גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
204 יחסים: מאוזוליאום צלאח א-דין, מנסא מוסא הראשון, מלך מאלי, מנהרות הכותל, מנהיגים ותארים באסלאם, מסגד א-נורי (מוסול), מסגד אל-אזהר, מסגד אל-ג'זאר, מסגד איסתיקלאל (ג'קרטה), מסגד סלימייה (אדירנה), מסגד סולימאנייה, מסגד חסן השני, מסגד חוסיין-שאחובה, מסגד ג'באליה, מסגד האמאם באספהאן, מערת א-נועמאן, מצפה הכוכבים אולוג בג, מקנס, מתקפת הטרור באוניברסיטת גאריסה בקניה, מבני הר הבית, מדרס, מדרסת אשרפיה, מדרסה (פירושונים), מדרשה, מהפכת הדפוס בעולם המוסלמי, מוסטפא כמאל אטאטורק, מולא סדרא, מוזיאון האסלאם (הר הבית), מוחמד אל-בוח'ארי, מוחמד עלי בוגרה, מיידאן-י אמאם, אמנות האסלאם, אמסיה, אסלאמיזם, אסלאם - מונחים, אסלאם באוקראינה, אסלאם בגאורגיה, אשרפיה, אתרים צלבניים בארץ ישראל, אל-מסתדא, אל-מדרסה א-תנכיזיה, אל-מדרסה א-טשתמוריה, אל-אזהר, אחמד אל-מנסור, אחמד שאה מסעוד, אבן מאלכ, אבן אל-עלקמי, אבן חג'ר אל-עסקלאני, אבן בטוטה, אבאנותובני, אבאי קוננבאיולי, ..., אבו אל-עלאא אל-מערי, אבו שאמה אל-מקדיסי, אגדז, אדריכלות, אדריכלות ממלוכית, אדריכלות מורית, אדריכלות אסלאמית, אוניברסיטת א-זיתונה, אוניברסיטת אל-מוסתנסריה, אוניברסיטת אל-קרוויין, אוניברסיטת סרייבו, אוניברסיטת עין שמס, אורהן הראשון, אוזייר חאג'יביוב, איסנילון הפילון, איצ'אן קלה, אירשאד מנג'י, איימי סינגר, נפילת בגדאד (1258), ניזאם אל-מולכ, סמרקנד, סאטע אל-חוסרי, סנג'ר אל-ג'וואלי, סעיד נורסי, ספרנבולו, סלא, סום אוזבקי, סוסה (עיר), סיאסת נאמה, סינאן, עלי דשתי, עלי-שיר נוואי, עבד א-רחמן אל-כוואכבי, עבד א-רחמן וחיד, עבד אל כרים אל קושיירי, עבד אל-ע'ני בראדר, עבד אל-כרים אל-ח'טאבי, עבדאללה עזאם, עוסמן סמבן, עולמא, עין יברוד, פלייבליה, פח'ר א-דין א-ראזי, פכתיא, פילוסופיה של החינוך, צנעא, קתדרלת פלרמו, קטיה ציטרין-סילברמן, קהיר האסלאמית, קום (עיר), קוצ'וק מהמט סעיד פאשה, קייסרי, רשיד א-דין המדאני, רחוב השלשלת, רחוב הגיא (העיר העתיקה), רגיסטן, רומליה, רוחאללה ח'ומייני, שמס אל-דין אלתותמש, שער המוגרבים, שער יפו, שלמה מוסאיוף (איש עסקים), שומן (עיר), שכונת המוגרבים, שיח'יה, שייח' ג'ראח, תאזה, תעז (עיר), תטואן, תוניס, לורנס סאמרס, לימוד בעל פה, טוקט, טימבוקטו, זאוויית א-שאזלייה, זאווייה, זביד, זכויות להט"ב בפקיסטן, חמזה ביי, חאריס סילייג'יץ', חקאני, חלב (עיר), חלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית, חוסיין שהיד סוהרוורדי, חכימוללה מחסוד, בעלבכ, בראט, ברקוק, ברברים (קבוצה אתנית), בריר, בריכות הצאן, בוסניה והרצגובינה, בוכרה, בית ספר, בית עפה, בית הכנסת בקירואן, בית הכנסת בשומן, ביברס, בייטוללה מחסוד, ג'אפר צ'לבי, ג'לאל א-דין רומי, ג'וליס (נפת עזה), גילדה, דאפר יוסף, דאר אל-מוואקיט, דנה סמו, דרבנט, דוד מנשרי, המאה ה-11, המאה ה-12, המאה ה-16, המאה ה-9, המסע הצבאי של לאלה מוסטפא פאשה בקווקז, המסגד העתיק של מוסקבה, המסגד הגדול של ג'נה, המסגד הגדול בעזה, המסגד הגדול ברמלה, המסגד הגדול ובית החולים בדיבריאי, המסגד הכחול (ירוואן), המצור על ירושלים (1187), המשפט העות'מאני, המהפכה החוקתית בפרס, המוזיאון הארכאולוגי של אדנה, המוזיאון הלאומי של דמשק, המינרטים בהר הבית, הניזאמיה, הסולטנות הממלוכית, הר הזיתים (ספר), הרובע המוסלמי, השושלת המרינית, השושלת האיובית, התקופה הממלוכית בארץ ישראל, הגירות מוסלמים מצפון אפריקה לארץ ישראל, הורם סולטאן, הינדוטבה, היסטוריה של מצרים, היסטוריה של אפגניסטן, היסטוריה של ארץ ישראל, היסטוריה של ירושלים, ולאתה, והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל, ויה דולורוזה, ויה דולורוזה (רחוב), כנסיית סנטה אנה, כלאם, כביש קארקוראם, כופח'ה, ירושלים, ירושלים בתקופת המנדט הבריטי, ירושלים בתקופה הממלוכית, ירושלים בתקופה העות'מאנית, ירושלים בתקופה הצלבנית, יחסי אלג'יריה–צרפת, יוסף הקר. להרחיב מדד (154 יותר) »
מאוזוליאום צלאח א-דין
המאוזוליאום של צלאח א-דין (בערבית: ضريح صلاح الدين الأيوبي) הוא מקום מנוחתו וקברו של הסולטאן האיובי צלאח א-דין.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומאוזוליאום צלאח א-דין · ראה עוד »
מנסא מוסא הראשון, מלך מאלי
מוסא הראשון (1280 לערך - 1337 לערך) היה מלך אימפריית מאלי ("מנסא" בשפת המאלינקה) משנת 1312 לערך ועד מותו.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומנסא מוסא הראשון, מלך מאלי · ראה עוד »
מנהרות הכותל
תוואי מנהרות הכותל מנהרות הכותל הן מערך חללים ומחילות תת-קרקעיות מתקופות שונות לאורך תוואי הכותל המערבי, מתחת לבתי הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומנהרות הכותל · ראה עוד »
מנהיגים ותארים באסלאם
מנהיגים דתיים באסלאם שירתו את המאמינים במסגד ובשלטון (בייחוד במערכת המשפט), חלקם עסקו בפרשנות לקוראן ולחדית' וזכו למקום כבוד בקהילתם.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומנהיגים ותארים באסלאם · ראה עוד »
מסגד א-נורי (מוסול)
מסגד א-נורי (ערבית: جامع النوري, "ג'אמע א-נורי") או המסגד הגדול של מוסול היה מסגד במוסול, עיראק.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומסגד א-נורי (מוסול) · ראה עוד »
מסגד אל-אזהר
מסגד אל-אזהר (בערבית: الأزهر الشريف, "אלאזהר אלשריף" - אל-אזהר הנכבד) הוא מסגד הנמצא בקהיר, בירת מצרים.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומסגד אל-אזהר · ראה עוד »
מסגד אל-ג'זאר
מסגד אל-ג'זאר (בערבית: مسجد الجزار, "מסג'ד אלג'זאר") הוא מסגד השוכן ברחוב אל-ג'זאר בצפונה של העיר העתיקה בעכו.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומסגד אל-ג'זאר · ראה עוד »
מסגד איסתיקלאל (ג'קרטה)
מסגד אסתקלאל (אינדונזית: Masjid Istiqlal) הוא המסגד הלאומי של אינדונזיה.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומסגד איסתיקלאל (ג'קרטה) · ראה עוד »
מסגד סלימייה (אדירנה)
מראה כללי של המסגד מכיוון מערב. בחזית התמונה נראה מבנה השוק המקורה והכיפה שבמרכזו (נחה על תוף), ומימין כיפת בית הספר היסודי פנים המסגד: במרכז נראה המחפיל, מאחוריו המחראב המואר משלושת צדדיו, ומימין לו המינבר מסגד סלימייה (בטורקית: Selimiye Camii) הוא מסגד עות'מאני בעיר אדירנה שבצפון-מערב טורקיה.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומסגד סלימייה (אדירנה) · ראה עוד »
מסגד סולימאנייה
מסגד סולימאנייה והחומה המקיפה אותו מראה מסגד סולימאנייה מארמון טופקאפי מבט אל כיפת המסגד מסגד סולימאנייה (טורקית: Süleymaniye Camii) הוא מסגד עות'מאני הממוקם על הגבעה השלישית של העיר העתיקה של איסטנבול, טורקיה.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומסגד סולימאנייה · ראה עוד »
מסגד חסן השני
ממוזער רחבת הכניסה למסגד חסן השני מסגד חסן השני (בערבית: مسجد الحسن الثاني, "מסג'ד אלחסן אלת'אני") הוא מסגד שהוקם בקזבלנקה (מרוקו).
חָדָשׁ!!: מדרסה ומסגד חסן השני · ראה עוד »
מסגד חוסיין-שאחובה
מסגד חוסין-שאחובה (במקדונית: Хусеин-шахова џамија) או מסגד חוסין-שאה (במקדונית: Џамија на Хусеин-шах) הוא מסגד בכפר סראי, הסמוך לסקופיה, מקדוניה הצפונית.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומסגד חוסיין-שאחובה · ראה עוד »
מסגד ג'באליה
מסגד ג'באליה (בערבית: مسجد الجبلية; תעתיק מדויק: מסג'ד אלג'בליה) הוא מסגד השוכן בגן קידרון בשכונת גבעת עלייה ביפו, ליד גשר חלון ליפו.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומסגד ג'באליה · ראה עוד »
מסגד האמאם באספהאן
שער המסגד מסגד האמאם באספהאן (פרסית: مسجد امام) נקרא בעבר מסגד השאה (مسجد شاه).
חָדָשׁ!!: מדרסה ומסגד האמאם באספהאן · ראה עוד »
מערת א-נועמאן
המינרט הרבוע של המסגד הגדול של מערת א-נועמאן מַעַ֫רַּת א-נּוּעְמַ֫אן (בערבית مَعَرَّة النُّعْمَان, בתעתיק מדויק: מַעַרַּת אלנֻּעְמָאן) היא עיר בצפון מערב סוריה, במחוז אידליב.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומערת א-נועמאן · ראה עוד »
מצפה הכוכבים אולוג בג
מצפה הכוכבים אולוג בג, 2001 שיש מלוטש. מצפה הכוכבים אולוג בג הוא מצפה כוכבים בסמרקנד, אוזבקיסטן.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומצפה הכוכבים אולוג בג · ראה עוד »
מקנס
מֶקְנֶס או מכּנס (בערבית: مكناس; בברברית: ⴰⵎⴽⵏⴰⵙ; בצרפתית: Meknès; בספרדית: Mequinez; העיר נקראת לעיתים בעברית, על פי שמה הערבי, מכּנאס) היא עיר בצפון מרוקו ובירת מחוז מקנס תאפילאלת.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומקנס · ראה עוד »
מתקפת הטרור באוניברסיטת גאריסה בקניה
מתקפת הטרור באוניברסיטת גאריסה בקניה התרחשה ב-2 באפריל 2015, עת הסתערו מחבלים מארגון הטרור א-שבאב הסומלי על אוניברסיטת גאריסה במזרח קניה, רצחו 148 אנשים ופצעו 79, מרביתם סטודנטים, כשהם רוצחים במכוון נוצרים ומשחררים את אלו שזוהו כמוסלמים.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומתקפת הטרור באוניברסיטת גאריסה בקניה · ראה עוד »
מבני הר הבית
מפת הר הבית תצלום אוויר של הר הבית קטע מהאכסדרה בדופן המערבי של הר הבית הר הבית נבנה בראש גבעה, ובימי הורדוס הורחב המתחם באמצעות מילוי אדמה ליצירת רחבה מישורית גדולה המשמשת להתכנסות וכתשתית למבנים.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומבני הר הבית · ראה עוד »
מדרס
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומדרס · ראה עוד »
מדרסת אשרפיה
מדרסת אשרפיה, או מדרסה אל-אשרפיה (בערבית: مدرسة الأشرفية) היא מדרסה אסלאמית בצד המערבי של חראם א-שריף (הר הבית) בירושלים.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומדרסת אשרפיה · ראה עוד »
מדרסה (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומדרסה (פירושונים) · ראה עוד »
מדרשה
המונח מִדְרָשָׁה משמש בישראל לתיאור מגוון רחב של מוסדות חינוך העוסקים, בדרך כלל, בחינוך בלתי פורמלי ומתמחים בתחום מסוים.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומדרשה · ראה עוד »
מהפכת הדפוס בעולם המוסלמי
מהפכת הדפוס בעולם המוסלמי הוא מושג המתייחס לתהליך חדירתה של טכנולוגיית הדפוס אל המרחבים המוסלמים במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומהפכת הדפוס בעולם המוסלמי · ראה עוד »
מוסטפא כמאל אטאטורק
מוסטפא כמאל אטאטורק (בטורקית: Mustafa Kemal Atatürk - "אבי הטורקים"; 1881 – 10 בנובמבר 1938) היה מדינאי ומנהיג צבאי טורקי, מייסדה של הרפובליקה של טורקיה ונשיאה הראשון.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומוסטפא כמאל אטאטורק · ראה עוד »
מולא סדרא
סאדר א-דין מוחמד שיראזי, הנקרא גם מולא סדרא (בפרסית: ملا صدرا; שמו מאוית גם באופנים הבאים: מולה סאדרה, מולסדרא או סאדר-אול-מותא'להין; בערבית: صدر المتألهین 1571 או 1572 – 1635 או 1640) היה פילוסוף סופי, תאולוג ועולמא מוסלמי פרסי, שהשתייך לזרם התריסריים המרכזי השיעי, אשר הוביל את הרנסאנס התרבותי באיראן במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומולא סדרא · ראה עוד »
מוזיאון האסלאם (הר הבית)
מפת הר הבית מוזיאון האסלאם (בערבית: المتحف الإسلامي) נמצא בהר הבית בירושלים, סמוך למסגד אל-אקצא.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומוזיאון האסלאם (הר הבית) · ראה עוד »
מוחמד אל-בוח'ארי
אבו עבד אללה, מוחמד בן איסמעיל אבן איברהים אבן אל-אלמוע'ירה אבן ברדזבה אל-ג'ועפי אל-בוח'ארי (בערבית: بن المغيرة بن بردزبه الجعفي البخاري; 19 ביולי 810 - 1 בספטמבר 870), או בוכארי, המכונה גם האימאם אל-בוח'ארי או האימאם בוכארי, היה חוקר אסלאמי פרסי שנולד בבוכרה (בירת מחוז בוכרה באוזבקיסטן).
חָדָשׁ!!: מדרסה ומוחמד אל-בוח'ארי · ראה עוד »
מוחמד עלי בוגרה
מוחמד עלי בוגרה (באורדו: محمد علی بوگرہ, בבנגלית: মোহাম্মদ আলী বগুড়া; 19 באוקטובר 1909 - 23 בינואר 1963) היה פוליטיקאי, מדינאי ודיפלומט בנגלי שכיהן כראש ממשלת פקיסטן השלישי בין השנים 1953–1955.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומוחמד עלי בוגרה · ראה עוד »
מיידאן-י אמאם
הכיכר ב-1703 מיידאן-י אמאם (בפרסית ميدان امام- "כיכר האימאם") היא כיכר עירונית במרכז העיר אספהאן באיראן.
חָדָשׁ!!: מדרסה ומיידאן-י אמאם · ראה עוד »
אמנות האסלאם
מדרסה בעיר סמרקנד באוזבקיסטן Bibi Ka Maqbara, אורנגבד, מהאראשטרה, הודו החצר הפנימית במסגד אגה בוזורג בכאשאן, איראן פאלאס בירושלים המונח אמנות האסלאם מתייחס בדרך-כלל לאמנות הפלסטית, לאדריכלות ולקליגרפיה כפי שהתפתחו ונפוצו באימפריה המוסלמית, והמדינות שהתפצלו ממנה, מהקמתה במאה ה-7 ועד התפוררות האימפריה העות'מאנית בתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואמנות האסלאם · ראה עוד »
אמסיה
אמסיה (בטורקית: Amasya) היא עיר בצפון טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז הים השחור.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואמסיה · ראה עוד »
אסלאמיזם
אסלאמיזם, הידוע גם כאסלאם פוליטי, הוא תנועה פוליטית המבוססת הפונדמנטליזם האסלאמי המנהלת מאבק בשליטים מקומיים מוסלמים מתונים ובגורמי חוץ המזוהים עם המערב.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואסלאמיזם · ראה עוד »
אסלאם - מונחים
הרשימה שלהלן מסודרת לפי סדר האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואסלאם - מונחים · ראה עוד »
אסלאם באוקראינה
האסלאם היא הדת הרביעית בגודלה באוקראינה, המייצגת 0.6% -0.9% מהאוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואסלאם באוקראינה · ראה עוד »
אסלאם בגאורגיה
המסגד היחיד בטביליסי דת האסלאם הגיע לראשונה לגאורגיה בשנת 645, כאשר צבא שנשלח על ידי הח'ליף האיסלמי, עומר, כבש את מזרח גאורגיה וייסד את אמירות טביליסי.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואסלאם בגאורגיה · ראה עוד »
אשרפיה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואשרפיה · ראה עוד »
אתרים צלבניים בארץ ישראל
מפת מבצרי צלבנים בלבנט שרידי מבצרים וערים צלבניות בולטים בנוף ארץ ישראל, לבנון, ירדן וסוריה - עדות לתנופת הבנייה חסרת התקדים של שליטי ממלכת ירושלים ויתר המדינות הצלבניות.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואתרים צלבניים בארץ ישראל · ראה עוד »
אל-מסתדא
אל-מסתדיא באמר אללה (מילולית: המבקש הארה במצוות האל; כתיב מדויק: אלמסתצ'א), אבו מחמד אל-חסן בן אל-מסתנג'ד (בערבית: المستضيءبامر الله, ابو محمد الحسن بن المستنجد) נולד בשנת 1142 והיה הח'ליף העבאסי השלושים ושלושה, בין השנים 1170 ל-1180.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואל-מסתדא · ראה עוד »
אל-מדרסה א-תנכיזיה
קמרון הכניסה למדרסת תנכזיה עיטורי הקירות בתנכזיה גומחת התפילה המוסלמית מפת הרובע המוסלמי אל-מדרסה אל-תנכיזיה (בערבית: المدرسة التنكزية, נקרא גם אל-מחכמה ולעיתים "המחכמה") היא מבנה מדרסה ממלוכית סמוך לכותל המערבי בסוף רחוב השלשלת בירושלים.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואל-מדרסה א-תנכיזיה · ראה עוד »
אל-מדרסה א-טשתמוריה
חזית מבנה אל-מדרסה א-טשתמוריה אל-מדרסה א-טשתמוריה (בערבית: المدرسة الطشتمرية) היא מבנה מדרסה ממלוכית סמוך לכותל המערבי ברחוב השלשלת 106 בעיר העתיקה של ירושלים, מזרחית למפגש הרחוב עם רחוב משגב לדך.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואל-מדרסה א-טשתמוריה · ראה עוד »
אל-אזהר
בנין אוניברסיטת אל-אזהר ומסגד אל-אזהר בניין אל־אזהר אל־שריף (אל אזהר הנכבד) אל-אזהר (בערבית: الأزهر الشريف; אל-אזהר הנכבד) היא אקדמיה מוסלמית הנמצאת בקהיר, בירת מצרים.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואל-אזהר · ראה עוד »
אחמד אל-מנסור
מולאי אבו אל-עבאס אחמד אל-מנסור (בערבית: أبو العباس أحمد المنصور) מכונה גם אל-מלכ א-דהבי - המלך המוזהב (1549, פאס, מרוקו - 25 באוגוסט 1603, פאס) היה סולטאן מרוקו משנת 1578 ועד פטירתו בשנת 1603.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואחמד אל-מנסור · ראה עוד »
אחמד שאה מסעוד
אחמד שאה מסעוד (בפשטו: احمد شاه مسعود, 2 בספטמבר 1953 - 9 בספטמבר 2001) היה מנהיג אפגני, ממנהיגי הלוחמים נגד הסובייטים במלחמת אפגניסטן הראשונה, שמילא תפקיד מרכזי בסילוקם של הכוחות הכובשים, ובעקבות כך זכה לכינוי "האריה מפנג'שיר".
חָדָשׁ!!: מדרסה ואחמד שאה מסעוד · ראה עוד »
אבן מאלכ
אבו עבדאללה ג'מאל א-דין מוחמד בן עבדאללה בן מאלכ א-טאי אל-ג'יאני א-נחווי (בערבית: ابو عبدالله جمال الدين محمد بن عبدالله بن محمد بن عبدالله بن مالك الطائي الجياني النحوي) (1203-1205 – 21 בפברואר 1274) היה בלשן ערבי יליד חאאן.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואבן מאלכ · ראה עוד »
אבן אל-עלקמי
אבו טאלב מוחמד מואייד א-דין אל-אסרי אל-בע'דאדי בן אחמד אל-עלקמי (בערבית: ابو طالب محمد مؤيد الدين الاسري البغدادي بن احمد العلقمي) היה וזיר שיעי ממוצא פרסי בחצרו של אל-מסתעצם, הח'ליף העבאסי האחרון שמשל בבגדאד.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואבן אל-עלקמי · ראה עוד »
אבן חג'ר אל-עסקלאני
כתב ידו של אבן חג'ר אוסף החדית' של אל-בוח'ארי (البخاري) שהאב א-דין אבו אל-פדל אחמד בן נור א-דין עלי בן מוחמד בן עלי בן מחמוד בן אחמד בן חג'ר בן אחמד אל-עסקלאני אל-כנאני (בערבית: شهاب الدين أبو الفضل أحمد بن نور الدين علي بن محمد بن علي بن محمود بن أحمد بن حجر بن أحمد العسقلاني الكناني, תעתיק מדויק: שהאב אלדין אבו אלפצ'ל אחמד בן נור אלדין עלי בן מחמד בן עלי בן מחמוד בן אחמד בן חג'ר בן אחמד אלעסקלאני אלכנאני; 1372–1449) היה מגדולי חכמי הדת האסלאמיים בימי הביניים, מומחה בתחום החדית', היסטוריון ומשורר, שכיהן כשופט הראשי (قاضي القضاة) של האסכולה השאפעית במצרים.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואבן חג'ר אל-עסקלאני · ראה עוד »
אבן בטוטה
אבו עבדאללה מוחמד אבן בטוטה, או בקיצור המקובל אִבֶּן בַּטּוּטָה (בערבית: أبو عبد الله محمد بن بَطُّوطَة) (24 בפברואר 1304–1369) היה נוסע וחוקר מרוקני–ברברי מוסלמי, שערך מסעות לכל אורך המזרח התיכון, בחלקים גדולים של אפריקה, מרכז אסיה הודו וסין.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואבן בטוטה · ראה עוד »
אבאנותובני
רובע אבאנותובני אַבָּאנוֹתוּבָּנִי (בגאורגית: აბანოთუბანი) הוא רובע בתי מרחצאות הגופרית המפורסם של טביליסי.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואבאנותובני · ראה עוד »
אבאי קוננבאיולי
אַבַּאי אִיבְּרָהִים קוּנַנְבָּאיוּלִי (בקזחית: Абай (Ибраһим) Құнанбайұлы; 10 באוגוסט 1845 - 5 ביולי 1904), הידוע גם כאַבַּאי קוּנַנְבָּאיֶב (ברוסית: Абай Кунанбаев), היה משורר, מלחין ופילוסוף קזחי, דמות חשובה בפיתוח הקזחית כשפה ספרותית.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואבאי קוננבאיולי · ראה עוד »
אבו אל-עלאא אל-מערי
250px אַבּוּ אלְ-עַלַאא אַחְמַד בְּן עַבְּד אללַּהּ בְּן סֻלַיְמַאן א-תַּנוּחִ'יּ אלְ-מַעַרִּיּ (בערבית: أبو العلاء أحمد بن عبد الله بن سليمان التنوخي المعري; 26 בדצמבר 973–1054) היה משורר והוגה דעות ערבי סורי.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואבו אל-עלאא אל-מערי · ראה עוד »
אבו שאמה אל-מקדיסי
אַבּוּ שַׁאמַה שִׁהַאבּ א-דִּין אַבּוּ אלְ-קַאסִם עַבְּד א-רַּחְמַאן בְּן אִסְמַאעִיל אַלְ-מַקְדִסִי (בערבית: أبو شامة شهاب الدين أبو القاسمعبد الرحمن بن إسماعيل المقدسي; 10 בינואר 1203–13 ביוני 1267) היה היסטוריון ערבי אשר כתב על תולדות נור א-דין וצלאח א-דין, כמו גם על העיר דמשק, והוא מקור חשוב להיסטוריה של מסעי הצלב.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואבו שאמה אל-מקדיסי · ראה עוד »
אגדז
אגדז (צרפתית Agadez), ובעבר אגדס (Agadès) היא עיר במרכז ניז'ר ובירת מחוז אגדז המשתרע על פני כמחצית משטחה של המדינה.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואגדז · ראה עוד »
אדריכלות
סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואדריכלות · ראה עוד »
אדריכלות ממלוכית
עיטור גאומטרי אופייני (תורבת תורכאן ח'טון) האדריכלות הממלוכית היא הסגנון האדריכלי של מבנים מונומנטליים ומבני דת ברחבי הסולטנות הממלוכית, אשר שלטה במרחב המזרח התיכון בין השנים 1250–1517.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואדריכלות ממלוכית · ראה עוד »
אדריכלות מורית
אדריכלות מורית (באנגלית: Moorish architecture) היא אדריכלות אסלאמית שהתפתחה בימי הביניים במערב עולם האסלאם, באזור שכלל את אנדלוסיה (ספרד ופורטוגל המוסלמיות בין 711–1492) והמגרב (מרוקו, אלג'יריה ותוניס של ימינו).
חָדָשׁ!!: מדרסה ואדריכלות מורית · ראה עוד »
אדריכלות אסלאמית
אגרה הוא דוגמה ייצוגית לאדריכלות אסלאמית בהודו כיכר אל-הדים ביחד עם שער מנסור בעיר העתיקה של מקנס, מרוקו שער תימן בעיר העתיקה של צנעא העשויה כולה לבני בוץ עם גבס מרכז המשפחות של קאזאן בטטרסטן, רוסיה, המאפיין את האדריכלות המוסלמית של מרכז רוסיה כיפת הסלע בירושלים כיפת "המסגד החדש" מהמאה ה-17 באיסטנבול מסגד אורטאקוי באיסטנבול שנבנה במאה ה-19 אדריכלות בסגנון מורי-ספרדי במלון פאלאס בירושלים, המאה העשרים אדריכלות אסלאמית כוללת את כל המגוון של האדריכלות שהתפתחה מהאסלאם כתופעה חברתית, תרבותית, פוליטית ודתית.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואדריכלות אסלאמית · ראה עוד »
אוניברסיטת א-זיתונה
המסגד הגדול אז-זיתונה בתוניס, בצילום משנת 1880 החצר הפנימית של דאר סולימנייה, הפנימיה לשעבר של אוניברסיטת א-זיתוני, שהוקמה ב-1754. החל משנת 1985 משמשת אכסניה למספר איגודים רפואיים ופארארפואיים אוניברסיטת א-זיתונה שליד מסגד א-זיתונה (جامعة الزيتونة), היא מוסד אוניברסיטאי להשכלה גבוהה ממלכתי לתאולוגיה ולמשפט אסלאמיים בעיר תוניס.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואוניברסיטת א-זיתונה · ראה עוד »
אוניברסיטת אל-מוסתנסריה
חצר המדרסה המקורית ובה איוואנים אוניברסיטת אל-מוסתנסריה (בערבית المدرسة المستنصرية; בתעתיק מדויק: אלמדרסה אלמסתנצריה) בבגדאד היא אחת האוניברסיטאות האסלאמיות הקדומות בעולם.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואוניברסיטת אל-מוסתנסריה · ראה עוד »
אוניברסיטת אל-קרוויין
אוניברסיטת אל-קרוויין (בערבית: جامعة القرويين, בברברית: ⵜⵉⵎⵣⴳⵉⴷⴰ ⵏ ⵍⵇⴰⵕⴰⵡⵉⵢⵢⵉⵏ, בצרפתית: Université Al Quaraouiyine) היא אוניברסיטה בפאס, מרוקו.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואוניברסיטת אל-קרוויין · ראה עוד »
אוניברסיטת סרייבו
אוניברסיטת סרייבו (בסרבו-קרואטית, בוסנית:Univerzitet u Sarajevu / Универзитет у Сарајеву) היא האונירסיטה הגדולה והוותיקה שבין אונברסיטאות בוסניה והרצגובינה ומושבה הוא בעיר סרייבו.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואוניברסיטת סרייבו · ראה עוד »
אוניברסיטת עין שמס
אוניברסיטת עין שמס (בערבית: جامعة عين شمس; באנגלית: Ain Shams University), שנוסדה בשנת 1950, היא אוניברסיטה ציבורית הממוקמת בקהיר שבמצרים. האוניברסיטה מספקת השכלה ברמת תואר בוגר, תואר מוסמך ותארים גבוהים יותר.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואוניברסיטת עין שמס · ראה עוד »
אורהן הראשון
אורהן הראשון (טורקית Orhan Gazi; טורקית עות'מאנית اورخان بک, 1281 – מרץ 1362) היה שליט האימפריה העות'מאנית בין השנים 1326 ו־1362.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואורהן הראשון · ראה עוד »
אוזייר חאג'יביוב
אוזייר ביי עבדול חוסיין אולו חאג'יביוב או אוזייר ביי עבדול חוסיין אולו חאג'יביילי (באזרית:Uzeyir bey Abdul Huseyn oglu Hajibeyli או Üzeyir Əbdul Hüseyn oğlu Hacıbəyov, ברוסית:אוזייר גאג'יבקוב - Узеир Гаджибеков 18 בספטמבר 1885 - 23 בנובמבר 1948) היה מלחין, מנצח, פובליציסט ומחזאי אזרי וסובייטי, הנחשב לאבי המוזיקה הקלאסית (המשכילה) והאופרה האזרבייג'נית.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואוזייר חאג'יביוב · ראה עוד »
איסנילון הפילון
איסנילוֹן טוֹטוֹני הַפּילון (נולד ב-18 במרץ 1966 או ב-10 במרץ 1968 ונהרג ב-16 באוקטובר 2017), ידוע גם בכוניה אבו עבדאללה אל-פיליפיני, היה מיליטנט אסלאמי פיליפיני המזוהה עם המדינה האסלאמית.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואיסנילון הפילון · ראה עוד »
איצ'אן קלה
איצ'אן קלה (באוזבקית: Ichаn-Qаl’а - "העיר הפנימית") הוא הרובע ההיסטורי של העיר חיווה השוכנת במערב אוזבקיסטן, סמוך לגבולה עם טורקמניסטן ובפאתי מדבר קאראקום, כ-750 ק"מ מערבית מהבירה טשקנט.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואיצ'אן קלה · ראה עוד »
אירשאד מנג'י
אירשאד מנג'י (נולדה ב-1968) היא עיתונאית, סופרת ופעילה פוליטית קנדית פמיניסטית.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואירשאד מנג'י · ראה עוד »
איימי סינגר
איימי סינגר (נולדה ב-15 ביוני 1959) היא היסטוריונית ומזרחנית ישראלית אמריקאית, פרופסור מן המניין ומופקדת הקתדרה על שם סילביה הסנפלד ללימודים אסלאמיים בחוג להיסטוריה באוניברסיטת ברנדייס.
חָדָשׁ!!: מדרסה ואיימי סינגר · ראה עוד »
נפילת בגדאד (1258)
נפילת בגדאד (בערבית: سقوط بغداد) העבאסית התרחשה לאחר פלישה מונגולית לח'ליפות בשנת 1258.
חָדָשׁ!!: מדרסה ונפילת בגדאד (1258) · ראה עוד »
ניזאם אל-מולכ
אבו עלי אל-חסן א-טוסי (ابو علي ابن حسن طوسي; 1018-12 באוקטובר 1092) המוכר בתואר הכבוד שלו ניזאם אל-מולכ (نظامالملك, בתעתיק מדויק: נט'אם אלמלכ) היה מלומד פרסי ווזיר גדול בשושלת הסלג'וקית.
חָדָשׁ!!: מדרסה וניזאם אל-מולכ · ראה עוד »
סמרקנד
סמרקנד (באוזבקית: Самарқанд/Samarqand; בפרסית: سمرقند; ברוסית: Самарканд) היא העיר השלישית בגודלה באוזבקיסטן (אחרי טשקנט ונמנגן) ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה.
חָדָשׁ!!: מדרסה וסמרקנד · ראה עוד »
סאטע אל-חוסרי
סאטע אל-חוסרי (בערבית: ساطع الحصري, תעתיק מדויק: סאטע אל-חצרי; 1880/1882–24 בדצמבר 1968) היה מחנך, הוגה דעות וסופר ערבי.
חָדָשׁ!!: מדרסה וסאטע אל-חוסרי · ראה עוד »
סנג'ר אל-ג'וואלי
סנג'ר אבן-עבדאללה עלאם אל-דין אבו סעיד אל-ג’וואלי היה האמיר של עזה ופלשתינה בשושלת הממלוכית משנת 1311 עד 1320, תחת הסולטאן מוחמד בן קלאוון, ולאחר מכן שוב בשנת 1342 בתקופת שלטונו של בנו, א-סאליח איסמעיל.
חָדָשׁ!!: מדרסה וסנג'ר אל-ג'וואלי · ראה עוד »
סעיד נורסי
סעיד נורסי (1876–1960), המכונה גם בדיוזמן (Bediüzzaman, מילולית: פלא הזמנים), הוא שייח' מודרניסט ממוצא כורדי שפעל בטורקיה במחצית הראשונה של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: מדרסה וסעיד נורסי · ראה עוד »
ספרנבולו
ספרנבולו (בטורקית: Safranbolu; ביוונית: Σαφράμπολη - ספרמפולי) היא עיירה בנפת קרביק במחוז הים השחור שבצפון-מערב טורקיה.
חָדָשׁ!!: מדרסה וספרנבולו · ראה עוד »
סלא
סלא או סאלי (בערבית: سلا; בברברית: ⵙⵍⴰ; בצרפתית: Salé) היא עיר נמל בצפון-מערב מרוקו.
חָדָשׁ!!: מדרסה וסלא · ראה עוד »
סום אוזבקי
סוּם אוּזְבֵּקִי (באוזבקית: so'm - באלפבית לטיני; сўм - בכתב קירילי) הוא המטבע של אוזבקיסטן וההילך החוקי בה.
חָדָשׁ!!: מדרסה וסום אוזבקי · ראה עוד »
סוסה (עיר)
סוּסַה (בערבית: سُوسَة, בצרפתית: Sousse, סוּס), היא העיר השלישית בגודלה בתוניסיה.
חָדָשׁ!!: מדרסה וסוסה (עיר) · ראה עוד »
סיאסת נאמה
הסיאסת נאמה (בפרסית/ערבית: سياست نامه; מילולית: "ספר הממשל"), או בשמו האחר סיר אל-מלוכ (سير الملوك; מילולית: "חיי המלכים") הוא ספרו החשוב ביותר של ניזאם אל-מולכ, הוזיר הפרסי של הסולטאנים הסלג'וקיים אלפ ארסלאן ומאלכ שאה הראשון וכן מייסד הניזאמיה - מדרסה דתית מפורסמת בבגדאד.
חָדָשׁ!!: מדרסה וסיאסת נאמה · ראה עוד »
סינאן
פסל סינאן בבייקצ'קמג'ה סמוך לאיסטנבול מסגד שחזדה מחמט באיסטנבול מסגד רוסתם פאשה באיסטנבול פאר יצירתו של סינאן - מסגד סלימיה באדירנה מסגד סולימאנייה באיסטנבול שתכנן מימר סינאן בהוראת הסולטאן סולימאן הראשון מימר סינאן (בטורקית: Mimar Sinan, בערבית: سنان آغا או معمار سنان) (15 באפריל 1489 – 17 ביולי 1588) היה אדריכל החצר של הסולטאנים העו'תמאניים סלים הראשון, סולימאן המפואר, סלים השני ומוראט השלישי.
חָדָשׁ!!: מדרסה וסינאן · ראה עוד »
עלי דשתי
אלי דשתי (בפרסית: علی دشتی, 31 במרץ 1897 - 16 בינואר 1982) היה פוליטיקאי וסופר איראני.
חָדָשׁ!!: מדרסה ועלי דשתי · ראה עוד »
עלי-שיר נוואי
ניזאם-א-דין מיר עלי-שיר נֵוֵואִי או "הראווי " (בטורקית צ'אגאטאי ובפרסית: مير علیشیر نوائى, באוזבקית: Alisher Navoiy, באויגורית: Әлшир Нава’и/ئەلىشىر نەۋائى, 9 בפברואר 1441 הראת - 3 בינואר 1501 הראת)) היה משורר, פילוסוף, הוגה מיסטי, לשונאי, פוליטיקאי, צייר, מוזיקאי ונדבן טורקי-צ'אגאטאי. ניזאם-א-דין חי ופעל בחו'ראסאן רבתי, בשטח הנוכחי של אפגניסטן, איראן ואוזבקיסטן, בימי השושלת הטימורית, נחשב לדגול הסופרים בשפת צ'אגאטאי ולאחד מגדולי המשוררים בשפות הטורקיות. הוא כונה בשם "נוואי", שמשעותו היא "נעים הזמרה". בנוסף, כתב גם בשפה הפרסית, בשם העט "פאני" ("בן חלוף"), ובערבית. עלי-שיר נוואי היה אח-חלב של הסולטאן חוסיין באיקרא בח'וראסאן שקרא לו בשנת 1469 לחזור להראת והשפיע עליו שפע כבוד והוקרה. עלי-שיר נוואי היה מלומד בקיא בהגות הדתית של האסכולה המאתורידית באלסאם הסוני. הוא עודד כישרונות צעירים באמנות, למשל גילה את צייר המיניאטורות בהזאד שבתחילת דרכו עבד בשירותו. עלי-שיר נוואי התמנה בשנת 1472 לווזיר ובשנת 1487 למושל העיר אסטראבאד (לימים גורגאן). היה אדם עשיר, בעל אחוזות, ונדבן ובשנים 1480–1500 בנה על חשבונו מדרסות, מסגדים, ח'אנקות, חמאמים, גשרים ובריכות לשימוש הציבור. נחשב לגיבור ולמשורר לאומי של אוזבקיסטן וטג'יקיסטן. בטג'יקיסטן נודע בעיקר בגלל מפעל חייו בתחום האמנויות והבנייה. ידועים ביותר הם ארבעה הדיוואנים, שירים ליריים ב-50,000 חרוזים, במחולקים לפי ארבעה שלבי החיים של האדם: "פלאי הילדות", "ערכי הנעורים", "נפלאות הבגרות" ו-"יתרונות הזקנה". עלי-שיר נוואי נודע גם בחמשת השירים הגדולים שלו "חמסה" (1485-1483)- שירי אהבה והרפתקאות אפיים, לפי הדגם של שירת ניזאמי גנג'אווי:"פלאי האנשים הטובים", "פרהאד ושירין", "ליילי ומג'נון", "שבעת הנוסעים" (על שבעת כוכבי הלכת) ו"סד-י אסכנדרי" (החומה של אלכסנדר) (על אלכסנדר הגדול) שהתאפיינו בשלמות הצורה והשפה. ציור מאת רבשנג'ן דדבאייב בבית ספר באספאנה בקירגיזסטן נוואי כתב גם ספר לימוד לפרוזודיה בשם "מידת המשקל" ואת ספר "העימות בין שתי השפות" שבו טען לטובת הצורך לשים קץ להגמונית השפה הפרסית בספרות של העמים הטורקיים.
חָדָשׁ!!: מדרסה ועלי-שיר נוואי · ראה עוד »
עבד א-רחמן אל-כוואכבי
עבד א-רחמן אל-כוואכבי (בערבית: عبد الرحمن الكواكبي, תעתיק מדויק: עבד אלרחמן אלכואכבי; סביב 1854 – 14 ביוני 1902) היה מבשרה של הלאומיות הערבית המודרנית כמו גם מחלוצי התחדשות הסלפיה.
חָדָשׁ!!: מדרסה ועבד א-רחמן אל-כוואכבי · ראה עוד »
עבד א-רחמן וחיד
עבד א-רחמן וחיד (Abdurrahman Wahid, שמו בלידה - עבד א-רחמן א-דאח'ל, Abdurrahman Addakhil, המכונה גם "גוס דור", (Gus Dur), 7 בספטמבר 1940 - 30 בדצמבר 2009) היה פוליטיקאי ואיש דת מוסלמי אינדונזי, תאולוג ומחנך, נשיא אינדונזיה בין השנים 1999–2001.
חָדָשׁ!!: מדרסה ועבד א-רחמן וחיד · ראה עוד »
עבד אל כרים אל קושיירי
עַבְּד אַל־כַּרִים אַל־קֻשַׁיְרִי (בערבית: عبد الكريمبن هوازن بن عبد الملك بن طلحة أبو القاسمالقشيري, עבד אל־כרים בן הוואזין בן עבד אל־מליכ בן טלחה אבו אל־קאסם אל־קושיירי; יולי 986 – 30 בנובמבר 1072) היה מלומד ותאולוג ערבי מוסלמי, משפטן, תאורטיקן משפטי של האסכולה השאפעית, פרשן הקוראן והחדית', מדקדק, מורה רוחני נואם, משורר וחוקר בולט ששלט במספר מדעי האסלאם.
חָדָשׁ!!: מדרסה ועבד אל כרים אל קושיירי · ראה עוד »
עבד אל-ע'ני בראדר
מולא עבד אל-ע'ני בראדר (נולד ב-1968) הוא פוליטיקאי אפגני, שכיהן כסגנו של מוחמד עומאר, מנהיגו הרוחני של ארגון הטרור טליבאן.
חָדָשׁ!!: מדרסה ועבד אל-ע'ני בראדר · ראה עוד »
עבד אל-כרים אל-ח'טאבי
עבד אל-כרים בפאס בדרכו לגלות בראוניון עבד אל-כרים אל-ח'טאבי (1882, אז'דיר – 6 בפברואר 1963, קהיר; שמו המלא: מוחמד אבן עבד אל-כרים אל-ח'טאבי; בערבית: محمد بن عبد الكريمالخطابي, בריפית: Muḥand N Σabdel Krim Lxeṭṭabi) היה מנהיג פוליטי וצבאי ברברי-ריפי ממרוקו.
חָדָשׁ!!: מדרסה ועבד אל-כרים אל-ח'טאבי · ראה עוד »
עבדאללה עזאם
עבדאללה יוסף עזאם (בערבית: عبدالله يوسف عزام, 14 בנובמבר 1941 – 24 בנובמבר 1989), המכונה "שייח' עזאם" או "אבי הג'יהאד", היה טרוריסט פלסטיני ואחד ממייסדי והוגי האידאולוגיה של הטרור האסלאמיסטי הסוני הבינלאומי במאה ה-20, מבכירי ארגון האחים המוסלמים ומייסד ארגון הטרור אל-קאעידה.
חָדָשׁ!!: מדרסה ועבדאללה עזאם · ראה עוד »
עוסמן סמבן
עוסמן סמבן (או אוסמן סמבן;, 1 בינואר 1923 - 9 ביוני 2007; נקרא בסגנון הצרפתי סמבן-עוסמן במאמרים ובייחוסים לעבודותיו) היה במאי קולנוע סנגלי, מפיק וסופר.
חָדָשׁ!!: מדרסה ועוסמן סמבן · ראה עוד »
עולמא
עולמא (בערבית: علماء, בתעתיק מדויק: עֻלמאא', ביחיד: עאלִם - عالِم, קרי, המחזיק בידע) הם חוג חכמי הדת האסלאמיים שהשלימו הכשרה בת מספר שנים במדעים אסלאמיים.
חָדָשׁ!!: מדרסה ועולמא · ראה עוד »
עין יברוד
עין יברוד (בערבית: عين يبرود) הוא כפר ערבי ברשות הפלסטינית, השוכן כ-7 ק"מ צפונית לרמאללה ומשתייך לנפת רמאללה ואל-בירה.
חָדָשׁ!!: מדרסה ועין יברוד · ראה עוד »
פלייבליה
הבאזאר הישן של פלייבליה מסגד חוסיין פאשה תחנת הכוח של פלייבליה פלייבליה (במונטנגרית: Пљевља) היא עיר השוכנת בצפון מונטנגרו, ומשמשת כבירת מחוז פלייבליה.
חָדָשׁ!!: מדרסה ופלייבליה · ראה עוד »
פח'ר א-דין א-ראזי
פח'ר א-דין א-ראזי (בערבית: فخر الدين الرازي; 1149–1209) היה תאולוג ופילוסוף פרסי-מוסלמי שיצר בערבית.
חָדָשׁ!!: מדרסה ופח'ר א-דין א-ראזי · ראה עוד »
פכתיא
פַּכְּתיא (בפרסית/דארי/פשטו: پکتيا) הוא אחד מבין 34 מחוזות אפגניסטן.
חָדָשׁ!!: מדרסה ופכתיא · ראה עוד »
פילוסופיה של החינוך
כיתה בטאיוואן בעת בוחן באנגלית. הפילוסופיה של החינוך עוסקת בשאלות כגון "מה היא מטרת החינוך?" ו"באילו דרכים ראוי לחנך?" רפאל, "אסכולת אתונה", מתאר את עולם ההשכלה היווני. פילוסופיה של החינוך היא תחום בפילוסופיה, העוסק בחינוך, במטרותיו ובדרכי הפעולה שלו.
חָדָשׁ!!: מדרסה ופילוסופיה של החינוך · ראה עוד »
צנעא
צנעא (ערבית صنعاء, תעתיק מדויק צַנְעַאא') היא בירת תימן והעיר הגדולה בה.
חָדָשׁ!!: מדרסה וצנעא · ראה עוד »
קתדרלת פלרמו
קתדרלת פלרמו הסרקופג של פרידריך השני קתדרלת פלרמו (באיטלקית: Cattedrale di Palermo), או בשמה המלא הקתדרלה העירונית של הבתולה מריה הקדושה שעלתה לשמים (basilica cattedrale metropolitana primaziale della Santa Vergine Maria Assunta) בפלרמו בירת האי סיציליה היא הקתדרלה של של הכנסייה הקתולית.
חָדָשׁ!!: מדרסה וקתדרלת פלרמו · ראה עוד »
קטיה ציטרין-סילברמן
קטיה ציטרין-סילברמן היא ארכאולוגית המתמחה בתקופה המוסלמית.
חָדָשׁ!!: מדרסה וקטיה ציטרין-סילברמן · ראה עוד »
קהיר האסלאמית
מפה של רחוב מועיז בקהיר האיסלמית מפת קהיר מראשית התקופה העותמאנית במצרים מתוך "ספר הימאות" של פירי ראיס (מהדורת אוסף וולטרס (אנ'), בולטימור, ארצות הברית); כיוון צפון פונה לתחתית הדף קהיר המוסלמית היא אחד משלושת האזורים מהם מורכבת קהיר בירת מצרים של ימינו.
חָדָשׁ!!: מדרסה וקהיר האסלאמית · ראה עוד »
קום (עיר)
קֹם היא עיר במרכז-מערב איראן ובירת המחוז הקרוי על שמה.
חָדָשׁ!!: מדרסה וקום (עיר) · ראה עוד »
קוצ'וק מהמט סעיד פאשה
קוצ'וק מהמט סעיד פאשה (בטורקית: Küçük Mehmed Said Pașa או Küçük Mehmet Sait Pașa או "סעיד פאשה הקטן" או Şapur Çelebi (שאפור צ'לבי) או בצעירותו - Mabeyn Başkatibi Said Bey, 1838–1914) היה פוליטיקאי ועיתונאי טורקי עות'מאני, שכיהן כווזיר גדול של האימפריה העות'מאנית בימי הסולטאן עבדול חמיד השני (שבע פעמים: בשנים 1879–1880, 1882-1880, 1882, 1885-1882, 1895, 1903-1901 וב-1908) ובימי הסולטאן מהמט החמישי.(בשנים 1911–1912).הוא כיהן גם כסנאטור, ועורך העיתון "Cerîde-i Havâdis".
חָדָשׁ!!: מדרסה וקוצ'וק מהמט סעיד פאשה · ראה עוד »
קייסרי
קייסרי (בטורקית: Kayseri) היא עיר בקפדוקיה שבמרכז טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה.
חָדָשׁ!!: מדרסה וקייסרי · ראה עוד »
רשיד א-דין המדאני
רשיד א-דין פזלאללה המדאני (בפרסית: رشیدالدین فضلالله همدانی; 1247–1318) הידוע בכינויו רשיד א-דין טביב (رشیدالدین طبیب) היה רופא, מדינאי והיסטוריון פרסי ששירת את השושלת האילח'אנית המונגולית.
חָדָשׁ!!: מדרסה ורשיד א-דין המדאני · ראה עוד »
רחוב השלשלת
שלט רחוב שער השלשלת מפת העיר העתיקה כתב יד מצויר מהמאה ה-13 רחוב השלשלת, או רחוב שער השלשלת (בערבית: شارع باب السلسلة; נהגה "שארע באב א-סילסילה"), בעיר העתיקה בירושלים, עובר בתוואי נחל צולב.
חָדָשׁ!!: מדרסה ורחוב השלשלת · ראה עוד »
רחוב הגיא (העיר העתיקה)
מפת רחוב הגיא וסביבתו שלט רחוב הגיא בחלקו הפוגש את ויה דולורוזה רחוב הגיא (בערבית: الواد; נהגה: אל וואד; נקרא גם רחוב העמק) הוא רחוב ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: מדרסה ורחוב הגיא (העיר העתיקה) · ראה עוד »
רגיסטן
רגיסטן (באוזבקית: Регистон, Registon; באנגלית: Registan) הייתה הכיכר המרכזית של העיר העתיקה סמרקנד, שהייתה בירת האימפריה הטימורית וגם בירתה של הרפובליקה האוזבקית במסגרת ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: מדרסה ורגיסטן · ראה עוד »
רומליה
רומליה בשנת 1801 רומליה בשנים 1840–1878 - החלק מהבלקן בירוק כהה רומליה (בטורקית: Rumeli, בטורקית עות'מאנית: رومايلى, בבולגרית: Румелия, ביוונית: Ρούμελη) הוא מונח גאו-פוליטי בשימוש החל מן המאה ה-15 כדי לציין את.
חָדָשׁ!!: מדרסה ורומליה · ראה עוד »
רוחאללה ח'ומייני
אייתוללה סייד רוח-אללה מוסאווי ח'ומייני (בפרסית:, תעתיק מדויק: סיד רוחאללה מצטפוי מוסוי ח'מיני; 24 בספטמבר 1902 – 3 ביוני 1989) היה כהן דת מוסלמי שיעי ומנהיגה הפוליטי של המהפכה האסלאמית באיראן ב-1979, שבה הורד מכיסאו השאה האחרון – מוחמד רזא שאה פהלווי.
חָדָשׁ!!: מדרסה ורוחאללה ח'ומייני · ראה עוד »
שמס אל-דין אלתותמש
שמס אל-דין אלתותמש (شمس الدین التتمش, שלט בשנים 1211–1236), נקרא גם אלתמאש, או בתוארו המלא אלתותמש אלבארי שמס אל-דוניה ואל-דין אלמלכ אלמוט'אפר נאיב אל ח'ליפת ע'סול אללה סולטאן, היה הסולטאן השלישי בשושלת הע'לאם, ומייסד הסולטנות של דלהי דה פקטו.
חָדָשׁ!!: מדרסה ושמס אל-דין אלתותמש · ראה עוד »
שער המוגרבים
שער המוגרבים לפני בניית גשר המוגרבים, 1969 שער המוגרבים, מבט מתוך הר הבית "מעלה המוגרבים", כבש העלייה הזמני־קבוע המוביל לשער המוגרבים שער המוגרבים (מכונה גם: שער הרמב"ם וגם שער הלל) הוא שער למתחם הר הבית, הנמצא בצידו הדרומי של הכותל המערבי.
חָדָשׁ!!: מדרסה ושער המוגרבים · ראה עוד »
שער יפו
שער יפו ומגדל דוד שער יפו (בערבית: باب الخليل, תעתיק: "באב אל ח'ליל", תרגום: שער חברון) הוא אחד משמונת שערי ירושלים בחומת העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: מדרסה ושער יפו · ראה עוד »
שלמה מוסאיוף (איש עסקים)
שלמה מוסאיוף (באנגלית: Shlomo Moussaieff; 1925 – 1 ביולי 2015) היה מולטי-מיליונר ישראלי ממוצא יהודי בוכרי, שחי בלונדון מאז 1963.
חָדָשׁ!!: מדרסה ושלמה מוסאיוף (איש עסקים) · ראה עוד »
שומן (עיר)
אנדרטת אבות המדינה הבולגרית מצודת שומן מצודת שומן-מבט על כנסייה בשומן בניין בית המשפט המחוזי בעיר בית העלמין היהודי בשומן לאחר שחולל על ידי נאו-נאצים ב-2010 שוּמֶן (בבולגרית: Шумен) היא עיר בצפון מזרח בולגריה בירתו של מחוז שומן וממוקמת 301 קילומטרים מהבירה סופיה, כ-80 ק"מ מערבית לווארנה, 18 ק"מ מערבית למדרה ו-19 ק"מ דרומית לפרסלב.
חָדָשׁ!!: מדרסה ושומן (עיר) · ראה עוד »
שכונת המוגרבים
הרובע היהודי ושכונת המוגרבים בתי השכונה והכותל המערבי ב־1857 שכונת המוגרבים ובסמוך לה הכותל המערבי, ראשית המאה ה־20 שכונת המוגרבים, 1917 שכונת המוגרבים (בערבית: حارة المغاربة, חארת אל־מע'ארבּה, תרגום: שכונת יוצאי המגרב) הייתה שכונת מגורים בחלק הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, שנוסדה בשנת 1193 על ידי בנו של צלאח א־דין כהקדש למהגרים מהמגרב.
חָדָשׁ!!: מדרסה ושכונת המוגרבים · ראה עוד »
שיח'יה
השיח'יה (בערבית: الشيخية, מכונה גם "כשפיה") היא זרם דתי באסלאם השיעי, שנוסד באיראן במאה ה-19 על ידי שיח' אחמד אחסאא'י.
חָדָשׁ!!: מדרסה ושיח'יה · ראה עוד »
שייח' ג'ראח
טקסט.
חָדָשׁ!!: מדרסה ושייח' ג'ראח · ראה עוד »
תאזה
תאזה (בברברית: ⵜⴰⵣⴰ; בערבית: تازة) היא עיר בצפון מרוקו ששוכנת בין הרי הריף להרי האטלס התיכון.
חָדָשׁ!!: מדרסה ותאזה · ראה עוד »
תעז (עיר)
תעִז (בערבית: تعز) היא עיר בדרום־מערב תימן, בירתו של מחוז תעִז.
חָדָשׁ!!: מדרסה ותעז (עיר) · ראה עוד »
תטואן
תטואן (או טטואן) (ערבית تطوان - "תטואן"; צרפתית Tétouan; ספרדית Tetuán; בספרות היהודית גם תיטוואן) היא עיר במחוז טנג'יר-תטואן שבצפון מרוקו.
חָדָשׁ!!: מדרסה ותטואן · ראה עוד »
תוניס
תוּנִס (בברברית: ⵜⵓⵏⴻⵙ; בצרפתית: Tunis) היא בירת תוניסיה והעיר הגדולה בה.
חָדָשׁ!!: מדרסה ותוניס · ראה עוד »
לורנס סאמרס
לורנס הנרי סאמרס (באנגלית: Lawrence Henry Summers; נולד ב-30 בנובמבר 1954) הוא כלכלן יהודי-אמריקאי.
חָדָשׁ!!: מדרסה ולורנס סאמרס · ראה עוד »
לימוד בעל פה
לימוד בעל פה היא שיטת לימוד שבה מתמקדים בשינון החומר כך שהתלמיד יהיה מסוגל לחזור על החומר הנלמד בדיוק בדרך שבה הוא נקרא או נשמע, בדרך כלל על חשבון הבנה עמוקה או טובה יותר של הטקסט.
חָדָשׁ!!: מדרסה ולימוד בעל פה · ראה עוד »
טוקט
טוקט (בטורקית: Tokat) היא עיר בצפון טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה שבמחוז הים השחור.
חָדָשׁ!!: מדרסה וטוקט · ראה עוד »
טימבוקטו
טימבוקטו (בצרפתית: Tombouctou) היא עיר במרכז מאלי שבצפון-מערב אפריקה, ובירת מחוז טימבוקטו.
חָדָשׁ!!: מדרסה וטימבוקטו · ראה עוד »
זאוויית א-שאזלייה
מסגד אל-שאזליה אחד הקברים זאוויית א-שאזלייה הוא מתחם דתי ומסגד השוכנים בפינה הדרום-מערבית של מצודת עכו וממערב לחמאם אל-באשה, בצפונה של העיר העתיקה בעכו.
חָדָשׁ!!: מדרסה וזאוויית א-שאזלייה · ראה עוד »
זאווייה
זַאוִיַה (מערבית: زاوية, מילולית: פינה, זווית) היא תא תפילה והתבודדות לדרווישים צופים.
חָדָשׁ!!: מדרסה וזאווייה · ראה עוד »
זביד
מסגד בזביד זביד (בערבית: زبيد) היא עיר בת כ-50,781 תושבים בדרומו של מחוז אל חודיידה במערב תימן.
חָדָשׁ!!: מדרסה וזביד · ראה עוד »
זכויות להט"ב בפקיסטן
זכויותיהם של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בפקיסטן כפופות לרדיפה ואפליה רשמית, בעודם מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שלא נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים.
חָדָשׁ!!: מדרסה וזכויות להט"ב בפקיסטן · ראה עוד »
חמזה ביי
חמזה-ביי (בטורקית: Hamza Bey; נהרג בשנת 1462) היה מנהיג צבאי עות'מאני, ששירת את הסולטנים מהמט הראשון, מוראט השני ומהמט השני.
חָדָשׁ!!: מדרסה וחמזה ביי · ראה עוד »
חאריס סילייג'יץ'
חאריס סילאייג'יץ (בכתב לטיני: Haris Silajdžić, בכתב קירילי: Харис Силајџић, נולד ב-1 באוקטובר 1945), פוליטיקאי ואקדמאי בוסני.
חָדָשׁ!!: מדרסה וחאריס סילייג'יץ' · ראה עוד »
חקאני
רשת חקאני היא ארגון טרור אסלאמי הפועל נגד כוחות אמריקאיים, כוחות נאט"ו וכוחות של ממשלת אפגניסטן.
חָדָשׁ!!: מדרסה וחקאני · ראה עוד »
חלב (עיר)
חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: מדרסה וחלב (עיר) · ראה עוד »
חלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית
האימפריה העות'מאנית 1481 – 1683 האימפריה העות'מאנית בפרוץ מלחמת העולם הראשונה החלוקה המנהלית של האימפריה העות'מאנית הייתה מנגנון שבמסגרתו חולקה האימפריה לפרובינציות ובראשן הועמד מושל מטעם הסולטאן.
חָדָשׁ!!: מדרסה וחלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
חוסיין שהיד סוהרוורדי
חוסיין שהיד סוהרוורדי (באורדו: حسین شہید سہروردی, בבנגלית: হোসেন শহীদ সোহ্রাওয়ার্দী; 8 בספטמבר 1892 - 5 בדצמבר 1963) היה פוליטיקאי ועורך דין בנגלי שכיהן כראש ממשלת פקיסטן החמישי, ממינויו בספטמבר 1956 ועד להתפטרותו באוקטובר 1957.
חָדָשׁ!!: מדרסה וחוסיין שהיד סוהרוורדי · ראה עוד »
חכימוללה מחסוד
חכימוללה מחסוד (באורדו: حكيمالله محسود; 1979 – 1 בנובמבר 2013) היה אמיר ארגון הטליבאן בפקיסטן.
חָדָשׁ!!: מדרסה וחכימוללה מחסוד · ראה עוד »
בעלבכ
בַּעַ֫לְבַּכּ (בערבית: بعلبك; ביוונית: Ηλιούπολης) היא עיר בלבנון השוכנת בבקעת הלבנון בקרבת הגבול הסורי, בגובה 1,170 מטר מעל פני הים.
חָדָשׁ!!: מדרסה ובעלבכ · ראה עוד »
בראט
בראט (אלבנית Berat או Berati; יוונית Βεράτιο או Βεράτι; מקדונית וסרבית Белград) היא עיר השוכנת בדרום-מרכז אלבניה, כ-50 ק"מ מחופי הים האדריאטי, בגובה של 58 מטר מעל פני הים, בלב סביבה הררית, על גדותיו של נהר אוסום.
חָדָשׁ!!: מדרסה ובראט · ראה עוד »
ברקוק
מסגד ברקוק בקהיר; ציור של אלברטו פאסיני מ-1870 המדרסה והח'אנקה של ברקוק בקהיר אל-מלכּ א-ט'אהר סיְף א-דין בַּרקוּק (בערבית: المالك الظاهر سيف الدين برقوق) היה הסולטאן הממלוכי הראשון בשושלת הבורג'ית, שלט במשך השנים 1382–1389 ו-1390–1399.
חָדָשׁ!!: מדרסה וברקוק · ראה עוד »
ברברים (קבוצה אתנית)
בֶּרְבֵּרִים (בברברית: 'Imazighen/Imaziɣen/Amazighs ⵉⵎⴰⵣⵉⵖⴻⵏ, בערבית: بربر - أمازيغ) הם תושביה הקדומים ביותר של צפון אפריקה, נקראים "אימאזיע'ן" ("בני חורין") בשפה התאמאזיע'ת.
חָדָשׁ!!: מדרסה וברברים (קבוצה אתנית) · ראה עוד »
בריר
בֻּרָיִר (בערבית: برير) היה כפר ערבי בנפת עזה, 18 ק"מ צפונית-מזרחית לעיר עזה.
חָדָשׁ!!: מדרסה ובריר · ראה עוד »
בריכות הצאן
מפת הממצאים הארכאולוגיים בבריכות הצאן "בריכות הצאן", הידועות גם בשם "בריכות בית חסדא" הן שתי בריכות שנחפרו באפיקו של נחל בית זיתא בירושלים.
חָדָשׁ!!: מדרסה ובריכות הצאן · ראה עוד »
בוסניה והרצגובינה
בּוֹסְנִיָּה וְהֶרְצֶגוֹבִינָה (בבוסנית וקרואטית: Bosna i Hercegovina; בסרבית באותיות קיריליות: Босна и Херцеговина) היא מדינה באזור חבל הבלקן שבדרום אירופה עם שטח של כ-51,129 קילומטר רבוע ואוכלוסייה של 3,247,759 נכון ל-2022.
חָדָשׁ!!: מדרסה ובוסניה והרצגובינה · ראה עוד »
בוכרה
בּוּכָרָה (באוזבקית: Бухоро/Buxoro; ברוסית: Бухара; בפרסית: بُخارا, תעתיק מדויק: בֹּח'ארא) היא אחת הערים הגדולות באוזבקיסטן ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מרכז המדינה.
חָדָשׁ!!: מדרסה ובוכרה · ראה עוד »
בית ספר
בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 תלמידים בבית ספר אליאנס, 1963 בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.
חָדָשׁ!!: מדרסה ובית ספר · ראה עוד »
בית עפה
בית עפה או בית עפא (בערבית بيت عفّا) היה כפר ערבי במישור החוף הדרומי כ-2 קילומטרים ממזרח לנגבה, סמוך וצפונית לכביש המנדטורי בין פאלוג'ה - אל-מג'דל (היום כביש 35 בקטע מקריית גת לאשקלון) בגובה כ-80 מטר מעל פני הים.
חָדָשׁ!!: מדרסה ובית עפה · ראה עוד »
בית הכנסת בקירואן
בית הכנסת בית הכנסת של קירואן הוא בית כנסת תוניסאי לשעבר הממוקם בקירואן, תוניסיה.
חָדָשׁ!!: מדרסה ובית הכנסת בקירואן · ראה עוד »
בית הכנסת בשומן
בית הכנסת בשומן היה בית כנסת אשר פעל בעיר שומן בבולגריה מ-1860 ועד 1950.
חָדָשׁ!!: מדרסה ובית הכנסת בשומן · ראה עוד »
ביברס
מסגד ביברס בקהיר אל־מלכ א־זאהר רוכן א־דין ביברס אל־בונדוקדארי (בערבית: الملك الظاهر ركن الدين بيبرس البندقداري, תעתיק מדויק: אלמלכ אלט'אהר רכן אלדין ביברס אלבנדקדארי; סביבות שנת 1228–1 ביולי 1277), הידוע בשם בַּיְבַּרְס (מכונה "המלך המנצח"), היה סולטאן ממלוכי של מצרים וסוריה משנת 1260 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: מדרסה וביברס · ראה עוד »
בייטוללה מחסוד
בייטוללה מחסוד (בערבית: بیت الله محسود) (1974 – 5 באוגוסט 2009) היה מנהיג ארגון הטליבאן הפקיסטני והמבוקש מספר 1 בפקיסטן, עד לחיסולו ב-5 באוגוסט 2009 במתקפת טילים אמריקאית בסמוך לגבול עם אפגניסטן.
חָדָשׁ!!: מדרסה ובייטוללה מחסוד · ראה עוד »
ג'אפר צ'לבי
נישאנג'י טג'יזאדה צ'אפר צ'לבי הידוע בקיצור כג'אפר צ'לבי (בטורקית: Nişancı Tâcı-Zâde Câ'fer Çelebi; 1459, אמסיה - 18 באוגוסט 1515, אסטנבול) היה פקיד בכיר ומשורר טורקי עו'תמאני שכתב שירת דיואן ומסנווי, בשפות הטורקית ופרסית.
חָדָשׁ!!: מדרסה וג'אפר צ'לבי · ראה עוד »
ג'לאל א-דין רומי
ג'לאל א-דין רומי מולאנא ג'לאל א-דין מוחמד רוּמי, הידוע בכינויו רוּמי (בפרסית: مولانا جلال الدین محمد رومی), שנקרא גם מולאנא ג'לאל א-דין מוחמד בלח'י (محمد بلخى), ובטורקית: מולאנא ג'לאל א-דין מחמט רוּמי (Mevlânâ Celâleddin Mehmed Rumi) (30 בספטמבר 1207 – 17 בדצמבר 1273), היה משורר, משפטן, מלומד מוסלמי סוני, תאולוג פרסי, קדוש ומיסטיקן סופי בן המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: מדרסה וג'לאל א-דין רומי · ראה עוד »
ג'וליס (נפת עזה)
ג'וּליס (בערבית: جولس) היה כפר ערבי ששכן במישור החוף הדרומי, צפונית-מערבית לקיבוץ נגבה, על צומת דרכים אסטרטגי (כיום צומת הודיה).
חָדָשׁ!!: מדרסה וג'וליס (נפת עזה) · ראה עוד »
גילדה
גִּילְדָּה היא אגודה של בעלי מקצוע העוסקים באותו תחום, שמטרתה להגן על האינטרסים המשותפים שלהם ולהבטיח כללי אתיקה בין חברי האגודה.
חָדָשׁ!!: מדרסה וגילדה · ראה עוד »
דאפר יוסף
דאפר יוסף (בערבית: ظافر يوسف; נולד ב-19 בנובמבר 1967) הוא מלחין, זמר ונגן עוד ממוצא תוניסאי.
חָדָשׁ!!: מדרסה ודאפר יוסף · ראה עוד »
דאר אל-מוואקיט
חדר המוואקיט באוניברסיטת אל-קרוויין, בפאס, מרוקו דאר אל-מוואקיט (בערבית: دار المؤقت) הוא חדר או מבנה המלווה במסגד ששימש את האחראי על זמני התפילות.
חָדָשׁ!!: מדרסה ודאר אל-מוואקיט · ראה עוד »
דנה סמו
דנה סמו (בעבר הוצגה כ"דנה אברהם-סמו"; נולדה ב-25 בספטמבר 1977) היא מדבבת ושחקנית ישראלית.
חָדָשׁ!!: מדרסה ודנה סמו · ראה עוד »
דרבנט
דרבנט (ברוסית Дербент; באזרית Dərbənd; באווארית Дербенд; בלגזית Кьвевар; בפרסית دربند), או דרבנד, היא העיר השלישית בגודלה ברפובליקה של דאגסטן בדרום רוסיה והעיר הדרומית במדינה.
חָדָשׁ!!: מדרסה ודרבנט · ראה עוד »
דוד מנשרי
דוד מנשרי (נולד ב-28 באוקטובר 1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, חוקר בכיר במרכז אליאנס ללימודים איראניים ובמרכז דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה.
חָדָשׁ!!: מדרסה ודוד מנשרי · ראה עוד »
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
חָדָשׁ!!: מדרסה והמאה ה-11 · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: מדרסה והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: מדרסה והמאה ה-16 · ראה עוד »
המאה ה-9
המאה ה-9 היא התקופה שהחלה בשנת 801 והסתיימה בשנת 900 (בין התאריכים 1 בינואר 801 ל-31 בדצמבר 900).
חָדָשׁ!!: מדרסה והמאה ה-9 · ראה עוד »
המסע הצבאי של לאלה מוסטפא פאשה בקווקז
הצבא העות'מאני של לאלה מוסטפא פאשה ועות'מאן אזדמירולו בטביליסי, 1578 - באיור של כרוניקה עות'מאנית מן המאה ה-16 המסע הצבאי של לאלה מוסטפא פאשה בקווקז היה חלק מהעימות בין האימפריה העות'מאנית ובין איראן הספווית שפרץ מחדש בשנת 1578.
חָדָשׁ!!: מדרסה והמסע הצבאי של לאלה מוסטפא פאשה בקווקז · ראה עוד »
המסגד העתיק של מוסקבה
המסגד העתיק של מוסקבה (ברוסית: Московская историческая мечеть) נבנה בשנת 1823 כדי להחליף מסגד פרטי קדום יותר שנהרס בעקבות שריפת 1812 שפרצה במוסקבה.
חָדָשׁ!!: מדרסה והמסגד העתיק של מוסקבה · ראה עוד »
המסגד הגדול של ג'נה
שלושת הצריחים של המסגד המסגד הגדול של ג'נה (צרפתית Grande mosquée de Djenné) הוא מבנה החמר הגדול בעולם ונחשב על ידי אדריכלים רבים להישג הגדול ביותר של האדריכלות הסודנו-סאהליאנית, אף על פי שבנייתו הושפעה ממגמות אסלאמיות.
חָדָשׁ!!: מדרסה והמסגד הגדול של ג'נה · ראה עוד »
המסגד הגדול בעזה
המסגד הגדול בעזה (בערבית: جامع غزة الكبير, גַ֫'אמֶע עַ֫'זַּה אל-כַּבִּ֫יר), הידוע גם בשם "אל-מסג'ד אל-עומַרִי אל-כביר", "המסגד העומרי הגדול", הוא המסגד העתיק והגדול ביותר ברצועת עזה וממוקם בעיר העתיקה של עזה.
חָדָשׁ!!: מדרסה והמסגד הגדול בעזה · ראה עוד »
המסגד הגדול ברמלה
המסגד הלבן ואשר לפיה הוא הוקם על ידי ביברס המסגד הגדול (בערבית: الجامع الكبير, "אל-ג'אמע אל-כביר") המכונה גם מסגד אל-עומרי (בערבית: المسجد العمري, "אל-מסג'ד אל-עמרי") הוא מסגד פעיל, השוכן במבנה כנסייה צלבנית בעיר רמלה ונחשב לאחד המסגדים הגדולים במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מדרסה והמסגד הגדול ברמלה · ראה עוד »
המסגד הגדול ובית החולים בדיבריאי
מראה החזית המערבית - בית החולים משמאל והמסגד מימין מתחם המסגד הגדול ובית החולים בדיבריאי (טורקית Divriği Ulu Camii ve Darüşşifası) ממוקם בעיר דיבריאי בנפת סיוואס במזרח אסיה הקטנה שבטורקיה, ומאז שנת 1985 הוא מוכרז כאתר מורשת עולמית.
חָדָשׁ!!: מדרסה והמסגד הגדול ובית החולים בדיבריאי · ראה עוד »
המסגד הכחול (ירוואן)
המסגד הכחול (בארמנית: Կապույտ մզկիթ (קפויט מזקיט); בפרסית: مسجد کبود (מסג'ד-י כובוד)) הוא מסגד שיעי מהמאה ה-18 במרכז ירוואן, ארמניה.
חָדָשׁ!!: מדרסה והמסגד הכחול (ירוואן) · ראה עוד »
המצור על ירושלים (1187)
מצור על ירושלים. ציור מתוך ספר תנ"ך משנת 1430 המצור על ירושלים בשנת 1187 הוביל לכיבוש העיר על ידי צלאח א-דין ולהתפרקותה המוחלטת והמהירה של ממלכת ירושלים הצלבנית לאחר קרב קרני חיטין.
חָדָשׁ!!: מדרסה והמצור על ירושלים (1187) · ראה עוד »
המשפט העות'מאני
המשפט העות'מאני הונהג באימפריה העות'מאנית, שהתקיימה משלהי המאה ה-13 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מדרסה והמשפט העות'מאני · ראה עוד »
המהפכה החוקתית בפרס
המהפכה החוקתית בפרס (פרסית: انقلاب مشروطه) התמשכה בין השנים 1905–1911 והייתה מאבק מזוין, תסיסה אזרחית ומלחמת אזרחים ששטפה את השושלת הקאג'ארית ואפשרה את עליית השפעתן של האימפריה הרוסית והאימפריה הבריטית באזור.
חָדָשׁ!!: מדרסה והמהפכה החוקתית בפרס · ראה עוד »
המוזיאון הארכאולוגי של אדנה
סרקופג אכילס עם סצנות ממלחמת טרויה המוזיאון הארכאולוגי של אדנה (בטורקית: Adana Arkeoloji Müzesi) הוא מוזיאון לארכאולוגיה בעיר אדנה בטורקיה.
חָדָשׁ!!: מדרסה והמוזיאון הארכאולוגי של אדנה · ראה עוד »
המוזיאון הלאומי של דמשק
היפוגאום של ירחאי מתדמור חמה המוזיאון הלאומי של דמשק (בערבית: المتحف الوطني بدمشق) הוא מוזיאון גדול לארכאולוגיה ואמנות השוכן בלב העיר דמשק, סוריה על גדות נהר ברדה.
חָדָשׁ!!: מדרסה והמוזיאון הלאומי של דמשק · ראה עוד »
המינרטים בהר הבית
המינרטים ממוקמים סביב מתחם הר הבית. בתמונה זו ניתן לראות שלושה מינרטים משמאל, ואחד בחלק העליון. ארבעה מינרטים נמצאים ברחבת הר הבית (בערבית: "חראם א-שריף").
חָדָשׁ!!: מדרסה והמינרטים בהר הבית · ראה עוד »
הניזאמיה
הניזאמיה (בערבית: النظامية, תעתיק מדויק: אלנט'אמיה) היא שמן הכולל של מספר מדרסות, מוסדות ללימודי דת גבוהים באסלאם, שנבנו בידי ניזאם אל-מולכ במהלך כהונתו כווזיר באימפריה הסלג'וקית במאה ה-11.
חָדָשׁ!!: מדרסה והניזאמיה · ראה עוד »
הסולטנות הממלוכית
ממלוכ עות'מאני (1800) הסולטנות הממלוכית הייתה סולטנות ששלטה על חלקים נרחבים מהלבנט בין 1260 ל-1517 לספירה.
חָדָשׁ!!: מדרסה והסולטנות הממלוכית · ראה עוד »
הר הזיתים (ספר)
הר הזיתים. הר הזיתים (בטורקית: Zeytindağı) הוא ספר פרי עטו של הסופר הטורקי פליה ריפקי אטאיי, המגולל את נסיבות התפוררותה של האימפריה העות'מאנית ואת המאורעות שהתחוללו באחריתה.
חָדָשׁ!!: מדרסה והר הזיתים (ספר) · ראה עוד »
הרובע המוסלמי
מפת הרובע מפה סכמטית של העיר העתיקה הרובע המוסלמי (בערבית: الحي الإسلامي) הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, בצד הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, והרובע הארמני והגדול שבהם.
חָדָשׁ!!: מדרסה והרובע המוסלמי · ראה עוד »
השושלת המרינית
השושלת המרינית (בערבית: المرينيون; בתעתיק: אל-מריניון) הייתה שושלת מוסלמית ממוצא ברברי ששלטה במרוקו בשנים 1244-1465.
חָדָשׁ!!: מדרסה והשושלת המרינית · ראה עוד »
השושלת האיובית
השושלת האַיוּבִּית (בערבית: الأيوبيون – al-Ayyūbīyūn; בכורדית: ئەیووبیەکان,Eyûbiyan) הייתה השושלת המייסדת של הסולטנות של מצרים שהקים צלאח א-דין ב-1174 לאחר חיסולה של השושלת הפאטמית.
חָדָשׁ!!: מדרסה והשושלת האיובית · ראה עוד »
התקופה הממלוכית בארץ ישראל
התקופה הממלוכית בארץ ישראל היא התקופה שבין השנים 1260–1517 בה שלטו הממלוכים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מדרסה והתקופה הממלוכית בארץ ישראל · ראה עוד »
הגירות מוסלמים מצפון אפריקה לארץ ישראל
לאורך ההיסטוריה שלאחר הכיבוש המוסלמי של צפון אפריקה במהלך המאה ה-7, החלה תנועת מוסלמים שמוצאם מאוכלוסיות צפון אפריקה להגר לאזור הלבנט, שכבר נכבש על ידי הערבים ובמיוחד לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מדרסה והגירות מוסלמים מצפון אפריקה לארץ ישראל · ראה עוד »
הורם סולטאן
הורם סולטאן (בטורקית: Hürrem Sultan; 1500 – 18 באפריל 1558), הידועה גם בשם רוקסלנה (Roxelana), או אלכסנדרה, הייתה בת זוגו הראשית ואשתו החוקית של הסולטאן העות'מאני סולימאן המפואר.
חָדָשׁ!!: מדרסה והורם סולטאן · ראה עוד »
הינדוטבה
הינדוטבה (באנגלית: Hindutva; בכתב דוונאגרי: हिन्दुत्व – במשמעות "הינדואיות", צביון או מהות הינדואית) הוא מושג בשפת הסנסקריט המשמש לתיאור אידאולוגיית הלאומנות ההינדואית ותנועות לקידום האידאולוגיה הזו.
חָדָשׁ!!: מדרסה והינדוטבה · ראה עוד »
היסטוריה של מצרים
ההיסטוריה של מצרים היא ארוכה ועשירה, עקב זרימת נהר הנילוס על גדותיו הפוריות, כמו גם הישגי התושבים ילידי מצרים והשפעתם החיצונית.
חָדָשׁ!!: מדרסה והיסטוריה של מצרים · ראה עוד »
היסטוריה של אפגניסטן
שאה דוראני, אפגניסטן, בשנת 1839 אפגניסטן (במובן המילולי: "ארץ האפגנים") הייתה ארץ חשובה מבחינה אסטרטגית לאורך ההיסטוריה.
חָדָשׁ!!: מדרסה והיסטוריה של אפגניסטן · ראה עוד »
היסטוריה של ארץ ישראל
ההיסטוריה של ארץ ישראל היא מהקדומות והעשירות בעולם.
חָדָשׁ!!: מדרסה והיסטוריה של ארץ ישראל · ראה עוד »
היסטוריה של ירושלים
ההיסטוריה של העיר ירושלים מקיפה כשבעת אלפי שנות התיישבות, שראשיתן בסביבות 5,000 לפנה"ס, בשלהי תקופת האבן החדשה (נאוליתית קרמית).
חָדָשׁ!!: מדרסה והיסטוריה של ירושלים · ראה עוד »
ולאתה
ולאתה (בערבית ولاته; בצרפתית Oualata ואלאטה) היא עיירה מבוצרת (קסר) בדרום-מזרח מאוריטניה שבה חיים כ-13,000 תושבים (נכון ל-2008).
חָדָשׁ!!: מדרסה וולאתה · ראה עוד »
והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל
והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל היא סדרת טלוויזיה תיעודית של הערוץ הראשון, העוסקת בתולדות ארץ ישראל מהתקופות הפרהיסטוריות, תקופות האדם הקדמון ועד התקופה העותמאנית, הסדרה שודרה בערוץ הראשון והופקה על ידי רשות השידור.
חָדָשׁ!!: מדרסה ווהארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל · ראה עוד »
ויה דולורוזה
שלט רחוב במסלול ויה דולורוזה תהלוכת צליינים המדמה את מסע הייסורים של ישו בוויה דולורוזה, 2007 תהלוכת צליינים המדמה את מסע הייסורים של ישו בוויה דולורוזה, 1950 וִיה דולורוזה (מלטינית: Via Dolorosa; לעיתים נכתב כויאה דולורוזה; בערבית: طريق الآلام; תעתיק: טריק אלאאלאם; מילולית: דרך הייסורים) היא דרך בעיר העתיקה בירושלים שבה, על פי האמונה הנוצרית, צעד ישו מהמקום שבו נגזר דינו לצליבה ועד גבעת הגולגולתא שבה בוצע גזר הדין.
חָדָשׁ!!: מדרסה וויה דולורוזה · ראה עוד »
ויה דולורוזה (רחוב)
רחוב ויה דולורוזה וסביבתושלט רחוב רחוב ויה דולורוזה הוא דרך רוחב ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: מדרסה וויה דולורוזה (רחוב) · ראה עוד »
כנסיית סנטה אנה
כנסיית סנטה אנה ממוזער כנסיית סנטה אנה בירושלים מסמנת, על פי המסורת הנוצרית את מקום הולדתה של מרים אם ישו.
חָדָשׁ!!: מדרסה וכנסיית סנטה אנה · ראה עוד »
כלאם
כַּלאם (בערבית: کلام) הוא תחום מחשבה תאולוגי באסלאם אשר מבקש, בעזרת דרכים פילוסופיות-שכליות, להצדיק את אמונת הדת ומצוות האסלאם ולשלול דעות מנוגדות לה.
חָדָשׁ!!: מדרסה וכלאם · ראה עוד »
כביש קארקוראם
כביש קארקוראם (באורדו: شاہراہ قراقرم; בסינית מפושטת: 喀喇昆仑公路) הוא הכביש הבינלאומי הסלול הגבוה ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: מדרסה וכביש קארקוראם · ראה עוד »
כופח'ה
אל-כּוֹפָחָ'ה או כּוֹפָחָ'ה, ללא אל-היידוע (בערבית: الكوفخة، كوفخة) היה כפר ערבי-מוסלמי בספר המדבר, בצפון-מערב הנגב, כ-19 ק"מ מזרחית לעיר עזה.
חָדָשׁ!!: מדרסה וכופח'ה · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מדרסה וירושלים · ראה עוד »
ירושלים בתקופת המנדט הבריטי
דימוי של כיפת הסלע בבול דואר של ממשלת המנדט הבריטי דימוי של מגדל דוד בבול דואר של ממשלת המנדט הבריטי תקופת המנדט הבריטי בירושלים נמשכה כשלושים שנה, והשפיעה רבות על מהלך התפתחות העיר.
חָדָשׁ!!: מדרסה וירושלים בתקופת המנדט הבריטי · ראה עוד »
ירושלים בתקופה הממלוכית
250px כתובת הקדשה ממלוכית מסולסלת עיטור גאומטרי ממלוכי אופייני העיר ירושלים הייתה תחת שלטון הממלוכים החל משנת 1260 ועד שנת 1516.
חָדָשׁ!!: מדרסה וירושלים בתקופה הממלוכית · ראה עוד »
ירושלים בתקופה העות'מאנית
בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.
חָדָשׁ!!: מדרסה וירושלים בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »
ירושלים בתקופה הצלבנית
פרנצ'סקו אַייֶץ, (1836–1850) כיבוש ירושלים על ידי הצלבנים, איור מתוך כתב יד מימי הביניים הצלבנים בונים את הר הבית מחדש, איור מתוך כתב יד מהמאה ה-15 התקופה הצלבנית בירושלים החלה עם כיבוש העיר בידי הצלבנים ב-1099, במהלך מסע הצלב הראשון, והפיכתה לבירת ממלכת ירושלים הנוצרית, לאחר 450 שנות שלטון מוסלמי.
חָדָשׁ!!: מדרסה וירושלים בתקופה הצלבנית · ראה עוד »
יחסי אלג'יריה–צרפת
יחסי אלג'יריה–צרפת הם היחסים הדו־צדדיים בין '''הרפובליקה האלג'יראית הדמוקרטית העממית''' ובין '''הרפובליקה הצרפתית'''.
חָדָשׁ!!: מדרסה ויחסי אלג'יריה–צרפת · ראה עוד »
יוסף הקר
יוסף הקר (Hacker; נולד ב-1940) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מדרסה ויוסף הקר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מדרסה
