תִקשׁוֹרֶת

611 יחסים: Christmas: A Season of Love, Devotion, Gently Disturbed, Ibis Editions, La Judería, Libertad, Live at the Tower of David, Jerusalem, Make Me a River (Poete's Poems), Mano Suave, May There Be Peace (Sephardic Piyutim & Ladino Songs), Romance & Yasmin, Sentir, Tango (אלבום), Voice & Piano, ממלכת גרנדה, מארק אנג'ל, מאיר אמיגו, מאיר יהודה גץ, מנחם שם טוב הכהן חסיד, מנחם ויזנברג, מנון לסקו, מנורת המאור (אבוהב), מסעוד חי בן שמעון, מסכת אבות, מפעל הביבליוגרפיה העברית, מקהלת צדיקוב, מרנג'נה אסאדה, מרסל כהן (סופר), מרטין מוסקוביץ', מרגלית מתתיהו, מרדכי אהרנפרייז, מרדכי פיג'ו, מרדכי רומנו, מרוקאית יהודית, מרכז למחקרי יהדות מתקדמים, מרים מרבה, מרים גז-אביגל, מריו לוי (סופר), מריוס סאלה, משפחת פורמון, משפחת גאגין, משה אלמושנינו, משה אדרעי (השני), משה עזריאל, משה פיאדה, משה שאול, משה ליאון, משה בן רפאל אטיאס, משה בר-נסים, משה דוד גאון, ..., משה די לאון, משה העליון, משה ונטורה, מתתיהו, מתילדה כהן-סראנו, מלאדן איוואנוב, מלכת היופי של ירושלים (ספר), מלכת היופי של ירושלים (סדרת טלוויזיה), מזל מוצרי, מחזמר, מחזור סלוניקי, מוסתערבים, מועבט, מועדון הלילה (סדרת טלוויזיה), מור קרבסי, מוזיקה יהודית, מכלוף אלדאודי, מכון תל אביב לחזנות, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, מינה רוזן, מיכאל מלצר, מיכאל בר-זוהר, אמנציפציה ליהודים, אנציקלופדיה של הסיפור היהודי, אנחנו כאן (להקה), אנג'ינרה, אנדרטת אתונה לשואה, אנוסים, אני וסימון ומואיז הקטן, אני ירושלמי, אניטל אלבחר, אסן סויצ'מזוב, אסתר אברהמס, אסתר עופרים, אפיו, אקי ירושלים, אראגונית יהודית, ארץ חדשה (סרט), ארקאדאש - קהילת יוצאי טורקיה בישראל, אריאל רות, אריק דוידוב, אריה ברנע, אשר מזרחי, אשר חננאל, אשרת קוטלר, אשכנורמטיביות, אתי בן-זקן, אלפבית, אלפבית עברי, אלפבית לטיני, אלברט ארויו, אלברט רומנו, אלכסנדר בן-גיאת, אליאס קנטי, אליעזר פאפו (חוקר ספרות), אליעזר פאפו (ירושלים), אליעזר כגן, אליה קרמונה, אליהו פרדס, אליהו חי גג', אליהו הכהן (רב), אחד מי יודע, אבן ישראל, אבנר פרץ, אבס קון ארוז, אברהם (פירושונים), אברהם מאפו, אברהם אלמליח, אברהם אליגרי, אברהם פררה, אברהם פלאג'י, אברהם פונטרימולי, אברהם רקנאטי, אברהם שלם, אברהם שלום יהודה, אברהם חמוי, אברהם ב. יהושע, אברהם בן-ארויה, אברהם בכר, אברהם דאנון, אברהם יערי, אבה פרבו, אבי בללי, אבישי כהן (בסיסט), אביבה דורון, אבידב ליפסקר, אגאפיוס טומבוליס, אגריסטדה, אדם ונחש, אדירנה, אהרן שי, אהרון כהן (מחנך), אהבת ציון (רומן), אהבה גנובה, אהוד בנאי, אופירה גלוסקא, אוצר הספר העברי, אוראן, אורה שורצולד, אורית עטר, אוטואמנציפציה!, אוי ואבוי (להקה), אינקונבולה, איפה את אהובה (שיר), אירית דקל, איתי רוזנבאום, איל טיימפו, אייל פרץ, נמרוד, נאחרה, נסים עובדיה, נסים בכר, נסים יושע, נפח (מקצוע), נדז'דה ואסילבה, נינה פינטו אבקסיס, ניצה טרמין, ניצה גונן, סמי כהן (טורקיה), סאלה, ססיליה רות, ספר הזוהר, ספר הברית השלם, ספר הישר (אגדה), ספרד (להקה), ספרדי טהור, ספרדית יהודית, ספרדית-יהודית, ספרות, ספרות עם ישראל, ספרות עברית, ספרות המוסר, ספרות ישראלית, סרייבו, סלנג להט"בי, סלבדור (ספינת מעפילים), סלוניקי, סליבן, סדר ליל ראש השנה, סוליטריאו, סוון אלקלעי, סיליברי, סיון רותם, עמרם אבורביע, עמוס נוי, ערבית יהודית, עת שערי רצון להפתח, עליזה אביב, עזרא אלחסיד, עברית, עדינה מור-חיים, עובדיה קמחי, עובדיה שאקי, עוגת ספוג, עירית ענבי, עיתונות ציונית ברומניה, עיתונות יהודית היסטורית, פאפו, פנחס אליהו הורביץ, פסטיבל יהודי בינלאומי לתרבות עכשווית, פרנסיסקו פרנקו, פרעות תראקיה הטורקית (1934), פררה, פרח אדום (להקה), פרויקט בן-יהודה, פלא יועץ, פלורי יאגודה, פליקס גלימיר, פורלן, פורטונה (פירושונים), פורטונה (זמרת), פורטוגזית יהודית, פיני רבנו, פירוט, פיתה, פיטר קול, צ, צ'ורבה, צמח רבינר, צלאת אל פאסיין, צבי קורץ, צור משלו אכלנו, ציונות ברומניה, קאלמי ברוך, קציצות כרישה, קראימית, קרל הרבסט, קרלוס בגס, קלאריס ניקואידסקי, קהל צ'יקו בבוקרשט, קהל גראנדה בבוקרשט, קהילת יהודי תטואן, קהילת יהודי חלב, קהילות שרות, רן בגנו, רמה סמסונוב, רמי קמחי, ראובן פלפול, ראובן קשאני, ראובן ברוך, רפא צירי, רפאל סבאן, רפאל קצין, רפה, רק"ע, רקפת אמסלם, רשת ה', רחל הדס, רחה פריאר, רב-לשוניות, רבקה רז (זמרת), רבקה ש"ץ אופנהיימר, רומנסה, רומנסה ופיוט, רום שמיר, רוני גינוסר, רועי זו-ארץ, רות דולורס וייס, רותם סלע, רוחמה רז, רוביק רוזנטל, רוגאטיצה, רודולף לובינסקי, ריף כהן, שמ"ר, שמשון בלוך, שמחה הכהן פרוידמן, שמואל קרויזר, שמואל רפאל, שמואל שי (מדען), שמואל בנימין בכר, שנת תרפפ"ו, שעות רגישות, שפרה ברוכסון-ארביב, שפת מורשת, שפות רומאניות, שפות רומאניות יהודיות, שפות בישראל, שפות יהודיות, שרה ארואסטי, שרה שלום, שרה גורבי, ששון בכר משה, שלמה ארצי, שלמה אביו, שלמה שאלתיאל, שלמה ישראל שיריזלי, שלום (כתב עת), שלום עליכם (פיוט), שלום קונסטרום, שלושתנו, שלישיית עתר, שלילת הגלות, שחר כהן, שחרחורת, שבתאי ג'אין, שבתי בוחבוט, שבט יהודה (ספר), שבועות, שביעי של פסח, שומן (עיר), שואת יהודי יוון, שולמית אלוני, שירי ציון, שילה בנחביב, שייקה אופיר, תמר אלכסנדר, תנ"ך פרארה, תקנות המגורשים, תקופת הביניים של העברית, תרבות יהודית חילונית, תשעה באב, תטואן, תזמורת אנדלוסאלם, תחיית הלשון העברית, תומר מוקד, לאדינו (פירושונים), לאה איני, לאה שבת, לאורה פאפו, לה ג'ודריה (רודוס), להקת קולן, לוסיאן-זאב הרשקוביץ, לוליק (זמר), לוי בן יצחק ירושלמי, ליאת יצחקי, לינגואה פרנקה, לילי מנחם, טמבל, טראווניק, טורקיה והשואה, טוזלה, טילדה רג'ואן, ז'מילה קולונומוס, ז'פצ'ה, ז'ק סטרומזה, זמרי א-קפלה ירושלים, זרש, זהבה בנימין, חמור בעור אריה, חנה רוט, חני נחמיאס, חלב (עיר), חזנות, חד גדיא, חד-לשוניות, חכיתיה, חיים מנחם בכר, חיים פלאג'י, חיים צור, חיים קאשטיל, חיים בן יאיר, חיים בן-עטר (עיתונאי), חיים בז'רנו, חיים דוד חזן, חיים ולירו, חיים יצחק שאקי, בן אביגדור, בן חור (ספר), בן-ציון טרגן, במדינת הגמדים, בנק אנגלו-פלשתינה, בנדיגאמוס, בנו רוסו, בעז גאון, ברוך מיטרני, ברי סחרוף, בתי ספר אליאנס בטורקיה, בתי הכנסת הספרדיים, בתי כנסת בהודו, בלאנש בן-דהאן, בלדה, בואינה צרפתי גרפינקל, בוסתן ספרדי, בורמואלוס, בורא עד אנה, בורקס, בולגריה במלחמת העולם הראשונה, בויוס, ביצה מבושלת, בית תפילה לזכר יהודי סלוניקי, בית הספר למל, בית הפחה, בית הקברות המרכזי בסופיה, בית הקברות היהודי בסטארה זאגורה, בית הקברות היהודי בקרנובט, בית הקברות היהודי בביטולה, בית הקברות היהודי בדופניצה, בית הקברות היהודי בווידין, בית הקברות היהודי הישן בסרייבו, בית הכנסת אחדות הקודש, בית הכנסת נידחי ישראל, בית הכנסת קהל מונסטיר בסלוניקי, בית הכנסת קהל קטן בפאזארג'יק, בית הכנסת קהל חדש בסרייבו, בית הכנסת קהל בילאווה בסרייבו, בית הכנסת קהל גדול בסרייבו, בית הכנסת קהל גדול בפאזארג'יק, בית הכנסת קהל ישן בסרייבו, בית הכנסת קהל ישן בבלגרד, בית הכנסת במדרס, בית הכנסת בפלובדיב, בית הכנסת בשומן, בית הכנסת בית יעקב (סקופיה), בית הכנסת דוברובניק, בית הכנסת הספרדי בווארנה, בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, בית הכנסת הגדול באדירנה, ביטולה, ביבאס, ג'וחא, ג'ודית ברין-אינגבר, ג'יימס פין, גמזו (מושב), גרפינקל, גבריאל אלמושנינו, גורדנה קואיץ', גיא זו-ארץ, גירוש ספרד, גילה חסיד, דפוס עזריאל, דראגור (נהר), דליה כהן (זמרת), דב הכהן, דון (תואר), דונמה, דונה גרציה נשיא, דורש ציון, דורית ראובני, דוד אסאו, דוד אבישר, דוד סיטון, דוד פרסקו, דוד פרלוב, דוד פלורנטין, דוד בוזגלו, דוד יודילוביץ, דוויצ'ון באלי, דיגלוסיה, דידימוטיכו, ה, המקהלה הקאמרית רמת גן, המרכז למורשת יהדות טורקיה, המרכז להנצחת השואה של יהודי מקדוניה, המגדל הלבן (סלוניקי), האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו, האחים מזארקי, האיים הדודקאנסיים, הנסיך הקטן, הסמינר התאולוגי היהודי בסרייבו, הספרייה הלאומית, הספרייה היהודית הדיגיטלית (בלגרד), הפרברים, הפולמוס על מעמד היידיש בספרות, הקהילה היהודית הספרדית ברומניה, הקהילה היהודית-הספרדית בהודו, הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה, הקונגרס העולמי למדעי היהדות, הקונגרס הציוני העולמי הרביעי, הר-טוב, הרצח בגן מאיר, הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, התאחדות יוצאי תורכיה בישראל, התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים, הלל ויס, החרות, החינוך היהודי בבולגריה, הבית ברחוב שלוש, הגניוס היהודי, הגברת עם הקמליות, הגדת אמסטרדם, הגדת ונציה, הדס פל ירדן, היא הופיעה כמו הרוח, היפ הופ יהודי, הילה סעדה, היהודים באימפריה העות'מאנית, היכחדות שפה, ורדה פולק-סאם, ולאסניצה, ולוול פסטרנק, ויקטור עזריה, ויקיפדיה בלאדינו, כאן רק"ע, כאשר המלך נמרוד, כנס הלאדינו הארצי על שם יצחק נבון, כתב, כינוי גנאי, יאיצה, יסמין לוי, יעקב אברהם יונה, יעקב אגמון, יעקב סיקא אהרוני, יעקב פרנק, יעקב שאול אלישר, יעקב לוי מורנו, יעקב חי בכור נסים, יעקב בן-טולילה, יעקב כולי, יעקב יפה אשכנזי, יעקב ישראל, יעל בדש, יצחק אבוהב (מנורת המאור), יצחק נבון, יצחק סמוקובליה, יצחק פראג אופלטקה, יצחק קסוטו, יצחק רפאל מלכו, יצחק שמי, יצחק שטיילינג, יצחק לוי (מוזיקאי), יצחק לוי (פירושונים), יצחק לוי (היסטוריון), יצחק חסון, יצחק חפוטה, יצחק בן וואליד, יצחק בן-רובי, יצחק גאשצינני, יצחק די-בוטון, יצחק ירושלמי, יצחק יחזקאל יהודה, יקיר רומנו, יש לי גן, ישמעאל בן פנחס הכהן, ישראל בורוכוב, ישראל יוסף בנימין, ישועה כלב, ישיבת בית אל, ילקוט מעם לועז, יחסי בוסניה והרצגובינה–ספרד, יחסי יוון–ספרד, יחיאל אלישר, יד יצחק בן-צבי, יה ריבון עלם, יהדות, יהדות מצרים, יהדות מקדוניה הצפונית, יהדות מרוקו, יהדות ארגנטינה, יהדות אלג'יריה, יהדות איסטנבול, יהדות איזמיר, יהדות ספרד, יהדות סרייבו, יהדות סלוניקי, יהדות סופיה, יהדות פאזארדז'יק, יהדות פלובדיב, יהדות פורטוגל, יהדות קובה, יהדות רוסה, יהדות ליבורנו, יהדות טורקיה, יהדות בלגרד, יהדות בוסניה והרצגובינה, יהדות בוקרשט, יהדות בולגריה, יהדות ביטולה, יהדות גרמניה, יהדות גיברלטר, יהדות דמשק, יהדות ונצואלה, יהדות וידין, יהדות ישראל, יהדות יוון, יהורם גאון, יהושע ברזילי, יהוד, יהודה אשש, יהודה ענתבי, יהודה פאפו, יהודה ליאון כלפון, יהודה חיים פרחיה, יהודי מדרס (פאראדסי), יהודי האמזונס, יהודים בימי הביניים, יהודית דישון, יואנינה, יואב אלשטיין, יום ראשון מעונן, יום טוב קריספין, יוני אילת, יוסף אוג'ן קמפוס, יוסף עוזיאל, יוסף פלאג'י, יוסף פורמון, יוסף שבתי פרחי, יוסף בן עוליאל, יוסף יעקב קאלבו, יורגוס דאלארס, יוליה מורצקה, יוחנן אבן עזרא, יווניטיקה, יידיש, 2 בנובמבר, 20 במרץ, 22 ביולי, 23 בדצמבר, 26 בדצמבר, 27 במרץ. להרחיב מדד (561 יותר) » « הפסיכולוג מדד

Christmas: A Season of Love

Christmas: A Season of Love הוא אלבום חג המולד השני של הזמרת, הפזמונאית והשחקנית היהודיה-אמריקאית אידינה מנזל.

חָדָשׁ!!: לאדינו וChristmas: A Season of Love · ראה עוד »

Devotion

Devotion (בתרגום חופשי: מסירוּת) הוא האלבום השני של אבישי כהן, שיצא במרץ 1999 בהוצאת Stretch Records האמריקנית בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: לאדינו וDevotion · ראה עוד »

Gently Disturbed

Gently Disturbed (בתרגום חופשי: מופרע קלוֹת) הוא אלבום האולפן השמיני של אבישי כהן כמוביל, שיצא באפריל 2008 בהוצאת Razdaz Recordz, תחילה בישראל ולאחר מכן באירופה וארצות הברית.

חָדָשׁ!!: לאדינו וGently Disturbed · ראה עוד »

Ibis Editions

לוגו ההוצאה Ibis Editions (הוצאת איביס) היא הוצאה לאור שבסיסה בירושלים המתמחה בתרגומים לאנגלית של ספרות העוסקת במזרח התיכון, תרגומים מעברית, ערבית, יוונית, צרפתית, גרמנית ולאדינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו וIbis Editions · ראה עוד »

La Judería

La Judería (בעברית: הָרֹבַע הַיְּהוּדִי) הוא אלבום האולפן השני של הזמרת-יוצרת הישראלית יסמין לוי.

חָדָשׁ!!: לאדינו וLa Judería · ראה עוד »

Libertad

Libertad (בעברית: חוֹפֶשׁ) הוא אלבום האולפן החמישי של הזמרת-יוצרת הישראלית יסמין לוי.

חָדָשׁ!!: לאדינו וLibertad · ראה עוד »

Live at the Tower of David, Jerusalem

Live at the Tower of David, Jerusalem (בעברית: הופעה חיה במגדל דוד, ירושלים) הוא אלבום הווידאו הראשון והיחיד של הזמרת-יוצרת הישראלית יסמין לוי.

חָדָשׁ!!: לאדינו וLive at the Tower of David, Jerusalem · ראה עוד »

Make Me a River (Poete's Poems)

Make Me a River (Poete's Poems) (בעברית: הפוך אותי לנהר (שיריו של משורר)) הוא אלבום האולפן השני של זמרת האופרה הישראלית יעלה אביטל.

חָדָשׁ!!: לאדינו וMake Me a River (Poete's Poems) · ראה עוד »

Mano Suave

Mano Suave (בעברית: יָד רַכָּה) הוא אלבום האולפן השלישי של הזמרת-יוצרת הישראלית יסמין לוי.

חָדָשׁ!!: לאדינו וMano Suave · ראה עוד »

May There Be Peace (Sephardic Piyutim & Ladino Songs)

May There Be Peace (Sephardic Piyutim & Ladino Songs) (בעברית: יהי שלום (פיוטים ספרדיים ושירי לדינו)) הוא אלבום הבכורה של זמרת האופרה הישראלית יעלה אביטל.

חָדָשׁ!!: לאדינו וMay There Be Peace (Sephardic Piyutim & Ladino Songs) · ראה עוד »

Romance & Yasmin

Romance & Yasmin (בעברית: רוֹמַנְטִיקָה & יַסְמִין) הוא אלבום הבכורה של הזמרת-יוצרת הישראלית יסמין לוי.

חָדָשׁ!!: לאדינו וRomance & Yasmin · ראה עוד »

Sentir

Sentir (בעברית: לְהַרְגִּישׁ) הוא אלבום האולפן הרביעי של הזמרת-יוצרת הישראלית יסמין לוי.

חָדָשׁ!!: לאדינו וSentir · ראה עוד »

Tango (אלבום)

Tango (בעברית: טַנגוֹ) הוא אלבום האולפן השישי של הזמרת-יוצרת הישראלית יסמין לוי.

חָדָשׁ!!: לאדינו וTango (אלבום) · ראה עוד »

Voice & Piano

Voice & Piano (בעברית: קוֹל & פְּסַנְתֵּר) הוא אלבום אולפן של הזמרת-יוצרת הישראלית יסמין לוי ושל המלחין הישראלי גיל שוחט.

חָדָשׁ!!: לאדינו וVoice & Piano · ראה עוד »

ממלכת גרנדה

מַמְלֶכֶת גְרָנָדָה או אָמִירוּת גְרָנָדָה הייתה מונרכיה מוסלמית בדרום חצי האי האיברי.

חָדָשׁ!!: לאדינו וממלכת גרנדה · ראה עוד »

מארק אנג'ל

בית הכנסת שארית ישראל בניו יורק הרב מרדכי (מארק) אנג'ל (באנגלית Marc D. Angel; נולד ב-1945) הוא אחד מדובריה הבולטים של היהדות האורתודוקסית מודרנית בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומארק אנג'ל · ראה עוד »

מאיר אמיגו

מאיר אמיגו או משה מאיר אמיגו (חי במאה ה-18) היה איש עסקים, נדבן יהודי-טורקי ומנהיג קהילתי שהתיישב בבאנות באנאט בעיר טמשוואר (כיום טימישוארה ברומניה) באימפריה ההבסבורגית, ועמד בראש הקהילה היהודית המאוחדת בעיר.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומאיר אמיגו · ראה עוד »

מאיר יהודה גץ

הרב מֵאִיר יְהוּדָה גֵץ (ט"ו באב ה'תרפ"ד, 15 באוגוסט 1924 – כ"ג באלול ה'תשנ"ה, 18 בספטמבר 1995) היה רב ומקובל ספרדי ששימש כרב הכותל המערבי והמקומות הקדושים וראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומאיר יהודה גץ · ראה עוד »

מנחם שם טוב הכהן חסיד

הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד קטע טקסט בכתב יד ספרדי רהוט ("חצי קולמוס"), פרי עטו של הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד. תחתיו מתנוססת חתימתו המסוגננת. הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד (1851–1911) היה איש ציבור, דיין ופוסק, ממייסדי בית החולים משגב לדך ומנהלו, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים וחבר בית הדין של העדה בעיר, ממנהלי בית המדרש דורש ציון ומהרבנים הבולטים בקהילה הספרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומנחם שם טוב הכהן חסיד · ראה עוד »

מנחם ויזנברג

מנחם ויזנברג (נולד ב-1950) הוא מלחין, מעבד, פסנתרן, מוזיקאי רב תחומי ומחנך ישראלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומנחם ויזנברג · ראה עוד »

מנון לסקו

מנון לסקו הוא ספרו המפורסם ביותר של הסופר הצרפתי אבה פרבו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומנון לסקו · ראה עוד »

מנורת המאור (אבוהב)

מהדורת "מנורת המאור" בתרגום ללאדינו, איזמיר תרל"ז מנורת המאור הוא ספר מוסר אשר חיבר רבי יצחק אבוהב.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומנורת המאור (אבוהב) · ראה עוד »

מסעוד חי בן שמעון

הרב מסעוד חי בן שמעון (תרכ"ט, 28 באוגוסט 1869 – תרפ"ה, 14 באפריל 1925) היה אב"ד ורב ראשי במצרים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומסעוד חי בן שמעון · ראה עוד »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומסכת אבות · ראה עוד »

מפעל הביבליוגרפיה העברית

נייר פירמה של מפעל הביבליוגרפיה העברית מפעל הביבליוגרפיה העברית (Institute for Hebrew Bibliography) הוא גוף שייעודו עריכת ביבליוגרפיה של הדפוס היהודי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומפעל הביבליוגרפיה העברית · ראה עוד »

מקהלת צדיקוב

מקהלת צדיקוב בקונצרט חגיגי בתחילת שנות ה-70, של המאה ה-20. מנצח: לסלו רוט. סולנית וסגנית המנצח: ביביאנה גולדנטל. מקהלת ותיקי צדיקוב בקונצרט חגיגי בשנת 1999, במלאת 90 שנים לייסוד המקהלה. מנצח עמוס מלר. דור ההמשך - שנת 2014 - מנצח דניאל בלנק. מקהלת צדיקוב היא מקהלה שהחלה לפעול ביפו כשרוב חבריה היו יהודים יוצאי המקהלה שקמה בבולגריה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומקהלת צדיקוב · ראה עוד »

מרנג'נה אסאדה

מֶרֶנְגֶ'נָה אָסַאדָה (בלאדינו: Merenjena Asada, Berenjena Asada) הוא מאכל יהודי ספרדי מתפוצות הבלקנים: יוון, בולגריה, מקדוניה ואסיה הקטנה, המבוסס על מחית חצילים ומוגש במגוון גרסאות, החל מתוספת למנה בשרית, דרך רוטב לתבשילים כגון "אורז לבן" וכלה כמנה עיקרית בפני עצמה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומרנג'נה אסאדה · ראה עוד »

מרסל כהן (סופר)

מרסל כהן (נולד ב-6 באוקטובר 1937) הוא עיתונאי וסופר יהודי-צרפתי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומרסל כהן (סופר) · ראה עוד »

מרטין מוסקוביץ'

מרטין מוסקוביץ' (15 ביוני 1938 – 31 באוקטובר 2008) היה מלחין, מעבד מוזיקלי, מנצח ומנהל מוזיקלי ישראלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומרטין מוסקוביץ' · ראה עוד »

מרגלית מתתיהו

מרגלית מתתיהו (נולדה ב-1935) היא משוררת דו-לשונית בשפות עברית-לאדינו, פרסמה 15 ספרי שירה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומרגלית מתתיהו · ראה עוד »

מרדכי אהרנפרייז

הרב ד"ר מרדכי זאב (מרקוס) אהרנפרייז (בכתיב יידי: עהרנפרייז; בגרמנית: Mordechai (Markus/Marcus) Ehrenpreis; 25 ביוני 1869, למברג – 26 בפברואר 1951, סולטחובאדן, ליד סטוקהולם), סופר עברי, מתרגם, פובליציסט, עורך, רב ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומרדכי אהרנפרייז · ראה עוד »

מרדכי פיג'ו

מרדכי פיג'ו ("הטורקי") (י"ג בתמוז ה'תרע״ו, 14 ביולי 1916 – כ"ג בשבט ה'תשנ"ב, 27 בינואר 1992) היה חבר בתנועת ברית החשמונאים (ברי"ח), לוחם בארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) וסגנו של יעקב מרידור, מפקד הארגון.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומרדכי פיג'ו · ראה עוד »

מרדכי רומנו

"גן מרקו רומנו" בכפר חיטים, בו שכנה חלקת קברו של מרדכי רומנו, בתצלום מ-1956 מצבת קברו של מרדכי רומנו כפי שצולמה ב-2012, בבית העלמין בכפר חיטים מרדכי (מרקו) רומנו (בבולגרית: Марко Романо; 31 באוגוסט 1873, פלובדיב, האימפריה העות'מאנית – 27 באפריל 1942, תל אביב, ארץ ישראל המנדטורית) היה עורך דין, סופר ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומרדכי רומנו · ראה עוד »

מרוקאית יהודית

עיתון אלחוררייא (La Liberté) מ-4 באוגוסט 1922 בגרסתו המרוקאית-יהודית ערבית-מרוקאית יהודית או מוגרבית היא שפה יהודית המדוברת בפי יהודי מרוקו ויוצאיה זה דורות רבים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומרוקאית יהודית · ראה עוד »

מרכז למחקרי יהדות מתקדמים

הבניין הראשון של אוניברסיטת דרופסי המרכז למחקרי יהדות מתקדמים (באנגלית: Center for Advanced Judaic Studies) באוניברסיטת פנסילבניה הוא המוסד היחיד בעולם המוקדש למחקר פוסט-דוקטורט בתרבות יהודית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומרכז למחקרי יהדות מתקדמים · ראה עוד »

מרים מרבה

מרים לוצ'יה מרבה (ברומנית: Myriam Lucia Marbé, 9 באפריל 1931 בוקרשט - 25 בדצמבר 1997 בוקרשט) הייתה מלחינה קלאסית רומנייה, יהודיה במוצאה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומרים מרבה · ראה עוד »

מרים גז-אביגל

מרים גז-אביגל (נולדה ב-1950) היא יו"ר מרכז הארגונים של יהודים יוצאי ארצות ערב והאסלאם, ארגון גג המכנס בתוכו 11 ארגונים קהילתיים מארצות ערב והאסלאם ויו"ר הפדרציה העולמית של יהדות תוניסיה בישראל, ארגון גג של קהילת יהודי תוניסיה בישראל, חוקרת ישראלית בתחום יהדות תוניסיה ובעלת תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומרים גז-אביגל · ראה עוד »

מריו לוי (סופר)

מריו לוי (בטורקית: Mario Levi; נולד ב-1957) הוא סופר יהודי-טורקי, מחבר רומנים וסיפורים ופובליציסט בשפה הטורקית, איש רדיו וקופירייטר.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומריו לוי (סופר) · ראה עוד »

מריוס סאלה

מריוס סאלה (ברומנית: Marius Sala, 8 בספטמבר 1932 בוואשקאו, במחוז ביהור - 19 באוגוסט 2018) היה בלשן רומני, שהתמחה בשפות הרומאניות, ביניהם חקר גם את הלאדינו של היהודים הספרדים ברומניה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומריוס סאלה · ראה עוד »

משפחת פורמון

משפחת פורמון (צורה נוספת: פירמון), הייתה משפחת רבנים בסלוניקי ובטורקיה, במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומשפחת פורמון · ראה עוד »

משפחת גאגין

משפחת גאגין (באנגלית: Gaguine או Gagin) היא משפחה ספרדית שבניה התפשטו לאחר גירוש ספרד למדינות הבלקן ומרוקו, וכיהנו כרבנים, כרופאים וכאישי ציבור ידועים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומשפחת גאגין · ראה עוד »

משה אלמושנינו

רבי משה אלמושנינו (סביב 1516–1580) היה רב, פרשן, פילוסוף והוגה דעות שחי בסלוניקי שביוון.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומשה אלמושנינו · ראה עוד »

משה אדרעי (השני)

רבי משה אדרעי, היה רב דרשן, וסופר מרוקאי, מתרגם ומורה לשפות.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומשה אדרעי (השני) · ראה עוד »

משה עזריאל

משה עזריאל (1881 – 14 באפריל 1916) היה מייסד דפוס עזריאל ומוציא לאור ירושלמי, עורך ומייסד העיתון "איל ליביראל", וממייסדי ומו"ל עיתון החרות.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומשה עזריאל · ראה עוד »

משה פיאדה

משה פיאדה (בסרבית: Moša Pijade; 4 בינואר 1890 – 15 במרץ 1957) היה פוליטיקאי ופובליציסט, מהפכן יהודי-סרבי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומשה פיאדה · ראה עוד »

משה שאול

משה שאול (24 במאי 1929 – 1 באפריל 2023) היה חוקר תרבות יהדות ספרד, מייסד עמותת "ספרד", מנהל לשעבר של שידורי לאדינו בקול ישראל, ממלא מקומו של יושב ראש המועצה של הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו ועורך המגזין אקי ירושלים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומשה שאול · ראה עוד »

משה ליאון

משה ליאון (נולד בכ"ו בתשרי ה'תשכ"ב, 6 באוקטובר 1961) הוא ראש עיריית ירושלים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומשה ליאון · ראה עוד »

משה בן רפאל אטיאס

משה בן רפאל אטיאס (בבוסנית: Moše Ben Rafaél Attias, מוכר גם בכינויים: זקי אפנדי, Zeki Effendi, ומשה רפאילוביץ', Moše Rafajlović; 1845, סרייבו, האימפריה העות'מאנית - 2 ביולי 1916, סרייבו, האימפריה האוסטרו-הונגרית) היה חוקר אסלאם, היסטוריון ומשורר יהודי בן יהדות סרייבו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומשה בן רפאל אטיאס · ראה עוד »

משה בר-נסים

משה בר-נסים (1 במרץ 1882 – 21 בדצמבר 1926) היה ממחוללי החייאת השפה העברית, עוזרו הלשוני ומזכירו של אליעזר בן-יהודה בהכנת מילון בן יהודה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומשה בר-נסים · ראה עוד »

משה דוד גאון

משה דוד גאון (מד"ן; 6 בספטמבר 1889 (י' באלול תרמ"ט), טראווניק, האימפריה העות'מאנית – 8 באוקטובר 1958, ישראל) היה היסטוריון, חוקר יהדות המזרח, ביבליוגרף, איש חינוך, עיתונאי ומשורר ישראלי, מחלוצי חוקרי תרבות הלאדינו בישראל ואביהם של איש העסקים בני גאון והזמר יהורם גאון.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומשה דוד גאון · ראה עוד »

משה די לאון

הרב משה בן שם טוב די לאון (בלאדינו: Moshe ben Sem Tob de León; כנראה 1240 ה'א' ללוח העברי ? -ה'ס"ה 1305) היה מקובל ספרדי שהפיץ לראשונה את ספר הזוהר, החיבור החשוב ביותר בתורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומשה די לאון · ראה עוד »

משה העליון

משה העליון (ביוונית: Μοσέ Αελιόν; 26 בפברואר 1925 – 1 בנובמבר 2022) היה ניצול השואה, משורר, מתרגם וסופר.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומשה העליון · ראה עוד »

משה ונטורה

הרב ד"ר משה ונטורה (בצרפתית: Moïse Ventura; 16 בפברואר 1892 – 14 באוגוסט 1978) היה פילוסוף, איש חינוך ומנהיג ציוני שכיהן כרב הראשי של יהודי אלכסנדריה בשנים 1938–1948.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומשה ונטורה · ראה עוד »

מתתיהו

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומתתיהו · ראה עוד »

מתילדה כהן-סראנו

מתילדה כהן-סראנו (באיטלקית: Matilda Koen-Sarano; נולדה בשנת 1939) היא סופרת, חוקרת ומשוררת ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומתילדה כהן-סראנו · ראה עוד »

מלאדן איוואנוב

מלאדן איוואנוב (באנגלית: Mladen Ivanov; בבולגרית: '''Младен Иванов'''כ; 22 בינואר 1923 – 6 במרץ 2012) היה חסיד אומות העולם ממחוז סופיה, שבבולגריה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומלאדן איוואנוב · ראה עוד »

מלכת היופי של ירושלים (ספר)

מלכת היופי של ירושלים הוא רומן מאת שרית ישי לוי שיצא לאור בשנת 2013 בהוצאת מודן.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומלכת היופי של ירושלים (ספר) · ראה עוד »

מלכת היופי של ירושלים (סדרת טלוויזיה)

מלכת היופי של ירושלים היא סדרת טלוויזיה ישראלית המבוססת על ספר באותו שם מאת שרית ישי לוי, שעלתה לשידור ב-6 ביוני 2021 בערוץ yes Drama.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומלכת היופי של ירושלים (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

מזל מוצרי

מזל-מתילדה מוצריתמונה להחלפה מזל (מתילדה) מוֹצֶרִי (25 בדצמבר 1894, חברון - 15 ביוני 1981, ירושלים) הייתה עיתונאית, אשת ציבור ופעילה ציונית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומזל מוצרי · ראה עוד »

מחזמר

"הנוכל השחור", שיש המגדירים אותו כמחזמר הראשון מחזמר או תיאטרון מוזיקלי (ברבים: מַחֲזַמְרִים; מקובל: מחזות זמר) הוא הצגת תיאטרון המשלבת שירים, דיאלוגים, משחק וריקוד.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומחזמר · ראה עוד »

מחזור סלוניקי

מחזור סלוניקי הוא אלבום מוזיקלי ליטורגי, שהופק בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 בסיוע מכון רננות.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומחזור סלוניקי · ראה עוד »

מוסתערבים

מוּסְתערבּים (בעברית: מִסְתַּעַרְבִים, בערבית: اليهود المستعربة) היה כינוי לקהילות יהדות ארצות האסלאם העתיקות ודוברות הערבית שחיו במזרח התיכון, ובארץ ישראל, אשר ישבו בארצות אלו לפני המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומוסתערבים · ראה עוד »

מועבט

מועבט (באנגלית: Moabet) הוא סינגל של הזמרת הישראלית עדן בן זקן ביחד עם התקליטן והמוזיקאי הישראלי איתי גלו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומועבט · ראה עוד »

מועדון הלילה (סדרת טלוויזיה)

מועדון הלילה (בטורקית: Kulüp) היא סדרת דרמה תקופתית טורקית בבימוים של סרן יוג'ה (Seren Yüce) וזיינפ גוניי טאן (Zeynep Günay Tan).

חָדָשׁ!!: לאדינו ומועדון הלילה (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

מור קרבסי

מור קרבסי (נולדה ב-23 באפריל 1986) היא זמרת-יוצרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומור קרבסי · ראה עוד »

מוזיקה יהודית

לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומוזיקה יהודית · ראה עוד »

מכלוף אלדאודי

הרב מכלוף אלדאודי (1825–1910) היה רב ושד"ר ממוצא מרוקאי, שכיהן כחכם באשי האחרון של מחוז עכו, ונציגם של יהודי צפון ארץ ישראל בפני הממשל העות'מאני.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומכלוף אלדאודי · ראה עוד »

מכון תל אביב לחזנות

נפתלי הרשטיק - המנהל האמנותי של המכון אחד מהקונצרטים במכון תל אביב לחזנות. מנצח: נפתלי הרשטיק. סולן: דניאל כל-טוב. מכון תל אביב/ירושלים לחזנות הוא מוסד העוסק בהכשרת חזנים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומכון תל אביב לחזנות · ראה עוד »

מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח

דף מ"כתר ארם צובא" מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח הוקם ב-26 בנובמבר 1947, ביוזמת יצחק בן-צבי, לימים נשיאה השני של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח · ראה עוד »

מינה רוזן

מינה רוזן (נולדה ב-21 באוקטובר 1947) היא פרופסור אמריטה בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומינה רוזן · ראה עוד »

מיכאל מלצר

מיכאל מלצר (נולד ב-1956) הוא חלילן, נגן חליליות ומנצח ישראלי, המשמש כפרופסור וסגן נשיא לעניינים אקדמיים של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומיכאל מלצר · ראה עוד »

מיכאל בר-זוהר

מיכאל בר-זוהר (נולד ב-30 בינואר 1938 בסופיה, בולגריה) הוא סופר, היסטוריון וביוגרף ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: לאדינו ומיכאל בר-זוהר · ראה עוד »

אמנציפציה ליהודים

האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »

אנציקלופדיה של הסיפור היהודי

אנציקלופדיה של הסיפור היהודי היא מפעל אנציקלופדי אקדמי הממיין וממפה את הסיפורים שסופרו בתרבות היהודית לדורותיה, בלשונות היהודים: עברית, ארמית, יידיש, לאדינו וערבית יהודית, באמצעות מתודה חדשה, 'תימטולוגיה', המגדירה מחדש את נושאיהם של הסיפורים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואנציקלופדיה של הסיפור היהודי · ראה עוד »

אנחנו כאן (להקה)

אנחנו כאן היא להקת הפולקלור היהודי הייצוגית של ישראל והעיר תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואנחנו כאן (להקה) · ראה עוד »

אנג'ינרה

אנג'ינרה במיץ עגבניות אנג'ינרה (ארטישוק) ברוטב חמוץ מתוק אָנְגִ'ינָרַה (בלאדינו: Anginara) הוא סוג של מתאבן ספרדי יהודי מתפוצות הבלקנים: יוון, בולגריה, מקדוניה וטורקיה, העשוי מקישואים ומוגש קר.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואנג'ינרה · ראה עוד »

אנדרטת אתונה לשואה

אנדרטת אתונה לשואה היא אנדרטה לזכר יהודי יוון שנספו בשואה, הניצבת בעיר אתונה, בירת יוון.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואנדרטת אתונה לשואה · ראה עוד »

אנוסים

"מראנוס", צילום שחור-לבן של ציור מאת משה מימון, 1898. האנוסים היו יהודים, שאולצו להמיר את דתם ולקבל על עצמם את דת המדינה השולטת אך המשיכו לשמור בסתר על זיקתם לדת ולעם היהודי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואנוסים · ראה עוד »

אני וסימון ומואיז הקטן

אני וסימון ומואיז הקטן הוא פזמון שחיבר יוסי בנאי והלחין חנן יובל ב-1979, המתאר את זיכרונותיו של בנאי מילדותו בשכונת מחנה יהודה בירושלים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואני וסימון ומואיז הקטן · ראה עוד »

אני ירושלמי

אני ירושלמי הוא סרט קולנוע ישראלי, אוטוביוגרפי, תיעודי בחלקו ומוזיקלי משנת 1971.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואני ירושלמי · ראה עוד »

אניטל אלבחר

אניטל אלבחר/ אדל רון (נולדה ב-6 בפברואר 1984) היא זמרת ושחקנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואניטל אלבחר · ראה עוד »

אסן סויצ'מזוב

אָסֶן סוּיְצְ'מֶזוֹב (בבולגרית: Асен Суичмезов; 6 ביולי 1899, קיוסטנדיל, נסיכות בולגריה – 4 ביולי 1978, קיוסטנדיל, הרפובליקה העממית הבולגרית) היה איש עסקים ותעשיין בולגרי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואסן סויצ'מזוב · ראה עוד »

אסתר אברהמס

אסתר אברהמס (באנגלית: Esther Abrahams; 1767 או 1771 – 26 באוגוסט 1846) הייתה נידונה לונדונית, שהוגלתה לאוסטרליה דרך הצי הראשון.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואסתר אברהמס · ראה עוד »

אסתר עופרים

אסתר עופרים בהופעה בהמבורג, 2001 אסתר עופרים (נולדה ב־13 ביוני 1941) היא זמרת ישראלית-בינלאומית, הנחשבת לאחת מהזמרות הישראליות המצליחות והמוערכות ביותר בישראל ובעולם.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואסתר עופרים · ראה עוד »

אפיו

אָפְּיוּ (בלאדינו: Apiu) הוא סוג של מתאבן מהמטבח היהודי ספרדי של תפוצות הבלקנים ואסיה הקטנה העשוי משורש סלרי וגזר ומוגש קר.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואפיו · ראה עוד »

אקי ירושלים

אקי ירושלים (לאדינו Aki Yerushalayim - "כאן ירושלים") הוא כתב עת בלאדינו, אחת היוזמות של עמותת "ספרד" - העמותה לשימור, טיפוח ולהפצת המורשת היהודית-ספרדית של מגורשי ספרד וארצות פזוריהם.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואקי ירושלים · ראה עוד »

אראגונית יהודית

אראגונית יהודית הייתה שפה יהודית שדוברה על ידי קהילות יהודיות באזור אראגון שבצפון ספרד, החל מהמאה השמינית עד גירוש יהודי ספרד (בשנת 1492), השפה ידועה גם בשם ג'ודאו-אראגונז (בספרדית: Judeoaragonés).

חָדָשׁ!!: לאדינו ואראגונית יהודית · ראה עוד »

ארץ חדשה (סרט)

ארץ חדשה הוא סרט מחאה ישראלי, המתאר את קשיי העולים החדשים לישראל, הגרים במעברה, בשנת 1950, כמו גם את בעיותיו של הממסד הישראלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו וארץ חדשה (סרט) · ראה עוד »

ארקאדאש - קהילת יוצאי טורקיה בישראל

עמותת ארקאדאש - קהילת יוצאי טורקיה בישראל (בטורקית: Arkadaş Derneği, בתרגום חופשי: חברים) הייתה עמותה שנוסדה בשנת 2003, במטרה לחקור, לשמר לטפח ולקדם את מורשת יהדות טורקיה ושפת הלאדינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו וארקאדאש - קהילת יוצאי טורקיה בישראל · ראה עוד »

אריאל רות

אריאל רות (בספרדית: Ariel Rot; נולד ב-19 באפריל 1960) הוא גיטריסט, זמר, מלחין ומפיק ספרדי, יהודי יליד ארגנטינה, שפעל בעיקר בתחום מוזיקת פופ-רוק.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואריאל רות · ראה עוד »

אריק דוידוב

אריק דוידוב (נולד ב-15 באוגוסט 1965) הוא וירטואוז חצוצרה, מוזיקאי ומלחין ישראלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואריק דוידוב · ראה עוד »

אריה ברנע

אריה ברנע (נולד ב-22 בינואר 1957) הוא מחנך ישראלי וחוקר השואה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואריה ברנע · ראה עוד »

אשר מזרחי

אשר שמעון מזרחי (1890 – 27 באוקטובר 1967) היה מוזיקאי, טנור, חזן, מלחין ומשורר ציוני, גדול הפייטנים-חזנים של החזנות הספרדית-ירושלמית במאה ה-20, ו"המפורסם מבין כל המנגנים והפייטנים, גם בקרב היישוב הערבי".

חָדָשׁ!!: לאדינו ואשר מזרחי · ראה עוד »

אשר חננאל

הרב ד"ר אשר יצחק חננאל (בבולגרית: Ашеp Ицхак Хананел; 1 ביולי 1895, שומן, נסיכות בולגריה – 26 בספטמבר 1964, סופיה, הרפובליקה העממית של בולגריה) היה היסטוריון, הרב הראשי ליהודי סופיה, ובהמשך הרב הראשי של בולגריה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואשר חננאל · ראה עוד »

אשרת קוטלר

אשרת קוטלר (נולדה ב-25 ביולי 1965) היא עיתונאית, סופרת, אשת טלוויזיה ומגישת חדשות ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואשרת קוטלר · ראה עוד »

אשכנורמטיביות

יהודים שאינם אשכנזים על קבר הבאבא סאלי המונח אשכנורמטיביות (אנ׳ Ashkenormativity) שאול מהשיח הציבורי המתקיים בקרב החברות היהודיות באמריקה הצפונית ומהווה כינוי לתופעת הגמוניה אשכנזית בקהילות יהדות אמריקה, אשר נתפסת כביטוי לצורה יהודית של יורוצנטריזם (אנ׳).

חָדָשׁ!!: לאדינו ואשכנורמטיביות · ראה עוד »

אתי בן-זקן

אתי (אסתר) בן-זקן - שטיינברג (נולדה ב-5 בדצמבר 1963) היא זמרת קונצרטים ואמנית-יוצרת ישראלית בתחומי המוזיקה, התיאטרון, הספרות והאמנות הפלסטית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואתי בן-זקן · ראה עוד »

אלפבית

אָלֶפְבֵּית הוא אוסף סדור של אותיות, שהן סימנים גרפיים המייצגים עיצורים ותנועות.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואלפבית · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואלפבית עברי · ראה עוד »

אלפבית לטיני

האלפבית הלטיני (Latin), המכונה גם אלפבית רומאני (Roman), הוא אחד האלפביתים הנפוצים ביותר, ומשמש מערכת כתב עבור שפות רבות ברחבי העולם, ובשפות יוצאות-אירופה בפרט.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואלפבית לטיני · ראה עוד »

אלברט ארויו

אלברט (אברהם) ארויו (4 בינואר 1931, איסטנבול, טורקיה – 25 בינואר 2011, תל אביב יפו, ישראל) היה כדורגלן ישראלי, אשר שיחק לרוב בעמדת הקיצוני הימני בקבוצת מכבי יפו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואלברט ארויו · ראה עוד »

אלברט רומנו

כינוס הוועידה של "ההסתדרות לשפה ולתרבות עברית" שנערך במהלך מלחמת העולם הראשונה. במרכז שורת היושבים, אלברט רומנו חלקת קברו של אלברט רומנו בבית העלמין בבית-חנן אלברט אשר רומנו (בבולגרית: Алберт Ашер Романо; 1886, פלובדיב, נסיכות בולגריה – 28 במרץ 1965, תל אביב, ישראל) היה עורך דין, סופר, פובליציסט, היסטוריון, נשיא הקהילה היהודית בפלובדיב, יושב ראש ההסתדרות הציונית בבולגריה, ציר לקונגרסים ציוניים מטעמה וחבר הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית העולמית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואלברט רומנו · ראה עוד »

אלכסנדר בן-גיאת

שער הספר "פירלאס דיל תלמוד" (פניני התלמוד), מאת אלכסנדר בן-גיאת. איזמיר 1921. מצבתו של אלכסנדר בן-גיאת, המכונה בכור, עורך העיתון "איל מיסיריט", בבית העלמין גורצ'שמה, איזמיר. אלכסנדר בן-גיאת (1863–1923), המכונה בכור, היה עיתונאי, סופר, מתרגם, משורר, מחזאי ומו"ל יהודי-טורקי-עות'מאני הנחשב לאחד מגדולי היוצרים בלאדינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואלכסנדר בן-גיאת · ראה עוד »

אליאס קנטי

אליאס קָנֶטי (בגרמנית: Elias Canetti; בבולגרית: Елиас Канети; 25 ביולי 1905 – 14 באוגוסט 1994) היה סופר ומסאי בשפה הגרמנית ממוצא יהודי-בולגרי, שחי ופעל בעיקר באוסטריה, באנגליה ובשווייץ.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואליאס קנטי · ראה עוד »

אליעזר פאפו (חוקר ספרות)

אליעזר פאפו (נולד ב-25 באפריל 1969 בסרייבו) הוא מרצה בכיר בחוג לספרות עברית וראש מרכז גאון לתרבות הלאדינו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואליעזר פאפו (חוקר ספרות) · ראה עוד »

אליעזר פאפו (ירושלים)

הרב אליעזר פאפו השני (נפטר ו' באייר תרנ"ח, 1898) היה רב בסרייבו ובירושלים במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואליעזר פאפו (ירושלים) · ראה עוד »

אליעזר כגן

אליעזר כגן (3 באפריל 1914 – 6 בנובמבר 2000) היה משורר, מתרגם, חוקר ספרות ומחנך ישראלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואליעזר כגן · ראה עוד »

אליה קרמונה

אליה (אליהו) רפאל קרמונה (Elia Rafael Carmona; 21 באוקטובר 1869–1931) היה מגדולי הסופרים והעיתונאים בלאדינו בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואליה קרמונה · ראה עוד »

אליהו פרדס

שלט הסבר בכיכר הרב פרדס ברמת גן הרב אליהו פנחס פרדס (י"ז בתמוז ה'תרנ"ג, 1 ביולי 1893 – י"א בניסן ה'תשל"ב, 26 במרץ 1972) היה רב ישראלי, פוסק ואיש חינוך, רב העיר הספרדי של רמת גן (1953–1962) ורב העיר הספרדי של ירושלים (1960–1972).

חָדָשׁ!!: לאדינו ואליהו פרדס · ראה עוד »

אליהו חי גג'

הרב אליהו חי גג' (1830 – 1915) היה רב ומוציא לאור ממוצא תוניסאי ובן למשפחת הרבנים גג' (בתוניס מכונה גז' או אלגיז').

חָדָשׁ!!: לאדינו ואליהו חי גג' · ראה עוד »

אליהו הכהן (רב)

רבי אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי (איזמיר, 1659 (משוער) – איזמיר, 1729, ח' באדר ב' ה'תפ"ט) היה דיין, מחבר ספרים ומקובל מחכמי איזמיר.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואליהו הכהן (רב) · ראה עוד »

אחד מי יודע

אחד מי יודע, נוסח ספרדי (קורפו), תל אביב, בית משפחת אליהו, 1966. אחד מי יודע הוא פיוט הנכלל בהגדה של פסח ומושר לקראת סופו של ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואחד מי יודע · ראה עוד »

אבן ישראל

הכיכר המרכזית במדרחוב אגריפס בשכונת אבן ישראל הכיכר המרכזית במדרחוב אגריפס בשכונת אבן ישראל בלילה מדרחוב אגריפס בשכונת אבן ישראל שכונת אבן ישראל היא השכונה היהודית הראשונה שנבנתה במתחם הנחלאות בירושלים בשנת 1875, בצמוד לרחוב יפו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואבן ישראל · ראה עוד »

אבנר פרץ

אבנר פרץ (נולד ב־1942) הוא חוקר של ספרות הלאדינו ותולדותיה, משורר ומתרגם.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואבנר פרץ · ראה עוד »

אבס קון ארוז

אבס קון ארוז (מלאדינו: שעועית עם אורז) הוא מאכל יהודי ספרדי שמקורו בירושלים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואבס קון ארוז · ראה עוד »

אברהם (פירושונים)

אברהם הוא השם שניתן לאברם, אבי האומה היהודית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואברהם (פירושונים) · ראה עוד »

אברהם מאפו

אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואברהם מאפו · ראה עוד »

אברהם אלמליח

אלמליח (עומד שני משמאל) בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן; עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק ויצחק בן-צבי) אברהם רפאל בן־ציון אלמליח (ניסן ה'תרמ"ה, 1885 – 2 באפריל 1967) היה עיתונאי, בלשן, חוקר, היסטוריון, מתרגם, ואיש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואברהם אלמליח · ראה עוד »

אברהם אליגרי

הרב אברהם אליגרי היה רב בקושטא ומחבר פירוש לב שמח על ספר המצוות לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואברהם אליגרי · ראה עוד »

אברהם פררה

אברהם פֶּרֶרָה (4 באוגוסט 1934 – 8 בנובמבר 1984) היה זמר בס ישראלי ירושלמי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואברהם פררה · ראה עוד »

אברהם פלאג'י

הרב אברהם פאלאג'י (במקור פאלאג'י בעברית כיום פלאג'י אמנם שם משפחתו נהגה כיום בקרב צאצאיו בישראל ובחוץ לארץ בכמה אופנים: פאלאצ'י או פולאצי, פאלאצ' או פאלאס, פלצ'י, פלסי, פלאסי, פלאזי או פלאזה.; מכונה בספרי האחרונים בכמה אופנים; מוהרא"פ או רב פל"א, או רב אפ"י, וכן רב אפ"י מלכא משיחא, הוא רגיל לחתום בתשובותיו בהלכה בשם אפ"י זוטרי או אפ"י רברבי, י"ג בחשוון ה'תקס"ט, 3 בנובמבר 1808, איזמיר טורקיה – כ"ג בטבת ה'תרנ"ט, 5 בינואר 1899, איזמיר) היה רב העיר (חכם באשי) איזמיר בטורקיה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואברהם פלאג'י · ראה עוד »

אברהם פונטרימולי

הרב אברהם פונטרימולי (ה'תר"א - י"ח בתמוז ה'תרנ"א, 1841 - 24 ביולי1891) היה רב, פרשן תפילה ומנהג, פוסק, מחנך, ובעל בית דפוס באזמיר שבטורקיה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואברהם פונטרימולי · ראה עוד »

אברהם רקנאטי

אברהם שמואל רקנאטי (כ"א בשבט תרמ"ח, 3 בפברואר 1888 – ט"ז באדר תש"ם, 3 במרץ 1980) היה ממנהיגי יהדות סלוניקי ואיש ציבור בישראל.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואברהם רקנאטי · ראה עוד »

אברהם שלם

הרב אברהם (דוד) שלם (כ"ו בטבת ה'תרפ"ח, 19 בינואר 1928 - כ"ג באלול ה'תשע"ד, 18 בספטמבר 2014) היה רב ראשי בפרו, סיאטל, וושינגטון ומקסיקו הבירה, מנהל מכון אור המזרח להוצאת כתבי יד נדירים של חכמי ספרד, מנהל בית היתומים הספרדי בירושלים ומפעילי ועד העדה הספרדית בעיר, נשיא הוועד להוצאת כתבי הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואברהם שלם · ראה עוד »

אברהם שלום יהודה

אברהם שלום יחזקאל יהודה (באנגלית: Abraham Shalom Yahuda; ז' בתמוז תרל"ז, 18 ביוני 1877 – י"א באב תשי"א, 13 באוגוסט 1951) היה איש אשכולות, חוקר תולדות עם ישראל והתרבות הערבית, פעיל ציוני, סופר ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואברהם שלום יהודה · ראה עוד »

אברהם חמוי

הרב אברהם שלום חי חמוי (26 בנובמבר 1838 – 1886) (להלן הא"ח) היה פוסק הלכה, מקובל, פולמוסן ועיתונאי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואברהם חמוי · ראה עוד »

אברהם ב. יהושע

אברהם גבריאל (בּוּלִי) יהושע (שם עט: א. ב. יהושע, אברהם ב. יהושע; 9 בדצמבר 1936, כ"ה בכסלו ה'תרצ"ז – 14 ביוני 2022, ט"ו בסיוון ה'תשפ"ב) היה סופר, מסאי ומחזאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואברהם ב. יהושע · ראה עוד »

אברהם בן-ארויה

מצבת קברו של אברהם בן-ארויה בבית העלמין בחולון אברהם אליעזר בן-ארויה (בבולגרית: Аврам Елиезер Бенароя, ביוונית: Αβραάμ Μπεναρόγια; 1887, סלוניקי, האימפריה העות'מאנית, או וידין, נסיכות בולגריה – 16 במאי 1979, חולון, ישראל) היה פוליטיקאי, מהפכן וסוציאליסט ממוצא יהודי אשר פעל בבולגריה וביוון.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואברהם בן-ארויה · ראה עוד »

אברהם בכר

אברהם (אברמיקו) בכר (יולי 1914 - 23 בספטמבר 2004) היה רבה של קהילת יוצאי בולגריה ביפו, רב קבוצת הכדורגל מכבי יפו ודמות מרכזית בחיי העדה הבולגרית בישראל.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואברהם בכר · ראה עוד »

אברהם דאנון

ר' אברהם דאנון (באנגלית: Abraham Danon; 15 באוגוסט 1857 – 23 במאי 1925) היה משכיל עברי, רב, משורר, מתרגם, עיתונאי, היסטוריון ומחנך יהודי-ספרדי עות'מאני.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואברהם דאנון · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואברהם יערי · ראה עוד »

אבה פרבו

אַנְטוּאָן פְרַנְסוּאָה פְּרֵבוֹ (בצרפתית: Antoine François Prévost, 1 באפריל 1697 – 25 בנובמבר 1763; ידוע גם בשם אַבֶּה פְּרֵבוֹ (Abbé Prévost)) היה סופר צרפתי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואבה פרבו · ראה עוד »

אבי בללי

אָבִי בֵּלֵלִי (נולד ב-27 באוקטובר 1963) הוא זמר, בסיסט, גיטריסט, מלחין פסקולים ומפיק מוזיקלי ישראלי, סולן ובסיסט להקת נקמת הטרקטור מאז הקמתה ב-1988.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואבי בללי · ראה עוד »

אבישי כהן (בסיסט)

אבישי כהן בהופעה בשוודיה, 2010 אבישי כהן (נולד ב־20 באפריל 1970 בכברי) הוא מוזיקאי ג'אז, בסיסט, זמר, ומלחין ישראלי, בעל קריירה בינלאומית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואבישי כהן (בסיסט) · ראה עוד »

אביבה דורון

אביבה דורון (נולדה ב- 4 באפריל 1939) היא משוררת ופרופסור אמריטה לספרות עברית וספרות משווה וראש המוקד לחקר תרבויות ספרד והקתדרא של אונסק"ו לדיאלוג בין-תרבותי באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואביבה דורון · ראה עוד »

אבידב ליפסקר

אבידֹב ליפסקֶר (נולד ב-13 בספטמבר 1949) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואבידב ליפסקר · ראה עוד »

אגאפיוס טומבוליס

טומבוליס במרכז, יחד עם דימיטריוס סמסיס משמאל ורוזה אשכנזי מימין, באתונה בשנת 1932 אגאפיוס טוׂמבּוּליס, בשמו האמיתי אגופ או הגופ סטמבוליאן (ביוונית: Αγάπιος Τομπούλης, 1891 איסטנבול (קונסטנטינופול) – 1965) היה נגן עוד וג'ומבוש ומלחין יווני ממוצא ארמני, מבצע מוזיקת רבטיקו וסוגות אחרות של מוזיקת עם יוונית,, מוזיקת עם ארמנית, טורקית ויהודית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואגאפיוס טומבוליס · ראה עוד »

אגריסטדה

אגריסטדה אָגְרִיסְטָדַה, (לאדינו: Agristada), היא סוג של בלילה חמצמצה, מהמטבח היהודי ספרדי של תפוצות הבלקנים ואסיה הקטנה המשמשת כרוטב או ציר לתבשילים שונים, אותם נהוג להגיש בדרך כלל כמנות ראשונות לפני ארוחת חגי שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואגריסטדה · ראה עוד »

אדם ונחש

אדם ונחש הוא אלבומה הרביעי של להקת אתניX.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואדם ונחש · ראה עוד »

אדירנה

אדירנה (בטורקית: Edirne; ביוונית: Αδριανούπολη - אדריאנופולי; בבולגרית: Одрин - אודרין) היא בירת נפת אדירנה בתראקיה (שמשתייכת ליבשת אירופה) שבצפון-מערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואדירנה · ראה עוד »

אהרן שי

אהרן שי (נולד ב-1942) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של סין המודרנית באוניברסיטת תל אביב ומופקד הקתדרה על שם שאול נ' אייזנברג לחקר מזרח אסיה, איש חינוך וסופר.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואהרן שי · ראה עוד »

אהרון כהן (מחנך)

אהרן כהן (10 באוגוסט 1934 תל אביב - 7 בינואר 2011 פתח תקווה) היה מנהלה של מדרשיית עמליה בירושלים בין השנים 1973–1998.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואהרון כהן (מחנך) · ראה עוד »

אהבת ציון (רומן)

"אהבת ציון" (1853) הוא רומן מאת הסופר היהודי אברהם מאפו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואהבת ציון (רומן) · ראה עוד »

אהבה גנובה

אהבה גנובה (באנגלית: Every Time We Say Goodbye) הוא סרט דרמה רומנטי, רב-לשוני, בהפקה בינלאומית, שיצא לאקרנים בשנת 1986.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואהבה גנובה · ראה עוד »

אהוד בנאי

זו המנגינה שלנו, סיבוב הופעות 2013/4 אהוד בנאי בהופעה בנווה שלום (1987). ברקע, יוסי אלפנט אהוד בנאי, 1997 אהוד בנאי (נולד ב-31 במרץ 1953, ט"ו בניסן ה'תשי"ג) הוא זמר-יוצר ישראלי, בן למשפחת בנאי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואהוד בנאי · ראה עוד »

אופירה גלוסקא

אופירה גלוסקא שגיא (נולדה ב-5 במאי 1949) היא זמרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואופירה גלוסקא · ראה עוד »

אוצר הספר העברי

אוצר הספר העברי הוא מאגר ביבליוגרפי עברי דיגיטלי ממוחשב ומסחרי בו רשומים מעל ל-100 אלף ספרים ודפים בודדים שנדפסו באות עברית החל מראשית הדפוס בשנת ר"ד (1444) עד שנת תש"ח (1948) (למעט הגדות של פסח שרשומות עד שנת תש"ך (1960)).

חָדָשׁ!!: לאדינו ואוצר הספר העברי · ראה עוד »

אוראן

אוראן (בערבית: وهران, תעתיק מדויק: והראן; בברברית: ⵡⴻⵀ) היא עיר נמל באלג'יריה, השוכנת במפרץ אוראן, לחופי הים התיכון, במרחק 430 ק"מ מזרחית למצר גיברלטר ובמרחק 350 ק"מ דרומית מערבית לאלג'יר.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואוראן · ראה עוד »

אורה שורצולד

אורה (רוֹדְרִיג) שְוַרְצְוַלְד (נולדה ב-28 במאי 1944 בתל אביב) היא בלשנית ישראלית, מומחית בעברית ובלאדינו, פרופסור אמריטה באוניברסיטת בר-אילן, חברת האקדמיה ללשון העברית וחברה לענייני הספרדית-היהודית באקדמיה הממלכתית הספרדית (RAE).

חָדָשׁ!!: לאדינו ואורה שורצולד · ראה עוד »

אורית עטר

אורית עטר (נולדה ב-31 בינואר 1982) היא זמרת פייטנית ויוצרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואורית עטר · ראה עוד »

אוטואמנציפציה!

אוטואמנציפציה! (בסימן קריאה; הלחם של המילה היוונית "אוטו", שפירושה 'עצמי', ושל המילה הלטינית "אמנציפציה", שפירושהּ 'שחרור'; יחד: שחרור עצמי) הוא חיבור מאת ד"ר יהודה לייב פינסקר, לימים מראשי תנועת חובבי ציון, שפורסם בראשית שנת תרמ"ג (1882).

חָדָשׁ!!: לאדינו ואוטואמנציפציה! · ראה עוד »

אוי ואבוי (להקה)

הלהקה בהופעה בקיימברידג', ספטמבר 2009 אוי ואבוי (בתעתיק לאנגלית: Oi Va Voi) היא להקה בריטית, שנוסדה בלונדון שבאנגליה ב־2000.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואוי ואבוי (להקה) · ראה עוד »

אינקונבולה

תנ"ך שנדפס ב-1497 אינקונבולה (מלטינית Incunabulum, וברבים Incunabula, מילולית "חיתולים" ובהשאלה "עריסה", "ערש", "השלבים הראשונים של החיים") הוא כינוי כללי לספרי הדפוס הראשונים, שנדפסו משנת 1444 ועד שנת 1500.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואינקונבולה · ראה עוד »

איפה את אהובה (שיר)

איפה את אהובה הוא פזמון שהוקלט לראשונה לאלבום הסולו השלישי של הזמר יהורם גאון שיצא בשנת 1969 ונקרא על שם שיר זה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואיפה את אהובה (שיר) · ראה עוד »

אירית דקל

אירית דקל היא שחקנית, יוצרת וזמרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואירית דקל · ראה עוד »

איתי רוזנבאום

איתי רוזנבאום (נולד בשנת 1966) הוא מוזיקאי, פסנתרן, מלחין ומעבד מוזיקלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואיתי רוזנבאום · ראה עוד »

איל טיימפו

איל טיימפו (בלאדינו: El Tiempo; בתרגום לעברית: "הזמן") היה עיתון יהודי בלאדינו, שיצא לאור באיסטנבול שבטורקיה בין השנים 1872–1930.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואיל טיימפו · ראה עוד »

אייל פרץ

אייל פרץ (נולד ב-20 בדצמבר 1974) מייסד עמותת ארקאדאש - קהילת יוצאי טורקיה בישראל ומכהן כיושב ראש העמותה מיום הקמתה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ואייל פרץ · ראה עוד »

נמרוד

נִמְרוֹד הוא דמות מקראית המוזכרת ב, כבנו של כוש, בן חם, בן נח.

חָדָשׁ!!: לאדינו ונמרוד · ראה עוד »

נאחרה

נאחרה (בספרדית: Nájera; בלדינו והגייה מיושנת, קרי "נג'ארה"; בבסקית: Naiara, "נָיָארה") היא עיירה קטנה הממוקמת בקהילה האוטונומית לה ריוחה על גדות הנהר נחרייה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ונאחרה · ראה עוד »

נסים עובדיה

הרב ד"ר נסים יוסף עובדיה (1890–1942) היה איש ציבור יהודי-טורקי, עיתונאי ודוקטור לפילוסופיה, יוזם ומייסד ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים, חבר הנהלת הסוכנות היהודית ורב הקהילות היהודיות-ספרדיות בווינה, בפריז ובניו יורק.

חָדָשׁ!!: לאדינו ונסים עובדיה · ראה עוד »

נסים בכר

נסים בכר (תר"ח, 21 בפברואר 1848 – י"ד בטבת ה'תרצ"א, 1 בינואר 1931) היה מורה ואיש חינוך יהודי מארץ ישראל, עסקן בולט מנכבדי העדה הספרדית ונשיא הוועד שלה בירושלים, פעיל כל ישראל חברים בסוריה, בולגריה, טורקיה וירושלים, ואחרי 1901 בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ונסים בכר · ראה עוד »

נסים יושע

נסים יושע (3 במרץ 1933 – 6 באפריל 2011) היה חוקר מחשבת ישראל, מחנך ודיפלומט ישראלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ונסים יושע · ראה עוד »

נפח (מקצוע)

גויה נַפָּח הוא אדם היוצר חפצים מברזל או מפלדה באמצעות "עיצוב" המתכת, כלומר, משתמש בכלים כדי לעקם, לחתוך ולשנות את צורת המתכת כשהיא במצב מוצק.

חָדָשׁ!!: לאדינו ונפח (מקצוע) · ראה עוד »

נדז'דה ואסילבה

נָדֶזְ'דָה סְוֶויטוֹסְלָאבוֹבָה וָאסִילֶבָה (בבולגרית: Надежда Светославова Василева; 6 באוגוסט 1891, ניקופול, נסיכות בולגריה – ?) הייתה אחות וחסידת אומות העולם מבולגריה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ונדז'דה ואסילבה · ראה עוד »

נינה פינטו אבקסיס

נינה פינטו-אבקסיס (1971 – 22 ביולי 2019) הייתה חוקרת פולקלור והומור ועמיתת הוראה במרכז לחקר הלאדינו באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: לאדינו ונינה פינטו אבקסיס · ראה עוד »

ניצה טרמין

ניצה טֶרְמִין היא זמרת ומוזיקאית ישראלית, מבצעת בעיקר מוזיקה ספרדית, לאדינו, פאדו ומוזיקה צוענית.

חָדָשׁ!!: לאדינו וניצה טרמין · ראה עוד »

ניצה גונן

ניצה גונן (נולדה ב-8 בספטמבר 1956) היא יוצרת, תסריטאית, במאית ומפיקה של דרמות טלוויזיה וקולנוע, סרטים תיעודיים ותוכניות טלוויזיה.

חָדָשׁ!!: לאדינו וניצה גונן · ראה עוד »

סמי כהן (טורקיה)

סמי כהן (בטורקית ולדינו: Sami Kohen; 20 באפריל 1928 – 18 באוקטובר 2021) היה עיתונאי ובעל טור יהודי טורקי.

חָדָשׁ!!: לאדינו וסמי כהן (טורקיה) · ראה עוד »

סאלה

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: לאדינו וסאלה · ראה עוד »

ססיליה רות

ססיליה אדית' רוטנברג גוטקין (בספרדית: Cecilia Edith Rotenberg Gutkin; נולדה ב-8 באוגוסט 1958) היא שחקנית קולנוע יהודייה-ארגנטינאית, זוכת שני פרסי גויה ופרס האקדמיה האירופית לקולנוע לשנת 1999 עבור תפקידה בסרטו של פדרו אלמודובר "הכל אודות אמא".

חָדָשׁ!!: לאדינו וססיליה רות · ראה עוד »

ספר הזוהר

ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: לאדינו וספר הזוהר · ראה עוד »

ספר הברית השלם

ספר הברית השלם שנכתב על ידי הרב פנחס אליהו הורביץ הוא חיבור תורני רחב יריעה הכולל נושאי אמונה, הלכה, מוסר, קבלה, טבע, פילוסופיה, מדע, וטכנולוגיה.

חָדָשׁ!!: לאדינו וספר הברית השלם · ראה עוד »

ספר הישר (אגדה)

שער ספר הישר במהדורה הראשונה, ונציה, שפ"ה (1625) סֵפֶר הַיָּשָׁר הוא חיבור מימי הביניים שלא נודע מי חיברו.

חָדָשׁ!!: לאדינו וספר הישר (אגדה) · ראה עוד »

ספרד (להקה)

ספרד (Sefarad) היא להקה טורקית ששיריה מבוססים על לחנים של שירים עתיקים בלאדינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו וספרד (להקה) · ראה עוד »

ספרדי טהור

ספרדי טהור (בראשי תיבות: ס"ט, נהגה: "סמ"ך–טי"ת") הוא כינוי ששורשיו ביהדות ספרד של ימי הביניים לתיאור יהודי שלא הוטבל לנצרות אלא ברח מספרד בתקופת גירוש ספרד.

חָדָשׁ!!: לאדינו וספרדי טהור · ראה עוד »

ספרדית יהודית

#הפניה לאדינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו וספרדית יהודית · ראה עוד »

ספרדית-יהודית

#הפניה לאדינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו וספרדית-יהודית · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.

חָדָשׁ!!: לאדינו וספרות · ראה עוד »

ספרות עם ישראל

ספרות עם ישראל או ספרות יהודית היא מכלול יצירות ספרותיות (סיפורת, שירה, מחזאות וכו') שנכתבו על ידי יהודים בלשונות היהודים, בהן עברית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית ועוד.

חָדָשׁ!!: לאדינו וספרות עם ישראל · ראה עוד »

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: לאדינו וספרות עברית · ראה עוד »

ספרות המוסר

אליהו הכהן, נדפס בירושלים בשנת ה'תרכ"ג על ידי השותפים יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון ספרות המוסר היא ענף של הספרות התורנית הכולל ספרים שנכתבו החל מימי הביניים שעיקרם חיזוק האמונה, חיי הרוח ותיקון המידות.

חָדָשׁ!!: לאדינו וספרות המוסר · ראה עוד »

ספרות ישראלית

הסופר דן בן אמוץ בשנת 1946 הסופרת יוכי ברנדס ספרות ישראלית היא הספרות שנוצרה במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: לאדינו וספרות ישראלית · ראה עוד »

סרייבו

נהר בוסנה העיר העתיקה של סרייבו שלט העומד במיקום הרצחו של הארכידוכס פרנץ פרדיננד סָרָיֶיבוֹ (בבוסנית: Sarajevo, בקירילית: Сарајево) היא הבירה, והעיר הגדולה ביותר במדינת בוסניה והרצגובינה ובפדרציה של בוסניה והרצגובינה, אחת משתי הישויות הפדרליות של בוסניה והרצגובינה לצד רפובליקה סרפסקה.

חָדָשׁ!!: לאדינו וסרייבו · ראה עוד »

סלנג להט"בי

סלנג להט"בי הוא סלנג השגור בפי חלק מחברי קהילת הלהט"ב, בשפות ובמדינות שונות.

חָדָשׁ!!: לאדינו וסלנג להט"בי · ראה עוד »

סלבדור (ספינת מעפילים)

נתיב הפלגתה של הסלבדור עד לטביעתה קבוצת מעפילים חברי כל תנועות הנוער כפי שצולמו בווארנה בעת ההמתנה להפלגת הסלבדור שרידיה הטרופים של הסלבדור לחופי העיירה סיליברי בטורקיה קבוצה מניצולי טביעת הסלבדור שרידי הסלבדור כפי שצולמו בחופי סיליברי לוחית זיכרון בהר הרצל לנספים בספינה סלבדור סלבדור (בלאדינו: Salvador, "מושיע") היה שמה של אוניית מעפילים, אשר הפליגה ב-3 בדצמבר 1940 מנמל וארנה שבבולגריה, במסגרת מפעל ההעפלה הפרטי של ד"ר ברוך קונפינו ועל סיפונה 352 מעפילים.

חָדָשׁ!!: לאדינו וסלבדור (ספינת מעפילים) · ראה עוד »

סלוניקי

סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.

חָדָשׁ!!: לאדינו וסלוניקי · ראה עוד »

סליבן

סְלִיבֶן (בבולגרית: Сливен) היא עיר במזרח מרכז בולגריה, בירת מחוז סליבן השוכנת 270 ק"מ מזרחית מהבירה סופיה, 114 ק"מ מבורגס ו-28 ק"מ מימבול.

חָדָשׁ!!: לאדינו וסליבן · ראה עוד »

סדר ליל ראש השנה

סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.

חָדָשׁ!!: לאדינו וסדר ליל ראש השנה · ראה עוד »

סוליטריאו

מכתב מטנג'יר בשפת חכיתיה שנכתב ב-1832 בסוליטריאו דוגמאות של אותיות האלף-בית בכתב סוליטריאו. איסטנבול, ראשית המאה ה-20.דב הכהן, "https://www.academia.edu/39714889/Sources_Etymology_and_Usage_of_the_Term_Soletreo_the_Cursive_Form_of_Sephardic_Writing_%D7%94%D7%A1%D7%95%D6%B9%D7%9C%D6%B5%D7%99%D7%98%D6%B0%D7%A8%D6%B5%D7%99%D7%90%D7%95%D6%B9_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%95_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%95 הסוֹלֵיטְרֵיאוֹ, שימושיו וגלגוליו", מסורות, יט-כ (2019), עמ' 54. סוֹלִיטְרֵיאוֹ וגם סוֹלִיטְרֵיוֹ (בלאדינו באותיות לטיניות: Solitreo; מכונה גם כתב "חצי קולמוס" או "כתב ספרדי") הוא סוג של כתב מחובר ליגטורי של אלפבית עברי שהיה בשימוש בקרב קהילות ספרדיות באזור הבלקנים, אסיה הקטנה, הלבנט וצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: לאדינו וסוליטריאו · ראה עוד »

סוון אלקלעי

סוון אלקלעי (בסרבו-קרואטית: Sven Alkalaj; נולד ב-11 בנובמבר 1948) הוא דיפלומט ופוליטיקאי יהודי בוסני, החל מ-5 ביולי 2019 שגריר בוסניה והרצגובינה בארגון האומות המאוחדות בניו יורק.

חָדָשׁ!!: לאדינו וסוון אלקלעי · ראה עוד »

סיליברי

סִילִיבְרִי (בטורקית: Silivri; בלאדינו: סִילִיבְרִיָה) היא עיר ורשות מקומית השוכנת לחוף ים מרמרה, בנפת איסטנבול במחוז מרמרה שבצפון-מערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: לאדינו וסיליברי · ראה עוד »

סיון רותם

סיון רותם היא זמרת אופרה ישראלית, מורה לפיתוח קול וציירת.

חָדָשׁ!!: לאדינו וסיון רותם · ראה עוד »

עמרם אבורביע

טקסט.

חָדָשׁ!!: לאדינו ועמרם אבורביע · ראה עוד »

עמוס נוי

עמוס נוי (נולד ב-12 בדצמבר 1956) הוא משורר ישראלי וחוקר תרבות ופולקלור בהווה; איש מחשבים, מתמטיקאי, ועיתונאי בעברו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ועמוס נוי · ראה עוד »

ערבית יהודית

דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.

חָדָשׁ!!: לאדינו וערבית יהודית · ראה עוד »

עת שערי רצון להפתח

עקידת יצחק מאת דה ולדס ליל עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ הוא פיוט הנאמר על ידי הספרדים ועדות המזרח בתפילת ראש השנה, לפני תקיעות השופר שבין תפילת שחרית לתפילת המוסף.

חָדָשׁ!!: לאדינו ועת שערי רצון להפתח · ראה עוד »

עליזה אביב

עליזה אביב בלום (נולדה ב-23 בפברואר 1952) היא זמרת ושחקנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ועליזה אביב · ראה עוד »

עזרא אלחסיד

עזרא אלחסיד (ברומנית: Esdra Alhasid או Ezra Alhasid, 5 בפברואר 1912 – אוקטובר 2005) היה מתרגם, סופר והיספניסט יהודי-רומני, בשנותיו האחרונות ראש הקהילה הספרדית של בוקרשט.

חָדָשׁ!!: לאדינו ועזרא אלחסיד · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ועברית · ראה עוד »

עדינה מור-חיים

עדינה מור-חיים עדינה מור-חיים (נולדה ב-1944) היא משוררת, מבקרת שירה, עורכת לשונית, מביאה לדפוס ומורה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ועדינה מור-חיים · ראה עוד »

עובדיה קמחי

עובדיה קמחי (26 ביוני 1888 – ?) היה מחנך, משורר, מתרגם, עיתונאי, חוקר ופעיל ציוני יהודי-ספרדי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ועובדיה קמחי · ראה עוד »

עובדיה שאקי

הרב רבינו עובדיה שאקי (18 ביוני 1882 – 28 ביוני 1949) היה שד"ר ודרשן, פילוסוף, חוקר פילוסופיה, קבלה והיסטוריה של תקופת התלמוד והגאונים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ועובדיה שאקי · ראה עוד »

עוגת ספוג

'''פאן די ספניה''' - עוגת ספוג איטלקית רולדה ביתית עם מילוי פודינג לימון עוגת ספוג (נקראת גם: עוגת תופין, מגרמנית: טורט; ביידיש: לֶקֶך או לעקעך - ראו הסבר בהמשך) היא עוגה בעלת מרקם אוורירי הנובע מהיותה מבוססת על קצף ביצים אשר אל תוכו "מקופלים" שאר מרכיבי העוגה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ועוגת ספוג · ראה עוד »

עירית ענבי

עירית ענבי (נולדה ב-12 באוקטובר 1959) היא זמרת, מנחה, מדבבת, שחקנית תיאטרון ובדרנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ועירית ענבי · ראה עוד »

עיתונות ציונית ברומניה

העיתונות הציונית ברומניה הייתה אחד הענפים של העיתונות היהודית ברומניה, ענף שהופיע ברומניה לראשונה בשנת 1897, בעקבות הקונגרס הציוני העולמי הראשון.

חָדָשׁ!!: לאדינו ועיתונות ציונית ברומניה · ראה עוד »

עיתונות יהודית היסטורית

אתר עיתונות יהודית היסטורית הוא מאגר מקוון של עיתונים וכתבי עת היסטוריים מהעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ועיתונות יהודית היסטורית · ראה עוד »

פאפו

פאפו (בסרבית קירילית: Папо; וגם: Pappoe) הוא שם משפחה, שמשמעו בשפות שונות הוא "אב" או "סב".

חָדָשׁ!!: לאדינו ופאפו · ראה עוד »

פנחס אליהו הורביץ

ר' פנחס אליהו הורביץ (ב' באייר ה'תקכ"ה, 23 באפריל 1765, לבוב - י"ט בניסן ה'תקפ"א, 21 באפריל 1821, קרקוב) היה רב, מקובל ומחבר ספרים שהתפרסם בזכות ספרו התורני ספר הברית השלם הכולל "כל החכמות והידיעות אשר מעולם", ותוכו רצוף חידושי תורה, מוסר השכל וחכמת האמת, שהפך את מחברו לרב מוכר בקרב הקהילה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ופנחס אליהו הורביץ · ראה עוד »

פסטיבל יהודי בינלאומי לתרבות עכשווית

הפסטיבל היהודי הבינלאומי לתרבות עכשווית נוסד בשנת 2016 ביוזמת אסנת גיספאן מנכ"לית קבוצת התיאטרון הירושלמי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ופסטיבל יהודי בינלאומי לתרבות עכשווית · ראה עוד »

פרנסיסקו פרנקו

החנרליסימו פרנסיסקו פרנקו באמונדה (בספרדית Francisco Franco Bahamonde; 4 בדצמבר 1892 – 20 בנובמבר 1975) היה איש צבא ורודן ספרדי, אשר השליט בספרד שלטון דיקטטורי-פשיסטי מ-1939 ועד מותו בשנת 1975.

חָדָשׁ!!: לאדינו ופרנסיסקו פרנקו · ראה עוד »

פרעות תראקיה הטורקית (1934)

ביזה והרס של בתי עסק בבעלות יהודית בעיר צ'נקלה, יוני 1934 פרעות תראקיה הטורקית (בטורקית: 1934 Trakya Olayları, בלאדינו: La Furtuna, "הסופה") היו פרעות נגד יהודי תראקיה הטורקית, שהתחוללו בין 21 ביוני 1934 ל-4 ביולי 1934.

חָדָשׁ!!: לאדינו ופרעות תראקיה הטורקית (1934) · ראה עוד »

פררה

קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל.

חָדָשׁ!!: לאדינו ופררה · ראה עוד »

פרח אדום (להקה)

פרח אדום היא להקה ישראלית המתמחה בסגנון מוזיקת הרבטיקו היוונית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ופרח אדום (להקה) · ראה עוד »

פרויקט בן-יהודה

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.

חָדָשׁ!!: לאדינו ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »

פלא יועץ

פלא יועץ, הוא ספר מוסר, המכיל עצות להנהגות בכל תחומי החיים, שנכתב על ידי רבי אליעזר פאפו, ונדפס לראשונה בקושטנדינא בשנת 1824, ולאחר מכן חזר והודפס בעוד 16 מהדורות.

חָדָשׁ!!: לאדינו ופלא יועץ · ראה עוד »

פלורי יאגודה

פלורי יאגודה (באנגלית: Flory Jagoda; 21 בדצמבר 1923, סרייבו, ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים – 29 בינואר 2021, אלכסנדריה, וירג'יניה, ארצות הברית) הייתה זמרת-יוצרת, מלחינה, וגיטריסטית יהודייה, בת קהילת סרייבו אשר פעלה בעיקר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ופלורי יאגודה · ראה עוד »

פליקס גלימיר

פליקס גלימיר (בגרמנית: Felix Galimir; 12 במאי 1910 – 10 בנובמבר 1999) היה כנר ומורה למוזיקה אמריקאי, יהודי-אוסטרי ספרדי במוצאו, מומחה במוזיקה הקאמרית, מייסד רביעית גלימיר.

חָדָשׁ!!: לאדינו ופליקס גלימיר · ראה עוד »

פורלן

שפות איטליה - פורלן בירוק בהיר למעלה מימין פורלן (או Lenghe furlane - "שפת פורלן"; איטלקית Friulano; סלובנית Furlanščina) היא שפה רומאנית המדוברת בפי כ-800,000 איש במחוז פריולי-ונציה ג'וליה בצפון איטליה, שרובם דוברים גם איטלקית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ופורלן · ראה עוד »

פורטונה (פירושונים)

פוֹרְטוּנָה (fortuna) – מזל בלטינית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ופורטונה (פירושונים) · ראה עוד »

פורטונה (זמרת)

פורטונה (בפורטוגזית: Fortuna; נולדה ב-1958) הוא שם הבמה של הזמרת והמלחינה היהודייה-ברזילאית פורטונה זויסה זפדיה (Fortunée Joyce Safdié), שנולדה ב-1958 בסאו פאולו, בברזיל, במשפחה יהודית ספרדית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ופורטונה (זמרת) · ראה עוד »

פורטוגזית יהודית

מכתב מסחרי כתוב בפורטוגזית-יהודית, בכתב עברי (סוליטריאו). סלוניקי, המאה ה-16.Dov Cohen, "New Sources in Portuguese Aljamiado A Collection of Letters Concerning the Commercial Activities of Sephardic Jews in the Ottoman Empire and Italy During the Mid-Sixteenth Century", Claude B. Stuczynski and Bruno Feitler (eds.), ''Portuguese Jews, New Christians, and 'New Jews'''. Leiden-Boston: Brill, 2018, p. 95. פורטוגזית יהודית היא שפה רומאנית-יהודית, שהייתה מדוברת על ידי יהודי פורטוגל.

חָדָשׁ!!: לאדינו ופורטוגזית יהודית · ראה עוד »

פיני רבנו

פיני רבנו (נולד ב-1 ביוני 1956) הוא משורר ישראלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ופיני רבנו · ראה עוד »

פירוט

מלחמת בולגריה-סרביה פּירוֹט (בסרבית: Пирот) היא עיר הממוקמת בדרום מזרח סרביה, ושוכנת 330 קילומטרים מהבירה בלגרד, 35 ק"מ מגבול בולגריה, 70 ק"מ מהעיר סופיה ומהווה את בירת מחוז פירוט.

חָדָשׁ!!: לאדינו ופירוט · ראה עוד »

פיתה

פיתה מסורתית אפיית פיתות בנצרת פיתה היא לחם חיטה שטוח העשוי מקמח בתוספת שמרים, הכולל את הגרסה הידועה עם כיס פנימי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ופיתה · ראה עוד »

פיטר קול

פיטר קול (נולד ב-19 באוגוסט 1957) הוא מתרגם ומשורר יהודי-ישראלי הכותב באנגלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ופיטר קול · ראה עוד »

צ

צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: לאדינו וצ · ראה עוד »

צ'ורבה

צלחת מרק צ'ורבה צ'וֹרְבָּה (ברומנית: Ciorbă, בטורקית: Çorba), מילה שפירושה מרק חמוץ, ובעברית היא מתייחסת בדרך-כלל למרק רומני המכיל ירקות, עלי לאושטיאן, (צמח תבלין ממשפחת הסלרי) ובשר.

חָדָשׁ!!: לאדינו וצ'ורבה · ראה עוד »

צמח רבינר

צמח רבינר (בבולגרית: ЦемахРабинер; 1862, זאגר, האימפריה הרוסית – 29 ביולי 1936, סופיה, ממלכת בולגריה) היה הרב הראשי האשכנזי ליהודי סופיה ופלובדיב.

חָדָשׁ!!: לאדינו וצמח רבינר · ראה עוד »

צלאת אל פאסיין

צלאת אל פאסיין (נכתב גם: סלאט אלפסיין, ונקרא גם: "בית הכנסת של התושבים"; בערבית: كنيس صلاة الفاسيين) הוא בית הכנסת של קהילת התושבים בעיר פאס שבמרוקו, העתיק ביותר במרוקו.

חָדָשׁ!!: לאדינו וצלאת אל פאסיין · ראה עוד »

צבי קורץ

הרב ד"ר צבי (הירש) שמחה קורץ (ביוונית: Σέβη Κόρετς. סיוון ה'תרנ"ד, 2 ביוני 1894, ז'שוב - כ"ב בסיון ה'תש"ה, 3 ביוני 1945, טרוביץ) היה רבה הרשמי האחרון של יהדות סלוניקי לפני השואה וראש היודנראט בעיר.

חָדָשׁ!!: לאדינו וצבי קורץ · ראה עוד »

צור משלו אכלנו

"צור משלו אכלנו" (או בקיצור "צור משלו") הוא זמר שנהגו לשיר בסעודת שבת, והתקבל בתפוצות ישראל.

חָדָשׁ!!: לאדינו וצור משלו אכלנו · ראה עוד »

ציונות ברומניה

דיוקנו של ד"ר קרפל ליפה, ממנהיגי יהדות רומניה, זקן הקונגרס הציוני העולמי הראשון ונשיאו שמואל פינלס, הרוח החיה בארגון קונגרס פוקשאן ונשיאו ומזכיר הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה, פעיל בכל ישראל חברים ברומניה. פ"נ ר' '''משה דוד שוב''' זל, שעורר רעיון חִבּת ציון ברומניה, ראשון החלוצים של היישוב החקלאי בגליל העליון, מייסד המושבות ראש פינה ומשמר הירדן. הציונות ברומניה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית השנייה של המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות, התגוררו במרחב הרומני יהודים רבים במעמד משפטי-אזרחי נחות.

חָדָשׁ!!: לאדינו וציונות ברומניה · ראה עוד »

קאלמי ברוך

קאלְמי ברוך (בבוסנית: Kalmi Baruh/Baruch, באותיות קיריליות: Калми Барух; 1896–1945) היה אחד החוקרים המוערכים בעולם בתחום חקר הלאדינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו וקאלמי ברוך · ראה עוד »

קציצות כרישה

כרישה, חומר הגלם לקציצה קציצות כרישה עם בשר קפטיקאס דה פרסה בנוסח יהודי טורקיה בגרסה מוארכת קציצות כרישה או קציצות פראסה (מלאדינו: Fritas de Prasa, Keftikas de Prasa) הן קציצות כרישה מטוגנות מהמטבח הספרדי-יהודי מהמזרח התיכון, אסיה הקטנה והבלקן, השאולות מן המטבח הטורקי-עות'מאני.

חָדָשׁ!!: לאדינו וקציצות כרישה · ראה עוד »

קראימית

תחילת פיוט לשבת רחמים של החכם אהרון הראשון, ותרגומו לשפת קדר היא השפה הקראימית. מתוך הספר "צקון לחש" קראימית היא שפה טורקית עם השפעה עברית בדומה ליידיש או ללאדינו, המדוברת במזרח אירופה על ידי קראי מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: לאדינו וקראימית · ראה עוד »

קרל הרבסט

קרל יעקב הֶרְבְּסְט (בבולגרית: Карл Яков Хербст; 1865, צ'רנוביץ, האימפריה האוסטרית – 2 בנובמבר 1919, סופיה, ממלכת בולגריה) היה עיתונאי, פובליציסט, ממייסדי התנועה הציונית בבולגריה, ציר מטעמה לקונגרס הציוני הראשון ובהמשך חבר הוועד הפועל הציוני הגדול.

חָדָשׁ!!: לאדינו וקרל הרבסט · ראה עוד »

קרלוס בגס

קרלוס מאוריציו בגס (נולד ב-18 בפברואר 1944) הוא איש עסקים ישראלי-ארגנטינאי, המכהן כיושב ראש ובעל השליטה בקבוצת יפעת.

חָדָשׁ!!: לאדינו וקרלוס בגס · ראה עוד »

קלאריס ניקואידסקי

קלאריס ניקואידסקי (בצרפתית: Clarisse Nikoidski; 1938 – 1996), הייתה משוררת וסופרת צרפתיה ממוצא יהודי-ספרדי.

חָדָשׁ!!: לאדינו וקלאריס ניקואידסקי · ראה עוד »

קהל צ'יקו בבוקרשט

קהל צ'יקו בבוקרשט או בשמו הרשמי "קהל קדוש שלום" (בלדינו:Kahal Chico ברומנית: Templul Mic Spaniol או Caal Cico, בית הכנסת הספרדי הקטן) היה בית כנסת ברחוב באנו מרצ'ינה מס.

חָדָשׁ!!: לאדינו וקהל צ'יקו בבוקרשט · ראה עוד »

קהל גראנדה בבוקרשט

קהל גראנדה בבוקרשט (בלדינו: Cahal Grande, Cal Grande או Sinagoga Mayor) היה בית הכנסת הספרדי הגדול של בוקרשט, המכונה גם "קהל קדוש גדול" (ברומנית: Templul Mare Spaniol) היה ממוקם בשכונת וקרשט, שהיתה המאוכלסת ביהודים, ברחוב נגרו וודה לשעבר מס.

חָדָשׁ!!: לאדינו וקהל גראנדה בבוקרשט · ראה עוד »

קהילת יהודי תטואן

מפת ריכוזי היהודים בצפון מרוקו: שמאל למעלה:גיברלטר - שמאל למטה: טנג'יר ואחריה נמל תטואן וסאוטה - בפינה הימנית של המפה - העיר מלייה רחוב בטיטואן יהודי תטואן הם בני קהילה שנוסדה בידי יהודים ממגורשי ספרד ופורטוגל למרוקו, יחד עם מוסלמים שגורשו גם הם מחצי האי האיברי.

חָדָשׁ!!: לאדינו וקהילת יהודי תטואן · ראה עוד »

קהילת יהודי חלב

חתונה יהודית בחלב, תמונה משנת 1914אישה יהודייה משמאל ושני בדואים בחלב (אמצע המאה ה-19) יהדות חלב להדליק שני שמשים במקום אחד קהילת יהודי חַלַבּ (حلب) היא קהילה יהודית שהתקיימה בעיר חלב החל התקופה הרומית ועד לאחר הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: לאדינו וקהילת יהודי חלב · ראה עוד »

קהילות שרות

עמותת קהילות שרות פיוט וניגון (קהילות שרות) פועלת משנת 2002 במטרה להביא את מסורות השירה והפיוט של קהילות ישראל, במיוחד של יהדות ארצות האסלאם, אל מרכז ההוויה הישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו וקהילות שרות · ראה עוד »

רן בגנו

רן בגנו (נולד ב-23 בנובמבר 1965) הוא מלחין ומפיק מוזיקלי ישראלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורן בגנו · ראה עוד »

רמה סמסונוב

שמעון כהן לוחית זיכרון בכניסה לביתה של רמה סמסונוב רֶמָה סַמסונוב (14 באפריל 1921 – 21 באוקטובר 2012) הייתה מורה לפיתוח קול, זמרת מצו-סופרן, וסופרת ילדים ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורמה סמסונוב · ראה עוד »

רמי קמחי

רמי קמחי (נולד ב-1958) הוא מבקר תרבות, חוקר ספרות עברית, חוקר ויוצר קולנוע ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורמי קמחי · ראה עוד »

ראובן פלפול

ראובן פלפול (29 באוקטובר 1910 - 21 בפברואר 1991) היה דיפלומט וסוכן חשאי ישראלי, ששימש כאחד מראשוני סוכני המוסד במצרים, וכקונסול ישראל הראשון באדיס אבבה.

חָדָשׁ!!: לאדינו וראובן פלפול · ראה עוד »

ראובן קשאני

200px ראובן קשאני (נולד בכ"ו בניסן ה'תרפ"ו, 10 באפריל 1926) הוא סופר, חוקר ועיתונאי, נשיא העדה האפגנית ויו"ר המכון לחקר יהדות אפגניסטן.

חָדָשׁ!!: לאדינו וראובן קשאני · ראה עוד »

ראובן ברוך

הרב ראובן בן יהודה ברוך (1811 טימישוארה, אז טמשוואר, בבאנאט, שבאימפריה האוסטרית - 1875 וינה) היה רב קהילת היהודים הספרדים (נקראו שם "היהודים הטורקים") בווינה, בירת אוסטריה, וסופר בשפת הלאדינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו וראובן ברוך · ראה עוד »

רפא צירי

רְפָא צִירִי (נקרא גם: רְפָא צִירִי אֵל נֶאֱמָן) הוא פיוט מאת הרב רפאל ענתבי שנהוג לשירו בליל שבת בשירת הבקשות.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורפא צירי · ראה עוד »

רפאל סבאן

הרב רפאל דוד סבאן (ה'תרל"ז, 1877, – ה'תש"ך, 1960) היה איש ציבור, חבר מועצת העיר איסטנבול, דיין ואב בית הדין המקומי, רב הקהילה האיטלקית בעיר, ובסוף ימיו חכם באשי ורבה הראשי של טורקיה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורפאל סבאן · ראה עוד »

רפאל קצין

הרב רפאל (ב"ר אליהו) קצין היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף ומומחה במחשבת ישראל, רב הקהילה היהודית בבבל ומגדולי חכמי ארם צובא, ומחבר הספר "דרך החיים".

חָדָשׁ!!: לאדינו ורפאל קצין · ראה עוד »

רפה

בדקדוק העברי ובספרות המסורה, רָפֶֿה מסמן כמה דברים שונים, שהמשותף להם הוא הגייה "חלשה".

חָדָשׁ!!: לאדינו ורפה · ראה עוד »

רק"ע

אלכסנדר דב, מגיש בתחנה רק"ע (ראשי תיבות של רשת קליטת עלייה) הייתה תחנת רדיו ישראלית ממלכתית, אשר פעלה בעבר במסגרת רשות השידור, ושידרה במספר שפות זרות, שאינן השפות הרשמיות בישראל.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורק"ע · ראה עוד »

רקפת אמסלם

רקפת חנה אמסלם (נולדה ב-16 באוקטובר 1970) היא זמרת, פייטנית ויוצרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורקפת אמסלם · ראה עוד »

רשת ה'

רשת ה' הייתה תחנת רדיו ישראלית ממלכתית, שפעלה במסגרת קול ישראל ושידרה בפרסית ליהדות איראן.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורשת ה' · ראה עוד »

רחל הדס

רחל הדס (1930–2019) הייתה זמרת סופרן ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורחל הדס · ראה עוד »

רחה פריאר

לוח זיכרון לכבוד רחה פריאר בברלין–שרלוטנבורג הכיכר על שם רחה פריאר בשכונת קטמון בירושלים בית רחה פריאר בקיבוץ יקום בתכנון אדריכל מנחם באר רֶחָה פְרַיֶאר (בגרמנית: Recha Freier; 29 באוקטובר 1892, נוֹרְדֶן, גרמניה – 2 באפריל 1984, ירושלים) הייתה מייסדת עליית הנוער, המפעל להכשרת ילדי ישראל, הקרן למלחינים ישראלים והטסטמוניום.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורחה פריאר · ראה עוד »

רב-לשוניות

שלט בסינגפור הכתוב בארבע השפות הרשמיות במדינה: אנגלית, מנדרינית, טמילית ומלאית שלט רב-לשוני בכניסה למחנה העולים שער העלייה, 1949. בשלט מופיע מתחת לכיתוב העברי התרגום לשפות הבאות מימין לשמאל: יידיש, לאדינו, צרפתית, בולגרית, הונגרית רב־לשוניות היא מונח בבלשנות המתאר שתי תופעות.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורב-לשוניות · ראה עוד »

רבקה רז (זמרת)

רבקה רז (נולדה ב-9 בדצמבר 1938) היא זמרת ושחקנית ישראלית שהתפרסמה בהופעותיה במחזות זמר והצגות מוזיקליות ובשירי לאדינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורבקה רז (זמרת) · ראה עוד »

רבקה ש"ץ אופנהיימר

רבקה ש"ץ אופנהיימר (בלועזית: Rivka Schatz Uffenheimer; ט"ו באייר תרפ"ז, 17 במאי 1927, בפולין – י"ט באדר א' תשנ"ב, 22 בפברואר 1992, בירושלים) הייתה חוקרת קבלה, חסידות, משיחיות ושבתאות, מחברת הספר "החסידות כמיסטיקה" ומהדירת הספר "מגיד דבריו ליעקב", למגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורבקה ש"ץ אופנהיימר · ראה עוד »

רומנסה

הרומנסה (מספרדית: Romance) היא צורה עממית של שיר זמר שמקורה בספרד.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורומנסה · ראה עוד »

רומנסה ופיוט

"רומנסה ופיוט" הוא אלבום אולפן העשירי שהקליט שלמה ארצי בשנת 1977.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורומנסה ופיוט · ראה עוד »

רום שמיר

רום שמיר (נולד ב-9 ביוני 1994, ל' בסיוון ה'תשנ"ד) הוא מנצח ישראלי, המשמש כמנצח תזמורת צה"ל החל מ-4 בספטמבר 2018.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורום שמיר · ראה עוד »

רוני גינוסר

רוני גינוסר (נולדה ב-16 ביוני 1987) היא זמרת ישראלית, שהתפרסמה בעקבות השתתפותה בתוכנית המציאות "כוכב נולד".

חָדָשׁ!!: לאדינו ורוני גינוסר · ראה עוד »

רועי זו-ארץ

רועי זו-ארץ (נולד בתל אביב ב-22 בינואר 1969) הוא מוזיקאי יוצר, מנצח, פסנתרן, מלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי ישראלי שהתגורר ופעל בארצות הברית במשך 15 שנים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורועי זו-ארץ · ראה עוד »

רות דולורס וייס

רות דולורס וייס רות דולורס וייס (נולדה ב־23 בפברואר 1978) היא זמרת-יוצרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורות דולורס וייס · ראה עוד »

רותם סלע

רותם סלע-רוטר (נולדה ב-16 באוגוסט 1983) היא מנחת טלוויזיה, שחקנית, דוגמנית ופרזנטורית ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורותם סלע · ראה עוד »

רוחמה רז

רוחמה רז (התפרסמה בעבר גם כ"רוחמה"; נולדה ב-13 בינואר 1955) היא זמרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורוחמה רז · ראה עוד »

רוביק רוזנטל

רוביק רוזנטל ביום עיון של האיגוד הישראלי לארכיונאות ומידע בבית ציוני אמריקה בתל אביב ראובן (רוּבִיק) רוזנטל (נולד ב-7 בנובמבר 1945) הוא בלשן, מילונאי, עיתונאי וסופר ישראלי, היה בעל הטור השבועי "הזירה הלשונית" בעיתון "מעריב", שבעקבותיו עשה דוקטורט בבלשנות והקים אתר אינטרנט בשם זה, העוסק בענייני שפה ובלשנות עם העדפה לשפה העברית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורוביק רוזנטל · ראה עוד »

רוגאטיצה

רוֹגָאטִיצָה (בסרבית בכתב לטיני ובבוסנית: Rogatica; בסרבית בכתב קירילי: Рогатица) היא עיירה ורשות מקומית במזרח רפובליקה סרפסקה אשר בבוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורוגאטיצה · ראה עוד »

רודולף לובינסקי

רודולף לובינסקי (בגרמנית: Rudolf Lubinski; 31 באוקטובר 1873, זאגרב, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 27 במרץ 1935, זאגרב, ממלכת יוגוסלביה) היה אדריכל קרואטי ממוצא יהודי, מבולטי האדריכלים מזרם האר נובו באזור קרואטיה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ורודולף לובינסקי · ראה עוד »

ריף כהן

ריף כהן ריף כהן (נולדה ב-26 במרץ 1984) היא זמרת, כותבת, מלחינה ושחקנית ישראלית, השרה בעברית, בצרפתית ובערבית.

חָדָשׁ!!: לאדינו וריף כהן · ראה עוד »

שמ"ר

יעקב אפשטיין משנת 1902 נחום-מאיר שַייקֶביץ' (ביידיש: נחום-מאיר שײַקעוויטש; 18 בדצמבר 1849 ניאסוויז' – 25 בנובמבר 1905, ניו יורק), הידוע גם בשם העט שמ"ר (מבוטא "שוֹמר"), היה סופר מחזאי יידי שחי ברוסיה ובשנותיו האחרונות בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושמ"ר · ראה עוד »

שמשון בלוך

"שבילי עולם", ז'ולקווה 1822 שמשון בלוך הלוי (ביידיש: בלאך; 1784 - 7 באוקטובר 1845), איש תנועת ההשכלה היהודית בגליציה, מחבר "שבילי עולם", ספר הגאוגרפיה המודרני הראשון בעברית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושמשון בלוך · ראה עוד »

שמחה הכהן פרוידמן

הרב שמחה אפרים בן גרשון הכהן פרוידמן (1621, בלגרד, האימפריה העות'מאנית - 1671, בלגרד, האימפריה העות'מאנית) היה הרב הראשי של יהודי בלגרד בשנים 1642–1668 ולתקופה קצרה גם הרב הראשי של יהודי בודה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושמחה הכהן פרוידמן · ראה עוד »

שמואל קרויזר

הרב שמואל מוני קרויזר (כ"ו בחשוון תרפ"ג, 17 בנובמבר 1922 - י"ד בתמוז תשנ"ז, 19 ביולי 1997) היה רב, חוקר, סופר, מהדיר כתבי יד, עורך ומתרגם של ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושמואל קרויזר · ראה עוד »

שמואל רפאל

שמואל רפאל-וִיוַונְטֶה (באנגלית, Shmuel Refael Vivante; נולד בכ"ז באייר ה'תש"ך, 24 במאי 1960) הוא פרופסור מן המניין במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושמואל רפאל · ראה עוד »

שמואל שי (מדען)

שמואל שי (נולד ב־11 באוקטובר 1938) הוא חוקר בתחום מדעי ההתנהגות, סטטיסטיקאי, פרופסור למדידה חברתית ופסיכולוגית ומרצה בתוכנית פכ"מ (פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה) ב.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושמואל שי (מדען) · ראה עוד »

שמואל בנימין בכר

הרב שמואל בנימין בכר ומשפחתו (1911) רעידת האדמה הגדולה שהתחוללה ב-1928 ומרכזה בעיר צ'ירפאן הרב שמואל בנימין בכר מברך את דוד בן-גוריון, בעת ביקורו בפלובדיב בדצמבר 1944 שמואל בנימין בכר (1875, פלובדיב, האימפריה העות'מאנית – 2 באוקטובר 1949, פלובדיב, הרפובליקה העממית הבולגרית) היה הרב הראשי ליהודי פלובדיב במשך ארבעה עשורים, כיהן לתקופה מסוימת כנשיא בית הדין הרבני הגדול של יהודי בולגריה, נמנה עם ראשי הפלג המתון בתנועה הציונית והיה חבר הוועד המרכזי של התנועה הציונית בממלכה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושמואל בנימין בכר · ראה עוד »

שנת תרפפ"ו

שנת תרפפ"ו הוא ביטוי נפוץ בסלנג הישראלי, ומשמעותו העבר הרחוק, תחילת המאה ה-20 או סוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושנת תרפפ"ו · ראה עוד »

שעות רגישות

שעות רגישות הוא האלבום העשירי של אבישי כהן, שיצא בישראל באוגוסט 2008 בהוצאת Razdaz Recordz ובהפצת הליקון, וזכה למעמד אלבום זהב.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושעות רגישות · ראה עוד »

שפרה ברוכסון-ארביב

שִׁפְרָה בָּרוּכְסוֹן-אָרְבִּיב (נולדה ב-12 בדצמבר 1951) היא פרופסור אמריטה במחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן (מ-2008), ומתמחה בחקר ההיסטוריה והסוציולוגיה של אמצעי התקשורת.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושפרה ברוכסון-ארביב · ראה עוד »

שפת מורשת

שפת מורשת היא השפה אשר ללומדים או דוברים אותה יש קשר תרבותי אליה באמצעות המשפחה או הקהילה ממנה באו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושפת מורשת · ראה עוד »

שפות רומאניות

השפות הרומאנית באירופה הדיאלקטים של השפות הרומאניות באירופה חמש השפות הרומאניות העיקריות בעולם: אדום-רומנית, צהוב-איטלקית, כחול-צרפתית, ירוק-ספרדית, כתום-פורטוגזית אירופה הלטינית שפות נאו-לטיניות שפות רומאניות הניבים של השפות הרומאנית La Spezia–Rimini Line מפה עולמית של הלשונות הרומאניות השפות הרומאניות הן קבוצת שפות מתוך משפחת השפות ההודו-אירופיות שהתפתחו מהשפה הלטינית הוולגרית או בשמה האחר - הרומית, תוך השפעות שפות נוספות.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושפות רומאניות · ראה עוד »

שפות רומאניות יהודיות

השפות הרומאניות היהודיות הן שפות שהתפתחו מהשפות הרומאניות, אשר שימשו בעיקר כשפות דיבור בקרב קהילות יהודיות ברחבי דרום-מערב אירופה, בארצות ספרד, צרפת, איטליה ועוד.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושפות רומאניות יהודיות · ראה עוד »

שפות בישראל

בירת ישראל הגיוון הרב באוכלוסיית ישראל מתבטא במספר השפות המדוברות בה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושפות בישראל · ראה עוד »

שפות יהודיות

דף מ'''שמות דברים''', מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא לאור אליהו בחור בשנת 1542 שפות יהודיות (או לשונות היהודים) הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה, כגון גרמנית-יהודית (עברי-טייטש, יידיש), ספרדית-יהודית (לאדינו, ספאניולית, ז'ודזמו), ערבית-יהודית, פרסית-יהודית, ג'והורי (שפת היהודים שבצפון הקווקז) ועוד ועוד.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושפות יהודיות · ראה עוד »

שרה ארואסטי

שרה ארואסטי (באנגלית: Sarah Aroeste; נולדה ב-1976, וושינגטון די. סי., ארצות הברית) היא זמרת-יוצרת, מלחינה, וסופרת ילדים יהודייה, נצר לקהילת ביטולה אשר פועלת בעיקר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושרה ארואסטי · ראה עוד »

שרה שלום

שרה שלום (נולדה ב-8 ביולי 1950 בתל אביב) היא תסריטאית, סופרת, משוררת, ואמנית רב תחומית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושרה שלום · ראה עוד »

שרה גורבי

שׂרה גוֹרְבִּי (ברוסית: Сара Горби, 1900, קישינב – 1980, פריז) הייתה זמרת (אלט) פופולרית ממוצא יהודי, ששרה שירים יהודיים (ביידיש, לאדינו ועברית), צרפתיים, רוסיים ורומנים-צוענים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושרה גורבי · ראה עוד »

ששון בכר משה

חתימתו "למנצח" בכתב ידו הרב ששון בכר משה (ה'תקפ"ה, 1825 - י"ח בניסן ה'תרס"ג, 15 באפריל 1903), המכונה פריסיאדו ("יקר" בשפת הלאדינו), היה רב ומקובל ירושלמי ממוצא בוסני.

חָדָשׁ!!: לאדינו וששון בכר משה · ראה עוד »

שלמה ארצי

שלמה ארצי - קיסריה 2018 שלמה חיים ארצי (נולד ב־26 בנובמבר 1949) הוא זמר־יוצר, מוזיקאי, מלחין, פזמונאי, מפיק מוזיקלי, שדרן רדיו, ובעל טור ישראלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושלמה ארצי · ראה עוד »

שלמה אביו

שלמה אביוּ (נולד ב-1939) הוא סופר, משורר ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושלמה אביו · ראה עוד »

שלמה שאלתיאל

שלמה שֶאלתיאל (נולד ב-13 במרץ 1932, סופיה, ממלכת בולגריה) הוא היסטוריון, חוקר תולדות התנועה הקיבוצית, תנועות הנוער ויהדות בולגריה, מורה ומנהל בתי ספר, איש ציבור, סופר ילדים ומשורר.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושלמה שאלתיאל · ראה עוד »

שלמה ישראל שיריזלי

שלמה ישראל שֶׁירֶיזלי (בראשי תיבות: שַיִ"ש; בלועזית: Salomon Israel Cherezli; 20 במרץ 1878 – 27 במרץ 1938) היה מו"ל, מתרגם, סופר ועיתונאי ביישוב.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושלמה ישראל שיריזלי · ראה עוד »

שלום (כתב עת)

שלום (Şalom, תעתיק בטורקית של המילה שלום) הוא שבועון יהודי מאיסטנבול.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושלום (כתב עת) · ראה עוד »

שלום עליכם (פיוט)

"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" הוא פיוט ביהדות, שנאמר או מושר בליל שבת לפני הקידוש וסעודת ליל שבת.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושלום עליכם (פיוט) · ראה עוד »

שלום קונסטרום

שלום קונסטרום (בכתיב יידי: קאנסטארום; נודע גם כשלום בלעכער; תר"ו, 1846 – ט' באב תרנ"ד, 11 באוגוסט 1894) היה יזם ואיש נדל"ן ירושלמי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושלום קונסטרום · ראה עוד »

שלושתנו

שלושתנו, 2015 שלושתנו הוא הרכב מוזיקלי ישראלי, המופיע בשירי זמר עברי, הפועל משנת 2016.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושלושתנו · ראה עוד »

שלישיית עתר

שלישיית עתר היא הרכב קאמרי אשר נוסד בשנת 1996 בירושלים על ידי בוגרי האקדמיה למוסיקה על שם רובין.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושלישיית עתר · ראה עוד »

שלילת הגלות

שלילת הגלות היא מיתוס בתפיסה הרעיונית הציונית, התפיסה הרעיונית הציונית מתייחסת לדחייה תרבותית ומהותית של הגלות כמקום וכתקופה של היהודי הגלותי לעומת הגאולה של שיבת ציון.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושלילת הגלות · ראה עוד »

שחר כהן

שחר כהן (נולד ב-22 ביולי 1976) הוא מוזיקאי, מפיק מוזיקלי מעבד וזמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושחר כהן · ראה עוד »

שחרחורת

שחרחורת (בלדינו: Morenica; מורניקה או לה מורנה) הוא שיר עתיק בשפת הלאדינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושחרחורת · ראה עוד »

שבתאי ג'אין

שבתאי ג'אין, הרב הראשי של יהודי ביטולה ורב ראשי של העדה הספרדית ברומניה ובארגנטינה, מחזאי בשפה לאדינו, פעיל ציוני שבתאי יוסף ג'אין (Sabetay Josef Djaen; 1883 פלבן, בולגריה - 10 בנובמבר 1947 טוקומן, ארגנטינה, בסרבית Šabetaj Josef Đaen, בספרדית גם Sabetai Jaén עם ההיגוי "חאאן") היה רב ספרדי יליד בולגריה שפעל במקדוניה, רומניה, ארגנטינה, אורוגוואי וצ'ילה, סופר, מחזאי ומחנך, פובליציסט בשפות לאדינו וסרבית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושבתאי ג'אין · ראה עוד »

שבתי בוחבוט

הרב שבתי בוחבוט (1870, כ"ג בשבט ה'תר"ל – 26 באפריל 1948) היה אב בית דין ביפו, רב הקהילה היהודית בקיליס שבסוריה, הרב הראשי של חלב שבסוריה, ובהמשך הרב הראשי של יהדות לבנון.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושבתי בוחבוט · ראה עוד »

שבט יהודה (ספר)

שבט יהודה הוא ספר בעברית, שנכתב בשלהי ימי הביניים, בין סוף המאה ה-15 לתחילת המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושבט יהודה (ספר) · ראה עוד »

שבועות

טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושבועות · ראה עוד »

שביעי של פסח

שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושביעי של פסח · ראה עוד »

שומן (עיר)

אנדרטת אבות המדינה הבולגרית מצודת שומן מצודת שומן-מבט על כנסייה בשומן בניין בית המשפט המחוזי בעיר בית העלמין היהודי בשומן לאחר שחולל על ידי נאו-נאצים ב-2010 שוּמֶן (בבולגרית: Шумен) היא עיר בצפון מזרח בולגריה בירתו של מחוז שומן וממוקמת 301 קילומטרים מהבירה סופיה, כ-80 ק"מ מערבית לווארנה, 18 ק"מ מערבית למדרה ו-19 ק"מ דרומית לפרסלב.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושומן (עיר) · ראה עוד »

שואת יהודי יוון

גירוש יהודי יואנינה להשמדה, 25 במרץ 1944 בתמונה: פאני חיים אשר שרדה את אושוויץ. שואת יהודי יוון היא השואה שעברה על יהודי יוון, שהחלה עם כיבוש יוון בידי גרמניה הנאצית באפריל 1941, והסתיימה עם שחרור יוון באוקטובר 1944.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושואת יהודי יוון · ראה עוד »

שולמית אלוני

שולמית אלוני בצעירותה שולמית אלוני עם אמה שולמית אלוני (27 בדצמבר 1927, ג' בטבת תרפ"ח – 24 בינואר 2014, כ"ג בשבט תשע"ד) הייתה פעילה חברתית, חברת הכנסת ושרה בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושולמית אלוני · ראה עוד »

שירי ציון

שירי ציון הייתה אגודת פייטנים יהודים ספרדים שפעלה בתל אביב בשנות המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושירי ציון · ראה עוד »

שילה בנחביב

שילה בנחביב (באנגלית: Seyla Benhabib; נולדה ב-9 בספטמבר 1950) היא פילוסופית יהודיה אמריקאית, המשמשת כפרופסור לפילוסופיה ומדעי המדינה באוניברסיטת ייל.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושילה בנחביב · ראה עוד »

שייקה אופיר

שַׁייקֶה אופיר (בשמו המקורי: ישעיהו גולדשטיין; 4 בנובמבר 1928 – 17 באוגוסט 1987) היה שחקן קולנוע ותיאטרון, קומיקאי, סטנדאפיסט, מחזאי, תסריטאי, במאי, זמר ופנטומימאי ישראלי, מהחשובים והבולטים ביותר שפעלו בישראל במהלך המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ושייקה אופיר · ראה עוד »

תמר אלכסנדר

תמר אלכסנדר (17 באוקטובר 1945 – 29 במרץ 2023) הייתה פרופסור במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חוקרת ספרות עממית, פולקלור ותרבות יהודי ספרד דוברי לאדינו ויו"ר הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ותמר אלכסנדר · ראה עוד »

תנ"ך פרארה

תנ"ך פרארה, 1553 תנ"ך פרארה היא מהדורה התנ"ך שהודפסה בפרארה בשנת 1553 בלאדינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ותנ"ך פרארה · ראה עוד »

תקנות המגורשים

תקנות המגורשים (מכונות גם: תקנות חכמי קסטיליה; תקנות פאס), הן תקנות קהילתיות בנושאים ציבוריים, אשר הותקנו במרוקו בעיקר בעיר פאס, על ידי חכמים שמוצאם מספרד ונמנו על קהילות המגורשים בפאס.

חָדָשׁ!!: לאדינו ותקנות המגורשים · ראה עוד »

תקופת הביניים של העברית

תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: לאדינו ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »

תרבות יהודית חילונית

תרבות יהודית חילונית היא התרבות האופיינית ליהודים, לאו דווקא בשל דתם אלא בשל מאפייניהם האתניים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ותרבות יהודית חילונית · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ותשעה באב · ראה עוד »

תטואן

תטואן (או טטואן) (ערבית تطوان - "תטואן"; צרפתית Tétouan; ספרדית Tetuán; בספרות היהודית גם תיטוואן) היא עיר במחוז טנג'יר-תטואן שבצפון מרוקו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ותטואן · ראה עוד »

תזמורת אנדלוסאלם

תזמורת אנדלוסלאם היא תזמורת ישראלית, המבצעת מוזיקה אנדלוסית שמקורה במרוקו ובספרד המוסלמית של המאה ה-10 וה-11, ונשתמרה בקרב יהודי צפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ותזמורת אנדלוסאלם · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

תומר מוקד

תומר מוקד (נולד ב-19 בפברואר 1986) הוא מוזיקאי ואמן כלי מיתר.

חָדָשׁ!!: לאדינו ותומר מוקד · ראה עוד »

לאדינו (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לאדינו ולאדינו (פירושונים) · ראה עוד »

לאה איני

לאה איני (נולדה ב-1962) היא סופרת ומשוררת ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ולאה איני · ראה עוד »

לאה שבת

לאה שבת בהופעה לאה שבת (נולדה ב-24 ביולי 1957 ביהוד) היא זמרת, פזמונאית ומלחינה ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ולאה שבת · ראה עוד »

לאורה פאפו

לאורה פאפו ושני בניה ליאון ובר-כוכבא (קוֹקִי) אשר נרצחו על ידי אנשי האוסטאשה לאורה פאפו ואחיותיה לָאוּרָה פָּאפּוֹ אשר נודעה גם בשם העט שלה: בּוֹכוֹרֵיטָה (בסרבו-קרואטית בכתב לטיני: Laura Papo Bohoreta; 15 במרץ 1891 סרייבו, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 12 ביוני 1942, סרייבו, המדינה העצמאית של קרואטיה) הייתה סופרת, נובליסטית, משוררת, מחזאית ומתרגמת יהודייה, מהבולטות בתחום המחקר על הנשים היהודיות-ספרדיות בבוסניה והרצגובינה ככלל ובקרב קהילת סרייבו בפרט.

חָדָשׁ!!: לאדינו ולאורה פאפו · ראה עוד »

לה ג'ודריה (רודוס)

האנדרטה בכיכר היהודים הקדושים לה ג'ודריה הייתה הרובע היהודי של העיר רודוס, האי רודוס, יוון.

חָדָשׁ!!: לאדינו ולה ג'ודריה (רודוס) · ראה עוד »

להקת קולן

להקת קולן היא להקת פולקלור ישראלית, שחבריה היו עולים מגאורגיה בעלי השכלה גבוהה בתחום המוזיקה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ולהקת קולן · ראה עוד »

לוסיאן-זאב הרשקוביץ

לוסיאן-זאב הרשקוביץ (ברומנית: Lucian-Zeev Herşcovici מבוטא: לוצ'יאן); נולד ב-27 בספטמבר 1947; הוא היסטוריון וספרן ישראלי, יהודי יליד רומניה, הרצה באוניברסיטת בוקרשט, באוניברסיטת קלוז'-נאפוקה ובאוניברסיטת פול ואלרי במונפלייה, צרפת; היה בעל טור שבועי בכתב העת הרומני Jurnalul săptămânii ("יומן השבוע") ובכתב העת הישראלי בשפה הרומנית Expres magazin; מועסק בשידורי קול ישראל בשפה הרומנית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ולוסיאן-זאב הרשקוביץ · ראה עוד »

לוליק (זמר)

לוליק מנגן במועדון הלילה "סוף העולם" באילת ב-1961 (צילום:בוריס כרמי) לוליק לוי (נולד ב-26 בפברואר 1938 בשם אברהם חיים יצחקוב לוי) הוא זמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ולוליק (זמר) · ראה עוד »

לוי בן יצחק ירושלמי

הרב לוי בן יצחק ירושלמי (1681, ירושלים, האימפריה העות'מאנית - 11 באוגוסט 1752, טימישוארה, ממלכת הבסבורג) היה הרב הראשי האשכנזי ובהמשך גם הספרדי של יהודי בלגרד.

חָדָשׁ!!: לאדינו ולוי בן יצחק ירושלמי · ראה עוד »

ליאת יצחקי

ליאת יצחקי (נולדה ב-3 באפריל 1975) היא מוזיקאית, מלחינה, זמרת-יוצרת, מנחה ופייטנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו וליאת יצחקי · ראה עוד »

לינגואה פרנקה

לינגואה פרנקה (מאיטלקית: Lingua franca) היא כינוי לשפה בינלאומית המשמשת לתקשורת בין אנשים שאינם מדברים באותה שפת אם, בעיקר לצורך מסחר בינלאומי, דיפלומטיה או מפגשים בין תרבויות שונות.

חָדָשׁ!!: לאדינו ולינגואה פרנקה · ראה עוד »

לילי מנחם

לילי מנחם (8 ביוני 1918 בסלוניקי, יוון - 1 בינואר 2005 בתל אביב) הייתה אשת ציבור ישראלית שמילאה מגוון תפקידים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ולילי מנחם · ראה עוד »

טמבל

טמבל היא מילת גנאי בסלנג העברי לאדם בעל אינטליגנציה ירודה.

חָדָשׁ!!: לאדינו וטמבל · ראה עוד »

טראווניק

טראווניק (בבוסנית: Travnik) היא עיר במרכז בוסניה והרצגובינה, בירת קנטון מרכז בוסניה השוכנת 90 קילומטרים מערבית לבירת המדינה סרייבו.

חָדָשׁ!!: לאדינו וטראווניק · ראה עוד »

טורקיה והשואה

לפני הצטרפותה לצד של בעלות הברית בסוף מלחמת העולם השנייה, טורקיה הייתה מדינה נייטרלית לאורך רוב שנות המלחמה.

חָדָשׁ!!: לאדינו וטורקיה והשואה · ראה עוד »

טוזלה

טוּזְלָה (בבוסנית: Tuzla, בכתב קירילי: Тузла) היא עיר השוכנת בצפון-מזרח בוסניה והרצגובינה והשלישית בגודלה במדינה מבחינת אוכלוסין, לאחר סרייבו ובאניה לוקה.

חָדָשׁ!!: לאדינו וטוזלה · ראה עוד »

טילדה רג'ואן

טילדה רג'ואן בהופעה, יולי 2012 טילדה רג'ואן, יולי 2012 טילדה רג'ואן (בכתב לטיני: Tilda Rejwan; נולדה ב-22 בספטמבר 1968 באיסטנבול) היא זמרת ישראלית, יהודייה ילידת טורקיה, נודעה בעיקר בביצועיה בפסקולים של סרטי קולנוע בשנות ה-80-ה-90 של המאה ה-20 ושל מוזיקה קלה בינלאומית.

חָדָשׁ!!: לאדינו וטילדה רג'ואן · ראה עוד »

ז'מילה קולונומוס

כוח מגדוד הפרטיזנים של ביטולה. ז'מילה קולונומוס שלישית מימין בשורה הראשונה. חברתה אסתריה עובדיה ראשונה מימין בשורה השנייה ז'מילה אנגלה איסאק קולונומוס (במקדונית: Жамила Ангела Исак Колономос, בסרבו-קרואטית: Žamila Kolonomos; 18 ביוני 1922, ביטולה, ממלכת יוגוסלביה – 18 ביוני 2013, סקופיה, מקדוניה) הייתה פרטיזנית יהודייה-יוגוסלבית בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: לאדינו וז'מילה קולונומוס · ראה עוד »

ז'פצ'ה

זֶ'פְּצֶ'ה (בבוסנית: Žepče) היא עיירה ורשות מקומית בצפון הפדרציה של בוסניה והרצגובינה אשר בבוסניה והרצגובינה, הנחצית על ידי הנהר בוסנה.

חָדָשׁ!!: לאדינו וז'פצ'ה · ראה עוד »

ז'ק סטרומזה

ז'ק סטרומזה (Jacques Stroumsa, 1913, סלוניקי, יוון – 13 בנובמבר 2010, ירושלים, ישראל) היה כנר ומהנדס ישראלי יליד יוון, ניצול השואה הידוע בתור הכנר מאושוויץ.

חָדָשׁ!!: לאדינו וז'ק סטרומזה · ראה עוד »

זמרי א-קפלה ירושלים

אנסמבל זמרי א-קפלה ירושלים, בהופעה בפסטיבל אבו גוש ביום 21 במאי 2010 במופע הקסם הבולגרי הסרבי והצ'כי זמרי א-קפלה ירושלים הם אנסמבל מירושלים המונה כ-30 זמרים כמחציתם נשים, המתמחים ביצירות מתקופת הרנסאנס והבארוק בצד יצירות מודרניות.

חָדָשׁ!!: לאדינו וזמרי א-קפלה ירושלים · ראה עוד »

זרש

זֶרֶשׁ הייתה אשתו של המן האגגי המוזכר במגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: לאדינו וזרש · ראה עוד »

זהבה בנימין

זהבה בנימין זהבה בנימין (נולדה ב-25 ביולי 1960) היא אמנית ומעצבת רב תחומית ישראלית, חיה ופועלת בירושלים.

חָדָשׁ!!: לאדינו וזהבה בנימין · ראה עוד »

חמור בעור אריה

חמור בעור אריה הוא אחד ממשלי איזופוס, שיש לו שתי גרסאות שונות בשפה היוונית.

חָדָשׁ!!: לאדינו וחמור בעור אריה · ראה עוד »

חנה רוט

חנה רוט (שנייה מימין בשמלה כהה) במהלך צילום הסרט אלכס חולה אהבה ב-1985. חנה רוט (8 בינואר 1939, י"ז בטבת ה'תרצ"ט – 5 בדצמבר 2019, ז' בכסלו ה'תש"ף) הייתה זמרת, שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, סופרת ומשוררת ישראלית, בעלת קריירה בינלאומית שמרביתה באיטליה.

חָדָשׁ!!: לאדינו וחנה רוט · ראה עוד »

חני נחמיאס

חנה (חני) נחמיאס (נולדה ב-9 באפריל 1959) היא שחקנית, מדבבת, קומיקאית, מנחת טלוויזיה, זמרת, כוכבת ילדים וסופרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו וחני נחמיאס · ראה עוד »

חלב (עיר)

חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: לאדינו וחלב (עיר) · ראה עוד »

חזנות

"עמוד" החזן בקבר דוד המלך בהר ציון מקהלת חזנות "בזמירות", הפועלת במועצה אזורית מטה בנימין במופע בעיריית פתח תקווה חזנות הוא כינוי לקריאה של פרקי דת יהודית, בצורה מוזיקלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו וחזנות · ראה עוד »

חד גדיא

גדי עיזים חַד גַּדְיָא הוא פיוט מסורתי בלשון ארמי המושר לאחר השלמה של הגדת הפסח, בערב ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: לאדינו וחד גדיא · ראה עוד »

חד-לשוניות

"הישארו רגועים ורפאו את החד-לשוניות שלכם". אמירה הומוריסטית בנוגע לחד-לשוניות בסגנון כרזת Keep Calm and Carry On חד-לשוניות היא מצב בו אדם יכול לדבר רק בשפה אחת.

חָדָשׁ!!: לאדינו וחד-לשוניות · ראה עוד »

חכיתיה

חַכִּיתִּיָה, חכתיה או חקיטיה (בספרדית: Jaquetía) היא שפה רומאנית יהודית, דיאלקט של ספרדית-יהודית (לאדינו) שהיה בשימוש יהודי החוף הצפוני והמערבי של מרוקו ובפרט מרוקו הספרדית, טריטוריה ספרדית בצפון-מערב מרוקו ובגיברלטר.

חָדָשׁ!!: לאדינו וחכיתיה · ראה עוד »

חיים מנחם בכר

חיים מנחם בכר, נודע בשמות הבמה: חיים אפנדי וחיים יפאג'י (בטורקית: Haim Yapaci, Haim Effendi, לאדינו: Haim Yapağı; 1853, אדירנה, האימפריה העות'מאנית – 1938, קהיר, מצרים) היה חזן, פייטן, זמר נודד, מלחין, משורר וכנר יהודי ספרדי, אשר פעל בבלקן ובמצרים.

חָדָשׁ!!: לאדינו וחיים מנחם בכר · ראה עוד »

חיים פלאג'י

רבי חיים פלאג'י (נהגה כיום בקרב צאצאיו בכמה אופנים: פאלאצ׳י או פלסי או פלאז'ה; מכונה בספרי האחרונים החבי"פ או מוהרח"פ; י"ט בשבט ה'תקמ"ז (7 בפברואר 1787) – י"ז בשבט ה'תרכ"ח (10 בפברואר 1868)) היה פוסק, פרשן ומקובל, מגדולי חכמי איזמיר.

חָדָשׁ!!: לאדינו וחיים פלאג'י · ראה עוד »

חיים צור

חיים צוּר (2 בספטמבר 1938 - 5 בנובמבר 2017) היה איש רדיו ישראלי, מפיק ועורך תוכניות בקול ישראל, כנר, מלחין ומורה לנגינה בכינור.

חָדָשׁ!!: לאדינו וחיים צור · ראה עוד »

חיים קאשטיל

הרב חיים קַאשְׂטֶיל (קסטל; 1886 – 30 ביוני 1924) היה עיתונאי, סופר וחוקר יהדות יוון, ורבהּ הראשי של אתונה.

חָדָשׁ!!: לאדינו וחיים קאשטיל · ראה עוד »

חיים בן יאיר

חיים בן יאיר (1911–1998) היה סוחר, מנהל חשבונות, פעיל ועד העדה הספרדית בתל אביב וחלוץ גואלי הקרקעות של חבל אשכול בנגב.

חָדָשׁ!!: לאדינו וחיים בן יאיר · ראה עוד »

חיים בן-עטר (עיתונאי)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לאדינו וחיים בן-עטר (עיתונאי) · ראה עוד »

חיים בז'רנו

הרב אנריקה בכור חיים משה בֶּזֶ'רָנוֹ (1846 או 1850 – 3 באוגוסט 1931) היה תלמיד חכם יהודי-ספרדי מבולגריה, פייטן עברי וחוקר שפת הלדינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו וחיים בז'רנו · ראה עוד »

חיים דוד חזן

הרב חיים דוד חזן (כונה ח"ד בדרא; מארמית: יחיד בדורו; א' בחשוון ה'תקנ"א, 1790 – ה' בשבט ה'תרכ"ט, 1869) היה אב"ד באיזמיר והראשון לציון בירושלים.

חָדָשׁ!!: לאדינו וחיים דוד חזן · ראה עוד »

חיים ולירו

משה יוסף ולירו, בנו של חיים אהרון חיים אהרן ולירו (1845 – אוגוסט 1923, ט' באלול ה'תרפ"ג) היה איש עסקים, מייסד בנק ולירו – הבנק העברי הראשון – ואיש ציבור יהודי בירושלים של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: לאדינו וחיים ולירו · ראה עוד »

חיים יצחק שאקי

שער ספרו "טריזורו דיל ז'ודאיזמו או מלי דאבות", חלק ראשון, קאיירו.

חָדָשׁ!!: לאדינו וחיים יצחק שאקי · ראה עוד »

בן אביגדור

מרדכי קפלן ושלמה שרברק ולימינו יעקב לידסקי ובנימין שימין בן אביגדור הוא שם העט של אברהם ליב שַלקוביץ (ברוסית: Бен-Авигдор; 1866 – 23 בספטמבר 1921) היה סופר עברי, סופר ילדים, עורך וחלוץ המו"לות העברית המודרנית במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובן אביגדור · ראה עוד »

בן חור (ספר)

בֶּן חוּר: סיפור אודות המשיח (אנגלית: Ben-Hur: A Tale of the Christ) הוא רומן מאת לו וולאס שנכתב בשנת 1880.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובן חור (ספר) · ראה עוד »

בן-ציון טרגן

בן-ציון טָרָגָן (נכתב גם: טראגאן, טאראגאן) (18 ביוני 1870, י"ט בסיון תר"ל – 26 ביולי 1953, י"ד באב תשי"ג) היה עיתונאי, מחנך, מתרגם לאדינו, פעיל ציוני ומלומד יהודי-ספרדי, אשר היה שותף בכמה ממפעליו הגדולים של אליעזר בן-יהודה למען החייאת העברית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובן-ציון טרגן · ראה עוד »

במדינת הגמדים

המלחין, יצחק לוי במדינת הגמדים הוא שיר ילדים עברי שחיברה בשנת 1940 אלה אמיתן (וילֶנסקי) והלחין יצחק לוי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובמדינת הגמדים · ראה עוד »

בנק אנגלו-פלשתינה

בנק אנגלו-פלשתינה, 1950 משכנו הראשון של הסניף הראשון של בנק אפ"ק ברחוב עג'מי שהפך לימים לרחוב יפת 18, יפו דלת משרדי הבנק ברחוב יפת 18, יפו. מתוך לוחית זיכרון בראש הדלת: "בבית זה נפתח ב-ב' באב ה'תרס"ג המשרד הראשי של חברת אנגלו-פלשתינא בע"מ (עתה בנק לאומי לישראל בע"מ) חברת בת של אוצר התיישבות היהודים מיסודו של ד"ר תיאודור הרצל". 260px הבניין ההיסטורי של בנק אנגלו פלשתינה בשדרות ירושלים 1 פינת רחוב אפ"ק (אנגלו פלשתינה קומפני) בתכנונו של האדריכל יוסף ברלין (נהרס באוקטובר 2016) סניף בנק אפ"ק בחברון 1907 בנק אנגלו-פלשתינה (עד שנת 1931, בנק אַפַּ"ק) היה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בכל תקופת המנדט הבריטי, ואף בראשית ימי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובנק אנגלו-פלשתינה · ראה עוד »

בנדיגאמוס

בנדיגאמוס הוא מזמור ששרים לאחר הסעודה על פי המסורת של היהודים הספרדים-פורטוגזים ויהודי טורקיה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובנדיגאמוס · ראה עוד »

בנו רוסו

בנו איסָאק רוּסוֹ (בסרבו-קרואטית: Beno Isak Ruso, במקדונית: Бeно Исак Русо; 20 בינואר 1920, ביטולה, ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים – 18 ביוני 2006, סקופיה, מקדוניה) היה פרטיזן יוגוסלבי ממוצא יהודי, חבר במפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה וגנרל-מאיור בצבא העממי היוגוסלבי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובנו רוסו · ראה עוד »

בעז גאון

בעז גאון (נולד בשנת 1971) הוא עיתונאי ומחזאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובעז גאון · ראה עוד »

ברוך מיטרני

הרב ברוך (בן יצחק) מיטרני (מכונה בני"ם; 11 באפריל 1847, כ"ה בניסן ה'תר"ז – 19 באוגוסט 1919, כ"ג באב ה'תרע"ט) היה איש ציבור, מחנך, משורר, מחזאי, סופר פורה, עיתונאי ורפורמיסט, ממבשרי הציונות ואחד מהשלושה שקדמו לאליעזר בן-יהודה בהחייאת השפה העברית.

חָדָשׁ!!: לאדינו וברוך מיטרני · ראה עוד »

ברי סחרוף

ברי סחרוף (נולד ב-7 ביולי 1957), הוא זמר-יוצר, גיטריסט, פזמונאי, מלחין ומפיק מוזיקלי ישראלי, שותפו של רמי פורטיס לצמד "פורטיסחרוף" וממקימיה של להקת "מינימל קומפקט".

חָדָשׁ!!: לאדינו וברי סחרוף · ראה עוד »

בתי ספר אליאנס בטורקיה

בתי ספר אליאנס בטורקיה הוקמו במטרה לסייע בקידום מעמדה ובשילובה של האוכלוסייה היהודית בחברה הטורקית באמצעות חינוך ופיתוח מקצועי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובתי ספר אליאנס בטורקיה · ראה עוד »

בתי הכנסת הספרדיים

תוכנית בתי הכנסת בתי הכנסת הספרדיים הוא שמו של מתחם הכולל ארבעה בתי כנסת השייכים לעדה הספרדית בעיר העתיקה שבירושלים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובתי הכנסת הספרדיים · ראה עוד »

בתי כנסת בהודו

בית הכנסת מגן דוד בקולקטה בהודו ממוקמים בתי כנסת רבים, אם כי חלקם אינם משמשים עוד למטרה זו ומצויים במצבי שימור ודרגות שימור שונים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובתי כנסת בהודו · ראה עוד »

בלאנש בן-דהאן

בלאנש בן-דהאן (בצרפתית: Blanche Bendahan; שם נעורים: בלאנש בנוליאל (Bénoliel); 26 בנובמבר 1893 – 21 ביולי 1975) הייתה סופרת ומשוררת יהודיה-אלג'יראית-צרפתייה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובלאנש בן-דהאן · ראה עוד »

בלדה

אוסטרליות אשר נאספו על ידי בנג'ו פטרסון. האוסף ראה אור בשנת 1905 בלדה היא שיר עלילתי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובלדה · ראה עוד »

בואינה צרפתי גרפינקל

בואינה צרפתי גרפינקל (Bouena Sarfatty Garfinkle; 15 בנובמבר 1916 – 23 ביולי 1997) הייתה משוררת לאדינו ילידת סלוניקי, פריטיזנית בתקופת השואה ופעילה בהעלאת שארית הפליטה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובואינה צרפתי גרפינקל · ראה עוד »

בוסתן ספרדי

בוסתן ספרדי הוא מחזה מאת יצחק נבון.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובוסתן ספרדי · ראה עוד »

בורמואלוס

בונואלוס מסוכרים בורמואלוס לפסח בנוסח יהודי טורקיה בורמואלוס (לאדינו: Burmuelos,Bermuelos, Burmuelicos) הן סוג של פריטר ספרדי יהודי, הנפוץ בעיקר בחגים חנוכה ופסח.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובורמואלוס · ראה עוד »

בורא עד אנה

בורא עד אנה או אבי אבי אבי היא קינה שנכתבה כנראה בעקבות גירוש ספרד ומקוננת על מאורעות הגירוש.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובורא עד אנה · ראה עוד »

בורקס

בורקס גבינה בורקה בורקה מעוגל בורקס קטן העשוי בצק פריך במקום בצק עלים. ממולאים גבינה וחצילים בּוּרֵקָס (בטורקית: Börek; בלאדינו: בוריקה או בוריק, כשהמילה "בוריקאס" (Burrekas) בלאדינו היא צורת הריבוי של המילה; בארמנית: բորեկ (Boerek); בסרבית: Burek; באלבנית: Byrek; בבולגרית: Byurek; ביוונית: Μπουρέκι (Boureki) או (Μπουρεκάκη Bourekaki, וברומנית, בצורתו המשולשת: Triunghi turcesc ("משולש טורקי")) הם מאפים ממולאים שמקורם בצפון האימפריה העות'מאנית: אסיה הקטנה והבלקן. היהודים הספרדים מטורקיה והבלקן הביאו את המאכל אל המטבח הישראלי, שם נעשה נפוץ. המאפים הבלקניים במטבח של היהודים הספרדים בבלקן מהווים משפחה גדולה של בצקים, טעמים וצורות. למשפחה זו, פרט לבורקס השכיחים ביותר, שייכים אינצ'וסה (Inchusa), בולמה (ברבים, בולמאס - Bulemas), בואיקו (ברבים, בואיקוס - Boyikos), בויוס (Filo boyos, בטורקית: Boyoz), באניצה (בבולגרית: Баница), חנדראז'ו (בלאדינו: Handrajo, כלומר "סמרטוט"- בורקה ממולא בחצילים וירקות אחרים עם גבינה), סאלודוזאס (Saludozas), פרוז'לדה (Frojaldas), צ'וקור בורק (בטורקית: Çukur börek), קזאדס (Kezadas) או קיזידיקס (בורקה ממולא באורז וגבינה), טראוואדוס (Travados, "בורקה מתוק"), ביסקוצ'יקוס (Biskuchikos), רוסקאס (Roskas turkas, "בייגלה טורקי" או סימיט). גם ביוון יש מסורת של הכנת מאפים דומים לבורקס, ניתן לזהותם בסיומת "-פיטה" כגון הטירופיטה והספנקופיטה, מאפים על בסיס פילו. במסורות באזורים אחרים ידועים הצ'יבורקי (בטטרית: çiberek) ובצפון הבלקן אפילו הפירוז'ק.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובורקס · ראה עוד »

בולגריה במלחמת העולם הראשונה

גבולות בולגריה לאחר קונגרס ברלין ממלכת בולגריה לחמה במלחמת העולם הראשונה מ-14 באוקטובר 1915 ועד 29 בספטמבר 1918 לצד מעצמות המרכז.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובולגריה במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

בויוס

בויוס או בויוז הוא מאפה טורקי ממקור יהודי ספרדי, המזוהה בפרט עם העיר איזמיר, טורקיה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובויוס · ראה עוד »

ביצה מבושלת

ביצה מבושלת היא ביצה שבושלה על קליפתה בסיר מים מומלחים.

חָדָשׁ!!: לאדינו וביצה מבושלת · ראה עוד »

בית תפילה לזכר יהודי סלוניקי

ממוזער בית תפילה לזכר יהודי סלוניקי הוא בית כנסת של יוצאי סלוניקי אשר הוקם, בשכונת שפירא, תל אביב, בשנת 1937.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית תפילה לזכר יהודי סלוניקי · ראה עוד »

בית הספר למל

הכניסה לבית הספר בית הספר למל הוא בית ספר שהוקם בירושלים בשנת 1856 על ידי משפחת למל האמידה מאוסטריה במטרה לעזור לתושבי "היישוב הישן" בירושלים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הספר למל · ראה עוד »

בית הפחה

מבט מרחוב הנביאים בית הפחה הוא מבנה עתיק בירושלים (מתחילת המאה ה-18), ברחוב הנביאים 61, אשר שימש למגורי הפחה הטורקי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הפחה · ראה עוד »

בית הקברות המרכזי בסופיה

מראה החלקה היהודית בבית העלמין המרכזי בסופיה בית הקברות המרכזי בסופיה (בבולגרית: Централни софийски гробища) הוא בית קברות השוכן בסופיה בירת בולגריה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הקברות המרכזי בסופיה · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בסטארה זאגורה

בית הקברות היהודי בסטארה זאגורה (בבולגרית: Еврейскo гробища на Стара Загора) היה בית קברות יהודי אשר שכן בפאתי העיר סטארה זאגורה במרכז בולגריה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הקברות היהודי בסטארה זאגורה · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בקרנובט

מצבה מבית הקברות בקרנובט בית הקברות היהודי בקרנובט (בבולגרית: Еврейскo гробища на Карнобат) הוא בית קברות יהודי השוכן בפאתי העיר קרנובט בדרום מזרח בולגריה ונחשב לגדול ולקדום מבין בתי העלמין היהודיים באזור בולגריה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הקברות היהודי בקרנובט · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בביטולה

שלט המכריז על תחילת שימור בית הקברות בשנת 1997 בית הקברות היהודי בביטולה (במקדונית: Еврејски гробишта во Битола) הוא בית קברות יהודי השוכן בעיר ביטולה בדרום-מערב מקדוניה הצפונית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הקברות היהודי בביטולה · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בדופניצה

בית הקברות היהודי בדופניצה (בבולגרית: Еврейскo гробища на Дупница) הוא בית קברות יהודי, השוכן בעיר דופניצה במערב בולגריה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הקברות היהודי בדופניצה · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בווידין

מצבה מבית הקברות בווידין בית הקברות היהודי בווידין (בבולגרית: Еврейскo гробища на Видин) הוא בית קברות יהודי השוכן בפאתי העיר וידין בצפון-מערב בולגריה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הקברות היהודי בווידין · ראה עוד »

בית הקברות היהודי הישן בסרייבו

צילום בית הקברות מ-1903 צילום בית העלמין לאחר סיום מלחמת בוסניה בית הקברות היהודי הישן בסרייבו (בבוסנית: Staro jevrejsko groblje u Sarajevu) הוא בית קברות יהודי השוכן בעיר סרייבו, בירת בוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הקברות היהודי הישן בסרייבו · ראה עוד »

בית הכנסת אחדות הקודש

לוח מעל הכניסה לבית הכנסת בית הכנסת "אחדות הקודש" בבוקרשט (ברומנית: Templul Unirea Sfântă - טמפלול אוניריה ספנטה) הוא בית כנסת בבירת רומניה, בוקרשט, הממוקם ברחוב ממלואר מס.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הכנסת אחדות הקודש · ראה עוד »

בית הכנסת נידחי ישראל

שער הכניסה למבנה קברים בחצר בית הכנסת אולם התפילה בית הכנסת נידחי ישראל הוא בית כנסת ספרדי השוכן ברובע סנט מייקל שבברידג'טאון, בירת ברבדוס, והוא בית הכנסת הפעיל היחיד בעיר.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הכנסת נידחי ישראל · ראה עוד »

בית הכנסת קהל מונסטיר בסלוניקי

בית הכנסת קהל מונסטיר (ביוונית: Συναγωγή Μοναστηριωτών, בלאדינו: Kal de los Monastirlis, מכונה גם בית הכנסת מונסטיר ובית הכנסת מוֹנָסְטִירְיוֹטוֹן) הוא בית כנסת אשר שוכן בעיר סלוניקי אשר ביוון והוקם ב-1927 על ידי יוצאי מונסטיר שהיגרו לעיר החל מתקופת מלחמת הבלקן הראשונה ועד לאחר מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הכנסת קהל מונסטיר בסלוניקי · ראה עוד »

בית הכנסת קהל קטן בפאזארג'יק

בית הכנסת ותלמוד התורה הספרדי "קהל קטן" בפאזארג'יק (בלאדינו: Kal chiko i meldar) היה בית כנסת ובו תלמוד תורה, אשר פעלו בעיר פאזארג'יק בדרום מערב בולגריה בין השנים 1872–1954.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הכנסת קהל קטן בפאזארג'יק · ראה עוד »

בית הכנסת קהל חדש בסרייבו

בית הכנסת הספרדי "קהל חדש" בסרייבו (בלאדינו: Kal Nuevo/Muevo) היה בית כנסת אשר פעל בעיר סרייבו בבוסניה, בין השנים 1746–1930.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הכנסת קהל חדש בסרייבו · ראה עוד »

בית הכנסת קהל בילאווה בסרייבו

בית הכנסת הספרדי "קהל בילאווה" בסרייבו (בלאדינו: Il Kal Di La Bilava) היה בית כנסת אשר פעל בשכונת ביילאווה שבעיר סרייבו בבוסניה, בין השנים 1901–1941.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הכנסת קהל בילאווה בסרייבו · ראה עוד »

בית הכנסת קהל גדול בסרייבו

פנים בית הכנסת כפי שצולם בשנות ה-30 של המאה ה-20 בית הכנסת הספרדי "קהל גדול" בסרייבו (בלאדינו: Kal Grande) היה בית כנסת אשר פעל בעיר סרייבו, בוסניה אשר בממלכת יוגוסלביה, בין השנים 1930–1941.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הכנסת קהל גדול בסרייבו · ראה עוד »

בית הכנסת קהל גדול בפאזארג'יק

בית הכנסת הספרדי "קהל גדול" בפאזארג'יק (בלאדינו: Kal Grande) היה בית כנסת אשר פעל בעיר פאזארג'יק בדרום מערב בולגריה בין השנים 1850–1954.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הכנסת קהל גדול בפאזארג'יק · ראה עוד »

בית הכנסת קהל ישן בסרייבו

בית הכנסת קהל ישן (בבוסנית: Stara Sinagoga וכן Il Kal Vježu, בלאדינו: Il Kal Viejo) הוא בית הכנסת הספרדי הראשון שהוקם עבור יהודי סרייבו, ופועל מ-1581.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הכנסת קהל ישן בסרייבו · ראה עוד »

בית הכנסת קהל ישן בבלגרד

בית הכנסת קהל ישן (בסרבית בכתב לטיני: Stara Sinagoga וכן Il Kal Vježu, בלאדינו: Il Kal Viejo) היה בית הכנסת הספרדי המרכזי של יהודי בלגרד ופעל מ-1690 ועד הפלישה ליוגוסלביה במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הכנסת קהל ישן בבלגרד · ראה עוד »

בית הכנסת במדרס

בית הכנסת במדרס הוא בית הכנסת היחיד הקיים בטמיל נאדו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הכנסת במדרס · ראה עוד »

בית הכנסת בפלובדיב

פנים בית הכנסת בפלובדיב כפי שצולם ב-2010 הרב שמואל בנימין בכר מברך את דוד בן-גוריון בעת ביקורו בבית הכנסת ציון (דצמבר 1944) בית הכנסת הספרדי ציון - קהל חדש (בלאדינו: Kal Nuevo/Muevo) הוא בית הכנסת היחיד הפועל בעיר פלובדיב בבולגריה ואחד מהשניים הפעילים בכל בולגריה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הכנסת בפלובדיב · ראה עוד »

בית הכנסת בשומן

בית הכנסת בשומן היה בית כנסת אשר פעל בעיר שומן בבולגריה מ-1860 ועד 1950.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הכנסת בשומן · ראה עוד »

בית הכנסת בית יעקב (סקופיה)

פרוכת ארון הקדוש (ארון זאקודס) בבית הכנסת בית יעקב בית הכנסת בית יעקב (במקדונית) הוא בית הכנסת היחידי שפועל בסקופיה, מקדוניה הצפונית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הכנסת בית יעקב (סקופיה) · ראה עוד »

בית הכנסת דוברובניק

בית הכנסת בדוברובניק או "בית הכנסת הישן" בדוברובניק שבקרואטיה (בקרואטית: Dubrovačka sinagoga, בלדינו: La Antika Esnoga de Dubrovnik) הוא בית הכנסת הספרדי הפעיל הוותיק ביותר באירופה ואחד מבתי הכנסת הוותיקים ביבשת.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הכנסת דוברובניק · ראה עוד »

בית הכנסת הספרדי בווארנה

בית הכנסת הספרדי "קהל גדול" בווארנה (בלאדינו: Kal Grande) היה בית כנסת אשר פעל בעיר וארנה במזרח בולגריה בין השנים 1890–1950.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הכנסת הספרדי בווארנה · ראה עוד »

בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם

חזית בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם (בהולנדית: De Portugees-Israëlietische Synagoge van Amsterdam, בלדינו: La Esnoga de Amsterdam) הוא בית כנסת של קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל, שהיגרו להולנד בעקבות רדיפות האינקוויזיציה, וצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול באדירנה

בית הכנסת קהל גדול באדירנה (בטורקית: Edirne Büyük Sinagogu) הוא בית כנסת אשר קיים בעיר אדירנה בטורקיה מאפריל 1909.

חָדָשׁ!!: לאדינו ובית הכנסת הגדול באדירנה · ראה עוד »

ביטולה

הפקולטה הטכנולוגית באוניברסיטת ביטולה המסגד "החדש" אשר נבנה ב-1558 הכנסייה הקתולית ברחוב הראשי של העיר בִּיטוֹלָה (במקדונית: Битола, בלאדינו - מונאסטיר Monastir בטורקית: Manastır) היא עיר השוכנת בדרומה של מקדוניה הצפונית בשטח האזור הסטטיסטי פלגוניה כ-14 קילומטרים צפונית לגבול עם יוון.

חָדָשׁ!!: לאדינו וביטולה · ראה עוד »

ביבאס

ביבאס או ביבס הוא שם משפחה בעל מספר מקורות.

חָדָשׁ!!: לאדינו וביבאס · ראה עוד »

ג'וחא

ג'וחא (בערבית: جُحا), הידוע גם בשמו נאסר א-דין, הוא דמות הומוריסטית בסיפורי העם בפולקלור של רוב ארצות ערב והעולם המוסלמי, במזרח הקרוב, במרכז אסיה, בקווקז, ובחבל הבלקן.

חָדָשׁ!!: לאדינו וג'וחא · ראה עוד »

ג'ודית ברין-אינגבר

ג'ודית ברין-אינגבר (נולדה ב-5 בנובמבר 1945) היא חוקרת מחול, רקדנית, כוריאוגרפית וסופרת יהודיה אמריקאית.

חָדָשׁ!!: לאדינו וג'ודית ברין-אינגבר · ראה עוד »

ג'יימס פין

ג'יימס פין (באנגלית: James Finn; 13 ביולי 1806 – 29 באוגוסט 1872) היה הקונסול הבריטי השני בירושלים במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: לאדינו וג'יימס פין · ראה עוד »

גמזו (מושב)

גִּמְזוֹ הוא מושב דתי, הממוקם ליד יער בן שמן, בין מודיעין לבין לוד ובסמיכות לשוהם.

חָדָשׁ!!: לאדינו וגמזו (מושב) · ראה עוד »

גרפינקל

גרפינקל הוא שיבוש של השם "", שם משפחה יהודי, (ביידיש: גאָרפֿינקל) שמקורו במילה הגרמנית Karfunkel.

חָדָשׁ!!: לאדינו וגרפינקל · ראה עוד »

גבריאל אלמושנינו

הרב גבריאל רפאל בן אברהם אָלמוֹשְֹנִינוֹ (המכונה: מֶרְקָאדוֹ מופיע במקורות בעברית גם כ: אלמוזנינו וגם אלמוזלינו, בבולגרית: Габриел Меркадо Алмоснино; 1805, ניקופול, האימפריה העות'מאנית – 14 בינואר 1890, ירושלים, ארץ ישראל העות'מאנית) היה הרב הראשי ליהודי סופיה, ובהמשך הרב הראשי הראשון של בולגריה המודרנית.

חָדָשׁ!!: לאדינו וגבריאל אלמושנינו · ראה עוד »

גורדנה קואיץ'

גוֹרְדָנָה קוּאִיץ' (בסרבית בכתב לטיני: Gordana Kuić; 29 באוגוסט 1942, בלגרד, המנהל הצבאי הנאצי בסרביה – 13 בינואר 2023, בלגרד, סרביה) הייתה סופרת סרבית ממוצא יהודי.

חָדָשׁ!!: לאדינו וגורדנה קואיץ' · ראה עוד »

גיא זו-ארץ

גיא זו-ארץ (נולד ב-21 במרץ 1973) הוא מנחה טלוויזיה, שחקן וזמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו וגיא זו-ארץ · ראה עוד »

גירוש ספרד

צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.

חָדָשׁ!!: לאדינו וגירוש ספרד · ראה עוד »

גילה חסיד

גילה חסיד (נולדה ב-23 בפברואר 1959) היא זמרת, פסנתרנית, מלחינה ומנצחת חבורות זמר.

חָדָשׁ!!: לאדינו וגילה חסיד · ראה עוד »

דפוס עזריאל

משה עזריאל, מייסד בית הדפוס דפוס עזריאל היה בית דפוס עברי שהוקם תחילה בירושלים ובהמשך בתל אביב, ותפס מקום ניכר בהתפתחות ירושלים בראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: לאדינו ודפוס עזריאל · ראה עוד »

דראגור (נהר)

דְרָאגוֹר (במקדונית: Драгор) הוא נהר הזורם בדרומה של מקדוניה, וחוצה את העיר ביטולה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ודראגור (נהר) · ראה עוד »

דליה כהן (זמרת)

דליה כהן-שמחה (נולדה ב-3 באוגוסט 1950 כדילסיה כהן) היא זמרת-יוצרת פופ וזמר עברי, מלחינה ומוזיקאית ישראלית, שהתפרסמה לראשונה בשנת 1978 עם הלהיט "אהבתי אותך" שהגיע לראש מצעדי הפזמונים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ודליה כהן (זמרת) · ראה עוד »

דב הכהן

הרב ד"ר דב הכהן (נולד בשם Luís Fernando Cohen בי"א בטבת תשכ"ד, 27 בדצמבר 1963) הוא מרצה בכיר במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, חוקר ספרות לאדינו (ספרדית־יהודית), ביבליוגרף ומומחה בתולדות הספר והעיתונות בלאדינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ודב הכהן · ראה עוד »

דון (תואר)

דון הוא תואר כבוד הנהוג באיטליה ובאיבריה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ודון (תואר) · ראה עוד »

דונמה

דוֹנְמֶה (או דֶנְמֶה. בטורקית dönme. בתרגום לעברית: "מהופך" או "מומר") היא כת שבתאית בעלת מאפיינים מוסלמיים ויהודיים שחבריה מתגוררים ומנהלים את אורח חייהם הדואליסטי בעיקר באיסטנבול ובאנקרה שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ודונמה · ראה עוד »

דונה גרציה נשיא

דונה גרציה נשיא (בפורטוגזית: Gracia Mendes Nasi; 20 ביוני 1510, י"ב בתמוז ה'ר"ע – 3 בנובמבר 1569, כ"ג בחשון ה'ש"ל; שמה העברי: חנה; שמהּ הנוצרי: ביאטריס דה לונה מיקז) הייתה אשת עסקים, נדבנית ומדינאית אנוסה שחזרה ליהדות.

חָדָשׁ!!: לאדינו ודונה גרציה נשיא · ראה עוד »

דורש ציון

בית הספר במשכנו ברחוב ישעיהו, 1951 דורש ציון היה תלמוד תורה, בית מדרש ובית ספר בירושלים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ודורש ציון · ראה עוד »

דורית ראובני

דורית ראובני (נולדה ב-30 בספטמבר 1952) היא זמרת ישראלית, מהסולניות הבולטות של להקת פיקוד מרכז בתחילת שנות השבעים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ודורית ראובני · ראה עוד »

דוד אסאו

הרב דוד אסֵאו (1914–2002) היה חכם באשי ורבה הראשי של טורקיה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ודוד אסאו · ראה עוד »

דוד אבישר

קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון דוד אבישר (19 באוקטובר 1887, א' בחשון תרמ"ח - 12 בספטמבר 1963, כ"ב באלול תשכ"ג) היה איש חינוך, עיתונאי, משורר וסופר יליד חברון.

חָדָשׁ!!: לאדינו ודוד אבישר · ראה עוד »

דוד סיטון

דוד סיטוןתמונה להחלפה דוד סיטון (8 בינואר 1909–1989) היה עיתונאי וסופר עברי, פעיל ציוני ואיש ציבור ספרדי בימי היישוב ולאחר קום המדינה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ודוד סיטון · ראה עוד »

דוד פרסקו

דוד פרסקו (12 באוקטובר 1853 – 25 בנובמבר 1933) היה מתרגם, עיתונאי ואיש ציבור יהודי-טורקי, מהחשובים והבולטים במדינתו במאה ה-20, והבולט בעורכי העיתון איל טיימפו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ודוד פרסקו · ראה עוד »

דוד פרלוב

דוד פרלוב (9 ביוני 1930 – 13 בדצמבר 2003) היה במאי קולנוע ישראלי, מחשובי היוצרים הדוקומנטריים בישראל, זוכה פרס ישראל לקולנוע.

חָדָשׁ!!: לאדינו ודוד פרלוב · ראה עוד »

דוד פלורנטין

מודעת אבל על מות דוד פלורנטין מודבקת על לוח המודעות בתל אביב (מעל הכרזה "על נהרות סודאן") דוד פְלוֹרֶנְטִין (א' בתמוז תרל"ד, 16 ביוני 1874, סלוניקי, יוון – ג' באב תש"א, 27 ביולי 1941, תל אביב) היה עיתונאי יהודי, ממייסדי התנועה הציונית בסלוניקי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ודוד פלורנטין · ראה עוד »

דוד בוזגלו

רבי דוד בוזגלו (ה'תרס"ד 1903– ה'תשל"ה 1975) היה מורה, משכיל עברי, מלחין, פייטן ומשורר יהודי-מרוקאי שכתב מאות פיוטים ושירים בעברית ובערבית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ודוד בוזגלו · ראה עוד »

דוד יודילוביץ

דוד יוּדֶילוֹביץ (לעיתים נכתב יודילביץ, יודלביץ; בגרסה המעוברתת: יוּדה-לֵב-אִיש) (25 ביוני 1863, יאשי, רומניה – 11 באוגוסט 1943, ראשון לציון) היה איש ביל"ו, מורה וסופר; מהמורים הראשונים בראשון לציון אשר הנהיג לימודים בבית הספר בשפה העברית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ודוד יודילוביץ · ראה עוד »

דוויצ'ון באלי

דוויצ'ון באלי (רומנית: Davicion Bally; 28 בינואר 1809 - 2 במאי 1884) היה בנקאי ומהפכן יהודי רומני, מראשי הקהילה הספרדית ברומניה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ודוויצ'ון באלי · ראה עוד »

דיגלוסיה

דִּיגְלוֹסְיָה (מיוונית Διγλωσσία, "שפה כפולה") היא מצב לשוני־חברתי לא-שכיח, שבו הפער בין השפה הכתובה לשפה המדוברת גדול מאוד, עד כדי כך שדוברי השפה נאלצים ללמוד את השפה הכתובה כאילו הייתה שפה זרה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ודיגלוסיה · ראה עוד »

דידימוטיכו

דידימוטיכו, (ביוונית: Διδυμότειχο) היא עיר הממוקמת ביחידה האזורית אברוס, אשר בתראקיה היוונית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ודידימוטיכו · ראה עוד »

ה

ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).

חָדָשׁ!!: לאדינו וה · ראה עוד »

המקהלה הקאמרית רמת גן

המקהלה הקאמרית רמת גן הוקמה בשנת 1993 ופועלת בעיר רמת גן בתמיכת ראש העירייה והרשות לתרבות ולאמנות של העירייה.

חָדָשׁ!!: לאדינו והמקהלה הקאמרית רמת גן · ראה עוד »

המרכז למורשת יהדות טורקיה

המרכז למורשת יהדות טורקיה הוא מוזיאון להנצחת היסטוריה טורקית ויהדות טורקיה.

חָדָשׁ!!: לאדינו והמרכז למורשת יהדות טורקיה · ראה עוד »

המרכז להנצחת השואה של יהודי מקדוניה

המרכז להנצחת השואה של יהודי מקדוניה (במקדונית: Меморијален центар на холокаустот на Евреите од Македонија; בלאדינו: Sentro Memorial del Holokausto de los Djudios de la Makedonia) הוא מוזיאון לזכר השואה שנמצא בסקופיה, מקדוניה הצפונית.

חָדָשׁ!!: לאדינו והמרכז להנצחת השואה של יהודי מקדוניה · ראה עוד »

המגדל הלבן (סלוניקי)

המגדל הלבן בתצלום 1912 המגדל הלבן בסלוניקי המגדל הלבן בסלוניקי (יוונית: Λευκός ΠύργοςO) הוקם בסלוניקי על ידי השלטון העותמאני במאה ה-13 כמבצר להגן על החזית הימית של האזור.

חָדָשׁ!!: לאדינו והמגדל הלבן (סלוניקי) · ראה עוד »

האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו

300x300 פיקסלים האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו היא המוסד העליון לחקר שפת הלאדינו (ספרדית-יהודית) בישראל ולקביעת הנורמות בה לאור חקר הלשון לתקופותיה ולענפיה.

חָדָשׁ!!: לאדינו והאקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו · ראה עוד »

האחים מזארקי

בריטי בירושלים האחים מזארָקי (ביוונית: Μαζαράκης, מָזָרָ֫קִיס; הצורה "מזארקי" מופיעה במקורות שונים בעברית, גם: "מאזוריקי", "מאזאריקה", "מזוריקה") היו שני אחים רופאים ממוצא יווני, שהתגוררו בירושלים, וניהלו בין היתר את הרפואה בבית החולים משגב לדך.

חָדָשׁ!!: לאדינו והאחים מזארקי · ראה עוד »

האיים הדודקאנסיים

האיים הדוֹדֶקָאנֶסִיִים או הדודקאנסים (ביוונית: Δωδεκάνησα, נהגה "דודקאנסה"; בטורקית: Oniki Ada; פירוש המילה בשתי השפות "תריסר האיים", באיטלקית: Dodecaneso, נהגה "דודקאנֶזוֹ"), היא קבוצה של חמישה עשר איים גדולים ו-151 איים קטנים יותר, ב שב, סמוך לחופה הדרום-מערבי של טורקיה.

חָדָשׁ!!: לאדינו והאיים הדודקאנסיים · ראה עוד »

הנסיך הקטן

הנסיך הקטן, מתוך האיורים המקוריים של המחבר. גן סיפור "הנסיך הקטן" בחולון מדליק הפנסים בגן סיפור "הנסיך הקטן" בחולון המלך בגן סיפור "הנסיך הקטן" בחולון ממוזער הנסיך הקטן (בצרפתית: Le Petit Prince) הוא ספרו המפורסם ביותר של הסופר הצרפתי אנטואן דה סנט־אכזופרי, שכתב אותו, ככל הנראה, בעת שהותו במלון בניו יורק.

חָדָשׁ!!: לאדינו והנסיך הקטן · ראה עוד »

הסמינר התאולוגי היהודי בסרייבו

הסמינר התאולוגי היהודי בסרייבו (בבוסנית: Jevrejski Srednji Teoloski Seminar U Sarajevu) היה מוסד לימודי ייחודי שפעל במתכונת של ישיבה תיכונית בעיר סרייבו אשר בממלכת יוגוסלביה בין 1928–1941 והכשיר רבנים, ממלאי מקום לרבנים, חזנים, מורים ושוחטים מקרב קהילות יהדות יוגוסלביה אשכנזים וספרדים.

חָדָשׁ!!: לאדינו והסמינר התאולוגי היהודי בסרייבו · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: לאדינו והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הספרייה היהודית הדיגיטלית (בלגרד)

הספרייה היהודית הדיגיטלית (בסרבית: Јеврејска дигитална библиотека) הוא מלכ"ר מגזר שלישי אשר נוסד ב-2019 בבלגרד, ונועד על מנת לאסוף, לשמר, לבצע דיגיטציה ולהציג במקוון, חמרים הקשורים בעיקר ליהדות סרביה בכלל ויהדות בלגרד בפרט, ועוסק גם בסוגיות הקשורות ליהדות בוסניה והרצגובינה, יהדות קרואטיה ויהדות מקדוניה.

חָדָשׁ!!: לאדינו והספרייה היהודית הדיגיטלית (בלגרד) · ראה עוד »

הפרברים

צמד הפרברים בהופעה (ההרכב השני), 2010 צמד הפרברים הוא צמד זמרים המתמקד בשירי ארץ ישראל ומוזיקה לטינית שהחל לפעול ב-1960.

חָדָשׁ!!: לאדינו והפרברים · ראה עוד »

הפולמוס על מעמד היידיש בספרות

הפולמוס על מעמד היידיש בספרות היהודית היה ויכוח ציבורי שהתנהל בעיתונות העברית אודות מעמדה של לשון העם, היידיש, לעומת העברית.

חָדָשׁ!!: לאדינו והפולמוס על מעמד היידיש בספרות · ראה עוד »

הקהילה היהודית הספרדית ברומניה

הקהילה היהודית הספרדית ברומניה התחילה בהתיישבות היהודית בנסיכות ולאכיה (שמאוחר יותר התאחדה עם נסיכות מולדובה וייסדו יחד את רומניה) במחצית הראשונה של המאה ה-16, אם כי אזכורים ראשונים ליהודים אלה יש משנת 1496.

חָדָשׁ!!: לאדינו והקהילה היהודית הספרדית ברומניה · ראה עוד »

הקהילה היהודית-הספרדית בהודו

תוכנית פורט סנט ג'ורג' והעיר מדראס בשנת 1726. מקום קבורת היהודים בבית העלמין היהודי צ'נאי, גן ארבעת האחים וקבר ברטולומאו רודריגס הקהילה היהודית-הספרדית בהודו היא קהילה יהודית אירופאית שהתיישבה בעיירות חוף רבות בהודו, בגואה ובדאמאון, מדראס (צ'נאי) ובעיקר ובתקופה הארוכה ביותר, בחוף מלאבר בקוצ'י.

חָדָשׁ!!: לאדינו והקהילה היהודית-הספרדית בהודו · ראה עוד »

הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה

מושב הקונסיסטוריה בסופיה ב-1932 הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה, המכונה גם הקונסיסטוריון היהודי, היה מוסד מנהל אוטונומי של קהילות יהדות בולגריה, שפעל בהכרה רשמית משלטונות בולגריה בין השנים 1889–1959.

חָדָשׁ!!: לאדינו והקונסיסטוריה היהודית של בולגריה · ראה עוד »

הקונגרס העולמי למדעי היהדות

קהל בקונגרס העולמי למדעי היהדות ה-16 הקונגרס העולמי למדעי היהדות הוא כנס בינלאומי במדעי היהדות, אשר מארגן האיגוד העולמי למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: לאדינו והקונגרס העולמי למדעי היהדות · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי הרביעי

בנימין זאב הרצל הקונגרס הציוני הרביעי התקיים בלונדון בימים 13 – 16 באוגוסט 1900.

חָדָשׁ!!: לאדינו והקונגרס הציוני העולמי הרביעי · ראה עוד »

הר-טוב

הַר-טוּב הייתה מושבה בגבול השפלה והרי ירושלים, צפונית ובסמוך לבית שמש של ימינו, אשר פונתה במלחמת העצמאות בליל 16 במאי 1948.

חָדָשׁ!!: לאדינו והר-טוב · ראה עוד »

הרצח בגן מאיר

דוד יעקובוביץ מובא לבית הדין, גיליון מעריב 19 בספטמבר 1949 גן מאיר דוד יעקובוביץ בבית המשפט לאחר הרשעתו ברצח וגזירת דינו למוות, בדצמבר 1950 הרצח בגן מאיר הוא אירוע פלילי חמור שהסעיר את מדינת ישראל בסוף שנות הארבעים וקבע תקדים חשוב במשפט הפלילי הישראלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו והרצח בגן מאיר · ראה עוד »

הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו

הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו היא רשות לאומית בישראל שמטרתה שימור וטיפוח מורשת הלאדינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו והרשות הלאומית לתרבות הלאדינו · ראה עוד »

התאחדות יוצאי תורכיה בישראל

התאחדות יוצאי תורכיה בישראל היא עמותה של עולים מטורקיה הנמצאים בישראל, הארגון נוסד בשנת 1950.

חָדָשׁ!!: לאדינו והתאחדות יוצאי תורכיה בישראל · ראה עוד »

התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה

שער הכניסה של בית העלמין היהודי-ספרדי בבוקרשט התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה מנתה בשיאה אלפים בודדים של יהודים שעוד הזדהו כ"ספרדים" ושמרו על נוסח תפילה ומנהגים שונים מיהדות מזרח אירופה, שמנתה אז כמה מאות אלפים (שחלקם ממגורשי אשכנז או שהיו לא-אשכנזים שהתערבבו עמם ושאימצו את נוסח יהדות זו).

חָדָשׁ!!: לאדינו והתפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ארכה כארבע מאות שנה, משנת 1517 עד 1917, ומונחים רבים בשפה הטורקית החדשה והערבית, שחלקם שנוצרו או השתמעו בעקבות השלטון העות'מאני, השתרשו מאז בשפה ובתרבות העברית, כמו בתרבות הארצישראלית בכללה.

חָדָשׁ!!: לאדינו והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים · ראה עוד »

הלל ויס

פרופסור ויס ליד מנורת המקדש של מכון המקדש, חנוכה תשע"ז הלל ויס (נולד בח' בניסן ה'תש"ה, 22 במרץ 1945) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, במחלקה לספרות עם ישראל, ראש החוג להוראת הספרות במכללת אורות ישראל ופעיל פוליטי.

חָדָשׁ!!: לאדינו והלל ויס · ראה עוד »

החרות

עיתון החרות היה עיתון עברי בעל נטייה לאומית, שהופיע בירושלים בין השנים 1909–1917.

חָדָשׁ!!: לאדינו והחרות · ראה עוד »

החינוך היהודי בבולגריה

תלמידי בית הספר היסודי בפלובדיב כפי שצולמו במבנה "החדש" ב-1932 תולדות החינוך היהודי בבולגריה מתפרשות לאורך כל תולדותיה של יהדות בולגריה.

חָדָשׁ!!: לאדינו והחינוך היהודי בבולגריה · ראה עוד »

הבית ברחוב שלוש

גילה אלמגור בסרט "הבית ברחוב שלוש" (צילום: יוני המנחם) הבית ברחוב שלוש הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1973 שעלילתו מתרחשת בדרום תל אביב לפני קום המדינה.

חָדָשׁ!!: לאדינו והבית ברחוב שלוש · ראה עוד »

הגניוס היהודי

מספר המדענים, שמוצאם יהודי, שזכו בפרסי נובל, לפי שנים. הגניוס היהודי הוא ביטוי המתאר תופעה, לפיה, אחוזים גבוהים מאוד בקרב מי שמוצאם יהודי מצטיינים בתחומים המצריכים אינטליגנציה גבוהה.

חָדָשׁ!!: לאדינו והגניוס היהודי · ראה עוד »

הגברת עם הקמליות

הגברת עם הקמליות (בצרפתית: La Dame aux camélias) הוא הרומן המפורסם ביותר שכתב אלכסנדר דיומא הבן, שיצא לאור בשנת 1848.

חָדָשׁ!!: לאדינו והגברת עם הקמליות · ראה עוד »

הגדת אמסטרדם

הגדת אמסטרדם היא הגדה של פסח מאוירת ומבוארת שהודפסה באמסטרדם במהדורה ראשונה בשנת 1695 ובמהדורה שנייה בשנת 1712 עם שינויים מעטים בלבד.

חָדָשׁ!!: לאדינו והגדת אמסטרדם · ראה עוד »

הגדת ונציה

הגדת ונציה היא דפוס מאויר של ההגדה של פסח שנכתבה בוונציה שבאיטליה בשנת שס"ט (1609).

חָדָשׁ!!: לאדינו והגדת ונציה · ראה עוד »

הדס פל ירדן

הדס פל ירדן היא זמרת, מוזיקולוגית, מרצה, פייטנית וחזנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו והדס פל ירדן · ראה עוד »

היא הופיעה כמו הרוח

300x300 פיקסלים היא הופיעה כמו הרוח הוא אלבום אולפן משותף לאהוד בנאי וברי סחרוף שראה אור ב-8 בינואר 2017, והוקלט במהלך שנת 2016.

חָדָשׁ!!: לאדינו והיא הופיעה כמו הרוח · ראה עוד »

היפ הופ יהודי

היפ הופ יהודי היא סוגה מוזיקלית של היפ הופ המתאפיינת בקשרים סגנוניים או תרבותיים ליהדות ולמסורת המוזיקלית שלה.

חָדָשׁ!!: לאדינו והיפ הופ יהודי · ראה עוד »

הילה סעדה

גשר" עם ליאל דניר (מימין) יהודה לוי ומשה איבגי בצילומים ל"הבורר" הילה סעדה (נולדה ב-12 באוקטובר 1982) היא שחקנית וזמרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו והילה סעדה · ראה עוד »

היהודים באימפריה העות'מאנית

יהודי האימפריה העות'מאנית כללו מספר רב של קהילות יהודיות שונות ומגוונות שנמצאו בתחומי שלטונה של האימפריה העות'מאנית לאורך למעלה מ-500 שנות קיומה.

חָדָשׁ!!: לאדינו והיהודים באימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

היכחדות שפה

היכחדות שפה הוא מושג בבלשנות, אשר מתאר תהליך שבו מצטמצמת ונעלמת הכשירות הלשונית (השליטה בשפה) בקרב קהילת דובריה.

חָדָשׁ!!: לאדינו והיכחדות שפה · ראה עוד »

ורדה פולק-סאם

ורדה פולק-סאם (9 בספטמבר 1953 – 6 ביולי 2023) הייתה סופרת ואמנית רב-תחומית ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו וורדה פולק-סאם · ראה עוד »

ולאסניצה

וְלָאסֶנִיצָה (בבוסנית: Vlasenica, בסרבית קירילית: Власеница) היא עיירה ורשות מקומית במזרח רפובליקה סרפסקה אשר בבוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: לאדינו וולאסניצה · ראה עוד »

ולוול פסטרנק

וֶלוֶול פסטרנק (באנגלית: Velvel Pasternak; 1 באוקטובר 1933 – 11 ביוני 2019) היה חוקר מוזיקה יהודי שהתגורר בארצות הברית והתמחה בעיקר בחקר מוזיקה חסידית.

חָדָשׁ!!: לאדינו וולוול פסטרנק · ראה עוד »

ויקטור עזריה

פרופ' ויקטור עזריה (2017) ויקטור עזריה (באנגלית: Victor Azarya; נולד ב-1 במרץ 1946) הוא פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: לאדינו וויקטור עזריה · ראה עוד »

ויקיפדיה בלאדינו

ויקיפדיה בלאדינו היא גרסת ויקיפדיה בלאדינו, ניב יהודי־ספרדי הנפוץ בקרב צאצאי מגורשי ספרד.

חָדָשׁ!!: לאדינו וויקיפדיה בלאדינו · ראה עוד »

כאן רק"ע

סמל התחנה בעת הקמתה אלכסנדר דב, מגיש בתחנה נועה לביא, מגישת תוכנית הבוקר ברוסית כאן רק"ע (ראשי תיבות של רשת קליטת עלייה) היא תחנת רדיו ישראלית ממלכתית, הפועלת במסגרת תאגיד השידור כאן.

חָדָשׁ!!: לאדינו וכאן רק"ע · ראה עוד »

כאשר המלך נמרוד

כאשר המלך נמרוד (בלאדינו: Kuando el Rey Nimrod) הוא שיר עממי בלאדינו, הידוע גם בשם "אברם אבינו".

חָדָשׁ!!: לאדינו וכאשר המלך נמרוד · ראה עוד »

כנס הלאדינו הארצי על שם יצחק נבון

ממוזער כנס הלאדינו הארצי על שם יצחק נבון - Dias De Leche I Miel (בעברית: ימים של חלב ודבש) הוא כנס שנתי הנערך בים המלח, מאורגן על ידי העמותה לקידום מורשת תרבות הלאדינו, חיפה והצפון, ובחסות הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו וכנס הלאדינו הארצי על שם יצחק נבון · ראה עוד »

כתב

מפת השימוש באלפביתים בעולם כתב הוא מערכת של סימנים המיועדת לייצג ולתעד שפה דבורה באופן גרפי.

חָדָשׁ!!: לאדינו וכתב · ראה עוד »

כינוי גנאי

כינוי גנאי או שם גנאי הוא שם המומצא לאדם, לקבוצת אנשים, לבעל חיים או לחפץ, נוצר למטרות ביזוי.

חָדָשׁ!!: לאדינו וכינוי גנאי · ראה עוד »

יאיצה

יָאיְצֶה (בבוסנית: Jajce) היא עיירה השוכנת בקנטון מרכז בוסניה, הפדרציה של בוסניה והרצגובינה אשר בבוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויאיצה · ראה עוד »

יסמין לוי

יסמין לוי (נולדה ב-23 בדצמבר 1975) היא זמרת לאדינו וספרדית ויוצרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויסמין לוי · ראה עוד »

יעקב אברהם יונה

שער החוברת "קאנטיגה פור איל פ'ואיגו" (שיר על השרפה"), מאת יעקב אברהם יונה, סלוניקי תרנ"א. יעקב אברהם יונה (1847, מונסטיר, האימפריה העות'מאנית–1922, סלוניקי, ממלכת יוון) היה משורר, זמר, מתעד ומוציא לאור.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויעקב אברהם יונה · ראה עוד »

יעקב אגמון

יעקב (יענקל'ה) אגמון (6 במרץ 1929 – 16 בדצמבר 2020) היה שדרן רדיו, אמרגן, מנהל, מפיק ובמאי תיאטרון ישראלי, מהדמויות המשפיעות ביותר על חיי התיאטרון, התרבות והבידור בישראל במשך כשישים שנה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויעקב אגמון · ראה עוד »

יעקב סיקא אהרוני

יעקב סיקא אהרוני (21 בפברואר 1921, י"ג באדר א' ה'תרפ"א – 21 בנובמבר 2022, כ"ז בחשוון ה'תשפ"ג) היה לוחם אצ"ל, פובליציסט, מחנך, עיתונאי, משורר וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויעקב סיקא אהרוני · ראה עוד »

יעקב פרנק

יעקב פרנק (בפולנית: Jakub Frank; 1726 – 10 בדצמבר 1791) היה מיסטיקאי ומנהיג יהודי אנטינומיסטי שהגדיר את עצמו כמשיח בפולין של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויעקב פרנק · ראה עוד »

יעקב שאול אלישר

הרב יעקב שאול אלישר (כינויו היש"א ברכה; כ"ג בסיוון ה'תקע"ז, 7 ביוני 1817 - כ"ח בתמוז ה'תרס"ו, 21 ביולי 1906) היה הראשון לציון בין השנים 1893–1906, ואב בית הדין בירושלים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויעקב שאול אלישר · ראה עוד »

יעקב לוי מורנו

יעקב לוי מורנו (גרמנית, אנגלית: Jacob Levy Moreno, נולד כיעקב מורנו לוי ב-18 במאי 1889 בבוקרשט – 14 במאי 1974 ביקון, ניו יורק) היה פסיכיאטר יהודי יליד רומניה, שפעל באוסטריה וארצות הברית, פסיכוסוציולוג, תאורטיקן ומחנך, ממציא הפסיכודרמה, הסוציומטריה ומחלוצי הפסיכותרפיה הקבוצתית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויעקב לוי מורנו · ראה עוד »

יעקב חי בכור נסים

הרב יעקב חי בכור נסים (1854 – ג' בניסן ה'תש"ח, 12 באפריל 1948) היה חבר ועד העדה הספרדית בירושלים וגבאי כוללות העדה בעיר, ממייסדי בית הכנסת הספרדי הגדול בשכונת ימין משה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויעקב חי בכור נסים · ראה עוד »

יעקב בן-טולילה

יעקב בן-טולילה (נולד ב-30 ביוני 1935 בתטואן שבמרוקו) הוא פרופסור אמריטוס ללשון עברית באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע וחבר באקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויעקב בן-טולילה · ראה עוד »

יעקב כולי

הרב יעקב כוּלִי (ה'תמ"ט, 1689 לערך - י"ט באב ה'תצ"ב, 1732) היה מחכמי ירושלים ושד"ריה, מחבר ועורך ספרים בהם הספר מעם לועז.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויעקב כולי · ראה עוד »

יעקב יפה אשכנזי

שער הספר "יעקב בעזרו", מאת ר' יעקב יפה-אשכנזי, איזמיר תרל"ו. הרב יעקב יפה אשכנזי (תק"ס בערך - י"ט בחשון תרמ"ב, 1800 בערך - 11 באוקטובר 1882) היה מקובל, מלמד ופרשן באזמיר.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויעקב יפה אשכנזי · ראה עוד »

יעקב ישראל

הרב יעקב בן יוסף ישראל (1819 מונסטיר, האימפריה העות'מאנית – 2 באוקטובר 1889, מונסטיר, האימפריה העות'מאנית) היה הרב הראשי ליהודי מונסטיר מ-1854 ועד למותו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויעקב ישראל · ראה עוד »

יעל בדש

פסטילאדינו" יעל בדש בהופעה ב"קונטיינר" יפו 2012 יעל בדש בהופעה ב"אזור - The Zone" תל אביב 2012 יעל בדש זוכה במקום הראשון באירוע העשור ל"פסטילאדינו" עם השיר "La Lingua de Kaza" יעל בדש (נולדה ב-1 בדצמבר 1979) היא זמרת ושחקנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויעל בדש · ראה עוד »

יצחק אבוהב (מנורת המאור)

רבי יצחק אבוהב (ידוע גם כרבי יצחק אבוהב הספרדי או רבי יצחק אבוהב הראשון), הוא דרשן מחכמי ספרד, שחי בראשית המאה ה-14, שכתב את הספר המפורסם "מנורת המאור".

חָדָשׁ!!: לאדינו ויצחק אבוהב (מנורת המאור) · ראה עוד »

יצחק נבון

יצחק רחמים נבון (א' בניסן ה'תרפ"א, 9 באפריל 1921 – כ"ד בחשוון ה'תשע"ו, 6 בנובמבר 2015) היה נשיאהּ החמישי של מדינת ישראל ושר החינוך והתרבות בשנים 1984–1990.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויצחק נבון · ראה עוד »

יצחק סמוקובליה

ממוזער יצחק (איסאק) סָמוֹקוֹבְלִיָה (בסרבו-קרואטית: Isak Samokovlija, בסרבית קירילית: Исак Самоковлија; 3 בספטמבר 1889, גוראז'דה, בוסניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 15 בינואר 1955, סרייבו, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה) היה סופר ורופא יוגוסלבי ממוצא יהודי, אשר תיאר בספריו את הווי חייהם של יהודי בוסניה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויצחק סמוקובליה · ראה עוד »

יצחק פראג אופלטקה

הרב יצחק פראג אופלטקה (או אופלטקא) (תקע"ט, 1819 - י"א בשבט תר"ס, 1900) היה רב, מרפא ואיש ציבור ירושלמי, פעל בעיקר לקירוב לבבות בין העדות בירושלים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויצחק פראג אופלטקה · ראה עוד »

יצחק קסוטו

הרב יצחק משה קאסוטו תמונה להחלפה הרב יצחק משה קסוטו (1 בספטמבר 1896 – 21 בפברואר 1996) היה רבה של העיר לאריסה ביוון, ממצילי יהודי העיר במהלך שואת יהודי יוון.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויצחק קסוטו · ראה עוד »

יצחק רפאל מלכו

יצחק רפאל מֹלכו (כ"ג באב תרנ"ד, 25 באוגוסט 1894 סלוניקי – 20 במרץ 1976, ירושלים) היה עיתונאי, היסטוריון, מתרגם, פעיל ציוני, איש עסקים ואיש ציבור ישראלי יליד סלוניקי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויצחק רפאל מלכו · ראה עוד »

יצחק שמי

יצחק שָמי (4 באוגוסט 1888, חברון – 1 במרץ 1949, חיפה) היה סופר עברי, מראשוני הסופרים העבריים החדשים שפעלו בארץ ישראל בימי טרום-המדינה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויצחק שמי · ראה עוד »

יצחק שטיילינג

דוד אלעזר יצחק שטיילינג (1 באוגוסט 1949, יפו, ישראל–9 באוקטובר 1971, תל אביב, ישראל), היה כדורגלן ישראלי, אשר שיחק בעמדת הקשר הנסוג ומזוהה עם קבוצת מכבי יפו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויצחק שטיילינג · ראה עוד »

יצחק לוי (מוזיקאי)

יצחק לוי (15 במאי 1919 – 21 ביולי 1977, ו' באב ה'תשל"ז) היה מלחין, אתנולוג וזמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויצחק לוי (מוזיקאי) · ראה עוד »

יצחק לוי (פירושונים)

לוי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויצחק לוי (פירושונים) · ראה עוד »

יצחק לוי (היסטוריון)

יצחק (איציק) לוי (נולד ב-10 באוקטובר 1945) הוא היסטוריון, המתעד כבר למעלה מארבעים שנה את שפת הלאדינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויצחק לוי (היסטוריון) · ראה עוד »

יצחק חסון

יצחק חסון יצחק חסון ("יוסי") (1921 – ינואר 2010) היה מבכירי הלח"י, הומניסט ופעיל חברתי, סופר, יזם לפיתוח שטחים ציבוריים, פארקים וגנים גדולים ומבצע פרויקטים מיוחדים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויצחק חסון · ראה עוד »

יצחק חפוטה

יצחק חופי חפוטה יצחק (חופי) חפוטה (נולד בשנת 1957), הוא דוקטור לחינוך, משורר, מלחין, פעיל חברתי ובוגר מכון מנדל למנהיגות.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויצחק חפוטה · ראה עוד »

יצחק בן וואליד

רחוב יצחק בן וואליד על שם רבה של העיר טיטואן רבי יצחק בן וואליד (מכונה מהריב"ו או הנר המערבי; 1777, תקל"ז - 9 בפברואר 1870, ט' באדר תר"ל) היה מקובל מגדולי רבני מרוקו, אב בית הדין ורבה של קהילת יהודי תטואן במשך כ-40 שנים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויצחק בן וואליד · ראה עוד »

יצחק בן-רובי

יצחק בן-רובי (בספרדית: Yitzhak Ben-Ruby; 25 במרץ 1903 – 2 בנובמבר 1977) היה איש ציבור ופעיל ציוני יליד יוון, סופר, עורך, משורר, מחזאי ועיתונאי לאדינו וספרדית שפעל ביוון ובישראל.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויצחק בן-רובי · ראה עוד »

יצחק גאשצינני

יצחק גאָשצינני (קרי: גוּשְצִינִּי; תר"ה, 1845 – י"ג בכסלו תרע"א, 14 בדצמבר 1910) היה מחלוצי העיתונות העברית והעיתונות ביידיש בארץ ישראל, בעל בית דפוס, ומבוני ירושלים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויצחק גאשצינני · ראה עוד »

יצחק די-בוטון

יצחק די-בוטון (נכתב גם דה-בוטון; גם יצחק א. די בוטון; 25 במאי 1898 – 7 באוקטובר 1967) היה סופר, עיתונאי ופעיל ציבור יהודי-יווני, רופא שיניים במקצועו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויצחק די-בוטון · ראה עוד »

יצחק ירושלמי

הרב יצחק ירושלמי (באנגלית: Isaac Jerusalmi; 1928 – 27 באפריל 2018) היה פרופסור אמריטוס למקרא ולשפות שמיות בהיברו יוניון קולג' בסינסינטי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויצחק ירושלמי · ראה עוד »

יצחק יחזקאל יהודה

יצחק יחזקאל יהודה יצחק יחזקאל יהודה (22 באוקטובר 1863, ט' בחשון תרכ"ד - 24 במרץ 1941, כ"ה באדר תש"א) היה מחנך, מתרגם, מוכר ספרים ומזרחן, שעסק בחקר תולדות עם ישראל והתרבות הערבית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויצחק יחזקאל יהודה · ראה עוד »

יקיר רומנו

יקיר (פריסיאדו) אברהם רומנו (בבולגרית: Якир Романо; 1865, פלובדיב, האימפריה העות'מאנית – 1933, פלובדיב, ממלכת בולגריה) היה פובליציסט, ממייסדי התנועה הציונית בבולגריה, יושב ראש הוועד המרכזי הראשון של התנועה ומנהיג הזרם המתון בה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויקיר רומנו · ראה עוד »

יש לי גן

חיים נחמן ביאליק יֵשׁ לִי גַן הוא שיר אהבה מאת המשורר חיים נחמן ביאליק, אשר נכתב בשנים תרס"ז-תרס"ח 1907–1908.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויש לי גן · ראה עוד »

ישמעאל בן פנחס הכהן

חתימת ידו של ר' ישמעאל הכהן. טיריה אדר תרס"ז (מרס 1907). הרב ישמעאל הכהן (1851 – 1929) היה שד"ר מצפת, אב בית דין וחכם באשי בטירה (במקורות: תירייא. אנ') שבטורקיה, ולאחר מכן ראש הרבנים, אב בית דין ורבה הראשי הספרדי של צפת.

חָדָשׁ!!: לאדינו וישמעאל בן פנחס הכהן · ראה עוד »

ישראל בורוכוב

ישראל בורוכוב (נולד בתל אביב בשנת 1950), הוא מוזיקאי, מלחין ומעבד ישראלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו וישראל בורוכוב · ראה עוד »

ישראל יוסף בנימין

ישראל בן יוסף בנימין ר' ישראל בן יוסף בנימין (1818 - 3 במאי 1864; ידוע בכינויו "בנימין השני") היה נוסע וסופר מפורסם.

חָדָשׁ!!: לאדינו וישראל יוסף בנימין · ראה עוד »

ישועה כלב

מצבת קברו של ד"ר ישועה כלב בבית העלמין בבית חנן ישועה (יהושע) כַּלֵב (בבולגרית: Йехошуъа Калев; 1875, פלובדיב, האימפריה העות'מאנית – 1943, פריז, צרפת הכבושה) היה פוליטיקאי, עיתונאי ופובליציסט, ממייסדי התנועה הציונית בבולגריה, ציר מטעמה לקונגרס הציוני הראשון ובהמשך חבר הוועד הפועל הציוני הגדול ויושב ראש הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה.

חָדָשׁ!!: לאדינו וישועה כלב · ראה עוד »

ישיבת בית אל

ישיבת בית אל היא ישיבה גבוהה ציונית דתית בראשות הרב זלמן ברוך מלמד.

חָדָשׁ!!: לאדינו וישיבת בית אל · ראה עוד »

ילקוט מעם לועז

ילקוט מעם לועז הוא אנתולוגיה תורנית רחבת היקף, הכוללת עשרים ושלושה כרכים המאספים בתוכם: ביאורים ומדרשים על התנ"ך, פרקי אבות והגדה של פסח, בתוספת פסקי הלכות קצרים, בלשון קלה ועממית.

חָדָשׁ!!: לאדינו וילקוט מעם לועז · ראה עוד »

יחסי בוסניה והרצגובינה–ספרד

שגרירות ספרד בסרייבו יחסי בוסניה והרצגובינה–ספרד הם היחסים בין בוסניה והרצגובינה לספרד.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויחסי בוסניה והרצגובינה–ספרד · ראה עוד »

יחסי יוון–ספרד

יחסי יוון–ספרד הם היחסים בין יוון לספרד.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויחסי יוון–ספרד · ראה עוד »

יחיאל אלישר

יחיאל רפאל אלישר (20 באוקטובר 1898 – 29 במרץ 1989) היה מהנדס בניין, יזם נדל"ן ונדבן שתרם למטרות באמריקה ובישראל.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויחיאל אלישר · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יה ריבון עלם

"יָהּ רִבּוֹן עָלַם" הוא פיוט שחיבר רבי ישראל נג'ארה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויה ריבון עלם · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות · ראה עוד »

יהדות מצרים

יהדות מצרים היא קהילה יהודית עתיקה, אשר נוסדה על ידי פליטים מארץ ישראל, שהגיעו למצרים עם ירמיהו הנביא לאחר חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות מצרים · ראה עוד »

יהדות מקדוניה הצפונית

בית הכנסת בית יעקב בסקופיה - צולם בין מלחמות העולם, בערך ב-1920 יהדות מקדוניה (מקדוניה הצפונית המודרנית) היא מהעתיקות באירופה, וכללה הגירה עוד מהמאות הראשונות לספירה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות מקדוניה הצפונית · ראה עוד »

יהדות מרוקו

יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות מרוקו · ראה עוד »

יהדות ארגנטינה

יהדות ארגנטינה היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר באמריקה הלטינית ובחצי הכדור הדרומי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות ארגנטינה · ראה עוד »

יהדות אלג'יריה

יהדות אלג'יריה הייתה אחת הקהילות הגדולות של יהדות ארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות אלג'יריה · ראה עוד »

יהדות איסטנבול

קהילת היהודים באיסטנבול ששימשה בירת האימפריה העות'מאנית הייתה אחת מהקהילות החשובות באימפריה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות איסטנבול · ראה עוד »

יהדות איזמיר

הקהילה היהודית בעיר איזמיר (סמירנה), השוכנת בחוף האגאי של טורקיה, הייתה אחת הקהילות הגדולות והמשגשגות באימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות איזמיר · ראה עוד »

יהדות ספרד

כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות ספרד · ראה עוד »

יהדות סרייבו

בית הכנסת האשכנזי המרכזי בסרייבו שהוקם ב-1902 יהדות סרייבו (גם יהדות שָֹרָאי-בּוֹסְנָה) היא קהילה יהודית בת שני קהלים, ספרדי ואשכנזי, הקיימת בעיר סרייבו בירת בוסניה והרצגובינה מאמצע המאה ה-16 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות סרייבו · ראה עוד »

יהדות סלוניקי

מאה ה-19 בית הקברות היהודי במאה ה-19 צעדת אחד במאי של איגוד הסנדלרים היהודיים של סלוניקי, 1909 יהדות סלוניקי (נקראה גם: 'ירושלים דבלקן') הייתה קהילה יהודית בסלוניקי, שנחשבה כקהילה היהודית-הספרדית הגדולה ביותר באירופה ערב מלחמת העולם השנייה ובתקופות מסוימות אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות סלוניקי · ראה עוד »

יהדות סופיה

בית הכנסת המרכזי בסופיה פנים בית הכנסת המרכזי בסופיה ארון הקודש בבית הכנסת בסופיה מקווה הסמוך לבית הכנסת בסופיה יהדות סופיה היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בבולגריה, וראשיתה במאה ה-14.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות סופיה · ראה עוד »

יהדות פאזארדז'יק

יהדות פאזארדז'יק היא קהילה יהודית ספרדית שהתקיימה בעיר פאזארדז'יק שבבולגריה, מהמאה ה-17 עד לאמצע המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות פאזארדז'יק · ראה עוד »

יהדות פלובדיב

שלט הנצחה לזכר הצלת הקהילה היהודית במלחמת העולם השנייה יהדות פלובדיב היא קהילה יהודית בת מספר קהלים, שהתקיימה בעיר פלובדיב שבבולגריה, מהמאה ה-2 ועד המאה ה-6 או ה-7 ומתקיימת מהמאה ה-12 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות פלובדיב · ראה עוד »

יהדות פורטוגל

כתובה מפורטוגל יהדות פורטוגל היא קהילה גדולה שהתקיימה באזור פורטוגל של ימינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות פורטוגל · ראה עוד »

יהדות קובה

"הפטרונטו", בניין מרכז הקהילה היהודית בהוואנה, הכולל בית כנסת אשכנזי, מרכז קהילתי, ספרייה ומסעדה כשרה כתובה מקובה הנהגת השומר הצעיר בהוואנה, קובה (התמונה צולמה בין 1930–1950) בית הכנסת הספרדי בהוואנה בית הכנסת עדת בני ישראל בהוואנה יהדות קובה היא אחת מהקהילות היהודיות שבאיים הקריביים ומרכז אמריקה המתגוררת במדינת קובה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות קובה · ראה עוד »

יהדות רוסה

יהדות רוסה היא קהילה יהודית הקיימת בעיר רוסה שבבולגריה משלהי המאה ה-18 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות רוסה · ראה עוד »

יהדות ליבורנו

בית הכנסת הגדול של ליבורנו, נחרב ב-1944 קהילת יהדות ליבורנו (או ליווֹרנו) הייתה במאות ה-17 וה-18 אחת הקהילות היהודיות העשירות באירופה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות ליבורנו · ראה עוד »

יהדות טורקיה

כתובה מאיזמיר, טורקיה יהדות טורקיה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באזור הבלקן ובאזור המזרח התיכון, שני אזורים שטורקיה מהווה חלק מהם.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות טורקיה · ראה עוד »

יהדות בלגרד

בית הכנסת בבלגרד יהדות בלגרד היא קהילה יהודית בת מספר עדות, המתקיימת בעיר בלגרד בירת סרביה לפחות מהמאה ה-13 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות בלגרד · ראה עוד »

יהדות בוסניה והרצגובינה

יהדות בוסניה והרצגובינה היא קהילה יהודית החיה באזור הבלקן, באזור בוסניה והרצגובינה של היום.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות בוסניה והרצגובינה · ראה עוד »

יהדות בוקרשט

בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט - מבט מבפנים יהדות בוקרשט היא קהילה יהודית מאורגנת, שהתקיימה במשך מאות שנים בעיר בוקרשט, ותרמה רבות לכלכלתה ולתרבותה של העיר בפרט ושל רומניה בכלל.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות בוקרשט · ראה עוד »

יהדות בולגריה

רצפת בית הכנסת העתיק בפיליפופוליס שפעל מהמאה ה־3 ועד המאה ה־6. מוצגת במוזיאון הארכאולוגי בפלובדיב ציור של שרה תאודורה, קיסרית בולגריה יהדות בולגריה היא קהילה יהודית מרובת קהלים, המתקיימת באזור בולגריה מהמאה ה־2 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות בולגריה · ראה עוד »

יהדות ביטולה

שרידי בית הכנסת "קהל פורטוגל" בביטולה ארון הקודש בבית הכנסת "קהל אראגון" בביטולה כפי שצולם בתקופת בין המלחמות גלעד לזכר בני הקהילה שגורשו על ידי הבולגרים לטרבלינקה אשר נחנך בביטולה ב-1958 דף שהונח במחנה ההשמדה טרבלינקה על ידי קציני צה"ל ובו רשימת הנרצחים מביטולה (2017) יהדות ביטולה (גם יהדות מוֹנָסְטִיר, יהדות מָנָסְטִיר) הייתה קהילה יהודית, שהתקיימה בעיר ביטולה שבמקדוניה הצפונית המודרנית לפחות מהמאה ה-12 ועד חורבנה בשואה באמצע המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות ביטולה · ראה עוד »

יהדות גרמניה

יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות גרמניה · ראה עוד »

יהדות גיברלטר

ארון קודש בבית כנסת בטריטוריה יהדות גיברלטר היא קהילה יהודית בגיברלטר, אשר בדרום חצי האי האיברי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות גיברלטר · ראה עוד »

יהדות דמשק

משפחה יהודית בדמשק בתצלום מראשית המאה ה-20 יהדות דמשק הייתה אחת מהקהילות היהודיות הגדולות ביותר בקרב יהדות סוריה, ומנתה בשיאה כ-15 אלף נפש.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות דמשק · ראה עוד »

יהדות ונצואלה

יהדות ונצואלה היא קהילה יהודית המתקיימת ביבשת דרום אמריקה בוונצואלה של היום.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות ונצואלה · ראה עוד »

יהדות וידין

בית הכנסת בווידין מצעד "יום השקל" של הקהילה היהודית בווידין, 1932 יהדות וידין היא קהילה יהודית שהתקיימה בעיר וידין שבבולגריה, מהמאה ה-6 ועד לעליית מרבית בניה לישראל לאחר הקמתה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות וידין · ראה עוד »

יהדות ישראל

יהדות ישראל היא הקהילה היהודית הגדולה בעולם המהווה פחות משלושת־רבעי מכלל אוכלוסיית ישראל.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות ישראל · ראה עוד »

יהדות יוון

כתובה מיוון כתובה מיוון אנדרטת שואת יהודי יוון בבית העלמין הדרום (בת ים) יהדות יוון היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר, וראשיתה בתקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהדות יוון · ראה עוד »

יהורם גאון

יהורם גאון (נולד ב-28 בדצמבר 1939, ט"ז בטבת ה'ת"ש) הוא זמר, מגיש טלוויזיה, שדרן רדיו, קומיקאי, מפיק ושחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהורם גאון · ראה עוד »

יהושע ברזילי

יהושע ברזילי (אייזנשטט) (בלארוס, 1855 - שווייץ, 1918), סופר ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהושע ברזילי · ראה עוד »

יהוד

שלט בכניסה ליהוד-מונוסון קרית ביאליסטוק ביהוד קבר יהודה בן יעקב קניון סביונים אנדרטה לבני יהוד שנפלו במערכות ישראל גן הבנים ביהוד רובע בלה לוגאנו ביהוד היכל התרבות יהוד יְהוּד היה שמה של עיר במזרח בקעת אונו במחוז המרכז.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהוד · ראה עוד »

יהודה אשש

יהודה אשש (נולד ב-2 באוגוסט 1965, ד' באב ה'תשכ"ה) הוא זמר-יוצר, כותב ומלחין, נגן בס, נגן גיטרה וכלי נגינה אתניים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהודה אשש · ראה עוד »

יהודה ענתבי

טקסט.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהודה ענתבי · ראה עוד »

יהודה פאפו

הרב יהודה פאפו (מכונה: "בן פל"א"; ? – י"ב בניסן ה'תרל"ג, 1873) היה מרבני ישיבת המקובלים בית אל בירושלים.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהודה פאפו · ראה עוד »

יהודה ליאון כלפון

הרב יהודה ליאון כלפון (ה'תרל"ט, 1879 – כ"ט באדר ה'תשכ"ו, 21 במרץ 1966) היה אב בית הדין, ראש ישיבה ורבה של תטואן והחסיה הספרדית במרוקו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהודה ליאון כלפון · ראה עוד »

יהודה חיים פרחיה

יהודה חיים הכהן פרחיה (1886 – 1970) היה איש ציבור ופעיל ציוני יליד יוון, סוחר ועיתונאי, משורר, מחזאי וסופר.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהודה חיים פרחיה · ראה עוד »

יהודי מדרס (פאראדסי)

פָּארַדֵסִי הוא כינוי שניתן ליהודים שהתיישבו בדרום הודו במאה ה-15 וה-16 לאחר גירוש ספרד ופורטוגל.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהודי מדרס (פאראדסי) · ראה עוד »

יהודי האמזונס

יהודי האמזונאס (לאדינו: ג'ודיוס די אמאזוניה /Judios de Amazonia; ספרדית: judíos amazónicos; פורטוגזית: judeus amazônicos) הם היהודים אשר חיים או חיו בערים באגן האמזונאס ובכפרים לגדות הנהרות בברזיל ובפרו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהודי האמזונס · ראה עוד »

יהודים בימי הביניים

ימי הביניים היא תקופה במהלך ההיסטוריה של אירופה, בין העת העתיקה לבין הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה, והיהודים באירופה הושפעו רבות ממאורעות התקופה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהודים בימי הביניים · ראה עוד »

יהודית דישון

יהודית דישון (באנגלית: Judith Dishon, נולדה ב-1937) היא סופרת ישראלית ופרופסור אמריטה מהמחלקה לספרות עם ישראל והמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויהודית דישון · ראה עוד »

יואנינה

יואנינה או יאנינה (ביוונית: Ιωάννινα או Γιάννενα - "עירו של יוחנן") היא העיר הראשית במחוז אפירוס שביוון ואוכלוסייתה מנתה 112,486 תושבים בשנת 2011.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויואנינה · ראה עוד »

יואב אלשטיין

יואב אלשטיין (נולד ב-27 בנובמבר 1932) הוא פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן, שעסק במחקר הסיפור החסידי, הוא ייסד את תחום התימטולוגיה של ספרות עם ישראל, שבמסגרתו נכתבו מחקרים רבים, והאנציקלופדיה של הסיפור היהודי, היא אחד ממפעליו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויואב אלשטיין · ראה עוד »

יום ראשון מעונן

יום ראשון מעונן (ביוונית: Ουζερί Τσιτσάνης) הוא סרט דרמה יווני של הבמאי מנוסוס מנוסאקיס.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויום ראשון מעונן · ראה עוד »

יום טוב קריספין

חתימתו של רבי יום טוב קריספין הרב יום טוב מורינו קריספין (קרישפין) היה פוסק ודיין באזמיר ומחבר שו"ת בגדי יום טוב.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויום טוב קריספין · ראה עוד »

יוני אילת

יוני אילת (נולד ב-5 בנובמבר 1975) הוא שחקן תיאטרון, זמר ובמאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויוני אילת · ראה עוד »

יוסף אוג'ן קמפוס

יוסף אוג'ן קמפוס, יוסיף אאוג'ן קמפוס או אואג'ן קמפוס (ברומנית: Iosef Eugen Campus; 5 בפברואר 1915 - 2 בנובמבר 2012) היה מבקר ספרות, מסאי וסופר ישראלי ברומנית, עברית וצרפתית, איש חינוך, יהודי יליד רומניה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויוסף אוג'ן קמפוס · ראה עוד »

יוסף עוזיאל

יוסף בן פנחס עוזיאל (31 במאי 1888 – 21 בפברואר 1968) היה עיתונאי ציוני וסופר יהודי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויוסף עוזיאל · ראה עוד »

יוסף פלאג'י

רבי יוסף פלאג'י (איזמיר, ה'תקע"ה (1815) - איזמיר, י"ב בתמוז ה'תרנ"ו (1896)) היה בנו השלישי ובן זקוניו של רבי חיים פלאג'י.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויוסף פלאג'י · ראה עוד »

יוסף פורמון

רבי יוסף פורמון (Formon. צורה נוספת: פירמון) היה רב ופוסק, מרבני טורקיה וסלוניקי בתחילת המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויוסף פורמון · ראה עוד »

יוסף שבתי פרחי

הרב יוסף שבתי פרחי (מכונה ישפ"ה; 1802 – 1882) היה מלומד ומקובל מרבני ירושלים, סופר עממי בעברית, בערבית ובלאדינו.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויוסף שבתי פרחי · ראה עוד »

יוסף בן עוליאל

יוסף (חוֹסֶה) בן עוֹליאל (בספרדית: José Benoliel; 1858–1937) היה פרופסור יהודי מרוקאי לשפות רומאניות, שידוע במיוחד עבור עבודת האיסוף והשימור שערך עבור הניב הצפון-אפריקאי של לאדינו הידוע בשם חכיתיה.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויוסף בן עוליאל · ראה עוד »

יוסף יעקב קאלבו

יוסף יעקב קאלבו (בגרמנית: Josef Jakob Kalwo, בערך 1800 טמשוואר, בימינו טימישוארה - 30 בספטמבר 1875 וינה) היה עיתונאי, סופר, הומוריסטן ומשורר עממי יהודי אוסטרי, בן לעדה הספרדית בבאנאט.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויוסף יעקב קאלבו · ראה עוד »

יורגוס דאלארס

יורגוס דאלארס יורגוס דאלארס (ביוונית: Γιώργος Νταλάρας; נולד ב-29 בספטמבר 1949) הוא זמר יווני, שזכה לכינוי "הקול של יוון".

חָדָשׁ!!: לאדינו ויורגוס דאלארס · ראה עוד »

יוליה מורצקה

יוליה (יהודית) אַסְטְמַן-מוֹרֶצקָה (ביידיש: יוליאַ אַסטמאַן-מאָרעצקַא; בפולנית: Julia Astman-Morecka; בכתב לטיני גם Moretzka; 16 במרץ 1916 – 3 במרץ 1994) הייתה זמרת ישראלית ילידת פולין ששרה ביידיש, והתמחתה בשיר העם היהודי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויוליה מורצקה · ראה עוד »

יוחנן אבן עזרא

חברת יוחנן עזרא ובניו בפתח בית המלאכה ברח' יפו שנות השלושים. במרכז יוחנן ומשני צידיו בניו: אברהם ויצחק, עם קבוצת העובדים של החברה יוחנן (ג'ון) אבן עזרא (1875–1947) היה קבלן, איש עסקים ואיש ציבור ירושלמי, יוזם ומניח קו המים הראשון לירושלים בתקופת המנדט הבריטי, וחבר ועד העדה המערבית בעיר.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויוחנן אבן עזרא · ראה עוד »

יווניטיקה

יווניטיקה, הידועה גם כרומניוטית או יוונית-יהודית, הייתה ניב של הרומניוטים, קבוצה של יהודים יווניים שקיומם מתועד מאז תקופת יוון ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויווניטיקה · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: לאדינו ויידיש · ראה עוד »

2 בנובמבר

2 בנובמבר הוא היום ה-306 בשנה (307 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: לאדינו ו2 בנובמבר · ראה עוד »

20 במרץ

20 במרץ הוא היום ה-79 בשנה (80 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: לאדינו ו20 במרץ · ראה עוד »

22 ביולי

22 ביולי הוא היום ה-203 בשנה (204 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: לאדינו ו22 ביולי · ראה עוד »

23 בדצמבר

23 בדצמבר הוא היום ה־357 בשנה (358 בשנה מעוברת) בשבוע ה־51 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: לאדינו ו23 בדצמבר · ראה עוד »

26 בדצמבר

26 בדצמבר הוא היום ה-360 בשנה (361 בשנה מעוברת), בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: לאדינו ו26 בדצמבר · ראה עוד »

27 במרץ

27 במרץ הוא היום ה-86 בשנה (87 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: לאדינו ו27 במרץ · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ספאניולית, ספניולית, פונמות בלאדינו, לדינו.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/לאדינו

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס