סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מכניקת הקוונטים

מַדָד מכניקת הקוונטים

מכניקת הקוונטים (באנגלית: Quantum mechanics), או בשמות אחרים: פיזיקה קוונטית, תורת הקוונטים, מֵכָנִיקָה קְוַנְטִית או QM, היא תורה פיזיקלית המתארת את התנהגות הטבע בקני מידה קטנים ביותר או בטמפרטורות נמוכות מאוד, עם השלכות על תחומי הפיזיקה בכל הסקאלות. [1]

576 יחסים: QFT, QM, Walk of Ideas, מנהור קוונטי, מנועי חום ומקררים קוונטיים, מסע בזמן, מספר מרוכב, מספר קסם (מדע), מספר קוונטי, מספר קוונטי מגנטי, מספר קוונטי ספיני שניוני, מספר קוונטי זוויתי, מספר קוונטי יסודי, מספר גל, מסת מנוחה, מסת פלאנק, מסלול (פיזיקה), מסה מתווספת (מכניקת הזורמים), מסה אפקטיבית, מסה שלילית, מערבולת קוונטית, מערכת קוונטית בעלת שני מצבים, מערכת לורנץ, מערכות מספרים, מעבר אנרגיה בתהודה פלואורסצנטית, מעבר פאזה קוונטי, מצב, מצב פוק, מצב קוונטי, מצב בל, מציאות, מקס פלאנק, מקס פון לאואה, מקס בורן, מקס דלבריק, מקדמי קלבש-גורדן, מרק שטייף, מרטין גוצווילר, מרחב הילברט, מריה גופרט-מאייר, משפט ארנפסט, משפט נתר (פיזיקה), משפט ליוביל (מכניקה המילטונית), משפט בל, משפט האי-שכפול, משפט ויגנר-אקרט, משפטי האי-שלמות של גדל, משוואת סאקר-טטרוד, משוואת שרדינגר, משוואת שרדינגר ואינטגרלי פיינמן, ..., משוואת דיראק, משוואת המילטון-יעקובי, משוואת הגז האידיאלי, משוואת היינון של סאהא, משוואות מקסוול, משוואות תנועה, מתמטיקה, מתנד הרמוני, מתנד הרמוני קוונטי, מלחמות המדע, מלכודת מגנטית, מטאמגנטיות, מטריצה דו-סטוכסטית, מטריצות פאולי, מחשב, מחשב קוונטי, מחולל מספרים פסידו-אקראיים קריפטוגרפי, מגבר אופטי, מדען, מדעי הטבע, מדרג BBGKY, מדליית קופלי, מדחום, מהר"ל מפראג, מומנט מגנטי, מונופול מגנטי, מול, מוטי הייבלום, מודל אלקטרונים כמעט חופשיים, מודל דרודה, מודל המוצק של איינשטיין, מודל האטום של בוהר, מודל הקשירה ההדוקה, מודל הייזנברג, מודל הייזנברג (קוונטי), מכניקת קוואנטים, מכניקת קוונטים, מכניקת המטריצות, מכניקת הקוואנטים, מכניקה, מכניקה אנליטית, מכניקה קלאסית, מכניקה קוואנטית, מכניקה קוונטית, מכון מקס פלאנק לחקר הפחם, מכון נילס בוהר, מכון פרימטר לפיזיקה תאורטית, מיקרוסקופ, מיקרוסקופ מנהור סורק, מיגל אלקוביירה, מייקל ברי, אמבר (סדרת ספרים), אנרגיה מכנית, אנרגיה קינטית, אנרי פואנקרה, אנליזה הרמונית, אנטרופיית רניי, אנטון ציילינגר, אנטוני לגט, אנטי-מדע, אני חושבת לגמור עם זה (סרט), אסטרונומיה, אסטרופיזיקה, אפקט אהרונוב-בוהם, אפקט אוז'ה, אפקט שטארק, אפקט זנון הקוונטי, אפקט זימן, אפקט הפרפר, אפקט הצופה, אפילו לא שגוי, אקראיות, אראל גרנות, ארנולד זומרפלד, ארווין שרדינגר, אריק הלר, אריה ורשל, אלן אספה, אלמנט מטריצה, אלפרד קסטלר, אלקטרון, אלקטרומגנט, אלקטרומגנטיות, אלקטרודינמיקה קוונטית, אלברט איינשטיין, אלגברת ז'ורדן, אלוהים לא משחק בקוביות, אלוהים: ההשערה הכושלת, אלכסנדר לובוצקי, אליס גולסן, אטום, אטום המימן, אבנר שמעוני, אברהם גובר, אבשלום אליצור, אדוארד טלר, אדולף היטלר, אהרונוב, אוניברסיטת ז'נבה, אופנהיימר (סרט), אופני תנודה עצמיים, אופק אירועים, אופרטור, אופרטור אוניטרי, אופרטור המיקום, אופרטור הרמיטי, אופרטור התנע, אופרטור התנע הזוויתי, אופטיקת פורייה, אופטיקה, אופטיקה קוונטית, אורך גל קומפטון, אורביטל אטומי, אורי סיון (פיזיקאי), אוטו שטרן, אי-ודאות, אימרה ברודי, אינסטרומנטליזם (פילוסופיה של המדע), אינטגרלי מסלול, אינדקס שזירה, איזידור אייזק רבי, ננס לבן, ננו-מכניקה, ננוטכנולוגיה, נתן רוזן, נוסחת המסה של ויצאקר, נוסחת האנטרופיה של בולצמן, נוקליאוסינתזה כוכבית, נוזל קוונטי, נוזל-על, ניסוי מחשבתי, ניסוי מיליקן, ניסוי שני הסדקים, נילס בוהר, ניוון (פיזיקה), סאטינדרה נאת בוז, ספקטרומטר אופטי, ספקטרוסקופיית רוויה, ספין (פיזיקה), ספירת בלוך, סטיבן הוקינג, סופר-סימטריה, סוגריים, סימון דיראק, סינגולריות כבידתית, סינגולריות כבידתית עירומה, עקרון המקומיות, עקרון המילטון, עקרון האי-ודאות, עקרון האיסור של פאולי, עקרון ההתאמה של בוהר, עקומת אטוצ'ירפ, עקיפה, ערך תצפית (תורת הקוונטים), עזריה פוליקרוב, עדו קמינר, עוזי סמילנסקי, עיבוי בוז-איינשטיין, פאראמגנטיות, פאול ארנפסט, פאול פטר אוואלד, פאי, פסקואל יורדן, פסיכולוגיה קוגניטיבית, פעולה (פיזיקה), פרמטרים של פלזמה, פרס נובל לפיזיקה, פרשנות, פרשנות קופנהגן, פרזנה אסלאם, פרדוקס, פרדוקס גיבס, פרומגנטיות, פרידריך הונד, פתרון משוואת שרדינגר בעבור פוטנציאל מדרגה, פלאנק, פלאש פורוורד, פליקס בלוך, פליטה מאולצת, פליטה ספונטנית, פונקציה עצמית, פונקציית ריבוי, פונקציית בסל, פונקציית גרין, פונקציית גל, פונקציית דלתא של דיראק, פוספורסצנציה, פוסטמודרניזם, פורום תל"מ, פול פייראבנד, פול דיראק, פולרן, פולריטון, פולימרים ואינטגרלים מסלוליים, פוטנציאל דלתא, פוטון, פיקומטר, פירוק לגורמים של מספר שלם, פירוש העולמות המרובים, פילוסופיה של הפיזיקה, פיזור, פיזיקת חלקיקים, פיזיקת הקוונטים, פיזיקה, פיזיקה מתמטית, פיזיקה סמי-קלאסית, פיזיקה סטטיסטית, פיזיקה קוונטית, פיזיקה חישובית, פיזיקה גרעינית, פיזיקה כימית, צ'ארלס טאונס, צ'ארלס בנט, צ'נדרסקהארה ונקאטה ראמאן, צפיפות, צפיפות מטען, צפיפות אלקטרון, צפיפות קוונטית, צבר (פיזיקה סטטיסטית), קארן אולנבק, קרל גוסטב יונג, קרינת הוקינג, קריסת פונקציית הגל, קריפטוגרפיה, קלרנס זנר, קלוד כהן-טנוג'י, קלינטון דייוויסון, קליפת אלקטרונים, קבוע פלאנק, קבוע המבנה הדק, קדם-כוכב, קו המימן, קומוטטור, קונפיגורציה אלקטרונית, קונצנזוס מדעי, קוהרנטיות (פיזיקה), קוואנטים, קוואנטית, קוואנטיות, קוונטום, קוונטים, קוונטיזציה, קוונטיזציה (פיזיקה), קוונטיזציה ראשונה, קוונטיזציה שנייה, קיצור תולדות הזמן, קירוב WKB, קירוב בורן-אופנהיימר, קיטי פרייד, קיומו של אלוהים, קיוביט, רמת אנרגיה, רפאל לוין, רציפות (פילוסופיה), רדיואקטיביות, רדיוס אטומי, רדיוס בוהר, רוני קוזלוב, רועי בר, רוזן (פירושונים), רוברט מוליקן, רוברט אופנהיימר, רוג'ר פנרוז, רוי גלאובר, ריאליזם, ריצ'רד פיינמן, ריק, שאחריאר אפשאר, שנת הפלאות (1905), שנות ה-20 של המאה ה-20, שער קוונטי, שעון אטומי, שלוש מהפכות קופרניקניות, שליטה קוהרנטית, שזירה קוונטית, שחלוף על, שורש מחומש, שכל ישר, שינאיצ'ירו טומונאגה, שירלי אן ג'קסון, שיטת מיכא"ל, תאוריה מאוחדת גדולה, תאוריות משתנים חבויים, תאוריית גיררדי-רימיני-ובר, תאוריית דה ברויי-בוהם, תאוריית הקשר הערכי, תאוריית הקוונטים, תאי שמש ננו-גבשיים, תנע, תנע זוויתי, תנודות רבי, תרמודינמיקה, תרמודינמיקה קוונטית, תרבות גרמניה, תהליך גרם-שמידט, תהודה מגנטית אלקטרונית, תומאס רוזנבאום, תורת M, תורת פונקציונל הצפיפות, תורת המסלול הקוונטי, תורת המיתרים, תורת הקונטים, תורת הקוואנטים, תורת הקוונטים, תורת השדות הקלאסית, תורת השדות הקוונטית, תורת ההסתברות, תורת ההפרעות, תורת ההפרעות (מכניקת הקוונטים), תורת היחסות, תורת היחסות הכללית, תודעה, למה בכלל יש משהו, לאון ברילואן, לפלסיאן, לב לנדאו, לב ויידמן, לואי דה ברויי, לורנס קראוס, לודוויג בולצמן, לי סמולין, לינוס פאולינג, לייזר, טנזור השדה האלקטרומגנטי, טרנספורמציה קנונית, טרנזיסטור, טריאנגולציה דינמית סיבתית, טבלת אזור (פרנל), טום סטופארד, טור פורייה, טכיון, זמן, זמן פלאנק, זרם הסתברות, חפיפת מטריצות, חלקיק, חלקיק חופשי, חלקיק בפוטנציאל מרכזי, חברו של ויגנר, חוסה אנריקה מויאל, חוק סטפן-בולצמן, חוק פעולת המסות, חוק קירכהוף לקרינה תרמית, חוקי פרנל, חור שחור, חור שחור אקוסטי, חור תולעת, חיה (קומיקס), באריוגנזה, בעיות פתוחות באסטרונומיה, בעיות פתוחות בפיזיקה, בעיית המדידה, בעיית היפהפייה הנרדמת, ברוך פישר, בריאן גרין, בריסטול, בליעה (קרינה אלקטרומגנטית), בליפ, בור פוטנציאל אינסופי, בור פוטנציאל סופי, בורקה, בוריס פודולסקי, בוריס צירלסון, ביליארד דינמי, ביולוגיה, ג'דזיה דקס, ג'ון סטיוארט בל, ג'ון פון נוימן, ג'ון דזמונד ברנל, ג'ון ואן ולק, ג'ון וילר, ג'ון ויליאם סטראט ריילי, ג'וסיה וילארד גיבס, ג'ורג' גרין, ג'וליאן שווינגר, גרעין האטום, גרטה הרמן, גרג אגן, גל, גל מישורי, גז אידיאלי, גז פרמי, גז בוז, גביש זמן, גורל היקום, גוטפריד וילהלם לייבניץ, גיורא שביב, דטרמיניזם, דואליות גל-חלקיק, דיאמגנטיות, דיאמגנטיות לנדאו, דינמיקה (מכניקה), דינמיקה ניוטונית מתוקנת, דינמיקה קוונטית, דיפאק צ'ופרה, דיפאיינט (NX-74205), דירק ג'נטלי, דייוויד בוהם, דייוויד וינלנד, המאה ה-20, המפץ הגדול, המפץ הגדול (סדרת טלוויזיה), המבנה העל-דק, המבנה הדק, המדליה המלכותית, המועצה לאקדמאים בסיכון, המודל הסטנדרטי, המילטוניאן, האסכולה האטומיסטית, האפס המוחלט, האפקט הפוטואלקטרי, האלף השני, הנדסת חשמל, הסתברות, הסחת לם, הסדרה הראשית, העברה (גלים), הפקולטה לפיזיקה (הטכניון), הפרדת משתנים, הפרדת איזוטופים אטומית בעזרת לייזר, הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן, הפוסטולטים של תורת הקוונטים, הפיזיקה של הבלתי אפשרי, הצפנה, הצפנה קוונטית, הצדקה ומוטיבציה למשוואת שרדינגר, הרמוניות ספריות, הרצאות פיינמן על פיזיקה, הרולד יורי, השמש, השערת דה ברויי, השערת הסימולציה, התמרת פורייה, התאוריה של הכול, התאוריה המוזרה של אור וחומר, התאוריה הקינטית של הגזים, התנגדות מגנטית עצומה, התפלגות, התפלגות בולצמן, התפוררות התמדתו של הזיכרון, התורה האטומית, הליום נוזלי, החתול של שרדינגר, החלפת מפתחות קוונטית, החוק השלישי של התרמודינמיקה, הגניוס היהודי, הכלאת אורביטלים אטומיים, היסטוריה של מכניקת הקוונטים, היסטוריה של תורת ההסתברות, היסטוריה של המדע, היסטוריה של האסטרונומיה, היסטוריה של הפיזיקה, היסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20, היסטוריה של הכימיה, היפרקוניוגציה, היקום האלגנטי, וקטור, וקטור (פיזיקה), וקטור מצב, וקטור מצב (קוונטים), וקטור גל, ורנר הייזנברג, וולפגנג פאולי, וילהלם וין, ויליאם אונרו, ויליאם רואן המילטון, ויליאם לורנס בראג, ויליס לם, כרומודינמיקה קוונטית, כלל הזהב של פרמי, כללי ברירה, כבידה, כבידה קוונטית, כוח (פיזיקה), כוח נורמלי, כוחות היסוד, כימיה, כימיה פיזיקלית, כימיה קוונטית, כימיה תאורטית, כימיה חישובית, ימימה בן מנחם, יצחק אפלויג, יצחק בנטוב, יקום מקביל, יקיר אהרונוב, ירון עוז (פיזיקאי), יששכר אונא, יחס נפיצה, יגאל מאיר, יואב בן דב (פילוסוף מדע), יוסף אמרי, יושיאו נישינה, יוג'ין ויגנר, יוהאן יאקוב בלמר, יינון, 12 באוגוסט, 19 במרץ, 1900 במדע, 1901 במדע, 1902 במדע, 1905, 1911 במדע, 1913 במדע, 1914 במדע, 1915 במדע, 1925 במדע, 1926 במדע, 1927 במדע, 1928 במדע, 1929 במדע, 1932 במדע, 1933 במדע, 1935 במדע, 1947 במדע, 1948 במדע, 1954 במדע, 1961 במדע, 1962 במדע, 1967 במדע, 1976 במדע, 1984 במדע, 1990 במדע, 1998 במדע, 20 באוקטובר, 8 באוגוסט. להרחיב מדד (526 יותר) »

QFT

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וQFT · ראה עוד »

QM

#הפניה מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וQM · ראה עוד »

Walk of Ideas

הפסל "הדפוס המודרני", שהוצב במסגרת תערוכת "Walk of Ideas". הפסל הוצב בכיכר בבל, בה התקיימה בשנת 1933 שריפת הספרים בגרמניה הנאצית. גובהו של הפסל היה 12 מטר ומשקלו 35 טון. Walk of Ideas הוא השם הרשמי שניתן לתערוכה בה סדרה של שישה פסלים שהוצבו בברלין, ממרץ 2006 למשך תקופה של כשבעה חודשים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וWalk of Ideas · ראה עוד »

מנהור קוונטי

מנהור קוונטי היא תופעה פיזיקאלית, מתורת הקוונטים, שלפיה חלקיק יכול, בהסתברות נמוכה, לעבור דרך מחסום פוטנציאל.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומנהור קוונטי · ראה עוד »

מנועי חום ומקררים קוונטיים

מנוע חום קוונטי הוא מכשיר, אשר מייצר כוח על ידי זרם חום שעובר בין מאגר חם למאגר קר.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומנועי חום ומקררים קוונטיים · ראה עוד »

מסע בזמן

מסע בזמן הוא תוצא (אפקט) פיזיקלי, המאופיין בשינוי קצב התקדמות הזמן.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומסע בזמן · ראה עוד »

מספר מרוכב

מישור: הציר \ \mathfrakR מתאר את הרכיב הממשי, a, והציר \ \mathfrakI מתאר את הרכיב המדומה, b. במתמטיקה, מספר מרוכב הוא מספר מהצורה a+bi כאשר a ו-b הם מספרים ממשיים, ו-i הוא השורש של הפולינום: x^2+1.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומספר מרוכב · ראה עוד »

מספר קסם (מדע)

אנרגיית היינון של אטומים הטבלה המחזורית בפיזיקה ובכימיה ישנן מספר דוגמאות לתופעות שבהן עבור מספרים ספציפיים של חלקיקים מתקבלים גופים יציבים במיוחד.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומספר קסם (מדע) · ראה עוד »

מספר קוונטי

מספר קוונטי (Quantum number) הוא ערך מספרי המתאר כמות נשמרת של גודל פיזיקלי בדינמיקה של מערכת קוונטית – מערכת של חלקיקים קוונטיים, אחד או יותר.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומספר קוונטי · ראה עוד »

מספר קוונטי מגנטי

°120 (m.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומספר קוונטי מגנטי · ראה עוד »

מספר קוונטי ספיני שניוני

242x242 פיקסליםבמכניקת הקוונטים, מספר קוונטי ספיני שניוני (secondary spin quantum number) אשר מסומן ב-m_s, הוא הרביעי מתוך 4 מספרים קוונטיים אלקטרוניים המתארים אלקטרון באטום.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומספר קוונטי ספיני שניוני · ראה עוד »

מספר קוונטי זוויתי

אורביטלים הראשונים: 1s, 2s, 2p_x,2p_y, 2p_z במכניקת הקוונטים, מספר קוונטי זוויתי (azimuthal quantum number), הידוע גם כמספר קוונטי אורביטלי, מסומן ב-\ell, הוא השני מתוך 4 מספרים קוונטיים אלקטרוניים המתארים אלקטרון באטום.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומספר קוונטי זוויתי · ראה עוד »

מספר קוונטי יסודי

במכניקת הקוונטים, מספר קוונטי יסודי (principal quantum number), אשר מסומן ב-n, הוא אחד מתוך 4 מספרים קוונטיים אלקטרוניים המתארים אלקטרון באטום.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומספר קוונטי יסודי · ראה עוד »

מספר גל

מספר גל הוא תכונה של גל העומדת ביחס הפוך לאורך הגל.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומספר גל · ראה עוד »

מסת מנוחה

מסת המנוחה (מכונה גם 'המסה היסודית של גוף' או 'מסה אינווריאנטית'), היא מונח בתורת היחסות הפרטית המאפיין את סך כל האנרגיה והתנע של גוף, או מערכת עצמים, אשר אינו תלוי במהירות הגוף ונשאר קבוע בכל מערכת ייחוס, שלא כמו מסה יחסותית, שלמעשה אינה אינווריאנטית (שמורה) לורנץ ומשתנה עם החלפת מערכת הייחוס.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומסת מנוחה · ראה עוד »

מסת פלאנק

מקס פלאנק, הממציא של מערכת יחידות פלאנק מסת פלאנק היא יחידת מידה פיזיקלית השייכת למערכת יחידות פלאנק.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומסת פלאנק · ראה עוד »

מסלול (פיזיקה)

כארון בפיזיקה, מסלול (באנגלית: Trajectory) הוא שם כללי לנתיב שעצם מסוים עובר בו בנועו במרחב.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומסלול (פיזיקה) · ראה עוד »

מסה מתווספת (מכניקת הזורמים)

במכניקת הזורמים, מסה מתווספת (באנגלית: Added mass) או מסה וירטואלית היא האינרציה שנוספת למערכת כיוון שעצם מאיץ או מאיט חייב להזיז מעט נפח של הזורם המקיף אותו כשהוא נע דרכו.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומסה מתווספת (מכניקת הזורמים) · ראה עוד »

מסה אפקטיבית

בפיזיקה של מצב מוצק, המסה האפקטיבית של חלקיק במוצק, שלרוב מסומנת ב- m^*, היא המסה שנדמה שיש לחלקיק כאשר מפעילים עליו כוחות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומסה אפקטיבית · ראה עוד »

מסה שלילית

בפיזיקה תאורטית, מסה שלילית מתארת חומר היפותטי אשר מסתו מיוצגת על ידי מספר שלילי בעל סימן מנוגד למסת החומר הרגיל, למשל -1 קילוגרם.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומסה שלילית · ראה עוד »

מערבולת קוונטית

מערבולת קוונטית מייצגת זרימת שטף מכומתת של גודל פיזיקלי כלשהו.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומערבולת קוונטית · ראה עוד »

מערכת קוונטית בעלת שני מצבים

מערכת הניסוי של שטרן-גרלך בפיזיקה קוונטית, מערכת שתי רמות או מערכת שני מצבים (באנגלית: Two-state quantum system) היא מערכת היכולה להמצא באחד משני מצבים נפרדים, או בסופרפוזיציה קוונטית שלהם.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומערכת קוונטית בעלת שני מצבים · ראה עוד »

מערכת לורנץ

מחבר.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומערכת לורנץ · ראה עוד »

מערכות מספרים

דיאגרמת ון של מערכות מספרים במתמטיקה, מערכת מספרים היא קבוצה של מספרים, או עצמים הדומים למספרים, שמוגדרות בה פעולות אריתמטיות כגון חיבור וכפל.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומערכות מספרים · ראה עוד »

מעבר אנרגיה בתהודה פלואורסצנטית

330x330 פיקסלים מעבר אנרגיה בתהודה פלואורסצנטית או FRET (באנגלית: Fluorescence Resonance Energy Transfer או Förster Resonance Energy Transfer) הוא תופעה פיזיקלית המתארת מעבר אנרגיה בין 2 מולקולות רגישות לאור (כרומופורים).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומעבר אנרגיה בתהודה פלואורסצנטית · ראה עוד »

מעבר פאזה קוונטי

מעבר פאזה קוונטי (באנגלית: QPT - Quantum Phase Transition) הוא מעבר פאזה בין מצבים קוונטים שונים של מערכת בטמפרטורת האפס המוחלט.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומעבר פאזה קוונטי · ראה עוד »

מצב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומצב · ראה עוד »

מצב פוק

מצב פוק (בלועזית: Fock state) או מצב מספר הוא מושג במכניקת הקוונטים המתאר מצב במרחב פוק עם מספר מוגדר של חלקיקים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומצב פוק · ראה עוד »

מצב קוונטי

מצב קוונטי הוא אוסף פרמטרים של מערכת במכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומצב קוונטי · ראה עוד »

מצב בל

מצב בֶּל הוא מצב קוונטי של מערכת המכילה שני קיוביטים שזורים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומצב בל · ראה עוד »

מציאות

שושנים בצפון יורקשייר. החושים עוזרים לאדם לקבל את המציאות כמו שהיא, מה שמוכיח את קיומם. מציאות או ממשות היא מושג המבטא בשימושו היום-יומי את מצב הדברים הקיימים (השייכים ל"קיום"), כפי שהם באמת (לעיתים בניגוד לכפי שהם נראים או נתפסים או כפי שחושבים שהם).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומציאות · ראה עוד »

מקס פלאנק

מקס קרל ארנסט לודוויג פלאנק (בשם מלא בגרמנית: Max Karl Ernst Ludwig Planck; 23 באפריל 1858 – 4 באוקטובר 1947) היה פיזיקאי גרמני, זוכה פרס נובל לפיזיקה ב-1918 על גילוי קוונט האנרגיה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומקס פלאנק · ראה עוד »

מקס פון לאואה

מַקְס תֶּאוֹדוֹר פֶלִיקְס פוֹן לַאוּאֶה (בגרמנית: Max Theodor Felix von Laue; 9 באוקטובר 1879 – 24 באפריל 1960) פיזיקאי גרמני, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1914 על גילוי העקיפה של קרני רנטגן בגבישים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומקס פון לאואה · ראה עוד »

מקס בורן

מקס בורן (בגרמנית: Max Born; 11 בדצמבר 1882 – 5 בינואר 1970) היה מתמטיקאי ופיזיקאי גרמני יהודי מומר.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומקס בורן · ראה עוד »

מקס דלבריק

מקס לודוויג הנינג דלבריק (בגרמנית: Max Ludwig Henning Delbrück; 4 בספטמבר 1906 – 9 במרץ 1981) היה ביופיזיקאי גרמני שהיגר לארצות הברית, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1969 על מחקריו פורצי הדרך בביולוגיה מולקולרית על הבקטריופאג'ים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומקס דלבריק · ראה עוד »

מקדמי קלבש-גורדן

במכניקת הקוונטים, מקדמי קלבש-גורדן הם מקדמים המשמשים לבניית מצבים עצמיים של התנע הזוויתי הכולל של מערכת מורכבת מתוך מצבים עצמיים של תנע זוויתי של תת-מערכות שלה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומקדמי קלבש-גורדן · ראה עוד »

מרק שטייף

מרק שטייף (נולד ב-21 באפריל 1966) הוא מדען בתחום טכנולוגיות התקשורת ופרופסור להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומרק שטייף · ראה עוד »

מרטין גוצווילר

מרטין צ'ארלס גוצווילר (באנגלית: Martin Charles Gutzwiller; 12 באוקטובר 1925 – 3 במרץ 2014) היה פיזיקאי שווייצרי-אמריקאי ממוצא יהודי, חוקר מוביל בתחום הכאוס הקוונטי, אשר נודע גם בזכות תרומותיו לתורת השדות ומערכות מורכבות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומרטין גוצווילר · ראה עוד »

מרחב הילברט

מרחב הילברט הוא מרחב מכפלה פנימית שהוא מרחב מטרי שלם ביחס לנורמה שמשרה המכפלה הפנימית שלו, בדרך כלל מממד אינסופי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומרחב הילברט · ראה עוד »

מריה גופרט-מאייר

מריה גופרט-מאייר (באנגלית: Maria Goeppert-Mayer; 28 ביוני 1906 – 20 בפברואר 1972) הייתה פיזיקאית אמריקאית ילידת גרמניה, זוכת פרס נובל לפיזיקה על תגליותיה בנושא מודל הקליפות של הגרעין (shell-model).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומריה גופרט-מאייר · ראה עוד »

משפט ארנפסט

במכניקת הקוונטים, משפט ארנפסט (על שם הפיזיקאי פאול ארנפסט) הוא משפט המקשר בין הנגזרת של ערך התצפית של אופרטור פיזיקלי כלשהו, עם הקומוטטור שלו עם ההמילטוניאן של המערכת.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומשפט ארנפסט · ראה עוד »

משפט נתר (פיזיקה)

משפט נֶתֶר הוא משפט בפיזיקה תאורטית הקושר בין סימטריות של מערכת פיזיקלית וחוקי שימור שהיא מקיימת.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומשפט נתר (פיזיקה) · ראה עוד »

משפט ליוביל (מכניקה המילטונית)

במכניקה המילטונית ובמכניקה ססטיסטית, משפט ליוביל, הנקרא על שמו של ז'וזף ליוביל, מתאר את ההתנהגות של מערכת פיזיקלית במרחב הפאזה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומשפט ליוביל (מכניקה המילטונית) · ראה עוד »

משפט בל

בפיזיקה, משפט בל הוא שם כללי למשפחת תוצאות המוכיחות כי מכניקת הקוונטים סותרת את המובן הפשוט של עקרון המקומיות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומשפט בל · ראה עוד »

משפט האי-שכפול

משפט האי-שכפול (באנגלית: No cloning theorem) האי-שכפול הוא משפט בתורת האינפורמציה הקוונטית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומשפט האי-שכפול · ראה עוד »

משפט ויגנר-אקרט

משפט ויגנר-אקרט הוא משפט שחשיבותו העיקרית היא השימוש בו במכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומשפט ויגנר-אקרט · ראה עוד »

משפטי האי-שלמות של גדל

משפטי האי-שלמות של קורט גדל הם צמד משפטים יסודיים בלוגיקה מתמטית, הענף החוקר את יסודות הלוגיקה בכלים מתמטיים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומשפטי האי-שלמות של גדל · ראה עוד »

משוואת סאקר-טטרוד

משוואת סאקר-טטרוד היא ביטוי אבסלוטי לאנטרופיה של גז אידיאלי קלאסי מונואטומי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומשוואת סאקר-טטרוד · ראה עוד »

משוואת שרדינגר

משוואת שרדינגר (שידועה גם בשם משוואת הגלים של שרדינגר) היא משוואת התנועה היסודית של מערכות קוונטיות, שהוצעה על ידי הפיזיקאי האוסטרי ארווין שרדינגר ב-1926 ומתארת כיצד מצב קוונטי של מערכת פיזיקלית משתנה לאורך הזמן.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומשוואת שרדינגר · ראה עוד »

משוואת שרדינגר ואינטגרלי פיינמן

במכניקת הקוונטים נפוצות כמה שיטות לתיאור ההתפתחות בזמן של מערכת.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומשוואת שרדינגר ואינטגרלי פיינמן · ראה עוד »

משוואת דיראק

משוואת דיראק היא משוואת גלים בפיזיקה קוונטית יחסותית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומשוואת דיראק · ראה עוד »

משוואת המילטון-יעקובי

במכניקה אנליטית, משוואת המילטון-יעקובי היא ניסוח חלופי של המכניקה הקלאסית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומשוואת המילטון-יעקובי · ראה עוד »

משוואת הגז האידיאלי

משוואת הגז האידיאלי (באנגלית: Ideal Gas Law) היא משוואת מצב, המתארת את היחס בין המשתנים האקסטנסיביים והאינטנסיביים של גז אידיאלי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומשוואת הגז האידיאלי · ראה עוד »

משוואת היינון של סאהא

משוואת היינון של סאהא (Saha), מכונה לעיתים משוואת היינון של סאהא-לאנגמיור, היא המשוואה המתארת את מצב היינון של יסוד כימי מסוים כפונקציה של הטמפרטורה והצפיפות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומשוואת היינון של סאהא · ראה עוד »

משוואות מקסוול

בפיזיקה, באלקטרומגנטיות, משוואות מקסוול (על שם הפיזיקאי ג'יימס קלרק מקסוול) הן מערכת של ארבע משוואות דיפרנציאליות חלקיות המתארות את תכונותיהם של השדה החשמלי והשדה המגנטי ואת הקשר ביניהם לבין מקורותיהם, צפיפות המטען וצפיפות הזרם בהתאמה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומשוואות מקסוול · ראה עוד »

משוואות תנועה

משוואות תנועה הן תיאור מתמטי להתנהגות של מערכות פיזיקליות המציגות את התנועה כתלות בזמן.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומשוואות תנועה · ראה עוד »

מתמטיקה

שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומתמטיקה · ראה עוד »

מתנד הרמוני

מַתְנֵד הרמוני (או אוסצילטור הרמוני, מאנגלית: Harmonic oscillator) הוא מערכת מכנית שבה פועל על גוף נתון כוח מתכונתי (יחסי) להעתק הגוף ובכיוון מנוגד לו: \vec.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומתנד הרמוני · ראה עוד »

מתנד הרמוני קוונטי

מתנד הרמוני קוונטי (נקרא גם אוסצילטור הרמוני קוונטי) הוא התוצאה של טיפול קוונטי בבעיה הפיזיקלית של מתנד הרמוני.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומתנד הרמוני קוונטי · ראה עוד »

מלחמות המדע

מלחמות המדע הן כינוי למאבק אינטלקטואלי בין גישות שונות כלפי האמינות של הידע המדעי, השיטה המדעית והפרשנות של ההיסטוריה והפילוסופיה של המדע.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומלחמות המדע · ראה עוד »

מלכודת מגנטית

מלכודת מגנטית (באנגלית: Magnetic trap) היא יישום בפיזיקה שנועד ללכוד חלקיקים נייטרליים בעזרת שדה מגנטי המשפיע על המומנט המגנטי של חלקיקים אלו.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומלכודת מגנטית · ראה עוד »

מטאמגנטיות

מטאמגנטיות היא מצב פיזיקאלי של החומר המאופיין על ידי גדילה על-ליניארית במגנטיזציה לעומת טווח צר של שדה מגנטי שהופעל עליו.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומטאמגנטיות · ראה עוד »

מטריצה דו-סטוכסטית

במתמטיקה, מטריצה ריבועית ממשית היא מטריצה דו-סטוכסטית, אם כל רכיביה אי-שליליים, וסכום האיברים בכל שורה ובכל עמודה הוא 1.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומטריצה דו-סטוכסטית · ראה עוד »

מטריצות פאולי

מטריצות פאולי הן שלוש מטריצות מרוכבות המסייעות לייצג טרנספורמציות סיבוב במרחב מממד זוגי של פונקציות מרוכבות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומטריצות פאולי · ראה עוד »

מחשב

מַחְשֵׁב הוא מכונה אלקטרונית המסוגלת לעבד נתונים על פי תוכנה, כלומר על פי רצף פקודות נתון מראש.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומחשב · ראה עוד »

מחשב קוונטי

מחשב קוונטי הוא מכונה המעבדת נתונים תוך שימוש ישיר בתכונות של מכניקת הקוונטים כגון סופרפוזיציה קוונטית ושזירה קוונטית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומחשב קוונטי · ראה עוד »

מחולל מספרים פסידו-אקראיים קריפטוגרפי

מחולל מספרים פְּסֵידוֹ-אקראיים קריפטוגרפי או מחולל פסידו-אקראי קריפטוגרפי (Cryptographically secure pseudorandom number generator) או בקיצור CSPRNG הוא מחולל פסידו אקראי עם תכונות המתאימות במיוחד לשימוש בקריפטוגרפיה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומחולל מספרים פסידו-אקראיים קריפטוגרפי · ראה עוד »

מגבר אופטי

מגבר אופטי הוא התקן להגברת אות אופטי קבוע או מאופנן, המשמש בעיקר בתקשורת אופטית המבוססת על סיבים אופטיים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומגבר אופטי · ראה עוד »

מדען

מאה העשרים מדען הוא מומחה באחד מתחומי המדע, המשתמש בשיטות מדעיות כדי לבצע מחקר.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומדען · ראה עוד »

מדעי הטבע

ביולוגיה (מדעי החיים) - בכיוון השעון משמאל למעלה מדְעי הטבע (באנגלית: Natural science) הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומדעי הטבע · ראה עוד »

מדרג BBGKY

בפיזיקה סטטיסטית, מדרג BBGKY (מדרג בוגוליובוב-בורן-גרין-קירקוווד-איבון, לעיתים נקראת מדרג בוגוליובוב) הוא סט משוואות, המתארות את הדינמיקה של מערכת בעלת מספר רב של חלקיקים הנמצאים באינטראקציה זה עם זה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומדרג BBGKY · ראה עוד »

מדליית קופלי

מדליית קופלי (באנגלית: Copley Medal) היא מדליית כסף, אשר מוענקת מדי שנה על ידי החברה המלכותית בלונדון מאז שנת 1731.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומדליית קופלי · ראה עוד »

מדחום

מדחום רפואי דיגיטלימדי חום שונים מַדְחוֹם (נכתב גם: מַד־חום ברבים: מדחוּמים או מַדֵי־חֹם) או מד טמפרטורה (בלועזית: תֶרמוֹמטר) הוא מכשיר מדידה המשמש למדידת הטמפרטורה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומדחום · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מומנט מגנטי

מומנט מגנטי או מומנט דיפול מגנטי הוא גודל פיזיקלי שמאפיין מגנט, גופים וחלקיקים בעלי תכונות מגנטיות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומומנט מגנטי · ראה עוד »

מונופול מגנטי

בפיזיקה, מונופול מגנטי הוא חלקיק משוער שהוא מגנט עם קוטב אחד בלבד.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומונופול מגנטי · ראה עוד »

מול

מוֹל (Mole) הוא יחידת מידה סטנדרטית המגדירה כמות חומר על פי מספר חלקיקים קבוע.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומול · ראה עוד »

מוטי הייבלום

מוטי (מרדכי) הייבלום (נולד ב-25 במאי 1947) הוא פרופסור מן המניין, מייסד ומנהל של מרכז בראון למחקר תת-מיקרוני במכון ויצמן למדע, זוכה פרס רוטשילד לפיזיקה לשנת 2008 וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים החל מ-2008.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומוטי הייבלום · ראה עוד »

מודל אלקטרונים כמעט חופשיים

בפיזיקה של מצב מוצק, מודל אלקטרונים כמעט חופשיים הוא מודל קוונטי המתאר את תכונותיו של אלקטרונים היכולים לזוז באופן כמעט חופשי במבנה גבישי של מוצק.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומודל אלקטרונים כמעט חופשיים · ראה עוד »

מודל דרודה

מודל דְרוּדֶה (Drude) הוא מודל פיזיקלי קלאסי המסביר התנהגויות שונות של מתכות, ובמיוחד מוליכות חשמלית ומוליכות חום.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומודל דרודה · ראה עוד »

מודל המוצק של איינשטיין

מודל המוצק של איינשטיין הוא מודל מקורב של תנודות האטומים במצב מוצק (פונונים) המאפשר לחשב את הגדלים התרמודינמיים הקשורים בתנודות אלו.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומודל המוצק של איינשטיין · ראה עוד »

מודל האטום של בוהר

מודל האטום של בוהר מודל האטום של בוהר הוא מודל של מבנה האטום שהציע נילס בוהר בשנת 1913.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומודל האטום של בוהר · ראה עוד »

מודל הקשירה ההדוקה

מודל הקשירה ההדוקה (באנגלית: Tight Binding Method) הוא מודל בפיזיקת המצב המוצק המתאר את פסי האנרגיה של אלקטרונים במתכת על ידי שימוש בקירוב של פונקציות הגל (פו"ג) שמתבסס על סופרפוזיציה של פו"ג של אטומים מבודדים הממוקמים בסריג.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומודל הקשירה ההדוקה · ראה עוד »

מודל הייזנברג

מודל הייזנברג – יכול להתייחס לשני מודלים במכניקה סטטיסטית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומודל הייזנברג · ראה עוד »

מודל הייזנברג (קוונטי)

מודל הייזנברג הקוונטי הוא מודל מתמטי במכניקה סטטיסטית המשמש למחקר של נקודות קריטיות ומעברי פאזה במערכות מגנטיות, כאשר הספינים של מערכות אלו מיוצגים קוונטית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומודל הייזנברג (קוונטי) · ראה עוד »

מכניקת קוואנטים

#הפניה מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומכניקת קוואנטים · ראה עוד »

מכניקת קוונטים

#הפניה מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומכניקת קוונטים · ראה עוד »

מכניקת המטריצות

מכניקת המטריצות ​​היא ניסוח של מכניקת הקוונטים שנוצר על ידי ורנר הייזנברג, מקס בורן ופסקואל יורדן בשנת 1925.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומכניקת המטריצות · ראה עוד »

מכניקת הקוואנטים

#הפניה מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומכניקת הקוואנטים · ראה עוד »

מכניקה

מֵכָנִיקָה (מיוונית: μηχανική) היא ענף מדעי העוסק בהתנהגות גוף פיזי כאשר מופעל עליו כוח או העתק, וההשלכות מכך על סביבת הגוף.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומכניקה · ראה עוד »

מכניקה אנליטית

מכניקה אנליטית היא אוסף ניסוחים למכניקה הקלאסית שפיתחו ז'וזף לואי לגראנז', ויליאם רואן המילטון וקרל גוסטב יעקב יעקובי במאות ה-18 וה-19.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומכניקה אנליטית · ראה עוד »

מכניקה קלאסית

המכניקה הקלאסית היא תאוריה מדעית המתארת את הסטטיקה והדינמיקה של גופים מאקרוסקופים תחת השפעה של כוחות הפועלים עליהם.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומכניקה קלאסית · ראה עוד »

מכניקה קוואנטית

#הפניה מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומכניקה קוואנטית · ראה עוד »

מכניקה קוונטית

#הפניה מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומכניקה קוונטית · ראה עוד »

מכון מקס פלאנק לחקר הפחם

מכון מקס פלאנק לחקר הפחם (בגרמנית: Max-Planck-Institut für Kohlenforschung) הוא מכון מחקר הממוקם במולהיים, נורדריין-וסטפאליה, גרמניה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומכון מקס פלאנק לחקר הפחם · ראה עוד »

מכון נילס בוהר

מכון נילס בוהר (באנגלית: The Niels Bohr Institute; בדנית: Niels Bohr Institutet) הוא מכון מחקר בפקולטה למדעים באוניברסיטת קופנהגן.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומכון נילס בוהר · ראה עוד »

מכון פרימטר לפיזיקה תאורטית

מכון פרימטר מכון פרימטר לפיזיקה תאורטית (Perimeter Institute for Theoretical Physics, בקיצור מכון פרימטר או PI) הוא מכון מחקר עצמאי המוקדש לסוגיות יסוד בפיזיקה תאורטית ונמצא בווטרלו, אונטריו שבקנדה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומכון פרימטר לפיזיקה תאורטית · ראה עוד »

מיקרוסקופ

ימין ימין מִיקְרוֹסְקוֹפְּ הוא מכשיר המשמש להגדלה ויזואלית של עצמים קטנים מכדי להיראות על ידי העין ללא הגדלה. המדע החוקר עצמים שכאלה נקרא מיקרוסקופיה, ובהשאלה המונח "מיקרוסקופי" מתאר עצמים זעירים מאוד. המיקרוסקופ הנפוץ ביותר, והראשון שהומצא, הוא המיקרוסקופ האופטי. מכשיר אופטי זה מכיל עדשה אחת או יותר, ויוצר תמונה מוגדלת של עצם המונח על משטח מול העדשות. מיקרוסקופ אופטי, המבוסס על קרני האור הנראה, מוגבל להגדלה של העצם הנבחן עד פי 1,000 מגודלו המקורי, גבול ההגדלה נקבע על ידי אורך הגל של קרני האור. קיימים מיקרוסקופים שמשתמשים בסוגי קרינה אחרים להפקת תמונה, בעיקר במקרים בהם העצמים קטנים מיכולת הרזולוציה של האור הנראה, שהיא כ-0.2 מיקרון.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומיקרוסקופ · ראה עוד »

מיקרוסקופ מנהור סורק

תמונה של סידור מחדש של משטח זהב, כפי שהתקבלה במיקרוסקופ מנהור סורק מיקרוסקופ מנהור סורק, או ממ"ס (Scanning Tunneling Microscope או STM) הוא מיקרוסקופ אשר בעזרתו ניתן לבחון משטחים ברמה האטומית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומיקרוסקופ מנהור סורק · ראה עוד »

מיגל אלקוביירה

מיגל אלקוביירה מויה (באנגלית: Miguel Alcubierre Moya, נולד ב -28 במרץ 1964) הוא פיזיקאי תאורטיקן מקסיקני.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומיגל אלקוביירה · ראה עוד »

מייקל ברי

מייקל ברי בהרצאת אורח בטכניון, מאי 2022 מייקל ויקטור ברי (באנגלית: Michael Victor Berry; נולד ב-14 במרץ 1941) הוא פיזיקאי יהודי בריטי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בריסטול.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ומייקל ברי · ראה עוד »

אמבר (סדרת ספרים)

אמבר (באנגלית: The Chronicles of Amber) היא סדרת ספרי פנטזיה ומדע בדיוני שנכתבה על ידי הסופר רוג'ר זילאזני.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואמבר (סדרת ספרים) · ראה עוד »

אנרגיה מכנית

דוגמה של מערכת מכנית: לוויין המקיף את כדור הארץ, מושפע רק על ידי כוח הכבידה שהוא כוח משמר והאנרגיה המכנית שלו משתמרת. הלוויין מואץ כלפי כדור הארץ בניצב למסלול תנועתו. האצה זו מיוצגת על ידי הווקטור הירוק, המהירות מיוצגת על ידי הווקטור האדום. אף על פי שווקטור המהירות משתנה כל הזמן עם הכיוון שלו בגלל וקטור התאוצה, גודל המהירות של הלוויין אינה משתנה. בפיזיקה, אנרגיה מכנית הוא מושג המתאר את סכום האנרגיה הפוטנציאלית והאנרגיה הקינטית, המוצגות כרכיבי מערכת מכנית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואנרגיה מכנית · ראה עוד »

אנרגיה קינטית

כובדית, וכשהוא יורד היא מומרת חזרה לאנרגיה קינטית. בהתנגשויות עם המשטח חלק מהאנרגיה הקינטית אובדת. אֵנֶרְגִּיָּה קִינֵטִית או אנרגיית תנועה (באנגלית: Kinetic energy) היא האנרגיה בה ניחן גוף מתוקף תנועתו, והיא תלויה רק במסת הגוף ובמהירותו.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואנרגיה קינטית · ראה עוד »

אנרי פואנקרה

זִ'יל אַנְרִי פּוּאַנְקָרֶה (נאנסי, 29 באפריל 1854 – פריז, 17 ביולי 1912), היה מתמטיקאי, פיזיקאי עיוני, מהנדס ופילוסוף צרפתי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואנרי פואנקרה · ראה עוד »

אנליזה הרמונית

אנליזה הרמונית או ניתוח הרמוני הוא ענף במתמטיקה העוסק בייצוג של פונקציות או אותות כסופרפוזיציה של גלים בסיסיים, וחקר והכללה של המושגים של טורי פורייה והתמרות פורייה (כלומר צורה מורחבת של ניתוח פורייה).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואנליזה הרמונית · ראה עוד »

אנטרופיית רניי

אנטרופיית רניי היא הכללה של אנטרופיות בתורת האינפורמציה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואנטרופיית רניי · ראה עוד »

אנטון ציילינגר

אנטון ציילינגר (בגרמנית: Anton Zeilinger; נולד ב-20 במאי 1945) הוא פיזיקאי אוסטרי העוסק במכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואנטון ציילינגר · ראה עוד »

אנטוני לגט

אנטוני ג'יימס לגט (באנגלית: Anthony James Leggett; נולד ב-26 במרץ 1938) הוא פיזיקאי אמריקאי-אנגלי, שחלק את פרס נובל לפיזיקה בשנת 2003 עם ויטאלי גינזבורג ואלכסיי אבריקוסוב "על תרומה חלוצית לתאוריה של מוליכי על ונוזלי על".

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואנטוני לגט · ראה עוד »

אנטי-מדע

אנטי-מדע הוא כינוי כולל לעמדות שדוחות את המדע ואת השיטה המדעית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואנטי-מדע · ראה עוד »

אני חושבת לגמור עם זה (סרט)

אני חושבת לגמור עם זה (באנגלית: i'm thinking of ending things) הוא סרט דרמה פסיכולוגי-סוריאליסטי אמריקאי משנת 2020, שנכתב, בוים והופק על ידי צ'ארלי קאופמן.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואני חושבת לגמור עם זה (סרט) · ראה עוד »

אסטרונומיה

חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואסטרונומיה · ראה עוד »

אסטרופיזיקה

קבוצה שערות ברניקי, היא בעלת קוטר של כ-56,000 שנות אור ונמצאת במרחק של כ-60 מיליון שנות אור מכדור הארץ אסטרופיזיקה (מיוונית: אסטרון – כוכב) היא ענף של האסטרונומיה העוסק בפיזיקה של היקום, ובפרט בתכונותיהם הפיזיות (בהירות נראית, צפיפות, טמפרטורה, הרכב כימי) של עצמים אסטרונומיים כגון כוכבים, גלקסיות, חורים שחורים והחומר הבין-כוכבי, ובפעולות הגומלין ביניהם.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואסטרופיזיקה · ראה עוד »

אפקט אהרונוב-בוהם

אפקט אהרונוב-בוהם, הקרוי לעיתים תוצא אהרונוב-בוהם או אפקט אהרנברג-סידאי-אהרונוב-בוהם, הוא תופעה במכניקת הקוונטים, לפיה חלקיק טעון מושפע משדות אלקטרומגנטיים באזורים אליהם החלקיק אינו מגיע כלל.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואפקט אהרונוב-בוהם · ראה עוד »

אפקט אוז'ה

אפקט אוֹזֶ'ה (לפי האקדמיה ללשון: תוצא אוזֶ׳ה) היא תופעה בפיזיקה שבה פליטת אלקטרון מאטום גורמת לפליטה נוספת של אלקטרון.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואפקט אוז'ה · ראה עוד »

אפקט שטארק

pmid.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואפקט שטארק · ראה עוד »

אפקט זנון הקוונטי

אפקט זנון הקוונטי הוא מצב שבו חלקיק לא יציב הנצפה ברציפות, לא ידעך לעולם.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואפקט זנון הקוונטי · ראה עוד »

אפקט זימן

פיצול קווים ספקטרלים כפי שצולם על ידי פיטר זימן אפקט זימן (באנגלית: Zeeman effect) מתאר פיצול של רמות אנרגיה באטום כתוצאה מנוכחות שדה מגנטי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואפקט זימן · ראה עוד »

אפקט הפרפר

מושכים נקודתיים במרחב פאזה דו־ממדי אֵפֵקְט הַפַּרְפַּר הוא ביטוי מתחום תורת הכאוס הממחיש מצב של "תלות רגישה בתנאי ההתחלה", לפיו שינויים קטנים בתנאי ההתחלה של מערכת דינאמית לא ליניארית עשויים לגרום לשינויים גדולים בהתנהגות המערכת בטווח הזמן הארוך.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואפקט הפרפר · ראה עוד »

אפקט הצופה

אפקט הצופה הוא מונח המשמש במדעי החברה, וכן בתחום הפיזיקה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואפקט הצופה · ראה עוד »

אפילו לא שגוי

"אפילו לא שגוי" (מאנגלית: "Not even wrong") הוא ביטוי המפגין זלזול ברעיון פילוסופי אשר לא ניתן להפריכו במובן הפופריאני, או שאינו מבוסס פילוסופית או מדעית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואפילו לא שגוי · ראה עוד »

אקראיות

אקראיות היא היעדר תכנון בהקשר למאורע נתון.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואקראיות · ראה עוד »

אראל גרנות

אֶרְאֵל גרנות (נולד בי"ב בשבט, ה'תש"ל, 19 בינואר 1970) הוא פרופסור מן המניין לאלקטרואופטיקה וטכנולוגיות קוונטיות בפקולטה להנדסה באוניברסיטת אריאל בשומרון.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואראל גרנות · ראה עוד »

ארנולד זומרפלד

ארנולד יוהנס וילהלם זוֹמֶרְפלד (Arnold Johannes Wilhelm Sommerfeld; 5 בדצמבר 1868, קניגסברג, ממלכת פרוסיה – 26 באפריל 1951, מינכן, גרמניה המערבית) היה פיזיקאי תאורטי, חלוץ בתחום מכניקת הקוונטים ופיזיקה אטומית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וארנולד זומרפלד · ראה עוד »

ארווין שרדינגר

אֶרווין רוּדוֹלְף יוֹזֶף אָלֶכְּסַנְדֶר שְׁרֶדִינְגֶר (בגרמנית: Erwin Rudolf Josef Alexander Schrödinger; 12 באוגוסט 1887 - 4 בינואר 1961) היה פיזיקאי אוסטרי נודע בתרומתו למכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וארווין שרדינגר · ראה עוד »

אריק הלר

אריק ג'ונסון "ריק" הלר (באנגלית: Eric Johnson "Rick" Heller; נולד ב-10 בינואר 1946) הוא כימאי תאורטי ופיזיקאי אמריקאי, פרופסור באוניברסיטת הרווארד.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואריק הלר · ראה עוד »

אריה ורשל

אריה ורשל (באנגלית: Arieh Warshel; נולד ב-20 בנובמבר 1940) הוא פרופסור אמריקאי ישראלי לכימיה ולביוכימיה באוניברסיטת דרום קליפורניה, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2013 ביחד עם מרטין קרפלוס ומיכאל לויט, על "פיתוח מודלים מרובי-סקאלות להבנת מערכות כימיות מורכבות".

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואריה ורשל · ראה עוד »

אלן אספה

אלן אספה (בצרפתית: Alain Aspect; נולד ב-15 ביוני 1947) הוא פיזיקאי העוסק בתורת הקוונטים, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2022 וחתן פרס וולף בפיזיקה לשנת 2010.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואלן אספה · ראה עוד »

אלמנט מטריצה

בפיזיקה, ובעיקר בתורת ההפרעות (מכניקת הקוונטים), "אלמנט המטריצה" מתייחס לאופרטור ליניארי של ההמילטוניאן בסימון דיראק.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואלמנט מטריצה · ראה עוד »

אלפרד קסטלר

אלפרד קסטלר היה פיזיקאי צרפתי, אשר זכה בפרס נובל לפיזיקה ב-1966, על גילוי ופיתוח שיטות אופטיות למחקר תהודה הרציאנית באטומים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואלפרד קסטלר · ראה עוד »

אלקטרון

אֵלֶקְטְרוֹן (סימול) הוא חלקיק יסודי תת-אטומי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואלקטרון · ראה עוד »

אלקטרומגנט

איור של האלקטרומגנט הראשון, שהמציא ויליאם סטרג'ן בשנת 1824. אלקטרומגנט הוא סוג של מגנט שבו השדה המגנטי מופק באמצעות זרם חשמלי המועבר מסביב לליבת מתכת, ומתפוגג כאשר הזרם החשמלי נפסק.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואלקטרומגנט · ראה עוד »

אלקטרומגנטיות

אֱלֶקְטְרוֹמַגְנֵטִיּוּת היא הענף בפיזיקה העוסק בתופעות הקשורות למטען חשמלי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואלקטרומגנטיות · ראה עוד »

אלקטרודינמיקה קוונטית

אלקטרודינמיקה קוונטית או QED היא התורה הקוונטית של אלקטרודינמיקה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואלקטרודינמיקה קוונטית · ראה עוד »

אלברט איינשטיין

ממוזער פסל של אלברט אינשטיין בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם. הפסל הוא גאורגי פראנגוליאן (2015) אלברט איינשטיין (בגרמנית:; 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי-גרמני-אמריקאי, מגדולי המדענים בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואלברט איינשטיין · ראה עוד »

אלגברת ז'ורדן

אלגברת ז'ורדן היא אלגברה לא אסוציאטיבית (מעל חוג אסוציאטיבי), שבה פעולת הכפל, שנסמן כאן ב- \ x\bullet y, מקיימת את שתי האקסיומות \ x\bullet y.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואלגברת ז'ורדן · ראה עוד »

אלוהים לא משחק בקוביות

אלברט איינשטיין ונילס בוהר (1925) אלוהים לא משחק בקוביות (בגרמנית) או אלוהים לא משחק בקוביות עם העולם היא אמרת כנף מפורסמת המבוססת על דבריו של אלברט איינשטיין על מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואלוהים לא משחק בקוביות · ראה עוד »

אלוהים: ההשערה הכושלת

אלוהים: ההשערה הכושלת (באנגלית: God: The Failed Hypothesis) הוא ספר עיון משנת 2007 מאת המדען ויקטור ג'יי סטנגר הטוען כי אין הוכחות לקיומה של אלוהות וכי קיומו של אלוהים, למרות שאינו בלתי אפשרי, אינו סביר.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואלוהים: ההשערה הכושלת · ראה עוד »

אלכסנדר לובוצקי

אלכסנדר (אלכס) לובוצקי (נולד ב-28 ביוני 1956 ברמת גן) הוא מתמטיקאי ישראלי, המכהן כפרופסור מן המניין למתמטיקה במכון ויצמן למדע.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואלכסנדר לובוצקי · ראה עוד »

אליס גולסן

אליס (משמאל) ושתי אחיותיה. אליס גולסן (גולדשטיין) היא פיזיקאית יהודייה מומרת, שפעלה בגרמניה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואליס גולסן · ראה עוד »

אטום

אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. חיתוך של גביש הזהב לצורך הסריקה, הגורם לסידור מחדש של פני השטח. האָטוֹם (ביוונית: ἄτομος, "אָ֫טוֹמוֹס"), שפירושו "אינו ניתן לחיתוך" – "א" (לא ניתן/לא אפשרי) "טומי" (חתך/חיתוך) – הוא המערך החלקיקי הקטן ביותר שמטענו החשמלי הכולל הוא אפס, והמאפיין יסוד כימי ומבדיל אותו מיסודות כימיים אחרים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואטום · ראה עוד »

אטום המימן

אטום המימן הוא האטום הפשוט ביותר, ובו שני גופים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואטום המימן · ראה עוד »

אבנר שמעוני

אבנר שמעוני (באנגלית: Abner Shimony; 10 במרץ 1928 – 8 באוגוסט 2015) היה פיזיקאי ופילוסוף של המדע יהודי-אמריקאי, פרופסור באוניברסיטת בוסטון.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואבנר שמעוני · ראה עוד »

אברהם גובר

אברהם (אבי) גובר (נולד ב-6 ביולי 1945) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לאלקטרוניקה פיזיקלית בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב המתמחה באלקטרוניקה קוונטית ולייזר אלקטרונים חופשיים, וראש המרכז הישראלי לפיתוח מקורות ושימושי קרינה המשותף לאוניברסיטת תל אביב ולאוניברסיטת אריאל.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואברהם גובר · ראה עוד »

אבשלום אליצור

אבשלום כורש אליצור (נולד ב-30 במאי 1957 באיראן) הוא מדען והוגה דעות ישראלי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואבשלום אליצור · ראה עוד »

אדוארד טלר

אדוארד טלר (בהונגרית: Teller Ede; באנגלית: Edward Teller; 15 בינואר 1908, בודפשט – 9 בספטמבר 2003, סטנפורד) היה פיזיקאי יהודי אמריקאי ממוצא הונגרי, שעסק בעיקר בפיזיקה גרעינית, אך היו לו תרומות חשובות גם ב פיזיקה של מצב מוצק, פיזיקה סטטיסטית ופיזיקה חישובית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואדוארד טלר · ראה עוד »

אדולף היטלר

אדולף היטלר (בגרמנית: Adolf Hitler; 20 באפריל 1889 – 30 באפריל 1945) היה הקנצלר והפיהרר של גרמניה הנאצית בשנים 1933–1945, ומנהיג המפלגה הנאצית משנת 1921 ועד להתאבדותו בפיהררבונקר בברלין.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואדולף היטלר · ראה עוד »

אהרונוב

אהרונוב הוא שם משפחה יהודי ממוצא רוסי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואהרונוב · ראה עוד »

אוניברסיטת ז'נבה

אוניברסיטת ז'נבה (בצרפתית: Université de Genève) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר ז'נבה שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואוניברסיטת ז'נבה · ראה עוד »

אופנהיימר (סרט)

אופנהיימר (באנגלית: Oppenheimer) הוא סרט דרמה ביוגרפי שנכתב ובוים על ידי כריסטופר נולאן.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואופנהיימר (סרט) · ראה עוד »

אופני תנודה עצמיים

מספר אופני תנודה בסריג חד-ממדי אופני תנודה עצמיים (מלשון אֹפֶן ולא אוֹפַן, באנגלית: Normal Modes) במערכת מתנודדת (בדרך כלל אוסף של מתנדים (אוסצילטורים) הרמוניים מצומדים) הם מצבים מיוחדים בהם כל רכיבי המערכת מתנודדים באותה תדירות (הנקראת "תדירות עצמית" או "תדירות מותרת").

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואופני תנודה עצמיים · ראה עוד »

אופק אירועים

לפי תורת היחסות הכללית, אופק אירועים הוא מעטפת דמיונית המקיפה חור שחור, שאירועים המתרחשים עליה או מעבר לה אינם יכולים להשפיע על צופה חיצוני כלשהו והוא לא יכול להבחין בהם.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואופק אירועים · ראה עוד »

אופרטור

במתמטיקה, אוֹפֵּרָטוֹר (Operator) הוא סמל המשמש לציון פעולה הפועלת על מספר קבוע או משתנה של איברים בקבוצה, ותוצאתה היא איבר בקבוצה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואופרטור · ראה עוד »

אופרטור אוניטרי

באלגברה ליניארית, אופרטור אוניטרי הוא אופרטור ליניארי של מרחב מכפלה פנימית מעל שדה המספרים המרוכבים, המקיים את התנאי U U ^*.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואופרטור אוניטרי · ראה עוד »

אופרטור המיקום

אופרטור המיקום הוא אופרטור ממכניקת הקוונטים אשר מתאים למדידת מיקום של חלקיק המתואר על ידי פונקציית גל.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואופרטור המיקום · ראה עוד »

אופרטור הרמיטי

במתמטיקה, אופרטור הרמיטי הוא אופרטור ליניארי ממרחב מכפלה פנימית לעצמו, הצמוד לעצמו (כלומר שווה לאופרטור הצמוד אליו).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואופרטור הרמיטי · ראה עוד »

אופרטור התנע

אופרטור התנע (הקווי) הוא אופרטור במכניקת הקוונטים, אשר מתאים לגודל המדיד של תנע קווי עבור חלקיק המתואר על ידי פונקציית גל.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואופרטור התנע · ראה עוד »

אופרטור התנע הזוויתי

אופרטור התנע הזוויתי הוא אופרטור וקטורי ממכניקת הקוונטים אשר מתאים למדידת תנע זוויתי של חלקיק המתואר על ידי פונקציית גל.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואופרטור התנע הזוויתי · ראה עוד »

אופטיקת פורייה

אופטיקת פורייה היא ענף באופטיקה שהחל להתפתח בסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואופטיקת פורייה · ראה עוד »

אופטיקה

קרני השמש דרך זכוכית מגדלת אוֹפְּטִיקָה היא תחום בפיזיקה המתאר את התכונות וההתנהגות של האור, ואת יחסי הגומלין בין אור לחומר.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואופטיקה · ראה עוד »

אופטיקה קוונטית

ניסוי מָחַק קוונטי (quantum eraser) אופטיקה קוונטית (באנגלית: Quantum optics, בראשי תיבות: QO) היא תחום מחקר בפיזיקה המשתמש בפיזיקה סמי־קלאסית ומכניקת הקוונטים כדי לחקור תופעות הכוללות אור בצורתו הקוונטית הבדידה הידועה בשם פוטון ואינטראקציות שלו עם החומר ברמות תת־מיקרוסקופיות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואופטיקה קוונטית · ראה עוד »

אורך גל קומפטון

אורך גל קומפטון היא תכונה קוונטית של חלקיק.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואורך גל קומפטון · ראה עוד »

אורביטל אטומי

הצורה של חמשת האורביטלים הראשונים:1s, 2s, 2px,2py, 2pz. אורביטל אטומי, או מסלול, הוא פונקציה מתמטית המתארת את ההתנהגות דמוית הגל של אלקטרון אחד או זוג אלקטרונים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואורביטל אטומי · ראה עוד »

אורי סיון (פיזיקאי)

אורי סיון (נולד ב-1955) הוא פיזיקאי ישראלי, פרופסור מן המניין בפקולטה לפיזיקה של הטכניון, חוקר ננוטכנולוגיה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואורי סיון (פיזיקאי) · ראה עוד »

אוטו שטרן

אוטו שטרן (בגרמנית: Otto Stern; 17 בפברואר 1888 – 17 באוגוסט 1969) היה פיזיקאי יהודי-גרמני שזכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1943 על תרומתו לפיתוח שיטת הקרן המולקולרית ועל גילוי המומנט המגנטי של הפרוטון.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואוטו שטרן · ראה עוד »

אי-ודאות

ישנן רמות שונות של אי-ודאות, הנקבעות על ידי ההסתברות להתרחשותו של אירוע עתידי מסוים. אי-ודאות היא מצב של היעדר ודאות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואי-ודאות · ראה עוד »

אימרה ברודי

אימרה ברודי (בהונגרית: Bródy Imre; דיולה, 23 בדצמבר 1891 – מוהלדורף על האין, בוואריה, גרמניה, 20 בדצמבר 1944) היה פיזיקאי, כימאי, ממציא הונגרי-יהודי, מפתח נורת הגז קריפטון המודרנית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואימרה ברודי · ראה עוד »

אינסטרומנטליזם (פילוסופיה של המדע)

אִינְסְטְרוּמֶנְטָלִיזְם (בעברית: אֶמְצָעוּתָנוּת, באנגלית: Instrumentalism) הוא זרם מרכזי בפילוסופיה של המדע המנסה להציג תשובה עקבית ושיטתית לשאלת היסוד "מה טבעה של תאוריה מדעית?".

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואינסטרומנטליזם (פילוסופיה של המדע) · ראה עוד »

אינטגרלי מסלול

שיטת אינטגרלי המסלול היא תיאור של מכניקת הקוונטים על פיה, למשל, ניתן להציג את הסתברות המעבר של חלקיק מנקודה אחת לאחרת כסכום (אינטגרל) על כל המסלולים האפשריים בהם החלקיק יכול לעבור בין שתי הנקודות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואינטגרלי מסלול · ראה עוד »

אינדקס שזירה

במתמטיקה, אינדקס השזירה (באנגלית: Linking number) הוא אינווריאנט מספרי שמתאר את השזירה של שני עקומים סגורים במרחב תלת-ממדי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואינדקס שזירה · ראה עוד »

איזידור אייזק רבי

איזידור אייזק רבי (באנגלית: Isidor Isaac Rabi; 29 ביולי 1898 – 11 בינואר 1988) היה פיזיקאי יהודי-אמריקאי ממוצא גליציאני, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1944.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ואיזידור אייזק רבי · ראה עוד »

ננס לבן

תמונה מטלסקופ החלל האבל של Sirius A ו-Sirius B. כ Siruis B ה'''ננס הלבן''', נראה כנקודה חלשה (יחסית) מתחת ומשמאל ל-Sirius A הזוהר. ננס לבן הוא גרם שמיים המהווה את השלב האחרון במחזור החיים של כוכב הסדרה הראשית בעל מסה קטנה או בינונית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וננס לבן · ראה עוד »

ננו-מכניקה

ננו־מכניקה (אנגלית: Nanomechanics) הוא ענף בננוטכנולוגיה ובננו-מדע החוקר את התכונות הפיזיקליות של מכניקת היסוד (אלסטית, תרמית וקינטית) בסקלה ננומטרית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וננו-מכניקה · ראה עוד »

ננוטכנולוגיה

הרכבה עצמית של סופר-מולקולה ננוטכנולוגיה, או בקיצור ננוטק, הוא שם כולל לתחום המחקר והטכנולוגיות העוסקים במערכות שגודלן האופייני הוא בין ננומטרים בודדים לעשרות ננומטרים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וננוטכנולוגיה · ראה עוד »

נתן רוזן

נתן רוזן (באנגלית Nathan Rosen; 22 במרץ 1909 - 8 בדצמבר 1995) היה פיזיקאי אמריקאי-ישראלי ומייסד הפקולטה לפיזיקה בטכניון.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ונתן רוזן · ראה עוד »

נוסחת המסה של ויצאקר

נוסחת המסה של ויצאקר (אנגלית: Weizsäcker's mass formula) היא נוסחה חצי-אמפירית המתארת את מסתו של גרעין האטום כתלות במספר האטומי שלו Z (זהו מספר הפרוטונים) ומספר המסה שלו A (זהו מספר הנוקליאונים שלו, כלומר המספר הכולל של פרוטונים ונייטרונים).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ונוסחת המסה של ויצאקר · ראה עוד »

נוסחת האנטרופיה של בולצמן

Boltzmann's grave in the Zentralfriedhof, Vienna, with bust and entropy formula. במכניקה סטטיסטית, המשוואה של בולצמן (הידועה גם בשם המשוואה של בולצמן-פלאנק) היא משוואה הסתברותית, המקשרת את האנטרופיה S של גז אידיאלי לכמות W, אשר מייצגת את מספר מצבי המיקרו (microstate) המתאימים למצב המקרו של הגז (macrostate).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ונוסחת האנטרופיה של בולצמן · ראה עוד »

נוקליאוסינתזה כוכבית

חתך רוחב של ענק אדום שבו ניתן לראות את הנוקליאוסינתזה ויצירת היסודות נוקליאוסינתזה כוכבית (באנגלית: Stellar nucleosynthesis) היא תאוריה מדעית ומונח המשמש לתיאור הנוקליאוסינתזה, כלומר תגובות הגרעיניות המייצרות גרעינים חדשים, המתרחשות בכוכבים ובונות את היסודות הכבדים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ונוקליאוסינתזה כוכבית · ראה עוד »

נוזל קוונטי

נוזל קוונטי הוא שם כולל למערכות המפגינות מאפיינים של מכניקת הקוונטים ברמה המאקרוסקופית, ביניהן מערכות של נוזלי-על, מוליכי-על, אטומים קרים (קירור באמצעות לייזרים) ועוד.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ונוזל קוונטי · ראה עוד »

נוזל-על

נוזל-על (או לפעמים על-נוזל) הוא נוזל המאופיין בהיעדר מוחלט של צמיגות, כלומר אפס חיכוך בין חלקיקי החומר.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ונוזל-על · ראה עוד »

ניסוי מחשבתי

ניסוי מחשבתי (מגרמנית: Gedankenexperiment) הוא ניסוי בכוח המחשבה, שאי אפשר או אין צורך לערוך בפועל.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וניסוי מחשבתי · ראה עוד »

ניסוי מיליקן

סכמה של הניסוי ניסוי מיליקן או ניסוי טיפת השמן הוא ניסוי פורץ דרך בפיזיקה, שערך רוברט מיליקן בשנת 1909, כדי לכמת את המטען החשמלי של אלקטרון יחיד.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וניסוי מיליקן · ראה עוד »

ניסוי שני הסדקים

האופן בו ניסוי שני הסדקים מגלה התנהגות של גל - חזית הגל פוגעת בסדקים ומופרדת לשני מקורות קרינה נקודתיים כמעט. הגלים משני המקורות מחזקים ומחלישים זה את זה לסירוגין. ניסוי שני הסדקים (מוכר גם בתור ניסוי יאנג) הוא ניסוי שנועד להבחין האם קרינה מסוג מסוים, מתפשטת כגל או כשטף של חלקיקים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וניסוי שני הסדקים · ראה עוד »

נילס בוהר

נילס הנריק דויד בוהר (בדנית: Niels Henrik David Bohr, הגייה דנית:, בעברית נהגה "בור"; 7 באוקטובר 1885 – 18 בנובמבר 1962) היה פיזיקאי יהודי-דני, חתן פרס נובל לפיזיקה (1922), ואחד הפיזיקאים המשפיעים ביותר במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ונילס בוהר · ראה עוד »

ניוון (פיזיקה)

בפיזיקה קוונטית, נִוּוּן הוא מקרה שבו למערכת קוונטית מסוימת יש מספר מצבים עצמיים שונים, שלכולם ערך שווה של אופרטור מסוים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וניוון (פיזיקה) · ראה עוד »

סאטינדרה נאת בוז

סאטינדרה נאת בוז (בבנגלית: সত্যেন্দ্র নাথ বসু, נהגה "שוֹטֵּנְדְרוֹנַאתְהְּ בוֹשוּ", הגייה הינדית: "סֶטְיֵנְדְרֶה נַאתְהְּ בוֹס"; 1 בינואר 1894 – 4 בפברואר 1974) פיזיקאי-מתמטי בנגלי, חבר החברה המלכותית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וסאטינדרה נאת בוז · ראה עוד »

ספקטרומטר אופטי

עקרון פעולה של ספקטרוסקופים שונים. מונוכרומטור מבוסס סריג (למעלה), ספקטרומטר מבוסס מנסרה (באמצע), ומהלך קרני האור בספקטרומטר מבוסס סיב אופטי. דוגמה לספקטרוסקופ פשוט. בתמונה העליונה מוצג צילום על של המערכת: מקור אור, חריר המאפשר מעבר של פס אור דק ומנסרה. מוצג ספקטרום רציף של נורת להט (תמונה אמצעית) וספקטרום פליטה בדיד של גז הכספית בנורת פלואורסצנט ספקטרומטר אופטי הוא מכשיר מדידה אופטי לצפייה בספקטרום קרינה של גופים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וספקטרומטר אופטי · ראה עוד »

ספקטרוסקופיית רוויה

ספקטרוסקופיית רוויה מאפשרת ניתוח מבנה האטום ברזולוציה גבוהה יותר. באיור העליון נראה האפיון הספקטרלי ללא ספקטרוסקופיית רוויה. שימוש בטכניקה זו מראה שהמלבן מהאיור העליון מורכב למעשה מכמה קווי בליעה (איור תחתון). בפיזיקה אטומית, ספקטרוסקופיית רוויה (באנגלית: Saturated Spectroscopy), היא טכניקה למדידת רמות האנרגיה באטום ברזולוציה גבוהה ("המבנה העל דק").

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וספקטרוסקופיית רוויה · ראה עוד »

ספין (פיזיקה)

הספין ומגליו מונצחים על קיר בית בליידן במכניקת הקוונטים, ספין (מאנגלית: spin, סחרור; בעברית: סחריר), הוא דרגת חופש פנימית של חלקיקים: כדי לתאר באופן שלם את מצבו הפיזיקלי של חלקיק, יש צורך (בנוסף על תכונות פיזיקליות מוכרות, כמו מיקום, מהירות או מטען) במידע על תכונה נוספת, שהיא הספין.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וספין (פיזיקה) · ראה עוד »

ספירת בלוך

ספירת בלוך במכניקת הקוונטים, ספירת בלוך היא הצגה גאומטרית של מרחב המצבים הטהורים של מערכת שתי רמות קוונטית (קיוביט), הקרויה על שם הפיזיקאי פליקס בלוך.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וספירת בלוך · ראה עוד »

סטיבן הוקינג

פרבולי מיוחד. מימינו פיטר דיאמנדיס ומשמאלו בירון ליכטנברג. סטיבן ויליאם הוקינג (באנגלית: Stephen William Hawking; 8 בינואר 1942 – 14 במרץ 2018) היה אסטרופיזיקאי ותאורטיקן אנגלי, ששימש כפרופסור באוניברסיטת קיימברידג'.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וסטיבן הוקינג · ראה עוד »

סופר-סימטריה

סוּפֶּר-סִימֶטְרִיָּה או סִימֶטְרִיַּת-עָל (באנגלית: Supersymmetry) היא תאוריה בפיזיקת חלקיקים, הטוענת שיש בטבע סימטריה הקשורה לבוזונים (חלקיקים נושאי כוח) ולפרמיונים (חלקיקי חומר).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וסופר-סימטריה · ראה עוד »

סוגריים

הסוגריים הם סימנים הבאים להפריד טקסט מסוים משאר הכתוב.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וסוגריים · ראה עוד »

סימון דיראק

סימון דיראק (או כתיב דיראק או סימון בְּרָה-קֵט) הוא הסימון הסטנדרטי לתיאור מצבים קוונטים במכניקת הקוונטים, אף על פי שאפשר להשתמש בסימון זה לציון וקטורים במרחב וקטורי מופשט ואף פונקציונלים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וסימון דיראק · ראה עוד »

סינגולריות כבידתית

סינגולריות כבידתית (באנגלית: Gravitational singularity), הנקראת בקיצור סינגולריות וגם ייחודיות, היא נקודה במרחב בה צפיפות החומר אינסופית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וסינגולריות כבידתית · ראה עוד »

סינגולריות כבידתית עירומה

סינגולריות כבידתית עירומה היא תופעה תאורטית בתורת היחסות הכללית שטרם זכתה לאישוש תצפיתי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וסינגולריות כבידתית עירומה · ראה עוד »

עקרון המקומיות

בפיזיקה, עֶקְרון המקומיות (לוקליות) הוא ההנחה שכל אובייקט יכול להיות מושפע מאובייקטים הנמצאים בסביבתו המידית בלבד.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ועקרון המקומיות · ראה עוד »

עקרון המילטון

עקרון המילטון או עקרון הפעולה המינימלית הוא עיקרון פיזיקלי שמתוכו ניתן לגזור את משוואות התנועה של המכניקה הקלאסית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ועקרון המילטון · ראה עוד »

עקרון האי-ודאות

עֶקְרון האי־ודאות של הייזנברג הוא עקרון יסוד במכניקת הקוונטים, שעל פיו לא ניתן לקבוע בו-זמנית ערכים מדויקים לזוגות של משתנים מדידים של חלקיק יסודי יחיד (לדוגמה מהירותו המדויקת ומיקומו המדויק במרחב), גם אם כלי המדידה הם בעלי דיוק אין-סופי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ועקרון האי-ודאות · ראה עוד »

עקרון האיסור של פאולי

עקרון האיסור של פאולי הוא עיקרון פיזיקלי בתורת הקוונטים הקובע ששני פרמיונים לא יכולים להמצא באותו מצב קוונטי, באותה מערכת קוונטית, בו-זמנית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ועקרון האיסור של פאולי · ראה עוד »

עקרון ההתאמה של בוהר

עקרון ההתאמה של בוהר פותח על ידי נילס בוהר בשנת 1923, ולפיו כאשר מערכת קוונטית שואפת אל הגבול הקלאסי, משמע בעבור מספרים קוונטיים גדולים (וחבורת גלים) ההתנהגות של המערכת תתאים לתוצאות הקלאסיות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ועקרון ההתאמה של בוהר · ראה עוד »

עקומת אטוצ'ירפ

עקומת אטוצ'ירפ עבור שדה מקוטב ליניארית. הקו האדום מתאר את סט אנרגיות הרקומבינציה עבור זמני יינון שונים בעוד הקו הירוק מתאר אותן עבור זמן רקומבינציה שונים. הקווים הכחולים האופקיים מתאימים בין זמני יינון ורקומבינציה. כמו כן, ניתן לראות את אנרגיית הקטעון 3.17Up בפיזיקה של אטו-שניות, עקומת האטוצ'ירפ (attochirp curve) היא דרך גרפית להציג אילו הרמוניות גבוהות ייפלטו כתלות בעוצמה הרגעית של השדה החשמלי המופעל על המדיה הלא ליניארית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ועקומת אטוצ'ירפ · ראה עוד »

עקיפה

טבעות עקיפה סביב דמות השמש נגרמות מעקיפת האור במעבר באטמוספירה שמכילה אירוסולים. עקיפת גלי ים בשובר גלים: חזיתות הגלים הפוגעות בשובר הגלים מימין הן מישוריות למדי, והגלים שעוברים דרך המעבר (משמאל) יוצרים חזית גל מעגלית. היווצרות חזיתות גל מעגליות במעבר דרך פתח בסלע (נחל חזורי, גולן). תבנית עקיפה של אלומת ליזר דרך סריג עֲקִיפָה (בלועזית: דִּיפְרַקְצְיָה) היא תופעה פיזיקלית המתרחשת כל אימת שגל פוגע בעצם כלשהו.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ועקיפה · ראה עוד »

ערך תצפית (תורת הקוונטים)

במכניקת הקוונטים, ערך תצפית הוא גודל מתמטי המקושר לתוחלת הערך של אופרטור הרמיטי המתקבל על-ידי מדידה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וערך תצפית (תורת הקוונטים) · ראה עוד »

עזריה פוליקרוב

פרופסור עזריה פריזנטי פוליקרוב (בבולגרית: Азаря̀ Призенти Поликаров; 9 באוקטובר 1921, סופיה, ממלכת בולגריה – 16 במרץ 2000, סופיה, בולגריה) היה פילוסוף, פיזיקאי ופוליטיקאי יהודי-בולגרי אשר כיהן כחבר האספה הלאומית של בולגריה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ועזריה פוליקרוב · ראה עוד »

עדו קמינר

עדו קמינר (נולד ב-1986) הוא פיזיקאי ומהנדס חשמל, פרופסור חבר בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון וחבר האקדמיה הצעירה הישראלית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ועדו קמינר · ראה עוד »

עוזי סמילנסקי

עוזי סמילנסקי (נולד ב-24 בינואר 1941) הוא פיזיקאי ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ועוזי סמילנסקי · ראה עוד »

עיבוי בוז-איינשטיין

המחשה של עיבוי בוז-איינשטיין עיבוי בוז איינשטיין (נקרא לעיתים עיבוי בוזה-איינשטיין) היא תופעה המתרחשת בבוזונים (כלומר חלקיקים עם ספין שלם) ובה מספר רב של חלקיקים נדחס ברמת היסוד (הרמה בעלת האנרגיה הנמוכה ביותר) של מערכת קוונטית, כאשר הטמפרטורה קרובה מאוד לאפס המוחלט.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ועיבוי בוז-איינשטיין · ראה עוד »

פאראמגנטיות

איור פשוט של גלאי פאראמגנטיות הבנוי ממגנטים קטנים פאראמגנטיות היא צורה של מגנטיות המתרחשת רק בנוכחות של שדה מגנטי חיצוני.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופאראמגנטיות · ראה עוד »

פאול ארנפסט

פאול ארנפסט (18 ביוני 1880 – 25 בספטמבר 1933) היה פיזיקאי עיוני יהודי ממוצא אוסטרי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופאול ארנפסט · ראה עוד »

פאול פטר אוואלד

פאול פטר אוואלד (בגרמנית: Paul Peter Ewald; 23 בינואר 1888 – 22 באוגוסט 1985) היה קריסטלוגרף ופיזיקאי ממוצא גרמני וחלוץ בפיתוח עקיפה של קרני רנטגן.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופאול פטר אוואלד · ראה עוד »

פאי

\pi שווה להיקף של מעגל שקוטרו 1 (ורדיוסו ½) במתמטיקה, \pi (האות היוונית פִּי; בעברית מקובלת ההגייה פַּאי, על דרך האנגלית) הוא מספר חסר ממד המייצג את היחס הקבוע (בגאומטריה האוקלידית) בין היקף המעגל לקוטרו.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופאי · ראה עוד »

פסקואל יורדן

פסקואל יורדן (בגרמנית: Pascual Jordan; 18 באוקטובר 1902 – 31 ביולי 1980) היה פיזיקאי עיוני גרמני שפעל בראשית פיתוחה של מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופסקואל יורדן · ראה עוד »

פסיכולוגיה קוגניטיבית

פְּסִיכוֹלוֹגְיָה קוֹגְנִיטִיבִית היא ענף של הפסיכולוגיה המתעסק בהבנת מכלול התהליכים השכליים המעורבים בפעילות האדם באמצעות הפרדיגמה המדעית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופסיכולוגיה קוגניטיבית · ראה עוד »

פעולה (פיזיקה)

בפיזיקה, פעולה היא מונח במכניקה אנליטית הנגזר מ"עקרון הפעולה המינימלית", הגורס שניתן להבין את תנועתם של גופים על ידי כך שהם נעים במסלול שעבורו פונקציונל בשם 'פעולה' מקבל מינימום (או באופן כללי יותר אקסטרמום).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופעולה (פיזיקה) · ראה עוד »

פרמטרים של פלזמה

פרמטרים של פלזמה מגדירים את התכונות השונות של פלזמה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופרמטרים של פלזמה · ראה עוד »

פרס נובל לפיזיקה

קרני ה-X שמאוחר יותר נקראו על שמו בשם "קרני רנטגן" פרס נובל לפיזיקה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיקה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופרס נובל לפיזיקה · ראה עוד »

פרשנות

פרשנות היא ניתוח עומק המציע הסבר או ביאור לתופעה, אירוע, מצב, רעיון וכדומה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופרשנות · ראה עוד »

פרשנות קופנהגן

פרשנות קופנהגן היא אחת הפרשנויות של מכניקת הקוונטים אשר נוסחה בין השנים 1925–1927.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופרשנות קופנהגן · ראה עוד »

פרזנה אסלאם

פרזנה אסלאם (באנגלית: Farzana Aslam) היא פיזיקאית ואסטרונומית פקיסטנית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופרזנה אסלאם · ראה עוד »

פרדוקס

פרדוקס (מיוונית עתיקה: παράδοξος – פרדוקסוס) הוא סדרה של טענות, שמוכיחה כי ידיעותיו או אמונותיו של האדם סותרות זו את זו.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופרדוקס · ראה עוד »

פרדוקס גיבס

בתרמודינמיקה ובמכניקה סטטיסטית, פרדוקס גיבס (על שמו של ג'וסיה וילארד גיבס) הוא סתירה לכאורה, הנוצרת כאשר האנטרופיה של גז אידיאלי במערכת מחושבת ללא התחשבות בחילופיות של חלקיקים, זאת אומרת תוך התייחסות לתמורות של מצבים זהים כשונים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופרדוקס גיבס · ראה עוד »

פרומגנטיות

חומר פֶרוֹמגנטי הוא חומר ההופך מגנטי כשהוא נמצא בשדה מגנטי חיצוני ונשאר מגנטי כשהוא יוצא מהשדה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופרומגנטיות · ראה עוד »

פרידריך הונד

מימין לשמאל: מקס בורן, ורנר הייזנברג ופרידריך הונד, 1966 פרידריך הרמן הונד (בגרמנית: Friedrich Hermann Hund; פברואר 1896 – 31 במרץ 1997) היה פיזיקאי גרמני מקרלסרוהה הידוע בעבודתו על אטומים ומולקולות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופרידריך הונד · ראה עוד »

פתרון משוואת שרדינגר בעבור פוטנציאל מדרגה

במכניקת הקוונטים ותורת הפיזורים, מדרגת הפוטנציאל החד-ממדית היא אידיאליזציה מתמטית המשמשת כדי למדל פגיעה, החזרה והעברה של גלי חומר.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופתרון משוואת שרדינגר בעבור פוטנציאל מדרגה · ראה עוד »

פלאנק

קטגוריה:שמות משפחה גרמניים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופלאנק · ראה עוד »

פלאש פורוורד

פלאש פורוורד (באנגלית: FlashForward) היא סדרת מתח ומדע בדיוני אמריקאית המבוססת על רומן בעל אותו שם (תורגם לעברית בשם "הבזק לעתיד" ב-2011 בהוצאת אופוס), מאת הסופר הקנדי רוברט ג'. סוייר, שיצא לאור בשנת 1999.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופלאש פורוורד · ראה עוד »

פליקס בלוך

פליקס בלוך (באנגלית: Felix Bloch; 23 באוקטובר 1905 - 10 בספטמבר 1983) היה פיזיקאי יהודי אמריקאי יליד שווייץ, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1952.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופליקס בלוך · ראה עוד »

פליטה מאולצת

פליטה מאולצת של פוטון פליטה מאולצת של פוטון היא תהליך שבו מערכת קוונטית עוברת ממצב בעל אנרגיה גבוהה, למצב בעל אנרגיה נמוכה יותר על ידי פליטה של אור כתוצאה מאינטראקציה עם השדה החשמלי שבסביבה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופליטה מאולצת · ראה עוד »

פליטה ספונטנית

פליטה ספונטנית של פוטון פליטה ספונטנית של פוטון (או פליטה עצמונית של פוטון או פליטה מאליה של פוטון) היא תהליך שבו מערכת פיזיקלית עוברת ממצב בעל אנרגיה גבוהה, למצב בעל אנרגיה נמוכה יותר על ידי פליטה של אור.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופליטה ספונטנית · ראה עוד »

פונקציה עצמית

פתרון זה של בעיית התוף הרוטט היא - בכל נקודת זמן - פונקציה עצמית של לפלסיאן על דיסקה. במתמטיקה, פונקציה עצמית של העתקה ליניארית D המוגדרת על מרחב פונקציות כלשהו היא כל פונקציה f, שאינה פונקציית האפס במרחב זה, שכאשר מופעלת על ידי ההעתקה D, היא רק מוכפלת בסקלר, המכונה ערך עצמי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופונקציה עצמית · ראה עוד »

פונקציית ריבוי

פונקציית ריבוי (באנגלית: Multiplicity Function) היא פונקציה בפיזיקה סטטיסטית המתארת את מספר המצבים המיקרוסקופיים של מערכת תרמודינמית עבור מצב מקרוסקופי יחיד.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופונקציית ריבוי · ראה עוד »

פונקציית בסל

במתמטיקה, פונקציית בסל היא פתרון \ y(x) למשוואה דיפרנציאלית הנקראת משוואת בסל: כאשר p הוא קבוע (ממשי או מרוכב) הנקרא הסדר של פונקציית בסל.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופונקציית בסל · ראה עוד »

פונקציית גרין

במתמטיקה, פונקציית גרין היא פונקציה המשמשת לפתרון משוואות דיפרנציאליות ליניאריות לא-הומוגניות עם תנאי שפה נתונים, והיא שימושית לפתרון בעיות בפיזיקה ובהנדסת חשמל.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופונקציית גרין · ראה עוד »

פונקציית גל

פונקציית גל היא פתרון של משוואת גלים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופונקציית גל · ראה עוד »

פונקציית דלתא של דיראק

בתיאור גרפי של פונקציית דלתא, גובה אינסופי מסומן באמצעות חץ. פונקציית הדלתא של דיראק, המסומנת \ \delta (x), היא פונקציה מוכללת שימושית בפיזיקה, בהנדסה ובהסתברות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופונקציית דלתא של דיראק · ראה עוד »

פוספורסצנציה

פוספורסצנציה או זרחורנות היא סוג של פוטולומינציה שדומה לפלואורסצנציה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופוספורסצנציה · ראה עוד »

פוסטמודרניזם

האדריכלות הפוסטמודרנית, פירוקו של מושג ה"אמת" גם באדריכלות אפשר עיצוב אקלקטי, צבעוני, הומוריסטי ומצועצע. פוסטמודרניזם הוא מונח מקובל בקרב חוקרים והוגים רבים לציון מגמות פילוסופיות, חברתיות ותרבותיות רחבות, שהחלו במחצית השנייה של המאה העשרים,.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופוסטמודרניזם · ראה עוד »

פורום תל"מ

פורום תל"מ הוא הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח שנוסד בשנת 1997 על ידי נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ׳ יעקב זיו.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופורום תל"מ · ראה עוד »

פול פייראבנד

פול קארל פייראבנד (גרמנית: Paul Karl Feyerabend; 13 בינואר 1924 – 11 בפברואר 1994) היה פילוסוף של המדע ממוצא אוסטרי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופול פייראבנד · ראה עוד »

פול דיראק

דיראק ואשתו, 1963 דיראק (משמאל) עם הפיזיקאים וולפגנג פאולי ורודולף פיירלס, 1953 פול אדריאן מוריס דיראק (באנגלית: Paul Adrien Maurice Dirac; 8 באוגוסט 1902 – 20 באוקטובר 1984) היה פיזיקאי תאורטי בריטי, ממניחי יסודות מכניקת הקוונטים, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1933.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופול דיראק · ראה עוד »

פולרן

ייצוג חלקיקי של כדור באקי מודל של מולקולת C60 בעזרת 60 כדורים מגנטיים (קוטר הכדור 5 מ"מ) הנצמדים מאליהם זה לזה ויוצרים מבנה מרחבי של 12 מחומשים ו 20 משושים. הכדורים מדמים את אטומי הפחמן. תהליך הבניה מתחיל ביצירה של 12 מבנים מחומשים, ממשיך בהרכבת המחומשים לכדי 2 קערות ואז הצמדת הקערות ליצירת מבנה כדורי. מודל זה מציג 4 שכנים קרובים לכל 'אטום', דבר שמתאפשר בעקבות קריסת המשושים: בניגוד ל-12 המחומשים, המשושים שנוצרו אינם פרוסים במבנה משוכלל. הפולרנים (אנגלית: Fullerenes) הם קבוצת אלוטרופים של פחמן טהור, שצורתם יכולה להיות כדורית (אז הם מכונים "כדורי באקי"), אליפטית או צינורית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופולרן · ראה עוד »

פולריטון

בפיזיקה, פולריטונים הם קוואזי-חלקיקים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופולריטון · ראה עוד »

פולימרים ואינטגרלים מסלוליים

פולימר מורכב משרשראות ענק מולקולריות הבנויות ממולקולות קטנות - מונומרים שרשראות פולימר ליניאריות אמיתיות איך שנצפו ע" מיקרוסקופ כוח אטומי פולימרים הם מולקולות ענק המורכבות מיחידות חוזרות הקשורות ביניהן, הנפוצים הן בעולם החי כלו למשל ב-DNA והן בתעשייה כמו למשל בפלסטיק.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופולימרים ואינטגרלים מסלוליים · ראה עוד »

פוטנציאל דלתא

במכניקת הקוונטים, פוטנציאל דלתא הוא בור פוטנציאל המתואר מתמטית על ידי פונקציית דלתא של דיראק - פונקציה מוכללת.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופוטנציאל דלתא · ראה עוד »

פוטון

פֿוֹטוֹן (Photon) הוא חלקיק יסודי, המהווה את הקוונטום של השדה האלקטרומגנטי ונשא הכוח של הכוח האלקטרומגנטי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופוטון · ראה עוד »

פיקומטר

איור מופשט של אטום הליום, בעל רדיוס מחושב של 62 פיקומטרים פיקומטר (לפי הלשכה הבינלאומית למידות ולמשקלות מסומן באותיות pm) היא יחידת מידה בה נעשה שימוש בשיטה המטרית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופיקומטר · ראה עוד »

פירוק לגורמים של מספר שלם

במתמטיקה, פירוק לגורמים של מספר שלם הוא פירוקו של המספר למספרים קטנים יותר, הקרויים גורמים, כך שמכפלת הגורמים זה בזה תתן את המספר המקורי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופירוק לגורמים של מספר שלם · ראה עוד »

פירוש העולמות המרובים

ספין של חלקיק קוונטי פירוש העולמות המרובים (באנגלית: Many World Theory או Many Worlds Interpretation), אותו הציע לראשונה יו אוורט ב-1957, הוא פרשנות לתופעות אקראיות של מכניקת הקוונטים שקשים להבנה במסגרת המכניקה הקלאסית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופירוש העולמות המרובים · ראה עוד »

פילוסופיה של הפיזיקה

הפילוסופיה של הפיזיקה עוסקת בשאלות הפילוסופיות היסודיות העולות מהפיזיקה המודרנית, מחקר החומר והאנרגיה ומההשפעה ההדדית שבין החומר והאנרגיה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופילוסופיה של הפיזיקה · ראה עוד »

פיזור

פיזור גלי מים על ידי אי יבשתי פיזור הוא שם כולל לתהליכים בפיזיקה בהם התנועה של גלים כגון אור, קול או חלקיקים נעים, מושפעת ממכשול או אי-אחידות מקומית בתווך דרכו שהם עוברים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופיזור · ראה עוד »

פיזיקת חלקיקים

מאיץ החלקיקים בסרן פִיזִיקַת חֶלְקִיקִים היא ענף בפיזיקה שחוקר את המבנים הבסיסיים של החומר והקרינה ואת התגובות ביניהם.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופיזיקת חלקיקים · ראה עוד »

פיזיקת הקוונטים

#הפניה מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופיזיקת הקוונטים · ראה עוד »

פיזיקה

דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופיזיקה · ראה עוד »

פיזיקה מתמטית

פיזיקה מתמטית עוסקת בפיתוח שיטות מתמטיות לפתרון בעיות בפיזיקה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופיזיקה מתמטית · ראה עוד »

פיזיקה סמי-קלאסית

פיזיקה סמי-קלאסית, או בפשטות סמי-קלאסיות, מתייחסת לתאוריה פיזיקלית שבה חלק אחד של המערכת מתואר ונלמד על ידי חוקי מכניקת הקוונטים ושאר החלקים על ידי חוקי המכניקה הקלאסית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופיזיקה סמי-קלאסית · ראה עוד »

פיזיקה סטטיסטית

כוס התה הוא בלתי אפשרי, אך ניתן למצוא גדלים כלליים של המערכת, כמו את הטמפרטורה של התה, נפחו או הלחץ שהוא מפעיל על דפנות הכוס. פיזיקה סטטיסטית (או מכניקה סטטיסטית) היא תחום בפיזיקה, המנתח את התנהגותן של מערכות פיזיקליות בכלים מתמטיים של תורת ההסתברות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופיזיקה סטטיסטית · ראה עוד »

פיזיקה קוונטית

#הפניה מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופיזיקה קוונטית · ראה עוד »

פיזיקה חישובית

הצגת הרב-תחומיות של פיזיקה חישובית, היכולה להתפרש כעל מדע הנוצר כתוצאה מאיחוד בין פיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב, או גשר המחבר בין שלושתם. פיזיקה חישובית (באנגלית: Computational physics) היא ענף מחקר ומימוש של אנליזה נומרית, כדי לפתור בעיות בפיזיקה, עבורן קיימת תאוריה כמותית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופיזיקה חישובית · ראה עוד »

פיזיקה גרעינית

פיזיקה גרעינית היא ענף בפיזיקה המודרנית העוסק בחקר גרעין האטום ותהליכי הגומלין המתרחשים בו.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופיזיקה גרעינית · ראה עוד »

פיזיקה כימית

פיזיקה כימית הוא התחום החוקר תופעות פיזוכימיות בשימוש טכניקות מתוך תחומי המשנה פיזיקה אטומית ופיזיקה מולקולרית, ובטכניקות מתחום הפיזיקה של חומר מעובה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ופיזיקה כימית · ראה עוד »

צ'ארלס טאונס

צ'ארלס הארד טאונס (באנגלית: Charles Hard Townes;28 ביולי 1915 – 27 בינואר 2015) היה פיזיקאי אמריקאי, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1964 על עבודתו במכניקת הקוונטים שהובילה לפיתוח המייזר ובהמשך ללייזר.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וצ'ארלס טאונס · ראה עוד »

צ'ארלס בנט

צ'ארלס הנרי בנט (באנגלית: Charles Henry Bennett; נולד ב-1943) הוא מדען מחשב, עמית IBM במעבדות המחקר של IBM.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וצ'ארלס בנט · ראה עוד »

צ'נדרסקהארה ונקאטה ראמאן

סר צ'נדרסקהארה ונקאטה ראמאן (מבוטא במלעיל, באנגלית Chandrasekhara Venkata Raman; 7 בנובמבר 1888 - 21 בנובמבר 1970) היה פיזיקאי הודי, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1930 על גילוי תופעת "פיזור ראמאן" - פיזור לא אלסטי של אור מחומר.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וצ'נדרסקהארה ונקאטה ראמאן · ראה עוד »

צפיפות

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וצפיפות · ראה עוד »

צפיפות מטען

צפיפות המטען הקווית, המשטחית או הנפחית היא גודל פיזיקלי המציין את כמות המטען החשמלי ליחידת אורך, שטח או נפח, בהתאמה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וצפיפות מטען · ראה עוד »

צפיפות אלקטרון

קשרים כימייםשאזורי צפיפות נמוכים מלמדים על צורת המולקולה ועל גודלה. צפיפות אלקטרון (באנגלית: Electron Density) הוא מונח במכניקת הקוונטים המתאר את הסבירות של אלקטרון להימצא בנקודה מסוימת.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וצפיפות אלקטרון · ראה עוד »

צפיפות קוונטית

הריכוז הקוונטי (נקרא גם לפעמים הצפיפות הקוונטית ומסומן ב nQ) הוא צפיפות החלקיקים במערכת (היחס בין כמות החלקיקים לנפח המערכת) שבה המרחק הבין חלקיקי הוא אורך הגל התרמי של דה ברולי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וצפיפות קוונטית · ראה עוד »

צבר (פיזיקה סטטיסטית)

בפיזיקה סטטיסטית מושג הצבר (ensemble) מתייחס לאוסף המערכות המוגדרות על ידי אותה בעיה פיזיקלית ואותם גדלים מקרוסקופיים (טמפרטורה, לחץ, פוטנציאל כימי וכדומה), אבל נבדלות זו מזו במצב המיקרוסקופי של כל החלקיקים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וצבר (פיזיקה סטטיסטית) · ראה עוד »

קארן אולנבק

קארן קסקולה אולנבק (באנגלית: Karen Keskulla Uhlenbeck; נולדה ב-24 באוגוסט 1942) היא מתמטיקאית אמריקאית, פרופסור ועומדת בראש הקתדרה על שם במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת טקסס באוסטין.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקארן אולנבק · ראה עוד »

קרל גוסטב יונג

קרל גוסטב יונג (בגרמנית: Carl Gustav Jung; 26 ביולי 1875 – 6 ביוני 1961) היה פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי שווייצרי, מבכירי תלמידיו של זיגמונד פרויד ומי שהיה אמור לרשת את כיסאו.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקרל גוסטב יונג · ראה עוד »

קרינת הוקינג

קרינת הוקינג היא בחלקה קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת מחור שחור עקב מנגנון קוונטי, על פי העיקרון של קרינת גוף שחור.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקרינת הוקינג · ראה עוד »

קריסת פונקציית הגל

קריסת פונקציית הגל- היא אחד משני תהליכים בהם מערכות קוונטיות נוהגות על פי חוקי מכניקת הקוונטים, על פי פרשנויות מסוימות של מכניקת הקוואנטים (ובפרט פרשנות קופנהגן).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקריסת פונקציית הגל · ראה עוד »

קריפטוגרפיה

קריפטוגרפיה (בעברית: תּוֹרַת כְּתִיבַת הַסֵּתֶר) היא ענף במתמטיקה ובמדעי המחשב העוסק במחקר ופיתוח שיטות אבטחת מידע ותקשורת נתונים על רובדיהם השונים, בסביבה פתוחה הנגישה לצד שלישי המכונה "אויב", או "יריב" פוטנציאלי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקריפטוגרפיה · ראה עוד »

קלרנס זנר

קלרנס מלווין זנר (באנגלית: Clarence Melvin Zener; 1 בדצמבר 1905 – 15 ביולי 1993) היה פיזיקאי אמריקאי שהיה הראשון שתיאר את הפעולה האלקטרונית של דיודת זנר יחד עם מעבדות בל.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקלרנס זנר · ראה עוד »

קלוד כהן-טנוג'י

קלוד כהן־טנוג'י (בצרפתית: Claude Cohen-Tannoudji; נולד ב-1 באפריל 1933) הוא פיזיקאי יהודי-צרפתי, זוכה פרס נובל לפיזיקה, לשנת 1997.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקלוד כהן-טנוג'י · ראה עוד »

קלינטון דייוויסון

קלינטון ג'וזף דייוויסון (באנגלית: Clinton Joseph Davisson; 22 באוקטובר 1881 – 1 בפברואר 1958) היה פיזיקאי אמריקאי שזכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1937, על הגילוי של עקיפת אלקטרונים בגבישים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקלינטון דייוויסון · ראה עוד »

קליפת אלקטרונים

תרשים של אטום הנתרן. לנתרן, במצבו הנייטרלי, יש בקליפת הערכיות אלקטרון יחיד ולכן הנתרן הוא בעל תכונות של מתכת אלקלית קליפת אלקטרונים היא אוסף של אורביטלים אטומיים עם אותו ערך של מספר קוונטי יסודי n. קליפות אלקטרונים עשויות מתת-קליפה אחת או יותר, שמכונות גם תת-רמות, שבהן יש שניים או יותר אורביטלים בעלי מספר תנע זוויתי קוונטי I זהה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקליפת אלקטרונים · ראה עוד »

קבוע פלאנק

קבוע פלאנק (Planck) הוא קבוע פיזיקלי, בעל חשיבות במכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקבוע פלאנק · ראה עוד »

קבוע המבנה הדק

קבוע המבנה העדין, הקרוי גם קבוע המבנה הדק, הוא קבוע פיזיקלי בעל גודל חסר ממד, המאפיין את הכוח האלקטרומגנטי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקבוע המבנה הדק · ראה עוד »

קדם-כוכב

סרטון קצר '''(אנגלית)''' מאת נאס"א על קדם-כוכב "V1647 Orionis " ופליטת קרינת X ממנו ב-2004. קדם-כוכב (באנגלית: Protostar) הוא גרם שמים, המהווה שלב מקדים בהיווצרות כוכב.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקדם-כוכב · ראה עוד »

קו המימן

קו המימן או קו 21 ס"מ הוא קו פליטה ספקטרלי המתאים למעבר של אלקטרון באטום מימן נייטרלי בין שתי תת-רמות הראשונות של (1s).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקו המימן · ראה עוד »

קומוטטור

במתמטיקה, קומוטטור הוא פונקציה דו-מקומית המוגדרת בדרך כלל בחוג או חבורה, הבודקת את ההתחלפות של זוג איברים ביחס לפעולת כפל נתונה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקומוטטור · ראה עוד »

קונפיגורציה אלקטרונית

אורביטלים שונים בפיזיקה אטומית, וכן בכימיה קוונטית, קונפיגורציה אלקטרונית (נקרא גם תצורה אלקטרונית) הוא השם למיקום התלת-ממדי של האלקטרונים המרכיבים מולקולה, אטום או מבנה כימי אחר.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקונפיגורציה אלקטרונית · ראה עוד »

קונצנזוס מדעי

מחקרים שונים. קונצנזוס מדעי (או מִסְכָּם מדעי) הוא העמדה המוסכמת על הקהילה המדעית בתחום מסוים של מחקר מדעי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקונצנזוס מדעי · ראה עוד »

קוהרנטיות (פיזיקה)

בפיזיקה, קוֹהֶרֶנְטִיוּת של גלים היא המידה שבה הפרשי המופע שלהם נשארים קבועים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקוהרנטיות (פיזיקה) · ראה עוד »

קוואנטים

#הפניה מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקוואנטים · ראה עוד »

קוואנטית

#הפניה מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקוואנטית · ראה עוד »

קוואנטיות

#הפניה מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקוואנטיות · ראה עוד »

קוונטום

בפיזיקה, קוונטום (ברבים: קוונטה) הוא הכמות המינימלית של ישות פיזיקלית כלשהי באינטראקציה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקוונטום · ראה עוד »

קוונטים

#הפניה מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקוונטים · ראה עוד »

קוונטיזציה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקוונטיזציה · ראה עוד »

קוונטיזציה (פיזיקה)

בפיזיקה, קוונטיזציה (קְוַנְטִיזַצְיָה) (באנגלית: Quantization) הוא התהליך שבו נבנית מכניקת הקוונטים ממכניקה קלאסית או תורת שדות קוונטית מתוך תורת שדות קלאסית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקוונטיזציה (פיזיקה) · ראה עוד »

קוונטיזציה ראשונה

קוונטיזציה ראשונה של מערכת פיזיקלית הוא טיפול סמי-קלאסי במכניקת הקוונטים, שבאמצעותו מערכות פיזיקליות מיוצגות על ידי פונקציית גל, אך סביבתן (לדוגמה, בור פוטנציאל, או שדה אלקטרומגנטי) מטופלים באופן קלאסי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקוונטיזציה ראשונה · ראה עוד »

קוונטיזציה שנייה

בתורת הקוונטים, קוונטיזציה שנייה היא פורמליזם לניתוח מערכות קוונטיות מרובות גופים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקוונטיזציה שנייה · ראה עוד »

קיצור תולדות הזמן

קיצור תולדות הזמן (באנגלית: A Brief History of Time) הוא ספרו רב-המכר של האסטרופיזיקאי סטיבן הוקינג.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקיצור תולדות הזמן · ראה עוד »

קירוב WKB

בפיזיקה מתמטית, קירוב WKB או שיטת WKB היא שיטת קירוב ליניארי לצורך מציאת פתרונות של משוואות דיפרנציאליות חלקיות עם מקדמים המשתנים במרחב.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקירוב WKB · ראה עוד »

קירוב בורן-אופנהיימר

קירוב בורן-אופנהיימר הוא קירוב חשוב המשמש לצורך פתרון משוואת שרדינגר עבור מולקולות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקירוב בורן-אופנהיימר · ראה עוד »

קיטי פרייד

קתרין אן "קייט" פרייד (באנגלית: Katherine Ann "Kate" Pryde) היא דמות בדיונית של גיבורת-על יהודיה אמריקנית המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס, ומשויכת לרוב לקבוצת אקס-מן.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקיטי פרייד · ראה עוד »

קיומו של אלוהים

שאלת קיומו של אלוהים הוא נושא דיון פילוסופי, המעסיק את הדת והתרבות האנושית אלפי שנים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקיומו של אלוהים · ראה עוד »

קיוביט

250px המונח קיוביט (אנגלית: Qubit; סיבית קוונטית) משמש כיחידת מידה למידע קוונטי, וגם לתיאור אלמנט אחסון המידע הקטן ביותר במחשב קוונטי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וקיוביט · ראה עוד »

רמת אנרגיה

רמת אנרגיה היא מושג פיזיקלי, המתאר את המצב האנרגטי שבו נמצאת מערכת תחת השפעה של פוטנציאל, כאשר היא במצב קוונטי קשור.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ורמת אנרגיה · ראה עוד »

רפאל לוין

רפאל דוד (רפי) לוין (נולד ב-29 במרץ 1938) הוא כימאי ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ורפאל לוין · ראה עוד »

רציפות (פילוסופיה)

המושג "רציפות" מתאר באופן אינטואיטיבי דבר מה שאין בו הפסקות וניתן לחלוקה אינסופית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ורציפות (פילוסופיה) · ראה עוד »

רדיואקטיביות

סמל אזהרה לחומר רדיואקטיבי רדיואקטיביות היא פליטה של חלקיקים מגרעין אטום.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ורדיואקטיביות · ראה עוד »

רדיוס אטומי

אורביטלים אטומיים ברמות שונות הרדיוס האטומי של יסוד כימי הוא ביטוי לגודל אופייני של האטום.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ורדיוס אטומי · ראה עוד »

רדיוס בוהר

רדיוס בוהר הוא קבוע פיזיקלי השווה בערכו בערך למרחק בין הפרוטון לאלקטרון באטום מימן במצב היסוד ומסומן a_0.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ורדיוס בוהר · ראה עוד »

רוני קוזלוב

רוני קוזלוב (נולד ב-26 ביולי 1948) הוא כימאי תאורטי ישראלי ופרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ורוני קוזלוב · ראה עוד »

רועי בר

רועי בֶּר (נולד ב-30 בספטמבר 1961) הוא כימאי תאורטי ישראלי, פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים וראש מרכז פריץ הבר לדינמיקה מולקולרית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ורועי בר · ראה עוד »

רוזן (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה יהודיים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ורוזן (פירושונים) · ראה עוד »

רוברט מוליקן

רוברט סנדרסון מוליקן (בשם מלא באנגלית: Robert Sanderson Mulliken; 7 ביוני 1896 – 31 באוקטובר 1986) היה כימאי ופיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1966 על פיתוח תאוריית האורביטל המולקולרי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ורוברט מוליקן · ראה עוד »

רוברט אופנהיימר

אופנהיימר נואם במהלך ביקור בישראל, 1966. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית ג'וליוס רוברט אופנהיימר (באנגלית: Julius Robert Oppenheimer; 22 באפריל 1904 – 18 בפברואר 1967) היה פיזיקאי יהודי-אמריקאי מאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ורוברט אופנהיימר · ראה עוד »

רוג'ר פנרוז

רוג'ר פנרוז (באנגלית: Roger Penrose; נולד ב-8 באוגוסט 1931) הוא מתמטיקאי, פיזיקאי ופילוסוף בריטי, ממוצא יהודי, פרופסור אמריטוס למתמטיקה במכון המתמטי של אוניברסיטת אוקספורד.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ורוג'ר פנרוז · ראה עוד »

רוי גלאובר

רוי ג'יי גלאובר (באנגלית: Roy Jay Glauber, 1 בספטמבר 1925 - 26 בדצמבר 2018) היה פיזיקאי יהודי אמריקאי, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 2005 (יחד עם ג'ון הול ותאודור הנש, שזכו במחצית השנייה של הפרס).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ורוי גלאובר · ראה עוד »

ריאליזם

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וריאליזם · ראה עוד »

ריצ'רד פיינמן

ריצ'רד פיליפס פיינמן (באנגלית: Richard Phillips Feynman; 11 במאי 1918, קווינס, ניו יורק, ארצות הברית – 15 בפברואר 1988, לוס אנג'לס, קליפורניה) היה פיזיקאי יהודי-אמריקאי, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1965 על עבודתו בתחום האלקטרודינמיקה הקוואנטית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וריצ'רד פיינמן · ראה עוד »

ריק

תא ואקום אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. בפיזיקה, רִיק או ואקום הוא החוסר של חומר בנפח של חלל.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וריק · ראה עוד »

שאחריאר אפשאר

שאחריאר סאדיג' אפשאר (באנגלית: Shahriar Sadigh Afshar; בפרסית: شهریار افشار‎, נולד בשנת 1971) הוא פיזיקאי איראני-אמריקאי וממציא עטור פרסים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ושאחריאר אפשאר · ראה עוד »

שנת הפלאות (1905)

פרסומי שנת הפלאות (בלטינית: annus mīrābilis) הם מאמריו של אלברט איינשטיין שפורסמו בשנת 1905 בכתב העת המדעי החשוב "Annalen der Physik".

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ושנת הפלאות (1905) · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-20

סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שער קוונטי

שער קוונטי הוא סוג של שער לוגי אשר פועל לפי חוקי מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ושער קוונטי · ראה עוד »

שעון אטומי

שעון אטומי מבוסס על תהודה של צסיום - דגם 5061A של חטיבת המכשור של היולט פקארד, כיום אג'ילנט ממוזער שעון אטומי הוא שעון המבוסס על מעברים בין רמות אנרגיה אטומיות, היוצרים אות מחזורי בעל תדירות שהשינויים בה נמוכים במיוחד, ומנייתה מאפשרת אומדן זמן בדיוק גבוה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ושעון אטומי · ראה עוד »

שלוש מהפכות קופרניקניות

שלוש מהפכות קופרניקניות הוא ספר עיון מאת הפרופסור זאב בכלר העוסק בפילוסופיה של המדע.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ושלוש מהפכות קופרניקניות · ראה עוד »

שליטה קוהרנטית

שליטה קוהרנטית (coherent control) היא שיטה המבוססת על מכניקת הקוונטים ומטרתה לשלוט בתהליכים דינמיים באמצעות אור.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ושליטה קוהרנטית · ראה עוד »

שזירה קוונטית

השוואה בין מצב של שזירה קוונטית לבין מצב של קורלציה קלאסית. הגלאי השמאלי מגיב למצב קוונטי יחיד של פולריזציית שני פוטונים, ואילו הימני מגיב בצורה קלאסית. הסימון הורוד מתאר פוטון אחד שפוגע, והכתום מסמן את השני. ניתן לראות את ההתנהגות השונה של הגלאים כאשר שני הפוטונים פוגעים בהם במקביל. שזירה קוונטית (באנגלית: Quantum Entanglement) היא תופעה במכניקת הקוונטים שבה פעולה על חלק אחד של מערכת מבוזרת חורצת את המצב של החלק האחר, גם כאשר שתי המערכות מרוחקות זו מזו ואין אפשרות של מעבר מידע ביניהן.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ושזירה קוונטית · ראה עוד »

שחלוף על

O שחלוף על, הנקרא גם שחלוף על של קרמרס-אנדרסון, או סופר שחלוף, הוא אפקט מכני קוונטי הפועל בין חלקיקים זהים באופן לא ישיר.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ושחלוף על · ראה עוד »

שורש מחומש

שורש מחומש (או שורש חֲמָשִי) הוא שורש בעל חמישה רדיקלים, כלומר חמישה עיצורי שורש.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ושורש מחומש · ראה עוד »

שכל ישר

שכל ישר או הגיון בריא (Common sense) הוא שיקול דעת והחלטה המבוססים על תפיסה פשוטה של מצב או עובדות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ושכל ישר · ראה עוד »

שינאיצ'ירו טומונאגה

שינאיצ'ירו טומונאגה (ביפנית: 朝永 振一郎; 31 במרץ 1906 - 8 ביולי 1979) היה פיזיקאי יפני שתרם להתפתחות האלקטרודינמיקה הקוונטית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ושינאיצ'ירו טומונאגה · ראה עוד »

שירלי אן ג'קסון

שירלי אן ג'קסון (באנגלית: Shirley Ann Jackson; נולדה ב-5 באוגוסט 1946) היא פיזיקאית תאורטית אפרו-אמריקאית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ושירלי אן ג'קסון · ראה עוד »

שיטת מיכא"ל

לוגו סריקה של תעודת בוגר קורס מיכא"ל מיכא"ל (ראשי תיבות: "מיצוי כישורים אישיים למצוינות") היא משנה קיומית-חברתית ושיטה חינוכית שפותחה בישראל בידי יובל אלוני, מני ברזילאי ואחרים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ושיטת מיכא"ל · ראה עוד »

תאוריה מאוחדת גדולה

תאוריה מאוחדת גדולה (באנגלית: Grand Unified Theory, בראשי תיבות: GUT) היא מספר תורות שדה מאוחדות או מודלים בפיזיקה החוזים כי באנרגיות גבוהות במיוחד (מעל), שלושה מהכוחות היסודיים בטבע: הכוח האלקטרומגנטי, הכוח הגרעיני החלש והכוח הגרעיני החזק מתמזגים לשדה מאוחד יחיד.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותאוריה מאוחדת גדולה · ראה עוד »

תאוריות משתנים חבויים

תאוריות משתנים חבויים או תאוריות משתנים נסתרים הוא ניסיון לישב תופעות קוונטיות אקראיות עם השקפת עולם דטרמיניסטית וקלאסית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותאוריות משתנים חבויים · ראה עוד »

תאוריית גיררדי-רימיני-ובר

תאוריית גיררדי-רימיני-ובר או בקיצור GRW.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותאוריית גיררדי-רימיני-ובר · ראה עוד »

תאוריית דה ברויי-בוהם

תאוריית דה ברויי-בוהם (באנגלית: De Broglie–Bohm theory), הידועה גם בשם מכניקה בוהמית, ו-הפירוש של בוהם למכניקת הקוונטים, היא פירוש למכניקת הקוונטים והיא תאוריה של משתנים חבויים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותאוריית דה ברויי-בוהם · ראה עוד »

תאוריית הקשר הערכי

בכימיה, תאוריית הקשר הערכי (Valence bond theory) היא אחת משתי תאוריות מדעיות בסיסיות, כאשר השנייה היא תאוריית האורביטלים המולקולריים, שפותחו כדי להסביר קשרים כימיים באמצעות מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותאוריית הקשר הערכי · ראה עוד »

תאוריית הקוונטים

#הפניה מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותאוריית הקוונטים · ראה עוד »

תאי שמש ננו-גבשיים

תאי שמש ננו-גבשיים הם תאי שמש הבנויים ממצע צורן (סיליקון) או מוליך אורגני המצופה בשכבה של ננו גבישים או נקודות קוונטיות כגון: ננו גבישי צורן, קדמיום-טלוריום CdTe או נחושת-אינדיום-גליום-סלניד Copper indium gallium selenide- CIGS.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותאי שמש ננו-גבשיים · ראה עוד »

תנע

עריסתו של ניוטון: מתקן המנצל את חוק שימור התנע להנעת מטוטלות כדוריות זהות תנע (בלטינית: momentum) הוא גודל פיזיקלי וקטורי, שמקורו בענף המכניקה של הפיזיקה הקלאסית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותנע · ראה עוד »

תנע זוויתי

תנע זוויתי הוא גודל פיזיקלי וקטורי המקביל לתנע קווי במערכות מסתובבות: בדומה לתנופה שיש לגוף בתנועה, שדורשת הפעלת כוח כדי להאט אותו או לשנות את כיוונו, כך גם לגוף מסתובב יש תכונה, שדורשת הפעלת מומנט כוח כדי להאט את הסיבוב או לשנות את ציר הסיבוב – תכונה זו היא התנע הזוויתי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותנע זוויתי · ראה עוד »

תנודות רבי

תנודות רבי (באנגלית: Rabi oscillations, אוסצילציות רבי) או מחזור רבי (Rabi cycle) היא התנהגות מחזורית של מערכת קוונטית בעלת שני מצבים (שתי רמות אנרגיה קוונטיות), בנוכחות שדה מגנטי קבוע ושדה מגנטי מתנודד, שתדירותו תואמת את הפרש האנרגיות בין הרמות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותנודות רבי · ראה עוד »

תרמודינמיקה

מערכת תרמודינמית טיפוסית. חום עובר מדוד חימום למעבה והופך אנרגיית חום לעבודה תרמודינמיקה היא ענף בפיזיקה הקלאסית העוסק בחקר האנרגיה, בתמורות שהיא עוברת בין מופעיה השונים וביכולתה לבצע עבודה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותרמודינמיקה · ראה עוד »

תרמודינמיקה קוונטית

תרמודינמיקה קוונטית (באנגלית: Quantum Thermodynamics) הוא ענף בפיזיקה הבוחן את הקשר בין שתי תאוריות עצמאיות: תרמודינמיקה ומכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותרמודינמיקה קוונטית · ראה עוד »

תרבות גרמניה

יוהאן וולפגנג פון גתה, ממייצגי התרבות הגדולים של ההיסטוריה העולמית התרבות הגרמנית החלה הרבה לפני צמיחתה של גרמניה כמדינת לאום.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותרבות גרמניה · ראה עוד »

תהליך גרם-שמידט

תהליך גרם-שמידט (Gram–Schmidt process) הוא תהליך המקבל בסיס סדור של מרחב מכפלה פנימית ומחזיר בסיס אורתונורמלי (אפשר לבצע את התהליך באופן חלקי לקבלת בסיס אורתוגונלי).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותהליך גרם-שמידט · ראה עוד »

תהודה מגנטית אלקטרונית

תהודה מגנטית אלקטרונית (או: תהודה פראמגנטית אלקטרונית; תמ"א) היא שיטה ספקטרוסקופית לאפיון חומרים פאראמגנטיים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותהודה מגנטית אלקטרונית · ראה עוד »

תומאס רוזנבאום

תומאס פליקס רוזנבאום (באנגלית:Thomas Felix Rosenbaum נולד ב-20 בפברואר 1955) הוא פיזיקאי יהודי-אמריקני המכהן משנת 2014 כנשיא המכון הטכנולוגי של קליפורניה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותומאס רוזנבאום · ראה עוד »

תורת M

תורת M היא היפותזה פיזיקלית המאחדת את חמש תורות המיתרים המוכרות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותורת M · ראה עוד »

תורת פונקציונל הצפיפות

משטח שווה פוטנציאל של צפיפות אלקטרונים בפולרן כפי שחושב באמצעות DFT. תורת פונקציונל הצפיפות (באנגלית: Density functional theory; DFT) היא שיטה חישובית במכניקת הקוונטים שמשתמשת בצפיפות האלקטרונים לחישוב אנרגיית רמת היסוד המולקולרית ופרמטרים פיזיקליים נוספים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותורת פונקציונל הצפיפות · ראה עוד »

תורת המסלול הקוונטי

תורת המסלול הקוונטי (באנגלית: Quantum Trajectory Theory; ראשי תיבות: QTT) היא ניסוח של מכניקת הקוונטים המשמש לסימולציה של מערכות קוונטיות פתוחות, דיסיפציה קוונטית ומערכות קוונטיות בודדות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותורת המסלול הקוונטי · ראה עוד »

תורת המיתרים

תורת המיתרים או תאוריית המיתרים (באנגלית: String theory) היא תאוריה פיזיקלית הגורסת כי הצורה הגאומטרית של כל חלקיק אינה נקודה (בעלת אפס ממדים), אלא צורה חד-ממדית הקרויה "מיתר" (כמו-כן קיימות ממברנות בעלות מספר רב יותר של ממדים - דו-ממדית, תלת-ממדית עד אחד-עשר ממדים).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותורת המיתרים · ראה עוד »

תורת הקונטים

#הפניה מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותורת הקונטים · ראה עוד »

תורת הקוואנטים

#הפניה מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותורת הקוואנטים · ראה עוד »

תורת הקוונטים

#הפניה מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותורת הקוונטים · ראה עוד »

תורת השדות הקלאסית

מטען חיובי (אדום) ועל ידי חלקיק בעל מטען שלילי (כחול) תיאורית שדה קלאסית היא תיאוריה פיזיקלית המנבאת כיצד שדה פיזיקלי אחד או יותר מבצעים אינטראקציה עם חומר באמצעות משוואות שדה, בלי לקחת בחשבון השפעות של קוונטיזציה; תיאוריות המשלבות מכניקת קוונטים נקראות תיאוריות שדה קוונטיות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותורת השדות הקלאסית · ראה עוד »

תורת השדות הקוונטית

תורת השדות הקוונטית היא תאוריה מדעית פיזיקלית המשלבת את תורת השדות הקלאסית, את תורת היחסות הפרטית, ואת מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותורת השדות הקוונטית · ראה עוד »

תורת ההסתברות

תורת ההסתברות היא ענף של המתמטיקה המשמש לניתוח כמותי של מאורעות שיש בהם אקראיות וחוסר ודאות, כגון ההסתברות שבהטלת שתי קוביות ייצא הצירוף 6/6.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותורת ההסתברות · ראה עוד »

תורת ההפרעות

תורת ההפרעות היא שיטה מתמטית לפתרון מקורב של בעיות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותורת ההפרעות · ראה עוד »

תורת ההפרעות (מכניקת הקוונטים)

תורת ההפרעות (בתרגומים ישנים מכונה גם טרידה) היא שיטה לפתרון מקורב של בעיות במכניקת הקוונטים, על ידי שימוש בתורת ההפרעות המתמטית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותורת ההפרעות (מכניקת הקוונטים) · ראה עוד »

תורת היחסות

מהירות האור תימדד באופן שווה אצל שני הצופים. גם זה שעומד וגם זה שמתקדם לעבר האור, השוני בין מדידותיהם יתבטא בצבע אותו יראה כל צופה. תורת היחסות הוא שמן המשותף של שתי תאוריות מדעיות פיזיקליות – תורת היחסות הפרטית ותורת היחסות הכללית – שפותחו על ידי אלברט איינשטיין בראשית המאה ה־20 ושינו את תפיסת העולם האנושית בכל הנוגע למושגי היסוד של הפיזיקה – זמן, מרחב, מסה ואנרגיה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותורת היחסות · ראה עוד »

תורת היחסות הכללית

המחשה של עיקום המרחב-זמן על פי תורת היחסות הכללית תורת היחסות הכללית (באנגלית: General relativity) היא תאוריה גאומטרית של תופעת הכבידה שפורסמה על ידי אלברט איינשטיין ב-11 במאי 1916, והיא התיאור הנוכחי של הכבידה בפיזיקה המודרנית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותורת היחסות הכללית · ראה עוד »

תודעה

תיאור של התודעה מהמאה ה-17 על ידי רוברט פלאד, פיזיקאי אנגלי תודעה (באנגלית: Consciousness) היא המודעות של יצור חי לעצם קיומו, טבעו ואופי חוויותיו.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ותודעה · ראה עוד »

למה בכלל יש משהו

website.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ולמה בכלל יש משהו · ראה עוד »

לאון ברילואן

לֵאוֹן ניקוֹלא בְּרילוּאַן (בצרפתית: Léon Nicolas Brillouin; 7 באוגוסט 1889 - 4 באוקטובר 1969) היה פיזיקאי צרפתי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ולאון ברילואן · ראה עוד »

לפלסיאן

במתמטיקה ופיזיקה, אופרטור לפלס או לפלסיאן, המסומל באמצעות \Delta\, או \nabla^2 ונקרא על שם פייר-סימון לפלס, הוא אופרטור דיפרנציאלי, ובפרט אופרטור אליפטי, בעל שימושים רבים, הפועל על פונקציות סקלריות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ולפלסיאן · ראה עוד »

לב לנדאו

לב דווידוביץ' לנדאו (22 בינואר 1908 – 1 באפריל 1968) היה פיזיקאי יהודי-סובייטי, מבכירי הפיזיקאים התאורטיים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ולב לנדאו · ראה עוד »

לב ויידמן

לב ויידמן (נולד ב-4 בספטמבר 1955) הוא פיזיקאי ישראלי ופרופסור באוניברסיטת תל אביב העוסק בחקר יסודות מכניקת הקוונטים ואינפורמציה קוונטית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ולב ויידמן · ראה עוד »

לואי דה ברויי

לואי ויקטור פייר רמון דה ברויי (בצרפתית:; 15 באוגוסט 1892 – 19 במרץ 1987), הדוכס השביעי של ברויי, היה פיזיקאי צרפתי שזכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1929 על גילוי האופי הגלי של האלקטרונים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ולואי דה ברויי · ראה עוד »

לורנס קראוס

לורנס מקסוואל קראוס (באנגלית: Lawrence Maxwell Krauss; נולד ב-27 במאי 1954) הוא פיזיקאי וקוסמולוג תאורטי אמריקאי-קנדי ממוצא יהודי, שלימד בעבר באוניברסיטת המדינה של אריזונה, אוניברסיטת ייל ובאוניברסיטת קייס ווסטרן רזרב.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ולורנס קראוס · ראה עוד »

לודוויג בולצמן

לודוויג בולצמן (בגרמנית: Ludwig Boltzmann; 20 בפברואר 1844 – 5 בספטמבר 1906) היה פיזיקאי אוסטרי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ולודוויג בולצמן · ראה עוד »

לי סמולין

לי סמולין (באנגלית: Lee Smolin, נולד ב-1955 בעיר ניו יורק) הוא פיזיקאי עיוני מארצות הברית, חוקר במכון פרימטר לפיזיקה תאורטית ופרופסור באוניברסיטת ווטרלו.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ולי סמולין · ראה עוד »

לינוס פאולינג

לינוס קארל פאולינג (בתעתיק מדויק יותר: ליינוס פולינג, באנגלית: Linus Carl Pauling; 28 בפברואר 1901 - 19 באוגוסט 1994) היה כימאי-פיזיקאי, פעיל שלום וסופר אמריקאי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ולינוס פאולינג · ראה עוד »

לייזר

לֵיְיזֶר (באנגלית: Laser) הוא התקן הפולט אור באופן מרוכז, ממוקד, ומכאן גם בעל עוצמה רבה יותר מפנס רגיל.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ולייזר · ראה עוד »

טנזור השדה האלקטרומגנטי

טנזור השדה האלקטרומגנטי הוא טנזור מדרגה 2 המתאר את השדה האלקטרומגנטי - כלומר את השדה החשמלי והשדה המגנטי - כישות אחת, קו-ואריאנטית לורנץ.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וטנזור השדה האלקטרומגנטי · ראה עוד »

טרנספורמציה קנונית

במכניקה אנליטית, קואורדינטות קנוניות הן קואורדינטות המקיימות את משוואת המילטון ביחס לפונקציית המילטוניאן.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וטרנספורמציה קנונית · ראה עוד »

טרנזיסטור

טרנזיסטורים סימול טרנזיסטורים במעגל חשמלי טרנזיסטור (באנגלית: Transistor, הלחם בסיסים של Transfer-Resistor, או קיצור של Trans-Resistor) הוא רכיב אלקטרוני בעל שלושה הדקים הבנוי מחומר מוליך למחצה ומשמש למגוון רחב מאוד של מטרות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וטרנזיסטור · ראה עוד »

טריאנגולציה דינמית סיבתית

טריאנגולציה דינמית סיבתית או טד"ס (באנגלית: Causal dynamic triangulation או בקיצור CDT) היא תאוריה פיזיקלית שמהווה ניסיון ליצירת תורת כבידה קוונטית, כלומר איחוד בין תורת היחסות הכללית ומכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וטריאנגולציה דינמית סיבתית · ראה עוד »

טבלת אזור (פרנל)

טבלת אזור בינארי: האזורים של כל טבעת, בהירים וכהים, שווים. טבלת אזור סינוסואידלית: לסוג זה יש מוקד יחיד. טבלת אזור (Fresnel zone plate) היא התקן המשמש למיקוד אור או נושאי גלים אחרים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וטבלת אזור (פרנל) · ראה עוד »

טום סטופארד

סר טום סטופארד (באנגלית: OM, CBE,Sir Tom Stoppard; נולד ב-3 ביולי 1937) הוא מחזאי ותסריטאי יהודי-בריטי, יליד צ'כוסלובקיה, זוכה פרסי אוסקר וטוני.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וטום סטופארד · ראה עוד »

טור פורייה

ממוזער ממוזער טוּר פוּרְיֶה הוא טור (סופי או אינסופי) של פונקציות מחזוריות, שמטרתו לקרב פונקציה נתונה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וטור פורייה · ראה עוד »

טכיון

בפיזיקה תאורטית, טכיון הוא חלקיק היפותטי אשר לכאורה נע במהירויות הגבוהות ממהירות האור c, אך לפי התאוריה המקובלת מייצג למעשה חוסר יציבות של המצב הפיזיקלי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וטכיון · ראה עוד »

זמן

את הזמן ניתן למדוד באמצעות כרונומטר. שעון אטומי, מקליט את מחזורי הזמן של אטום הצסיום וממיר אותם למחזורים ארוכים יותר זמן הוא מאפיין בסיסי שמתואר על ידי התמשכות הקיום בחלל ובמרחב.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וזמן · ראה עוד »

זמן פלאנק

זמן פלאנק הוא יחידת זמן, המהווה את אחת היחידות הבסיסיות במערכת יחידות פלאנק.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וזמן פלאנק · ראה עוד »

זרם הסתברות

במכניקת הקוונטים, זרם ההסתברות (לפעמים נקרא גם שטף ההסתברות) הוא גודל מתמטי המתאר את זרימת ההסתברות במרחב ביחידות מידה של הסתברות ליחידת זמן ליחידת שטח.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וזרם הסתברות · ראה עוד »

חפיפת מטריצות

באלגברה ליניארית, מושג החפיפה מתייחס לקשר בין שתי מטריצות A ו-B כאשר קיימת מטריצה P הניתנת להפיכה כך שניתן לקבל את B מ-A על ידי שינוי הבסיס באמצעות המטריצה P. המשמעות היא ש-B ו-A מייצגים את אותה תבנית ביליניארית בבסיסים שונים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וחפיפת מטריצות · ראה עוד »

חלקיק

בפיזיקה תאורטית חלקיק הוא מודל של גוף חומרי בלתי ניתן לחלוקה, בעל מיקום ותנע מוגדרים, שלא ניתן לעוות את צורתו.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וחלקיק · ראה עוד »

חלקיק חופשי

בפיזיקה, חלקיק חופשי הוא חלקיק הנע באופן חופשי ללא השפעת שום כוח (לא נע תחת שום השפעה של פוטנציאל חיצוני).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וחלקיק חופשי · ראה עוד »

חלקיק בפוטנציאל מרכזי

במכניקת הקוונטים, חלקיק בפוטנציאל מרכזי הוא מערכת קוונטית עם פוטנציאל שתלוי רק במרחק בין החלקיק ונקודת המוקד של הכוח המרכזי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וחלקיק בפוטנציאל מרכזי · ראה עוד »

חברו של ויגנר

חברו של ויגנר (באנגלית: Wigner's friend) הוא ניסוי מחשבה בפיזיקה קוונטית תאורטית, שנהגה לראשונה על ידי הפיזיקאי יוג'ין ויגנר בשנת 1961,E.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וחברו של ויגנר · ראה עוד »

חוסה אנריקה מויאל

חוסה אנריקה מויאל (ספרדית: José Enrique Moyal, בישראל נקרא יוסף הנרי מויאל. בניכר כונה ג'וֹ; 1 באוקטובר 1910 - 22 במאי 1998) היה מתמטיקאי-פיזיקאי אוסטרלי יהודי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וחוסה אנריקה מויאל · ראה עוד »

חוק סטפן-בולצמן

חוק סטפן־בולצמן הוא חוק פיזיקלי הקובע כי שטף הקרינה הנפלט מגוף שחור הוא פרופורציוני לחזקה הרביעית של הטמפרטורה שלו.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וחוק סטפן-בולצמן · ראה עוד »

חוק פעולת המסות

חוק פעולת המסות (The Law of Mass Action) הוא חוק מתחום הכימיה הפיזיקלית לפיו רמת הפעילות של תערובת כימית (כגון גז או תמיסה) היא יחסית לכמות החומר הפעיל בה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וחוק פעולת המסות · ראה עוד »

חוק קירכהוף לקרינה תרמית

גוסטב קירכהוף (1824 --- 1887) בהעברת חום, חוק קירכהוף לקרינה תרמית הוא לפליטה ובליעה באורך גל ספציפי של גוף כלשהו בשיווי משקל תרמודינמי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וחוק קירכהוף לקרינה תרמית · ראה עוד »

חוקי פרנל

העברה חלקית על פי חוקי פרנל של משרעת הפרעה גלית הנעה במאונך מתווך אחד לתווך אחר בעל מקדם שבירה ''גבוה יותר''. ניתן לשים לב שכמו גל בחבל הקשור מלולאה יש היפוך של המופע בהחזרה (הגל חוזר במשרעת שלילית בניגוד לגל העובר אשר ממשיך במשרעת חיובית). חוקי פרנל הם כללים פיזיקליים המתארים כיצד גל אלקטרומגנטי ובפרט אור, מוחזר ונשבר במפגש בין שני חומרים בעלי תכונות אופטיות שונות, כגון זכוכית ואוויר.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וחוקי פרנל · ראה עוד »

חור שחור

2019. החור השחור העל-מסיבי קשת A* שבמרכז שביל החלב הדמיית עידוש כבידתי. הגלקסיה שברקע נראית כמתעוותת בשל עידוש כבידתי שגורם החור השחור (במרכז) לפוטונים הנפלטים ממנה, תופעה הנובעת מתורת היחסות הכללית חור שחור (באנגלית: Black Hole) הוא כוכב גדול מאוד עם כבידה חזקה מאוד, שקרס לתוך עצמו והפך לקטן מאוד, באורך של רק כמה קילומטרים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וחור שחור · ראה עוד »

חור שחור אקוסטי

חור שחור אקוסטי (או חור שחור קולי) הוא תופעה שבה גלי קול אינם מסוגלים לברוח מזורם שנע מהר יותר ממהירות הקול המקומית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וחור שחור אקוסטי · ראה עוד »

חור תולעת

הדמיה של חור תולעת בסביבה דו־ממדית. חור תולעת הוא תופעה פיזיקלית משוערת המאפשרת מעבר ישיר בין שתי נקודות מרוחקות במרחב-זמן.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וחור תולעת · ראה עוד »

חיה (קומיקס)

חיה (באנגלית: Beast) הוא דמות בדיונית של גיבור-על מוטאנט המופיעה בחוברות הקומיקס אקס-מן ביקום מארוול קומיקס.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וחיה (קומיקס) · ראה עוד »

באריוגנזה

בַּרְיוֹגֵנֵזָה (באנגלית: Baryogenesis) או היווצרות הבאריונים היא תאוריה באסטרופיזיקה ובפיזיקת החלקיקים אשר מסבירה את תהליך ההיווצרות של הפרוטונים, הנייטרונים ובאריונים נוספים ברגעים הראשונים שלאחר המפץ הגדול.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ובאריוגנזה · ראה עוד »

בעיות פתוחות באסטרונומיה

חלק נכבד מן הבעיות הפתוחות באסטרונומיה הן תאורטיות, כלומר התאוריות הקיימות נראות כבלתי מסוגלות להסביר תופעה נצפית מסוימת או תוצאה ניסיונית מסוימת.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ובעיות פתוחות באסטרונומיה · ראה עוד »

בעיות פתוחות בפיזיקה

בעיות פתוחות בפיזיקה הן כלל הבעיות בפיזיקה שטרם נמצא להן פתרון קוהרנטי המסתמך על תיאוריות קיימות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ובעיות פתוחות בפיזיקה · ראה עוד »

בעיית המדידה

בעיית המדידה היא אחד הקשיים המושגיים המורכבים ביותר במכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ובעיית המדידה · ראה עוד »

בעיית היפהפייה הנרדמת

איור של בעיית היפהפייה הנרדמת בעיית היפהפייה הנרדמת היא בעיה פילוסופית-מתמטית מתחום תורת ההחלטות העוסקת בתפיסה של הסתברות והתמצאות עצמית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ובעיית היפהפייה הנרדמת · ראה עוד »

ברוך פישר

ברוך פישר (נולד ב-1949) הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים על שם אנדרו וארנה ויטרבי בטכניון.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וברוך פישר · ראה עוד »

בריאן גרין

בריאן גרין (באנגלית: Brian Greene) הוא פיזיקאי יהודי-אמריקני, ממובילי תאוריית העל-מיתרים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ובריאן גרין · ראה עוד »

בריסטול

בריסטול (באנגלית: Bristol) היא עיר ומחוז טקסי בדרום-מערב אנגליה, 169 ק"מ מערבית מלונדון.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ובריסטול · ראה עוד »

בליעה (קרינה אלקטרומגנטית)

גרף של בליעת קרינה אלקטרומגנטית באטמוספירה כתלות באורך הגל בְּלִיעָה של קרינה אלקטרומגנטית מתרחשת כאשר גל אלקטרומגנטי פוגע בחומר, והאנרגיה שלו נספגת בחומר באופן חלקי או מלא.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ובליעה (קרינה אלקטרומגנטית) · ראה עוד »

בליפ

בליפ (במקור: What the Bleep Do We Know!?‎, מסוגנן גם: What tHe #$*! DΘ ωΣ (k)πow!?‎, בתרגום חופשי מאנגלית: "מה לבליפ אנחנו יודעים?!") הוא סרט קולנוע פסאודו-מדעי ושנוי במחלוקת משנת 2004.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ובליפ · ראה עוד »

בור פוטנציאל אינסופי

מכניקה הקלאסית (''A''), ולפי משוואת שרדינגר של המכניקה הקוונטית (''B-F''). בהמחשות (''B-F''), הציר האופקי הוא המיקום, והציר האנכי הוא החלק הממשי (בכחול) והמדומה (באדום) של פונקציית הגל. המצבים (''B'',''C'',''D'') הם מצבים עצמיים טהורים של האנרגיה, בעוד (''E'',''F'') הם מצבים מעורבים. בור פוטנציאל אינסופי או "חלקיק בקופסה" הוא מודל תאורטי שנועד לפשט את משוואות מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ובור פוטנציאל אינסופי · ראה עוד »

בור פוטנציאל סופי

בור פוטנציאל סופי (באנגלית: Finite potential well) הוא מונח ממכניקת הקוונטים המהווה הרחבה רעיונית של בור הפוטנציאל האינסופי (חלקיק בקופסה), במסגרתה החלקיק תחום בקופסה, אך לקופסה יש קירות בעלי פוטנציאל סופי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ובור פוטנציאל סופי · ראה עוד »

בורקה

נשים לובשות בורקה באפגניסטןבּוּרְקָה (בערבית: برقع; בתעתיק מדויק לעברית: בֻּרְקַע) הוא הלבוש המסורתי של נשים במספר מדינות אסלאמיות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ובורקה · ראה עוד »

בוריס פודולסקי

בוריס פּוֹדוֹלסקי (באנגלית: Boris Podolsky; 29 ביוני 1896 - 28 בנובמבר 1966) היה פיזיקאי רוסי-אמריקאי יהודי הידוע בעבודתו עם אלברט איינשטיין ונתן רוזן על שזירה קוונטית והפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ובוריס פודולסקי · ראה עוד »

בוריס צירלסון

בוריס סמיונוביץ' צירלסון (4 במאי 1950 – 21 בינואר 2020) היה מתמטיקאי רוסי-ישראלי ופרופסור למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ובוריס צירלסון · ראה עוד »

ביליארד דינמי

התבדרות אקספוננציאלית של המסלולים (התרחקות מהירה של מסלולים בעלי תנאי התחלה כמעט זהים). ביליארד דינמי, במתמטיקה, הוא מערכת דינמית שבה התנועה של חלקיק מורכבת מתנועה לאורך קו ישר בתוך תחום מסוים, ומהחזרות ראי כאשר הוא מגיע לשפת התחום.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וביליארד דינמי · ראה עוד »

ביולוגיה

צורות חיים זעירות שנצפו דרך המיקרוסקופ על ידי אנטוני ואן לוונהוק. עובר אנושי בגיל 8 שבועות. בִּיּוֹלוֹגְיָה היא ענף במדעי הטבע, העוסק בהרכבו של עולם החי והצומח, במקור החיים, ברבגוניותם, ובהתנהגותם של היצורים החיים, וביחסי הגומלין בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וביולוגיה · ראה עוד »

ג'דזיה דקס

לוטננט-קומנדר ג'דזיה דקס (באנגלית: Jadzia Dax), בגילומה של השחקנית האמריקאית טרי פארל, היא דמות בדיונית ביקום הבדיוני של זיכיון "מסע בין כוכבים", ואחת מהדמויות הראשיות והקבועות בשש העונות הראשונות של סדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9".

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וג'דזיה דקס · ראה עוד »

ג'ון סטיוארט בל

ג'ון סטיוארט בל (באנגלית: John Stewart Bell; 28 ביוני 1928 - 1 באוקטובר 1990) היה פיזיקאי מצפון אירלנד שפיתח את התאוריה שבמרכזה משפט בל ואי שוויוני בל, תאוריה חשובה במכניקת הקוונטים ביחס לפרשנויות השונות שלה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וג'ון סטיוארט בל · ראה עוד »

ג'ון פון נוימן

ג'ון לואיס פון נוימן (באנגלית: John von Neumann; 28 בדצמבר 1903 – 8 בפברואר 1957) היה מתמטיקאי ואיש אשכולות הונגרי-אמריקאי יהודי מומר.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וג'ון פון נוימן · ראה עוד »

ג'ון דזמונד ברנל

ג'וֹן דֶזְמוֹנְד בֶּרְנַל (באנגלית: John Desmond Bernal; 10 במאי 1901 – 15 בספטמבר 1971) היה עמית החברה המלכותית, קריסטלוגרף ופיזיקאי יליד אירלנד, שפעל בבריטניה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וג'ון דזמונד ברנל · ראה עוד »

ג'ון ואן ולק

ג'ון הסברוק ואן ולק (באנגלית: John Hasbrouck Van Vleck; 13 במרץ 1899 - 27 באוקטובר 1980) היה פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1977 (יחד עם פיליפ אנדרסון ונוויל מוט) על תרומתו להבנת התנהגות אלקטרונים במוצקים מגנטיים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וג'ון ואן ולק · ראה עוד »

ג'ון וילר

ג'ון ארצ'יבלד וילר (באנגלית: John Archibald Wheeler; 9 ביולי 1911 - 13 באפריל 2008) היה פיזיקאי אמריקאי שעסק בתורת היחסות הכללית ובניסיונות לאחד אותה עם תורת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וג'ון וילר · ראה עוד »

ג'ון ויליאם סטראט ריילי

ג'וֹן וִילִיאָם סְטְרָאט רֵיילִי, ידוע גם כלוֹרְד רֵיילִי (באנגלית: John William Strutt Rayleigh; 12 בנובמבר 1842 – 30 ביוני 1919) היה פיזיקאי בריטי שתרם רבות הן לפיזיקה תאורטית והן לפיזיקה ניסיונית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וג'ון ויליאם סטראט ריילי · ראה עוד »

ג'וסיה וילארד גיבס

ג'וסיה וילארד גיבס (אנגלית: Josiah Willard Gibbs, 11 בפברואר 1839 - 28 באפריל 1903) היה תאוריטיקן אמריקאי בתחומי הפיזיקה, הכימיה והמתמטיקה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וג'וסיה וילארד גיבס · ראה עוד »

ג'ורג' גרין

ג'ורג' גרין (14 ביולי 1793 - 31 במאי 1841) היה מתמטיקאי ופיזיקאי בריטי אשר נודע במיוחד בזכות חיבורו פורץ הדרך "מסה על היישום של ניתוח מתמטי לתאוריות החשמל והמגנטיות" (משנת 1828).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וג'ורג' גרין · ראה עוד »

ג'וליאן שווינגר

ג'וליאן סימור שווינגר (באנגלית: Julian Seymour Schwinger; 12 בפברואר 1918 - 6 ביולי 1994) היה פיזיקאי אמריקאי-יהודי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וג'וליאן שווינגר · ראה עוד »

גרעין האטום

תרשים המתאר אטום הליום (מימין למעלה: הגרעין) גרעין האטום היא תאוריה מדעית המתארת אזור במרכז האטום המורכב מנוקליאונים – פרוטונים ונייטרונים – הקשורים זה לזה כתוצאה מהכוח הגרעיני.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וגרעין האטום · ראה עוד »

גרטה הרמן

גרטה (הנרי-) הרמן (בגרמנית: Grete (Henry-)Hermann; 2 במרץ 1901 – 15 באפריל 1984) הייתה מתמטיקאית ופילוסופית גרמניה, הידועה בשל עבודתה בתחומי המתמטיקה, פיזיקה, פילוסופיה, וחינוך.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וגרטה הרמן · ראה עוד »

גרג אגן

גרן אגן (באנגלית: Greg Egan; נולד ב-20 באוגוסט 1961) הוא סופר מדע בדיוני אוסטרלי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וגרג אגן · ראה עוד »

גל

סינוס: \ y.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וגל · ראה עוד »

גל מישורי

גל מישורי הוא גל בעל חזית גל בצורת מישור.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וגל מישורי · ראה עוד »

גז אידיאלי

גז אידיאלי הוא גז היפותטי, המבוסס על מודל פיזיקלי לפיו גז מורכב מהרבה גופים נקודתיים, הנעים באופן רנדומלי במרחב.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וגז אידיאלי · ראה עוד »

גז פרמי

גז פרמי הוא גז קוונטי המתאר מערכת של פרמיונים זהים ללא אינטראקציה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וגז פרמי · ראה עוד »

גז בוז

גז בוז אידיאלי הוא המקבילה במכניקת הקוונטים (ביחד עם גז פרמי) למושג בפיזיקה הקלאסית של גז אידיאלי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וגז בוז · ראה עוד »

גביש זמן

בפיזיקה של חומר מעובה, גביש זמן הוא כינוי למערכת או תת-מערכת שמצבי האנרגיה הנמוכים שלה מתפתחים מעת לעת באופן מחזורי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וגביש זמן · ראה עוד »

גורל היקום

גלקסיה ביקום גורל היקום הוא מונח בקוסמולוגיה המתייחס לבחינת האפשרויות השונות לגבי מצבו של היקום וצורתו בטווח ארוך.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וגורל היקום · ראה עוד »

גוטפריד וילהלם לייבניץ

גוטפריד וילהלם פון לייבניץ (בגרמנית: Gottfried Wilhelm von Leibniz; 1 ביולי 1646 – 14 בנובמבר 1716) היה מתמטיקאי, פילוסוף, פיזיקאי ואיש אשכולות גרמני שהשפעתו בולטת הן בהיסטוריה של המתמטיקה והן בהיסטוריה של הפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וגוטפריד וילהלם לייבניץ · ראה עוד »

גיורא שביב

גיורא שביב (נולד ב-1937 בחיפה) הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה לפיזיקה בטכניון ובעבר שמש ראש מכון אשר לחקר החלל.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וגיורא שביב · ראה עוד »

דטרמיניזם

דֵּטֶרְמִינִיזְם או כּוֹרְחָנוּת היא השקפה פילוסופית לפיה כל מאורע בעולם, פעולות, החלטות או מחשבות אנושיות נקבעים באופן בלעדי על ידי אירועים קודמים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ודטרמיניזם · ראה עוד »

דואליות גל-חלקיק

דואליות גל-חלקיק (ובעברית: שניוּת גל-חלקיק), היא מושג בפיזיקה הגורס כי אנרגיה וחומר יכולים להציג הן תכונות של גל והן תכונות של חלקיק.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ודואליות גל-חלקיק · ראה עוד »

דיאמגנטיות

הרחפה של גרפיט פירוליטי דיאמגנטיות היא תכונה של חומר ליצור שדה מגנטי בכיוון מנוגד לכיוונו של שדה מגנטי חיצוני המופעל עליו.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ודיאמגנטיות · ראה עוד »

דיאמגנטיות לנדאו

דיאמגנטיות לנדאו היא הסבר קוונטי לתופעת הדיאמגנטיות המתרחשת במתכות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ודיאמגנטיות לנדאו · ראה עוד »

דינמיקה (מכניקה)

דינמיקה היא ענף במכניקה קלאסית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ודינמיקה (מכניקה) · ראה עוד »

דינמיקה ניוטונית מתוקנת

דינמיקה ניוטונית מתוקנת (דינ"ם, באנגלית: Modified Newtonian Dynamics או MOND) היא תאוריה פיזיקלית בתחום האסטרופיזיקה המנסה למצוא פתרון לבעיית כמות המסה ביקום, כלומר פתרון לפער בין המסה המתגלה בתצפיות אסטרונומיות לבין התחזיות של חוקי הפיזיקה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ודינמיקה ניוטונית מתוקנת · ראה עוד »

דינמיקה קוונטית

התפתחות בזמן של פונקציית גל של חלקיק בקופסה דינמיקה קוונטית היא תחום פיזיקלי העוסק בהתפתחות בזמן של מערכת קוונטית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ודינמיקה קוונטית · ראה עוד »

דיפאק צ'ופרה

דיפאק צ'ופרה (באנגלית: Deepak Chopra; בהינדי दीपक चोपड़ा; נולד ב-22 באוקטובר 1946) הוא רופא, מרפא אלטרנטיבי, סופר, ונואם בתחום הניו אייג' ממוצא הודי המתגורר בארצות-הברית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ודיפאק צ'ופרה · ראה עוד »

דיפאיינט (NX-74205)

הדיפאיינט בקרב; מתוך "מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9". הדיפאיינט (במקור: Defiant; שם מלא: NX-74205 USS Defiant) מסדרת הדיפאיינט (Defiant Class) היא ספינת חלל בדיונית בסדרת הטלוויזיה מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9 ובסרט הקולנוע מסע בין כוכבים 8: המפגש.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ודיפאיינט (NX-74205) · ראה עוד »

דירק ג'נטלי

דירק ג'נטלי (באנגלית: Dirk Gently) הוא דמות ספרותית, שיצר דאגלס אדמס ומופיעה בספריו סוכנות הבילוש של דירק ג'נטלי ושעת התה הארוכה והאפלה של הנפש.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ודירק ג'נטלי · ראה עוד »

דייוויד בוהם

דייוויד ג'וזף בוהם (באנגלית: David Joseph Bohm; 20 בדצמבר 1917 – 27 באוקטובר 1992) היה פיזיקאי יהודי-אמריקאי שתרם רבות לתחומים שונים בפיזיקה תאורטית, פילוסופיה, ונוירופסיכולוגיה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ודייוויד בוהם · ראה עוד »

דייוויד וינלנד

דייוויד ג'פרי וינלנד (באנגלית: David Jeffrey Wineland; נולד ב-24 בפברואר 1944) הוא פיזיקאי אמריקאי, חוקר במעבדה לפיזיקה של המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) בבולדר, ועמית מחקר באוניברסיטת קולורדו, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 2012.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ודייוויד וינלנד · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והמאה ה-20 · ראה עוד »

המפץ הגדול

התפשטות היקום מתוך הסינגולריות לאחר המפץ הגדול המפץ הגדול (באנגלית: The Big Bang) הוא תאוריה פיזיקלית שמתארת את היווצרות היקום.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והמפץ הגדול · ראה עוד »

המפץ הגדול (סדרת טלוויזיה)

המפץ הגדול (באנגלית: The Big Bang Theory, בתרגום חופשי: תאוריית המפץ הגדול) היא סדרת סיטקום אמריקאית ששודרה מ-24 בספטמבר 2007 ועד לסיומה ב-25 במאי 2019 במשך 12 עונות ו-279 פרקים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והמפץ הגדול (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

המבנה העל-דק

במכניקת הקוונטים, המונח המבנה העל-דק מתייחס לאוסף אפקטים המובילים לתזוזות ופיצולים שונים ברמות האנרגיה של אטומים, מולקולות ויונים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והמבנה העל-דק · ראה עוד »

המבנה הדק

תמונת התאבכות המראה את פיצול המבנה הדק עבור אטום דאוטריום. בפיזיקה אטומית, תיקוני המבנה הדק מתארים את פיצול הקווים הספקטרליים של אטומים, בעיקר עקב אפקטים יחסותיים מסדר ראשון ואינטראקציית ספין-מסלול.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והמבנה הדק · ראה עוד »

המדליה המלכותית

ג'ורג' הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת, שיצר את הפרס ב-1826 המדליה המלכותית (באנגלית: Royal Medal, הידועה גם כמדליית המלכה - The Queen's Medal או כמדליית המלך - The King's Medal) היא מדליה מוכספת, המוענקת מדי שנה על ידי החברה המלכותית לשלושה זוכים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והמדליה המלכותית · ראה עוד »

המועצה לאקדמאים בסיכון

המועצה לאקדמאים בסיכון (באנגלית: Council for At-Risk - CARA Academics) היא ארגון צדקה בריטי המוקדש לסיוע לאקדמאים הנמצאים בסכנה מיידית, בין אם גלו ממקומם, ובין אם נותרו בארצות מוצאם למרות שבפניהם סיכונים חמורים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והמועצה לאקדמאים בסיכון · ראה עוד »

המודל הסטנדרטי

המודל הסטנדרטי (תקין) של פיזיקת החלקיקים הוא מסגרת תאורטית המתארת את הטבע בסדרי גודל קטנים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והמודל הסטנדרטי · ראה עוד »

המילטוניאן

הֶמילטוניאן היא פונקציה המהווה אפיון שלם של מערכת פיזיקלית: באמצעות ההמילטוניאן וחוקי הפיזיקה אפשר לגזור את משוואות התנועה של המערכת הפיזיקלית המתוארת על ידי ההמילטוניאן.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והמילטוניאן · ראה עוד »

האסכולה האטומיסטית

האסכולה האטומיסטית הייתה אחד הזרמים בפילוסופיה הקדם-סוקרטית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והאסכולה האטומיסטית · ראה עוד »

האפס המוחלט

האפס המוחלט הוא גבול לטמפרטורה הנמוכה ביותר האפשרית, 273.15- מעלות צלזיוס, 459.67- מעלות פרנהייט או אפס קלווין.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והאפס המוחלט · ראה עוד »

האפקט הפוטואלקטרי

אלקטרונים ממתכת האפקט הפוטואלקטרי (בעברית: התוצא החשמלורי) הוא תופעה פיזיקלית שבה נפלטים אלקטרונים מפני מתכת כאשר פוגעת בה קרינה אלקטרומגנטית ונבלעת בה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והאפקט הפוטואלקטרי · ראה עוד »

האלף השני

האלף השני (המילניום השני) היא התקופה שנמשכה בפרק הזמן שבין שנת 1001 לספירה עד שנת 2000 לספירה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והאלף השני · ראה עוד »

הנדסת חשמל

מהנדסי חשמל מתכננים מגוון של התקנים. תכנון ה-iPod (בתמונה) דרש ידע מתת-תחומים מגוונים של הנדסת חשמל כגון עיבוד אותות, אלקטרוניקה והנדסת מחשבים. הנדסת חשמל (לרוב: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה) היא תחום הנדסי אשר עוסק – במובנו הרחב ביותר – במניפולציה של גלים אלקטרומגנטיים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והנדסת חשמל · ראה עוד »

הסתברות

משחקי מזל והימורים מימין, ביצה בעלת חלמון כפול. סיכוי של 1 ל־1200 למציאת ביצה כזוComparisons, R 2020, Probability Comparison: Rarest Things in the Universe, online video, 6 April, viewed 10 May 2020,, Creative Commons license:.. הסתברות היא ביטוי מספרי למידת הסבירות שמאורע מסוים יתרחש.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והסתברות · ראה עוד »

הסחת לם

במכניקת הקוונטים, הסחת לם היא שינוי ברמות האנרגיה של אורביטלים שונים כתוצאה מאינטראקציה בין האלקטרון לתנודות הקוונטיות של הריק.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והסחת לם · ראה עוד »

הסדרה הראשית

בהירות המוחלטת של כוכב מול מפתח הצבעים שלו (מיוצג כ-B-V). הסדרה הראשית נראית כרצועה האלכסונית הבולטת המופיעה מהחלק העליון השמאלי לתחתון הימני. הסדרה הראשית הוא מונח באסטרונומיה, המתאר את רצף הכוכבים המופיע בדיאגרמת הרצשפרונג-ראסל (דיאגרמת HR), תרשים המסווג כוכבים לפי צבע לבהירות מוחלטת, הנקרא על-שם שני מפתחיו - איינר הרצשפרונג והנרי נוריס ראסל.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והסדרה הראשית · ראה עוד »

העברה (גלים)

העברה או מקדם העברה הוא מונח בפיזיקה ובהנדסת חשמל המתאר גל מתקדם בתווך משתנה (לא רציף).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והעברה (גלים) · ראה עוד »

הפקולטה לפיזיקה (הטכניון)

מעבדות בפקולטה לפיזיקה הפקולטה לפיזיקה של הטכניון בחיפה נוסדה בשנת 1952, והיא עוסקת בהכשרה של פיזיקאים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והפקולטה לפיזיקה (הטכניון) · ראה עוד »

הפרדת משתנים

הפרדת משתנים היא שיטה לפתרון משוואות דיפרנציאליות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והפרדת משתנים · ראה עוד »

הפרדת איזוטופים אטומית בעזרת לייזר

ניסוי של הפרדת איזוטופים אטומית בעזרת לייזר במעבדת ליברמור בארצות הברית. האור הירוק הוא של לייזר אדי נחושת השואב לייזר צבע מתכוונן המפיק את האור הכתום. הפרדת איזוטופים אטומית בעזרת לייזר היא שיטה שבה משתמשים בלייזרים מתכוונני אורך גל כדי להפריד איזוטופים של אורניום הנמצאים במצב של אדי מתכת תוך שימוש במעברים על עדינים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והפרדת איזוטופים אטומית בעזרת לייזר · ראה עוד »

הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן

הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן הוא ניסוי מחשבתי שבמקורו בא לתקוף את הפרשנות ההסתברותית למכניקת הקוונטים, ולהוכיח את קיומם של משתנים חבויים שישלימו את תורת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן · ראה עוד »

הפוסטולטים של תורת הקוונטים

ערך זה עוסק בהנחות ובעקרונות היסוד של תורת קוונטים לא יחסותית כפי שמקובל להציגם בגישה המודרנית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והפוסטולטים של תורת הקוונטים · ראה עוד »

הפיזיקה של הבלתי אפשרי

הפיזיקה של הבלתי אפשרי: מסע מדעי לעולמם של הפייזרים, שדות-הכוח, הטלפורטציה והמסע בזמן הוא ספר מדע פופולרי שנכתב על ידי הפיזיקאי פרופסור מיצ'יו קאקו, ממייסדיה של תורת המיתרים, העוסק בבחינת הבסיס המדעי של המדע הבדיוני.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והפיזיקה של הבלתי אפשרי · ראה עוד »

הצפנה

הצפנה היא תהליך קריפטוגרפי של קידוד מידע, שממיר את הייצוג המקורי של המידע, המכונה טקסט גלוי (באנגלית: plaintext), לצורה חלופית, המכונה טקסט מוצפן (באנגלית: ciphertext).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והצפנה · ראה עוד »

הצפנה קוונטית

הצפנה קוונטית (או קריפטוגרפיה קוונטית) היא ענף של הקריפטוגרפיה המשתמשת במכניקה קוונטית לאבטחת ערוץ תקשורת וביצוע פעולות אבטחת מידע שונות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והצפנה קוונטית · ראה עוד »

הצדקה ומוטיבציה למשוואת שרדינגר

משוואת שרדינגר היא משוואה קוונטית המתארת את הדינמיקה בין חלקיקים לא יחסותיים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והצדקה ומוטיבציה למשוואת שרדינגר · ראה עוד »

הרמוניות ספריות

הרמוניות ספריות הן משפחה של פונקציות של שני משתנים: הזוויות θ ו-φ בקואורדינטות ספריות (כדוריות).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והרמוניות ספריות · ראה עוד »

הרצאות פיינמן על פיזיקה

שלושת כרכי הספר במהדורה "הסופית והמורחבת", הדפסה שנייה, משנת 2005. המארז כולל גם את "הטיפים של פיינמן על פיזיקה". עטיפת חלקים 1 ו-2 מתוך הוצאת תקליטור השמע של ההרצאות המקוריות הרצאות פיינמן על פיזיקה (באנגלית: The Feynman Lectures on Physics) הן מבוא לפיזיקה מודרנית מאת ריצ'רד פיינמן, רוברט לייטון ומתיו סנדס.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והרצאות פיינמן על פיזיקה · ראה עוד »

הרולד יורי

הרולד קלייטון יורי (באנגלית: Harold Clayton Urey) (29 באפריל 1893 – 5 בינואר 1981) היה כימאי אמריקני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1934, "על גילוי המימן הכבד", כחלק ממחקר פורץ דרך על איזוטופים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והרולד יורי · ראה עוד »

השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והשמש · ראה עוד »

השערת דה ברויי

בפיזיקה, השערת דה ברויי קובעת שלחלקיקי החומר אופי גלי (עקרון דואליות גל-חלקיק) ומובילה להגדרת אורך גל של חלקיק, הנקרא אורך גל דה ברויי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והשערת דה ברויי · ראה עוד »

השערת הסימולציה

השערת הסימולציה היא הצעה מחשבתית על פיה המציאות היא למעשה סימולציה (קרוב לוודאי סימולציית מחשב).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והשערת הסימולציה · ראה עוד »

התמרת פורייה

התמרת פורייה (נקראת גם טרנספורמציית פורייה) היא כלי מרכזי באנליזה הרמונית שאפשר לתארו כפירוק של פונקציה לרכיבים מחזוריים (סינוסים וקוסינוסים או לחלופין אקספוננטים מרוכבים) וביצוע אנליזה מתמטית לפונקציה על ידי ניתוח רכיביה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והתמרת פורייה · ראה עוד »

התאוריה של הכול

התאוריה של הכול (באנגלית: Theory Of Everything, בראשי תיבות: TOE) היא תאוריה משוערת בפיזיקה אשר תהיה מסוגלת להסביר ולקשור בין כל התופעות הפיזיקליות הידועות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והתאוריה של הכול · ראה עוד »

התאוריה המוזרה של אור וחומר

התאוריה המוזרה של אור וחומר, הוא ספר עיון מאת הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן בנושא אלקטרודינמיקה קוונטית (QED).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והתאוריה המוזרה של אור וחומר · ראה עוד »

התאוריה הקינטית של הגזים

התאוריה הקינטית של הגזים היא תאוריה מדעית שמסבירה תכונות המקרוסקופיות של גזים כגון לחץ, טמפרטורה ונפח, תוך התחשבות במבנה המולקולרי ובהרכבם המיקרוסקופי של גזים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והתאוריה הקינטית של הגזים · ראה עוד »

התנגדות מגנטית עצומה

התנגדות מגנטית עצומה (Giant Magneto resistance או GMR) היא תופעה הקשורה למכניקת הקוונטים המתקיימת בשכבות מתחלפות דקות של חומרים פרומגנטיים ולא מגנטיים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והתנגדות מגנטית עצומה · ראה עוד »

התפלגות

סטיות תקן. בסטטיסטיקה ותורת ההסתברות, התפלגות (לפי האקדמיה ללשון הִתְפַּלְּגוּת־הַהִסְתַּבְּרוּת או באנגלית: probability distribution) היא מרכיב בסיסי בתיאור ההתנהגות של תופעה או תהליך שיש בהם היבטים אקראיים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והתפלגות · ראה עוד »

התפלגות בולצמן

התפלגות בולצמן היא מושג מרכזי במכניקה סטטיסטית.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והתפלגות בולצמן · ראה עוד »

התפוררות התמדתו של הזיכרון

התפוררות התמדתו של הזיכרון (La desintegración de la persistencia de la memoria) (שמן על בד, 1952 עד 1954) הוא ציור של האמן הסוריאליסטי הספרדי סלבדור דאלי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והתפוררות התמדתו של הזיכרון · ראה עוד »

התורה האטומית

בכימיה ובפיזיקה, התורה האטומית היא תאוריה העוסקת בטיבו של החומר, וקובעת כי החומר עשוי מיחידות נפרדות "סופיות" הקרויות אטומים, בניגוד לדעה עתיקה יותר, שלפיה ניתן לחלק את החומר ליחידות הולכות וקטנות, עד אינסוף.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והתורה האטומית · ראה עוד »

הליום נוזלי

על־נזילות בלחץ סטנדרטי, היסוד הכימי הליום קיים בצורתו הנוזלית רק בטמפרטורה נמוכה מאוד של כ־269- מעלות צלזיוס (כ־4 מעלות קלווין).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והליום נוזלי · ראה עוד »

החתול של שרדינגר

הֶחתול של שרדינגר הוא ניסוי מחשבתי בעל אופי פרדוקסלי בתורת הקוונטים, אותו הגה ארווין שרדינגר, מיוצריה של תורה זו.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והחתול של שרדינגר · ראה עוד »

החלפת מפתחות קוונטית

החלפת מפתחות קוונטית היא שיטה (פרוטוקול) לתיאום מפתח הצפנה בין שני משתתפים, המבוססת על עקרונות הצפנה קוונטית ומכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והחלפת מפתחות קוונטית · ראה עוד »

החוק השלישי של התרמודינמיקה

החוק השלישי של התרמודינמיקה הוא חוק פיזיקלי שנוסח בשנת 1906 על ידי ולטר נרנסט, הקובע שלכל התגובות הכוללות חומרים טהורים במצב מעובה (חומרים גבישים), האנטרופיה (מדד לחוסר הסדר במערכת) היא 0, בטמפרטורה 0 קלווין (האפס המוחלט) ובלחץ של 1 אטמוספירה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והחוק השלישי של התרמודינמיקה · ראה עוד »

הגניוס היהודי

מספר המדענים, שמוצאם יהודי, שזכו בפרסי נובל, לפי שנים. הגניוס היהודי הוא ביטוי המתאר תופעה, לפיה, אחוזים גבוהים מאוד בקרב מי שמוצאם יהודי מצטיינים בתחומים המצריכים אינטליגנציה גבוהה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והגניוס היהודי · ראה עוד »

הכלאת אורביטלים אטומיים

ארבעה אורביטלי ''sp''3. שלושה אורביטלי ''sp''2. בכימיה קוונטית ובמכניקת הקוונטים, הכלאת אורביטלים אטומיים (מכונה גם היברידיזציית אורביטלים) היא ערבוב של האורביטלים של אטומים היוצרים קשר כימי, כלומר מולקולה, זה עם זה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והכלאת אורביטלים אטומיים · ראה עוד »

היסטוריה של מכניקת הקוונטים

מקובל לציין את תחילתה של התאוריה הקוונטית במאמר של מקס פלאנק משנת 1900 שעסק בקרינת גוף שחור, בו הופיעה לראשונה במובלע ההשערה שאנרגיה בתנאים מסוימים אינה יכולה לקבל כל ערך ומשתנה בקפיצות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והיסטוריה של מכניקת הקוונטים · ראה עוד »

היסטוריה של תורת ההסתברות

שמאל ההיסטוריה של תורת ההסתברות היא השתלשלות התפתחותה של תורת ההסתברות כתורה מדעית נחקרת, החל משלביה המוקדמים במאות ה-16 וה-17, כשחישובי ההסתברות נעשו באופן נאיבי ואינטואיטיבי, ועד ביסוסה המתמטי במאות ה-19 וה-20, בהן היא הפכה לתורה מתמטית העומדת על בסיס אקסיומטי איתן.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והיסטוריה של תורת ההסתברות · ראה עוד »

היסטוריה של המדע

צילום מתוך: Lapidario del rey D. Alfonso X, A. Selfa and H. Rodrigañez y Sagasta (eds.), Madrid 1881. היסטוריה של המדע היא המיקוד ההיסטורי בהתפתחותו של המדע לאורך הזמן – החל מתקופות קדומות של האנושות ועד ימים אלו, ובהשפעות התרבותיות, הכלכליות, הפילוסופיות, הטכנולוגיות והפוליטיות של תהליכים אלו.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והיסטוריה של המדע · ראה עוד »

היסטוריה של האסטרונומיה

מפת כוכבים עם היטל גלילי. מפות הכוכבים של סו סונג הן העתיקות ביותר מבין מפות הכוכבים המודפסות. אסטרונומיה היא העתיקה ביותר מבין מדעי הטבע.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והיסטוריה של האסטרונומיה · ראה עוד »

היסטוריה של הפיזיקה

היסטוריה של הפיזיקה היא פירוט התהליכים והאירועים שבהם הועלו השאלות בתחומי הפיזיקה – חקר הטבע, ובמיוחד חקר תופעות הטבע המדידות, כגון תנועתם של כוכבים, דינמיקה של גופים על פני כדור הארץ, תנועת נוזלים, חום, אור וכיוצא באלה; כיצד התפתחו הכלים להתמודדות עם השאלות הללו – הכלים המחשבתיים והכלים הניסיוניים-טכנולוגיים, וכיצד התפתחו התורות הנותנות מענה לשאלות הללו, תורות המרכיבות את הפיזיקה המוכרת לנו כיום, וכן התורות אשר התגלו כבלתי נכונות ונחשבות היום כמיושנות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והיסטוריה של הפיזיקה · ראה עוד »

היסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20

פיזיקה היא חקר הטבע, ובמיוחד חקר תופעות הטבע המדידות, כגון תנועתם של כוכבים, דינמיקה של גופים על פני כדור הארץ, תנועת נוזלים, חום, אור וכיוצא באלה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והיסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20 · ראה עוד »

היסטוריה של הכימיה

האש, כתוצר הבעירה של עץ, היא כנראה אחת התגובות הכימיות המוכרות ביותר לאדם. היסטוריה של הכימיה היא העיסוק בהתפתחות הטכנולוגית והתפיסתית של האנושות בתחומי הכימיה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והיסטוריה של הכימיה · ראה עוד »

היפרקוניוגציה

בכימיה, היפרקוניוגציה ("צימוד על") היא אינטראקציה מייצבת, תוצאה של אינטראקציה של אלקטרונים בקשר סיגמא (בדרך כלל C-H או C-C) עם אורביטל p לא-קושר או אורביטל π אנטי-קושר פנוי (או מלא חלקית) קרוב.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והיפרקוניוגציה · ראה עוד »

היקום האלגנטי

היקום האלגנטי: על-מיתרים, ממדים נסתרים, והחיפוש אחר התאוריה של הכול (The Elegant Universe: Superstrings, Hidden Dimensions, and the Quest for the Ultimate Theory), הוא ספר של בריאן גרין אשר פורסם בשנת 1999 באנגלית ובשנת 2002 בעברית, אשר מציג את תורת המיתרים ואת תורת העל-מיתר, ומספק הערכה מקיפה אך לא טכנית של התאוריה, חסרונותיה ומעלותיה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים והיקום האלגנטי · ראה עוד »

וקטור

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ווקטור · ראה עוד »

וקטור (פיזיקה)

וקטור מ-A ל-B בפיזיקה, וֶקְטוֹר הוא גודל פיזיקלי בעל כיוון במרחב האוקלידי התלת-ממדי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ווקטור (פיזיקה) · ראה עוד »

וקטור מצב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ווקטור מצב · ראה עוד »

וקטור מצב (קוונטים)

במכניקה קוונטית, וקטור מצב הוא וקטור במרחב הילברט המיצג את המצב של מערכת פיזיקלית, כשמספר דרגות החופש של המערכת הוא הממד של הווקטור.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ווקטור מצב (קוונטים) · ראה עוד »

וקטור גל

וקטור גל הוא וקטור המשמש לתיאור התנע של גלים, והוא מסומן ב-\vec.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ווקטור גל · ראה עוד »

ורנר הייזנברג

ורנר קרל הייזנברג (בגרמנית: Werner Karl Heisenberg; 5 בדצמבר 1901 – 1 בפברואר 1976) היה פיזיקאי גרמני, ממניחי היסודות למכניקת הקוונטים, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1932.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וורנר הייזנברג · ראה עוד »

וולפגנג פאולי

וולפגנג ארנסט פאולי (בגרמנית: Wolfgang Ernst Pauli; 25 באפריל 1900 – 15 בדצמבר 1958) היה פיזיקאי אוסטרי, שנודע בעקבות עבודתו על תאוריית הספין, ובפרט עקב עקרון האיסור הנקרא על שמו.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ווולפגנג פאולי · ראה עוד »

וילהלם וין

וילהלם קרל ורנר אוטו פריץ פרנץ וין (בגרמנית: Wilhelm Carl Werner Otto Fritz Franz Wien; 13 בינואר 1864 - 30 באוגוסט 1928) היה פיזיקאי גרמני, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1911 על גילוייו בנוגע לחוקים השולטים בקרינת חום.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ווילהלם וין · ראה עוד »

ויליאם אונרו

אונרו מלמד באוניברסיטת בריטיש קולומביה (2006) ויליאם ג'ורג' אונרו (אנגלית: William George Unruh; נולד ב-28 באוגוסט 1945) הוא פיזיקאי קנדי באוניברסיטת בריטיש קולומביה הממוקמת בוונקובר.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וויליאם אונרו · ראה עוד »

ויליאם רואן המילטון

סר ויליאם רואן המילטון (באנגלית: William Rowan Hamilton; 4 באוגוסט 1805 – 2 בספטמבר 1865) היה מתמטיקאי ואסטרונום אירי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וויליאם רואן המילטון · ראה עוד »

ויליאם לורנס בראג

סר וִילְיִאם לוֹרֶנְס בְּרַאג FRS, CH (באנגלית: Sir William Lawrence Bragg; 31 במרץ 1890 – 1 ביולי 1971) היה פיזיקאי אנגלי יליד אוסטרליה, שזכה יחד עם אביו, ויליאם הנרי בראג, בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1915, על המחקר שערכו על המבנה הגבישי של החומר באמצעות עקיפה של קרני רנטגן.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וויליאם לורנס בראג · ראה עוד »

ויליס לם

ויליס יוג'ין לם (בשם מלא באנגלית: Willis Eugene Lamb, Jr; 12 ביולי 1913 – 15 במאי 2008) היה פיזיקאי אמריקאי זוכה פרס נובל לפיזיקה בשנת 1955 יחד עם פוליקרפ קוש על קביעתו הניסויית המדויקת שהמומנט המגנטי של האלקטרון גדול מהערך התאורטי הצפוי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וויליס לם · ראה עוד »

כרומודינמיקה קוונטית

אנטי-קוורק. באיור מוצג גם מטען ה"צבע" של החלקיקים: הגלואון נושא כחול ואנטי-אדום והקוורקים כחול ואנטי-אדום בהתאמה. כרומודינמיקה קוונטית (QCD) היא תורת שדות קוונטית המסבירה את מקורו של הכוח הגרעיני החזק.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וכרומודינמיקה קוונטית · ראה עוד »

כלל הזהב של פרמי

כלל הזהב של פרמי הוא כלל בפיזיקה קוונטית, המאפשר לחשב את קצב המעבר, או את הסתברות המעבר ליחידת זמן, מרמת אנרגיה אחת של מערכת קוונטית לרצף של מצבי אנרגיה, על ידי הפרעה התלויה בזמן.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וכלל הזהב של פרמי · ראה עוד »

כללי ברירה

בפיזיקה ובכימיה (לרוב במכניקת הקוונטים), כללי ברירה הם כללים המגדירים את התנאים תחתם מתרחשים מעברים מותרים (מאופיינים בהסתברות גבוהה, יחסית) לבין מעברים אסורים (הסתברות הקרובה ל-0) בין מצב התחלתי של מערכת לבין מצב סופי שלה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וכללי ברירה · ראה עוד »

כבידה

תנועה סביב השמש בפיזיקה, כְּבִידָה היא תופעה בה עצמים בעלי מסה ואנרגיה נמשכים זה אל זה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וכבידה · ראה עוד »

כבידה קוונטית

כבידה קוונטית הוא תחום תאורטי בפיזיקה השואף לתת תיאור אחיד בעזרת תורת השדות הקוונטית, תורת היחסות הכללית ומכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וכבידה קוונטית · ראה עוד »

כוח (פיזיקה)

הכוחות הפועלים על מנסרה במישור ובשיפוע בפיזיקה, כוח הוא אינטראקציה שיכולה לגרום לשינוי בתנועה של גוף.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וכוח (פיזיקה) · ראה עוד »

כוח נורמלי

הכוח הנורמלי הוא כוח שמפעיל משטח בתגובה לכוח שמופעל עליו.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וכוח נורמלי · ראה עוד »

כוחות היסוד

כוח יסוד (או תגובת יסוד) הוא מנגנון לפיו חלקיקים מגיבים האחד עם השני, בצורה שאינה מוסברת על ידי כוח בסיסי יותר.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וכוחות היסוד · ראה עוד »

כימיה

הטבלה המחזורית, המודל המוצלח ביותר כיום למיון כל היסודות הכימיים הידועים לאדם. כִימְיָה (מיוונית: Χημια) היא ענף במדעי הטבע העוסק בהרכב החומר, מבנהו, תכונותיו והשינויים החלים בו במהלך אינטראקציה עם חומר אחר.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וכימיה · ראה עוד »

כימיה פיזיקלית

כימיה פיזיקלית עוסקת בתכונות הפיזיקליות של החומרים ובשינוי שלהם, כגון: טמפרטורה, מסיסות, ערבוב, חמצון-חיזור ועוד.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וכימיה פיזיקלית · ראה עוד »

כימיה קוונטית

כִימְיָה קְוַנְטִית היא ענף בכימיה תאורטית העושה שימוש במכניקה הקוונטית ובתורת השדות הקוונטית בהסבר תופעות יסוד בכימיה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וכימיה קוונטית · ראה עוד »

כימיה תאורטית

כימיה תאורטית היא ענף רחב בכימיה ותת-תחום בפיזיקה כימית שבוחנת את האנרגיה, הדינמיקה והתגובתיות של מערכות כימיות וביולוגיות.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וכימיה תאורטית · ראה עוד »

כימיה חישובית

הכימיה החישובית מיישמת את המודלים המתמטיים והפיזיקליים לתיאור תהליכים ומצבים כימיים, שפותחו במסגרת הכימיה התאורטית, בתוכנות מחשב שנועדו לפתור במהירות ובדייקנות בעיות שאין אפשרות לפותרן באמצעות חישוב ידני.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וכימיה חישובית · ראה עוד »

ימימה בן מנחם

ימימה בן מנחם (נולדה ב־23 בדצמבר 1946) היא פרופסור אמריטה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וימימה בן מנחם · ראה עוד »

יצחק אפלויג

יצחק אפלויג (נולד ב-1 בספטמבר 1944) הוא כימאי ישראלי, פרופסור מחקר בפקולטה לכימיה בטכניון.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ויצחק אפלויג · ראה עוד »

יצחק בנטוב

יצחק בנטוב (באנגלית: Itzhak Bentov; 9 באוגוסט 1923 – 25 במאי 1979) היה מדען, ממציא, מיסטיקאי וסופר.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ויצחק בנטוב · ראה עוד »

יקום מקביל

יקום מקביל הוא יקום היפותטי נוסף המתנהל במקביל ליקום שלנו.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ויקום מקביל · ראה עוד »

יקיר אהרונוב

יקיר אהרונוב (נולד ב-28 באוגוסט 1932) הוא פיזיקאי ישראלי, שעיסוקיו ותחומי המחקר שלו הם יסודות מכניקת הקוונטים ובייחוד "בעיית המדידה".

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ויקיר אהרונוב · ראה עוד »

ירון עוז (פיזיקאי)

ירון עוז (נולד ב-10 באוגוסט 1964) הוא פיזיקאי ישראלי ופרופסור מן המניין בבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, המכהן כראש המרכז למדע וטכנולוגיה קוונטית באוניברסיטה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים וירון עוז (פיזיקאי) · ראה עוד »

יששכר אונא

יששכר אונא (8 במאי 1934 – 11 באוקטובר 2021) היה פיזיקאי ישראלי, פרופסור במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ויששכר אונא · ראה עוד »

יחס נפיצה

נפיצת אור על ידי מנסרה משולשת בפיזיקה, יחס נפיצה (או יחס דיספרסיה) הוא הקשר המתמטי בין התדירות הזוויתית של גל \ \omega לווקטור הגל \vec או מספר הגל k, כלומר: הפונקציה \ \omega (k).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ויחס נפיצה · ראה עוד »

יגאל מאיר

יגאל מאיר (נולד ב-1957), פיזיקאי ישראלי המכהן כפרופסור במחלקה לפיזיקה ומופקד על הקתדרה למדע וטכנולוגיה קוונטית ע"ש גרהאם בק באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ויגאל מאיר · ראה עוד »

יואב בן דב (פילוסוף מדע)

יואב בן-דב (6 במרץ 1957 - 7 בדצמבר 2016) היה פילוסוף של המדע ומומחה לקלפי טארוט.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ויואב בן דב (פילוסוף מדע) · ראה עוד »

יוסף אמרי

יוסף אמרי, 2006 יוסף (ג'ו) אִמרי (Imry; 23 בפברואר 1939 – 29 במאי 2018) היה פיזיקאי ישראלי, מחלוצי הפיזיקה המזוסקופית (תחום שמתעסק בפיזיקה בגדלים של כמיקרון) ומחשובי החוקרים בעולם בנושא זה.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ויוסף אמרי · ראה עוד »

יושיאו נישינה

יושיאו נישינה (ביפנית: 仁科芳雄; 6 בדצמבר 1890 – 10 בינואר 1951) היה פיזיקאי יפני שכונה: "האב המייסד של המחקר המודרני בפיזיקה ביפן".

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ויושיאו נישינה · ראה עוד »

יוג'ין ויגנר

יוג'ין פול "אי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ויוג'ין ויגנר · ראה עוד »

יוהאן יאקוב בלמר

יוהאן יאקוב בלמר (גרמנית: Johann Jakob Balmer; 1 במאי 1825 – 12 במרץ 1898) היה מתמטיקאי ופיזיקאי שווייצרי.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ויוהאן יאקוב בלמר · ראה עוד »

יינון

טבלה המחזורית. יינון (בלועזית: Ionization) הוא התהליך שבמהלכו משתנה המטען החשמלי של אטום, יון או מולקולה כתוצאה מקליטה או שחרור של אלקטרון אחד או יותר.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ויינון · ראה עוד »

12 באוגוסט

12 באוגוסט הוא היום ה-224 בשנה בלוח הגרגוריאני (225 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו12 באוגוסט · ראה עוד »

19 במרץ

19 במרץ הוא היום ה-78 בשנה (79 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו19 במרץ · ראה עוד »

1900 במדע

מקס פלאנק מתאר את חוק פלאנק לקרינת גוף שחור.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1900 במדע · ראה עוד »

1901 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1901.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1901 במדע · ראה עוד »

1902 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1902.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1902 במדע · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1905 · ראה עוד »

1911 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1911.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1911 במדע · ראה עוד »

1913 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1913.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1913 במדע · ראה עוד »

1914 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1914.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1914 במדע · ראה עוד »

1915 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1915.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1915 במדע · ראה עוד »

1925 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1925.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1925 במדע · ראה עוד »

1926 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1926.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1926 במדע · ראה עוד »

1927 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1927.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1927 במדע · ראה עוד »

1928 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1928.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1928 במדע · ראה עוד »

1929 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1929.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1929 במדע · ראה עוד »

1932 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1932.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1932 במדע · ראה עוד »

1933 במדע

400x400px רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1933.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1933 במדע · ראה עוד »

1935 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1935.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1935 במדע · ראה עוד »

1947 במדע

הקון טיקי במוזיאון על שמה באוסלו רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1947.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1947 במדע · ראה עוד »

1948 במדע

כנס סולווה ה-8 רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1948.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1948 במדע · ראה עוד »

1954 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1954.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1954 במדע · ראה עוד »

1961 במדע

הקוסמונאוט יורי גגארין הוא האדם הראשון בחלל רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1961.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1961 במדע · ראה עוד »

1962 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1962.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1962 במדע · ראה עוד »

1967 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1967.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1967 במדע · ראה עוד »

1976 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1976.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1976 במדע · ראה עוד »

1984 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1984.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1984 במדע · ראה עוד »

1990 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1990.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1990 במדע · ראה עוד »

1998 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1998.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו1998 במדע · ראה עוד »

20 באוקטובר

20 באוקטובר הוא היום ה־293 בשנה (294 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו20 באוקטובר · ראה עוד »

8 באוגוסט

8 באוגוסט הוא היום ה-220 בשנה (221 בשנה מעוברת) בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מכניקת הקוונטים ו8 באוגוסט · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

פיזיקה קואנטית, מכניקה קואנטית.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מכניקת_הקוונטים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »