תוכן עניינים
26 יחסים: מצודות טיגארט, משפחת טוקאן, מגידו (קיבוץ), א-טירה (חיפה), אל לג'ון, אל-לג'ון, אללג'ון, אום אל-פחם, נחל קיני, נחל זרד, נוריס (כפר), סולם (יישוב), עראנה, פרוח', קרב משמר העמק, שושלת רדואן, תל מגידו, לגיו, לורן ד'ארבייה, טורבאי, חיפה בתקופה העות'מאנית, ג'בע (כרמל), ג'ונד אל-אורדון, ג'ונד פלסטין, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התקופה הרומית בארץ ישראל.
מצודות טיגארט
משטרת לטרון, 2005 מצודת טיגארט בעכו, משמשת כבניין משטרה, 2007 מצודת טיגארט בנוה צוף, משמשת לפעילות חינוך, 2008 חצר פנימית במצודה בנוה צוף, מתאפיינת בקשתות ובציפוי אבן, 2008 מצודת טיגארט מדגם מצדית במג'ד אל-כרום, משמשת כמסעדה, 2006 צ'ארלס טיגארט גשר, משמשת את צה"ל לאימוני לוחמה בשטח בנוי, 2007 משטרת מעונה, סמוך למעלות-תרשיחא דגם של מצודת טיגארט במוזיאון לח"י מצודות טיגארט (באנגלית: Tegart, רווח בעברית גם בכיתוב טיגרט או טגארט) הן שרשרת מצדיות ומצודות משטרה שהוקמו בארץ ישראל ביוזמתו של סר צ'ארלס טיגארט, ומכאן שמן הרווח (בעיוות קל של שם היזם) ה"טיגארטים" או ה"טייגרים".
לִרְאוֹת לג'ון ומצודות טיגארט
משפחת טוקאן
משפחת טוקאן (בערבית: طوقان) היא משפחה ערבית, פלסטינית וירדנית, בעלת חשיבות פוליטית ועסקית.
לִרְאוֹת לג'ון ומשפחת טוקאן
מגידו (קיבוץ)
מגידו (מְגִדּוֹ) הוא קיבוץ בעמק יזרעאל ובמועצה אזורית מגידו, המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי.
לִרְאוֹת לג'ון ומגידו (קיבוץ)
א-טירה (חיפה)
א-טירה (בערבית: الطيرة, הייתה ידועה גם בשם טירת אל-לוז طيرة اللوز טירת השקדים) הייתה עיירה ערבית בחוף הכרמל, שתושביה גורשו במהלך מלחמת העצמאות של מדינת ישראל, במקומה הוקמה העיר טירת כרמל.
לִרְאוֹת לג'ון וא-טירה (חיפה)
אל לג'ון
#הפניה לג'ון.
לִרְאוֹת לג'ון ואל לג'ון
אל-לג'ון
#הפניה לג'ון.
לִרְאוֹת לג'ון ואל-לג'ון
אללג'ון
#הפניה לג'ון.
לִרְאוֹת לג'ון ואללג'ון
אום אל-פחם
ראש הכפר אום אל-פחם חותם בנוכחות אנשי הממשל הצבאי על שבועת אמונים למדינת ישראל, עם העברת הכפר לשלטון ישראלי (1949) המסגד המרכזי בליבה ההיסטורי של העיר. בית הספר התיכון "העתיד" (المستقبل) באום אל-פחם.
לִרְאוֹת לג'ון ואום אל-פחם
נחל קיני
נחל קיני הוא נחל איתן הזורם באזור רמות מנשה.
לִרְאוֹת לג'ון ונחל קיני
נחל זרד
מפל הגיר בוואדי חסא, אשר זוהה בידי מספר חוקרים עם נחל זרד המקראי נחל זֶרֶד הוא נחל הנזכר בתנ"ך בתחום מואב, בתיאור מסע בני ישראל לארץ כנען.
לִרְאוֹת לג'ון ונחל זרד
נוריס (כפר)
נוריס (בערבית: نورِِِس) היה כפר פלסטיני בנפת ג'נין המנדטורית.
לִרְאוֹת לג'ון ונוריס (כפר)
סולם (יישוב)
סוּלֶם (בערבית: سولم) הוא יישוב ערבי בעמק יזרעאל ליד העיר עפולה השייך למועצה אזורית בוסתאן אל-מרג', בה הוא מהווה את היישוב הדרומי והמערבי ביותר.
לִרְאוֹת לג'ון וסולם (יישוב)
עראנה
עַרַּאנֶה (בערבית: عرّانة) הוא כפר פלסטיני בצפון השומרון הממוקם 4 ק"מ צפונית-מזרחית לג'נין.
לִרְאוֹת לג'ון ועראנה
פרוח'
פרוח' הוא שמה של שושלת שהחזיקה בין השנים 1603–1670 לסירוגין בתפקידים של מושל (סנג'ק ביי) במחוזות ירושלים ושכם ובתפקיד הממונה על שיירת החג' למכה (אמיר אל-חג').
לִרְאוֹת לג'ון ופרוח'
קרב משמר העמק
הכנת הביצורים במשמר העמק לקראת הקרב לוחמים יהודיים בשערי משמר העמק משוריין של צבא ההצלה ועליו סמל צבא ההצלה: פגיון נעוץ במגן דוד שלט הסבר לרגלי "הר הגעש" קרב משמר העמק במלחמת העצמאות נערך בתאריכים 4 באפריל - 15 באפריל 1948, בין כוחות ערביים של צבא ההצלה ולוחמים מקומיים, בפיקודו של פאוזי אל קאוקג'י, לבין מגיני קיבוץ משמר העמק, יחד עם הגדוד הראשון של הפלמ"ח, כוח תגבור של חטיבת גולני, וכוחות ההגנה בפיקודם של יצחק שדה ודן לנר.
לִרְאוֹת לג'ון וקרב משמר העמק
שושלת רדואן
בציורו של אוגוסט דה פורבן; המבנה משמש היום בחלקו כמוזיאון ארכאולוגי ובחלקו כבית ספר לבנות שושלת רדואן (בערבית: آل رضوان) היא שושלת אמירים (הגייה: אומרא) שמשלה במחוז (תימאר או סנג'ק) עזה שבאיילט דמשק, תחת האימפריה העות'מאנית, משנות השישים של המאה השש-עשרה, עד שנות השבעים של המאה השבע-עשרה.
לִרְאוֹת לג'ון ושושלת רדואן
תל מגידו
שער העיר הכנעני בכניסה לתל מגידו תל מגידו (בערבית: تل المتسلم, תל אל-מֻתַסַלִם – "תל המושלים") הוא מהאתרים הארכאולוגיים הראשונים שנחפרו בארץ ישראל.
לִרְאוֹת לג'ון ותל מגידו
לגיו
מראה מתל מגידו דרומה לעבר נחל קיני הזורם לרוחב התמונה לפני כלא מגידו שבו נמצא אולם התפילה הנוצרי. שרידי כפר עותנאי אינם נראים בתמונה והם ממוקמים במעלה המדרון שמימין פסיפס שהתגלה בשנת 2006 בחפירות בבית הכלא במגידו לגיו (Legio) הוא אתר ארכאולוגי הנמצא על שלוחה מצפון לנחל קיני, בסמוך לתל מגידו, אשר מזוהה במחקר עם העיירה כפר עותנאי (גם: כפר עותני) הנזכרת רבות במקורות חז"ל כיישוב מרכזי הנמצא בתפר שבין הגליל לשומרון.
לִרְאוֹת לג'ון ולגיו
לורן ד'ארבייה
עמוד השער של הכרך הראשון בסדרת ה"זכרונות" של לורן ד'ארבייה, 1735 לורן ד'אַרבֿיֶה (בצרפתית: Laurent d'Arvieux וגם Chevalier d'Arvieux, האביר ד'ארבייה; 21 ביוני 1635, מרסיי, צרפת – 30 באוקטובר 1702, מרסיי, צרפת) היה סוחר ודיפלומט צרפתי, שנודע במסעותיו בלבנט ובחיבוריו על האזורים שבהם ביקר.
לִרְאוֹת לג'ון ולורן ד'ארבייה
טורבאי
__ללא_תוכן__ הציור, מעשה ידיו של ג'ון דאגלס וודוורד, מופיע בכרך השני של "ארץ ישראל הציורית" (1881) (בעמ' 24) בתוך מאמרה של מרי אליזה רוג'רס, "שומרון ועמק יזרעאל" מרשתת צרפתית וכך גם https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id.
לִרְאוֹת לג'ון וטורבאי
חיפה בתקופה העות'מאנית
חיפה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 חיפה עברה שינויים רבים במהלך ארבע מאות שנות התקופה העות'מאנית (1516-1918).
לִרְאוֹת לג'ון וחיפה בתקופה העות'מאנית
ג'בע (כרמל)
ג'בע (בערבית: جبع) היה כפר ערבי במחוז חיפה.
לִרְאוֹת לג'ון וג'בע (כרמל)
ג'ונד אל-אורדון
נפות ארץ ישראל בתקופה הערבית הקדומה. ג'ונד אל-אורדון (בערבית: جُـنْـد الْأُرْدُنّ, תעתיק: גֻ'נְד אלאֻרְדֻּן, "המחוז הצבאי של הירדן") היה אחד מחמשת המחוזות הצבאיים ("ג'ונד") של "בילאד א-שאם" (הארץ שמצפון לחצי האי ערב, סוריה רבתי, כולל ארץ ישראל) בתקופה המוסלמית המוקדמת.
לִרְאוֹת לג'ון וג'ונד אל-אורדון
ג'ונד פלסטין
ג'ונד פִלסטין (בערבית: جُنْد فِلَسْطِيْن, תעתיק: גֻ'נְד פִלַסְטִין, "המחוז הצבאי של פלסטין") היה אחד המחוזות הצבאיים של הפרובינציה האומיית והעבאסית של בלאד א-שאם (הארץ הנמצאת צפונית לחצי האי ערב, סוריה רבתי כולל ארץ ישראל), שאורגן זמן קצר לאחר הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-7.
לִרְאוֹת לג'ון וג'ונד פלסטין
התקופה העות'מאנית בארץ ישראל
חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת לג'ון והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל
התקופה הרומית בארץ ישראל
התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).
לִרְאוֹת לג'ון והתקופה הרומית בארץ ישראל