סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ישיבת המקובלים בית אל

מַדָד ישיבת המקובלים בית אל

דלת הכניסה לישיבה בניין הישיבה ישיבת המקובלים בית אל מיסודו של מאיר יהודה גץ, ינואר 2016 ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים". [1]

121 יחסים: מאיר יהודה גץ, מנהג ירושלים, מסעוד אלחדד, מקובל, מקובלי צפת, מרדכי אליהו, מרדכי שרעבי, משפחת מיוחס, משפחת קובו, משפחת גאגין, משה עידאן, משה לוי (בת ים), משה דוד גאון, משה הדאיה, משה יוסף מרדכי מיוחס, משומר נסים, מהרי"ט (פירושונים), אריאל בן ציון, אשר לייב בריסק, אליעזר חזן, אליהו מני (רב), אליהו בן משה חיים, אברהם עזריאל, אברהם פילוסוף, אברהם רומנו (רב), אברהם חפוטא, אברהם חי בן אמוזג, אברהם גרשון מקיטוב, אבולעפיה, אהרן עזריאל, אהרן לוי (ראש מועצה), נחמן נתן קורונל, עליית החסידים, עזרא הררי רפול, עזרא הדאיה, עובדיה בן-שלום, עובדיה הדאיה, פאפו, ציון לוי, קבלה, רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, רחמים לוי, שמעון פון גלדרן, שמעון צבי הורוביץ, שמחת תורה, שמחה רז, שמואל עזראן, שער הכוונות, ששון בכר משה, שלמה משה סוזין, ..., שלמה אבולעפיה, שלמה ישראל שיריזלי, שלום משה חי גאגין, שלום אלשיך, שלום שרעבי, שלום שכנא ילין, שלום הדאיה, שלום יצחק מזרחי, שכונת אחווה, תורה לשמה (ספר), ט"ו בסיוון, חבורת יהודה, חיון, חיים אברהם גאגין, חיים נסים ברוך, חיים רפאל בן אשר, חיים שאול הכהן דוויק, חיים די לה רוזה, חיים יצחק דוד ווייץ, חיים יוסף דוד אזולאי, ב' באדר, בן ציון אלקלעי, בן ציון אברהם שפירא, בן ציון נסים פרדס, באבא סאלי, בנימין מרדכי נבון, בכור יוסף בנבנישתי, בית אל (פירושונים), בית הקברות היהודי בהר הזיתים, בית הכנסת בית אל, גדליה חיון, דוד מג'אר, דוד ציון לניאדו, ה' באב, ה'תפ"ז, ה'תצ"ז, ה'תק"י, ה'תקס"ב, ה'תשנ"ה, העליות בשנים 1700–1881, הרובע היהודי, היישוב הישן, וידאל קואינקה, כ"ד בסיוון, כליפא בן מלכא, כיכר החורבה, י"ב באדר, י' בשבט, יעקב מאיר, יעקב שאלתיאל ניניו, יעקב חיים סופר, יצחק מאיר מורגנשטרן, יצחק אלפייה, יצחק פרחי, יצחק באדהב, ישראל אביחי, ישראל יעקב אלגאזי, ישיבת רחובות הנהר, ישיבת בית אל, ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, יחזקאל כהן (רב), ידידיה רפאל אבולעפיה, יהודה פאפו, יהודה הכהן, יהודה הכהן (רב), יהודה יפרח, יום טוב ידיד הלוי, יום-טוב אלגאזי, יונה ראם, יוסף ארוואץ, יוסף חיים מבגדאד. להרחיב מדד (71 יותר) »

מאיר יהודה גץ

הרב מֵאִיר יְהוּדָה גֵץ (ט"ו באב ה'תרפ"ד, 15 באוגוסט 1924 – כ"ג באלול ה'תשנ"ה, 18 בספטמבר 1995) היה רב ומקובל ספרדי ששימש כרב הכותל המערבי והמקומות הקדושים וראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומאיר יהודה גץ · ראה עוד »

מנהג ירושלים

תזמורת בחתונה בירושלים. בהתאם למנהג ירושלים, יש רק תופים וזמרים. מנהג ירושלים מתייחס למנהגים שונים שהונהגו בירושלים ולרוב הם שונים מהמנהגים במקומות אחרים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומנהג ירושלים · ראה עוד »

מסעוד אלחדד

הרב מסעוד הכהן אלחדד (לעיתים בראשי תיבות רמה"ח; ~ה'תק"ף, 1820 - כ"ד בסיוון ה'תרפ"ז, 24 ביוני 1927) היה רב, פרשן התלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומסעוד אלחדד · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומקובל · ראה עוד »

מקובלי צפת

מקובלי צפת הוא כינוי קיבוצי ליהודים שעסקו בלימוד קבלה ("מקובלים") שחיו ופעלו בעיר צפת בתקופת האר"י (רבי יצחק לוריא), לפניו ואחריו, בטווח השנים שבין שנת ה'ר"פ (1520) בערך עד שנת ה'ש"ס (1600).

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומקובלי צפת · ראה עוד »

מרדכי אליהו

הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומרדכי אליהו · ראה עוד »

מרדכי שרעבי

ישיבת נהר שלום בסמוך לשוק מחנה יהודה בירושלים. (2019) סמטת נהר שלום בסמוך לבית בו היה הרב גר חצר ביתו (2019) הרב מרדכי יהודה יפת שרעבי (תרע"ב, 1912 בערך – כ' בחשוון תשמ"ד, 27 באוקטובר 1983) היה מקובל יהודי תימני, מייסד וראש ישיבת המקובלים "נהר שלום" בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומרדכי שרעבי · ראה עוד »

משפחת מיוחס

חומות ב-1873 משפחת מְיוּחָס היא משפחת רבנים, סוחרים ואנשי ציבור ספרדית.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומשפחת מיוחס · ראה עוד »

משפחת קובו

משפחת קובו הייתה משפחת רבנים ומנהיגי ציבור בסלוניקי שביוון במשך למעלה מ-400 שנה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומשפחת קובו · ראה עוד »

משפחת גאגין

משפחת גאגין (באנגלית: Gaguine או Gagin) היא משפחה ספרדית שבניה התפשטו לאחר גירוש ספרד למדינות הבלקן ומרוקו, וכיהנו כרבנים, כרופאים וכאישי ציבור ידועים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומשפחת גאגין · ראה עוד »

משה עידאן

הרב משה עידאן (ה'תר"ב, 1842 – ד' באלול ה'תרנ"ד, 5 בספטמבר 1894) היה דיין ומקובל, שפעל באי ג'רבה ובעיר גאבס שבתוניסיה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומשה עידאן · ראה עוד »

משה לוי (בת ים)

הרב משה (יעקב) לוי (ה'תרע"ה, 1915 – ג' בתמוז ה'תשכ"ט, 19 ביוני 1969) היה רבה הספרדי הראשון של בת ים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומשה לוי (בת ים) · ראה עוד »

משה דוד גאון

משה דוד גאון (מד"ן; 6 בספטמבר 1889 (י' באלול תרמ"ט), טראווניק, האימפריה העות'מאנית – 8 באוקטובר 1958, ישראל) היה היסטוריון, חוקר יהדות המזרח, ביבליוגרף, איש חינוך, עיתונאי ומשורר ישראלי, מחלוצי חוקרי תרבות הלאדינו בישראל ואביהם של איש העסקים בני גאון והזמר יהורם גאון.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומשה דוד גאון · ראה עוד »

משה הדאיה

הרב משה מרדכי הדאיה (נולד בשנת ה'תרצ"ה) הוא רבה הראשי הספרדי של העיר אילת והמחוז.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומשה הדאיה · ראה עוד »

משה יוסף מרדכי מיוחס

הרב משה יוסף מרדכי מיוחס (טבת ה'תצ"ח, 1738 – י"ג בתשרי ה'תקס"ו, 6 באוקטובר 1805) היה מחכמי ירושלים, שד"ר והראשון לציון.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומשה יוסף מרדכי מיוחס · ראה עוד »

משומר נסים

משומר נסים מורי משומר, עדן, יהודי תימן, הרב משומר שמואל ניסים הרב משומר בן הרב שמואל נסים (נפטר ב-1948) היה ראש ישיבה וראש המקובלים בעדן, ורבו של הרב מרדכי שרעבי.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומשומר נסים · ראה עוד »

מהרי"ט (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומהרי"ט (פירושונים) · ראה עוד »

אריאל בן ציון

אריאל בן-ציון (לוי) (7 במאי 1880 – 9 בנובמבר 1932) היה פילוסוף, היסטוריון, רב ומשורר בן היישוב הספרדי בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ואריאל בן ציון · ראה עוד »

אשר לייב בריסק

אשר לייב בריסק (תרל"ב 1872 - ד' בכסלו תרע"ז 29 בנובמבר 1916) היה סופר וביבליוגרף איש היישוב הישן בירושלים, ראשון הממפים והמתעדים של בית הקברות בהר הזיתים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ואשר לייב בריסק · ראה עוד »

אליעזר חזן

הרב אליעזר חזן היה רב, פרשן ודיין באזמיר ובירושלים, ממקובלי ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ואליעזר חזן · ראה עוד »

אליהו מני (רב)

הרב אליהו סלימאן מני (תמוז ה'תקע"ח, 1818 – ח' בתמוז ה'תרנ"ט, 1899) היה רבה הראשי של חברון, מגדולי רבני יהדות עיראק.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ואליהו מני (רב) · ראה עוד »

אליהו בן משה חיים

רבי אליהו בן רבי משה חיים (ה'תקס"ז, 1807 - ז באלול ה'תרי"ט, 6 בספטמבר 1859) היה מקובל, דרשן, פוסק וסוחר, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר בגדאד שבעיראק במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ואליהו בן משה חיים · ראה עוד »

אברהם עזריאל

הרב אברהם עזריאל (22 באוקטובר 1861–24 במאי 1944) היה איש ציבור ירושלמי, חבר ועד העדה הספרדית ואב בית הדין של העדה בעיר, מנהל ישיבת "שבת אחים" וישיבת המקובלים בית אל, וממייסדי בית היתומים הספרדי.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ואברהם עזריאל · ראה עוד »

אברהם פילוסוף

הרב אברהם פילוסוף (אוגוסט 1864–21 ביולי 1940) היה איש ציבור ירושלמי, ראש ישיבת תפארת ירושלים, מנהל ונשיא בית היתומים הספרדי, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים, אב בית הדין של העדה בעיר וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ואברהם פילוסוף · ראה עוד »

אברהם רומנו (רב)

קהל רב מיהודי סרייבו מלווה את הרב רומנו (במרכז התמונה לבוש לבן) בדרכו לעלות לארץ ישראל. ינואר 1913, תחנת הרכבת של סרייבו רבי אברהם בן יעקב רומנו (המכונה מרקאדו כ"ג בניסן תרי"ג, 1 במאי 1853 – ליל י' באב תרצ"ז, 17 ביולי 1937) היה רב בוסני, רב בסרייבו במשך עשרות שנים, ובסוף ימיו בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ואברהם רומנו (רב) · ראה עוד »

אברהם חפוטא

227x227 פיקסלים הרב אברהם חפוטא (נולד בה'תרצ"ד, 1934) הוא ראש כולל "מדרש רמב"ם" בפתח תקווה ובעבר ראש ישיבת הרמב"ם ובית יוסף בתל אביב.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ואברהם חפוטא · ראה עוד »

אברהם חי בן אמוזג

הרב אברהם חי בן אמוזג (1860–1930) היה שד"ר מרבני טבריה, מחבר הספרים "קנה אברהם" ו"אברהם בכל".

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ואברהם חי בן אמוזג · ראה עוד »

אברהם גרשון מקיטוב

רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר בכ"ה באדר א' תקכ"א, 1761), היה רב ומקובל בברודי שבגליציה, וגיסו של הבעל שם טוב (הבעש"ט).

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ואברהם גרשון מקיטוב · ראה עוד »

אבולעפיה

אַבּוּלְעַפְיַה הוא שם משפחה יהודי ספרדי מימי הביניים (במקור: أبو العافية, אבו (א)ל־עאפיה) שפירושו בערבית: "אב־הבריאות".

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ואבולעפיה · ראה עוד »

אהרן עזריאל

הרב אהרן עזריאל, (ה'תקע"ט, 1818 – ט' בסיון ה'תרל"ט, 3 במאי 1879) היה מקובל ארץ ישראלי, ראש ישיבת המקובלים בית-אל בעיר העתיקה בירושלים בין השנים ה'תרל"א–ה'תרל"ט (1871–1879).

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ואהרן עזריאל · ראה עוד »

אהרן לוי (ראש מועצה)

הרב ד"ר אהרן חי לוי (ב' בטבת ה'תרצ"ח, 5 בדצמבר 1937 – כ"ח בכסלו ה'תשע"ה, 20 בדצמבר 2014) היה רב, איש חינוך, דוקטור להיסטוריה ואיש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ואהרן לוי (ראש מועצה) · ראה עוד »

נחמן נתן קורונל

הרב נחמן נתן קורונל (ה'תק"ע; 1810 - כ"ז באב ה'תר"ן; 1890) היה מגדולי ירושלים במאה ה-19, תלמיד חכם ועסקן ציבורי רב פעלים, שד"ר, חוקר ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ונחמן נתן קורונל · ראה עוד »

עליית החסידים

מפת ארץ ישראל וסביבתה, 1736 עליית החסידים או עליית תלמידי הבעל שם טוב היא גלי עליית החסידים לארץ ישראל בקבוצות וביחידים משנת ה'תק"ז (1747) ביניהם רבים הקשורים לרבי ישראל בעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ועליית החסידים · ראה עוד »

עזרא הררי רפול

קברו בהר הזיתים הרב עזרא הררי רפול (כ"ד באב ה'תרי"ז, 14 באוגוסט 1857 - י' בסיוון ה'תרצ"ו, 31 במאי 1936) היה ראש ישיבה, מייסד ישיבת "אוהל מועד", מקובל ועסקן ציבור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ועזרא הררי רפול · ראה עוד »

עזרא הדאיה

הרב עזרא הדאיה (ה'תר"ע, 1910 – י"ד ניסן ה'תש"מ, 31 במרץ 1980) היה דרשן, פוסק הלכה, רבה של בית שמש, ואב בית הדין חיפה וראש ישיבת 'אליהו' בעיר.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ועזרא הדאיה · ראה עוד »

עובדיה בן-שלום

עובדיה בן שלום עובדיה בן שלום (1923–2004) היה מייסד ונשיא האגודה לטיפוח חברה ותרבות.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ועובדיה בן-שלום · ראה עוד »

עובדיה הדאיה

הרב עובדיה הדאיה (חנוכה תר"ן, סוף דצמבר 1889 – כ' בשבט תשכ"ט, 8 בפברואר 1969), היה דיין ומקובל, ומחבר שו"ת ישכיל עבדי.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ועובדיה הדאיה · ראה עוד »

פאפו

פאפו (בסרבית קירילית: Папо; וגם: Pappoe) הוא שם משפחה, שמשמעו בשפות שונות הוא "אב" או "סב".

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ופאפו · ראה עוד »

ציון לוי

הרב ציון רחמים לוי (אלול תרפ"ה, 1925 - כ"ה בחשוון תשס"ט, 23 בנובמבר 2008) היה הרב הראשי של יהדות פנמה במשך 57 שנים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וציון לוי · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וקבלה · ראה עוד »

רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי

הרב רפאל אברהם שלום מזרחי דידיע שרעבי (הרא"ש; תקל"ה - כ"ה בכסלו תקפ"ז) היה מקובל נודע שכיהן כראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, לאחר שאביו וסבו מצד אביו שימשו גם הם במשרה זו.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ורפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי · ראה עוד »

רחמים לוי

הרב רחמים לוי (ה' באב ה'תר"ץ, יולי 1930 – כ"ה בסיון תשע"ג, 3 ביוני 2013) היה רב שכונת נחלאות בירושלים, מנהל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית ומרבני העדה הטורקית בישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ורחמים לוי · ראה עוד »

שמעון פון גלדרן

שמעון פון גלדרן או שמעון די גלדר או שמעון בן אליעזר די גלדר (בגרמנית: Simon von Geldern; 12 בנובמבר 1720 – 1774 או 1788 (?)) היה נוסע, הרפתקן, אוריינטליסט וביבליופיל יהודי גרמני.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושמעון פון גלדרן · ראה עוד »

שמעון צבי הורוביץ

הרב שמעון צבי הורוביץ (לידר; י"ב בסיוון תר"ל, 1870 – ב' בתשרי תש"ז, 1946) היה מקובל מפורסם, ממייסדי ישיבת המקובלים שער השמים ומחבר ספרי קבלה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושמעון צבי הורוביץ · ראה עוד »

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושמחת תורה · ראה עוד »

שמחה רז

שמחה רז (נולד בב' באלול תרצ"א, 15 באוגוסט 1931) הוא סופר, יליד ירושלים, בן למשפחת רקובר ונכד למשפחת מנדלבוים, מהמשפחות הנכבדות בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושמחה רז · ראה עוד »

שמואל עזראן

הרב שמואל עזראן (תרכ"ז, 1867– ו' בשבט ה'תשט"ז, 19 בינואר 1956) היה אב בית הדין של העדה המערבית בירושלים, ראש ישיבת "טובי ישבעו" וחבר לשכת הרבנות בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושמואל עזראן · ראה עוד »

שער הכוונות

שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושער הכוונות · ראה עוד »

ששון בכר משה

חתימתו "למנצח" בכתב ידו הרב ששון בכר משה (ה'תקפ"ה, 1825 - י"ח בניסן ה'תרס"ג, 15 באפריל 1903), המכונה פריסיאדו ("יקר" בשפת הלאדינו), היה רב ומקובל ירושלמי ממוצא בוסני.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וששון בכר משה · ראה עוד »

שלמה משה סוזין

הרב שלמה משה סוזין (? - כ"ח בכסלו ה'תקצ"ו, 1835) היה מגדולי חכמי ירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-19, שימש כשד"ר, ראש ישיבה והראשון לציון.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושלמה משה סוזין · ראה עוד »

שלמה אבולעפיה

שלמה ורבקה אבולעפיה בצעירותם בית רבקה ושלמה אבולעפיה ברחוב שלוש בשכונת נווה צדק שלמה אבולעפיה (1865, ה'תרכ"ה, ביירות – 15 בפברואר 1909, י"ט בשבט ה'תרס"ט, יפו) היה נצר למשפחת אבולעפיה וממייסדי שכונת אחוזת בית.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושלמה אבולעפיה · ראה עוד »

שלמה ישראל שיריזלי

שלמה ישראל שֶׁירֶיזלי (בראשי תיבות: שַיִ"ש; בלועזית: Salomon Israel Cherezli; 20 במרץ 1878 – 27 במרץ 1938) היה מו"ל, מתרגם, סופר ועיתונאי ביישוב.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושלמה ישראל שיריזלי · ראה עוד »

שלום משה חי גאגין

הרב שלום משה חי גאגין (1832–1883) היה שד"ר ירושלמי, מחבר פיוטים וספרים וראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושלום משה חי גאגין · ראה עוד »

שלום אלשיך

הרב אלשיך הרב שלום הלוי אלשיך (תרי"ט, 1859, צנעא, תימן – א' באלול תש"ד, 1944, ירושלים) היה רב העדה התימנית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושלום אלשיך · ראה עוד »

שלום שרעבי

הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ, 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז, ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושלום שרעבי · ראה עוד »

שלום שכנא ילין

הרב שלום שכנא ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; 1790 – 1874, ה'תק"ן – ה'תרל"ד), "המגיה מסקידל", היה מחכמי רוסיה וירושלים באמצע המאה ה-19, ומגדולי בעלי המסורה בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושלום שכנא ילין · ראה עוד »

שלום הדאיה

הרב שלום הדאיה (ה'תרכ"ד, 1864 - י"ג בכסלו ה'תש"ה, 30 באוקטובר 1944) היה אב בית הדין לעדת הספרדים בירושלים, וראש ישיבת המקובלים בית אל ומגדולי חכמי ארם צובא וירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושלום הדאיה · ראה עוד »

שלום יצחק מזרחי

הרב שלום יצחק מזרחי (י"ב בטבת ה'תרפ"א, 23 בדצמבר 1920, חלב – כ"ו בטבת ה'תשנ"ה, 29 בדצמבר 1994, ירושלים) היה דיין ישראלי שכיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושלום יצחק מזרחי · ראה עוד »

שכונת אחווה

שכונת אחווה במרחב העירוני, מפה בריטית 1927 טור בתים אופייני בשכונה, חלונות החדרים האחוריים פונים לרחוב הכניסות לבתים פונות לסמטא, העלייה לקומה השנייה, שמרפסת בנויה לכל ארכה, נעשית דרך גרם מדרגות חיצוני גג ישיבת המקובלים ק"ק חסידים בית אל רבני השכונה עושים כל מאמץ לשימור צביונה - פשקוויל בשכונה שכונת אחווה היא שכונה חרדית בירושלים, בין רחוב מלכי ישראל לשכונת זיכרון משה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושכונת אחווה · ראה עוד »

תורה לשמה (ספר)

תורה לשמה הוא ספר שאלות ותשובות, שהעתיק הרב יוסף חיים מבגדד ("בן איש חי"), לדבריו על פי כתב יד עתיק שמצא.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ותורה לשמה (ספר) · ראה עוד »

ט"ו בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וט"ו בסיוון · ראה עוד »

חבורת יהודה

350px האכסניה-האוסטרית-ירושלים - שילוב בין גיר האבן הלבנה: "מֶלֶכֶה" לבין האבן: "מיזי אחמר" - אדמדם בהיר חבורת יהודה היא חבורה גאולוגית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וחבורת יהודה · ראה עוד »

חיון

קטגוריה:שמות משפחה יהודיים קטגוריה:שמות משפחה ביהדות מרוקו.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וחיון · ראה עוד »

חיים אברהם גאגין

הרב חיים אברהם גאגין (כונה: חכם מירקאדו גאגין; חתם את שמו בראשי תיבות: אג"ן; תקמ"ה, 1785 - כ' באייר תר"ח, 1848) היה מקובל, ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים וחכם באשי הרשמי הראשון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וחיים אברהם גאגין · ראה עוד »

חיים נסים ברוך

הרב חיים נסים ברוך (1810 – 1897) היה איש עסקים, ראש ועד העדה הספרדית בירושלים, ואב בית הדין של העדה בעיר.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וחיים נסים ברוך · ראה עוד »

חיים רפאל בן אשר

רבי חיים אברהם רפאל בן אשר (לפני ה'תע"ד, 1714 - י"ז באב ה'תקל"ב, 16 באוגוסט 1772) היה רב, מקובל וראש ישיבה ירושלמי שכיהן בסוף ימיו כרבה של ירושלים, בתואר הראשון לציון.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וחיים רפאל בן אשר · ראה עוד »

חיים שאול הכהן דוויק

הרב חיים שאול הכהן דוויק, (נכתב גם דוויך; מכונה ה"שד"ה"; י"ד בחשוון ה'תרי"ח, 1857 – ד' בטבת ה'תרצ"ג, 1933) היה דיין, מקובל וראש ישיבה, רבה הראשי של ארם צובא שבסוריה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וחיים שאול הכהן דוויק · ראה עוד »

חיים די לה רוזה

רבי חיים די לה רוזה (נולד בתאריך לא ידוע, נפטר ב-ו' בתמוז תקמ"ו, 1786) היה מקובל שהתגורר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וחיים די לה רוזה · ראה עוד »

חיים יצחק דוד ווייץ

רבי חיים יצחק דוד ווייץ (י"א חשוון ה'תקצ"ד, 24 באוקטובר 1833 - כ"ו בתמוז ה'תרס"ז, 1907) היה רב בגליציה, יליד טרנופול שבאוקראינה, שם למד אצל רבי יוסף באב"ד מחבר הספר מנחת חינוך, וברבות השנים נעשה לאחד מגדולי תלמידיו.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וחיים יצחק דוד ווייץ · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

ב' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וב' באדר · ראה עוד »

בן ציון אלקלעי

הרב בן ציון אלקלעי (1858–1913) היה שד"ר מטבריה, מורה צדק בחברון ומחבר ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ובן ציון אלקלעי · ראה עוד »

בן ציון אברהם שפירא

רבי בן ציון אברהם שפירא (תרל"ג; 1873 – י"ג בשבט תש"ז; 1947) היה מקובל, תלמיד חכם וצדיק ירושלמי.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ובן ציון אברהם שפירא · ראה עוד »

בן ציון נסים פרדס

הרב בן ציון נסים פארידיס-פרדס (כ"ז בכסלו ה'תרכ"ב (1862) - א' באדר א' ה'תש"ג (1943)) היה מקובל, דרשן ופייטן ירושלמי.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ובן ציון נסים פרדס · ראה עוד »

באבא סאלי

הרב ישראל אביחצירא (א' בתשרי ה'תר"ן, 26 בספטמבר 1889 – ד' בשבט ה'תשמ"ד, 8 בינואר 1984) היה רב מחוז תאפילאלת, ראש ישיבה, אב בית דין ומקובל מרוקאי-ישראלי, מוכר בכינוי הבאבא סאלי ("אבא ישראל", או "האבא המתפלל").

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ובאבא סאלי · ראה עוד »

בנימין מרדכי נבון

הרב בנימין מרדכי נבון (תקמ"ח, 1788 - ה' בטבת תרי"ב, 28 בדצמבר 1851) היה רב ומקובל ארץ-ישראלי.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ובנימין מרדכי נבון · ראה עוד »

בכור יוסף בנבנישתי

הרב בכור יוסף בנבנישתי (1846–12 באפריל 1916) היה חזן ושד"ר ירושלמי, ואב בית הדין של העדה הספרדית בעיר.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ובכור יוסף בנבנישתי · ראה עוד »

בית אל (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ובית אל (פירושונים) · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בהר הזיתים

מבט מבית הקברות אל הר הבית קברים ומצבות משוחזרים על הר הזיתים צילום אוויר של בית הקברות בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ובית הקברות היהודי בהר הזיתים · ראה עוד »

בית הכנסת בית אל

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ובית הכנסת בית אל · ראה עוד »

גדליה חיון

דלת הכניסה לישיבת המקובלים בית אל הרב גדליה חיון (נפטר בה' באב ה'תק"י, 1750) היה מקובל, שד"ר, מייסד ישיבת המקובלים בית אל בירושלים ומחשובי חכמיה במחצית הראשונה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וגדליה חיון · ראה עוד »

דוד מג'אר

רבי דוד מג'אר (- ירושלים, כ' באדר ה'תק"ס), היה מקובל ומחבר ספרי קבלה, מחכמי ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ודוד מג'אר · ראה עוד »

דוד ציון לניאדו

הרב דוד (בן) ציון לניאדו (28 בנובמבר 1899 – 21 באוקטובר 1969) היה רבה של שכונת כפר שלם, חוקר יהדות סוריה ומחבר הספר "לקדושים אשר באר"ץ".

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ודוד ציון לניאדו · ראה עוד »

ה' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בה' אב היא, ברוב השנים, פרשת דברים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וה' באב · ראה עוד »

ה'תפ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וה'תפ"ז · ראה עוד »

ה'תצ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וה'תצ"ז · ראה עוד »

ה'תק"י

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וה'תק"י · ראה עוד »

ה'תקס"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וה'תקס"ב · ראה עוד »

ה'תשנ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וה'תשנ"ה · ראה עוד »

העליות בשנים 1700–1881

מפת ארץ ישראל מעשה ידי ג'ון קארי, 1801 בית הכנסת היפואי לעולי לוב יהודים בנמל אלג'יר בדרכם לארץ ישראל (1841) מאת הצייר ויליאם ווילד כיפת בית הכנסת החורבה שנחנך בשנית בשנת 1864, מצד ימין בין בתי העיר העתיקה בירושלים, ב-1934 ליד נמל יפו, 1873 טבריה על פי האמן אדריאן אגרון, 1837 ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 כפר יאסיף. בגלי העליות לארץ ישראל מראשית המאה ה-18 ועד הרבע האחרון של המאה ה-19 עלו מעת לעת אלפי עולים, שתרמו לגידולו והתפתחותו של כלל היישוב היהודי בארץ ישראל באותן שנים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל והעליות בשנים 1700–1881 · ראה עוד »

הרובע היהודי

מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל והרובע היהודי · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל והיישוב הישן · ראה עוד »

וידאל קואינקה

רבי וידאל קואינקה (סלוניקי, ה'תקנ"ה – ירושלים, י"ב באדר ב' ה'תרכ"ב, 14 במרץ 1862) היה מקובל, מחכמי ישיבת המקובלים בית אל, ולאחר מכן ראש "מדרש החסידים חסד אל" ומחבר ספרי קבלה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ווידאל קואינקה · ראה עוד »

כ"ד בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וכ"ד בסיוון · ראה עוד »

כליפא בן מלכא

ר' כליפא בן מלכא (רכב"ם; כינה עצמו בשם 'אסף', נולד ה'ת"ם-נפטר ג' באלול תק"ל) היה רב, מקובל, בלשן ופייטן בן יהדות מרוקו, שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וכליפא בן מלכא · ראה עוד »

כיכר החורבה

כיכר החורבה ע"ש משה רוסנק (נקראה בעבר גם כיכר צ'ארלס קלור,על שם הנדבן צ'ארלס קלור שמימן את הקמתה) היא כיכר עירונית מרכזית ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וכיכר החורבה · ראה עוד »

י"ב באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וי"ב באדר · ראה עוד »

י' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וי' בשבט · ראה עוד »

יעקב מאיר

הרב מאיר בשנת 1936 לערך מודעת ברכה לרגל היבחרו לרב ראשי, 1906 תמונתו של רבי יעקב מאיר על גבי בול ישראלי לווייתו של הרב הראשי יעקב מאיר במורד רחוב יפו, ירושלים, מאי 1939 שלט רחוב יעקב מאיר בשכונת מקור ברוך בירושלים. הרב יעקב מאיר (ז' באייר ה'תרט"ז, 12 במאי 1856 – ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 26 במאי 1939), היה הראשון לציון, והרב הספרדי הראשי הראשון של ארץ ישראל במסגרת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויעקב מאיר · ראה עוד »

יעקב שאלתיאל ניניו

חכם יעקב שאלתיאל ניניו (תק"ס, 1800 – תר"ט, 1849) היה רב מקובל, מחכמי צפת.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויעקב שאלתיאל ניניו · ראה עוד »

יעקב חיים סופר

הרב יעקב חיים סופר (ה'תרכ"ז או ה'תר"ל 1869 - ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 27 במאי 1939) היה מקובל, מחבר ופוסק הלכה, נולד בבגדאד ועלה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויעקב חיים סופר · ראה עוד »

יצחק מאיר מורגנשטרן

הרב יצחק מאיר מורגנשטרן (כתיב יידי: מאָרגְנשְטֶערְן; נולד בכ"ז בכסלו ה'תשכ"ז) הוא מנהיג עדה ומקובל חסידי, בשנים האחרנות מכונה האדמו"ר מתורת חכם.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויצחק מאיר מורגנשטרן · ראה עוד »

יצחק אלפייה

הרב יצחק אלפייה (1878–1955) היה רב ודיין, מגדולי מקובלי ירושלים, יליד חלב שבסוריה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויצחק אלפייה · ראה עוד »

יצחק פרחי

הרב יצחק פרחי (מכונה "המגיד הירושלמי"; 1779 – 1853, ג' באייר ה'תרי"ג) היה חזן ודרשן, שד"ר ואיש ציבור ירושלמי יליד צפת, מרבני ועסקני ירושלים במאה ה-19, ומחבר ספרים רבים בעברית ובלאדינו.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויצחק פרחי · ראה עוד »

יצחק באדהב

הרב יצחק באדהב (30 בנובמבר 1859, ד' בכסלו ה'תר"ך – 10 ביוני 1947 בירושלים, כ"ב בסיוון ה'תש"ז) היה מקובל, חוקר קהילות ישראל בתפוצות, אספן כתבי יד וספרים עתיקים, עורך ספרות רבנית ומחבר ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויצחק באדהב · ראה עוד »

ישראל אביחי

הרב ישראל אביחי (נולד בכ"ה באייר תש"כ - 22 במאי 1960) הוא ראש ישיבת המקובלים בית אל בעיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וישראל אביחי · ראה עוד »

ישראל יעקב אלגאזי

הרב ישראל יעקב אלגאזי (ה'ת"ם, 1680 – י' בתמוז ה'תקט"ז, 1756), היה מחכמי איזמיר וירושלים, שימש כראשון לציון משנת ה'תקט"ו (1755) ועד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וישראל יעקב אלגאזי · ראה עוד »

ישיבת רחובות הנהר

הרב חיים שאול הכהן דוויק, מייסד הישיבה ישיבת רחובות הנהר היא ישיבה השכונת בשכונת הבוכרים בירושלים, ששימשה ללימודי קבלה בעיקר למקובלים יוצאי יהדות סוריה, ארם צובא, דמשק וקהילת אורפה הסמוכה לסוריה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וישיבת רחובות הנהר · ראה עוד »

ישיבת בית אל

ישיבת בית אל היא ישיבה גבוהה ציונית דתית בראשות הרב זלמן ברוך מלמד.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וישיבת בית אל · ראה עוד »

ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית

לאורך שנות התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, שבה שלטה בארץ ישראל האימפריה העות'מאנית, התקיימו בארץ ישראל ישיבות רבות.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

יחזקאל כהן (רב)

הרב יחזקאל חיים מאיר כהן (ה'תרע"ד, 1914 – ג' בכסלו ה'תשל"ד, 1973) היה רב העיר הספרדי וחבר בבית הדין הרבני בעיר רחובות.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויחזקאל כהן (רב) · ראה עוד »

ידידיה רפאל אבולעפיה

קבר הרב ידידיה רפאל אבולעפיה בהר הזיתים רבי ידידיה רפאל חי אבולעפיה (היר"א תקס"ז, 1806/7 – ט"ו בסיוון תרכ"ט, מאי 1869) היה מקובל נודע, שכיהן כראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וידידיה רפאל אבולעפיה · ראה עוד »

יהודה פאפו

הרב יהודה פאפו (מכונה: "בן פל"א"; ? – י"ב בניסן ה'תרל"ג, 1873) היה מרבני ישיבת המקובלים בית אל בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויהודה פאפו · ראה עוד »

יהודה הכהן

יהודה הכהן (נולד בשנת 1975) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף-משנה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויהודה הכהן · ראה עוד »

יהודה הכהן (רב)

רבי יהודה הכהן (? – תוניס, ה'תר"י 1850) היה מחכמי ישיבת המקובלים בית אל, ומחבר ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויהודה הכהן (רב) · ראה עוד »

יהודה יפרח

יהודה יפרח (נולד בשנת תשל"ו 1976) הוא עיתונאי וראש הדסק המשפטי של העיתון "מקור ראשון".

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויהודה יפרח · ראה עוד »

יום טוב ידיד הלוי

הרב יום טוב ידיד הלוי (ה'תרט"ז, 1856 - ל' בסיוון ה'תרפ"ג, 14 ביוני 1923) היה מקובל מגדולי רבני ארם צובא.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויום טוב ידיד הלוי · ראה עוד »

יום-טוב אלגאזי

הרב יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי, תפ"ז, 1727, איזמיר – ב' באדר א' תקס"ב, 1802, ירושלים) היה הראשון לציון, שד"ר וראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויום-טוב אלגאזי · ראה עוד »

יונה ראם

הרב רפאל יונה ראם (מבוטא: רוֹם; ה'תרל"א/ה'תרל"ב, 1871 – כ"ד באלול ה'תרפ"ב, 17 בספטמבר 1922) היה רב ירושלמי, חבר בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים, חבר מועצת הרבנות הראשית הראשונה, דיין בבית הדין לערעורים ורב שכונות בעיר.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויונה ראם · ראה עוד »

יוסף ארוואץ

הרב יוסף ארווּאץ (1847 – 1924) היה שד"ר ואיש ציבור מרוקאי-ירושלמי, מורה צדק, ממנהיגי ועד העדה המערבית בירושלים וחבר בית הדין שלה, ממייסדי שכונת אבן ישראל בעיר ואב בית הדין של העדה הספרדית ביפו.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויוסף ארוואץ · ראה עוד »

יוסף חיים מבגדאד

הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויוסף חיים מבגדאד · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ישיבת_המקובלים_בית_אל

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »