גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
34 יחסים: מאיר א"ש, מאיר איזנשטט, מאיר אייזנשטטר, מאיר ציפסר, מהר"ם, מהר"ם א"ש, אש (פירושונים), אלעזר קאליר, אלכסנדר סנדר שור, אוז'הורוד, אייזנשטדט, פולמוס אתרוגי קורפו, צבי הירש גויטיין, קהילת יהודי חוסט, שירים ופיוטים לחנוכה, חנוכה, חוסט, חיים סופר, באו זרים למקדשי, בצלאל הכהן, ברוך גויטיין, ביוש (רומניה), גזירת הלבוש, דוד דייטש, הקרע ביהדות הונגריה, החתם סופר, כ"ד בטבת, יחזקאל משה פישמן, יהדות אוברלנד, יהדות נאולוגית, יהושע השיל פריד, יהודה מודרן, יוסף מאיר וייס, יוסף יעקב ניישלאס.
מאיר א"ש
#הפניה מאיר איזנשטטר.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ומאיר א"ש · ראה עוד »
מאיר איזנשטט
הרב מאיר בן יצחק איזנשטט (מהר"ם א"ש; ת"ל, 1670 - כ"ז בסיון תק"ד, 7 ביוני 1744, אייזנשטט), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ומאיר איזנשטט · ראה עוד »
מאיר אייזנשטטר
#הפניה מאיר איזנשטטר.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ומאיר אייזנשטטר · ראה עוד »
מאיר ציפסר
הרב מאיר ציפסר, 1858 הרב מאיר ציפסר (בכתיב יידי: ציפסער; ח' באב ה'תקע"ה, 14 באוגוסט 1815 - ו' בטבת ה'תר"ל, 10 בדצמבר 1869) היה רב והיסטוריון הונגרי.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ומאיר ציפסר · ראה עוד »
מהר"ם
קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ומהר"ם · ראה עוד »
מהר"ם א"ש
בכינוי מהר"ם א"ש נודעו שני רבנים שפעלו בהפרש של כמאה שנים, אם כי השימוש בכינוי נעשה בעיקר כלפי המאוחר מביניהם.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ומהר"ם א"ש · ראה עוד »
אש (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ואש (פירושונים) · ראה עוד »
אלעזר קאליר
רבי אלעזר קאליר (ה'תצ"ח, 1738 – ט"ו בחשוון ה'תקס"ב, 1801) היה מרבני בוהמיה הבולטים, רב ברכניץ וב, פרשן תלמודי ופוסק הלכה.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ואלעזר קאליר · ראה עוד »
אלכסנדר סנדר שור
אלכסנדר סנדר שור (סביבות ה'תל"ג, 1673-כ"ז בשבט ה'תצ"ז, 1737), רב ופוסק הלכה פולני, נודע על שם ספרו תבואות שור, מספרי היסוד של הלכות שחיטה וטרפות.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ואלכסנדר סנדר שור · ראה עוד »
אוז'הורוד
בית הכנסת של אוז'הורוד שהיה מבתי הכנסת הגדולים של זקרפטיה. היום משמש כקונסרבטוריון אוז'הורוד (באוקראינית: Ужгород, ברוסינית: Уґоград, בהונגרית: Ungvár, ביידיש: אונגוואר) היא עיר במערב אוקראינה, סמוך לגבול עם סלובקיה.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ואוז'הורוד · ראה עוד »
אייזנשטדט
אייזנשטדט או אייזנשטט (גרמנית: Eisenstat, Eisenstadt או Eisenstaedt, יידיש: אייַזנשטאָט; צורות נוספות לשם: איזנשטדט, איזנשטט, אייזנשטאט, איזנשטאט, איזנשטאדט, אייזנסטדט, אייזנשטד או אייזנשטת), הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ואייזנשטדט · ראה עוד »
פולמוס אתרוגי קורפו
פולמוס אתרוגי קורפו הייתה פרשה שהתעוררה במחצית הראשונה של המאה ה-19 והסעירה את יהדות אירופה במחצית השנייה של המאה.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ופולמוס אתרוגי קורפו · ראה עוד »
צבי הירש גויטיין
הרב צבי הירש גויטיין (בכתיב שנהג בזמנו: צבי הירש גאיטיין; ה'תקס"ה, 1805 - כ"ב בתמוז ה'תרי"ט, 24 ביולי 1859) היה רב הונגרי, אב בית דין בכפר העדיעס, ומחבר הספר "ידי משה" על רמזי תרי"ג מצוות על פי סדר הרמב"ם המרומזים בפרשת האזינו.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר וצבי הירש גויטיין · ראה עוד »
קהילת יהודי חוסט
קהילת יהודי חוסט היא קהילה יהודית אורתודוקסית בעיר חוסט באוקראינה, שהגיעה לשיאה בשנת 1941.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר וקהילת יהודי חוסט · ראה עוד »
שירים ופיוטים לחנוכה
סמלי חנוכה לכבוד חנוכה נכתבו שירים ופיוטים רבים.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ושירים ופיוטים לחנוכה · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר וחנוכה · ראה עוד »
חוסט
חוסט או הוסט (באוקראינית, ברוסית וברוסינית: Хуст; ברומנית: Hust; בסלובקית: Chust; בהונגרית: Huszt; ביידיש: חוסט, קרי "חֱסט") היא עיר היושבת ליד הנהר חוסטץ במחוז זקרפטיה שבאוקראינה המערבית.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר וחוסט · ראה עוד »
חיים סופר
הרב חיים סופר (שם לועזי: Joachim Schreiber; ג' בתשרי ה'תקפ"ב, 29 בספטמבר 1821 - כ"ה בסיון ה'תרמ"ו, 28 ביוני 1886) היה רב ופוסק בהונגריה.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר וחיים סופר · ראה עוד »
באו זרים למקדשי
"באו זרים למקדשי" (לעיתים: "באו זרים במקדשי", או: "יאתיו") הוא שיר לחנוכה.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ובאו זרים למקדשי · ראה עוד »
בצלאל הכהן
הרב בצלאל הכהן (כ"ז בטבת תק"פ, 14 בינואר 1820 – י' בניסן תרל"ח, 13 באפריל 1878) היה דיין ומו"צ בוילנה ומגדולי התורה הנודעים בעיר. מחבר הגהות "מראה כהן" על הש"ס הבבלי ושו"ת "ראשית ביכורים".
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ובצלאל הכהן · ראה עוד »
ברוך גויטיין
חתימתו של ברוך גויטיין הרב ברוך בנדיט גויטיין (בכתיב שנהג בזמנו: ברוך בענדט גאיטיין, לועזית: Benedict Kojetein; ~תק"ל, 1770 – י"ג בכסלו תר"ב, 26 בנובמבר 1841) היה אב"ד העדיעס, מחבר הספר "כסף נבחר".
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר וברוך גויטיין · ראה עוד »
ביוש (רומניה)
בֶּיוּשׁ (ברומנית: Beiuș, נהגה:; בהונגרית: Belényes; בפי יהודיה: בעלעניעש) היא עיר במחוז ביהור שבטרנסילבניה, מערב רומניה.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר וביוש (רומניה) · ראה עוד »
גזירת הלבוש
יאן פליקס פיארסקי גזירת הלבוש (או גזרת המלבושים) היא כינוי לחוקים שנחקקו באימפריה הרוסית נגד הלבוש היהודי בשנות ה-40 של המאה ה-19 בתקופת ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר וגזירת הלבוש · ראה עוד »
דוד דייטש
הרב דוד דייטש (בהונגרית: Deutsch Dávid ben Menachem Mandel; י"ז בחשוון ה'תקט"ז, אוקטובר 1755 – כ"ב בסיון ה'תקצ"א, יוני 1831) היה ראש ישיבה ורב אורתודוקסי ששימש כאב בית הדין בפראונקירכן – אחת משבע קהילות הידועות בהונגריה (כיום באוסטריה) ורב העיר נובומסטא ('עיר חדש') במדינה זו.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ודוד דייטש · ראה עוד »
הקרע ביהדות הונגריה
הקרע ביהדות הונגריה, או חלוקת הקהילות (הונגרית: ortodox–neológ szakadás, "הקרע האורתודוקסי-נאולוגי"; יידיש: די טיילונג אין אונגארן, "החלוקה בהונגריה") היה הפיצול הממסדי שחל בציבור היהודי בממלכת הונגריה בשנים 1869 עד 1871, בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים, והסטטוס קוו.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר והקרע ביהדות הונגריה · ראה עוד »
החתם סופר
הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החתם סופר או חת"ס (על שם ספריו) היה אב"ד פרשבורג וראש ישיבת פרשבורג, ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר והחתם סופר · ראה עוד »
כ"ד בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר וכ"ד בטבת · ראה עוד »
יחזקאל משה פישמן
הרב יחזקאל משה פישמן-ליפשיץ (ראש חודש אדר ה'תקנ"ו, 1796 - ד' בטבת ה'תרל"ה, 12 בדצמבר 1874) היה רב יליד בוהמיה, כיהן כאב"ד מישקולץ ורוזנות בורשוד במשך ארבעים שנה.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ויחזקאל משה פישמן · ראה עוד »
יהדות אוברלנד
יהדות אוברלנד (כתיב מיושן: אויבערלאנד) הוא כינוי לקהילות היהודיות שהתקיימו בצפון-מערב ממלכת הונגריה ההיסטורית, ובאותו חבל ארץ לאחר שהועבר לצ'כוסלובקיה ולאוסטריה, מסוף המאה ה-17 ועד לשואה.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ויהדות אוברלנד · ראה עוד »
יהדות נאולוגית
נאולוגים (בהונגרית: neológ irányzat, "הפלג הנאולוגי") הוא הכינוי השגור לחברי אחד משני ארגוני הקהילות הגדולים ביהדות הונגריה.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ויהדות נאולוגית · ראה עוד »
יהושע השיל פריד
רבי יהושע השיל הכהן פריד (ה'תקפ"ד – כ"א בסיוון ה'תרפ"א, יוני 1921) היה אדמו"ר חסידי וראש ישיבה בקאפיש שבהונגריה (כיום נאג'י-קופושוני בסלובקיה).
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ויהושע השיל פריד · ראה עוד »
יהודה מודרן
רבי יהודה מודרֶן (או יודלה מודרין; ח' בטבת ה'תק"פ, 26 בדצמבר 1819 - ד' בחשוון ה'תרנ"ד, 14 באוקטובר 1893) היה למדן וראש ישיבה הונגרי מגדולי תלמידי החת"ם סופר ומחבר הספרים "זיכרון שמואל" ו"פרי העץ".
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ויהודה מודרן · ראה עוד »
יוסף מאיר וייס
רבי יוסף מאיר וייס מספינקא הנודע על שם ספרו בעל האמרי יוסף (מונקאץ', י"ח באדר תקצ"ח – ספינקא, ו' באייר תרס"ט) היה אדמו"ר, רב, מקובל ומחבר ספרים תורניים, מייסד חסידות ספינקא שבספנצה.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ויוסף מאיר וייס · ראה עוד »
יוסף יעקב ניישלאס
הרב יעקב יוסף ניישאלס (ר' יעקב וועטש, כ"ח באדר תקנ"ה, 1795 - ט"ז בשבט תרכ"ח, 1868) היה רבה של סרדהלי (דונה-סרדהלי) ובהמשך רב באויבן ישן (אובודה).
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטטר ויוסף יעקב ניישלאס · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מאיר_איזנשטטר
