גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
274 יחסים: מאיר שורץ, מנשה שהרבני, מנחם מנדל גרליץ, מנחם בן יוסף חזן, מנהג, מנהג (פירושונים), מנהג (הלכה), מנהג אבות, מנהג המקום, מנהג המדינה, מנהג ירושלים, מנהג ישראל - תורה, מנהג ישראל דין הוא, מנהגי אבלות בימי ספירת העומר, מסורת, מסורת (יהדות), מסורתיים, מסכת פסחים, מצבה, מצה, מקרא מגילה, מרגריט ברן, משפחת קלונימוס, משה אלחרר, משה שתרוג, משה הכהן מלוניל, מלאך הברית, מלווה מלכה, מחיית זכר עמלק, מהרי"ל, מוסתערבים, מועצת הרבנים במרוקו, מוצרי חלב, מוריד הטל, מכלול רוטשילד, מכון הרב מצליח, מימונה, מיתולוגיה יהודית, מילת מתים, אנטי-יהדות, אסרו חג, אפרים פישל הרשקוביץ, אקדמות, ארבע כוסות, אש תמיד, אלמנך, אליעזר מלמד, אליעזר שטיינברג, אליהו מני (רב), אליהו מזרחי, ..., אליהו חי גג', אברהם פונטרימולי, אברהם קלויזנר, אברהם לנדא, אברהם יצחק הכהן קוק, אבלות על החורבן, אהרן ווירמש, אוצר דינים ומנהגים, אור ישראל, אוזן המן, איסור אכילת קטניות בפסח, איסור שתיית מים בחילופי תקופות, איגרת שנה טובה, אייזיק שטיין, נאו-אורתודוקסיה (יהדות), נר נשמה, נשיקה, נזיר, סעודת הבראה, סעודה (פירושונים), סעודה (הלכה), ספר תורה שנפל, ספר חסידים, ספר האסופות, ספר החילוקים, ספריית גרשם שלום, ספרייה תורנית, סדר ליל ראש השנה, סוכות, סירכא, סיטומתא, סידור אדמו"ר הזקן, ערב ראש השנה, ערב שבת, ערב חג, ערב יום הכיפורים, עזריה בסיס, עובדיה יוסף, עוגת דבש, פמפלט, פסח, פסוקי דזמרא, פסיקת הלכה, פרקי דרבי אליעזר, פרשת השבוע, פרום (יידיש), פרוזבול, פטירת מנהיגי הציבור החרדי, פזמון ליקינתון, פוק חזי מאי עמא דבר, פולמוס הנפיחה, פירקוי בן באבוי, פיטום הקטורת, צלחת אירוסין, צדקיה בן אברהם, קמחא דפסחא, קריאת ההלל, קריעה (אבלות), קשת וענן, קבלה, קדושין, קהילת יהודי אוג'דה, קוואטער, קינות לתשעה באב, קידוש, קידושא רבא (אירוע), רמי בר תמרי, ראש השנה, ראשונים, רפאל אלעזר בן-טובו, רחיצה בשבת, רבי מאיר בעל הנס, ריקוד מצווה, ריב ההיכל, שמחת בית השואבה, שמואל גליק, שמיטת כספים, שני וחמישי, שער הכוונות, שקיעת החמה, שריה דבליצקי, שתיית יין בפורים, שלמה זלמן גייגר, שלום עליכם (פיוט), שלום זכר, שטיסל, שבת חנוכה, שבועות, שואל, שואבה (פירושונים), שכיב מרע, שירי המעלות, שיבולי הלקט, תאגיד דווקא, תנועת דור דעה, תענית, תענית אסתר, תענית בכורות, תענית כ' בסיוון, תפוח בדבש, תפילת ערבית, תקנת חכמים, תקנות הקהילה, תרנגול כפרות (ספר), תרביץ, תשעה באב, תשליך, תלמוד תורה לנשים, תחנון, תהילים ס"ז, תורה לשמה (ספר), תיקון ליל שבועות, ל"ג בעומר, לקט יושר, לשם ייחוד, לכה דודי, ליל טבילה, ט"ו בשבט (מועד), טעמי המנהגים ומקורי הדינים, טלי פרקש, טבילה (יהדות), טהרת המת, זאת חנוכה, זכריה זרמתי, זכויות יוצרים בהלכה, חמש מגילות, חמשת מיני דגן, חנוכה, חסידות ברסלב, חציצה, חשמל בשבת, חלאקה, חלב, חגי ישראל ומועדיו, חדש אסור מן התורה, חומרא דרבי זירא, חומרא וקולא, חינוך קטן לתפילין, חיבוט ערבה, במה מדליקין, בנימין בראון, בסיסה, ברוך הוא וברוך שמו, ברכת ברוך שפטרני מעונשו של זה, ברכת החודש, ברכת הבנים, ברכת כהנים בכותל המערבי, ברכה לבטלה, ברית מילה, ברית יצחק, בית קברות, בית הכנסת מקווה ישראל, גאונים, גרשום הרפנס, גוטהולד סלומון, גילוח הראש לנשים ביהדות, גיור, דמי חנוכה, דניאל שפרבר, דסואטודו, דוד ציון לניאדו, ה'רצ"ד, ה'של"ב, ה'תרפ"ט, המוזיאון היהודי בלונדון, הנדח, הסרת שיער, הקרע ביהדות הונגריה, השהיה (שבת), התחדשות יהודית (ישראל), הלכה, הלכות ליל הסדר, החזיר ביהדות, הגאון מווילנה, ההיכל בהמבורג, הושענא רבה, הכרזת תעניות, היום יום, ועד העדה המערבית בירושלים, ווי העמודים, כפרה עליך, כפרות, כל כבודה בת מלך פנימה, כלבו (ספר), כוס של אליהו, כוס של ברכה, כיסא אליהו, כיסוי ראש לנשים (הלכה), י"ט באב, ימי בין המצרים, ימי החנוכה, יעקב ישראל סטל, יצחק מנחם נחום טברסקי, יצחק זימר, יצחק חזן, יצחק בן יהודה, ירושלים בהלכה, ישראל מ' תא-שמע, ישראל קליי, ישראל שבתי שצ'יפנסקי, ישראל חיים פרידמן, ישראל יעקב קלפהולץ, ישתבח, ישיבת שבות ישראל, ישיבה על קברו, יחיא קאפח, יהדות מרוקו, יהדות משיחית, יהדות אורתודוקסית, יהדות איראן, יהדות עדן, יהדות ג'רבה, יהדות ג'יבוטי, יהודה טולידאנו, יהודה בן מרדכי הורביץ, יהודה החסיד, יהודים, יום העצמאות, יום הכיפורים, יונה פרנקל, יוסף מולכו, יוסף חיים הכהן, יוהאן בוקסטורף, ייחוד (פירושונים). להרחיב מדד (224 יותר) »
מאיר שורץ
מאיר שוַרץ (28 בינואר 1926 – 12 בינואר 2022) היה בוטניקאי, פעיל העפלה וחוקר השואה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומאיר שורץ · ראה עוד »
מנשה שהרבני
הרב מנשה סלמאן שהרבני (4 ביוני 1881, ז' בסיוון ה'תרמ"א - 21 באוגוסט 1960, כ"ח באב ה'תש"ך) היה פרשן מקרא, מחנך ושד"ר, פייטן ומשורר, ורבן של הקהילות היהודיות באבאדאן ומחמרה שבכורדיסטן האיראנית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומנשה שהרבני · ראה עוד »
מנחם מנדל גרליץ
יצחק מנחם מנדל גרליץ (ב' באב תש"ב, 1942 – ג' באדר ב' תשפ"ב, 5 במרץ 2022) היה סופר חרדי, יצירתו כוללת ספרות ילדים ונוער וספרי הגיוגרפיה, עורך, מהדיר ומוציא לאור של ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומנחם מנדל גרליץ · ראה עוד »
מנחם בן יוסף חזן
צילום עמוד השער של הספר 'סדר טרוייש', מהדורת פרנקפורט דמין תרס"ה רבי מנחם בן רבי יוסף חזן (חזון) (או, רבי מנחם שליח ציבור).
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומנחם בן יוסף חזן · ראה עוד »
מנהג
מנהג הוא התנהגות מקובלת בחברה מסוימת.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומנהג · ראה עוד »
מנהג (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומנהג (פירושונים) · ראה עוד »
מנהג (הלכה)
#הפניה מנהג (יהדות).
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומנהג (הלכה) · ראה עוד »
מנהג אבות
#הפניה מנהג (יהדות).
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומנהג אבות · ראה עוד »
מנהג המקום
#הפניה מנהג (יהדות).
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומנהג המקום · ראה עוד »
מנהג המדינה
במשפט העברי, מנהג המדינה הוא הסדר משפטי מקובל בקרב קבוצה מקומית מסוימת, בנוגע לתחום מסוים בדיני ממונות.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומנהג המדינה · ראה עוד »
מנהג ירושלים
תזמורת בחתונה בירושלים. בהתאם למנהג ירושלים, יש רק תופים וזמרים. מנהג ירושלים מתייחס למנהגים שונים שהונהגו בירושלים ולרוב הם שונים מהמנהגים במקומות אחרים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומנהג ירושלים · ראה עוד »
מנהג ישראל - תורה
#הפניה מנהג (יהדות).
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומנהג ישראל - תורה · ראה עוד »
מנהג ישראל דין הוא
#הפניה מנהג (יהדות).
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומנהג ישראל דין הוא · ראה עוד »
מנהגי אבלות בימי ספירת העומר
בין פסח לעצרת היא התקופה שבין חג הפסח לחג השבועות (הנקרא גם עצרת), בהקשר למנהגים (חלקם מכונים גם מנהגי אבלות) שקיימים באותה תקופה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומנהגי אבלות בימי ספירת העומר · ראה עוד »
מסורת
מסורת היא מערכת תרבותית של מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות, הנמסרים מדור לדור (גם בעל פה) בקבוצה או בחברה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומסורת · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מסורתיים
כיפות תואמות בטקס חתונה. באירועים מסוג זה מחולקות לעיתים קרובות כיפות, עבור מי שאינם נוהגים לחבוש כיפה דרך קבע. מסורתיים, מסורתים או שומרי מסורת הוא כינוי והגדרה עצמית של קבוצה גדולה של יהודים, בעיקר בישראל, שרואים עצמם בטווח שבין "" ל"חילונים".
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומסורתיים · ראה עוד »
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומסכת פסחים · ראה עוד »
מצבה
"מילותיו האחרונות: לא עוד מלחמות עבורי" – כיתוב על מצבה בבית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים, בהר הצופים מצבות טוקאי, הונגריה מצבה היא לוח אבן, עץ או מתכת המשמש לשתי מטרות.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומצבה · ראה עוד »
מצה
צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומצה · ראה עוד »
מקרא מגילה
מאה ה-18 יד להצבעה על המגילה. מִקְרָא מְגִלָּה היא מצווה מדרבנן לקרוא את מגילת אסתר בפורים על מנת לפרסם את הנס שנעשה ליהודים בימי החג.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומקרא מגילה · ראה עוד »
מרגריט ברן
פינת הנצחה למרגריט ברן חסידת אומות העולם מרגריט ברן (בצרפתית: Marguerite Bernes; 30 בספטמבר 1901 באלג'יריה – 13 באפריל 1996) הייתה נזירה צרפתייה שהוכרה כחסידת אומות העולם לאחר שהצילה יהודים במלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומרגריט ברן · ראה עוד »
משפחת קלונימוס
משפחת קָלוֹנִימוּס הייתה משפחה יהודית מיוחסת, שבמשך מאות שנים רבים מבניה היו תלמידי חכמים, רבנים, פייטנים, מקובלים ומנהיגי קהילות יהודיות בצפון איטליה ובאשכנז, אשר נודעו בהשפעתם המכרעת על היצירה הרוחנית המסורתית באשכנז.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומשפחת קלונימוס · ראה עוד »
משה אלחרר
הרב משה אלחרר (נולד בב' באב ה'תשכ"ד, 11 ביולי 1964) הוא רבה של המועצה המקומית שלומי, ראש בית המדרש שערי עוזיאל, מחבר ספרים, מעורכי כתבי הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל וחוקר מנהגי יהדות מרוקו.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומשה אלחרר · ראה עוד »
משה שתרוג
הרב משה שתרוג (נהגה: סיטרוק; ה'תר"ו, 1846 לערך - י"ג בכסלו ה'תרפ"ח, דצמבר 1927) היה רב תוניסאי שכיהן כאב בית הדין של תוניס ורבה הראשי של יהדות תוניסיה בין השנים 1921–1927.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומשה שתרוג · ראה עוד »
משה הכהן מלוניל
רבי משה הכהן מלוניל המכונה הרמ"ך היה מחכמי לוניל שבפרובנס בדורו של הרמב"ם (סוף המאה ה-12 / תחילת המאה ה-13), ומחבר "הגהות (או: השגות) הרמ"ך" על משנה תורה לרמב"ם.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומשה הכהן מלוניל · ראה עוד »
מלאך הברית
מלאך הברית הוא מלאך המופיע בספר מלאכי, והוא מופיע בכינוי זה באזכור יחידאי בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומלאך הברית · ראה עוד »
מלווה מלכה
האדמ"ור מלוצק במלווה מלכה מְלַוֵּה מַלְכָּה הוא כינוי לסעודה שנאכלת במוצאי שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה, כדרך שמלווים מלך ומלכה בצאתם מן העיר.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומלווה מלכה · ראה עוד »
מחיית זכר עמלק
מחיית זכר עמלק היא מצוות עשה להכרית את זרעו של עמלק, העם שעל פי המקרא לחם בבני ישראל מיד לאחר צאתם ממצרים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומחיית זכר עמלק · ראה עוד »
מהרי"ל
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומהרי"ל · ראה עוד »
מוסתערבים
מוּסְתערבּים (בעברית: מִסְתַּעַרְבִים, בערבית: اليهود المستعربة) היה כינוי לקהילות יהדות ארצות האסלאם העתיקות ודוברות הערבית שחיו במזרח התיכון, ובארץ ישראל, אשר ישבו בארצות אלו לפני המאה ה-15.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומוסתערבים · ראה עוד »
מועצת הרבנים במרוקו
ידידיה מונסונייגו, אהרן בן חסין, חיים דוד בן סוסאן, יוסף משאש, מרדכי אנקאווה, שמעון כהן ומרדכי קורקוס מועצת הרבנים במרוקו (בצרפתית: Concile des Rabbins du Maroc. ה'תש"ז-ה'תשט"ו - 1947-1955) היה גוף רבני אורתודוקסי אשר פעל לתיקון חיי החברה והדת במרוקו, תוך ליכוד הסמכויות התורניות במרוקו תחת גוף מרכזי אחד, ואיחוד המנהגים והתקנות הקהילות השונות במרוקו.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומועצת הרבנים במרוקו · ראה עוד »
מוצרי חלב
מדף מוצרי חלב בסופרמרקט מוצרי חלב הם כלל מוצרי המזון שמרכיבם העיקרי הוא חלב.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומוצרי חלב · ראה עוד »
מוריד הטל
מוֹרִיד הַטַּל (נ"א: הַטָּל; נקראת גם גבורות הטל) היא הזכרה הנאמרת, למנהג רוב העדות, בתפילת שמונה עשרה בימות הקיץ, בברכת גבורות (ברכת מחיה המתים), ומשבחת את הקב"ה על גבורתו בהורדת הטל לעולם.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומוריד הטל · ראה עוד »
מכלול רוטשילד
מכלול רוטשילד- פרויקט גוגל לאמנות מכלול רוטשילד או כתב יד רוטשילד (באנגלית: Rothschild miscellany, מספרו הסידורי: MS. 180/51) הוא קובץ של כתבי יד מאוירים בעברית מהמאה ה-15, ובהם ספרי קודש וספרי חול יהודיים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומכלול רוטשילד · ראה עוד »
מכון הרב מצליח
מכון הרב מצליח הוא מכון הוצאה לאור וההדרת ספרי קודש של ישיבת כסא רחמים בבני ברק, הנקרא על שם מייסד הישיבה בתוניס, הרב מצליח מאזוז.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומכון הרב מצליח · ראה עוד »
מימונה
טקסט.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומימונה · ראה עוד »
מיתולוגיה יהודית
יא) מיתולוגיה יהודית היא אוסף הנרטיבים המסבירים ומציגים את האמונות הדתיות של היהדות, בעוד פולקלור יהודי הם סיפורי עם, סיפורי שבחים, מיתוסים ומעשיות שהתקיימו בתרבות היהודית באופן כללי.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומיתולוגיה יהודית · ראה עוד »
מילת מתים
ביצוע ברית מילה לתינוק שנפטר בטרם הספיקו למול אותו כהלכה, היא מנהג יהודי מקובל ששורשיו בימי הגאונים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומילת מתים · ראה עוד »
אנטי-יהדות
אנטי-יהדות היא ההתנגדות המוחלטת או החלקית ליהדות כדת – וההתנגדות המוחלטת או החלקית ליהודים כמאמינים בה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואנטי-יהדות · ראה עוד »
אסרו חג
אִסְרוּ חַג הוא היום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואסרו חג · ראה עוד »
אפרים פישל הרשקוביץ
הרב אפרים פישל הרשקוביץ (יום הכיפורים תרפ"ג אוקטובר 1922 - ב' סיוון תשע"ז מאי 2017) היה ידוע בתואר אב בית דין האליין (על שם העיר בה שימש כרב לאחר שנות השואה) ושימש חבר בד"צ צאנז קלויזענבורג בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואפרים פישל הרשקוביץ · ראה עוד »
אקדמות
פרוכת עם השורה האחרונה של אקדמות רקומה עליה אַקְדָמוּת מִלִּין הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות בקריאת התורה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואקדמות · ראה עוד »
ארבע כוסות
תירוש ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (אור לט"ו בניסן), הוא ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וארבע כוסות · ראה עוד »
אש תמיד
קבר החייל האלמוני במוסקבה מדליק את כוכב אש התמיד אש התמיד באנדרטה הנמצאת לאתר של המוזיאון לרצח העם הארמני בירוואן בירת ארמניה ארלינגטון, וירג'יניה וויניצה אוקראינה האש הבוערת ב"שער הגיהנום" בדרווזה להבה נצחית היא להבה, מנורה או לפיד שבוער לתקופה בלתי מוגבלת.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואש תמיד · ראה עוד »
אלמנך
אלמנך עתיק מקרקוב לשנת 1474, המתאר לוח שנה אסטרונומי. אלמנך ניווט, Almanach Perpetuum של אברהם זכות אַלְמָנָךְ (אולי מערבית: المناخ. תעתיק מדויק: אלמנאח') או ספר שנה הוא כרונולוגיה או לוח שנה עם תוספת מידע בתחומים שונים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואלמנך · ראה עוד »
אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואליעזר מלמד · ראה עוד »
אליעזר שטיינברג
אליעזר שטיינברג (ביידיש: אליעזר שטיינבאַרג; 22 במרץ 1880 – 27 במרץ 1932 צ'רנוביץ, רומניה) היה מורה רומני, סופר יידיש, משורר יידיש ומחבר משלים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואליעזר שטיינברג · ראה עוד »
אליהו מני (רב)
הרב אליהו סלימאן מני (תמוז ה'תקע"ח, 1818 – ח' בתמוז ה'תרנ"ט, 1899) היה רבה הראשי של חברון, מגדולי רבני יהדות עיראק.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואליהו מני (רב) · ראה עוד »
אליהו מזרחי
רבי אליהו מזרחי (הרא"ם; 1435–1526, רפ"ו) היה פוסק הלכה, איש מדע, סופר קומנטר ומדינאי יהודי-טורקי.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואליהו מזרחי · ראה עוד »
אליהו חי גג'
הרב אליהו חי גג' (1830 – 1915) היה רב ומוציא לאור ממוצא תוניסאי ובן למשפחת הרבנים גג' (בתוניס מכונה גז' או אלגיז').
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואליהו חי גג' · ראה עוד »
אברהם פונטרימולי
הרב אברהם פונטרימולי (ה'תר"א - י"ח בתמוז ה'תרנ"א, 1841 - 24 ביולי1891) היה רב, פרשן תפילה ומנהג, פוסק, מחנך, ובעל בית דפוס באזמיר שבטורקיה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואברהם פונטרימולי · ראה עוד »
אברהם קלויזנר
רבי אברהם קלויזנר (? - ה'קס"ט/ה'ק"ע; מכונה גם מהרא"ק) שימש כרב, וככל הנראה גם כראש ישיבה בווינה במאה ה-14.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואברהם קלויזנר · ראה עוד »
אברהם לנדא
רבי אברהם לנדא (ה'טשכנובר'; תקמ"ד, 1784 - ה' באדר א' תרל"ה, 1875) היה רב, פוסק ואדמו"ר במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואברהם לנדא · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אבלות על החורבן
אבלות על החורבן היא אוסף של הלכות ומנהגים, שמטרתם שימור זיכרון חורבן בית המקדש הראשון ובית המקדש השני, והציפייה לבניין בית המקדש השלישי.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואבלות על החורבן · ראה עוד »
אהרן ווירמש
רבי אהרן ווירמש (נהגה: ווֹרְמְס או וֶרְמְס; י"ח באב ה'תקי"ד, 7 ביולי 1754 – ט"ו באייר ה'תקצ"ו, 2 במאי 1836) היה רבה של יהדות מץ, דיין, מקובל וראש ישיבה במץ, ומחבר ספרי "מאורי אור" על תלמוד בבלי ועל שולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואהרן ווירמש · ראה עוד »
אוצר דינים ומנהגים
250px אוצר דינים ומנהגים היא אנציקלופדיה לנושאי הלכה שנכתבה על ידי יהודה דוד איזנשטיין ופורסמה בניו יורק בשנת 1917 (תרע"ז).
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואוצר דינים ומנהגים · ראה עוד »
אור ישראל
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואור ישראל · ראה עוד »
אוזן המן
אוזני המן אוזני המן אוזן המן הוא מאפה, העשוי מבצק מתוק וממולא בפרג, שוקולד או במילוי אחר.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואוזן המן · ראה עוד »
איסור אכילת קטניות בפסח
חותמת כשרות המיידעת כי המוצר כשר לפסח גם לנוהגים לא לאכול קטניות איסור אכילת קטניות בפסח הוא מנהג שהתקבל בחלק מקהילות ישראל כתוספת הרחקה מאכילת חמץ בחג הפסח, על אף שקטניות עצמן אינן נחשבות לחמץ.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואיסור אכילת קטניות בפסח · ראה עוד »
איסור שתיית מים בחילופי תקופות
ביהדות, תקופה היא אחת מארבע התקופות - ארבעת חלקיה של שנת החמה (שנקראים גם "עונות השנה").
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואיסור שתיית מים בחילופי תקופות · ראה עוד »
איגרת שנה טובה
דוכן לממכר "שנות טובות" בתל אביב (1955) גלוית שנה טובה מתחילת המאה ה-20: דימויי מהגרים יהודים מרוסיה בלבוש מסורתי עם מטלטליהם מן העבר האחד, ומן העבר האחר אזרחי ארצות הברית בלבוש מהודר הקוראים להם להגיע לארצות הברית נשר על כרטיס ברכה שנה טובה, 1954 איגרת שנה טובה (גם: "שנה טובה" או "שנות טובות") היא כרטיס ברכה שנהוג לשלוח ערב ראש השנה. במקרים רבים מופיע על גביו הכיתוב: "לשנה טובה תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתֵמו" (ויש המוסיפים "לאלתר לחיים טובים"). מאות בשנים שאגרות "שנה טובה" בעלות נוסח זה או דומה לזה, נשלחו על ידי היהודים בקהילות היהודיות בכל רחבי תבל בסמוך למועד ראש השנה. המנהג היהודי היה במשך שנים חלק ממנגנון שימור הזיקה לאורחות השנה היהודית, למסורות השונות ולקשר עם ארץ ישראל. המנהג החל בימי הביניים. מסוף המאה ה-19, לאחר המצאת גלויות הדואר, נפוץ מאוד מנהג שליחת כרטיסי ברכה שהוכנו עבור החג. מסוף המאה ה-20 פחת השימוש בכרטיסי נייר, ורבים העדיפו למסור ברכות בטלפון ולימים במשלוח ברכות בדואר אלקטרוני ובמסרונים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואיגרת שנה טובה · ראה עוד »
אייזיק שטיין
רבי יצחק אייזיק שטיין (נפטר ב-א' בתשרי ה'רנ"ו, רגנשבורג) היה מפוסקי ההלכה באשכנז של המאה ה-15, בן דורם של מהר"י ברונא ומהרי"ק.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואייזיק שטיין · ראה עוד »
נאו-אורתודוקסיה (יהדות)
נאו-אורתודוקסיה, או תורה עם דרך ארץ, היא זרם אידאולוגי ביהדות האורתודוקסית שהתפתח בתחילת המאה ה-19 בעיקר בקרב יהדות גרמניה, אך גם בכמה ממדינות מערב אירופה ובחלקים של הונגריה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ונאו-אורתודוקסיה (יהדות) · ראה עוד »
נר נשמה
'''נרות נשמה''' דולקים בטקס שנערך על ידי הצי האמריקני לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. '''נר נשמה''' ליד קבר, בתוך תא שנועד להגן על הנר מפני רוח וגשם נר נשמה הוא מנהג יהודי של הדלקת נר לציון זיכרון של אדם שנפטר שמקובל כסגולה לעילוי נשמתו.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ונר נשמה · ראה עוד »
נשיקה
הנשיקה הגנובה, ציור מאת ז'אן-אונורה פרגונאר נשיקה היא מחווה גופנית של אהבה, אהדה, קרבה הערצה או מגע מיני, שביטויה הוא מגע של השפתיים, לעיתים תוך יניקה קלה, וכאשר היא מבטאת תשוקה, כרוך בה לעיתים גם שימוש בלשון.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ונשיקה · ראה עוד »
נזיר
מכונות דפוס וגם כמצווה - העתקת ספרות קודש נזיר הוא אדם הנוטל על עצמו לתקופה קצובה או לכל חייו סייגים הקשורים בתענוגות החיים; סייגים אלה משתנים מתרבות למשנתה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ונזיר · ראה עוד »
סעודת הבראה
בהלכה, סעודת הבראה היא חלק ממנהגי האבלות.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וסעודת הבראה · ראה עוד »
סעודה (פירושונים)
סדרת הטלוויזיה "סיינפלד"יושבים בסעודה במסעדה במוזיאון ד'אורסי בפריז בסגנון צרפתי.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וסעודה (פירושונים) · ראה עוד »
סעודה (הלכה)
לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וסעודה (הלכה) · ראה עוד »
ספר תורה שנפל
תפלה לסליחה על הפלת ספר תורה, המאה הי"ט דין ספר תורה שנפל הוא מכלול ההלכות וההנהגות, הנוגעות ליחיד או לציבור, שהפילו, או שהיו נוכחים, בעת שספר תורה נפל ארצה, וכולל תענית, מתן צדקה ולימוד תורה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וספר תורה שנפל · ראה עוד »
ספר חסידים
ספר חסידים היא יצירה יהודית דתית חשובה המכילה הלכות, מנהגים וסיפורים קצרים בעלי מוסר השכל, שנכתב על ידי רבי יהודה החסיד.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וספר חסידים · ראה עוד »
ספר האסופות
ספר האסופות הוא אוסף מהמאה ה-14 של הלכה ומנהגים יהודים גרמניים מימי הביניים, שכתב היד שלו קיים בספריית מכללת מונטיפיורי.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וספר האסופות · ראה עוד »
ספר החילוקים
ספר החילוקים או ספר החילוקים שבין אנשי מזרח ובני ארץ ישראל הוא חיבור קטן מראשית תקופת הגאונים, המתאר כחמישים הבדלי מנהגים בין בני ארץ ישראל לבני בבל בנושאים שונים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וספר החילוקים · ראה עוד »
ספריית גרשם שלום
חדר קריאה באוסף גרשם שלום (2011) ספריית גרשם שלום או אוסף גרשם שלום היא ספריית עיון בתחום הקבלה, החסידות והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וספריית גרשם שלום · ראה עוד »
ספרייה תורנית
ספרייה תורנית (הקרויה לעיתים קרובות אוצר ספרים) היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים וספרי עזר אשר נוצרה כדי לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וספרייה תורנית · ראה עוד »
סדר ליל ראש השנה
סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וסדר ליל ראש השנה · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וסוכות · ראה עוד »
סירכא
סירכא בין הריאה לשומן הלב. בהלכה, סירכא בריאה היא אחת משבעים הטרפות שבבהמה, המהווה את מקרה ההטרפה השכיח ביותר בבהמה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וסירכא · ראה עוד »
סיטומתא
סיטומתא (בארמית: "חותמת") הוא הכינוי התלמודי למנהג הסוחרים לקנות סחורה בדרך מסוימת.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וסיטומתא · ראה עוד »
סידור אדמו"ר הזקן
סידור הרב (שם נוסף: סידור רבינו הזקן) הוא נוסח סידור המכיל את נוסח התפילה ומנהגיה של חב"ד, את נוסח זה ערך האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (רש"ז), שסידר את נוסחו על פי "נוסח האריז"ל" באופן שיתאים לכוונות האר"י.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וסידור אדמו"ר הזקן · ראה עוד »
ערב ראש השנה
בערב ראש השנה, הוא כ"ט באלול, נהוגים מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, ראש השנה (זאת בנוסף למנהגים הכלליים של ערב חג).
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וערב ראש השנה · ראה עוד »
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וערב שבת · ראה עוד »
ערב חג
ערב חג הוא היום שלפני חג מחגי ישראל.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וערב חג · ראה עוד »
ערב יום הכיפורים
ערב יום הכיפורים, חל בט' בתשרי, ונהוגים בו מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וערב יום הכיפורים · ראה עוד »
עזריה בסיס
הרב עזריה בסיס (ה'תש"ה, 1945 - כ"ד בטבת ה'תשע"ט, 31 בדצמבר 2018) היה רב ופוסק הלכה, רבה הראשי של ראש העין וחבר מועצת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ועזריה בסיס · ראה עוד »
עובדיה יוסף
הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ועובדיה יוסף · ראה עוד »
עוגת דבש
פרוסות עוגת דבש לצד תפוח בדבש עוגת דבש או לעקעך היא עוגה המומתקת באמצעות דבש, והנאכלת באופן מסורתי בראש השנה, בעיקר על ידי יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ועוגת דבש · ראה עוד »
פמפלט
חלוקת פמפלטים ברחוב פָּמְפְלֶט (מאנגלית: Pamphlet) או קונְטְרֵס הוא חוברת דקה (בהיקף שבין דף יחיד ועד עשרות בודדות של דפים) שתכליתה לספק מידע לציבור, ואיננה כתב עת הרואה אור באופן סדיר.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ופמפלט · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ופסח · ראה עוד »
פסוקי דזמרא
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ופסוקי דזמרא · ראה עוד »
פסיקת הלכה
פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ופסיקת הלכה · ראה עוד »
פרקי דרבי אליעזר
פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ופרקי דרבי אליעזר · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ופרשת השבוע · ראה עוד »
פרום (יידיש)
ברסלב ממאה שערים, ירושלים, 2011 פְרוּם (יידיש) היא מילה המתארת דבקות דתית יהודית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ופרום (יידיש) · ראה עוד »
פרוזבול
דיינים) פְּרוֹזְבּוּל (נכתב גם פרוסבול, מיוונית: προσβολή) הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא ניגבו, מבלי שמצוות שמיטת הכספים, הנוהגת בסוף שנת השמיטה, תגרום לביטול החוב.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ופרוזבול · ראה עוד »
פטירת מנהיגי הציבור החרדי
חלק מהקהל בהלוויית הרב עובדיה יוסף פטירת מנהיגי הציבור החרדי מתייחסת לפטירתם של רבנים חרדים מגדולי הדור.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ופטירת מנהיגי הציבור החרדי · ראה עוד »
פזמון ליקינתון
לאה גולדברג מטיילת עם רבקה גוילי ובנה בשדרה בתל אביב, איור מאת רוני פחימה פזמון לַיָקינתון (לעיתים נכתב יקינטון; במקור בכתיב חסר: יקִנתון; ידוע גם בשורתו הראשונה: לילה לילה מסתכלת הלבנה) הוא שיר ילדים עברי שכתבה לאה גולדברג והלחינה רבקה גְּוִילי.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ופזמון ליקינתון · ראה עוד »
פוק חזי מאי עמא דבר
פוּק חָזִי מַאי עַמָא דָבַר (ארמית, בתרגום מילולי לעברית: צא וראה מה העם נוהג) הוא ביטוי תלמודי, ומשמעו שבשאלות שאין לגביהן פסק הלכה ברור - אפשר ללמוד כיצד לנהוג מתוך מנהג העם, וזאת תוך הנחה שלמנהג העם מסורת מבוססת שלא נודעה לנו, או שסיבה מטאפיזית כלשהי תגרום לציבור הרחב לעשות את המעשה הנכון (מעין "חוכמת ההמונים").
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ופוק חזי מאי עמא דבר · ראה עוד »
פולמוס הנפיחה
פולמוס הנפיחה הוא מחלוקת הלכתית חריפה שפרצה ביהדות פאס, בין קהילות התושבים לקהילות המגורשים, אודות היתר הנפיחה, וגלשה ליריבות קשה בין הקהילות.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ופולמוס הנפיחה · ראה עוד »
פירקוי בן באבוי
פירקוי בן באבוי (סוף המאה ה-8 — תחילת המאה ה-9) היה חכם בבלי בתקופת הגאונים, ידוע בשל האיגרת הפולמוסית שחיבר נגד מנהגי ארץ ישראל של תקופתו, וכלפי תורתם של בני ארץ ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ופירקוי בן באבוי · ראה עוד »
פיטום הקטורת
תפילת פיטום הקטורת כתובה על קלף פיטום הקטורת הם קטעי הלכה תנאיים העוסקים בקטורת הסמים, הנאמרים לפני או אחרי התפילה בצירוף מזמורים וקטעים אחרים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ופיטום הקטורת · ראה עוד »
צלחת אירוסין
דוגמה לצלחת אירוסין בקרב חלק מקהילות היהודים, צלחת אירוסין היא צלחת שיוחדה לטקס 'שבירת הצלחת' באירוע האירוסין.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וצלחת אירוסין · ראה עוד »
צדקיה בן אברהם
רבי צדקיה בן רבי אברהם הרופא ממשפחת הענוים (ד'תתק"פ-ה, 1220-1225, רומא – בערך ה'ם', 1280), מן הראשונים, חי ופעל ברומא שבאיטליה, מחבר הספר שיבולי הלקט בו ליקט פסקי הלכה ומנהגים של חכמי צרפת וגרמניה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וצדקיה בן אברהם · ראה עוד »
קמחא דפסחא
חלוקת קמחא דפסחא בניו יורק, 1908 חלוקת קמחא דפסחא בירושלים 2013 בנק מזון קמחא דפסחא בירושלים, 2005 קִמְחָא דְפִסְחָא (בארמית: קמח לפסח, כלומר קמח להכנת מצות, נקרא גם בשם "מעות חיטין") היא מגבית צדקה מיוחדת הנהוגה לקראת חג הפסח, במסגרתה אוספים מהתושבים כסף או מזון על מנת לחלק לעניים לקראת פסח.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וקמחא דפסחא · ראה עוד »
קריאת ההלל
מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וקריאת ההלל · ראה עוד »
קריעה (אבלות)
נשיא המדינה יצחק הרצוג, קורע קריעה בהלווית אימו אורה הרצוג, חלקת גדולי האומה ינואר 2022 קריעת בגד היא פעולה המבטאת אות אבל שהייתה נהוגה במזרח הקדמון ונוהגת בתרבויות שונות עד ימינו, ה'קריעה' מופיעה בתנ"ך עשרות פעמים לרוב כפעולת אבל על מות קרוב משפחה ולעיתים כתגובה לאירוע מטלטל.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וקריעה (אבלות) · ראה עוד »
קשת וענן
קשת וענן קשת וענן היא תוכנית טלוויזיה ישראלית לילדים, שעסקה בנושאים בתחום היהדות, כגון מועדי ישראל, שבתות, עדות, אישים בתולדות עם ישראל ומנהגים יהודיים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וקשת וענן · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וקבלה · ראה עוד »
קדושין
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וקדושין · ראה עוד »
קהילת יהודי אוג'דה
קהילת יהודי אוג'דה התקיימה בעיר אוג'דה, שבצפון מזרח מרוקו, לידי הגבול עם אלג'יריה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וקהילת יהודי אוג'דה · ראה עוד »
קוואטער
קְוַאטֶער או כפאטיר (מיידיש) מנהג של יהדות אשכנז, כינוי לאדם אשר מגיש את התינוק לסנדק לפני ברית המילה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וקוואטער · ראה עוד »
קינות לתשעה באב
כותל המערבי שנות ה-50 קינות לתשעה באב הן קינות הנאמרות בליל תשעה באב ובבוקרו.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וקינות לתשעה באב · ראה עוד »
קידוש
קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וקידוש · ראה עוד »
קידושא רבא (אירוע)
קידושא רבא (או בקיצור: קידוש) הוא מנהג של אירוח וכיבוד קל הנערכים לכבוד הולדתה של בת, בשבת שלאחר יום הבר-מצווה, או לכבוד שבת חתן ("אופרוף").
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וקידושא רבא (אירוע) · ראה עוד »
רמי בר תמרי
רמי בר תמרי (נקרא גם: רמי בר דיקולי) היה אמורא תלמידו של רב יהודה שמתואר בתלמוד בבלי כחכם גדול וכחריף ביותר.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ורמי בר תמרי · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וראש השנה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וראשונים · ראה עוד »
רפאל אלעזר בן-טובו
רבי רפאל אלעזר הלוי בן-טובו (אבן-טובו) (ה'תקפ"ה, 1825 לערך, רבאט – כ"ג באדר א' ה'תרמ"ו 28 בפברואר 1886, ירושלים) היה מרבני עדת המערבים בירושלים במאה ה-19, שימש כדיין בבית הדין של העדה, וכרבה הראשי.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ורפאל אלעזר בן-טובו · ראה עוד »
רחיצה בשבת
רחיצה בשבת היא איסור של חז"ל על אדם לרחוץ את גופו ביום השבת במים חמים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ורחיצה בשבת · ראה עוד »
רבי מאיר בעל הנס
קבר רבי מאיר בעל הנס, זולטן קלוגר 1937 קבר רבי מאיר בעל הנס תפלות שונות. תרס"ה. בגדד. רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ורבי מאיר בעל הנס · ראה עוד »
ריקוד מצווה
ריקוד מצווה (ביידיש מצווה טאנץ) הוא מנהג שבו בני משפחה רוקדים לפני הכלה בחתונה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וריקוד מצווה · ראה עוד »
ריב ההיכל
עמוד השער של "אלה דברי הברית", הקובץ שהופץ בהמבורג ב-1819. ריב ההיכל בהמבורג (גרמנית: Hamburger Tempelstreit) הוא הכינוי שניתן לשני עימותים שנערכו סביב ההיכל בהמבורג, בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שהקמתו עוררה התנגדות עזה מצד האורתודוקסים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וריב ההיכל · ראה עוד »
שמחת בית השואבה
שמחת בית השואבה. ציור של האמנית דפנה לבנון שמחת בית השוֹאֵבָה (נוסח אחר: שמחת בית השאובה) היא מנהג יהודי עתיק שהתקיים בימי חג הסוכות לקראת שאיבת המים למצוות ניסוך המים בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושמחת בית השואבה · ראה עוד »
שמואל גליק
שמואל גליק שמואל גליק (נולד ב-1948) הוא פרופסור מן המניין וראש מכון שוקן למחקר היהדות ופרופסור לספרות ההלכה ותולדות החינוך היהודי במכון שכטר למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושמואל גליק · ראה עוד »
שמיטת כספים
שמיטת כספים היא מצווה מהתורה האוסרת על המלווה לגבות חובות שהגיע מועד פירעונם אך לא נפרעו עד סוף שנת השמיטה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושמיטת כספים · ראה עוד »
שני וחמישי
שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים: קריאת התורה בבתי הכנסת, אחד הנוהגים המאפיינים את ימי שני וחמישי.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושני וחמישי · ראה עוד »
שער הכוונות
שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושער הכוונות · ראה עוד »
שקיעת החמה
דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושקיעת החמה · ראה עוד »
שריה דבליצקי
הרב שריה דבליצקי, ה'תשע"א, בני ברק הרב שְׂרָיָה דִבְלִיצְקִי (ט"ו בשבט ה'תרפ"ו, 30 בינואר 1926 – ב' באב ה'תשע"ח, 14 ביולי 2018) היה רב חרדי ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק, פילולוג וסופר תורני פורה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושריה דבליצקי · ראה עוד »
שתיית יין בפורים
"חייב איניש לבסומי עד דלא ידע..." - ציור מתוך מגילת אסתר שהודפסה בצפת. שתיית יין בפורים הוא מנהג הלכתי שמקורו בתלמוד לפיו יש חיוב להשתכר ביום פורים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושתיית יין בפורים · ראה עוד »
שלמה זלמן גייגר
רבי שלמה זלמן גייגר (כ"ד בסיוון ה'תקנ"ב, יוני 1792, פרנקפורט – ח' באלול ה'תרל"ח, ספטמבר 1878, פרנקפורט) היה דיין ומורה הוראה בפרנקפורט דמיין.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושלמה זלמן גייגר · ראה עוד »
שלום עליכם (פיוט)
"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" הוא פיוט ביהדות, שנאמר או מושר בליל שבת לפני הקידוש וסעודת ליל שבת.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושלום עליכם (פיוט) · ראה עוד »
שלום זכר
שלום זכר (בהגייה האשכנזית ליטאית: שוֹלֶם זוֹכֶר. בהגייה פולנית: שוּלֶם זוּכֶר), הוא מנהג של אירוח וכיבוד קל הנערכים לכבוד הולדתו של בן זכר.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושלום זכר · ראה עוד »
שטיסל
שטיסל היא סדרת דרמה ישראלית, העוסקת בקורותיה של משפחת שטיסל החרדית, המתגוררת בירושלים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושטיסל · ראה עוד »
שבת חנוכה
לעיתים היום השמיני של חנוכה 'זאת חנוכה' חל בשבת שבת חנוכה היא השבת שחלה בתוך ימי חנוכה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושבת חנוכה · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושבועות · ראה עוד »
שואל
שואל הוא אחד מארבעה שומרים האמורים בתורה, והוא החמור שבהם מבחינת אחריותו על הפקדון, בכך שהוא מחויב לשלם לבעלים אפילו באונס, ואף שאין קשר בין השואל לבין הנזק שנגרם לפקדון.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושואל · ראה עוד »
שואבה (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושואבה (פירושונים) · ראה עוד »
שכיב מרע
שְׁכִיב מְרַע (תרגום מילולי מארמית "שוכב חולה") הוא ביטוי תלמודי המתאר חולה אנוש, הנוטה למות.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושכיב מרע · ראה עוד »
שירי המעלות
שִׁירֵי המַעֲלוֹת הם קובץ של חמישה-עשר מזמורי תהילים המתייחדים בפתיחה 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - למעט מזמור אחד (השני, בסדר עולה) והוא מזמור קכ"א, המובדל במילת הייחוס שבפתיחתו - "שיר למעלות" ('אשא עיני אל ההרים').
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושירי המעלות · ראה עוד »
שיבולי הלקט
שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר עברי שחובר באיטליה על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושיבולי הלקט · ראה עוד »
תאגיד דווקא
תאגיד Davka היא חברת תוכנה יהודית אמריקאית, המתמחה ביישומים הקשורים להיסטוריה יהודית, למנהגים ומסורות ולשפה העברית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותאגיד דווקא · ראה עוד »
תנועת דור דעה
תנועת דור דעה (כונתה: דְּרַאדֲּעַה, ואנשיה: דַּרְדְּעִים) הוא פלג קטן ביהדות תימן שנוסד בעיר צנעא בתחילת המאה העשרים מתוך הזרם הבלדי על ידי הרב יחיא קאפח ותלמידיו.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותנועת דור דעה · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותענית · ראה עוד »
תענית אסתר
תענית אסתר היא יום תענית הנהוג בי"ג באדר, ערב חג הפורים (ברוב השנים. בכ-31.9% מהשנים חל פורים ביום ראשון והתענית מוקדמת לי"א באדר).
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותענית אסתר · ראה עוד »
תענית בכורות
מכת בכורות תענית בכורות היא מנהג יהודי שבו בכורים צמים בערב פסח (י"ד בניסן) מהבוקר עד ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותענית בכורות · ראה עוד »
תענית כ' בסיוון
תענית כ' בסיוון היא תענית ציבור שנקבעה ליום כ' בסיוון על ידי רבנו תם לזכר עלילת הדם בבלואה, ואשר חודשה לאחר פרעות רינדפלייש, ושוב בתקופה מאוחרת על ידי מנהיגי ועד ארבע ארצות בעקבות גזירות ת"ח ות"ט.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותענית כ' בסיוון · ראה עוד »
תפוח בדבש
טבילה של תפוח בדבש היא מנהג יהודי שמקורו ביהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותפוח בדבש · ראה עוד »
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותפילת ערבית · ראה עוד »
תקנת חכמים
תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותקנת חכמים · ראה עוד »
תקנות הקהילה
תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותקנות הקהילה · ראה עוד »
תרנגול כפרות (ספר)
תרנגול כפרות הוא רומן מאת אלי עמיר שראה אור בשנת 1983 בהוצאת עם עובד.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותרנגול כפרות (ספר) · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותרביץ · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותשעה באב · ראה עוד »
תשליך
יהודים מבצעים תשליך בראש השנה. ציור מאת אלכסנדר גרימסקי תשליך הוא טקס תפילה יהודי לראש השנה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותשליך · ראה עוד »
תלמוד תורה לנשים
תלמידות במדרשת שיל"ת לפי ההלכה, נשים אינן נכללות במצוות תלמוד תורה, אף על פי שאישה הלומדת תורה זוכה על כך לשכר.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותלמוד תורה לנשים · ראה עוד »
תחנון
נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותחנון · ראה עוד »
תהילים ס"ז
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת הוא מזמור מספר תהילים (פרק ס"ו בתרגום השבעים ובוולגטה).
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותהילים ס"ז · ראה עוד »
תורה לשמה (ספר)
תורה לשמה הוא ספר שאלות ותשובות, שהעתיק הרב יוסף חיים מבגדד ("בן איש חי"), לדבריו על פי כתב יד עתיק שמצא.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותורה לשמה (ספר) · ראה עוד »
תיקון ליל שבועות
תיקון ליל שבועות ותיקון ליל הושענא רבה, וורשא, 1873 תיקון ליל שבועות הוא סדר לימוד המיועד לליל חג השבועות, הכולל התחלות וסיומים של פרקי התורה ועל שמו נקרא גם לימוד התורה המסורתי בליל חג השבועות הנמשך כל הלילה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותיקון ליל שבועות · ראה עוד »
ל"ג בעומר
איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ול"ג בעומר · ראה עוד »
לקט יושר
לקט יושר הוא ספר הלכה ומנהג, שנכתב על ידי הרב יוסף יוזפא אוסטרייכר, ומתעד את מעשיו, הנהגותיו ופסקיו של רבו רבי ישראל איסרלן (מחבר ספר "תרומת הדשן").
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ולקט יושר · ראה עוד »
לשם ייחוד
ביהדות, לשם ייחוד היא תפילה קצרה שיש נוהגים לאומרה לפני קיום מצוות ומטרתה לגרום לכוונת התפילה - לשם מה נאמרת התפילה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ולשם ייחוד · ראה עוד »
לכה דודי
תווים של לחן מודרני לפיוט "לכה דודי" הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ולכה דודי · ראה עוד »
ליל טבילה
ליל טבילה (ידוע גם בר"ת ל"ט) הוא כינוי ללילה שבו אישה טובלת לאחר שהייתה טמאה נידה ונאסרה בכל קירבה גופנית ויחסי אישות עם בעלה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וליל טבילה · ראה עוד »
ט"ו בשבט (מועד)
עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 29 ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן (בלשון המשנה) הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, תקופה שבה כבר ירדו רוב גשמי השנה, והפירות שחונטים מכאן ואילך גדלים בעיקר מכוח גשמי השנה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וט"ו בשבט (מועד) · ראה עוד »
טעמי המנהגים ומקורי הדינים
טעמי המנהגים ומקורי הדינים (נקרא גם בקיצור: טעמי המנהגים) הוא ספר עממי שמרכז מנהגים יהודיים רבים, בעיקר מעדות אשכנז, ומפרט את מקורותיהם ונימוקיהם.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וטעמי המנהגים ומקורי הדינים · ראה עוד »
טלי פרקש
טלי פרקש (נולדה בשנת 1981) היא עיתונאית חרדית, בעלת טור במדור יהדות באתר ynet.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וטלי פרקש · ראה עוד »
טבילה (יהדות)
ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וטבילה (יהדות) · ראה עוד »
טהרת המת
חדר טהרה בבית העלמין ירקון ביהדות, טהרת המת (או בקיצור טהרה) היא תהליך של רחיצה וניקיון, פנימי וחיצוני, אותו נוהגים לעשות לגופת המת, טרם הלבשתו בתכריכים לקראת קבורתו.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וטהרת המת · ראה עוד »
זאת חנוכה
חנוכייה בזאת חנוכה, שמונה נרות דולקים זאת חנוכה הוא כינוי ליום השמיני של חנוכה (ב' בטבת או ג' בטבת) שמקורו ביהדות אשכנז, שכן בקריאת התורה של יום זה נמצאות המילים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וזאת חנוכה · ראה עוד »
זכריה זרמתי
הרב זכריה זרמתי (נולד בשנת ה'תשכ"ד, 1964) הוא פוסק הלכה וסופר, מייסד וראש "מכון תורת אמ"ת", עומד בראש בית דין לענייני ממונות בשכונת הר חומה בירושלים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וזכריה זרמתי · ראה עוד »
זכויות יוצרים בהלכה
זכויות יוצרים בהלכה היא סוגיה הלכתית עליה דנו הפוסקים, סביב ההכרה בבעלות על פטנטים, נכסים מופשטים וקניין הרוחני.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וזכויות יוצרים בהלכה · ראה עוד »
חמש מגילות
ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחמש מגילות · ראה עוד »
חמשת מיני דגן
חמשת מיני דגן הם חמישה סוגים של דגן, שלהם נקבעו דינים מיוחדים בהלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחמשת מיני דגן · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחנוכה · ראה עוד »
חסידות ברסלב
בית המדרש של חסידות ברסלב במאה שערים קבר הרשב"י חסידות ברסלב היא זרם בחסידות, שנוסד על ידי רבי נחמן מברסלב (1772–1810), נינו של הבעל שם טוב וסביב כתביו.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחסידות ברסלב · ראה עוד »
חציצה
בהלכה היהודית חציצה היא שכבה היוצרת הפרדה בין שני גופים, במקום בו נדרש חיבור ביניהם, לדוגמה בין גוף האדם למי מקווה בשעת טבילה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחציצה · ראה עוד »
חשמל בשבת
טקסט.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחשמל בשבת · ראה עוד »
חלאקה
מוהרא"ש מברסלב ביצוע החלאקה, 1992 ביצוע החלאקה, 1992 חלאקה (מערבית: حلاقة, תגלחת; או ביידיש: אָפּשערן, נהגה: Opshern, לסַפר. בחב"ד: אָפּשֶׁערנֶעש, תספורת.) הוא טקס תספורת יהודי, הנערך לילדים כשהם מגיעים לגיל שלוש.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחלאקה · ראה עוד »
חלב
פרה חלב הוא נוזל לבן, הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים לאחר ההמלטה או הלידה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחלב · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חדש אסור מן התורה
חדש אסור מן התורה (במקור: "החדש אסור מן התורה בכל מקום") הוא משפט מה, שהפך בפי החת"ם סופר למטבע לשון מושאל שביטא את התנגדותו לשינוי במנהגים בכלל ואת מאבקו בכוחות הפרוגרסיביים (משכילים רדיקלים, רבנים פתוחים, רפורמים מוקדמים וכדומה) בימיו.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחדש אסור מן התורה · ראה עוד »
חומרא דרבי זירא
בהלכה היהודית, חומרא דרבי זירא היא מנהג מחמיר שנוצר בתקופת האמוראים על ידי בנות ישראל (ועל כן נקרא לעיתים חומרת בנות ישראל), ומשמעו: חיוב על כל אשה לספור שבעה נקיים בתום כל ראיית דם כלשהי.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחומרא דרבי זירא · ראה עוד »
חומרא וקולא
חומרא וקולא הם שני כיוונים קוטביים בפסיקת הלכה ובמנהגים, כאשר חומרא היא פסיקה שלרוב אוסרת ומחייבת ואילו קולא היא פסיקה שלרוב מתירה ופוטרת.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחומרא וקולא · ראה עוד »
חינוך קטן לתפילין
חינוך קטן לתפילין הוא מנהג שמקורו בתלמוד, לפיו קטן חייב במצוות תפילין מדין חינוך.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחינוך קטן לתפילין · ראה עוד »
חיבוט ערבה
מכירת ערבות למנהג חביטת ערבה בהושענה רבה, ברוקלין חיבוט ערבה הוא מנהג המתקיים בהושענא רבא, היום האחרון של חג הסוכות, כזכר למצוות ערבה במקדש.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחיבוט ערבה · ראה עוד »
במה מדליקין
במה מדליקין הוא הפרק השני במסכת שבת העוסק בעיקר במצוות הדלקת נרות שבת ובהכנות לכניסת שבת.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ובמה מדליקין · ראה עוד »
בנימין בראון
בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור מן המניין, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ובנימין בראון · ראה עוד »
בסיסה
תערובת בסיסה בסיסה (בערבית: بسيسة, תעתיק: בסיסה. עם זאת, ביהדות תוניסיה: בשישא; ביהדות ג'רבה: פשישא) היא תערובת הנאכלת במדינות לוב, תוניסיה ואלג'יריה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ובסיסה · ראה עוד »
ברוך הוא וברוך שמו
ברוך הוא וברוך שמו הן מילות שבח שנהוג לומר כתגובה לשמיעת שם ה'.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וברוך הוא וברוך שמו · ראה עוד »
ברכת ברוך שפטרני מעונשו של זה
ברוך שפטרני מעונשו של זה, היא ברכה שנוהגים שאבי הנער מברך, ללא הזכרת שם ומלכות, בשעה שבנו הגיע לגיל שלוש עשרה (בר מצווה), המנהג לברך ברכה זו, מיד לאחר שהנער עולה לתורה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וברכת ברוך שפטרני מעונשו של זה · ראה עוד »
ברכת החודש
בִּרְכַּת הַחֹדֶשׁ (ביהדות ספרד ותימן: הכרזת ראש חודש או תיקון ראש חודש) היא תפילה בה מברכים את החודש הבא ומכריזים על מועדו של ראש החודש. התפילה נאמרת בין ההפטרה לתפילת מוסף בשבת שלפני ראש חודש. שבת זו נקראת שַׁבַּת מְבָרְכִים, על שם הברכה, והיא נחשבת לשבת חגיגית יותר מהרגיל.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וברכת החודש · ראה עוד »
ברכת הבנים
ברכת הבנים היא ברכה הנהוגה בחלק מקהילות ישראל, בה ההורים (או האב בלבד) מברכים את ילדיהם בליל שבת ובערב יום הכיפורים, ובקצת קהילות אשכנז גם במוצאי שבת.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וברכת הבנים · ראה עוד »
ברכת כהנים בכותל המערבי
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה מעמד ברכת כהנים בכותל בחול המועד סוכות תשס"ט מעמד ברכת כהנים המוני בכותל המערבי הוא מנהג שמונהג מאז שנת תשל"א (1970) ומתקיים פעמיים בשנה - בחול המועד של חג הסוכות ושל חג הפסח.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וברכת כהנים בכותל המערבי · ראה עוד »
ברכה לבטלה
בהלכה, בְּרָכָה לְבַטָּלָה היא ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב או צורך לומר אותה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וברכה לבטלה · ראה עוד »
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וברית מילה · ראה עוד »
ברית יצחק
ברית יצחק (נקראת גם ליל הזוהר או עקד אל-יאס, 'קשירת ההדסים' או שד אל-אס, 'משיכת ההדסים') הוא טקס הנהוג בלילה קודם ברית מילה בקרב קהילות עדות המזרח.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וברית יצחק · ראה עוד »
בית קברות
מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ובית קברות · ראה עוד »
בית הכנסת מקווה ישראל
בית הכנסת מקווה ישראל בסוואנה, ג'ורג'יה הוא אחד מבתי הכנסת העתיקים בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ובית הכנסת מקווה ישראל · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וגאונים · ראה עוד »
גרשום הרפנס
גרשום הרפנס (י"ח באדר א' תרפ"ז, 19 בפברואר 1927 – י"ד בניסן תשע"ג, 25 במרץ 2013) היה רב ומחנך, היסטוריון וחוקר מנהגי ישראל.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וגרשום הרפנס · ראה עוד »
גוטהולד סלומון
משמאל לימין: ישראל קליי, שלמה זלמן (גוטהולד) סלומון ונפתלי פרנקפורטר שלמה זלמן בן ליפמן הלוי סלומון (גרמנית: Gotthold Salomon; 1 בנובמבר 1784 – 17 בנובמבר 1862 היה מחלוצי הזרם הרפורמי ביהדות. ממייסדי ההיכל בהמבורג, בית הכנסת הרפורמי הראשון, דרשן ואיש ציבור, מתרגם התנ"ך לגרמנית. חבר האגודה לתרבות ולמדע של היהודים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וגוטהולד סלומון · ראה עוד »
גילוח הראש לנשים ביהדות
גילוח הראש לנשים הוא מנהג של חלק מנשות יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וגילוח הראש לנשים ביהדות · ראה עוד »
גיור
גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וגיור · ראה עוד »
דמי חנוכה
דמי חנוכה, חסידות סרט ויז'ניץ 2010 דמי חנוכה או מעות חנוכה (ביידיש: חנוכה געלט) הם דמי כיס שעל פי המנהג מחלקים לילדים בחג החנוכה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ודמי חנוכה · ראה עוד »
דניאל שפרבר
הרב דניאל שפרבר (נולד בד' בחשוון ה'תש"א, 4 בנובמבר 1940) הוא חוקר תלמוד ויהדות, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, איש חינוך ואיש ציבור, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשנ"ב.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ודניאל שפרבר · ראה עוד »
דסואטודו
דסואטודו (מלטינית: desuetudo) או מנהג מבטל הלכה היא דוקטרינה משפטית שלפיה נורמה שנקבעה בחקיקה ראשית או בחקיקת משנה פוקעת ואינה ניתנת לאכיפה כאשר נוצר נוהג של העדר-אכיפה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ודסואטודו · ראה עוד »
דוד ציון לניאדו
הרב דוד (בן) ציון לניאדו (28 בנובמבר 1899 – 21 באוקטובר 1969) היה רבה של שכונת כפר שלם, חוקר יהדות סוריה ומחבר הספר "לקדושים אשר באר"ץ".
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ודוד ציון לניאדו · ראה עוד »
ה'רצ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וה'רצ"ד · ראה עוד »
ה'של"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וה'של"ב · ראה עוד »
ה'תרפ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וה'תרפ"ט · ראה עוד »
המוזיאון היהודי בלונדון
המוזיאון היהודי בלונדון, הוא מוזיאון הממוקם בקמדן טאון שברובע קמדן בלונדון.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) והמוזיאון היהודי בלונדון · ראה עוד »
הנדח
"הַנִּדָּח" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתרחש על רקע המאבק בין המתנגדים לחסידים בגליציה של תחילת המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) והנדח · ראה עוד »
הסרת שיער
הסרת שיער הוא הליך בו שיער מוסר או מדולל מעל פני העור או אף מתחת לפני העור.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) והסרת שיער · ראה עוד »
הקרע ביהדות הונגריה
הקרע ביהדות הונגריה, או חלוקת הקהילות (הונגרית: ortodox–neológ szakadás, "הקרע האורתודוקסי-נאולוגי"; יידיש: די טיילונג אין אונגארן, "החלוקה בהונגריה") היה הפיצול הממסדי שחל בציבור היהודי בממלכת הונגריה בשנים 1869 עד 1871, בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים, והסטטוס קוו.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) והקרע ביהדות הונגריה · ראה עוד »
השהיה (שבת)
כניסת השבת מותרת כאשר המאכל כבר מבושל, ואסורה כאשר המאכל בשלב בישול מוקדם השארת מאכלים על גבי אש באופן המותר, כשהאש מכוסה ב'בלעך'. בהלכות שבת, הַשְׁהָיָה (בשיח ההלכתי נקראת גם שְהִיָה) היא השארת מאכל מבושל או מאכל שנמצא בתהליכי בישול על גבי מקור חום קודם לכניסת השבת, וזאת על מנת לאוכלו בשבת כשהוא חם, לדוגמה השארת סיר חמין על גבי פלטת שבת.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) והשהיה (שבת) · ראה עוד »
התחדשות יהודית (ישראל)
התחדשות יהודית הוא מונח בו מכנים המשתתפים בחלק מהתופעות התרבותיות והדתיות שמטרתן המוצהרת היא קשירת המורשת, המסורת והמנהגים של היהדות, עם התרבות והחברה בישראל.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) והתחדשות יהודית (ישראל) · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) והלכה · ראה עוד »
הלכות ליל הסדר
שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) והלכות ליל הסדר · ראה עוד »
החזיר ביהדות
חזיר החזיר ביהדות מקבל התייחסות רחבה, הן בהקשר ההלכתי, האגדתי ובמנהגי קהילות ישראל.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) והחזיר ביהדות · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) והגאון מווילנה · ראה עוד »
ההיכל בהמבורג
הבניין הראשון, 1818–1844 הבניין השני, 1844. המבנה השלישי, כיום אולפן טלוויזיה. קהל בית חדש (בגרמנית: Neuer Israelitischer Tempel, "בית-התפילה החדש לבני ישראל"; מתורגם לעברית לרוב: "ההיכל בהמבורג"), היה בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שנחנך בעיר המבורג ב-1818.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וההיכל בהמבורג · ראה עוד »
הושענא רבה
הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) והושענא רבה · ראה עוד »
הכרזת תעניות
בשבת לפני תענית, יש הנוהגים להכריז על התענית שתחול בשבוע הבא.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) והכרזת תעניות · ראה עוד »
היום יום
היום יום (שמו המלא: היום יום... לוח אור זרוע לחסידי חב"ד) הוא לוח שנה שערך רבי מנחם מנדל שניאורסון, לימים האדמו"ר מלובביץ', הכולל לוח לימוד יומי של שיעורי החת"ת, מנהגי חב"ד ופתגמים יומיים שליקט משיחות ומכתבי חותנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון מלובביץ'.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) והיום יום · ראה עוד »
ועד העדה המערבית בירושלים
רחוב המערבים בירושלים, בסמוך לשכונת מחנה ישראל שהקימו אנשי ועד העדה המערבית אנשי ועד העדה המערבית בטקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת "אור זרוע" של העדה, ירושלים, 1926 ועד העדה המערבית בירושלים הוא גוף שנוסד על ידי הרב דוד בן שמעון בירושלים בשנת 1860, ונועד לארגן את יהודי דרום אגן הים התיכון, בירושלים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וועד העדה המערבית בירושלים · ראה עוד »
ווי העמודים
וָוֵי העמודים הוא מנהג בכתיבת ספר תורה, שעל פיו מתחילים כל העמודים בספר התורה באות ו"ו, למעט חמישה עמודים, שמתחילים באותיות 'בי"ה שמ"ו'.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וווי העמודים · ראה עוד »
כפרה עליך
כַּפָּרָה עָלֶיךָ (או כַּפָּרָה עָלַיִךְ, כַּפָּרָה עֲלֵיכֶם בקיצור: כַּפָּרָה או כפרע - כשבכל המקרים המילה "כפרה" נהגית במלעיל) הוא ביטוי בעברית ישראלית שמקורו במרוקאית יהודית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וכפרה עליך · ראה עוד »
כפרות
משפחה יהודית באירופה מבצעת את מנהג הכפרות. ליתוגרפיה, סוף המאה ה-19/ראשית המאה ה-20 כפרות הוא מנהג יהודי עתיק שנערך בערב יום הכיפורים (ובעת הצורך גם בעשרת ימי תשובה).
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וכפרות · ראה עוד »
כל כבודה בת מלך פנימה
כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה הוא כינוי לעיקרון אשר מוזכר בתלמוד ומתבסס על ציטוט מתוך מזמור מ"ה בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וכל כבודה בת מלך פנימה · ראה עוד »
כלבו (ספר)
כלבו הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וכלבו (ספר) · ראה עוד »
כוס של אליהו
כוס של אליהו מנחושת עם הקדשה מישיבת רבינו חיים ברלין כוס של אליהו גם כוס חמישי הוא מנהג נפוץ, כחלק ממסורת ליל הסדר, לפיו מוזגים כוס נוספת, מלבד ארבע כוסות.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וכוס של אליהו · ראה עוד »
כוס של ברכה
אמשינוב בברכת המזון על כוס יין כוס של ברכה הוא כינוי בהלכה היהודית לכוס יין שהברכה עליה ככוס יין מזווגת לברכה נוספת.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וכוס של ברכה · ראה עוד »
כיסא אליהו
"כיסא של אליהו" בקבר דוד המלך כיסא אליהו, ועליו הכיתוב "זה כיסא של אליהו זכור לטוב" תצורת סלע המכונה "כיסא אליהו" למרגלות הר מירון. כיסא אליהו (מכונה לעיתים כיסא של אליהו) הוא כיסא מיוחד אותו מכינים לעריכת ברית מילה, שלפי המסורת משמש את אליהו הנביא המשתתף בכל ברית מילה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וכיסא אליהו · ראה עוד »
כיסוי ראש לנשים (הלכה)
פיאות וכובעים) ליברליות כיסוי ראש הוא חיוב הלכתי על נשים יהודיות שנישאו לכסות את שיער ראשן.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וכיסוי ראש לנשים (הלכה) · ראה עוד »
י"ט באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט אב היא, ברוב השנים, פרשת עקב.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וי"ט באב · ראה עוד »
ימי בין המצרים
יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה. יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים בחורבן בית שני) לצום תשעה באב (היום שבו חרבו שני בתי המקדש).
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וימי בין המצרים · ראה עוד »
ימי החנוכה
מחבר השיר המקורי ביידיש, מרדכי ריווסמן מחבר הגרסה העברית, אברהם אברונין ימי החנוכה הוא גירסה עברית לשיר היידי חנוכּה, אוי חנוכּה (חנוכה, הו חנוכה) מאת הסופר, המתרגם והמורה המשכיל היהודי-רוסי מרדכי (מארק) ריוֶוסמן (ריוועסמאַן).
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וימי החנוכה · ראה עוד »
יעקב ישראל סטל
יעקב ישראל סְטַל (נולד בי' בניסן ה'תשל"ז, בנתניה) הוא חוקר חרדי אוטודידקט, העוסק במחקר תורני, בההדרת כתבי ראשונים ובעיקר בתורתם של חסידי אשכנז מחוגו של רבי יהודה החסיד.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויעקב ישראל סטל · ראה עוד »
יצחק מנחם נחום טברסקי
רבי יצחק מנחם נחום בעיר מארינבאד (https://photos.yadvashem.org/photo-details.html?language.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויצחק מנחם נחום טברסקי · ראה עוד »
יצחק זימר
יצחק (אריק) זימר (נולד ב-16 ביולי 1932) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן, המתמחה בחקר תולדות הרבנות ביהדות גרמניה ובחקר המנהג בקהילות אשכנז.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויצחק זימר · ראה עוד »
יצחק חזן
הרב יצחק חזן (ט"ו בניסן ה'תרע"ט, 15 באפריל 1919 - א' באייר ה'תש"ן, 26 באפריל 1990) היה רב, פוסק הלכה, דיין בבית הדין הרבני בקזבלנקה, אב"ד בעיר חיפה, וחבר בית הדין הגדול בירושלים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויצחק חזן · ראה עוד »
יצחק בן יהודה
רבי יצחק בן יהודה היה ראש ישיבה במגנצא במאה ה-11, מרבותיו של רש"י.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויצחק בן יהודה · ראה עוד »
ירושלים בהלכה
אזורי הקדושה השונים בהר הבית, לפי השיטה המרכזית הממקמת את קודש הקדשים במקום כיפת הסלע. עיר העתיקה בהלכה ישנם דינים מיוחדים לעיר ירושלים, הנובעים מקדושתה ומהמצוות הרבות שיש לקיים דווקא בה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וירושלים בהלכה · ראה עוד »
ישראל מ' תא-שמע
ישראל משה תא-שמע (15 בספטמבר 1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וישראל מ' תא-שמע · ראה עוד »
ישראל קליי
שלמה זלמן (גוטהולד) סלומון ונפתלי פרנקפורטר הרב ישראל (אדוארד) קליי (בגרמנית: Eduard Israel Kley; 10 ביוני 1789 - 4 באוקטובר 1867) היה מחלוצי הזרם הרפורמי ביהדות.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וישראל קליי · ראה עוד »
ישראל שבתי שצ'יפנסקי
הרב ישראל שבתי שצ'יפנסקי (או: שיפנסקי; באנגלית: Israel Schepansky; תרפ"ד, 1924, ורשה – כ"ד בטבת תש"ס, 2 בינואר 2000) היה חוקר תורני, מהדיר ספרות הראשונים, חבר האנציקלופדיה התלמודית ועורך כתב העת "אור המזרח" של תנועת המזרחי בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וישראל שבתי שצ'יפנסקי · ראה עוד »
ישראל חיים פרידמן
רבי ישראל חיים פרידמן (ה'תרי"ב, 1852 - כ"ד בסיוון ה'תרפ"ב, יוני 1922) היה רב חסידי, כיהן כרבה של הקהילה היהודית בראחוב.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וישראל חיים פרידמן · ראה עוד »
ישראל יעקב קלפהולץ
ישראל יעקב קלפהולץ (מוכר גם כר' ישראל באכניער, על שם עיר מולדתו; 1909, ה'תרס"ט – 30 בינואר 1988, י"א בשבט ה'תשמ"ח) היה סופר חרדי פורה, חסיד בעלז ומשב"ק בבית רבי אהרן מבעלז.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וישראל יעקב קלפהולץ · ראה עוד »
ישתבח
ברכת ישתבח (יש אומרים כי נקראת גם ברכת השיר) היא הברכה החותמת את פסוקי דזמרא הנאמרים כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וישתבח · ראה עוד »
ישיבת שבות ישראל
ישיבת שבות ישראל הייתה ישיבת הסדר באפרת שפעלה בשנים תשל"ח-תשע"ו.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וישיבת שבות ישראל · ראה עוד »
ישיבה על קברו
ישיבה על קברו הוא מנהג יהודי המוזכר בתלמוד, לפיו נהגו לקבוע סדרי לימוד קבועים (.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וישיבה על קברו · ראה עוד »
יחיא קאפח
שלט רחוב יחיא קאפח בירושלים. הרב יחיא קאפח (נקרא בפי תלמידיו הרב הישיש או מארי הישיש; ה'תר"י – ה'תרצ"ב, 1850–1931) היה מגדולי חכמי תימן בדורו.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויחיא קאפח · ראה עוד »
יהדות מרוקו
יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויהדות מרוקו · ראה עוד »
יהדות משיחית
יהדות משיחית (באנגלית: Messianic Judaism) היא תנועה המשלבת בין אמונה בישו לזהות יהודית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויהדות משיחית · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות איראן
יהדות איראן (או יהדות פרס) היא אחת הקהילות היהודיות הנותרות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה – קהילה יהודית המתקיימת בשטחה של איראן המודרנית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויהדות איראן · ראה עוד »
יהדות עדן
משפחת עולים חדשים מעדן בחיפה ב-1943. צילום: זולטן קלוגר יהדות עדן היא הקהילה היהודית שחיה בעיר הנמל עדן שבתימן עד שנת 1967.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויהדות עדן · ראה עוד »
יהדות ג'רבה
יהדות האי ג'רבה, שלחופי דרום תוניסיה, נחשבת לאחת מן הקהילות היהודיות העתיקות בעולם, יש המייחסים אותה לתקופת בית ראשון.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויהדות ג'רבה · ראה עוד »
יהדות ג'יבוטי
מיקומה של ג'יבוטי באפריקה כיסוי ראש מסורתי, ג'יבוטי 1922. יהדות ג'יבוטי היא הקהילה היהודית בג'יבוטי, המהווה חלק מהקהילה היהודית התימנית הרחבה יותר, בדומה לאלה באריתריאה ובעדן.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויהדות ג'יבוטי · ראה עוד »
יהודה טולידאנו
רבי יהודה טולידאנו (כונה: הדוס טולידאנו; 1780 – 1840 לערך) היה פוסק הלכה, פרשן מקראי, ומחבר ספרים רבים שחי ופעל במקנס שבמרוקו.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויהודה טולידאנו · ראה עוד »
יהודה בן מרדכי הורביץ
עמוד השער הראשון של "עמודי בית יהודה", אמשטרדם 1765, (מקור: אוצר החכמה) יהודה בן מרדכי הלוי הורביץ (נקרא גם: יהודה בן מרדכי הורוויץ, 1734 וילנה – 1797 גרודנו) היה רופא, איש רוח וסופר עברי, מראשוני המשכילים היהודיים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויהודה בן מרדכי הורביץ · ראה עוד »
יהודה החסיד
רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויהודה החסיד · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויהודים · ראה עוד »
יום העצמאות
יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויום העצמאות · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויום הכיפורים · ראה עוד »
יונה פרנקל
יונה פרנקל (י"ז באב ה'תרפ"ח, 3 באוגוסט 1928 – ט"ו באלול ה'תשע"ב, 2 בספטמבר 2012) היה פרופסור לספרות האגדה והמדרש, וחתן פרס ישראל בחקר התלמוד.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויונה פרנקל · ראה עוד »
יוסף מולכו
רבי יוסף מולכו (ט"ו בשבט ה'תנ"ב, 1692 - ה'תקכ"ח, 1768) היה רב ודיין בעיר סלוניקי.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויוסף מולכו · ראה עוד »
יוסף חיים הכהן
הרב יוסף חיים הכהן (ה'תרי"א - כ"ב באלול ה'תרפ"א; 1851 – 1921) היה שד"ר וראב"ד עדת המערבים בירושלים, בעל 'מנחת כהן' ו'ויכלכל יוסף'.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויוסף חיים הכהן · ראה עוד »
יוהאן בוקסטורף
יוהאן בוקסטורף האב יוהאן בוקסטורף האב (בגרמנית: Johann Buxtorf der Ältere; 25 בדצמבר 1564 - 13 בספטמבר 1629) היה הבראיסט קלוויניסט מפורסם, בן למשפחת מזרחנים בבזל.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויוהאן בוקסטורף · ראה עוד »
ייחוד (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וייחוד (פירושונים) · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מנהג_(יהדות)
