גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
104 יחסים: מאה ברכות, מנורת הכנסת, מניין השטרות, מסורת (יהדות), מסכת אבות, מסכת ברכות, מצוות ערבה במקדש, מרדכי היהודי, משנה, משפחת בית טוביה, משיח, מלאכי, מגילת אסתר, מורה נבוכי הזמן, אנטיגנוס איש סוכו, אסתר, אשר הניא, אבות העולם, אוצר בית דין, אכילת דג עם חלב, נחמיה, נביאים, נוסח תפילה, סנהדרין, ספר מקבים א', ספר נחמיה, ספר חגי, ספר דניאל, ספר יחזקאל, ספרות תורנית, סדרי גודל של מספרים, סידור, עלינו לשבח, עזרא הסופר, פסוקי דזמרא, פרשת שמונת מלכי אדום, פירושי התורה לרבי יהודה החסיד, קרי וכתיב, קדושת ארץ ישראל, קדושה (תפילה), קורבן (יהדות), קורבן מוסף של ראש חודש, ראשית צמיחת גאולתנו, רשות מחוקקת, רבי פנחס בר חמא, שמעון (פירושונים), שמעון הפקולי, שמעון הצדיק, שמואל הולדהיים, שלשלת הקבלה, ..., שלילת התארים, שיטת הממשל בישראל, שיבת ציון, שיכון בבלי, תנ"ך, תנועת מחזיקי הדת, תפילת שמונה עשרה, תפילת העמידה, תפילה (יהדות), תקנות הקהילה, תרי עשר, תחיית המתים, תולדות תנאים ואמוראים, תיארוך ספרי התנ"ך, תיקון סופרים, לשם ייחוד, ליאור שלו (עיתונאית), זרובבל בן שאלתיאל, זכריה הנביא, חנוכת המקדש, חז"ל, חזרת הש"ץ, חגי, חגי ישראל ומועדיו, ברוך שאמר, ברכת אבות, ברכת החמה, ברכה, ביקורת נוסח המקרא, גאולה, דב חנין, המאה ה-5 לפנה"ס, האלף ה-1 לפנה"ס, השנים החסרות, התקופה הפרסית בארץ ישראל, הגדה של פסח, הכנסת, הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, היתר מכירה, כ"ה, כ"ו בתשרי, כנסת, כנסת הגדולה (פירושונים), כנסת ישראל, כנה"ג, כל נדרי, כהן גדול, יצחק ברנייס, ירושלים בתקופת בית שני, ידוע הכהן, יהדות אורתודוקסית, יהדות רפורמית, יהודה החסיד, יהודים ומילים. להרחיב מדד (54 יותר) »
מאה ברכות
בשבת ויום טוב משלימים את מנין 'מאה ברכות' על ידי אכילת פירות ומיני מתיקה תקנת מאה ברכות היא תקנה קדומה המחייבת לברך בכל יום לפחות מאה ברכות.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ומאה ברכות · ראה עוד »
מנורת הכנסת
מנורת הכנסת תבליטי המנורה בנו אלקן בסטודיו בלונדון במהלך עבודתו, 1953 ההזמנה לטקס חנוכת מנורת הכנסת, 1956 טקס חנוכת המנורה, 1956. משמאל - יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק הסקיצה שצירף אלקן לתדפיס שמסר לכנסת, המתאר את החלל שבתוכו על המנורה להיות מוצגת מנורת הכנסת היא אנדרטת ברונזה בגובה כחמישה מטרים, הניצבת בקצה גן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ומנורת הכנסת · ראה עוד »
מניין השטרות
מניין השטרות הוא הכינוי היהודי ל"מניין בית סלאוקוס", שהיה השיטה המקובלת למניית שנים באימפריה הסלווקית.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ומניין השטרות · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ומסכת אבות · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ומסכת ברכות · ראה עוד »
מצוות ערבה במקדש
מצוות ערבה במקדש היא מצווה להביא ענפי ערבה לבית המקדש בכל יום מימי חול המועד סוכות, להציב אותם בפינות המזבח ולהקיף אותו תוך אמירת הושענות.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ומצוות ערבה במקדש · ראה עוד »
מרדכי היהודי
מרדכי רכוב על סוס בציור קיר בבית הכנסת בדורה אירופוס מהמאה ה-3 המן מרכיב את מרדכי על סוס. מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1617. מאוספי הספרייה הלאומית מרדכי מסרב להשתחוות מול שיירתו של המן. פול לירוי, 1884 מרדכי ואסתר, ציור מאת ארט דה חלדר אתר קבר מרדכי ואסתר באיראן, שבו קבורים, על פי המסורת, אסתר המלכה ומרדכי היהודי ציון קברם של אסתר ומרדכי היהודי בנחל צבעון בגליל העליון מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הוא דמות מקראית ומגיבוריה הראשיים של מגילת אסתר.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ומרדכי היהודי · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ומשנה · ראה עוד »
משפחת בית טוביה
1.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ומשפחת בית טוביה · ראה עוד »
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ומשיח · ראה עוד »
מלאכי
מַלְאָכִי הוא הספר האחרון שבקובץ תרי עשר ומסכם את מדור ספרי הנביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ומלאכי · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ומגילת אסתר · ראה עוד »
מורה נבוכי הזמן
מורה נבוכי הזמן (מונה"ז) הוא ספר שחיבר נחמן קרוכמל.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ומורה נבוכי הזמן · ראה עוד »
אנטיגנוס איש סוכו
אנטיגנוס איש סוכו היה תנא בפתח תקופת הזוגות המוזכר במשנה.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ואנטיגנוס איש סוכו · ראה עוד »
אסתר
אסתר" (1865) מאת ג'ון אוורט מיליי אחשוורוש והמן במשתה אסתר, יצירתו של רמברנדט משנת 1660 המוצגת כיום במוזיאון פושקין שבמוסקבה. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה (ובביטוי עברי עממי מודרני - גם "מלכת אסתר" - במיוחד בהקשר של תחפושות שמציגות אותה) היא דמות מקראית, גיבורת מגילת אסתר, שעל פי המסופר סיכלה את מזימתו של המן להשמיד את היהודים בממלכת פרס.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ואסתר · ראה עוד »
אשר הניא
אֲשֶׁר הֵנִיא הוא פיוט לחג הפורים, המסכם את סיפור המגילה.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ואשר הניא · ראה עוד »
אבות העולם
אבות העולם הוא תיאור המופיע בספרות חז"ל, בשימוש מושאל, לגדלותם והשפעתם של דמויות מכוננות בעולם החכמים, על-רצף שלשלת הקבלה ויצירת תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ואבות העולם · ראה עוד »
אוצר בית דין
אוצר בית דין בימינו הוא הסדר להעברת פירות שביעית מהחקלאים אל הצרכנים.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ואוצר בית דין · ראה עוד »
אכילת דג עם חלב
אכילת דג עם חלב היא נושא לדיון הלכתי.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ואכילת דג עם חלב · ראה עוד »
נחמיה
"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ונחמיה · ראה עוד »
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ונביאים · ראה עוד »
נוסח תפילה
נוסח תפילה הוא מכלול הטקסטים של התפילה והמנהגים הנלווים אליהם.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ונוסח תפילה · ראה עוד »
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וסנהדרין · ראה עוד »
ספר מקבים א'
ספר מקבים א', נקרא גם בשם ספר חשמונאים א', הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המספר על מרד החשמונאים בממלכה הסלאוקית, ועל ימיה הראשונים של ממלכת החשמונאים, תקופה התחומה בין גזירות אנטיוכוס לבין עלייתו של יוחנן הורקנוס.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וספר מקבים א' · ראה עוד »
ספר נחמיה
ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וספר נחמיה · ראה עוד »
ספר חגי
חַגַּי הוא אחד מספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וספר חגי · ראה עוד »
ספר דניאל
ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וספר דניאל · ראה עוד »
ספר יחזקאל
ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וספר יחזקאל · ראה עוד »
ספרות תורנית
ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וספרות תורנית · ראה עוד »
סדרי גודל של מספרים
סקאלה לוגריתמית, מייצגת את היחסיות בין מספרים בסדרי גודל שונים רשימה זו מציגה, בסדר עולה, סדרי גודל של מספרים חיוביים כולל אלה בעלי גודל חסר ממד וכן הסתברויות.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וסדרי גודל של מספרים · ראה עוד »
סידור
סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וסידור · ראה עוד »
עלינו לשבח
עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ועלינו לשבח · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ועזרא הסופר · ראה עוד »
פסוקי דזמרא
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ופסוקי דזמרא · ראה עוד »
פרשת שמונת מלכי אדום
פרשת שמונת מלכי אדום (נקראת גם פרשת ואלה המלכים או שמונת המלכים) היא פרשיה בתוך פרשת וישלח שבספר בראשית, המספרת על שמונה מלכים שמלכו באדום בתקופה קדומה.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ופרשת שמונת מלכי אדום · ראה עוד »
פירושי התורה לרבי יהודה החסיד
פירושי התורה לרבי יהודה החסיד הוא פירוש לחמשה חומשי תורה מאת רבי יהודה החסיד, יש שערערו על אמינות החיבור בשל קטעים שמכילים פירושים המהווים לדעתם כפירה.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ופירושי התורה לרבי יהודה החסיד · ראה עוד »
קרי וכתיב
קרי וכתיב במקראות גדולות במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא, קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת הקריאה שלו.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וקרי וכתיב · ראה עוד »
קדושת ארץ ישראל
קדושת ארץ ישראל מביאה לידי חיוב שביעית על-פי האמונה היהודית, ארץ ישראל קדושה יותר מכל הארצות.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וקדושת ארץ ישראל · ראה עוד »
קדושה (תפילה)
קדושה היא קטע תפילה יהודי הנאמר בחזרת הש"ץ כחלק מהברכה השלישית של תפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וקדושה (תפילה) · ראה עוד »
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וקורבן (יהדות) · ראה עוד »
קורבן מוסף של ראש חודש
קורבן מוסף של ראש חודש הוא סדרה של קורבנות שמוקרבת בכל ראש חודש בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וקורבן מוסף של ראש חודש · ראה עוד »
ראשית צמיחת גאולתנו
"ראשית צמיחת גאולתנו" הוא ביטוי המשקף את היחס המשיחי של חלקים בציונות הדתית למדינת ישראל, הרואה בה אתחלתא דגאולה - תחילת תהליך הגאולה.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וראשית צמיחת גאולתנו · ראה עוד »
רשות מחוקקת
משכן הכנסת - משכנה של הרשות המחוקקת במדינת ישראל. רשויות מחוקקות רשות מחוקקת היא הרשות האחראית על חקיקת החוקים במדינה, ולעיתים מהווה רשות מבקרת על הרשות המבצעת.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ורשות מחוקקת · ראה עוד »
רבי פנחס בר חמא
רבי פנחס בר חמא הכהן (או רבי פינחס בר חמא או רבי פנחס הכהן) היה אמורא מהדור השלישי של האמוראים, מוזכר בתלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי ובמדרש תהילים, מעט מאוד ידוע על תולדות חייו.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ורבי פנחס בר חמא · ראה עוד »
שמעון (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם שמעון.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ושמעון (פירושונים) · ראה עוד »
שמעון הפקולי
שמעון הפָּקוֹלי היה תנא מהדור השני של התנאים.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ושמעון הפקולי · ראה עוד »
שמעון הצדיק
קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ושמעון הצדיק · ראה עוד »
שמואל הולדהיים
הרב שמואל הולדהיים (בתעתיק מיושן: האלדהיים, בגרמנית: Samuel Holdheim; 1806 – 22 באוגוסט 1860) היה מהוגיה הרדיקליים של היהדות הרפורמית.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ושמואל הולדהיים · ראה עוד »
שלשלת הקבלה
שלשלת הקבלה הוא מונח תורני שמתייחס לחכמי הדורות שקיבלו והעבירו את התורה שבעל-פה, בעיקר החלק שבה שמפרש ומבאר את הדברים שבמקרא וההלכות הרבות שנוגעים לעיקרי המצוות שמבוארים בתורה בקיצור ולפעמים ברמז בלבד, מדור לדור.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ושלשלת הקבלה · ראה עוד »
שלילת התארים
שלילת התארים, תאולוגיה שלילית או דרך השלילה (מלטינית:"via negativa") היא תורה ומתודולוגיה הגותית לתיאור האל באמצעות הנגדתו למונחים שאינם תואמים את טיבו המהותי.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ושלילת התארים · ראה עוד »
שיטת הממשל בישראל
שיטת הממשל בישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ושיטת הממשל בישראל · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ושיבת ציון · ראה עוד »
שיכון בבלי
שיכון בבלי הוא שכונה בצפון תל אביב, מדרום לנחל הירקון.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ושיכון בבלי · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת מחזיקי הדת
שער ביטאון התנועה - מחזיקי הדת תנועת מחזיקי הדת הייתה תנועה יהודית-אורתודוקסית שפעלה בגליציה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ותנועת מחזיקי הדת · ראה עוד »
תפילת שמונה עשרה
תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונֶה־עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ותפילת שמונה עשרה · ראה עוד »
תפילת העמידה
התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ותפילת העמידה · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תקנות הקהילה
תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ותקנות הקהילה · ראה עוד »
תרי עשר
תְּרֵי עֲשַׂר הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ותרי עשר · ראה עוד »
תחיית המתים
הציור "תחיית המתים" (1499) מאת לוקה סיניורלי תְּחִיַּת הַמֵּתִים הוא מושג הקיים בדתות ובאמונות שונות, ומבטא אמונה בכך שבעתיד יקומו בני האדם המתים לתחייה.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ותחיית המתים · ראה עוד »
תולדות תנאים ואמוראים
הספר תולדות תנאים ואמוראים הוא ספר בן שלושה כרכים, הכולל בעיקר את תולדותיהם של התנאים והאמוראים.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ותולדות תנאים ואמוראים · ראה עוד »
תיארוך ספרי התנ"ך
אחת ממגילות מדבר יהודה. בממצא חשוב זה נמצאו עדויות לכך שקטעים נרחבים מן המקרא כבר הועלו לכתב בתקופת פעילות הכת. תיארוך התנ"ך הוא הניסיון למצוא את מקורו של כל אחד מן הספרים המרכיבים את התורה, את הנביאים ואת הכתובים.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ותיארוך ספרי התנ"ך · ראה עוד »
תיקון סופרים
תיקון סופרים (או כינה הכתוב) הוא מונח מספרות חז"ל המצביע על שינוי במילים בתנ"ך מפאת כבוד האלוהים וכדומה.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ותיקון סופרים · ראה עוד »
לשם ייחוד
ביהדות, לשם ייחוד היא תפילה קצרה שיש נוהגים לאומרה לפני קיום מצוות ומטרתה לגרום לכוונת התפילה - לשם מה נאמרת התפילה.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ולשם ייחוד · ראה עוד »
ליאור שלו (עיתונאית)
ליאור שלו (נולדה ב-5 בינואר 1995) היא עיתונאית ישראלית המשמשת ככתבת ומראיינת במגזין סוף השבוע של אתר "מאקו" מאז 2019.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וליאור שלו (עיתונאית) · ראה עוד »
זרובבל בן שאלתיאל
זרבבל מציג לכורש את התוכניות לבניין ירושלים. ציור מאת יאקוב ואן לו (van Loo), סביבות 1640–1670 זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל הוא דמות מקראית אשר היה ראש הגולה, אחד ממנהיגי שיבת ציון שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, אשר בנה את בית המקדש השני בשנת 516 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וזרובבל בן שאלתיאל · ראה עוד »
זכריה הנביא
זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה בֶּן-עִדּוֹ הַנָּבִיא, הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בימי שיבת ציון, ופעל לעידוד שבי הגולה ובניית בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וזכריה הנביא · ראה עוד »
חנוכת המקדש
שלמה המלך חונך את בית המקדש הראשון חֲנֻכַּת המקדש הוא שמו של אירוע חגיגי שנערך עם סיום בנייתו של בית המקדש או המשכן, ובו הוקרבו קורבנות מיוחדים ונערכו חגיגות שמחה.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וחנוכת המקדש · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וחז"ל · ראה עוד »
חזרת הש"ץ
חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וחזרת הש"ץ · ראה עוד »
חגי
חגי. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו חַגַּי הוא נביא תנ"כי מימי שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וחגי · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
ברוך שאמר
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוניברוך שאמר היא ברכה הפותחת את פסוקי דזמרא הנאמרים בתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וברוך שאמר · ראה עוד »
ברכת אבות
ברכת אבות היא הברכה הראשונה בתפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וברכת אבות · ראה עוד »
ברכת החמה
ברכת החמה ברחבת הכותל המערבי – 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. רחובה הראשי של בני ברק, 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. ברכת החמה בכפר מימון, 8 באפריל 2009. בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וברכת החמה · ראה עוד »
ברכה
ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וברכה · ראה עוד »
ביקורת נוסח המקרא
דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »
גאולה
גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וגאולה · ראה עוד »
דב חנין
דב בוריס חֶנין (נולד ב-10 בינואר 1958) הוא פוליטיקאי ישראלי וחבר כנסת לשעבר מטעם רשימת חד"ש ולשעבר יו"ר הסיעה המורחבת של תנועת "עיר לכולנו" בתל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ודב חנין · ראה עוד »
המאה ה-5 לפנה"ס
המאה ה-5 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 401 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה והמאה ה-5 לפנה"ס · ראה עוד »
האלף ה-1 לפנה"ס
האלף ה-1 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 1,000 לפנה"ס עד שנת 1 לפנה"ס (תחילת המאה ה-10 לפנה"ס עד סוף המאה הראשונה לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה והאלף ה-1 לפנה"ס · ראה עוד »
השנים החסרות
http://ivri.org.il/2014/03/in-search-of-lost-time-1 "בעקבות הזמן האבוד" - חלק 1 השנים החסרות הוא מונח המתייחס לפער של כ-169 שנים בין הכרונולוגיה המקראית והמסורתית לבין הכרונולוגיה המקובלת במחקר ההיסטורי המודרני.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה והשנים החסרות · ראה עוד »
התקופה הפרסית בארץ ישראל
התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה והגדה של פסח · ראה עוד »
הכנסת
הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה והכנסת · ראה עוד »
הכרונולוגיה המקראית והמסורתית
הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים - בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם" - ולא על ממצאים ארכאולוגיים או מחקרים היסטוריים.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה והכרונולוגיה המקראית והמסורתית · ראה עוד »
היתר מכירה
דוכן ירקות. חלק מהמוצרים מסומנים ב"היתר", כלומר כשרים על פי היתר המכירה. היתר מכירה מציין מכירה של קרקע בארץ ישראל לגוי, שמטרתה להתיר מלאכות חקלאיות בשנת השמיטה.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה והיתר מכירה · ראה עוד »
כ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וכ"ה · ראה עוד »
כ"ו בתשרי
בניין המזכירות של האומות המאוחדות בניו יורק.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וכ"ו בתשרי · ראה עוד »
כנסת
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וכנסת · ראה עוד »
כנסת הגדולה (פירושונים)
קטגוריה:פירושונים.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וכנסת הגדולה (פירושונים) · ראה עוד »
כנסת ישראל
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וכנסת ישראל · ראה עוד »
כנה"ג
#הפניה כנסת הגדולה.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וכנה"ג · ראה עוד »
כל נדרי
תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וכל נדרי · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וכהן גדול · ראה עוד »
יצחק ברנייס
חכם יצחק בֶּרְנַיְיס (גם: בערנייס, בערנייז; Isaac Bernays; 1792/ תקנ"ג, מיינץ – 1 במאי 1850/ תר"ט, המבורג) היה רבה של המבורג, בלשן והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ויצחק ברנייס · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »
ידוע הכהן
יַדוּע הוא הכהן הגדול האחרון המוזכר במקרא (ספר נחמיה).
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה וידוע הכהן · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות רפורמית
היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ויהדות רפורמית · ראה עוד »
יהודה החסיד
רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בה.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ויהודה החסיד · ראה עוד »
יהודים ומילים
יהודים ומילים הוא ספר מאת הסופר עמוס עוז ובתו ההיסטוריונית פניה עוז-זלצברגר.
חָדָשׁ!!: כנסת הגדולה ויהודים ומילים · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אנשי כנסת הגדולה, הכנסת הגדולה.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כנסת_הגדולה
