גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
29 יחסים: מסורת הש"ס, מסכת פאה, מרדכי זאב איטינגא, מטפחת ספרים, אפרים משה פינר, נפתלי צבי קצנלנבוגן, עקיבא איגר, עין משפט נר מצווה, צבי הירש בושקא, צבי הירש ביאלה, צורת הדף, קושיה, שמואל דוד לוצאטו, שאילתות דרב אחא, בנימין וולף איגר, ברלין (פירושונים), ה'תע"ט, ה'תקנ"ט, הערוך, הפלאה, יצחק מאיר תאומים-פרנקל, יצחק יוסף תאומים, ישעיה פיק, ישעיה ברלין, ישעיה ברלין פיק, יהדות ברסלאו, יוסף מייא, יוסף שטיינהארט, 1719.
מסורת הש"ס
מסורת הש"ס (בתחילה נקרא מסורת התלמוד) הוא חיבור של הרב יהושע בועז שתוכנו מראי מקומות למקורות מקבילים בספרות חז"ל (משנה, תוספתא ומקבילות בתלמוד הבבלי עצמו).
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ומסורת הש"ס · ראה עוד »
מסכת פאה
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת פאה, פרק ז' משנה ב', דפוס וילנה, 1880 מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים, לאחר מסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ומסכת פאה · ראה עוד »
מרדכי זאב איטינגא
הרב מרדכי זאב (סג"ל) איטינגא (נקרא: אטינגר; ה'תקס"ד, 1804 – ב' בתמוז ה'תרכ"ג, 19 ביוני 1863) היה למדן גליציאני, מחבר ספרים פורה ו"נשיא ארץ ישראל" של כולל עסטרייך-גאליציא.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ומרדכי זאב איטינגא · ראה עוד »
מטפחת ספרים
מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ומטפחת ספרים · ראה עוד »
אפרים משה פינר
אפרים משה פִּינֶר (בכתיב ארכאי: פיננער, בגרמנית: pinner; ה'תקס"ג – ה'תר"ם), היה מלומד יהודי אורתודוקסי במערב אירופה שעסק בתרגום עברי-גרמני, ובחקר תולדות היהדות.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ואפרים משה פינר · ראה עוד »
נפתלי צבי קצנלנבוגן
רבי נפתלי צבי הירש קצנלנבוגן (נפטר בב' בתשרי תקס"ה, 7 בספטמבר 1804, מנהיים) היה מרבני יהדות גרמניה, רבן של מרגנטהיים ומדינת קורפפאלץ, ורב במנהיים.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ונפתלי צבי קצנלנבוגן · ראה עוד »
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ועקיבא איגר · ראה עוד »
עין משפט נר מצווה
העמוד הראשון של תלמוד בבלי בש"ס וילנה.שבחלק העליון של העמוד בצד שמאל, מדור ה"עין משפט נר מצוה". עין משפט נר מצוה הוא חיבורו של רבי יהושע בועז, על התלמוד בבלי, המכיל הפניות להלכות במשנה תורה להרמב"ם ובסמ"ג שנפסקו על פי הגמרא (מאוחר יותר נוספו גם ציונים להלכות המובאות בשולחן ערוך ובארבעה טורים ולפעמים גם להגהות הרמ"א).
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ועין משפט נר מצווה · ראה עוד »
צבי הירש בושקא
רבי צבי הירש בושקא (בוצ'קו).
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וצבי הירש בושקא · ראה עוד »
צבי הירש ביאלה
רבי צבי הירש בן נפתלי הירץ אשכנזי ("חריף"), מכונה גם רבי צבי הירש ביאלה (~ה'ת"ל, 1670 – ליל ד' בתשרי ה'תק"ח, 25 בספטמבר 1748) היה רב וראש ישיבה אשכנזי-פולני מן האחרונים.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וצבי הירש ביאלה · ראה עוד »
צורת הדף
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא צורת הדף הוא כינוי לתבנית המסורתית של דפי התלמוד בבלי, כאשר לצד גוף הגמרא, משולבים פירושי רש"י והתוספות.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וצורת הדף · ראה עוד »
קושיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. קושיה (בארמית קושיא מהמילה קשיא) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד בבלי, כאשר ישנה הוכחה הסותרת את דברי אמורא או תנא לעיתים יפה כוחה של הקושיה לדחות את הדעה הנפרכת, ולעיתים נפסקת הלכה כדברי האומר, על אף הקושיה.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וקושיה · ראה עוד »
שמואל דוד לוצאטו
שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »
שאילתות דרב אחא
השאילתות הוא ספר הלכתי מאת רב אחא משבחא גאון, מראשית תקופת הגאונים, והוא כנראה הספר הראשון המצוי בידינו שנתחבר אחרי תקופת התלמוד.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ושאילתות דרב אחא · ראה עוד »
בנימין וולף איגר
רבי בנימין וולף איגר (רוטרדם, ה'תקט"ז 1756 – לייפניק, ו' בתשרי תקנ"ו, 19 בספטמבר 1795) היה רב וראש ישיבה.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ובנימין וולף איגר · ראה עוד »
ברלין (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:שמות משפחה גרמניים.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וברלין (פירושונים) · ראה עוד »
ה'תע"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וה'תע"ט · ראה עוד »
ה'תקנ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וה'תקנ"ט · ראה עוד »
הערוך
ספר הערוך הוא מילון שנכתב במאה ה-11 בידי רבי נתן מרומי, ובו מפורשות מילים קשות בתלמודים ובמדרשים.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין והערוך · ראה עוד »
הפלאה
קטגוריה:פירושון ספרים.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין והפלאה · ראה עוד »
יצחק מאיר תאומים-פרנקל
רבי יצחק מאיר תאומים-פרנקל (כונה גם: ד"ר מרקוס פרנקל; לפני ה'ת', 1640 - י"ז בתמוז ה'תס"ב, 13 ביולי 1702), היה רבן של הערים: זולקובה, פוזנה, סלוצק ופינסק.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ויצחק מאיר תאומים-פרנקל · ראה עוד »
יצחק יוסף תאומים
רבי יצחק יוסף תאומים (ה'תפ"ב, 1722 – ט"ז בחשון תקנ"ד, 22 באוקטובר 1793) היה רבן של הערים סלוצק, קראקא וברסלאו.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ויצחק יוסף תאומים · ראה עוד »
ישעיה פיק
#הפניה ישעיה פיק ברלין.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וישעיה פיק · ראה עוד »
ישעיה ברלין
לוחית זיכרון על הבית בו התגורר ישעיה ברלין בריגה סר ישעיה ברלין (באנגלית: Isaiah Berlin; 6 ביוני 1909, ריגה, פלך ליבוניה, האימפריה הרוסית – 5 בנובמבר 1997, אוקספורד, אנגליה) היה פילוסוף פוליטי והיסטוריון של הרעיונות, יהודי-רוסי בריטי, נחשב אחד מההוגים הליברלים המובילים של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וישעיה ברלין · ראה עוד »
ישעיה ברלין פיק
#הפניה ישעיה פיק ברלין.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וישעיה ברלין פיק · ראה עוד »
יהדות ברסלאו
ה'שטיבל' בברסלאו, ששימש בעיקר את יהודי מזרח אירופה. בתמונה: מרדכי רוטנברג, שנמלט מהעיר כילד, יושב במקומו הקבוע של אביו, דויד רוטנברג, שהיה מבני הקהילה המזרח-אירופית של ברסלאו ארון הקודש ב'שטיבל' של קהילת יהודי מזרח אירופה בברסלאוהקהילה היהודית בבְּרֶסְלַאוּ (או "בְּרֶסְלוֹי", כיום ידועה בשם ורוצלב; אצל היהודים רווח הכתיב "ברעסלא" ו"ברעסלוי") הייתה מהקהילות היהודיות הוותיקות באירופה.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ויהדות ברסלאו · ראה עוד »
יוסף מייא
הרב יוסף מייא (ה' בטבת ה'תקכ"ה, 29 בדצמבר 1764 – ד' בכסלו ה'תקע"א, 1 בדצמבר 1810) היה רב ואב בית דין ברסלאו, ובעל בית דפוס.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ויוסף מייא · ראה עוד »
יוסף שטיינהארט
הרב יוסף שטיינהארט (לפני שנת ה'ת"ס, 1700 – כ"ב באב ה'תקל"ו, 1776) היה רב ואב"ד באלזס ובעיר פיורדא, פוסק משמעותי ורב השפעה, ונחשב מגדולי התורה הבולטים בתקופת האחרונים.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ויוסף שטיינהארט · ראה עוד »
1719
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ו1719 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ישעיה_פיק_ברלין
