91 יחסים: מנחם ארבר, מנחם אוסישקין, מנהרת-הזמן (סדרת ספרים), מנוחה רדובילצקי-אבישר, מקוה ישראל, מרדכי מיכאלי, מרדכי הקר, משה דפנא, משה דוד גאון, מלחמת השפות (פירושונים), מלחמת הלשונות, מכללת לוינסקי לחינוך, אפרים הראובני, אפרים כהן-רייס, אליעזר בן-יהודה, אליהו אורבך, אליהו קראוזה, אחד העם, אברהם אלברט ענתבי, אברהם לוינהרץ, אהרן צ'רניבסקי, אהרן כהנשטם, אוצר המורה, אינזיך, נפתלי וייץ, נטע הרפז, ספרות, ספרות עברית, פאול נתן, ציונות מעשית, ציונות ברוסיה, קדיש סילמן, קונסרבטוריון, ר' בנימין, רפאל סופרמן, ריב השפות, ריב הלשונות, שמואל בן-שבת, שמואל יוסף פבזנר, שפת הוראה, שלמה שילר, שלמה יצחק, תרומת התרגום לתחיית העברית המודרנית, תחיית הלשון העברית, תיאטרון בישראל, תיאטרון יידיש, זרובבל חביב, זלמן וויט, חסיה סוקניק, חברת עזרה של יהודי גרמניה, ..., חיפה, חיים ז'יטלובסקי, חיים בן-עטר (עיתונאי), בנימין ברנר, בניין הטכניון הישן, בעל-מחשבות, בית הספר למל, בית הספר הריאלי, בית היתומות של חברת עזרה, גדוד מגיני השפה, דוד אבישר, דוד ילין, ה'תרע"ד, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, הסרט הראשון של פלשתינה, הסתדרות המורים, העלייה השנייה, הפולמוס על מעמד היידיש בספרות, הרשות הלאומית לתרבות היידיש, התיישבות נתיני המעצמות בחיפה, החרות, הגימנסיה העברית רחביה, הדר הכרמל, ההסתדרות המצומצמת, הוצאת ש. פרידמן, הוועד האודסאי, היסטוריה של חיפה, היסטוריה של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, וילהלם הקר, כ"ו בשבט, יעקב לויצקי, ישכר בריש גרויברט, יחזקאל דנין (סוכובולסקי), יהושע נסיהו, יהודה לייב פוחובסקי, יהודה דוד אייזנשטיין, יהודה יונוביץ, יוסף לוריא, יוסף יואל ריבלין, יידיש, 22 בפברואר. להרחיב מדד (41 יותר) »
מנחם ארבר
מנחם ארבר מנחם ארבר (19 במאי 1898 – ז' באייר תשכ"א, 23 באפריל 1961) היה פעיל ציוני רוויזיוניסטי, ממייסדי תנועת בית"ר ונציבה בארץ ישראל, מראשוני הצה"ר והאצ"ל, ציר מטעם הצה"ר באספת הנבחרים השנייה והשלישית.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ומנחם ארבר · ראה עוד »
מנחם אוסישקין
אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ומנחם אוסישקין · ראה עוד »
מנהרת-הזמן (סדרת ספרים)
מנהרת-הזמן היא סדרת ספרים, שכתבה גלילה רון־פדר-עמית בסוגת ההיסטוריה והמדע הבדיוני.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ומנהרת-הזמן (סדרת ספרים) · ראה עוד »
מנוחה רדובילצקי-אבישר
מנוחה רדובילצקי-אבישר חניכות ה"מעון לבנות ישראל" בטיול בירושלים, 1911; המחנכת מנוחה רדובילצקי ראשונה מימין מנוחה רדובילצקי-אבישר (1893, יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – 1942, ירושלים) הייתה אשת חינוך ארצישראלית בתקופת היישוב.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ומנוחה רדובילצקי-אבישר · ראה עוד »
מקוה ישראל
מקוה ישראל וסביבותיה מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי והישוב העברי הראשון בארץ ישראל מאז תקופת היישוב הישן.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ומקוה ישראל · ראה עוד »
מרדכי מיכאלי
מרדכי מיכאלי (נולד בשם: מרדכי פריזנט; י"ז בתמוז ה'תרנ"ד, 21 בספטמבר 1894 — י"ט באדר ב' ה'תשי"ז, 22 במרץ 1957) היה איש רוח, מחנך, פדגוג וסופר עברי.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ומרדכי מיכאלי · ראה עוד »
מרדכי הקר
מרדכי (מקס) הקר (28 בינואר 1879 – 12 ביוני 1964) היה יזם קרקע, מהנדס ציוני, יהודי-פולני ממקימי הטכניון, ומנהלו בשנים 1925–1927.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ומרדכי הקר · ראה עוד »
משה דפנא
משֶׁה דַּפְנָא (בלאוושטיין) (12 בספטמבר 1884, כ"ב באלול ה'תרמ"ד – 23 באוקטובר 1963, ה' בחשוון ה'תשכ"ד) היה משורר ומחנך ישראלי, שימש בתפקידי הוראה וניהול במערכת החינוך.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ומשה דפנא · ראה עוד »
משה דוד גאון
משה דוד גאון (מד"ן; 6 בספטמבר 1889 (י' באלול תרמ"ט), טראווניק, האימפריה העות'מאנית – 8 באוקטובר 1958, ישראל) היה היסטוריון, חוקר יהדות המזרח, ביבליוגרף, איש חינוך, עיתונאי ומשורר ישראלי, מחלוצי חוקרי תרבות הלאדינו בישראל ואביהם של איש העסקים בני גאון והזמר יהורם גאון.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ומשה דוד גאון · ראה עוד »
מלחמת השפות (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ומלחמת השפות (פירושונים) · ראה עוד »
מלחמת הלשונות
#הפניה מלחמת השפות.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ומלחמת הלשונות · ראה עוד »
מכללת לוינסקי לחינוך
סמלילה הקודם של המכללה, טרם מלאו 100 שנים להקמתה מראה המכללה מבחוץ טקס הענקת תארים במכללת לוינסקי לחינוך מכללת לוינסקי לחינוך היא המכללה העברית הראשונה להכשרת מורים.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ומכללת לוינסקי לחינוך · ראה עוד »
אפרים הראובני
אפרים הראובני (1881, נובומוסקובסק, אוקראינה – 16 באוקטובר 1953, ירושלים) היה בוטנאי, חוקר צמחיית ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ואפרים הראובני · ראה עוד »
אפרים כהן-רייס
ממוזער אפרים כהן-רייס (בלועזית: Ephraim Cohen-Reiss; 14 במאי 1863, ירושלים – 1 בינואר 1943, צרפת) היה מראשוני המייסדים של חינוך מודרני בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ואפרים כהן-רייס · ראה עוד »
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »
אליהו אורבך
ד"ר אליהו אורבך בן 75, חיפה 1957 ד"ר אליהו אורבך (בגרמנית: Elias Auerbach, 28 ביולי 1882, י"ב באב תרמ"ב, ריטְשֶנְוואלדֶה, חבל פוזנן, הקיסרות הגרמנית - 15 ביולי 1971, כ"ב בתמוז תשל"א, חיפה) היה הרופא היהודי "המלא" הראשון בחיפה.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ואליהו אורבך · ראה עוד »
אליהו קראוזה
אחוזת הקבר של אליהו קראוזה ובני משפחתו בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב אליהו קרָאוּזֶה (ג' באלול תרל"ח, 23 באוגוסט 1878 – י"ט באייר תשכ"ב, 22 במאי 1962) היה אגרונום מומחה, מנהל חוות סג'רה מטעם יק"א ומנהלו של בית הספר החקלאי מקוה ישראל.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ואליהו קראוזה · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ואחד העם · ראה עוד »
אברהם אלברט ענתבי
אברהם (אלברט) ענתבי (Albert-Abraham Antébi; ה'תרכ"ט, 1869, דמשק – ב' באדר ב' ה'תרע"ט 4 במרץ 1919, איסטנבול) היה מהנדס ומורה, מחשובי המנהיגים והעסקנים ביישוב היהודי בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20, בעל השפעה רבה על השלטונות העות'מאניים.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ואברהם אלברט ענתבי · ראה עוד »
אברהם לוינהרץ
ד"ר אברהם לוינהרץ (1890–1961) היה מתמטיקאי ופיזיקאי ישראלי, שלימד בבתי ספר ובסמינר למורים ונמנה עם הצוות שתכנן את הקמת הטכניון.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ואברהם לוינהרץ · ראה עוד »
אהרן צ'רניבסקי
אהרן צֶ'רְנְיַבְסקי (לעיתים נכתב צ'רניאבסקי; Tcherniavsky; 25 במאי 1887 – 3 בינואר 1966) היה פיזיקאי, מרצה ב ומנהל הטכניון (בשנים 1927–1929).
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ואהרן צ'רניבסקי · ראה עוד »
אהרן כהנשטם
אהרון (אהרן) בן משה כַּהָנְשְׁטָם (1859–1920) היה משפטן, מחנך, ממייסדי החינוך היהודי המודרני במזרח אירופה ומראשיו.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ואהרן כהנשטם · ראה עוד »
אוצר המורה
אוצר המורֶה הייתה הוצאת ספרים של הסתדרות המורים בישראל, שפעלה להעשיר בפרסומיה את החינוך העברי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ואוצר המורה · ראה עוד »
אינזיך
"אינזיך", וכן "אינזיכסטן", היה כינוי לחבורת משוררי יידיש שפעלו בארצות הברית באמצע המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ואינזיך · ראה עוד »
נפתלי וייץ
נפתלי וייץ בביתו בירושלים, שנות ה-20 בית הרופאים נפתלי וחנה וייץ בירושלים נפתלי וייץ (21 בינואר 1866 – 12 בפברואר 1935) היה רופא ומחלוצי היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת סוף השלטון העות'מאני ותחילת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ונפתלי וייץ · ראה עוד »
נטע הרפז
נטע הרפז (גולדברג; 1890 – 11 באוקטובר 1970) היה מראשי העלייה השנייה וחבר הכנסת בכנסת הראשונה.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ונטע הרפז · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות וספרות · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות וספרות עברית · ראה עוד »
פאול נתן
ד"ר פאול נתן (25 באפריל 1857, ברלין – 15 במרץ 1927, ברלין), היה עיתונאי, פוליטיקאי ופילנתרופ יהודי-גרמני, שהקים ועמד בראש חברת עזרה של יהודי גרמניה (Hilfsverein der Deutschen Juden) פעל רבות בסיוע ליהודי העולם, ובמיוחד ליישוב היהודי בארץ ישראל, ונמנה עם מקימי הטכניון בחיפה.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ופאול נתן · ראה עוד »
ציונות מעשית
מבנה משוחזר של חומה ומגדל בקיבוץ נגבה הציונות המעשית היא גישה בציונות התומכת במגוון פעילויות המתמקדות בעלייה לארץ ישראל, בקניית אדמות בארץ ישראל ובהקמת יישובים ומפעלים.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות וציונות מעשית · ראה עוד »
ציונות ברוסיה
התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות וציונות ברוסיה · ראה עוד »
קדיש סילמן
קדיש יהודה-ליב סילמן (28 בנובמבר 1880, חנוכה תרמ"א, ליטא – 13 בנובמבר 1937, ט' בכסלו תרצ"ח, ירושלים), היה מורה, משורר, סופר, מתרגם ובלשן ארץ-ישראלי, וגם מראשוני התשבצאים העבריים.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות וקדיש סילמן · ראה עוד »
קונסרבטוריון
קונסרבטוריון הוא מוסד ללימודי מוזיקה, כולל אקדמיה למוזיקה.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות וקונסרבטוריון · ראה עוד »
ר' בנימין
ר' בנימין (קרי: רבי בנימין; 23 במאי 1880 – 15 בדצמבר 1957, כ"ב בכסלו תשי"ח) הוא שמו הספרותי של יהושע רדלר-פלדמן (שעיברת אותו ליהושע התלמי) שהיה סופר, עיתונאי ואיש ציבור.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ור' בנימין · ראה עוד »
רפאל סופרמן
רפאל סופרמןתמונה להחלפה רפאל סופרמן (Raphael Soferman, ח' באלול ה'תרל"ט, אוגוסט 1879 - י"ג באייר ה'תשט"ז, אפריל 1956) היה מחנך, פעיל ציוני וסופר.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ורפאל סופרמן · ראה עוד »
ריב השפות
#הפניה מלחמת השפות.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות וריב השפות · ראה עוד »
ריב הלשונות
#הפניה מלחמת השפות.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות וריב הלשונות · ראה עוד »
שמואל בן-שבת
שמואל בן-שבת (3 באוקטובר 1888, י' בחשוון תרמ"ט - 25 ביולי 1957, כ"ו בתמוז תשי"ז) היה מחנך, עיתונאי, משורר, פעיל ציוני ובלשן תושב חיפה.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ושמואל בן-שבת · ראה עוד »
שמואל יוסף פבזנר
שמואל יוסף פֶּבְזְנֶר (בכ"א בכסלו תרל"ט, 17 בדצמבר 1878 – 7 במאי 1930) היה סופר, מצירי הקונגרס הציוני הראשון (1897), מחלוצי המהנדסים והתעשיינים בארץ ישראל, מבוני חיפה העברית ומנהל הטכניון בשנים 1927–1929.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ושמואל יוסף פבזנר · ראה עוד »
שפת הוראה
שפת הוראה היא מונח הלקוח מתחום ההוראה והחינוך, והוא מתייחס לשפה בה נלמדים תכנים מסוימים כגון: לימודי שפה זרה או שנייה ותכנים לימודיים אחרים, בעיקר במסגרת בתי ספר ומוסדות אקדמאים.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ושפת הוראה · ראה עוד »
שלמה שילר
שלמה שִילֶר (15 באוקטובר 1862 – 31 באוקטובר 1925, י"ג בחשוון תרפ"ו) היה מורה, מחנך, איש ציבור והוגה דעות ציוני בגליציה, באימפריה הרוסית ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ושלמה שילר · ראה עוד »
שלמה יצחק
__ללא_תוכן_עניינים__ שלמה יצחק (1893 ~ 21 ביוני 1920) היה אחד מתלמידי יעקב פייטלוביץ', אשר למדו בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ושלמה יצחק · ראה עוד »
תרומת התרגום לתחיית העברית המודרנית
תרומת התרגום לעיצוב השפה העברית החדשה התבטאה באיתור מחסרים לשוניים, בהפצת חידושי הלשון ובניסיון מתמיד לשיפור סגנון הכתיבה, במטרה להשתחרר מהמליצות של השפה המקראית המסורבלת.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ותרומת התרגום לתחיית העברית המודרנית · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
תיאטרון בישראל
הבימה - התיאטרון הלאומי התיאטרון בישראל התפתח והתמסד עם השנים, מהצגות חובבניות שהעלו תלמידי בתי הספר שבמושבות ארץ ישראל עוד מסוף המאה התשע-עשרה, ועד לתיאטראות הגדולים והממוסדים של מדינת ישראל כיום.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ותיאטרון בישראל · ראה עוד »
תיאטרון יידיש
התיאטרון בשפת היידיש התפתח והגיע לשיאו בתקופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ונמשך עד למלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ותיאטרון יידיש · ראה עוד »
זרובבל חביב
זרובבל חביב (לובמן) (1894–1987) היה איש ציבור ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות וזרובבל חביב · ראה עוד »
זלמן וויט
זלמו וויטתמונה להחלפה זלמן וויט (כ' בתמוז תרנ"ו, 1896 - כ"ז בסיון תשכ"ג, 19 ביוני 1963) היה ממייסדי חברת "הסולל" ומו"ל העיתונים דאר היום, Palestine Weekly ובאריד אל-יום (בערבית), ממייסדי שכונת בן-ציון בחיפה, וממייסדי הסתדרות בני בנימין.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות וזלמן וויט · ראה עוד »
חסיה סוקניק
חסיה פַיְינְסוֹד-סוּקֶנִיק (7 בדצמבר 1889, ביאליסטוק, פלך גרודנה, רוסיה – ד' בטבת תשכ"ח, 5 בינואר 1968, ירושלים) הייתה גננת, אשת העלייה השנייה, מנהלת סמינר המורות בירושלים ומפקחת על גני הילדים בעיר, ופעילת ציבור, חברת ועד הקהילה בעיר ולוחמת לשוויון זכויות הנשים, ממייסדות התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות וחסיה סוקניק · ראה עוד »
חברת עזרה של יהודי גרמניה
ד"ר פאול נתן, מייסד "עזרה" חברת עזרה של יהודי גרמניה (בגרמנית: Hilfsverein der Deutschen Juden, בקיצור "עזרה") הייתה ארגון יהודי-גרמני לא ציוני, שפעלה בראשית המאה ה-20 לסיוע פילנתרופי ליהודי מזרח אירופה וארץ ישראל ולקידום התרבות הגרמנית בקרב היהודים מחוץ לגרמניה.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות וחברת עזרה של יהודי גרמניה · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות וחיפה · ראה עוד »
חיים ז'יטלובסקי
ד"ר חיים ז'יטלובסקי (19 באפריל 1865 – 6 במאי 1943) היה סופר, עיתונאי, מהפכן ופוליטיקאי סוציאליסטי יהודי יליד רוסיה, ההוגה המרכזי של היידישיזם הרדיקלי.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות וחיים ז'יטלובסקי · ראה עוד »
חיים בן-עטר (עיתונאי)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות וחיים בן-עטר (עיתונאי) · ראה עוד »
בנימין ברנר
בנימין ברנר (1900 - 1982) היה פסיכולוג, מחנך, מרצה וסופר עברי, בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ובנימין ברנר · ראה עוד »
בניין הטכניון הישן
בניין הטכניון הישן הוא מבנה בולט בשכונת הדר הכרמל שבחיפה.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ובניין הטכניון הישן · ראה עוד »
בעל-מחשבות
כתב העת "דאס פולק", ריגה, 1921 בעל-מחשבות (בכתיב יידי: בעל-מחשבֿות, נהגה: "בַּאל-מחשׁוֹבֶס"; ברוסית: Ба‘ал-Махашавот, ולפי ההגייה האשכנזית Бал-Махшовес) הוא שם העט של ד"ר איסידור ישראל אליַשֵב (אלישיב; ביידיש: ישראל איזידאָר עליאַשעוו; בגרמנית: Isidor Eljaschoff; ברוסית: Исраэль Исидор Эльяшев; 13 בספטמבר 1873, קובנה – 13 בינואר 1924, קובנה), נוירולוג, פובליציסט, פעיל ציוני, עורך ספרותי ועורך עיתונים יידי, מתרגם ומבקר ספרות, תיאטרון ואמנות, הנחשב למבקר הראשון של ספרות יידיש.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ובעל-מחשבות · ראה עוד »
בית הספר למל
הכניסה לבית הספר בית הספר למל הוא בית ספר שהוקם בירושלים בשנת 1856 על ידי משפחת למל האמידה מאוסטריה במטרה לעזור לתושבי "היישוב הישן" בירושלים.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ובית הספר למל · ראה עוד »
בית הספר הריאלי
בית הספר הריאלי העברי בחיפה (ידוע בשמו המקוצר "בית הספר הריאלי" ואף "הריאלי") הוא בית ספר מוכר שאינו רשמי בחיפה.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ובית הספר הריאלי · ראה עוד »
בית היתומות של חברת עזרה
בית היתומות של חברת עזרה היה בית יתומות עברי מודרני בירושלים בתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ובית היתומות של חברת עזרה · ראה עוד »
גדוד מגיני השפה
כרזה של גדוד מגיני השפה כנגד עברית קלוקלת שמקורה מהקולנוע, 1930 "גדוד מגיני השפה" (בזמנו אוית השם בכתיב חסר: גדוד מגני השפה) היה ארגון שפעל בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל המנדטורית בין השנים 1923–1936 למען טהרנות לשונית ביישוב, כלומר, למען השלטת השפה העברית.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות וגדוד מגיני השפה · ראה עוד »
דוד אבישר
קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון דוד אבישר (19 באוקטובר 1887, א' בחשון תרמ"ח - 12 בספטמבר 1963, כ"ב באלול תשכ"ג) היה איש חינוך, עיתונאי, משורר וסופר יליד חברון.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ודוד אבישר · ראה עוד »
דוד ילין
אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ודוד ילין · ראה עוד »
ה'תרע"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות וה'תרע"ד · ראה עוד »
המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים היא מכללה אקדמית להכשרת מורים בישראל.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות והמכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין · ראה עוד »
הסרט הראשון של פלשתינה
הסרט הראשון של פלשׂתינה (באנגלית: The First Film of Palestine) הוא שמה של גרסה מאוחרת לסרט ראינוע בן כעשרים דקות בשם "פלשׂתינה, שיבת היהודים מן הגלות", אשר צולם בארץ ישראל בשנת 1911, בשלהי השלטון העות'מאני.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות והסרט הראשון של פלשתינה · ראה עוד »
הסתדרות המורים
בית הסתדרות המורים בתל אביב מניה של '''איגוד המורים''' למטרת הוצאת ספרים בעברית לבתי ספר, 1901 הסתדרות המורים היא ארגון יציג של עובדי הוראה במדינת ישראל כגון גננים, מורים, מנהלים ויועצים.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות והסתדרות המורים · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות והעלייה השנייה · ראה עוד »
הפולמוס על מעמד היידיש בספרות
הפולמוס על מעמד היידיש בספרות היהודית היה ויכוח ציבורי שהתנהל בעיתונות העברית אודות מעמדה של לשון העם, היידיש, לעומת העברית.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות והפולמוס על מעמד היידיש בספרות · ראה עוד »
הרשות הלאומית לתרבות היידיש
הרשות הלאומית לתרבות היידיש (ביידיש, "די נאַציאָנאַלע אינסטאַנץ פֿאַר ייִדישער קולטור") הוקמה מכוח חוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש, התשנ"ו–1996, ומטרתה העיקרית היא שימור וטיפוח של מורשת היידיש.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות והרשות הלאומית לתרבות היידיש · ראה עוד »
התיישבות נתיני המעצמות בחיפה
נתיני מעצמות זרות התיישבו בחיפה במהלך שקיעתה של האימפריה העות'מאנית, בדומה למה שעשו נתיני המעצמות בארץ ישראל בירושלים ובמקומות שונים אחרים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות והתיישבות נתיני המעצמות בחיפה · ראה עוד »
החרות
עיתון החרות היה עיתון עברי בעל נטייה לאומית, שהופיע בירושלים בין השנים 1909–1917.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות והחרות · ראה עוד »
הגימנסיה העברית רחביה
מבט מכיוון בית האזרחי ממוזער מורי הגימנסיה ערב מלחמת העולם הראשונה. בקצה הימני יושב יצחק יעקבי, מזכיר הגימנסיה. קיר הזיכרון לחללי מערכות ישראל בגימנסיה הגימנסיה העברית בירושלים ע"ש יצחק בן-צבי היא בית ספר תיכון, הראשון שהוקם בירושלים, ושוכן בשכונת רחביה.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות והגימנסיה העברית רחביה · ראה עוד »
הדר הכרמל
הגנים הבהאיים, כפי שנשקף מפינת הרחובות הנביאים ושבתאי לוי הבניין ההיסטורי של הטכניון, בעת הקמתו הבניין ההיסטורי של הטכניון, בו שוכן היום המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, 2006 תהלוכת שבועות בהדר הכרמל - חיפה, 1928 מבנה חטיבת הכיתות התיכוניות של בית הספר הריאלי בהדר, שקו המתאר שלו אומץ כסמל בית הספר הדר הכרמל (קרויה בקיצור הדר) היא מהשכונות הוותיקות של חיפה ורובע-מגורים מרכזי בעיר.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות והדר הכרמל · ראה עוד »
ההסתדרות המצומצמת
ההסתדרות המצומצמת או ההסתדרות המצומצמת של בוגרי הגימנסיה הייתה תנועת נוער לומד ארץ-ישראלי שהתארגנה בפוליטיקה של היישוב העברי בארץ-ישראל בתקופת העלייה השנייה למען קידום מטרות הציונות.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות וההסתדרות המצומצמת · ראה עוד »
הוצאת ש. פרידמן
הוצאת ש.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות והוצאת ש. פרידמן · ראה עוד »
הוועד האודסאי
זאב (ולדימיר) טיומקין (מייליזבתגרד); 48. נח ליפשיץ (מקישינב); 49. חיים פסטרנק (מבוהופול); 50. מיכל מיידנסקי (מייקטרינוסלב); 51. יהושע סירקין (ממינסק); 52. הרב יעקב מזא"ה (ממוסקבה); 53. חיים צ'ריקובר (מפולטבה); 54. א' פרל (מייקטרינוסלב); 55. ג' באזלינסקי (מייליזבתגרד); 56. ש"ב טַרטָקובסקי (צ'רקאסי). לא מופיע בתצלום אבל השתתף באספה: מנחם אוסישקין (ממוסקבה). "הוועד האודסאי" (ברוסית: Одесский комитет; בשמו הרשמי: החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה וארץ ישראל, Общество вспомоществования евреям земледельцам и ремесленникам в Сирии и Палестине) היה מרכז חובבי ציון במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות והוועד האודסאי · ראה עוד »
היסטוריה של חיפה
הנמל הנוכחי, הוא נפתח בשנת 1933. בחלק הימני התחתון של התמונה מופיע מזח מסילת הרכבת החיג'אזית. ניתן לראות את קרונות הרכבת על המזח. העיר חיפה משמשת כעיר נמל מזה כ-1,800 שנים.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות והיסטוריה של חיפה · ראה עוד »
היסטוריה של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
הסמליל ההיסטורי של הטכניון הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטה טכנית מובילה בחיפה, ישראל, שהחלה לפעול בתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות והיסטוריה של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »
וילהלם הקר
הקואופרציה במרחביה, שהמהנדס וילהלם הקר יושב על המדרגות משמאל (1913) וילהֶלם (זאב אריה) הֶקֶר (Hecker; 1876, קרקוב – 11 ביולי 1945, ירושלים) היה אדריכל ומהנדס, ידידו ושותפו של אליעזר ילין, מראשוני בוני ירושלים העברית.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ווילהלם הקר · ראה עוד »
כ"ו בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ו שבט היא פרשת משפטים.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות וכ"ו בשבט · ראה עוד »
יעקב לויצקי
יעקב לויצקי (Levitzki; 17 באוגוסט 1904 – 25 בפברואר 1956) היה מתמטיקאי ישראלי, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים, ומחלוצי המחקר המתמטי בישראל.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ויעקב לויצקי · ראה עוד »
ישכר בריש גרויברט
רבי ישכר בעריש גְרוֹיבַּרְט (בכתיב יידי: גרויבארט, או: גראהבארט; מאי 1847, ה'תר"ז – כ"ה בחשוון ה'תרע"ד, 12 בדצמבר 1913) היה רבה של בנדין, מחבר שו"ת "דברי יששכר" ופוסק הלכה מפורסם בפולין.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות וישכר בריש גרויברט · ראה עוד »
יחזקאל דנין (סוכובולסקי)
יחזקאל ורחל דנין, 1929 רחוב הרצל (תל אביב) קבר בני הזוג דנין בבית הקברות טרומפלדור ה'עת"ר 20 במאי 1910 יחזקאל דב דָנין (סוכובולסקי) (1868, ביאליסטוק – 30 בדצמבר 1945, תל אביב) היה יזם, סוחר, תעשיין, פעיל ציוני, מראשוני אחוזת בית.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ויחזקאל דנין (סוכובולסקי) · ראה עוד »
יהושע נסיהו
יהושע זאב נסיהו (1900 – 28 ביוני 1978) היה מזכיר הכספים, מנהל החשבונות, המנהל האדמיניסטרטיבי והגזבר של הטכניון, מתחילת פעילות הטכניון בשנת 1924 ובמשך חמישים שנות פועלו בארגון.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ויהושע נסיהו · ראה עוד »
יהודה לייב פוחובסקי
משפחת פוחובסקי, 1924 לערך. מימין לשמאל: גבריאלה, תיאודור (טדי), אהובה, יהודה-לייב, הילדה. יהודה לייב (אריה ליאון) פוחובסקי (1 בספטמבר 1869, תר"ל, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 10 במאי 1963, תל אביב) היה רופא, מראשוני המנתחים בארץ ישראל, מנהל בתי החולים "שער ציון" ו"גלעד" (ליולדות), ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ויהודה לייב פוחובסקי · ראה עוד »
יהודה דוד אייזנשטיין
יהודה דוד אייזנשטיין (בכתיב יידי: אייזענשטיין; בלועזית: Julius (Judah David) Eisenstein; כ"א בחשוון תרט"ו, 12 בנובמבר 1854, מזריטש, פולין הקונגרסאית – ז' בסיוון תשט"ז, 17 במאי 1956, ניו יורק, ארצות הברית), היה סופר, עורך ומוציא לאור יהודי; נודע בכינוי "בעל האוצרות" על שם חיבוריו הרבים שרובם מכונים 'אוצר ה...'.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ויהודה דוד אייזנשטיין · ראה עוד »
יהודה יונוביץ
ד"ר יהודה יונוביץ (ט' באייר ה'תרל"ח, 12 במאי 1878 - ד' בשבט ה'תש"ח, 15 בינואר 1948) היה ממייסדי החברה למשפט עברי, מו"ל של הספרייה המשפטית והספרייה הפילוסופית בשנות ה-20 של המאה ה-20 בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ויהודה יונוביץ · ראה עוד »
יוסף לוריא
יוסף לוּריא (גם: לוריה; ברוסית: Лурье; ה'תרל"א, 1871, פּוּמפִּיַאן, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – כ"ט בכסלו ה'תרצ"ח, 3 בדצמבר 1937, ירושלים) היה מחנך עברי ופובליציסט, עורך עברי ויידי, עסקן תרבות ופעיל ציוני, מראשוני התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ויוסף לוריא · ראה עוד »
יוסף יואל ריבלין
קבוצת סופרים ומורים בירושלים, שנות ה-30: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, '''יוסף יואל ריבלין''', אביעזר ילין ומשה כרמון יוסף יואל ריבלין (ט"ז בתשרי ה'תר"ן, 11 באוקטובר 1889 – כ' בניסן ה'תשל"א, 15 באפריל 1971) היה מזרחן ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ויוסף יואל ריבלין · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ויידיש · ראה עוד »
22 בפברואר
22 בפברואר הוא היום ה-53 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מלחמת השפות ו22 בפברואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מלחמת_השפות