גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
108 יחסים: ממחרת השבת, מנחם קיסטר, מנחת העומר, מניין השנים בלוח העברי, מצודת החקרא, מקדש השומרונים בהר גריזים, מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל, מרד החשמונאים, מגדל סטרטון, מורידין ולא מעלין, מכון משנת רבי אהרן, א' בניסן, אלול, אלכסנדר הגדול, אלכסנדר הגדול באגדות היהודיות, אלכסנדר ינאי, אדר, אדולף נויבאואר, אוצר הגדולים אלופי יעקב, איל רגב, נס פך השמן, נסכים (קורבן), נסים שאירעו בבית המקדש, ניקנור, ספר הגזרות, סכוליה, עשרה בטבת, עלי הכהן, עונש מוות ביהדות, עוז והדר, פסח שני, פפוס בן יהודה, פפוס ולוליאנוס, פורים שני, פולמוס קיטוס, צבי אבנרי, צדוקים, צום תשעה בטבת, קורבנות הנשיאים, קיסריה, רבי אלעזר בן חנניה, רבי עקיבא, שמעון בן שטח, שמעון הצדיק, שמעון התרסי, שניאור זלמן צייטלין, שנים עבריות ב'ת"ת - ב'תתצ"ט, שער ניקנור, שלומציון המלכה, שביעי של פסח, ..., שומרון (עיר), שומרונים, תענית, תענית (פירושונים), תענית אסתר, תענית צדיקים, תרגומי המקרא ליוונית, תחנון, לוח השנה במגילות קומראן, לידת ישו, ט"ז באדר, ט"ז בסיוון, ט"ו באב (מועד), ט"ו בסיוון, ז' באייר, ז' בכסלו, זכות הלילה הראשון, ח' בניסן, חנניה בן חזקיה, חנוכת המשכן, חנוכה, חגי ישראל ומועדיו, חוני המעגל, ב' בשבט, ג' בתשרי, ג' בכסלו, גביהא בן פסיסא, דוב אברמסון, ה'ק"ה, ה'רע"ד, העיר העתיקה של בית שאן, הלכה, הורדוס, ורד נעם, כ"א בכסלו, כ"ז באייר, כ"ז בחשוון, כ"ח באדר, כ"ח בשבט, כ"ח בטבת, כ"ב באלול, כ"ב בשבט, כ"ג באייר, כ"ג בחשוון, כ"ד באב, כ"ד בניסן, כ"ה בסיוון, כ"ה בחשוון, כ"ו בניסן, כ' באדר, י"ז באלול, י"ז בסיוון, י"ד בתמוז, ימי הודאה, יהא מונח עד שיבוא אליהו, יהודה טולידאנו, יום קורבן עצים, יוחנן הורקנוס הראשון. להרחיב מדד (58 יותר) »
ממחרת השבת
קציר תבואה בחג העומר, צולם בקיבוץ גבעת חיים בין השנים 1945-1935. מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הוא הזמן הנקוב בתורה למנחת עומר התנופה ותחילת ספירת העומר, שבסופה מתקיים חג השבועות.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וממחרת השבת · ראה עוד »
מנחם קיסטר
מנחם י' צבי קיסטר (נולד ב-23 במאי 1957) הוא פילולוג, חוקר ספרות בית שני וספרות חז"ל, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומנחם קיסטר · ראה עוד »
מנחת העומר
מִנְחָת הַעֹמֶר (גם: עֹמֶר הַתְּנוּפָה, מִנְחַת בִּכּוּרִים) היא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומנחת העומר · ראה עוד »
מניין השנים בלוח העברי
שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »
מצודת החקרא
מפת היסטורית של ירושלים, החקרא (למטה מימין) מזוהה עם עיר דוד מצודת החקרא (ביוונית: Aκρα, אקרא) הייתה מצודה בירושלים, שנבנתה על ידי המלך אנטיוכוס אפיפנס בשנת 167 לפני הספירה, תקופת השלטון הסלאוקי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומצודת החקרא · ראה עוד »
מקדש השומרונים בהר גריזים
אתר הכנסייה - מתחתיו אולי שרידי ההעתק לבית המקדש מקדש השומרונים בהר גריזים הוא המקום בו שכן לפי העדויות מקדש לעדה השומרונית על פסגת הר גריזים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומקדש השומרונים בהר גריזים · ראה עוד »
מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל
לוח המקומות הקדושים (ראשית המאה ה-20) מאת משה בן יצחק מזרחי. סביב הר הבית (כיפת הסלע), מופיעים קבר שמואל, קבר רחל, מערת המכפלה והעיר ירושלים. לוח זכוכית צבוע, מעוטר בנייר מוזהב. הר הבית (מכיוון דרום-מערב) המבנה שעל מערת המכפלה מתפללות בקבר רחל איור של קבר יוסף מהמאה ה-19 תפילה בקבר דוד המלך 250px מתפללות בקבר שמואל הנביא קבר זכריה (מימין) וקבר בני חזיר (משמאל)קברי הסנהדרין בשלהי המאה ה-19 קבר רבן גמליאל ביבנה הבניין שעל קבר רבי מאיר בעל הנס בארץ ישראל ישנם אתרים רבים הנחשבים כמקומות קדושים ליהודים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל · ראה עוד »
מרד החשמונאים
מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומרד החשמונאים · ראה עוד »
מגדל סטרטון
עמ.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומגדל סטרטון · ראה עוד »
מורידין ולא מעלין
מורידין ולא מעלין הוא כינוי להלכה המורה היתר לגרימת מוות למוסר, מין ומשומד.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומורידין ולא מעלין · ראה עוד »
מכון משנת רבי אהרן
מכון משנת רבי אהרן שעל יד ישיבת לייקווד בניו ג'רזי, ארצות הברית עוסק בהוצאה לאור של ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומכון משנת רבי אהרן · ראה עוד »
א' בניסן
ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וא' בניסן · ראה עוד »
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואלול · ראה עוד »
אלכסנדר הגדול
מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואלכסנדר הגדול · ראה עוד »
אלכסנדר הגדול באגדות היהודיות
אלכסנדר הגדול בירושלים; ציור של סבסטיאנו קונצ'ה מהמחצית הראשונה של המאה ה-18 היהודים, כמו שאר העמים בעת העתיקה, התרשמו עמוקות מאישיותו של אלכסנדר מוקדון ומהישגיו.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואלכסנדר הגדול באגדות היהודיות · ראה עוד »
אלכסנדר ינאי
יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואלכסנדר ינאי · ראה עוד »
אדר
אֲדָר (מאכדית: addaru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואדר · ראה עוד »
אדולף נויבאואר
אדולף (אברהם) נוֹיבָּאוּאֶר (נכתב גם נויבואר, נויבאוור, ובהשפעת היידיש: נוֹיבּוֹיֶר, נוֹיבּוֹיֶיר (נויבויער); בלועזית: Adolf Neubauer; כ"ו באדר תקצ"א, 11 במרץ 1831 – כ"ב בניסן תרס"ז, 6 באפריל 1907) היה מזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי אוסטרו-הונגרי, שפעל בעיקר בצרפת ובבריטניה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואדולף נויבאואר · ראה עוד »
אוצר הגדולים אלופי יעקב
אוצר הגדולים אלופי יעקב הוא סדרה של ספרים המביאים את תולדות גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואוצר הגדולים אלופי יעקב · ראה עוד »
איל רגב
איל רגב (נולד ב-1970) הוא היסטוריון ופרופסור מן המניין לגאוגרפיה היסטורית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת בית שני במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואיל רגב · ראה עוד »
נס פך השמן
תפילת על הנסים, הנאמרת בחנוכה להודאה על הניסים (נס פך השמן איננו מוזכר בה). נס פך השמן הוא סיפור המובא בתלמוד הבבלי ובמקורות נוספים, כאחד מהניסים שהתרחשו בתקופת מרד החשמונאים וכאחת הסיבות העיקריות להדלקת נרות בחג החנוכה וחגיגתו למשך שמונה ימים לדורות.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ונס פך השמן · ראה עוד »
נסכים (קורבן)
נסכים הם קורבן מנחה מיין וסולת חיטים בלולה בשמן שהוקרבו בבית המקדש לצד קורבן עולה או שלמים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ונסכים (קורבן) · ראה עוד »
נסים שאירעו בבית המקדש
לפי מקורות שונים בספרות חז"ל, בבית המקדש אירעו מספר נסים באופן קבוע.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ונסים שאירעו בבית המקדש · ראה עוד »
ניקנור
יהודה המכבי וצבאו עומד בפני צבא ניקנור. ציור של גוסטב דורה נִיקָנוֹר (ביוונית: Nικάνωρ) היה מצביא סלאוקי בתקופת מרד החשמונאים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וניקנור · ראה עוד »
ספר הגזרות
ספר הגזרות נקרא גם ספר גזירתא היה ככל הנראה ספר חוקים של כת הצדוקים בתקופת בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וספר הגזרות · ראה עוד »
סכוליה
"סכוליה" מהמאה ה-2 לספר כ"א של האיליאדה סְכוֹלְיָה (ביחיד: סכוֹליוֹן, מיוונית עתיקה: σχόλιον, scholion.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וסכוליה · ראה עוד »
עשרה בטבת
ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ועשרה בטבת · ראה עוד »
עלי הכהן
עֵלי הכהן הוא דמות מקראית, נחשב לאחרון הכהנים הגדולים במשכן שילה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ועלי הכהן · ראה עוד »
עונש מוות ביהדות
עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ועונש מוות ביהדות · ראה עוד »
עוז והדר
סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ועוז והדר · ראה עוד »
פסח שני
מצות מכונה. יש הנוהגים כיום לאכול מצות ב'''פסח שני'''. מלחמת העולם השנייה. הוא נכנס למחנה בוכנוואלד מייד עם שיחרורו, בכ"ח בניסן תש"ה, התמסר לצרכי הניצולים ושימש עבורם כרב קהילה. הוא הנהיג חגיגת '''פסח שני''', כיוון שנמנע מהם לקיים את החג במועדו.ש בתמונה: הרב שכטר בתפילה ביום הראשון של חג השבועות במחנה בוכנוואלד פסח שני (נקרא גם פסח קטן) חל בי"ד באייר, חודש בדיוק אחרי ערב פסח, ובו ניתנת שוב ההזדמנות להקריב קורבן פסח עבור אנשים שנמנע מהם להקריבו במועדו (י"ד בניסן) משום שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ופסח שני · ראה עוד »
פפוס בן יהודה
פַּפּוּס בֶּן יְהוּדָה הוא דמות מתקופת התנאים המוזכרת בספרות חז"ל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ופפוס בן יהודה · ראה עוד »
פפוס ולוליאנוס
פַּפּוּס וְלוּלְיָאנוּס הם שני אחים מהדור השני והשלישי של התנאים (המאה ה-1 – המאה ה-2).
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ופפוס ולוליאנוס · ראה עוד »
פורים שני
יהודי פרנקפורט בחודש מרץ 1616, שנת ה'שע"ו, לאחר תבוסת הצורר וינצנץ פטמילך. נחגג מאז כ'''פורים שני'''. תחריט עץ, 1628. פורים שני הוא שם כולל לעשרות ימי הודאה פרטיים שתוקנו בקהילות יהודיות ובמשפחות מסוימות לזכר מקרים בהם ניצלו מגירוש, מוות, פוגרום, חוקים להמרת דת ומקרי הצלה אחרים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ופורים שני · ראה עוד »
פולמוס קיטוס
פולמוס קיטוס היה התנגשות בין הכוח הרומאי בפרובינקיית יהודה ובין יהודים בסביבות השנים 115–117 במקביל למרד התפוצות.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ופולמוס קיטוס · ראה עוד »
צבי אבנרי
צבי אבנרי (הנס ליכטנשטיין) (1901 גרמניה – 27 במאי 1967 חיפה, ישראל) היה חוקר תולדות עם ישראל ומדעי היהדות, מורה ומדריך טיולים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וצבי אבנרי · ראה עוד »
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וצדוקים · ראה עוד »
צום תשעה בטבת
צום תשעה בטבת הוא תענית ביום ט' בטבת המופיע במגילת תענית בתרא.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וצום תשעה בטבת · ראה עוד »
קורבנות הנשיאים
קורבנות הנשיאים הן קורבנות שהקריבו נשיאי שבטי ישראל בעת חנוכת המשכן.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וקורבנות הנשיאים · ראה עוד »
קיסריה
קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וקיסריה · ראה עוד »
רבי אלעזר בן חנניה
רבי אלעזר בן חנניה היה תנא שחי בתקופת הבית השני.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ורבי אלעזר בן חנניה · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ורבי עקיבא · ראה עוד »
שמעון בן שטח
שמעון בן שַטָּח (או בן שֶטָּח) היה מראשי החכמים בתקופת אלכסנדר ינאי.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושמעון בן שטח · ראה עוד »
שמעון הצדיק
קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושמעון הצדיק · ראה עוד »
שמעון התרסי
שמעון התרסי או הַתַּסִּי (נרצח בשנת 134 לפנה"ס) היה כהן גדול ונשיא היהודים החל משנת 143 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושמעון התרסי · ראה עוד »
שניאור זלמן צייטלין
שניאור זלמן צייטלין (באנגלית: Solomon Zeitlin, ברוסית: Шломо Цейтлин; כ"ג באייר תרמ"ו/ 28 במאי 1886 או 31 במאי 1892 צ'שניקי בלארוסיה – ז' בטבת תשל"ז/ 28 בדצמבר 1976, פילדלפיה, ארצות הברית) היה היסטוריון יהודי שעסק בעיקר בתקופת בית שני ובנצרות המוקדמת.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושניאור זלמן צייטלין · ראה עוד »
שנים עבריות ב'ת"ת - ב'תתצ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושנים עבריות ב'ת"ת - ב'תתצ"ט · ראה עוד »
שער ניקנור
שער ניקנור (נקרא גם "שער העליון") היה שער במרכז החומה שהפרידה בין עזרת הנשים לעזרת ישראל בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושער ניקנור · ראה עוד »
שלומציון המלכה
שלומציון אלכסנדרה (141 לפנה"ס - 67 לפנה"ס) הייתה מלכת יהודה בתקופת הבית השני משנת 76 לפנה"ס ועד מותה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושלומציון המלכה · ראה עוד »
שביעי של פסח
שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושביעי של פסח · ראה עוד »
שומרון (עיר)
שרידים מיסודות ארמון אחאב - בחלק העליון לאורך שומרון הייתה עיר קדומה בארץ ישראל ששימשה כבירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושומרון (עיר) · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושומרונים · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ותענית · ראה עוד »
תענית (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ותענית (פירושונים) · ראה עוד »
תענית אסתר
תענית אסתר היא יום תענית הנהוג בי"ג באדר, ערב חג הפורים (ברוב השנים. בכ-31.9% מהשנים חל פורים ביום ראשון והתענית מוקדמת לי"א באדר).
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ותענית אסתר · ראה עוד »
תענית צדיקים
תענית צדיקים הן כינוי לתעניות שנהגו לצום יחידים בעם ישראל בימים מסוימים בעקבות אסונות שאירעו במשך הדורות.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ותענית צדיקים · ראה עוד »
תרגומי המקרא ליוונית
קודקס ותיקנוס. שבעים המתרגמים מתרגמים על פי רוח הקודש, נירנברג 1493. alt.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ותרגומי המקרא ליוונית · ראה עוד »
תחנון
נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ותחנון · ראה עוד »
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »
לידת ישו
"לידת ישו", ציור מעשה ידי חרארד ואן הונת'ורסט, מ-1622. כנסיית המולד בבית לחם. לידת ישו מתוארת בכתבי הברית החדשה, ובעיקר בבשורות של מתי ושל לוקאס ובבשורות האפוקריפיות.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ולידת ישו · ראה עוד »
ט"ז באדר
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז אדר תלויה בסוג השנה שבה בר המצווה נחוג ובסוג בשנה שבה נולד (שנה פשוטה או מעוברת).
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וט"ז באדר · ראה עוד »
ט"ז בסיוון
על פי מגילת תענית, ביום זה וביום שלפניו מציינים את יציאתם של הגוים מבית שאן ועמק יזרעאל בתקופת החשמונאים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וט"ז בסיוון · ראה עוד »
ט"ו באב (מועד)
ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »
ט"ו בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וט"ו בסיוון · ראה עוד »
ז' באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וז' באייר · ראה עוד »
ז' בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וז' בכסלו · ראה עוד »
זכות הלילה הראשון
"זכות הלילה הראשון" (1874), אדם זקן מביא את בתו הצעירה לבעל האחוזה. ציור מאת וזלי פולנוב. זכות הלילה הראשון (צרפתית: droit du seigneur, זכות הסניור; לטינית: ius primae noctis, חוק הלילה הראשון) הייתה, לפי מקורות היסטוריים מסוימים, זכות הראשונים המיתולוגית של הסניור הפיאודלי לשכב עם בתולות מבין הצמיתות לפני ליל כלולותיהן, או זכותם של שליטים אחרים בתקופות שונות.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וזכות הלילה הראשון · ראה עוד »
ח' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' ניסן היא תמיד בשנים פשוטות פרשת צו, בשנים מעוברות, פרשת בר המצווה, ברוב השנים, היא פרשת מצורע, אבל בשנים מקביעות (החא והשג) פרשת בר המצוה היא פרשת אחרי מות.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וח' בניסן · ראה עוד »
חנניה בן חזקיה
חנניה בן חזקיה בן גרון הוא תנא שחי בתקופת בית שמאי ובית הלל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וחנניה בן חזקיה · ראה עוד »
חנוכת המשכן
חנוכת המשכן הוא אירוע המתואר בפרשת שמיני שבספר ויקרא, אשר פתח את העבודה במשכן אחרי סיום בנייתו.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וחנוכת המשכן · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וחנוכה · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חוני המעגל
חוני המעגל היה חכם ארץ-ישראלי שחי בתקופת הזוגות, אשר נחשב לבעל מופת, בן דורו של שמעון בן שטח מן המאה ה-1 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וחוני המעגל · ראה עוד »
ב' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' שבט היא ברוב השנים פרשת בא.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וב' בשבט · ראה עוד »
ג' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וג' בתשרי · ראה עוד »
ג' בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וג' בכסלו · ראה עוד »
גביהא בן פסיסא
גביהא בן פסיסא היה חכם יהודי מתקופת בית המקדש השני, בזמנו של שמעון הצדיק.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וגביהא בן פסיסא · ראה עוד »
דוב אברמסון
דוב אברמסון (נולד ב- 22 ביוני 1975) הוא מעצב ואמן ישראלי, שפועל בעיקר בשדה של התרבות היהודית-ישראלית העכשווית.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ודוב אברמסון · ראה עוד »
ה'ק"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וה'ק"ה · ראה עוד »
ה'רע"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וה'רע"ד · ראה עוד »
העיר העתיקה של בית שאן
350px תל בית שאן ולמרגלותיו שרידים מהתקופה הרומית העיר העתיקה של בית שאן, היא ההתיישבות באזור תל בית שאן מראשית התקופה הפרה-היסטורית ועד הקמת העיר הישראלית לאחר מלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית והעיר העתיקה של בית שאן · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית והלכה · ראה עוד »
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית והורדוס · ראה עוד »
ורד נעם
ורד נעם (נולדה ב-11 באוקטובר 1960) היא פילולוגית, חוקרת תלמוד, פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וורד נעם · ראה עוד »
כ"א בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"א בכסלו · ראה עוד »
כ"ז באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ז באייר · ראה עוד »
כ"ז בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ז חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ז בחשוון · ראה עוד »
כ"ח באדר
האנדרטה בבלז'ץ (שיר של דן פגיס).
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ח באדר · ראה עוד »
כ"ח בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח שבט היא ברוב השנים פרשת תרומה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ח בשבט · ראה עוד »
כ"ח בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ח בטבת · ראה עוד »
כ"ב באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב אלול היא פרשת נצבים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ב באלול · ראה עוד »
כ"ב בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד כ"ב שבט היא ברוב השנים פרשת משפטים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ב בשבט · ראה עוד »
כ"ג באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ג באייר · ראה עוד »
כ"ג בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ג בחשוון · ראה עוד »
כ"ד באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד אב היא פרשת ראה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ד באב · ראה עוד »
כ"ד בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ד בניסן · ראה עוד »
כ"ה בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ה בסיוון · ראה עוד »
כ"ה בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ה חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ה בחשוון · ראה עוד »
כ"ו בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ו בניסן · ראה עוד »
כ' באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ' באדר · ראה עוד »
י"ז באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וי"ז באלול · ראה עוד »
י"ז בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וי"ז בסיוון · ראה עוד »
י"ד בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וי"ד בתמוז · ראה עוד »
ימי הודאה
תפילת על הנסים לפורים ימי הודאה הם ימים מיוחדים בלוח השנה העברי, שנקבעו כדי להודות לאלוהים על הנסים שעשה לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וימי הודאה · ראה עוד »
יהא מונח עד שיבוא אליהו
יהא מונח עד שיבוא אליהו הוא פסק הלכתי הקובע כי במצבי ספק שנוצר מוויכוח עובדתי אודות בעלות על חפץ כשנושא הדיון אינו בר הכרעה, קיימת עמדה הלכתית לפיה אין לתיתו לאף אחד מהצדדים כל עוד אין ראיות נוספות, כלומר, יש לשמר את המצב הקיים עד זמן התבררות הספקות על ידי אליהו הנביא, שעל פי המסורת היהודית יבשר את ביאת המשיח:.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויהא מונח עד שיבוא אליהו · ראה עוד »
יהודה טולידאנו
רבי יהודה טולידאנו (כונה: הדוס טולידאנו; 1780 – 1840 לערך) היה פוסק הלכה, פרשן מקראי, ומחבר ספרים רבים שחי ופעל במקנס שבמרוקו.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויהודה טולידאנו · ראה עוד »
יום קורבן עצים
יום קורבן עצים הוא יום שבו היו תורמים עצים ללשכת העצים שממנה לקחו עצים למזבח העולה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויום קורבן עצים · ראה עוד »
יוחנן הורקנוס הראשון
שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מגילת_תענית
