סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מנחם המאירי

מַדָד מנחם המאירי

רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה. [1]

269 יחסים: ממשקה ישראל, מאגר תורני, מנחם מנדל גרליץ, מנחם בן שלמה, מנהג (יהדות), מנהגי אבלות בימי ספירת העומר, מספר אותיות התורה, מסכת, מסכת אבות, מסכת סוכה, מסכת פסחים, מסכת ראש השנה, מסכת ברכות, מסכת ביצה, מסכת גיטין, מסכת הוריות, מסכת כלה, מסכת יומא, מעמד האישה ביהדות, מצוות תכלת, מקראות גדולות הכתר, מר זוטרא, ראש הגולה, מרדכי ליב קצנלנבוגן, מרדכי הלוי, משמרת הקוץ, משנכנס אדר מרבין בשמחה, משפט פריז, משפחת סופר, משה אריה במברגר (שנלנקה), משה המאירי, משה הלברטל, משה הכהן נהר, משהה נקביו, משולם בן משה מבדרש, משכן גלגל, מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך, מלאכת מנפץ, מלאכת עשיית שתי בתי נירין, מלאכת בורר, מבוי עקום, מגן אבות, מוקצה, מורידין ולא מעלין, מוליד, מודה במקצת, מכון התלמוד הישראלי השלם, מי מריבה, מיתת תלמידי רבי עקיבא, מילתא דבדיחותא, מיגו, ..., מידות טובות, אמור מעט ועשה הרבה, אם אין אני לי מי לי, אשתו כגופו, אלמנת עיסה, אברהם מן ההר, אברהם סופר (רב), אברהם בן דוד מפושקירה, אדר (עץ), אדריכל, אדולף נויבאואר, אונס (הלכה), אותיות סת"ם, אותיות גדולות וקטנות בתנ"ך, אכילה בסוכה, אי שתקת שתקת, אין ישיבה בעזרה, איסור נישואים לאבל, איסור לימוד תורה לנוכרי, איסור חדש, אירוס (כלי נגינה), נתן בן מאיר, נוסח פרובאנס, נוסח קטלוניה, ניסן אלפרט, נישואים בכפייה, ניחוש, סתם יינם, סטטיסטיקות של התנ"ך, סדר עולם, סדר ליל ראש השנה, סיני ועוקר הרים, סירכא, ערכאות של גויים, עשה לך רב, עשיית דין עצמית במשפט העברי, עלינו לשבח, עליית יהודים להר הבית, עזרא שבט, עבודה זרה, עונש מוות ביהדות, עונג שבת, עובד ציבור, עין עיטם, עיר של יחיד, עירוב תבשילין, פרנס, פרפיניאן, פרשנות התלמוד הבבלי, פרחי כהונה, פרובאנס, פורים, פולמוס הרבנים אודות לימוד הפילוסופיה, פולטת שכבת זרע, פי תקרה יורד וסותם, פיס (בית המקדש), פירוש המשנה לרמב"ם, צער בעלי חיים (יהדות), צרת ערווה, צורת הפתח, קניין ארבע אמות, קניין אגב, קרי וכתיב, קריית ספר (פירושונים), קוראי מגילה, קורבן פסח, קידוש, ר"י מיגאש, רמב"ם, ראשונים, רציונליזם יהודי בימי הביניים, רשב"א, רשות הרבים (שבת), רב (אמורא), רב אחאי, רב אויא, רב סעדיה גאון, רב שמואל בן חפני גאון, רב חמא בר גוריא, רבא בר מחסיא, רבי חנינא בן דוסא, רבי יהושע בן קרחה, שמעון סטרליץ, שמעון סופר (1850), שמעון הצדיק, שמואל קלמן מירסקי, שמואל דיקמן, שמואל הקטן, שמירת המקדש, ששנא גאון, שתיית יין בפורים, שלמה מן ההר, שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד), שלום מאיר יונגרמן, שלוש השבועות, שטר אמנה, שבת חנוכה, שבועת היסת, שביעית בזמן הזה, שושנה (צמח מקראי), שיער שחור, שישים ריבוא, שילוח הקן, שיחת דקלים, תנאי (הלכה), תנאים, תפילת שוא, תשעה באב שחל בשבת, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד ירושלמי, תלמיד חכם שסרח, תהילים, תהילים קי"ז, תהילים כ"ד, תהילים י"ט, תיקון המידות, ל"ג בעומר, לא תאכלו על הדם, לא תשנא את אחיך בלבבך, לא תיקום ולא תיטור, לשכת הפרווה, לולב, לוח השנה במגילות קומראן, טוען וחוזר וטוען, זרחיה הלוי, זוגות (חשש), זימון, חמשת העינויים, חנוך אלבק, חסורי מחסרא, חסיד שוטה, חלה (מתנות כהונה), חזקת שור המועד, חזקה (הלכה), חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו, חוני המעגל, חורבן העולם באלף השביעי, חכמי פרובנס, חיים פלאג'י, בן אחיה, בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר, בן המלך והנזיר, בני תשע מידות, בנימין רבינוביץ' תאומים, בנימין זאב בנדיקט, בסיסה, בעלי הנפש, בר כוכבא, ברכת משנה הבריות, ברכת לשמור חוקיו, ברכת הנסים, ברכת הלבנה, ברכות הריח, בת כהן, בבא מציעא, בדיקת חמץ, בית קתרוס (כהונה גדולה), בית המקדש השלישי, בית הבחירה למאירי, גר תושב, גרמא בנזיקין, גט מעושה, גזל שינה, גזל הגר, גוי, גירסא דינקותא, דרישה וחקירה, דברים שבלב אינם דברים, דוד צבי הילמן, דוד בן שמואל מאישטילא, דוד בן לוי מנרבונה, דין יכיר, דינא דמלכותא דינא, דיבת הארץ, דיו סת"ם, המאה ה-14, המאירי, המאירי (פירושונים), הא לחמא עניא, האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד, הסבה, העבודה במקדש, הפוכי מטרתא, השגחה, הלעיטהו לרשע וימות, הלכה ואין מורין כן, הלכות ארבעת המינים, הטפת דם ברית, הבא להורגך השכם להורגו, הדלקת נרות חנוכה, הומור בתרבות היהודית, הונא גאון, הוצאת אש ביום טוב, היזק שאינו ניכר, כניסה להר הבית (הלכה), כתר ארם צובא, כל נדרי, כל לא ידענא פשיעותא היא, כללי מלאכת יום טוב, כבוש כמבושל, כופין על מידת סדום, כיבוד אח גדול, יעקב אנטולי, יצחק נוניס ואיס, יצחק קוב'ו, יצחק בן אברהם מנרבונה, יצחק בן יעקב די לאטיש, יציאה מארץ ישראל (הלכה), ירושלמי על סדר קדשים, ישראל זיסל דבורץ, יחיד ורבים הלכה כרבים, יבול נוכרי, יד סולדת בו, יהדות צרפת, יום הכיפורים, יוסף אבן פלאת, יוסף אבן צדיק, ייהרג ואל יעבור, 1249. להרחיב מדד (219 יותר) »

ממשקה ישראל

ממשקה ישראל הוא כלל בהלכות הקורבנות, שלפיו אין להביא קורבן מדבר האסור באכילה על פי הלכות כשרות המזון.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וממשקה ישראל · ראה עוד »

מאגר תורני

מאגר תורני הוא מאגר מידע אלקטרוני הכולל ספרות תורנית בצירוף תוכנת איחזור מידע.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומאגר תורני · ראה עוד »

מנחם מנדל גרליץ

יצחק מנחם מנדל גרליץ (ב' באב תש"ב, 1942 – ג' באדר ב' תשפ"ב, 5 במרץ 2022) היה סופר חרדי, יצירתו כוללת ספרות ילדים ונוער וספרי הגיוגרפיה, עורך, מהדיר ומוציא לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומנחם מנדל גרליץ · ראה עוד »

מנחם בן שלמה

רבי מנחם ברבי שלמה היה פרשן מקרא, מדקדק וראש ישיבה שפעל ברומא שבאיטליה במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומנחם בן שלמה · ראה עוד »

מנהג (יהדות)

בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומנהג (יהדות) · ראה עוד »

מנהגי אבלות בימי ספירת העומר

בין פסח לעצרת היא התקופה שבין חג הפסח לחג השבועות (הנקרא גם עצרת), בהקשר למנהגים (חלקם מכונים גם מנהגי אבלות) שקיימים באותה תקופה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומנהגי אבלות בימי ספירת העומר · ראה עוד »

מספר אותיות התורה

הנתונים בתרשים לפי "מקראות גדולות הכתר" ולפיהם סיכום האותיות הוא 304,801. מספר האותיות המרכיבות את ספר התורה (הכולל את חמישה חומשי התורה) נדון רבות במשך הדורות, בעקבות דברי ספר הזוהר שכתב שמספרם של אותיות התורה הוא שישים ריבוא (.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומספר אותיות התורה · ראה עוד »

מסכת

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומסכת · ראה עוד »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומסכת אבות · ראה עוד »

מסכת סוכה

הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומסכת סוכה · ראה עוד »

מסכת פסחים

ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומסכת פסחים · ראה עוד »

מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומסכת ראש השנה · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומסכת ברכות · ראה עוד »

מסכת ביצה

מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומסכת ביצה · ראה עוד »

מסכת גיטין

בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומסכת גיטין · ראה עוד »

מסכת הוריות

מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת היא המסכת העשירית והאחרונה בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומסכת הוריות · ראה עוד »

מסכת כלה

שער '''מסכת כלה''' במהדורה משנת 1789 מסכת כלה היא חיבור הנמנה עם המסכתות הקטנות.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומסכת כלה · ראה עוד »

מסכת יומא

כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומסכת יומא · ראה עוד »

מעמד האישה ביהדות

מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומעמד האישה ביהדות · ראה עוד »

מצוות תכלת

מצוות תכלת (או פתיל תכלת) היא חלק ממצוות ציצית.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומצוות תכלת · ראה עוד »

מקראות גדולות הכתר

ספרי 'מקראות גדולות הכתר' מקראות גדולות הכתר, הוא מיזם של אוניברסיטת בר-אילן שתכליתו ההדרה מדוקדקת של המקראות הגדולות על פי כתבי יד עתיקים, הנגשת הטקסטים לקורא באמצעות עזרי עיון, התקנתה של המהדורה בגרסה מודפסת שיצאה ב-21 כרכים, ובגרסה מקוונת, וביסוסה ככלי לימוד ומחקר.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומקראות גדולות הכתר · ראה עוד »

מר זוטרא, ראש הגולה

מר זוטרא, שידוע כמר זוטרא השני, היה ראש הגולה בבבל, בסופה של תקופת האמוראים ובפתחה של תקופת הסבוראים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומר זוטרא, ראש הגולה · ראה עוד »

מרדכי ליב קצנלנבוגן

הרב מרדכי ליב הלוי קצנלנבוגן (1954 - כ' בסיון ה'תשפ"א, 31 במאי 2021) היה עורך ומחבר תורני במוסד הרב קוק.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומרדכי ליב קצנלנבוגן · ראה עוד »

מרדכי הלוי

הרב מרדכי הלוי (נפטר תקס"ז - 1807), הידוע בכינוי הרב המלי"ץ, היה שד"ר, דיין ופוסק בירושלים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומרדכי הלוי · ראה עוד »

משמרת הקוץ

משמרת הקוץ היא המשמרת השביעית מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל בתקופה שקודם בניית בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומשמרת הקוץ · ראה עוד »

משנכנס אדר מרבין בשמחה

בעבר נהגו במקומות שונים לתלות כרזה עם הכיתוב "משנכנס אדר מרבין בשמחה". "משנכנס אדר מרבין בשמחה" היא אמרת חז"ל הרואה בשמחה קו מאפיין של חודש אדר כולו ולא רק בחג הפורים החל בו.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומשנכנס אדר מרבין בשמחה · ראה עוד »

משפט פריז

משפט פריז (מכונה גם ויכוח פריז או ויכוח רבינו יחיאל מפאריש במקורות היהודים) היה דיון משפטי שהתקיים בארמון לואי התשיעי מלך צרפת ב־12 ביוני 1240 בדבר אשמתם של היהודים על הכתוב בתלמוד.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומשפט פריז · ראה עוד »

משפחת סופר

משפחת סוֹפֵר-שְׁרַיְיבֶּר היא משפחה יהודית מפורסמת במדינות האוסטרו-הונגריות במרכז אירופה, שהצמיחה מתוכה מאות רבנים, ראשי ישיבות ופרנסי ציבור.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומשפחת סופר · ראה עוד »

משה אריה במברגר (שנלנקה)

הרב ד"ר משה אריה (לייב) הלוי במברגר (בכתיב יידי: באמבערגער, בגרמנית: Moses Löb Bamberger; ג' באייר ה'תרכ"ט, 14 באפריל 1869 – ו' באדר א' ה'תרפ"ד, 11 בפברואר 1924) היה רב בעיירה שֶׁנְלַנְקֶה (שענלאנקע), ממלכת פרוסיה (כיום: טרזציאנצקי, פולין).

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומשה אריה במברגר (שנלנקה) · ראה עוד »

משה המאירי

הרב משה המאירי (אוסטרובסקי) (כ"ט באלול תרמ"ז, 29 בספטמבר 1886 - כ"ה בסיוון תש"ז, 13 ביוני 1947) היה רב, מחנך, איש ציבור, ממנהיגי המזרחי, השתתף בכתיבת האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומשה המאירי · ראה עוד »

משה הלברטל

משה הַלְבֶּרְטל (נולד ב-1958) הוא פרופסור מן המניין בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר סגל בית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה, ופרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה על שם גרוס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומשה הלברטל · ראה עוד »

משה הכהן נהר

שער החיבור "כסא דברכתא", לר' משה הכהן נהר, שנדפס יחד עם מהדורת "קריית ספר", איזמיר תרכ"ג (1863). חתימתו של רבי משה הכהן נהר הרב משה הכהן נהר, המכונה אבא (תקפ"ה, 1825 בערך - כ"ב בתמוז תרנ"ד, 26 ביולי 1894), היה רב באזמיר, בטבריה ובצפת ורבה של תירייא (Tire) הסמוכה לאזמיר.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומשה הכהן נהר · ראה עוד »

משהה נקביו

המשהה נקביו, כלומר, המתאפק מלעשות צרכיו כאשר הוא מרגיש צורך בכך - עובר בכך על האיסור ההלכתי 'בל תשקצו'.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומשהה נקביו · ראה עוד »

משולם בן משה מבדרש

רבי משולם מבדרש (~דתתק"כ, 1160 – דתתקצ"ח, 1238) היה מגדולי רבני פרובאנס בתחילת המאה ה-13, ומחבר 'ספר ההשלמה'.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומשולם בן משה מבדרש · ראה עוד »

משכן גלגל

משכן גִּלְגָּל הוא מבנה מקודש שנבנה עם הכניסה לארץ ישראל והעלייה מנהר הירדן, בסביבות שנת 1272 לפנה"ס (ב'תפ"ח ליצירה).

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומשכן גלגל · ראה עוד »

מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך

מתוך שהותרה לצורך הותרה גם שלא לצורך או כלל מתוך, הוא כלל הלכתי שתוקפו מסברת חז"ל בדברי התורה, שמכוחו הותרה עשיית מלאכות ביום טוב גם כשאינן לצורך אוכל נפש, אלא לצורך אחר של יום טוב.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך · ראה עוד »

מלאכת מנפץ

צמר בשלבי הכנה וניפוץ מְלֶאכֶת הַמְּנַפֵּץ היא אחת מל"ט מלאכות שבת, שהיו נהוגות במשכן ואסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומלאכת מנפץ · ראה עוד »

מלאכת עשיית שתי בתי נירין

בתי נירין מְלֶאכֶת הָעוֹשֶׂה שְׁתֵי בָּתֵּי נִירִין (וגם שְׁנֵי בָּתֵּי נִירִין) היא מלאכה מל"ט מלאכות שבת.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומלאכת עשיית שתי בתי נירין · ראה עוד »

מלאכת בורר

מְלֶאכֶת הַבּוֹרֵר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא, הפרדת דבר שאינו רצוי מדבר הרצוי.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומלאכת בורר · ראה עוד »

מבוי עקום

מבוי עקום, מבוי שמתעקם בצידו או בראשו לתוך מבוי אחר מבוי שמתעקם בצורה איטית אך לא חדה. קיימת מחלוקת האם היא נחשב למבוי עקום מבוי סתום מבוי המפולש משני צדדיו לרשות הרבים בהלכות ערובין, מבוי עקום הוא מבוי הפתוח משני צדדיו לרשות הרבים, ובאמצעו ישנו עיקול חד.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומבוי עקום · ראה עוד »

מגן אבות

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומגן אבות · ראה עוד »

מוקצה

מוקצה הוא כינוי לתקנה שתיקנו חכמים, לפיה יש חפצים האסורים בטלטול בשבת וביום טוב.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומוקצה · ראה עוד »

מורידין ולא מעלין

מורידין ולא מעלין הוא כינוי להלכה המורה היתר לגרימת מוות למוסר, מין ומשומד.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומורידין ולא מעלין · ראה עוד »

מוליד

בהלכות שבת ויום טוב, איסור מוליד הוא גזירת חכמים האוסרת לעשות מעשים היוצרים ('מולידים') דבר חדש שלא היה קיים בעולם קודם לכן.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומוליד · ראה עוד »

מודה במקצת

במשפט העברי, מודה במקצת, הוא נתבע המודה בנכונות חלק מטענתו של התובע.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומודה במקצת · ראה עוד »

מכון התלמוד הישראלי השלם

מכון התלמוד הישראלי השלם הוא מכון הפועל כעמותה במסגרת "יד הרב הרצוג" ועוסק בהוצאה לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומכון התלמוד הישראלי השלם · ראה עוד »

מי מריבה

סיפורי מסה ומריבה ומי מריבה הם שני סיפורים דומים המתוארים בספר שמות ובספר במדבר, בהם משה מכה במטהו סלע יבש ויוצאים ממנו מים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומי מריבה · ראה עוד »

מיתת תלמידי רבי עקיבא

מיתת תלמידי רבי עקיבא הוא מעשה, שמקורו בתלמוד, בדבר מיתת 24,000 מתלמידיו של התנא רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומיתת תלמידי רבי עקיבא · ראה עוד »

מילתא דבדיחותא

ּ מילתא דבדיחותא הוא מונח בארמית, שמשמעותו דברי בדיחה (הומור).

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומילתא דבדיחותא · ראה עוד »

מיגו

מיגוֹ היא טענה משפטית נפוצה בתלמוד, אשר תרגומה המילולי מארמית הוא "מתוך".

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומיגו · ראה עוד »

מידות טובות

מידות טובות (בלשון יחיד: מידה טובה) הן מידות בנפש המאפשרות להתהלך בדרכי מוסר.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומידות טובות · ראה עוד »

אמור מעט ועשה הרבה

אמור מעט ועשה הרבה הוא פתגם שמקורו בדברי שמאי הזקן במשנה במסכת אבות.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואמור מעט ועשה הרבה · ראה עוד »

אם אין אני לי מי לי

אם אין אני לי מי לי הוא פתגם עברי מתקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואם אין אני לי מי לי · ראה עוד »

אשתו כגופו

אשתו כגופו הוא כלל הלכתי המדמה אשה לבעלה עד כדי שתידמה לו מבחינה דינית בתחומים מסוימים בהלכה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואשתו כגופו · ראה עוד »

אלמנת עיסה

בתלמוד, אלמנת עיסה היא אישה שהתאלמנה מבעלה, ואשר יש ספק אם מותר לה להתחתן עם כהן.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואלמנת עיסה · ראה עוד »

אברהם מן ההר

רבי אברהם בן יצחק מן ההר (נפטר ה'ע"ה, 1315) היה מחכמי מונטפלייר (מבוטא מוֹנְפֶּלְיֶה) שבחבל פרובאנס שבדרום צרפת.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואברהם מן ההר · ראה עוד »

אברהם סופר (רב)

הרב אברהם סופר (שרייבר) (9 באוקטובר 1897 - 10 באפריל 1982) היה רב ומהדיר ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואברהם סופר (רב) · ראה עוד »

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »

אדר (עץ)

דגל קנדה ובמרכזו עלה עץ האדר אֶדֶר (שם מדעי: Acer) הוא סוג של עצים הנמנים עם משפחת הסבונניים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואדר (עץ) · ראה עוד »

אדריכל

נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואדריכל · ראה עוד »

אדולף נויבאואר

אדולף (אברהם) נוֹיבָּאוּאֶר (נכתב גם נויבואר, נויבאוור, ובהשפעת היידיש: נוֹיבּוֹיֶר, נוֹיבּוֹיֶיר (נויבויער); בלועזית: Adolf Neubauer; כ"ו באדר תקצ"א, 11 במרץ 1831 – כ"ב בניסן תרס"ז, 6 באפריל 1907) היה מזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי אוסטרו-הונגרי, שפעל בעיקר בצרפת ובבריטניה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואדולף נויבאואר · ראה עוד »

אונס (הלכה)

אונס בהלכה הוא מעשה שבו ניטלה בחירתו החופשית של האדם.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואונס (הלכה) · ראה עוד »

אותיות סת"ם

כתב סת"ם מבוסס על מסורת הבית יוסף. כתב זה למעלה אינו הכתב בבית יוסף אלא מהוה התפתחות שלו.אותיות סת"ם או כתב אשורי הוא גופן אותיות האלפבית של הכתב העברי.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואותיות סת"ם · ראה עוד »

אותיות גדולות וקטנות בתנ"ך

ע' ו-ד' גדולות בקריאת שמע ל' גדולה בפרשת נצבים אותיות גדולות וקטנות (בארמית: אותיות רבתיות וזעירות) הן אותיות שעל פי המסורה נכתבות בגודל גופן שונה משאר האותיות בתנ"ך - אותיות גדולות נכתבות מעט יותר גדול משאר האותיות, ואילו אותיות קטנות נכתבות בגופן קטן במעט משאר האותיות.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואותיות גדולות וקטנות בתנ"ך · ראה עוד »

אכילה בסוכה

המתאר יהודים הולנדים בני העדה הפורטוגזית היושבים בסוכה בחג הסוכות (ברנאר פיקאר, תַחרִיט,1724) משפחה אוכלת בסוכה במושב פורת, אוקטובר 1954 מצוות אכילה בסוכה היא אחד ממרכיבי מצוות הישיבה בסוכה הנלמדת מהפסוק: בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואכילה בסוכה · ראה עוד »

אי שתקת שתקת

במשפט העברי, אי שתקת – שתקת, ואי לא – מהדרנא שטרא למרייהו (מארמית: אם שתקת – שתקת, ואם לא – אחזיר השטר לאדוניו) היא טענה אותה יכול לטעון הנתבע כלפי תובע הדורש נכס (או תשלום מנכס) שהיה בבעלות צד שלישי - קודם שהגיע לידי הנתבע, כאשר ישנו קושי משפטי בגביית הנכס מהצד השלישי.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואי שתקת שתקת · ראה עוד »

אין ישיבה בעזרה

אין ישיבה בעזרה הוא כלל הלכתי הקובע שאסור לשבת בעזרה שבבית המקדש משום קדושתה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואין ישיבה בעזרה · ראה עוד »

איסור נישואים לאבל

נישואים בין בני זוג הם אחד מהדברים שהאבל אסור בהם על פי ההלכה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואיסור נישואים לאבל · ראה עוד »

איסור לימוד תורה לנוכרי

בספרות חז"ל, לימוד תורה לנוכרי הוא דין הלכתי, שלפיו אסור ללמד תורה, למעט דיני שבע מצוות בני נח, לאדם שאינו יהודי.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואיסור לימוד תורה לנוכרי · ראה עוד »

איסור חדש

בהלכה, איסור חדש הוא האיסור לאכול מתבואת השנה החדשה קודם להקרבת מנחת העומר בט"ז בניסן, בזמן שבית המקדש היה קיים, או קודם לי"ז בניסן בימינו.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואיסור חדש · ראה עוד »

אירוס (כלי נגינה)

אֵירוס (או אֵרוס) הוא כלי נגינה קדום המוזכר במקורות חז"ל.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואירוס (כלי נגינה) · ראה עוד »

נתן בן מאיר

רבי נתן בן רבי מאיר, היה רב בתקופת הראשונים בפרובנס, רבו של הרמב"ן.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ונתן בן מאיר · ראה עוד »

נוסח פרובאנס

נוסח פרובאנס הוא נוסח תפילה בו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי פרובאנס ודרום צרפת.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ונוסח פרובאנס · ראה עוד »

נוסח קטלוניה

נוסח קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הוא נוסח תפילה שבו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי קטלוניה, ולנסיה ומיורקה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ונוסח קטלוניה · ראה עוד »

ניסן אלפרט

הרב ניסן אלפרטתמונה להחלפה הרב ניסן ליפא אלפרט (1928 - י"ז באייר ה'תשמ"ו, 25 במאי 1986) היה רב וראש ישיבה אמריקאי, ראש ישיבה בישיבת רבנו יצחק אלחנן, ר"מ במתיבתא תפארת ירושלים ורבן של כמה קהילות בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וניסן אלפרט · ראה עוד »

נישואים בכפייה

ביקורת על מסורת הנישואים הכפויים האזריים מכתב עת סאטירי מתחילת המאה ה-20, מולה נסראדין "נישואים בלתי שוויוניים", ציור מהמאה ה-19 מאת האמן הרוסי וסילי פוקירב. הוא מתאר שידוך שבו נערה צעירה נאלצת להינשא בניגוד לרצונה לגבר מבוגר ממנה בהרבה. נישואים כפויים הם נישואים בהם אחד או יותר מן הצדדים, נישאים ללא הסכמתם או נגד רצונם.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ונישואים בכפייה · ראה עוד »

ניחוש

בהלכה היהודית, ניחוש הוא איסור תורה מתוך תרי"ג המצוות, והוא חלק מאיסורי כישוף ביהדות.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וניחוש · ראה עוד »

סתם יינם

סתם יינם הוא מושג הלכתי שמשמעו יין של גוי, או יין של ישראל שנגע בו גוי.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וסתם יינם · ראה עוד »

סטטיסטיקות של התנ"ך

ממוזער מילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3).

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וסטטיסטיקות של התנ"ך · ראה עוד »

סדר עולם

סדר עולם (מכונה גם "סדר עולם רבה") הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וסדר עולם · ראה עוד »

סדר ליל ראש השנה

סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וסדר ליל ראש השנה · ראה עוד »

סיני ועוקר הרים

סִינַי ועוֹקֵר הָרִים הם שני סוגים של תלמידי חכמים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וסיני ועוקר הרים · ראה עוד »

סירכא

סירכא בין הריאה לשומן הלב. בהלכה, סירכא בריאה היא אחת משבעים הטרפות שבבהמה, המהווה את מקרה ההטרפה השכיח ביותר בבהמה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וסירכא · ראה עוד »

ערכאות של גויים

ערכאות של גויים (מכונים בקיצור גם ערכאות) הוא כינוי תלמודי והלכתי לבתי דין של גויים (אף אם הם דנים לפי דיני ישראל), וגם לבתי דין יהודיים שדנים בהם שלא לפי המשפט העברי.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וערכאות של גויים · ראה עוד »

עשה לך רב

עֲשֵׂה לְךָ רַב היא עצה והנחית חכמים שנכתבה על פי חז"ל, והיא מופיעה פעמיים במסכת אבות.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ועשה לך רב · ראה עוד »

עשיית דין עצמית במשפט העברי

עשיית דין עצמית משמעותה בלשון פשוטה: "לקיחת החוק לידיים", דהיינו שימוש בכוח פיסי על ידי האדם על מנת להגן על זכויותיו, מבלי לפנות לרשויות המשפט והחוק.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ועשיית דין עצמית במשפט העברי · ראה עוד »

עלינו לשבח

עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ועלינו לשבח · ראה עוד »

עליית יהודים להר הבית

ממוזער ממוזער עליית יהודים להר הבית היא תופעה דתית שבמסגרתה יהודים עולים להר הבית, המקום בו על פי המסורת היהודית ניצבו בית המקדש הראשון והשני.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ועליית יהודים להר הבית · ראה עוד »

עזרא שבט

ד"ר עזרא דניאל שבט (Ezra Chwat) (נולד ב-2 בספטמבר 1960) הוא חוקר ספרות רבנית, ביבליוגרף ומרצה, בעל הבלוג "גילוי מילתא בעלמא".

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ועזרא שבט · ראה עוד »

עבודה זרה

מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ועבודה זרה · ראה עוד »

עונש מוות ביהדות

עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ועונש מוות ביהדות · ראה עוד »

עונג שבת

עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ועונג שבת · ראה עוד »

עובד ציבור

עובד ציבור או עובד מדינה הוא מי שמועסק בכל מוסדות הממשל (במשרדי הממשלה או ברשויותיה ובשלטון המקומי), להוציא שירות צבאי.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ועובד ציבור · ראה עוד »

עין עיטם

התוואי המפותל של האמה התחתונה (אדום) ושל האמה העליונה (סגול) עין עיטם הוא מעיין באזור ירושלים הנזכר בדברי חז"ל, שממנו הגיעו מים לבית המקדש, למילוי המקוואות ולמטרות נוספות.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ועין עיטם · ראה עוד »

עיר של יחיד

עיר של יחיד הוא כלל בהלכות עירוב חצרות המבדיל בין עיר של יחיד שאותה ניתן לערב באופן מוחלט, לבין עיר של רבים שיש להותיר בה חלק שאינו מעורב.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ועיר של יחיד · ראה עוד »

עירוב תבשילין

עירוב תבשילין היא תקנה הלכתית המאפשרת להכין את צורכי השבת ביום הטוב החל לפניה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ועירוב תבשילין · ראה עוד »

פרנס

פַּרְנָס (או בכינוי כולל: שבעת טובי העיר; בקהילות הספרדיות – מעמד) הוא מושג רווח בספרות ההלכתית, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית, באי-כוחם של הציבור שהם בעלי סמכות המוכרת על ידי ההלכה על אף שאינם בהכרח תלמידי חכמים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ופרנס · ראה עוד »

פרפיניאן

פרפיניאן (בצרפתית: Perpignan; בקטלאנית: Perpinyà) היא עיר בדרום צרפת על גדות הנהר טט, בסמוך לגבול עם חבל קטלוניה שבספרד, ובירת מחוז פירנה-אוריינטאל שבחבל אוקסיטניה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ופרפיניאן · ראה עוד »

פרשנות התלמוד הבבלי

פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

פרחי כהונה

פרח כהונה הוא כינוי תנאי לכהן צעיר שעובד בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ופרחי כהונה · ראה עוד »

פרובאנס

האזור המודרני של פרובנס פְּרוֹבַאנְס (בצרפתית: Provence; באוקסיטנית: Provença) הוא אזור גאוגרפי בדרום צרפת, לשעבר פרובינקיה רומית וכיום חלק מחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ופרובאנס · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ופורים · ראה עוד »

פולמוס הרבנים אודות לימוד הפילוסופיה

"מנחת קנאות", שכתב אבא מרי הירחי ובו אגרות הפולמוס וכתבי חרם הרשב"אהפולמוס אודות לימוד פילוסופיה היה פולמוס קשה ונודע שהתחולל בין רבני הדור במאות ה-13, ה-14 וה-15 והסעיר את העולם היהודי כולו.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ופולמוס הרבנים אודות לימוד הפילוסופיה · ראה עוד »

פולטת שכבת זרע

בהלכה, פולטת שכבת זרע היא אישה שיוצאת מנרתיקה שכבת זרע לאחר קיום יחסי אישות, שמחילה עליה טומאה למשך יום אחד, כטומאת בעל קרי.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ופולטת שכבת זרע · ראה עוד »

פי תקרה יורד וסותם

מקום שחסרה בו רק מחיצה אחת, נאמר בו "פי תקרה" לפי כל הדעות, גם לפי הדעה המחמירה ביותר (שמואל, לפי פרשנות התוספות) פי תקרה יורד וסותם הוא כלל הלכתי בדיני מחיצה שמשמעו הוא שקצה תקרה הבולטת מהיקף המבנה אותו היא מקרה נחשבת כמחיצה, כלומר רואים את התקרה הבולטת כאילו היא יורדת עד הקרקע וסותמת את החלל שתחתיה, ובכך גורמת לשטח המקורה שתחתיה להיחשב כמוקף במחיצות.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ופי תקרה יורד וסותם · ראה עוד »

פיס (בית המקדש)

המחשת שיטת עריכת הפיס הפַּיִס כפי שמתואר במשנה ובספרות חז"ל, הוא גורל שהיה מתקיים בין הכהנים בבית המקדש, על מנת לקבוע איזה כהן יזכה לבצע את אחת מעבודות המקדש.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ופיס (בית המקדש) · ראה עוד »

פירוש המשנה לרמב"ם

ספרייה הלאומית הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ופירוש המשנה לרמב"ם · ראה עוד »

צער בעלי חיים (יהדות)

צער בעלי חיים הוא איסור על התעללות בבעל חיים או פגיעה בו שלא לצורך, ואף ציווי על מניעת צער מבעל חיים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וצער בעלי חיים (יהדות) · ראה עוד »

צרת ערווה

צרת ערווה (מכונה גם צרת הבת) היא כינוי להלכה יסודית בהלכות יבום, לפיה כאשר שתי נשים שהיו נשואות לאיש אחד נצטרכות ליבום, ואחת מהן אסורה ליבם בגלל איסור עריות, אזי גם האשה השנייה, הנקראת "צרה" ואינה אסורה ליבם מצד עצמה, אסורה להתייבם לו מכח האיסור לאשה הראשונה, ולכן היא מותרת מיד להנשא לזר ללא צורך בחליצה, אם אין יבמים נוספים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וצרת ערווה · ראה עוד »

צורת הפתח

צורת הפתח כחלק מעירוב המושב אבני איתן. במקרה זה משמשת צורת הפתח כגיבוי לעירוב בזמן שהשער מתחתיה פתוח בהלכה, צורת הפתח היא שתי דפנות עומדות שעליהם מונח קנה נוסף.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וצורת הפתח · ראה עוד »

קניין ארבע אמות

קניין ארבע אמות במשפט העברי הוא תקנה שקבעו חז"ל, לפיה חפץ של הפקר שייך לאדם שחפץ זה נמצא בקרבתו (במרחק עד שני מטרים) והוא רוצה לזכות בו.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וקניין ארבע אמות · ראה עוד »

קניין אגב

קניין אגב הוא אחת הדרכים לקניית מיטלטלין על פי ההלכה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וקניין אגב · ראה עוד »

קרי וכתיב

קרי וכתיב במקראות גדולות במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא, קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת הקריאה שלו.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וקרי וכתיב · ראה עוד »

קריית ספר (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וקריית ספר (פירושונים) · ראה עוד »

קוראי מגילה

קוראי מגילה הוא פיוט לפורים שחיבר המשורר רבי אברהם אבן עזרא, המתאר בקצרה את סיפור מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וקוראי מגילה · ראה עוד »

קורבן פסח

קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וקורבן פסח · ראה עוד »

קידוש

קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וקידוש · ראה עוד »

ר"י מיגאש

רבי יהוסף ב"ר מאיר הלוי אבן מיגאש (נודע בקיצור: ר"י מיגאש; ד'תתל"ז, 1077, ספרד – נפטר ביום ל' בניסן, ד'תתק"א, 1141, אליסנה) היה מגדולי הרבנים בספרד, ראש ישיבה ופוסק הלכה נודע.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ור"י מיגאש · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ורמב"ם · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וראשונים · ראה עוד »

רציונליזם יהודי בימי הביניים

בעולם היהודי של המאות ה־12 וה־13 התנהל ויכוח חריף בין הנוטים אחרי הרציונליזם בהשפעת פילוסופי יוון וערב לבין המאמינים גם במיסטיקה, שהתנגדו בחריפות להסתמכות בלעדית על ההיגיון.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ורציונליזם יהודי בימי הביניים · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ורשב"א · ראה עוד »

רשות הרבים (שבת)

בהלכה, רשות הרבים היא אחת מארבע רשויות השבת.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ורשות הרבים (שבת) · ראה עוד »

רב (אמורא)

אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ורב (אמורא) · ראה עוד »

רב אחאי

רב אחאי (לפעמים מוזכר בשם רב אחא) - מחכמי הדור הראשון של הסבוראים, עם סיומה של תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ורב אחאי · ראה עוד »

רב אויא

רבי אויא, היה אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי לאמוראים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ורב אויא · ראה עוד »

רב סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ורב סעדיה גאון · ראה עוד »

רב שמואל בן חפני גאון

רב שמואל בן חפני גאון (או שמואל בן חפני הכהן או בראשי תיבות רשב"ח) - הוגה, פרשן ופוסק בתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ורב שמואל בן חפני גאון · ראה עוד »

רב חמא בר גוריא

רב חמא בר גוריא היה אמורא בבלי בן הדור השני (המאה ה-3).

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ורב חמא בר גוריא · ראה עוד »

רבא בר מחסיא

רבא בר מחסיא (לפעמים מוזכר כרבה) היה אמורא בבלי בדור השלישי לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ורבא בר מחסיא · ראה עוד »

רבי חנינא בן דוסא

רבי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא היה תנא בן הדור הראשון, בסוף ימי בית שני.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ורבי חנינא בן דוסא · ראה עוד »

רבי יהושע בן קרחה

רבי יהושע בן קרחה היה תנא בדור הרביעי, חברם של רבי מאיר, רבן שמעון בן גמליאל ושל תלמידי רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ורבי יהושע בן קרחה · ראה עוד »

שמעון סטרליץ

הרב שמעון סטרליץ הרב שמעון סטרליץ (תרס"ו - ז' בטבת תשט"ו) היה תלמידו של הראי"ה קוק, ממייסדי "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד" ומראשי האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושמעון סטרליץ · ראה עוד »

שמעון סופר (1850)

שער הספר "שו"ת התעוררות תשובה", נדפס בבודפשט בשנת ה'תרפ"ג הרב שמעון סופר (כ"ח באייר ה'תר"י, 10 במאי 1850 – כ"א בסיוון ה'תש"ד, 12 ביוני 1944) היה נכדו של החתם סופר, שימש כרב וראש ישיבה, ממנהיגי יהדות הונגריה במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושמעון סופר (1850) · ראה עוד »

שמעון הצדיק

קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושמעון הצדיק · ראה עוד »

שמואל קלמן מירסקי

הרב פרופ' שמואל קלמן מירסקי (Samuel Kalman Mirsky; ב' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"ו באלול תשכ"ז, אוקטובר 1967) היה רב וחוקר ספרות חז"ל, הגאונים והראשונים, מאנשי הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושמואל קלמן מירסקי · ראה עוד »

שמואל דיקמן

180px הרב שמואל דיקמן (ז' באייר תרצ"ב, 13 במאי 1932 - ח' בחשוון תשנ"א, 27 באוקטובר 1990) היה אב בית הדין בחיפה ורב שכונת הרצליה בעיר.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושמואל דיקמן · ראה עוד »

שמואל הקטן

שמואל הקטן היה תנא שישב במועצת החכמים שדנה בעיבור השנה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושמואל הקטן · ראה עוד »

שמירת המקדש

מצוות שמירת המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה על הלוויים והכהנים לשמור על מקום בית המקדש.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושמירת המקדש · ראה עוד »

ששנא גאון

רב ששנא גאון (חתם בשם משרשיא בר תחליפא) היה מראשוני גאוני ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וששנא גאון · ראה עוד »

שתיית יין בפורים

"חייב איניש לבסומי עד דלא ידע..." - ציור מתוך מגילת אסתר שהודפסה בצפת. שתיית יין בפורים הוא מנהג הלכתי שמקורו בתלמוד לפיו יש חיוב להשתכר ביום פורים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושתיית יין בפורים · ראה עוד »

שלמה מן ההר

רבי שלמה בן אברהם בן שמואל (התפרסם בשם: שלמה ממונפלייה וכשלמה מן ההר), היה תלמיד חכם פרובאנסאלי בן המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושלמה מן ההר · ראה עוד »

שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד)

שלמה זלמן הַבְלִין (Havlin) (נולד בי"ג בטבת תרצ"ט, 4 בינואר 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד ובמחלקה ללימודי מידע וספרנות באוניברסיטת בר-אילן, וראש המחלקה בין השנים 1984–1990.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד) · ראה עוד »

שלום מאיר יונגרמן

הרב אלכסנדר שלום מאיר יונגרמן (ח' באדר ת"ש, 1940 – כ"א בטבת תשע"ג, 3 בינואר 2013) היה ראש הקהילה החרדית בזכרון יעקב, ראש ישיבת זיכרון מיכאל, ראש המכון להוצאת ספרי ראשונים וראש רשת המוסדות יח"ד בתל אביב.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושלום מאיר יונגרמן · ראה עוד »

שלוש השבועות

שלוש השְׁבוּעוֹת הוא כינוי מקובל לדברי חז"ל בתלמוד הבבלי ועוד, הנדרשים על פסוקים בשיר השירים העוסקים בשבועות שהשביעה הרעיה את בנות ירושלים בצביים ואיילות השדה, שעל פי הנמשל מיוחסות לשבועות שהשביע ה' את ישראל ואת אומות העולם.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושלוש השבועות · ראה עוד »

שטר אמנה

בדיני ממונות, שטר אמנה הוא שטר שכתוב בלשון שטר הלוואה, אך נכתב בלא הלוואה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושטר אמנה · ראה עוד »

שבת חנוכה

לעיתים היום השמיני של חנוכה 'זאת חנוכה' חל בשבת שבת חנוכה היא השבת שחלה בתוך ימי חנוכה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושבת חנוכה · ראה עוד »

שבועת היסת

בהלכה, שבועת היסת היא שבועה שחייב בה הנתבע, אם כפר לגמרי בתביעה ואין כל ראיה לתובע או לנתבע.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושבועת היסת · ראה עוד »

שביעית בזמן הזה

שביעית בזמן הזה היא מחלוקת הלכתית בשאלה, האם המצוות הקשורות לשנת שמיטה (בפרט מצוות שמיטת הקרקעות ושמיטת הכספים) מחייבות בימינו – כאשר היובל ודיניו אינם נוהגים – מדאורייתא, או מדרבנן בלבד.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושביעית בזמן הזה · ראה עוד »

שושנה (צמח מקראי)

שושנה היא צמח המוזכר בתנ"ך פעמים רבות, ואחד מבין המפורסמים שבו.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושושנה (צמח מקראי) · ראה עוד »

שיער שחור

שיער שחור חום הכהה באירופה נערות אפריקאיות בעלות שיער שחור ילדה הודית עם שיער שחור אישה יפנית בתסרוקת מסורתית שיער שחור הוא השיער בעל הצבע הכהה ביותר והנפוץ ביותר, אצל רוב בני אדם.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושיער שחור · ראה עוד »

שישים ריבוא

שישים ריבּוֹא (600,000) הוא מספר החוזר מספר פעמים בתורה, ויש לו משמעויות הלכתיות ואגדתיות.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושישים ריבוא · ראה עוד »

שילוח הקן

ביהדות, מצוות "שילוח הקן" היא מצווה מן התורה, הנוגעת לדרך בה יש לנהוג כאשר נתקלים בקן ציפורים, ורוצים לקחת את הביצים והגוזלים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושילוח הקן · ראה עוד »

שיחת דקלים

301x301 פיקסלים הבנת שיחת דקלים היא חכמה שלפי המסורת היהודית ניחנו בה מספר אנשים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושיחת דקלים · ראה עוד »

תנאי (הלכה)

תנאי הוא דין תלמודי המגביל מעשה קנייני והלכתי לקיום תנאי, כך שאם התנאי לא התקיים, המעשה יתבטל.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ותנאי (הלכה) · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ותנאים · ראה עוד »

תפילת שוא

תפילת שוא הוא מונח המתאר תפילה על דבר שכבר נעשה ואי אפשר לשנותו.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ותפילת שוא · ראה עוד »

תשעה באב שחל בשבת

כאשר חל ט' באב בשבת (כ-28% מהשנים), צום תשעה באב נדחה ליום ראשון בעקבות הכלל שאין אבלות בשבת.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ותשעה באב שחל בשבת · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תלמיד חכם שסרח

בשיח ההלכתי קיים הבדל ביחס שבין תלמיד חכם שסרח - שעבר עבירה - לבין אדם מן השורה, מכיוון שפרסום הדבר לגבי תלמיד-חכם יוצר חילול השם.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ותלמיד חכם שסרח · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ותהילים · ראה עוד »

תהילים קי"ז

תהילים קי"ז הוא המזמור ה-117 בספר תהילים (מזמור 116 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ותהילים קי"ז · ראה עוד »

תהילים כ"ד

תהילים כ"ד (לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ), הוא שיר של יום ראשון, מספר תהילים (פרק כ"ג במיספור של תרגום השבעים), הפותח במילים אלה ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ותהילים כ"ד · ראה עוד »

תהילים י"ט

תהילים י"ט הוא המזמור ה-19 בתהילים (מזמור י"ח בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ותהילים י"ט · ראה עוד »

תיקון המידות

תיקון המידות או מצוות הליכה בדרכי ה' הם תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ותיקון המידות · ראה עוד »

ל"ג בעומר

איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ול"ג בעומר · ראה עוד »

לא תאכלו על הדם

לא תאכלו על הדם הוא ציווי הלכתי המופיע בפרשת קדושים, בחומש ויקרא.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ולא תאכלו על הדם · ראה עוד »

לא תשנא את אחיך בלבבך

לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור ליהודי לשנוא יהודי אחר.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ולא תשנא את אחיך בלבבך · ראה עוד »

לא תיקום ולא תיטור

לא תִקּוֹם ולא תִטּוֹר הן שתי מצוות לא תעשה הקשורות זו לזו ועוסקות ביחסי הגומלין שבין אדם לחברו.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ולא תיקום ולא תיטור · ראה עוד »

לשכת הפרווה

מיקום לשכת הפרווה על דגם בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל; המיקום מסומן בקו צהוב. מיקום לשכת הפרווה בבית המקדש; המיקום מסומן בכחול לשכת הפרווה הייתה לשכה בחלקה הדרומי (לפי גרסה אחרת: הצפוני) של העזרה של בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ולשכת הפרווה · ראה עוד »

לולב

לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לוּלׇב הוא ניצן של עלה הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ולולב · ראה עוד »

לוח השנה במגילות קומראן

לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »

טוען וחוזר וטוען

במשפט העברי טוען וחוזר וטוען הוא מושג משפטי כאשר שני אנשים באים לפני בית הדין, ה"טוען" (תובע) וה"נטען" (נתבע), ואחד מבעלי הדינים שינה את טענתו, כלומר טוען טענה חדשה שמפרשת את טענתו הראשונה שלא עפ"י ההבנה הפשוטה כך שסותרת את ההבנה הפשוטה של דבריו אך לא לחלוטין.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וטוען וחוזר וטוען · ראה עוד »

זרחיה הלוי

רבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה), מן הראשונים, למדן, פרשן, פוסק ומשורר, מחשובי חכמי פרובנס במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וזרחיה הלוי · ראה עוד »

זוגות (חשש)

החשש מזוגות הוא אמונה יהודית המופיעה בתלמוד הבבלי, ולפיה יש להימנע מעשיית דבר מספר זוגי של פעמים מחשש שהעושה כן יוזק על ידי שדים, או כשפים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וזוגות (חשש) · ראה עוד »

זימון

זימון בהלכה היהודית היא ברכה מיוחדת שמברכים (לפחות) שלושה סועדים יהודים שאכלו יחדיו לפני ברכת המזון.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וזימון · ראה עוד »

חמשת העינויים

חמשת העינויים הם חמישה איסורי תענוגות החלים בתעניות ציבור חמורות.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וחמשת העינויים · ראה עוד »

חנוך אלבק

חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וחנוך אלבק · ראה עוד »

חסורי מחסרא

חַסוּרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָּנֵי (בתרגום חופשי מארמית: "הנוסחה חסרה ולקויה, אלא כך יש לשְנות:") הוא ביטוי וכלל תלמודי המופיע בתלמוד כתירוץ קושייה על דברי המשנה (או הברייתא) - באמצעות "הגהת" דברי המשנה ועריכתה על ידי הוספת מילים הנותנים למשנה הבנה שונה מכפי שהיא הייתה נראית בפשטותה בנוסחה המקורית שלה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וחסורי מחסרא · ראה עוד »

חסיד שוטה

חסיד שוטה הוא כינוי גנאי שנתנו חז"ל לאדם שמנסה להחמיר בקיום מצוות, אך למעשה הוא נוהג כשוטה; כלומר, רצונו להתנהג כחסיד מוביל אותו לחטוא או לנהוג באופן מטופש.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וחסיד שוטה · ראה עוד »

חלה (מתנות כהונה)

הרב דוד צדקה בטקס הפרשת החלה במפעל לייצור מצות תרומת חלה (או נתינת חלה או הפרשת חלה) היא מצווה מהתורה להפריש מכל מאפה מחמשת מיני דגן חלק שיינתן לכהן על מנת שיאכל אותו בטהרה, בדומה לתרומה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וחלה (מתנות כהונה) · ראה עוד »

חזקת שור המועד

שור שנגח בעל חיים אחר שלוש פעמים (מעצמו - ללא שהתגרו בו) הוא 'מוחזק' כנגחן, ודינו שור מועד חזקה בעקבות מקרים היא אחד ממיני החזקות ההלכתיות.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וחזקת שור המועד · ראה עוד »

חזקה (הלכה)

חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וחזקה (הלכה) · ראה עוד »

חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו

במשפט העברי, חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו היא חזקה הלכתית, מסוגת החזקות שאין אדם פועל בניגוד לטבעו או תכונותיו.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וחזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו · ראה עוד »

חוני המעגל

חוני המעגל היה חכם ארץ-ישראלי שחי בתקופת הזוגות, אשר נחשב לבעל מופת, בן דורו של שמעון בן שטח מן המאה ה-1 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וחוני המעגל · ראה עוד »

חורבן העולם באלף השביעי

על פי התלמוד, חורבן העולם עתיד להיות בתחילת האלף השביעי, באחרית הימים לאחר ביאת המשיח וימות המשיח.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וחורבן העולם באלף השביעי · ראה עוד »

חכמי פרובנס

חכמי פרובאנס (נקראו גם חכמי פרובינציה) הם קבוצת תלמידי חכמים שחיו במשך מספר דורות בפרובאנס בחלקה אשר ממערב לנהר הרון, כולל חלק ממחוז לנגדוק.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וחכמי פרובנס · ראה עוד »

חיים פלאג'י

רבי חיים פלאג'י (נהגה כיום בקרב צאצאיו בכמה אופנים: פאלאצ׳י או פלסי או פלאז'ה; מכונה בספרי האחרונים החבי"פ או מוהרח"פ; י"ט בשבט ה'תקמ"ז (7 בפברואר 1787) – י"ז בשבט ה'תרכ"ח (10 בפברואר 1868)) היה פוסק, פרשן ומקובל, מגדולי חכמי איזמיר.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וחיים פלאג'י · ראה עוד »

בן אחיה

בן אחיה היה הרופא הראשי של הכהנים בבית המקדש והיה אחד מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ובן אחיה · ראה עוד »

בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר

בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר היא סוגיה הלכתית העוסקת בקביעת זמן חג הפורים עבור אדם שנסע מיישוב ליישוב בימי החג.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ובן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר · ראה עוד »

בן המלך והנזיר

ספר 'בן המלך והנזיר' – אבן חסדאי נכתב בנוסח העברי על ידי אברהם הלוי בן שמואל אבן חסדאי במאה ה-12 או ה-13.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ובן המלך והנזיר · ראה עוד »

בני תשע מידות

בני תשע מידות הוא כינוי לתשעה מצבי איסור ביחסי אישות בין איש ואשתו.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ובני תשע מידות · ראה עוד »

בנימין רבינוביץ' תאומים

הרב אלתר בנימין צבי יהודה רבינוביץ' תאומים (ראש השנה תרס"א, 1900– ז' באלול תשל"ד, 24 באוגוסט 1974) היה חוקר ועורך תורני, מעורכי האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ובנימין רבינוביץ' תאומים · ראה עוד »

בנימין זאב בנדיקט

הרב פרופ' בנימין זאב (וילהלם) בֶּנֶדִּיקְט (בגרמנית: Wilhelm Benedikt; ד' באייר ה'תרע"ג, 10 במאי 1913 – כ"ב בסיון ה'תשס"ב, 2 ביוני 2002) היה רבה של האג ורבה של שכונת אחוזה בחיפה במשך 45 שנה, איש אקדמיה וחוקר במדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ובנימין זאב בנדיקט · ראה עוד »

בסיסה

תערובת בסיסה בסיסה (בערבית: بسيسة, תעתיק: בסיסה. עם זאת, ביהדות תוניסיה: בשישא; ביהדות ג'רבה: פשישא) היא תערובת הנאכלת במדינות לוב, תוניסיה ואלג'יריה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ובסיסה · ראה עוד »

בעלי הנפש

200px בעלי הנפש הוא ספר בן שבעה פרקים שכתב הראב"ד במאה ה-12 ועוסק בהלכות נידה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ובעלי הנפש · ראה עוד »

בר כוכבא

ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים "משמעון בן כוסבה" שמעון בן כוסבה (מוכר בשמות בר כוכבא או בר כוזיבא; ? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ובר כוכבא · ראה עוד »

ברכת משנה הבריות

גמדות, לקות בגדילת השלד. ברכת מְשַנֶּה הַבְּרִיּוֹת היא אחת מברכות הראיה שקבעו חז"ל בראיית יצורים חריגים המעוררים תשומת לב או רתיעה, ולאו דווקא הנאה אסתטית.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וברכת משנה הבריות · ראה עוד »

ברכת לשמור חוקיו

ברכת לשמור חוקיו היא ברכת המצוות שהייתה נהוגה בנוסח ארץ ישראל כברכה על מעשה חליצת התפילין, בתום הנחתן.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וברכת לשמור חוקיו · ראה עוד »

ברכת הנסים

ברכת הנסים הן מספר ברכות מקבוצת ברכות הראייה, הנאמרות בעת ראיית מקום שנעשה בו נס למברך או לציבור.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וברכת הנסים · ראה עוד »

ברכת הלבנה

סדר ברכת הלבנה על קיר בית הכנסת במקוה ישראל סדר קידוש לבנה על קיר "השטיבלך" בשכונת שערי חסד בירושלים נבטיםברכת הלבנה (בנוסח אשכנז: קידוש לבנה) היא ברכה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, בשעת ראיית הלבנה ההולכת וגדלה בתקופה זו של החודש.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וברכת הלבנה · ראה עוד »

ברכות הריח

ברכות הריח הן קבוצת ברכות השייכות לברכות הנהנין, שתיקנו חז"ל לברך קודם שאדם מריח ריח טוב, בדומה לברכה ראשונה שקודם האכילה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וברכות הריח · ראה עוד »

בת כהן

בת כהן במקרא היא בתו של כהן.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ובת כהן · ראה עוד »

בבא מציעא

מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ובבא מציעא · ראה עוד »

בדיקת חמץ

בדיקת חמץ בדיקת חמץ היא המצווה לחפש את החמץ בערב חג הפסח כדי לבערו מהבית, כפי שנאמר במשנה:.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ובדיקת חמץ · ראה עוד »

בית קתרוס (כהונה גדולה)

בית קתרוס הייתה משפחת כהנים גדולים חשובה בשלהי תקופת בית שני, ממשפחות ראשי הכהונה האריסטוקרטיות שמן המעמד הגבוה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ובית קתרוס (כהונה גדולה) · ראה עוד »

בית המקדש השלישי

דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ובית המקדש השלישי · ראה עוד »

בית הבחירה למאירי

בית הבחירה (או בית הבחירה למאירי ובקיצור "המאירי") הוא חיבור מקיף על המשנה והתלמוד הבבלי מאת רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי מחכמי פרובנס, והמפורסם ביותר מבין חיבורי המאירי.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ובית הבחירה למאירי · ראה עוד »

גר תושב

גר תושב הוא מושג שהשתנתה הגדרתו במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וגר תושב · ראה עוד »

גרמא בנזיקין

גרמא וגרמי בנזיקין משמעותם נזק הנעשה באופן עקיף, אולם נחלקו הדעות האם קיים הבדל מהותי בין שתי הגדרות אלה; אם קיים הבדל כזה - מהו, ובאילו מקרים מחייבים את המזיק בנזק עקיף.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וגרמא בנזיקין · ראה עוד »

גט מעושה

בהלכה היהודית, גט מעושה הוא גט שניתן על ידי הבעל שלא מרצונו החופשי לגרש את אשתו, אלא כדי להסיר מעליו אמצעי לחץ וענישה שונים שהופעלו עליו, כגון נידוי, חרם או שהכו אותו בשוט (ישנן סוגיות רחבות לגבי מאסר או הטלת קנסות כספיים).

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וגט מעושה · ראה עוד »

גזל שינה

אדם ישן גזל שינה הוא איסור הלכתי מוסרי, המתייחס להפרעה לשינה של אדם אחר.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וגזל שינה · ראה עוד »

גזל הגר

גזל הגר הוא רכוש שנגזל מגר צדק ולאחר פטירתו אין לו יורשים להשיב להם את הגזילה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וגזל הגר · ראה עוד »

גוי

גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וגוי · ראה עוד »

גירסא דינקותא

גירסא דינקותא הוא ביטוי ארמי שמקורו בתלמוד הבבלי, שמשמעותו היא השינון שנלמד בגיל הינקות.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וגירסא דינקותא · ראה עוד »

דרישה וחקירה

דרישה וחקירה הן שני מרכיבים הכרחיים בחקירת עדים על פי ההלכה, והן מהוות תנאי לקבלת העדות בדיונים שאינם דיני ממונות.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ודרישה וחקירה · ראה עוד »

דברים שבלב אינם דברים

בהלכה ובמשפט, דברים שבלב אינם דברים הוא עיקרון הקובע שאין כל תוקף לכוונה שלא בוטאה בפירוש או על ידי מעשה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ודברים שבלב אינם דברים · ראה עוד »

דוד צבי הילמן

הרב דוד צבי הילמן (כ"ו בשבט תרפ"ו, 10 בפברואר 1926 – כ"ז באלול תש"ע, 6 בספטמבר 2010) היה חוקר תורני.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ודוד צבי הילמן · ראה עוד »

דוד בן שמואל מאישטילא

רבי דוד בן שמואל דאישטיילא (Estella) – (או בשמו העברי ר' דוד הכוכבי), ראש ישיבה ופוסק הלכתי, חכם יהודי ופילוסוף, שחי ופעל בפרובאנס שבדרום צרפת בסוף המאה ה-13 ובמחצית הראשונה של המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ודוד בן שמואל מאישטילא · ראה עוד »

דוד בן לוי מנרבונה

רבי דוד בן לוי מנרבונה היה מחכמי פרובנס בתקופת הראשונים, ששימש כדיין בעיר נרבונה במחצית השנייה של המאה ה-13, ומחבר ספר המכתם.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ודוד בן לוי מנרבונה · ראה עוד »

דין יכיר

במשפט העברי, דין יַכִּיר מציין נאמנות של אב לקבוע את הסטטוס של בנו או בתו ביחס אליו; לדוגמה, לקבוע שבן מסוים הוא חלל או ממזר, או לקבוע שהוא הבכור מבין הילדים, וזאת אף אם הקביעה סותרת חזקה קיימת.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ודין יכיר · ראה עוד »

דינא דמלכותא דינא

דינא דמלכותא דינא (תרגום מארמית: דין המלכות – דין (הוא)) הוא כלל הלכתי במשפט העברי הקובע שיש תוקף הלכתי-משפטי לחוקיו של ממשל השולט במדינה מסוימת, ולא רק לחוקי המשפט העברי המקובל.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ודינא דמלכותא דינא · ראה עוד »

דיבת הארץ

דיבת הארץ היא אמירה הפוגעת בחיבה ובאהבה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ודיבת הארץ · ראה עוד »

דיו סת"ם

דיו וקולמוס - משמשים סופרי סת"ם לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות דיו סת"ם (ספרי-תורה, תפילין, מזוזות) הוא דיו המשמש סופרי סת"ם לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ודיו סת"ם · ראה עוד »

המאה ה-14

המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והמאה ה-14 · ראה עוד »

המאירי

#הפניה מנחם המאירי.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והמאירי · ראה עוד »

המאירי (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והמאירי (פירושונים) · ראה עוד »

הא לחמא עניא

"הא לחמא עניא", הגדת ברצלונה, המאה ה-14 הָא לַחְמָא עַנְיָא (ארמית: "זהו לחם העוני") היא פסקה בארמית הפותחת את קריאת ההגדה בליל הסדר.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והא לחמא עניא · ראה עוד »

האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד

250px שינויים רבים ישנם בין האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד לבין האירוסין והנישואין כיום.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והאירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד · ראה עוד »

הסבה

שחקן צעיר מצולם בתנוחת הסבה גת בתנוחת הסיבה, צנעא, 2009 אישה בתנוחת הסיבה, ברזיל, 1879 הֲסִבָּה (בכתיב מלא: הֲסִיבָּה) היא תנוחת הישענות בישיבה או חצי-שכיבה, על פי רוב על רהיט רך כמו מיטה או כורסה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והסבה · ראה עוד »

העבודה במקדש

העבודה במקדש היא מערכת של קורבנות, מצוות, טקסים ומנהגים, האמורים להתבצע, על פי ההלכה, בבית המקדש מדי יום או במחזוריות שנתית.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והעבודה במקדש · ראה עוד »

הפוכי מטרתא

הפוכי מטרתא למה לי היא סברא במשפט העברי ובהלכה על פיה במקום לבצע שתי פעולות שתוצאתן תהיה זהה למצב בטרם נעשתה הפעולה - אין לבצען כלל.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והפוכי מטרתא · ראה עוד »

השגחה

בתאולוגיה, השגחה (ידועה גם בתור השגחה עליונה והכוונה אלוהית) היא השפעתו המכוונת של האל על הנעשה בעולם.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והשגחה · ראה עוד »

הלעיטהו לרשע וימות

הַלְעִיטֵהוּ לָרָשָע וְיָמוֹת הוא ביטוי תלמודי ועיקרון הלכתי, שבמשמעותו הפשוטה מציין יחס של אדישות ושוויון נפש, ולעיתים אף של עידוד, לכך שאדם המוגדר בהלכה כרשע ייכשל בעבירות.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והלעיטהו לרשע וימות · ראה עוד »

הלכה ואין מורין כן

הלכה ואין מורין כן היא קביעה המופיעה בכמה מקומות בתלמוד ובפוסקים על אודות הלכות מסוימות שאמנם נכונות, אך מסיבות שונות אין להורות אותן.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והלכה ואין מורין כן · ראה עוד »

הלכות ארבעת המינים

ערבות (אגודים יחד בעלה של לולב הכרוך סביבם). משמאלם - האתרוג. ערבות. הלכות ארבעת המינים הניטלים בחג הסוכות, הן הלכות העוסקות בסדרה של תנאים שלמדו חכמים מפסוקי התורה, שחסרונו של אחד מהם באחד מארבעת המינים הניטלים, פוסל את כשרותו של אותו המין לנטילה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והלכות ארבעת המינים · ראה עוד »

הטפת דם ברית

ברית מילה הטפת דם ברית הוא פעולה הנעשית במקרים בהם אין אפשרות לבצע את תהליך המילה כהלכה, כגון בתינוק שנולד כשהוא נימול, או בגוי נימול שרוצה להתגייר.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והטפת דם ברית · ראה עוד »

הבא להורגך השכם להורגו

ביהדות, הבא להורגך השכם להורגו הוא כלל מוסרי שמשמעותו כי לאדם מותר להתגונן ולהציל את חייו במחיר חיי מי שמסכן אותו, כהגנה עצמית.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והבא להורגך השכם להורגו · ראה עוד »

הדלקת נרות חנוכה

ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והדלקת נרות חנוכה · ראה עוד »

הומור בתרבות היהודית

ההומור הוא תלוי תרבות ותלוי נסיבות הזמן והמקום.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והומור בתרבות היהודית · ראה עוד »

הונא גאון

רב הונאי (הונא) גאון היה מראשוני גאוני ישיבת סורא, שכיהן כגאון לאחר פטירתו של רב חנינא גאון בשנת ד'ת' (640) במשך כעשר שנים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והונא גאון · ראה עוד »

הוצאת אש ביום טוב

איסור הוצאת אש ביום טוב הוא איסור ליצור אש חדשה ביום טוב.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והוצאת אש ביום טוב · ראה עוד »

היזק שאינו ניכר

היזק שאינו ניכר הוא סוגת נזקים בהלכה, בה לא ניכרים סימני ההיזק בגוף החפץ הניזוק, והנזק ניכר בפן ההלכתי.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והיזק שאינו ניכר · ראה עוד »

כניסה להר הבית (הלכה)

מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »

כתר ארם צובא

כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וכתר ארם צובא · ראה עוד »

כל נדרי

תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וכל נדרי · ראה עוד »

כל לא ידענא פשיעותא היא

במשפט העברי, כל לא ידענא פשיעותא היא (מארמית: כל איני יודע - פשיעה היא) הוא עיקרון הקובע כי שומר ששכח היכן הניח את הפיקדון - נחשב כפושע ולא כשוגג, ועל כן הוא מחויב לשלם את שווי הפיקדון גם אם היה שומר חינם, זאת מאחר שהיה מוטל עליו לתת את דעתו ולזכור.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וכל לא ידענא פשיעותא היא · ראה עוד »

כללי מלאכת יום טוב

כללי המלאכות ביום טוב הוא מושג האוגד בתוכו את מכלול הכללים ההלכתיים המאפיינים ומגדירים את היתרי עשיית מלאכת אוכל נפש שבשונה משבת, הותרה ביום טוב.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וכללי מלאכת יום טוב · ראה עוד »

כבוש כמבושל

כבוש כמבושל הוא מושג הלכתי, לפיו מאכל שנכבש לזמן ממושך במשקה, נחשב למבושל בו.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וכבוש כמבושל · ראה עוד »

כופין על מידת סדום

כופין על מידת סדום הוא כלל הלכתי לפיו כאשר אדם אינו מסכים לעשות לחברו טובה שאינה כרוכה בשום טרחה, הפסד או צער, בית הדין כופה את האדם לקיימה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וכופין על מידת סדום · ראה עוד »

כיבוד אח גדול

כיבוד אח גדול היא מצוות עשה מדאורייתא המחייבת אדם לכבד את אחיו הבכור, ולחלק מהדעות גם את כלל אחיו ואחיותיו הגדולים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וכיבוד אח גדול · ראה עוד »

יעקב אנטולי

רבי יעקב ב"ר אבא מרי ב"ר שמשון אנטוּלִי (1194, פרובאנס, דרום צרפת - 1256), היה מחכמי פרובנס, רב, תלמיד חכם, פילוסוף, דרשן, רופא, ומתרגם.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ויעקב אנטולי · ראה עוד »

יצחק נוניס ואיס

רבי יצחק יוסף נוניס ואיס (נפטר ב' באייר תקכ"ח, 1768) היה רב איטלקי, מרבני ליוורנו ב.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ויצחק נוניס ואיס · ראה עוד »

יצחק קוב'ו

הרב יצחק ב"ר חזקיהו יוסף קוב'ו (ירושלים, ה'תק"ל (1770) – אלכסנדריה, כ"ד באב ה'תרי"ד, 1854) היה שד"ר והראשון לציון, מגדולי חכמי ירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ויצחק קוב'ו · ראה עוד »

יצחק בן אברהם מנרבונה

רבי יצחק בן אברהם מנרבונה, (ריב"א מנרבונה, גם יצחק קראקושה/קרקושא כפי הנראה על שם העיר קרקסון), היה חכם שחי ופעל בערך במאה ה-13, היה תלמידו וחברו של הרמב"ן, ורבו של הרשב"א.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ויצחק בן אברהם מנרבונה · ראה עוד »

יצחק בן יעקב די לאטיש

רבי יצחק בן יעקב די לאטיש היה מלומד יהודי בפרובנס במאה ה-14, מחבר הכרוניקה "תולדות יצחק" שחלקה המפורסם בשם "שערי ציון" המבוסס על "סדר הקבלה" לרבי מנחם המאירי מהווה מקור חשוב לתולדותיהם של חכמי פרובנס בדורו ובדור שלפניו.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ויצחק בן יעקב די לאטיש · ראה עוד »

יציאה מארץ ישראל (הלכה)

יציאה מארץ ישראל הוא דיון הלכתי שעוסק בהגדרה המדויקת של מצוות יישוב ארץ ישראל: האם חלה חובה על אדם לשהות בכל רגע ורגע בארץ ישראל, או שמותר לצאת ממנה לתקופה קצרה לשם טיול בחוץ לארץ, פעילות כלכלית וכדומה.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ויציאה מארץ ישראל (הלכה) · ראה עוד »

ירושלמי על סדר קדשים

מסכת חולין מהתלמוד הירושלמי המזויף. נדפס בסעיני וואראהל (טרנסילבניה), בדפוס יעקב וידר בשנת תרס"ז הירושלמי על סדר קדשים הוא פירוש התלמוד הירושלמי על סדר קדשים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וירושלמי על סדר קדשים · ראה עוד »

ישראל זיסל דבורץ

הרב ישראל זיסל דבורץ (נודע גם בשם העט: פלטין) (תרמ"ה, 1885 – כ"ט בשבט תשכ"ח, פברואר 1968) היה רב ועסקן חרדי, כיהן כרב ביודי וביזדה שבליטא, עורך כתב העת התורני "תבונה".

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וישראל זיסל דבורץ · ראה עוד »

יחיד ורבים הלכה כרבים

יחיד ורבים הלכה כרבים הוא מצווה מהתרי"ג מצוות וכלל בפסיקת ההלכה במשפט העברי, לפיו בכל מחלוקת שבין חכמי ישראל יש להכריע את ההלכה כדעת הרוב.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ויחיד ורבים הלכה כרבים · ראה עוד »

יבול נוכרי

היישוב הפלסטיני חוסאן. ברקע נראים שדות חקלאיים. יבול נכרי הוא יבול שצמח בשדותיהם של חקלאים לא יהודיים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ויבול נוכרי · ראה עוד »

יד סולדת בו

משקה שהיד סולדת בו יד סולדת בו (בלשון הירושלמי יד שולטת) הוא מונח הלכתי המייצג מידת חום שממנו נרתעת היד.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ויד סולדת בו · ראה עוד »

יהדות צרפת

בית-כנסת בווקלוז (צולם ב-2009) יהדות צרפת היא כיום הקהילה היהודית השלישית בגודלה בעולם, אחרי ישראל וארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ויהדות צרפת · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ויום הכיפורים · ראה עוד »

יוסף אבן פלאת

רבי יוסף בן יהודה, אִבְּן פְּלַאת (מכונה לעיתים קרובות גם אִבְּן פְּלַאט או אִבְּן פְּלַט), היה רב, פרשן ופוסק מן המאה ה-12, בתחילת תקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ויוסף אבן פלאת · ראה עוד »

יוסף אבן צדיק

רבי יוסף אבן צדיק (בקטלאנית: Yosef ibn Saddiq; בערך 1075–1149) היה דיין, משורר ופילוסוף יהודי בספרד בימי הביניים; מחבר ספר הפילוסופיה "עולם הקטן".

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ויוסף אבן צדיק · ראה עוד »

ייהרג ואל יעבור

ייהרג ובל יעבור הוא דין הנאמר בעניינן של מצוות העומדות על פי ההלכה מעל פיקוח נפש.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וייהרג ואל יעבור · ראה עוד »

1249

ללא תאריך מדויק.

חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ו1249 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מנחם_המאירי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »