גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
272 יחסים: Keilalphabetische Texte aus Ugarit, מארי, מסמך, מעטפה, מפה, מרגלית פינקלברג, מרכז למחקרי יהדות מתקדמים, משפט פיתגורס, משבר תקופת הברונזה המאוחרת, מלגיום, מבצר ארבוני, מדע, מוזיאון א-רקה, מוזיאון ארבוני, מוזיאון דגון, מוזיאון דיר א-זור, מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, מוזיקה, מכתבי אל-עמארנה, מכתבי תענך, מיתוסים של מבול, אמר, אמה-גי, אמורי, אמורים, אמורית, אמיליו סרני, אנומה אליש, אסטלת הנשרים, אקרוסטיכון במקרא, ארך, ארמים, ארץ ישראל בעת העתיקה, ארתחששתא השלישי, ארכאולוגיה מקראית, ארכיאולוגיה כהרפתקה, ארכיון אבלה, ארכיון בואזקיי, ארינה, אריתמטיקה, אריוך, אריוך (דניאל), אשנונה, אשדוד, אשור, אשורבניפל, אשורולוגיה, אל הסער האנטולי, אל-עמארנה, אל-עין, ..., אלפבית, אלפבית ארמי, אלפבית אוגריתי, אלפבית עברי, אלפבית פרוטו-כנעני, אללח', אלג'הויוק, אבלאית, אבלה, אדם, אדד, אוררטו, אורשו, אוגרית, אוגריתית, אכד, אכדית, איסין, אירווינג פינקל, נפרטרי, נקש-י רוסתם, נתניהו, נגירסו, נדב נאמן, נהר אל-כלב, נהר כבר, נוזי, נוגה, נינסון, נינחורסג, ניפור, ניקמי-אפוח, ספרה, ספרות בבליות, ספרי שנים, ספריית אשורבניפל, ספרייה, סרה-אן, סיפר (עיר), עמנואל וליקובסקי, עלילות בעל וענת, עבר נהרה, עבדיחבה, עומאן, עולמות מתנגשים, עילמית, עילם, פאן-בבילוניזם, פרספוליס, פרסיקה, פרסית, פרסית עתיקה, פרדריק בליס, פלימפטון 322, פליסיאן דה סוסי, פיקטוגרף, פילולוגיה, פייטרו דלה ואלה, צ'וגה מיש, ציפורה כוכבי-רייני, ציר הזמן של הפרהיסטוריה של האנושות, קערת השבעה, קרסטן ניבור, קרב קדש, קטנה (עיר מדינה), קבר דריווש הראשון, קורנליס דה ברוין, קורפוס הכתובות השמיות, קובצי חוקים מהעת העתיקה, קינת ניפור, רן צדוק, רמון בנישו, ראש העין, רשומה ביבליוגרפית, רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית, רג'ינלד תומפסון, שמואל נח קרמר, שמות ירושלים, שמיים (עמים), שפות אנטוליות, שפות שמיות מזרחיות, שפות כנעניות, שלשה פיתגורית, שומר, שומרוגרמה, שומרית, שירה אוגריתית, תמר וייס, תסיסה הומולקטית, תענך, תעודות אל-יהודו, תעודות נוזי, תקשורת, תקשורת המונים, תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל, תרקה, תל א-רימאח, תל אפק (אנטיפטריס), תל סבי אבייד, תל פרי, תל פחריה, תל רומיידה, תל שאע'ר בזאר, תל שייח' חמד, תל ליילאן, תל טאיינאט, תל חסי, תל חצור, תל חלף, תל חדיד, תל ברי, תל בלאטה, תל ביידר, תל גמה, תחש (תנ"ך), תותול, תולדות המוזיקה, תכלת וארגמן בעולם העתיק, תיעניכ, תיל אבובי, תיבת נח, לטקיה, לחשים במסופוטמיה, לוח נבו שרסכים, לוח התלונה לאא-נסיר, לוחמה בתקופת הברונזה במזרח התיכון, לוגוגרמה, לווית, ליקוי החמה האשורי, טבחת, טודיא (מלך אשורי), ז'אן-ונסן שייל, ח'ר-ר-ח'ובולו, חמורבי הראשון, חאתים, חניגלבת, חפג'ה, חרס, חתים, חתית, חלב בעת העתיקה, חליל, חברון, חוקי אשנונה, חוקי אור-נאמו, חוקי ליפית-אישתר, חוקי חמורבי, חורים, חותם גליל, חייזרים קדומים, בן טבאל, בדז'יך הרוזני, בורסיפה, ביקורת נוסח המקרא, בית חאנון, ג'מדת נסר, ג'ורג' סמית' (אשורולוג), ג'ורג' ליווינגסטון רובינסון, גלגל המזלות, גלות בבל, דבש, דור-כוריגלזו, דיסקית פייסטוס, דילמון, דילבת, המאה ה-31 לפנה"ס, המאה ה-34 לפנה"ס, המזמורים החוריים מאוגרית, המוזיאון לתרבויות אנטוליה, המוזיאון הארכאולוגי של קהרמאנמרש, המוזיאון הלאומי של חלב, המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול, המכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב), האלף ה-3 לפנה"ס, האלף ה-4 לפנה"ס, האלה האם, הנרי רולינסון, הסחר האשורי באשור הקדומה עם המושבות האשוריות באנטוליה, הסכם שלום, העת העתיקה, הפת טפה, הטירה המרחפת, הדד, הוראות שורופק, הוגו וינקלר, הכתב העברי הקדום, היסטוריה של טורקיה, היסטוריה של בחריין, היסטוריה של המתמטיקה, היסטוריה של האריתמטיקה, הירוגליף, היומנים האסטרונומיים הבבליים, ואן (טורקיה), ויליאם פוקסוול אולברייט, ויליאם הנרי פוקס טלבוט, ויין הורוביץ, כאמד א-לוז, כאזאלו, כת השטן, כתב, כתב חרטומים, כתב גבל, כתב הברות, כתב היתדות, כתבי אוגרית, כתובת עזקה, כתובת ביסותון, כתובות נהר אל-כלב, כתיבה, כלי כתיבה, כורש הרצל גורדון, כותה, ימחד, יעקב קליין (אשורולוג), ירים-ליאם הראשון, ירים-לים השני, יתד (פירושונים), יתד חרס, יבוסים, יורם כהן (היסטוריון), יוליוס אופרט, יובל גורן. להרחיב מדד (222 יותר) »
Keilalphabetische Texte aus Ugarit
Keilalphabetische Texte aus Ugarit (בעברית: "טקסטים באלפבית יתדות מאוגרית"), או בקיצור KTU, הוא ספר המהווה את המקור הסטנדרטי כיום לטקסטים באלפבית אוגריתי (כל כתבי אוגרית ובהם שירה אוגריתית) ולהתייחסות אליהם.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וKeilalphabetische Texte aus Ugarit · ראה עוד »
מארי
קטנה, אשנונה, אשור ובבל שרידי ארמונו של זמרי-לים במארי מארי (באכדית: 𒈠𒌷𒆠, ma-ri) הייתה עיר-מדינה עתיקה חשובה על גדתו המערבית של נהר הפרת.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומארי · ראה עוד »
מסמך
מסמכי רישום לידות בקהילה היהודית, ביאליסטוק, 1859 מסמך הוא מצג המתעד עובדות או רעיונות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומסמך · ראה עוד »
מעטפה
מעטפה מעטפה היא אמצעי אריזה שטוח, כיום עשוי מנייר, המשמש למשלוח מכתבים או להעברת פריטים קלים אחרים, לרוב מסמכים או ניירות אחרים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומעטפה · ראה עוד »
מפה
מפה של העולם שהכין יוהאנס קפלר מפה פיזית ומדינית של העולם מפה היא תיאור סימבולי של מרחב, מיקום מרכיבים שונים בתוך המרחב, וקשרים ביניהם.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומפה · ראה עוד »
מרגלית פינקלברג
מרגלית פינקלברג (נולדה ב-1947) היא פרופסור אמריטה בחוג ללימודים קלאסיים שבאוניברסיטת תל אביב וסגנית נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומרגלית פינקלברג · ראה עוד »
מרכז למחקרי יהדות מתקדמים
הבניין הראשון של אוניברסיטת דרופסי המרכז למחקרי יהדות מתקדמים (באנגלית: Center for Advanced Judaic Studies) באוניברסיטת פנסילבניה הוא המוסד היחיד בעולם המוקדש למחקר פוסט-דוקטורט בתרבות יהודית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומרכז למחקרי יהדות מתקדמים · ראה עוד »
משפט פיתגורס
350px לוח חרס שמקורו בבבל, המתוארך בין השנים 2003–1595 לפנה"ס. בלוח, הכתוב בכתב יתדות, הוכחה מתמטית הדומה למשפט פיתגורס. שלשות פיתגוריות. משפט פיתגורס הוא משפט מפורסם בגאומטריה, המתאר את היחס בין שלוש צלעותיו של משולש ישר-זווית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומשפט פיתגורס · ראה עוד »
משבר תקופת הברונזה המאוחרת
כיוון.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומשבר תקופת הברונזה המאוחרת · ראה עוד »
מלגיום
מיקום אפשרי של מלגיום ליד החידקל מלגיום (בכתב יתדות: ma-al-gi-imKI) הייתה עיר-ממלכה מסופוטמית קדומה, שמיקום בירתה טרם זוהה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומלגיום · ראה עוד »
מבצר ארבוני
מבצר אֶרֶבּוּנִי (בארמנית: Էրեբունի), הידוע גם בשם אֶרִין בֶּרְד (בארמנית: Արին Բերդ; שפירושו "מבצר של דם"), הוא עיר אוררטו מבוצרת מהמאה ה-8 לפנה"ס, הממוקמת בירוואן, ארמניה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומבצר ארבוני · ראה עוד »
מדע
פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומדע · ראה עוד »
מוזיאון א-רקה
מוזיאון א-רקה (בערבית: متحف الرقة) הוא מוזיאון לארכאולוגיה ולאמנות, השוכן בעיר א-רקה בצפון סוריה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומוזיאון א-רקה · ראה עוד »
מוזיאון ארבוני
מוזיאון אֶרֶבּוּנִי (בארמנית: Էրեբունի թանգարան, הגייה: ארבונו ט'אנגאראן) נוסד בשנת 1968.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומוזיאון ארבוני · ראה עוד »
מוזיאון דגון
מוזיאון דגון היה מוזיאון שהוקדש לתולדות הדגן ומוצריו.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומוזיאון דגון · ראה עוד »
מוזיאון דיר א-זור
לוחות בכתב יתדות מאוסף המוזיאון מוזיאון דיר א-זור (בערבית: متحف دير الزور, בתעתיק מדויק: מתחף דיר אלזור) הוא מוזיאון לארכאולוגיה והיסטוריה של אזור צפון-מזרח סוריה, הידוע בשם ג'זירה או צפון מסופוטמיה. המוזיאון שוכן בעיר דיר א-זור, שהיא עיר הבירה של מחוז דיר א-זור.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומוזיאון דיר א-זור · ראה עוד »
מוזיאון המטרופוליטן לאמנות
אולם הכניסה למוזיאון. מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בלילה. מוזיאון מטרופוליטן של האמנות ההיסטורית (באנגלית: Metropolitan Museum Of History Art) המכונה בפשטות "המט" (באנגלית: The Met), הוא מוזיאון האמנות הגדול בעולם, ואחד המוזיאונים הגדולים והחשובים בעולם.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומוזיאון המטרופוליטן לאמנות · ראה עוד »
מוזיקה
הביטלס במופע מוזיקה בשנת 1964 מוזיקה היא אמנות סידור צלילים בזמן.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומוזיקה · ראה עוד »
מכתבי אל-עמארנה
אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה. (א"ע 161) מכתבי אֶל-עַמַארְנָה (לעיתים נקראים בטעות "מכתבי תל אל-עמארנה") הם מכתבים המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, שנכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך תקופה של כ-20 שנה, בימי המלכים אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומכתבי אל-עמארנה · ראה עוד »
מכתבי תענך
מכתבי תענך הם שלושה עשר לוחות שהתגלו באתר הארכאלוגי תל תענך בדרום עמק יזרעאל.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומכתבי תענך · ראה עוד »
מיתוסים של מבול
מיתולוגיה ההינדואית, בגרסת המהאבהארטה. סיפורי מיתולוגיה ופולקלור של רבים מן העמים והקבוצות האתניות ברחבי העולם כוללים סיפרים מיתיים שבהם שיטפון גדול והרסני, דוגמת המבול בספר בראשית המקראי, מוחה את מרבית בני האדם, ולעיתים אף את בעלי החיים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומיתוסים של מבול · ראה עוד »
אמר
מפת ערי סוריה באלף השני לפנה"ס אֶמַר (באכדית: 𒂍𒈥, בתעתיק לאותיות לטיניות É-mar) הוא שמה של עיר אמורית עתיקה ששכנה על הברך הגדולה, בחלקו המרכזי של נהר הפרת.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואמר · ראה עוד »
אמה-גי
אמה-גי בכתב יתדות שומרי אָמַה-גִי היא מילה מהשפה השומרית, הנכתבת כ𒂼𒄄 או 𒂼𒅈𒄄.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואמה-גי · ראה עוד »
אמורי
קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות פרטיים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואמורי · ראה עוד »
אמורים
קישור.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואמורים · ראה עוד »
אמורית
אֱמוֹרִית או אָמוּרּית היא שפה נכחדת שמית עתיקה מן הענף הצפוני-מערבי אשר דוברה בפי שבטי האמורי השמיים הצפוניים, להם חשיבות רבה בדברי הימים המוקדמים של הסהר הפורה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואמורית · ראה עוד »
אמיליו סרני
אמיליו סרני (באיטלקית: Emilio Sereni; 13 באוגוסט 1907 – 20 במרץ 1977) היה אינטלקטואל יהודי-איטלקי, מפקד פרטיזנים באיטליה בזמן מלחמת העולם השנייה ובכיר במפלגה הקומוניסטית האיטלקית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואמיליו סרני · ראה עוד »
אנומה אליש
אֶנוּמָה אֶלִישׁ (מבבלית: "כאשר ממעל" או "בעת שממעל" ע"ש מילות הפתיחה, בכתב יתדות אכדית: 𒂊𒉡𒈠𒂊𒇺) הוא סיפור הבריאה הבבלי.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואנומה אליש · ראה עוד »
אסטלת הנשרים
אחד משברי אסטלת הנשרים ששרדו לימינו אַסְטֶלַת הַנְשָׁרִים (באנגלית: Stele of the Vultures) הוא השם שניתן במחקר הארכאולוגי-היסטורי למונומנט מתקופת השושלות הקדומה 3 במסופוטמיה (2600-2350 לפנה"ס), המהלל את ניצחון עיר המדינה לַגַשׁ על שכנתה אוּמָה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואסטלת הנשרים · ראה עוד »
אקרוסטיכון במקרא
אקרוסטיכון הוא מונח בתחום השירה והפרוזה, המבטא סידור מכוון של שורות, מילים או בתים, באופן שהאותיות שבראשן יוצרות רצף אלפביתי מוכר, שם, ביטוי או משפט.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואקרוסטיכון במקרא · ראה עוד »
ארך
שרידי מקדש האלה איננה בארך חלק מפסל שור מאורוכ, בערך 3,000 לפנה"ס טביעת חותם גליל מאורוכ המתאר בעלי חיים מפלצתיים לוח אורוכ, 3,000 לפנה"ס אוּרוּכּ או אֶרֶךְ, בשומרית: UNUG URU (URUUNUG), וביוונית עתיקה: Ορχόη או Ωρύγεια), הייתה עיר עתיקה בשומר, ששכנה כ-300 ק"מ דרומה מהעיר בגדאד של ימינו, בין בבל לאור. היא הייתה אחת מהערים העתיקות והחשובות ביותר בשומר. המקום שבו נמצאים שרידי העיר נקרא היום בערבית "וַרְכּא" (وركاء), וממוקם כ-30 ק"מ מזרחה מסמאווה, במחוז אל-מות'נא שבעיראק. השערה נפוצה היא שהשם המודרני עיראק נגזר מהשם אורוכ, אף שחוקרים זיהו את עיראק עם משמעות "אדמות שפלה" בפרסית אמצעית, והאזכור המוקדם ביותר לעיראק כאזור בבל והדרום מופיע בערבית רק בשנת 1200 לערך. בקערת השבעה קדומה בעברית שנמצאה בעיראק מופיע אזור הקרוי אירג: גילגמש האגדי היה מלכה של אורוכ, ולפי ספר בראשית, העיר ארך הייתה מראשית ממלכתו של נמרוד בארץ שנער.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וארך · ראה עוד »
ארמים
ממלכות ארמיות במאות ה-9-10 לפנה"ס אסטלה ארמית מהמאה ה-7 לפנה"סהָאֲרַמִּים (בארמית: ܐܪ̈ܡܝܐ) היו עם שמי נוודי אשר חי באזורי סוריה ועיראק של היום.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וארמים · ראה עוד »
ארץ ישראל בעת העתיקה
ארץ ישראל בעת העתיקה היא תחום מחקר ענף בתחומי ההיסטוריה, הארכאולוגיה והאנתרופולוגיה מאז המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וארץ ישראל בעת העתיקה · ראה עוד »
ארתחששתא השלישי
אַרְתַּחְשַׁסְתְּא השלישי (בפרסית עתיקה: 𐎠𐎼𐎫𐎧𐏁𐏂, בפרסית אמצעית: ארדשיר, בפרסית חדשה: اردشير سوم), שנקרא אוֹכוֹס (ביוונית: Ὦχος; מלך בשנים 358–338 לפנה"ס), היה המלך הגדול של פרס והמלך האחד עשר באימפריה האחמנית, וכיהן גם כפרעה הראשון של השושלת ה-31 של מצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וארתחששתא השלישי · ראה עוד »
ארכאולוגיה מקראית
המאה ה־9 לפנה"ס, שנתגלתה בעבר הירדן ובה מוזכר השם "ישראל". ארכאולוגיה מקראית היא תחום בארכאולוגיה שעוסק בממצאים מתקופת המקרא בארץ ישראל ובסביבתה, ומנסה לשחזר את תולדות עם ישראל ושאר עמי הארץ על בסיס ממצאים אלה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וארכאולוגיה מקראית · ראה עוד »
ארכיאולוגיה כהרפתקה
הספר ארכיאולוגיה כהרפתקה מספר את התפתחות הארכאולוגיה מספורי תיירים ומחפשי אוצרות הרפתקנים ועד הפיכת הארכאולוגיה למדע.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וארכיאולוגיה כהרפתקה · ראה עוד »
ארכיון אבלה
לוח מארכיון אבלה ארכיון אֶבְּלָה הוא אוסף של כ-1,800 לוחות חימר שלמים וכ-4,700 שברי לוחות חימר ואלפי שברים אחרים שנתגלו בארמון הארכיונים של עיר המדינה העתיקה אבלה, הנמצאת כיום בשטחה של סוריה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וארכיון אבלה · ראה עוד »
ארכיון בואזקיי
ארכיון בואזקיי (Boğazköy) הוא אוסף טקסטים שנתגלו במקום מושבת בירתה של האימפריה החתית, חתושש (כעת בואזקיי בטורקיה).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וארכיון בואזקיי · ראה עוד »
ארינה
צלמית זהב של "אלת השמש של ארינה", מתוארכת למאה ה-15 עד המאה ה-13 לפנה"ס. אוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות. תגליף של אלת השמש של ארינה יושבת על גבי האורטוסטאט משמאל, באתר הארכאולוגי אלג'הויוק. מקומה המשוער של ארינה אַרִינַה הייתה עיר קדושה חשובה ומרכזית בעולם החתי, ששימשה כמרכז דתי לאלת השמש במיתולוגיה החתית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וארינה · ראה עוד »
אריתמטיקה
האריתמטיקה והרטוריקה - שתיים מבין שבע האמנויות החופשיות. פסלם של ניקולא פיזאנו וג'ובאני פיזאנו, פונטנה מאג'ורה, פרוג'ה. אָריתמֶטיקה (מהמילה היוונית αριθμός, אריתמוֹס, שפירושה מספר), הידועה גם בשם חשבון, היא הענף העתיק והבסיסי ביותר במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואריתמטיקה · ראה עוד »
אריוך
אברהם מביס את ארבעת המלכים, איור מאת אנטוניו טמפסטה משנת 1613 אַרְיוֹךְ מלך אֶלָּסָר נזכר בתנ"ך בספר בראשית, כאחד ממלכי קואליציית ארבעת המלכים שהוקמה יחד עם אמרפל מלך שנער, כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים, למטרת דיכוי מרד של חמשת מלכי כיכר הירדן, שכרתו ביניהם ברית על מנת למרוד במלכי מסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואריוך · ראה עוד »
אריוך (דניאל)
אריוך היה רב הטבחים של נבוכדנצר, ונזכר בספר דניאל.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואריוך (דניאל) · ראה עוד »
אשנונה
קטנה, ימחד, מארי, אשנונה ובבל המקדש המרובע בתל אסמר -ממלכת אשנונה המקדש הסגלגל בחפג'ה - ממלכת אשנונה פסל מתפלל אשר נמצא במקדש המרובע בתל אסמר תקופת השושלת הקדומה (2750 -2600 לפנה"ס) אֵשְנוּנָה הייתה ממלכה זעירה, שתחילתה בשומר בתקופת הממלכה הקדומה באלף השלישי לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואשנונה · ראה עוד »
אשדוד
אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואשדוד · ראה עוד »
אשור
אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואשור · ראה עוד »
אשורבניפל
כוהן עליון תבליט המתאר את כיבוש שושן בירת עילם בידי אשורבניפל מלך אשור ב-647 לפנה"ס. החיילים האשורים מפילים את החומות ומוציאים ממנה שלל מות סארדאנאפאלוס (אשורבניפל), ציור מאת אז'ן דלקרואה אשורבניפל (באשורית: Aššur-bani-apli – 'אשור הביא עוד בן/יורש'; 685–631 לפנה"ס, יש חוקרים הטוענים שמלך עד שנת 627 לפנה"ס), היה מלך האימפריה האשורית החדשה, בנו ויורשו של המלך אסרחדון, ואחרון מלכי אשור החזקים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואשורבניפל · ראה עוד »
אשורולוגיה
מפת מסופוטמיה בעת העתיקה לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס מפה של אתרים בהם נמצאים כתובות בכתב יתדות. שימו לב לקיום ממצאים לא רק בשטח של עיראק וסוריה, כי אם גם בשטחן של פרס, בטורקיה וכן במצרים (בתל-עמארנה) אשורולוגיה היא תחום מחקר, שבמקור עסק בהיסטוריה, בארכאולוגיה ובלשונות מסופוטמיה ובשכנותיה ובתרבויות הקרובות להן, אשר אף הן השתמשו בכתב יתדות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואשורולוגיה · ראה עוד »
אל הסער האנטולי
מוזיאון הלאומי של חלב – התקופה החתית שנמצא ליד תיל ברסיפ. תבליט פסילאר, תבליט של אל הסער האנטולי שוכב על צידו על צלע ההר באנטוליה. מתוארך לסוף המאה ה-13 לפנה"ס בתרבויות האנטוליות הקדומות שימשו שורה של אלים כאלי סער, מזג אוויר ומים: תַרֻ, אל המים והסער בתרבות החׇאתִית-לוּוִית, תַרְחֻנְת, אל הסער בתרבות החִתִית הקדומה (מוכר גם בשמות תַרְחֻ, תַרְחֻנ ותַרְחֻנְזַס) ותֶשוּבּ, אל הסער בתרבויות החורית והחתית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואל הסער האנטולי · ראה עוד »
אל-עמארנה
מפת האתר אל־עמארנה (בערבית: ألعمارنة), או בשמו הקדום אַחֶתְאַתון, הוא אתר ארכאולוגי נרחב במצרים השוכן בגדה המזרחית של הנילוס במצרים העליונה באמצע הדרך בין תבאי (נא אמון) לממפיס (מף) באזור הנקרא היום נפת 402 ק"מ צפונית לעיר לוקסור.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואל-עמארנה · ראה עוד »
אל-עין
אל-עין (בערבית: العين - "המעיין") היא עיר השוכנת במזרחו של איחוד האמירויות הערביות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואל-עין · ראה עוד »
אלפבית
אָלֶפְבֵּית הוא אוסף סדור של אותיות, שהן סימנים גרפיים המייצגים עיצורים ותנועות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואלפבית · ראה עוד »
אלפבית ארמי
כתובת דו לשונית בארמית וביוונית (המאה ה-3 לפנה"ס) האלפבית הארמי הוא אבג'ד (אלפבית עיצורי) המשמש לכתיבת השפה הארמית (שדוברה החל מתחילת האלף הראשון לפני הספירה).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואלפבית ארמי · ראה עוד »
אלפבית אוגריתי
לוח אותיות האלף-בית האוגריתי בגרסה מימין-לשמאל אלפבית אוגריתי הוא כתב יתדות אלפביתי שנמצא בעיר אוגרית ומורכב משלושים אותיות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואלפבית אוגריתי · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואלפבית עברי · ראה עוד »
אלפבית פרוטו-כנעני
האלפבית הפרוטו-כנעני (בעבר כונה גם אלפבית פרוטו-סינאי) הוא כתב קדום.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואלפבית פרוטו-כנעני · ראה עוד »
אללח'
מפת סוריה באלף השני לפנה"ס תוכנית הארמון משכבה VII פסלו של אד-רימי עם הכתובת המפרטת את קורות חייו. המוזיאון הבריטי אַלַלַח' היא עיר עתיקה ששכנה בעמק אמוק נמצא ליד העיר אנטקיה שבטורקיה ליד מפרץ איסכנדרון.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואללח' · ראה עוד »
אלג'הויוק
אלג'הויוק וקברי המלכים אָלָגָ'הויוק (גם אלג'ה הויוק, בטורקית: Alacahöyük) הוא אתר ארכאולוגי, שנמצאו בו שרידי התיישבות שהחלה בסוף האלף הרביעי לפנה"ס, בסוף התקופה הכלקוליתית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואלג'הויוק · ראה עוד »
אבלאית
האֶבְּלָאִית היא שפה שמית עתיקה מהאלף ה-3 לפנה"ס, שעדויות לקיומה נמצאו בעיר אבלה שבצפון סוריה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואבלאית · ראה עוד »
אבלה
סוריה באלף השני לפנה"ס, מיקומה של אבלה בתצלום הוא ברביע השמאלי העליון. תרשים האתר שרידי הזיקורת באבלה הארמון המלכותי באבלה מקדש אשתר אֶבְּלָה (בשומרית: 𒅁𒆷𒆠 (eb-laki), 𒌈𒆷𒋫 (eb2-la-ta) או 𒌈𒆷 (eb₂-la)), השוכנת בצפון-מערב סוריה של ימינו, ליד חלב, הייתה עיר-מדינה חשובה בשלהי האלף ה-3 לפנה"ס (בערך 3000 לפנה"ס עד 2240 לפנה"ס) וכן בערך בין 1900 לפנה"ס ל-1650 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואבלה · ראה עוד »
אדם
אדם או אדם נבון (שם מדעי: Homo sapiens, בלטינית: "הומו" – אדם, "סָפִּיֶינס" – חושב או תבוני) על פי ההגדרה המדעית הביולוגית, הוא מין של יונק במשפחת ההומינידיים, והמין היחיד שנותר כיום בתת-השבט הומינינים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואדם · ראה עוד »
אדד
אׇדַד (מכונה גם אׇדַּה, אׇדֻּ ורַמׇן. בכתב יתדות מופיע באידאוגרמות dIM ו-dU) הוא אל הסער בתרבויות המסופוטמיות של בבל ואשור ובתרבויות אזור צפון נהר חבור וגוזן (צפון מזרח סוריה המודרנית), בהן נחשב לבכיר האלים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואדד · ראה עוד »
אוררטו
אוררטו - 860 עד 840 לפנה"ס אוררטו - 820 עד 785 לפנה"ס אוררטו בשיאה - 743 לפנה"ס אוררטו - 735 עד 715 לפנה"ס אוררטו - 680 עד 610 לפנה"ס אוררטו - 610 עד 585 לפנה"ס (צהוב-מדי, אדום-בבל) אוּרָרְטוּ (באכדית: Urarṭu, באוררטית: Biainili, בתנ"ך: ארץ אררט או ממלכת אררט) הייתה ממלכה קדומה שמרכזה סביב ימת ואן בטורקיה, ואשר השתרעה במזרח אנטוליה, צפון מסופוטמיה והקווקז (לימים נודע האזור כולו בשם רמת ארמניה).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואוררטו · ראה עוד »
אורשו
אורשו בתחום השפעתה של ימחד בשנת 1764 לפנה"ס. אוּרשוּ (וגם אורשום, אֻרסֻם ובחתית: וַרשֻוַה) הייתה עיר מדינה חורית-אמורית עתיקה, ששכנה באזור דרום טורקיה של היום.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואורשו · ראה עוד »
אוגרית
סוריה באלף השני לפנה"ס אוּגָרִית (באוגריתית: 𐎜𐎂𐎗𐎚, אֻגרת) הייתה עיר נמל שוקקת בימי קדם, על חוף הים התיכון בצפון הסהר הפורה (כמה קילומטרים מצפון לעיר לטקיה, בסוריה של ימינו), באתר תל ראס שמרה של ימינו.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואוגרית · ראה עוד »
אוגריתית
רשימת אלים אוגריתית אוּגריתית היא ניב כנעני שדובר בעיר הנמל אוגרית, הנמצאת כיום בשטח סוריה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואוגריתית · ראה עוד »
אכד
מפת מסופוטמיה האסטלה של נרם סין, בסביבות שנת 2250 לפנה"ס אַכַּד או אגאדה,, הוא שמם של עיר, עם וארץ במסופוטמיה, בין אשור בצפון, שומר בדרום והנהרות פרת במערב וחידקל במזרח.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואכד · ראה עוד »
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואכדית · ראה עוד »
איסין
מסופוטמיה בתקופת חמורבי איסין הייתה עיר-מדינה חשובה בשומר העתיקה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואיסין · ראה עוד »
אירווינג פינקל
אירווינג לאונרד פינקל (באנגלית Irving Leonard Finkel;נולד ב-1951) הוא פילולוג ואשורולוג בריטי.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואירווינג פינקל · ראה עוד »
נפרטרי
נֵפֵרְטָרי הייתה מלכה מצרית שחיה במאה ה-13 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ונפרטרי · ראה עוד »
נקש-י רוסתם
נקש-י-רוסתם נַקְש-י-רוֹסְתָם (בפרסית: نقش رستم, Naqŝe Rostam) הוא אתר ארכאולוגי, הנמצא בפרובינציית פארס באיראן.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ונקש-י רוסתם · ראה עוד »
נתניהו
נתניהו הוא שם משפחה יהודי-עברי המוזכר לעיתים בתנ"ך כפטרונים (ישמעאל בן נתניהו). פירושו אלוהים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ונתניהו · ראה עוד »
נגירסו
שבר מאסטלת הנשרים שנמצאה בנגירסו מפת שומר נגירסו, או גירסו, הייתה עיר שומרית קדומה ששכנה במרחק של 25 קילומטר צפון-מערבית לעיר לגש.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ונגירסו · ראה עוד »
נדב נאמן
נדב נאמן (נולד ב־2 באפריל 1939) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה בחוגים לארכאולוגיה ולתולדות עם ישראל שבאוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ונדב נאמן · ראה עוד »
נהר אל-כלב
נהר אל-כלב, גשר רכבת שעובר מעליו ובתי יישוב. מפסגת ההר צופה כנסייה עם פסל ענק של ישו. צולם בשנת 1950-51 נהר אל-כלבּ (בערבית: نهر الكلب, מילולית: נהר הכלב) הוא נהר במדינת לבנון, הזורם מנביעה בעיירה ג'עיתה, אל הים התיכון, 12 קילומטר צפונית לביירות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ונהר אל-כלב · ראה עוד »
נהר כבר
נהר כְּבָר היה תעלת מים מלאכותית, או מערכת תעלות, שנחפרה בבבל באלף הראשון לפנה"ס למטרות השקיה ותחבורה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ונהר כבר · ראה עוד »
נוזי
אלף השני לפנה"ס נוזי היא עיר עתיקה בעיראק, כ-15 ק"מ דרומית מערבית לכירכוכ, ממזרח לחידקל.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ונוזי · ראה עוד »
נוגה
נוגה (בלועזית: Venus, ונוס) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ונוגה · ראה עוד »
נינסון
נִינְסוּן (Ninsun, בכתב יתדות: 𒀭𒊩𒌆𒄢; נקראת גם נינסומון Ninsumun – "גבירת הפרות") היא אלת פרות הבר במיתולוגיה המסופוטמית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ונינסון · ראה עוד »
נינחורסג
נינחורסג (באנגלית: Ninhursag) או נינמח (Ninmah) או נינטור (Nintur) הייתה האלה האם במיתולוגיה המסופוטמית של שומר העתיקה; היא ידועה באכדית כבלת אילי (בעלת האלים).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ונינחורסג · ראה עוד »
ניפור
יהודי בבל ניפּוּר (Nippur) הייתה עיר שוּמֶרִית קדומה, ששכנה בדרום מסופוטמיה על גדת הפרת, כ-70 ק"מ דרומית-מזרחית לבבל (כ-150 ק"מ דרומית-מזרחית לבגדאד של היום, בעיראק).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וניפור · ראה עוד »
ניקמי-אפוח
ניקמי-אפוח (מופיע גם בשם ניקמפע; מלך בין השנים 1700–1675 לפנה"ס לערך, על פי הכרונולוגיה התיכונה) היה המלך השישי בממלכת ימחד האמורית, שמרכזה שכן בעיר חלב שבסוריה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וניקמי-אפוח · ראה עוד »
ספרה
"על העבר בר-הכתיבה", פֶרנץ צורגאי 2005, אקריל סִפְרָה היא סמל שמשמש לייצוגם של מספרים, בדומה לאופן שבו אות משמשת לייצוג של מילים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וספרה · ראה עוד »
ספרות בבליות
1.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וספרות בבליות · ראה עוד »
ספרי שנים
ספרי השנים או אָנַּלִים (בלטינית: Annales, מ-Annus שפירושו "שנה") הן רשימות קצרות, המסודרות לפי סדר כרונולוגי.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וספרי שנים · ראה עוד »
ספריית אשורבניפל
לוח חרס 11 מתוך עלילות גילגמש הספרייה המלכותית של אשורבניפל, הקרויה על שם אשורבניפל, מלכהּ האחרון של האימפריה הנאו-אשורית, היא אוסף של אלפי לוחות ושברי חרס המכילים טקסטים מגוונים בכתב יתדות המתוארכים למאה ה-7 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וספריית אשורבניפל · ראה עוד »
ספרייה
מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וספרייה · ראה עוד »
סרה-אן
סרה-אן (נכתב גם סראן, וגם סרה-אל; מלך בתחילת המאה ה-16 לפנה"ס על פי הכרונולוגיה התיכונה) היה נסיך מימחד, וייתכן ומלך בחלב לאחר רציחתו של המלך החתי מורשיליש הראשון.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וסרה-אן · ראה עוד »
סיפר (עיר)
250px סִיפָּר הייתה עיר עתיקה במסופוטמיה ששכנה על הגדה המזרחית של נהר הפרת.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וסיפר (עיר) · ראה עוד »
עמנואל וליקובסקי
עמנואל וליקובסקי (באנגלית: Immanuel Velikovsky, 10 ביוני 1895 – 17 בנובמבר 1979) היה רופא, היסטוריון חובב, וסופר יהודי רוסי - ארץ ישראלי - אמריקאי, שהתמחה בפסיכואנליזה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ועמנואל וליקובסקי · ראה עוד »
עלילות בעל וענת
צלמית ברונזה של בעל מהמאות ה-14 עד ה-12 לפני הספירה, שנמצאה בחפירות באוגרית. האפוסים האוגריתיים. רשימה של אלי אוגרית עלילות בעל וענת (ידועות גם בשמות עלילות בעל וכן עלילות בעל ומות) הן אפוס מיתולוגי קדום, המספר את סיפורם של אלי כנען ואוגרית ונחשב למיתוס האוגריתי המרכזי והחשוב ביותר בשירה האוגריתית מהמאות ה-15 עד ה-12 לפנה"ס (תקופת הברונזה המאוחרת).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ועלילות בעל וענת · ראה עוד »
עבר נהרה
עמ.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ועבר נהרה · ראה עוד »
עבדיחבה
אוּרוּשלֵם (ú-ru-sa-lim) במכתבי אל-עמארנה, המאה ה-14 לפני הספירה. מכתב 287, מאת עַבְּדִ-חֶבָּה מלך ירושלים, שורה 61 עבדיחבה או עבדיחפה היה מלך ירושלים בתקופת הברונזה המאוחרת (המחצית הראשונה של המאה ה-14 לפנה"ס), המוכר ממכתבי אל עמרנה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ועבדיחבה · ראה עוד »
עומאן
דקלי קוקוס על קו החוף של העיר הדרומית סלאלה (صلالة) סופת חול בעומאן, צילום לוויין סולטנות עוּמאן (בערבית: سلطنة عُمان, סַלְטנת עֻמַאן) היא מדינה מזרח-תיכונית, בחלק הדרומי-מערבי של אסיה, בדרום-מזרח חצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ועומאן · ראה עוד »
עולמות מתנגשים
עולמות מתנגשים הוא ספר מאת עמנואל וליקובסקי, המציג את השערתו לפיה כוכב הלכת נוגה נפלט מתוך כוכב הלכת צדק, ונדד כשביט ברחבי מערכת השמש תוך שהוא גורם לסדרה ארוכה של קטסטרופות בכדור הארץ.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ועולמות מתנגשים · ראה עוד »
עילמית
עֵילמית היא שפה נכחדת שדוברה בפי תרבות עילם העתיקה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ועילמית · ראה עוד »
עילם
מפת עילם תבליט המתאר את כיבוש שושן בירת עילם בידי אשורבניפל מלך אשור ב-647 לפנה"ס. החיילים האשורים מפילים את החומות ומוציאים ממנה שלל עֵילָם או אֵלָם (בכתב יתדות: 𒉏 – ELAM) הייתה ממלכה קדומה שהתקיימה בדרום-מערב פרס בין האלף השלישי לפנה"ס, ועד לשנת 539 לפנה"ס, אז נכבשה על ידי הממלכה הפרסית ונטמעה בה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ועילם · ראה עוד »
פאן-בבילוניזם
מפה המציגה את אזור הסהר הפורה (באדום), מרחב גאוגרפי ותרבותי בו קוימו קשרי גומלין בין קהילות, ערים וממלכות במשך אלפי שנים. סיפור אתרחסיס הבבלי על בריאת האדם והמבול, כתוב על לוח בכתב יתדות איור של חזון יחזקאל בו נראים כרובים ומרכבת אש, מוטיבים מן המיתולגיה הבבלית פאן-בבילוניזם (Panbabylonism) היא אסכולה במדע הדתות, אנתרופולוגיה ולימודי תרבות הטוענת שהתרבויות והדתות של המזרח התיכון והציוויליזציה שלהן בכללותה נגזרות במקור ממיתוסים בבליים שבתורם היו מבוססים על.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ופאן-בבילוניזם · ראה עוד »
פרספוליס
Charles Chipiez מהמאה ה-19 פרספוליס (בפרסית: تخت جمشید תָחְ'תֵ גַ'מְשִיד או پارسه פארסה) הייתה עיר הבירה הרשמית של הממלכה הפרסית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ופרספוליס · ראה עוד »
פרסיקה
פרסיקה (ביוונית עתיקה: Περσικά) הוא טקסט יווני עתיק אבוד, המחולק ל-23 ספרים, על היסטוריה אשורית, מדיית ופרסית, שנכתב על ידי קטסיאס מקנידוס, רופא בחצר המלך ארתחששתא השני (404–358 לפני הספירה).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ופרסיקה · ראה עוד »
פרסית
left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ופרסית · ראה עוד »
פרסית עתיקה
פרסית עתיקה היא אחת משתי השפות האיראניות העתיקות שלהן יש עדות ישירה (השנייה היא אווסטית).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ופרסית עתיקה · ראה עוד »
פרדריק בליס
פרדריק ג'ונס בליס (באנגלית Frederick Jones Bliss; 3 בינואר 1857 - 22 ביוני 1939) היה ארכאולוג אמריקאי.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ופרדריק בליס · ראה עוד »
פלימפטון 322
פלימפטון 322 פלימפטון 322 (באנגלית: Plimpton 322) הוא לוח חרס שמקורו בבבל, המתוארך בין השנים 1900 לפנה"ס עד 1600 לפנה"ס (תיארוך מדויק יותר מייחס אותו לשנים 1822–1784 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ופלימפטון 322 · ראה עוד »
פליסיאן דה סוסי
אסטלת אבן של אל מלחמה ממואב, שנמצא על ידי פליסיאן דה סוסי ב-1851 ומוצג כיום במוזיאון הלובר תשריט מצדה ששירטט דה סוסי בשנת 1854 סרקופג שנחשף בקברי המלכים וצולם על ידי אוגוסט זלצמן ב-1854 לואי פליסיאן ז'וזף קניאר דֶה-סוֹסִי (בצרפתית: Louis Félicien Joseph Caignart de Saulcy; 19 במרץ 1807 – 4 בנובמבר 1880) היה ארכאולוג צרפתי בן המאה ה-19 הידוע בזכות חפירותיו בבעלבכ ובירושלים, הנחשב לאחד מאבות הארכאולוגיה המקראית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ופליסיאן דה סוסי · ראה עוד »
פיקטוגרף
פִּיקְטוֹגְרָף או פיקטוגרם (כתב פיקטוגרפי, הלחם מילים של picto מהמילה הלטינית pictus שמשמעותה ציור והמוספית graph שמשמעותה כתיבה, תרגום מילולי - רישום תמונה) הוא צורת ייצוג של אובייקטים באמצעות ציורים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ופיקטוגרף · ראה עוד »
פילולוגיה
פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ופילולוגיה · ראה עוד »
פייטרו דלה ואלה
דף ממכתבו של דלה ואלה לחברו סקיפּאנו מיום 21 באוקטובר 1621 שאליו העתיק חמש אותיות בכתב יתדות; הודות לו התוודעו באירופה לראשונה לכתב הזה Albertinum בדרזדן סיתי מעאני פייטרו דֶלָה וַאלֶה (Pietro della Valle; 1586, רומא – 1652, רומא) היה נוסע, סופר ומלחין איטלקי.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ופייטרו דלה ואלה · ראה עוד »
צ'וגה מיש
אתר צ'וגה מיש צ'וגה מיש (בפרסית: تپه چغامیش, בשפת לורי, צ'וגה פירושו תל, ומיש פירושו כבשה) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במערב איראן במישור סוזיאנה בפרובינציית ח'וזסתאן.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וצ'וגה מיש · ראה עוד »
ציפורה כוכבי-רייני
ציפורה (ציפי) כוכבי-רייני (נולדה ב-14 בדצמבר 1954 בפתח תקווה) היא בלשנית וחוקרת במחלקה ללשון עברית במכללה האקדמית בית ברל.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וציפורה כוכבי-רייני · ראה עוד »
ציר הזמן של הפרהיסטוריה של האנושות
ציר הזמן של הפרהיסטוריה של האנושות אשר מוצג להלן מתמקד בתקופת הזמן מהעת בה לפי ההערכות החל להתקיים ההומו סאפיינס לפני כ-315,000 שנים ביבשת אפריקה ועד להמצאת הכתב, לפני מעל ל-5,000 שנה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וציר הזמן של הפרהיסטוריה של האנושות · ראה עוד »
קערת השבעה
קערת השבעה בשפה המנדעית, מתוארכת בין המאה ה-5 ל-7 קערת השבעה היא סוג של חפץ מאגי או קמיע העשוי מקערת חרס עליה נכתב טקסט שלו מיוחסות סגולות שונות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וקערת השבעה · ראה עוד »
קרסטן ניבור
מנזר סנטה קתרינה בסיני; ציור של קרסטן ניבור מ-1762 קארסטן ניבוהר (בגרמנית: Carsten Niebuhr; 17 במרץ 1733 – 26 באפריל 1815) היה מתמטיקאי, קרטוגרף ומגלה ארצות גרמני-דני, נודע בזכות השתתפותו במשלחת הדנית למיפוי המזרח התיכון בשנים 1761–1767.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וקרסטן ניבור · ראה עוד »
קרב קדש
קרב קדש היה קרב גדול בין צבאות מצרים והאימפריה החיתית, שהתחולל בסוף מאי או סוף יוני סביב 1274 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה הנמוכה של המזרח הקרוב הקדום (תאריכים אפשריים נוספים הם שנת 1300 או 1286 לפנה"ס), בסמוך לעיר קדש.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וקרב קדש · ראה עוד »
קטנה (עיר מדינה)
התל ואזור והשרידים של הארמון הקטן בצפון התל מפת ערי סוריה באלף השני לפנה"ס מפת הממלכות הגדולות במסופוטמיה בשנת 1764 לפנה"ס, לפני כיבוש מארי על ידי בבל. הממלכות הבולטות: קטנה, ימחד, מארי, אשנונה ובבל קַטנַה הייתה עיר-מדינה עתיקה, המזוהה באתר הארכאולוגי תל אל-מושריפה (בערבית: المشرفة, כשם העיר הקרובה לתל) בסוריה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וקטנה (עיר מדינה) · ראה עוד »
קבר דריווש הראשון
קברו של דריווש הראשון נקש-י-רוסתם קבר דריווש הראשון הוא אתר הקבר של דריווש הראשון, המצוי באתר נקש-י רוסתם, אתר ארכאולוגי הנמצא בפרובינציית פארס שבאיראן.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וקבר דריווש הראשון · ראה עוד »
קורנליס דה ברוין
קורנליס דה ברוין (בהולנדית: Cornelis de Bruijn; 1652, האג, הרפובליקה ההולנדית – 1726 (1727?), אוטרכט, הרפובליקה ההולנדית) היה צייר וסופר הולנדי, שערך שני מסעות רחבי היקף ללבנט, לרוסיה, לפרס, לציילון ולאיי הודו המזרחיים ההולנדיים ופרסם על אודותם ספרים מאוירים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וקורנליס דה ברוין · ראה עוד »
קורפוס הכתובות השמיות
הכריכה הקדמית של המהדורה הראשונה (בעברית: קורפוס הכתובות השמיות, בקיצור CIS) הוא אוסף כתובות עתיקות בשפות שמיות שנכתבו מאז סוף האלף ה-2 לפנה"ס ועד עליית האסלאם.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וקורפוס הכתובות השמיות · ראה עוד »
קובצי חוקים מהעת העתיקה
מצבה עליה כתובים חוקי חמורבי הקודקס המשפטי היה מאפיין נפוץ במערכות המשפט של העולם העתיק.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וקובצי חוקים מהעת העתיקה · ראה עוד »
קינת ניפור
אלף ה-2 לפנה"ס קינת ניפור היא קינה משוּמֶר המבכה את חורבנה של ניפּוּר, עיר עתיקה במסופוטמיה שהייתה עיר בעלת חשיבות דתית בתרבות השומרית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וקינת ניפור · ראה עוד »
רן צדוק
רן צדוק (נולד ב-16 בספטמבר 1944) הוא פרופסור אמריטוס ללימודים מסופוטמיים ואיראניים בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ולהיסטוריה ישראלית קדם-הלניסטית בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ורן צדוק · ראה עוד »
רמון בנישו
ד"ר ריימון בנישו (בצרפתית: Raymond Bénichou; 1890 – 28 בדצמבר 1955) היה פילוסוף והוגה דעות יהודי-אלג'יראי.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ורמון בנישו · ראה עוד »
ראש העין
אנדרטה משותפת להגנה ואצ"ל לנופלים בקרבות ראש העין במלחמת העצמאות בית מורשת יהדות תימן אגם הצלילים בראש העין כיכר התווים בראש העין גבעת טל וסביבותיה שכונת גבעת הסלעים מבט מהאוויר של ראש העין מזרח, 2017 מראה העיר מכיוון מגדל אפק שכונותיה המזרחיות של העיר מתל אפק אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בראש העין תצפית ביער ראש העין לכיוון מזרחעיריית ראש העין רֹאשׁ הָעַיִן היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וראש העין · ראה עוד »
רשומה ביבליוגרפית
רשוּמה ביבליוגרפית היא נקודת גישה במאגר נתונים ביבליוגרפי (או בקטלוג של ספרייה) המייצג ומתאר מקור ספציפי.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ורשומה ביבליוגרפית · ראה עוד »
רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית
במזרח התיכון נמצאו ממצאים ארכאולוגיים רבים הנוגעים למתואר בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · ראה עוד »
רג'ינלד תומפסון
מסכה של סרגון מאכד שנחפרה על ידי צוותו של תומפסון רג'ינלד קמפבל תומפסון (באנגלית: Reginald Campbell Thompson; 21 באוגוסט 1876 - 23 במאי 1941), היה ארכאולוג בריטי, אשורולוג וחוקר כתב יתדות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ורג'ינלד תומפסון · ראה עוד »
שמואל נח קרמר
שמחה שמואל (סמואל) נח קרמר (באנגלית: Samuel Noah Kramer; 28 בספטמבר 1897 – 26 בנובמבר 1990) היה היסטוריון יהודי אמריקאי, מומחה בולט בהיסטוריה השומרית והלשון השומרית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושמואל נח קרמר · ראה עוד »
שמות ירושלים
בהיותה מרכזית בזהות היהודית והעברית, העיר ירושלים צברה במהלך השנים שמות וכינויים רבים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושמות ירושלים · ראה עוד »
שמיים (עמים)
פיזור השפות השמיות השֵׁמִיִים, עמים שמיים או תרבויות שמיות הוא כינוי מיושן לקבוצה אתנית, תרבותית או גזעית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושמיים (עמים) · ראה עוד »
שפות אנטוליות
השפות האנטוליות הן קבוצת שפות שנכחדו המשויכת למשפחת השפות ההודו־אירופיות, או לפי חלק מהסיווגים קרובה מאוד למשפחה זו.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושפות אנטוליות · ראה עוד »
שפות שמיות מזרחיות
השפות השמיות המזרחיות הן אחד הענפים במשפחת השפות השמיות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושפות שמיות מזרחיות · ראה עוד »
שפות כנעניות
אסטלת כלמו של המלך הארמי כלמו מהמאה ה-9 לפנה"ס, כתובה בפיניקית באלפבית פיניקי השפות הכנעניות הן משפחת שפות קרובה של להגים מהשלוחה הצפון-מערבית של השפות השמיות, הכוללת בין השאר את העברית והפיניקית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושפות כנעניות · ראה עוד »
שלשה פיתגורית
250px שלשה פיתגורית (או שלשה פיתגוראית) היא שלשה של מספרים טבעיים המקיימת את השוויון a^2 + b^2.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושלשה פיתגורית · ראה עוד »
שומר
לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס ארץ שוּמֵר השתרעה על רובו של אזור הנמצא בדרום מסופוטמיה אשר בדרום עיראק המודרנית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושומר · ראה עוד »
שומרוגרמה
שומרוגרמה היא השימוש של כתב יתדות שומרי בתו או בקבוצת תווים כאידאוגרמה או כלוגוגרמה, ולא כסימן המייצג הברה, כפי שמיוצג בייצוג הגרפי של שפות מלבד שומרית, כגון אכדית או חתית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושומרוגרמה · ראה עוד »
שומרית
שׁוּמֵרִית (בשומרית: 𒅴𒂠; בתעתיק לעברית: אמגיר) הייתה שפתם של השׁוּמֵרִים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושומרית · ראה עוד »
שירה אוגריתית
לוח חרס מאוגרית ועליו אגדת אקהת האלפבית האוגריתי הוא כתב יתדות, שבו נכתבו האפוסים האוגריתיים. השירה האוגריתית היא ספרות האפוסים שהתגלתה באוגרית החל מ־1928, צפונית ללטקיה בסוריה של ימינו.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושירה אוגריתית · ראה עוד »
תמר וייס
תמר וייס-גבאי (נולדה ב-1975) היא סופרת, עורכת ותסריטאית ישראלית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותמר וייס · ראה עוד »
תסיסה הומולקטית
תיאור סכמאתי של תהליך התסיסה ההומולקטית סיכום סכמאתי: הגליקוליזה של גלוקוזה לפירובאטתסיסה הומולקטית היא תהליך אנזימטי, אל-אווירני, בו מופקת אנרגיה תוך-תאית מפרוק של סוכרים בעלי שישה פחמנים לחומצה לקטית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותסיסה הומולקטית · ראה עוד »
תענך
תַּעְנַךְ היה יישוב קדום בצפון השומרון, ששרידיו שוכנים בתל תענך אשר בצד כביש ג'נין–מגידו, כקילומטר מהכפר הערבי תיעניכ המשמר את השם הקדום.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותענך · ראה עוד »
תעודות אל-יהודו
גבולות המדיניים המסומנים הם בני-ימינו) מתעודות אל יהודו: לוחות טין מוטבעים בכתב יתדות. מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים. תעודות אל-יָהוּדוּ (Al-Yahudu) הן קובץ של כ-200 לוחות טין מהמאה השישית והחמישית לפנה"ס, ובהם מידע בלתי אמצעי על חיי גולי ממלכת יהודה בבבל לאחר חורבן בית ראשון.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותעודות אל-יהודו · ראה עוד »
תעודות נוזי
תעודות נוזי הם מסמכים עתיקים שנמצאו בחפירת נוזי (בירת מיתני), עיר מסופוטמית עתיקה מדרום-מערב לכירכוכ בעיראק, ליד נהר החידקל.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותעודות נוזי · ראה עוד »
תקשורת
תקשורת היא תהליך בו מועבר מידע בין שני גורמים או יותר, היכולים להיות בני אדם, בעלי חיים ואף מחשבים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותקשורת · ראה עוד »
תקשורת המונים
תקשורת המונים היא תהליך תקשורתי הנעשה בתפוצה רחבה ולקהל אנונימי, ולרוב מאופיין במיידיות, פומביות ומשך זמן קצר.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותקשורת המונים · ראה עוד »
תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל
יוחנן אהרוני, תולדות ארץ ישראל, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב 1986, עמוד 112 תקופת הברונזה המאוחרת היא אחת התקופות החשובות בהיסטוריה של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל · ראה עוד »
תרקה
מפת ערי סוריה באלף השני לפנה"ס תִרְקַה היתה עיר עתיקה על גדתו המערבית של נהר הפרת בחלקו האמצעי.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותרקה · ראה עוד »
תל א-רימאח
תל א-רימאח הוא אתר ארכאולוגי במחוז נינוה בעיראק, כ-80 ק"מ ממערב לנינוה, באזור העיר סינג'אר. זיהויה של העיר העתיקה ששכנה באתר אינו ודאי; החוקרים הציעו את קטרה או קראנה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל א-רימאח · ראה עוד »
תל אפק (אנטיפטריס)
גן לאומי ירקון, ספטמבר 2016האגם הגדול בתל אפק תֵּל אֲפֵק הוא אתר ארכאולוגי השוכן סמוך למקורות נחל הירקון, ממזרח לפתח תקווה וממערב לראש העין, ובתחומי הגן הלאומי ירקון (שנקרא גם "פארק אפק", על שם אתר זה).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל אפק (אנטיפטריס) · ראה עוד »
תל סבי אבייד
תל סבי אבייד (בערבית: تل صبي أبيض, תעתיק מדויק: תל צבי אביץ'; משמעות השם "הגבעה של הנער הלבן") הוא אתר ארכאולוגי בעמק נהר בליח בצפון סוריה במחוז א-רקה, 30 ק"מ דרומית לגבול עם טורקיה ו-80 ק"מ צפונית לעיר א-רקה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל סבי אבייד · ראה עוד »
תל פרי
תל פרי (Tell Fray) היה תל עתיק ששכן על הגדה המזרחית של הפרת במחוז א-רקה בצפון סוריה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל פרי · ראה עוד »
תל פחריה
צלמית אישה, מהתקופה הנאוליתי קדם-קרמית. אוסף המוזיאון של המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו תל פחריה (בערבית, מבוטא תל פַֿכַרִיַה, אנגלית Tel Fakharia או בכיתוב הגרמני Fekherie) הוא אתר ארכאולוגי במחוז אל-חסכה בצפון-מזרח סוריה, ליד הגבול עם טורקיה. האתר שוכן מדרום לעיר ראס אל-עין, בעמק הפורה של נהר החבור.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל פחריה · ראה עוד »
תל רומיידה
תל רומיידה הוא תל בחברון שגובהו 936 מטר מעל פני הים, ומזוהה כחברון המקראית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל רומיידה · ראה עוד »
תל שאע'ר בזאר
תל שאע'ר בזאר (בערבית: تل شاغر بازار) הוא תל ואתר ארכאולוגי שנמצא 35 ק"מ צפונית לעיר אל-חסכה בצפון-מזרח סוריה, באזור חטין.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל שאע'ר בזאר · ראה עוד »
תל שייח' חמד
מפת סוריה באלף השני לפנה"ס שרידי הבית האדום מהמאה ה-6 לפנה"ס. ברקע גבעת המצודה תל שייח' חמד (בערבית: تل الشيخ حمد; תעתיק מדויק: תל אלשיח' חמד) הוא אתר ארכאולוגי במזרח סוריה במחוז דיר א-זור, בעמק נהר החבור התחתון.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל שייח' חמד · ראה עוד »
תל ליילאן
תל ליילאן ב-2005 מפת סוריה באלף השני לפנה"ס תל ליילאן (בערבית: تل ليلان) הוא אתר ארכאולוגי השוכן ליד ואדי ג'רח בעמק נחל החבור במחוז אל-חסכה בצפון סוריה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל ליילאן · ראה עוד »
תל טאיינאט
תצלום אוויר של תל טאיינאט מפה היסטורית של המדינות הנאו-חתיות והארמיות במאה ה-8 לפנה"ס. המראה את מיקומה של פלישתין בוורוד במרכז פסלו של המלך שופליוליומה המקדש מתקופת הברזל פסל מאבן של אריה תל טאיינאט (בטורקית: Tell Tayinat Höyüğü; בעברית נקרא גם תל תעינת) הוא אתר ארכאולוגי, תלולית נמוכה, על גדתו הצפונית-מזרחית של נהר האורונטס, במקום שבו הנהר פונה מערבה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל טאיינאט · ראה עוד »
תל חסי
תל חסי בתקופה שבה זוהה בטעות כעיר לכיש. צולם בין השנים 1901–1906 תל חָסִי (בערבית: תַל אל-חַסִי) הוא תל עתיק באזור השפלה הממוקם על גדות נחל שקמה, כ-10 ק"מ מדרום לקריית גת.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל חסי · ראה עוד »
תל חצור
תל חצור מקדש כנעני בתל חצור ארמון המלך המשוחזר מן התקופה הכנענית טקסט.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל חצור · ראה עוד »
תל חלף
ממלכת בית בחינאי וממלכות ארמיות נוספות המאות ה-9-10 לפנה"ס חפירת פסל מונומנטלי ב-1912 בחפירות של מקס פון אופנהיים תבליט סצנת ציד מבזלת. נמצא בתל חלף מתוארך לשנים 830-850 לפנה"ס. הארמון המערבי שנבנה על ידי המלך הארמי כפרא הכניסה למוזיאון הלאומי של חלב, שהוא שחזור של הכניסה לארמון כפרא בתל חלף דוגמה לקרמיקה מ"תרבות חלף". האתר הארכאולוגי אינו ידוע תבליט של גילגמש והאל אנכידו, אוסף המוזיאון הלאומי של חלב יצור מיתי מתל חלף לאחר שעבר שיקום ושחזור http://ww2.smb.museum/smb/gerettete-goetter/index.php?node_id.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל חלף · ראה עוד »
תל חדיד
תל חדיד – צילום מאנדרטת חיל הלוגיסטיקה תל חדיד – צילום מכוון דרום הפסיפס שנמצא בחדיד, עם נוף של נהר הנילוס מרפסת התצפית בתל מערות קבורה בצידו הצפוני של התל עצי זית במורדותיו הצפוניים של התל "סינגל" של אופני הרים במדרון המערבי של תל חדיד תצפית צפונה מהתל לעבר כביש 6 תֵּל-חָדִיד הוא תל הנמצא מצָפון ליער בן שמן ולכביש 443 ודרומית לנחל נטוף.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל חדיד · ראה עוד »
תל ברי
מבט על התל מכיוון מערב מפת סוריה באלף השני לפנה"ס תל ברי הוא אתר ארכאולוגי במחוז אל-חסכה שבצפון-מזרח סוריה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל ברי · ראה עוד »
תל בלאטה
תל בלאטה הוא תל בדרום-מזרח שכם, מעט ממערב למתחם קבר יוסף המזוהה כשכם העתיקה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל בלאטה · ראה עוד »
תל ביידר
תל ביידר תל ביידר (בערבית: تل بيدر) הוא אתר ארכאולוגי במחוז אל-חסכה בסוריה קרוב לגבול הטורקי. באתר שכנה עיר עתיקה בשם נאבאדה (Nabada).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל ביידר · ראה עוד »
תל גמה
חפירות בצידו הדרומי של תל ג'מה בעת שנחפר על ידי פלינדרס פיטרי תל ג'מה מהמערב, בעת שנחפר על ידי פלינדרס פיטרי שלט הסבר של קק"ל בתל גמה תל גַּמָּה (בערבית: תַל גַ'מַה) הוא תל גדול בנגב הצפוני-מערבי, בגדתו הדרומית של נחל הבשור, סמוך לקיבוץ רעים כ-10 ק"מ דרומית לעזה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל גמה · ראה עוד »
תחש (תנ"ך)
תחש הוא סוג העור שבו השתמשו במלאכת עשיית המשכן.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותחש (תנ"ך) · ראה עוד »
תותול
מרכזו של התל לכיוון מזרח תוּתּוּל (באכדית: tu-ut-tu-ulki, באוגריתית: 𐎚𐎚𐎍 – תתל) היתה עיר עתיקה בצפון הפרת התיכון, בנקודת המפגש של נהרות הפרת והבליח.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותותול · ראה עוד »
תולדות המוזיקה
תולדות המוזיקה היא העיסוק במיפוי מקורות המוזיקה בחברה האנושית והתפתחותה במשך הזמן.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותולדות המוזיקה · ראה עוד »
תכלת וארגמן בעולם העתיק
התכלת והארגמן הם טקסטילים צבועים, שתפסו מקום נכבד בין מוצרי היוקרה של העולם העתיק.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותכלת וארגמן בעולם העתיק · ראה עוד »
תיעניכ
תיעניכ (בערבית: تعنّك) הוא כפר פלסטיני בנפת ג'נין שבצפון השומרון, הממוקם כ-13 ק"מ צפונית מערבית לעיר ג'נין.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותיעניכ · ראה עוד »
תיל אבובי
האזור בבבל בו מוערך שנמצא תיל-אבובי (מסומן בירוק). תִל אָבֻּבִּי היה יישוב, או אזור, בבבל באלף הראשונה לפנה"ס, אשר מקובל לזהותו עם העיר "תל אביב" המוזכרת בספר יחזקאל ובה שכן הנביא עם גולי ממלכת יהודה בגלות בית ראשון.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותיל אבובי · ראה עוד »
תיבת נח
נח בונה את התיבה ב, תֵּבַת נֹחַ היא תיבת עץ ענקית, שבנה נח במצוות אלוהים, ובה מילט את עצמו ומשפחתו וזוגות מכל מיני בעלי החיים, מאבדון ב שהציף את כל פני הארץ.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותיבת נח · ראה עוד »
לטקיה
לטקיה (בערבית: اللَاذِقِيَّة – א-לָּאדִ'קִיַּה) היא עיר הנמל העיקרית של סוריה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ולטקיה · ראה עוד »
לחשים במסופוטמיה
משנת 2500 לפנה"ס ועד לשנת 100 לפנה"ס נמצאו לוחות בכתב יתדות שומרי ואכדי המתארים לחשים וטקסים, שנועדו ברובם לגרש מחלות או סבל מסוג אחר.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ולחשים במסופוטמיה · ראה עוד »
לוח נבו שרסכים
לוח נבו שרסכים לוח נבו שרסכים הוא לוח טין קטן הנמצא במוזיאון הבריטי עליו כתב יתדות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ולוח נבו שרסכים · ראה עוד »
לוח התלונה לאא-נסיר
התלונה המוצגת במוזיאון הבריטי. לוח התלונה לאא-נסיר הוא לוח חרס שנשלח לאור העתיקה, ונכתב בסביבות שנת 1750 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ולוח התלונה לאא-נסיר · ראה עוד »
לוחמה בתקופת הברונזה במזרח התיכון
המזרח התיכון הרחב, ועבר הקווקז הלוחמה בתקופת הברונזה התאפיינה בשימוש נרחב במתכות, בעיקר בברונזה, על שמה נקראת התקופה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ולוחמה בתקופת הברונזה במזרח התיכון · ראה עוד »
לוגוגרמה
סיני למושג "לוגוגרמים" לוגוגרמה או לוגוגרף היא סימן אורתוגרפי שמבטא מילה שלמה, או מורפמה (רכיב דקדוקי), להבדיל מסימנים המייצגים פונמות, או הברות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ולוגוגרמה · ראה עוד »
לווית
Tarhuntassa, שהייתה בירת הממלכה בתקופת שלטונו של מוותליש השני. הכתובת שופכת אור על המלחמות הפנימיות שהתחוללו בתקופה זאת ברחבי האימפריה החתית. לוּוִית היא שפה עתיקה השייכת לשפות האנטוליות שהן חלק ממשפחת השפות ההודו-אירופיות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ולווית · ראה עוד »
ליקוי החמה האשורי
ממוזער ליקוי החמה האשורי המכונה גם ליקוי בור-סאגייל, הוא ליקוי חמה שתועד ברשימת אפונים של האימפריה הנאו-אשורית, ככל הנראה בתקופת השנה התשיעית של שלטונו של מלך אשור-דן השלישי.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וליקוי החמה האשורי · ראה עוד »
טבחת
טִבְחַת הייתה אחת מערי הדדעזר בן רחוב, מלך ארם צובה, יחד עם כון, שמהן לקח דוד נחושת רבה מאוד.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וטבחת · ראה עוד »
טודיא (מלך אשורי)
טוּדִיַא (באכדית: 𒂅𒁲𒅀, תעתיק: Ṭu-di-ia) הוא המלך האשורי הקדום ביותר ששמו ברשימת המלכים האשורים, והראשון מבין "המלכים שגרו באוהלים".
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וטודיא (מלך אשורי) · ראה עוד »
ז'אן-ונסן שייל
ז'אן-ונסן שייל (בצרפתית: Jean-Vincent Scheil, 10 ביוני 1858 קניגסמאקר - 21 ביולי 1940 פריז) היה ארכאולוג, בלשן, אשורולוג ואגיפטולוג צרפתי, נזיר דומיניקני.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וז'אן-ונסן שייל · ראה עוד »
ח'ר-ר-ח'ובולו
הלוח ה־16, נמצא במוזיאון הלובר חַ'ר-רַ – ח'וּבּוּלוּ או אוּר-רַ – ח'וּבּוּלוּ (בכתב יתדות, משמאל לימין: 𒄯𒊏 𒄷𒇧𒈝) הוא מילון מונחים או "אנציקלופדיה" דו־לשונית, מהתקופה הבבלית העתיקה, הכוללת רשימת מילים בשומרית והמקבילה האכדית שלהן.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וח'ר-ר-ח'ובולו · ראה עוד »
חמורבי הראשון
קטנה, ימחד ובבל בשנת 1752 לפנה"ס, בתקופת עמורפיא, לאחר חורבן מרי וכיבושה על ידי בבל חמורבי הראשון (באכדית חֿמּוּרַפִּי) או בצורה האמורית המקורית של שמו עמורפִא (מלך בין השנים 1750–1764 לפנה"ס לערך על פי הכרונולוגיה התיכונה) היה המלך השלישי בשושלת ממלכת ימחד, שמרכזה היה בעיר חלב.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחמורבי הראשון · ראה עוד »
חאתים
החאתים או ההאנתים היו עם עתיק, שאכלס את האזור שנקרא "ארץ החאתי" (כיום באזור אסיה הקטנה).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחאתים · ראה עוד »
חניגלבת
מפת הממלכות העיקריות במאה ה-13 לפנה"ס עם הערים העיקריות. חניגלבת בתוך השטח של אשור המסומן בחום בהיר חַֿנִיגַלְבַּת או חַֿנִי־רַבַּת הוא מונח גאוגרפי אשורי (ממוצא לשוני אמורי) המתייחס לאזור צפון סוריה ומסופוטמיה העליונה בין נהר החבור העליון ונהר הפרת, בעיקר לאורך נהר הבליח.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחניגלבת · ראה עוד »
חפג'ה
חָפָגֶ'ה הוא שמו המודרני של אתר ארכאולוגי, בו שכנה באלף השלישי לפנה"ס העיר השומרית טוטוב.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחפג'ה · ראה עוד »
חרס
כלי חרס מבהיה שבברזיל חרס הוא תוצר של עיבוד חומר קרמי.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחרס · ראה עוד »
חתים
פסל חתי של ספינקס מהמאה ה-18 לפנה"ס הַחִתִּים היו עם דובר שפה הודו-אירופית אשר ככל הנראה, פלש לאסיה הקטנה בשלהי המאה ה-20 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחתים · ראה עוד »
חתית
חִתִּית (נֶשִילִי, וגם נַשִיל, נֶשִיל או נֶשֻמְנִילִי) הייתה שפה הודו־אירופית ממשפחת השפות האנטוליות מקבוצת קנטום1 (Centum) אשר חדלה להתקיים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחתית · ראה עוד »
חלב בעת העתיקה
החלב בעת העתיקה הוא מוצר מן החי, אשר היווה מרכיב חשוב בתפריט היום-יומי והטקסי של חברות ותרבויות קדומות מסוימות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחלב בעת העתיקה · ראה עוד »
חליל
החליל (באנגלית: Flute) כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה מעץ, בצורת קנה צינורי, המפיק צליל שריקה כאשר האוויר עובר דרכו, וגובה הצליל המושמע נשלט על ידי אטימת חורים בקנה ופתיחתם.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחליל · ראה עוד »
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחברון · ראה עוד »
חוקי אשנונה
חוקי אשנונה חוקי אשנונה הם קובץ חוקים שנוסחו בין המאות ה-20 וה-19 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחוקי אשנונה · ראה עוד »
חוקי אור-נאמו
מוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול. חוקי אור-נאמו הם קובץ החוקים הקדום ביותר שנמצא בחפירות ארכאולוגיות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחוקי אור-נאמו · ראה עוד »
חוקי ליפית-אישתר
טקסט.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחוקי ליפית-אישתר · ראה עוד »
חוקי חמורבי
המצבה שעליה נמצאו חוקי חמורבי אשר מוצגת היום במוזיאון הלובר בפריז טקסט החוקים 250px חוקי חַמוּרָבִּי הם קודקס החוקים הנודע והמקיף בחוקי המזרח הקדום, והראשון שנתגלה בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחוקי חמורבי · ראה עוד »
חורים
מאה ה-23 לפנה"ס החורים הם עם שחי בצפון מסופוטמיה החל משנת 2500 לפנה"ס לערך בתקופת הברונזה הקדומה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחורים · ראה עוד »
חותם גליל
טביעת החותם חותם גליל מטרקוטה של נבונאיד העוסק בתיקונים במקדש לאל סין. המוזיאון הבריטי חותם גליל הוא חותם המעוצב בצורת גליל קטן, ששימש בעת העתיקה, והיה נפוץ בעיקר במסופוטמיה מסוף האלף ה-4 לפנה"ס בתקופת ג'מדט נאסר ועד התקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחותם גליל · ראה עוד »
חייזרים קדומים
ציורי הסלע בוואל קמוניקה, ואל קמוניקה, איטליה. תומכי תאוריית האסטרונאוטים העתיקים מציינים כי התמונות האלה מזכירות אסטרונאוטים מודרניים חייזרים קדומים או אסטרונאוטים קדומים, הידועה גם כאסכולת האסטרונאוט הקדמון, היא תאוריה פסאודו-מדעית שקובעת כי יצורים אינטליגנטיים מהחלל החיצון (חוצנים) ביקרו בכדור הארץ בעבר, יצרו קשר עם בני אדם, והשפיעו על ההתפתחות של תרבויות אנושיות, טכנולוגיות ודתות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחייזרים קדומים · ראה עוד »
בן טבאל
בן טבאל היה טוען לכיסא המלוכה של ממלכת יהודה, שהתכוון לגזול את מלוכתו של אחז בעזרת רצין מלך ארם-דמשק ופקח בן רמליהו מלך ישראל, ולהקים יחד איתם ברית נגד האשורים: "נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ אֵת בֶּן-טָבְאַל".
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ובן טבאל · ראה עוד »
בדז'יך הרוזני
בֵּדְזִ'יך הְרוֹזְנִי (צ'כית: Bedřich Hrozný, גרמנית: Hrozny Friedrich; 6 במאי 1879 – 12 בדצמבר 1952) היה מזרחן ובלשן צ'כי.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ובדז'יך הרוזני · ראה עוד »
בורסיפה
מסופוטמיה באלף השני לפנה"ס שרידי הזיגוראת של בורסיפה, 1916 לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ-זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה מפה של אזור העיר בבל ובורסיפה משנת 1908. בורסיפה מסומנת למטה משמאל בּוֹרְסִיפָּה (בשומרית: BAD.SI.(A).AB.BAKI, באכדית: בּוֹרְסִפָּ) הייתה עיר עתיקה חשובה בשומר.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ובורסיפה · ראה עוד »
ביקורת נוסח המקרא
דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »
בית חאנון
בית חאנוּן (בערבית: بيت حانون) היא העיר הצפונית ביותר ברצועת עזה, המונה כ-35,000 נפש.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ובית חאנון · ראה עוד »
ג'מדת נסר
פסלון שיש שחור של פר יושב, נמצא בארך בתקופת ג'מדת נסר 3,000 לפנה"ס - מוזיאון לובר בפריז ג'מדת נסר (בערבית: جمدة نصر, בעתיק מדויק: ג'מדת נצר) הוא אתר ארכאולוגי הנמצא במחוז באבל שבעיראק, וממוקם דרומית לבגדאד, ממערב לחידקל ומצפון-מזרח לבבל ולכיש.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וג'מדת נסר · ראה עוד »
ג'ורג' סמית' (אשורולוג)
ג'ורג' סמית' (באנגלית: George Smith; 26 במרץ 1840 – 19 באוגוסט 1876) היה אשורולוג בריטי חלוצי, הראשון שפיענח סיפור מבול מסופוטמי קדום – סיפור אותנפישתים מתוך האפוס עלילות גילגמש.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וג'ורג' סמית' (אשורולוג) · ראה עוד »
ג'ורג' ליווינגסטון רובינסון
ג'ורג' ליווינגסטון רובינסון (19 באוגוסט 1864 - 18 ביולי 1958) היה סופר ידוע, חוקר מקרא ומרצה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וג'ורג' ליווינגסטון רובינסון · ראה עוד »
גלגל המזלות
פסיפס בית הכנסת בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות. המאה ה-5 לספירה בית הכנסת העתיק בציפורי, המציג את גלגל המזלות. Ophiuchus (astrology) גלגל המזלות או זודיאק (מיוונית: Ζῳδιακός κύκλος, "גלגל החיות") הוא דימוי ציורי של כוכבי השמים, למעין גלגל הנחלק ל-12 מערכי כוכבים או "מזלות".
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וגלגל המזלות · ראה עוד »
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וגלות בבל · ראה עוד »
דבש
דבש הוא חומר עתיר סוכר המיוצר ונאגר כמקור מזון על ידי קבוצות מסוימות של דבוראים חברתיים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ודבש · ראה עוד »
דור-כוריגלזו
מאה ה־13 לפנה"ס לערך שרידי הזיקורת של דור־כוריגלזו בירת הכשים (1915) דוּר־כּוּרִיגַלזוּ (שם מודרני: עקרקוף, בערבית: عقرقوف) הוא שמה של עיר עתיקה ששכנה בעיראק של היום במחוז בגדאד.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ודור-כוריגלזו · ראה עוד »
דיסקית פייסטוס
דיסקית פייסטוס צד א' דיסקית פייסטוס צד ב' דסקית פייסטוס היא ממצא ארכאולוגי מהארמון המינואי הישן של פייסטוס (אנ'), באי היווני, כרתים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ודיסקית פייסטוס · ראה עוד »
דילמון
Sar, Bahrain בבחריין, הנחת החוקרים היא שהשרידים הם מתקופת דילמון דילמוּן או טילמוּן הייתה תרבות עתיקה שהתקיימה באזור המפרץ הפרסי והוזכרה בתרבויות המסופוטמיות כתרבות שהייתה שותפה לסחר באזור מסופוטמיה, הייתה מקור לנחושת ונקודת יציאה למסלול הסחר עם תרבות עמק האינדוס.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ודילמון · ראה עוד »
דילבת
דילבת והערים השכנות בתקופת עובייד דילבת הייתה עיר שומרית עתיקה קטנה, ששכנה מדרום-מזרח לבבל, על הגדה המזרחית של הזרוע המערבית של הפרת.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ודילבת · ראה עוד »
המאה ה-31 לפנה"ס
המאה ה-31 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 3100 לפני הספירה והסתיימה בשנת 3001 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והמאה ה-31 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-34 לפנה"ס
המאה ה-34 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 3400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 3301 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והמאה ה-34 לפנה"ס · ראה עוד »
המזמורים החוריים מאוגרית
המזמור לנכל. הכתוב מחולק בשני קווים. למעלה מילות המזמור, ולמטה כפי הנראה הוראות הנגינה והלחן. הוראות הנגינה בלוח המזמור לנכל. המספרים 1-4 נראים היטב (𒁹,𒈫, 𒐈, 𒐂) וכן המספר עשר 𒌋 המזמורים החוריים מאוגרית הם שלושים ושישה מזמורים כתובים על לוחות חרס בכתב יתדות שנמצאו בארמון המלוכה בעיר הכנענית־אמורית אוגרית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והמזמורים החוריים מאוגרית · ראה עוד »
המוזיאון לתרבויות אנטוליה
הכניסה למוזיאון הכניסה למוזיאון המוזיאון לתרבויות אנטוליה (טורקית Anadolu Medeniyetleri Müzesi) באנקרה בירת טורקיה, הוא מוזיאון ארכאולוגי והיסטורי הממוקם בסמוך לטירת אנקרה (Ankara Kalesi) ברובע אטפזרה (Atpazarı) בעיר.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והמוזיאון לתרבויות אנטוליה · ראה עוד »
המוזיאון הארכאולוגי של קהרמאנמרש
מבנה מוזיאון קהרמאנמרש פסל אריה עם כתובת בכתב הירוגליפי מהתקופה הנאו חיתית המוזיאון הארכאולוגי של קהרמאנמרש (בטורקית: Kahramanmaraş Arkeoloji Muzesi) הוא מוזיאון לארכאולוגיה השוכן בעיר קהרמאנמרש, השייכת למחוז הים התיכון במזרח טורקיה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והמוזיאון הארכאולוגי של קהרמאנמרש · ראה עוד »
המוזיאון הלאומי של חלב
תצוגה בתוך המוזיאון פסל אלה ממארי המוזיאון הלאומי של חלב (בערבית: متحف حلب الوطني) הוא מוזיאון לארכאולוגיה ואמנות מודרנית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והמוזיאון הלאומי של חלב · ראה עוד »
המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול
מבנה המוזיאון למזרח קדום מבנה המוזיאון לאמנות האסלאמית המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול (בטורקית: İstanbul Arkeoloji Müzeleri) הם שלושה מוזיאונים לארכאולוגיה הנמצאים בצד האירופי של איסטנבול בטורקיה בשטח ארמון טופקאפי, השוכן ברצועת האדמה שבין קרן הזהב מצפון וים מרמרה מדרום.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והמוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול · ראה עוד »
המכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב)
המכון לארכאולוגיה על שם סוניה ומרקו נדלר באוניברסיטת תל אביב ממוקם בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והמכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב) · ראה עוד »
האלף ה-3 לפנה"ס
כלי ברונזה האלף ה-3 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 3,000 לפנה"ס עד סוף שנת 2,001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-30 לפנה"ס עד סוף המאה ה-21 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והאלף ה-3 לפנה"ס · ראה עוד »
האלף ה-4 לפנה"ס
האלף ה-4 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 4,000 לפנה"ס עד סוף שנת 3,001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-40 לפנה"ס עד סוף המאה ה-31 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והאלף ה-4 לפנה"ס · ראה עוד »
האלה האם
ונוס מווילנדורף. האלה האם היא אלה המופיעה בשני ייצוגים עיקריים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והאלה האם · ראה עוד »
הנרי רולינסון
אלוף סר הנרי רולינסון (באנגלית Sir Henry Creswicke Rawlinson, 1st Baronet; 5 באפריל 1810 - 5 במרץ 1895) היה קצין בחברת הודו המזרחית, פוליטיקאי בריטי ומזרחן, המתואר לעיתים כאבי האשורולוגיה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והנרי רולינסון · ראה עוד »
הסחר האשורי באשור הקדומה עם המושבות האשוריות באנטוליה
מרכז אנטוליה בתקופה בה התקיים הסחר הסחר האשורי התקיים באשור הקדומה בראשית האלף ה-2 לפנה"ס בין העיר אשור ובין מושבות אשוריות באנטוליה באזור קפדוקיה שבטורקיה של היום.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והסחר האשורי באשור הקדומה עם המושבות האשוריות באנטוליה · ראה עוד »
הסכם שלום
חוזה ורסאי, שנחתם לאחר מלחמת העולם הראשונה במסגרת ועידת השלום בפריז (1919) לחיצת יד בין חוסיין, מלך ירדן ויצחק רבין לעיני ביל קלינטון, במסגרת החתימה על הסכם השלום בין ישראל לירדן הסכם שלום הוא הסכם בין שתי מדינות עוינות המסיים באופן רשמי מצב של מלחמה בין הצדדים ומשכין ביניהן שלום.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והסכם שלום · ראה עוד »
העת העתיקה
חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והעת העתיקה · ראה עוד »
הפת טפה
250px הפת טפה (בפרסית: هفتتپه Haft tape) הוא אתר ארכאולוגי בפרובינציית ח'וזסתאן של העיר כאבנאכ שהיה מבירות עילם.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והפת טפה · ראה עוד »
הטירה המרחפת
הטירה המרחפת (ביפנית: 天空 の 城 ラ ピ ュ タ, רומאג'י: Tenkū no Shiro Rapyuta), הנקרא גם "הטירה בשמיים" באירופה ובאוסטרליה, הוא סרט הרפתקאות-אנימה יפני משנת 1986, שנכתב ובוים על ידי הייאו מיאזאקי. סרט זה הוא הראשון שהונפש על ידי סטודיו ג'יבלי; הוא עוקב אחר הרפתקאותיהם של נער ונערה צעירים בסוף המאה ה-19 המנסים לשמור על גביש קסם מקבוצת סוכנים צבאיים, תוך חיפוש אחר טירה מרחפת אגדית. הסרט הופץ על ידי חברת טואי. הסרט זכה בתחרות "גרנד פרי" של מגזין אנימג' בשנת 1986. הסרט זכה לביקורות חיוביות והכניס בקופות יותר מ-15.5 מיליון דולר. הרווח הכולל של הסרט עומד על 157 מיליון דולר ממכירות מקופות הקולנוע, מהווידאו הביתי ומהפסקול. בסקרים שנערכו ביפן באשר לסרטי האנימציה הטובים ביותר, נבחר הסרט לסרט האנימציה השני הטוב ביותר בפסטיבל אמנויות המדיה היפנית ב-2006; נוסף על כך, הסרט נבחר לסרט האנימציה הטוב ביותר בסקר דעת הקהל הקהל שנערך בשנת 2008. הסרט השפיע רבות על התרבות הפופולרית היפנית, והעניק השראה רבה לסרטים ומשחקים, ביפן וברחבי העולם. הוא נחשב גם לקלאסיקה שהשפיעה על הסוגות הסטימפאנק והדיזלפאנק.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והטירה המרחפת · ראה עוד »
הדד
הׇדַד (מוכר גם בשמות הׇדַה, הׇדוּ ורַמׇן, וחַדַד בשפה הארמית הסורית) הוא אל הסער ובכיר האלים בתרבויות הארמיות והאמוריות הקדומות שבצפון הלבנט.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והדד · ראה עוד »
הוראות שורופק
קטע מהוראות שורופק שנמצאו באדב. גודל 12.3 ס"מ על 9.8 ס"מ על 3.2 ס"מ. מוזיאון המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו הוראות שוּרוּפָּק (או משלי שורופק) היא ספרות חוכמה שומרית שנכתבה בעת העתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והוראות שורופק · ראה עוד »
הוגו וינקלר
הוגו וינקלר (בגרמנית: Hugo Winckler; 4 ביולי 1863 – 19 באפריל 1913) היה ארכאולוג, היסטוריון, פילולוג ואשורולוג גרמני.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והוגו וינקלר · ראה עוד »
הכתב העברי הקדום
כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והכתב העברי הקדום · ראה עוד »
היסטוריה של טורקיה
שורשיה של ההיסטוריה של טורקיה נעוצים בתולדותיו של שטח המהווה כיום את הרפובליקה של טורקיה, וכונה באופן מסורתי בכינויים "אסיה הקטנה" או "אנטוליה" בהתייחס לחלקו הארי שבאסיה, בעוד שתראקיה תיארה את חלקה האירופי של המדינה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והיסטוריה של טורקיה · ראה עוד »
היסטוריה של בחריין
לבחריין היסטוריה ארוכה, שראשיתה בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והיסטוריה של בחריין · ראה עוד »
היסטוריה של המתמטיקה
פעולות החשבון. היסטוריה של המתמטיקה היא תחום מחקר העוסק בהתפתחות המתמטיקה בחברה האנושית, מראשיתה של המתמטיקה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והיסטוריה של המתמטיקה · ראה עוד »
היסטוריה של האריתמטיקה
מניית חפצים. לצדה הדמות המייצגת את הגאומטריה כשהיא עסוקה במדידת זווית. בפינה הימנית-עליונה מופיעה הדמות המייצגת את האסטרונומיה כשהיא צופה בכוכבים, ובשמאלית-עליונה דמות המציגה את הדקדוק בדמות מורה המעניש את תלמידו. לא אחת, היו ההתפתחויות באסטרונומיה ובגאומטריה מובילות להתפתחויות באריתמטיקה, ולהפך. היסטוריה של האריתמטיקה היא העיסוק בהתפתחותה ההיסטורית של האָריתמֶטיקה – הענף העתיק ביותר במתמטיקה ואחד השימושיים שבו לצורכי יום-יום; היא משתרעת על פני תקופות שונות, תרבויות ומקומות שונים בהם התפתח ענף זה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והיסטוריה של האריתמטיקה · ראה עוד »
הירוגליף
כתב חרטומים מצרי כתב הירוגליפי מטיקאל, עיר תרבות המאיה הִירוֹגְלִיף (מיוונית: ἱερογλύφος: היירוס - קדוש, גליף – תחריט או כתב מגולף) הוא מונח המתייחס לתווים או סימנים גרפיים שיוצרים דמויות מצוירות, בעיקר ציורי חיות או חפצים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והירוגליף · ראה עוד »
היומנים האסטרונומיים הבבליים
יומן אסטרונומי המכיל תיעוד אודות מותו של אלכסנדר מוקדון (המוזיאון הבריטי) היומנים האסטרונומים הבבליים הם אוסף של טקסטים עתיקים הכתובים בכתב היתדות של האימפריה הבבלית המכילים רשומות סדרתיות של תצפיות אסטרונומיות לצד תיעוד של אירועים פוליטיים שונים ותחזיות המבוססות על תצפיות אסטרונומיות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והיומנים האסטרונומיים הבבליים · ראה עוד »
ואן (טורקיה)
ואן (בטורקית: Van; בארמנית: Վան; בכורדית: Wan/وان) היא עיר בדרום-מזרח טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז מזרח אנטוליה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וואן (טורקיה) · ראה עוד »
ויליאם פוקסוול אולברייט
ויליאם פוקסוול אולברייט (באנגלית: William Foxwell Albright; 24 במאי 1891 - 20 בספטמבר 1971) היה ארכאולוג, בלשן ומומחה לחרסים אמריקני.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וויליאם פוקסוול אולברייט · ראה עוד »
ויליאם הנרי פוקס טלבוט
"הדלת הפתוחה", תצלום של ויליאם הנרי פוקס טלבוט מאפריל 1844. 14.4×19.4 ס"מ. הדפס כסף מנגטיב קלוטייפ. תמונה מס' 5 בספרו של טלבוט עיפרון הטבע. על תצלום זה, שחיקה את תיאור סצנות חיי היום-יום בציור הפלמי, כתב טלבוט כי הוא דוגמה ל"תחילתה של אמנות חדשה". "רישום פוטוגני" של צמח שהונח על נייר רגיש לאור ונחשף לאור השמש. האזורים הבהירים הושחרו וחלקי הנייר שהוסתרו מאור השמש נותרו לבנים. ג'ון הרשל גילה שנתרן תיוסולפט יכול לקבע את נייר הצילום לאחר החשיפה. הרשל גם נתן לתהליך כולו את השם ''Photography'', והמציא את השמות "נגטיב" ו"פוזיטיב" בהקשר לתהליך הצילום. ויליאם הנרי פוקס טלבוט (באנגלית: William Henry Fox Talbot; 11 בפברואר 1800 – 17 בספטמבר 1877) היה מדען, בוטנאי, מתמטיקאי, בלשן, מו"ל וצלם אנגלי, הזכור בעיקר כאחד מאבות הצילום, וכממציא תהליך ההדפסה מנגטיב - שיטת הדפסת התצלומים המרכזית במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וויליאם הנרי פוקס טלבוט · ראה עוד »
ויין הורוביץ
ויין הורוביץ (נולד ב-12 בספטמבר 1957) הוא אשורולוג ישראלי, פרופסור מן המנין בחוג לארכאולוגיה ולמזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וויין הורוביץ · ראה עוד »
כאמד א-לוז
כאמד א-לוז. צילום ממזרח לכיוון מערב. ברקע רכס ג'בל בארוכ. מפת בקעת לבנון כָּאמֶד אֶ-לַּוְז (בערבית: كامد اللوز) הוא יישוב בבקאע בלבנון שאוכלוסייתו היא מוסלמית סונית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וכאמד א-לוז · ראה עוד »
כאזאלו
כאזאלו או כאזאלה הוא שמה של עיר עתיקה ששכנה בדרום מסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וכאזאלו · ראה עוד »
כת השטן
פנטגרם הפוך הוא אחד מסמלי השטן המזוהים ביותר. בעל זבוב, ציור מאת ג'ון בוניין (John Bunyan) משנת 1678 כת השטן או שטניזם הם מושגים המתייחסים בדרך ככל לקבוצות או יחידים הסוגדים לדמות השטן או לדומיו ולקבוצות בעלות אמונות, אידאולוגיות ופילוסופיות חילוניות המשתמשות בדמות השטן כדימוי.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וכת השטן · ראה עוד »
כתב
מפת השימוש באלפביתים בעולם כתב הוא מערכת של סימנים המיועדת לייצג ולתעד שפה דבורה באופן גרפי.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וכתב · ראה עוד »
כתב חרטומים
הירוגליפים בכניסה להיכל העמודים במקדש כרנך שבלוקסור פרט של כתב חרטומים על גבי אובליסק בפיאצה דל פופולו, 12/08 כתב חרטומים או כתב הירוגליפי מצרי הוא צורת כתב שהייתה נהוגה במצרים העתיקה על ידי המלומדים ומכשפים, שנקראו בתורה חַרְטֻמִּים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וכתב חרטומים · ראה עוד »
כתב גבל
כתב גבל על גבי לוח ברונזה; מתוארך בין השנים 1800-1400 לפני הספירה כתב גבל (ידוע גם בשמות כתב ההברות של גבל, כתב פסאודו-הירוגליפי, כתב פרוטו-גבלי, פרוטו גבלית או גבלית), הוא שיטת כתב בלתי מפוענחת המוכרת מעשר כתובות שנמצאו בגבל (עיר חוף פיניקית מרכזית).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וכתב גבל · ראה עוד »
כתב הברות
כתב הברות (באנגלית: syllabary) הוא כתב שבו כל אחד מהסימנים מייצג הברה שלמה, כלומר צירוף של פונמות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וכתב הברות · ראה עוד »
כתב היתדות
#הפניה כתב יתדות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וכתב היתדות · ראה עוד »
כתבי אוגרית
לוח באכדית שנמצא באוגרית כתבי אוגרית הם אוסף של טקסטים עתיקים שנכתבו בכתבי יתדות בשמונה שפות לפחות, והתגלו משנת 1928 באוגרית, באתרים ראס שמרה וראס אבן האני.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וכתבי אוגרית · ראה עוד »
כתובת עזקה
כתובת החלק הראשון שנמצא (K.6205) כתובת עזקה היא לוח אבן חקוק בכתב יתדות אכדי, שנכתבה על ידי סנחריב מלך אשור (705 עד 681 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וכתובת עזקה · ראה עוד »
כתובת ביסותון
ציור של ההר מאת פסקל קוסט (1840) כתובת ביסותון (פרסית سنگنبشته بیستون מפרסית עתיקה بغیستانه - "באגאסטאנה" או "משכן האל על האדמה"; ברוב שפות המערב "כתובת בהיסטון").
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וכתובת ביסותון · ראה עוד »
כתובות נהר אל-כלב
כתובות נהר אל-כלבּ בציור של לואי-פרנסואה קסאס, שביקר באתר ב-1785; תחריט נחושת, 1799 מפה של הכתובות מ-1887. המספרים המוקפים בריבוע הם סימון של כתובות מצריות. המספרים המוקפים בעיגול הם סימון של כתובות אשוריות/בבליות מתוך ספרו של ג'יימס הנרי ברסטד ''A History of Egypt from the Earliest Times to the Persian Conquest'' (מהדורת 1909) נהר אל-כלבּ; אחת האסטלות המצריות (ציור מ-1922) מחיקת אזכורו של הלגיון בכתובת נעשתה בגלל תמיכתו באלאגבאלוס כתובות נהר אל-כַּלבּ הן קבוצת מצבות זיכרון היסטוריות מגולפות בסלעי גיר סמוך לשפך נהר אל-כלבּ בלבנון, כ-12 ק"מ צפונית לעיר ביירות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וכתובות נהר אל-כלב · ראה עוד »
כתיבה
כתיבה על ידי שימוש בעט. כתיבה של מכתב על ידי שימוש במכחול.כתיבה היא הפעולה של רישום סימנים גרפיים בעלי משמעות כגון אותיות, מספרים, מילים ומשפטים, סמלים, ותווים אחרים על מצע כלשהו: דף נייר, לוח חרס, בד וכדומה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וכתיבה · ראה עוד »
כלי כתיבה
עפרונות צבעוניים שימוש בכלי כתיבה לצורך סיכום שיעור או הרצאה כלי כתיבה הם כלים המשמשים לכתיבה או לשרטוט.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וכלי כתיבה · ראה עוד »
כורש הרצל גורדון
כורש הרצל גורדון (באנגלית: Cyrus Herzl Gordon; 1908 - 30 במרץ 2001) היה ארכאולוג יהודי אמריקאי, חוקר המזרח הקרוב הקדום ושפות קדם.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וכורש הרצל גורדון · ראה עוד »
כותה
ערי שומר בדום מסופוטמיה בתקופת אור 3 כּוּתָה או כות (בערבית كوثى או كُوثَا; בשומרית: גודואה Gudua-Ki, שמשמעותו מקום (פתח) השאול, באכדית בימי שושלת אכד: כותים, בתקופה האשורית כות (ו)) הוא אתר ארכאולוגי במחוז באבל בעיראק.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וכותה · ראה עוד »
ימחד
יַמְחַד (גם ימח'ד; באכדית: Yamḫad; בערבית: يمحاض, בתעתיק ימחאץֿ) הייתה ממלכה שמית עתיקה, שמרכזה שכן בעיר חַלַבּ, כיום בשטחה של סוריה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וימחד · ראה עוד »
יעקב קליין (אשורולוג)
יעקב קליין יעקב קליין (נולד ב-1934) הוא פרופסור אמריטוס לאשורולוגיה ותנ"ך באוניברסיטת בר-אילן וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ויעקב קליין (אשורולוג) · ראה עוד »
ירים-ליאם הראשון
קטנה, אשנונה, אשור ובבל יַרִים־לִאְם הראשון (מוכר גם כ"ירימלים" ו"ירים־לים"; מלך בין השנים 1780–1764 לפנה"ס לערך, על פי הכרונולוגיה התיכונה) היה המלך השני בממלכת ימחד האמורית, שמרכזה שכן בעיר חלב שבסוריה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וירים-ליאם הראשון · ראה עוד »
ירים-לים השני
ירים-לים השני (נכתב גם ירימלים; מלך בין השנים 1720–1700 לפנה"ס לערך, על פי הכרונולוגיה התיכונה) היה המלך החמישי בממלכת ימחד האמורית, שמרכזה שכן בעיר חלב שבסוריה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וירים-לים השני · ראה עוד »
יתד (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ויתד (פירושונים) · ראה עוד »
יתד חרס
לגש לאלוהי העיר באד-טיבירה (מוזיאון הלובר) צלמית עשויה נחושת המתארת את האל כורע וקובע יתד. נמצאה בעיר נגירסו. יתדות חרס היו בשימוש במסופוטמיה בידי השוּמֶרים וגם בתרבויות עתיקות אחרות באלף השלישי לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ויתד חרס · ראה עוד »
יבוסים
יְבוּסִים, על פי המקרא הוא שבט כנעני שחי בשלהי האלף ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ויבוסים · ראה עוד »
יורם כהן (היסטוריון)
יורם (יורי) כהן (נולד ב-1968) הוא פרופסור חבר בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ויורם כהן (היסטוריון) · ראה עוד »
יוליוס אופרט
יוליוס אופרט יוליוס (ז'ול) אוֹפֶּרט (Julius (Jules) Oppert; 9 ביולי 1825 – 19 באוגוסט 1905) היה מזרחן, בלשן ואשורולוג יהודי גרמני-צרפתי.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ויוליוס אופרט · ראה עוד »
יובל גורן
יובל גורן (נולד ב־1956) הוא ארכאולוג ישראלי, מומחה במיקרוארכאולוגיה (יישום שיטות מיקרוסקופיות בארכאולוגיה) ובעיקר בחקר ההרכב והמוצא של קרמיקה ארכאולוגית בשיטות של מינרלוגיה אופטית (פטרוגרפיה).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ויובל גורן · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כתב_יתדות
