תוכן עניינים
314 יחסים: מאיר קרליץ, מאיר שלי, מאיר בר-אילן, מנחם מנדל זק, מנחם נחום קפלן, מנחם קרקובסקי, מנחם בן-ששון, מנחם הכהן ריזיקוב, מרדכי אליאשברג, מרדכי צבי מאנה, מרדכי גימפל יפה, משפחת סולובייצ'יק, משפחת קרויזר, משה מרדכי אפשטיין, משה אלעזר אייזנשטדט, משה סולובייצ'יק, משה צינוביץ, משה קולבק, משה לייב חשקס, משה בצלאל לוריא, משה גיל, משה יצחק אביגדור, מלכיאל צבי טננבוים, מהרי"ץ (פירושונים), מורה הנבוכים, מוזיקה יהודית, מילטון שטיינברג, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, אפרים סמונוב, אריה לוין, אריה ליב פאיאנס, אריה ליב ילין, אריה לייב שפירא, אריה לייב בקשט, אריה לייב יפה, אשר כהן (רב), אלתר דרויאנוב, אלוף בצלות ואלוף שום, אליעזר רבינוביץ, אליעזר שמחה רבינוביץ, אליעזר שולביץ, אליעזר ליבר שרשבסקי, אליעזר יצחק פריד, אליעזר יהודה רבינוביץ, אליהו אהרן מילייקובסקי, אליהו פיינשטיין, אליהו צבי סולובייצ'יק, אליהו זאב לוין אפשטיין, אליהו חיים מייזל, אליהו דב ברקובסקי, ... להרחיב מדד (264 יותר) »
מאיר קרליץ
הרב מאיר קַרֶלִיץ (תרל"ה, 1875 - ט"ו באדר תשט"ו, מרץ 1955) היה רבה של לכוביץ', מראשי ועד הישיבות בפולין ובארץ ישראל, ממייסדי החינוך העצמאי וחבר מועצת גדולי התורה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומאיר קרליץ
מאיר שלי
מאיר שלי, ראשית שנות ה-50תמונה להחלפה הצבא הע'ותמאני, 1918 מאיר שלי (בוגדנובסקי; 17 בפברואר 1893 – 1983) היה עורך, מתרגם, עיתונאי ומשפטן.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומאיר שלי
מאיר בר-אילן
בר-אילן, אפריל 1914 לוויית הרב בירושלים. 1949, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית הרב מאיר בר-אילן (ברלין) (ה' באייר תר"מ, 16 באפריל 1880 – י"ט בניסן ה'תש"ט, 17 באפריל 1949) היה רב, מחבר ופעיל ציוני, מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומאיר בר-אילן
מנחם מנדל זק
הרב מנחם מנדל דובער זק (תרל"א, 1871 - תש"ג, 1943) היה ראש ישיבת ריגה ורבה של ריגה שבלטביה בתקופה שלפני השואה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומנחם מנדל זק
מנחם נחום קפלן
הרב מנחם נחום קפלן מהורודנה (תקע"ב, 1811 – ח' בחשוון תר"ם, 1879, נודע בכינוי רבי נחומ'קה מהורודנה) התפרסם כצדיק וגבאי צדקה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומנחם נחום קפלן
מנחם קרקובסקי
הרב עם שלושת ילדיו נשותיהם ונכדו הבכור 1928 הרב מנחם קרקובסקי (ה'תרכ"ט, 1870 – י"ד בחשון ה'תר"ץ, 17 בנובמבר 1929) היה רבן של טימקוביץ' חסלביץ' ונובהרדוק, מורה צדק ומגיד מישרים בוילנה וראש ישיבת "תורה ודעת" בנובהרדוק.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומנחם קרקובסקי
מנחם בן-ששון
מנחם בן-ששון (נולד בירושלים ב-7 ביולי 1951) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של עם ישראל, נגיד האוניברסיטה העברית בירושלים ובעבר הנשיא והרקטור שלה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומנחם בן-ששון
מנחם הכהן ריזיקוב
הרב מנחם הכהן הרב מנחם הכהן ריזיקוב (ה'תרכ"ו, 1866 - ה'תש"כ, 1960) היה רב, פוסק, ומחבר ספר הלכה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומנחם הכהן ריזיקוב
מרדכי אליאשברג
רבי מרדכי אֶליאשברג (בכתיב המסורתי, שנהג בזמנו: עליאשבערג) (א' באדר תקע"ז, 17 בפברואר 1817, איישישוק, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) - י"ח בכסלו תר"ן, 11 בדצמבר 1889, בויסק, רוסיה (לטביה)) היה רב, אב"ד בויסק, מגדולי התורה בדורו ומראשי ופעילי חובבי ציון.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומרדכי אליאשברג
מרדכי צבי מאנה
מרדכי צבי מאנה (1859–1886) היה משורר, צייר ומסאי עברי; מהמשוררים הליריים המשפיעים ביותר על השירה העברית החדשה, והמסאי העברי הראשון שחיבר מאמרים על אמנות, יופי, ושירה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומרדכי צבי מאנה
מרדכי גימפל יפה
בית הראשונים במושבה יהוד הרב מרדכי גימפל יפה (תק"פ, 1820 - כ"ה בחשוון תרנ"ב, 26 בנובמבר 1891) היה רבה של העיירה רוז'ינוי שברוסיה הלבנה, ומאנשי העלייה הראשונה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומרדכי גימפל יפה
משפחת סולובייצ'יק
משפחת סולובייצ'יק (בכתב עברי דייקני: משפחת סוֹלֹוְצִּ'יק) היא שושלת רבנים לויים מפורסמת ששימשה ברבנות העיר בריסק שלשה דורות ברציפות, ובניה נמנו בין גדולי ומנהיגי היהדות בדורם.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומשפחת סולובייצ'יק
משפחת קרויזר
משפחת קרויזר היא משפחה יהודית שמוצאה מליטא.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומשפחת קרויזר
משה מרדכי אפשטיין
עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866, כ' באדר ה'תרכ"ו – 28 בנובמבר 1933, י' בכסלו ה'תרצ"ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומשה מרדכי אפשטיין
משה אלעזר אייזנשטדט
הרב ד"ר משה אלעזר אייזנשטדט (כ"ח באדר תרכ"ט - כ"ד בכסלו תש"ד; 11 במרץ 1869 - 21 בדצמבר 1943) היה רבה הרשמי של סנקט פטרבורג בשנים 1909 - 1918, פעיל חברתי וכותב בכתבי עת.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומשה אלעזר אייזנשטדט
משה סולובייצ'יק
הרב משה סולובייצ'יק (תרל"ט, 1879 - ג' בשבט תש"א, ינואר 1941) היה ראש ישיבה בישיבת רבינו יצחק אלחנן (ישיבה יוניברסיטי), בנו של הרב חיים סולובייצ'יק ואביו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק מבוסטון.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומשה סולובייצ'יק
משה צינוביץ
משה צינוֹביץ (תרס"ה, 1905 - ח' באלול ה'תשמ"ז, 1 בספטמבר 1987) היה סופר, ביוגרף ועיתונאי ישראלי ממוצא פולני-ליטאי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומשה צינוביץ
משה קולבק
משה קולבק משה קוּלבַּק (בכתיב יידי: קולבאַק; ברוסית: Моисей Соломонович Кульбак; 1896, סמרגון – 1937, ?) היה משורר, במאי ומחזאי, מתרגם וסופר יידיש, מאבות ספרות היידיש החדשה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומשה קולבק
משה לייב חשקס
דף ה-8 בינואר 1880 מתוך "ספר היומי" משה לייב חשקס (דאנציג) (בכתיב יידי: חאשקעס; 1830 או 1848 - 15 בדצמבר 1906) היה משורר, סאטיריקן ומחזאי עברי ויידי פורה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומשה לייב חשקס
משה בצלאל לוריא
רבי משה בצלאל לוריא (תקצ"ה, 1834 - כ"ו בניסן תרע"ד, 22 באפריל 1914) היה רב ליטאי, רבן של כמה ערים בליטא, ומחבר פורה של ספרי פרשנות וחידושים על התלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומשה בצלאל לוריא
משה גיל
משה גיל, מאי 2011 משה גיל (ל' בשבט תרפ"א - כ"ב שבט תשע"ד, 8 בפברואר 1921 – 23 בינואר 2014) היה מחשובי החוקרים של תולדות עם ישראל במאות הראשונות להתפשטות האסלאם.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומשה גיל
משה יצחק אביגדור
רבי משה יצחק אביגדור (תקס"א או תקס"ב, 1801 - כ"ג באב תרכ"ה, 15 באוגוסט 1865) היה רב ופוסק ליטאי, רבן של קובנה, שקלוב וערים נוספות.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומשה יצחק אביגדור
מלכיאל צבי טננבוים
הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים (תר"ז, 1847 – ה' בניסן תר"ע, אפריל 1910) היה רבה של העיר לומז'ה, ומגדולי הרבנים "המשיבים" בדורו.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומלכיאל צבי טננבוים
מהרי"ץ (פירושונים)
קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומהרי"ץ (פירושונים)
מורה הנבוכים
הספר "מורה הנבוכים" (נקרא גם: "מורה נבוכים") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12 כדי לתת מענה לספקות ותהיות שמתעוררות לאדם המאמין שהוא גם אדם רציונלי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומורה הנבוכים
מוזיקה יהודית
לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומוזיקה יהודית
מילטון שטיינברג
הרב מילטון שטיינברג (25 בנובמבר 1903 – 20 במרץ 1950) היה רב רקונסטרוקציוניסטי, פילוסוף, תאולוג וסופר יהודי אמריקאי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומילטון שטיינברג
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) Миха Йосеф Бердичевский; 19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי, אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי
אפרים סמונוב
הרב אפרים סמוּנוֹב (ביידיש: סאמונאָוו; ה' בסיוון תר"ך, 26 במאי 1860, פילטן - כ"ג בסיוון תרצ"ב, 27 ביוני 1932, ריגה) היה רב ליטאי בלטביה, רבן של יאקובשטאדט ווינדוי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואפרים סמונוב
אריה לוין
הרב אריה לייב לוין (ו' בניסן ה'תרמ"ה – ט' בניסן ה'תשכ"ט; 22 במרץ 1885 – 28 במרץ 1969) היה משגיח ירושלמי שנודע כאיש חסד.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואריה לוין
אריה ליב פאיאנס
אריה לֵיבּ פַאיַאנְס (אוגוסט 1899, ט"ז באלול תרנ"ט – 1981, תשמ"א) היה מורה ועורך עברי, חבר ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואריה ליב פאיאנס
אריה ליב ילין
רבי אריה ליב ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; ה'תק"פ, 1820, סקידל - ז' בניסן תרמ"ו, 12 באפריל 1886, בילסק) היה רב ליטאי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואריה ליב ילין
אריה לייב שפירא
הרב אריה לֶייבּ שפירא (ידוע בכינוי: ר' לייבלי קובנר; תקמ"ז, 1787 - י"ח בשבט ה'תרי"ג, 26 בינואר 1853) היה רבה של קובנה ואב בית הדין הראשון שלה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואריה לייב שפירא
אריה לייב בקשט
הרב אריה לייב בקשט (תרע"ח – י"ד בטבת תשס"ד) היה ראש ישיבת "עטרת מרדכי" בדטרויט שבארצות הברית והעמיד אלפי תלמידים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואריה לייב בקשט
אריה לייב יפה
"פגישת מחזור" של משתתפי הקונגרס הציוני הראשון בביתו של יהושע השל פרבשטיין בירושלים, עם נחום סוקולוב. בתמונה: יוסף קלוזנר, צבי בלקובסקי, לייב יפה, מנחם אוסישקין, יצחק לייב גולדברג ממוזער אריה לייב יפה (י"ג בסיוון ה'תרל"ו, 5 ביוני 1876, גרודנו – ל' באדר א' ה'תש"ח, 11 במרץ 1948, ירושלים) היה מתרגם, משורר ומנהיג ציוני.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואריה לייב יפה
אשר כהן (רב)
הרב אשר הכהן (י״ב אדר תקנ״ז, 10 במרץ 1797 - ד׳ שבט תרכ״ו, 20 בינואר 1866) היה מרבני טיקטין.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואשר כהן (רב)
אלתר דרויאנוב
דרויאנוב (באמצע, שני משמאל) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921, בהנהגת חיים נחמן ביאליק אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (ברוסית: А́лтер Друя́нов; 6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ופעיל ציוני.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואלתר דרויאנוב
אלוף בצלות ואלוף שום
תחילת הסיפור "אלוף בצלות ואלוף שום", בספר "ויהי היום" מאת חיים נחמן ביאליק, עם איורים מאת נחום גוטמן, הוצאת דביר, תשכ"התמונה להחלפה אלוף בַּצְלוּת ואלוף שוּם היא מקאמה עברית בת 12 פרקים קצרים מאת חיים נחמן ביאליק שראתה אור בשנת 1928 כספר מאויר על ידי נחום גוטמן בהוצאת דביר.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואלוף בצלות ואלוף שום
אליעזר רבינוביץ
רבי אליעזר רבינוביץ (ה'תרי"ט, 1859 - ג' באדר א' תרפ"ד, 8 בפברואר 1924) היה רב ליטאי, רבה של מינסק.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואליעזר רבינוביץ
אליעזר שמחה רבינוביץ
רבי אליעזר שמחה רבינוביץ (תקצ"ב, 1832 - תמוז תרע"א, קיץ 1911) היה רב ליטאי, רבה של סובאלק ולומז'ה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואליעזר שמחה רבינוביץ
אליעזר שולביץ
קברו בהר הזיתים הרב אליעזר שולביץ (~ה'תר"ח, 1848 - ב' בחשוון ה'תרצ"ב, 13 באוקטובר 1931) היה ראש ישיבה ליטאי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואליעזר שולביץ
אליעזר ליבר שרשבסקי
אליעזר ליבר שרשבסקי אליעזר ליבר שרשבסקי (י"ז בטבת תרל"ו, 1876, זלבה, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' בסיוון תשט"ז, 13 במאי 1956, תל אביב) היה מייסדו של בית החרושת הראשון לאריגה בתל אביב ושימש כיושב-ראש הנהלת 'הלוואה וחיסכון' תל אביב.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואליעזר ליבר שרשבסקי
אליעזר יצחק פריד
הרב אליעזר יצחק פריד (כונה בפי בני דורו: ר' לייב איצ'ה) (ה'תקס"ט (1809) - י"ט באלול ה'תרי"ג (1853)) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואליעזר יצחק פריד
אליעזר יהודה רבינוביץ
רבי אליעזר יהודה רבינוביץ רבי אליעזר יהודה רבינוביץ (תרל"ט (בערך), קרקינובה - כ"ה באב תש"א, 18 באוגוסט 1941 גטו קיידאן) היה רב ליטאי, חבר מרכז המזרחי בליטא, רבה של ממל.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואליעזר יהודה רבינוביץ
אליהו אהרן מילייקובסקי
הרב אליהו אהרן מילייקובסקי-סמונוב (תר"כ, 1860 – ט"ז בסיוון ה'תש"ז, 4 ביוני 1947) היה רבן של גרייבה שבלטביה וחרקוב שבאוקראינה, ולאחר עלותו לארץ ישראל היה מרבני תל אביב-יפו וראש אבות בתי הדין בעיר.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואליהו אהרן מילייקובסקי
אליהו פיינשטיין
רבי אליהו הלוי פיינשטיין (מכונה: רֶבּ אֶלֶ'ה פרוז'ינער; ז' בטבת ה'תר"ג, 10 בדצמבר 1842 – כ"ז בתשרי ה'תרפ"ט, 11 באוקטובר 1928) היה רב ליטאי, רבן של ערים שונות ברחבי ליטא, שהתפרסם בעיקר כרבה של עיר רבנותו האחרונה, פרוז'ני.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואליהו פיינשטיין
אליהו צבי סולובייצ'יק
הרב אליהו צבי סולובייצ'יק (קובנה ה'תקס"ב בערך – פפד"מ ה'תרמ"א) היה רב ומחבר ספרים, אשר טען שהברית החדשה הוא ספר יהודי והנוצרים טעו בהבנת דבריו.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואליהו צבי סולובייצ'יק
אליהו זאב לוין אפשטיין
אליהו זאב לוין אפשטיין (28 ביולי 1864, כ"ד בתמוז תרכ"ד, וולקוביסק, פולין הרוסית – 18 ביולי 1932, י"ד בתמוז תרצ"ב, רחובות) היה מו"ל עברי, מחנך וממייסדי רחובות.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואליהו זאב לוין אפשטיין
אליהו חיים מייזל
הרב אליהו חיים מייזל (ט' בסיוון ה'תקפ"א, 9 ביוני 1821 – י"ד באייר ה'תרע"ב, 1 במאי 1912) היה רבה של העיר לודז' במשך 35 שנה, ממנהיגי יהדות פולין.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואליהו חיים מייזל
אליהו דב ברקובסקי
הרב אליהו דב ברקובסקי (ה'תרכ"ה, לובצ'ה - כ"ה באדר א' ה'תש"ג, 2 במרץ 1943, תל אביב) היה המשגיח הרוחני בישיבת נובהרדוק, בישיבת לידא ובישיבת תל אביב.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואליהו דב ברקובסקי
אליהו האניג
קברו בהר הזיתים אליהו האניג (כ"ו בשבט תרכ"ב, ינואר 1862– ד' בחשוון תרפ"ה, 1924) היה עסקן וסופר בירושלים בסוף המאה ה-19 וברבע הראשון של המאה ה-20.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואליהו האניג
אבא בלושר
אַבָּא בָּלוֹשֶׁר (ברוסית: Аба Балошер; 1873 סוויר, פלך וילנה, האימפריה הרוסית – 1944, אושוויץ) היה אינטלקטואל, סופר, ספרן ופעיל ציוני.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואבא בלושר
אבא דוד גולדפיין
הרב אַבָּא דָּוִד גוֹלְדְפַיְן (ה'תרל"ד - י"ט באייר ה'תרצ"ו, 11 במאי 1936) היה רבה הראשי של מוסקבה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואבא דוד גולדפיין
אברהם אליהו הרכבי
אברהם אליהו הרכבי (ברוסית: Авраа́м Я́ковлевич Гарка́ви; 14 בנובמבר 1835, כ"ב בחשון תקצ"ו בנבהרדק באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) – 13 במרץ 1919, י"א באדר תרע"ט בסנקט פטרבורג) היה היסטוריון ומזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי רוסי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואברהם אליהו הרכבי
אברהם אבלי פאסוועלער
רבי אברהם אבא פָּאסוועלער (בעברית: פּוֹסְבֶלֶר), המכונה גם ר' אבלי, או ר' אבא'לה (פאסוואל, ה' בסיוון תקכ"ב 27 במאי 1762 - וילנה, י"ג באב תקצ"ו 27 ביולי 1836), היה רב ופוסק מגדולי דורו; רבה בפועל של וילנה בירת ליטא וראש בתי הדין שלה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואברהם אבלי פאסוועלער
אברהם אהרן בורשטין
הרב אברהם אהרן הכהן בורשטין ("הרב מטבריג", ט"ו בשבט ה'תרכ"ז – י"ט בכסלו ה'תרפ"ו; ינואר 1867 – דצמבר 1925) היה רב של כמה עיירות בליטא.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואברהם אהרן בורשטין
אברהם צבי פינחס
מצבתו של הרב אברהם צבי פינחס בבית הקברות הר הזיתים רבי אברהם צבי פינחס; ח' באדר א' תרכ"ד, 15 בפברואר 1864 - כ"א בכסלו תש"ד, 18 בדצמבר 1943) היה רב ליטאי, כיהן ברבנות מספר עיירות, והתפרסם כרבה של טיקטין, בה כיהן במשך עשרים שנה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואברהם צבי פינחס
אברהם צבי הירש ברודנא
קברו בהר הזיתים הרב אברהם צבי הירש ברודנא (תר"י, 1850 - כ"ט באייר תרצ"ו, 21 במאי 1936) היה רב ליטאי חב"די ומחבר תורני, רבן של קופישאק, ברעזין בתקופה של לפני מלחמת העולם הראשונה ובעת המלחמה במוסקבה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואברהם צבי הירש ברודנא
אברהם שינקר
רבי אברהם שינקר (ר' אברמצ'יק תני'ס; תר"ו, 1846 - י"ג בניסן תרמ"ח, 1888), היה מהדמויות החשובות בדור הראשון של תנועת המוסר; מגדולי תלמידיו של רבי ישראל סלנטר.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואברהם שינקר
אברהם ליסין
יעקב אפשטיין משנת 1902 אברהם (אברום) לְיֶסין (נכתב לעיתים לֶסין ואף ליאֶסין; בכתיב יידי: אַבֿרהם ליעסין) היה שמו הספרותי של אברהם וַאלט (וואַלט;1871 – 5 בנובמבר 1938) היה משורר ועיתונאי יידי של תנועת הפועלים בגולה, מגדולי השירה היידית האמריקאית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואברהם ליסין
אברהם בן אברהם
קבר הגאון מווילנה, שבו טמון אפרו של פוטוצקי. אברהם בן אברהם, ובשמו המקורי הגרף ולנטין פוטוצקי, היה בן למשפחת פוטוצקי, משפחת אצולה נוצרית רמה שהתגייר ונשרף על קידוש השם בעודו בחיים על ידי הכנסייה במאה ה-18.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואברהם בן אברהם
אברהם בן הגר"א
רבי אברהם בן הגר"א (לעיתים מכונה על שם עיר מוצאו: ר' אברהם וילנר; (1765 - כ"ה בכסלו ה'תקס"ט, 14 בדצמבר 1808) היה בנו של הגאון מווילנה, מייסד תחום חקר האגדה והמדרשים, וכן מוציא לאור ופרשן של כתבי אביו בשיתוף עם אחיו לייב.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואברהם בן הגר"א
אברהם ברוך סולובייצ'יק
הרב אברהם ברוך הלוי סולובייצ'יק (בכתיב עברי; סוֹלֹוְצִּ'יק, ט"ו באב תר"י, 1850 - תרע"ג, 1913), רבה של סמולנסק ובנו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, ה"בית הלוי", ואחיו הגדול של רבי חיים הלוי סולובייצ'יק.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואברהם ברוך סולובייצ'יק
אברהם דרושקוביץ
הרב אברהם דרושקויץ (גם דרושקאוויץ, ? - אב תש"א, אוגוסט 1941), מחניכי תנועת המוסר ותלמיד רבי שמחה זיסל, "הסבא מקלם".
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואברהם דרושקוביץ
אברהם דוב כהנא שפירא
הרב שפירא בישיבת האספה המכוננת של הסיימאס הליטאי, מאי 1920 הרב כהנא-שפירא מקובנה הרב אברהם דוב כהנא-שפירא (י"א בתשרי תרל"א, 1870 – כ"ב באדר א' תש"ג, 1943) היה רבהּ האחרון של קהילת קובנה, מגדולי הפוסקים במאה העשרים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואברהם דוב כהנא שפירא
אברהם יעקב ניימרק
הרב אברהם יעקב ניימרק (ניימארק) (ה'תרל"ט, 1878 - ט' בחשוון ה'תשכ"ב, 19 באוקטובר 1961) היה רב בעיר פרינאי (פרן) שבליטא ואב בית דין בתל אביב.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואברהם יעקב ניימרק
אברהם יצחק משכיל לאיתן
הרב אברהם יצחק משכיל לאיתן הרב אברהם יצחק משכיל לאיתן (ת"ר, 1860 – י"ד בחשוון תרס"ה, 1904) היה רב ואב"ד הערים סמולוביץ, חסלוביץ' וסטויבץ שברוסיה הלבנה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואברהם יצחק משכיל לאיתן
אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי
הרב אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי (תר"ל, 1870 בערך – כ"ג באלול תרצ"ו, 1936) היה רב בפיונטניצ'ה שבפולין, ובסוף ימיו רב שכונת מקור חיים בירושלים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואברהם יצחק טיקוצ'ינסקי
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואברהם יצחק הכהן קוק
אברהם ישעיהו קרליץ
הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואברהם ישעיהו קרליץ
אביתר נבו
אביתר (אֶיְיבִּי) נבו (נולד ב-2 בפברואר 1929) הוא ביולוג אבולוציוני ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה, מופקד הקתדרה לביולוגיה אבולוציונית, חתן פרס ישראל לשנת תשע"ו בחקר מדעי החיים וחבר חוץ של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואביתר נבו
אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין
בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19 פעלו בישיבת וולוז'ין אגודות סתר ציוניות, על פי יוזמת תלמידים מסוימים, אך נגד רצון ראשי הישיבה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין
אהרן משה קיסילוב
הרב אהרן משה קיסילוב (תרכ"ו – ט"ו באלול תש"ט, 9 בספטמבר 1949) היה רב ופוסק ברוסיה ובחרבין ורב הראשי של המזרח הרחוק כולו.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואהרן משה קיסילוב
אהרן מיכל ברכיהו
אהרן מיכל ברכיהו (ברוכוב) (כ"א בטבת תר"ל, 25 בדצמבר 1869 - י"ד באדר א' תש"ו, 15 בפברואר 1946) היה פובליציסט ציוני, מזכיר הוועד האודיסאי, איש העלייה השנייה, ולימים מזכיר בצלאל.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואהרן מיכל ברכיהו
אהרן שמואל תמרת
הרב אהרן שמואל תַמַרֶת (ה'תרכ"ט, 1869 – כ"ז באב ה'תרצ"א, 10 באוגוסט 1931) היה רבה של מילייציץ, הוגה דעות מראשי חובבי ציון בפולין.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואהרן שמואל תמרת
אהרן בקשט
הרב אהרן יוסף בקשט (תרכ"ב 1862, תרכ"ו 1866, תרכ"ז 1867, או תרכ"ט 1869 - ט"ז בתמוז תש"א, יולי 1941) היה מחשובי הרבנים של תנועת המוסר ותלמידי הסבא מקלם.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואהרן בקשט
אהרן ברמן
ד"ר אהרן ברמן אהרן בֶּרמן (19 בפברואר 1895 – 22 במאי 1969) היה מחנך עברי בקובנה ובתל אביב.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואהרן ברמן
אהרן הימן
הרב אהרן הימן (הימאן; בכתיב לועזי: Hyman; כ"ח בסיון ה'תרכ"ג, 15 ביוני 1863 – כ"ג בשבט ה'תרצ"ז, 3 בפברואר 1937) היה רב, חוקר דברי ימי חז"ל ומאמריהם ומחבר ספרים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואהרן הימן
אהרן וולקין
הרב אהרן וולקין (ה'תרכ"ה, 1864 - ה'תש"ב, 1942) היה רב העיר פינסק-קארלין, ופוסק הלכה באירופה של בין מלחמות העולם.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואהרן וולקין
איסר זלמן מלצר
הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל, פברואר 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואיסר זלמן מלצר
איסר הראל
איסר הראל (הלפרין) (30 בנובמבר 1911, ט' בכסלו ה'תרע"ב – 18 בפברואר 2003, ט"ז באדר א' ה'תשס"ג) היה איש מודיעין ישראלי, מאבות קהילת המודיעין הישראלית, ראש השב"כ הראשון, ראש המוסד השני וחבר הכנסת.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואיסר הראל
איסר יהודה אונטרמן
הרב איסר יהודה אונטרמן (י"ד בניסן ה'תרמ"ו - 19 באפריל 1886, בריסק – כ"ד בשבט ה'תשל"ו - 26 בינואר 1976,ירושלים) היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן רבה הראשי האשכנזי השלישי של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואיסר יהודה אונטרמן
איצקוביץ'
איצקוביץ' הוא שם משפחה מזרח אירופאי שמשמעותו "בנו של יצחק".
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ואיצקוביץ'
נפש החיים
נפש החיים הוא ספר קבלי למחצה שנכתב בידי הרב חיים מוולוז'ין, גדול תלמידיו של הגאון מווילנא, אב בית דין העיר וולוז'ין ומייסד ישיבת וולוז'ין.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ונפש החיים
נפתלי צבי יהודה ריף
הרב נפתלי צבי יהודה ריף בצעירותותמונה להחלפה הרב נפתלי צבי יהודה ריף (באנגלית: Naftali Riff; ט' בחשוון ה'תרנ"ה, 8 בנובמבר 1894 – ב' בחשוון ה'תשל"ז, 26 באוקטובר 1976) היה רב בלארוסי, אמריקאי אורתודוקסי, רבה של טלחאן, בלארוס; אב"ד קמדן שבניו ג'רזי, סגן יושב ראש אגודת הרבנים ומנשיאי ארגון עזרת תורה וועד ההצלה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ונפתלי צבי יהודה ריף
נפתלי צבי יהודה ברלין
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ונפתלי צבי יהודה ברלין
נתן מיליקובסקי
הרב נתן מיליקובסקי (כ"ו באב תרל"ט, 15 באוגוסט 1879 – א' באדר א' תרצ"ה, 4 בפברואר 1935) היה רב, מחנך ופעיל ציוני.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ונתן מיליקובסקי
נחמן גדליהו ברודר
הרב נחמן גדליהו ברודר (ב' בתמוז ה'תרי"ז, 1857 – ט' באב ה'ת"ש, 1940) היה תלמיד חכם ירושלמי, מראשי היישוב הישן ויושב ראש הוועד הכללי כנסת ישראל, ממונה כולל הורדונה, מייסד בתי הורדונא, ועוד.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ונחמן גדליהו ברודר
נחום מאיר קרליץ
הרב נחום מאיר קרליץ (במקור: ציבולניק; תרמ"ט, 1889 - ו' בטבת תשי"ט, דצמבר 1958) היה רב חרדי-ליטאי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ונחום מאיר קרליץ
ניאסוויז'
ניאסוויז' (בבלארוסית: Нясві́ж, בליטאית: Nesvyžius, ברוסית: Не́свиж, בפולנית: Nieśwież, ביידיש: נעשוויז; ניעסוויז) היא עיר בבלארוס והמרכז המנהלי של מחוז ניאסוויז' בפרובינציית מינסק.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וניאסוויז'
סדר (ישיבה)
מראה אופייני של סדר. הצילום הוא מישיבת מיר בשאנגחאי בעת מלחמת העולם השנייה סדר הוא כינוי המקובל בעולם הישיבות לזמן המוקדש ללימוד במהלך היום.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וסדר (ישיבה)
סיני ועוקר הרים
סִינַי ועוֹקֵר הָרִים הם שני סוגים של תלמידי חכמים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וסיני ועוקר הרים
סייני
סֶיינִי (בפולנית: Sejny) היא עיירת מחוז בפרובינציית פודלסיה שבצפון-מזרח פולין, בסמוך לגבול ליטא ועל גדות נהר מאריחה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וסייני
עמנואל אטקס
עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ועמנואל אטקס
עזרא אלטשולר
עזרא אלטשולרתמונה להחלפה הרב עזרא אַלטשוּלֶר (כ"ה בשבט ה'תרי"ח, 9 בפברואר 1858 - ליל ח' באייר ה'תרצ"ח, 8 במאי 1938) היה רב ליטאי, רבן של כמה קהילות בליטא, ומחבר פורה של ספרות תורנית, ספרו הנודע הוא הספר תקנת עזרא על מסכת מעילה ועל הלכות מעילה במשנה תורה לרמב"ם.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ועזרא אלטשולר
עילוי (לימוד)
בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ועילוי (לימוד)
פאול פיליפ לברטוב
פאול פיליפ לברטוב (באנגלית: Paul Philip Levertoff; 14 באוקטובר 1878 – 31 ביולי 1954) היה יהודי שהמיר דתו לנצרות פרוטסטנטית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ופאול פיליפ לברטוב
פנסיון פינס
פנסיון פינס היה מלון בבעלות יהודית שפעל ברומא, איטליה בין השנים 1922–1941.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ופנסיון פינס
פנחס רוזובסקי
פנחס רוזובסקי (19 ביולי 1843, ניאסוויז', האימפריה הרוסית – 5 בינואר 1904, שווינציאן, רוסיה) היה רב, למדן, חובב ציון, חוקר, בלשן, פילולוג, ובקיא בחכמת התכונה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ופנחס רוזובסקי
פנחס טורברג
פנחס טורברג (כ"ז בטבת ה'תרל"ה,1875, יידוובנה, לומז'ה, פולין – 1951, ניו יורק) היה סופר וביבליוגרף עברי, בוגר ישיבת וולוז'ין.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ופנחס טורברג
פנחס חורגין
פנחס חוּרגין (באנגלית: Pinkhos Churgin; כ"ה בחשוון תרנ"ה - ו' בכסלו תשי"ח; נובמבר 1894 – 28 בנובמבר 1957) היה פרופסור להיסטוריה וספרות יהודית, נשיא תנועת "המזרחי" בארצות הברית, דקאן ישיבה יוניברסיטי בניו יורק, מייסדה ונשיאהּ הראשון של אוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ופנחס חורגין
פניה שרגורודסקה
פַניה (פַני) (פֶייגה) (פועה) שַרְגוֹרוֹדסְקָה (בכתב לטיני: Fanny (Feiga) Schargorodska; ברוסית: Ф. Д. Шаргородская, שַרְגוֹרוֹדסְקָאיָה; 1879, אומן – 7 באפריל 1950, כ' בניסן תש"י, תל אביב) הייתה פדגוגית עברייה שפעלה ברוסיה וברית המועצות, בברלין וביישוב בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ופניה שרגורודסקה
פריד
פריד הוא שם משפחה ממקור גרמני.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ופריד
פתחיה מנקין
הרב פתחיה מנקין הרב פתחיה מנקין (י"ז בכסלו תרמ"ב דצמבר 1881 - י"ט בטבת תש"ז ינואר 1947) היה רב של מספר קהילות ברוסיה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ופתחיה מנקין
פולמוס המשיחיות בחב"ד
כרזה משיחיסטית, המצהירה שהרב שניאורסון שנפטר הוא מלך המשיח. פולמוס המשיחיות בחב"ד הוא המחלוקת הנסובה אודות שאלת מעמדו כמשיח של האדמו"ר האחרון מחסידות חב"ד-ליובאוויטש, הרב מנחם מנדל שניאורסון, שנפטר בתשנ"ד, 1994.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ופולמוס המשיחיות בחב"ד
פולינה ונגרוב
פעסיל (פולינה) ונגרוב (ברוסית: Полина Юльевна Венгерова; 1833 – 1916) הייתה נדבנית וסופרת יהודיה ילידת רוסיה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ופולינה ונגרוב
צבי שטיינמן
הרב צבי שטיינמן רבי צבי שטיינמן (1865- ה'תרכ"ה בערך, לבידובה, ליטא - ה' בשבט ה'תש"ז, 26 בינואר 1947, רחובות) היה רב רוסי וארץ ישראלי בתקופת היישוב, רבה של רחובות במשך עשרים שנה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וצבי שטיינמן
צבי חיים אפשטיין
הרב צבי חיים אפשטיין (ה'ת"ר-כ"ח באדר ה'תר"ס, 1900) היה רבה של העיירה באקשט, פלך וילנה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וצבי חיים אפשטיין
צבי הירש רבינוביץ
קברו של רבי צבי הירש רבינוביץ לצד קבר אביו, רבי יצחק אלחנן ספקטור רבי צבי הירש רבינוביץ (תר"ח 1848, ניאסוויז' - ב' בשבט תר"ע, 12 בינואר 1910, קובנה) היה רב ליטאי, רבן של מיטאו וקובנה, מגדולי מתנגדי תנועת המוסר ומייסד ישיבת כנסת בית יצחק.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וצבי הירש רבינוביץ
צבי הירש שלז
הרב צבי הירש שלז (שלעֶז; 1834 – כ"ה באלול ה'תרע"ד, 16 בספטמבר 1914) היה מחבר פורה, מייסד רשת ישיבות וראש הישיבה הגדולה בקורסון שבפלך קיוב, באימפריה הרוסית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וצבי הירש שלז
צבי הירש לוינסון
הרב צבי הירש לוינסון (1863, ה'תרכ"ג - 1921, י"ח בשבט ה'תרפ"א) היה ישיבת ראדין, וחתנו של רבי ישראל מאיר מראדין, "החפץ חיים".
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וצבי הירש לוינסון
צבי הירש כהן
הרב צבי הירש הכהן (ה'תרכ"ג – ה'תש"י, 1863–1950) היה רב קנדי אשר שימש כרבה של מונטריאול עשרות שנים ופוסק הלכה מרכזי בקנדה כולה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וצבי הירש כהן
צבי יהודה אדלשטיין
הרב צבי יהודה אדלשטיין (1892 - כ' בחשוון ה'תשי"א, 31 באוקטובר 1950) היה הרב של שומיאץ שברוסיה ושל רמת השרון.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וצבי יהודה אדלשטיין
ציונות ברוסיה
התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וציונות ברוסיה
קלמן שולמן
קַלמַן שוּלמַן (שולמאן; 1819 – 2 בינואר 1899) היה סופר ומתרגם עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בווילנה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וקלמן שולמן
קלונימוס זאב ויסוצקי
קלונימוס זאב ויסוצקי בספר מופת לרבים שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן קלונימוס (קלמן) וולף (זאב) ויסוצקי (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: וויסאָצקי; ברוסית: Вульф Янкелевич (Калман-Вольф, Калонимус Вольф) Высоцкий; 8 ביולי 1824 – 24 במאי 1904, מוסקבה), מייסד חברת תה ויסוצקי, נדבן יהודי ועסקן בתנועת חובבי ציון ברוסיה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וקלונימוס זאב ויסוצקי
קהילת יהודי ריגה
קהילת יהודי ריגה שבלטביה החלה להתקיים במאה ה-17, ונקטעה מספר פעמים בשל גירוש יהודי העיר.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וקהילת יהודי ריגה
רפאל שפירא
סמיכה לרבנות בחתימת ידו של רבי רפאל מוולוז'ין רבי רפאל שפירא (ה'תקצ"ז, 1837 – כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א, 2 באפריל 1921) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ורפאל שפירא
רפאל שפירא (פירושונים)
קטגוריה:פירושון אישים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ורפאל שפירא (פירושונים)
רפאל שפירא (הנכד)
הרב רפאל שפירא (ה'תרפ"ג, 1923 – ט' בכסלו ה'תשנ"ח, 8 בדצמבר 1997) היה ראש ישיבה חרדי-ליטאי, ראש ישיבת תפארת ישראל ותפארת הכרמל בחיפה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ורפאל שפירא (הנכד)
רב פורים
תלמידי ישיבה חוגגים את פורים, ירושלים, 1997 רב פורים הוא מנהג פרודי הרווח בישיבות, בישיבות תיכוניות, באולפנות ('רבנית פורים'), ולעיתים גם בבתי ספר תיכוניים דתיים, ולפיו תלמידי הישיבה ממנים בתקופת חג הפורים רב מקרב התלמידים, שמחליף כביכול לתקופת החג את ראש הישיבה או ראש האולפנה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ורב פורים
רוזני וילנה
רוזני וילנה היה ארגון של קהילות ליטא רוסיה ופולין לאיסוף כספים עבור מפעלים יהודיים משותפים, בראשם תמיכה ביהודי ארץ ישראל באמצעות כספי החלוקה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ורוזני וילנה
שמאי פינסקי
שמאי פינסקי (ד' בכסלו ה'תרמ"ג, 15 בנובמבר 1882 – כ"ב באב ה'תש"א, 15 באוגוסט 1941) היה משורר עברי ויידי ומתרגם שירה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושמאי פינסקי
שמעון פרס
סרטונים שמעון פרס – וידאו שמעון פֶּרֶס (2 באוגוסט 1923, כ' באב ה'תרפ"ג – 28 בספטמבר 2016, כ"ה באלול ה'תשע"ו) היה פוליטיקאי ומדינאי ישראלי, שכיהן כנשיאהּ התשיעי של מדינת ישראל וכראש ממשלתה השמיני.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושמעון פרס
שמעון רוזובסקי
הרב שמעון רוזובסקי (תרל"ד, 1874 - ה' בתשרי תש"ב, 1941) היה רבה האחרון של איישישוק, פעיל ציוני וראש "ועד הפליטים" בעירו.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושמעון רוזובסקי
שמעון שקופ
הרב שקופ (משמאל) עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תשרי תר"כ – ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושמעון שקופ
שמשון רוזנבאום
שמשון רוזנבאום מיכל רבינוביץ, אברהם קפלן (שביעי מימין), יצחק יוסף ברגר (חמישי משמאל), חיים תנעזר (שני משמאל) שמשון רוזנבאום (לעיתים כמו בלועזית, שמעון; בעברית לרוב על דרך היידיש: רוזנבוים; ברוסית: Семён Яковлевич Розенбаум, סמיון יקובלביץ' רוזנבאום; בליטאית: Simonas Rozenbaumas, סימונאס רוזנבאומאס; לעיתים Šimšonas, Simanas, Simas; 21 ביולי 1860, פינסק – 6 בדצמבר 1934, תל אביב) היה עורך דין ומדינאי יהודי-ליטאי, מראשי הציונים במינסק, המארגן העיקרי של ועידת מינסק, חבר הדומה הממלכתית הראשונה של האימפריה הרוסית (1906–1907), חבר בסיימאס המכונן (1920–1922) ובסיימאס השני (1923–1925) של ליטא והשר לענייני יהודים בממשלת ליטא, חבר הוועד הפועל הציוני הגדול, וקונסול ליטא בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושמשון רוזנבאום
שמחה ראובן עדלמן
הרב שמחה ראובן עדלמן או אדלמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: עֶדעֶלמַאנן; כ"ג בשבט ה'תקפ"ב, 14 בפברואר 1822, וילנה – כ"ג בטבת תרנ"ג, 11 בינואר 1893, ורשה), שנודע בשם העט שַׂ"ר בֶּן־חַיִל הָעֲדֻלָּמִי, היה רב ליטאי, בלשן עברי, פובליציסט ומחבר פורה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושמחה ראובן עדלמן
שמחה זליג ריגר
הרב שמחה זליג ריגר (כ' באדר ה'תרכ"ד, 1864 - ד' בחשוון ה'תש"ג, 1942), רב, דיין ומורה הוראה בבריסק שבליטא.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושמחה זליג ריגר
שמואל מוהליבר
הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד, 25 באפריל 1824 – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח, 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושמואל מוהליבר
שמואל אלכסנדרוב
שמואל אלכסנדרוב, 1920 שמואל אלכסנדרוב (ח' בטבת ה'תרכ"ו, 26 בדצמבר 1865 - י"ז בחשוון ה'תש"ב, 7 בנובמבר 1941) היה מלומד יהודי אוטודידקט מאנשי תנועת המזרחי, שנספה בשואה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושמואל אלכסנדרוב
שמואל סלנט
הרב שמואל סָלַנט (נכתב גם שמואל סלאנט) (ב' בשבט תקע"ו, 1 בפברואר 1816 - כ"ט באב תרס"ט, 16 באוגוסט 1909) היה מורה הוראה, רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך כ-44 שנים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושמואל סלנט
שמואל קלמן מירסקי
הרב פרופ' שמואל קלמן מירסקי (Samuel Kalman Mirsky; ב' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"ו באלול תשכ"ז, אוקטובר 1967) היה רב וחוקר ספרות חז"ל, הגאונים והראשונים, מאנשי הציונות הדתית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושמואל קלמן מירסקי
שמואל יצחק הילמן
הרב שמואל יצחק הילמן (י"ב בתמוז תרכ"ח, 2 ביולי 1868 - י"ח בסיוון תשי"ג, 1 ביוני 1953) היה הרב הראשי של גלאזגו וראב"ד לונדון, מחבר סדרת ספרי אור הישר.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושמואל יצחק הילמן
שאול יוסף ויינגרטן
הרב שאול יוסף ויינגרטן (תרצ"א, 1931 - תש"ע, 2009) היה רבה הראשי האשכנזי של בת ים במשך עשרים ושש שנים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושאול יוסף ויינגרטן
שרגא פייבל סרנא
הרב שרגא פייבל סרנא (תקפ"ו, 1826 - י"ב בשבט תרנ"ב, 10 בפברואר 1892) היה רב ופוסק פולני.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושרגא פייבל סרנא
שלמה פוליצ'ק
הרב שלמה פּולְיַצֶ'ק (נכתב גם פוליאצ'ק; כונה העילוי ממייצ'יט; כ"ח בכסלו ה'תרל"ח - כ"א בתמוז ה'תרפ"ח, 5 בדצמבר 1877 – 8 ביולי 1928) היה למדן ליטאי מפורסם, ראש ישיבות לידא ורבנו יצחק אלחנן.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושלמה פוליצ'ק
שלמה פיינגולד
חצר בית פיינגולד בירושלים, המהווה מרכז בילוי שֶׁלְּמָה פיינגולד (1865 - 16 באוגוסט 1935) היה יזם, מוציא לאור ועיתונאי שפעל בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובעשורים הראשונים של המאה ה-20.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושלמה פיינגולד
שלמה זלקינד לנדרס
הרב שלמה זלקינד לַנדרֶס (י"ג בתשרי תר"ל, 19 באוקטובר 1869 – י"ט בחשוון תשכ"ג, 16 באוקטובר 1962) היה רבה הראשון של רמת גן, כיהן בתפקידו 36 שנים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושלמה זלקינד לנדרס
שלמה דוד כהנא
הרב שלמה דוד כהנא (ה'תרכ"ט, 1869 – כ"ז בכסלו ה'תשי"ד, 4 בדצמבר 1953) היה רב פולני ממוצא ליטאי, ראב"ד ורשה ורבה האחרון (הלא רשמי).
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושלמה דוד כהנא
שלמה הרברג
שלמה יוסף הֶרבֶּרג (כ' בתשרי תרמ"ה, 9 באוקטובר 1884, ולָדיסלָבוב (נוישטדט-שירווינדט), פלך סובאלק, האימפריה הרוסית (פולין-ליטא) - כ"ו באדר תשכ"ו, 18 במרץ 1966, תל אביב) היה משורר, סופר ומתרגם עברי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושלמה הרברג
שלמה יהודה פרידלנדר
שלמה יהודה פרידלנדר (סביבת 1860–1924 ח' בשבט תרפ"ד), סופר וזייפן ספרותי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושלמה יהודה פרידלנדר
שלמה יוסף זוין
הרב שלמה יוסף זוין (חנוכה ה'תרמ"ז, דצמבר 1886 - כ"א באדר א' ה'תשל"ח, 28 בפברואר 1978) כתב מספר ספרים תורניים והיה העורך הראשון של האנציקלופדיה התלמודית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושלמה יוסף זוין
שלום אלחנן יפה
שלום אלחנן הלוי יפה (באנגלית: Shalom Elchanan Yaffe; ב' בסיוון ה'תרי"ח, 15 במאי 1858 - ז' בכסלו ה'תרפ"ד, 15 בנובמבר 1923) היה ראש ישיבה, רב ופוסק הלכה ליטאי-אמריקאי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושלום אלחנן יפה
שלום שכנא ילין
הרב שלום שכנא ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; 1790 – 1874, ה'תק"ן – ה'תרל"ד), "המגיה מסקידל", היה מחכמי רוסיה וירושלים באמצע המאה ה-19, ומגדולי בעלי המסורה בדורות האחרונים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושלום שכנא ילין
שלום דובער שניאורסון
מכתב שכתב הרש"ב בעת ששהה בווינה ובו הוא מתאר את תוצאות התייעצותו עם פרויד רבי שלום דובער שניאורסון (כ' בחשוון ה'תרכ"א, 5 בנובמבר 1860 – ב' בניסן ה'תר"פ, 21 במרץ 1920), מכונה "האדמו"ר הרש"ב", היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד־ליובאוויטש (בדורו התקיימו ענפים נוספים של החסידות מלבד ליובאוויטש), שעמד בראשה משנת ה'תרמ"ג (1882) ועד לפטירתו בשנת ה'תר"פ (1920).
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושלום דובער שניאורסון
שבתי יגל
הרב שבתי יגל (תרל"ה, 1875 – י' בטבת ה'תשי"ח, 2 בינואר 1958) היה ראש ישיבת סלונים וחבר במועצת גדולי התורה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ושבתי יגל
תנחום גרשון ביליצקי
הרב תנחום גרשון ביליצקי רבי תנחום גרשון ביליצקי (תרי"ח, 1858, הורדנה - ט"ז באדר ה'תש"א, 15 במרץ 1941, יאשינובקה) היה רב ולמדן ליטאי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ותנחום גרשון ביליצקי
תנועת דור דעה
תנועת דור דעה (כונתה: דְּרַאדֲּעַה, ואנשיה: דַּרְדְּעִים) הוא פלג קטן ביהדות תימן שנוסד בעיר צנעא בתחילת המאה העשרים מתוך הזרם הבלדי על ידי הרב יחיא קאפח ותלמידיו.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ותנועת דור דעה
תנועת המוסר
תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ותנועת המוסר
תוכנית הליבה
תוכנית הליבה היא תוכנית שגובשה על ידי משרד החינוך, ובה מקצועות שנועדו להוות בסיס משותף לכלל מוסדות החינוך היסודי, תוך התניית תמיכה כלכלית ביישום לימודים אלו.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ותוכנית הליבה
לאון רבינוביץ
יהודה לייב (לאון) רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאוויץ; נודע בשם העט: איש יהודי; א' בשבט תרכ"ב, 2 בינואר 1862 – ה'תרצ"ח, חורף 1937–1938) היה סופר ועיתונאי יהודי, מו"ל ועורך "המליץ".
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ולאון רבינוביץ
ליטאים (זרם)
ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וליטאים (זרם)
לייב גרפונקל
חתימתו לייב גרפונקל (וגם ליאון; ידוע בכינויו "דער לייב"; בליטאית: Levas Garfunkelis; 25 במרץ 1896, קובנה, ליטא הרוסית – 7 בספטמבר 1976, ירושלים, ישראל) היה עורך דין, מנהיג ציוני ועסקן ציבור בליטא.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ולייב גרפונקל
טלז
אנדרטה לזכר יהודי טלז שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון טֶלְז (בליטאית: Telšiai; בז'מאיצ'ו: Telšē; בפולנית: Telsze; ברוסית: Тельшяй; ביידיש: טעלז) היא עיר בצפון מערב ליטא, ובירת מחוז טלז והחבל ההיסטורי ז'מיטייה (Žemaitėjė, ביידיש זאמוט).
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וטלז
טוביה בר-אילן
טוביה בר-אילן (כ' בטבת ה'תרע"ג, דצמבר 1912 – כ' בסיון ה'תשל"ט יוני 1979) היה דוקטור לכימיה, מעובדי מכון ויצמן למדע, ממקימי תעשיית הפלסטיק בישראל, יו"ר ועדת התרבות ברחובות, יו"ר מועדון העובדים המדעים של התחנה לחקר החקלאות ומכון ע"ש דניאל זיו ברחובות, חבר ההגנה ויו"ר מד"א ברחובות.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וטוביה בר-אילן
זמן אלול
זמן אלול (נהגה במלעיל) הוא הראשון משלושת הזמנים הנהוגים ברוב סוגי הישיבות בימינו.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וזמן אלול
זלמן אפשטיין
זלמן אפשטיין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: עפשטיין; כ"ט באלול תר"כ, 16 בספטמבר 1860, ליובאן, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ז' בכסלו תרצ"ז, 21 בנובמבר 1936, רמת גן, ישראל) היה סופר עברי משכיל ופעיל ציוני.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וזלמן אפשטיין
זלמן סורוצקין
הרב סורוצקין (רביעי משמאל) בעת הכתרת הרב מישיקובסקי לרב היישוב כפר חסידים, 1949 הרב זלמן סורוצקין (ידוע בכינויים: הרב מלוצק, אזנים לתורה; תר"מ, 1880 - ט' בתמוז תשכ"ו, 27 ביוני 1966) היה אב"ד לוצק באוקראינה לפני השואה, כיהן כיושב ראש מועצת גדולי התורה, מראשי ועד הישיבות והחינוך העצמאי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וזלמן סורוצקין
זלמן פינחס קפלן
הרב שלמה זלמן פינחס הכהן קפלן (ו' בסיוון ה'תרי"ג, 12 ביוני 1853 - ~י"ב בניסן ה'תרפ"א, 20 באפריל 1921) היה רב ליטאי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וזלמן פינחס קפלן
זלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק
ממוזער זלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק (ה'תרל"ה, 1874 - ל' בסיון ה'תש"ב, 15 ביוני 1942) היה רוקח ועסקן ציבור ביישוב הישן בירושלים, שימש מנהל הוועד הכללי של כנסת ישראל ונשיא אגודת אחווה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וזלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק
זליג ראובן בנגיס
רבי זליג ראובן בֶּנְגִיס (בענגיס; י"א בסיוון ה'תרכ"ד, 15 ביוני 1864 - ז' בסיוון ה'תשי"ג, 21 במאי 1953) כיהן כרב בבלארוס ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וזליג ראובן בנגיס
חנוך אייגש
הרב חנוך הניך אייגש (או אייגס; בכתיב יידי: חנוך העניך אייגעש; תרכ"ד, 1864 - ט"ו באלול תש"א, 7 בספטמבר 1941) היה דיין ורב בווילנה במשך יותר מארבעים שנה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וחנוך אייגש
חסידות קאשיווקא - דויד הורודוק
חסידות קאשיווקא - דויד הורודוק היא חסידות ליטאית שנוסדה במאה ה-19.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וחסידות קאשיווקא - דויד הורודוק
חוט המשולש
חוט המשולש הוא ספר שאלות ותשובות המכיל תשובות של שלושה מראשי ישיבת וולוז'ין שבליטא, יצא לאור לראשונה בווילנא בשנת תרמ"ב (1882).
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וחוט המשולש
חוג בריסק
חוג בריסק (בעגה החרדית: בריסקערס) הוא זרם בציבור החרדי ליטאי, של תלמידי בית בריסק.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וחוג בריסק
חיים מרדכי קאטץ
הרב חיים מרדכי קאטץ (ג' בניסן ה'תרנ"ד, 9 באפריל 1894 - י"ב בכסלו ה'תשכ"ה, 17 בנובמבר 1964) היה רב וראש ישיבה ליטאי-אמריקאי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וחיים מרדכי קאטץ
חיים מוולוז'ין
הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וחיים מוולוז'ין
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וחיים נחמן ביאליק
חיים עוזר גרודזנסקי
הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וחיים עוזר גרודזנסקי
חיים פישל אפשטיין
הרב חיים פישל אפשטיין (ביידיש: עפשטיין; כ"א אייר תרל"ד, 1874 - כ' תמוז תש"ב, 1942) היה רב, פוסק, ומחבר תורני.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וחיים פישל אפשטיין
חיים שלמה גולובנציץ
הרב חיים שלמה גולובנציץ הרב חיים שלמה גולובנציץ (ה'תרכ"ט – י' בחשוון ה'תרצ"ט, 4 בנובמבר 1938) היה ראש ישיבה במינסק, רבן של מוהילנה ומוהילב, וראש המועצה הדתית בירושלים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וחיים שלמה גולובנציץ
חיים ברלין
הרב חיים ברלין (ה' בשבט ה'תקצ"ב, 7 בינואר 1832 - י"ג בתשרי ה'תרע"ג, 24 בספטמבר 1912) היה הרב של הערים וולוז'ין, מוסקבה וירושלים וראש הישיבה בישיבת וולוז'ין.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וחיים ברלין
חיים הלל פריד
רבי חיים הלל פְרִיד (כ"ו בחשון ה'תקצ"ז, 1837 - ג' בכסלו ה'תרע"א, 1911) היה משנה ראש ישיבת וולוז'ין.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וחיים הלל פריד
חיים הלל פריד (רופא)
פרופ' חיים הלל פְרִידתמונה להחלפה חיים הלל פְרִיד (11 באוקטובר 1913 – 21 בנובמבר 2008) היה רופא קרדיולוג ישראלי, מנהל מחלקות ומנהל בפועל של בית החולים דונולו ביפו, פרופסור לרפואה פנימית וקרדיולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וחיים הלל פריד (רופא)
חיים הלל בן-ששון
חיים הלל בן-ששון (Ben-Sasson; כ"א בשבט תרע"ד, 17 בפברואר 1914 – כ"ט באייר תשל"ז, 16 במאי 1977) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וחיים הלל בן-ששון
חיים הלוי סולובייצ'יק
רבי חיים סולובייצ'יק. ליתוגרפיה של הרמן שטרוק הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג, 1853 – כ"א באב ה'תרע"ח, 30 ביולי 1918) היה מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וחיים הלוי סולובייצ'יק
חיים וואלקין
הנער חיים וואלקין בן ה-8 חותם על מסמכי האזרחות. שער ה'ניו יורק טיימס', 1953 הרב חיים וואלקין (ד' בתשרי תש"ו, ספטמבר 1945 – י"ב בחשוון תשפ"ג, 6 בנובמבר 2022) היה המשגיח של הישיבות עטרת ישראל, ואור ישראל.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וחיים וואלקין
חיים וולקין (וולוז'ין)
הרב חיים וולקין (תרנ"ח, 1897 – תש"א, 1941) היה ראש הישיבה האחרון של ישיבת וולוז'ין.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וחיים וולקין (וולוז'ין)
חיים יצחק בלוך
הרב חיים יצחק בלוך (בכתיב יידי: בלאָך; כ"א בתשרי תרכ"ה – ז' באדר ב' תש"ח) היה רב ליטאי אמריקאי, שימש כרבן של פלונגיאן ובויסק בליטא ובלטביה ולאחר מכן בג'רזי סיטי בניו ג'רזי שבארצות הברית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וחיים יצחק בלוך
חיים ירמיהו פלנסברג
הרב חיים ירמיהו פלנסברג (במקור: פלענסבערג) (1842 – תרע"ד (1914)) רב, פילוסוף ומחבר ספרים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וחיים ירמיהו פלנסברג
חיים יוסף יפה
חיים יוסף יפה (1821 – 22 בדצמבר 1901), כונה "המגיד מוועקשענע", מחובבי ציון, ממייסדי רחובות.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וחיים יוסף יפה
ב' באדר
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וב' באדר
בן ציון מיטבסקי
הרב בן ציון מיטבסקי (תרכ"ב, 1862 - חשוון תרס"ו, 1905) היה רבה של לבדובה שבליטא.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ובן ציון מיטבסקי
בנימין מנשה לוין
הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (בראשי תיבות: ב"מ לוין; במקורות מסוימים מופיע שמו הפרטי כ"בנימין משה" ולא "בנימין מנשה"; י"ז באייר ה'תרל"ט, 10 במאי 1879 – ח' בניסן ה'תש"ד, 1 באפריל 1944) היה חוקר תלמוד ובעל אוצר הגאונים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ובנימין מנשה לוין
ברלין (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:שמות משפחה גרמניים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וברלין (פירושונים)
ברוך קטינסקי
ברוך בּנדֶט קָטִינסקי (כ"ה באדר א' תרל"ה, מרץ 1875, רדזילוב, פלך לומז'ה, פולין – כ"ז בתמוז תשט"ו, 17 במאי 1955, תל אביב) היה סוחר, מאנשי העלייה השנייה ומראשוני תל אביב.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וברוך קטינסקי
ברוך קטינקא
ברוך קטינקא (כ"ג באדר, תרמ"ז/ 19 במרץ 1887 – ט"ז בניסן, תשכ"ה/ 18 באפריל 1965) היה מהנדס בניין ישראלי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וברוך קטינקא
ברוך לאווסקי
רבי ברוך לאווסקי, מחבר "מנחת ברוך" רבי ברוך לאווסקי (ה'תר"א, 1841, לומז'ה - ה'תרס"ג, 1903, קריניק) היה רב ולמדן ליטאי, רבה של קריניק.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וברוך לאווסקי
ברוך בר ליבוביץ
הרב ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ (תרכ"ו, 1866 - ה' בכסלו ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת כנסת בית יצחק, מחבר ספר ברכת שמואל וממנחילי דרך הלימוד בעולם הישיבות.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וברוך בר ליבוביץ
ברוך הלוי אפשטיין
הרב ברוך הלוי אפשטיין (ה' בשבט ה'תר"ך, 1860, בוברויסק - ה'תש"ב, 1942, פינסק) היה רב, בנקאי וחוקר, מחבר הספרים תורה תמימה, מקור ברוך ועוד ספרים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וברוך הלוי אפשטיין
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ובלארוס
בועז שכביץ
בועז שכביץ (7 ביוני 1924 – 17 בפברואר 2012) היה פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, בלשן וחוקר ספרות, חבר האקדמיה ללשון העברית ומנהלו הראשון של מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ובועז שכביץ
בוברויסק
בּוֹבְּרוּיְסְק (בבלארוסית: Бабруйск; ברוסית: Бобруйск; ביידיש: באָברויסק; בעברית נכתבת הצורה "בוברויסק" – בעקבות אופן הכתיבה של שם העיר ברוסית) היא עיר במחוז מוהילב בבלארוס.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ובוברויסק
גרשון אדלשטיין
הרב גרשון אדלשטיין הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (ב' באייר ה'תרפ"ג, 18 באפריל 1923 — י' בסיוון ה'תשפ"ג, 30 במאי 2023) היה ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, מנהיג הציבור החרדי־ליטאי, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונשיא ועד הישיבות.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וגרשון אדלשטיין
גרשון תנחום ממינסק
רבי גרשון תנחום ממינסק (ראשי תיבות: הרג"ת; ה'תקס"ב, 1802 - ט"ו באדר א' ה'תרמ"א, 14 בפברואר 1881) היה ראש ישיבה, רב ופוסק הלכה ליטאי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וגרשון תנחום ממינסק
גבריאל זאב מרגליות
עם הרב אברהם אהרן יודלביץ. 1925 הרב גבריאל זאב מרגליות (כונה רֶבּ וֶעלְוְול; שם המשפחה נהגה: מרגוֹליס; כ"ז בחשון תר"ח, 6 בנובמבר 1847, וילנה - י"א באלול תרצ"ה, 9 בספטמבר 1935, ניו יורק) היה רב ליטאי-אמריקאי, רבה של בוסטון, ראב"ד "עדת ישראל" בניו יורק, ונשיא כנסת הרבנים האורתודוקסית בארצות הברית ובקנדה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וגבריאל זאב מרגליות
גורל הגר"א
גורל הגר"א הוא גורל המיוחס לגר"א, ואשר נערך באמצעות פתיחת ספר תנ"ך באופן אקראי וקישור הפסוקים המופיעים בעמוד שנפתח לשאלה העומדת על הפרק.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וגורל הגר"א
דב בער יפה
רבי דב בער יפה (לעיתים: קארליטשער; 1797, תקנ"ז – 1829, ט"ו בשבט תקפ"ט) כיהן כרבה של אוטיאן, ואחד מתלמידיו המובחרים של רבי חיים מוולוז'ין.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ודב בער יפה
דב בר רטנר
דב בר רטנר (בכתיב ארכאי דוב בער ראטנער; י"ז תמוז תרי"ב, קלווריה - א' בשבט תרע"ז, ווילנא) היה חוקר תלמוד, מחבר סדרת הספרים אהבת ציון וירושלים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ודב בר רטנר
דון יחיא
משפחת דון יחיא היא משפחה רבנית ותיקה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ודון יחיא
דוד פאיאנס (רב)
הלוויית הרב דוד פאיאנס, ביאליסטוק ה' באדר ב' תרצ"ה, 10 במארס 1935 הרב דוד פַאיַאנְס (כ"ב באלול ה'תרכ"א, 28 באוגוסט 1861; נשביז, בלארוס – ג' באדר ב' ה'תרצ"ה, 8 במרץ 1935; ביאליסטוק, פולין), היה רב ליטאי, כיהן כרב בסופראסלא וקנישין, ראב"ד ביאליסטוק, ממנהיגיה הרוחניים של תנועת המזרחי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ודוד פאיאנס (רב)
דוד טיקטין
הרב דוד זאב טיקטין (תרכ"ו, 1866 – ג' בניסן תרפ"ד, 1924) היה מראשי ומנהלי ישיבת עץ חיים, שימש כמשגיח ובוחן ראשי בישיבה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ודוד טיקטין
דוד כהן (איש חינוך)
דוד (לייב) כהן (בין א' ל-י' בתשרי תרנ"ה, בין 1 ל-10 באוקטובר 1894, סלובודקה, האימפריה הרוסית (כיום בלארוס) – כ"ב באב תשל"ו, 18 באוגוסט 1976, אלונים) היה פעיל ציוני, מאבות הנוער העובד.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ודוד כהן (איש חינוך)
דוד כהן (הנזיר)
הרב דוד כהן (אלול ה'תרמ"ז – כ"ח באב ה'תשל"ב; ספטמבר 1887 בערך – 8 באוגוסט 1972) היה נזיר ירושלמי מוכר מקובל הוגה דעות יהודי וחוקר תלמוד, קבלה והפילוסופיה היהודית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ודוד כהן (הנזיר)
ה' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' שבט היא פרשת בא.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וה' בשבט
המתמיד
ביאליק, בערך בתקופה בה נכתב השיר. "הַמַּתְמִיד" הוא משיריו הידועים של חיים נחמן ביאליק, והוא פואמה היסטורית המתארת את דמות "המתמיד" בישיבה הליטאית של הימים ההם.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין והמתמיד
העמק דבר
ספר העמק דבר הוא פירוש על התורה ומגילת שיר השירים בדרך פשוטו של מקרא שחיבר הרב נפתלי צבי יהודה ברלין ("הנצי"ב מוולוז'ין").
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין והעמק דבר
הקהילה היהודית באנטופול
הקהילה היהודית באנטופול, עיירה במחוז בריסק בדרום-מערב רוסיה הלבנה, כיום בלארוס, התקיימה כנראה במשך כ-340 שנים, ולפחות כ-300 שנים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין והקהילה היהודית באנטופול
הלל מיליקובסקי
הרב הלל מיליקובסקי (כונה גם רבי הלל סלנטר; ה'תקפ"א, 1821 – כ"ג בסיוון ה'תרנ"ט, 1 ביוני 1899) היה רב ליטאי, דיין, מראשוני תנועת המוסר ומתלמידי רבי ישראל מסלנט, רבן של הערים קרבה, סלנט, שקלוב, פוניבז', חסלוביץ ואמציסלב.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין והלל מיליקובסקי
הלל פריד
הרב הלל פריד (ה'תקכ"ג, 1763 - ה'תקצ"ג, 1833), היה "משנה לראש הישיבה" בישיבת וולוז'ין, תחת הנהגת חותנו רבי חיים מוולוז'ין, ולאחר מכן כיהן כאב"ד ומו"ץ בעיר גרודנה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין והלל פריד
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין והגאון מווילנה
הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה
הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה (בעבר: הגימנסיון הריאלי העברי בקאוּנָס או הריאל-גימנסיון העברי; בהמשך: הגמנסיון העברי הפרטי הראשון בקאונס; בליטאית: Kauno žydų realinė gimnazija, ומאוחר יותר – Kauno žydų I gimnazija; בשנותיה הראשונות נקראה גימנסיית קרליבך, Carlebach-Gymnasium, על שם מייסדה, וגם גימנסיה ריאלית יהודית,.Jüdisches Realgymnasium I.E בגרמנית) הייתה הגימנסיה העברית הראשונה שפעלה במערכת החינוך היהודית של העיר קובנה (Kaunas) שבליטא.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין והגימנסיה הריאלית העברית בקובנה
הוועד האודסאי
זאב (ולדימיר) טיומקין (מייליזבתגרד); 48. נח ליפשיץ (מקישינב); 49. חיים פסטרנק (מבוהופול); 50. מיכל מיידנסקי (מייקטרינוסלב); 51. יהושע סירקין (ממינסק); 52. הרב יעקב מזא"ה (ממוסקבה); 53.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין והוועד האודסאי
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין והיסטוריה של עם ישראל
הירש גורדון
הירש ליב גורדון (26 בנובמבר 1896, דוגאלישוק ליטא – 20 בינואר 1969, ניו יורק ארצות הברית) היה חניך ישיבות ליטא (וולוז'ין, סלבודקה ולידא), רופא, פסיכיאטר, נשיא הסתדרות הרופאים היהודים בארצות הברית, מומחה לכתב חרטומים, פובליציסט, איש חינוך, קצין גבוה בצי ארצות הברית, ובעל עשרה תארים אקדמאים, מתוכם שישה תוארי דוקטור.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין והירש גורדון
ו' בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת נח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וו' בחשוון
ורהפטיג
ורהפטיג הוא שם משפחה ממקור אשכנזי שפירושו הוא אמיתי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וורהפטיג
וולוז'ין
אנדרטה לזכר יהודי וולוז'ין, בבית הקברות בקריית שאול וולוז'ין (בבלארוסית: Валожын, ברוסית: Воложин, בפולנית: Wołożyn, ביידיש: וואָלאָזשין) היא עיירה המשמשת מרכז אזורי במחוז מינסק בבלארוס.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ווולוז'ין
ויאהב אומן
כתב יד מן המאה ה-14. וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן (מקובל גם השם הכללי קרובות לפורים או קרובץ לפורים) היא קרובת י"ח לפורים, שחוברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וויאהב אומן
כ"ט בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט חשוון היא תמיד פרשת תולדות.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וכ"ט בחשוון
כ"ג באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וכ"ג באדר
כתבי הגר"ח
אחד מדפי הספר כתבי הגר"ח הוא שמם הבלתי רשמי של חידושי תורה מאת רבי חיים סולובייצ'יק, אבי שיטת בריסק, שאינם כלולים בספרו חידושי רבנו חיים הלוי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וכתבי הגר"ח
כולל ברודסקי
כולל ברודסקי היה כולל אברכים שפעל בסוף המאה ה-19 בוולוז'ין, על שמו של איל ההון והתעשיין היהודי ישראל ברודסקי מקייב שהקים ומימן אותו.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וכולל ברודסקי
יעקב מאיר זלקינד
יעקב מאיר זַלקינד (זאַלקינד) (באנגלית: Yankev-Meyer Zalkind; 1875, קוברין, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 25 בדצמבר 1937, כ"א בטבת תרצ"ח, חיפה) היה רב, סופר יידיש, פובליציסט, מתרגם, סופר ילדים, כתב גם עברית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויעקב מאיר זלקינד
יעקב מלוצין
רבי יעקב זאב ב"ר מנדל מלוצין מחכמי ירושלים יליד העיירה לוצין שבלטביה, מגדולי תלמידי ישיבת וולוז'ין.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויעקב מלוצין
יעקב אדלשטיין (רב)
הרב אדלשטיין שקוע בלימודו הרב אדלשטיין בתפילה בבית מדרשו ברמת השרון הרב יעקב אדלשטיין (י"ח בניסן ה'תרפ"ד, 22 באפריל 1924 – כ"ז בשבט ה'תשע"ז, 23 בפברואר 2017) היה רבה של רמת השרון במשך קרוב ל-70 שנה ודיין בכיר בבית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויעקב אדלשטיין (רב)
יעקב ריפתין
קבר יעקב ריפתין בבית הקברות בקיבוץ עין שמר יעקב (קובה) רִיפְתִין (נכתב גם ריפטין) (16 במרץ 1907 – 14 במאי 1978) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפ"ם בשנים 1949–1965.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויעקב ריפתין
יעקב שפירא
רבי יעקב שפירא (ה'תרל"ג, 1873 - ט' באייר ה'תרצ"ו, 1936), רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויעקב שפירא
יעקב שפירא (פירושונים)
שפירא.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויעקב שפירא (פירושונים)
יעקב שכביץ
יעקב הכהן שכביץ (שכי; א' בניסן תר"ד, מרץ 1844, חרקוב - ט"ו בטבת תרצ"ג, ינואר 1933, חיפה) היה מראשוני גדרה, פרסם מאמרים רבים והיה יוזם רעיון הקונקורדנציה לתלמוד של חיים יהושע קוסובסקי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויעקב שכביץ
יעקב ברוכין
הרב יעקב ברוכין (נקרא גם ר' יעקב קארלינער, או ר' יעקב שיק; ה'תקמ"א, 1780 - י' בכסלו ה'תר"ה, נובמבר 1844) היה רב ליטאי, רבה של קרלין.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויעקב ברוכין
יעקב הלוי קופשטיין
יעקב קופשטיין (נפטר בי"ז תשרי תרצ"ג, 1933) היה רבה של נמנצ'ין בליטא במשך כחמישים שנה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויעקב הלוי קופשטיין
יעקב כ"ץ (רב)
הרב יעקב כ"ץ (תרכ"ב, 1862 לערך - יום הכיפורים תרפ"ג, 1922) היה רב בליטא, שימש כמשגיח בישיבת טלז ור"מ בישיבת אור החיים בסלבודקה, כמו כן כיהן כרב העיירות קליקול (שבמחוז שאוול) וזאגר-ישן.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויעקב כ"ץ (רב)
יער נאליבוקי
יער נאליבוקי בתחילת האביב יער נאליבוקי (בבלארוסית: Налібоцкая пушча: יער בר, יער קדמון) הוא יער גדול בצפון־מערב בלארוס (מערב מחוז מינסק ומזרח מחוז הורדנה), על הגדה הימנית של נהר ניימן, על הרכס הבלארוסי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויער נאליבוקי
יצחק מוולוז'ין
הרב יצחק איצקוביץ מוולוז'ין, הנודע בכינוי רבי איצל'ה וולוז'ינר; (ה'תק"ם (1780) - כ"ו באייר ה'תר"ט (1849) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין, ממנהיגי יהדות רוסיה במחצית הראשונה של המאה ה-19.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויצחק מוולוז'ין
יצחק מינקובסקי
הרב יצחק מינקובסקי (תקמ"ח, 1788 – ט' בחשוון תרי"ב, נובמבר 1851) היה רבה של קרלין ומחבר הספר קרן אורה על התלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויצחק מינקובסקי
יצחק אייזיק שר
קברו של הרב שר לצד קברו של הרב אליהו אליעזר דסלר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק הרב חיים יצחק אייזיק שר (תרל"ה, 1875, הלוסק − י' בשבט תשי"ב, 6 בפברואר 1952, בני ברק) היה ראש ישיבת סלובודקה בליטא ולאחר מכן בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויצחק אייזיק שר
יצחק אייזיק הלוי
הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויצחק אייזיק הלוי
יצחק אייזיק הירשוביץ
הרב יצחק אייזיק אליעזר הירשוביץ (8 בנובמבר 1870 - 4 ביולי 1941) היה רב ליטאי, רבן של העיירות טאלאסן בלטביה ואיהומן ווירבלין בליטא.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויצחק אייזיק הירשוביץ
יצחק ניסנבוים
מושב המועצה הארצית של המזרחי, ורשה, תרצ"ח (1938). משמאל לימין: הרב ברונוט, מנחם סוקול, '''הרב יצחק ניסנבוים''', הרב רובינשטיין, הרב זאב גולד, י' אנגלמן, י"ל שצרנסקי, ישראל שפירא הרב יִצְחָק נִיסְנְבּוֹים (כ"ה בתשרי תרכ"ט, 1868 – תש"ג, 1942/1943) היה דרשן, סופר ומהוגיה הראשונים של הציונות הדתית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויצחק ניסנבוים
יצחק צבי ריבלין
צילום: ארנון בוסאני, עיריית ירושלים הרב יצחק צבי ריבלין (תרי"ז, 1857 - י"ח בניסן תרצ"ד, אפריל 1934) התפרסם כאחד מגדולי ירושלים והיה ממנהיגי המזרחי בארץ ומייסד סניף המזרחי בירושלים, שהיה הסניף הראשון של התנועה בארץ.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויצחק צבי ריבלין
יצחק ריבקינד
יצחק רִיבְקִינְד (באנגלית: Isaac Rivkind; ז' באדר תרנ"ה, 3 במרץ 1895, לודז', רוסיה (פולין) – י"ט בשבט תשכ"ח, 18 בפברואר 1968, ניו יורק) היה חוקר פולקלור, היסטוריון וביבליוגרף, פעיל מטעם תנועת המזרחי וספרן ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויצחק ריבקינד
יצחק ליכטנשטיין
הרב יצחק אבא ליכטנשטיין (נולד ב-1962) הוא ראש ישיבת תורה ודעת ורב קהילת "בית אברהם" במונסי שבניו יורק.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויצחק ליכטנשטיין
יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק או ר' וועלוול; כ' בתשרי תרמ"ז, 19 באוקטובר 1886 – ט' בתשרי תש"ך, 11 באוקטובר 1959) היה רב העיר בריסק וראש הישיבה בבריסק, ואחר כך בירושלים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
יצחק זונדל ריף
הרב יצחק זונדל ריף (ד' בתשרי תרס"ד, ספטמבר 1903 – ט' בתשרי תש"ב, 30 בספטמבר 1941) היה רבה של "זאגר ישן" בליטא.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויצחק זונדל ריף
יצחק בונין
רבי יצחק בוניןשתמונה להחלפה רבי יצחק בּוּנין (Isaac Bunin; תרל"ב, 1872 - ז' באב תשמ"ב, 27 ביולי 1982) היה רב רוסי-אמריקאי, כיהן ברבנות ברוסיה ובארצות הברית, והיה נשיא "ועד הרבנים דוויליאמסבורג" וחבר הנשיאות של "ועד הרבנים דניו יורק רבתי", מראשי אגודת הרבנים ונשיא הכבוד שלה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויצחק בונין
יצחק גולדמן (משורר)
יצחק בן מאיר גולדמן (בכתיבים (היידיים) שנהגו בזמנו: גאָלדמאן, גאָלדמאנן; ברוסית: Исаак Меерович Гольдман (לעיתים Гольдманн), יצחק מאירוביץ' גולדמן; בפולנית: Isaak Goldmann; כ"ט בחשוון ה'ת"ר, 6 בנובמבר 1839, וידזה, פלך וילנה, רוסיה (ליטא) – י"ז בניסן תרס"ה, אפריל 1905, וילנה) היה משורר, סופר ועיתונאי עברי איש וילנה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויצחק גולדמן (משורר)
יצחק דאנציג
הרב יצחק דאנציג (י"ז בשבט ה'תקצ"ז, ינואר 1837 - י"ד בטבת ה'תרע"ז, ינואר 1917) היה רב, פוסק, דרשן ונואם, בערים וקהילות שונות באירופה ובסוף ימיו בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויצחק דאנציג
יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')
קבר רבי איצלה מפונביז' הרב יצחק יעקב רבינוביץ (ידוע גם בכינויו ר' איצל'ה מפוניבז'; ה'תרי"ד, 1854 – כ' באדר, ה'תרע"ט, 1919) היה ראש ישיבה ליטאי, ממתנגדי תנועת המוסר.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')
יצחק יעקב וכטפויגל
הרב יצחק יעקב וכטפויגל (י"ז באלול ה'תרמ"ז, 6 בספטמבר 1887 - כ"ה בשבט ה'תשל"ח, 2 בפברואר 1978) היה ראש ישיבת מאה שערים, אב בית הדין לקהילות האשכנזים בירושלים ומרבני תנועת המזרחי בירושלים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויצחק יעקב וכטפויגל
ירחמיאל גרשון אדלשטיין (בן אריה)
הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (תרכ"ב, 1862 - ז' בניסן תרע"ט, 7 באפריל 1919) היה רבה של שומיאץ שבאימפריה הרוסית ומחבר הספר "חידושי בן אריה".
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וירחמיאל גרשון אדלשטיין (בן אריה)
ירוחם פישל פרלא
רבי יהודה ירוחם פישל פרלא (פערלא) (ה'תר"ו, 1846 – ל' בשבט תרצ"ד, 15 בפברואר 1934), מכונה גם הגרי"פ, חיבר ספרים חשובים מהספרות התורנית, נודע בעיקר בזכות חיבורו על מניין המצוות שחיבר הרס"ג.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וירוחם פישל פרלא
ירוחם ורהפטיג
הרב ירוחם אשר וַרְהַפְטִיג (3 באוגוסט 1875 – 1 באוקטובר 1965) היה פוסק, תלמיד חכם ומחבר ספרים בהלכה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וירוחם ורהפטיג
ישעיה קרלינסקי
רבי ישעיה קרלינסקי (תמוז תרל"ז, 1877, זמברובה - ו' בכסלו תש"ה, 22 בנובמבר 1944) היה רב ליטאי, רבן של ליובוניץ ופוחוביץ, ומראשי אגודת הרבנים בארצות הברית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וישעיה קרלינסקי
ישעיה ברדקי
רבי ישעיה ברדקי (ה'תק"ן, 1790 - י"ח בחשוון ה'תרכ"ג, 11 בנובמבר 1862) היה מראשי הקהילה האשכנזית הפרושית במאה התשע עשרה בירושלים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וישעיה ברדקי
ישראל מאיר הכהן
רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וישראל מאיר הכהן
ישראל אריה ספיר
הרב ישראל אריה ספיר, 1960 הרב ישראל אריה ספיר (ה'תר"נ, 1890 - ל' באב ה'תשכ"א, 12 באוגוסט 1961) היה מרבני פתח תקווה ואב"ד בבית הדין הרבני האזורי בעיר.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וישראל אריה ספיר
ישראל אבא ציטרון
הרב ישראל אבא ציטרון (עיברת את שמו לקיטרוני; ט"ו בשבט תרמ"א, ינואר 1881 - י"ב באלול תרפ"ז 9 בספטמבר 1927) היה רבה של פתח תקווה (תרע"א-תרפ"ז).
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וישראל אבא ציטרון
ישראל איסר שפירא (מזריטש)
הרב רפאל ישראל איסר שפירא (ה'תקפ"ח, 1828 - ה'תרנ"ד, 1894) היה רב ופוסק הלכה ליטאי שפעל גם בפולין.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וישראל איסר שפירא (מזריטש)
ישראל איסר שפירא (תל אביב)
הרב ישראל איסר שפירא (ה'תרמ"ו, 1886 - ט' בטבת ה'תשל"א, 6 בינואר 1971) היה רב ליטאי-ישראלי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וישראל איסר שפירא (תל אביב)
ישראל ניסן קרק
הרב ישראל ניסן קרק (1863, קאמי, ליטא – 1938, תל אביב, פלשׂתינה–ארץ ישראל) היה רב ליטאי, ראש תנועת "המזרחי" בליטא.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וישראל ניסן קרק
ישראל קפלן (מחנך)
ר' ישראל קפלן (בכתיב ארכאי: קאפלאן; ברוסית: Израиль Кaплaн; כ"ט בכסלו תר"ל, דצמבר 1869, טולצ'ין, פלך מוהילב, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ט"ז באייר תרפ"ז, 18 במאי 1927, תל אביב) היה מחנך עברי ברוסיה וביישוב, עסקן ציבור ופעיל ציוני ועברי, רב מטעם במינסק ובאסטרחן, מחלוצי החינוך העברי המתוקן ברוסיה, מייסד ומנהל בתי ספר יסודיים בשיטת "עברית בעברית", חבר "המזרחי", מנהל בתי הספר של התנועה בחברון ובתל אביב, חבר אספת הנבחרים הראשונה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וישראל קפלן (מחנך)
ישראל ריף
ישראל ריף (תרל"א, 1871 – תש"ב, 1941) היה רבה של זאגר חדש בליטא.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וישראל ריף
ישראל חבס
ישראל חבס קודם עלייתו לארץ ישראל ישראל חבס (שבט תרכ"ח, 1868, אליטא, האימפריה הרוסית (כיום ליטא) - ח' באב ת"ש, 12 באוגוסט 1940, תל אביב) היה פעיל ציבור, מעסקני הציונות הדתית בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וישראל חבס
ישראל דוידזון
ישראל דוידזון (באנגלית: Israel Davidson, בליטאית: Izraelis Davidsonas; כ"ו באייר ה'תר"ל, 27 במאי 1870, יאנובה – י' בתמוז ה'תרצ"ט, 27 ביוני 1939, גרייט נק, מדינת ניו יורק) היה ממובילי חקר הפיוט העברי בזמנו ופרופסור בבית המדרש לרבנים בניו יורק.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וישראל דוידזון
ישיבת מיר
ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וישיבת מיר
ישיבת סלוצק - קלצק
ישיבת עץ חיים - סלוצק נוסדה בעיר סלוצק בשנת תרנ"ז (1897) על ידי הרב איסר זלמן מלצר, עברה לעיר קלצק בשנת תרפ"א (1921) עד שחדלה להתקיים בעת מלחמת העולם השנייה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וישיבת סלוצק - קלצק
ישיבת רמיילס
ישיבת רֶמַיילֶס (בליטאית: Ramailis, ראמייליס; לעיתים בכתיב יידי: ראמיילעס) הייתה ישיבה שפעלה בווילנה בירת ליטא משנת ה'תקע"ה, 1815, ועד שואת יהודי ליטא והשמדת הקהילה היהודית בווילנה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וישיבת רמיילס
ישיבת ראדין
המבנה היום ישיבת ראדין הייתה ישיבתו של רבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים".
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וישיבת ראדין
ישיבת שערי שמועות
ישיבת שערי שמועות היא ישיבה חרדית-ליטאית שהוקמה בשנת 2010 ושוכנת במושב החרדי בית חלקיה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וישיבת שערי שמועות
ישיבת לומז'ה
בניין הישיבה בשנות ה-20 של המאה ה-20 הכתובת שבראש הבניין הכתובת מעל דלת הכניסה שלט ההסבר בכניסה לישיבת לומז'ה ישיבת לומז'ה - מבט על צידו של הבניין ישיבת לוֹמְזָ'ה (מבוטאת לוֹמְזֶ'ה) הייתה ישיבה שפעלה בעיר לומז'ה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וישיבת לומז'ה
ישיבת טלז
ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וישיבת טלז
ישיבת הסדר
סמל איגוד ישיבות ההסדר ישיבת הסדר היא ישיבה המשלבת לימודים תורניים גבוהים ושירות בצה"ל במסגרת דתית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וישיבת הסדר
ישיבת וואלוז'ין
#הפניה ישיבת וולוז'ין.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וישיבת וואלוז'ין
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין וישיבה
יחזקאל קוטיק
יחזקאל קוֹטיק (ביידיש: קאָטיק; ח' בניסן תר"ז; 25 במרץ 1847 – ט' באב תרפ"א; 13 באוגוסט 1921) היה סופר ועסקן ציבורי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויחזקאל קוטיק
יחזקאל לנדא מווילנא
רבי יחזקאל סגל הלוי לנדא (ה'תקל"ט, 1779 – כ"א בחשוון ה'תר"ל, 26 באוקטובר 1869) היה רבה הראשי בפועל של יהדות וילנה והסמכות ההלכתית העליונה שלה, במשך שלושים ושלוש שנה (תקצ"ז-תר"ל).
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויחזקאל לנדא מווילנא
יחיאל מיכל ממינסק
הרב יחיאל מיכל ממינסק (מכונה גם: ר' יחיאל מיכל מנשביז), היה רב בלארוסי, משנה ראש הישיבה בישיבת וולוז'ין וראש ישיבה בנשביז ומינסק.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויחיאל מיכל ממינסק
יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין
יחיאל הלר (השני)
הרב יחיאל הלר (י"א בתשרי ה'תרכ"ז, 20 בספטמבר 1866 - כ"ג באב ה'תש"ח, 28 באוגוסט 1948) היה רב ליטאי; רבה של דזיארז'ינסק (קוידינוב) במשך שלושים וחמש שנה, ומחבר ספר המצוות לרמב"ם לפי סדר פרשיות התורה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויחיאל הלר (השני)
יהדות מינסק
בית הכנסת הגדול במינסק, 1930 הקהילה היהודית במינסק (בבלארוסית: Мінск, וגם: Менск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk) בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, היא חלק מיהדות בלארוס ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות במזרח אירופה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויהדות מינסק
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויהדות ליטא
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויהדות חרדית
יהדות בלארוס
שלט זיכרון לקהילת הורדנה לוח זיכרון בסמרגון הבור, אתר ההנצחה ליהדות בלארוס במינסק יהדות בלארוס היא קהילה יהודית במזרח אירופה, המונה כיום 25,000 איש.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויהדות בלארוס
יהושע אובסי
יהושע אובסֵי (1883 – 15 בדצמבר 1957) היה סופר עברי, עורך, מבקר, עיתונאי, מורה ומסאי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויהושע אובסי
יהושע צימבליסט
הרב יהושע צימבליסט (נודע כר' יהושע מהורודנה (הורודנר); ו' בסיוון תרכ"ה 31 במאי 1865~ - ז' בתשרי תש"ח, 21 בספטמבר 1947) היה רב וראש ישיבה במינסק.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויהושע צימבליסט
יהושע קלעוואן
הרב יהושע קלעוואן (מימין), לצדו נראה הרב גדליה סילברסטוןתמונה להחלפה הרב יהושע קלעוואן (קרי: קְלֶבַן; א' באלול ה'תרמ"ד, 22 באוגוסט 1884 - ט"ז באב ה'תשי"ג, 28 ביולי 1953) היה רב ליטאי-אמריקאי, רבן של כמה עיירות בליטא רב ונשיא התאחדות הרבנים ואב"ד וושינגטון די.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויהושע קלעוואן
יהושע דב בנינסון
יהושע דב בנינסון (בן נון; תר"ז, 1846 – כ"ו באדר תרצ"א, מרץ 1931) היה מראשי חובבי ציון במינסק וממתיישבי ראשון לציון.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויהושע דב בנינסון
יהושע יצחק שפירא
הרב יהושע יצחק שפירא (ה'תקס"א, 1801 – ד' בטבת ה'תרל"ג, 3 בינואר 1873) הוא רב ליטאי-בלארוסי, נודע כאב בית דין סלונים וכמחבר ספרים תורניים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויהושע יצחק שפירא
יהודה סולודוחה
יהודה סולודוחה, 1959 יהודה (יולי ארונוביץ') סוֹלוֹדוּחֹה (בכתיב יידי: יהודה סאָלאָדוכא, רוסית: Юлий Аронович Солодухо; 30 ביולי 1877, אשמיאני – 28 באפריל 1963, לנינגרד) היה מזרחן וחוקר תלמוד יהודי סובייטי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויהודה סולודוחה
יהודה ליב אבידע
יהודה ליב אבידע (זלוטניק) (8 בינואר 1887, י"ב בטבת ה'תרמ"ז, פלוצק, האימפריה הרוסית – 22 בספטמבר 1962, כ"ג באלול ה'תשכ"ב, ירושלים, ישראל) היה רב, ביבליוגרף, אתנוגרף ופולקלוריסט, פעיל ציוני ומראשי תנועת המזרחי בפולין, קנדה ודרום אפריקה, משורר, סופר ומחזאי ואיש חינוך יהודי-פולני.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויהודה ליב אבידע
יהודה ליב ברגר
יהודה לֶיְבּ בֶּרְגֶר (לעיתים בערגער; תרכ"ז, 1867 – ב' בתמוז תרע"ז, 1917) היה מחנך עברי יהודי ליטאי, פעיל למען רפורמה בחינוך היהודי ויוזם "החדר המתוקן" בפינסק, פעיל ציוני, מ"חובבי ציון" ומהפעילים הבולטים בהסתדרות הציונית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויהודה ליב ברגר
יהודה ליב דון יחיא
הרב יהודה לייב דון יחיאתמונה להחלפה יהודה ליב דון יחיא (י"ד באלול תרכ"ט, 21 באוגוסט 1869 – ו' בחשוון תש"ב, 27 בנובמבר 1941) היה רב, חסיד, תלמיד ישיבת וולוז'ין ומרבני תנועת המזרחי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויהודה ליב דון יחיא
יהודה לייב פרנק
הרב יהודה לייב פרנק (תרי"ב; 1852 – ג' באב תרע"ג; אוגוסט 1913) היה רב ועסקן, חבר אגודת חובבי ציון בקובנה, ממייסדי חדרה ורבה הראשון.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויהודה לייב פרנק
יהודה לייב חסמן
הרב יהודה לייב חסמן (מכונה הסטוצ'ינר) (תרכ"ט, 1869 – י"א בחשוון תרצ"ו, נובמבר 1936) היה רב ליטאי, ראש ישיבה בשטוצ'ין (Shchuchyn) והמנהל הרוחני של ישיבות טלז וחברון.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויהודה לייב חסמן
יהודה חיים חזן
יהודה חיים חזן, מתוך ארכיון השומר הצעיר, יד יערי יהודה חיים חזן (1905-1873) היה אחד הפעילים הטריטוריאליסטים הבולטים בוורשה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויהודה חיים חזן
יהודה בכרך
רבי יהודה בכרך (ה'תקל"ה, 1775 - ליל שבת כ"ט בניסן ה'תר"ו, 24 באפריל 1846) היה רב ליטאי, רבה של סייני שבפלך סובאלק בליטא (כיום בצפון-מזרח פולין).
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויהודה בכרך
יהודה גור
אוצר הלמוד העברי. י. גרזובסקי, ש.ל. גרדון. 1904 יהודה גוּר (גְרָזוֹבְסקי) (31 בינואר 1862, ל' בשבט ה'תרכ"ב - 21 בינואר 1950, ג' בשבט ה'תש"י) היה בלשן, מחנך, מילונאי, סופר ומתרגם, מראשוני הכותבים בעברית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויהודה גור
יום טוב ליפמן בסליאנסקי
רבי יום טוב ליפּמַן (ליפא) הכהן בַּסליאנסקי (או בַּסלַבסקי; מכונה: ר' ליפא מירֶר (מירער; כלומר ליפא ממיר); תקפ"א, 1821 – כסלו תרנ"ג, דצמבר 1892) היה רב ליטאי, רב ואב"ד מיר.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויום טוב ליפמן בסליאנסקי
יוסף אביגדור קסלר
הרב יוסף אביגדור קסלר (י"ד סיון ה'תרמ"ה, 28 במאי 1885 – ג' כסלו ה'תשט"ו, 28 בנובמבר 1954) היה רבן של ואוירז'אנאי וקראז שבליטא, ובהמשך רבה של שכונת פאר רוקאוויי ברובע קווינס שבלוג איילנד, ניו יורק, ארצות הברית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויוסף אביגדור קסלר
יוסף אהרן רבינוביץ
הרב יוסף אהרן רבינוביץ (ה'תרי"ג, 1853 – כ"א בכסלו ה'תרפ"ב, 22 בדצמבר 1921) היה רב ליטאי-חסידי, מחבר ספרי פרשנות על התורה ועל התלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויוסף אהרן רבינוביץ
יוסף סגל (רב)
הרב יוסף הלוי סגל (תרנ"ד, 1894 בערך - א' באייר תשל"ד, 1974) היה רב בליטא ולאחר עלותו לארץ ישראל שימש רבה הראשון של נס ציונה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויוסף סגל (רב)
יוסף פיימר
רבי יוסף פיימר (נודע בכינויו ר' יוסל'ה סְלוּצְקֶר (.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויוסף פיימר
יוסף רוזין (בלארוס)
הרב יוסף רוזין (תרכ"ז, 1867 - ט"ז בתשרי תשי"ד, 1953) היה רב ברוסיה הלבנה ובארצות הברית, כיהן כראש אגודת הרבנים של צפון אמריקה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויוסף רוזין (בלארוס)
יוסף זונדל מסלנט
רבי יוסף זונדל מסַלַנְט (1786 – אוקטובר 1865) היה מגדולי תלמידי התלמידים של הגר"א, איש תורה מוסר וחסידות, ומהמנהיגים של העדה האשכנזית בירושלים.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויוסף זונדל מסלנט
יוסף זונדל הוטנר
הרב יוֹסֵף זוּנְדְל הוּטְנֶר (ידוע בכינויו: ר' זונדל איישישוקר; תר"ו, 1846 - כ"ז בשבט תרע"ט, 1919) היה רבה של איישישוק שבליטא.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויוסף זונדל הוטנר
יוסף דב כהן
הרב יוסף דב כהן (סביבות ה'תרמ"ב, 1882 – ב' בניסן ה'תשכ"ב, 6 באפריל 1962) היה רבה של זסלב במשך כ-20 שנה ורבה של חדרה במשך כ-36 שנה.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויוסף דב כהן
יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)
הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מכונה הגרי"ד ועוד; י"ב באדר ה'תרס"ג, 11 במרץ 1903 - י"ח בניסן ה'תשנ"ג, 8 באפריל 1993) היה רב, ראש ישיבה, פילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)
יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)
רבי יוסף דוב (יוסף דובער הלוי, או יושֶׁה בֶּר) הלוי סולובייצ'יק (1820 – 1892, ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) מכונה הבית הלוי, היה משנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין, אחר כך היה רבה של העיר סלוצק ואחריה רבה של העיר בריסק בליטא בין השנים 1879–1892.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)
יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים)
משה שמואל שפירא הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ידוע כהגרי"ד או כרבי יושע בער, ובצורת ההקטנה ר' בֶּרְל; תמוז ה'תרע"ו, 1916 - ב' באדר א' ה'תשמ"א, 6 בפברואר 1981) היה ראש ישיבת בריסק בירושלים, בנו של הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים)
יוסף דוד שחור
הרב יוסף דוד שחור (? – ח' באלול תרס"ו, 1906) היה רבן של אנטופול וסמיאטיץ'.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויוסף דוד שחור
יוסף יהודה לייב בלוך
הרב יוסף יהודה לייב בלוך (לפעמים: בלאך; כ"א בשבט תר"ך, 1860 – ז' בחשוון תר"ץ, 10 בנובמבר 1929) היה רב העיר טלז וראש ישיבת טלז, מאנשי תנועת המוסר.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ויוסף יהודה לייב בלוך
10 באוגוסט
10 באוגוסט הוא היום ה-222 בשנה (223 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת ישיבת וולוז'ין ו10 באוגוסט