדרת מתכות המעבר העמידות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וביסמוט · ראה עוד »
ביקיני
ווילה הרומאית בקזאלה שבסיציליה ביקיני הוא סוג של בגד ים לנשים, המורכב משני חלקים – הראשון מכסה את החזה, והשני את המפשעה והישבן, כשפלג הגוף שביניהם נותר חשוף.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וביקיני · ראה עוד »
ביומולקולה
ביומולקולה או מולקולה ביולוגית הן מולקולות המרכיבות את האורגניזמים החיים או את החומר החי ו/או משתתפים בחילופי החומרים שלו ומאפשרים את קיומו.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וביומולקולה · ראה עוד »
ג'נסיס (גשושית)
ג'נסיס הייתה גשושית לאיסוף דוגמאות של רוח השמש.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וג'נסיס (גשושית) · ראה עוד »
ג'ונו (גשושית)
ג'וּנוֹ (באנגלית: Juno) היא גשושית לחקר כוכב הלכת צדק, המהווה חלק מתוכנית הגבולות החדשים של נאס"א.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וג'ונו (גשושית) · ראה עוד »
ג'ורג' דה הוושי
ג'ורג' צ'ארלס דה הוושי (George Charles de Hevesy; 1 באוגוסט 1885 - 5 ביולי 1966) היה כימאי פיזיקלי הונגרי ממוצא יהודי, שנודע בזכות תרומתו לפיתוח שיטת הסמנים, בה סמנים רדיואקטיביים משמשים לחקר תהליכים כימיים כגון מטבוליזם של בעלי חיים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וג'ורג' דה הוושי · ראה עוד »
ג'וזף פריסטלי
ג'וזף פריסטלי (באנגלית: Joseph Priestley; 13 במרץ 1733 – 6 בפברואר 1804) היה כומר, פילוסוף וכימאי אנגלי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וג'וזף פריסטלי · ראה עוד »
ג'יימס סמית'סון
ג'יימס סמית'סון (באנגלית: James Smithson) היה כימאי ומינרלוג אנגלי הידוע בשל ייסודו את מכון סמית'סוניאן בווושינגטון די. סי..
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וג'יימס סמית'סון · ראה עוד »
ג'יימס האטון
ג'יימס האטון (באנגלית: James Hutton; 14 ביוני 1726 – 26 במרץ 1797) היה גאולוג, רופא, חוקר טבע וכימאי סקוטי, שעסק גם בחקלאות ניסויית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וג'יימס האטון · ראה עוד »
גארנט
גארנט – קבוצת מינרלים נזוסיליקטים - (סיליקטים במבנה בצורת איים), בעלי הנוסחה הכללית: A3B2(SiO4)3, שבה A הוא קטיון דו־ערכי (Ca, Fe2+, Mg) ו-B הוא קטיון תלת־ערכי (Al, Fe3+, Cr).
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וגארנט · ראה עוד »
גאורגי פליורוב
גאורגי ניקולייביץ' פליורוב (ברוסית: Гео́ргий Никола́евич Флёров; 2 במרץ 1913 - 19 בנובמבר 1990) היה מדען גרעין יהודי סובייטי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וגאורגי פליורוב · ראה עוד »
גאולוגיה - מונחים
גאולוגיה היא אחד ממדעי הטבע, ענף בתחום מדעי כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וגאולוגיה - מונחים · ראה עוד »
גרמניום
קערת גרמניום גרמניום (Germanium) הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות למחצה שסמלו הכימי Ge ומספרו האטומי 32.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וגרמניום · ראה עוד »
גרעין האטום
תרשים המתאר אטום הליום (מימין למעלה: הגרעין) גרעין האטום היא תאוריה מדעית המתארת אזור במרכז האטום המורכב מנוקליאונים – פרוטונים ונייטרונים – הקשורים זה לזה כתוצאה מהכוח הגרעיני.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וגרעין האטום · ראה עוד »
גרפיאס
גְרָפְיָאס (מיוונית: Γραψαιοσ - "סרטן" או צבת של סרטן), נקרא גם אַקְרָבּ (מערבית: عقرب - עקרב), או β בעקרב, הוא אחד הכוכבים הבולטים בקבוצת הכוכבים עקרב ומייצג את הצבת הצפונית של העקרב.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וגרפיאס · ראה עוד »
גלן תיאודור סיבורג
גלן תיאודור סיבורג (באנגלית: Glenn Theodore Seaborg, בשוודית: Glenn Teodor Sjöberg; 19 באפריל 1912 - 25 בפברואר 1999) היה כימאי אמריקאי ממוצא שוודי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1951 (במשותף עם אדווין מקמילן), "על התגליות בתחום הכימיה של היסודות הטרנס-אורניים".
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וגלן תיאודור סיבורג · ראה עוד »
גליום
גליום (Gallium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Ga ומספרו האטומי 31.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וגליום · ראה עוד »
גליום אנטימוניד
מבנה תא היחידה של גליום אנטימוניד (מבנה צינק בלנדה) גליום אנטימוניד או גליום אנטימוני (כתיב כימי: Gallium antimonide,GaSb) הוא תרכובת מוליכה למחצה של גליום ואנטימון מ.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וגליום אנטימוניד · ראה עוד »
גליום ארסניד
תא יחידה של גליום ארסניד גליום ארסניד (נוסחה כימית: GaAs, לעיתים נהגה בעברית כ"גאס") הוא חומר מוליך למחצה מורכב מסדרת III-V, כלומר - חומר המורכב משני יסודות מהטורים השלישי (III) והחמישי (V) בטבלה המחזורית - מגליום ומארסן.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וגליום ארסניד · ראה עוד »
גז אציל
גזים אצילים הם יסודות כימיים המשתייכים לטור השמיני ולקבוצה ה-18 בטבלה המחזורית, המקיימים מספר תכונות משותפות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וגז אציל · ראה עוד »
גביש
גבישים מסוגים שונים גבישים שקופים גביש (בלועזית: קריסטל) הוא תצורת חומר במצב צבירה מוצק.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וגביש · ראה עוד »
גדוליניט
גדוליניט הוא שם קיבוצי של שני מינרלים נזוסיליקטיים (סיליקטים במבנה דמוי איים). שניהם מכילים בריליום וברזל וכן צריום ואיטריום בכמויות משתנות, כאשר המינרל המכיל בעיקר צריום מכונה "גדוליניט-(Ce)", והמינרל המכיל בעיקר איטריום מכונה "גדוליניט-(Y)". בשני המינרלים יכולים להשתתף גם עפרות נדירות כדוגמת לנתן, נאודימיום ואף סקנדיום. הגדוליניט שייך לקבוצת המינרלים הקרויה על שמו "קבוצת הגדוליניט" (הקרויה לעיתים גם קבוצת הדטוליט על שם המינרל דטוליט או קבוצת הדטוליט/גדוליניט).
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וגדוליניט · ראה עוד »
גדוליניום
גדוליניום (באנגלית: Gadolinium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Gd ומספרו האטומי 64.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וגדוליניום · ראה עוד »
גוסטבוס דטלף הינריכס
גוסטבוס דטלף הינריכס (7 בדצמבר 1836 - 14 בפברואר 1923) היה חוקר טבע אשר נודע בעקבות עבודתו על קטלוג היסודות הכימיים ויצירת גרסה מוקדמת לטבלה המחזורית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וגוסטבוס דטלף הינריכס · ראה עוד »
גוף האדם
האדם הוויטרובי, רישום של לאונרדו דה וינצ'י גוף האדם, בדומה ליצורים חיים מורכבים אחרים, מכיל עשרות טריליונים של תאים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וגוף האדם · ראה עוד »
גופרית
גופרית (בלטינית: Sulfur או Sulphur) היא יסוד כימי שסמלו הכימי S ומספרו האטומי 16.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וגופרית · ראה עוד »
גיל רביב
גיל רביב הוא אורולוג ישראלי, פרופסור לאורולוגיה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל אביב, מנהל היחידה לפריון הגבר במחלקה האורולוגית במרכז רפואי שיבא.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וגיל רביב · ראה עוד »
דמיטרי מנדלייב
בול סובייטי שהונפק לכבוד 100 שנה לגילוי הטבלה גיליונית זיכרון בולאית סובייטית שהונפקה לכבוד 100 שנה לגילוי הטבלה דמיטרי איוונוביץ' מנדלייב (ברוסית:; 8 בפברואר 1834 (כך על פי הלוח הגרגוריאני הנהוג בימינו; על פי הלוח היוליאני: 27 בינואר) – 2 בפברואר 1907 (כך על פי הלוח הגרגוריאני; על פי הלוח היוליאני: 20 בינואר)) היה כימאי רוסי, מפתח הטבלה המחזורית של היסודות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ודמיטרי מנדלייב · ראה עוד »
דרק מולר
דרק אלכסנדר מולר (באנגלית: Derek Alexander Muller; נולד ב-9 בנובמבר 1982) הוא יוטיובר מנגיש מדע, יוצר סרטים, איש טלוויזיה וממציא אוסטרלי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ודרק מולר · ראה עוד »
דרלין כריסטיאן הופמן
דרלין כריסטיאן הופמן (באנגלית: Darleane Christian Hoffman; נולדה ב-8 בנובמבר 1926) היא כימאית גרעין אמריקאית, שהיוותה חלק מקבוצת החוקרים שהוכיחו את קיומו של סיבורגיום - יסוד מספר 106 בטבלה המחזורית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ודרלין כריסטיאן הופמן · ראה עוד »
דרגת חמצון
מספר חמצון או דרגת החמצון של יסוד כימי במולקולה או קומפלקס הוא מדד לכמות החמצון (אובדן אלקטרונים) של אטום מסוים בתרכובת כימית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ודרגת חמצון · ראה עוד »
דגם כדור-מקל
דגם ממוחשב של ציקלוהקסן בדגם כדור-מקל מולקולת מורפין מוצגת בדגם כדור-מקל. ניתן לראות את הקשרים והסידור במרחב של האטומים מולקולת מורפין מוצגת בדגם מילוי מרחב (קאלוט) שאינו מבחין בסוג הקשר הכימי דגם כדור-מקל משמש בכימיה להצגה תלת-ממדית של מולקולה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ודגם כדור-מקל · ראה עוד »
דה רה ודה דיקטו
דה רה (מלטינית: de re) ודה דיקטו (מלטינית: de dicto) הם שני מונחים המשמשים לציון הבדל במשמעות אינטנציונלית של הצהרה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ודה רה ודה דיקטו · ראה עוד »
דואליות גל-חלקיק
דואליות גל-חלקיק (ובעברית: שניוּת גל-חלקיק), היא מושג בפיזיקה הגורס כי אנרגיה וחומר יכולים להציג הן תכונות של גל והן תכונות של חלקיק.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ודואליות גל-חלקיק · ראה עוד »
דוקטור אלכימיה
דוקטור אלכימיה (באנגלית: Doctor Alchemy) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס פלאש ביקום DC של DC קומיקס.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ודוקטור אלכימיה · ראה עוד »
דובניום
דּוּבְּנִיוּם (באנגלית: Dubnium), הידוע גם בשם האניום (Hahnium), הוא יסוד מלאכותי ממתכות המעבר שסמלו הכימי Db ומספרו האטומי 105.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ודובניום · ראה עוד »
דיאגרמת לטימר
דיאגרמת לטימר של מנגן דיאגרמת לטימר של יסוד כימי היא סיכום של נתוני פוטנציאל אלקטרודה תקני עבור אותו יסוד.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ודיאגרמת לטימר · ראה עוד »
דיספרוסיום
דיספרוסיום (באנגלית: Dysprosium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Dy ומספרו האטומי 66.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ודיספרוסיום · ראה עוד »
דיסקית פיוניר
תחריט על דיסקית פיוניר מיקום הדיסקית על תומכות האנטנה דיסקית פיוניר (באנגלית: Pioneer plaque) היא לוח אלומיניום שצורף לחלליות פיוניר 10 (ששוגרה במרץ 1972) ופיוניר 11 (אשר שוגרה באפריל 1973).
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ודיסקית פיוניר · ראה עוד »
ה'תש"י
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וה'תש"י · ראה עוד »
ה'תשנ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וה'תשנ"ו · ראה עוד »
ה'תשכ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וה'תשכ"א · ראה עוד »
המעבדה המטלורגית של אוניברסיטת שיקגו
המעבדה המטלורגית באוניברסיטת שיקגו הוקמה בפברואר 1942 כדי ללמוד ולהשתמש ביסוד הכימי החדש שהתגלה, הפלוטוניום.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והמעבדה המטלורגית של אוניברסיטת שיקגו · ראה עוד »
המעבדה הלאומית לורנס ברקלי
המעבדה הלאומית לורנס ברקלי (באנגלית: Lawrence Berkeley National Laboratory ובקיצור LBNL, אבל לפעמים ידועה גם כ-Berkeley Lab או LBL) היא מעבדה לאומית אמריקנית המופעלת בידי אוניברסיטת קליפורניה, ונמצאת בסמוך לקמפוס האוניברסיטה בברקלי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והמעבדה הלאומית לורנס ברקלי · ראה עוד »
המפץ הגדול
התפשטות היקום מתוך הסינגולריות לאחר המפץ הגדול המפץ הגדול (באנגלית: The Big Bang) הוא תאוריה פיזיקלית שמתארת את היווצרות היקום.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והמפץ הגדול · ראה עוד »
המקורות והסחר בבדיל בעת העתיקה
בדיל הוא מתכת חיונית ביצירת ארד, והרכש שלו היה חלק חשוב בתרבויות העת העתיקה מתקופת הברונזה ואילך.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והמקורות והסחר בבדיל בעת העתיקה · ראה עוד »
המובנדין
''Didemnum molle''. צולם מול סולאווסי, אינדונזיה המובנדין הוא חלבון ואנביני ירוק, שנמצא בתאי דם מסוג ונדוציט, של אורגניזמים מסוימים, ביניהם אסדיציה (בעיקר אורגניזמים שחיים בתוך המים).
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והמובנדין · ראה עוד »
המכון המאוחד למחקר גרעיני
המכון המאוחד למחקר גרעיני (ברוסית: Объединённый институт ядерныхисследований (ОИЯИ) מכון מחקר בינלאומי בממוקם בעיר דובנה שבמחוז מוסקבה. המכון הוקם בשנת 1956 וחברים בו 18 מדינות. תחומים עיקריים של המחקרים המבוצעים במוסד הם פיזיקה גרעינית, פיזיקת חלקיקים ופיזיקת מצב מעובה. לאות הוקרה לפעילות המכון ליסוד כימי מס' 102 ניתן שם דובניום (על שם העיר בו ממקום המכון) וליסוד כימי מס' 114 ניתן שם פלרוביום (על שם אחד ממייסדי המכון). החל משנת 2012 בראש המכון עומד ויקטור מטבייב. מדינות השותפות למכון הם: אזרבייג'ן, ארמניה, בלארוס, בולגריה, וייטנאם, גאורגיה, קזחסטן, קוריאה הצפונית, קובה, מולדובה, פולין, רוסיה, רומניה, סלובקיה, אוזבקיסטן, אוקראינה, צ'כיה. בנוסף לכך במעבדות המכון עובדים מדעים ממדינות אחרות לפי הזמנה מיוחדת.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והמכון המאוחד למחקר גרעיני · ראה עוד »
המכון המלכותי של בריטניה הגדולה
הרצאות חג המולד במכון המלכותי בשנת 1856 המכון המלכותי של בריטניה הגדולה (באנגלית: Royal Institution of Great Britain; בדרך כלל מקוצר להמכון המלכותי – Royal Institution או Ri) הוא ארגון המוקדש לחינוך למדע ולמחקר, השוכן בלונדון.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והמכון המלכותי של בריטניה הגדולה · ראה עוד »
המכון הטכנולוגי של קליפורניה
המכון הטכנולוגי של קליפורניה (באנגלית: California Institute of Technology; ידוע גם בכינוי Caltech) הוא אוניברסיטה פרטית שבסיסה בעיר פסדינה, בקליפורניה שבארצות הברית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והמכון הטכנולוגי של קליפורניה · ראה עוד »
האמפרי דייווי
סר האמפרי דייווי (באנגלית: Humphry Davy; 17 בדצמבר 1778 – 29 במאי 1829) היה כימאי אנגלי ונשיא החברה המלכותית בשנים 1820-1827.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והאמפרי דייווי · ראה עוד »
האסכולה האטומיסטית
האסכולה האטומיסטית הייתה אחד הזרמים בפילוסופיה הקדם-סוקרטית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והאסכולה האטומיסטית · ראה עוד »
הפניום
הַפניום (באנגלית: Hafnium) הוא יסוד כימי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Hf ומספרו האטומי 72.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והפניום · ראה עוד »
הרי העפרה
הרי העַפְרָה (בצ'כית: Krušné hory (קְרוּשְׁנֶה הוֹרִי) בגרמנית: Erzgebirge (ארצגבירגה), מילולית בשתי השפות "הרי העפרה") הם רכס הרים השוכן לאורך גבול צ'כיה-גרמניה, ומפריד בין האזורים ההיסטוריים של בוהמיה בצ'כיה לבין סקסוניה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והרי העפרה · ראה עוד »
השערת ההתנגשות הענקית
עבודת אמנות המתארת התנגשות בין שני גופים פלנטריים. כנראה, התנגשות כזאת בין כדור הארץ לבין גוף בגודל מאדים הביאה להיווצרות הירח. השערת ההתנגשות הענקית (באנגלית: giant impact hypothesis) היא השערה מדעית הגורסת כי הירח נוצר מהשברים שנשארו מהתנגשות בין כדור הארץ לגוף בגודל של כוכב הלכת מאדים, המכונה בשם תיאה, לפני כ-4.5 מיליארד שנים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והשערת ההתנגשות הענקית · ראה עוד »
התפתחות מערכת השמש
ציור של הדיסקה קדם-פלנטרית (קודמת ליצירת כוכבי הלכת) דיסקות פרוטופלנטריות בערפילית אוריון, "בית יולדות לכוכבים" ברוחב של כמה שנות אור שכנראה דומה מאוד לערפילית הקדמונית שממנה נוצרה השמש שלנו. תצלום של טלסקופ החלל האבל התאוריות באשר להתפתחות מערכת השמש מורכבות ומגוונות ושוזרות תחומי מדע שונים, מאסטרונומיה ופיזיקה ועד לגאולוגיה וגיאופיזיקה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והתפתחות מערכת השמש · ראה עוד »
התורה האטומית
בכימיה ובפיזיקה, התורה האטומית היא תאוריה העוסקת בטיבו של החומר, וקובעת כי החומר עשוי מיחידות נפרדות "סופיות" הקרויות אטומים, בניגוד לדעה עתיקה יותר, שלפיה ניתן לחלק את החומר ליחידות הולכות וקטנות, עד אינסוף.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והתורה האטומית · ראה עוד »
הלומתאן
תרכובות הלומתאניות הן מולקולות של מתאן שאחד או יותר מאטומי המימן שלהן הוחלף באטומים של הלוגנים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והלומתאן · ראה עוד »
הלוגן
הלוגן הוא כל יסוד השייך למשפחת ההלוגנים: קבוצת יסודות אל מתכתיים (מלבד האסטטין (At) שהוא מתכת למחצה), המאכלסים את העמודה ה-7 (17/VIIB) בטבלה המחזורית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והלוגן · ראה עוד »
הליום
הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והליום · ראה עוד »
הליום נוזלי
על־נזילות בלחץ סטנדרטי, היסוד הכימי הליום קיים בצורתו הנוזלית רק בטמפרטורה נמוכה מאוד של כ־269- מעלות צלזיוס (כ־4 מעלות קלווין).
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והליום נוזלי · ראה עוד »
הליום ליתיום
הליום ליתיום (HeLi) הוא תרכובת פולרית פרמגנטית של הליום וליתיום, היסודות הכימיים מספר שתיים ושלוש.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והליום ליתיום · ראה עוד »
הטבלה המחזורית
280px דמיטרי מנדלייב, הוגה הטבלה אחת הצורות של הטבלה המחזורית של מנדלייב, בספרו עקרונות הכימיה משנת 1870 (בתמונה תרגום לאנגלית משנת 1891). בעמודה הימנית ה"מחזור" של היסודות, כיום ידוע שמספר המחזור של מנדלייב קשור למספרי אורביטלים אטומיים. הטבלה המחזורית או המערכה המחזורית (באנגלית: Periodic table of elements או Periodic table), המכונה גם טבלת מנדלייב, היא שיטת מיון (טקסונומיה) שהוצעה לראשונה על ידי הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב ב-1869, ומציגה את כל היסודות לפי המספר האטומי והסמל הכימי של האטומים שלהם.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והטבלה המחזורית · ראה עוד »
הולמיום
הולמיום (באנגלית: Holmium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Ho ומספרו האטומי 67.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והולמיום · ראה עוד »
הכוח החלש
הכוח החלש או האינטראקציה החלשה (weak interaction, בעברית: ההידוד החלש) הוא אחד מכוחות היסוד של הטבע.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והכוח החלש · ראה עוד »
היסטוריה אבולוציונית של החיים
ההיסטוריה האבולוציונית של החיים על פני כדור הארץ היא התהליך בו הופיעו והתפתחו צורות החיים על פני כדור הארץ, מהעבר הרחוק מאוד ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והיסטוריה אבולוציונית של החיים · ראה עוד »
היסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20
פיזיקה היא חקר הטבע, ובמיוחד חקר תופעות הטבע המדידות, כגון תנועתם של כוכבים, דינמיקה של גופים על פני כדור הארץ, תנועת נוזלים, חום, אור וכיוצא באלה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והיסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20 · ראה עוד »
היסטוריה של הכימיה
האש, כתוצר הבעירה של עץ, היא כנראה אחת התגובות הכימיות המוכרות ביותר לאדם. היסטוריה של הכימיה היא העיסוק בהתפתחות הטכנולוגית והתפיסתית של האנושות בתחומי הכימיה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והיסטוריה של הכימיה · ראה עוד »
היתוך (מתכת)
כור היתוך לברזל ובו הסיגים צפים מעל הברזל הנוזלי היתוך מתכת הוא חלק מתהליך הפקת מתכת, אשר מטרתו להפיק מתכת גולמית מעפרה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והיתוך (מתכת) · ראה עוד »
היולנדיט
היולנדיט היא סדרת מינרלים סיליקטיים השייכת לקבוצת הזאוליטים, קבוצה של מינרלים אלוּמוֹ־סיליקטיים במבנה תלת־ממדי הקרוי טקטוסיליקט (סיליקט במבנה מרחבי). לפני 1997 היה ההיולנדיט מוכר כשמה של קבוצת מינרלים, אך אז ביצעה האגודה הבינלאומית למינרלוגיה סיווג מחדש לחברי הקבוצה ומאז הם קרויים היולנדיט-Ca, היולנדיט-Na, היולנדיט-K, והיולנדיט-Sr. השם המתאים לכל סוג תלוי ביסוד הבולט. היולנדיט-Ca, ההיולנדיט הנפוץ ביותר, הוא סיליקט הכולל אלומיניום, סידן ומים ונוסחת הרכבו הכימי היא Ca,Na)2-3Al3(Al,Si)2Si13O36·12H2O). כמויות קטנות של נתרן ואשלגן מחליפות חלק מאטומי הסידן. סטרונציום מחליף את הסידן בסוג היולנדיט-Sr. בבחינה חזותית בלבד לא ניתן להבדיל בין הסוגים ובשם הכללי היולנדיט נעשה שימוש גם כיום בטרם נעשתה בדיקה במעבדה. בשנת 2003 נתגלה בנורווגיה סוג נוסף של היולנדיט המכיל כמויות ניכרות של בריום ומכאן כינויו היולנדיט-Ba. המערך הגבישי של ההיולנדיט הוא מונוקליני. לגבישים צורה אופיינית המתוארת כארון מתים, אבל הם גם יוצרים מנסרות מעוינות. לעיתים קרובות נוצר קרום של גבישים עדינים שרק קצות המעוינים מבצבצים ממנו, תופעה הגורמת לגבישים להראות כמו טריזים. לגבישים יש פצילות מושלמת המקבילה למישור הסימטריה, כשלפאות המקבילות למישור הסימטריה ולמשטחי הפצילות יש את ברק הפנינה. לפאות האחרות יש ברק זגוגי. המינרל הוא בדרך כלל חסר צבע או לבן, אבל יכול להיות כתום, חום, צהוב, אדום-לְבֵנָה, או ירוק הודות לזיהומים של המינרל סלדוניט. שקיפותו נעה בין שקוף לשקוף למחצה. ההיולנדיט יוצר שורה איזומורפית עם זאוליט הסטרונציום והבריום, ברוסטריט. ההיולנדיט דומה לסטילביט, אבל ההבדל במאפייניהם האופטיים מאפשר הבחנה ביניהם בקלות. ככל מינרל טקטוסיליטי המבנה של ההיולנדיט הוא מרחבי, כאשר כל אטום חמצן מחובר לאטום צורן או אלומיניום, אבל המבנה העיקרי הוא דמוי לוחיות המחוברות אחת לשנייה על ידי מספר מעט של קשרים המרוחקים האחד ממשנהו. בכל לוחית יש פתח בצורת טבעת. סדרת הפתחים הקיימים בלוחיות הנערמות אחת על גבי השנייה יוצרת תעלות ברוחב המאפשר ליונים עד גודל מסוים לעבור בתוכו ולכן יכול ההיולנדיט לשמש כמסננת של חומרים כימיים. המינרלוג הגרמני אוגוסט ברייטהאופט (Johann Friedrich August Breithaupt; 1873-1791) הבחין ב-1818 לראשונה כי המינרל היולנדיט הוא מינרל נפרד מסטילביט וכינה אותו "אוּזאוליט" (euzeolite – "זאוליט יפהפה"), באורח בלתי תלוי הגיע הנרי ג'יימס ברוק (Henry James Brooke) לאותה תוצאה ב-1822 וכינה את המינרל החדש "היולנדיט", על שם אספן וסוחר מינרלים אנגלי ידוע, הנרי היולנד (1778-1856). היולנדיט מצוי במגוון רחב של סביבות גאולוגיות: סלעי יסוד, סלעים מותמרים, פגמטיטים וטוף. ההיולנדיט מופיע יחד עם סטילביט וזאוליטים אחרים בחללים האמיגדלואידיים (דמויי השקד) שבסלעי היסוד הבזלתיים ולעיתים בגנייס ובעורקים הידרותרמיים. הדוגמאות הטובות מצויות בבזלות של ברופיורד (Berufjord) בסמוך לדיופיווגר (Djupivogr), באיסלנד, באיי פארו, ובמלכודות הדקאן של הרי סאהידרי (Sahyadri) בסמוך למומבאי שבהודו. גבישים בגוון אדום-לְבֵנָה הם מקמפסי פלס (Campsie Fells) בסטירלינגשייר שבסקוטלנד, ומפאסתל בטירול שבאוסטריה. סוג של היולנדיט הידוע כ"בומונטיט" נוצר כגבישים צהובים קטנים על שיסט סיאניטי בסמוך לבולטימור שבמרילנד. ניתן למצוא היולנדיט במקומות רבים בעולם: ניו סאות' ויילס באוסטרליה, מחוזות פונה ונסיק (Poona,Nasik) בהודו, נורווגיה, מקומות שונים בארצות הברית וקנדה, שווייץ, ניו זילנד ועוד.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והיולנדיט · ראה עוד »
היי-טק
היי־טק (מאנגלית: High Tech ולפעמים Hi-Tech, קיצור של High Technology; בעברית: טֶכְנוֹלוֹגְיָה עִלִּית, תַּעֲשִׂיָּה עִלִּית) הוא שמן הכולל של התעשיות העוסקות בטכנולוגיה מתקדמת (ולכן גם נקראת תעשייה עתירת ידע).
חָדָשׁ!!: יסוד כימי והיי-טק · ראה עוד »
ונדיום
וַנַדִּיּוּם (Vanadium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי V ומספרו האטומי 23.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וונדיום · ראה עוד »
ורמיקוליט
ורמיקוליט הוא מינרל פילוסיליקטי - (סיליקט במבנה בצורת לוחיות) השייך לקבוצת הסמקטיט, אחד מסוגי מינרלי החרסית.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וורמיקוליט · ראה עוד »
וילארד ואן אורמאן קוויין
וילארד ואן אורמאן קוויין (באנגלית: Willard Van Orman Quine; 25 ביוני 1908 – 25 בדצמבר 2000) היה מחשובי הפילוסופים והלוגיקנים האמריקאים במאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ווילארד ואן אורמאן קוויין · ראה עוד »
וילהלם רנטגן
וִילְהֵלְם קוֹנרָד רֶנְטְגֶן (בגרמנית: Wilhelm Conrad Röntgen; 27 במרץ 1845 – 10 בפברואר 1923) היה פיזיקאי גרמני, מגלה קרני ה-X על שמו, קרני רנטגן).
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ווילהלם רנטגן · ראה עוד »
ויליאם אלפרד פאולר
ויליאם אלפרד "וילי" פאולר (באנגלית: William Alfred "Willie" Fowler; 9 באוגוסט 1911 – 14 במרץ 1995) היה אסטרופיזיקאי אמריקאי שהתעסק בתהליכים גרעיניים בכוכבים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וויליאם אלפרד פאולר · ראה עוד »
ויליאם קרוקס
סר ויליאם קרוקס (17 ביוני 1832 - 4 באפריל 1919; באנגלית: Sir William Crookes) היה כימאי ופיזיקאי בריטי, בעל אות מסדר ההצטיינות ונשיא החברה המלכותית בשנים 1913-1915.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וויליאם קרוקס · ראה עוד »
ויליאם רמזי
סר ויליאם רמזי (באנגלית: William Ramsay; 2 באוקטובר 1852 – 23 ביולי 1916) היה כימאי בריטי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וויליאם רמזי · ראה עוד »
ויליאם הנרי
ויליאם הנרי (באנגלית: William Henry; 12 בדצמבר 1774 – 2 בספטמבר 1836) היה כימאי אנגלי הידוע בשל חוק הנרי שגילה וקרוי על שמו.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וויליאם הנרי · ראה עוד »
ויליאם הייד וולאסטון
וִילְיַאם הַייד ווֹלַאסְטוֹן (William Hyde Wollaston) FRSכ (6 באוגוסט 1766 – 22 בדצמבר 1828) היה כימאי ופיזיקאי אנגלי שהתפרסם בכך שגילה שני יסודות כימיים והמציא שיטה לעבד עפרת פלטינה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וויליאם הייד וולאסטון · ראה עוד »
ויטמין
הנוסחה הכימית של ויטמין A (רטינול) פירות וירקות נחשבים כמקור טוב לוויטמינים ויטמין (באנגלית: Vitamin) הוא תרכובת אורגנית, או קבוצת תרכובות אורגניות קרובות, החיונית לגוף ודרושה לו בכמויות מזעריות ושהגוף לא מסוגל לסנתז בעצמו.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וויטמין · ראה עוד »
כ"ח בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח שבט היא ברוב השנים פרשת תרומה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וכ"ח בשבט · ראה עוד »
כסף (יסוד)
כסף (באנגלית: Silver, בלטינית: Argentum) הוא יסוד כימי ממשפחת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ag ומספרו האטומי 47.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וכסף (יסוד) · ראה עוד »
כספית
כספית (מיוונית ὑδράργυρος אל הלטינית: Hydrargyrus) היא יסוד כימי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Hg ומספרו האטומי 80.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וכספית · ראה עוד »
כרום
כְּרוֹם (Chromium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Cr ומספרו האטומי 24.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וכרום · ראה עוד »
כתיב כימי
מאמר על כימיה בכתב עת מדעי שפורסם בשנת 1865 כתיב כימי הוא אוסף של כללים ומוסכמות בהם משתמשים בכימיה לתיאור אטומים, מולקולות, מבנים כימיים אחרים, תגובות כימיות ומנגנונים של תגובות כימיות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וכתיב כימי · ראה עוד »
כלל המספר השלם
בכימיה, לפי כלל המספר השלם, המשקלים האטומיים של יסודות כימיים הם כפולות שלמות של משקל אטום המימן.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וכלל המספר השלם · ראה עוד »
כלור
כלור (Chlorine, מיוונית: chloros.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וכלור · ראה עוד »
כלורופיל
מבנה כלורופיל מסוגים b,a ו-d מבנה כלורופיל מסוג c כְלוֹרוֹפִיל (מיוונית: Χλωροφύλλη - כלורוס - "ירוק", פילון - "עלה") הוא צבען (פיגמנט) ירוק הנמצא ברוב הצמחים והאצות ובכמה סוגים של חיידקים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וכלורופיל · ראה עוד »
כלוריד
מלח בישול, בעל המבנה הכימי נתרן כלוריד כלוריד הוא אניון (יון שלילי) של היסוד כלור, הנוצר כאשר אטום כלור מקבל אלקטרון עודף אחד, ליצירת −Cl.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וכלוריד · ראה עוד »
כור גרעיני טבעי
תרשים סכמטי של השכבות במכרה באוקלו. ש 1) אזור של כורים גרעיניים. ש 2) אבן חול. ש 3) שכבת מחצבי אורניום. ש 4) גרניט כור גרעיני טבעי הוא כור גרעיני קדום שתגובת השרשרת החלה בו באופן ספונטני והוא עבד באופן עצמאי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וכור גרעיני טבעי · ראה עוד »
כוח ניבוי
עדשת הכבידה כוח ניבוי, או יכולת חיזוי היא כוחה של תאוריה מדעית, או חוק מדעי, ליצור תחזיות שניתנות לבדיקה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וכוח ניבוי · ראה עוד »
כוכב משתנה
כוכב משתנה הוא כוכב שבהירות נראיתו כפי שהיא נראית מכדור הארץ אינה קבועה ומשתנה עם הזמן.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וכוכב משתנה · ראה עוד »
כוכב נייטרונים
התצפית הישירה הראשונה של כוכב נייטרונים באור נראה (כוכב הנייטרונים RX J1856.5−3754). סוגים שונים של כוכבי נייטרונים (איור) כוכב נֵיטְרוֹנִים הוא כוכב דחוס, שעשוי ברובו מנייטרונים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וכוכב נייטרונים · ראה עוד »
כוכב לכת דמוי ארץ
כוכב־לכת דמוי ארץ (נקרא גם תאום ארצי, אנלוג ארצי, באנגלית: Earth analog, Twin Earth, Earth-like planet) הוא מין כוכב לכת מחוץ למערכת השמש בו תנאי סביבה הדומים לאלו שעל כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וכוכב לכת דמוי ארץ · ראה עוד »
כוכב לכת הליום
כוכב לכת הליום (אנגלית: Helium planet) הוא טיפוס היפותטי של כוכב לכת חוץ שמשי המורכב מהליום.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וכוכב לכת הליום · ראה עוד »
כימיה
הטבלה המחזורית, המודל המוצלח ביותר כיום למיון כל היסודות הכימיים הידועים לאדם. כִימְיָה (מיוונית: Χημια) היא ענף במדעי הטבע העוסק בהרכב החומר, מבנהו, תכונותיו והשינויים החלים בו במהלך אינטראקציה עם חומר אחר.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וכימיה · ראה עוד »
כימיה אנליטית
כימיה אנליטית (באנגלית: Analytical Chemistry) היא אחת ממדעי המשנה של כימיה, שעוסקת בשיטות לבדיקה ובחינה של חומרים (אנליזה), על מנת לברר את הרכבם הכימי, את נוסחת המבנה שלהם, דרגת הניקיון של המדגם מחומרים מזהמים ונתונים אחרים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וכימיה אנליטית · ראה עוד »
כימיה פיזיקלית
כימיה פיזיקלית עוסקת בתכונות הפיזיקליות של החומרים ובשינוי שלהם, כגון: טמפרטורה, מסיסות, ערבוב, חמצון-חיזור ועוד.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וכימיה פיזיקלית · ראה עוד »
כימיה תאורטית
כימיה תאורטית היא ענף רחב בכימיה ותת-תחום בפיזיקה כימית שבוחנת את האנרגיה, הדינמיקה והתגובתיות של מערכות כימיות וביולוגיות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וכימיה תאורטית · ראה עוד »
י"ט בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט שבט היא פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וי"ט בשבט · ראה עוד »
ינס יאקוב ברצליוס
פסל של ברצליוס במרכז פארק ברסלי, סטוקהולם קבר ברצליוס יֶנְס יַאקוֹבּ בֶּרְצֶלִיוּס (או ברסליוס; בשוודית: Jöns Jakob Berzelius; 20 באוגוסט 1779 – 7 באוגוסט 1848) היה כימאי שוודי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי וינס יאקוב ברצליוס · ראה עוד »
יסוד
#הפניה יסוד כימי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ויסוד · ראה עוד »
יסוד (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ויסוד (פירושונים) · ראה עוד »
יסוד (כימיה)
#הפניה יסוד כימי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ויסוד (כימיה) · ראה עוד »
יסוד על-כבד
יסוד על-כבד או טרנסאקטיניד הוא יסוד שהמספר האטומי שלו גדול מ-103 (למרות שיש המגדירים זאת כגבוה מ-100, או כגבוה מ-112).
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ויסוד על-כבד · ראה עוד »
יסוד טרנס-אורני
יסוד טרנס-אורני (אנגלית: Transuranium element) הוא יסוד שמספרו האטומי גדול ממספרו האטומי של אורניום (92).
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ויסוד טרנס-אורני · ראה עוד »
יסודות
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ויסודות · ראה עוד »
יסודות (ספר)
יסודות (ביוונית: Στοιχεῖα, סְטוֹיכֵיַא, נקרא גם 'האלמנטים') הוא חיבור בן שלושה-עשר חלקים, שכתב המתמטיקאי ההלניסטי אוקלידס מאלכסנדריה, מראשית המאה השלישית לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ויסודות (ספר) · ראה עוד »
יסודות קריטיים לטכנולוגיה
יסוד קריטי לְטכנולוגיה (באנגלית: Technology-critical element; בראשי תיבות: TCE) הוא יסוד כימי שדרוש לטכנולוגיה צומחת כלשהי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ויסודות קריטיים לטכנולוגיה · ראה עוד »
יסודות כימיים
טבלה זו מציגה את רשימת היסודות הכימיים, הערוכה לפי מספר אטומי, בסדר עולה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ויסודות כימיים · ראה עוד »
יד פריור
יֶד פְּרִיוֹר, נקרא גם δ בנושא הנחש, הוא כוכב בולט בחלקה המערבי של קבוצת הכוכבים נושא הנחש, על הגבול עם קבוצת הכוכבים ראש הנחש, במרחק של כ- 170 שנות אור ממערכת השמש.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ויד פריור · ראה עוד »
יהלום
יהלום הוא מינרל קשה העשוי מפחמן נקי.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ויהלום · ראה עוד »
יהלום הופ
מוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע של הסמית'סוניאן יהלום הופ (באנגלית: Hope Diamond; בצרפתית: Le bleu de France ואף Le Bijou du Roi) הוא יהלום גדול במשקל 45.52 קרט (9.10 גרם), בצבע כחול כהה, המוצג במוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע של הסמית'סוניאן בוושינגטון די. סי. היהלום הצבעוני נראה למתבונן בצבע כחול כיוון שבמבנהו הגבישי קיימים שרידים של היסוד הכימי בור, אולם בחשיפה לקרינת על-סגול הוא פולט אור אדום זרחני.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ויהלום הופ · ראה עוד »
יו"ד
קטגוריה:פירושון ראשי תיבות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ויו"ד · ראה עוד »
יוטא בקנטאור
ι בקנטאור (נקרא גם גליזה 508.1) הוא כוכב בולט בקבוצת הכוכבים קנטאור במרחק של קרוב ל-60 שנות אור ממערכת השמש עם בהירות נראית מדרגה 2.73.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ויוטא בקנטאור · ראה עוד »
יוד
פולידין המשמש לחיטוי יוד (Iodine) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי I ומספרו האטומי 53.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ויוד · ראה עוד »
יוד (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ויוד (פירושונים) · ראה עוד »
יוהאן גדולין
יוהאן גדולין (בשוודית ופינית: Johan Gadolin; 5 ביוני 1760 - 15 באוגוסט 1852) היה כימאי ומינרולוג פיני שוודי, "אבי המחקר הכימי בפינלנד".
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ויוהאן גדולין · ראה עוד »
יוהאן גוטליב גאהן
יוהאן גוטליב גאהן (בשוודית: Johan Gottlieb Gahn; 19 באוגוסט 1745 - 8 בדצמבר 1818) כימאי ומטלורג שוודי, מגלה המנגן.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ויוהאן גוטליב גאהן · ראה עוד »
יוהאן וולפגנג דובריינר
יוֹהַאן ווֹלפְגַנג דוֹבֵּרֶיינֶר (בגרמנית: Johann Wolfgang Döbereiner; 13 בדצמבר 1780 - 24 במרץ 1849) היה כימאי גרמני המפורסם בגילוי מחזוריות מספר יסודות כימיים.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ויוהאן וולפגנג דובריינר · ראה עוד »
1 בפברואר
1 בפברואר הוא היום ה-32 בשנה, בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו1 בפברואר · ראה עוד »
14 במרץ
14 במרץ הוא היום ה-73 בשנה (74 בשנה מעוברת), בשבוע ה11 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו14 במרץ · ראה עוד »
14 בפברואר
14 בפברואר הוא היום ה-45 בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו14 בפברואר · ראה עוד »
17 במרץ
17 במרץ הוא היום ה-76 בשנה (77 בשנה מעוברת), בשבוע ה-11 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו17 במרץ · ראה עוד »
1805 במדע
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו1805 במדע · ראה עוד »
1815 במדע
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו1815 במדע · ראה עוד »
1901 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1901.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו1901 במדע · ראה עוד »
1911 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1911.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו1911 במדע · ראה עוד »
1920 במדע
קשרים דיסולפידיים בצהוב. רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1920.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו1920 במדע · ראה עוד »
1925 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1925.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו1925 במדע · ראה עוד »
1935 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1935.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו1935 במדע · ראה עוד »
1944 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1944.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו1944 במדע · ראה עוד »
1950 בארצות הברית
1950 בארצות הברית הייתה השנה בה חגגה ארצות הברית 174 שנה מיום היווסדה.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו1950 בארצות הברית · ראה עוד »
1983 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1983.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו1983 במדע · ראה עוד »
1990 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1990.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו1990 במדע · ראה עוד »
1995 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1995.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו1995 במדע · ראה עוד »
1999 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1999.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו1999 במדע · ראה עוד »
2003 במדע
מעבורת החלל קולומביה, הוא האסטרונאוט הישראלי הראשון בחלל.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו2003 במדע · ראה עוד »
2004 ברוסיה
2004 ברוסיה הייתה השנה ה-13 להקמת המדינה לאחר פירוק ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו2004 ברוסיה · ראה עוד »
22 (מספר)
22 (במילים בלשון זכר: עשרים ושניים; בלשון נקבה: עשרים ושתיים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 21 והבא לפני 23.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו22 (מספר) · ראה עוד »
51 (מספר)
51 (במילים בלשון זכר: חמישים ואחד; בלשון נקבה: חמישים ואחת) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 50 ולפני 52.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו51 (מספר) · ראה עוד »
52 (מספר)
52 (במילים בלשון זכר: חמישים ושניים; בלשון נקבה: חמישים ושתיים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 51 ולפני 53.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו52 (מספר) · ראה עוד »
9 באוגוסט
9 באוגוסט הוא היום ה-221 בשנה, (222 בשנה מעוברת) בשבוע ה-33 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו9 באוגוסט · ראה עוד »
9 בפברואר
9 בפברואר הוא היום ה-40 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יסוד כימי ו9 בפברואר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
היסודות הפיסיקלים, היסודות הפיסיקליים, היסודות הכימיים.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יסוד_כימי