סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יעקב בן-סירה

מַדָד יעקב בן-סירה

יעקב בן-סירה (שִיפְמן) (15 בפברואר 1899 - 21 בספטמבר 1994) היה מהנדס, מתכנן ערים ומהנדס העיר תל אביב במשך 21 שנה, משנת 1929 ועד לשנת 1950. [1]

32 יחסים: משה בן-סירה, מוזיאון תל אביב לאמנות, נמל תל אביב, עמוס אריכא, פנחס שיפמן (בן-סירה), קליפורד הולידיי, רחובות תל אביב-יפו, שיפמן, תל אביב-יפו, תוכנית הולידיי, לשכת המהנדסים, חיים סוקלינסקי, בן-סירה, בית מעריב, בית צעירות מזרחי, בית המטבחיים הישן של תל אביב, ביתן איל עופר, גן מאיר, הספנות העברית בתקופת המנדט, הסגנון האקלקטי בארץ ישראל, הסגנון הבין-לאומי, הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל, העיר הלבנה, כיכר המדינה, יעקב שיפמן, יעקב בן סירה, יעקב בן-סירא, יקיר העיר תל אביב-יפו, ישראל מכטינגר, ישיבת לידא, יוני המנחם, יוסף אריכא.

משה בן-סירה

משה בן-סירה בעת ששירת בפלוגה ו' בגדוד השמיני של הפלמ"ח, 1945 לערך. משה בן-סירה (7 באוקטובר 1927 - 5 ביוני 1967) היה פיזיקאי ישראלי, מרצה בכיר בטכניון וסגן הדקאן של הפקולטה לפיזיקה בטכניון בחיפה.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ומשה בן-סירה · ראה עוד »

מוזיאון תל אביב לאמנות

הסמליל הישן של המוזיאון שעיצב דן ריזינגר מוזיאון תל אביב לאמנות הוא אחד ממוזיאוני האמנות החשובים בישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ומוזיאון תל אביב לאמנות · ראה עוד »

נמל תל אביב

נמל תל אביב הוא נמל על חוף הים התיכון שפעל בשפך הירקון בצפון-מערב תל אביב בשנים 1938–1965 וכונה "הנמל העברי הראשון".

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ונמל תל אביב · ראה עוד »

עמוס אריכא

עמוס אריכא (י"ד באלול ה'תרצ"ג, 6 בספטמבר 1933 – י' בחשוון ה'תשפ"ד, 25 באוקטובר 2023) היה מחזאי, צייר, סופר שחקן ושוטר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ועמוס אריכא · ראה עוד »

פנחס שיפמן (בן-סירה)

פנחס שיפמן(התמונה משנת 1900 לערך) פנחס שיפְמן (בן-סירה) (נכתב גם שיפמאן; י"ד בתשרי (ערב סוכות) תרל"ד, 1873 – 5 במאי 1945) היה מחנך עברי והוגה דעות ציוני ברוסיה ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ופנחס שיפמן (בן-סירה) · ראה עוד »

קליפורד הולידיי

תוכנית האב לפיתוח ירושלים של הולידיי משנת 1930 אלברט קליפורד הולידיי (באנגלית: Albert Clifford Holliday; 21 בדצמבר 1897 – 26 בספטמבר 1960) היה אדריכל ומתכנן ערים בריטי שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וקליפורד הולידיי · ראה עוד »

רחובות תל אביב-יפו

מראה מהאוויר: תוואי רחובות בתל אביב (2008) שילוט רחובות בתל אביבבעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ורחובות תל אביב-יפו · ראה עוד »

שיפמן

שיפמן (Schiffmann) הוא שם משפחה גרמני שמשמעותו ספן.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ושיפמן · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תוכנית הולידיי

שימושי הקרקע תוכנית הולידיי היא תוכנית בניין עיר לירושלים שהוכנה על ידי האדריכל ומתכנן הערים הבריטי קליפורד הולידיי בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ותוכנית הולידיי · ראה עוד »

לשכת המהנדסים

לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל (ע"ר) היא הגוף המקצועי היציג של ציבור זה בארץ, ומטרתה להוות גוף לאומי מרכזי, אשר מטפח ומקדם את המשק בתחומי ההנדסה, האדריכלות והטכנולוגיה, ובמקביל פועל לקידום המעמד המקצועי של המהנדסים והאדריכלים במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ולשכת המהנדסים · ראה עוד »

חיים סוקלינסקי

חיים רמח מוניה סוקולינסקי (1896 – 19 ביוני 1961) היה פעיל ציוני, אדריכל, מחנך, מהנדס, ממקימי "חומה ומגדל".

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וחיים סוקלינסקי · ראה עוד »

בן-סירה

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ובן-סירה · ראה עוד »

בית מעריב

הריסת בניין מעריב בתאריך ה-29 בדצמבר 2019 בית מעריב היה בניין משרדים בתל אביב, ששכן בצומת הרחובות דרך בגין, יצחק שדה, קרליבך ולינקולן, והיה מוכר בשמו העממי "צומת מעריב".

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ובית מעריב · ראה עוד »

בית צעירות מזרחי

בית צעירות מזרחי לפני שיפוצו ב-2008 הבניין לאחר שיפוצו, 2016 הבניין לאחר שיפוצו, 2016 בית צעירות מזרחי הוא מבנה בצומת הרחובות פרוג ודב הוז בתל אביב בסמוך למעונות עובדים, ששימש בעבר כפנימייה וכבית ספר מקצועי לבנות.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ובית צעירות מזרחי · ראה עוד »

בית המטבחיים הישן של תל אביב

250px בית המטבחיים הישן של תל אביב - הוא בית המטבחיים הראשון של תל אביב.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ובית המטבחיים הישן של תל אביב · ראה עוד »

ביתן איל עופר

22 בינואר 1959: הלנה רובינשטיין חונכת את הביתן על שמה, בנוכחות ראש העיר חיים לבנון והצייר ראובן רובין ביתן איל עופר (לשעבר ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת־זמננו) הוא אגף של מוזיאון תל אביב לאמנות שנוסד בשנת 1959.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וביתן איל עופר · ראה עוד »

גן מאיר

גן מאיר הוא גן ציבורי הממוקם בין הרחובות המלך ג'ורג' וטשרניחובסקי במרכז תל אביב.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וגן מאיר · ראה עוד »

הספנות העברית בתקופת המנדט

עמנואל, אוניית חברת חופיה. סאות'המפטון-לונדון, (ינואר 1934) צי עברי היה צי כלי השיט ביישוב (1920–1948).

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה והספנות העברית בתקופת המנדט · ראה עוד »

הסגנון האקלקטי בארץ ישראל

מרכז ההיסטורי של תל אביב, 2022 בית השגרירות הרוסית הסגנון האקלקטי (פירוש בעברית: "לקטני/ליקוטי/אספני" - אוסף של סגנונות שונים יחדיו) הוא סגנון אדריכלי שהיה נפוץ בישראל בשנות ה-20 מתוך הזרם האומנותי הקרוי: ועיקרו שילוב אדריכלות מערבית עם סגנונות קישוטיים ממספר רב של מקורות השראה - האדריכלות הקלאסית (יוון-רומא-רנסאנס-בארוק), אדריכלות של המזרח הרחוק, אר דקו, המזרח הקרוב, הסגנון הספרדי-מורי (אלהמברה), אר-נובו ואדריכלות מזרח-תיכונית עתיקה.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה והסגנון האקלקטי בארץ ישראל · ראה עוד »

הסגנון הבין-לאומי

בתים בשיכון וייסנהוף. אחת מאבני הדרך של הסגנוןבית מלון במחוז קרנטקה שבהודו, 11/08 הסגנון הבין-לאומי הוא אסכולה אמנותית פונקציונלית בתחומי האדריכלות והעיצוב, החל בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 עד שנות ה-70 של אותה מאה.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה והסגנון הבין-לאומי · ראה עוד »

הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל

תחנת הכוח רדינג א' שבשפך הירקוןבית המעלות, ירושליםבית פריד משנת 1935 ברחוב אחד העם 93 בתל אביב בתכנון זאב רכטר, 10/08 מלון הרצליה" הישן בצפת נבנה בסגנון הבינלאומי, בעל קימורים אופייניים. הבניין משמש כיום כחנות ספרים הסגנון הבין-לאומי הוא סגנון באדריכלות ועיצוב שהתפתח מתוך הזרם המודרניסטי באדריכלות המאה ה-20 והושפע רבות מבית הספר לאדריכלות באוהאוס שפעל בגרמניה (ולכן נקרא "באוהאוס", בעיקר בתל אביב).

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה והסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל · ראה עוד »

העיר הלבנה

תיאור של תוכנית גדס בתערוכת "העיר הלבנה" במגדל שלום מאיר בתל אביב העיר הלבנה הוא כינוי רווח לכמה מאזוריה הישנים של תל אביב, בהם שוכנים למעלה מ-4,000 מבנים המשויכים לסגנון הבינלאומי באדריכלות – הריכוז הגדול בעולם של מבנים מסוג זה – ובולט בהם גם תכנונה של העיר כעיר גנים שלה שדרות ורחובות ירוקים.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה והעיר הלבנה · ראה עוד »

כיכר המדינה

כיכר המדינה היא כיכר עגולה במרכז תל אביב.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וכיכר המדינה · ראה עוד »

יעקב שיפמן

#הפניה יעקב בן-סירה.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ויעקב שיפמן · ראה עוד »

יעקב בן סירה

#הפניה יעקב בן-סירה.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ויעקב בן סירה · ראה עוד »

יעקב בן-סירא

ההצגה "ג'ולייט ורומנוב" (1957) בתיאטרון הקאמרי. משמאל לימין: גדעון זינגר, יענקל'ה בן סירא ואברהם חלפי לוחית זיכרון בכניסה לביתו של יעקב בן-סירא יעקב (יענקל'ה) בן-סירא (נולד בשם: ז'אק שירצקי; 20 במרץ 1927 – 4 בפברואר 2016) היה שחקן תיאטרון וקולנוע, קומיקאי וזמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ויעקב בן-סירא · ראה עוד »

יקיר העיר תל אביב-יפו

חניה בתל אביב שהוקצתה ליקיר העיר תל אביב יַקיר העיר הוא תואר כבוד יקיר העיר שמעניקה עיריית תל אביב-יפו מדי שנה, מאז 1976, לאישים שונים לאות הוקרה על פועלם הציבורי.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ויקיר העיר תל אביב-יפו · ראה עוד »

ישראל מכטינגר

ישראל מכטינגר (18 ביוני 1918 – 5 בנובמבר 1956) היה יזם ומבוני תל אביב כעיר הלבנה טרום הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וישראל מכטינגר · ראה עוד »

ישיבת לידא

מכתב בקשת תמיכה מהרב יצחק יעקב ריינס ראש הישיבה ישיבת תורה ודעת (הידועה גם כישיבת לידא, על שם מקום מושבה האחרון בעיר לידא שברוסיה הלבנה) הייתה ישיבה מיסודו של הרב יצחק יעקב ריינס בקיץ שנת ה'תרס"ה בעיר לידא, אך קדם לכך ניסיון נוסף שנים קודם לכן בעיר שווינציאן שבליטא.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וישיבת לידא · ראה עוד »

יוני המנחם

יונתן (יוני) המנחם (נולד ב-5 בספטמבר 1942) הוא צלם סטילס ישראלי עבור סרטי קולנוע וטלוויזיה.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ויוני המנחם · ראה עוד »

יוסף אריכא

יוסף אריכא (5 בדצמבר 1907–6 בפברואר 1972) היה סופר עברי.

חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ויוסף אריכא · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יעקב_בן-סירה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »