סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

כתם שמש

מַדָד כתם שמש

השמש ועליה מספר כתמים כתם שמש. תמונה שצולמה על ידי NASA כתם שמש הוא אזור על פני השמש (הפוטוספירה) שבו מתרחשות מערבולות מגנטיות עצומות. [1]

59 יחסים: AB בדג זהב, BY בדרקון, SOHO, מערכת השמש, מצפה הר וילסון, מצפה הכוכבים גבעתיים, מצפה כוכבים, מריה מיטשל, משתנה BY בדרקון, מחזור סולארי, מודיעין אותות, אנני סקוט דיל מונדר, אסטרונומיית חובבים, אפנון תדר, אפסילון בארידנוס, אפקט זימן, אדמונד האלי, נשים במדע, סמואל לנגלי, סטיבן גריי, עטרה (שמש), עידן קרח, עידן הקרח הקטן, ציד מכשפות, קרן קוסמית, קרינת השמש, רוס 248, תאוריית הדינמו, לאקאי 8760, להט"ב ויהדות, ליקוי חמה, טאו בלווייתן, טלסקופ שובר-אור, ג'וזף לרמור, ג'ובאני בטיסטה אודיירנה, גליזה 581, דייב בארי, המודל הגאוצנטרי, המודל ההליוצנטרי, המינימום של מאונדר, השמש, השדה המגנטי של כדור הארץ, התפרצות סולארית, הכחשת שינוי האקלים, היסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20, היינריך שוואבה, כתם (פירושונים), כתם כוכב, כלבי השמש, כוכב משתנה, ..., כוכבי T בשור, יוהנס הווליוס, 1843 במדע, 1848 במדע, 1904 במדע, 1908 במדע, 1947 במדע, 29–20 לפנה"ס, 61 בברבור. להרחיב מדד (9 יותר) »

AB בדג זהב

AB בדג זהב (AB Doradus) הוא מערכת בעלת ארבעה כוכבים מסוג PMS star בקבוצת הכוכבים דג זהב.

חָדָשׁ!!: כתם שמש וAB בדג זהב · ראה עוד »

BY בדרקון

BY בדרקון (בלועזית: BY Draconis, נקרא גם גליזה 719) הוא מערכת בת שלושה כוכבים הנמצאת במרחק של כ-54 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים דרקון.

חָדָשׁ!!: כתם שמש וBY בדרקון · ראה עוד »

SOHO

Solar and Heliospheric Observatory (בקיצור SOHO) היא משימת חלל שמטרתה לחקור את פעילות השמש.

חָדָשׁ!!: כתם שמש וSOHO · ראה עוד »

מערכת השמש

צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ומערכת השמש · ראה עוד »

מצפה הר וילסון

הטלסקופ "הוקר" בגודל 100 אינץ ' בהר וילסון שינה באופן יסודי את ההשקפה המדעית על היקום מצפה הר וילסון הוא מצפה כוכבים אסטרונומי במחוז לוס אנג'לס בקליפורניה שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ומצפה הר וילסון · ראה עוד »

מצפה הכוכבים גבעתיים

חנוכת המצפה ב-1966 חזית המצפה מצפה הכוכבים גבעתיים הוא מצפה הכוכבים הפעיל הוותיק בישראל.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ומצפה הכוכבים גבעתיים · ראה עוד »

מצפה כוכבים

מצפה כוכבים בשעות הלילה. מצפה כוכבים בשטרסבורג, צרפת "מצפה ספינקס" ביונגפראו מצפה הכוכבים פאראנאל (אחד מארבעת הטלסקופים של הVLT) במדבר אטקמה שבצ'ילה צופה במרכז גלקסיית שביל החלב. קרן הלייזר יוצרת כוכב מלאכותי בשמיים שמאפשר לטלסקופ לתקן את צורת המראה לביטול עיוותים אטמוספיריים. מצפה כוכבים הוא מקום המצויד במכשור מדעי, ובפרט טלסקופ, המשמש לתצפית בכוכבים ובחלל.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ומצפה כוכבים · ראה עוד »

מריה מיטשל

מָרָיָה מִיטְשֶל (באנגלית: Maria Mitchell; 1 באוגוסט 1818 – 28 ביוני 1889) הייתה אסטרונומית ופעילה למען שוויון זכויות לנשים אמריקאית.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ומריה מיטשל · ראה עוד »

משתנה BY בדרקון

כוכב משתנה מטיפוס BY בדרקון (או בקיצור, משתנה BY בדרקון, באנגלית: BY Draconis variable) הוא כוכב משתנה שמנגנון השינוי שלו נובע מבהירות לא אחידה של פני הכוכב שגורמת לכך שהבהירות הנראית משתנה עם סיבוב הכוכב על צירו.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ומשתנה BY בדרקון · ראה עוד »

מחזור סולארי

המאה ה־17 מחזור סולארי או מחזור פעילות מגנטית סולארית הוא פרק זמן של כ־11 שנים המתאר את השינוי בפעילות השמש הנמדדת על ידי שינויים במספר כתמי השמש שנצפו על פניה.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ומחזור סולארי · ראה עוד »

מודיעין אותות

הסוכנות האמריקאית לביטחון לאומי, יחידת הסיגינט של ארצות הברית, המעסיקה עשרות אלפי עובדים מודיעין אותות או סיגינט (באנגלית: SIGINT, ראשי תיבות של: Signals Intelligence) הוא ענף של מודיעין העוסק באיסוף מידע על ידי יירוט תשדורות של אותות אלקטרוניים, והפקת מידע מודיעיני מתוכן.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ומודיעין אותות · ראה עוד »

אנני סקוט דיל מונדר

אנני סקוט דיל מאונדר (באנגלית: Annie Scott Dill Maunder, 14 באפריל 1868 - 15 בספטמבר 1947) הייתה אסטרונומית ומתמטיקאית בריטית.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ואנני סקוט דיל מונדר · ראה עוד »

אסטרונומיית חובבים

חובבי אסטרונומיה מתארגנים לליל תצפית בנגב תצפית לחובבי אסטרונומיה לאחר ערב הרצאות בנושא הפרסאידים במרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה אסטרונומיית חובבים היא עיסוק באסטרונומיה לשם הנאה ולא מתוך עניין מקצועי.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ואסטרונומיית חובבים · ראה עוד »

אפנון תדר

אִפְנוּן תֶּדֶר (באנגלית: Frequency Modulation; בקיצור: FM) הוא שיטת אפנון שבה מידע מיוצג באמצעות שינויים בתדר של הגל הנושא.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ואפנון תדר · ראה עוד »

אפסילון בארידנוס

ε (אפסילון) בארידנוס (הידוע גם בשמו רן) הוא כוכב בקבוצת הכוכבים ארידנוס, שנמצא במרחק של כ-10.5 שנות אור מהשמש, כך שמבין הכוכבים הנראים לעין הוא השלישי בקרבתו אל מערכת השמש (אחרי מערכת אלפא קנטאורי וסיריוס).

חָדָשׁ!!: כתם שמש ואפסילון בארידנוס · ראה עוד »

אפקט זימן

פיצול קווים ספקטרלים כפי שצולם על ידי פיטר זימן אפקט זימן (באנגלית: Zeeman effect) מתאר פיצול של רמות אנרגיה באטום כתוצאה מנוכחות שדה מגנטי.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ואפקט זימן · ראה עוד »

אדמונד האלי

אדמונד האלי (באנגלית: Edmond Halley; 8 בנובמבר 1656 - 14 בינואר 1742) היה אסטרונום, גאולוג, מתמטיקאי, מטאורולוג ופיזיקאי אנגלי.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ואדמונד האלי · ראה עוד »

נשים במדע

מדענית וסופרת צרפתיה רפאל סנזיו, מתוך התמונה "אסכולת אתונה". מתמטיקאית, אסטרונומית ופילוסופית הילדגרד מבינגן, רופאה אקדמיה המלכותית השוודית למדעים. התמונה בערך משנת 1750 פרינקיפיה לצרפתית; אמילי דה שאטלה מוצגת כמוזה של וולטר אשר משקפת לו מגן העדן את תורת ניוטון עדה לאבלייס, המתכנתת הראשונה. כתבה תוכנית למחשב המכני-תאורטי "מנוע האנליטי" מריה מיטשל צופה בטלסקופ סופיה קובלבסקי, מתמטיקאית ופיזיקאית מארי קירי ובתה אירן ז'וליו-קירי ליזה מייטנר אמי נתר האסטרונומית אני ג'אמפ קנון, אוניברסיטת הרווארד האסטרונומית הנרייטה ליוויט, אוניברסיטת הרווארד הביוכימאית גרטי קורי במעבדה עם בעלה לאורך תקופות ארוכות בהיסטוריה אפליית נשים וקיפוח זכויותיהן הרחיקו אותן מעיסוק במדע.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ונשים במדע · ראה עוד »

סמואל לנגלי

כלי טיס מונע בקיטור, בעת ניסוי, 6 במאי 1896, כפי שצולם על ידי אלכסנדר גרהם בל. לנגלי, מימין, עם טייס הניסוי צ'ארלס מאנלי סמואל פיירפונט לנגלי (באנגלית: Samuel Pierpont Langley, נולד ב-22 באוגוסט 1834, רוקסברי (Roxbury, כיום חלק של בוסטון), מסצ'וסטס, הלך לעולמו ב-27 בפברואר 1906, אייקן (Aiken), דרום קרולינה), היה פיזיקאי, אסטרונום, ממציא וחלוץ תעופה אמריקני.

חָדָשׁ!!: כתם שמש וסמואל לנגלי · ראה עוד »

סטיבן גריי

סטיבן גריי (אנגלית: Stephen Gray; דצמבר 1666, קנטרברי שבמחוז קנט, אנגליה - 7 בפברואר 1736, לונדון).

חָדָשׁ!!: כתם שמש וסטיבן גריי · ראה עוד »

עטרה (שמש)

העטרה בזמן ליקוי חמה העטרה או קורונה (Corona) היא השכבה העליונה של כוכב, כדוגמת השמש, והיא נקראת גם "הילת השמש".

חָדָשׁ!!: כתם שמש ועטרה (שמש) · ראה עוד »

עידן קרח

תיאור של כדור הארץ בתקופת עידן הקרח במצב מקסימלי של קרחונים. מבוסס על: "שינויי פחמן יבשתיים בתקופת עידן הקרח" מאת תומאס ג'יי קראולי טמפרטורת האטמוספירה ובאחוזי הקרח ב-450,000 השנים האחרונות, בשני אתרים באנטארקטיקה (על פי Petit et al., 1999). הבדל ברמות CO2 טמפרטורה ואבק ב-500,000 השנים האחרונות עידני קרח הן תקופות בהיסטוריית כדור הארץ שבהן האטמוספירה התקררה באופן משמעותי ואזורים נרחבים התכסו בים קפוא או בקרחוני ענק.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ועידן קרח · ראה עוד »

עידן הקרח הקטן

גרף המציג מספר ניסיונות לשחזר את הטמפרטורות ב-2,000 השנים האחרונות עידן הקרח הקטן (או תקופת הקרח הקטנה; בראשי תיבות: תק"ה) הוא כינויה של תקופה של התקררות שנמשכה בערך מהמאה ה-14 ועד לאמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ועידן הקרח הקטן · ראה עוד »

ציד מכשפות

הגרמנית אאוגסבורג ציד מכשפות הוא רדיפה של בני אדם שנחשדו כעוסקים בכישוף, בדרך כלל נשים, שהואושמו שהן מכשפות אך בארצות מסוימות גברים הם שהיוו את רוב הנאשמים, ובמקרים שונים גם ילדים עמדו למשפט באשמת כישוף.

חָדָשׁ!!: כתם שמש וציד מכשפות · ראה עוד »

קרן קוסמית

קרן קוסמית (Cosmic ray) היא חלקיק בעל אנרגיה קינטית שמוצאו מחוץ לכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: כתם שמש וקרן קוסמית · ראה עוד »

קרינת השמש

השתקפות קרני שמש במימי אגם. חוף בת-ים, 2021 מהעננים. קרינת השמש היא הקרינה המגיעה מהשמש אל כדור הארץ ואל יתר מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: כתם שמש וקרינת השמש · ראה עוד »

רוס 248

רוס 248 (באנגלית: Ross 248, ידוע גם בשמות HH באנדרומדה, גליזה 905 או LHS 549) הוא כוכב הנמצא כ-10.3 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים אנדרומדה והוא הכוכב העשירי הכי קרוב למערכת השמש, אך למרות קרבתו היחסית הוא עמום מדי מכדי צפייה בו בעיניים בלבד.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ורוס 248 · ראה עוד »

תאוריית הדינמו

גלעין החיצוני הנוזלי Liquid outer core - מסומן בצבע צהוב. תאוריית הדינמו היא תאוריה מדעית המתארת כיצד נוצר השדה המגנטי של כדור הארץ, של השמש, של דיסקות ספיחה ושל גרמי שמים אחרים.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ותאוריית הדינמו · ראה עוד »

לאקאי 8760

לאקאי 8760 (מצרפתית: Lacaille 8760, נקרא גם גליזה 825, LHS 66 או AX במיקרוסקופ) הוא ננס אדום הנמצא במרחק של כ-12.9 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים מיקרוסקופ.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ולאקאי 8760 · ראה עוד »

להט"ב ויהדות

ברכת השחר מהיהדות. חברי הקהילה הדתית הגאה צועדים לראשונה יחד במצעד הגאווה בתל אביב בשנת 2010 מצעד הגאווה בתל אביב, 2010 ארגון הלהט"ב "בית חברים" היהודי בצרפת, במהלך מצעד הגאווה בפריז, 2012 להט"בופוביה דתית, 2013 האיסורים בנוגע להומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב), נדונו עוד בתורה.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ולהט"ב ויהדות · ראה עוד »

ליקוי חמה

250px ליקוי חמה מלא. צרפת, 1999 Umbra, penumbra and antumbra. ליקוי חמה בשלבים - רוסיה 2008 ליקוי חמה חלקי בישראל ב-25 באוקטובר 2022 (ניתן להבחין בכתם שמש בצד ימין) צולם מעל העיר קריית אתא ליקוי חמה מופיע כאשר כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים על אותו ציר.

חָדָשׁ!!: כתם שמש וליקוי חמה · ראה עוד »

טאו בלווייתן

τ (טאו) בלווייתן הוא כוכב בקבוצת הכוכבים "לווייתן", שנמצא במרחק של כ-11.9 שנות אור מהשמש, כך שמבין הכוכבים הנראים לעין הוא השביעי בקרבתו אל מערכת השמש (אחרי מערכת אלפא קנטאורי, סיריוס, ε בארידנוס, פרוקיון, 61 בברבור ו-ε באינדיאני).

חָדָשׁ!!: כתם שמש וטאו בלווייתן · ראה עוד »

טלסקופ שובר-אור

טלסקופ שובר האור הגדול בעולם במצפה הכוכבים ירקס. הטלסקופ בעל עדשה של "40 (1.02 מטר) טלסקופ שובר-אור הוא טלסקופ המשתמש בעדשה מרכזת ועינית מסוג כלשהו ליצירת דמות.

חָדָשׁ!!: כתם שמש וטלסקופ שובר-אור · ראה עוד »

ג'וזף לרמור

ג'וזף לרמור (באנגלית: Joseph Larmor; 11 ביולי 1857 - 19 במאי 1942) היה פיזיקאי, מתמטיקאי ופוליטיקאי צפון אירי.

חָדָשׁ!!: כתם שמש וג'וזף לרמור · ראה עוד »

ג'ובאני בטיסטה אודיירנה

ג'ובאני בטיסטה אודיירנה (Giovan Battista Odierna או Giovan Battista Hodierna, 13 באפריל 1597 – 6 באוגוסט 1660) היה אסטרונום וכומר איטלקי, שחי ברגוזה שבסיציליה ומאוחר יותר הפך לחבר בחצרו של דוכס מונטקיארו.

חָדָשׁ!!: כתם שמש וג'ובאני בטיסטה אודיירנה · ראה עוד »

גליזה 581

השוואה בין השמש (שמאל) לכוכב גליזה 581 (ימין) גליזה 581 (אנגלית: Gliese 581 (מוכר גם כ-HO במאזניים או כ-LHS 394), הוא כוכב מסוג ננס אדום מהסדרה הראשית אשר נמצא במרחק של 22 שנות אור מכדור הארץ, בקונסטלציית מאזניים. המסה המוערכת של כוכב זה היא כשליש מזו של השמש, וזה הוא הכוכב הידוע ה-89 שהכי קרוב לשמש. תצפיות מראות כי לכוכב זה יש מערכת כוכבי לכת שמורכבת לפחות משלושה, ארבעה או 6 כוכבי לכת (הערכה זו עדיין שנויה במחלוקת): גליזה 581b, c ו-e אושרו ככוכבי לכת, d קרוב לוודאי כוכב לכת, f ו-g עדיין שנויים במחלוקת. גליזה 581 משך תשומת לב גדולה בעקבות החיפוש אחר כוכב הלכת החוץ-שמשי הראשון שנמצא באזור ישיב, תחילה בזכות הגילוי של c לאחר מכן בזכות גילוי d ומאוחר יותר בזכות גילוי g. כוכב זה משך תשומת לב לראשונה בעת גילוי גליזה 581c, כוכב הלכת החוץ שמשי הראשון בעל מסה-נמוכה אשר נמצא ליד אזור ישיב, הוא התגלה באפריל 2007. כוכב לכת זה כנראה חם מדי לקיום חיים, כמו כוכב הלכת חמה. גליזה 581d שהוצע לאחר מכן עלול להימצא ממש בתוך או ממש מחוץ לגבול החיצוני של האזור הישיב (תלוי במאפייני האטמוספירה של כוכב הלכת, כמו במאדים). ההתלהבות חזרה בספטמבר 2010 כאשר נטען שהתגלה עוד כוכב לכת במערכת זו גליזה 581g, אשר מסלול ההקפה שלו נמצא בין מסלולם של c ו-d, כוכב לכת זה הוא בעל הסבירות הגבוהה ביותר עם תנאים מתאימים לקיום מים נוזלים על פני השטח שנמצא עד כה מכיוון שהוא נמצא באמצע האזור הישיב, אך למרות כל הנתונים המלהיבים האלו כוכב לכת זה עדיין נמצא שנוי במחלוקת. ב-27 בנובמבר 2012 הכריזה סוכנות החלל האירופית על קיומם של חגורת שביטים במערכת זו, עם כמות של לפחות פי עשרה שביטים מזו של הכמות במערכת השמש. דבר זה מסכן את כוכבי הלכת הפוטנציאלים אשר נמצאים מעבר למרחק של 0.75 יחידות אסטרונומיות מהכוכב גליזה 581.

חָדָשׁ!!: כתם שמש וגליזה 581 · ראה עוד »

דייב בארי

דייב בארי הבן (באנגלית: Dave Barry; נולד ב-3 ביולי 1947) הוא הומוריסט, סופר ועיתונאי אמריקאי, חתן פרס פוליצר לפרשנות בשנת 1988.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ודייב בארי · ראה עוד »

המודל הגאוצנטרי

סכימה של הגופים השמימיים – אילוסטרציה פשטנית של המודל הגאוצנטרי מאת המאייר והקוסמוגרף ברתלומיאו ואלהו, 1568. בתרשימים נפוצים כמו זה לא כלולה המערכת הסבוכה של דפרנטים, ספירות ואפיציקלים שכלולים במודל הגאוצנטרי של תלמי המודל הגאוצנטרי (ביוונית: "גֶאה" – ארץ, בלטינית: "קֶנְטְרוּם" – מרכז) הוא מודל של היקום או של מערכת השמש, המציב את הארץ במרכז.

חָדָשׁ!!: כתם שמש והמודל הגאוצנטרי · ראה עוד »

המודל ההליוצנטרי

איור מתוך ספר המתאר את המודל ההליוצנטרי, משנת 1660. המודל ההליוצנטרי הוא תאוריה מדעית של מערכת השמש הממקמת את השמש במרכז המערכת, בניגוד למודל הגאוצנטרי הגורס שכדור הארץ נמצא במרכז.

חָדָשׁ!!: כתם שמש והמודל ההליוצנטרי · ראה עוד »

המינימום של מאונדר

The Maunder Minimum shown in a 400-year history of sunspot numbers המינימום של מאונדר (באנגלית: Maunder Minimum), הידוע גם כ"התקופה הממושכת עם מינימום כתמי שמש" ("prolonged sunspot minimum") הוא השם שניתן לתקופה שבין השנים 1645 ל-1715 הנכללת בעידן הקרח הקטן, בה הפכו כתמי שמש לנדירים ביותר, אירוע שתועד על ידי האסטרונומים של אותה תקופה.

חָדָשׁ!!: כתם שמש והמינימום של מאונדר · ראה עוד »

השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: כתם שמש והשמש · ראה עוד »

השדה המגנטי של כדור הארץ

מבנה כדור הארץ המגנטוספירה של כדור הארץ מגנה עליו מפני חלקיקים טעונים המגיעים ברוח השמש. המגנטוספירה שמקיפה את כדור הארץ (בימין התמונה) צרה בחלק הפונה אל השמש ("יום"), ורחבה בצד השני ("לילה").ש(התרשים איננו בקנה מידה) השדה המגנטי של כדור הארץ, על פי התיאוריה, הוא אחת התכונות הפיזיקליות המאפיינות את כוכב הלכת ארץ.

חָדָשׁ!!: כתם שמש והשדה המגנטי של כדור הארץ · ראה עוד »

התפרצות סולארית

התפרצות סולארית התפרצות סולארית (או סערת שמש) היא תופעה המתרחשת על-פני השמש, במהלכה משתחררת כמות עצומה של אנרגיה, עד 1025 × 6 ג'ול.

חָדָשׁ!!: כתם שמש והתפרצות סולארית · ראה עוד »

הכחשת שינוי האקלים

website.

חָדָשׁ!!: כתם שמש והכחשת שינוי האקלים · ראה עוד »

היסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20

פיזיקה היא חקר הטבע, ובמיוחד חקר תופעות הטבע המדידות, כגון תנועתם של כוכבים, דינמיקה של גופים על פני כדור הארץ, תנועת נוזלים, חום, אור וכיוצא באלה.

חָדָשׁ!!: כתם שמש והיסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20 · ראה עוד »

היינריך שוואבה

סמואל היינריך שוואבה (בגרמנית: Samuel Heinrich Schwabe; 25 באוקטובר 1789 – 11 באפריל 1875) היה אסטרונום ובוטנאי גרמני, אשר נודע בשל עבודתו בתחום כתמי השמש.

חָדָשׁ!!: כתם שמש והיינריך שוואבה · ראה עוד »

כתם (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כתם שמש וכתם (פירושונים) · ראה עוד »

כתם כוכב

#הפניה כתם שמש.

חָדָשׁ!!: כתם שמש וכתם כוכב · ראה עוד »

כלבי השמש

כלבי השמש כלבי השמש, או בשמה המדעי, פרהליה (לצד לשמש), הם תופעה אופטית אטמוספירית בה נצפים שני כתמים בהירים משני צדי השמש, המלווים לרוב בהילה הנקראת "הילת 22 המעלות".

חָדָשׁ!!: כתם שמש וכלבי השמש · ראה עוד »

כוכב משתנה

כוכב משתנה הוא כוכב שבהירות נראיתו כפי שהיא נראית מכדור הארץ אינה קבועה ומשתנה עם הזמן.

חָדָשׁ!!: כתם שמש וכוכב משתנה · ראה עוד »

כוכבי T בשור

איור אמן של כוכב מסוג T בשור עם דיסקת ספיחה של גז ואבק בועת גז חם שנזרק ממערכת בינארית של כוכבי T בשור. הסקלה הרבה יותר גדולה ממערכת השמש שלנו כוכבי T בשוֹר (T Tauri) הם מחלקה של כוכבים צעירים משתנים, אשר נמצאים בשלב קדם הסדרה הראשית, ומקור האנרגיה העיקרי שלהם הוא קריסה כבידתית, ולא היתוך גרעיני.

חָדָשׁ!!: כתם שמש וכוכבי T בשור · ראה עוד »

יוהנס הווליוס

יוהנס הווליוס או יאן הווליוש (בלטינית: Johannes Hevelius, בפולנית: Jan Heweliusz; 28 בינואר 1611 - 28 בינואר 1687) היה אסטרונום פולני וכן חבר מועצת העיר גדנסק, אז חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ויוהנס הווליוס · ראה עוד »

1843 במדע

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ו1843 במדע · ראה עוד »

1848 במדע

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ו1848 במדע · ראה עוד »

1904 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1904.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ו1904 במדע · ראה עוד »

1908 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1908.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ו1908 במדע · ראה עוד »

1947 במדע

הקון טיקי במוזיאון על שמה באוסלו רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1947.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ו1947 במדע · ראה עוד »

29–20 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 29 – 20 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ו29–20 לפנה"ס · ראה עוד »

61 בברבור

61 בברבור, נקרא גם כוכב בסל, הכוכב המעופף של פיאצי או גליזה 820, הוא כוכב כפול עמום בקבוצת הכוכבים ברבור הנמצא במרחק של 11.4 שנות אור, כך שזהו הכוכב הנראה לעין החמישי בקרבתו למערכת השמש.

חָדָשׁ!!: כתם שמש ו61 בברבור · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

כתמי שמש.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כתם_שמש

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »