גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
77 יחסים: ממצוא חפצך, ממשקה ישראל, מנורת שמן, מסכת שבת, מעשה שבת, מקצה, משה אבן דנאן, מלאכת מעמר, מלאכת מלבן, מלאכת מכבה, מוקצה מחמת מצווה, מוקצה מחמת מיאוס, מוקצה מחמת חסרון כיס, מוקצה מחמת גופו, מוקצה ביום טוב, מיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא, ארבע רשויות השבת, ארבעת המינים, אברהם ישעיהו קרליץ, אהרן יהודה ליב שטינמן, אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, איסור ספייה, איסור טלטול בין רשויות היחיד, איסור והיתר, נבטים (מאכל), נגישות בשבת, נולד, ערב פסח שחל בשבת, ערב שבת, עירוב חצרות, פניני הלכה לילדים, פרס לספרות תורנית בני ברק, קורבן פסח, רפואה בשבת, רב יהודה בר שילא, רבי שמעון בר יוחאי, רבי זכריה בן אבקולס, רבי יוסי גלילאה, שמואל תפילינסקי, שעון שבת (הלכה), שרפה בשבת, שלמה גורן, שחיטה ביום טוב, שימוש באור נרות בשבת, תקנת חכמים, תורמוס, טלטול, טלטול מן הצד, טהרת המת, חליבה בשבת, ..., חז"ל, בן שמונה, בסיס, בסיס לדבר האסור, ברכת האילנות, בו ביום, בורר ביום טוב, בית שימוש, בית התקיעה, ביטול איסור לכתחילה, ביטול ברוב, ביטול כלי מהיכנו, גרף של רעי, גזירת כלים, גיור, דבר שיש לו מתירין, התירו סופן משום תחילתן, הלכות בית הכסא, הטמנה (שבת), הגניוס היהודי, כל ישראל בני מלכים הם, כלי שמלאכתו לאיסור, כבוד המת בשבת, כבוד הבריות, יחיאל מיכל שטרן, יהודים ושחמט, יום טוב. להרחיב מדד (27 יותר) »
ממצוא חפצך
האיסור ממצוא חפצך הוא איסור הלכתי בהלכות שבת האוסר לעשות ביום השבת מעשים כהכנה לדברים האסורים בשבת, גם אם המעשים האסורים עצמם יַעָשוּ בחול בלבד.
חָדָשׁ!!: מוקצה וממצוא חפצך · ראה עוד »
ממשקה ישראל
ממשקה ישראל הוא כלל בהלכות הקורבנות, שלפיו אין להביא קורבן מדבר האסור באכילה על פי הלכות כשרות המזון.
חָדָשׁ!!: מוקצה וממשקה ישראל · ראה עוד »
מנורת שמן
מנורת שמן עתיקה מברונזה עם כריסטוגרמה (רפליקה) מנורת שמן עתיקה מחרס (רפליקה) מנורת שמן או נר שמן היא מכשיר פשוט המשמש לתאורה לאורך זמן על ידי שמן או דלק בערה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומנורת שמן · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומסכת שבת · ראה עוד »
מעשה שבת
מעשה שבת הוא מאכל או מעשה אחר שנוצר במהלך השבת תוך כדי חילול שבת.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומעשה שבת · ראה עוד »
מקצה
#הפניה מוקצה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומקצה · ראה עוד »
משה אבן דנאן
הרב משה אבן דנאן (סיוון ה'תרל"ט, 1879 – ט"ו בסיוון ה'תש"ד,ראו: 'תאמרו ליוסף' (בן נאיים) עמ' 373: "דרוש שדרשתי בפטירת הרה"ג ראב"ד כמוה"ר משה אבן דנאן זצ"ל שנתבש"מ ביום ט"ו סיון שנת תש"ד פ"ק". ולא כפי שכתוב בכמה ספרים שנפטר בתרצ"ז או בת"ש. וכן בהסכמה ל'וזאת ליהודה' אבן דנאן, חתום הוא בשנת תש"ג. ואם כן העיקר שנפטר בתש"ד. וראו עוד 'מן הגנזים' חלק יא עמ' רנד. 8 במאי 1944) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של פאס בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומשה אבן דנאן · ראה עוד »
מלאכת מעמר
מלאכת מעמר, קיבוץ דבר הצומח מהקרקע, ממקום גידולו איסוף פירות, גם מבלי לקטוף אותם, לערימה אחת - נחשב למלאכת מעמר. מְלֶאכֶת הַמְּעַמֵּר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא איסוף וקיבוץ צומח, לערמה מרוכזת לצורך אכילה או הסקה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומלאכת מעמר · ראה עוד »
מלאכת מלבן
אישה משתמשת בקרש כביסה, עליו משפשפים את הבד עם מים כדי להוציא את הלכלוך, ואישה סוחטת מים מתוך הבד. שתי הפעולות האלו קשורות במלאכת מכבס. חומרי ניקוי, "לכביסה יותר לבנה". מְלֶאכֶת הַמְּלַבֵּן היא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, ביום טוב וביום כיפור, שעיקרה ניקוי הצמר לאחר גזיזתו והפיכתו ללבן על מנת שיוכל לשמש כחומר גלם לבגדים.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומלאכת מלבן · ראה עוד »
מלאכת מכבה
טלטול הלהבה עלול לכבות אותה, ולכן אסור לשאת אש ממקום למקום כיבוי שרפה מְלֶאכֶת הַמְּכַבֶּה היא אחת מל"ט מלאכות שבת.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומלאכת מכבה · ראה עוד »
מוקצה מחמת מצווה
מוקצה מחמת מצווה הוא דין בהלכות מוקצה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומוקצה מחמת מצווה · ראה עוד »
מוקצה מחמת מיאוס
בהלכות שבת, מוקצה מחמת מיאוס הוא אחד מסוגי המוקצה האוסרים מדרבנן בטלטול בשבת וביום טוב.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומוקצה מחמת מיאוס · ראה עוד »
מוקצה מחמת חסרון כיס
בהלכות שבת, מוקצה מחמת חיסרון כיס, הוא אחד מסוגי המוקצה האוסרים בטלטול בשבת, ופירושו הוא חפץ שמחמת ערכו היקר האדם מייחד לו מקום מסוים, ואסרו חז"ל לטלטל חפץ זה בשבת וביום טוב.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומוקצה מחמת חסרון כיס · ראה עוד »
מוקצה מחמת גופו
אבנים נחשבות למוקצה מחמת גופו, אם לא ייחדו אותן לשימוש בהלכות שבת, מוקצה מחמת גופו הוא אחד ממיני המוקצה, שהוא - דבר שאינו לא כלי ולא מאכל אדם או בהמה, כמו למשל אבנים, עצים, חול, אבק, חתיכות זכוכית ומחט שבורה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומוקצה מחמת גופו · ראה עוד »
מוקצה ביום טוב
מוקצה הוא מושג הלכתי, שמשמעותו היא: דבר שאדם מקצה מדעתו את השימוש בו, כלומר הוא מוקצה (.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומוקצה ביום טוב · ראה עוד »
מיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא
מיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא (תרגום מארמית: מתוך שהוקצה לבין השמשות, הוקצה ליום כולו; מכונה גם "מוקצה מחמת איסור"), או בקיצור מיגו דאתקצאי הוא כלל בהלכות שבת הקובע כי גם דבר שעל פי מצבו העכשווי (בשבת) אינו אמור להיות מוקצה, אם בזמן בין השמשות היה מוקצה ולכן אסור לשימוש בשבת במצבו, הדין הוא שאסור להשתמש בו כל השבת.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא · ראה עוד »
ארבע רשויות השבת
ארבע רשויות השבת הן ארבעה מרחבים בהלכות שבת.
חָדָשׁ!!: מוקצה וארבע רשויות השבת · ראה עוד »
ארבעת המינים
ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: מוקצה וארבעת המינים · ראה עוד »
אברהם ישעיהו קרליץ
הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מוקצה ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »
אהרן יהודה ליב שטינמן
קברו של הרב שטיינמן בבית הקברות פוניבז' בבני ברק בכירי דגל התורה אצל הרב שטיינמן הרב אהרן יהודה לֵיבּ שטינמן ("הגראי"ל"; י"ד בחשוון ה'תרע"ה, 3 בנובמבר 1914 – כ"ד בכסלו ה'תשע"ח, 12 בדצמבר 2017) היה רב חרדי-ליטאי ישראלי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי במפנה המאה ה-21.
חָדָשׁ!!: מוקצה ואהרן יהודה ליב שטינמן · ראה עוד »
אין אדם אוסר דבר שאינו שלו
אין אדם אוסר דבר שאינו שלו הוא עקרון הלכתי, הנוגע לפעולות ברכוש שמביאות לאיסור הלכתי על השימוש באותו רכוש.
חָדָשׁ!!: מוקצה ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו · ראה עוד »
איסור ספייה
איסור ספייה הוא איסור הלכתי על אדם לצוות או לגרום לאדם אחר, בדרך כלל קטן, לעשות פעולה שיש בה איסור.
חָדָשׁ!!: מוקצה ואיסור ספייה · ראה עוד »
איסור טלטול בין רשויות היחיד
בהלכות ערובין, איסור טלטול בין רשויות היחיד הוא איסור דרבנן על טלטול חפצים בשבת בין שתי רשויות היחיד שהבעלות עליהם אינה זהה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ואיסור טלטול בין רשויות היחיד · ראה עוד »
איסור והיתר
ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ואיסור והיתר · ראה עוד »
נבטים (מאכל)
המאכל נבטים הוא אוסף נבטים - זרעים שעברו נביטה, למטרת אכילה במצב נא או לאחר בישול.
חָדָשׁ!!: מוקצה ונבטים (מאכל) · ראה עוד »
נגישות בשבת
מתג הפעלת מעלית כמעלית שבת. מעלית שבת מאפשרת לשומרי מצוות, שעבורם טיפוס במדרגות הוא קשה או בלתי אפשרי, להתערות בחברה גם בשבתות. נגישות היא מידת התאמתה של מערכת לשימושם של אנשים בעלי יכולות גופניות, נפשיות ושכליות מגוונות ככל האפשר.
חָדָשׁ!!: מוקצה ונגישות בשבת · ראה עוד »
נולד
בהלכות שבת, נולד הוא אחד מסוגי המוקצה האסורים בטלטול בשבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: מוקצה ונולד · ראה עוד »
ערב פסח שחל בשבת
ערב פסח שחל בשבת מתרחש כאשר י"ד בניסן חל בשבת, וליל הסדר נערך במוצאי שבת.
חָדָשׁ!!: מוקצה וערב פסח שחל בשבת · ראה עוד »
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.
חָדָשׁ!!: מוקצה וערב שבת · ראה עוד »
עירוב חצרות
מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן (איסור טלטול בין רשויות היחיד), באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.
חָדָשׁ!!: מוקצה ועירוב חצרות · ראה עוד »
פניני הלכה לילדים
פניני הלכה לילדים היא סדרת ספרי ילדים, המבוססת על הסדרה פניני הלכה שכתב הרב אליעזר מלמד, ויוצאת לאור על ידי מכון הר ברכה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ופניני הלכה לילדים · ראה עוד »
פרס לספרות תורנית בני ברק
פרס לספרות תורנית בני ברק הוא פרס הניתן בנושא הכתיבה התורנית וההלכתית מטעם עיריית בני ברק.
חָדָשׁ!!: מוקצה ופרס לספרות תורנית בני ברק · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: מוקצה וקורבן פסח · ראה עוד »
רפואה בשבת
בהלכות שבת, ישנם דינים מיוחדים הנוגעים לרפואה בשבת.
חָדָשׁ!!: מוקצה ורפואה בשבת · ראה עוד »
רב יהודה בר שילא
רב יהודה בר שילא הוא אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: מוקצה ורב יהודה בר שילא · ראה עוד »
רבי שמעון בר יוחאי
רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.
חָדָשׁ!!: מוקצה ורבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »
רבי זכריה בן אבקולס
רבי זכריה בן אבקולס (וגם אבקילוס ואולי אמפיקולאוס), היה מחכמי ישראל בתקופת חורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: מוקצה ורבי זכריה בן אבקולס · ראה עוד »
רבי יוסי גלילאה
רבי יוסי גלילאה (לעיתים: רבי יוסי גלילייא) היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור השלישי–הרביעי.
חָדָשׁ!!: מוקצה ורבי יוסי גלילאה · ראה עוד »
שמואל תפילינסקי
שמואל תפילנסקי (1888, תרמ"ו - 24 במרץ 1945, י' בניסן תש"ה) רב ירושלמי, מרבני ישיבת עץ חיים.
חָדָשׁ!!: מוקצה ושמואל תפילינסקי · ראה עוד »
שעון שבת (הלכה)
שעון שבת ידני פשוט. שעון שבת בהלכה, הוא פתרון הלכתי לכיבוי והדלקה מתוזמנים מראש של מכשירי חשמל בשבת ויום טוב, שנועד לחסוך את הצורך בפעולה ידנית של כיבוי והדלקת המכשיר החשמלי ביום השבת או יום טוב עצמו, דבר הכרוך לעיתים באיסור מלאכת מבעיר ומכבה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ושעון שבת (הלכה) · ראה עוד »
שרפה בשבת
כיבוי שרפה כללי שרפה בשבת מורכבים ושונים משאר הלכות שבת.
חָדָשׁ!!: מוקצה ושרפה בשבת · ראה עוד »
שלמה גורן
הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).
חָדָשׁ!!: מוקצה ושלמה גורן · ראה עוד »
שחיטה ביום טוב
מלאכת שוחט היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.
חָדָשׁ!!: מוקצה ושחיטה ביום טוב · ראה עוד »
שימוש באור נרות בשבת
מנורת שמן. כאשר השמן מתמעט, ניתן לשפר את עוצמת אורה באמצעות הטיית מעט השמן שנותר לעבר הפתילה. אודות השימוש באור נרות בשבת ישנן הלכות רבות, המגבילות את סוגי החומרים מהם ניתן להדליק את הנרות, ולעיתים אוסרות את השימוש בהם בשבת (בהתאם לסוג הנר).
חָדָשׁ!!: מוקצה ושימוש באור נרות בשבת · ראה עוד »
תקנת חכמים
תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ותקנת חכמים · ראה עוד »
תורמוס
תֻּרְמוּס (שם מדעי: Lupinus) הוא סוג בתת-משפחת הפרפרניים הנפוץ בעיקר באמריקה, צפון אפריקה, אגן הים התיכון והאי הדרומי של ניו זילנד.
חָדָשׁ!!: מוקצה ותורמוס · ראה עוד »
טלטול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מוקצה וטלטול · ראה עוד »
טלטול מן הצד
בהלכות שבת, טלטול על ידי דבר אחר הוא טלטול דבר האסור בטלטול על ידי דבר אחר המותר בטלטול.
חָדָשׁ!!: מוקצה וטלטול מן הצד · ראה עוד »
טהרת המת
חדר טהרה בבית העלמין ירקון ביהדות, טהרת המת (או בקיצור טהרה) היא תהליך של רחיצה וניקיון, פנימי וחיצוני, אותו נוהגים לעשות לגופת המת, טרם הלבשתו בתכריכים לקראת קבורתו.
חָדָשׁ!!: מוקצה וטהרת המת · ראה עוד »
חליבה בשבת
חליבה ידנית חליבה היא פעולה האסורה בשבת, מכיוון שהיא מוגדרת כתולדה של מלאכת מפרק.
חָדָשׁ!!: מוקצה וחליבה בשבת · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: מוקצה וחז"ל · ראה עוד »
בן שמונה
"בן שמונה" או "נולד לשמונה" הוא תינוק שנולד בחודש השמיני להיריון.
חָדָשׁ!!: מוקצה ובן שמונה · ראה עוד »
בסיס
קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ובסיס · ראה עוד »
בסיס לדבר האסור
בסיס (הכרית) לדבר האסור (טלפון סלולרי) בהלכה היהודית, מוגדר כבסיס לדבר האסור חפץ שעליו מונח דבר האסור בטלטול בשבת ובחג ולכן נעשה מוקצה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ובסיס לדבר האסור · ראה עוד »
ברכת האילנות
נוסח ברכת האילנות תלוי על עץ, קיבוץ לוטן הרב פינחס מנחם אלתר, הרב זלמן ברוך מלמד ויעקב כץ (כצל'ה) בברכת האילנות בבית אל בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת היא אחת מברכות הראייה הנאמרת פעם אחת בשנה בחודש ניסן כשרואים את פריחתם של אילנות מאכל.
חָדָשׁ!!: מוקצה וברכת האילנות · ראה עוד »
בו ביום
בו ביום הוא כינוי בדברי חז"ל ליום שבו הורידו את רבן גמליאל מנשיאותו והעלו את רבי אלעזר בן עזריה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ובו ביום · ראה עוד »
בורר ביום טוב
מלאכת בורר היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.
חָדָשׁ!!: מוקצה ובורר ביום טוב · ראה עוד »
בית שימוש
אסלה בית שימוש (ידוע גם כשירותים, בית כיסא, בית הכבוד, נוחיות) הוא מקום בו עושה אדם את צרכיו.
חָדָשׁ!!: מוקצה ובית שימוש · ראה עוד »
בית התקיעה
שחזור משוער של בית התקיעה. זוהי הפינה הדרום-מערבית, כך שהכותל המערבי נמצא בצידה התחתון של התמונה אבן "לבית התקיעה" במקומה כיום הכתובת המקורית, המוצגת במוזאון ישראל אפשרויות הקריאה המקובלות של הכתובת בית התקיעה הייתה פינה בבית המקדש, שבה נהגו לעמוד ולתקוע בחצוצרות כדי להכריז על כניסת שבת ומועדים.
חָדָשׁ!!: מוקצה ובית התקיעה · ראה עוד »
ביטול איסור לכתחילה
אין מבטלים איסור לכתחילה הוא כלל מהלכות תערובות.
חָדָשׁ!!: מוקצה וביטול איסור לכתחילה · ראה עוד »
ביטול ברוב
בהלכה, ביטול ברוב הוא כלל שמסתעף מדין רוב בהלכה, ואומר שתערובת איסור בהיתר, אנו נפסוק את דין תערובת זו על פי הרוב, כלומר המיעוט שהתערב עם הרוב יתבטל אל הרוב.
חָדָשׁ!!: מוקצה וביטול ברוב · ראה עוד »
ביטול כלי מהיכנו
איסור ביטול כלי מהיכנו (ביטול היתר הטלטול שהיה בכלי לכתחילה) הוא איסור שבת שנאסר מדברי חכמים מפני שהוא כסותר, ויש האומרים משום שהוא כבונה.
חָדָשׁ!!: מוקצה וביטול כלי מהיכנו · ראה עוד »
גרף של רעי
גרף של רעי הוא מונח תלמודי המתאר כלי מאוס.
חָדָשׁ!!: מוקצה וגרף של רעי · ראה עוד »
גזירת כלים
גזירת כלים בהלכות שבת, היא גזירת חכמים שנהגה בתחילת ימי בית שני, שלא לטלטל כלים ממקום למקום בשבת.
חָדָשׁ!!: מוקצה וגזירת כלים · ראה עוד »
גיור
גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.
חָדָשׁ!!: מוקצה וגיור · ראה עוד »
דבר שיש לו מתירין
דיני דבר שיש לו מתירין בשולחן ערוך, יורה דעה דבר שיש לו מתירין הוא כלל בהלכות תערובות לפיו דבר שעתיד להיות מותר אינו בטל במינו אפילו כאשר בשיעור גדול מאוד של היתר מעורבת כמות קטנה של איסור.
חָדָשׁ!!: מוקצה ודבר שיש לו מתירין · ראה עוד »
התירו סופן משום תחילתן
התירו סופן משום תחילתן הוא כלל הלכתי לפי חכמים התירו לבצע פעולה מסוימת כדי שעל ידי כך תתבצע פעולה מוקדמת.
חָדָשׁ!!: מוקצה והתירו סופן משום תחילתן · ראה עוד »
הלכות בית הכסא
הלכות בית הכסא הן סדרת הלכות שעניינן התנהלות בבית הכסא (שירותים).
חָדָשׁ!!: מוקצה והלכות בית הכסא · ראה עוד »
הטמנה (שבת)
קנקן תה מכוסה במטמן אין לראות באמור ייעוץ הלכתי בהלכות שבת, הטמנה היא כיסוי כלי ובו תבשיל חם בחומר מבודד לפני כניסת השבת, על מנת לצמצם כמידת האפשר את איבוד חום התבשיל או אף להגביר מעט את חומו (ובכך למעשה ממשיך בישול איטי) עבור המאכלים המיועדים ליום השבת.
חָדָשׁ!!: מוקצה והטמנה (שבת) · ראה עוד »
הגניוס היהודי
מספר המדענים, שמוצאם יהודי, שזכו בפרסי נובל, לפי שנים. הגניוס היהודי הוא ביטוי המתאר תופעה, לפיה, אחוזים גבוהים מאוד בקרב מי שמוצאם יהודי מצטיינים בתחומים המצריכים אינטליגנציה גבוהה.
חָדָשׁ!!: מוקצה והגניוס היהודי · ראה עוד »
כל ישראל בני מלכים הם
כל ישראל בני מלכים הם הוא כלל הלכתי שמקורו במספר תנאים, ולפיו כל יהודי חשוב כמו בנו של מלך המשופע בעושר, ולפיכך בעניינים שבהם דינו של אדם רם במעלה שונה מדינו של אדם מהשורה, ניתן להתייחס לכל יהודי כבן מלך גם אם הוא בפועל עני ונצרך.
חָדָשׁ!!: מוקצה וכל ישראל בני מלכים הם · ראה עוד »
כלי שמלאכתו לאיסור
בהלכות שבת, כלי שמלאכתו לאיסור הוא אחד ממיני המוקצה, שהוא - דבר שרגילים לעשות בו מלאכות שאסורות בשבת.
חָדָשׁ!!: מוקצה וכלי שמלאכתו לאיסור · ראה עוד »
כבוד המת בשבת
בהלכה, קיימת התייחסות מיוחדת להלכות כבוד המת בשבת הקובעות ומגבילות את האסור והמותר לעשות בשבת לצורך המת, כאשר צרכיו או מניעת בזיון גופו כרוכים באיסורי שבת, מהתורה או מדברי חכמים.
חָדָשׁ!!: מוקצה וכבוד המת בשבת · ראה עוד »
כבוד הבריות
כבוד הבריות הוא מושג הלכתי המתייחס לכבודו של אדם כערך, שעבורו נדחים ערכים אחרים.
חָדָשׁ!!: מוקצה וכבוד הבריות · ראה עוד »
יחיאל מיכל שטרן
הרב יחיאל מיכל שטרן (נולד בשנת 1949) הוא רב שכונת עזרת תורה בירושלים ומחבר פורה של ספרות תורנית בשלל תחומים.
חָדָשׁ!!: מוקצה ויחיאל מיכל שטרן · ראה עוד »
יהודים ושחמט
יהודים משחקים שחמט איזידור קאופמן, "שחקני השח" תרומת היהודים לעולם השחמט בולטת בתחומים רבים והיא גדולה בהרבה מחלקם היחסי באוכלוסיית העולם.
חָדָשׁ!!: מוקצה ויהודים ושחמט · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ויום טוב · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מוקצה
