תוכן עניינים
36 יחסים: משה בר-יודא, ארתור רופין, אברהם אדגך, אורי בן ברוך, איגרת חכמי ביתא ישראל (תרס"ט), ספר חנוך א', עליית ביתא ישראל, עליית ביתא ישראל: 1948–1978, פלאשמורה, פייטלוביץ', קהילות ביתא ישראל, ראובן ישעיהו, שמואל צבי מרגליות, שלמה יצחק, שלוה וייל, תאמרת עמנואל, תאזזה סנבת, תדסה יעקב, זליג שכנוביץ, זימנה ברהני, חגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל, ברוך אדהנן, ביתא אברהם, ביתא ישראל, גטה ירמיהו, דוד פראטו, הסמינר התאולוגי היהודי בסרייבו, הוועד למען הפלאשים, וולקה, כיילה (שפה), יעקב ברמן, ישראלים יוצאי אתיופיה, יהדות פירנצה, יונה בוגלה, יוסף דוד, יוסף הלוי.
משה בר-יודא
משה בר-יודא (19 באפריל 1934 - 14 ביולי 2014) היה השליח השלישי של הסוכנות היהודית לקהילת ביתא ישראל שבאתיופיה.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' ומשה בר-יודא
ארתור רופין
ארתור (שמעון) רוּפִּין (Arthur Ruppin; 1 במרץ 1876 – 1 בינואר 1943) היה מנהיג ציוני, כלכלן וסוציולוג, מנהל המשרד הארצישראלי ביפו, ממעצבי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' וארתור רופין
אברהם אדגך
אברהם אדגך (געז: አቡርሃም አድገሀ; 1910–1975) אחד מילדי פייטלוביץ', היה בעל תפקידים בממשלה האתיופית ופעל למען ביתא ישראל.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' ואברהם אדגך
אורי בן ברוך
ליקה כהנת ברהן ברוך (בשמו העברי, אורי בן ברוך; (1898 – כ"ז בכסלו ה'תשמ"ה, 21 בדצמבר 1984) היה מחשובי המנהיגים של ביתא ישראל במאה ה-20. כיהן כמנהיג רוחני חשוב של ביתא ישראל מאמצע שנות השלושים של המאה ה-20 ועד פטירתו, ועסק בפעילות ציבורית רחבה למען עליית קהילתו לישראל.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' ואורי בן ברוך
איגרת חכמי ביתא ישראל (תרס"ט)
איגרת חכמי ביתא ישראל נכתבה בחג סוכות שנת תרס"ט (אוקטובר 1908) על ידי חכמי וראשי קהילות ביתא ישראל ונמסרה ליעקב פייטלוביץ'.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' ואיגרת חכמי ביתא ישראל (תרס"ט)
ספר חנוך א'
מגילה 4Q201 מקומראן, המכילה קטעים מהמקור הארמי של ספר חנוך א'. נפילת מלאכים מורדים מאת פיטר ברויגל האב במוזיאונים המלכותיים לאמנויות יפות של בלגיה ספר חנוך א' הנקרא גם חנוך החבשי, או ספר העירים, הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, אשר נכתב ככל הנראה בארץ ישראל במאה ה-3 לפני הספירה על ידי מחבר יהודי יחיד או קבוצת מחברים בשפה הארמית.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' וספר חנוך א'
עליית ביתא ישראל
נשר עליית ביתא ישראל (עליית יהדות אתיופיה) נולדה מתוך ערגה לציון וירושלים במשך שנות קיומה של הקהילה היהודית באתיופיה.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' ועליית ביתא ישראל
עליית ביתא ישראל: 1948–1978
ב-1948 קמה מדינת ישראל ושמה לה למטרה להעלות קהילות יהודיות אשר היו בסכנה קיומית.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' ועליית ביתא ישראל: 1948–1978
פלאשמורה
פלאשמורה הוא הכינוי לצאצאי ביתא ישראל שהתנצרו החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' ופלאשמורה
פייטלוביץ'
#הפניה יעקב פייטלוביץ'.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' ופייטלוביץ'
קהילות ביתא ישראל
קהילת ביתא ישראל הוא מושג הבא לתאר את פיזורם הגאוגרפי ומקום מושבם של ביתא ישראל באתיופיה.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' וקהילות ביתא ישראל
ראובן ישעיהו
ראובן ישעיהו (גם באיוך איסאייס; 1910 - 22 בדצמבר 1984) כונה "גראזמץ' באיוך" ו"אלקה באיוך" היה אחד מתלמידי יעקב פייטלוביץ, מנהיג קהילת ביתא ישראל בתקופת הכיבוש האיטלקי ואיש חינוך.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' וראובן ישעיהו
שמואל צבי מרגליות
שמואל צבי מרגליות שמואל צבי מרגליות (בהגייה יידית: מרגוליס; Samuel Hirsch Margulies; 1858–1922) היה רב פירנצה בין השנים 1890-1922.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' ושמואל צבי מרגליות
שלמה יצחק
__ללא_תוכן_עניינים__ שלמה יצחק (1893 ~ 21 ביוני 1920) היה אחד מתלמידי יעקב פייטלוביץ', אשר למדו בארץ ישראל.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' ושלמה יצחק
שלוה וייל
שלוה וייל היא חוקרת בכירה במכון לחקר הטיפוח בחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמיתת מחקר במחלקה ללימודי מקרא באוניברסיטת דרום אפריקה (UNISA).
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' ושלוה וייל
תאמרת עמנואל
תאמרת עמנואל תאמרת עמנואל (בגעז: ታምራት አማኑኤል, תעתיק: תאמרת אמנואל; 1888 לערך - ט"ו בטבת תשכ"ד, 31 בדצמבר 1963) היה איש ציבור ישראלי יהודי-אתיופי, פרופסור, רב ומשכיל.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' ותאמרת עמנואל
תאזזה סנבת
תְאְזַזֵה סנְבֶת (געז: ትእዛዘ ሰንበት, "מצוות השבת") הוא ספר הלכה שנכתב לפי המסורת במאה החמש עשרה, על ידי הנזיר אבא צברה, מפוסקי ומחדשי ההלכה הגדולים של קהילת ביתא ישראל, כחלק מפועלו לשימור יהדותה של קהילת ביתא ישראל ואחדותה בתקופה בה הייתה נתונה תחת לחץ הנצרות.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' ותאזזה סנבת
תדסה יעקב
תדסה יעקב (געז: ታደሰ የዕቆብ; 1913–2005) היה פוליטיקאי אתיופי ממוצא יהודי.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' ותדסה יעקב
זליג שכנוביץ
יהושע זליג שכנוביץ (בגרמנית: Selig Schachnowitz; ה'תרל"ד, 27 במאי 1874 – כ"ח באייר תשי"ב, 23 בינואר 1952) היה סופר יהודי אורתודוקסי בגרמניה, עורך העיתון "דער איזראעליט".
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' וזליג שכנוביץ
זימנה ברהני
זימנה ברהני באתיופיה, 1992 זימנה ברהני (1940 – 21 בפברואר 2015) היה מחלוצי המאבק להעלאת קהילת "ביתא ישראל" למדינת ישראל ולפתיחת שערי הארץ בפניהם.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' וזימנה ברהני
חגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל
החגים והמועדים בקהילות ביתא ישראל מקורם בהלכה ובמסורת שבע"פ שקדמו לימי חז"ל והותאמו למציאות החיים בגלות סאמיאן.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' וחגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל
ברוך אדהנן
ברוך אדהנן, 1908 דבתרה ברוך אדהנן (1850 – 1936) היה ליקה כהנת בביתא ישראל, אחיו התאום של דניאל אדהנן.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' וברוך אדהנן
ביתא אברהם
ביתא אברהם (בגעז: "ቤተ አብርሃም", תרגום: "בית אברהם", משמעות: "קהילת אברהם") הוא שמה של קהילת צאצאי יהודים מביתא ישראל אשר חיו באזור שאווה שבאתיופיה וקיבלו עליהם את הנצרות במרוצת הדורות.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' וביתא אברהם
ביתא ישראל
ביתא ישראל (בגעז: ቤተ እስራኤል - "בֵּתֶה אְסרָאֵל"; תרגום: "בית ישראל", כלומר "קהילת ישראל") היא קהילה היסטורית יהודית עם קשרים לתרבות ישראל ועדות יהודיות ומכונה גם יהודי אתיופיה.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' וביתא ישראל
גטה ירמיהו
גטה ירמיהו (בשמו העברי: ירמיהו בן בנימין; 1888–1947) כונה גרמיה או ארמיאס היה רב ואיש חינוך יהודי-אתיופי.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' וגטה ירמיהו
דוד פראטו
הרב פרופסור דוד פראטו (באיטלקית: David Prato; (1882 – 1951) היה איש ציבור יהודי-איטלקי, פעיל ציוני, מחנך ועיתונאי, דוקטור לפילוסופיה ולספרות לטינית, רבה של אלכסנדריה שבמצרים ולאחר מכן רבה של רומא שבאיטליה.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' ודוד פראטו
הסמינר התאולוגי היהודי בסרייבו
הסמינר התאולוגי היהודי בסרייבו (בבוסנית: Jevrejski Srednji Teoloski Seminar U Sarajevu) היה מוסד לימודי ייחודי שפעל במתכונת של ישיבה תיכונית בעיר סרייבו אשר בממלכת יוגוסלביה בין 1928–1941 והכשיר רבנים, ממלאי מקום לרבנים, חזנים, מורים ושוחטים מקרב קהילות יהדות יוגוסלביה אשכנזים וספרדים.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' והסמינר התאולוגי היהודי בסרייבו
הוועד למען הפלאשים
הוועד למען הפלאשים שמם של מספר ארגונים שפעלו באירופה, ארץ ישראל וצפון אמריקה לפילנתרופיה למען ביתא ישראל.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' והוועד למען הפלאשים
וולקה
ווֹלֵקָה (געז: ወለቃ), כפר יהודי חשוב באתיופיה השוכן כארבעה קילומטרים צפון-מערבית לעיר גונדר.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' ווולקה
כיילה (שפה)
כַּײְלָה או כַּײְלִית (בכתב געז: ካይላ "כַּיְלָה"; גם ካይልኛ "כַּיְלְנְיָה") הייתה ניב של שפת קימנת, בענף אגאו של משפחת השפות הכושיות.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' וכיילה (שפה)
יעקב ברמן
הרב יעקב בֶּרמן (2 בינואר 1878 – ל' בניסן ה'תשל"ד, 22 באפריל 1974) היה רב ואיש חינוך רוסי-ישראלי, ממניחי היסודות לחינוך הדתי בישראל.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' ויעקב ברמן
ישראלים יוצאי אתיופיה
ישראלים יוצאי אתיופיה, המכונים גם בני העדה האתיופית, הם אזרחי מדינת ישראל מיהדות אתיופיה, שעלו לישראל או שמוצא משפחתם מאתיופיה.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' וישראלים יוצאי אתיופיה
יהדות פירנצה
מבט מכיכר מיכלאנג'לו - במרכז בולט מבנה בית הכנסת יהדות פירנצה (בכתיב מיושן: פירינצי) יונקת את שורשיה מיהודים בודדים שהתגוררו בעיר בתקופות שונות עד שבמאה ה-15 הוקמה קהילה בעלת מוסדות והכרה רשמית הקיימת מאז ועד היום, נכון ל-2008 הקהילה מונה כ-1,200 איש והיא הקהילה היהודית השלישית בגודלה באיטליה, אחרי יהדות רומא ויהדות מילאנו.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' ויהדות פירנצה
יונה בוגלה
יונה בוגלה, נקרא גם יונה (בן) נפתלי, (1908 – 14 באוגוסט 1987) היה מחנך ואיש ציבור ישראלי יהודי-אתיופי שהיה מנהלה של רשת החינוך של ביתא ישראל באתיופיה.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' ויונה בוגלה
יוסף דוד
יוסף דוד בתצלום מתוך האלבום המשפחתי יוסף דוד (במרכז) עם חבריו מכפר בתיה, במפגש עם ד"ר יעקב פייטלוביץ' בשנת 1955 יוסף דוד (1931–2014) היה איש ציבור יהודי-אתיופי, מורה ומחנך, סופר ופעיל עלייה וקליטה.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' ויוסף דוד
יוסף הלוי
פרופסור יוסף הלוי (בצרפתית: Joseph Halévy; 15 בדצמבר 1827 – 7 בפברואר 1917) היה יהודי-צרפתי ממוצא טורקי ששימש כמחנך ומורה לעברית, משורר, חוקר מקרא, בלשן, מזרחן, ארכאולוג ונוסע נודע, מראשוני המכירים ביהדותם של יהודי אתיופיה ומבין אלו שקדמו לאליעזר בן-יהודה בהחייאת השפה העברית.
לִרְאוֹת יעקב פייטלוביץ' ויוסף הלוי
אזכור
ידוע גם בשם יעקב פיטלוביץ, יעקב פיטלוביץ', יעקב פייטלוביץ.