גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
29 יחסים: מניין השנים בלוח העברי, מניין השטרות, מצבות צוער, משמרות כהונה, משנה תורה, מורה דרך בארץ ישראל וסוריה, אליעזר בן-יהודה, נחמן קטופא, נבוריה, צוער (עיר מקראית), ראש השנה למלכים ולרגלים, ראשי שנים ביהדות, רעש שביעית, שמיטה, שנת שמיטה, תשעה באב, חדרה, חדותא בירבי אברהם, בית המקדש, בית החלוצות (ירושלים), דבורה בן-יהודה, הקטקומבות היהודיות בוונוסה, הלוח העברי, הגימנסיה העברית "הרצליה", כתב יד קהיר, כתב יד לנינגרד, יריחו, יהושע ברזילי, יוסף זלצמן.
מניין השנים בלוח העברי
שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »
מניין השטרות
מניין השטרות הוא הכינוי היהודי ל"מניין בית סלאוקוס", שהיה השיטה המקובלת למניית שנים באימפריה הסלווקית.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ומניין השטרות · ראה עוד »
מצבות צוער
מצבות צוֹעַר הוא כינוי שניתן ל-77 מצבות קבורה יהודיות מתקופת התלמוד (התקופה הביזנטית), שהתגלו לראשונה במחצית הראשונה של המאה העשרים ב שבדרום-מזרח ים המלח, בימינו בשטח ממלכת ירדן.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ומצבות צוער · ראה עוד »
משמרות כהונה
משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ומשמרות כהונה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ומשנה תורה · ראה עוד »
מורה דרך בארץ ישראל וסוריה
מורה דרך בארץ ישראל וסוריה הוא ספר משנת 1890 מאת אברהם משה לונץ, שנועד להיות מעין מדריך "בדקר" (Baedeker) בידי הקורא העברי.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ומורה דרך בארץ ישראל וסוריה · ראה עוד »
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »
נחמן קטופא
שער הספר 'נבואת הילד', מהדורת ברלין תקמ"ט-1789 קבר נחמן קטופא ליד ברעם נחמן קטופא (על כי נקטף בנעוריו), הנקרא גם נחמן חטופא (על כי חטפו המוות; א' בתשרי ד'רל"ה, 29 באוגוסט 474 – ד'רמ"ז) הוא דמות מחבר ספר "נבואת הילד".
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ונחמן קטופא · ראה עוד »
נבוריה
בית הכנסת בנבוריה בית הכנסת בחורבת נבוריה נבוריה או ח'ירבת נרבתין, היה יישוב יהודי על הר ביריה שהתקיים בימי בית ראשון, תקופת בית שני, ועד לתקופה הביזנטית ובו שרידי בית כנסת עתיק המתוארך לסוף המאה ה-1.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ונבוריה · ראה עוד »
צוער (עיר מקראית)
א-צאפי, מיקום משוער של צוער. מבט מנחל פרס צֹעַר (מוכרת גם בשם הרומאי Zoara) היא עיר הנזכרת במקרא כעיר היחידה מערי כיכר הירדן ששרדה במהפכת סדום ועמורה, ונזכרת במקורות רבים לאורך תקופות ההיסטוריה.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וצוער (עיר מקראית) · ראה עוד »
ראש השנה למלכים ולרגלים
ראש השנה למלכים ולרגלים חל בא' בניסן והוא אחד מארבעה ראשי שנים ביהדות.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וראש השנה למלכים ולרגלים · ראה עוד »
ראשי שנים ביהדות
ארבעה ראשי שנים מציינים בהלכה את תחילת השנה בתחומים שונים.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וראשי שנים ביהדות · ראה עוד »
רעש שביעית
סוסיתא רעש שביעית או רעש שביעי הייתה רעידת אדמה קשה שפגעה באזור ארץ ישראל וסביבתה באמצע המאה השמינית לספירה, ככל הנראה בשנת 748, או 749.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ורעש שביעית · ראה עוד »
שמיטה
קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ושמיטה · ראה עוד »
שנת שמיטה
סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ושנת שמיטה · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ותשעה באב · ראה עוד »
חדרה
חֲדֵרָה היא עיר במחוז חיפה בישראל שבשרון הצפוני, אשר שוכנת לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וחדרה · ראה עוד »
חדותא בירבי אברהם
רבי חֶדְוְתׇא בירבי אברהם (בכתיב ארץ ישראלי חֶדְוְתׇה) היה פייטן קדום שפעל בדרום איטליה בתחילת המאה התשיעית.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וחדותא בירבי אברהם · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ובית המקדש · ראה עוד »
בית החלוצות (ירושלים)
בית ליגת נשים למען ישראל, 2007 בית החלוצות (קיץ 2012) בית החלוצות (לשעבר בית ליגת נשים למען ישראל) הוא מבנה בשכונת רחביה בירושלים שהוקם כבית חלוצות.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ובית החלוצות (ירושלים) · ראה עוד »
דבורה בן-יהודה
דבורה בן-יהודה (1855 – 24 בספטמבר 1891) הייתה אשתו הראשונה של מחיה השפה העברית, אליעזר בן-יהודה, ונחשבת ל"אם העברייה הראשונה".
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ודבורה בן-יהודה · ראה עוד »
הקטקומבות היהודיות בוונוסה
מנורת שבעת הקנים מצוירת על קיר קטקומבה בוונוסה תרשים של מתחם הקטקמובות הקטקומבות היהודיות בוונוסה הן מערכת של קטקומבות שהתגלו בשנת 1853 בגבעה הקרויה "מדלנה" (Maddalena), כשני ק"מ צפונית לעיר וֶנוֹסָה (Venosa) שבנפת פוטנצה, בצפון מחוז בזיליקטה, איטליה.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והקטקומבות היהודיות בוונוסה · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והלוח העברי · ראה עוד »
הגימנסיה העברית "הרצליה"
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »
כתב יד קהיר
וויקישיתוף) קצר.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וכתב יד קהיר · ראה עוד »
כתב יד לנינגרד
אחד מהעמודים המעוטרים בסוף כתב יד לנינגרד עמוד מתוך כתב יד לנינגרד: בראשית כח, יח - כט, כב פרט מתוך הטקסט (שמות טו, כ - טז, ג) כתב יד לנינגרד (בלטינית: Codex Leningradensis) הוא השם המקובל לכתב היד השלם הקדום ביותר של התנ"ך שיש בידינו היום, אשר נכתב בקהיר, ככל הנראה בשנת 1008.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וכתב יד לנינגרד · ראה עוד »
יריחו
קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ויריחו · ראה עוד »
יהושע ברזילי
יהושע ברזילי (אייזנשטט) (בלארוס, 1855 - שווייץ, 1918), סופר ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ויהושע ברזילי · ראה עוד »
יוסף זלצמן
אליעזר סלוצקין אנשי העלייה השנייה, ערב עלייתם לארץ ישראל יוסף זלצמן (1 ביוני 1890 – 24 בנובמבר 1913; כ"ד בחשוון ה'תרע"ד) היה מחלוצי העלייה השנייה.
חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ויוסף זלצמן · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מניין_לחורבן_הבית
