תִקשׁוֹרֶת

330 יחסים: מאיר קרליץ, מאיר שלי, מאיר בר-אילן, מנחם מנדל זק, מנחם נחום קפלן, מנחם קרקובסקי, מנחם בן-ששון, מנחם הכהן ריזיקוב, מרדכי אליאשברג, מרדכי צבי מאנה, מרדכי גימפל יפה, משפחת סולובייצ'יק, משפחת קרויזר, משה מרדכי אפשטיין, משה אלעזר אייזנשטדט, משה סולובייצ'יק, משה צינוביץ, משה קולבק, משה לייב חשקס, משה בצלאל לוריא, משה גיל, משה יצחק אביגדור, מלכיאל צבי טננבוים, מהרי"ץ (פירושונים), מורה הנבוכים, מוזיקה יהודית, מילטון שטיינברג, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, אפרים סמונוב, אריה לוין, אריה ליב פאיאנס, אריה ליב ילין, אריה לייב שפירא, אריה לייב בקשט, אריה לייב יפה, אשר כהן (רב), אלתר דרויאנוב, אלוף בצלות ואלוף שום, אליעזר רבינוביץ, אליעזר שמחה רבינוביץ, אליעזר שולביץ, אליעזר ליבר שרשבסקי, אליעזר יצחק פריד, אליעזר יהודה רבינוביץ, אליהו אהרן מילייקובסקי, אליהו פיינשטיין, אליהו צבי סולובייצ'יק, אליהו זאב לוין אפשטיין, אליהו חיים מייזל, אליהו דב ברקובסקי, ..., אליהו האניג, אבא בלושר, אבא דוד גולדפיין, אברהם אליהו הרכבי, אברהם אבלי פאסוועלער, אברהם אהרן בורשטין, אברהם צבי פינחס, אברהם צבי הירש ברודנא, אברהם שינקר, אברהם ליסין, אברהם בן אברהם, אברהם בן הגר"א, אברהם ברוך סולובייצ'יק, אברהם דרושקוביץ, אברהם דוב כהנא שפירא, אברהם יעקב ניימרק, אברהם יצחק משכיל לאיתן, אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם ישעיהו קרליץ, אביתר נבו, אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין, אהרן משה קיסילוב, אהרן מיכל ברכיהו, אהרן שמואל תמרת, אהרן בקשט, אהרן ברמן, אהרן הימן, אהרן וולקין, איסר זלמן מלצר, איסר הראל, איסר יהודה אונטרמן, איצקוביץ', נפש החיים, נפתלי צבי יהודה ריף, נפתלי צבי יהודה ברלין, נצח ישראל (פירושונים), נתן מיליקובסקי, נחמן גדליהו ברודר, נחום מאיר קרליץ, ניאסוויז', סדר (ישיבה), סיני ועוקר הרים, סייני, עמנואל אטקס, עזרא אלטשולר, עילוי (לימוד), פאול פיליפ לברטוב, פנסיון פינס, פנחס רוזובסקי, פנחס טורברג, פנחס חורגין, פניה שרגורודסקה, פריד, פתחיה מנקין, פולמוס המשיחיות בחב"ד, פולינה ונגרוב, צבי שטיינמן, צבי חיים אפשטיין, צבי הירש רבינוביץ, צבי הירש שלז, צבי הירש לוינסון, צבי הירש כהן, צבי יהודה אדלשטיין, ציונות ברוסיה, קלמן שולמן, קלונימוס זאב ויסוצקי, קהילת יהודי ריגה, רפאל שפירא, רפאל שפירא (פירושונים), רפאל שפירא (הנכד), רב פורים, רוזני וילנה, שמאי פינסקי, שמעון פרס, שמעון רוזובסקי, שמעון שקופ, שמשון רוזנבאום, שמחה ראובן עדלמן, שמחה זליג ריגר, שמואל מוהליבר, שמואל אלכסנדרוב, שמואל סלנט, שמואל קלמן מירסקי, שמואל יצחק הילמן, שאול יוסף ויינגרטן, שרגא פייבל סרנא, שלמה פוליצ'ק, שלמה פיינגולד, שלמה זלקינד לנדרס, שלמה דוד כהנא, שלמה הרברג, שלמה יהודה פרידלנדר, שלמה יוסף זוין, שלום אלחנן יפה, שלום שכנא ילין, שלום דובער שניאורסון, שבתי יגל, תנחום גרשון ביליצקי, תנועת דור דעה, תנועת המוסר, תוכנית הליבה, לאון רבינוביץ, ליטאים (זרם), לייב גרפונקל, ט' באייר, טלז, טוביה בר-אילן, ז' בתשרי, זמן אלול, זלמן אפשטיין, זלמן סורוצקין, זלמן פינחס קפלן, זלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק, זליג ראובן בנגיס, חנוך אייגש, חסידות קאשיווקא - דויד הורודוק, חוט המשולש, חוג בריסק, חיים מרדכי קאטץ, חיים מוולוז'ין, חיים נחמן ביאליק, חיים עוזר גרודזנסקי, חיים פישל אפשטיין, חיים שלמה גולובנציץ, חיים ברלין, חיים הלל פריד, חיים הלל פריד (רופא), חיים הלל בן-ששון, חיים הלוי סולובייצ'יק, חיים וואלקין, חיים וולקין (וולוז'ין), חיים יצחק בלוך, חיים ירמיהו פלנסברג, חיים יוסף יפה, ב' באדר, בן ציון מיטבסקי, בנימין מנשה לוין, ברלין (פירושונים), ברוך קטינסקי, ברוך קטינקא, ברוך לאווסקי, ברוך בר ליבוביץ, ברוך הלוי אפשטיין, בלארוס, בועז שכביץ, בוברויסק, ג' בכסלו, גרשון אדלשטיין, גרשון תנחום ממינסק, גבריאל זאב מרגליות, גורל הגר"א, דב בער יפה, דב בר רטנר, דון יחיא, דוד פאיאנס (רב), דוד טיקטין, דוד כהן (איש חינוך), דוד כהן (הנזיר), ה' בשבט, ה'תקס"ט, ה'תקס"ג, ה'תקע"ז, ה'תקע"ג, ה'תקכ"ג, ה'תרנ"ב, ה'תרנ"ג, המתמיד, העמק דבר, הקהילה היהודית באנטופול, הלל מיליקובסקי, הלל פריד, הגאון מווילנה, הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה, הוועד האודסאי, היסטוריה של עם ישראל, הירש גורדון, ו' בחשוון, ורהפטיג, וולוז'ין, ויאהב אומן, כ"ט בחשוון, כ"ח באב, כ"ג באדר, כ"ו באייר, כתבי הגר"ח, כולל ברודסקי, י"ט באלול, י"ד בסיוון, יעקב מאיר זלקינד, יעקב מלוצין, יעקב אדלשטיין (רב), יעקב ריפתין, יעקב שפירא, יעקב שפירא (פירושונים), יעקב שכביץ, יעקב ברוכין, יעקב הלוי קופשטיין, יעקב כ"ץ (רב), יער נאליבוקי, יצחק מוולוז'ין, יצחק מינקובסקי, יצחק אייזיק שר, יצחק אייזיק הלוי, יצחק אייזיק הירשוביץ, יצחק ניסנבוים, יצחק צבי ריבלין, יצחק ריבקינד, יצחק ליכטנשטיין, יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, יצחק זונדל ריף, יצחק בונין, יצחק גולדמן (משורר), יצחק דאנציג, יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז'), יצחק יעקב וכטפויגל, ירחמיאל גרשון אדלשטיין (בן אריה), ירוחם פישל פרלא, ירוחם ורהפטיג, ישעיה קרלינסקי, ישעיה ברדקי, ישראל מאיר הכהן, ישראל אריה ספיר, ישראל אבא ציטרון, ישראל איסר שפירא (מזריטש), ישראל איסר שפירא (תל אביב), ישראל ניסן קרק, ישראל קפלן (מחנך), ישראל ריף, ישראל חבס, ישראל דוידזון, ישיבת מיר, ישיבת סלוצק - קלצק, ישיבת עץ חיים (פירושונים), ישיבת רמיילס, ישיבת ראדין, ישיבת שערי שמועות, ישיבת לומז'ה, ישיבת טלז, ישיבת הסדר, ישיבת וואלוז'ין, ישיבה, יחזקאל קוטיק, יחזקאל לנדא מווילנא, יחיאל מיכל ממינסק, יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, יחיאל הלר (השני), יהדות מינסק, יהדות ליטא, יהדות חרדית, יהדות בלארוס, יהושע אובסי, יהושע צימבליסט, יהושע קלעוואן, יהושע דב בנינסון, יהושע יצחק שפירא, יהודה סולודוחה, יהודה ליב אבידע, יהודה ליב ברגר, יהודה ליב דון יחיא, יהודה לייב פרנק, יהודה לייב חסמן, יהודה חיים חזן, יהודה בכרך, יהודה גור, יום טוב ליפמן בסליאנסקי, יוסף אביגדור קסלר, יוסף אהרן רבינוביץ, יוסף סגל (רב), יוסף פיימר, יוסף רוזין (בלארוס), יוסף זונדל מסלנט, יוסף זונדל הוטנר, יוסף דב כהן, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון), יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים), יוסף דוד שחור, יוסף יהודה לייב בלוך, 10 באוגוסט. להרחיב מדד (280 יותר) » « הפסיכולוג מדד

מאיר קרליץ

הרב מאיר קַרֶלִיץ (תרל"ה, 1875 - ט"ו באדר תשט"ו, מרץ 1955) היה רבה של לכוביץ', מראשי ועד הישיבות בפולין ובארץ ישראל, ממייסדי החינוך העצמאי וחבר מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומאיר קרליץ · ראה עוד »

מאיר שלי

מאיר שלי, ראשית שנות ה-50תמונה להחלפה הצבא הע'ותמאני, 1918 מאיר שלי (בוגדנובסקי; 17 בפברואר 1893 – 1983) היה עורך, מתרגם, עיתונאי ומשפטן.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומאיר שלי · ראה עוד »

מאיר בר-אילן

בר-אילן, אפריל 1914 לוויית הרב בירושלים. 1949, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית הרב מאיר בר-אילן (ברלין) (ה' באייר תר"מ, 16 באפריל 1880 – י"ט בניסן ה'תש"ט, 17 באפריל 1949) היה רב, מחבר ופעיל ציוני, מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומאיר בר-אילן · ראה עוד »

מנחם מנדל זק

הרב מנחם מנדל דובער זק (תרל"א, 1871 - תש"ג, 1943) היה ראש ישיבת ריגה ורבה של ריגה שבלטביה בתקופה שלפני השואה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומנחם מנדל זק · ראה עוד »

מנחם נחום קפלן

הרב מנחם נחום קפלן מהורודנה (תקע"ב, 1811 – ח' בחשוון תר"ם, 1879, נודע בכינוי רבי נחומ'קה מהורודנה) התפרסם כצדיק וגבאי צדקה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומנחם נחום קפלן · ראה עוד »

מנחם קרקובסקי

הרב עם שלושת ילדיו נשותיהם ונכדו הבכור 1928 הרב מנחם קרקובסקי (ה'תרכ"ט, 1870 – י"ד בחשון ה'תר"ץ, 17 בנובמבר 1929) היה רבן של טימקוביץ' חסלביץ' ונובהרדוק, מורה צדק ומגיד מישרים בוילנה וראש ישיבת "תורה ודעת" בנובהרדוק.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומנחם קרקובסקי · ראה עוד »

מנחם בן-ששון

מנחם בן-ששון (נולד בירושלים ב-7 ביולי 1951) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של עם ישראל, נגיד האוניברסיטה העברית בירושלים ובעבר הנשיא והרקטור שלה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומנחם בן-ששון · ראה עוד »

מנחם הכהן ריזיקוב

הרב מנחם הכהן הרב מנחם הכהן ריזיקוב (ה'תרכ"ו, 1866 - ה'תש"כ, 1960) היה רב, פוסק, ומחבר ספר הלכה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומנחם הכהן ריזיקוב · ראה עוד »

מרדכי אליאשברג

רבי מרדכי אֶליאשברג (בכתיב המסורתי, שנהג בזמנו: עליאשבערג) (א' באדר תקע"ז, 17 בפברואר 1817, איישישוק, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) - י"ח בכסלו תר"ן, 11 בדצמבר 1889, בויסק, רוסיה (לטביה)) היה רב, אב"ד בויסק, מגדולי התורה בדורו ומראשי ופעילי חובבי ציון.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומרדכי אליאשברג · ראה עוד »

מרדכי צבי מאנה

מרדכי צבי מאנה (1859–1886) היה משורר, צייר ומסאי עברי; מהמשוררים הליריים המשפיעים ביותר על השירה העברית החדשה, והמסאי העברי הראשון שחיבר מאמרים על אמנות, יופי, ושירה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומרדכי צבי מאנה · ראה עוד »

מרדכי גימפל יפה

בית הראשונים במושבה יהוד הרב מרדכי גימפל יפה (תק"פ, 1820 - כ"ה בחשוון תרנ"ב, 26 בנובמבר 1891) היה רבה של העיירה רוז'ינוי שברוסיה הלבנה, ומאנשי העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומרדכי גימפל יפה · ראה עוד »

משפחת סולובייצ'יק

משפחת סולובייצ'יק (בכתב עברי דייקני: משפחת סוֹלֹוְצִּ'יק) היא שושלת רבנים לויים מפורסמת ששימשה ברבנות העיר בריסק שלשה דורות ברציפות, ובניה נמנו בין גדולי ומנהיגי היהדות בדורם.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומשפחת סולובייצ'יק · ראה עוד »

משפחת קרויזר

משפחת קרויזר היא משפחה יהודית שמוצאה מליטא.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומשפחת קרויזר · ראה עוד »

משה מרדכי אפשטיין

עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866, כ' באדר ה'תרכ"ו – 28 בנובמבר 1933, י' בכסלו ה'תרצ"ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומשה מרדכי אפשטיין · ראה עוד »

משה אלעזר אייזנשטדט

הרב ד"ר משה אלעזר אייזנשטדט (כ"ח באדר תרכ"ט - כ"ד בכסלו תש"ד; 11 במרץ 1869 - 21 בדצמבר 1943) היה רבה הרשמי של סנקט פטרבורג בשנים 1909 - 1918, פעיל חברתי וכותב בכתבי עת.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומשה אלעזר אייזנשטדט · ראה עוד »

משה סולובייצ'יק

הרב משה סולובייצ'יק (תרל"ט, 1879 - ג' בשבט תש"א, ינואר 1941) היה ראש ישיבה בישיבת רבינו יצחק אלחנן (ישיבה יוניברסיטי), בנו של הרב חיים סולובייצ'יק ואביו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק מבוסטון.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומשה סולובייצ'יק · ראה עוד »

משה צינוביץ

משה צינוֹביץ (תרס"ה, 1905 - ח' באלול ה'תשמ"ז, 1 בספטמבר 1987) היה סופר, ביוגרף ועיתונאי ישראלי ממוצא פולני-ליטאי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומשה צינוביץ · ראה עוד »

משה קולבק

משה קולבק משה קוּלבַּק (בכתיב יידי: קולבאַק; ברוסית: Моисей Соломонович Кульбак; 1896, סמרגון – 1937, ?) היה משורר, במאי ומחזאי, מתרגם וסופר יידיש, מאבות ספרות היידיש החדשה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומשה קולבק · ראה עוד »

משה לייב חשקס

דף ה-8 בינואר 1880 מתוך "ספר היומי" משה לייב חשקס (דאנציג) (בכתיב יידי: חאשקעס; 1830 או 1848 - 15 בדצמבר 1906) היה משורר, סאטיריקן ומחזאי עברי ויידי פורה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומשה לייב חשקס · ראה עוד »

משה בצלאל לוריא

רבי משה בצלאל לוריא (תקצ"ה, 1834 - כ"ו בניסן תרע"ד, 22 באפריל 1914) היה רב ליטאי, רבן של כמה ערים בליטא, ומחבר פורה של ספרי פרשנות וחידושים על התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומשה בצלאל לוריא · ראה עוד »

משה גיל

משה גיל, מאי 2011 משה גיל (ל' בשבט תרפ"א - כ"ב שבט תשע"ד, 8 בפברואר 1921 – 23 בינואר 2014) היה מחשובי החוקרים של תולדות עם ישראל במאות הראשונות להתפשטות האסלאם.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומשה גיל · ראה עוד »

משה יצחק אביגדור

רבי משה יצחק אביגדור (תקס"א או תקס"ב, 1801 - כ"ג באב תרכ"ה, 15 באוגוסט 1865) היה רב ופוסק ליטאי, רבן של קובנה, שקלוב וערים נוספות.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומשה יצחק אביגדור · ראה עוד »

מלכיאל צבי טננבוים

הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים (תר"ז, 1847 – ה' בניסן תר"ע, אפריל 1910) היה רבה של העיר לומז'ה, ומגדולי הרבנים "המשיבים" בדורו.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומלכיאל צבי טננבוים · ראה עוד »

מהרי"ץ (פירושונים)

קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומהרי"ץ (פירושונים) · ראה עוד »

מורה הנבוכים

הספר "מורה הנבוכים" (נקרא גם: "מורה נבוכים") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12 כדי לתת מענה לספקות ותהיות שמתעוררות לאדם המאמין שהוא גם אדם רציונלי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומורה הנבוכים · ראה עוד »

מוזיקה יהודית

לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומוזיקה יהודית · ראה עוד »

מילטון שטיינברג

הרב מילטון שטיינברג (25 בנובמבר 1903 – 20 במרץ 1950) היה רב רקונסטרוקציוניסטי, פילוסוף, תאולוג וסופר יהודי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומילטון שטיינברג · ראה עוד »

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) Миха Йосеф Бердичевский; 19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי, אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי · ראה עוד »

אפרים סמונוב

הרב אפרים סמוּנוֹב (ביידיש: סאמונאָוו; ה' בסיוון תר"ך, 26 במאי 1860, פילטן - כ"ג בסיוון תרצ"ב, 27 ביוני 1932, ריגה) היה רב ליטאי בלטביה, רבן של יאקובשטאדט ווינדוי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואפרים סמונוב · ראה עוד »

אריה לוין

הרב אריה לייב לוין (ו' בניסן ה'תרמ"ה – ט' בניסן ה'תשכ"ט; 22 במרץ 1885 – 28 במרץ 1969) היה משגיח ירושלמי שנודע כאיש חסד.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואריה לוין · ראה עוד »

אריה ליב פאיאנס

אריה לֵיבּ פַאיַאנְס (אוגוסט 1899, ט"ז באלול תרנ"ט – 1981, תשמ"א) היה מורה ועורך עברי, חבר ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואריה ליב פאיאנס · ראה עוד »

אריה ליב ילין

רבי אריה ליב ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; ה'תק"פ, 1820, סקידל - ז' בניסן תרמ"ו, 12 באפריל 1886, בילסק) היה רב ליטאי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואריה ליב ילין · ראה עוד »

אריה לייב שפירא

הרב אריה לֶייבּ שפירא (ידוע בכינוי: ר' לייבלי קובנר; תקמ"ז, 1787 - י"ח בשבט ה'תרי"ג, 26 בינואר 1853) היה רבה של קובנה ואב בית הדין הראשון שלה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואריה לייב שפירא · ראה עוד »

אריה לייב בקשט

הרב אריה לייב בקשט (תרע"ח – י"ד בטבת תשס"ד) היה ראש ישיבת "עטרת מרדכי" בדטרויט שבארצות הברית והעמיד אלפי תלמידים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואריה לייב בקשט · ראה עוד »

אריה לייב יפה

"פגישת מחזור" של משתתפי הקונגרס הציוני הראשון בביתו של יהושע השל פרבשטיין בירושלים, עם נחום סוקולוב. בתמונה: יוסף קלוזנר, צבי בלקובסקי, לייב יפה, מנחם אוסישקין, יצחק לייב גולדברג ממוזער אריה לייב יפה (י"ג בסיוון ה'תרל"ו, 5 ביוני 1876, גרודנו – ל' באדר א' ה'תש"ח, 11 במרץ 1948, ירושלים) היה מתרגם, משורר ומנהיג ציוני.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואריה לייב יפה · ראה עוד »

אשר כהן (רב)

הרב אשר הכהן (י״ב אדר תקנ״ז, 10 במרץ 1797 - ד׳ שבט תרכ״ו, 20 בינואר 1866) היה מרבני טיקטין.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואשר כהן (רב) · ראה עוד »

אלתר דרויאנוב

דרויאנוב (באמצע, שני משמאל) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921, בהנהגת חיים נחמן ביאליק אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (ברוסית: А́лтер Друя́нов; 6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואלתר דרויאנוב · ראה עוד »

אלוף בצלות ואלוף שום

תחילת הסיפור "אלוף בצלות ואלוף שום", בספר "ויהי היום" מאת חיים נחמן ביאליק, עם איורים מאת נחום גוטמן, הוצאת דביר, תשכ"התמונה להחלפה אלוף בַּצְלוּת ואלוף שוּם היא מקאמה עברית בת 12 פרקים קצרים מאת חיים נחמן ביאליק שראתה אור בשנת 1928 כספר מאויר על ידי נחום גוטמן בהוצאת דביר.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואלוף בצלות ואלוף שום · ראה עוד »

אליעזר רבינוביץ

רבי אליעזר רבינוביץ (ה'תרי"ט, 1859 - ג' באדר א' תרפ"ד, 8 בפברואר 1924) היה רב ליטאי, רבה של מינסק.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואליעזר רבינוביץ · ראה עוד »

אליעזר שמחה רבינוביץ

רבי אליעזר שמחה רבינוביץ (תקצ"ב, 1832 - תמוז תרע"א, קיץ 1911) היה רב ליטאי, רבה של סובאלק ולומז'ה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואליעזר שמחה רבינוביץ · ראה עוד »

אליעזר שולביץ

קברו בהר הזיתים הרב אליעזר שולביץ (~ה'תר"ח, 1848 - ב' בחשוון ה'תרצ"ב, 13 באוקטובר 1931) היה ראש ישיבה ליטאי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואליעזר שולביץ · ראה עוד »

אליעזר ליבר שרשבסקי

אליעזר ליבר שרשבסקי אליעזר ליבר שרשבסקי (י"ז בטבת תרל"ו, 1876, זלבה, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' בסיוון תשט"ז, 13 במאי 1956, תל אביב) היה מייסדו של בית החרושת הראשון לאריגה בתל אביב ושימש כיושב-ראש הנהלת 'הלוואה וחיסכון' תל אביב.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואליעזר ליבר שרשבסקי · ראה עוד »

אליעזר יצחק פריד

הרב אליעזר יצחק פריד (כונה בפי בני דורו: ר' לייב איצ'ה) (ה'תקס"ט (1809) - י"ט באלול ה'תרי"ג (1853)) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואליעזר יצחק פריד · ראה עוד »

אליעזר יהודה רבינוביץ

רבי אליעזר יהודה רבינוביץ רבי אליעזר יהודה רבינוביץ (תרל"ט (בערך), קרקינובה - כ"ה באב תש"א, 18 באוגוסט 1941 גטו קיידאן) היה רב ליטאי, חבר מרכז המזרחי בליטא, רבה של ממל.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואליעזר יהודה רבינוביץ · ראה עוד »

אליהו אהרן מילייקובסקי

הרב אליהו אהרן מילייקובסקי-סמונוב (תר"כ, 1860 – ט"ז בסיוון ה'תש"ז, 4 ביוני 1947) היה רבן של גרייבה שבלטביה וחרקוב שבאוקראינה, ולאחר עלותו לארץ ישראל היה מרבני תל אביב-יפו וראש אבות בתי הדין בעיר.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואליהו אהרן מילייקובסקי · ראה עוד »

אליהו פיינשטיין

רבי אליהו הלוי פיינשטיין (מכונה: רֶבּ אֶלֶ'ה פרוז'ינער; ז' בטבת ה'תר"ג, 10 בדצמבר 1842 – כ"ז בתשרי ה'תרפ"ט, 11 באוקטובר 1928) היה רב ליטאי, רבן של ערים שונות ברחבי ליטא, שהתפרסם בעיקר כרבה של עיר רבנותו האחרונה, פרוז'ני.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואליהו פיינשטיין · ראה עוד »

אליהו צבי סולובייצ'יק

הרב אליהו צבי סולובייצ'יק (קובנה ה'תקס"ב בערך – פפד"מ ה'תרמ"א) היה רב ומחבר ספרים, אשר טען שהברית החדשה הוא ספר יהודי והנוצרים טעו בהבנת דבריו.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואליהו צבי סולובייצ'יק · ראה עוד »

אליהו זאב לוין אפשטיין

אליהו זאב לוין אפשטיין (28 ביולי 1864, כ"ד בתמוז תרכ"ד, וולקוביסק, פולין הרוסית – 18 ביולי 1932, י"ד בתמוז תרצ"ב, רחובות) היה מו"ל עברי, מחנך וממייסדי רחובות.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואליהו זאב לוין אפשטיין · ראה עוד »

אליהו חיים מייזל

הרב אליהו חיים מייזל (ט' בסיוון ה'תקפ"א, 9 ביוני 1821 – י"ד באייר ה'תרע"ב, 1 במאי 1912) היה רבה של העיר לודז' במשך 35 שנה, ממנהיגי יהדות פולין.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואליהו חיים מייזל · ראה עוד »

אליהו דב ברקובסקי

הרב אליהו דב ברקובסקי (ה'תרכ"ה, לובצ'ה - כ"ה באדר א' ה'תש"ג, 2 במרץ 1943, תל אביב) היה המשגיח הרוחני בישיבת נובהרדוק, בישיבת לידא ובישיבת תל אביב.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואליהו דב ברקובסקי · ראה עוד »

אליהו האניג

קברו בהר הזיתים אליהו האניג (כ"ו בשבט תרכ"ב, ינואר 1862– ד' בחשוון תרפ"ה, 1924) היה עסקן וסופר בירושלים בסוף המאה ה-19 וברבע הראשון של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואליהו האניג · ראה עוד »

אבא בלושר

אַבָּא בָּלוֹשֶׁר (ברוסית: Аба Балошер; 1873 סוויר, פלך וילנה, האימפריה הרוסית – 1944, אושוויץ) היה אינטלקטואל, סופר, ספרן ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואבא בלושר · ראה עוד »

אבא דוד גולדפיין

הרב אַבָּא דָּוִד גוֹלְדְפַיְן (ה'תרל"ד - י"ט באייר ה'תרצ"ו, 11 במאי 1936) היה רבה הראשי של מוסקבה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואבא דוד גולדפיין · ראה עוד »

אברהם אליהו הרכבי

אברהם אליהו הרכבי (ברוסית: Авраа́м Я́ковлевич Гарка́ви; 14 בנובמבר 1835, כ"ב בחשון תקצ"ו בנבהרדק באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) – 13 במרץ 1919, י"א באדר תרע"ט בסנקט פטרבורג) היה היסטוריון ומזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי רוסי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואברהם אליהו הרכבי · ראה עוד »

אברהם אבלי פאסוועלער

רבי אברהם אבא פָּאסוועלער (בעברית: פּוֹסְבֶלֶר), המכונה גם ר' אבלי, או ר' אבא'לה (פאסוואל, ה' בסיוון תקכ"ב 27 במאי 1762 - וילנה, י"ג באב תקצ"ו 27 ביולי 1836), היה רב ופוסק מגדולי דורו; רבה בפועל של וילנה בירת ליטא וראש בתי הדין שלה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואברהם אבלי פאסוועלער · ראה עוד »

אברהם אהרן בורשטין

הרב אברהם אהרן הכהן בורשטין ("הרב מטבריג", ט"ו בשבט ה'תרכ"ז – י"ט בכסלו ה'תרפ"ו; ינואר 1867 – דצמבר 1925) היה רב של כמה עיירות בליטא.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואברהם אהרן בורשטין · ראה עוד »

אברהם צבי פינחס

מצבתו של הרב אברהם צבי פינחס בבית הקברות הר הזיתים רבי אברהם צבי פינחס; ח' באדר א' תרכ"ד, 15 בפברואר 1864 - כ"א בכסלו תש"ד, 18 בדצמבר 1943) היה רב ליטאי, כיהן ברבנות מספר עיירות, והתפרסם כרבה של טיקטין, בה כיהן במשך עשרים שנה. בסוף ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב. נודע כדרשן מחונן.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואברהם צבי פינחס · ראה עוד »

אברהם צבי הירש ברודנא

קברו בהר הזיתים הרב אברהם צבי הירש ברודנא (תר"י, 1850 - כ"ט באייר תרצ"ו, 21 במאי 1936) היה רב ליטאי חב"די ומחבר תורני, רבן של קופישאק, ברעזין בתקופה של לפני מלחמת העולם הראשונה ובעת המלחמה במוסקבה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואברהם צבי הירש ברודנא · ראה עוד »

אברהם שינקר

רבי אברהם שינקר (ר' אברמצ'יק תני'ס; תר"ו, 1846 - י"ג בניסן תרמ"ח, 1888), היה מהדמויות החשובות בדור הראשון של תנועת המוסר; מגדולי תלמידיו של רבי ישראל סלנטר.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואברהם שינקר · ראה עוד »

אברהם ליסין

יעקב אפשטיין משנת 1902 אברהם (אברום) לְיֶסין (נכתב לעיתים לֶסין ואף ליאֶסין; בכתיב יידי: אַבֿרהם ליעסין) היה שמו הספרותי של אברהם וַאלט (וואַלט;1871 – 5 בנובמבר 1938) היה משורר ועיתונאי יידי של תנועת הפועלים בגולה, מגדולי השירה היידית האמריקאית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואברהם ליסין · ראה עוד »

אברהם בן אברהם

קבר הגאון מווילנה, שבו טמון אפרו של פוטוצקי. אברהם בן אברהם, ובשמו המקורי הגרף ולנטין פוטוצקי, היה בן למשפחת פוטוצקי, משפחת אצולה נוצרית רמה שהתגייר ונשרף על קידוש השם בעודו בחיים על ידי הכנסייה במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואברהם בן אברהם · ראה עוד »

אברהם בן הגר"א

רבי אברהם בן הגר"א (לעיתים מכונה על שם עיר מוצאו: ר' אברהם וילנר; (1765 - כ"ה בכסלו ה'תקס"ט, 14 בדצמבר 1808) היה בנו של הגאון מווילנה, מייסד תחום חקר האגדה והמדרשים, וכן מוציא לאור ופרשן של כתבי אביו בשיתוף עם אחיו לייב.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואברהם בן הגר"א · ראה עוד »

אברהם ברוך סולובייצ'יק

הרב אברהם ברוך הלוי סולובייצ'יק (בכתיב עברי; סוֹלֹוְצִּ'יק, ט"ו באב תר"י, 1850 - תרע"ג, 1913), רבה של סמולנסק ובנו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, ה"בית הלוי", ואחיו הגדול של רבי חיים הלוי סולובייצ'יק.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואברהם ברוך סולובייצ'יק · ראה עוד »

אברהם דרושקוביץ

הרב אברהם דרושקויץ (גם דרושקאוויץ, ? - אב תש"א, אוגוסט 1941), מחניכי תנועת המוסר ותלמיד רבי שמחה זיסל, "הסבא מקלם".

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואברהם דרושקוביץ · ראה עוד »

אברהם דוב כהנא שפירא

הרב שפירא בישיבת האספה המכוננת של הסיימאס הליטאי, מאי 1920 הרב כהנא-שפירא מקובנה הרב אברהם דוב כהנא-שפירא (י"א בתשרי תרל"א, 1870 – כ"ב באדר א' תש"ג, 1943) היה רבהּ האחרון של קהילת קובנה, מגדולי הפוסקים במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואברהם דוב כהנא שפירא · ראה עוד »

אברהם יעקב ניימרק

הרב אברהם יעקב ניימרק (ניימארק) (ה'תרל"ט, 1878 - ט' בחשוון ה'תשכ"ב, 19 באוקטובר 1961) היה רב בעיר פרינאי (פרן) שבליטא ואב בית דין בתל אביב.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואברהם יעקב ניימרק · ראה עוד »

אברהם יצחק משכיל לאיתן

הרב אברהם יצחק משכיל לאיתן הרב אברהם יצחק משכיל לאיתן (ת"ר, 1860 – י"ד בחשוון תרס"ה, 1904) היה רב ואב"ד הערים סמולוביץ, חסלוביץ' וסטויבץ שברוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואברהם יצחק משכיל לאיתן · ראה עוד »

אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי

הרב אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי (תר"ל, 1870 בערך – כ"ג באלול תרצ"ו, 1936) היה רב בפיונטניצ'ה שבפולין, ובסוף ימיו רב שכונת מקור חיים בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואברהם יצחק טיקוצ'ינסקי · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אביתר נבו

אביתר (אֶיְיבִּי) נבו (נולד ב-2 בפברואר 1929) הוא ביולוג אבולוציוני ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה, מופקד הקתדרה לביולוגיה אבולוציונית, חתן פרס ישראל לשנת תשע"ו בחקר מדעי החיים וחבר חוץ של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואביתר נבו · ראה עוד »

אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין

בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19 פעלו בישיבת וולוז'ין אגודות סתר ציוניות, על פי יוזמת תלמידים מסוימים, אך נגד רצון ראשי הישיבה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

אהרן משה קיסילוב

הרב אהרן משה קיסילוב (תרכ"ו – ט"ו באלול תש"ט, 9 בספטמבר 1949) היה רב ופוסק ברוסיה ובחרבין ורב הראשי של המזרח הרחוק כולו.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואהרן משה קיסילוב · ראה עוד »

אהרן מיכל ברכיהו

אהרן מיכל ברכיהו (ברוכוב) (כ"א בטבת תר"ל, 25 בדצמבר 1869 - י"ד באדר א' תש"ו, 15 בפברואר 1946) היה פובליציסט ציוני, מזכיר הוועד האודיסאי, איש העלייה השנייה, ולימים מזכיר בצלאל.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואהרן מיכל ברכיהו · ראה עוד »

אהרן שמואל תמרת

הרב אהרן שמואל תַמַרֶת (ה'תרכ"ט, 1869 – כ"ז באב ה'תרצ"א, 10 באוגוסט 1931) היה רבה של מילייציץ, הוגה דעות מראשי חובבי ציון בפולין.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואהרן שמואל תמרת · ראה עוד »

אהרן בקשט

הרב אהרן יוסף בקשט (תרכ"ב 1862, תרכ"ו 1866, תרכ"ז 1867, או תרכ"ט 1869 - ט"ז בתמוז תש"א, יולי 1941) היה מחשובי הרבנים של תנועת המוסר ותלמידי הסבא מקלם.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואהרן בקשט · ראה עוד »

אהרן ברמן

ד"ר אהרן ברמן אהרן בֶּרמן (19 בפברואר 1895 – 22 במאי 1969) היה מחנך עברי בקובנה ובתל אביב.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואהרן ברמן · ראה עוד »

אהרן הימן

הרב אהרן הימן (הימאן; בכתיב לועזי: Hyman; כ"ח בסיון ה'תרכ"ג, 15 ביוני 1863 – כ"ג בשבט ה'תרצ"ז, 3 בפברואר 1937) היה רב, חוקר דברי ימי חז"ל ומאמריהם ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואהרן הימן · ראה עוד »

אהרן וולקין

הרב אהרן וולקין (ה'תרכ"ה, 1864 - ה'תש"ב, 1942) היה רב העיר פינסק-קארלין, ופוסק הלכה באירופה של בין מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואהרן וולקין · ראה עוד »

איסר זלמן מלצר

הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל, פברואר 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואיסר זלמן מלצר · ראה עוד »

איסר הראל

איסר הראל (הלפרין) (30 בנובמבר 1911, ט' בכסלו ה'תרע"ב – 18 בפברואר 2003, ט"ז באדר א' ה'תשס"ג) היה איש מודיעין ישראלי, מאבות קהילת המודיעין הישראלית, ראש השב"כ הראשון, ראש המוסד השני וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואיסר הראל · ראה עוד »

איסר יהודה אונטרמן

הרב איסר יהודה אונטרמן (י"ד בניסן ה'תרמ"ו - 19 באפריל 1886, בריסק – כ"ד בשבט ה'תשל"ו - 26 בינואר 1976,ירושלים) היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן רבה הראשי האשכנזי השלישי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואיסר יהודה אונטרמן · ראה עוד »

איצקוביץ'

איצקוביץ' הוא שם משפחה מזרח אירופאי שמשמעותו "בנו של יצחק".

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואיצקוביץ' · ראה עוד »

נפש החיים

נפש החיים הוא ספר קבלי למחצה שנכתב בידי הרב חיים מוולוז'ין, גדול תלמידיו של הגאון מווילנא, אב בית דין העיר וולוז'ין ומייסד ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ונפש החיים · ראה עוד »

נפתלי צבי יהודה ריף

הרב נפתלי צבי יהודה ריף בצעירותותמונה להחלפה הרב נפתלי צבי יהודה ריף (באנגלית: Naftali Riff; ט' בחשוון ה'תרנ"ה, 8 בנובמבר 1894 – ב' בחשוון ה'תשל"ז, 26 באוקטובר 1976) היה רב בלארוסי, אמריקאי אורתודוקסי, רבה של טלחאן, בלארוס; אב"ד קמדן שבניו ג'רזי, סגן יושב ראש אגודת הרבנים ומנשיאי ארגון עזרת תורה וועד ההצלה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ונפתלי צבי יהודה ריף · ראה עוד »

נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »

נצח ישראל (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ונצח ישראל (פירושונים) · ראה עוד »

נתן מיליקובסקי

הרב נתן מיליקובסקי (כ"ו באב תרל"ט, 15 באוגוסט 1879 – א' באדר א' תרצ"ה, 4 בפברואר 1935) היה רב, מחנך ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ונתן מיליקובסקי · ראה עוד »

נחמן גדליהו ברודר

הרב נחמן גדליהו ברודר (ב' בתמוז ה'תרי"ז, 1857 – ט' באב ה'ת"ש, 1940) היה תלמיד חכם ירושלמי, מראשי היישוב הישן ויושב ראש הוועד הכללי כנסת ישראל, ממונה כולל הורדונה, מייסד בתי הורדונא, ועוד.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ונחמן גדליהו ברודר · ראה עוד »

נחום מאיר קרליץ

הרב נחום מאיר קרליץ (במקור: ציבולניק; תרמ"ט, 1889 - ו' בטבת תשי"ט, דצמבר 1958) היה רב חרדי-ליטאי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ונחום מאיר קרליץ · ראה עוד »

ניאסוויז'

ניאסוויז' (בבלארוסית: Нясві́ж, בליטאית: Nesvyžius, ברוסית: Не́свиж, בפולנית: Nieśwież, ביידיש: נעשוויז; ניעסוויז) היא עיר בבלארוס והמרכז המנהלי של מחוז ניאסוויז' בפרובינציית מינסק.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וניאסוויז' · ראה עוד »

סדר (ישיבה)

מראה אופייני של סדר. הצילום הוא מישיבת מיר בשאנגחאי בעת מלחמת העולם השנייה סדר הוא כינוי המקובל בעולם הישיבות לזמן המוקדש ללימוד במהלך היום.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וסדר (ישיבה) · ראה עוד »

סיני ועוקר הרים

סִינַי ועוֹקֵר הָרִים הם שני סוגים של תלמידי חכמים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וסיני ועוקר הרים · ראה עוד »

סייני

סֶיינִי (בפולנית: Sejny) היא עיירת מחוז בפרובינציית פודלסיה שבצפון-מזרח פולין, בסמוך לגבול ליטא ועל גדות נהר מאריחה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וסייני · ראה עוד »

עמנואל אטקס

עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ועמנואל אטקס · ראה עוד »

עזרא אלטשולר

עזרא אלטשולרתמונה להחלפה הרב עזרא אַלטשוּלֶר (כ"ה בשבט ה'תרי"ח, 9 בפברואר 1858 - ליל ח' באייר ה'תרצ"ח, 8 במאי 1938) היה רב ליטאי, רבן של כמה קהילות בליטא, ומחבר פורה של ספרות תורנית, ספרו הנודע הוא הספר תקנת עזרא על מסכת מעילה ועל הלכות מעילה במשנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ועזרא אלטשולר · ראה עוד »

עילוי (לימוד)

בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ועילוי (לימוד) · ראה עוד »

פאול פיליפ לברטוב

פאול פיליפ לברטוב (באנגלית: Paul Philip Levertoff; 14 באוקטובר 1878 – 31 ביולי 1954) היה יהודי שהמיר דתו לנצרות פרוטסטנטית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ופאול פיליפ לברטוב · ראה עוד »

פנסיון פינס

פנסיון פינס היה מלון בבעלות יהודית שפעל ברומא, איטליה בין השנים 1922–1941.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ופנסיון פינס · ראה עוד »

פנחס רוזובסקי

פנחס רוזובסקי (19 ביולי 1843, ניאסוויז', האימפריה הרוסית – 5 בינואר 1904, שווינציאן, רוסיה) היה רב, למדן, חובב ציון, חוקר, בלשן, פילולוג, ובקיא בחכמת התכונה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ופנחס רוזובסקי · ראה עוד »

פנחס טורברג

פנחס טורברג (כ"ז בטבת ה'תרל"ה,1875, יידוובנה, לומז'ה, פולין – 1951, ניו יורק) היה סופר וביבליוגרף עברי, בוגר ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ופנחס טורברג · ראה עוד »

פנחס חורגין

פנחס חוּרגין (באנגלית: Pinkhos Churgin; כ"ה בחשוון תרנ"ה - ו' בכסלו תשי"ח; נובמבר 1894 – 28 בנובמבר 1957) היה פרופסור להיסטוריה וספרות יהודית, נשיא תנועת "המזרחי" בארצות הברית, דקאן ישיבה יוניברסיטי בניו יורק, מייסדה ונשיאהּ הראשון של אוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ופנחס חורגין · ראה עוד »

פניה שרגורודסקה

פַניה (פַני) (פֶייגה) (פועה) שַרְגוֹרוֹדסְקָה (בכתב לטיני: Fanny (Feiga) Schargorodska; ברוסית: Ф. Д. Шаргородская, שַרְגוֹרוֹדסְקָאיָה; 1879, אומן – 7 באפריל 1950, כ' בניסן תש"י, תל אביב) הייתה פדגוגית עברייה שפעלה ברוסיה וברית המועצות, בברלין וביישוב בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ופניה שרגורודסקה · ראה עוד »

פריד

פריד הוא שם משפחה ממקור גרמני.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ופריד · ראה עוד »

פתחיה מנקין

הרב פתחיה מנקין הרב פתחיה מנקין (י"ז בכסלו תרמ"ב דצמבר 1881 - י"ט בטבת תש"ז ינואר 1947) היה רב של מספר קהילות ברוסיה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ופתחיה מנקין · ראה עוד »

פולמוס המשיחיות בחב"ד

כרזה משיחיסטית, המצהירה שהרב שניאורסון שנפטר הוא מלך המשיח. פולמוס המשיחיות בחב"ד הוא המחלוקת הנסובה אודות שאלת מעמדו כמשיח של האדמו"ר האחרון מחסידות חב"ד-ליובאוויטש, הרב מנחם מנדל שניאורסון, שנפטר בתשנ"ד, 1994.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ופולמוס המשיחיות בחב"ד · ראה עוד »

פולינה ונגרוב

פעסיל (פולינה) ונגרוב (ברוסית: Полина Юльевна Венгерова; 1833 – 1916) הייתה נדבנית וסופרת יהודיה ילידת רוסיה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ופולינה ונגרוב · ראה עוד »

צבי שטיינמן

הרב צבי שטיינמן רבי צבי שטיינמן (1865- ה'תרכ"ה בערך, לבידובה, ליטא - ה' בשבט ה'תש"ז, 26 בינואר 1947, רחובות) היה רב רוסי וארץ ישראלי בתקופת היישוב, רבה של רחובות במשך עשרים שנה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וצבי שטיינמן · ראה עוד »

צבי חיים אפשטיין

הרב צבי חיים אפשטיין (ה'ת"ר-כ"ח באדר ה'תר"ס, 1900) היה רבה של העיירה באקשט, פלך וילנה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וצבי חיים אפשטיין · ראה עוד »

צבי הירש רבינוביץ

קברו של רבי צבי הירש רבינוביץ לצד קבר אביו, רבי יצחק אלחנן ספקטור רבי צבי הירש רבינוביץ (תר"ח 1848, ניאסוויז' - ב' בשבט תר"ע, 12 בינואר 1910, קובנה) היה רב ליטאי, רבן של מיטאו וקובנה, מגדולי מתנגדי תנועת המוסר ומייסד ישיבת כנסת בית יצחק.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וצבי הירש רבינוביץ · ראה עוד »

צבי הירש שלז

הרב צבי הירש שלז (שלעֶז; 1834 – כ"ה באלול ה'תרע"ד, 16 בספטמבר 1914) היה מחבר פורה, מייסד רשת ישיבות וראש הישיבה הגדולה בקורסון שבפלך קיוב, באימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וצבי הירש שלז · ראה עוד »

צבי הירש לוינסון

הרב צבי הירש לוינסון (1863, ה'תרכ"ג - 1921, י"ח בשבט ה'תרפ"א) היה ישיבת ראדין, וחתנו של רבי ישראל מאיר מראדין, "החפץ חיים".

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וצבי הירש לוינסון · ראה עוד »

צבי הירש כהן

הרב צבי הירש הכהן (ה'תרכ"ג – ה'תש"י, 1863–1950) היה רב קנדי אשר שימש כרבה של מונטריאול עשרות שנים ופוסק הלכה מרכזי בקנדה כולה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וצבי הירש כהן · ראה עוד »

צבי יהודה אדלשטיין

הרב צבי יהודה אדלשטיין (1892 - כ' בחשוון ה'תשי"א, 31 באוקטובר 1950) היה הרב של שומיאץ שברוסיה ושל רמת השרון.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וצבי יהודה אדלשטיין · ראה עוד »

ציונות ברוסיה

התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וציונות ברוסיה · ראה עוד »

קלמן שולמן

קַלמַן שוּלמַן (שולמאן; 1819 – 2 בינואר 1899) היה סופר ומתרגם עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וקלמן שולמן · ראה עוד »

קלונימוס זאב ויסוצקי

קלונימוס זאב ויסוצקי בספר מופת לרבים שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן קלונימוס (קלמן) וולף (זאב) ויסוצקי (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: וויסאָצקי; ברוסית: Вульф Янкелевич (Калман-Вольф, Калонимус Вольф) Высоцкий; 8 ביולי 1824 – 24 במאי 1904, מוסקבה), מייסד חברת תה ויסוצקי, נדבן יהודי ועסקן בתנועת חובבי ציון ברוסיה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וקלונימוס זאב ויסוצקי · ראה עוד »

קהילת יהודי ריגה

קהילת יהודי ריגה שבלטביה החלה להתקיים במאה ה-17, ונקטעה מספר פעמים בשל גירוש יהודי העיר.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וקהילת יהודי ריגה · ראה עוד »

רפאל שפירא

סמיכה לרבנות בחתימת ידו של רבי רפאל מוולוז'ין רבי רפאל שפירא (ה'תקצ"ז, 1837 – כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א, 2 באפריל 1921) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ורפאל שפירא · ראה עוד »

רפאל שפירא (פירושונים)

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ורפאל שפירא (פירושונים) · ראה עוד »

רפאל שפירא (הנכד)

הרב רפאל שפירא (ה'תרפ"ג, 1923 – ט' בכסלו ה'תשנ"ח, 8 בדצמבר 1997) היה ראש ישיבה חרדי-ליטאי, ראש ישיבת תפארת ישראל ותפארת הכרמל בחיפה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ורפאל שפירא (הנכד) · ראה עוד »

רב פורים

תלמידי ישיבה חוגגים את פורים, ירושלים, 1997 רב פורים הוא מנהג פרודי הרווח בישיבות, בישיבות תיכוניות, באולפנות ('רבנית פורים'), ולעיתים גם בבתי ספר תיכוניים דתיים, ולפיו תלמידי הישיבה ממנים בתקופת חג הפורים רב מקרב התלמידים, שמחליף כביכול לתקופת החג את ראש הישיבה או ראש האולפנה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ורב פורים · ראה עוד »

רוזני וילנה

רוזני וילנה היה ארגון של קהילות ליטא רוסיה ופולין לאיסוף כספים עבור מפעלים יהודיים משותפים, בראשם תמיכה ביהודי ארץ ישראל באמצעות כספי החלוקה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ורוזני וילנה · ראה עוד »

שמאי פינסקי

שמאי פינסקי (ד' בכסלו ה'תרמ"ג, 15 בנובמבר 1882 – כ"ב באב ה'תש"א, 15 באוגוסט 1941) היה משורר עברי ויידי ומתרגם שירה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושמאי פינסקי · ראה עוד »

שמעון פרס

סרטונים שמעון פרס – וידאו שמעון פֶּרֶס (2 באוגוסט 1923, כ' באב ה'תרפ"ג – 28 בספטמבר 2016, כ"ה באלול ה'תשע"ו) היה פוליטיקאי ומדינאי ישראלי, שכיהן כנשיאהּ התשיעי של מדינת ישראל וכראש ממשלתה השמיני.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושמעון פרס · ראה עוד »

שמעון רוזובסקי

הרב שמעון רוזובסקי (תרל"ד, 1874 - ה' בתשרי תש"ב, 1941) היה רבה האחרון של איישישוק, פעיל ציוני וראש "ועד הפליטים" בעירו.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושמעון רוזובסקי · ראה עוד »

שמעון שקופ

הרב שקופ (משמאל) עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תשרי תר"כ – ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושמעון שקופ · ראה עוד »

שמשון רוזנבאום

שמשון רוזנבאום מיכל רבינוביץ, אברהם קפלן (שביעי מימין), יצחק יוסף ברגר (חמישי משמאל), חיים תנעזר (שני משמאל) שמשון רוזנבאום (לעיתים כמו בלועזית, שמעון; בעברית לרוב על דרך היידיש: רוזנבוים; ברוסית: Семён Яковлевич Розенбаум, סמיון יקובלביץ' רוזנבאום; בליטאית: Simonas Rozenbaumas, סימונאס רוזנבאומאס; לעיתים Šimšonas, Simanas, Simas; 21 ביולי 1860, פינסק – 6 בדצמבר 1934, תל אביב) היה עורך דין ומדינאי יהודי-ליטאי, מראשי הציונים במינסק, המארגן העיקרי של ועידת מינסק, חבר הדומה הממלכתית הראשונה של האימפריה הרוסית (1906–1907), חבר בסיימאס המכונן (1920–1922) ובסיימאס השני (1923–1925) של ליטא והשר לענייני יהודים בממשלת ליטא, חבר הוועד הפועל הציוני הגדול, וקונסול ליטא בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושמשון רוזנבאום · ראה עוד »

שמחה ראובן עדלמן

הרב שמחה ראובן עדלמן או אדלמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: עֶדעֶלמַאנן; כ"ג בשבט ה'תקפ"ב, 14 בפברואר 1822, וילנה – כ"ג בטבת תרנ"ג, 11 בינואר 1893, ורשה), שנודע בשם העט שַׂ"ר בֶּן־חַיִל הָעֲדֻלָּמִי, היה רב ליטאי, בלשן עברי, פובליציסט ומחבר פורה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושמחה ראובן עדלמן · ראה עוד »

שמחה זליג ריגר

הרב שמחה זליג ריגר (כ' באדר ה'תרכ"ד, 1864 - ד' בחשוון ה'תש"ג, 1942), רב, דיין ומורה הוראה בבריסק שבליטא.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושמחה זליג ריגר · ראה עוד »

שמואל מוהליבר

הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד, 25 באפריל 1824 – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח, 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושמואל מוהליבר · ראה עוד »

שמואל אלכסנדרוב

שמואל אלכסנדרוב, 1920 שמואל אלכסנדרוב (ח' בטבת ה'תרכ"ו, 26 בדצמבר 1865 - י"ז בחשוון ה'תש"ב, 7 בנובמבר 1941) היה מלומד יהודי אוטודידקט מאנשי תנועת המזרחי, שנספה בשואה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושמואל אלכסנדרוב · ראה עוד »

שמואל סלנט

הרב שמואל סָלַנט (נכתב גם שמואל סלאנט) (ב' בשבט תקע"ו, 1 בפברואר 1816 - כ"ט באב תרס"ט, 16 באוגוסט 1909) היה מורה הוראה, רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך כ-44 שנים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושמואל סלנט · ראה עוד »

שמואל קלמן מירסקי

הרב פרופ' שמואל קלמן מירסקי (Samuel Kalman Mirsky; ב' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"ו באלול תשכ"ז, אוקטובר 1967) היה רב וחוקר ספרות חז"ל, הגאונים והראשונים, מאנשי הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושמואל קלמן מירסקי · ראה עוד »

שמואל יצחק הילמן

הרב שמואל יצחק הילמן (י"ב בתמוז תרכ"ח, 2 ביולי 1868 - י"ח בסיוון תשי"ג, 1 ביוני 1953) היה הרב הראשי של גלאזגו וראב"ד לונדון, מחבר סדרת ספרי אור הישר.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושמואל יצחק הילמן · ראה עוד »

שאול יוסף ויינגרטן

הרב שאול יוסף ויינגרטן (תרצ"א, 1931 - תש"ע, 2009) היה רבה הראשי האשכנזי של בת ים במשך עשרים ושש שנים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושאול יוסף ויינגרטן · ראה עוד »

שרגא פייבל סרנא

הרב שרגא פייבל סרנא (תקפ"ו, 1826 - י"ב בשבט תרנ"ב, 10 בפברואר 1892) היה רב ופוסק פולני.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושרגא פייבל סרנא · ראה עוד »

שלמה פוליצ'ק

הרב שלמה פּולְיַצֶ'ק (נכתב גם פוליאצ'ק; כונה העילוי ממייצ'יט; כ"ח בכסלו ה'תרל"ח - כ"א בתמוז ה'תרפ"ח, 5 בדצמבר 1877 – 8 ביולי 1928) היה למדן ליטאי מפורסם, ראש ישיבות לידא ורבנו יצחק אלחנן.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושלמה פוליצ'ק · ראה עוד »

שלמה פיינגולד

חצר בית פיינגולד בירושלים, המהווה מרכז בילוי שֶׁלְּמָה פיינגולד (1865 - 16 באוגוסט 1935) היה יזם, מוציא לאור ועיתונאי שפעל בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובעשורים הראשונים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושלמה פיינגולד · ראה עוד »

שלמה זלקינד לנדרס

הרב שלמה זלקינד לַנדרֶס (י"ג בתשרי תר"ל, 19 באוקטובר 1869 – י"ט בחשוון תשכ"ג, 16 באוקטובר 1962) היה רבה הראשון של רמת גן, כיהן בתפקידו 36 שנים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושלמה זלקינד לנדרס · ראה עוד »

שלמה דוד כהנא

הרב שלמה דוד כהנא (ה'תרכ"ט, 1869 – כ"ז בכסלו ה'תשי"ד, 4 בדצמבר 1953) היה רב פולני ממוצא ליטאי, ראב"ד ורשה ורבה האחרון (הלא רשמי).

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושלמה דוד כהנא · ראה עוד »

שלמה הרברג

שלמה יוסף הֶרבֶּרג (כ' בתשרי תרמ"ה, 9 באוקטובר 1884, ולָדיסלָבוב (נוישטדט-שירווינדט), פלך סובאלק, האימפריה הרוסית (פולין-ליטא) - כ"ו באדר תשכ"ו, 18 במרץ 1966, תל אביב) היה משורר, סופר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושלמה הרברג · ראה עוד »

שלמה יהודה פרידלנדר

שלמה יהודה פרידלנדר (סביבת 1860–1924 ח' בשבט תרפ"ד), סופר וזייפן ספרותי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושלמה יהודה פרידלנדר · ראה עוד »

שלמה יוסף זוין

הרב שלמה יוסף זוין (חנוכה ה'תרמ"ז, דצמבר 1886 - כ"א באדר א' ה'תשל"ח, 28 בפברואר 1978) כתב מספר ספרים תורניים והיה העורך הראשון של האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושלמה יוסף זוין · ראה עוד »

שלום אלחנן יפה

שלום אלחנן הלוי יפה (באנגלית: Shalom Elchanan Yaffe; ב' בסיוון ה'תרי"ח, 15 במאי 1858 - ז' בכסלו ה'תרפ"ד, 15 בנובמבר 1923) היה ראש ישיבה, רב ופוסק הלכה ליטאי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושלום אלחנן יפה · ראה עוד »

שלום שכנא ילין

הרב שלום שכנא ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; 1790 – 1874, ה'תק"ן – ה'תרל"ד), "המגיה מסקידל", היה מחכמי רוסיה וירושלים באמצע המאה ה-19, ומגדולי בעלי המסורה בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושלום שכנא ילין · ראה עוד »

שלום דובער שניאורסון

מכתב שכתב הרש"ב בעת ששהה בווינה ובו הוא מתאר את תוצאות התייעצותו עם פרויד רבי שלום דובער שניאורסון (כ' בחשוון ה'תרכ"א, 5 בנובמבר 1860 – ב' בניסן ה'תר"פ, 21 במרץ 1920), מכונה "האדמו"ר הרש"ב", היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד־ליובאוויטש (בדורו התקיימו ענפים נוספים של החסידות מלבד ליובאוויטש), שעמד בראשה משנת ה'תרמ"ג (1882) ועד לפטירתו בשנת ה'תר"פ (1920).

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושלום דובער שניאורסון · ראה עוד »

שבתי יגל

הרב שבתי יגל (תרל"ה, 1875 – י' בטבת ה'תשי"ח, 2 בינואר 1958) היה ראש ישיבת סלונים וחבר במועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושבתי יגל · ראה עוד »

תנחום גרשון ביליצקי

הרב תנחום גרשון ביליצקי רבי תנחום גרשון ביליצקי (תרי"ח, 1858, הורדנה - ט"ז באדר ה'תש"א, 15 במרץ 1941, יאשינובקה) היה רב ולמדן ליטאי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותנחום גרשון ביליצקי · ראה עוד »

תנועת דור דעה

תנועת דור דעה (כונתה: דְּרַאדֲּעַה, ואנשיה: דַּרְדְּעִים) הוא פלג קטן ביהדות תימן שנוסד בעיר צנעא בתחילת המאה העשרים מתוך הזרם הבלדי על ידי הרב יחיא קאפח ותלמידיו.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותנועת דור דעה · ראה עוד »

תנועת המוסר

תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותנועת המוסר · ראה עוד »

תוכנית הליבה

תוכנית הליבה היא תוכנית שגובשה על ידי משרד החינוך, ובה מקצועות שנועדו להוות בסיס משותף לכלל מוסדות החינוך היסודי, תוך התניית תמיכה כלכלית ביישום לימודים אלו.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותוכנית הליבה · ראה עוד »

לאון רבינוביץ

יהודה לייב (לאון) רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאוויץ; נודע בשם העט: איש יהודי; א' בשבט תרכ"ב, 2 בינואר 1862 – ה'תרצ"ח, חורף 1937–1938) היה סופר ועיתונאי יהודי, מו"ל ועורך "המליץ".

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ולאון רבינוביץ · ראה עוד »

ליטאים (זרם)

ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וליטאים (זרם) · ראה עוד »

לייב גרפונקל

חתימתו לייב גרפונקל (וגם ליאון; ידוע בכינויו "דער לייב"; בליטאית: Levas Garfunkelis; 25 במרץ 1896, קובנה, ליטא הרוסית – 7 בספטמבר 1976, ירושלים, ישראל) היה עורך דין, מנהיג ציוני ועסקן ציבור בליטא.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ולייב גרפונקל · ראה עוד »

ט' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וט' באייר · ראה עוד »

טלז

אנדרטה לזכר יהודי טלז שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון טֶלְז (בליטאית: Telšiai; בז'מאיצ'ו: Telšē; בפולנית: Telsze; ברוסית: Тельшяй; ביידיש: טעלז) היא עיר בצפון מערב ליטא, ובירת מחוז טלז והחבל ההיסטורי ז'מיטייה (Žemaitėjė, ביידיש זאמוט).

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וטלז · ראה עוד »

טוביה בר-אילן

טוביה בר-אילן (כ' בטבת ה'תרע"ג, דצמבר 1912 – כ' בסיון ה'תשל"ט יוני 1979) היה דוקטור לכימיה, מעובדי מכון ויצמן למדע, ממקימי תעשיית הפלסטיק בישראל, יו"ר ועדת התרבות ברחובות, יו"ר מועדון העובדים המדעים של התחנה לחקר החקלאות ומכון ע"ש דניאל זיו ברחובות, חבר ההגנה ויו"ר מד"א ברחובות.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וטוביה בר-אילן · ראה עוד »

ז' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וז' בתשרי · ראה עוד »

זמן אלול

זמן אלול (נהגה במלעיל) הוא הראשון משלושת הזמנים הנהוגים ברוב סוגי הישיבות בימינו.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וזמן אלול · ראה עוד »

זלמן אפשטיין

זלמן אפשטיין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: עפשטיין; כ"ט באלול תר"כ, 16 בספטמבר 1860, ליובאן, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ז' בכסלו תרצ"ז, 21 בנובמבר 1936, רמת גן, ישראל) היה סופר עברי משכיל ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וזלמן אפשטיין · ראה עוד »

זלמן סורוצקין

הרב סורוצקין (רביעי משמאל) בעת הכתרת הרב מישיקובסקי לרב היישוב כפר חסידים, 1949 הרב זלמן סורוצקין (ידוע בכינויים: הרב מלוצק, אזנים לתורה; תר"מ, 1880 - ט' בתמוז תשכ"ו, 27 ביוני 1966) היה אב"ד לוצק באוקראינה לפני השואה, כיהן כיושב ראש מועצת גדולי התורה, מראשי ועד הישיבות והחינוך העצמאי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וזלמן סורוצקין · ראה עוד »

זלמן פינחס קפלן

הרב שלמה זלמן פינחס הכהן קפלן (ו' בסיוון ה'תרי"ג, 12 ביוני 1853 - ~י"ב בניסן ה'תרפ"א, 20 באפריל 1921) היה רב ליטאי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וזלמן פינחס קפלן · ראה עוד »

זלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק

ממוזער זלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק (ה'תרל"ה, 1874 - ל' בסיון ה'תש"ב, 15 ביוני 1942) היה רוקח ועסקן ציבור ביישוב הישן בירושלים, שימש מנהל הוועד הכללי של כנסת ישראל ונשיא אגודת אחווה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וזלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

זליג ראובן בנגיס

רבי זליג ראובן בֶּנְגִיס (בענגיס; י"א בסיוון ה'תרכ"ד, 15 ביוני 1864 - ז' בסיוון ה'תשי"ג, 21 במאי 1953) כיהן כרב בבלארוס ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וזליג ראובן בנגיס · ראה עוד »

חנוך אייגש

הרב חנוך הניך אייגש (או אייגס; בכתיב יידי: חנוך העניך אייגעש; תרכ"ד, 1864 - ט"ו באלול תש"א, 7 בספטמבר 1941) היה דיין ורב בווילנה במשך יותר מארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחנוך אייגש · ראה עוד »

חסידות קאשיווקא - דויד הורודוק

חסידות קאשיווקא - דויד הורודוק היא חסידות ליטאית שנוסדה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחסידות קאשיווקא - דויד הורודוק · ראה עוד »

חוט המשולש

חוט המשולש הוא ספר שאלות ותשובות המכיל תשובות של שלושה מראשי ישיבת וולוז'ין שבליטא, יצא לאור לראשונה בווילנא בשנת תרמ"ב (1882).

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחוט המשולש · ראה עוד »

חוג בריסק

חוג בריסק (בעגה החרדית: בריסקערס) הוא זרם בציבור החרדי ליטאי, של תלמידי בית בריסק.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחוג בריסק · ראה עוד »

חיים מרדכי קאטץ

הרב חיים מרדכי קאטץ (ג' בניסן ה'תרנ"ד, 9 באפריל 1894 - י"ב בכסלו ה'תשכ"ה, 17 בנובמבר 1964) היה רב וראש ישיבה ליטאי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים מרדכי קאטץ · ראה עוד »

חיים מוולוז'ין

הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

חיים עוזר גרודזנסקי

הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים עוזר גרודזנסקי · ראה עוד »

חיים פישל אפשטיין

הרב חיים פישל אפשטיין (ביידיש: עפשטיין; כ"א אייר תרל"ד, 1874 - כ' תמוז תש"ב, 1942) היה רב, פוסק, ומחבר תורני.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים פישל אפשטיין · ראה עוד »

חיים שלמה גולובנציץ

הרב חיים שלמה גולובנציץ הרב חיים שלמה גולובנציץ (ה'תרכ"ט – י' בחשוון ה'תרצ"ט, 4 בנובמבר 1938) היה ראש ישיבה במינסק, רבן של מוהילנה ומוהילב, וראש המועצה הדתית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים שלמה גולובנציץ · ראה עוד »

חיים ברלין

הרב חיים ברלין (ה' בשבט ה'תקצ"ב, 7 בינואר 1832 - י"ג בתשרי ה'תרע"ג, 24 בספטמבר 1912) היה הרב של הערים וולוז'ין, מוסקבה וירושלים וראש הישיבה בישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים ברלין · ראה עוד »

חיים הלל פריד

רבי חיים הלל פְרִיד (כ"ו בחשון ה'תקצ"ז, 1837 - ג' בכסלו ה'תרע"א, 1911) היה משנה ראש ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים הלל פריד · ראה עוד »

חיים הלל פריד (רופא)

פרופ' חיים הלל פְרִידתמונה להחלפה חיים הלל פְרִיד (11 באוקטובר 1913 – 21 בנובמבר 2008) היה רופא קרדיולוג ישראלי, מנהל מחלקות ומנהל בפועל של בית החולים דונולו ביפו, פרופסור לרפואה פנימית וקרדיולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים הלל פריד (רופא) · ראה עוד »

חיים הלל בן-ששון

חיים הלל בן-ששון (Ben-Sasson; כ"א בשבט תרע"ד, 17 בפברואר 1914 – כ"ט באייר תשל"ז, 16 במאי 1977) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים הלל בן-ששון · ראה עוד »

חיים הלוי סולובייצ'יק

רבי חיים סולובייצ'יק. ליתוגרפיה של הרמן שטרוק הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג, 1853 – כ"א באב ה'תרע"ח, 30 ביולי 1918) היה מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

חיים וואלקין

הנער חיים וואלקין בן ה-8 חותם על מסמכי האזרחות. שער ה'ניו יורק טיימס', 1953 הרב חיים וואלקין (ד' בתשרי תש"ו, ספטמבר 1945 – י"ב בחשוון תשפ"ג, 6 בנובמבר 2022) היה המשגיח של הישיבות עטרת ישראל, ואור ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים וואלקין · ראה עוד »

חיים וולקין (וולוז'ין)

הרב חיים וולקין (תרנ"ח, 1897 – תש"א, 1941) היה ראש הישיבה האחרון של ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים וולקין (וולוז'ין) · ראה עוד »

חיים יצחק בלוך

הרב חיים יצחק בלוך (בכתיב יידי: בלאָך; כ"א בתשרי תרכ"ה – ז' באדר ב' תש"ח) היה רב ליטאי אמריקאי, שימש כרבן של פלונגיאן ובויסק בליטא ובלטביה ולאחר מכן בג'רזי סיטי בניו ג'רזי שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים יצחק בלוך · ראה עוד »

חיים ירמיהו פלנסברג

הרב חיים ירמיהו פלנסברג (במקור: פלענסבערג) (1842 – תרע"ד (1914)) רב, פילוסוף ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים ירמיהו פלנסברג · ראה עוד »

חיים יוסף יפה

חיים יוסף יפה (1821 – 22 בדצמבר 1901), כונה "המגיד מוועקשענע", מחובבי ציון, ממייסדי רחובות.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים יוסף יפה · ראה עוד »

ב' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וב' באדר · ראה עוד »

בן ציון מיטבסקי

הרב בן ציון מיטבסקי (תרכ"ב, 1862 - חשוון תרס"ו, 1905) היה רבה של לבדובה שבליטא.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ובן ציון מיטבסקי · ראה עוד »

בנימין מנשה לוין

הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (בראשי תיבות: ב"מ לוין; במקורות מסוימים מופיע שמו הפרטי כ"בנימין משה" ולא "בנימין מנשה"; י"ז באייר ה'תרל"ט, 10 במאי 1879 – ח' בניסן ה'תש"ד, 1 באפריל 1944) היה חוקר תלמוד ובעל אוצר הגאונים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ובנימין מנשה לוין · ראה עוד »

ברלין (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:שמות משפחה גרמניים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וברלין (פירושונים) · ראה עוד »

ברוך קטינסקי

ברוך בּנדֶט קָטִינסקי (כ"ה באדר א' תרל"ה, מרץ 1875, רדזילוב, פלך לומז'ה, פולין – כ"ז בתמוז תשט"ו, 17 במאי 1955, תל אביב) היה סוחר, מאנשי העלייה השנייה ומראשוני תל אביב.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וברוך קטינסקי · ראה עוד »

ברוך קטינקא

ברוך קטינקא (כ"ג באדר, תרמ"ז/ 19 במרץ 1887 – ט"ז בניסן, תשכ"ה/ 18 באפריל 1965) היה מהנדס בניין ישראלי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וברוך קטינקא · ראה עוד »

ברוך לאווסקי

רבי ברוך לאווסקי, מחבר "מנחת ברוך" רבי ברוך לאווסקי (ה'תר"א, 1841, לומז'ה - ה'תרס"ג, 1903, קריניק) היה רב ולמדן ליטאי, רבה של קריניק.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וברוך לאווסקי · ראה עוד »

ברוך בר ליבוביץ

הרב ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ (תרכ"ו, 1866 - ה' בכסלו ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת כנסת בית יצחק, מחבר ספר ברכת שמואל וממנחילי דרך הלימוד בעולם הישיבות.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וברוך בר ליבוביץ · ראה עוד »

ברוך הלוי אפשטיין

הרב ברוך הלוי אפשטיין (ה' בשבט ה'תר"ך, 1860, בוברויסק - ה'תש"ב, 1942, פינסק) היה רב, בנקאי וחוקר, מחבר הספרים תורה תמימה, מקור ברוך ועוד ספרים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וברוך הלוי אפשטיין · ראה עוד »

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ובלארוס · ראה עוד »

בועז שכביץ

בועז שכביץ (7 ביוני 1924 – 17 בפברואר 2012) היה פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, בלשן וחוקר ספרות, חבר האקדמיה ללשון העברית ומנהלו הראשון של מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ובועז שכביץ · ראה עוד »

בוברויסק

בּוֹבְּרוּיְסְק (בבלארוסית: Бабруйск; ברוסית: Бобруйск; ביידיש: באָברויסק; בעברית נכתבת הצורה "בוברויסק" – בעקבות אופן הכתיבה של שם העיר ברוסית) היא עיר במחוז מוהילב בבלארוס.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ובוברויסק · ראה עוד »

ג' בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וג' בכסלו · ראה עוד »

גרשון אדלשטיין

הרב גרשון אדלשטיין הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (ב' באייר ה'תרפ"ג, 18 באפריל 1923 — י' בסיוון ה'תשפ"ג, 30 במאי 2023) היה ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, מנהיג הציבור החרדי־ליטאי, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונשיא ועד הישיבות.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וגרשון אדלשטיין · ראה עוד »

גרשון תנחום ממינסק

רבי גרשון תנחום ממינסק (ראשי תיבות: הרג"ת; ה'תקס"ב, 1802 - ט"ו באדר א' ה'תרמ"א, 14 בפברואר 1881) היה ראש ישיבה, רב ופוסק הלכה ליטאי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וגרשון תנחום ממינסק · ראה עוד »

גבריאל זאב מרגליות

עם הרב אברהם אהרן יודלביץ. 1925 הרב גבריאל זאב מרגליות (כונה רֶבּ וֶעלְוְול; שם המשפחה נהגה: מרגוֹליס; כ"ז בחשון תר"ח, 6 בנובמבר 1847, וילנה - י"א באלול תרצ"ה, 9 בספטמבר 1935, ניו יורק) היה רב ליטאי-אמריקאי, רבה של בוסטון, ראב"ד "עדת ישראל" בניו יורק, ונשיא כנסת הרבנים האורתודוקסית בארצות הברית ובקנדה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וגבריאל זאב מרגליות · ראה עוד »

גורל הגר"א

גורל הגר"א הוא גורל המיוחס לגר"א, ואשר נערך באמצעות פתיחת ספר תנ"ך באופן אקראי וקישור הפסוקים המופיעים בעמוד שנפתח לשאלה העומדת על הפרק.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וגורל הגר"א · ראה עוד »

דב בער יפה

רבי דב בער יפה (לעיתים: קארליטשער; 1797, תקנ"ז – 1829, ט"ו בשבט תקפ"ט) כיהן כרבה של אוטיאן, ואחד מתלמידיו המובחרים של רבי חיים מוולוז'ין.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ודב בער יפה · ראה עוד »

דב בר רטנר

דב בר רטנר (בכתיב ארכאי דוב בער ראטנער; י"ז תמוז תרי"ב, קלווריה - א' בשבט תרע"ז, ווילנא) היה חוקר תלמוד, מחבר סדרת הספרים אהבת ציון וירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ודב בר רטנר · ראה עוד »

דון יחיא

משפחת דון יחיא היא משפחה רבנית ותיקה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ודון יחיא · ראה עוד »

דוד פאיאנס (רב)

הלוויית הרב דוד פאיאנס, ביאליסטוק ה' באדר ב' תרצ"ה, 10 במארס 1935 הרב דוד פַאיַאנְס (כ"ב באלול ה'תרכ"א, 28 באוגוסט 1861; נשביז, בלארוס – ג' באדר ב' ה'תרצ"ה, 8 במרץ 1935; ביאליסטוק, פולין), היה רב ליטאי, כיהן כרב בסופראסלא וקנישין, ראב"ד ביאליסטוק, ממנהיגיה הרוחניים של תנועת המזרחי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ודוד פאיאנס (רב) · ראה עוד »

דוד טיקטין

הרב דוד זאב טיקטין (תרכ"ו, 1866 – ג' בניסן תרפ"ד, 1924) היה מראשי ומנהלי ישיבת עץ חיים, שימש כמשגיח ובוחן ראשי בישיבה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ודוד טיקטין · ראה עוד »

דוד כהן (איש חינוך)

דוד (לייב) כהן (בין א' ל-י' בתשרי תרנ"ה, בין 1 ל-10 באוקטובר 1894, סלובודקה, האימפריה הרוסית (כיום בלארוס) – כ"ב באב תשל"ו, 18 באוגוסט 1976, אלונים) היה פעיל ציוני, מאבות הנוער העובד.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ודוד כהן (איש חינוך) · ראה עוד »

דוד כהן (הנזיר)

הרב דוד כהן (אלול ה'תרמ"ז – כ"ח באב ה'תשל"ב; ספטמבר 1887 בערך – 8 באוגוסט 1972) היה נזיר ירושלמי מוכר מקובל הוגה דעות יהודי וחוקר תלמוד, קבלה והפילוסופיה היהודית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ודוד כהן (הנזיר) · ראה עוד »

ה' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' שבט היא פרשת בא.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וה' בשבט · ראה עוד »

ה'תקס"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וה'תקס"ט · ראה עוד »

ה'תקס"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וה'תקס"ג · ראה עוד »

ה'תקע"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וה'תקע"ז · ראה עוד »

ה'תקע"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וה'תקע"ג · ראה עוד »

ה'תקכ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וה'תקכ"ג · ראה עוד »

ה'תרנ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וה'תרנ"ב · ראה עוד »

ה'תרנ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וה'תרנ"ג · ראה עוד »

המתמיד

ביאליק, בערך בתקופה בה נכתב השיר. "הַמַּתְמִיד" הוא משיריו הידועים של חיים נחמן ביאליק, והוא פואמה היסטורית המתארת את דמות "המתמיד" בישיבה הליטאית של הימים ההם.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין והמתמיד · ראה עוד »

העמק דבר

ספר העמק דבר הוא פירוש על התורה ומגילת שיר השירים בדרך פשוטו של מקרא שחיבר הרב נפתלי צבי יהודה ברלין ("הנצי"ב מוולוז'ין").

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין והעמק דבר · ראה עוד »

הקהילה היהודית באנטופול

הקהילה היהודית באנטופול, עיירה במחוז בריסק בדרום-מערב רוסיה הלבנה, כיום בלארוס, התקיימה כנראה במשך כ-340 שנים, ולפחות כ-300 שנים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין והקהילה היהודית באנטופול · ראה עוד »

הלל מיליקובסקי

הרב הלל מיליקובסקי (כונה גם רבי הלל סלנטר; ה'תקפ"א, 1821 – כ"ג בסיוון ה'תרנ"ט, 1 ביוני 1899) היה רב ליטאי, דיין, מראשוני תנועת המוסר ומתלמידי רבי ישראל מסלנט, רבן של הערים קרבה, סלנט, שקלוב, פוניבז', חסלוביץ ואמציסלב.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין והלל מיליקובסקי · ראה עוד »

הלל פריד

הרב הלל פריד (ה'תקכ"ג, 1763 - ה'תקצ"ג, 1833), היה "משנה לראש הישיבה" בישיבת וולוז'ין, תחת הנהגת חותנו רבי חיים מוולוז'ין, ולאחר מכן כיהן כאב"ד ומו"ץ בעיר גרודנה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין והלל פריד · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין והגאון מווילנה · ראה עוד »

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה (בעבר: הגימנסיון הריאלי העברי בקאוּנָס או הריאל-גימנסיון העברי; בהמשך: הגמנסיון העברי הפרטי הראשון בקאונס; בליטאית: Kauno žydų realinė gimnazija, ומאוחר יותר – Kauno žydų I gimnazija; בשנותיה הראשונות נקראה גימנסיית קרליבך, Carlebach-Gymnasium, על שם מייסדה, וגם גימנסיה ריאלית יהודית,.Jüdisches Realgymnasium I.E בגרמנית) הייתה הגימנסיה העברית הראשונה שפעלה במערכת החינוך היהודית של העיר קובנה (Kaunas) שבליטא.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין והגימנסיה הריאלית העברית בקובנה · ראה עוד »

הוועד האודסאי

זאב (ולדימיר) טיומקין (מייליזבתגרד); 48. נח ליפשיץ (מקישינב); 49. חיים פסטרנק (מבוהופול); 50. מיכל מיידנסקי (מייקטרינוסלב); 51. יהושע סירקין (ממינסק); 52. הרב יעקב מזא"ה (ממוסקבה); 53. חיים צ'ריקובר (מפולטבה); 54. א' פרל (מייקטרינוסלב); 55. ג' באזלינסקי (מייליזבתגרד); 56. ש"ב טַרטָקובסקי (צ'רקאסי). לא מופיע בתצלום אבל השתתף באספה: מנחם אוסישקין (ממוסקבה). "הוועד האודסאי" (ברוסית: Одесский комитет; בשמו הרשמי: החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה וארץ ישראל, Общество вспомоществования евреям земледельцам и ремесленникам в Сирии и Палестине) היה מרכז חובבי ציון במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין והוועד האודסאי · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

הירש גורדון

הירש ליב גורדון (26 בנובמבר 1896, דוגאלישוק ליטא – 20 בינואר 1969, ניו יורק ארצות הברית) היה חניך ישיבות ליטא (וולוז'ין, סלבודקה ולידא), רופא, פסיכיאטר, נשיא הסתדרות הרופאים היהודים בארצות הברית, מומחה לכתב חרטומים, פובליציסט, איש חינוך, קצין גבוה בצי ארצות הברית, ובעל עשרה תארים אקדמאים, מתוכם שישה תוארי דוקטור.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין והירש גורדון · ראה עוד »

ו' בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת נח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וו' בחשוון · ראה עוד »

ורהפטיג

ורהפטיג הוא שם משפחה ממקור אשכנזי שפירושו הוא אמיתי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וורהפטיג · ראה עוד »

וולוז'ין

אנדרטה לזכר יהודי וולוז'ין, בבית הקברות בקריית שאול וולוז'ין (בבלארוסית: Валожын, ברוסית: Воложин, בפולנית: Wołożyn, ביידיש: וואָלאָזשין) היא עיירה המשמשת מרכז אזורי במחוז מינסק בבלארוס.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ווולוז'ין · ראה עוד »

ויאהב אומן

כתב יד מן המאה ה-14. וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן (מקובל גם השם הכללי קרובות לפורים או קרובץ לפורים) היא קרובת י"ח לפורים, שחוברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וויאהב אומן · ראה עוד »

כ"ט בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט חשוון היא תמיד פרשת תולדות.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וכ"ט בחשוון · ראה עוד »

כ"ח באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וכ"ח באב · ראה עוד »

כ"ג באדר

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וכ"ג באדר · ראה עוד »

כ"ו באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וכ"ו באייר · ראה עוד »

כתבי הגר"ח

אחד מדפי הספר כתבי הגר"ח הוא שמם הבלתי רשמי של חידושי תורה מאת רבי חיים סולובייצ'יק, אבי שיטת בריסק, שאינם כלולים בספרו חידושי רבנו חיים הלוי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וכתבי הגר"ח · ראה עוד »

כולל ברודסקי

כולל ברודסקי היה כולל אברכים שפעל בסוף המאה ה-19 בוולוז'ין, על שמו של איל ההון והתעשיין היהודי ישראל ברודסקי מקייב שהקים ומימן אותו.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וכולל ברודסקי · ראה עוד »

י"ט באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וי"ט באלול · ראה עוד »

י"ד בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וי"ד בסיוון · ראה עוד »

יעקב מאיר זלקינד

יעקב מאיר זַלקינד (זאַלקינד) (באנגלית: Yankev-Meyer Zalkind; 1875, קוברין, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 25 בדצמבר 1937, כ"א בטבת תרצ"ח, חיפה) היה רב, סופר יידיש, פובליציסט, מתרגם, סופר ילדים, כתב גם עברית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויעקב מאיר זלקינד · ראה עוד »

יעקב מלוצין

רבי יעקב זאב ב"ר מנדל מלוצין מחכמי ירושלים יליד העיירה לוצין שבלטביה, מגדולי תלמידי ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויעקב מלוצין · ראה עוד »

יעקב אדלשטיין (רב)

הרב אדלשטיין שקוע בלימודו הרב אדלשטיין בתפילה בבית מדרשו ברמת השרון הרב יעקב אדלשטיין (י"ח בניסן ה'תרפ"ד, 22 באפריל 1924 – כ"ז בשבט ה'תשע"ז, 23 בפברואר 2017) היה רבה של רמת השרון במשך קרוב ל-70 שנה ודיין בכיר בבית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויעקב אדלשטיין (רב) · ראה עוד »

יעקב ריפתין

קבר יעקב ריפתין בבית הקברות בקיבוץ עין שמר יעקב (קובה) רִיפְתִין (נכתב גם ריפטין) (16 במרץ 1907 – 14 במאי 1978) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפ"ם בשנים 1949–1965.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויעקב ריפתין · ראה עוד »

יעקב שפירא

רבי יעקב שפירא (ה'תרל"ג, 1873 - ט' באייר ה'תרצ"ו, 1936), רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויעקב שפירא · ראה עוד »

יעקב שפירא (פירושונים)

שפירא.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויעקב שפירא (פירושונים) · ראה עוד »

יעקב שכביץ

יעקב הכהן שכביץ (שכי; א' בניסן תר"ד, מרץ 1844, חרקוב - ט"ו בטבת תרצ"ג, ינואר 1933, חיפה) היה מראשוני גדרה, פרסם מאמרים רבים והיה יוזם רעיון הקונקורדנציה לתלמוד של חיים יהושע קוסובסקי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויעקב שכביץ · ראה עוד »

יעקב ברוכין

הרב יעקב ברוכין (נקרא גם ר' יעקב קארלינער, או ר' יעקב שיק; ה'תקמ"א, 1780 - י' בכסלו ה'תר"ה, נובמבר 1844) היה רב ליטאי, רבה של קרלין.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויעקב ברוכין · ראה עוד »

יעקב הלוי קופשטיין

יעקב קופשטיין (נפטר בי"ז תשרי תרצ"ג, 1933) היה רבה של נמנצ'ין בליטא במשך כחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויעקב הלוי קופשטיין · ראה עוד »

יעקב כ"ץ (רב)

הרב יעקב כ"ץ (תרכ"ב, 1862 לערך - יום הכיפורים תרפ"ג, 1922) היה רב בליטא, שימש כמשגיח בישיבת טלז ור"מ בישיבת אור החיים בסלבודקה, כמו כן כיהן כרב העיירות קליקול (שבמחוז שאוול) וזאגר-ישן.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויעקב כ"ץ (רב) · ראה עוד »

יער נאליבוקי

יער נאליבוקי בתחילת האביב יער נאליבוקי (בבלארוסית: Налібоцкая пушча: יער בר, יער קדמון) הוא יער גדול בצפון־מערב בלארוס (מערב מחוז מינסק ומזרח מחוז הורדנה), על הגדה הימנית של נהר ניימן, על הרכס הבלארוסי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויער נאליבוקי · ראה עוד »

יצחק מוולוז'ין

הרב יצחק איצקוביץ מוולוז'ין, הנודע בכינוי רבי איצל'ה וולוז'ינר; (ה'תק"ם (1780) - כ"ו באייר ה'תר"ט (1849) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין, ממנהיגי יהדות רוסיה במחצית הראשונה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויצחק מוולוז'ין · ראה עוד »

יצחק מינקובסקי

הרב יצחק מינקובסקי (תקמ"ח, 1788 – ט' בחשוון תרי"ב, נובמבר 1851) היה רבה של קרלין ומחבר הספר קרן אורה על התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויצחק מינקובסקי · ראה עוד »

יצחק אייזיק שר

קברו של הרב שר לצד קברו של הרב אליהו אליעזר דסלר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק הרב חיים יצחק אייזיק שר (תרל"ה, 1875, הלוסק − י' בשבט תשי"ב, 6 בפברואר 1952, בני ברק) היה ראש ישיבת סלובודקה בליטא ולאחר מכן בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויצחק אייזיק שר · ראה עוד »

יצחק אייזיק הלוי

הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »

יצחק אייזיק הירשוביץ

הרב יצחק אייזיק אליעזר הירשוביץ (8 בנובמבר 1870 - 4 ביולי 1941) היה רב ליטאי, רבן של העיירות טאלאסן בלטביה ואיהומן ווירבלין בליטא.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויצחק אייזיק הירשוביץ · ראה עוד »

יצחק ניסנבוים

מושב המועצה הארצית של המזרחי, ורשה, תרצ"ח (1938). משמאל לימין: הרב ברונוט, מנחם סוקול, '''הרב יצחק ניסנבוים''', הרב רובינשטיין, הרב זאב גולד, י' אנגלמן, י"ל שצרנסקי, ישראל שפירא הרב יִצְחָק נִיסְנְבּוֹים (כ"ה בתשרי תרכ"ט, 1868 – תש"ג, 1942/1943) היה דרשן, סופר ומהוגיה הראשונים של הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויצחק ניסנבוים · ראה עוד »

יצחק צבי ריבלין

צילום: ארנון בוסאני, עיריית ירושלים הרב יצחק צבי ריבלין (תרי"ז, 1857 - י"ח בניסן תרצ"ד, אפריל 1934) התפרסם כאחד מגדולי ירושלים והיה ממנהיגי המזרחי בארץ ומייסד סניף המזרחי בירושלים, שהיה הסניף הראשון של התנועה בארץ.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויצחק צבי ריבלין · ראה עוד »

יצחק ריבקינד

יצחק רִיבְקִינְד (באנגלית: Isaac Rivkind; ז' באדר תרנ"ה, 3 במרץ 1895, לודז', רוסיה (פולין) – י"ט בשבט תשכ"ח, 18 בפברואר 1968, ניו יורק) היה חוקר פולקלור, היסטוריון וביבליוגרף, פעיל מטעם תנועת המזרחי וספרן ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויצחק ריבקינד · ראה עוד »

יצחק ליכטנשטיין

הרב יצחק אבא ליכטנשטיין (נולד ב-1962) הוא ראש ישיבת תורה ודעת ורב קהילת "בית אברהם" במונסי שבניו יורק.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויצחק ליכטנשטיין · ראה עוד »

יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק

הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק או ר' וועלוול; כ' בתשרי תרמ"ז, 19 באוקטובר 1886 – ט' בתשרי תש"ך, 11 באוקטובר 1959) היה רב העיר בריסק וראש הישיבה בבריסק, ואחר כך בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויצחק זאב הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

יצחק זונדל ריף

הרב יצחק זונדל ריף (ד' בתשרי תרס"ד, ספטמבר 1903 – ט' בתשרי תש"ב, 30 בספטמבר 1941) היה רבה של "זאגר ישן" בליטא.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויצחק זונדל ריף · ראה עוד »

יצחק בונין

רבי יצחק בוניןשתמונה להחלפה רבי יצחק בּוּנין (Isaac Bunin; תרל"ב, 1872 - ז' באב תשמ"ב, 27 ביולי 1982) היה רב רוסי-אמריקאי, כיהן ברבנות ברוסיה ובארצות הברית, והיה נשיא "ועד הרבנים דוויליאמסבורג" וחבר הנשיאות של "ועד הרבנים דניו יורק רבתי", מראשי אגודת הרבנים ונשיא הכבוד שלה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויצחק בונין · ראה עוד »

יצחק גולדמן (משורר)

יצחק בן מאיר גולדמן (בכתיבים (היידיים) שנהגו בזמנו: גאָלדמאן, גאָלדמאנן; ברוסית: Исаак Меерович Гольдман (לעיתים Гольдманн), יצחק מאירוביץ' גולדמן; בפולנית: Isaak Goldmann; כ"ט בחשוון ה'ת"ר, 6 בנובמבר 1839, וידזה, פלך וילנה, רוסיה (ליטא) – י"ז בניסן תרס"ה, אפריל 1905, וילנה) היה משורר, סופר ועיתונאי עברי איש וילנה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויצחק גולדמן (משורר) · ראה עוד »

יצחק דאנציג

הרב יצחק דאנציג (י"ז בשבט ה'תקצ"ז, ינואר 1837 - י"ד בטבת ה'תרע"ז, ינואר 1917) היה רב, פוסק, דרשן ונואם, בערים וקהילות שונות באירופה ובסוף ימיו בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויצחק דאנציג · ראה עוד »

יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')

קבר רבי איצלה מפונביז' הרב יצחק יעקב רבינוביץ (ידוע גם בכינויו ר' איצל'ה מפוניבז'; ה'תרי"ד, 1854 – כ' באדר, ה'תרע"ט, 1919) היה ראש ישיבה ליטאי, ממתנגדי תנועת המוסר.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז') · ראה עוד »

יצחק יעקב וכטפויגל

הרב יצחק יעקב וכטפויגל (י"ז באלול ה'תרמ"ז, 6 בספטמבר 1887 - כ"ה בשבט ה'תשל"ח, 2 בפברואר 1978) היה ראש ישיבת מאה שערים, אב בית הדין לקהילות האשכנזים בירושלים ומרבני תנועת המזרחי בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויצחק יעקב וכטפויגל · ראה עוד »

ירחמיאל גרשון אדלשטיין (בן אריה)

הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (תרכ"ב, 1862 - ז' בניסן תרע"ט, 7 באפריל 1919) היה רבה של שומיאץ שבאימפריה הרוסית ומחבר הספר "חידושי בן אריה".

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וירחמיאל גרשון אדלשטיין (בן אריה) · ראה עוד »

ירוחם פישל פרלא

רבי יהודה ירוחם פישל פרלא (פערלא) (ה'תר"ו, 1846 – ל' בשבט תרצ"ד, 15 בפברואר 1934), מכונה גם הגרי"פ, חיבר ספרים חשובים מהספרות התורנית, נודע בעיקר בזכות חיבורו על מניין המצוות שחיבר הרס"ג.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וירוחם פישל פרלא · ראה עוד »

ירוחם ורהפטיג

הרב ירוחם אשר וַרְהַפְטִיג (3 באוגוסט 1875 – 1 באוקטובר 1965) היה פוסק, תלמיד חכם ומחבר ספרים בהלכה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וירוחם ורהפטיג · ראה עוד »

ישעיה קרלינסקי

רבי ישעיה קרלינסקי (תמוז תרל"ז, 1877, זמברובה - ו' בכסלו תש"ה, 22 בנובמבר 1944) היה רב ליטאי, רבן של ליובוניץ ופוחוביץ, ומראשי אגודת הרבנים בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישעיה קרלינסקי · ראה עוד »

ישעיה ברדקי

רבי ישעיה ברדקי (ה'תק"ן, 1790 - י"ח בחשוון ה'תרכ"ג, 11 בנובמבר 1862) היה מראשי הקהילה האשכנזית הפרושית במאה התשע עשרה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישעיה ברדקי · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »

ישראל אריה ספיר

הרב ישראל אריה ספיר, 1960 הרב ישראל אריה ספיר (ה'תר"נ, 1890 - ל' באב ה'תשכ"א, 12 באוגוסט 1961) היה מרבני פתח תקווה ואב"ד בבית הדין הרבני האזורי בעיר.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישראל אריה ספיר · ראה עוד »

ישראל אבא ציטרון

הרב ישראל אבא ציטרון (עיברת את שמו לקיטרוני; ט"ו בשבט תרמ"א, ינואר 1881 - י"ב באלול תרפ"ז 9 בספטמבר 1927) היה רבה של פתח תקווה (תרע"א-תרפ"ז).

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישראל אבא ציטרון · ראה עוד »

ישראל איסר שפירא (מזריטש)

הרב רפאל ישראל איסר שפירא (ה'תקפ"ח, 1828 - ה'תרנ"ד, 1894) היה רב ופוסק הלכה ליטאי שפעל גם בפולין.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישראל איסר שפירא (מזריטש) · ראה עוד »

ישראל איסר שפירא (תל אביב)

הרב ישראל איסר שפירא (ה'תרמ"ו, 1886 - ט' בטבת ה'תשל"א, 6 בינואר 1971) היה רב ליטאי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישראל איסר שפירא (תל אביב) · ראה עוד »

ישראל ניסן קרק

הרב ישראל ניסן קרק (1863, קאמי, ליטא – 1938, תל אביב, פלשׂתינה–ארץ ישראל) היה רב ליטאי, ראש תנועת "המזרחי" בליטא.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישראל ניסן קרק · ראה עוד »

ישראל קפלן (מחנך)

ר' ישראל קפלן (בכתיב ארכאי: קאפלאן; ברוסית: Израиль Кaплaн; כ"ט בכסלו תר"ל, דצמבר 1869, טולצ'ין, פלך מוהילב, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ט"ז באייר תרפ"ז, 18 במאי 1927, תל אביב) היה מחנך עברי ברוסיה וביישוב, עסקן ציבור ופעיל ציוני ועברי, רב מטעם במינסק ובאסטרחן, מחלוצי החינוך העברי המתוקן ברוסיה, מייסד ומנהל בתי ספר יסודיים בשיטת "עברית בעברית", חבר "המזרחי", מנהל בתי הספר של התנועה בחברון ובתל אביב, חבר אספת הנבחרים הראשונה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישראל קפלן (מחנך) · ראה עוד »

ישראל ריף

ישראל ריף (תרל"א, 1871 – תש"ב, 1941) היה רבה של זאגר חדש בליטא.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישראל ריף · ראה עוד »

ישראל חבס

ישראל חבס קודם עלייתו לארץ ישראל ישראל חבס (שבט תרכ"ח, 1868, אליטא, האימפריה הרוסית (כיום ליטא) - ח' באב ת"ש, 12 באוגוסט 1940, תל אביב) היה פעיל ציבור, מעסקני הציונות הדתית בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישראל חבס · ראה עוד »

ישראל דוידזון

ישראל דוידזון (באנגלית: Israel Davidson, בליטאית: Izraelis Davidsonas; כ"ו באייר ה'תר"ל, 27 במאי 1870, יאנובה – י' בתמוז ה'תרצ"ט, 27 ביוני 1939, גרייט נק, מדינת ניו יורק) היה ממובילי חקר הפיוט העברי בזמנו ופרופסור בבית המדרש לרבנים בניו יורק.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישראל דוידזון · ראה עוד »

ישיבת מיר

ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישיבת מיר · ראה עוד »

ישיבת סלוצק - קלצק

ישיבת עץ חיים - סלוצק נוסדה בעיר סלוצק בשנת תרנ"ז (1897) על ידי הרב איסר זלמן מלצר, עברה לעיר קלצק בשנת תרפ"א (1921) עד שחדלה להתקיים בעת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישיבת סלוצק - קלצק · ראה עוד »

ישיבת עץ חיים (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישיבת עץ חיים (פירושונים) · ראה עוד »

ישיבת רמיילס

ישיבת רֶמַיילֶס (בליטאית: Ramailis, ראמייליס; לעיתים בכתיב יידי: ראמיילעס) הייתה ישיבה שפעלה בווילנה בירת ליטא משנת ה'תקע"ה, 1815, ועד שואת יהודי ליטא והשמדת הקהילה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישיבת רמיילס · ראה עוד »

ישיבת ראדין

המבנה היום ישיבת ראדין הייתה ישיבתו של רבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים".

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישיבת ראדין · ראה עוד »

ישיבת שערי שמועות

ישיבת שערי שמועות היא ישיבה חרדית-ליטאית שהוקמה בשנת 2010 ושוכנת במושב החרדי בית חלקיה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישיבת שערי שמועות · ראה עוד »

ישיבת לומז'ה

בניין הישיבה בשנות ה-20 של המאה ה-20 הכתובת שבראש הבניין הכתובת מעל דלת הכניסה שלט ההסבר בכניסה לישיבת לומז'ה ישיבת לומז'ה - מבט על צידו של הבניין ישיבת לוֹמְזָ'ה (מבוטאת לוֹמְזֶ'ה) הייתה ישיבה שפעלה בעיר לומז'ה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישיבת לומז'ה · ראה עוד »

ישיבת טלז

ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישיבת טלז · ראה עוד »

ישיבת הסדר

סמל איגוד ישיבות ההסדר ישיבת הסדר היא ישיבה המשלבת לימודים תורניים גבוהים ושירות בצה"ל במסגרת דתית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישיבת הסדר · ראה עוד »

ישיבת וואלוז'ין

#הפניה ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישיבת וואלוז'ין · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישיבה · ראה עוד »

יחזקאל קוטיק

יחזקאל קוֹטיק (ביידיש: קאָטיק; ח' בניסן תר"ז; 25 במרץ 1847 – ט' באב תרפ"א; 13 באוגוסט 1921) היה סופר ועסקן ציבורי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויחזקאל קוטיק · ראה עוד »

יחזקאל לנדא מווילנא

רבי יחזקאל סגל הלוי לנדא (ה'תקל"ט, 1779 – כ"א בחשוון ה'תר"ל, 26 באוקטובר 1869) היה רבה הראשי בפועל של יהדות וילנה והסמכות ההלכתית העליונה שלה, במשך שלושים ושלוש שנה (תקצ"ז-תר"ל).

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויחזקאל לנדא מווילנא · ראה עוד »

יחיאל מיכל ממינסק

הרב יחיאל מיכל ממינסק (מכונה גם: ר' יחיאל מיכל מנשביז), היה רב בלארוסי, משנה ראש הישיבה בישיבת וולוז'ין וראש ישיבה בנשביז ומינסק.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויחיאל מיכל ממינסק · ראה עוד »

יחיאל מיכל הלוי אפשטיין

הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין · ראה עוד »

יחיאל הלר (השני)

הרב יחיאל הלר (י"א בתשרי ה'תרכ"ז, 20 בספטמבר 1866 - כ"ג באב ה'תש"ח, 28 באוגוסט 1948) היה רב ליטאי; רבה של דזיארז'ינסק (קוידינוב) במשך שלושים וחמש שנה, ומחבר ספר המצוות לרמב"ם לפי סדר פרשיות התורה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויחיאל הלר (השני) · ראה עוד »

יהדות מינסק

בית הכנסת הגדול במינסק, 1930 הקהילה היהודית במינסק (בבלארוסית: Мінск, וגם: Менск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk) בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, היא חלק מיהדות בלארוס ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויהדות מינסק · ראה עוד »

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויהדות ליטא · ראה עוד »

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהדות בלארוס

שלט זיכרון לקהילת הורדנה לוח זיכרון בסמרגון הבור, אתר ההנצחה ליהדות בלארוס במינסק יהדות בלארוס היא קהילה יהודית במזרח אירופה, המונה כיום 25,000 איש.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויהדות בלארוס · ראה עוד »

יהושע אובסי

יהושע אובסֵי (1883 – 15 בדצמבר 1957) היה סופר עברי, עורך, מבקר, עיתונאי, מורה ומסאי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויהושע אובסי · ראה עוד »

יהושע צימבליסט

הרב יהושע צימבליסט (נודע כר' יהושע מהורודנה (הורודנר); ו' בסיוון תרכ"ה 31 במאי 1865~ - ז' בתשרי תש"ח, 21 בספטמבר 1947) היה רב וראש ישיבה במינסק.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויהושע צימבליסט · ראה עוד »

יהושע קלעוואן

הרב יהושע קלעוואן (מימין), לצדו נראה הרב גדליה סילברסטוןתמונה להחלפה הרב יהושע קלעוואן (קרי: קְלֶבַן; א' באלול ה'תרמ"ד, 22 באוגוסט 1884 - ט"ז באב ה'תשי"ג, 28 ביולי 1953) היה רב ליטאי-אמריקאי, רבן של כמה עיירות בליטא רב ונשיא התאחדות הרבנים ואב"ד וושינגטון די. סי..

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויהושע קלעוואן · ראה עוד »

יהושע דב בנינסון

יהושע דב בנינסון (בן נון; תר"ז, 1846 – כ"ו באדר תרצ"א, מרץ 1931) היה מראשי חובבי ציון במינסק וממתיישבי ראשון לציון.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויהושע דב בנינסון · ראה עוד »

יהושע יצחק שפירא

הרב יהושע יצחק שפירא (ה'תקס"א, 1801 – ד' בטבת ה'תרל"ג, 3 בינואר 1873) הוא רב ליטאי-בלארוסי, נודע כאב בית דין סלונים וכמחבר ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויהושע יצחק שפירא · ראה עוד »

יהודה סולודוחה

יהודה סולודוחה, 1959 יהודה (יולי ארונוביץ') סוֹלוֹדוּחֹה (בכתיב יידי: יהודה סאָלאָדוכא, רוסית: Юлий Аронович Солодухо; 30 ביולי 1877, אשמיאני – 28 באפריל 1963, לנינגרד) היה מזרחן וחוקר תלמוד יהודי סובייטי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויהודה סולודוחה · ראה עוד »

יהודה ליב אבידע

יהודה ליב אבידע (זלוטניק) (8 בינואר 1887, י"ב בטבת ה'תרמ"ז, פלוצק, האימפריה הרוסית – 22 בספטמבר 1962, כ"ג באלול ה'תשכ"ב, ירושלים, ישראל) היה רב, ביבליוגרף, אתנוגרף ופולקלוריסט, פעיל ציוני ומראשי תנועת המזרחי בפולין, קנדה ודרום אפריקה, משורר, סופר ומחזאי ואיש חינוך יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויהודה ליב אבידע · ראה עוד »

יהודה ליב ברגר

יהודה לֶיְבּ בֶּרְגֶר (לעיתים בערגער; תרכ"ז, 1867 – ב' בתמוז תרע"ז, 1917) היה מחנך עברי יהודי ליטאי, פעיל למען רפורמה בחינוך היהודי ויוזם "החדר המתוקן" בפינסק, פעיל ציוני, מ"חובבי ציון" ומהפעילים הבולטים בהסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויהודה ליב ברגר · ראה עוד »

יהודה ליב דון יחיא

הרב יהודה לייב דון יחיאתמונה להחלפה יהודה ליב דון יחיא (י"ד באלול תרכ"ט, 21 באוגוסט 1869 – ו' בחשוון תש"ב, 27 בנובמבר 1941) היה רב, חסיד, תלמיד ישיבת וולוז'ין ומרבני תנועת המזרחי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויהודה ליב דון יחיא · ראה עוד »

יהודה לייב פרנק

הרב יהודה לייב פרנק (תרי"ב; 1852 – ג' באב תרע"ג; אוגוסט 1913) היה רב ועסקן, חבר אגודת חובבי ציון בקובנה, ממייסדי חדרה ורבה הראשון.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויהודה לייב פרנק · ראה עוד »

יהודה לייב חסמן

הרב יהודה לייב חסמן (מכונה הסטוצ'ינר) (תרכ"ט, 1869 – י"א בחשוון תרצ"ו, נובמבר 1936) היה רב ליטאי, ראש ישיבה בשטוצ'ין (Shchuchyn) והמנהל הרוחני של ישיבות טלז וחברון.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויהודה לייב חסמן · ראה עוד »

יהודה חיים חזן

יהודה חיים חזן, מתוך ארכיון השומר הצעיר, יד יערי יהודה חיים חזן (1905-1873) היה אחד הפעילים הטריטוריאליסטים הבולטים בוורשה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויהודה חיים חזן · ראה עוד »

יהודה בכרך

רבי יהודה בכרך (ה'תקל"ה, 1775 - ליל שבת כ"ט בניסן ה'תר"ו, 24 באפריל 1846) היה רב ליטאי, רבה של סייני שבפלך סובאלק בליטא (כיום בצפון-מזרח פולין).

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויהודה בכרך · ראה עוד »

יהודה גור

אוצר הלמוד העברי. י. גרזובסקי, ש.ל. גרדון. 1904 יהודה גוּר (גְרָזוֹבְסקי) (31 בינואר 1862, ל' בשבט ה'תרכ"ב - 21 בינואר 1950, ג' בשבט ה'תש"י) היה בלשן, מחנך, מילונאי, סופר ומתרגם, מראשוני הכותבים בעברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויהודה גור · ראה עוד »

יום טוב ליפמן בסליאנסקי

רבי יום טוב ליפּמַן (ליפא) הכהן בַּסליאנסקי (או בַּסלַבסקי; מכונה: ר' ליפא מירֶר (מירער; כלומר ליפא ממיר); תקפ"א, 1821 – כסלו תרנ"ג, דצמבר 1892) היה רב ליטאי, רב ואב"ד מיר.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויום טוב ליפמן בסליאנסקי · ראה עוד »

יוסף אביגדור קסלר

הרב יוסף אביגדור קסלר (י"ד סיון ה'תרמ"ה, 28 במאי 1885 – ג' כסלו ה'תשט"ו, 28 בנובמבר 1954) היה רבן של ואוירז'אנאי וקראז שבליטא, ובהמשך רבה של שכונת פאר רוקאוויי ברובע קווינס שבלוג איילנד, ניו יורק, ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויוסף אביגדור קסלר · ראה עוד »

יוסף אהרן רבינוביץ

הרב יוסף אהרן רבינוביץ (ה'תרי"ג, 1853 – כ"א בכסלו ה'תרפ"ב, 22 בדצמבר 1921) היה רב ליטאי-חסידי, מחבר ספרי פרשנות על התורה ועל התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויוסף אהרן רבינוביץ · ראה עוד »

יוסף סגל (רב)

הרב יוסף הלוי סגל (תרנ"ד, 1894 בערך - א' באייר תשל"ד, 1974) היה רב בליטא ולאחר עלותו לארץ ישראל שימש רבה הראשון של נס ציונה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויוסף סגל (רב) · ראה עוד »

יוסף פיימר

רבי יוסף פיימר (נודע בכינויו ר' יוסל'ה סְלוּצְקֶר (.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויוסף פיימר · ראה עוד »

יוסף רוזין (בלארוס)

הרב יוסף רוזין (תרכ"ז, 1867 - ט"ז בתשרי תשי"ד, 1953) היה רב ברוסיה הלבנה ובארצות הברית, כיהן כראש אגודת הרבנים של צפון אמריקה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויוסף רוזין (בלארוס) · ראה עוד »

יוסף זונדל מסלנט

רבי יוסף זונדל מסַלַנְט (1786 – אוקטובר 1865) היה מגדולי תלמידי התלמידים של הגר"א, איש תורה מוסר וחסידות, ומהמנהיגים של העדה האשכנזית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויוסף זונדל מסלנט · ראה עוד »

יוסף זונדל הוטנר

הרב יוֹסֵף זוּנְדְל הוּטְנֶר (ידוע בכינויו: ר' זונדל איישישוקר; תר"ו, 1846 - כ"ז בשבט תרע"ט, 1919) היה רבה של איישישוק שבליטא.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויוסף זונדל הוטנר · ראה עוד »

יוסף דב כהן

הרב יוסף דב כהן (סביבות ה'תרמ"ב, 1882 – ב' בניסן ה'תשכ"ב, 6 באפריל 1962) היה רבה של זסלב במשך כ-20 שנה ורבה של חדרה במשך כ-36 שנה.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויוסף דב כהן · ראה עוד »

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מכונה הגרי"ד ועוד; י"ב באדר ה'תרס"ג, 11 במרץ 1903 - י"ח בניסן ה'תשנ"ג, 8 באפריל 1993) היה רב, ראש ישיבה, פילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון) · ראה עוד »

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)

רבי יוסף דוב (יוסף דובער הלוי, או יושֶׁה בֶּר) הלוי סולובייצ'יק (1820 – 1892, ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) מכונה הבית הלוי, היה משנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין, אחר כך היה רבה של העיר סלוצק ואחריה רבה של העיר בריסק בליטא בין השנים 1879–1892.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) · ראה עוד »

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים)

משה שמואל שפירא הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ידוע כהגרי"ד או כרבי יושע בער, ובצורת ההקטנה ר' בֶּרְל; תמוז ה'תרע"ו, 1916 - ב' באדר א' ה'תשמ"א, 6 בפברואר 1981) היה ראש ישיבת בריסק בירושלים, בנו של הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים) · ראה עוד »

יוסף דוד שחור

הרב יוסף דוד שחור (? – ח' באלול תרס"ו, 1906) היה רבן של אנטופול וסמיאטיץ'.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויוסף דוד שחור · ראה עוד »

יוסף יהודה לייב בלוך

הרב יוסף יהודה לייב בלוך (לפעמים: בלאך; כ"א בשבט תר"ך, 1860 – ז' בחשוון תר"ץ, 10 בנובמבר 1929) היה רב העיר טלז וראש ישיבת טלז, מאנשי תנועת המוסר.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויוסף יהודה לייב בלוך · ראה עוד »

10 באוגוסט

10 באוגוסט הוא היום ה-222 בשנה (223 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ו10 באוגוסט · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ישיבת_וולוז'ין

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס