גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
12 יחסים: מנזר ניקולאס הקדוש, מלחמות המהפכה הצרפתית, אהרן מויאל, נפוליאון בונפרטה, חומות יפו, המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל, המצור על עכו (1799), היישוב היהודי ביפו בעת החדשה, כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל, כבוש יפו (1799), יפו, יפו העתיקה.
מנזר ניקולאס הקדוש
נפוליאון מבקר את חולי הדבר במנזר, אנטואן-ז'אן גרו, 1804 מנזר ניקולאס הקדוש הוא מנזר ארמני ביפו העתיקה, השוכן ברציף העלייה השנייה, הטיילת המובילה אל נמל יפו, בסמוך מצפון לכנסיית פטרוס הקדוש.
חָדָשׁ!!: כיבוש יפו (1799) ומנזר ניקולאס הקדוש · ראה עוד »
מלחמות המהפכה הצרפתית
מלחמות המהפכה הצרפתית (בצרפתית: Guerres de la Révolution française) הוא השם שניתן לסדרת עימותים צבאיים גדולים שניטשו בשנים 1792–1802 כתוצאה מאירועי המהפכה הצרפתית. כוחות צרפת המהפכנית התמודדו מול צבאות בריטניה, אוסטריה, פרוסיה, רוסיה ומונרכיות נוספות, שתמכו בהשבת המלוכנות לצרפת. מלחמות המהפכה הצרפתית נחלקות בדרך כלל לשתיים: מלחמת הקואליציה הראשונה (1792–1797) ומלחמת הקואליציה השנייה (1798–1801), אף שצרפת הייתה במלחמה עם בריטניה הגדולה ברציפות מ-1793 עד 1802. פעולות האיבה נפסקו עם חתימת הסכם אמיין ב-1802, אולם העימות נתחדש שוב עם פרוץ המלחמות הנפוליאוניות. הסכם אמיין מציין בדרך כלל את סוף מלחמות צרפת המהפכנית; ברם, ישנם חוקרים המצביעים על מאורעות אחרים לפני 1802 ולאחריה כנקודת ההתחלה של המלחמות הנפוליאוניות. במהלך מלחמות אלו, שהצטיינו בלהט מהפכני צרפתי ובחידושים צבאיים, הנחילו צבאות צרפת המהפכנית תבוסה לשתי קואליציות שנתאגדו מולם, והרחיבו את שליטת צרפת אל ארצות השפלה, איטליה וחבל הריין. הצבאות שנטלו חלק באותן מלחמות היו אדירי ממדים, בעיקר בשל הנהגת שיטת הגיוס ההמוני. כבר משנת 1791 עקבו המונרכיות האירופיות בדאגה אחר אירועי המהפכה הצרפתית והשפעתם הצפויה על המתרחש בשטחן, ושקלו התערבות צבאית, אם כדי לסייע ללואי ה-16 למנוע את התפשטות המהפכה או על מנת לנצל את התוהו ובוהו בממלכה לתועלתן האישית. אוסטריה הציבה כוחות צבא משמעותיים על גבולה עם צרפת וביחד עם פרוסיה הוציאה את הצהרת פילניץ, שאיימה בתוצאות קשות אם המלך לואי והמלכה מרי אנטואנט ייפגעו. לאחר סירובה של אוסטריה להסיג את כוחותיה מהגבול ולחזור בה מאיומיה הכריזה צרפת עליה ועל פרוסיה מלחמה באביב 1792. אוסטריה ופרוסיה הגיבו בפלישה מתואמת לשטח צרפת אך נסוגו בספטמבר אותה שנה לאחר קרב ואלמי. הניצחון בקרב עודד את הוועידה הלאומית להכריז על ביטול המלוכה בצרפת. סדרת ניצחונות שנחל צבא המהפכה הצרפתי ב-1793 הסתיימה בהפסד בקרב נירווינדן, ולנסיגה מארצות השפלה. תבוסות נוספות בהמשך השנה הביאו לעלייתם של היעקובינים ולשלטון הטרור בראשות רובספייר. ב-1794 השתפר המצב משמעותית לאחר ניצחונות על האוסטרים וההולנדים בקרב פלרוס ועל הספרדים בקרב ההר השחור, שסימנו תחילת שלב חדש במלחמה. עד 1795 כבשה צרפת את ארצות השפלה האוסטריות ואת הרפובליקה ההולנדית. בנוסף יצאו פרוסיה וספרד מהמלחמה לאחר שחתמו עם צרפת על הסכם בזל. גנרל אלמוני באותה עת בשם נפוליאון בונפרטה החל באפריל 1796 במערכה לכיבוש איטליה. במהלך אותה שנה הנחילו הצרפתים בפיקודו תבוסה קשה לכוחות בית הבסבורג האוסטרים וגרשו אותם מחצי האי האיטלקי, תוך שהם מנצחים כמעט בכל הקרבות ולוקחים בשבי כ-150,000 חיילים. כאשר החל הצבא הצרפתי לצעוד לעבר וינה ביקשו האוסטרים לפתוח במשא ומתן לשלום וחתמו על חוזה קמפו פורמיו, שסיים את מלחמת הקואליציה הראשונה. מלחמת הקואליציה השנייה החלה ב-1798 עם פלישה צרפתית למצרים בפיקודו של נפוליאון. מדינות הקואליציה ניצלו את ההתמקדות הצרפתית במזרח התיכון כדי להשיב לעצמן שטחים שאיבדו במלחמת הקואליציה הראשונה. המלחמה באירופה התחדשה כשכוחות הקואליציה הדפו בהדרגה את הצרפתים מאיטליה ופלשו לשווייץ, עם ניצחונות בקרבות מגנאנו, קסאנו ונובי. אף על פי כן, תבוסת הצבא הרוסי-אוסטרי בקרב ציריך השני בספטמבר גרמה לפרישת רוסיה מהקואליציה השנייה. באותו הזמן השמיד צבאו של נפוליאון מספר כוחות צבאיים מצריים ועות'מאניים בקרבות הפירמידות, הר תבור ואבוקיר. ניצחונות אלה הגבירו את הפופולריות של נפוליאון בצרפת והוא שב לשם כמנצח בסתיו 1799, זאת על אף שהמערכה במצרים הסתיימה בכישלון. ניצחונו של הצי המלכותי הבריטי בקרב הנילוס ב-1798 הגביר את שליטת הבריטים בים התיכון והחליש את הצי הצרפתי. שובו של נפוליאון לצרפת הביא לנפילת הדירקטורט בהפיכת 18 בברימר. נפוליאון מינה עצמו לקונסול, ארגן מחדש את הצבא הצרפתי ופתח במתקפה מחודשת כנגד האוסטרים באיטליה באביב 1800. המערכה באיטליה הסתיימה לאחר ניצחון צרפתי מכריע בקרב מרנגו, שהביא לנסיגת כלל הכוחות האוסטריים מחצי האי האיטלקי. ניצחון צרפתי מכריע נוסף בקרב נוהנלינדן בבוואריה אילץ את האוסטרים לפתוח במשא ומתן לשלום בפעם השנייה, וב-1801 נחתם הסכם לינוויל. לאחר פרישת רוסיה ואוסטריה מהקואליציה נותרה בריטניה מבודדת והסכימה לחתום על הסכם אמיין עם נפוליאון ב-1802, שסיים את מלחמות המהפכה. אף על פי כן, המתח שהוסיף לשרור בין הצדדים לא היה ניתן להכלה, ושנה לאחר מכן, עם הקמת הקואליציה האנטי-צרפתית השלישית, החלו המלחמות הנפוליאוניות.
חָדָשׁ!!: כיבוש יפו (1799) ומלחמות המהפכה הצרפתית · ראה עוד »
אהרן מויאל
קברו בהר הזיתים ר' אהרן מויאל (1813 – יולי 1899) היה סוחר יהודי-מרוקאי עשיר מרבאט שעלה לארץ ישראל והיה לאחד ממנהיגי היישוב היהודי ביפו.
חָדָשׁ!!: כיבוש יפו (1799) ואהרן מויאל · ראה עוד »
נפוליאון בונפרטה
נפוליאון בונפרטה (בצרפתית: Napoléon Bonaparte, מבוטא: בּוֹנָפָּרְט; 15 באוגוסט 1769 – 5 במאי 1821; ידוע גם כנפוליאון הראשון) היה שליט צרפת, מייסד הקיסרות הראשונה, ומגדולי המצביאים בהיסטוריה.
חָדָשׁ!!: כיבוש יפו (1799) ונפוליאון בונפרטה · ראה עוד »
חומות יפו
מפת העיר יפו מוקפת בחומה מן השנים 1840/41 שער ירושלים בתוך חומות יפו העתיקה ומאחוריו "המצודה" באזור של רחוב יפת כיום פינת רחוב מפרץ שלמה תותחים עות'מאניים שהוצבו מחוץ לחומות יפו לצורך הגנה מפני פשיטות בדואים מהיבשה ופיראטים מהים חומות יפו הן החומות שהקיפו את יפו העתיקה במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל מתחילת המאה ה-19 עד לפירוקה בשנת 1868.
חָדָשׁ!!: כיבוש יפו (1799) וחומות יפו · ראה עוד »
המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל
נפוליאון מבקר אצל קורבנות המגפה ביפו המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל התנהלה בשנים 1798–1801 ובמסגרתה נערך מסע נפוליאון בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: כיבוש יפו (1799) והמערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל · ראה עוד »
המצור על עכו (1799)
שרידי קו הביצורים הפנימי שהוקם על ידי פרחי ודה פליפו בעת המצור על העיר סטלה מאריס בחיפה, ששימש כבית חולים צבאי, ובחצרו טמונים רבים מחיילי נפוליאון גנרל קאפארלי בעכו המצור של צבא נפוליאון על עכו החל ב-20 במרץ 1799 ונמשך 54 ימים.
חָדָשׁ!!: כיבוש יפו (1799) והמצור על עכו (1799) · ראה עוד »
היישוב היהודי ביפו בעת החדשה
חותמת הקהילה היהודית בית הכנסת היפואי לעולי לוב הרב יהודה מרגוזה יליד סרייבו עלה לארץ ב-1801 ולימים שימש כרבה הראשון של קהילת יהודי יפו המתחדשת. בית הקברות היהודי הראשון ביפו מראה יפו לבאים מן הים בצילום משנת 1865. חיים אמזלג סוחר וקונסול בריטניה, מראשי הקהל ביפו, משפחתו יוצאת מרוקו, עלתה לא"י ב-1834 מגיברלטר. בית אהרן שלוש בנווה צדק, בשלהי המאה ה-19. בפתחו יושב אהרן שלוש ומאחוריו שלושת בניו י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל מצבת אחים בבית הקברות טרומפלדור לקורבנות פרעות תרפ"א ביפו ובסביבותיה. מנשייה), הבתים לשמאל הרחוב מעלים מסי עירייה לתל אביב (נווה שלום), האוכלוסיות היהודית והערבית מעורבות זו בזו, ולכן מדובר ב'גבול על נייר' בעקבות סרטוט הגבול בין יפו לתל אביב על ידי הבריטים שנכנס לתוקפו ב-1923 ולא קיבל ביטוי פיזי עד פרוץ מלחמת העצמאותלוחית זיכרון על קיר בית הסראייה (יפו) ההתיישבות היהודית ביפו בעת החדשה המאוחרת, החלה באמצע המאה ה-18 ושוב מראשית המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: כיבוש יפו (1799) והיישוב היהודי ביפו בעת החדשה · ראה עוד »
כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל
להלן לוח זמנים של אירועים בולטים בהיסטוריה של אזור ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: כיבוש יפו (1799) וכרונולוגיה של אזור ארץ ישראל · ראה עוד »
כבוש יפו (1799)
#הפניה כיבוש יפו (1799).
חָדָשׁ!!: כיבוש יפו (1799) וכבוש יפו (1799) · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: כיבוש יפו (1799) ויפו · ראה עוד »
יפו העתיקה
יפו העתיקה במבט לילי מהיםרחוב הצורפים ביפו העתיקה הכניסה לכיכר קדומים ביפו העתיקה גשר המשאלות וגן הפסגה יפו העתיקה, ציור של שאול נמרי חוף תל אביב מגן הפסגה חפירות ושחזור שער העיר מימי רעמסס השני פרנציסקנית - צילום מגן הפסגה התקופה העות'מאנית בית הסראייה הישן בית הכלא הישן מתחם יפו העתיקה (בערבית: يافا العتيقه) הוא האזור שבו העיר יפו הייתה ממוקמת לאורך ההיסטוריה.
חָדָשׁ!!: כיבוש יפו (1799) ויפו העתיקה · ראה עוד »
