גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
256 יחסים: מאיר פישלס, מאיר בן ברוך הלוי, מאיר הילדסהיימר (היסטוריון), מנחם מנדל קלויזנר, מנחם מנדל גלוסקין, מנחם אלון, מנחת חינוך (ספר), מערבית, מרדכי בוקסבוים, מרדכי גימפל יפה, משה אהרון קרויס, משה נחום ירושלמסקי, משה ניימן, משה סלומון, משה סולובייצ'יק, משה פרובינצאלו, משה קזיס, משה חברוני, משה חיים לאו (נתניה), משה בן חביב, משה הרשלר, מתתיהו יחזקאל גוטמן, מלאכי הכהן, מגן אבות (פיוט), מגילת תענית, מהר"ם מינץ, מהר"ל מפראג, מהרי"ל, מוריה, מוריה (כתב עת), מודה בקנס, מויסיי, מכון משנת רבי אהרן, מכון ירושלים (פירושונים), מייק טרנר, אפרסמון (בושם), אקדמות, ארבעה טורים, אשר אנשיל כץ, אלעזר קאליר, אלעזר לנדא, אלעזר הורוויץ, אלהיכם (סוג פיוט), אליעזר מטוך, אליעזר אשכנזי, אליעזר שמחה רבינוביץ, אליעזר חיים דייטש, אליעזר בן ארחא, אליעזר גולדשמידט, אליהו בקשי דורון, ..., אליהו גוטמכר, אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, אבא דוד גולדפיין, אבאויסאנטו, אבאויקר, אברהם אלקנה כהנא שפירא, אברהם אבלי פאסוועלער, אברהם קלויזנר, אברהם רוזנטל (פוליטיקאי), אברהם שלם, אברהם בן בורג'יל, אברהם הרופא פורטלאונה, אברהם הלל גולדברג, אברהם יצחק גליק, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם יחזקאל רייך, אברהם יהודה שוורץ, אברהם יוסף, אבוא בחיל להתיצבה, אגר (עיר), אדה (סרביה), אהרן פריד, אהרן יהודה ליב שטינמן, אוצר החכמה, אור זרוע, אוז'הורוד, אויפשט, אויפהרטו, איסר פרנקל, נצח ישראל (ספר), נתן נטע אולבסקי, נתן נטע לייטר, נחמן שלמה גרינשפאן, נחום מרדכי פרידמן, נחום טרייביטש, נודע ביהודה, נירמדה, סניה, ספר מצוות גדול, ספר הנייר, ספר החינוך, ספרייה תורנית, עמרם בלום, עזרא בר-שלום, עזריאל הילדסהיימר, עבדאללה סומך, עגונות מלחמת העולם השנייה, עובדיה מברטנורא, פנחס מילר, פנחס אפשטיין, פנחס שטיינר, פנחס הלוי, פרס הרב קוק לספרות תורנית, פולמוס הנפיחה, פוינילה דה סוב מונטה, צבי קינסטליכר, צבי הירש הכהן וולק, צדקיה בן אברהם, קצל, קבלת שבת, קהילת יהודי שפייר, קהילת יהודי טעטש, קהילת יהודי זלצבורג, קהילת יהודי בונהאד, קונטרס מגנצא, קוברסדורף, קיצור סמ"ג, רמב"ן, ראובן לוין, רפאל חיים בנימין פרץ, רשב"א, רב סעדיה גאון, שמעון זאב רוטשילד, שמעון בן צמח דוראן, שמעון גרינפלד, שמשון ורטהיימר, שמחה זליג ריגר, שמואל מפלייזא, שמואל אביגדור תוספאה, שמואל שלטשטט, שמואל לנדא, שמואל ברקוביץ, שמואל ברוך ורנר, שמואל דוד יונגרייז, שמואל הסרדי, שני זיתים, שרגא פייבל קנול, שרה סוניה דיסקין, שלמה שפירא (דיין), שלמה זלמן אהרנרייך, שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד), שלמה דוד כהנא, שלמה יהודה טבק, שלום מנוישטאדט, שו"ת הרשב"א, שואת יהודי אוסטריה, שוואבך, תנ"ך, תעניות וורמייזא, תעלת הימים, תשב"ץ קטן, תוספות חכמי אנגליה, ל"ט אבות מלאכה, טריר, טיאצ'יב, זאב וולף לייטר, זלמן מנחם קורן, זלמן סנדר כהנא שפירא, זליקמן מבינגא, זליג ראובן בנגיס, זליגמן בר, זכרון יהודה, חיים פלאג'י, חיים קרלינסקי, חיים כפוסי, חיים ישכר גרוס, חיים יהודה ארנרייך, במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה, באר היטב, בנימין זאב וולף בוסקוביץ, בנימין וולף לעוו, בצלאל רנשבורג, ברוך רוזנברג, ברוך לאווסקי, ברוך בן יצחק, בית חינוך - תיכון עירוני ג' (ירושלים), גרשון תנחום ממינסק, גבורות ה', גור עופר, דפוס ראשון, דב צבי רוטשטיין, דוד אברהם, דוד לאו, דויטשקרויץ, ה'רל"ב, המכון התורני אור עציון, השכלה גבוהה בישראל, הלכות גדולות, הגדה של פסח, הגולם מפראג, הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה, הושע רבינוביץ, ורבובה, וידאל אפרים, כהושעת אלים, י' באדר, יאיר חיים בכרך, יעקב קאשטרו, יעקב קופל אלטנקונשטט, יעקב וייל, יצחק מאיר שוורץ, יצחק אריה וורמסר, יצחק אלחנן ספקטור, יצחק אלגאזי, יצחק אבוהב (גאון קסטיליה), יצחק אבוהב דה-פונסיקה, יצחק נוניש בילמונטי, יצחק קוליץ, יצחק בואינו, יצחק בכר דוד, יצחק גולדמן, יצחק הוטנר, יצחק וייס (וערבוי), יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז'), יצחק ידידיה פרנקל, יצחק יוסף כהן, יציב פתגם, ירחמיאל אמדורסקי, ירושלים, ישעיהו זילברשטיין, ישעיהו גולדשמידט, ישראל אייזנשטיין, ישראל זאב הלוי הורביץ, ישראל דוד מרגליות יפה שלזינגר, ישועה שבאבו, ישכר שלמה טייכטל, ישיבת ההסדר שעלבים, יחזקאל פוגל, יחיאל מנחם מנדל קלמנסון, יחיאל יעקב וינברג, יהדות גרמניה, יהדות הונגריה, יהדות וורמייזא, יהונתן בן יצחק, יהושע קלעוואן, יהודה מודרן, יואב רוזנבוים, יום שמחת כהן, יום-טוב צהלון, יונתן דייויד, יוסף אשר פולק, יוסף אליהו מובשוביץ, יוסף סמט, יוסף פיימר, יוסף קולון, יוסף שטיינהארט, יוסף ליברמן (רב), יוסף זכריה שטרן, יוסף בוקסבוים, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), יוסף דוד (רב), יוסף דוד זינצהיים, יוסף הכהן שוורץ, יוסף יפה, יוזפא שמש, יוחנן לוריא. להרחיב מדד (206 יותר) »
מאיר פישלס
רבי מֵאִיר פִישֶׁלְס (~ה'תס"ג, 1713 - י"ז בכסלו ה'תק"ל, 16 בדצמבר 1769) היה רב, ראש ישיבה ודיין אשכנזי, ראב"ד פראג וראש הישיבה בה במשך ארבעים שנה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומאיר פישלס · ראה עוד »
מאיר בן ברוך הלוי
רבי מאיר בן ברוך הלוי מווינה (גם: מהר"ם הלוי, מהר"ם סג"ל, מהר"ם ס"ל) היה רב בפרנקפורט וארפורט וראש ישיבת וינה במפנה המאה ה-15 ואחד מחשובי הרבנים באשכנז שלאחר תקופת בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומאיר בן ברוך הלוי · ראה עוד »
מאיר הילדסהיימר (היסטוריון)
מאיר הילדסהיימר (נולד בשנת 1940) הוא היסטוריון ישראלי, חוקר תולדות עם ישראל בעת החדשה באירופה ובארץ ישראל, ראש מכללת אורות ישראל, פרופסור אמריטוס במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן, ובעבר ראש הקתדרה על שם הרב שמשון רפאל הירש לחקר תנועת תורה עם דרך ארץ.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומאיר הילדסהיימר (היסטוריון) · ראה עוד »
מנחם מנדל קלויזנר
רבי מנחם מנדל קלויזנר (מכונה גם רבי מנדל קלויזנר, רבי מעדלין קלוזנר, או בר"ת: "הרמ"ק") היה מגדולי יהדות אשכנז בסוף המאה ה-14 – תחילת המאה ה-15), בשלהי תקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומנחם מנדל קלויזנר · ראה עוד »
מנחם מנדל גלוסקין
מנחם מנדל גלוסקין (ה'תרל"ח, 1878, לויב - י"ג בכסלו ה'תרצ"ז, 27 בנובמבר 1936, לנינגרד) היה רבה של לנינגרד בשנים 1934–1936.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומנחם מנדל גלוסקין · ראה עוד »
מנחם אלון
מנחם אלעזר אֵלון (כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 – כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013) היה פרופסור למשפטים, מומחה למשפט העברי והיסטוריון של ההלכה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומנחם אלון · ראה עוד »
מנחת חינוך (ספר)
מנחת חינוך הוא ספר שנכתב בידי רבי יוסף באב"ד (תקס"א, 1801–תרל"ד, 1874), ומציע פירוש למדני לספר החינוך.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומנחת חינוך (ספר) · ראה עוד »
מערבית
מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומערבית · ראה עוד »
מרדכי בוקסבוים
מרדכי בוקסבוים (כ"ח בתשרי תרנ"ח; 24 באוקטובר 1897 – כ"ד באייר תשי"ט 1 ביוני 1959) היה משפטן יהודי-הונגרי ואיש ציבור חרדי.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומרדכי בוקסבוים · ראה עוד »
מרדכי גימפל יפה
בית הראשונים במושבה יהוד הרב מרדכי גימפל יפה (תק"פ, 1820 - כ"ה בחשוון תרנ"ב, 26 בנובמבר 1891) היה רבה של העיירה רוז'ינוי שברוסיה הלבנה, ומאנשי העלייה הראשונה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומרדכי גימפל יפה · ראה עוד »
משה אהרון קרויס
הרב משה אהרון הכהן קרויס (לעיתים: קראוס; ה'תרמ"ט, 1889 – כ' סיוון ה'תש"ד, 1944) היה רב הונגרי אשר שימש רבה של באיה מארה (נאג'-באניה), ראש ישיבה ומנהיג תורני.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומשה אהרון קרויס · ראה עוד »
משה נחום ירושלמסקי
הרב משה נחום ירושלמסקי (ז' באדר תרט"ו, 1855 - כ"ט בסיוון תרע"ו, 1916) היה פוסק הלכה, שנודע בתשובותיו הרבות.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומשה נחום ירושלמסקי · ראה עוד »
משה ניימן
הרב משה ניימן (ה' בתמוז ה'תרט"ז – ט' בטבת ה'תרצ"ג; 8 ביולי 1856 – 7 בינואר 1933) היה רב הונגרי, רבה של, פוסק ומחבר תורני.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומשה ניימן · ראה עוד »
משה סלומון
הרב משה סלומון (שלמון) (חוסט תקצ"ה (1835) – טוורדושין 1912) – רב בקהילת טוורדושין באימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום בסלובקיה) מחבר והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומשה סלומון · ראה עוד »
משה סולובייצ'יק
הרב משה סולובייצ'יק (תרל"ט, 1879 - ג' בשבט תש"א, ינואר 1941) היה ראש ישיבה בישיבת רבינו יצחק אלחנן (ישיבה יוניברסיטי), בנו של הרב חיים סולובייצ'יק ואביו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק מבוסטון.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומשה סולובייצ'יק · ראה עוד »
משה פרובינצאלו
רבי משה פרובינצאלו או פרובינצאלי (ה'רס"ג, 1503 – ד' באלול ה'של"ו, יולי 1576) היה רב וראש ישיבה במודינה ומנטובה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומשה פרובינצאלו · ראה עוד »
משה קזיס
הרב משה קזיס (מהר"ם קזיס; בערך 1550 – 2 בספטמבר 1617, כ"ב באב ה'שע"ז) היה מפרשני התלמוד, רב ביהדות מנטובה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומשה קזיס · ראה עוד »
משה חברוני
הרב אברהם משה חברוני (תרס"ה, 1905 – ט' בתמוז תשל"ה, יוני 1975) היה ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומשה חברוני · ראה עוד »
משה חיים לאו (נתניה)
הרב משה חיים לאו (נולד ב-ה' שבט ה'תשכ"א, 22 בינואר 1961) הוא רב בנתניה, והיה חבר ועדת סל התרופות.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומשה חיים לאו (נתניה) · ראה עוד »
משה בן חביב
רבי משה בן רבי שלמה אבן חביב (תי"ד, 1654 - תנ"ו, 1696) היה הראשון לציון וראש ישיבה בירושלים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומשה בן חביב · ראה עוד »
משה הרשלר
הרב משה הרשלר (י' בטבת תרפ"ב, 10 בינואר 1922, כפר סבא - ל' בניסן תשנ"א, 14 באפריל 1991, ירושלים) היה סופר, חוקר ועורך תורני.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומשה הרשלר · ראה עוד »
מתתיהו יחזקאל גוטמן
הרב מתתיהו יחזקאל גוטמן (י"א בתמוז ה'תרנ"א – י' בכסלו ה'תשל"ג; 17 ביולי 1891–16 בנובמבר 1972) היה רב ישראלי, מראשוני חוקרי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומתתיהו יחזקאל גוטמן · ראה עוד »
מלאכי הכהן
רבי מלאכי הכהן (כ"ב בתמוז ה'ת"ס, 10 ביולי 1700 - כ"א בחשון ה'תקל"ב, 29 באוקטובר 1771) היה רב איטלקי, מגדולי רבני ליוורנו במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומלאכי הכהן · ראה עוד »
מגן אבות (פיוט)
מגן אבות הוא סוג פיוט, המיועד להרחיב את ברכה מעין שבע הנאמרת בתפילת ערבית של שבת, לפני הפסקה "מגן אבות בדברו" או בתוכה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומגן אבות (פיוט) · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומגילת תענית · ראה עוד »
מהר"ם מינץ
רבי משה מינץ בן רבי יצחק הלוי מינץ (בסביבות שנת קע"ה, 1415 – בסביבות שנת ה'ר"ם, 1480), מכונה המהר"ם מינץ (.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומהר"ם מינץ · ראה עוד »
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומהר"ל מפראג · ראה עוד »
מהרי"ל
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומהרי"ל · ראה עוד »
מוריה
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לנשים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומוריה · ראה עוד »
מוריה (כתב עת)
מוריה הוא כתב עת תורני היוצא לאור בירושלים משנת ה'תשכ"ט (1969), בתחילה כיוזמה עצמאית ומשנות ה-70 במסגרת מכון ירושלים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומוריה (כתב עת) · ראה עוד »
מודה בקנס
מודה בקנס פטור הוא כלל הלכתי הפוטר מתשלום אדם שהודה במעשה שיש בו כדי לחייבו קנס אילו היו מעידים עליו עדים בבית דין.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומודה בקנס · ראה עוד »
מויסיי
מויסיי (ברומנית: Moisei או Moiseu, מויסֵאוּ; בהונגרית: Majszin, מאיסין; ביידיש: מאסיף, מאסיב או מאסיעב) הוא כפר במחוז מרמורש שבצפון רומניה, באזור ההיסטורי טרנסילבניה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומויסיי · ראה עוד »
מכון משנת רבי אהרן
מכון משנת רבי אהרן שעל יד ישיבת לייקווד בניו ג'רזי, ארצות הברית עוסק בהוצאה לאור של ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומכון משנת רבי אהרן · ראה עוד »
מכון ירושלים (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומכון ירושלים (פירושונים) · ראה עוד »
מייק טרנר
מייק (מייקל) טרנר (נולד ב-28 בנובמבר 1940, כ"ז בחשוון תש"א), אדריכל, מחלוצי ומובילי תחום השימור והאורבניות בארץ, פרופ' בתוכנית מוסמכים באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים, ראש הקתדרה של אונסק"ו בעיצוב אורבני ולימודי שימור, משמש יועץ בינלאומי מיוחד לאונסק"ו בנושאי מורשת ותרבות.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ומייק טרנר · ראה עוד »
אפרסמון (בושם)
אפרסמון מקראי, בתערוכה "הנס והמגפה: ירושלים - גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. שיח Commiphora gileadensis בגן הבוטאני של קיבוץ עין-גדי. ענפים ופירות של Commiphora gileadensis. השיח בספרו של לודוויק ניס פון אסנבק Plantae officinales, oder Sammlung officineller Pflanzen, דיסלדורף 1821-1833. אפרסמון, על פי מקורות יהודיים קדומים, הוא שמו של צמח שגדל בבקעת ים המלח ובאזור הגלעד בעבר הירדן.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואפרסמון (בושם) · ראה עוד »
אקדמות
פרוכת עם השורה האחרונה של אקדמות רקומה עליה אַקְדָמוּת מִלִּין הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות בקריאת התורה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואקדמות · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וארבעה טורים · ראה עוד »
אשר אנשיל כץ
הרב אשר אנשיל כץ הרב אשר אנשיל כ"ץ (ה' בטבת, תרמ"א (1880) - כ"ז בסיוון תש"ד (1944)).
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואשר אנשיל כץ · ראה עוד »
אלעזר קאליר
רבי אלעזר קאליר (ה'תצ"ח, 1738 – ט"ו בחשוון ה'תקס"ב, 1801) היה מרבני בוהמיה הבולטים, רב ברכניץ וב, פרשן תלמודי ופוסק הלכה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואלעזר קאליר · ראה עוד »
אלעזר לנדא
הרב אלעזר סג"ל לנדא (ה'תקל"ח, פראג - י"א בתמוז ה'תקצ"א, יוני 1831, ברודי) היה רבה של ברודי ומחבר ספר "יד המלך" על משנה תורה לרמב"ם.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואלעזר לנדא · ראה עוד »
אלעזר הורוויץ
אלעזר הלוי איש הורוויץ (א' בשבט ה'תקס"ד, ינואר 1804–כ"א בסיוון ה'תרכ"ח, 11 ביוני 1868) היה רב ופוסק אוסטרי, ורבה של וינה בין השנים 1828–1868.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואלעזר הורוויץ · ראה עוד »
אלהיכם (סוג פיוט)
אֱלֹהֵיכֶם הוא סוג של פיוטים קצרים המיועדים לקדושה של תפילת מוסף, כמעבר לפסוק.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואלהיכם (סוג פיוט) · ראה עוד »
אליעזר מטוך
רבי אליעזר מטוך היה מאחרוני בעלי התוספות במחצית השנייה של המאה ה-13, ועורכם של קובצי תוספות רבים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואליעזר מטוך · ראה עוד »
אליעזר אשכנזי
מצבת הרב אליעזר אשכנזי. בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב הרב אליעזר אשכנזי בן רבי אליה הרופא (ה'רע"ג, 1513 – כ"ב בכסלו ה'שמ"ו, 1586) היה רב, פרשן מקרא, פייטן ופילוסוף יהודי מפורסם באירופה ובמזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואליעזר אשכנזי · ראה עוד »
אליעזר שמחה רבינוביץ
רבי אליעזר שמחה רבינוביץ (תקצ"ב, 1832 - תמוז תרע"א, קיץ 1911) היה רב ליטאי, רבה של סובאלק ולומז'ה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואליעזר שמחה רבינוביץ · ראה עוד »
אליעזר חיים דייטש
רבי אליעזר חיים דייטש (ט"ז בתמוז ה'תר"י – כ"ט באלול ה'תרע"ו; 1850 – 1916) היה רב הונגרי אשר שימש ברבנות בבונהיד.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואליעזר חיים דייטש · ראה עוד »
אליעזר בן ארחא
רבי אליעזר בר ארחא (נפטר ב-30 באוקטובר 1651) היה דיין וראש הקהילה היהודית בחברון, דיין בעזה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואליעזר בן ארחא · ראה עוד »
אליעזר גולדשמידט
הרב אליעזר גולדשמידט (ח' בתשרי תר"ע – כ"ח באדר ב' תשנ"ב, ספטמבר 1909 – אפריל 1992) היה תלמיד חכם ליטאי, דיין בבית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואליעזר גולדשמידט · ראה עוד »
אליהו בקשי דורון
הרב אליהו בקשי דורון (ח' בניסן ה'תש"א, 5 באפריל 1941 – י"ט בניסן ה'תש"ף, 12 באפריל 2020) היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל בשנים 1993–2003, שימש כראש מוסדות "בנין אב" ברמת שלמה "תורת אימך" בבר אילן ו"דבי אליהו" בבית וגן בירושלים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואליהו בקשי דורון · ראה עוד »
אליהו גוטמכר
הרב אליהו גוטמכר (י"א באב ה'תקנ"ו, 1796 - כ"ד בתשרי ה'תרל"ה, 1874) היה רב, מקובל והוגה דעות, ממבשרי הציונות, ומראשוני הקוראים להתיישבות חקלאית בארץ ישראל במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואליהו גוטמכר · ראה עוד »
אליהו דוד רבינוביץ' תאומים
הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת; ו' בסיוון ה'תר"ג 4 ביוני 1843 - ג' באדר א' ה'תרס"ה, 8 בפברואר 1905), היה רבן של הערים פוניבז' ומיר שבליטא ובסוף ימיו הרב של ירושלים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואליהו דוד רבינוביץ' תאומים · ראה עוד »
אבא דוד גולדפיין
הרב אַבָּא דָּוִד גוֹלְדְפַיְן (ה'תרל"ד - י"ט באייר ה'תרצ"ו, 11 במאי 1936) היה רבה הראשי של מוסקבה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואבא דוד גולדפיין · ראה עוד »
אבאויסאנטו
בית הכנסת לשעבר שנבנה בשנת 1896. היום משמש כמחסן. אַבּאַוּיסַאנטוֹ (בהונגרית: Abaújszántó; בפי יהודי המקום: סאנטוב) היא עיירה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון-מזרח הונגריה, שהתקיימה בה עד שואת יהדות הונגריה קהילה יהודית גדולה וישיבה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואבאויסאנטו · ראה עוד »
אבאויקר
אַבּאַוּיקֵר (בהונגרית: Abaújkér) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון-מזרח הונגריה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואבאויקר · ראה עוד »
אברהם אלקנה כהנא שפירא
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה "רֵבּ אברום"; י"ד באייר ה'תרע"א, מאי 1911 – 27 בספטמבר 2007, ט"ו בתשרי ה'תשס"ח) היה ראש ישיבת מרכז הרב, פוסק, הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993), דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים ובבית הדין הגדול.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואברהם אלקנה כהנא שפירא · ראה עוד »
אברהם אבלי פאסוועלער
רבי אברהם אבא פָּאסוועלער (בעברית: פּוֹסְבֶלֶר), המכונה גם ר' אבלי, או ר' אבא'לה (פאסוואל, ה' בסיוון תקכ"ב 27 במאי 1762 - וילנה, י"ג באב תקצ"ו 27 ביולי 1836), היה רב ופוסק מגדולי דורו; רבה בפועל של וילנה בירת ליטא וראש בתי הדין שלה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואברהם אבלי פאסוועלער · ראה עוד »
אברהם קלויזנר
רבי אברהם קלויזנר (? - ה'קס"ט/ה'ק"ע; מכונה גם מהרא"ק) שימש כרב, וככל הנראה גם כראש ישיבה בווינה במאה ה-14.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואברהם קלויזנר · ראה עוד »
אברהם רוזנטל (פוליטיקאי)
אברהם אהרון רוזנטל (י"ז בתשרי ה'תש"ח, 1947 – א' בכסלו ה'תשע"ט, 9 בנובמבר 2018) היה ראש המועצה המקומית קריית יערים בין השנים 1996–2018.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואברהם רוזנטל (פוליטיקאי) · ראה עוד »
אברהם שלם
הרב אברהם (דוד) שלם (כ"ו בטבת ה'תרפ"ח, 19 בינואר 1928 - כ"ג באלול ה'תשע"ד, 18 בספטמבר 2014) היה רב ראשי בפרו, סיאטל, וושינגטון ומקסיקו הבירה, מנהל מכון אור המזרח להוצאת כתבי יד נדירים של חכמי ספרד, מנהל בית היתומים הספרדי בירושלים ומפעילי ועד העדה הספרדית בעיר, נשיא הוועד להוצאת כתבי הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואברהם שלם · ראה עוד »
אברהם בן בורג'יל
רבי אברהם בן עזוז (מכונה אברהם בן בורג'יל) היה ראש ישיבה בניקופול במאה ה-16, מחבר הספר "לחם אבירים" על התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואברהם בן בורג'יל · ראה עוד »
אברהם הרופא פורטלאונה
רבי אברהם הרופא פורטלאונה (א' בניסן ה'ש"ב, 1542 – כ"ט בתמוז ה'שע"ב, 29 ביולי 1612) היה רב, איש אשכולות ורופא באיטליה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואברהם הרופא פורטלאונה · ראה עוד »
אברהם הלל גולדברג
הרב אברהם הלל גולדברג (נולד בא' בשבט ה'תר"ע, 1 בנובמבר 1910– 8 באפריל 1994) היה רבו של כפר פינס ומחבר תורני.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואברהם הלל גולדברג · ראה עוד »
אברהם יצחק גליק
רבי אברהם יצחק גליקשתמונה להחלפה הרב אברהם יצחק גליק (ה'תקפ"ו – ב' באייר ה'תרס"ט; 1826 – 23 באפריל 1909) היה רבה של טולצ'ווה, מגדולי רבני הונגריה בשני העשורים האחרונים של המאה ה-19 ובעשור הראשון של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואברהם יצחק גליק · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אברהם יחזקאל רייך
רבי אברהם יחזקאל רייך (תקע"ג, ורבאו - י"ט בסיוון תרמ"ח, 29 במאי 1888, באנוביץ), היה רב הונגרי אורתודוקסי, רבן של קרלבורג ובאנוביץ.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואברהם יחזקאל רייך · ראה עוד »
אברהם יהודה שוורץ
הרב אברהם יהודה הכהן שוורץ (א' באב תקפ"ד (1824) – כ"ד בתשרי תרמ"ד (1883)) היה רב הקהילות ברגסז ומאד בהונגריה, נודע בספרו שו"ת קול אריה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואברהם יהודה שוורץ · ראה עוד »
אברהם יוסף
הרב אברהם יוסף (נולד בכ"ה בתמוז ה'תש"ט, 22 ביולי 1949) הוא אב בית דין רב ופוסק הלכה ספרדי ששימש כרבה הראשי הספרדי של חולון וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואברהם יוסף · ראה עוד »
אבוא בחיל להתיצבה
אָבֹא בְחִיל לְהִתְיַצְּבָה (לעיתים: אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכֹל בָּשָׂר), הוא פיוט הלכתי מסוג "סדר", לשבת הגדול, שכתב רבי יוסף טוב עלם, המפרט את הלכות פסח, החל מבדיקת חמץ, דרך הגעלת כלים ואפיית המצות, ועד לליל הסדר.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואבוא בחיל להתיצבה · ראה עוד »
אגר (עיר)
ככר דוֹבּוֹ עם המצודה ברקע אֶגֶר (בהונגרית: Eger) היא עיר בצפון הונגריה, מזרחית להרי מאטרה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואגר (עיר) · ראה עוד »
אדה (סרביה)
בית הכנסת באדה (גלויה, 1900) שלט הנצחה לבית הכנסת באדה שנהרס ב-1973 אָדָה (בסרבית קירילית: Ада, ביידיש: אדא) היא עיירה ורשות מקומית בצפון סרביה בשטח הפרובינציה האוטונומית וויבודינה, השוכנת בסמוך לנהר טיסה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואדה (סרביה) · ראה עוד »
אהרן פריד
הרב אהרון פריד (במקור: פריעד; בהונגרית: Fried Áron; היידובסרמן, 1812 – היידובסרמן, 25 ביוני 1891) היה רב הונגרי ידוע רב הערים מזצ'אט, ואחר כך של עיר הולדתו היידובסרמן, מחבר ספרי מוסר ומחשבה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואהרן פריד · ראה עוד »
אהרן יהודה ליב שטינמן
קברו של הרב שטיינמן בבית הקברות פוניבז' בבני ברק בכירי דגל התורה אצל הרב שטיינמן הרב אהרן יהודה לֵיבּ שטינמן ("הגראי"ל"; י"ד בחשוון ה'תרע"ה, 3 בנובמבר 1914 – כ"ד בכסלו ה'תשע"ח, 12 בדצמבר 2017) היה רב חרדי-ליטאי ישראלי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי במפנה המאה ה-21.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואהרן יהודה ליב שטינמן · ראה עוד »
אוצר החכמה
אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל כמאה ועשרים ושמונה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואוצר החכמה · ראה עוד »
אור זרוע
שער הספר משנת תרכ"ב בדפוס זיטאמיר ספר אור זרוע הוא ספר הלכתי שנכתב על ידי רבי יצחק בן משה מהעיר וינה שבאוסטריה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואור זרוע · ראה עוד »
אוז'הורוד
בית הכנסת של אוז'הורוד שהיה מבתי הכנסת הגדולים של זקרפטיה. היום משמש כקונסרבטוריון אוז'הורוד (באוקראינית: Ужгород, ברוסינית: Уґоград, בהונגרית: Ungvár, ביידיש: אונגוואר) היא עיר במערב אוקראינה, סמוך לגבול עם סלובקיה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואוז'הורוד · ראה עוד »
אויפשט
אויפשט על מפת חלוקה הרבעים של בודפשט בית העירייה הישן בית הכנסת הנאולוגי שיכונים סובייטים המאפיינים את אויפשט המודרנית אויפשט (בהונגרית: Újpest מילולית: פשט החדשה) הוא הרובע הרביעי של בודפשט.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואויפשט · ראה עוד »
אויפהרטו
אוּיפֶהֵרטוֹ (בהונגרית: Újfehértó; ברומנית: Grigoreşti; ביידיש (מגרמנית): ראַצפעֶרט, Ratzfert) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון המישור הגדול בצפון-מזרח הונגריה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואויפהרטו · ראה עוד »
איסר פרנקל
הרב איסר פרנקל (כ' בתמוז ה'תרצ"ג, 14 ביולי 1933 – י"ז באב ה'תש"ע, 28 ביולי 2010) היה רב שכונת בבלי בתל אביב, מחבר ספרי עיון, איש הגות, עיתונאי וחבר מועצת העיתונות.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ואיסר פרנקל · ראה עוד »
נצח ישראל (ספר)
נצח ישראל הוא ספר שכתב המהר"ל מפראג, שהודפס לראשונה בחייו בשנת ה'שנ"ט (1599), העוסק בגלות ישראל, ובגאולתו העתידה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ונצח ישראל (ספר) · ראה עוד »
נתן נטע אולבסקי
הרב נתן נטע אולבסקי (1881 – 1966) היה רב בברית המועצות, פוסק מחבר ספרי הלכה, בהם, שו"ת חיי עולם נטע.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ונתן נטע אולבסקי · ראה עוד »
נתן נטע לייטר
הרב נתן נטע לייטר (א' בחשוון ה'תרכ"ט – ה'תש"ב; 1868–1942) היה רב גליציאני ופוסק הלכה, ששימש ברבנות בזאלוז'צה (זלוזיץ), ווינה והיה רבה האחרון בפועל של לבוב.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ונתן נטע לייטר · ראה עוד »
נחמן שלמה גרינשפאן
הרב נחמן שלמה גרינשפאן (~ה'תר"ם, 1880 - אלול ה'תשכ"א, אוגוסט 1961) היה ראש ישיבת "עץ חיים" בלונדון, ומחבר תורני.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ונחמן שלמה גרינשפאן · ראה עוד »
נחום מרדכי פרידמן
מצבת האדמו"ר מצ'ורטקוב רבי נחום מרדכי פרידמן (1874, י"ז בשבט ה'תרל"ד – 1946, י"ח באדר ב' ה'תש"ו) היה האדמו"ר מצ'ורטקוב.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ונחום מרדכי פרידמן · ראה עוד »
נחום טרייביטש
רבי נחום טרייביטש (בגרמנית: Nehemias Trebitsch; ג' באלול תקל"ט, 15 באוגוסט 1779 – כ"ו בתמוז תר"ב, 4 ביולי 1842) היה אב"ד פרוסטיץ והרב הכולל (Landesrabbiner) למוראביה בניקלשבורג.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ונחום טרייביטש · ראה עוד »
נודע ביהודה
הספר נודע ביהודה הוא ספר שאלות ותשובות מאת הרב יחזקאל לנדא.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ונודע ביהודה · ראה עוד »
נירמדה
נירמדה (בהונגרית: Nyírmada) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג, שבצפון מזרח הונגריה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ונירמדה · ראה עוד »
סניה
סֶניה (בסלובקית: Seňa; בהונגרית: Abaújszina, אַבּאַאוּיסִינַה; בפי יהודי המקום: שעֶניעֶ) היא כפר ורשות מקומית במחוז קושיצה שבדרום-מזרח סלובקיה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וסניה · ראה עוד »
ספר מצוות גדול
ספר מצוות גדול (סמ"ג) הוא ספר הלכה המבאר את יסודות תרי"ג מצוות לפי התלמוד והפוסקים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וספר מצוות גדול · ראה עוד »
ספר הנייר
ספר הנייר הוא ספר הלכה של אחד מבעלי התוספות בצרפת בשלהי המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וספר הנייר · ראה עוד »
ספר החינוך
ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה על פי מניינו של המחבר.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וספר החינוך · ראה עוד »
ספרייה תורנית
ספרייה תורנית (הקרויה לעיתים קרובות אוצר ספרים) היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים וספרי עזר אשר נוצרה כדי לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וספרייה תורנית · ראה עוד »
עמרם בלום
הרב עמרם בלום (גם עמרם בלוהם, תקצ"ד, 1834 - כ"ו באלול התרס"ז, 5 בספטמבר 1907) היה רב וראש ישיבה הונגרי, מגדולי פוסקי ההלכה של יהדות הונגריה במפנה המאה העשרים, בעל שו"ת "בית שערים".
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ועמרם בלום · ראה עוד »
עזרא בר-שלום
הרב עזרא בר-שלום (נולד ב-1 בינואר 1941, ב' בטבת ה'תש"א) הוא דיין ישראלי, שכיהן כחבר בית הדין הרבני הגדול (1998–2011).
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ועזרא בר-שלום · ראה עוד »
עזריאל הילדסהיימר
הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ועזריאל הילדסהיימר · ראה עוד »
עבדאללה סומך
הרב עובדיה אברהם יוסף סומך (ידוע בכינויו רבי עבדאללה סומך) (ה'תקע"ג, 1813 – י"ח באלול ה'תרמ"ט, 13 בספטמבר 1889) היה פוסק, איש חינוך, ראש ישיבה ומנהיגה של יהדות בבל של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ועבדאללה סומך · ראה עוד »
עגונות מלחמת העולם השנייה
עגונות מלחמת העולם השנייה או עגונות השואה היו נשים יהודיות, בדרך כלל ניצולות השואה, שהיו נשואות לפני מלחמת העולם השנייה לגברים שעקבותיהם אבדו במהלך המלחמה והשמדת יהדות אירופה ולא נותר תיעוד מספק על מותם.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ועגונות מלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
עובדיה מברטנורא
תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ועובדיה מברטנורא · ראה עוד »
פנחס מילר
הרב פנחס מילר (ה'תר"ף, 1919 – י"ג באדר ב' ה'תשנ"ב, מרץ 1992) היה רבה האשכנזי הראשון של נצרת עילית (כיום, נוף הגליל), מ-1961 ועד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ופנחס מילר · ראה עוד »
פנחס אפשטיין
קבר הרב פנחס אפשטיין בהר הזיתים ירושלים הרב פנחס אפשטיין (כתב את שמו בכתיב יידי: עפשטיין; נפטר בי"ז בטבת תש"ל, 26 בדצמבר 1969) היה ראב"ד העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ופנחס אפשטיין · ראה עוד »
פנחס שטיינר
רבי פנחס הכהן שטיינר (ה'תר"ה – י"ט בכסלו ה'תרע"ג; 1845 – 1912) היה רבה של אילוק שבקרואטיה (תחת השלטון האוסטרו-הונגרי) במשך עשרים ושתיים שנה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ופנחס שטיינר · ראה עוד »
פנחס הלוי
רבי פנחס הלוי אחי הרא"ה היה מחכמי יהדות ספרד הנוצרית, בן דורו של הרמב"ן ורבו של אחיו הצעיר רבי אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה).
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ופנחס הלוי · ראה עוד »
פרס הרב קוק לספרות תורנית
פרס הרב קוק לספרות תורנית על שם הרב אברהם יצחק הכהן קוק הוא פרס הניתן בתחום הספרות התורנית על ידי עיריית תל אביב-יפו לזכרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל ורבה של יפו בתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ופרס הרב קוק לספרות תורנית · ראה עוד »
פולמוס הנפיחה
פולמוס הנפיחה הוא מחלוקת הלכתית חריפה שפרצה ביהדות פאס, בין קהילות התושבים לקהילות המגורשים, אודות היתר הנפיחה, וגלשה ליריבות קשה בין הקהילות.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ופולמוס הנפיחה · ראה עוד »
פוינילה דה סוב מונטה
פוינילה דה סוב מונטה (ברומנית: Poienile de sub Munte; בהונגרית: Ruszpolyána ובעבר Havasmező; ביידיש: פאליען ריסקווה או האוואש מזו) היא עיירה במחוז מרמורש שברומניה, סמוך לגבול האוקראיני, שבה התקיימה קהילה יהודית מהמאה ה-18 עד השואה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ופוינילה דה סוב מונטה · ראה עוד »
צבי קינסטליכר
הרב צבי קינסטליכר (תרל"א, 1871 - ז' באדר א' תשכ"ה, 9 בפברואר 1965) היה רב ופוסק הונגרי בטרנסילבניה שלפני השואה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וצבי קינסטליכר · ראה עוד »
צבי הירש הכהן וולק
רבי צבי הירש הכהן וולק (ביידיש: וואָלק; תרט"ז - ד' בטבת תרס"ז, 21 בדצמבר 1906, פינסק) היה רב ליטאי, רבה של העיר פינסק, ומחבר הפירוש "כתר כהונה" על הספרי.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וצבי הירש הכהן וולק · ראה עוד »
צדקיה בן אברהם
רבי צדקיה בן רבי אברהם הרופא ממשפחת הענוים (ד'תתק"פ-ה, 1220-1225, רומא – בערך ה'ם', 1280), מן הראשונים, חי ופעל ברומא שבאיטליה, מחבר הספר שיבולי הלקט בו ליקט פסקי הלכה ומנהגים של חכמי צרפת וגרמניה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וצדקיה בן אברהם · ראה עוד »
קצל
קצל (בהונגרית: Kecel, בקרואטית: Kecelj) היא עיר במחוז באץ'-קישקון בדרום מרכז הונגריה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וקצל · ראה עוד »
קבלת שבת
קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וקבלת שבת · ראה עוד »
קהילת יהודי שפייר
שרידי בית הכנסת העתיק של שפייר הקהילה היהודית בשפייר (שפיירא כפי שנקראה בפי היהודים) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות הוותיקות והחשובות ביותר בקרב יהדות אשכנז בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וקהילת יהודי שפייר · ראה עוד »
קהילת יהודי טעטש
המבנה בו שכן בית הכנסת של טעטש משפחה יהודית בקהילת טעטש בית העלמין היהודי בטעטעש אנשי טעטש בפתח חנות הפרפומריה קהילת יהודי טעטש (טיאצ'יב במחוז זקרפטיה באוקראינה המודרנית) שכנה בחבל מרמורש, בין העיר סיגט והעיר חוסט, החלה מהעשור השלישי של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וקהילת יהודי טעטש · ראה עוד »
קהילת יהודי זלצבורג
בית הכנסת בזלצבורג בעיר זלצבורג (בגרמנית: Salzburg; בבווארית: Soizburg), בירת מדינת זלצבורג באוסטריה, קיימת קהילה יהודית מהגדולות באוסטריה, שראשיתה מימי הביניים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וקהילת יהודי זלצבורג · ראה עוד »
קהילת יהודי בונהאד
צפורה ויעקב גלנדוואר ממכובדי הקהילה היהודית 221x221 פיקסלים הקהילה היהודית בבונהאד (בהונגרית: Bonyhád) שבמחוז טולנה בדרום הונגריה, שהיוותה כ-15% מכלל אוכלוסיית העיר, התקיימה החל מהמאה ה-18 עד להשמדתה בשואה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וקהילת יהודי בונהאד · ראה עוד »
קונטרס מגנצא
קונטרס מגנצא הוא כינוי לקובצי פירושים של הגמרא שנכתבו בבתי המדרש באשכנז ב ותחילת המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וקונטרס מגנצא · ראה עוד »
קוברסדורף
קוברסדורף (בגרמנית: Kobersdorf. בהונגרית: Kabold. לעיתים בפי היהודים: קויברסדורף) היא עיירת שוק במחוז אובפולנדורף במדינת בורגנלנד שבאוסטריה, שבה התקיימה עד השואה קהילה יהודית ותיקה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וקוברסדורף · ראה עוד »
קיצור סמ"ג
קיצור סמ"ג הוא ספר הלכות על סדר המצוות, אשר מהווה קיצור של ספר מצוות גדול, זהות מחברו נתונה במחלוקת קוטבית, היו שאמרו שמחברו נוצרי והיו שאמרו שמחברו יהודי.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וקיצור סמ"ג · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ורמב"ן · ראה עוד »
ראובן לוין
הרב ראובן הלוי לוין (תקע"ז-ה' באב תרמ"ז) היה רבה של דווינסק שבלטביה ומסטיסלב (ביידיש: אמטשיסלב) שבמחוז מוהילב ברוסיה הלבנה, ועל שמם כונה רבי ראובן מדננבורג ורבי ראובן מאמטשיסלב (הראשון נפוץ יותר).
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וראובן לוין · ראה עוד »
רפאל חיים בנימין פרץ
רבי רפאל חיים בנימין פרץ היה רב בקושטא ובצ'לנקה, אב בית דין במגדלים (דרנדלים) ובגליפולי ומחבר ספר זכרנו לחיים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ורפאל חיים בנימין פרץ · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ורשב"א · ראה עוד »
רב סעדיה גאון
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ורב סעדיה גאון · ראה עוד »
שמעון זאב רוטשילד
שמעון זאב (וולף) רוטשילד, או בשמו הלועזי וילהלם קרל פון רוטשילד (בכתיב יידי: ראטשילד או ראהטשילד; ג' בסיוון תקפ"ח, 1828 - ה' בשבט תרס"א, 25 בינואר 1901) היה איל הון ופילנתרופ יהודי אורתודוקסי, היחידי מבני משפחת רוטשילד בדור השלישי ששמר על אורח חיים דתי ברוח היהדות אורתודוקסית.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושמעון זאב רוטשילד · ראה עוד »
שמעון בן צמח דוראן
רבי שמעון בן צמח דוּרָאן (הרשב"ץ; 1361–1444), היה פרשן מקראי, פוסק הלכה בולט, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי רבני אלג'יריה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושמעון בן צמח דוראן · ראה עוד »
שמעון גרינפלד
רבי שמעון גרינפלד (מהרש"ג; 20 באוקטובר 1860, ד' בחשוון תרכ"א – 17 בפברואר 1930, י"ט בשבט ה'תר"ץ) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה הונגרי, דיין במונקאטש ורבה של סמיהאלי במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושמעון גרינפלד · ראה עוד »
שמשון ורטהיימר
רבי שמשון וֶרטהַיימר (י"ג בשבט ה'תי"ח, 17 בינואר 1658 – י"ז באב ה'תפ"ד, 6 באוגוסט 1724) היה רב, מדינאי ונדבן.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושמשון ורטהיימר · ראה עוד »
שמחה זליג ריגר
הרב שמחה זליג ריגר (כ' באדר ה'תרכ"ד, 1864 - ד' בחשוון ה'תש"ג, 1942), רב, דיין ומורה הוראה בבריסק שבליטא.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושמחה זליג ריגר · ראה עוד »
שמואל מפלייזא
רבי שמואל בן שלמה מִפָלַייזָא, הנקרא רבינו שמואל משַּׁאטוֹ טְיֶיר, היה מבעלי התוספות בממלכת צרפת במאה ה-13.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושמואל מפלייזא · ראה עוד »
שמואל אביגדור תוספאה
רבי שמואל אביגדור תּוֹסְפָאָה (רבינוביץ) (תקס"ו, 1806, סלונים – י"ט בניסן תרכ"ו, 4 באפריל 1866, קרלין) היה רב ליטאי, רבן של קרלין וערים נוספות, שנקרא על שם חיבורו הגדול תנא תוספאה על התוספתא, שחלקו, מנחת ביכורים, נדפס במהדורת התוספתא של ש"ס וילנא.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושמואל אביגדור תוספאה · ראה עוד »
שמואל שלטשטט
שמואל שלטשטט (שליצטאט, שליטשטאט) היה רב אלזסי מהמאה ה-14.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושמואל שלטשטט · ראה עוד »
שמואל לנדא
רבי שמואל לנדא הרב שמואל סג"ל לנדא (ה'תק"י, 1750 – כ"ח בתשרי תקצ"ה, 31 באוקטובר 1834), היה בנו של הנודע ביהודה ויורשו כראש בית הדין בפראג וראש הישיבה בה במפנה המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושמואל לנדא · ראה עוד »
שמואל ברקוביץ
טקסט.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושמואל ברקוביץ · ראה עוד »
שמואל ברוך ורנר
רבי שמואל ברוך ורנר (כ"ה בטבת ה'תרע"א, 25 בינואר 1911 – ל' בסיון ה'תשנ"ג, 19 ביוני 1993) היה אב"ד בתל אביב במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושמואל ברוך ורנר · ראה עוד »
שמואל דוד יונגרייז
הרב שמואל דוד הלוי יונגרייז (ה'תקצ"ח, 1838 - כ"ב בטבת ה'תרנ"ב, 22 בינואר 1892) היה רב הונגרי רבה של פעהערדיארמאט וסביבותיה במשך שלושים וחמש שנים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושמואל דוד יונגרייז · ראה עוד »
שמואל הסרדי
רבי שמואל הסרדי (ד'תתק"נ, 1190 - ה'ט"ז, 1256) היה מחכמי ספרד במחצית הראשונה של המאה ה-13, מחבר ספר התרומות העוסק בדיני ממונות.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושמואל הסרדי · ראה עוד »
שני זיתים
כתוב ביד מן המאה ה-13. שני זיתים נכרתים הוא פיוט מאת ר' שלמה אבן גבירול מסוג "מאורה", כלומר מיועד להיאמר בברכת יוצר המאורות לפני החתימה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושני זיתים · ראה עוד »
שרגא פייבל קנול
שרגא פייבל (פייבוס) קנול (Phoebus Knoll; ט"ז בחשוון תר"פ, 9 בנובמבר 1919 - כ"א בשבט תשע"ב, 14 בפברואר 2012) היה איש עסקים, מלונאי ופילנתרופ יהודי.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושרגא פייבל קנול · ראה עוד »
שרה סוניה דיסקין
שרה סוניה דיסקין (תקע"ז, 1816 - כ בתשרי ה'תרס"ז, 10 באוקטובר 1906; הייתה ידועה ומוכרת כ"רבנית מבריסק") הייתה דמות משמעותית בקהילה האשכנזית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושרה סוניה דיסקין · ראה עוד »
שלמה שפירא (דיין)
הרב שלמה שפירא (במרכז) בישיבת מרכז הרב בטקס הכנסת ספר תורה. מלפניו הרב מרדכי גרינברג. מאחוריו: הרב איתמר אורבך. הרב שלמה שפירא בישיבת מרכז הרב בטקס הכנסת ספר תורה הרב שלמה זלמן יוסף כהנא שפירא (נולד בי"ז בטבת ה'תשט"ו, 10 בינואר 1955) הוא רב ודיין דתי-לאומי.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושלמה שפירא (דיין) · ראה עוד »
שלמה זלמן אהרנרייך
רבי שלמה זלמן עהרנרייך (יידיש: עהרנרייך, ונהגה אֶרֶנרייך) (26 ביוני 1863, ט' בתמוז ה'תרכ"ג - נרצח בשואה, 2 ביוני 1944י"א בסיוון ה'תש"ד) היה אב"ד שימלוי במחוז סילאג' בחבל טרנסילבניה, מחבר "שאלות ותשובות לחם שלמה" ועוד כארבעים חיבורים, ונרצח עם קהילתו בשואה, בסוף מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושלמה זלמן אהרנרייך · ראה עוד »
שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד)
שלמה זלמן הַבְלִין (Havlin) (נולד בי"ג בטבת תרצ"ט, 4 בינואר 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד ובמחלקה ללימודי מידע וספרנות באוניברסיטת בר-אילן, וראש המחלקה בין השנים 1984–1990.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד) · ראה עוד »
שלמה דוד כהנא
הרב שלמה דוד כהנא (ה'תרכ"ט, 1869 – כ"ז בכסלו ה'תשי"ד, 4 בדצמבר 1953) היה רב פולני ממוצא ליטאי, ראב"ד ורשה ורבה האחרון (הלא רשמי).
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושלמה דוד כהנא · ראה עוד »
שלמה יהודה טבק
רבי שלמה יהודה ליב טבק (ה'תקצ"ב – י"א בטבת ה'תרס"ח; 1832 – 16 בדצמבר 1907) היה ראב"ד סיגט, מגדולי פוסקי הונגריה בתקופתו.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושלמה יהודה טבק · ראה עוד »
שלום מנוישטאדט
רבי שלום בן יצחק זעקיל מנוישטאדט (לעיתים נוישטט; מכונה מהר"ש נוישטט ורבי שלום מוויען; נפטר ב-1413 בקירוב) היה ראש ישיבה בוינה, ומראשי חכמי אוסטריה, ויהדות אשכנז בכלל, בסוף המאה ה-14.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושלום מנוישטאדט · ראה עוד »
שו"ת הרשב"א
שו"ת הרשב"א, הוא ספר שאלות ותשובות מאת רבי שלמה בן אדרת (הרשב"א), רב בקטלוניה ומגדולי הראשונים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושו"ת הרשב"א · ראה עוד »
שואת יהודי אוסטריה
ווינה שואת יהודי אוסטריה התרחשה החל מהאנשלוס, סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית, ועד סוף מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושואת יהודי אוסטריה · ראה עוד »
שוואבך
שוואבך (בגרמנית: Schwabach), עיירה בפרנקוניה, בצפון בוואריה, בת כ-40,000 תושבים, סמוכה לעיר השנייה בגודלה בבוואריה, נירנברג.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ושוואבך · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ותנ"ך · ראה עוד »
תעניות וורמייזא
לקהילה היהודית בוורמייזא היו מספר תעניות ציבור מקומיות ייחודיות לה, שנקבעו על מאורעות שונים בתולדות הקהילה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ותעניות וורמייזא · ראה עוד »
תעלת הימים
חלופות לתעלת הימים. המסלולים המוצגים הם לצורך הדגמה. תעלת הימים היא שם כולל למיזמים לחפירת תעלת מים, שתשמש להובלת מים בין ימים בישראל.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ותעלת הימים · ראה עוד »
תשב"ץ קטן
תשב"ץ קטן (או בשמו המקורי: תשב"ץ) הוא חיבור הלכתי מרבי שמשון בן צדוק (בן המאה ה-13, חי לקראת סוף תקופת בעלי התוספות), תלמידו ומשמשו של מהר"ם מרוטנבורג, שכתב וערך את תוכן הספר מתוך פסיקותיו והנהגותיו של רבו המהר"ם.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ותשב"ץ קטן · ראה עוד »
תוספות חכמי אנגליה
תוספות חכמי אנגליה הוא חיבור של אחד מבעלי התוספות שהתגורר באנגליה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ותוספות חכמי אנגליה · ראה עוד »
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »
טריר
טריר (גרמנית:; צרפתית: Trèves; לוקסמבורגית: Tréier; לטינית: Augusta Treverorum) היא עיר במערב גרמניה במדינת ריינלנד-פפאלץ, השוכנת סמוך לגבול עם לוקסמבורג.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וטריר · ראה עוד »
טיאצ'יב
טיאצ'יב (באוקראינית: Тячів; בהונגרית: Técső; ברוסית: Тячево; ברומנית: Teceu Mare; בסלובקית: Tačovo; ביידיש: טעֶטש; בגרמנית: Großteutschenau) היא עיר היושבת על גדות נהר טיסה במחוז זקרפטיה שבמערב אוקראינה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וטיאצ'יב · ראה עוד »
זאב וולף לייטר
רבי זאב וולף לַייטֶר (בכתיב יידי: לייטער; כ"ג בכסלו ה'תרנ"ב, 21 בדצמבר 1891 – ל' בשבט ה'תשל"ד, 22 בפברואר 1974) היה רב ופוסק הלכה בגליציה ובארצות הברית.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וזאב וולף לייטר · ראה עוד »
זלמן מנחם קורן
הרב זלמן מנחם קורן (וינקלר) הוא חוקר תורני, מעורכי האנציקלופדיה התלמודית.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וזלמן מנחם קורן · ראה עוד »
זלמן סנדר כהנא שפירא
הרב שלמה זלמן סנדר כהנא שפירא (תרי"א 1850/1851– כ"ט בשבט תרפ"ג 15 בפברואר 1923) שימש עד עלייתו לארץ ישראל כרבה של העיירה קרינקי בפולין.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וזלמן סנדר כהנא שפירא · ראה עוד »
זליקמן מבינגא
רבי אהרן הלוי ציון, המוכר בכינויו רבי זעליקמן בינגא (לעיתים: מהר"ז בינגא או בונגא; מהר"ז אופנהיים; מהר"ז סגל ומהר"ז אנדרנך; נפטר בסביבות שנת ה'ר"ל, 1470), היה רב מאחרוני הראשונים באשכנז.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וזליקמן מבינגא · ראה עוד »
זליג ראובן בנגיס
רבי זליג ראובן בֶּנְגִיס (בענגיס; י"א בסיוון ה'תרכ"ד, 15 ביוני 1864 - ז' בסיוון ה'תשי"ג, 21 במאי 1953) כיהן כרב בבלארוס ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וזליג ראובן בנגיס · ראה עוד »
זליגמן בר
זליגמן (יצחק בן אריה יוסף) בר (18 בספטמבר 1825 – 30 במרץ 1897) היה חוקר מסורה וד"ר לבלשנות יהודי גרמני, ממשיך דרכו של וולף היידנהיים בהפעלת בית הדפוס של רדלהיים, נודע בעיקר בזכות הוצאת סידור "עבודת ישראל" (רעדעלהיים תרכ"ח) ובו תיקוני נוסח ופירושי התפילות והפיוטים, אשר עד היום מהווים מקור לפירוש התפילה ולנוסחה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וזליגמן בר · ראה עוד »
זכרון יהודה
כריכת הספר בהוצאת מכון ירושלים זכרון יהודה הוא ספר שאלות ותשובות של רבי יהודה בן הרא"ש, שענה לשואליו בזמן שישב על כיסא אביו הרא"ש ברבנות העיר טוליטולה (טולדו).
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וזכרון יהודה · ראה עוד »
חיים פלאג'י
רבי חיים פלאג'י (נהגה כיום בקרב צאצאיו בכמה אופנים: פאלאצ׳י או פלסי או פלאז'ה; מכונה בספרי האחרונים החבי"פ או מוהרח"פ; י"ט בשבט ה'תקמ"ז (7 בפברואר 1787) – י"ז בשבט ה'תרכ"ח (10 בפברואר 1868)) היה פוסק, פרשן ומקובל, מגדולי חכמי איזמיר.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וחיים פלאג'י · ראה עוד »
חיים קרלינסקי
הרב חיים קרלינסקי (א' בטבת ה'תרס"ז, 18 בדצמבר 1906, ליובוניץ - כ"ח בתשרי ה'תש"ן, 27 באוקטובר 1989) היה רב אמריקאי ממוצא ליטאי ועורך תורני פורה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וחיים קרלינסקי · ראה עוד »
חיים כפוסי
רבי חיים כפוסי (ה"רח"כ"; 1540 לערך – י"ב בשבט ה'שצ"א, 1631) היה פוסק הלכה ופרשן, מגדולי חכמי מצרים במאות השש עשרה והשבע עשרה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וחיים כפוסי · ראה עוד »
חיים ישכר גרוס
הרב חיים יששכר דוב גרוס (בכתיב ארכאי: גראס; תר"מ 1880 (בערך) - כ"ט בתמוז תרצ"ח, 28 ביולי 1938) היה רב, גנאלוג היסטוריון, סופר ועורך.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וחיים ישכר גרוס · ראה עוד »
חיים יהודה ארנרייך
הרב חיים יהודה ארנרייך (עהרענרייך) (1887–1942) היה רב במוראביה, בטרנסילבניה ובסלובקיה, חוקר תלמוד ועורך הירחון "אוצר החיים".
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וחיים יהודה ארנרייך · ראה עוד »
במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה
בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה הוא פיוט מסוג "סליחה", במבנה המכונה "פזמון" (על שם הרפרן החוזר בו).
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ובמוצאי מנוחה קדמנוך תחילה · ראה עוד »
באר היטב
באר היטב הוא חיבור על השולחן ערוך, שנדפס עם השולחן ערוך בכל המהדורות הנפוצות.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ובאר היטב · ראה עוד »
בנימין זאב וולף בוסקוביץ
בנימין זאב וולף בוסקוביץ (תק"ה 1745 בערך, בוסקוביצה, כיום בצ'כיה - י' בסיוון תקע"ח, 14 ביוני 1818, בוניהאד, הונגריה) היה רב ופוסק בערים רבות בבוהמיה, מוראביה ובהונגריה שתחת שלטון האימפריה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ובנימין זאב וולף בוסקוביץ · ראה עוד »
בנימין וולף לעוו
רבי בנימין זאב וולף לעוו (ה'תקל"ז, 1777 - ב' באדר ב' ה'תרי"א, 6 במרץ 1851) היה רב יליד פולין, מגדולי רבני יהדות הונגריה, מחבר סדרת הספרים "שערי תורה", רבה של העיר ורבו וראש הישיבה בה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ובנימין וולף לעוו · ראה עוד »
בצלאל רנשבורג
רבי בְּצַלְאֵל רנשבורג (תקכ"ב, 1762 - י"ח בתשרי תקפ"א, 26 בספטמבר 1820) היה למדן ופרשן התלמוד מן האחרונים, מחכמי פראג.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ובצלאל רנשבורג · ראה עוד »
ברוך רוזנברג
הרב ברוך רוזנברג (תרפ"ב, 1922 \ תרפ"ג, 1923 - א' באדר תשס"ד, 23 בפברואר 2004) היה ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה וחבר נשיאות מפעל הש"ס.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וברוך רוזנברג · ראה עוד »
ברוך לאווסקי
רבי ברוך לאווסקי, מחבר "מנחת ברוך" רבי ברוך לאווסקי (ה'תר"א, 1841, לומז'ה - ה'תרס"ג, 1903, קריניק) היה רב ולמדן ליטאי, רבה של קריניק.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וברוך לאווסקי · ראה עוד »
ברוך בן יצחק
עמוד השער של החיבור "ספר התרומה", ורשה - ירושלים רבי ברוך בן רבי יצחק (1140 לערך - 1211) היה תלמיד חכם ופוסק, מבעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וברוך בן יצחק · ראה עוד »
בית חינוך - תיכון עירוני ג' (ירושלים)
בית הספר "בית חינוך" במשכנו הקודם ברחוב כ"ט בנובמבר, ירושלים, 2013 בית חינוך (תיכון עירוני ג') הוא בית ספר מקיף שש שנתי (כיתות ז'–י"ב) הכולל חטיבת ביניים וחטיבה עליונה ששכן בשכונת קטמון ברחוב כ"ט בנובמבר בירושלים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ובית חינוך - תיכון עירוני ג' (ירושלים) · ראה עוד »
גרשון תנחום ממינסק
רבי גרשון תנחום ממינסק (ראשי תיבות: הרג"ת; ה'תקס"ב, 1802 - ט"ו באדר א' ה'תרמ"א, 14 בפברואר 1881) היה ראש ישיבה, רב ופוסק הלכה ליטאי.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וגרשון תנחום ממינסק · ראה עוד »
גבורות ה'
גבורות ה' הוא ספר שכתב המהר"ל מפראג, שהודפס לראשונה בחייו בשנת ה'שמ"ב(1582), העוסק בשעבוד מצרים וביציאת מצרים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וגבורות ה' · ראה עוד »
גור עופר
גור עופר (23 בספטמבר 1934 – 19 בנובמבר 2022) היה כלכלן ישראלי, פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וגור עופר · ראה עוד »
דפוס ראשון
בעולם ההדרת הספרים וההוצאה לאור, דְפוּס רִאשׁוֹן הוא המהדורה הראשונה של ספר שהופיעה בדפוס, לאחר גרסאות קודמות שהועתקו בכתב יד.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ודפוס ראשון · ראה עוד »
דב צבי רוטשטיין
הרב דב צבי רוטשטיין (י"ח בכסלו תרצ"א, 8 בדצמבר 1930 – כ"ח באייר תשס"ג, מאי 2003) היה רב ליטאי, ראש ישיבה, מחבר ספרים, חוקר ועורך תורני.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ודב צבי רוטשטיין · ראה עוד »
דוד אברהם
הרב אברהם משמאל יחד עם הרב שלמה זעפרני הרב דוד אברהם (נולד בתשכ"ג, 1963) הוא רב, ראש ישיבה, ואיש חינוך ישראלי.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ודוד אברהם · ראה עוד »
דוד לאו
הרב לאו יחד עם הראשון לציון הרב יצחק יוסף ונשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג הרב דוד ברוך לאו (נולד בכ"א בטבת ה'תשכ"ו, 13 בינואר 1966) הוא הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ודוד לאו · ראה עוד »
דויטשקרויץ
דויטשקרויץ (בגרמנית: Deutschkreutz; בהונגרית: Sopronkeresztúr, שופרונקרסטור; ביידיש: צעהלים, נהגה: צֶלֶם) היא עיירת שוק במחוז אוברפולדנדורף שבמדינת בורגנלנד באוסטריה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ודויטשקרויץ · ראה עוד »
ה'רל"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וה'רל"ב · ראה עוד »
המכון התורני אור עציון
המכון התורני אור עציון, או בשמו המלא המכון התורני לחקר כתבי יד אור עציון ע"ש ר' יצחק וחנה סטרולוביץ', הוא הוצאת ספרי קודש שנוסדה בשנת ה'תשמ"ד, ושייכת לישיבת אור עציון.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים והמכון התורני אור עציון · ראה עוד »
השכלה גבוהה בישראל
סטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מוסדות להשכלה גבוהה בישראל פועלים ברבדים אחדים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים והשכלה גבוהה בישראל · ראה עוד »
הלכות גדולות
שער ספר "הלכות גדולות" ונציה ש"ח, 1548 הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שהפך לחלק אינטגרלי בלימוד ההלכה בישיבות הגאונים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים והלכות גדולות · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים והגדה של פסח · ראה עוד »
הגולם מפראג
מהר"ל. בגרסה זו כתובות האותיות "גלם" על מצחו (הכוונה: "גולם" בכתיב חסר)ב-2015 לאחר עשרות שנים נערכו שוב שיפוצים במקום, ואף תועד המקום אך לא בבירור (מהדורת "הכוורת") אגדת הגולם מפראג היא אגדה עממית יהודית המספרת על גולם שנוצר בידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג, בן המאה ה-16, על מנת למנוע עלילות דם מבית היוצר של קהילות הנוצרים באירופה נגד היהודים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים והגולם מפראג · ראה עוד »
הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה
הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה (בעבר: הגימנסיון הריאלי העברי בקאוּנָס או הריאל-גימנסיון העברי; בהמשך: הגמנסיון העברי הפרטי הראשון בקאונס; בליטאית: Kauno žydų realinė gimnazija, ומאוחר יותר – Kauno žydų I gimnazija; בשנותיה הראשונות נקראה גימנסיית קרליבך, Carlebach-Gymnasium, על שם מייסדה, וגם גימנסיה ריאלית יהודית,.Jüdisches Realgymnasium I.E בגרמנית) הייתה הגימנסיה העברית הראשונה שפעלה במערכת החינוך היהודית של העיר קובנה (Kaunas) שבליטא.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים והגימנסיה הריאלית העברית בקובנה · ראה עוד »
הושע רבינוביץ
הרב ד"ר הושע רבינוביץ הוא מזקני תלמידיהם של הרצי"ה קוק והרב אברהם שפירא, מחבר הספרים מאורות הרצי"ה וחוקר תורני, לשעבר רבם של קיבוץ חפץ חיים ובארות יצחק וראש כולל האידרא.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים והושע רבינוביץ · ראה עוד »
ורבובה
ורבובה (בסלובקית: Vrbové; בגרמנית: Vrbau ובגרמנית מודרנית: Werbau; בהונגרית: Verbó; ביידיש: ווערבוי), עיר במחוז-משנה פישטני במחוז טרנבה שבמערב סלובקיה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וורבובה · ראה עוד »
וידאל אפרים
רבי וידאל אפרים היה מחכמי העיר מיורקה שבספרד במאה ה-14.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ווידאל אפרים · ראה עוד »
כהושעת אלים
כְּהוֹשַׁעְתָּ אֵלִים הוא פיוט הושענות הנאמר כחלק ממנהג ההושענות בחג הסוכות, לפי מנהגי אשכנז ואיטליה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וכהושעת אלים · ראה עוד »
י' באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי' אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וי' באדר · ראה עוד »
יאיר חיים בכרך
הרב שמעון יאיר חיים בַּכָרָךְ (מכונה על שם חיבורו חַוֹת יאיר; ה'שצ"ח, 1638 – א' בטבת ה'תס"ב, 1 בינואר 1702) שימש כרב בקובלנץ, מיינץ (מגנצא) ובסוף ימיו בוורמס (וורמייזא).
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויאיר חיים בכרך · ראה עוד »
יעקב קאשטרו
רבי יעקב קאשֹטרו (גם קאסטרו; מכונה מהריק"ש; רפ"ה, 1525 בערך – י"ב באדר ב' ה'שע"ב, 1612) היה מרבניה הנודעים של יהדות מצרים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויעקב קאשטרו · ראה עוד »
יעקב קופל אלטנקונשטט
רבי יעקב קופל אלטנקונשטט (או: אלטנקונשטאדט; נודע בכינוי ר' קופל חריף; ב' באייר תקכ"ו, 11 באפריל 1766, אלטנקונשטאדט, בוואריה - כ"א בכסלו תקצ"ו, 11 בדצמבר 1836, ורבו) היה רב וראש ישיבה, ממנהיגי יהדות הונגריה, רבה של העיר ורבוי, תלמידו של הנודע ביהודה, ומחבר הספר "חידושי יעב"ץ".
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויעקב קופל אלטנקונשטט · ראה עוד »
יעקב וייל
רבי יעקב בן יהודה וייל, ידוע גם כמהר"י וייל או מהרי"ו (בין 1380–1390 - לפני 1460), חי ופעל באשכנז, במחצית הראשונה של המאה ה-15 לספירה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויעקב וייל · ראה עוד »
יצחק מאיר שוורץ
הרב יצחק מאיר הכהן שוורץ (י"ח באייר תרכ"ו, 1866 – ז' בניסן ה'תרצ"ו, 1936) היה רב קהילת דראגומירשט (מחוז מרמורש) ומחבר ספרים, על שמם מכונה ה"אמרי יצחק".
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויצחק מאיר שוורץ · ראה עוד »
יצחק אריה וורמסר
קברו של הרב יצחק אריה וורמסר בית הטהרה של קהילת מיכלשטאדט שלט ליד ציונו של הרבי רבי יצחק זקיל אריה לֶיְבּ ווֹרְמְסֶר (זעקיל ליב וואָרמסער; בגרמנית: Seckel Löb Wormser; 1768, תקכ"ח – 13 בספטמבר 1847, ג' בתשרי תר"ח), המכונה הבעל שם ממיכלשטאדט, היה רב ובעל שם מקרב יהדות גרמניה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויצחק אריה וורמסר · ראה עוד »
יצחק אלחנן ספקטור
מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") הרב יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ספעקטאָר, בניו נקראו בשם רבינוביץ' - ראַבינאָוויץ), (ה'תקע"ז, ראש - כ"א באדר ה'תרנ"ו, קובנה), היה רבה הראשי של קובנה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויצחק אלחנן ספקטור · ראה עוד »
יצחק אלגאזי
רבי יצחק אלגאזי (ה'שפ"ה, 1625 - ה'תמ"ג, 1683) היה רב ופוסק מחכמי האימפריה העות'מאנית, רבה הראשי של איזמיר, מורה צדק בכיוס ומתלמידיו של הרב חיים בנבנישתי.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויצחק אלגאזי · ראה עוד »
יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)
רבי יצחק אבוהב (1433–1493; ה'קצ"ג - ה'רנ"ג), רב ומחבר שעסק בתלמוד הבבלי, בהלכה, בקבלה ובפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויצחק אבוהב (גאון קסטיליה) · ראה עוד »
יצחק אבוהב דה-פונסיקה
יצחק אבוהב דה-פונסיקה, כפי שצויר בשנת 1685 בידי Aernout Nagtegaal הרב יצחק אבוהב דה-פונסיקה (1605 - 4 באפריל 1693) היה רב באמסטרדם והרב הראשון בעולם החדש.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויצחק אבוהב דה-פונסיקה · ראה עוד »
יצחק נוניש בילמונטי
הרב יצחק בן משה נוניש או נוניס בילמונטי (Nunes Belmonte) (1710 – י"ח בניסן תקל"ד, 1774) היה רב באיזמיר, מחבר הספר שער המלך.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויצחק נוניש בילמונטי · ראה עוד »
יצחק קוליץ
הרב יצחק קוליץ (י"ח בסיוון תרפ"ב – כ"ד בתמוז תשס"ג, 13 ביוני 1922– 24 ביולי 2003) היה רב ישראלי, דיין בבית הדין הרבני הגדול, רבה האשכנזי של ירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויצחק קוליץ · ראה עוד »
יצחק בואינו
ספר שלחן מלכים הרב יצחק בואינו (סביב ה'ש"פ, 1620 - לפני ה'תנ"ה, 1695) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של ירושלים במאה השבע עשרה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויצחק בואינו · ראה עוד »
יצחק בכר דוד
רבי יצחק בכר דוד (קרוב לשנת ה'ת"ן, 1690 - ה'תקט"ו, 1755) היה רב בקושטא, מחבר הספר "דברי אמת".
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויצחק בכר דוד · ראה עוד »
יצחק גולדמן
יצחק גולדמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: גאָלדמאן, גם גאָלדמאנן; ברוסית: Гольдман; בפולנית: Izaak (Icchak) Goldman; י"ד באייר תקע"ג, מאי 1813, יאשינובקה – כ"ט בטבת תרמ"ח, 13 בינואר 1888, ורשה) היה מחנך, מתרגם, מדפיס, מו"ל וצנזור עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בוורשה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויצחק גולדמן · ראה עוד »
יצחק הוטנר
הרב יִצְחָק הוּטְנֶר (אדר ה'תרס"ו, 1906 - כ' בכסלו ה'תשמ"א, 28 בנובמבר 1980), שהיה מוכר גם בכינוי הפחד יצחק (על שם ספריו), היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין, וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויצחק הוטנר · ראה עוד »
יצחק וייס (וערבוי)
הרב יצחק וייס (ה'תרל"ה, 1875 – כ"ז בתמוז ה'תש"ב, 1942) היה רבן של העיירות וערבוי שבהונגריה וקדלבורג הסמוכה לפרשבורג.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויצחק וייס (וערבוי) · ראה עוד »
יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')
קבר רבי איצלה מפונביז' הרב יצחק יעקב רבינוביץ (ידוע גם בכינויו ר' איצל'ה מפוניבז'; ה'תרי"ד, 1854 – כ' באדר, ה'תרע"ט, 1919) היה ראש ישיבה ליטאי, ממתנגדי תנועת המוסר.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז') · ראה עוד »
יצחק ידידיה פרנקל
בית הכנסת "אהבת חסד", ברחוב אברבנאל 46 פלורנטין. דרום תל אביב. הרב יצחק ידידיה פרנקל (כ"ו בתשרי תרע"ד, אוקטובר 1913 - ד' באלול תשמ"ו, 8 בספטמבר 1986) היה הרב הראשי וראש אבות בתי הדין בתל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויצחק ידידיה פרנקל · ראה עוד »
יצחק יוסף כהן
יצחק יוסף כהן, 1993 יצחק יוסף כהן (כ"ג בסיון תרפ"ג, 7 ביוני 1923 – כ"ג בחשוון תשנ"ז, 5 בנובמבר 1996) היה חוקר, היסטוריון וביבליוגרף של הספר העברי.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויצחק יוסף כהן · ראה עוד »
יציב פתגם
יציב פתגם הוא פיוט בארמית, שנכתב כרשות לאמירת תרגום יונתן בן עוזיאל להפטרה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויציב פתגם · ראה עוד »
ירחמיאל אמדורסקי
רחבת שער יפו: הבניין בצד ימין הוא מלון אמדורסקי פרסומת למלונות אמדורסקי, ראשית המאה ה-20 מלון "בלה ויסטה" ביפו בית אמדורסקי, ברחוב הצבי 4 בשכונת רוממה בירושלים ירחמיאל אַמדוּרסקי (ט' באב תרל"ז, יולי 1877 – 1 באוגוסט 1956) היה איש ציבור ירושלמי ומחלוצי המלונאות בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וירחמיאל אמדורסקי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וירושלים · ראה עוד »
ישעיהו זילברשטיין
רבי ישעיהו זילברשטיין (ה'תרי"ח, 1858 - כ"ה בתמוז ה'תר"ץ, 21 ביולי 1930) היה רב הונגרי שכיהן כרב וראש ישיבה בקהילה האורתודוקסית בווייטצען (ואץ).
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וישעיהו זילברשטיין · ראה עוד »
ישעיהו גולדשמידט
הרב ישעיהו גולדשמידט (טבת ה'תרע"ז, 1916 - י"ב בשבט ה'תשס"ג, 15 בפברואר 2003) היה דיין ליטאי, אב"ד בתל אביב.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וישעיהו גולדשמידט · ראה עוד »
ישראל אייזנשטיין
הרב ישראל אייזנשטיין (ה'תקצ"ז, 1837 - ה'תרס"ה, 1905) היה רב רוסי חסידי, רבן של בוהופול ומיקולאייב באימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וישראל אייזנשטיין · ראה עוד »
ישראל זאב הלוי הורביץ
המצבה משמאל, בבית הקברות העתיק בטבריה, היא המצבה המקורית שהונחה על קברו של הרב ישראל זאב הלוי הורביץ, טרם חידושה לפני כ-20 שנים. במצבה נכתב: "פ"נ (.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וישראל זאב הלוי הורביץ · ראה עוד »
ישראל דוד מרגליות יפה שלזינגר
רבי ישראל דוד מרגליות יפה שלזינגר (תקס"ב, 1802 – כ"ד בניסן תרכ"ד, 30 באפריל 1864) היה רב הונגרי ומחבר ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וישראל דוד מרגליות יפה שלזינגר · ראה עוד »
ישועה שבאבו
רבי ישועה שבאבו (ידוע גם כמהר"י זֵיין) (מצרים, בערך ה'ת"ל - צפת, בערך ה'ת"ק) היה מרבני מצרים וצפת תלמידו של רבי אברהם הלוי בעל הגינת ורדים, ומחבר ספר השו"ת שערי ישועה ועוד.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וישועה שבאבו · ראה עוד »
ישכר שלמה טייכטל
הרב ישכר (יששכר) שלמה טייכטל (כ"ד בשבט ה'תרמ"ה, 9 בפברואר 1885 - י' או י"ג בשבט ה'תש"ה), היה מחבר שו"ת "משנה שכיר" והספר אם הבנים שמחה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וישכר שלמה טייכטל · ראה עוד »
ישיבת ההסדר שעלבים
ישיבת שעלבים היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה הנמצאת בקריית החינוך שעלבים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים וישיבת ההסדר שעלבים · ראה עוד »
יחזקאל פוגל
הרב יחזקאל אריה פוגל (נולד ב-23 ביוני 1946) הוא רב חרדי וחלוץ בתחום האקדמיה החרדית, שהקים את מכללת מבח"ר (מכללת בני ברק החרדית) בשנת 2000.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויחזקאל פוגל · ראה עוד »
יחיאל מנחם מנדל קלמנסון
הרב יחיאל מנחם מנדל קלמנסון (נולד בב' באדר תשט"ו, 1955) הוא ראש ישיבת תומכי תמימים בברינואה בצרפת, ומחבר סדרת הספרים "מי טל".
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויחיאל מנחם מנדל קלמנסון · ראה עוד »
יחיאל יעקב וינברג
הרב ד"ר יחיאל יעקב וינברג הנודע בכינויו השרידי אש (תרמ"ד-ה, 1884 – ד' בשבט ה'תשכ"ו, 24 בינואר 1966) היה רב, פוסק והוגה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויחיאל יעקב וינברג · ראה עוד »
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויהדות גרמניה · ראה עוד »
יהדות הונגריה
בית הכנסת הנאולוגי בבודפשט. בית כנסת זה הוא השלישי בגודלו בעולם יהדות הונגריה התקיימה באופן רציף בשטח המדינה מימי האימפריה הרומית הקדושה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויהדות הונגריה · ראה עוד »
יהדות וורמייזא
וורמס ב-1630. רחוב היהודים מסומן בצהוב יהדות וורמייזא, כפי שכונתה וורמס בפי היהודים, היא קהילה יהודית בעיר וורמס שבמדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, שלה היסטוריה מפוארת בעולם היהודי.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויהדות וורמייזא · ראה עוד »
יהונתן בן יצחק
רבי יהונתן בן יצחק מווירצבורג (נפטר לפני ד'תתקצ"ו, 1235) היה מחכמי גרמניה במאה ה-13, ונודע בעיקר בשל היותו מרבותיו של רבי יצחק מווינה, בעל אור זרוע.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויהונתן בן יצחק · ראה עוד »
יהושע קלעוואן
הרב יהושע קלעוואן (מימין), לצדו נראה הרב גדליה סילברסטוןתמונה להחלפה הרב יהושע קלעוואן (קרי: קְלֶבַן; א' באלול ה'תרמ"ד, 22 באוגוסט 1884 - ט"ז באב ה'תשי"ג, 28 ביולי 1953) היה רב ליטאי-אמריקאי, רבן של כמה עיירות בליטא רב ונשיא התאחדות הרבנים ואב"ד וושינגטון די. סי..
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויהושע קלעוואן · ראה עוד »
יהודה מודרן
רבי יהודה מודרֶן (או יודלה מודרין; ח' בטבת ה'תק"פ, 26 בדצמבר 1819 - ד' בחשוון ה'תרנ"ד, 14 באוקטובר 1893) היה למדן וראש ישיבה הונגרי מגדולי תלמידי החת"ם סופר ומחבר הספרים "זיכרון שמואל" ו"פרי העץ".
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויהודה מודרן · ראה עוד »
יואב רוזנבוים
הרב יואב רוזנבוים (מכונה גם ר' יואב ממטרסדורף או ר' יואב ביליצר. נפטר בד' בסיון ה'תק"ע, יוני 1810) היה רב במספר קהילות בפולין ובהונגריה, ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויואב רוזנבוים · ראה עוד »
יום שמחת כהן
יום שמחת כהן (ביהדות ג'רבה ויהדות מרוקו) או יום שמחת כוהנים (ביהדות לוב) הוא יום חג יהודי-עממי המקובל במסורת יהדות צפון אפריקה בי"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויום שמחת כהן · ראה עוד »
יום-טוב צהלון
הרב יום-טוב צהלון (כונה גם: מהריט"ץ; ה'שי"ט, 1559–ה'שע"ט) היה מחכמי צפת.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויום-טוב צהלון · ראה עוד »
יונתן דייויד
הרב יונתן דוד דייוויד (נולד ה'תר"צ) הוא ראש ישיבת "פחד יצחק" בירושלים, ונשיא ישיבת רבי חיים ברלין בברוקלין ניו יורק.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויונתן דייויד · ראה עוד »
יוסף אשר פולק
רבי יוסף אשר פאללאק מווערפעלעט זצ"ל והישיבה הרב יוסף אשר הלוי פולק (תרנ"ח, 1898 – כ"ז באייר תש"ד, 20 במאי 1944) היה רבה של ורפלט בהונגריה וראש ישיבה במקום מתרפ"ב עד שנספה בשואה באושוויץ-בירקנאו.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויוסף אשר פולק · ראה עוד »
יוסף אליהו מובשוביץ
הרב יוסף אליהו הלוי מובשוביץ (נולד בל' בתשרי תשכ"ג, 28 באוקטובר 1962) הוא רבה של קריית משה בירושלים, מראשי מוסד הרב קוק ועורך תורני.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויוסף אליהו מובשוביץ · ראה עוד »
יוסף סמט
הרב יוסף סמט (נכתב גם סאמעט) (נולד ב-תשי"ט) הוא עורך תורני ומייסד עוז והדר ומשמש כעורך הראשי של התלמוד בבלי ופרויקטים נוספים במכון.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויוסף סמט · ראה עוד »
יוסף פיימר
רבי יוסף פיימר (נודע בכינויו ר' יוסל'ה סְלוּצְקֶר (.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויוסף פיימר · ראה עוד »
יוסף קולון
רבי יוסף קולון טרבוטו (מהרי"ק) (ה'ק"ף, 1420 (לערך) – ה'ר"ם 1480) היה רב, פוסק ומחבר.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויוסף קולון · ראה עוד »
יוסף שטיינהארט
הרב יוסף שטיינהארט (לפני שנת ה'ת"ס, 1700 – כ"ב באב ה'תקל"ו, 1776) היה רב ואב"ד באלזס ובעיר פיורדא, פוסק משמעותי ורב השפעה, ונחשב מגדולי התורה הבולטים בתקופת האחרונים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויוסף שטיינהארט · ראה עוד »
יוסף ליברמן (רב)
הרב יוסף ליברמן (ו' בניסן ה'תרפ"ח, 27 במרץ 1928 – י"ד בטבת ה'תשפ"ג, 7 בינואר 2023) היה רב ופוסק ישראלי, ראש כוללי האברכים (המכונים "ישיבות") של כולל שומרי החומות ורב בית הכנסת סדיגורה בירושלים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויוסף ליברמן (רב) · ראה עוד »
יוסף זכריה שטרן
הרב יוסף זכריה שטרן (מכונה הרב הזוכר והגאון מווילנא השאוולאי, ה'תקצ"א – י"א בתשרי ה'תרס"ד, 1831 – 1903) רב בשאוולי שבליטא ומחבר פורה (המכונה בדרך כלל על שם ספרו הידוע 'זכר יהוסף').
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויוסף זכריה שטרן · ראה עוד »
יוסף בוקסבוים
הרב יוסף אשר בוקסבוים (ב' בתמוז תש"ג, 5 ביולי 1943 - י' באדר תשס"ז, 28 בפברואר 2007) היה סופר, חוקר ועורך תורני, מייסד ומנהל מכון ירושלים.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויוסף בוקסבוים · ראה עוד »
יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)
רבי יוסף דוב (יוסף דובער הלוי, או יושֶׁה בֶּר) הלוי סולובייצ'יק (1820 – 1892, ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) מכונה הבית הלוי, היה משנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין, אחר כך היה רבה של העיר סלוצק ואחריה רבה של העיר בריסק בליטא בין השנים 1879–1892.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) · ראה עוד »
יוסף דוד (רב)
רבי יוסף דוד (ה'ת"כ, 1660, סלוניקי - ב' בכסלו ה'תצ"ז, 1736) היה אב בית דין, ראש ישיבה ורב הקהילה היהודית בסלוניקי ומחבר שו"ת בית דוד.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויוסף דוד (רב) · ראה עוד »
יוסף דוד זינצהיים
הרב יוסף דוד זינצהיים (בצרפתית: David Sintzheim ה'תק"ה, 1745 – ז' בכסלו ה'תקע"ג, 11 בנובמבר 1812) היה הרב הראשי הראשון של צרפת מטעם הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת, שהוקמה על ידי נפוליאון בשנת 1808 כדי לארגן את הדת היהודית בצרפת.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויוסף דוד זינצהיים · ראה עוד »
יוסף הכהן שוורץ
הרב יוסף הכהן שוורץ (כ"א באדר ה'תרל"ה, 1875 - ט' בסיוון ה'תש"ד, 31 במאי 1944), היה רב ודיין בהונגריה.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויוסף הכהן שוורץ · ראה עוד »
יוסף יפה
רבי יוסף יפה (נהגה: יוֹפֶה, באנגלית: Yoffey; תר"ה, וילקומיר, פלך וילנה, רוסיה (ליטא) - ל' בסיוון תרנ"ח, 20 ביוני 1898, מנצ'סטר, אנגליה) היה רב ליטאי, רבם של כמה יישובים בליטא, ובסוף ימיו במנצ'סטר.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויוסף יפה · ראה עוד »
יוזפא שמש
ספרו מעשה ניסים יפתח יוסף יוזפא הלוי מנצפך המכונה יוזפא שַׁמֶשׁ ׁ(.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויוזפא שמש · ראה עוד »
יוחנן לוריא
רבי יוחנן לוריא (אלזס, ה'ר' 1440 בערך, - ה'רע"ד 1514) היה רב, ראש ישיבה, דרשן ופרשן מקרא.
חָדָשׁ!!: מכון ירושלים ויוחנן לוריא · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מכון_ירושלים
