גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
56 יחסים: מקדש אסגילה, משבר תקופת הברונזה המאוחרת, מלכי אשור, מלכי בבל, מותבעל, מכתבי אל-עמארנה, אמנחותפ השלישי, אמר, ארזווה, אשור-אובליט הראשון, אשור-ניררי השלישי, אשורולוגיה, אל-ח'ור, אבי-אשוח, אור (עיר), איסין, ניפור, עילם, פודוחפה, קרטוגרפיה, קטר (מדינה), קבוצות כוכבים מבוטלות, שמשו-אילונה, שמשו-דיתנה, שושן (עיר), תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל, תרקה, תל שקמונה, תוכולתי-נינורתה הראשון, לורים (קבוצה אתנית), לוחמה בתקופת הברונזה במזרח התיכון, זרח הכושי, חמורבי השני, חוקי חמורבי, חיקסוס, בבל, בבל הכשית, בורנבוריאש השני, דור-כוריגלזו, דילמון, דילבת, המאה ה-15 לפנה"ס, המוזיאון הלאומי של בחריין, האלף ה-2 לפנה"ס, האי פילכה, האימפריה הבבלית הראשונה, הפאיסטיון, הרי זגרוס, היסטוריה של עיראק, היסטוריה של כווית, ..., כרדוניאש, כתובת אזתוד, כושן רשעתים, כודורו, ימחד, 1460-1469 לפנה"ס. להרחיב מדד (6 יותר) »
מקדש אסגילה
תוכנית אתר חפירות של מקדש אסגילה (למטה, דרום) ומקדש הזיגוראת אתמנאנקי בצפונו מפה של בבל משנת 1829. מקדש אסגילה מסומן באות E מימין לחידקל בתל ארמן-אבן-עלי לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה ומקדש אֵ-זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה מקדש אֶסַגִילַה היה מקדש לאל הבבלי מרדוך שהיה ראש פנתאון האלים הבבלי והאל המגן על העיר בבל.
חָדָשׁ!!: כשים ומקדש אסגילה · ראה עוד »
משבר תקופת הברונזה המאוחרת
כיוון.
חָדָשׁ!!: כשים ומשבר תקופת הברונזה המאוחרת · ראה עוד »
מלכי אשור
ממלכת אשור החדשה אסטלת ניצחון של אסרחדון רשימת מלכי אשור מקורה מרשימות שונות שהתגלו בחפירות הארכאולוגיות השונות.
חָדָשׁ!!: כשים ומלכי אשור · ראה עוד »
מלכי בבל
חלקה העליון של אסטלת חמורבי עליה נכתבו חוקי חמורבי רשימת מלכי בבל, עיר עתיקה ששכנה במרכז מסופוטמיה בשטח עיראק של היום.
חָדָשׁ!!: כשים ומלכי בבל · ראה עוד »
מותבעל
מותבעל (באכדית: Mut-Baḫlu, המשמעות בכנענית: "איש בעל") היה שליט כנעני מתקופת אחנתון המוזכר במכתבי אל-עמארנה.
חָדָשׁ!!: כשים ומותבעל · ראה עוד »
מכתבי אל-עמארנה
אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה. (א"ע 161) מכתבי אֶל-עַמַארְנָה (לעיתים נקראים בטעות "מכתבי תל אל-עמארנה") הם מכתבים המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, שנכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך תקופה של כ-20 שנה, בימי המלכים אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון.
חָדָשׁ!!: כשים ומכתבי אל-עמארנה · ראה עוד »
אמנחותפ השלישי
מוזיאון הבריטי מוזיאון הבריטי פסלי ממנון אמנחותפ השלישי (באוגריתית: 𐎐𐎎𐎗𐎊 – נִמֻּרִיָ, על־שם כינוי נוסף של המלך במצרית) היה פרעה מצרי מתקופת הממלכה החדשה, המלך התשיעי של השושלת ה־18.
חָדָשׁ!!: כשים ואמנחותפ השלישי · ראה עוד »
אמר
מפת ערי סוריה באלף השני לפנה"ס אֶמַר (באכדית: 𒂍𒈥, בתעתיק לאותיות לטיניות É-mar) הוא שמה של עיר אמורית עתיקה ששכנה על הברך הגדולה, בחלקו המרכזי של נהר הפרת.
חָדָשׁ!!: כשים ואמר · ראה עוד »
ארזווה
מפה של אנטוליה החתית. חלק מהמקומות משוערים. ארזוה מופיעה במערב אנטוליה מיקניה בסגול אַרזָוָה הייתה ישות מדינית וממלכה בדרום מערב אנטוליה שהתקיימה באלף ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כשים וארזווה · ראה עוד »
אשור-אובליט הראשון
אַשוּר-אֻבַּלִיט הראשון (1356 לפנה"ס/1354 לפנה"ס – 1321 לפנה"ס/1318 לפנה"ס?) היה מלך אשור, בן אֵרִיבָּ-אַדַד'.
חָדָשׁ!!: כשים ואשור-אובליט הראשון · ראה עוד »
אשור-ניררי השלישי
אשור-ניררי השלישי (משמעות השם: האל אשור הוא עזרי) היה מלך אשורי בתקופת הממלכה התיכונה, שמלך בין השנים 1197-1202 לפנה"ס על פי הכרונולוגיה התיכונה או בין השנים 1187-1193.
חָדָשׁ!!: כשים ואשור-ניררי השלישי · ראה עוד »
אשורולוגיה
מפת מסופוטמיה בעת העתיקה לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס מפה של אתרים בהם נמצאים כתובות בכתב יתדות. שימו לב לקיום ממצאים לא רק בשטח של עיראק וסוריה, כי אם גם בשטחן של פרס, בטורקיה וכן במצרים (בתל-עמארנה) אשורולוגיה היא תחום מחקר, שבמקור עסק בהיסטוריה, בארכאולוגיה ובלשונות מסופוטמיה ובשכנותיה ובתרבויות הקרובות להן, אשר אף הן השתמשו בכתב יתדות.
חָדָשׁ!!: כשים ואשורולוגיה · ראה עוד »
אל-ח'ור
אל-ח'ור (בערבית: الخور) היא עיר חוף בצפון קטר, הממוקמת חמישים קילומטר צפונית לבירה דוחה.
חָדָשׁ!!: כשים ואל-ח'ור · ראה עוד »
אבי-אשוח
אַבּי-אֶשוּח היה מלך אמורי, המלך השמיני בשושלת הראשונה של מלכי בבל.
חָדָשׁ!!: כשים ואבי-אשוח · ראה עוד »
אור (עיר)
באלף השלישי לפנה"ס הזיגוראת הגדול באור (2006). אוּר (בשומרית: אור.
חָדָשׁ!!: כשים ואור (עיר) · ראה עוד »
איסין
מסופוטמיה בתקופת חמורבי איסין הייתה עיר-מדינה חשובה בשומר העתיקה.
חָדָשׁ!!: כשים ואיסין · ראה עוד »
ניפור
יהודי בבל ניפּוּר (Nippur) הייתה עיר שוּמֶרִית קדומה, ששכנה בדרום מסופוטמיה על גדת הפרת, כ-70 ק"מ דרומית-מזרחית לבבל (כ-150 ק"מ דרומית-מזרחית לבגדאד של היום, בעיראק).
חָדָשׁ!!: כשים וניפור · ראה עוד »
עילם
מפת עילם תבליט המתאר את כיבוש שושן בירת עילם בידי אשורבניפל מלך אשור ב-647 לפנה"ס. החיילים האשורים מפילים את החומות ומוציאים ממנה שלל עֵילָם או אֵלָם (בכתב יתדות: 𒉏 – ELAM) הייתה ממלכה קדומה שהתקיימה בדרום-מערב פרס בין האלף השלישי לפנה"ס, ועד לשנת 539 לפנה"ס, אז נכבשה על ידי הממלכה הפרסית ונטמעה בה.
חָדָשׁ!!: כשים ועילם · ראה עוד »
פודוחפה
מימין, האלה חבת ופודוחפה, משמאל חתושיליש השלישי ואל מזג האוויר, בתבליט הסלע תבליט פירקטין פוּדוּחֶפַּה (משמעות שמה הוא "המשרתת של חבת"; המאה ה-13 לפנה"ס) הייתה מלכה חתית, אשתו של המלך החתי חתושיליש השלישי (1267–1237 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: כשים ופודוחפה · ראה עוד »
קרטוגרפיה
מפה מאוירת מפה של כדור הארץ קַרְטוֹגְרַפְיָה (בעברית: מַפָּאוּת) היא תורת היצירה, העריכה, הקריאה, העיבוד וההדפסה של מפות גאוגרפיות.
חָדָשׁ!!: כשים וקרטוגרפיה · ראה עוד »
קטר (מדינה)
קטר (בערבית: دولة قطر, תעתיק מדויק: דַוְלַת קַטַר), היא מדינה ואמירות קטנה השוכנת בחצי אי קטן בצפון-מזרח חצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: כשים וקטר (מדינה) · ראה עוד »
קבוצות כוכבים מבוטלות
קבוצת הכוכבים המבוטלת ארגו נאביס קבוצות כוכבים מבוטלות או קבוצות כוכבים לשעבר הן קבוצות כוכבים שנקבעו במהלך ההיסטוריה האנושית אך אינן מוכרות כאלו יותר על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי מסיבות שונות.
חָדָשׁ!!: כשים וקבוצות כוכבים מבוטלות · ראה עוד »
שמשו-אילונה
שמשו-אילונה היה המלך השביעי בשושלת הראשונה של בבל שהייתה ממוצא אמורי.
חָדָשׁ!!: כשים ושמשו-אילונה · ראה עוד »
שמשו-דיתנה
שַמְשו-דיתַנַה (גם שמשודיתנה) היה מלך אמורי, המלך האחד עשר והאחרון בשושלת הראשונה של מלכי בבל.
חָדָשׁ!!: כשים ושמשו-דיתנה · ראה עוד »
שושן (עיר)
אלף השני לפנה"ס אתר בעיר שושן, המיוחס כמקום קבורתו של דניאל (קיימים עוד חמישה אתרים בעיראק, באיראן ובאוזבקיסטן המיוחסים כמקום קבורתו של דניאל) שׁוּשָׁן (בפרסית: شوش שוּש) היא עיר פרסית עתיקה באיראן של היום, כ-250 ק"מ מזרחית לחידקל.
חָדָשׁ!!: כשים ושושן (עיר) · ראה עוד »
תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל
יוחנן אהרוני, תולדות ארץ ישראל, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב 1986, עמוד 112 תקופת הברונזה המאוחרת היא אחת התקופות החשובות בהיסטוריה של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: כשים ותקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל · ראה עוד »
תרקה
מפת ערי סוריה באלף השני לפנה"ס תִרְקַה היתה עיר עתיקה על גדתו המערבית של נהר הפרת בחלקו האמצעי.
חָדָשׁ!!: כשים ותרקה · ראה עוד »
תל שקמונה
ארגמונים על רקע התל תל שקמונה במבט מערבה משכונת עין הים תל שִׁקְמוֹנָה (בערבית: תל א-סמכ, בתרגום "תל הדגים") הוא תל קדום השוכן על חוף הים במערב העיר חיפה מול שכונת עין הים, ומדרום לשכונת בת גלים וצמוד לפארק הכט.
חָדָשׁ!!: כשים ותל שקמונה · ראה עוד »
תוכולתי-נינורתה הראשון
תוכולתי-נינורתה הראשון (Tukulti-Ninurta I) מלך אשור בשנים 1243 - 1207 לפנה"ס לערך.
חָדָשׁ!!: כשים ותוכולתי-נינורתה הראשון · ראה עוד »
לורים (קבוצה אתנית)
אֲנָשִׁים לוּרִים (בלורית: لوریا/لُرو; לוּרְיָא/לֵרוּ) הם קבוצה אתנית, איראנית אשר חיים בדרום-מזרח איראן ודרום עיראק.
חָדָשׁ!!: כשים ולורים (קבוצה אתנית) · ראה עוד »
לוחמה בתקופת הברונזה במזרח התיכון
המזרח התיכון הרחב, ועבר הקווקז הלוחמה בתקופת הברונזה התאפיינה בשימוש נרחב במתכות, בעיקר בברונזה, על שמה נקראת התקופה.
חָדָשׁ!!: כשים ולוחמה בתקופת הברונזה במזרח התיכון · ראה עוד »
זרח הכושי
זֶרַח הַכּוּשִׁי מוזכר במקרא כשר צבא שיצא למלחמה באסא ונחל תבוסה קשה:.
חָדָשׁ!!: כשים וזרח הכושי · ראה עוד »
חמורבי השני
חמורבי השני (מלך בין השנים 1625–1600 לפנה"ס לערך, על פי הכרונולוגיה התיכונה) היה המלך התשיעי בממלכת ימחד האמורית, שמרכזה שכן בעיר חלב שבסוריה.
חָדָשׁ!!: כשים וחמורבי השני · ראה עוד »
חוקי חמורבי
המצבה שעליה נמצאו חוקי חמורבי אשר מוצגת היום במוזיאון הלובר בפריז טקסט החוקים 250px חוקי חַמוּרָבִּי הם קודקס החוקים הנודע והמקיף בחוקי המזרח הקדום, והראשון שנתגלה בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: כשים וחוקי חמורבי · ראה עוד »
חיקסוס
יבנה" בע"מ. חֶקַאוּ־חַ'אסוּת (במצרית קדומה: ḥḳꜣw-ḫꜣswt, "שליטי הארצות הזרות"; ביחיד 𓋾𓈎𓈉 – ḥḳꜣ-ḫꜣswt), חיקסוס או היקסוס (ביוונית: Ὑκσώς או Ὑξώς, היקסוס; או Ύκουσσώς, היקוסּוס) הוא כינוי למערב אסיאתים שהשתלטו על מצרים העתיקה עם התרופפות כוחה של הממלכה התיכונה, בתקופה המכונה "תקופת הביניים השנייה".
חָדָשׁ!!: כשים וחיקסוס · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: כשים ובבל · ראה עוד »
בבל הכשית
#הפניה כשים.
חָדָשׁ!!: כשים ובבל הכשית · ראה עוד »
בורנבוריאש השני
בּוּרנַבּוּריָאש השני (בחלק מהמסמכים נקרא בורבוריש) היה מלך בבל הכשית.
חָדָשׁ!!: כשים ובורנבוריאש השני · ראה עוד »
דור-כוריגלזו
מאה ה־13 לפנה"ס לערך שרידי הזיקורת של דור־כוריגלזו בירת הכשים (1915) דוּר־כּוּרִיגַלזוּ (שם מודרני: עקרקוף, בערבית: عقرقوف) הוא שמה של עיר עתיקה ששכנה בעיראק של היום במחוז בגדאד.
חָדָשׁ!!: כשים ודור-כוריגלזו · ראה עוד »
דילמון
Sar, Bahrain בבחריין, הנחת החוקרים היא שהשרידים הם מתקופת דילמון דילמוּן או טילמוּן הייתה תרבות עתיקה שהתקיימה באזור המפרץ הפרסי והוזכרה בתרבויות המסופוטמיות כתרבות שהייתה שותפה לסחר באזור מסופוטמיה, הייתה מקור לנחושת ונקודת יציאה למסלול הסחר עם תרבות עמק האינדוס.
חָדָשׁ!!: כשים ודילמון · ראה עוד »
דילבת
דילבת והערים השכנות בתקופת עובייד דילבת הייתה עיר שומרית עתיקה קטנה, ששכנה מדרום-מזרח לבבל, על הגדה המזרחית של הזרוע המערבית של הפרת.
חָדָשׁ!!: כשים ודילבת · ראה עוד »
המאה ה-15 לפנה"ס
המאה ה-15 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1401 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: כשים והמאה ה-15 לפנה"ס · ראה עוד »
המוזיאון הלאומי של בחריין
העתק אבן דוראנד המוזיאון הלאומי של בחריין (בערבית: متحف البحرين الوطني) הוא המוזיאון הגדול ביותר בבחריין ומהמוזיאונים הוותיקים שלה.
חָדָשׁ!!: כשים והמוזיאון הלאומי של בחריין · ראה עוד »
האלף ה-2 לפנה"ס
האלף ה-2 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 2000 לפנה"ס עד סוף שנת 1001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-20 לפנה"ס עד סוף המאה ה-11 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: כשים והאלף ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »
האי פילכה
האי פילכה (בערבית: جزيرة فيلكا; ג'זירת פילכא) הוא אי הממוקם כעשרים קילומטרים מחופי כווית סיטי שבמפרץ הפרסי, ומשתייך לכווית.
חָדָשׁ!!: כשים והאי פילכה · ראה עוד »
האימפריה הבבלית הראשונה
האימפריה הבבלית הישנה או האימפריה הבבלית הראשונה (1894–1595 לפני הספירה) הייתה אימפריה שקמה לאחר נפילת שומר.
חָדָשׁ!!: כשים והאימפריה הבבלית הראשונה · ראה עוד »
הפאיסטיון
דיוקן מברונזה במוזיאון הפראדו, שיוחס בעבר להפאיסטיון, אף כי כנראה הזיהוי שגוי. הפאיסטיון (ביוונית: Ήφαιστίων; 356 לפנה"ס - 324 לפנה"ס) היה מצביא בצבאו של אלכסנדר הגדול וכמו כן חברו הטוב ביותר.
חָדָשׁ!!: כשים והפאיסטיון · ראה עוד »
הרי זגרוס
הרי זגרוס (בפרסית: رشته كوه زاگرس; בארמית: ܛܘܪ ܙܪܓܣ; בכורדית: زنجیرهچیاکانی زاگرۆس; בלורית: کو یه لی زاگروس; בערבית: جبال زاغروس) הם רכס הרים בדרום-מערב אסיה המשתרע על פני 1,500 קילומטר לאורך מערב איראן ומקצת ממזרח עיראק, החל מאזור כורדיסטן, לאורך גבול איראן–עיראק ועד למצר הורמוז.
חָדָשׁ!!: כשים והרי זגרוס · ראה עוד »
היסטוריה של עיראק
ההיסטוריה של עיראק החלה במסופוטמיה בעת העתיקה עם עליית הציוויליזציה השומרית.
חָדָשׁ!!: כשים והיסטוריה של עיראק · ראה עוד »
היסטוריה של כווית
תמונת לווין של כווית מדינת כווית (בערבית: دولة الكويت) היא מדינה ערבית השוכנת לחוף המפרץ הפרסי וגובלת מצפון בעיראק ומדרום בערב הסעודית.
חָדָשׁ!!: כשים והיסטוריה של כווית · ראה עוד »
כרדוניאש
#הפניה כשים.
חָדָשׁ!!: כשים וכרדוניאש · ראה עוד »
כתובת אזתוד
כתובת אזתוד על גבי אורטוסטאט בשפה הפיניקית. צילום טורים א–ג בכתובת הממלכות הארמיות והנאו־חתיות, 800 לפנה"ס לערך. קאראטפה מופיעה בשטח המסומן בירוק זוהר הכתובת על גבי אורטוסטאט, בכתב הירוגליפי בשפה הלווית התעתיק הטור הראשון בפיניקית כתובת אַזַתִוַדַ (בכתיב מלא: אזתיוודה, Azatiwata; ידועה גם בשם כתובת קאראטפה) היא כתובת דו־לשונית בפיניקית ולוּוית של המלך אַזַתִוַדַ, שהתגלתה בקאראטפה שבטורקיה ב־1946.
חָדָשׁ!!: כשים וכתובת אזתוד · ראה עוד »
כושן רשעתים
בתנ"ך, כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם היה מלך ארם נהרים אשר שעבד את עם ישראל במשך שמונה שנים בשל חטאיהם הדתיים - עבודת הבעל.
חָדָשׁ!!: כשים וכושן רשעתים · ראה עוד »
כודורו
קודורו שהעניק המלך מרדוך-נדין-אחה שמלך בתחילת המאה ה-11 לפנה"ס, ל-אדד-זר-איכשה (Adad-zer-iqiša), המוזיאון הבריטי. הכּוּדוּרוּ (כֻּדֻרֻ) היה סוג של מסמך שנכתב על אבן ושימש כאבן גבול.
חָדָשׁ!!: כשים וכודורו · ראה עוד »
ימחד
יַמְחַד (גם ימח'ד; באכדית: Yamḫad; בערבית: يمحاض, בתעתיק ימחאץֿ) הייתה ממלכה שמית עתיקה, שמרכזה שכן בעיר חַלַבּ, כיום בשטחה של סוריה.
חָדָשׁ!!: כשים וימחד · ראה עוד »
1460-1469 לפנה"ס
שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 1469 - 1460 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: כשים ו1460-1469 לפנה"ס · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כשים
