גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
105 יחסים: מנחם מנדל שטיינהארט, מצוות עשה, מצוות לאו להנות נתנו, מצווה הבאה בעבירה, מרד בר כוכבא, משנה, אמנות יהודית, ארבעת המינים, אתנן זונה ומחיר כלב, אתרוג, אברהם ישעיהו קרליץ, אבו כביר, אגורה (מטבע), אדריכלות בתי כנסת, אורח חיים (שולחן ערוך), איסור הנאה, סמל מדינת ישראל, סהרנה, סוכות, עמוס קלונר, עקיבא איגר, עשה דוחה לא תעשה, פאנאגוריה, פקיעין, פלוטרכוס, צ'לארבו, צבא בר כוכבא, קריית ערביה, קבר אלישע, קורא (פירושונים), קורפו, קורפו (עיר), קוישיקלך, רפאל פטאי, רחובות הנהר, רבן יוחנן בן זכאי, רבה בר נחמני, רבי אליעזר בן יעקב, רבי פרנך, שמאליות, שמחת תורה, שנאת ישראל בעולם היווני-רומי, שקל חדש, שלמה אהרן ורטהיימר, שלמה לוריא, שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג, תמר מצוי, תמר קנרי, תשמיש קדושה ותשמיש מצווה, תל בית ירח, ..., תירסוס, לולב (פירושונים), לימירה, טל, טבריה, חרס, חוג בריסק, חכמי יבנה ברומא, חיבוט ערבה, בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, בית פגי, בית שערים, בית חב"ד, בית הכנסת שלום על ישראל, בית הכנסת באנדריאקה, בית הכנסת באגורה שבאתונה העתיקה, בית הכנסת בפריאנה, בית הכנסת בחמאם ליף, בית הכנסת בחמת גדר, בית הכנסת בבובה מרינה, בית הכנסת העתיק במעון, בית הכנסת העתיק בפקיעין, בית הכנסת העתיק בפלובדיב, גזירות אדריאנוס, דמי שביעית, דרכיה דרכי נועם, דוד החקיין, הממשלה הזמנית ביהודה, המנורה, המסגד הגדול בעזה, המרד הגדול, המכון הארץ ישראלי לפולקלור ואתנולוגיה, האלה העבריה, העץ בשירות האדם, הקטקומבות היהודיות בוונוסה, הלכות ארבעת המינים, הוצאה ביום טוב, הושענא רבה, הכשר מצווה, הכתב העברי הקדום, היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, הידור מצווה, כנסיית פטרוס הקדוש (אבו כביר), כף נחת, יפו, יצחק צבאח, ירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת, יריחו, ישראל פרידמן (רוז'ין), יששכר איש כפר ברקאי, יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון, יום ראשון של הדקלים, יום טוב ראשון של סוכות, יוון העות'מאנית, 7 (מספר). להרחיב מדד (55 יותר) »
מנחם מנדל שטיינהארט
רבי מנחם מנדל שטיינהארט (1768–1825), רבה של הילדסהיים, היה צעיר חברי הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה.
חָדָשׁ!!: לולב ומנחם מנדל שטיינהארט · ראה עוד »
מצוות עשה
מִצְווֹת עֲשֵׂה היא הגדרה למכלול המצוות בתורה שציוויין 'קום ועשה'.
חָדָשׁ!!: לולב ומצוות עשה · ראה עוד »
מצוות לאו להנות נתנו
מצוות לאו להנות נתנו הוא כלל המובא בתלמוד ובהלכה, המלמד שההנאה הנגרמת עקב קיום מצווה, איננה נחשבת הנאה מבחינה הלכתית, ולכן אדם יכול ומחויב לקיים מצווה על אף שהדבר כרוך באיסור הנאה, למשל אדם שאסר על עצמו כל הנאה משופר, מותר לו לקיים מצוות שמיעת תקיעת שופר בראש השנה, שכן "מצוות לאו ליהנות ניתנו".
חָדָשׁ!!: לולב ומצוות לאו להנות נתנו · ראה עוד »
מצווה הבאה בעבירה
אחת הדוגמאות המובאות בתלמוד למצווה הבאה בעבירה היא קיום מצוות ארבעת המינים באמצעות לולב גזול. מצווה הבאה בעבירה הוא מונח תלמודי המתייחס לקיום מעשה מצווה שהתאפשר בעקבות עבירה שקדמה לו.
חָדָשׁ!!: לולב ומצווה הבאה בעבירה · ראה עוד »
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
חָדָשׁ!!: לולב ומרד בר כוכבא · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: לולב ומשנה · ראה עוד »
אמנות יהודית
"'''מזרח'''" (1910) מאת משה בן יצחק מזרחי. אמנות יהודית היא אמנות ויזואלית המזוהה עם ערכים הקשורים לדת ולתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: לולב ואמנות יהודית · ראה עוד »
ארבעת המינים
ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: לולב וארבעת המינים · ראה עוד »
אתנן זונה ומחיר כלב
לֹא-תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב היא מצוות לא תעשה המופיעה בפרשת כי תצא, האוסרת להביא לקרבן בהמות ששמשו כאתנן לזונה או שולמו עבור כלב.
חָדָשׁ!!: לולב ואתנן זונה ומחיר כלב · ראה עוד »
אתרוג
אתרוג (שם מדעי: Citrus medica) הוא מין של עץ ירוק-עד מההדרים ושמו של פרי העץ.
חָדָשׁ!!: לולב ואתרוג · ראה עוד »
אברהם ישעיהו קרליץ
הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.
חָדָשׁ!!: לולב ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »
אבו כביר
אַבּוּ כַּבִּיר (מערבית: أبو كبير) הייתה שכונה ערבית של יפו, אשר הוקמה בשנות ה-40 של המאה ה-19 על ידי תושבי הכפר המצרי תל אל־כביר שבמצרים.
חָדָשׁ!!: לולב ואבו כביר · ראה עוד »
אגורה (מטבע)
אגורה היא המטבע בעל הערך הקטן ביותר במערכת המטבעות במדינת ישראל, החל משנת 1960.
חָדָשׁ!!: לולב ואגורה (מטבע) · ראה עוד »
אדריכלות בתי כנסת
בית הכנסת של הנסיכים בליברפול אדריכלות בתי כנסת מתאימה עצמה לעיתים קרובות לסגנונות אופנתיים למקום ולזמן הבנייה.
חָדָשׁ!!: לולב ואדריכלות בתי כנסת · ראה עוד »
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: לולב ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »
איסור הנאה
איסור הנאה איסור הלכתי להשתמש או להפיק תועלת כלשהי מדבר שהוגדר בתורה או בדברי חז"ל כאסור בהנאה, ובהתאם, תוקפו של האיסור הוא דאורייתא או דרבנן.
חָדָשׁ!!: לולב ואיסור הנאה · ראה עוד »
סמל מדינת ישראל
סמל מדינת ישראל הוא מגן אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים, משני צדדיה ענפי זית ובתחתיתו הכיתוב "ישראל".
חָדָשׁ!!: לולב וסמל מדינת ישראל · ראה עוד »
סהרנה
סֶהֲרַנֶה הוא חג עממי, ללא מקור דתי, שהתקיים בעבר בקהילה היהודית בכורדיסטן במהלך חול המועד פסח או חול המועד סוכות.
חָדָשׁ!!: לולב וסהרנה · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: לולב וסוכות · ראה עוד »
עמוס קלונר
עמוס קְלוֹנֶר (Kloner; 26 בפברואר 1940 – ט' באדר ב' תשע"ט, 15 במרץ 2019) היה פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס א.מ.ת במדעי החברה בשנת 2005.
חָדָשׁ!!: לולב ועמוס קלונר · ראה עוד »
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
חָדָשׁ!!: לולב ועקיבא איגר · ראה עוד »
עשה דוחה לא תעשה
פתיל התכלת, מותר ללבוש בגד פשתן שהוטלה בו ציצית העשויה צמר, אף שהדבר מהווה שעטנז, וזאת מכיוון שעשה דוחה לא תעשה. עשה דוחה לא תעשה הוא כלל פסיקה הלכתי שקובע שכאשר חל חיוב אקטיבי לקיים מצווה, אך הוא כרוך בביצוע עבירה שאיסורה נובע ממצוות לא תעשה, יש לקיים את המצווה מכיוון שמצוות עשה גוברת על מצוות לא תעשה.
חָדָשׁ!!: לולב ועשה דוחה לא תעשה · ראה עוד »
פאנאגוריה
פַאנַאגוֹרִיה או פַנַגוֹריָה (ביוונית עתיקה: Φαναγόρεια, ברוסית: Фанагория) הייתה עיר יוונית עתיקה ששכנה על חצי האי טאמאן (כיום ברוסיה) אשר הוקמה במאה ה-6 לפנה"ס על ידי מתיישבים איונים מהעיר היוונית טאוס.
חָדָשׁ!!: לולב ופאנאגוריה · ראה עוד »
פקיעין
בכיכר המרכזית והעתיקה ביישוב בית משפחת זינאתי - שומרי בית הכנסת העתיק אכסניית "פקיעין לנצח" שעלתה באש באוקטובר 2007 פסל היונים בכניסה הצפונית לפקיעין פסל סולטאן אל-אטרש (משמאל) בכיכר המעיין בפקיעין פְּקִיעִין (בערבית: البقيعة, אלְ-בֻקַיְעַה) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.
חָדָשׁ!!: לולב ופקיעין · ראה עוד »
פלוטרכוס
דמותו של פלוטרכוס כפי שהוצגה באיור למהדורה הצרפתית של כתביו, המאה ה-16 פּלוּטַרכוֹס (ביוונית: Πλούταρχος, בלטינית: Plutarchus; נולד בסביבות 46 לספירה וחי עד 120-125 לספירה) היה פילוסוף, היסטוריון ומסאי יווני.
חָדָשׁ!!: לולב ופלוטרכוס · ראה עוד »
צ'לארבו
צֶ'לָארֶבוֹ (בסרבית קירילית: Челарево, בסרבית בכתב לטיני: Čelarevo) הוא כפר בסרביה השוכן בשטח הרשות המקומית באצ'קה פאלאנקה, במחוז באצ'קה הדרומי אשר בפרובינציית וויבודינה.
חָדָשׁ!!: לולב וצ'לארבו · ראה עוד »
צבא בר כוכבא
גבעת הקפיטלום ברומא. בכתובת מכונה הקיסר "אבי האומה, שעמד בלחץ הלחימה של האויב, גבר עם צבאו על כוח אדיר, ושחרור פרובינקית סוריה פלשתינה מהאויב" על צבא בר כוכבא אין מידע רב במקורות השונים וניתן בעיקר לנסות לשער את מקורותיו והיקפו משבבי מידע שנמסרו בכתובים ומעדויות עקיפות כמו עדויות ארכאולוגיות וממצאים אפיגראפים.
חָדָשׁ!!: לולב וצבא בר כוכבא · ראה עוד »
קריית ערביה
איגרת ארבעת המינים (פ. ידין 57), מתקופת מרד בר כוכבא, שבה מוזכרת קריית ערביה קריית ערביה היא יישוב קדום הנזכר בשתי אגרות שכתב שמעון בר כוכבא, שהתגלו במערת האיגרות שבנחל חבר.
חָדָשׁ!!: לולב וקריית ערביה · ראה עוד »
קבר אלישע
מקום קברו של אלישע בן שפט הנביא אינו מתואר בתנ"ך, אך על פי מסורת יהודית מראשית המאה ה-13, קברו שכן במערה בראש הר הכרמל מעל מערת אליהו, ב"מר אליאס".
חָדָשׁ!!: לולב וקבר אלישע · ראה עוד »
קורא (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לולב וקורא (פירושונים) · ראה עוד »
קורפו
מפת קורפו הקצה הדרומי של האי קורפו במבט מהים קוֹרְפוּ או קֶרְקִירָה (ביוונית: Κέρκυρα, בלטינית: Corcyra, באיטלקית: Corfù) הוא אי יווני, הנמצא בים היוני, בצמוד לחופים המערבים של אלבניה ויוון.
חָדָשׁ!!: לולב וקורפו · ראה עוד »
קורפו (עיר)
קורפו (באיטלקית: Corfù; ביוונית: Κέρκυρα - נהגה קֶרקִירה) היא העיר הגדולה באי קורפו שביוון, ובירתן של היחידה האזורית קורפו ושל מחוז האיים היוניים.
חָדָשׁ!!: לולב וקורפו (עיר) · ראה עוד »
קוישיקלך
לולב, הדסים וערבות אגודים בקוישיקלך קוישיקלך או קויישלך הוא מוצר העשוי מעלי לולב ארוגים לצורך אגידתם יחדיו של הלולב, ההדסים והערבות מארבעת המינים בחג סוכות.
חָדָשׁ!!: לולב וקוישיקלך · ראה עוד »
רפאל פטאי
רפאל פטאי (בהונגרית: Patai Ervin György; באנגלית: Raphael Patai; 22 בנובמבר 1910 – 20 ביולי 1996) היה חוקר פולקלור, אנתרופולוג, מזרחן והיסטוריון יהודי-הונגרי-ישראלי-אמריקאי, מחלוצי המחקר האתנוגרפי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: לולב ורפאל פטאי · ראה עוד »
רחובות הנהר
רחובות הנהר הוא סידור תפילה על פי שיטת רבי שלום שרעבי (הרש"ש).
חָדָשׁ!!: לולב ורחובות הנהר · ראה עוד »
רבן יוחנן בן זכאי
רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: לולב ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »
רבה בר נחמני
רַבָּה בר נחמני (270 או 290 בערך - 330 בערך) המכונה בדרך כלל "רבה" בלבד, היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים.
חָדָשׁ!!: לולב ורבה בר נחמני · ראה עוד »
רבי אליעזר בן יעקב
ציון רבי יעקב כנראה אביו של רבי אליעזר רבי אליעזר בן יעקב הוא תנא שחי בשלהי ימי בית המקדש השני ובתקופה שלאחר חורבנו (המאה הראשונה לספירה).
חָדָשׁ!!: לולב ורבי אליעזר בן יעקב · ראה עוד »
רבי פרנך
רבי פרנך היה אמורא בדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל, תלמידו של רבי יוחנן.
חָדָשׁ!!: לולב ורבי פרנך · ראה עוד »
שמאליות
נשיא ארצות הברית, ברק אובמה כותב בידו השמאלית שמאליים, איטרים, או איטרי יד ימינם הם אנשים אשר מיומנים בשימוש בידם השמאלית יותר מאשר בידם הימנית.
חָדָשׁ!!: לולב ושמאליות · ראה עוד »
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
חָדָשׁ!!: לולב ושמחת תורה · ראה עוד »
שנאת ישראל בעולם היווני-רומי
הפילוסוף הרומי סנקה. כינה את היהודים "שבט נפשע" שנאת ישראל בעולם היווני-רומי היא שנאת ישראל שהייתה קיימת בעת העתיקה בשטחי הרפובליקה והאימפריה הרומית, ובשטחי העולם ההלניסטי בקרב הפגנים.
חָדָשׁ!!: לולב ושנאת ישראל בעולם היווני-רומי · ראה עוד »
שקל חדש
שקל חדש או שקל ישראלי (בראשי תיבות: ש"ח, סמל: ₪, בערבית: شيكل جديد או شيكل إسرائيلي) הוא ההילך החוקי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: לולב ושקל חדש · ראה עוד »
שלמה אהרן ורטהיימר
הרב שלמה אהרן ורטהיימר (י' בכסלו תרכ"ז, 18 בנובמבר 1866 בהונגריה – י' בתמוז תרצ"ה, 11 ביולי 1935 בירושלים) היה דיין ומחבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, הלכה, אגדה, דרוש, דקדוק לשון הקודש, ועוד.
חָדָשׁ!!: לולב ושלמה אהרן ורטהיימר · ראה עוד »
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: לולב ושלמה לוריא · ראה עוד »
שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג
שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג היא הלכה הקובעת כי יש ללמוד את הלכות הפסח שלושים יום לפני חג הפסח.
חָדָשׁ!!: לולב ושלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג · ראה עוד »
תמר מצוי
תמר מצוי (שם מדעי: Phoenix dactylifera; באנגלית: date palm) הוא מין של צומח מסוג תמר שבמשפחת הדקליים.
חָדָשׁ!!: לולב ותמר מצוי · ראה עוד »
תמר קנרי
תמר קנרי (שם מדעי: Phoenix canariensis) הוא מין ממשפחת הדקליים, קרוב משפחה של התמר המצוי.
חָדָשׁ!!: לולב ותמר קנרי · ראה עוד »
תשמיש קדושה ותשמיש מצווה
ספרי קודש בתי מזוזה תפילין של ראש (מימין) ושל יד (משמאל) מזוזות טלית קטן, לקיום מצוות ציצית תשמיש מצווה הוא חפץ המשמש ביהדות לשם קיום מצווה.
חָדָשׁ!!: לולב ותשמיש קדושה ותשמיש מצווה · ראה עוד »
תל בית ירח
תל בית ירח הוא תל ארכאולוגי וגן לאומי לחופה הדרום מערבי של הכנרת, בסמוך למוצא הירדן מהכנרת, המזוהה עם היישובים הקדומים בית ירח וצינברי - שתי עיירות יהודיות סמוכות זו לזו, הנזכרות רבות בכתבי חז"ל ובמקורות נוספים מן התקופה הרומית.
חָדָשׁ!!: לולב ותל בית ירח · ראה עוד »
תירסוס
תירסוס (יוונית עתיקה: θύρσος) הוא זמורת גפן בראשו אצטרובל עטוף עלי גפן, קיסוס ולעיתים סרטים.
חָדָשׁ!!: לולב ותירסוס · ראה עוד »
לולב (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לולב ולולב (פירושונים) · ראה עוד »
לימירה
אנדרטת הזיכרון לגאיוס קיסר בלימירה; אוסף המוזיאון הארכאולוגי באנטליה אחת הקשתות בגשר לימירה שברי לוחות שיש ועליהם סמלי המנורה שנחשפו בחפירות לימירה הביזנטיתתמונה להחלפה לימירה (בטורקית: Limyra, ביוונית עתיקה: Λίμυρα, בליקית: זמורי, Zemuri) הייתה אחת מערי ליקיה ההיסטורית, בחופה הדרומי של אסיה הקטנה.
חָדָשׁ!!: לולב ולימירה · ראה עוד »
טל
טיפות טל על דשא. טל על רשת קורי עכביש טל הוא משקע מימי המצטבר בעיקר במשך הלילה על גבי עצמים הנמצאים בחוץ באוויר הפתוח.
חָדָשׁ!!: לולב וטל · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: לולב וטבריה · ראה עוד »
חרס
כלי חרס מבהיה שבברזיל חרס הוא תוצר של עיבוד חומר קרמי.
חָדָשׁ!!: לולב וחרס · ראה עוד »
חוג בריסק
חוג בריסק (בעגה החרדית: בריסקערס) הוא זרם בציבור החרדי ליטאי, של תלמידי בית בריסק.
חָדָשׁ!!: לולב וחוג בריסק · ראה עוד »
חכמי יבנה ברומא
ביקוריהם של חכמי יבנה ברומא בסוף המאה הראשונה, בראשות או בהשתתפות הנשיא רבן גמליאל דיבנה, אשר נחשב לבעל סמכות רוחנית על ידי השלטון הרומאי, מתוארים בעשרים ואחד מקורות בספרות חכמים.
חָדָשׁ!!: לולב וחכמי יבנה ברומא · ראה עוד »
חיבוט ערבה
מכירת ערבות למנהג חביטת ערבה בהושענה רבה, ברוקלין חיבוט ערבה הוא מנהג המתקיים בהושענא רבא, היום האחרון של חג הסוכות, כזכר למצוות ערבה במקדש.
חָדָשׁ!!: לולב וחיבוט ערבה · ראה עוד »
בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל
בית הכנסת העתיק בקצרין ארבל בית הכנסת העתיק בחורבת ענים עד כה נתגלו כמאה ושלושים בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, המתוארכים לתקופות שמן המאה הראשונה לספירה ועד ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: לולב ובתי כנסת עתיקים בארץ ישראל · ראה עוד »
בית פגי
הכנסייה המודרנית בבית פגי מקושתת בענפי דקלים ביום ראשון של הדקלים, 2011 חצר הכנסייה ביום ראשון של דקלים חצר הכניסה לכנסייה ביום ראשון של דקלים. משמאל למעלה נראית הכנסייה היוונית אורתודוקסית ציר הקיר באפסיס של בית פגי: תהלוכת הניצחון של ישוע ישו מקים את לזרוס לתחיה: מצבת האבן של בית פגי הכנסייה היוונית אורתודוקסית בֵּית פַּגֵּי (בלטינית: Bethfage; ביוונית: Βηθφαγὴ) הוא שמם של מנזר וכנסייה פרנציסקניים בפסגת הר הזיתים.
חָדָשׁ!!: לולב ובית פגי · ראה עוד »
בית שערים
הכניסה למערת הסרקופגים (מערת הארונות) יוונית: "קברו של איידסיוס, ראש מועצת הזקנים, איש אנטיוכיה" מנורה במערכת הקברים, צילום משנת 1954 הכניסה למערת הפרש בית הכנסת חזית מערת הארונות בסמוך לגילויה בשנות ה-50 של המאה ה-20 בית שערים הוא אתר ארכאולוגי הכולל נקרופוליס השוכן בגליל התחתון.
חָדָשׁ!!: לולב ובית שערים · ראה עוד »
בית חב"ד
לוגו המשמש רבים מבתי החב"ד בישראל שלט הכניסה לבית חב"ד בבנגקוק שבתאילנד שלט בכניסה לבית חב"ד בפושקר שבהודו מבנה בית חב"ד בלוס אנג'לס שבקליפורניה בארצות הברית, שתבניתו דומה למבנה מרכז חב"ד העולמי – 770 נשר בית חב"ד (באנגלית: Chabad House) הוא מרכז אזורי של חסידות חב"ד המנוהל על ידי שליח חב"ד.
חָדָשׁ!!: לולב ובית חב"ד · ראה עוד »
בית הכנסת שלום על ישראל
פסיפס "שלום על ישראל" (העתק) שלום על ישראל הוא בית הכנסת העתיק של יריחו. בית הכנסת הוקם במאה השביעית לספירה והוא פונה מערבה לכיוון ירושלים. בית כנסת זה התגלה בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בשנת 1936 על ידי דימיטרי בראמכי מטעם מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי. החוקרים זיהו את רצפת הפסיפס בגודל 10 על 13 מטר כבית כנסת עתיק, בזכות הציורים והכתובת "שלום על ישראל", שהיא המקור לשמו של בית הכנסת. כיום מתקיימות מעת לעת כניסות של קבוצות מתפללים יהודים, בליווי כוחות צה"ל, כולל כניסת אברכים ללימודי תורה, ותפילות בבית הכנסת.
חָדָשׁ!!: לולב ובית הכנסת שלום על ישראל · ראה עוד »
בית הכנסת באנדריאקה
בית הכנסת העתיק באנדריאקה (Andríaca; בטורקית: Andriake; ביוונית עתיקה: Ἀνδριάκη) בחבל ליקיה ההיסטורית, בדרום מערב טורקיה, התקיים בשלהי העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: לולב ובית הכנסת באנדריאקה · ראה עוד »
בית הכנסת באגורה שבאתונה העתיקה
בית הכנסת באגורה שבאתונה העתיקה היה בית כנסת עתיק באגורה שבאתונה העתיקה.
חָדָשׁ!!: לולב ובית הכנסת באגורה שבאתונה העתיקה · ראה עוד »
בית הכנסת בפריאנה
פריאנה; תוכנית הקרקע של בית הכנסת בשלבו האחרון (לפי ויגאנד ושרדר, 1904, עמ' 480) פריאנה; שרידי 'רחוב השער המערבי' שלצדו נמצאו שרידי בית הכנסת בית הכנסת העתיק של פּריאֵנֶה נמצא באתר העיר ההלניסטית והרומית פּריאֵנֶה (Priene; ביוונית עתיקה: Πριήνη – Priēnē; בטורקית: Prien), באיוניה ההיסטורית, בדרום-מערב אסיה הקטנה.
חָדָשׁ!!: לולב ובית הכנסת בפריאנה · ראה עוד »
בית הכנסת בחמאם ליף
__ללא_תוכן__ חמאם ליף; כתובת ההקדשה של יוליאנה ל"בית הכנסת הקדוש של נארו" (אוסף מוזיאון בארדו, תוניס) בית הכנסת העתיק בחמאם ליף (ערבית: حمامالأنف) שבתוניסיה, היא נארוֹ (Naro) הפניקית והרומית, כ-20 ק"מ מדרום לקרתגו, התקיים במאות הרביעית עד השישית (ואולי אף תחילת המאה השביעית) לספירה הנהוגה.
חָדָשׁ!!: לולב ובית הכנסת בחמאם ליף · ראה עוד »
בית הכנסת בחמת גדר
החלק העליון של הפסיפס - בכניסה לבית המשפט העליון בירושלים בית הכנסת בחמת גדר הוא בית כנסת עתיק הנמצא באתר מרחצאות המרפא חמת גדר.
חָדָשׁ!!: לולב ובית הכנסת בחמת גדר · ראה עוד »
בית הכנסת בבובה מרינה
מנורות שבעה קנים בטביעות חותם על שברי חרסים שנמצאו באתר בית הכנסת בית הכנסת העתיק בקרבת העיר בּוֹבָֿה מרינה בקלבריה הוא השני בקדמותו באיטליה אחרי בית הכנסת באוסטיה.
חָדָשׁ!!: לולב ובית הכנסת בבובה מרינה · ראה עוד »
בית הכנסת העתיק במעון
מראה כללי של האתר מראה כללי של הפסיפס קטע מרצפת הפסיפס עותק מרצפת הפסיפס עבור בית הנשיא מאת נעמי הנריק בית הכנסת העתיק שוכן בחורבת מעון (ערבית חרבת אל-מעין) שהיא אתר ארכאולוגי השוכן ליד צומת מעון, ממזרח לקיבוץ נירים שבנגב הצפון-מערבי וכ-20 ק"מ מדרום לעזה.
חָדָשׁ!!: לולב ובית הכנסת העתיק במעון · ראה עוד »
בית הכנסת העתיק בפקיעין
בית הכנסת העתיק של פקיעין הוא בית כנסת קדום בכפר פקיעין שבגליל המערבי.
חָדָשׁ!!: לולב ובית הכנסת העתיק בפקיעין · ראה עוד »
בית הכנסת העתיק בפלובדיב
רצפת הפסיפס של בית הכנסת העתיק בפיליפופוליס המוצגת במוזיאון הארכאולוגי בפלובדיב בית הכנסת העתיק בפיליפופוליס (פלובדיב) היה בית כנסת שפעל משלהי המאה ה-2 או ראשית המאה ה-3 ועד למאה ה-6 בעיר פיליפופוליס בפרובינקיית תראקיה של האימפריה הרומית ובהמשך של האימפריה הביזנטית (בשטחי בולגריה המודרנית).
חָדָשׁ!!: לולב ובית הכנסת העתיק בפלובדיב · ראה עוד »
גזירות אדריאנוס
גזירות אדריאנוס היו מכלול פעולות העונשין שהטיל הקיסר אדריאנוס על התושבים המורדים בארץ ישראל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד".
חָדָשׁ!!: לולב וגזירות אדריאנוס · ראה עוד »
דמי שביעית
דמי שביעית הם כספים שהתקבלו ממכירת פירות שביעית - פירות שגדלו בשנת השמיטה.
חָדָשׁ!!: לולב ודמי שביעית · ראה עוד »
דרכיה דרכי נועם
דרכיה דרכי נעם היא השקפה תלמודית המתבטאת בפרשנות ואף בפסיקה, אשר לפיה התורה לא באה לגרום לאדם סבל, ועל כן פרשנויות אפשריות לתורה שאינן נראות כ"דרכי נעם" נדחות לעיתים לטובת פרשנויות אחרות.
חָדָשׁ!!: לולב ודרכיה דרכי נועם · ראה עוד »
דוד החקיין
דוד נתן ברוקנר (ידוע יותר בשם הבמה דוד החקיין; נולד בכ' באייר ה'תשל"א, 15 במאי 1971) הוא שחקן, שדרן, מגיש, ובדרן חרדי.
חָדָשׁ!!: לולב ודוד החקיין · ראה עוד »
הממשלה הזמנית ביהודה
הממשלה הזמנית ביהודה הוא כינוי לישות מדינית, ששלטה במשך תקופה קצרה (66–68 לספירה) ביהודה, בזמן המרד הגדול של היהודים בשלטון הרומאי.
חָדָשׁ!!: לולב והממשלה הזמנית ביהודה · ראה עוד »
המנורה
מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: לולב והמנורה · ראה עוד »
המסגד הגדול בעזה
המסגד הגדול בעזה (בערבית: جامع غزة الكبير, גַ֫'אמֶע עַ֫'זַּה אל-כַּבִּ֫יר), הידוע גם בשם "אל-מסג'ד אל-עומַרִי אל-כביר", "המסגד העומרי הגדול", הוא המסגד העתיק והגדול ביותר ברצועת עזה וממוקם בעיר העתיקה של עזה.
חָדָשׁ!!: לולב והמסגד הגדול בעזה · ראה עוד »
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: לולב והמרד הגדול · ראה עוד »
המכון הארץ ישראלי לפולקלור ואתנולוגיה
המכון הארץ ישראלי לפולקלור ואתנולוגיה היה מכון מחקר עצמאי שהוקם על ידי רפאל פטאי בירושלים בשנת 1944.
חָדָשׁ!!: לולב והמכון הארץ ישראלי לפולקלור ואתנולוגיה · ראה עוד »
האלה העבריה
האלה העבריה הוא ספר משנת 1967 מאת ההיסטוריון והאנתרופולוג היהודי רפאל פטאי, שבו טוען המחבר שמבחינה היסטורית, לדת היהודית בתקופת המקרא היו אלמנטים של פוליתיאיזם, בעיקר פולחן אלות ופולחן של האלה האם, ושאלוהי ישראל נעבד יחד עם "אשתו", האלה אשרה, בפולחן משותף.
חָדָשׁ!!: לולב והאלה העבריה · ראה עוד »
העץ בשירות האדם
תמר האדם מפיק תועלת רבה ממינים רבים של עצים.
חָדָשׁ!!: לולב והעץ בשירות האדם · ראה עוד »
הקטקומבות היהודיות בוונוסה
מנורת שבעת הקנים מצוירת על קיר קטקומבה בוונוסה תרשים של מתחם הקטקמובות הקטקומבות היהודיות בוונוסה הן מערכת של קטקומבות שהתגלו בשנת 1853 בגבעה הקרויה "מדלנה" (Maddalena), כשני ק"מ צפונית לעיר וֶנוֹסָה (Venosa) שבנפת פוטנצה, בצפון מחוז בזיליקטה, איטליה.
חָדָשׁ!!: לולב והקטקומבות היהודיות בוונוסה · ראה עוד »
הלכות ארבעת המינים
ערבות (אגודים יחד בעלה של לולב הכרוך סביבם). משמאלם - האתרוג. ערבות. הלכות ארבעת המינים הניטלים בחג הסוכות, הן הלכות העוסקות בסדרה של תנאים שלמדו חכמים מפסוקי התורה, שחסרונו של אחד מהם באחד מארבעת המינים הניטלים, פוסל את כשרותו של אותו המין לנטילה.
חָדָשׁ!!: לולב והלכות ארבעת המינים · ראה עוד »
הוצאה ביום טוב
מלאכת הוצאה היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.
חָדָשׁ!!: לולב והוצאה ביום טוב · ראה עוד »
הושענא רבה
הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.
חָדָשׁ!!: לולב והושענא רבה · ראה עוד »
הכשר מצווה
שזירת חוטי ציצית היא "הכשר מצווה". הֶכְשֵׁר מִצְוָה הוא מושג הלכתי שמשמעותו: מעשה שהוא עצמו אינו מצווה אלא הוא הכנה והכשרה של דבר מסוים כדי שיתאפשר על ידו לקיים את המצווה.
חָדָשׁ!!: לולב והכשר מצווה · ראה עוד »
הכתב העברי הקדום
כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: לולב והכתב העברי הקדום · ראה עוד »
היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל
תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: לולב והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל · ראה עוד »
הידור מצווה
ארבעת המינים כשהם מאוגדים יחדיו זהו הידור מצווה. הידור מצווה הוא עיקרון הלכתי הקובע כי יש לקיים מצווה באופן נאה ומהודר.
חָדָשׁ!!: לולב והידור מצווה · ראה עוד »
כנסיית פטרוס הקדוש (אבו כביר)
הכנסייה במבט מהאוויר, מאי 2017 הכנסייה ותא התפילה על שם טביתא פנים הכנסייה תא התפילה על שם טביתא הקדושה צלב פרבוסלבי ועץ בודד בגן הכנסייה קבר טביתא הקדושה כנסיית פטרוס הקדוש, או הכנסייה הרוסית, היא כנסייה רוסית פרבוסלבית השוכנת באבו כביר בדרומה של תל אביב.
חָדָשׁ!!: לולב וכנסיית פטרוס הקדוש (אבו כביר) · ראה עוד »
כף נחת
כף נחת הוא פירוש קצר לששה סדרי משנה שחיבר הרב יצחק גבאי, מחכמי אספי שבמרוקו.
חָדָשׁ!!: לולב וכף נחת · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: לולב ויפו · ראה עוד »
יצחק צבאח
רבי יצחק צבאח היה רב, דיין וראש ישיבה מרוקאי וממנהיגי הקהילה היהודית בירושלים בשלהי המאה ה-16 ובמחצית הראשונה של המאה ה-17.
חָדָשׁ!!: לולב ויצחק צבאח · ראה עוד »
ירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת
מפת ירושלים בתקופה המוסלמית על פי ארקולף, כתב יד מהמאה ה-9 התקופה הערבית הקדומה בירושלים נמשכה לאורך המחצית השנייה של האלף הראשון לספירה, משנת 638, עם כיבושה על ידי הפולשים הערבים-מוסלמים מידי הביזנטים.
חָדָשׁ!!: לולב וירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת · ראה עוד »
יריחו
קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.
חָדָשׁ!!: לולב ויריחו · ראה עוד »
ישראל פרידמן (רוז'ין)
רבי ישראל פרידמן מרוז'ין (5 באוקטובר 1796, ג' בתשרי ה'תקנ"ז – 9 באוקטובר 1850, ג' בחשוון ה'תרי"א), המכונה "הרוז'ינר", "הרוז'ינאי", "האדמו"ר מרוז'ין" או "מלך ישראל מרוז'ין", היה מייסד חסידות רוז'ין שהיא חסידות אב למספר ענפי חסידות.
חָדָשׁ!!: לולב וישראל פרידמן (רוז'ין) · ראה עוד »
יששכר איש כפר ברקאי
יששכר איש כפר ברקאי היה כהן גדול בבית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: לולב ויששכר איש כפר ברקאי · ראה עוד »
יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון
יהונתן בן בעיה (בארמית: בר בעין) ומסבלה בן שמעון (וכן משבלה או מסבלא) היו שני פרנסי עין גדי מטעמו של שמעון בר כוכבא בשלהי תקופת מרד בר כוכבא, אשר נודעו בזכות תגליות מערת האגרות שבמצוקי נחל חבר במדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: לולב ויהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון · ראה עוד »
יום ראשון של הדקלים
כניסתו של ישו לירושלים, פסיפס מ-1150 בכנסייה בפלרמו תהלוכת יום ראשון של הדקלים בירושלים (2011). התהלוכה יוצאת מבית פגי ומסתיימת בכנסיית סנטה אנה. בתמונה נראית התהלוכה ליד גת שמנים. יום ראשון של הדקלים או יום ראשון של כפות התמרים (בלטינית: dominica palmarum) הוא חג נוצרי החל ביום ראשון שלפני הפסחא.
חָדָשׁ!!: לולב ויום ראשון של הדקלים · ראה עוד »
יום טוב ראשון של סוכות
ממוזער יום טוב ראשון של סוכות חל בט"ו בתשרי והוא היום הראשון לשבעת ימי חג הסוכות.
חָדָשׁ!!: לולב ויום טוב ראשון של סוכות · ראה עוד »
יוון העות'מאנית
מפת האימפריה העות'מאנית בשיא גודלה, יוון מסומלת בעיגול האדום. מפת האימפריה הביזנטית בשנת 1180, לפני מסע הצלב הרביעי, ופלישות הטורקים. יוון העות'מאנית הוא שמה של תקופה בהיסטוריה של יוון שבה כמעט כל השטחים המוכרים כיום כיוון המודרנית נכללו באימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: לולב ויוון העות'מאנית · ראה עוד »
7 (מספר)
שלט בית מספר 7 ברחוב בירושלים 7 (במילים בלשון זכר: שבעה; בלשון נקבה: שבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 6 והבא לפני 8.
חָדָשׁ!!: לולב ו7 (מספר) · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/לולב
