סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)

מַדָד ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)

הישיבה הארץ ישראלית, אשר כונתה גם "ישיבת גאון יעקב" ו-"ישיבת ארץ הצבי", הייתה בית מדרש ובית הוראת הלכה, מאז המאה ה-6 עד המאה ה-12. [1]

69 יחסים: The Jews in Egypt and in Palestine under the Fatimid Caliphs, מצ'מון הנגיד, מצליח הכהן גאון, מר זוטרא בר מר זוטרא, משולם בן משה ממגנצא, מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר, מבשר גאון, אתסיז אבן אוק, אליהו הכהן גאון, אברהם הכהן, אברהם הכהן בן יוסף, אבו סעד התוסתרי, אביתר (פירושונים), אהרן אלעמאני, אהרן בן מאיר, אהרן בן אשר, סמיכת זקנים, סנהדרין, סילנו, עלי בן עמרם, פדל בן סהל א-תוסתרי, צור (לבנון), רמלה, רב אביתר גאון, רבי אלעזר בן עזריה, שמריה בן אלחנן, שמואל בן הושענא, שנות ה-60 של המאה ה-11, שלמה בן יהודה גאון, שלמה הכהן גאון (השני), תארים רבניים, תענית, תפילת שחרית של שבת, חדרך, חיפה, ברוך שאמר, גאון יעקב, גאונים, גוש חלב, ד'תת"ב, ד'תתמ"ד, ד'תתכ"ב, ד'תתי"ד, דמוגרפיה של ממלכת ירושלים, דניאל בן עזריה, דלתון (מושב), דוד בן זכאי, המאה ה-11, הנגידות במצרים, התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל, ..., הלוח העברי, הושענא רבה, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, הישיבה הארץ ישראלית, הישיבה הארצישראלית, יעקב אדלשטיין (רב), יצחק אבן עזרא, יקום פורקן, ישיבת ארץ הצבי, ישיבת ארץ ישראל, ישיבת קירואן, יהדות מרוקו, יהדות פאס, יונה בר יהודה הספרדי, יוסף הכהן גאון (השלישי), יוסף יהלום, 1062, 1083. להרחיב מדד (19 יותר) »

The Jews in Egypt and in Palestine under the Fatimid Caliphs

The Jews in Egypt and in Palestine under the Fatimid Caliphs (בעברית: "היהודים במצרים ובארץ ישראל תחת שלטון הח'ליפים הפאטימיים") הוא שם ספרו של חוקר הגניזה הקהירית יעקב מאן, שיצא לאור לראשונה בשני כרכים, בין השנים 1920–1922.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) וThe Jews in Egypt and in Palestine under the Fatimid Caliphs · ראה עוד »

מצ'מון הנגיד

רבי מצ'מון בן יפת (חסן) בן בונדאר (נפטר בשנת ד'תתקי"ב, 1151) היה נגיד ארץ תימן, "אלוף" ו"פקיד-הסוחרים" במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ומצ'מון הנגיד · ראה עוד »

מצליח הכהן גאון

רב מצליח הכהן גאון בן שלמה הכהן, היה צאצא לשושלת גאוני ישיבת גאון יעקב הארצישראלית.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ומצליח הכהן גאון · ראה עוד »

מר זוטרא בר מר זוטרא

מר זוטרא בר מר זוטרא, או מר זוטרא השלישי, היה בנו היחיד של ראש הגולה בבבל, מר זוטרא השני, בתחילתה של תקופת הסבוראים.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ומר זוטרא בר מר זוטרא · ראה עוד »

משולם בן משה ממגנצא

רבי משולם בן משה בן איתיאל ממגנצא (נפטר בד'תתנ"ה) היה מחכמי יהדות מגנצא במחצית השנייה של המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ומשולם בן משה ממגנצא · ראה עוד »

מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר

בסתיו שנת ד'תרפ"ב למניין השנים בלוח העברי (סוף 921 לספירת הנוצרים), פרצה מחלוקת בין רב סעדיה גאון ובין רבי אהרן הכהן בן מאיר, ראש ישיבת גאון יעקב, על אודות קביעת לוח השנה וקביעת המועדים.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ומחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר · ראה עוד »

מבשר גאון

רב מבשר הכהן (כהנא) בן קימוי גאון היה גאון פומבדיתא משנת 917 עד לפטירתו בשנת 922.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ומבשר גאון · ראה עוד »

אתסיז אבן אוק

אתסיז אבן אווק אל-חואריזמי (בערבית: الملك المعظمأتسز بن أوق الخوارزمي; מת ב-1078 או 1079 בדמשק) היה מצביא ומנהיג פוליטי טורקמני שעמד בראש פשיטה שכבשה את הלבנט מידי השושלת הפאטימית, והחלה את שלטון הסלג'וקים באזור.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ואתסיז אבן אוק · ראה עוד »

אליהו הכהן גאון

מושב דלתון רבי אליהו הכהן גאון (בן רבי שלמה בר יוסף הכהן גאון), היה ראש ישיבת גאון יעקב.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ואליהו הכהן גאון · ראה עוד »

אברהם הכהן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ואברהם הכהן · ראה עוד »

אברהם הכהן בן יוסף

רב אברהם הכהן גאון או אברהם בן יוסף הכהן ריש מתיבתא כיהן כראש ישיבת גאון יעקב בשנות ד'תש"נ - ד'תש"פ.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ואברהם הכהן בן יוסף · ראה עוד »

אבו סעד התוסתרי

אַבּוּ סַעְד א-תֻּסְתַרִיּ (בערבית: أبو سعد التستري), או בשמו העברי אַבְרָהָם בֶּן יָשָׁר, היה יהודי קראי, איש כספים וסוחר בתכשיטים ואבני חן.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ואבו סעד התוסתרי · ראה עוד »

אביתר (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ואביתר (פירושונים) · ראה עוד »

אהרן אלעמאני

תחילת הפיוט "אל תרחק ממני"מהדורת ח' שירמן: עמ' רס"ז. מהדורת ש' כהן: שיר א. לר' אהרן אבן אלעמאני, מתוך קטע מהגניזה הקהירית. אהרן אלעמאני או החבר אבן אלעמאני או אבו מוסא הרון (שמו הערבי) (נפטר: 1141 לערך) היה דיין, פייטן ורופא באלכסנדריה במאה ה-12, מחשובי המשוררים העבריים במצרים בדורו.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ואהרן אלעמאני · ראה עוד »

אהרן בן מאיר

רבי אהרן בן מאיר הכהן (~ד'תר"כ (859) - ~ד'תר"צ (929)) היה ראש ישיבת גאון יעקב בארץ ישראל, ככל הנראה בטבריה, בחציה הראשון של המאה ה-10, תקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ואהרן בן מאיר · ראה עוד »

אהרן בן אשר

אהרן בן משה בן אשר המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ואהרן בן אשר · ראה עוד »

סמיכת זקנים

בהלכה, סמיכת זקנים (נקראת גם סמיכת חכמים או פשוט סמיכה) היא מתן רשות של רב לתלמידו להיות דיין.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) וסמיכת זקנים · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) וסנהדרין · ראה עוד »

סילנו

רבי סילנו (סוף המאה התשיעית) היה פייטן יהודי איטלקי קדום, שחי בונוסה שבדרום איטליה.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) וסילנו · ראה עוד »

עלי בן עמרם

עלי בן עמרם או בשמו המלא אבּוּ אלחַסַן עֵלי (עַלי, עַלוּן) בן עמרם (מֻעַמַר, עִמראן), היה ראש הקהילה הירושלמית בפוסטאט וממנהיגי יהדות מצרים במחצית השנייה של המאה ה-11, וכן משורר ופייטן פורה שקורפוס עשיר ומגוון משיריו נמצא בגניזת קהיר.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ועלי בן עמרם · ראה עוד »

פדל בן סהל א-תוסתרי

אַבּוּ נַצְר פַדְל בְּן סַהְל א-תֻּסְתַרִי (בערבית: ابو نصر فضل بن سهل التستري), או בשמו העברי חֶסֶד בֶּן יָשָׁר, היה יהודי קראי, סוחר גדול בפוסטאט ומראשי הקהילה היהודית במצרים במחצית הראשונה של המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ופדל בן סהל א-תוסתרי · ראה עוד »

צור (לבנון)

צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) וצור (לבנון) · ראה עוד »

רמלה

בית עיריית רמלה סמל רמלה בכניסה המערבית לעיר רמלה בשנת 1932 רַמְלָה (נהגה גם: רַמְלֶה; בערבית: الرملة) היא עיר בשפלת יהודה, בירת מחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ורמלה · ראה עוד »

רב אביתר גאון

רב אביתר גאון בן רב אליהו הכהן גאון (מכונה: רב אביתר הכהן; 1042–1112 בקירוב, (ד'תת"ב - ד'תתע"ג בלוח העברי) נמנה בין גאוני ארץ ישראל בתקופת הגאונים ואחרון ראשי ישיבת ארץ ישראל - "ישיבת גאון יעקב".

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ורב אביתר גאון · ראה עוד »

רבי אלעזר בן עזריה

רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע) היה תנא בן הדור השלישי לתנאים.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ורבי אלעזר בן עזריה · ראה עוד »

שמריה בן אלחנן

רבי שמריה בן אלחנן (מכונה גם: הרב הראש; נפטר בד'תשע"א, 1011) היה הרב הראשי בקהילת יהודי מצרים בקהיר ("פוסטאט"), בסוף המאה ה-10 ותחילת המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ושמריה בן אלחנן · ראה עוד »

שמואל בן הושענא

רבי שמואל בן הושענא (מכונה גם רבי שמואל השלישי) היה פייטן ומשורר ארץ ישראלי ואחד ממנהיגי ישיבת ארץ הצבי בשלהי המאה העשירית ובתחילת המאה האחת עשרה.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ושמואל בן הושענא · ראה עוד »

שנות ה-60 של המאה ה-11

שנות ה-60 של המאה ה-11 היו העשור השביעי של המאה ה-11, החלו ב-1 בינואר 1060 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1069.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ושנות ה-60 של המאה ה-11 · ראה עוד »

שלמה בן יהודה גאון

רבי שלמה בן יהודה (מכונה גם: שלמה בן יהודה אלפאסי) היה מחכמי ארץ ישראל, גאון וראש ישיבת "גאון יעקב", ופייטן.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ושלמה בן יהודה גאון · ראה עוד »

שלמה הכהן גאון (השני)

רבי שלמה בן אליהו הכהן גאון או רבי שלמה גאון (השני), כיהן כראש ישיבת גאון יעקב.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ושלמה הכהן גאון (השני) · ראה עוד »

תארים רבניים

לרבנים שונים ניתנו תארים שונים, לעיתים התואר מורה על דרגה שונה (בדומה לדרגות בפרופסורה) ולעיתים משמעות התואר דומה והשינוי הוא רק בשם המקובל.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ותארים רבניים · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ותענית · ראה עוד »

תפילת שחרית של שבת

תפילת שחרית של שבת היא תפילת הבוקר הנהוגה ביהדות בבוקר יום השבת וחובה לקיימה.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ותפילת שחרית של שבת · ראה עוד »

חדרך

ממלכות נאו-חתיתיות, 800 לפנה"ס לערך כתובת זכור המזכירה את חדרך חַדְרָךְ (ידועה גם כ"חזרך" או בשמה הארמי: Hatarikka - חתריקה), הייתה פחווה קטנה שהוקמה בתחילת האלף ה-1 לפנה"ס, על ידי הארמים באזור שמצפונית לחמאת.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) וחדרך · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) וחיפה · ראה עוד »

ברוך שאמר

"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוניברוך שאמר היא ברכה הפותחת את פסוקי דזמרא הנאמרים בתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) וברוך שאמר · ראה עוד »

גאון יעקב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) וגאון יעקב · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) וגאונים · ראה עוד »

גוש חלב

שרידי בית הכנסת בגוש חלב אבטליון בגוש חלב גוש חלב הייתה העיירה החשובה ביותר בגליל העליון היהודי ובירת המנהל של האזור מימי בית שני, ולאורך תקופת המשנה והתלמוד, ונזכרת רבות במקורות.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) וגוש חלב · ראה עוד »

ד'תת"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) וד'תת"ב · ראה עוד »

ד'תתמ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) וד'תתמ"ד · ראה עוד »

ד'תתכ"ב

אלול – רבי דניאל בן עזריה, גאון ארץ ישראל וראש ישיבת גאון יעקב.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) וד'תתכ"ב · ראה עוד »

ד'תתי"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) וד'תתי"ד · ראה עוד »

דמוגרפיה של ממלכת ירושלים

ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בארץ ישראל בשנת 1099 כתוצאה מהכיבוש הצלבני של ארץ ישראל במסע הצלב הראשון, ונכבשה בשנת 1187.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ודמוגרפיה של ממלכת ירושלים · ראה עוד »

דניאל בן עזריה

דניאל בן עזריה (נפטר באלול ד'תתכ"ב, 1062) היה גאון ארץ ישראל וראש ישיבת גאון יעקב משנת 1051 עד 1062.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ודניאל בן עזריה · ראה עוד »

דלתון (מושב)

כרם מושלג בדלתון אגם דלתון - מערבית ליישוב דלתון דַּלְתּוֹן הוא מושב בצפון ישראל, כ-5 ק"מ מצפון לצפת, השייך למועצה אזורית מרום הגליל.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ודלתון (מושב) · ראה עוד »

דוד בן זכאי

רב דוד בן זכאי ריש גלותא (או דוד נשיאה), היה מצאצאי בוסתנאי בן חנינאי לבית דוד, כיהן בבגדאד כראש הגולה בשנים ד'תר"ע-ד'ת"ש.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ודוד בן זכאי · ראה עוד »

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) והמאה ה-11 · ראה עוד »

הנגידות במצרים

הנגידות הייתה מוסד ההנהגה של הקהילה היהודית במצרים בתקופת שלטונם של הפאטמים, האיובים והממלוכים, החל ב ועד המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) והנגידות במצרים · ראה עוד »

התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל

ח'ליפים השונים התקופה הערבית הקדומה בארץ ישראל (מכונה גם התקופה המוסלמית הקדומה) תחילתה בשנת 638, כאשר האימפריה הביזנטית ששלטה בארץ ישראל נחלה תבוסות צבאיות קשות.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) והתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) והלוח העברי · ראה עוד »

הושענא רבה

הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) והושענא רבה · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל

תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל · ראה עוד »

הישיבה הארץ ישראלית

#הפניה ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים).

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) והישיבה הארץ ישראלית · ראה עוד »

הישיבה הארצישראלית

#הפניה ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים).

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) והישיבה הארצישראלית · ראה עוד »

יעקב אדלשטיין (רב)

הרב אדלשטיין שקוע בלימודו הרב אדלשטיין בתפילה בבית מדרשו ברמת השרון הרב יעקב אדלשטיין (י"ח בניסן ה'תרפ"ד, 22 באפריל 1924 – כ"ז בשבט ה'תשע"ז, 23 בפברואר 2017) היה רבה של רמת השרון במשך קרוב ל-70 שנה ודיין בכיר בבית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ויעקב אדלשטיין (רב) · ראה עוד »

יצחק אבן עזרא

יצחק בן אברהם אבן עזרא (1114 – 1158) היה ממשוררי יהדות ספרד בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ויצחק אבן עזרא · ראה עוד »

יקום פורקן

יקום פורקן הן שתי ברכות תפילה יהודיות בשפה הארמית הנקראות על שם תחילתן במילים "יקום פורקן" ויסודן ככל הנראה בתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ויקום פורקן · ראה עוד »

ישיבת ארץ הצבי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) וישיבת ארץ הצבי · ראה עוד »

ישיבת ארץ ישראל

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) וישיבת ארץ ישראל · ראה עוד »

ישיבת קירואן

ישיבת קירואן (בערבית: يشيفا القيروان) הייתה ישיבה בעיר קירואן, בתוניסיה שבחבל איפריקיה.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) וישיבת קירואן · ראה עוד »

יהדות מרוקו

יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ויהדות מרוקו · ראה עוד »

יהדות פאס

יהדות פאס הייתה קהילה יהודית מרכזית במרוקו, שהתקיימה בעיר פאס.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ויהדות פאס · ראה עוד »

יונה בר יהודה הספרדי

רבי יונה ב"ר יהודה הספרדי, היה שד"ר ירושלמי במחצית השנייה של המאה ה-10.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ויונה בר יהודה הספרדי · ראה עוד »

יוסף הכהן גאון (השלישי)

רבי יוסף בן שלמה גאון (נפטר ב-ד'תתי"ד, 1053) חי ופעל בישיבת גאון יעקב כאב בית דין מסביב שנות ד'ת"ת (1039), היה אחיו של רבי אליהו גאון (רבי אליהו אחיו מילא את מקום אביהם רבי שלמה לכהן כראש ישיבת גאון יעקב).

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ויוסף הכהן גאון (השלישי) · ראה עוד »

יוסף יהלום

יוסף יהלום (נולד ב-11 באפריל 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית שבאוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית וקליר הול קולג', קיימברידג'.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ויוסף יהלום · ראה עוד »

1062

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ו1062 · ראה עוד »

1083

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) ו1083 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ישיבת גאון יעקב.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ישיבת_ארץ_ישראל_(ימי_הביניים)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »