תוכן עניינים
29 יחסים: מאור עינים (די רוסי), מנדל לפין, משה מנדלסון, משיב הרוח ומוריד הגשם, מטפחת ספרים, מביא לבית הדפוס, מורה הנבוכים, מידות טובות, אנא בכוח, אפרים לוצאטו, אהרן האלה-וולפסון, נחמן קטופא, סטנוב, פסאודואפיגרפיה, פייטל היינה אפרים, תנועת ההשכלה היהודית, לשון חז"ל, זליגמן בר, חברת חינוך נערים, ברכת האילנות, בשמים ראש, דניאל איציג, דוד פרידלנדר, המאסף, וולף היידנהיים, יצחק אייכל, יצחק סאטאנוב, יצחק סטאנוב, יצחק גולדמן.
מאור עינים (די רוסי)
מְאוֹר עֵינַיִם (כך במקור, בכתיב חסר ניקוד; מצוטט גם בשם "מאור עיניים") הוא חיבור של עזריה מן האדומים שהתפרסם במיוחד בשל ייחודו ביחסו המורכב, הביקורתי והלא-שגרתי למסורת חז"ל ולכרונולוגיה המסורתית.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ומאור עינים (די רוסי)
מנדל לפין
ספר "חשבון הנפש", שער המהדורה שהודפסה בדפוס ראם, וילנה תר"ה (1845) בעידודו של ר' ישראל מסלנט רבי מנחם מֶנְדְל לֶפִין מסָטָנוב ("סָטָנוֹבֶר"; לעיתים: ממיקולאייב; בכתיב יידי: מענדל או מענדיל לעפין (סאַטאַנאָווער או מיקאָלאַיעווער), בקיצור רמ"ל; 1749, סטנוב, פודוליה, האיחוד הפולני-ליטאי – ו' בתמוז תקפ"ו, 9 ביולי 1826, טארנופול, גליציה, האימפריה האוסטרית) היה מראשוני תנועת ההשכלה היהודית בפולין, מתרגם ומחבר ספרות עממית בעברית וביידיש.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ומנדל לפין
משה מנדלסון
משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ומשה מנדלסון
משיב הרוח ומוריד הגשם
מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם (נ"א: הַגָּשֶׁם), המכונה במשנה הזכרת גבורות גשמים, היא משבחי הבורא הנאמרים בימות החורף בתפילת העמידה בברכת גבורות (ברכת מחיה המתים).
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ומשיב הרוח ומוריד הגשם
מטפחת ספרים
מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ומטפחת ספרים
מביא לבית הדפוס
ברוך מרדכי פרלוב מקוידנוב המביא לבית הדפוס (מלבה"ד) הוא מונח עברי לתפקיד שהגדרתו איננה מתוחמת ותלויה במקום ובתרבות אך ניתן לכנותו "מתווך בין העולם האינטלקטואלי לעולם המעש".
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ומביא לבית הדפוס
מורה הנבוכים
הספר "מורה הנבוכים" (נקרא גם: "מורה נבוכים") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12 כדי לתת מענה לספקות ותהיות שמתעוררות לאדם המאמין שהוא גם אדם רציונלי.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ומורה הנבוכים
מידות טובות
מידות טובות (בלשון יחיד: מידה טובה) הן מידות בנפש המאפשרות להתהלך בדרכי מוסר.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ומידות טובות
אנא בכוח
אָנָּא בְּכֹחַ הוא פיוט הנאמר בתפילת שחרית לאחר פרשת הקורבנות, וברוב הקהילות גם כחלק מקבלת שבת, וכן לאחר ספירת העומר הנמשכת שבעה שבועות.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ואנא בכוח
אפרים לוצאטו
"אלה בני הנעורים", לונדון 1768 אפרים לוצאטו (באיטלקית: Ephraim Luzzatto; 1729–1792) היה רופא ומשורר יהודי-איטלקי.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ואפרים לוצאטו
אהרן האלה-וולפסון
אהרן בן וולף מהאלה (בכתיב שנהג בזמנו: אהרן בן וואָלף מהאללי, מאוחר יותר גורמן לאהרן האללי וואָלפסזאָהן, בגרמנית: Aaron Halle-Wolfssohn; תקי"ד, 1754 – י"ט באדר ה'תקצ"ה, 20 במרץ 1835) היה סופר, מתרגם הוגה ומחזאי יהודי יליד פרוסיה, מחשובי משכילי ברלין בדור שאחרי משה מנדלסון.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ואהרן האלה-וולפסון
נחמן קטופא
שער הספר 'נבואת הילד', מהדורת ברלין תקמ"ט-1789 קבר נחמן קטופא ליד ברעם נחמן קטופא (על כי נקטף בנעוריו), הנקרא גם נחמן חטופא (על כי חטפו המוות; א' בתשרי ד'רל"ה, 29 באוגוסט 474 – ד'רמ"ז) הוא דמות מחבר ספר "נבואת הילד".
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ונחמן קטופא
סטנוב
סטנוב (באוקראינית: Сатанів, סטניב; ברוסית: Сатанов; בפולנית: Satanów; ביידיש: סטאנאוו) היא עיירה במחוז משנה חמלניצקי באובלסט חמלניצקי שבאוקראינה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב וסטנוב
פסאודואפיגרפיה
פְּסֵאוּדוּאֶפִּיגְרַפְיָה (מקור: יוונית: פסאודס (ψευδής) שקר, אפיגרפה (ἐπιγραφή) כתיבה, לעיתים נכתב פסבדואפיגרפיה) הוא צורת יצירה ספרותית המיוחסת לתקופה קדומה יותר מכפי שהיא או לכותב אחר (נכבד ואמין יותר בדרך כלל) מאשר מחברה המקורי.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ופסאודואפיגרפיה
פייטל היינה אפרים
ארמונו של פייטל אפריים בברלין פייטל היינה אפרים (בגרמנית: Veitel Heine Ephraim; 1703–1775) היה ראש קהילת יהודי ברלין ופרוסיה, בנקאי, בעל מטבעה ותומך תנועת ההשכלה היהודית.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ופייטל היינה אפרים
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ותנועת ההשכלה היהודית
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ולשון חז"ל
זליגמן בר
זליגמן (יצחק בן אריה יוסף) בר (18 בספטמבר 1825 – 30 במרץ 1897) היה חוקר מסורה וד"ר לבלשנות יהודי גרמני, ממשיך דרכו של וולף היידנהיים בהפעלת בית הדפוס של רדלהיים, נודע בעיקר בזכות הוצאת סידור "עבודת ישראל" (רעדעלהיים תרכ"ח) ובו תיקוני נוסח ופירושי התפילות והפיוטים, אשר עד היום מהווים מקור לפירוש התפילה ולנוסחה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב וזליגמן בר
חברת חינוך נערים
סמל המוסד, מתוך המקראה של פרידלנדר, 1779. חברת חינוך נערים (בטייטש: יידישע פרייאשולע, בגרמנית: Jüdische Freyschule; "בית-הספר היהודי העצמאי" וגם "החינמי") הייתה מוסד חינוכי שהוקם בקהילה היהודית בברלין ב-1778 ושנועד להעניק הוראה חופשית לילדי עניים.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב וחברת חינוך נערים
ברכת האילנות
נוסח ברכת האילנות תלוי על עץ, קיבוץ לוטן הרב פינחס מנחם אלתר, הרב זלמן ברוך מלמד ויעקב כץ (כצל'ה) בברכת האילנות בבית אל בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת היא אחת מברכות הראייה הנאמרת פעם אחת בשנה בחודש ניסן כשרואים את פריחתם של אילנות מאכל.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב וברכת האילנות
בשמים ראש
שו"ת בְּשָׂמִים רֹאשׁ הוא חיבור הלכתי – פסאודואפיגרפי שיוחס לרא"ש על ידי מוציאו לאור הרב שאול ברלין.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ובשמים ראש
דניאל איציג
מדליה שהוטבעה לכבוד יום הולדתו השבעים של דניאל איציג, 1793 דניאל איציג (בגרמנית: Daniel Itzig; גם: דניאל יפה; 1723 - 21 במאי 1799), היה בנקאי וסוחר יהודי גרמני, יהודי החצר של פרידריך הגדול ושל פרידריך וילהלם השני מלכי פרוסיה, מראשי הקהילה היהודית בברלין.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ודניאל איציג
דוד פרידלנדר
דוד פְרִידְלֶנְדֶר (בתעתיק שנהג בזמנו: פרידלענדר, לעיתים נכתב פרידלענדער; Friedländer; 6 בדצמבר 1750, קניגסברג – 25 בדצמבר 1834, ברלין) היה מהרדיקליים באנשי תנועת ההשכלה היהודית וממנהיגי הקהילה היהודית בברלין.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ודוד פרידלנדר
המאסף
גיליון המאסף מחודש אב תקמ"ד (1784) נפתח בשיר שחיבר נפתלי הרץ וייזל לכבוד הקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. שער המאסף, 1789 "הַמְאַסֵּף" היה כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה היהודית בסוף המאה ה-18 בגרמניה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב והמאסף
וולף היידנהיים
ר' בנימין זאב בן שמשון היידנהיים (בראשי תיבות: רוו"ה; בכתיב שנהג בזמנו: וואלף היידענהיים; בגרמנית: Wolf Heidenheim; 1757, ה'תקי"ז – 23 בפברואר 1832, כ"ב באדר א' ה'תקצ"ב) היה חוקר מסורה ובלשן יהודי גרמני.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ווולף היידנהיים
יצחק אייכל
יצחק (איצק) אַייכל (בגרמנית: Isaac Euchel; כ"ג בתשרי תקי"ז, 17 באוקטובר 1756 – ט' בתמוז תקס"ד, 18 ביוני 1804) היה מן הפעילים המרכזיים של תנועת ההשכלה היהודית בברלין.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ויצחק אייכל
יצחק סאטאנוב
#הפניה יצחק סטנוב.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ויצחק סאטאנוב
יצחק סטאנוב
#הפניה יצחק סטנוב.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ויצחק סטאנוב
יצחק גולדמן
יצחק גולדמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: גאָלדמאן, גם גאָלדמאנן; ברוסית: Гольдман; בפולנית: Izaak (Icchak) Goldman; י"ד באייר תקע"ג, מאי 1813, יאשינובקה – כ"ט בטבת תרמ"ח, 13 בינואר 1888, ורשה) היה מחנך, מתרגם, מדפיס, מו"ל וצנזור עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בוורשה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ויצחק גולדמן