סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מאיר בר-אילן (חוקר)

מַדָד מאיר בר-אילן (חוקר)

מאיר בר-אילן (נולד ב-5 בנובמבר 1951) הוא פרופסור אמריטוס במחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומומחה במדעי היהדות ובהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה. [1]

107 יחסים: ממזר, מאיר בר-אילן, מאיר בר-אילן, (חוקר), מסכת מידות, מסכת ראש השנה, מסכת תמיד, מפלצות וחיות אגדיות, מצמיח קרן ישועה, מקרא מגילה, משנתו של גרשם שלום, משלי שועלים, משחק, מלאך, מטטרון, מזבח הר עיבל, מזוזה, מגן ברושי, מגילת תענית, מגילת הנחושת, מגילות מדבר יהודה, מגילות שפירא, מיתולוגיה יהודית, אנאלפביתיות, אסטרולוגיה, ארץ ישראל השלמה, ארון קודש, אשת לוט, אתה בחרתנו מכל העמים, אל אדון על כל המעשים, אלעזר החורני, אז בחטאינו חרב מקדש, אחיה השילוני, אבני חמשת המלכים, אברהם אבן עזרא, אברהם פירקוביץ', אברהם יצחק הכהן קוק, אדיר במלוכה, אדירי איומה יאדירו בקול, אוריאל, אוכלוסיית היהודים בעולם לאורך ההיסטוריה, איסורי כישוף ביהדות, איסיים, נישואים, סנדלפון, ספר, ספר אלקטרוני, ספר תורה, ספר יצירה, ספרות ההיכלות והמרכבה, ספרייה, ..., סוטה (הלכה), סידור, עשרת הדיברות, עלינו לשבח, פנחס הלוי, פרה אדומה, פרויקט השו"ת, קרב בית זכריה, קריאת ההלל, קבר ...יהו אשר על הבית, קבורה, קבורה (יהדות), קדושה (תפילה), קומראן, קודקס, רמ"ח איברים, רחל אליאור, רבי אבהו, רבי שמעיה, רות, שאול ליברמן, שם הוורד, שלמה אהרן ורטהיימר, תפילה, תפילות ראש השנה, תקיעת שופר, תהילים, תודוס הרופא, תיקון ליל שבועות, טוביה בר-אילן, בר-אילן, ברכות הראייה, בריאת העולם (יהדות), גניזת קהיר, גד החוזה, גופן, גימטריה, גירוש שדים, דעת מקרא, דב שוורץ, דברי גד החוזה, דיבוק, ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד, הספרים החיצוניים, הר עיבל, הרופילוס, הלוח העברי, הגדה של פסח, הגולם מפראג, ההיכל וארון הקודש בימי קדם, ורד נעם, כתובת קעקע, ישראל קנוהל, ישי רוזן-צבי, יהדות קוצ'ין, יהודה ליבס, יהודה יודל רוזנברג. להרחיב מדד (57 יותר) »

ממזר

לפי ההלכה, ממזר הוא יהודי שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וממזר · ראה עוד »

מאיר בר-אילן

בר-אילן, אפריל 1914 לוויית הרב בירושלים. 1949, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית הרב מאיר בר-אילן (ברלין) (ה' באייר תר"מ, 16 באפריל 1880 – י"ט בניסן ה'תש"ט, 17 באפריל 1949) היה רב, מחבר ופעיל ציוני, מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומאיר בר-אילן · ראה עוד »

מאיר בר-אילן, (חוקר)

#הפניה מאיר בר-אילן.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומאיר בר-אילן, (חוקר) · ראה עוד »

מסכת מידות

ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת מידות פרק ב' משנה ה', דפוס וילנה, 1880 מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומסכת מידות · ראה עוד »

מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומסכת ראש השנה · ראה עוד »

מסכת תמיד

מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומסכת תמיד · ראה עוד »

מפלצות וחיות אגדיות

רוק עם רוכב. מפלצות שונות. קנטאור - חצי סוס, חצי אדם. לווייתן''', תחריט מאת ויליאם בלייק. איור של האפיפיור סילבסטר השני מנסה לדיאלוג עם השטן (1460). השטן מתואר לעיתים קרובות כמפלצת מחרידה באמנות הנוצרית של ימי הביניים. ענק ומתחת נעלו אדם. דרקון קומודו -מפלצת מודרנית. פרה דו-ראשית. דרקולה משוחק על ידי בלה לוגוסי. המפלצת בקריית היובל בירושלים. מפלצות וחיות אגדיות הן יצורים בדיוניים שמקורם באגדות עם, במיתולוגיות, בסיפורי עם או ביצירות בנות זמננו.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומפלצות וחיות אגדיות · ראה עוד »

מצמיח קרן ישועה

מצמיח קרן ישועה היא הברכה החמש עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והאחרונה בקבוצת ברכות הבקשה הנוגעות לנושאים לאומיים ולהשבת קיומה של האומה העברית כאומה עצמאית (יחד עם ברכת המשפט, ברכת קיבוץ גלויות, וברכת ירושלים).

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומצמיח קרן ישועה · ראה עוד »

מקרא מגילה

מאה ה-18 יד להצבעה על המגילה. מִקְרָא מְגִלָּה היא מצווה מדרבנן לקרוא את מגילת אסתר בפורים על מנת לפרסם את הנס שנעשה ליהודים בימי החג.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומקרא מגילה · ראה עוד »

משנתו של גרשם שלום

זוהר בסוכה, 1925 משנתו של גרשם שלום עוסקת בחקר המיסטיקה היהודית, התחום אליו הקדיש את חייו ונחשב מראשי החוקרים שלו.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומשנתו של גרשם שלום · ראה עוד »

משלי שועלים

מהדורה עברית של "משלי שועלים", בשפה קלה ובחרוזים משלי שועלים הוא קובץ משלים שחוברו ולוקטו על ידי רבי ברכיה בן נטרונאי הנקדן במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומשלי שועלים · ראה עוד »

משחק

משחק דמקה משפחתי, ציור מאת לואי-לאופולד בואיי, 1803 ילדים משחקים משנת 1897 משחקי ילדים, 1560 משחק הוא פעילות בידור ופנאי, המנותקת מצרכי הקיום המידיים, למטרת הנאה או למידה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומשחק · ראה עוד »

מלאך

נוצרית. יעקב נאבק עם המלאך (ציור של גוסטב דורה) ציור נוצרי, המלאך רפאל מבשר על תחייתו של ישו המלאך מיכאל מכניע את השטן, ציור מאת גווידו רני, משנת 1631 מלאכים מנגנים מאת פיירו די ג'ובאני טדסקו, משנת 1386 במוזיאון הדואומו מוזיאון הישן בברלין מלאך אוחז בסופרסקריפט מאת ג'ובאני לורנצו ברניני מלאך הוא ישות על-טבעית לרוב טרנסצנדנטלי, הקיימת לפי האמונה בדתות השונות, בהן יהדות, נצרות ואסלאם.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומלאך · ראה עוד »

מטטרון

איסלאמי מהמאה ה-14 מֶטָטְרוֹן (בערבית: ميططرون; נקרא גם שר הפנים) הוא מלאך חשוב המופיע בספרות המיסטית היהודית, והושאל ממנה למיסטיקה הנוצרית והמוסלמית, מהמאות הראשונות לספירה ועד לימינו.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומטטרון · ראה עוד »

מזבח הר עיבל

מבט מהאוויר על האתר שזוהה על ידי זרטל כמזבח הר עיבל. ברקע נראים הרי השומרון. מבט עילי על האתר. ניתן לראות את תבנית המבנה, וכן את העלייה שאותה זיהה זרטל עם הכבש שהוביל אל המזבח במעמד הברכה והקללה. מבט ממערב: נראים הבמה המרכזית, הכבש העולה אליה, ה"סובב" והקיר המערבי של החצר הפנימית, המהווה את המשכו של ה"סובב" מזבח הר עיבל (גם: אתר הר עיבל, האתר הפולחני בהר עיבל, או "מזבח יהושע") הוא אתר ארכאולוגי, השוכן על השלוחה הצפונית-מזרחית של הר עיבל, בגובה 785 מטר מעל פני הים (הפסגה היא בגובה כ-940 מטר מעל פני הים).

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומזבח הר עיבל · ראה עוד »

מזוזה

מְזוּזָה היא תשמיש קדושה יהודי הנקבעת בצדו הימני של הכניסה לבתי מגורים ומבנים אחרים ובכניסה לחדרים בתוך הבית.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומזוזה · ראה עוד »

מגן ברושי

מגן ישראל ברושי (1929 – 14 ביולי 2020) היה ארכאולוג והיסטוריון ישראלי, האוצר הראשי של היכל הספר בירושלים והארכאולוג הראשי של מוזיאון ישראל.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומגן ברושי · ראה עוד »

מגילת תענית

מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומגילת תענית · ראה עוד »

מגילת הנחושת

מגילת הנחושת (3Q15) היא אחת ממגילות מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומגילת הנחושת · ראה עוד »

מגילות מדבר יהודה

קצר.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »

מגילות שפירא

העתק אחד מקטעי מגילת ספר דברים, לונדון 1883מגילות שפירא הן 15 מגילות קלף שהכילו יחדיו את ספר דברים המקראי.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומגילות שפירא · ראה עוד »

מיתולוגיה יהודית

יא) מיתולוגיה יהודית היא אוסף הנרטיבים המסבירים ומציגים את האמונות הדתיות של היהדות, בעוד פולקלור יהודי הם סיפורי עם, סיפורי שבחים, מיתוסים ומעשיות שהתקיימו בתרבות היהודית באופן כללי.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומיתולוגיה יהודית · ראה עוד »

אנאלפביתיות

אנאלפביתיות היא אי ידיעת קרוא וכתוב.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואנאלפביתיות · ראה עוד »

אסטרולוגיה

מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואסטרולוגיה · ראה עוד »

ארץ ישראל השלמה

ארץ ישראל השלמה הוא מונח גאופוליטי ואידאולוגי בהיסטוריה של עם ישראל, התנועה הציונית ובפוליטיקה של מדינת ישראל, המתייחס לארץ ישראל בגבולות היסטוריים המתוארים במקורות תנ״כיים או היסטוריים, ורואה גבולות אלה כגבולות הרצויים למדינה היהודית או למדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וארץ ישראל השלמה · ראה עוד »

ארון קודש

ארון הקודש בבית כנסת בפדובה, איטליה ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וארון קודש · ראה עוד »

אשת לוט

יט(המאה ה-12, מוצג בקתדרלת מונריאלה) אֵשֶׁת לוֹט, דמות מקראית, מתוארת בספר בראשית מסיפור מהפכת סדום ועמורה, בו נהפכה ל"נציב מלח" על פי הסיפור המקראי.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואשת לוט · ראה עוד »

אתה בחרתנו מכל העמים

אתה בחרתנו מכל העמים הן המילים הפותחות את ברכת קדושת היום בתפילת שבע לשלוש רגלים, ראש השנה ויום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואתה בחרתנו מכל העמים · ראה עוד »

אל אדון על כל המעשים

"אֵל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים" (ידוע גם בשם "אֵל אָדוֹן") הוא אחד הפיוטים הקדומים ביותר שנכנסו לתפילה, הידועים כיום, ומשערים שהוא נכתב בארץ ישראל בתקופת הפיוט הארץ ישראלי הקדום (המאה ה-2 עד המאה ה-4 לספירה) - תקופת התלמוד.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואל אדון על כל המעשים · ראה עוד »

אלעזר החורני

מחיצת אלעזר על ידי הפיל, איור מתוך תנ"ך מקלין משנת 1815. אלעזר החורני (בנוסח המקור היווני: Αυραν אֲוָרָן; נהרג בשנת 162 לפנה"ס) היה בנו של מתתיהו החשמונאי ואחיו של יהודה המכבי.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואלעזר החורני · ראה עוד »

אז בחטאינו חרב מקדש

אז בחטאינו חרב מקדש היא קינה קדומה לתשעה באב.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואז בחטאינו חרב מקדש · ראה עוד »

אחיה השילוני

פרומפטואריום אחיה קורע את שמלתו של ירבעם. אמצע המאה ה-14, בוהמיה. אֲחִיָּה הַשִּּׁילֹנִי היה נביא בראשית תקופת המלוכה בישראל.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואחיה השילוני · ראה עוד »

אבני חמשת המלכים

גבעת אבני חמשת המלכים היא גבעה בגובה 204 מטר מעל פני הים, מדרום לעיר מודיעין-מכבים-רעות, בין העיר ליישוב מבוא חורון.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואבני חמשת המלכים · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אברהם פירקוביץ'

אברהם פירקוביץ' אברהם בן שמואל פִירְקוֹביץ' (באנגלית: Avraham ben Shmuel Firkovich, ברוסית: Авраам Самуилович Фиркович, בפולנית: Awram Firkowicz, מכונה אב"ן רש"ף (אברהם בן רבי שמואל פירקוביץ'); 1787, לוצק - 1874, צ'ופוט-קלה), חכם דת קראי ואוסף כתבים עתיקים מפורסם.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואברהם פירקוביץ' · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אדיר במלוכה

אדיר במלוכה (או כי לו נאה) הוא אחד מפיוטי פסח, המושרים בליל הסדר בסיום אמירת ההגדה של פסח.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואדיר במלוכה · ראה עוד »

אדירי איומה יאדירו בקול

אדירי איומה יאדירו בקול הוא פיוט מסוג רהיט מתוך הקדושתא "את חיל יום פקודה" של רבי אלעזר בירבי קליר, הנאמר במנהג אשכנז בחזרת הש"ץ של שחרית ביום הראשון של ראש השנה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואדירי איומה יאדירו בקול · ראה עוד »

אוריאל

אוריאל הוא דמות יהודית מיתולוגית של מלאך, המופיעה בעיקר בקבלה היהודית וכן בתפילות שונות.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואוריאל · ראה עוד »

אוכלוסיית היהודים בעולם לאורך ההיסטוריה

ריכוזי האוכלוסייה היהודיים השתנו מאוד עם הזמן, בשל זרמי פליטים יהודים בלתי פוסקים שנוצרו כתוצאה מגירושים, רדיפות והרג יהודים במקומות שונים בזמנים שונים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואוכלוסיית היהודים בעולם לאורך ההיסטוריה · ראה עוד »

איסורי כישוף ביהדות

בתורה ישנה קבוצת איסורים שנכתבו בפרשייה אחת ועוסקים כולם בענייני מאגיה וחיזוי העתידות:.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואיסורי כישוף ביהדות · ראה עוד »

איסיים

חורבות מחיצת המגורים בעתיקות קומראן. הגן הלאומי קומראן, ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואיסיים · ראה עוד »

נישואים

נישואים (מקובלת גם המילה הארמית "נישואין") הוא מערכת חיים זוגית ממוסדת על מנת לחיות יחדיו ולהקים משפחה, ותחולתו הוא בטקס משפטי, דתי, או חברתי.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ונישואים · ראה עוד »

סנדלפון

סַנְדַּלְפוֹן (ביוונית: Σανδαλφών) הוא מלאך במיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וסנדלפון · ראה עוד »

ספר

ערמת ספרים סגורים וספר אחד פתוח ספרים ישנים מדפי ספרים קריאת ספר בחיק הטבע Юнкер-Крамская, Софья Ивановна קוראת ספר ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד שדפיו כרוכים יחדיו.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וספר · ראה עוד »

ספר אלקטרוני

ספר דיגיטלי בקורא ספרים אלקטרוני. ספר אלקטרוני (או ספר דיגיטלי; באנגלית: electronic book או בקיצור e-book או eBook) הוא ספר המוגש לקורא בצורה דיגיטלית, כקובץ הנקרא במחשב או בקורא ספרים אלקטרוני - מכשיר שנועד במיוחד לקריאת ספרים כאלה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וספר אלקטרוני · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וספר תורה · ראה עוד »

ספר יצירה

ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה והקבלה היהודי, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות, מהם פילוסופיים רציונליים ומהם מיסטיים, מיתיים ומאגיים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וספר יצירה · ראה עוד »

ספרות ההיכלות והמרכבה

ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים מיסטיים שחוברו כנראה בתקופת התנאים והאמוראים (בין המאה השנייה למאה החמישית לספירה) בארץ ישראל (שהייתה אז פרובינציה של האימפריה הרומית המזרחית).

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וספרות ההיכלות והמרכבה · ראה עוד »

ספרייה

מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וספרייה · ראה עוד »

סוטה (הלכה)

בהלכה, סוטה (בעברית מקראית: שֹוטה) היא אישה נשואה שהתייחדה עם גבר זר לאחר שבעלה התריע בה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וסוטה (הלכה) · ראה עוד »

סידור

סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וסידור · ראה עוד »

עשרת הדיברות

ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ועשרת הדיברות · ראה עוד »

עלינו לשבח

עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ועלינו לשבח · ראה עוד »

פנחס הלוי

רבי פנחס הלוי אחי הרא"ה היה מחכמי יהדות ספרד הנוצרית, בן דורו של הרמב"ן ורבו של אחיו הצעיר רבי אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה).

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ופנחס הלוי · ראה עוד »

פרה אדומה

פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום-אדמדם ולפי ההלכה היהודית ניתן להשתמש באפרה לטיהור טומאת מת.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ופרה אדומה · ראה עוד »

פרויקט השו"ת

פרס ישראל לפרויקט השו"ת לשנת 2007 בספרות תורנית פרויקט השו"ת (בשמו הרשמי: מאגר היהדות הממוחשב) הוא כינוי לתוכנית ליצירת מאגר מידע ממוחשב של כתבים יהודיים תורניים עם דגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות (שו"ת), ופיתוח מנוע חיפוש המאפשר אחזור מידע מהמאגר על פי מילות חיפוש.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ופרויקט השו"ת · ראה עוד »

קרב בית זכריה

קרב בית זכריה הוא הקרב החמישי בסדרת הקרבות של מרד החשמונאים, שהתחולל ככל הנראה בשנת 162 לפנה"ס בקרבת היישוב בית זכריה בין כוחות המורדים בראשות יהודה המכבי, לבין צבא סלאוקי בפיקוד ליסיאס.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וקרב בית זכריה · ראה עוד »

קריאת ההלל

מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וקריאת ההלל · ראה עוד »

קבר ...יהו אשר על הבית

תעתיק הכתובת לעברית מודרנית, על פי פרופ' נחמן אביגד מפתח כתב עברי קדום לפענוח הכתובת קבר...יהו אשר על הבית הוא שמה הנוכחי של מערת קבורה מסוף ימי בית ראשון כשעליה כתובת בכתב עברי עתיק.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וקבר ...יהו אשר על הבית · ראה עוד »

קבורה

מערת קבורה המכילה סרקופגים בבית שערים אחוזת קבר בבית גוברין - מרשה סרקופגים אנתרופואידים מדיר אל-בלח כוכי קבורה חצובים באבן חול בפטרה (ירדן) קבורת שדה קבורת קומות בבית עלמין גני אסתר שבראשון לציון, 2018 קברים ריקים בבית קברות בהולנד, 2016 קבורה היא הטמנת גופתו של אדם או בעל חיים באדמה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וקבורה · ראה עוד »

קבורה (יהדות)

קבורת המת היא מצוות עשה מהתורה לקבור את המתים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וקבורה (יהדות) · ראה עוד »

קדושה (תפילה)

קדושה היא קטע תפילה יהודי הנאמר בחזרת הש"ץ כחלק מהברכה השלישית של תפילת העמידה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וקדושה (תפילה) · ראה עוד »

קומראן

האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וקומראן · ראה עוד »

קודקס

קלף קוֹדֶקְס, כינוי לספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וקודקס · ראה עוד »

רמ"ח איברים

רמ"ח אֵיבָרִים הוא מושג הנזכר בדברי חז"ל, ולפיו ישנם באדם 248 איברים, שהם בגימטריה רמ"ח.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ורמ"ח איברים · ראה עוד »

רחל אליאור

רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ורחל אליאור · ראה עוד »

רבי אבהו

רבי אבהו היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור השלישי (סוף המאה ה-3 - תחילת המאה ה-4).

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ורבי אבהו · ראה עוד »

רבי שמעיה

רבי שמעיה היה מחכמי צרפת במאה ה-11 ובתחילת המאה ה-12, היה תלמידו המובהק של רש"י, וגם קרוב משפחתו.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ורבי שמעיה · ראה עוד »

רות

וורשה. הציור משנת 1853 דמותה של רות בכנסיית הדורמיציון בירושלים רות מפצירה בנעמי להישאר עמה. ציור מעשה ידי יאן ויקטורס, משנת 1653. שמן על בד. רוּת המואבייה (בפשיטתא: רעות) היא דמות מקראית, הגיבורה העיקרית של מגילת רות, וסבתא רבתא של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ורות · ראה עוד »

שאול ליברמן

הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ושאול ליברמן · ראה עוד »

שם הוורד

שם הוורד (באיטלקית: Il nome della rosa) הוא רומן מתח פילוסופי-היסטורי מאת אומברטו אקו.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ושם הוורד · ראה עוד »

שלמה אהרן ורטהיימר

הרב שלמה אהרן ורטהיימר (י' בכסלו תרכ"ז, 18 בנובמבר 1866 בהונגריה – י' בתמוז תרצ"ה, 11 ביולי 1935 בירושלים) היה דיין ומחבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, הלכה, אגדה, דרוש, דקדוק לשון הקודש, ועוד.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ושלמה אהרן ורטהיימר · ראה עוד »

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ותפילה · ראה עוד »

תפילות ראש השנה

תפילות ראש השנה, ארתור שיק, 1948בכל יום מימי ראש השנה מתפללים ארבע תפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ותפילות ראש השנה · ראה עוד »

תקיעת שופר

תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ותקיעת שופר · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ותהילים · ראה עוד »

תודוס הרופא

תודוס הרופא היה רופא יהודי שחי בארץ ישראל (פרובינקיה יודיאה) בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני והשלישי לתנאים), והתמחה באנטומיה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ותודוס הרופא · ראה עוד »

תיקון ליל שבועות

תיקון ליל שבועות ותיקון ליל הושענא רבה, וורשא, 1873 תיקון ליל שבועות הוא סדר לימוד המיועד לליל חג השבועות, הכולל התחלות וסיומים של פרקי התורה ועל שמו נקרא גם לימוד התורה המסורתי בליל חג השבועות הנמשך כל הלילה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ותיקון ליל שבועות · ראה עוד »

טוביה בר-אילן

טוביה בר-אילן (כ' בטבת ה'תרע"ג, דצמבר 1912 – כ' בסיון ה'תשל"ט יוני 1979) היה דוקטור לכימיה, מעובדי מכון ויצמן למדע, ממקימי תעשיית הפלסטיק בישראל, יו"ר ועדת התרבות ברחובות, יו"ר מועדון העובדים המדעים של התחנה לחקר החקלאות ומכון ע"ש דניאל זיו ברחובות, חבר ההגנה ויו"ר מד"א ברחובות.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וטוביה בר-אילן · ראה עוד »

בר-אילן

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה יהודיים בארמית.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ובר-אילן · ראה עוד »

ברכות הראייה

ברכות הראייה הן קבוצת ברכות אשר יש לברכן (בעיקר) למראה אירועים או תופעות טבע היוצאים מגדר הרגיל, או המתרחשים לעיתים רחוקות או נדירות במיוחד.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וברכות הראייה · ראה עוד »

בריאת העולם (יהדות)

בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וגניזת קהיר · ראה עוד »

גד החוזה

גָּד החוזה (או גָּד הַנָּבִיא), המכונה בכמה מקומות 'חוֹזֵה דָוִד', היה נביא בימי דוד.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וגד החוזה · ראה עוד »

גופן

גּוֹפָן, או פוֹנְט בלועזית, הוא סגנון עיצוב צורת האותיות, כפי שבא לידי ביטוי באמצעי תצוגה כלשהו, פיזי כמו דפוס, דיגיטלי כמו תוכנת מחשב או באמצעות פלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של מידע טקסטואלי.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וגופן · ראה עוד »

גימטריה

גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וגימטריה · ראה עוד »

גירוש שדים

ישו מגרש שד מאילם, גוסטב דורה (1865) פרנציסקוס הקדוש עוסק בגירוש שדים בארצו - ציור של ג'וטו האב חוזה אנטוניו פורטאה, מגרש שדים קתולי ומחבר ספרים פופולריים על הנושא. גירוש שדים הוא טקס או תהליך שנועד לסלק השפעה מזיקה של שד, שחדר לגופו של אדם, גופו של בעל חיים, מבנה או חפץ.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וגירוש שדים · ראה עוד »

דעת מקרא

דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ודעת מקרא · ראה עוד »

דב שוורץ

דב שוורץ (נולד ב-16 באוגוסט 1961) הוא פרופסור למחשבת ישראל, בעבר דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ודב שוורץ · ראה עוד »

דברי גד החוזה

סוף פרק י' - דברי גד החוזה דברי גד החוזה הוא כתב יד תימני מקוצ'ין, שנמצא בספריית אוניברסיטת קיימברידג' המכיל בין היתר חזיונות אלוהיים של גד הנביא, נבואתו של חירם, ועוד.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ודברי גד החוזה · ראה עוד »

דיבוק

הצגה של "חדירת דיבוק". פולין 1920 במיתולוגיה היהודית, דיבוק הוא סוג של איחוז, תופעה של חדירת רוחו של נפטר אל גופו של אדם חי והשתלטות עליו.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ודיבוק · ראה עוד »

ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד

ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד הוא היגד דמוי פסוק, שמבטא את מלכותו של השם בשלושת הזמנים: הווה, עבר ועתיד.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד · ראה עוד »

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) והספרים החיצוניים · ראה עוד »

הר עיבל

כתיבת ספר יהושע על מגילת קלף בהר עיבל בשנת 2000, ניתן לראות את העיר שכם המשתרעת למרגלות ההר מול קבר יוסף, ואחריה הר גריזים. העומד מימין הוא הרב הלל ליברמן שנרצח באותה שנה בדרכו לקבר יוסף. גוש דן בתצפית מהר עיבל. בחלק התחתון – פאתי העיר שכם בית הכנסת בפסגת ההר, 10/10 הר עיבל (בערבית: جبل عيبال, וגם جبل إسلامية – ג'בל אסלאמיה, או جبل الشمالي – ג'בל א־שמאלי, ההר הצפוני; בעברית מכונה גם הר הקללה או הר הברית) הוא שמו של גוש הררי גדול מצפון לעיר שכם בגובה 940 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) והר עיבל · ראה עוד »

הרופילוס

הרופילוס (ביוונית עתיקה: Ἡρόφιλος; 335 – 228 לפנה"ס) היה רופא יווני, ככל הנראה האנטומיסט הראשון בהיסטוריה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) והרופילוס · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) והלוח העברי · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) והגדה של פסח · ראה עוד »

הגולם מפראג

מהר"ל. בגרסה זו כתובות האותיות "גלם" על מצחו (הכוונה: "גולם" בכתיב חסר)ב-2015 לאחר עשרות שנים נערכו שוב שיפוצים במקום, ואף תועד המקום אך לא בבירור (מהדורת "הכוורת") אגדת הגולם מפראג היא אגדה עממית יהודית המספרת על גולם שנוצר בידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג, בן המאה ה-16, על מנת למנוע עלילות דם מבית היוצר של קהילות הנוצרים באירופה נגד היהודים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) והגולם מפראג · ראה עוד »

ההיכל וארון הקודש בימי קדם

ארון קודש בקבר דוד המלך בהר ציון בבתי הכנסת של העת העתיקה הייתה "תיבה" ששימשה כמקום אחסון לחפצי הקודש: ספרי התורה, שופר, לעיתים אפוד וכדומה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וההיכל וארון הקודש בימי קדם · ראה עוד »

ורד נעם

ורד נעם (נולדה ב-11 באוקטובר 1960) היא פילולוגית, חוקרת תלמוד, פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וורד נעם · ראה עוד »

כתובת קעקע

כתובת קעקע על כף יד כמה מ-13 הקעקועים של הכוכבת אנג'לינה ג'ולי מקעקע כתובות קעקע על רגלה של בחורה כתובת קעקע או קעקוע הוא שרטוט הנעשה בעזרת דיו או בחומרי צבע אחרים המוחדרים באופן קבוע לשכבה התחתונה בעור לקישוט או סימון.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וכתובת קעקע · ראה עוד »

ישראל קנוהל

ישראל קנוֹהל (נולד ב-13 במרץ 1952) הוא חוקר מקרא והיסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וישראל קנוהל · ראה עוד »

ישי רוזן-צבי

ישי רוזן-צבי (נולד ב-18 בנובמבר 1971) הוא פרופסור מן המניין, ראש החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במכון שלום הרטמן בירושלים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וישי רוזן-צבי · ראה עוד »

יהדות קוצ'ין

משפחה של יהודי קוצ'ין. צילום מסביבות 1900 יהדות קוצ'ין היא שם כולל למספר קהילות יהודיות בשטחה של מדינת קרלה, המהוות חלק מיהדות הודו, אשר התגבשו בדרום-מערב הודו בתקופת קיומה של ממלכת קוצ'ין.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ויהדות קוצ'ין · ראה עוד »

יהודה ליבס

יהודה ליבס (נולד ב-1947) הוא פרופסור למחשבת ישראל העוסק בחקר הקבלה והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ויהודה ליבס · ראה עוד »

יהודה יודל רוזנברג

מתוך קונטרס "גורל העשיריות" שהדפיס הרב רוזנברג. חוברת קצרה זו, ייחודית במינה, אמורה להשיב תשובה מקורית לשואל, על כל שאלה שיישאל, זאת על ידי חישובים, דילוגים, מספרים ואותיות, וע"פ ארבעה לוחות, כמו זה שמוצג בתמונה. הרב יהודה יודל רוזנברג (בכתיב יידי: ראזענבערג; תר"ך, 24 בדצמבר 1860 גנברזוב, פולין – כ"ו בתשרי תרצ"ו, 23 באוקטובר 1936, מונטריאול, קנדה) היה רב וסופר שהתפרסם עקב חיבור כתבים שייחס לסופרים קדומים, שגר בפולין והיגר בסוף ימיו למונטריאול שבקנדה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ויהודה יודל רוזנברג · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מאיר_בר-אילן_(חוקר)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »