גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
62 יחסים: מנהרות הכותל, מעמד הר הזיתים, מצווה לשמוע דברי חכמים, מתתיה בן שמואל, מוות, אמונת חכמים, ארבע מיתות בית דין, אב בית דין, אברהם ביכלר, אגריפס השני, אושא, נחום הלבלר, סמיכת זקנים, סנהדרין, ערוך השולחן, עגלה ערופה, עונש מוות ביהדות, פסיקת הלכה, פר העלם דבר של ציבור, פרשת שופטים, פיס (בית המקדש), צדיק, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבן גמליאל הזקן, רבי מיאשא, רבי יוסי, רבי יוחנן, שערי חולדה, שביל הסנהדרין, שוק הכתנים, תנאים, תנועת דור דעה, תקנות אושא, תקופת הזוגות, לשכת פנחס המלביש, לשכת הגולה, לשכות העזרה, זקן ממרא, חוני המעגל, חולדה הנביאה, בני רכב, בעל מופת, ברכה (מנהג דתי), בלעם בן בעור, בית דוד, בית דין (הלכה), בית המקדש, בית המקדש השני, בית החרושת שולץ, גזית (פירושונים), ..., המרד הגדול, המיתוס של עשרת השבטים האבודים, האולם ההרודיאני, הסטיו המלכותי, הענישה בהלכה, העזרה, העבודה במקדש, הר הבית, כהן מוחזק, כיפת השלשלת, ירושלים בתקופת בית שני, ישו. להרחיב מדד (12 יותר) »
מנהרות הכותל
תוואי מנהרות הכותל מנהרות הכותל הן מערך חללים ומחילות תת-קרקעיות מתקופות שונות לאורך תוואי הכותל המערבי, מתחת לבתי הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ומנהרות הכותל · ראה עוד »
מעמד הר הזיתים
מעמד הר הזיתים הוא מעמד טקסי שקיים בהושענא רבה המרכז היהודי שישב בארץ ישראל בתקופה המוסלמית המוקדמת, החל מהמאה ה-7 ועד שנות ה-70 של המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ומעמד הר הזיתים · ראה עוד »
מצווה לשמוע דברי חכמים
מצווה לשמוע דברי חכמים היא מצוות עשה בתורה, כפי המקובל בפרשנות חז"ל, המחייבת ציות לחכמים בנושאים הלכתיים ("ככל אשר יורוך") ומצוות לא תעשה על המריית פיהם ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך").
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ומצווה לשמוע דברי חכמים · ראה עוד »
מתתיה בן שמואל
מתתיה בן שמואל (לפי נוסחאות אחרות: מתיה, מתיא, מתתיא) היה הממונה על הפייסות בבית המקדש השני, מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ומתתיה בן שמואל · ראה עוד »
מוות
תמונה של מלאך המוות המוצג כשלד נושא חרמש ושעון חול. לוח מודעות אבל מוות הוא מצב שבו גוף חי חדל לחיות, כלומר חדל לשמר את הסביבה הפנימית שמאפיינת אותו, והופך לגופה.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ומוות · ראה עוד »
אמונת חכמים
אמונת חכמים הוא מושג רווח ביהדות המתאר (בדרך כלל) אמונה בסמכותם ובעליונותם הרוחנית והאינטלקטואלית של תלמידי-חכמים.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ואמונת חכמים · ראה עוד »
ארבע מיתות בית דין
ארבע מיתות בית דין הן שיטות הוצאה להורג לביצוע עונש מיתה לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית וארבע מיתות בית דין · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ואב בית דין · ראה עוד »
אברהם ביכלר
אברהם ביכלר (Adolph Büchler; 18 באוקטובר 1867 – 1939) היה חוקר במקצועות היהדות.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ואברהם ביכלר · ראה עוד »
אגריפס השני
אגריפס השני (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; נולד בשנת 27 לספירה ומת בתחילת שנות ה-90 או בשנת 100) היה בנו של המלך אגריפס הראשון ונינו של הורדוס, כיהן כמלך מטעמם של הרומאים ובחסותם על אזורים בצפון ארץ ישראל, כלקיס, הגולן, וממונה על בית המקדש.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ואגריפס השני · ראה עוד »
אושא
אושא הייתה עיר יהודית חשובה שהגיעה לשיאה בתקופת המשנה ותחילת תקופת התלמוד, בין המאה ה-1 לבין המאה ה-4 לספירה.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ואושא · ראה עוד »
נחום הלבלר
נחום הלבלר היה תנא בדור הראשון לתקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ונחום הלבלר · ראה עוד »
סמיכת זקנים
בהלכה, סמיכת זקנים (נקראת גם סמיכת חכמים או פשוט סמיכה) היא מתן רשות של רב לתלמידו להיות דיין.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית וסמיכת זקנים · ראה עוד »
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית וסנהדרין · ראה עוד »
ערוך השולחן
הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית וערוך השולחן · ראה עוד »
עגלה ערופה
עֶגְלָה עֲרוּפָה היא מצווה מהתורה לערוך טקס כפרה כאשר נמצא הרוג שלא ידוע מי או מה הרג אותו.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ועגלה ערופה · ראה עוד »
עונש מוות ביהדות
עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ועונש מוות ביהדות · ראה עוד »
פסיקת הלכה
פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ופסיקת הלכה · ראה עוד »
פר העלם דבר של ציבור
פר העלם דבר של ציבור הוא קרבן חטאת מסוג חטאת פנימית, אותו מביאים הסנהדרין והציבור, במקרה שהסנהדרין טעו בפסיקת הלכה, והתירו עשיית דבר אסור שהעונש על עשייתו במזיד הוא כרת, ועל ידם הוכשל רוב הציבור היהודי שמתגורר בארץ ישראל באותו חטא בשוגג.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ופר העלם דבר של ציבור · ראה עוד »
פרשת שופטים
חכמי הסנהדרין יישובים בלשכת הגזית, מתוך מודל בית המקדש הראשון מהמאה ה-17 פָּרָשַׁת שֹׁפְטִים היא פרשת השבוע החמישית בספר דברים.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ופרשת שופטים · ראה עוד »
פיס (בית המקדש)
המחשת שיטת עריכת הפיס הפַּיִס כפי שמתואר במשנה ובספרות חז"ל, הוא גורל שהיה מתקיים בין הכהנים בבית המקדש, על מנת לקבוע איזה כהן יזכה לבצע את אחת מעבודות המקדש.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ופיס (בית המקדש) · ראה עוד »
צדיק
צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית וצדיק · ראה עוד »
רבן שמעון בן גמליאל הזקן
רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) – (נפטר לערך בשנת 70) היה תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים ונשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ורבן שמעון בן גמליאל הזקן · ראה עוד »
רבן גמליאל הזקן
רַבַּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן היה תנא בדור הראשון לתנאים, נשיא הסנהדרין סביב השנים -, 10-50 לספירה.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ורבן גמליאל הזקן · ראה עוד »
רבי מיאשא
רבי מְיָאשָׁא היה חכם יהודי בתקופת הזוגות, בשלהי ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ורבי מיאשא · ראה עוד »
רבי יוסי
הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ורבי יוסי · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ורבי יוחנן · ראה עוד »
שערי חולדה
דגם בית שני במוזיאון ישראל. הדגם נבנה לפני חפירות הכותל הדרומי ולפיכך אינו מדויק ומציג שני שערים כפולים, במקום כפול ומשולש. קבר חולדה המוצג בתצלום לא נמצא בחפירות. שערי חולדה הן שתי נקודות כניסה סמוכות בכותל הדרומי של הר הבית.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ושערי חולדה · ראה עוד »
שביל הסנהדרין
חורבת אושא עם מימרה מהמשנה לשביל הסנהדרין נוצר סימון שביל ייחודי המורכב משלושה צבעים: ירוק, ארגמן וכחול. הסימון על האבן אבן לציון שביל הסנהדרין במקום בו נמצאת אבן תחום שבת המציינת את תחום השבת של אושה העתיקה. האבן שוכנת מצפון מזרח לאושה העתיקה בדרך לשפרעם מצוות צדקה כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 שביל הסנהדרין הוא טרק בצפון הארץ באורך של כ־100 ק"מ העובר בנקודות ציון בתולדות הסנהדרין.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ושביל הסנהדרין · ראה עוד »
שוק הכתנים
שוק הכתנים ובסופו השער להר הבית, ינואר 2008 הכוס, סמלו של תנכיז. על גבי הכניסה לח'אן בשוק הכתנים מפת הרובע המוסלמי שוק הכתנים, "שוק מוכרי הכותנה", "שוק עושי הכותנה", או "שוק מנפצי הכותנה" (ערבית: سوق القطانين סוק אל-קטאנין), כיום "רחוב החנויות", הוא שוק מקורה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, המוביל אל אחד משערי הר הבית הקרוי על שמו, שער מוכרי הכותנה.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ושוק הכתנים · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ותנאים · ראה עוד »
תנועת דור דעה
תנועת דור דעה (כונתה: דְּרַאדֲּעַה, ואנשיה: דַּרְדְּעִים) הוא פלג קטן ביהדות תימן שנוסד בעיר צנעא בתחילת המאה העשרים מתוך הזרם הבלדי על ידי הרב יחיא קאפח ותלמידיו.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ותנועת דור דעה · ראה עוד »
תקנות אושא
תקנות אושא הן תקנות שתיקנה הסנהדרין בעיר אושא, אחרי שגלתה מירושלים בעקבות חורבן בית המקדש השני ושינתה את מיקומה מספר פעמים.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ותקנות אושא · ראה עוד »
תקופת הזוגות
על פי המסורת היהודית, תקופת הזוגות נמשכה כמאתיים שנה בימי הבית השני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), ובה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ותקופת הזוגות · ראה עוד »
לשכת פנחס המלביש
לשכת פנחס המלביש הייתה אחת משתי הלשכות שהיו משני צדי שער ניקנור.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ולשכת פנחס המלביש · ראה עוד »
לשכת הגולה
לשכת הגולה הייתה אחת הלשכות בצפון העזרה של בית המקדש, אשר שימשה להובלת מים ולאספקתם לבית המקדש.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ולשכת הגולה · ראה עוד »
לשכות העזרה
מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) דגם הלשכות בעזרת נשים והלשכות בכניסה לעזרת ישראל לשכות העזרה היו מקומות בעזרה, בחצר בית המקדש מקום בו היו הטהורים מבני ישראל רשאים להיכנס לתחומו.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ולשכות העזרה · ראה עוד »
זקן ממרא
זקן ממרא ('מַמְרֵא' היא הצורה הארמית של מַמְרֶה, מהפועל הִמְרָה 'מרד, לא לציית') הוא תלמיד חכם סמוך, שמורה הלכה למעשה בניגוד לפסיקת הלכה של הסנהדרין כשהיא במקום מושבה שבלשכת הגזית, ובהרכבה המלא.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית וזקן ממרא · ראה עוד »
חוני המעגל
חוני המעגל היה חכם ארץ-ישראלי שחי בתקופת הזוגות, אשר נחשב לבעל מופת, בן דורו של שמעון בן שטח מן המאה ה-1 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית וחוני המעגל · ראה עוד »
חולדה הנביאה
קבר חולדה הנביאה חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה היא דמות מקראית של נביאה מימי המלך יאשיהו.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית וחולדה הנביאה · ראה עוד »
בני רכב
בְּנֵי רֵכָב (נקראים גם: רֵכָבִים) הם משפחה וכת, מצאצאי יהונדב בן רכב.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ובני רכב · ראה עוד »
בעל מופת
ביהדות, בעל מופת הוא כינוי לצדיק שמיוחסים לו כוחות על-טבעיים לחולל נסים ומופתים.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ובעל מופת · ראה עוד »
ברכה (מנהג דתי)
יצחק מברך את יעקב. מאת גוברט פלינק, 1638. יהודי מברך יהודי ברחבת הכותל המערבי ברכה היא מנהג דתי שמהותו הענקת מזל טוב, באמצעות מחווה מילולית או גופנית.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית וברכה (מנהג דתי) · ראה עוד »
בלעם בן בעור
אתון והמלאך, ציור מאת רמברנדט משנת 1626בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הוא דמות מקראית שסיפורה מופיע בתורה, בספר במדבר, ומאוחר יותר נזכר בספר דברים.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ובלעם בן בעור · ראה עוד »
בית דוד
המלכתו של דוד, מתוך ספר תהילים מהמאה ה-10. שלמה המלך בערוב ימיו, תחריט מאת גוסטב דורה. בניו של צדקיהו, המלך האחרון בשושלת, נרצחים לנגד עיניו (מלכים ב', פרק כ"ה), תחריט מאת גוסטב דורה בית דוד הייתה שושלת מלוכה יהודית שתחילתה, על פי המסורת, במלך המקראי דוד.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ובית דוד · ראה עוד »
בית דין (הלכה)
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ובית דין (הלכה) · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ובית המקדש השני · ראה עוד »
בית החרושת שולץ
בית החרושת שולץ במרכז גטו ורשהתמונה להחלפה בית החרושת שולץ (בגרמנית: Schulz Schop, בקרב תושבי גטו ורשה כונה השופ) היה מפעל לתעשיית עורות לצורכי ביגוד והנעלה לצבא גרמניה, שפעל בגטו ורשה בזמן מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית ובית החרושת שולץ · ראה עוד »
גזית (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית וגזית (פירושונים) · ראה עוד »
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית והמרד הגדול · ראה עוד »
המיתוס של עשרת השבטים האבודים
יהודים מחכים על הגדה של נהר הסמבטיון. חלון ויטראז' בכנסייה בעיר פרנקפורט על האודר בגרמניה סיפור עשרת השבטים האבודים מלווה את ההיסטוריה של עם ישראל כבר יותר מאלף שנים.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית והמיתוס של עשרת השבטים האבודים · ראה עוד »
האולם ההרודיאני
250px האולם ההרודיאני הוא שריד של מבנה מרשים מתקופת בית המקדש השני, שהתגלה בירושלים, בקרבת קשת וילסון והכותל המערבי.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית והאולם ההרודיאני · ראה עוד »
הסטיו המלכותי
400x400 פיקסלים 280px הסטיו המלכותי (יוונית: στοά, סטואה) הוא מבנה מפואר מוקף עמודים שפיאר את צלעה הדרומית של רחבת הר הבית.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית והסטיו המלכותי · ראה עוד »
הענישה בהלכה
האמנציפציה. הענישה בהלכה מורכבת מעונשים בידי שמיים ועונשים בידי אדם למי שעברו על חוקי התורה במזיד.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית והענישה בהלכה · ראה עוד »
העזרה
מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית והעזרה · ראה עוד »
העבודה במקדש
העבודה במקדש היא מערכת של קורבנות, מצוות, טקסים ומנהגים, האמורים להתבצע, על פי ההלכה, בבית המקדש מדי יום או במחזוריות שנתית.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית והעבודה במקדש · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית והר הבית · ראה עוד »
כהן מוחזק
כהן מוחזק (או כהני חזקה) הוא אדם שייחוסו המשפחתי ככהן מבוסס על חזקה אך לא על בירור ודאי.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית וכהן מוחזק · ראה עוד »
כיפת השלשלת
מפת הר הבית. כיפת השלשלת ממזרח לכיפת הסלע כיפת השלשלת (בערבית: قبة السلسلة קֻבָּת (אל)סִלְסִלַה – כיפת השלשלת או محكمة داود מָחְכַּמַת דּאוּד – בית המשפט של דוד) היא מבנה שניצב במרכז הר הבית, מעט מזרחית לכיפת הסלע, בנייתה מיוחסת על ידי מרבית המקורות ההיסטוריים והחוקרים המודרניים לעבד אל-מלכ, שמלך בין השנים 685-705.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית וכיפת השלשלת · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: לשכת הגזית וישו · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/לשכת_הגזית
