סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מדרשי הלכה

מַדָד מדרשי הלכה

מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית. [1]

107 יחסים: מנחם כהנא, מסכת מכשירין, משנה, משנה תורה, משה מרגלית, מלבי"ם, מדרש שמואל, מדרש הגדול, מדרשי ההלכה, מכילתא דרשב"י, מכילתא דרבי ישמעאל, מכילתא דברים, מילון בן-יהודה, ארבע פרשיות, אליעזר אריה פינקלשטין, אליעזר בן נתן, אחריות משתף ומשדל, אבא יוסי בן חנן, אברהם גולדברג (חוקר תלמוד), אגדה (יהדות), אגור בן יקה, אהבת ה', אין עונשין אלא אם כן מזהירין, איזהו מקומן, אייזיק הירש וייס, נפתלי צבי יהודה ברלין, נקדימון בן גוריון, סמיכות פרשיות, ספרא, ספרא (פירושונים), ספרי, ספרי זוטא במדבר, ספרי זוטא דברים, ספרי במדבר, ספרי דברים, ספריית הוותיקן, סדר קדשים, סדר טהרות, עזרא ציון מלמד, פרשני המקרא היהודים, פוליגמיה ביהדות, פירוש הרמב"ן לתורה, צבי הירש הכהן וולק, קרי וכתיב, קודש (הלכה), קידוש השם, ר"י הזקן, ראש חודש, רב (אמורא), רבי אחי ברבי יאשיה, ..., רבי שמעון בר יוחאי, רבי בנאה, רבי יוסי בן כיפר, רות רבה, שפות באימפריה הרומית, שליח (הלכה), שבות, תנ"ך, תפסת מרובה לא תפסת, תורה שבעל-פה, לשון חז"ל, טומאה וטהרה, זאב וולף איינהורן, חנוך אלבק, חז"ל, חבת הקודש, חוקות הגויים, חושיאל בן אלחנן, חול המועד, חיים עוזר גרודזנסקי, חיים שאול הורוביץ, חיים כפוסי, באר הגולה (המהר"ל מפראג), בעלי התוספות, ברייתא, בית ועד, גזרה שווה, גזל הגר, דרשנות, דרכי לימוד התלמוד, דבי רבי עקיבא ודבי רבי ישמעאל, דוד משה אברהם אשכנזי, דוד עדני, דוד צבי הופמן, המילון ההיסטורי ללשון העברית, השערת התעודות, הלל, הלל בן אליקים, הלכה, ויקרא, ויואל משה, כל אלמנה ויתום לא תענון, כל ישראל ערבים זה בזה, כיסוי הדם, ימים נוראים (עגנון), ישעיה די טראני, ישראל אנקווה, ישראל לוי, ישועה בן יהודה, ישיבת מקור חיים (שפע), יהדות, יהדות אורתודוקסית, יהדות רפורמית, יהדות רבנית, יהוידע הכהן, יונה פרנקל, יוסף צבי דינר. להרחיב מדד (57 יותר) »

מנחם כהנא

מנחם יצחק כהנא (נולד ב-1946) הוא פילולוג, פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד של האוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומנחם כהנא · ראה עוד »

מסכת מכשירין

מסכת מכשירין היא המסכת השמינית בסדר טהרות, שהוא הסדר הששי במשנה, ויש בה שישה פרקים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומסכת מכשירין · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומשנה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומשנה תורה · ראה עוד »

משה מרגלית

הרב משה מרגלית (ת"ע/ת"ף, 1710/1720 - י"ב בטבת ה'תקמ"א, 9 בינואר 1781) היה מחבר הפירוש "פני משה" ו"מראה פנים" לתלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומשה מרגלית · ראה עוד »

מלבי"ם

הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומלבי"ם · ראה עוד »

מדרש שמואל

מדרש שמואל הוא מדרש אגדה המכיל שלושים ושניים פרקים המבוססים על ספר שמואל (עשרים וארבעה מהם מבוססים על סיפורי ספר שמואל א', ושמונה על סיפורי ספר שמואל ב').

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומדרש שמואל · ראה עוד »

מדרש הגדול

מדרש הגדול (מדה"ג) הוא חיבור מדרשי מקיף על כל התורה, המכיל מדרשי הלכה ואגדה שנערך על ידי הרב דוד בן עמרם עדני מהעיר עדן שבתימן, שחי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומדרש הגדול · ראה עוד »

מדרשי ההלכה

#הפניה מדרשי הלכה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומדרשי ההלכה · ראה עוד »

מכילתא דרשב"י

מכילתא דרשב"י הוא כינויו של מדרש ההלכה על חומש שמות.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומכילתא דרשב"י · ראה עוד »

מכילתא דרבי ישמעאל

מכילתא דרבי ישמעאל, המכונה גם בפשטות מכילתא, הוא מדרש הלכה תנאי על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל, המזוהה כבא מאסכולת דבי רבי ישמעאל המיוחסת לחכמים שהלכו בדרכו של רבי ישמעאל.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומכילתא דרבי ישמעאל · ראה עוד »

מכילתא דברים

המכילתא לדברים היא מדרש תנאי מבית ר' ישמעאל לספר דברים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומכילתא דברים · ראה עוד »

מילון בן-יהודה

מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן־יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומילון בן-יהודה · ראה עוד »

ארבע פרשיות

אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וארבע פרשיות · ראה עוד »

אליעזר אריה פינקלשטין

הרב פרופ' פינקלשטין (משמאל) והרב פרופ' פנחס פלאי הכהן, ניו יורק, 1969 הרב דר' אליעזר אריה (לואי) הלוי פינקלשטין (Louis Finkelstein; 14 ביוני 1895 – 29 בנובמבר 1991) היה חוקר תלמוד והלכה יהודי-אמריקאי, נשיא בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) בשנים 1972–1940 ומנהיגה של היהדות הקונסרבטיבית בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ואליעזר אריה פינקלשטין · ראה עוד »

אליעזר בן נתן

רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ) (ד'תת"נ, 1090, לערך – ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצה (מיינץ) שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ואליעזר בן נתן · ראה עוד »

אחריות משתף ומשדל

אחריות של משתף ומשדל היא הוראת חוק במשפט הישראלי בסעיף 12 של פקודת הנזיקין: "לעניין פקודה זו, המשתף עצמו, מסייע, מייעץ, מפתה למעשה או למחדל, שנעשו או שעומדים להיעשות על ידי זולתו, או מצווה, מרשה או מאשרר אותם, יהיה חב עליהם".

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ואחריות משתף ומשדל · ראה עוד »

אבא יוסי בן חנן

אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן, או אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חַנִּין, היה תנא בדור השני, שמאמרים רבים שלו מובאים בספרות חז"ל.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ואבא יוסי בן חנן · ראה עוד »

אברהם גולדברג (חוקר תלמוד)

אברהם גולדברג (22 בינואר 1913 — 13 באפריל 2012) היה פרופסור לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר ספרות התנאים והאמוראים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ואברהם גולדברג (חוקר תלמוד) · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אגור בן יקה

אָגוּר בִּן יָקֶה הוא דמות מקראית, שדברי חכמתו נכללו בספר משלי.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ואגור בן יקה · ראה עוד »

אהבת ה'

אהבת ה' היא מצוות עשה מהתורה לאהוב את אלוהים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ואהבת ה' · ראה עוד »

אין עונשין אלא אם כן מזהירין

אין עונשין אלא אם כן מזהירין הוא כלל הלכתי־תלמודי, לפיו לא ייתכן עונש על עבירה כל שהיא מהתורה, בלי שיצוין במפורש בתורה אזהרה שלא לעבור על עבירה זו.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ואין עונשין אלא אם כן מזהירין · ראה עוד »

איזהו מקומן

אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן הוא הפרק החמישי של מסכת זבחים המכונה על שם מילות הפתיחה של הפרק – "איזהו מקומן של זבחים".

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ואיזהו מקומן · ראה עוד »

אייזיק הירש וייס

אייזיק (יצחק) הירש וייס (ראה"ו; כ"ט בשבט ה'תקע"ה, 9 בפברואר 1815, גרוס-מזריץ', מוראביה – כ"ז באייר ה'תרס"ה, 1 ביוני 1905, וינה), היסטוריון, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר "דור דור ודורשיו".

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ואייזיק הירש וייס · ראה עוד »

נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »

נקדימון בן גוריון

נקדימון בן גוריון (בתלמוד הבבלי מובא ששמו המקורי היה: בוני) היה מעשירי ירושלים בתקופה שקדמה לחורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ונקדימון בן גוריון · ראה עוד »

סמיכות פרשיות

סמיכות פרשיות (או כתובים סמוכין) היא אחת הדרכים שבהן התורה נדרשת, ועל פיה יש להסיק על תוכנה של פרשיה מסוימת בתורה מן הפרשה הסמוכה לה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וסמיכות פרשיות · ראה עוד »

ספרא

סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וספרא · ראה עוד »

ספרא (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה ביהדות סוריה קטגוריה:שמות משפחה יהודיים בארמית.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וספרא (פירושונים) · ראה עוד »

ספרי

סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וספרי · ראה עוד »

ספרי זוטא במדבר

ספרֵי זוטא במדבר הוא מדרש הלכה על ספר במדבר, שרובו אבד, ושוחזר בעיקר מתוך ציטוטים במקורות משניים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וספרי זוטא במדבר · ראה עוד »

ספרי זוטא דברים

ספרי זוטא דברים הוא מדרש הלכה אבוד ששוחזר על ידי מנחם כהנא על פי מובאות בכתבי הקראי ישועה בן יהודה, ובמעט חיבורים אחרים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וספרי זוטא דברים · ראה עוד »

ספרי במדבר

ספרי במדבר הוא מדרש הלכה לספר במדבר, מדבי רבי ישמעאל.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וספרי במדבר · ראה עוד »

ספרי דברים

__ללא_תוכן__ ספרי דברים הוא מדרש הלכה מדבי רבי עקיבא על ספר דברים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וספרי דברים · ראה עוד »

ספריית הוותיקן

ספריית הוותיקן תמונה משנת 1912 ספריית הוותיקן (בלטינית: Bibliotheca Apostolica Vaticana), היא הספרייה של הכס הקדוש הממוקמת בקריית הוותיקן.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וספריית הוותיקן · ראה עוד »

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וסדר קדשים · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וסדר טהרות · ראה עוד »

עזרא ציון מלמד

הרב פרופ' עזרא ציון מלמד-כהן (ב' בכסלו ה'תרס"ד, 20 בנובמבר 1903 - כ"ו באדר ה'תשנ"ד, 9 במרץ 1994) היה פילולוג וחוקר מקרא והתלמוד, ספרדי ירושלמי ממוצא פרסי.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ועזרא ציון מלמד · ראה עוד »

פרשני המקרא היהודים

פרשנות המקרא היהודית שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ופרשני המקרא היהודים · ראה עוד »

פוליגמיה ביהדות

על פי התורה מותר לגבר לשאת יותר מאישה אחת, תופעה המכונה "פוליגיניה" (או בשם היותר כללי "פוליגמיה"), אולם, בתחילת תקופת הראשונים הוסכם על ידי רוב קהילות ישראל, על איסור לשאת יותר מאישה אחת, איסור המכונה "חרם דרבנו גרשום".

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ופוליגמיה ביהדות · ראה עוד »

פירוש הרמב"ן לתורה

פירוש הרמב"ן לתורה דפוס ונציה פירוש הרמב"ן לתורה הוא אחד מספרי היסוד לפרשנות המקרא והאמונה היהודית.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ופירוש הרמב"ן לתורה · ראה עוד »

צבי הירש הכהן וולק

רבי צבי הירש הכהן וולק (ביידיש: וואָלק; תרט"ז - ד' בטבת תרס"ז, 21 בדצמבר 1906, פינסק) היה רב ליטאי, רבה של העיר פינסק, ומחבר הפירוש "כתר כהונה" על הספרי.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וצבי הירש הכהן וולק · ראה עוד »

קרי וכתיב

קרי וכתיב במקראות גדולות במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא, קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת הקריאה שלו.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וקרי וכתיב · ראה עוד »

קודש (הלכה)

בהלכות טומאה וטהרה, קודש הוא כל דבר מן החי ומן הצומח, שלפחות חלק ממנו עלה או הוקדש להקרבה בבית המקדש (ונכלל גם בקודשי מזבח).

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וקודש (הלכה) · ראה עוד »

קידוש השם

קידוש השם היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יהודי חייב למסור את נפשו למען קידוש שמו של האל, במקרים בהם חל דין של יהרג ואל יעבור, ובעיקר על העבירות החמורות - עבודה זרה, שפיכות דמים, וגילוי עריות.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וקידוש השם · ראה עוד »

ר"י הזקן

רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ור"י הזקן · ראה עוד »

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וראש חודש · ראה עוד »

רב (אמורא)

אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ורב (אמורא) · ראה עוד »

רבי אחי ברבי יאשיה

רבי אחי ברבי יאשיה (לעיתים מוזכר בשמות רבי אחא ברבי יאשיה ורבי אחאי בן יאשיה) היה תנא בבלי בן הדור החמישי שחי בסוף המאה השנייה לספירה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ורבי אחי ברבי יאשיה · ראה עוד »

רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ורבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

רבי בנאה

רבי בנאה (במקורות ארץ ישראליים: רבי בניה, או בנייה) היה בדור המעבר בין התנאים לאמוראים (סוף המאה ה-2 ותחילת המאה ה-3).

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ורבי בנאה · ראה עוד »

רבי יוסי בן כיפר

רבי יוסי בן כיפר (לעיתים מוזכר בשם רבי יוסי בן קיפר) היה תנא בן הדור החמישי שחי בסוף המאה השנייה לספירה בארץ ישראל ולפרקים שהה גם בבבל.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ורבי יוסי בן כיפר · ראה עוד »

רות רבה

רות בשדה בפוגשה את בועז מדרש רות רבה הוא מדרש למגילת רות, והוא אחד ממדרשי רבה לחמש מגילות.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ורות רבה · ראה עוד »

שפות באימפריה הרומית

300x300 פיקסלים שפות באימפריה הרומית היו השפות והניבים השונים שלהן אשר דוברו בתוך שטחי האימפריה הרומית, החל משלהי המאה ה-1 לפנה"ס, עת שקמה האימפריה הרומית ועד סוף המאה ה-5 לספירה, עת שהאימפריה הרומית המערבית חדלה מלהתקיים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ושפות באימפריה הרומית · ראה עוד »

שליח (הלכה)

שליח (או שליחות) בהלכה היא האפשרות של מינוי נציג - שליח, שיפעל במקום אדם אחר - השולח, ויוכל להחיל עליו תוצאות משפטיות או הלכתיות ('שלוחו של אדם כמותו').

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ושליח (הלכה) · ראה עוד »

שבות

"שבות" היא החובה ההלכתית להימנע ממעשים הפוגעים בשביתת השבת, אף שאינם חלק מל"ט מלאכות שבת או מתולדות ל"ט המלאכות.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ושבות · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ותנ"ך · ראה עוד »

תפסת מרובה לא תפסת

תפסת מרובה לא תפסת (במלואו "תפסת מרובה לא תפסת - תפסת מועט תפסת") הוא פתגם שמשמעותו שמי שמנסה לקחת כמות לא סבירה (או להשיג יותר מדי) עלול שלא להצליח, או לאבד את מה שהשיג, ולהישאר בלי כלום.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ותפסת מרובה לא תפסת · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ולשון חז"ל · ראה עוד »

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וטומאה וטהרה · ראה עוד »

זאב וולף איינהורן

רבי זאב וולף איינהורן (מהרז"ו, מהר"ז וולף; בכתיב יידי: וואָלף איינהאָרן; ? – י"ג באדר ב' תרכ"ב (1862), וילנה) היה פרשן חשוב של המדרש.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וזאב וולף איינהורן · ראה עוד »

חנוך אלבק

חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וחנוך אלבק · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וחז"ל · ראה עוד »

חבת הקודש

חיבת הקודש הוא מושג בדיני טומאה וטהרה, הנוגע גם בדיני קדשים, ולפיו, היותו של דבר קדוש בקדושת הגוף מאפשרת לו להיטמא אף אם לא הוכשר לקבל טומאה כנדרש בחולין, או אף אם מצד עצמו לא היה יכול לקבל טומאה כלל.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וחבת הקודש · ראה עוד »

חוקות הגויים

איסור הליכה בחוקות הגויים הוא מצוות לא תעשה מהתורה על אימוץ דרכי הגויים, גם בענייני חולין.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וחוקות הגויים · ראה עוד »

חושיאל בן אלחנן

מכתב של חושיאל בן אלחנן מגניזת קהיר רבי חושיאל בן אלחנן (סוף המאה ה-10 – תחילת המאה ה-11) מגדולי חכמי התלמוד בדורו (הדור של רב שרירא גאון), אביו של רבנו חננאל וראש ישיבת קירואן.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וחושיאל בן אלחנן · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וחול המועד · ראה עוד »

חיים עוזר גרודזנסקי

הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וחיים עוזר גרודזנסקי · ראה עוד »

חיים שאול הורוביץ

חיים שאול הורוביץ (נכתב בספריו: האראוויטץ; 1 בנובמבר 1858 – 2 באפריל 1921) היה רב, חוקר ומהדיר ספרות חז"ל.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וחיים שאול הורוביץ · ראה עוד »

חיים כפוסי

רבי חיים כפוסי (ה"רח"כ"; 1540 לערך – י"ב בשבט ה'שצ"א, 1631) היה פוסק הלכה ופרשן, מגדולי חכמי מצרים במאות השש עשרה והשבע עשרה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וחיים כפוסי · ראה עוד »

באר הגולה (המהר"ל מפראג)

באר הגולה הוא ספר שכתב המהר"ל מפראג והודפס לראשונה בחייו בשנת שנ"ח, שבו הוא דוחה טענות נגד דברי חז"ל בתלמוד.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ובאר הגולה (המהר"ל מפראג) · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ובעלי התוספות · ראה עוד »

ברייתא

בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וברייתא · ראה עוד »

בית ועד

בית וַעַד (גם: בית הועד או מקום הועד) הוא כינוי בספרות חז"ל למקום התכנסות החכמים, בסנהדרין, בבית דין או בבית המדרש.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ובית ועד · ראה עוד »

גזרה שווה

בדיון התלמודי ובהלכה, גזרה שווה היא אחת משלש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וגזרה שווה · ראה עוד »

גזל הגר

גזל הגר הוא רכוש שנגזל מגר צדק ולאחר פטירתו אין לו יורשים להשיב להם את הגזילה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וגזל הגר · ראה עוד »

דרשנות

ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ודרשנות · ראה עוד »

דרכי לימוד התלמוד

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ודרכי לימוד התלמוד · ראה עוד »

דבי רבי עקיבא ודבי רבי ישמעאל

דבי רבי ישמעאל ודבי רבי עקיבא הם כינויים לשני בתי מדרש מתקופת התנאים אשר, על פי הגישה הרווחת במחקר התלמוד, ייצגו שתי אסכולות מדרשיות, ולהם מיוחסים חיבורי מדרשי ההלכה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ודבי רבי עקיבא ודבי רבי ישמעאל · ראה עוד »

דוד משה אברהם אשכנזי

הרב דוד משה אברהם מטרויש אשכנזי (ה'ת"ם 1680 בערך - י"ח בחשוון תק"ו, 13 בנובמבר 1745), ובקיצור: רבי אד"ם, היה רבה של רוהטין שבגליציה ומחבר פירושים על מדרשי ההלכה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ודוד משה אברהם אשכנזי · ראה עוד »

דוד עדני

רבי דוד בן עמרם עדני, חי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14, ישב בעיר עדן שבתימן ושימש כנגיד וראש הרבנים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ודוד עדני · ראה עוד »

דוד צבי הופמן

רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ודוד צבי הופמן · ראה עוד »

המילון ההיסטורי ללשון העברית

ממוזער המילון ההיסטורי ללשון העברית הוא מפעל מחקר רחב היקף של האקדמיה ללשון העברית, שמטרתו להעמיד מילון מדעי ללשון העברית על כל רבדיה ההיסטוריים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה והמילון ההיסטורי ללשון העברית · ראה עוד »

השערת התעודות

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות השערת התעודות (או תורת התעודות, תורת המקורות, וכן השערת גרף-ולהאוזן) היא התאוריה שלפיה חמשת חומשי תורה נוצרו על ידי צירוף של מספר תעודות, שכל אחת מהן היתה נרטיב עצמאי ושלם העומד בפני עצמו.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה והשערת התעודות · ראה עוד »

הלל

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים ולנשים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה והלל · ראה עוד »

הלל בן אליקים

רבינו הלל בן אליקים – מחכמי הראשונים ידוע בפירושיו על מדרשי הלכה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה והלל בן אליקים · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה והלכה · ראה עוד »

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וויקרא · ראה עוד »

ויואל משה

ויואל משה הוא ספר שחובר על ידי האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים, ובו הוא פורש את משנתו האנטי ציונית.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וויואל משה · ראה עוד »

כל אלמנה ויתום לא תענון

כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן הוא איסור מן התורה לצער אלמנה ויתום.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וכל אלמנה ויתום לא תענון · ראה עוד »

כל ישראל ערבים זה בזה

"כל ישראל עֲרֵבִים זה בזה" הוא ביטוי שטבעו חז"ל, ומובנו המקורי הוא שכל יהודי נושא באחריות על קיום המצוות של חברו.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וכל ישראל ערבים זה בזה · ראה עוד »

כיסוי הדם

כיסוי הדם היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וכיסוי הדם · ראה עוד »

ימים נוראים (עגנון)

ימים נוראים היא אנתולוגיה שליקט וערך הסופר ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וימים נוראים (עגנון) · ראה עוד »

ישעיה די טראני

רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (סביב ד'תתקכ"ה, 1165~ - סביב ה' אלפים 1240~).

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וישעיה די טראני · ראה עוד »

ישראל אנקווה

רבי ישראל אנקווה (נהרג י"ז בתמוז ה'קנ"א, 1391) היה מגדולי הרבנים בספרד הנוצרית ותלמידו של הרא"ש.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וישראל אנקווה · ראה עוד »

ישראל לוי

הרב ד"ר ישראל לוי (ר"י לוי; Israel Lewy; 7 בינואר 1841, אִינוֹבְרוֹצְלַב, פרובינציית פּוֹזֶן, ממלכת פרוסיה – 8 בספטמבר 1917, ברסלאו, גרמניה) היה חוקר תלמוד יהודי-גרמני, פרופסור לתלמוד בבית המדרש לרבנים בברסלאו.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וישראל לוי · ראה עוד »

ישועה בן יהודה

ישועה בן יהודה (בערבית יהודית: אבו אלפרג' פרקאן אבן אסד), חכם קראי בן המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וישועה בן יהודה · ראה עוד »

ישיבת מקור חיים (שפע)

ישיבת מקור חיים (מוכרת יותר בכינוי "שפע") הייתה ישיבה גבוהה, שפעלה בשנות השמונים בירושלים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וישיבת מקור חיים (שפע) · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ויהדות · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות רפורמית

היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ויהדות רפורמית · ראה עוד »

יהדות רבנית

רבניים (או רבנים ובהקשרים מחקריים גם יהדות רבנית) הוא כינוי ליהודים הנוהגים על פי ההלכה הנלמדת מהתורה שבעל פה (המשנה והתלמוד).

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ויהדות רבנית · ראה עוד »

יהוידע הכהן

יְהוֹיָדָע היה דמות מקראית, כהן גדול ואמרכל בתקופת המלכים, שמוזכר בעיקר בעניין המלכתו של יואש מלך יהודה והריגתה של עתליה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ויהוידע הכהן · ראה עוד »

יונה פרנקל

יונה פרנקל (י"ז באב ה'תרפ"ח, 3 באוגוסט 1928 – ט"ו באלול ה'תשע"ב, 2 בספטמבר 2012) היה פרופסור לספרות האגדה והמדרש, וחתן פרס ישראל בחקר התלמוד.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ויונה פרנקל · ראה עוד »

יוסף צבי דינר

ד"ר יוסף צבי (הרש) הלוי דינר (בהולנדית: Joseph Hirsch Dünner; י"ב בטבת ה'תקצ"ג, ינואר 1833 – כ"ג בתשרי ה'תרע"ב, אוקטובר 1911) היה רב וחוקר יהדות הולנדי ממוצא פולני, שכיהן כרבה הראשי של יהדות אמסטרדם וראש הסמינר לרבנים בעיר.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ויוסף צבי דינר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

מדרש הלכה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מדרשי_הלכה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »