סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מסורת (יהדות)

מַדָד מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות. [1]

239 יחסים: Bücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן), JLI, מאור עינים (די רוסי), מאין באנו (ספר), מנלאוס (כהן גדול), מנחם מנדל שניאורסון, מנורת הכנסת, מסגד נבי יונס, מסורת (פירושונים), מסורת יהודית, מסורתי, מסירות נפש ביהדות, מעמד הר סיני, מערת אליהו, מערת צדקיהו, מעיין אלישע, מציאת ספר התורה בימי יאשיהו, מרק ורשבסקי, מרטין בובר, מרד החשמונאים, מרדכי דוד ברנדשטטר, מרים פרוינד-רוזנטל, מרים הנביאה, מריו בלכר, משנת ארץ ישראל, מלחמת עמלק, מזבח העולה, מגילת רות, מדינת לאום יהודית תרבותית, מה עניין שמיטה אצל הר סיני, מוש בן ארי, מוזיאון יהדות רוסיה, מוזיאון יהדות טורקיה, מוזיקה יהודית, מירי שניאורסון, מיתת תלמידי רבי עקיבא, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, אמנת נחמיה, אנציקלופדיה אוצר ישראל, אסא קיסר, אפר מקלה, ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית, ארכאולוגיה מקראית, אריה דרעי, אשר קרביץ, אתרים בחיפה, אלפבית עברי, אליהו, אליהו (פירושונים), אחד העם, ..., אברהם טביב, אגודת ישראל, אהרן לוי, אהרן ליטאי (רבינוביץ), אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך, אותיות מנוקדות, אודי טאוב, איגרת שנה טובה, נקמת האבות, נטיעה, נחשים, נוער חב"ד, ניסים הכהן (שרשרת), נישואים בישראל, ספר הדקדוק הפנימי, ספרות תורנית, סדר ט"ו בשבט, סופגנין, סופגנייה, סוזי מילר, סודרא, סיפור מההפטרה, סיפורים מהכורסה, ערב יום הכיפורים, עתניאל בן קנז, על המשמעות, עברית, עדנה פרבר, עוצמה יהודית, עובדיה יוסף, עוגת דבש, פסק דין קולך נגד רדיו קול ברמה, פסיקת הלכה, פרק שירה, פרשת שמונת מלכי אדום, פולמוס הרמב"ם, פילוסופיה יהודית, צניעות (יהדות), צבי יחזקאלי, צדיק (פירושונים), קבר אלעזר בן אהרן הכהן, קבר איתמר בן אהרן הכהן, קבר עתניאל בן קנז, קבר חולדה, קברי צדיקים ביהדות, קהילת יהודי ואטרה דורניי, קול ישראל, ראש השנה, רפורמת יאשיהו, רשומות (מאסף), רחמים מלמד כהן (מורה), רחב, רחבת הכותל המערבי, רב סעדיה גאון, רב חסדא, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבה (מוסמכת לרבנות), רגינה יונאס, שמשון מלצר, שמואל פיינר, שמואל הוגו ברגמן, שמות, שמות של אלוהים ביהדות, שמירת שבת, שם משפחה יהודי, שם בן ע"ב, שניאור זלמן שכטר, שלמה ממן, שלמה רובין, שלמה שפאן, שלשלת הקבלה, שלום עליכם, שלום דובער שניאורסון, שבע דנחמתא, שבעת המינים, שבת, שבועות, שימוש חכמים, תאגיד דווקא, תנועת ציונות דתית ריאלית, תנועות נוער יהודיות בשואה, תעופת בעלי חיים, תפילין, תקוע (יישוב מקראי), תקופת מגדל דוד, תקופת הזוגות, תרבות (רשת חינוך), תלמוד תורה המסורה, תהילים, תורה, תורה מן השמים, תורה שבעל-פה, תיארוך ספרי התנ"ך, תיאטרון יידיש, ל"ג בעומר, ל"ו צדיקים, לוח השנה במגילות קומראן, לייב אוליצקי, ט"ו בשבט (מועד), טוביה שלונסקי, טוביה יהודה טביומי, טיעון מן הנס, טיעון העד (יהדות), ז'ורז' דוורה, זהות (מפלגה), זוחלים, זכויות להט"ב בישראל, חתונה, חזנות, חגים ציבוריים בישראל, חיפה, חילול השם, חיים שמואל קהימקר, ברכת הבית, ברית עולם - תנועת ההתנדבות הישראלית יהודית הבינלאומית, בריגדת הנייר, בית תפילה ישראלי, בית המקדש, בית המדרש לרבנים בברלין, בית כנסת הרמ"א, ג' בתשרי, גן עדן, געפילטע פיש, גזרה שווה, גדעון סער, גוש חלב, גילעד הוכמן, דמות מקראית, דרך החיים (ספר), דרבנן, דת בבתי הספר בישראל, דת ומדע, דב שליונסקי, דברי הימים, המאה ה-16 לפנה"ס, המסורת היהודית, המסורת היהודית (ספר), המשכן, המהלך החדש בספרות העברית, המוזיאון היהודי בסטוקהולם, המוזיאון היהודי בלונדון, הנאום האחרון של משה, הענישה בהלכה, הצפנה, הר הזיתים, הרעש בימי עוזיהו, התאחדות הקהילות היהודיות בהונגריה, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, התחדשות יהודית (ישראל), הלכה למשה מסיני, הטמנת פתקים בכותל המערבי, הגדת נירנברג הראשונה, הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, הימין החדש, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של חיפה, היישוב היהודי בחברון, הייד פארק (אתר אינטרנט), ויקיסוגיה, כנר על הגג, כפרות, כתב עת תורני, כהן גדול, כוס של אליהו, כיסוי ראש לנשים (הלכה), י"ל פרץ, ימים נוראים, יאנוש קורצ'אק, יעקב משה הלל, יצחק אייזיק לובצקי, יצחק קדמון, יצחק דב ברקוביץ, יציאת מצרים, יציאת מצרים במחקר, יראי השם, ישראל הוכמן, ישיבה, ישיבה קטנה, יחיא אלשיך, יחיא בשירי, יהדות, יהדות חרדית, יהושע חנא רבניצקי, יהודה דרעי, יהודים, יהוה, יואל חסון, יום הולדת, יוסף קליינר. להרחיב מדד (189 יותר) »

Bücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן)

Bücherei des Schocken Verlag (בגרמנית, "ספרוני הוצאת שוקן"), שנקראת לעיתים גם "beliebte Reihe der Schocken-Bücherei" (בגרמנית, "הסדרה האהובה") היא סדרת ספרים שיצאה לאור בהוצאת שוקן בין נובמבר 1933 ל-1939.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וBücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן) · ראה עוד »

JLI

לוגו JLI JLI - מכון רוהר ללימודי יהדות (באנגלית The Rohr Jewish Learning Institute) הוא סַפַּק של קורסים ולימודי תוכן יהודיים בנושאים שונים בתולדות ישראל, משפט עברי, אתיקה, פילוסופיה וספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וJLI · ראה עוד »

מאור עינים (די רוסי)

מְאוֹר עֵינַיִם (כך במקור, בכתיב חסר ניקוד; מצוטט גם בשם "מאור עיניים") הוא חיבור של עזריה מן האדומים שהתפרסם במיוחד בשל ייחודו ביחסו המורכב, הביקורתי והלא-שגרתי למסורת חז"ל ולכרונולוגיה המסורתית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומאור עינים (די רוסי) · ראה עוד »

מאין באנו (ספר)

מאין באנו – הצופן הגנטי של התנ"ך הוא ספר מאת פרופסור ישראל קנוהל, במרכזו עומדת תאוריה בדבר השלבים הראשונים של התגבשות עם ישראל ואמונתו.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומאין באנו (ספר) · ראה עוד »

מנלאוס (כהן גדול)

מנלאוס (ביוונית: Μενέλαος, מֶנֶלָאוֹס; מלטינית: מֶנֶלָאוּס) היה כהן גדול ומנהיג יהודי מתייוון בתקופת בית שני ומרד החשמונאים, בין השנים 163-172 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומנלאוס (כהן גדול) · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מנורת הכנסת

מנורת הכנסת תבליטי המנורה בנו אלקן בסטודיו בלונדון במהלך עבודתו, 1953 ההזמנה לטקס חנוכת מנורת הכנסת, 1956 טקס חנוכת המנורה, 1956. משמאל - יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק הסקיצה שצירף אלקן לתדפיס שמסר לכנסת, המתאר את החלל שבתוכו על המנורה להיות מוצגת מנורת הכנסת היא אנדרטת ברונזה בגובה כחמישה מטרים, הניצבת בקצה גן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומנורת הכנסת · ראה עוד »

מסגד נבי יונס

מסגד נבי יונס היה מסגד סוני בעיר מוסול שבעיראק.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומסגד נבי יונס · ראה עוד »

מסורת (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומסורת (פירושונים) · ראה עוד »

מסורת יהודית

#הפניה מסורת (יהדות).

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומסורת יהודית · ראה עוד »

מסורתי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומסורתי · ראה עוד »

מסירות נפש ביהדות

מסורת היהודית למופת של מסירות נפש (ציור נוצרי משנת 1650) ביהדות, מסירות נפש היא הנכונות להקרבת החיים למען קיום מצוות התורה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומסירות נפש ביהדות · ראה עוד »

מעמד הר סיני

מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומעמד הר סיני · ראה עוד »

מערת אליהו

המבנים לשירות עולי הרגל שנבנו בכניסה למערת אליהו (צילום מרכבל חיפה) עזרת הגברים במערה - 2009 מטפחות תלויות בעזרת הנשים מערת אליהו, תצלום מלפני 1899 מערת אליהו היא מערה בצלע הר הכרמל בחיפה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומערת אליהו · ראה עוד »

מערת צדקיהו

חתך המציג את מערת צדקיהו ביחס לסביבתה מערת צדקיהו מערת צדקיהו מערת צדקיהו מערת צדקיהו מערת צדקיהו (בערבית: مغارة سليمان, מערת שלמה) היא המערה המלאכותית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומערת צדקיהו · ראה עוד »

מעיין אלישע

מעיין אלישע (בערבית: عين السلطان, בתעתיק לעברית: עין אלסלטאן) הוא מעיין איתן גדול הנובע מזרחית ובסמוך לתל יריחו.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומעיין אלישע · ראה עוד »

מציאת ספר התורה בימי יאשיהו

שפן מקריא ליאשיהו את הכתוב בספר, ציור משנת 1873 יאשיהו קורע את בגדיו עם גילוי ספר התורה. איור מעשה ידי יוליוס שנור פון קרולספלד. מציאת ספר התורה בימי יאשיהו הוא סיפור מקראי המופיע בספר מלכים ובספר דברי הימים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומציאת ספר התורה בימי יאשיהו · ראה עוד »

מרק ורשבסקי

מרק מרקוביץ ורשבסקי (בכתיב יידי: מאַרק וואַרשאַווסקי; ברוסית: Марк Маркович Варшавский) היה משורר, מלחין וזמר יידיש עממי רוסי-יהודי.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומרק ורשבסקי · ראה עוד »

מרטין בובר

מרטין (מרדכי) הלוי בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומרטין בובר · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומרד החשמונאים · ראה עוד »

מרדכי דוד ברנדשטטר

מרדכי דוד בּרַנדשטֶטֶר (לעיתים בראנדשטטר; בכתיב יידי: בראנדשטעטער; 14 בפברואר 1844, בריגל, גליציה (אוסטרו-הונגריה) – מאי 1928, טרנוב) היה סופר ומשורר עברי גליצאי בולט בתקופת ההשכלה, מראשי הקהילה היהודית בטַרנוב.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומרדכי דוד ברנדשטטר · ראה עוד »

מרים פרוינד-רוזנטל

ד"ר מרים פרוינד-רוזנטל (באנגלית: Miriam Freund Rosenthal; 1906–18 בינואר 1999) הייתה חוקרת, היסטוריונית, פעילה חברתית ונשיאת ארגון נשות הדסה בין השנים 1956–1960.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומרים פרוינד-רוזנטל · ראה עוד »

מרים הנביאה

מִרְיָם הנביאה היא דמות מקראית, בת עמרם ויוכבד, משבט לוי, אחות אהרן ומשה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומרים הנביאה · ראה עוד »

מריו בלכר

מריו (מרדכי ישראל) בלכר (בספרדית: Mario I Blejer; נולד ב-11 ביוני 1948) הוא כלכלן ישראלי-ארגנטינאי.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומריו בלכר · ראה עוד »

משנת ארץ ישראל

25 כרכים בסדרת "משנת ארץ ישראל" משנת ארץ ישראל הוא פירוש בן זמננו למשנה המשלב מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט, בדגש על הרקע הארץ-ישראלי של המשנה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומשנת ארץ ישראל · ראה עוד »

מלחמת עמלק

אהרון וחור תומכים בזרועות משה בעת הקרב נגד עמלק ברפידים, בפסל של הפסל כריסטיאן דניאל ראוך. מלחמת עמלק היא אירוע מקראי, המתואר ב, בסוף פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומלחמת עמלק · ראה עוד »

מזבח העולה

אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומזבח העולה · ראה עוד »

מגילת רות

מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומגילת רות · ראה עוד »

מדינת לאום יהודית תרבותית

מדינת לאום יהודית תרבותית היא אחת הגישות הרווחות לתיאור דמותה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומדינת לאום יהודית תרבותית · ראה עוד »

מה עניין שמיטה אצל הר סיני

מה עניין שמיטה אצל הר סיני? הוא ביטוי עברי, המביע תמיהה על שני עניינים שנקשרו, אף שלכאורה אין כל זיקה ביניהם.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומה עניין שמיטה אצל הר סיני · ראה עוד »

מוש בן ארי

מוש בן ארי לאחר הופעה בירושלים מוש בן ארי בחוצות היוצר תש"ע מוֹש בן ארי (נולד ב-26 בספטמבר 1970) הוא זמר, מוזיקאי, פזמונאי, מלחין ומסעדן ישראלי.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומוש בן ארי · ראה עוד »

מוזיאון יהדות רוסיה

מוזיאון יהדות רוסיה, בשמו המלא "מוזיאון ההיסטוריה היהודית ברוסיה" (ברוסית: Музей Истории Евреев в России), נפתח במאי 2011 במוסקבה ברחוב פטרובסקו-רזומובסקאיה מס' 10.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומוזיאון יהדות רוסיה · ראה עוד »

מוזיאון יהדות טורקיה

אולם תצוגה במוזיאון בית הכנסת זולפריס מוזיאון יהדות טורקיה שוכן בעיר איסטנבול שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומוזיאון יהדות טורקיה · ראה עוד »

מוזיקה יהודית

לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומוזיקה יהודית · ראה עוד »

מירי שניאורסון

מרים (מירי) שניאורסון (נולדה ב-25 בנובמבר 1967, כ"ב בחשוון ה'תשכ"ח) היא אשת תקשורת ואשת עסקים חרדית-ישראלית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומירי שניאורסון · ראה עוד »

מיתת תלמידי רבי עקיבא

מיתת תלמידי רבי עקיבא הוא מעשה, שמקורו בתלמוד, בדבר מיתת 24,000 מתלמידיו של התנא רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומיתת תלמידי רבי עקיבא · ראה עוד »

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) Миха Йосеф Бердичевский; 19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי, אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי · ראה עוד »

אמנת נחמיה

עזרא הסופר קורא בתורה לפני העם במעמד קריאת התורה בראש השנה. קריאה זו היוותה את הרקע לכריתת האמנה.כריתת אמנת נחמיה היא מאורע מקראי המסופר בספר נחמיה, בו מתוארת התעוררות עממית בימי שיבת ציון לחידוש הברית בין שבי הגולה לה', שהתרחשה ביום כ"ד בתשרי.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ואמנת נחמיה · ראה עוד »

אנציקלופדיה אוצר ישראל

אנציקלופדיה אוצר ישראל (בשמה המלא: אוצר ישראל, אנציקלופדיה לכל מקצועות תורת ישראל, ספרותו ודברי ימיו) היא אנציקלופדיה למדעי היהדות בשפה העברית הכוללת עשרה כרכים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ואנציקלופדיה אוצר ישראל · ראה עוד »

אסא קיסר

אסא קיסר (נולד ב-1 בספטמבר 1973) הוא מרצה ישראלי בנושא צמחונות וטבעונות ביהדות.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ואסא קיסר · ראה עוד »

אפר מקלה

אפר מקלה אֵפֶר מִקְלֶה הוא החומר הנותר לאחר בעירה בתנורים, כירות, מדורות וכדומה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ואפר מקלה · ראה עוד »

ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית

ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית (באנגלית: Israeli-American Council, ובראשי תיבות: IAC) (במקור: Israeli Leadership Council) הוא ארגון ללא מטרות רווח הממוקד בבניית קהילה ישראלית-אמריקאית בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית · ראה עוד »

ארכאולוגיה מקראית

המאה ה־9 לפנה"ס, שנתגלתה בעבר הירדן ובה מוזכר השם "ישראל". ארכאולוגיה מקראית היא תחום בארכאולוגיה שעוסק בממצאים מתקופת המקרא בארץ ישראל ובסביבתה, ומנסה לשחזר את תולדות עם ישראל ושאר עמי הארץ על בסיס ממצאים אלה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וארכאולוגיה מקראית · ראה עוד »

אריה דרעי

אריה מכלוף דרעי (נולד בט' באדר א' ה'תשי"ט, 17 בפברואר 1959) הוא פוליטיקאי ישראלי, ממייסדי מפלגת ש"ס וחבר הכנסת מטעמה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ואריה דרעי · ראה עוד »

אשר קרביץ

אשר קרביץ (נולד ב-4 בינואר 1969) הוא סופר ישראלי, מרצה לפיזיקה ולמתמטיקה במכללה האקדמית להנדסה בירושלים ובאוניברסיטה הפתוחה, מורה בבית הספר אופק בירושלים ובתיכון ליד האוניברסיטה וחידונאי.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ואשר קרביץ · ראה עוד »

אתרים בחיפה

חיפה היא עיר בעלת היסטוריה עוד מהתקופה הפרה-היסטורית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ואתרים בחיפה · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ואלפבית עברי · ראה עוד »

אליהו

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מופיע בספרות היהודית המסורתית גם בשמות אליהו התשבי ואליהו הגלעדי) הוא דמות מקראית, נביא ומחולל ניסים שפעל בממלכת ישראל בתקופת מלכותם של אחאב ואחזיה (המאה ה-9 לפנה"ס) במקרא מתואר אליהו כנביא קנאי המרבה להוכיח את העם על חטאיו.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ואליהו · ראה עוד »

אליהו (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה יהודיים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ואליהו (פירושונים) · ראה עוד »

אחד העם

אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ואחד העם · ראה עוד »

אברהם טביב

אברהם טביב (28 בפברואר 1890 – 22 באפריל 1950), היה יו"ר מייסד של התאחדות התימנים בישראל וחבר הכנסת הראשונה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ואברהם טביב · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ואגודת ישראל · ראה עוד »

אהרן לוי

הרב אהרן לוי (נולד בא' בטבת ה'תש"ל, 10 בדצמבר 1969) הוא רב, חוקר ומרצה בתחומי יהדות (בפרט רצף התורה שבעל פה והחיים היהודיים בשואה), משורר ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ואהרן לוי · ראה עוד »

אהרן ליטאי (רבינוביץ)

ליטאי (בשורה התחתונה, שני משמאל) יחד חבורת סופרים עברים בהנהגת חיים נחמן ביאליק לפני צאתם מרוסיה הסובייטית, 1921 אהרן ליטאי (רבינוביץ) (1878 קרוקי, פלך פינסק – 23 במרץ 1952, תל אביב) ידוע גם בשמות העט: א.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ואהרן ליטאי (רבינוביץ) · ראה עוד »

אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך

אוֹמִיקֶה – התאחדות לאומית יהודית-הונגרית לחינוך (בהונגרית: OMIKE – Országos Magyar Izraelita Közművelődési Egyesület) היה מוסד יהודי, שפעל בהונגריה משנת 1910 ועד לשואת יהודי הונגריה ב-1944.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ואומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך · ראה עוד »

אותיות מנוקדות

נקודות מעל המילים "לנו ולבנינו" בפרשת נצבים אותיות מנוקדות הן כינוי לסוגי אותיות שבספר התנ"ך שנכתבות - על פי המסורת - כשעל גביהם ישנם נקודות.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ואותיות מנוקדות · ראה עוד »

אודי טאוב

אודי (אהוד) טאוב (נולד ב-10 ביוני 1962) הוא מאייר וסופר למבוגרים, לילדים ולנוער.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ואודי טאוב · ראה עוד »

איגרת שנה טובה

דוכן לממכר "שנות טובות" בתל אביב (1955) גלוית שנה טובה מתחילת המאה ה-20: דימויי מהגרים יהודים מרוסיה בלבוש מסורתי עם מטלטליהם מן העבר האחד, ומן העבר האחר אזרחי ארצות הברית בלבוש מהודר הקוראים להם להגיע לארצות הברית נשר על כרטיס ברכה שנה טובה, 1954 איגרת שנה טובה (גם: "שנה טובה" או "שנות טובות") היא כרטיס ברכה שנהוג לשלוח ערב ראש השנה. במקרים רבים מופיע על גביו הכיתוב: "לשנה טובה תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתֵמו" (ויש המוסיפים "לאלתר לחיים טובים"). מאות בשנים שאגרות "שנה טובה" בעלות נוסח זה או דומה לזה, נשלחו על ידי היהודים בקהילות היהודיות בכל רחבי תבל בסמוך למועד ראש השנה. המנהג היהודי היה במשך שנים חלק ממנגנון שימור הזיקה לאורחות השנה היהודית, למסורות השונות ולקשר עם ארץ ישראל. המנהג החל בימי הביניים. מסוף המאה ה-19, לאחר המצאת גלויות הדואר, נפוץ מאוד מנהג שליחת כרטיסי ברכה שהוכנו עבור החג. מסוף המאה ה-20 פחת השימוש בכרטיסי נייר, ורבים העדיפו למסור ברכות בטלפון ולימים במשלוח ברכות בדואר אלקטרוני ובמסרונים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ואיגרת שנה טובה · ראה עוד »

נקמת האבות

"נקמת האבות" הוא ספרו היחיד של הסופר העברי יצחק שמי.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ונקמת האבות · ראה עוד »

נטיעה

ינואר 2011, טל רוסו (אז אלוף פיקוד הדרום בצה"ל) נוטע עצים כ"קו הגנה" בעוטף עזה נטיעה היא הפעולה של שתילת עצים צעירים, למטרות שונות, ביניהן חקלאות, ייעור, טיוב הקרקע, וגינון.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ונטיעה · ראה עוד »

נחשים

קוברה יורקת פיליפינית Bothriechis lateralis זעמן שחור טורף קמטן חורש צעיר. צולם בעמק האלה. זעמן אלמוגי רחב זנב שחור-רצועות נחש מים אירופי מתרומם נחש ביצים מצוי בולע ביצה זעמן שחור מזדחל על עץ נחש Causus defilippii עכסן מערב מקסיקני ממבות ירוקות מערביות נחשיל לעומת מטבע צפע מצוי Boiga cyanea Cerberus rynchops חנק דומריל מלגשי נחשים (שם מדעי: Serpentes) הם זוחלים טורפים חסרי גפיים, בעלי גוף מאורך ומכוסה בקשקשים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ונחשים · ראה עוד »

נוער חב"ד

ארגון נוער חב"ד הוא ארגון נוער של חסידות חב"ד בישראל והוא ארגון הנוער הרביעי בגודלו בישראל, המונה כ-12,000 חניכים בכיתות א-י"ב, המוכר ונתמך על ידי משרד החינוך.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ונוער חב"ד · ראה עוד »

ניסים הכהן (שרשרת)

הרב נסים הכהן (1912–1974) היה דיין, מורה הצדק ורבה הראשי של העיר בן גרדאן שבדרום תוניסיה, ורב מושב שרשרת בישראל.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וניסים הכהן (שרשרת) · ראה עוד »

נישואים בישראל

חתונה בישראל, 1964 חתונה בישראל, 2016 טקסי הנישואין בישראל נערכים על ידי איש דת, אשר הוסמך לבצע אותם על ידי אחת מהרשויות הדתיות בישראל.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ונישואים בישראל · ראה עוד »

ספר הדקדוק הפנימי

סֵפֶר הַדִּקְדּוּק הַפְּנִימִי הוא ספר עברי מאת הסופר הישראלי דויד גרוסמן, שהתפרסם בשנת 1991.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וספר הדקדוק הפנימי · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וספרות תורנית · ראה עוד »

סדר ט"ו בשבט

שולחן ערוך לסדר ט"ו בשבט בקיבוץ אילות, 2007 סדר ט"ו בשבט הוא נוסח אמירת דברי תורה בשבח ארץ ישראל ופירותיה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וסדר ט"ו בשבט · ראה עוד »

סופגנין

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וסופגנין · ראה עוד »

סופגנייה

סופגניות "ברלינר" מצפון גרמניה סֻפְגָּנִיָּה (או בשמה התקין, אם כי נפוץ פחות, "סֻפְגָּנִית") היא מאכל בצק מטוגן בשמן עמוק, המהווה את אחד המאכלים המסורתיים והסמליים של חג החנוכה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וסופגנייה · ראה עוד »

סוזי מילר

סוזי מילר (באנגלית: Susie Miller; נולדה ב-26 במרץ 1953) היא זמרת ושחקנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וסוזי מילר · ראה עוד »

סודרא

יהודי מתימן חובש סודר סוּדָר (בארמית: סוּדָרא) הוא כיסוי ראש יהודי מסורתי, המלופף סביב הראש בדומה לכאפייה או לטורבן.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וסודרא · ראה עוד »

סיפור מההפטרה

סיפור מההפטרה (אפרת, מיכה וגיבורי התנ"ך) היא תוכנית דת ומסורת טלוויזיונית המשודרת על ידי הזכיינית רשת בערוץ 2, בהגשת אפרת שפירא-רוזנברג.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וסיפור מההפטרה · ראה עוד »

סיפורים מהכורסה

סיפורים מהכורסה היא תוכנית ראיונות קומית המשודרת בכאן 11.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וסיפורים מהכורסה · ראה עוד »

ערב יום הכיפורים

ערב יום הכיפורים, חל בט' בתשרי, ונהוגים בו מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וערב יום הכיפורים · ראה עוד »

עתניאל בן קנז

עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז לפי המקרא, היה השופט הראשון ששפט את ישראל בתקופת השופטים לאחר מותו של יהושע בן נון.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ועתניאל בן קנז · ראה עוד »

על המשמעות

על המשמעות הוא פודקאסט פילוסופי פוליטי אשר עוסק ברעיונות ובהוגים שמעצבים את פני החברה הישראלית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ועל המשמעות · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ועברית · ראה עוד »

עדנה פרבר

עדנה פרבר (באנגלית: Edna Ferber; 15 באוגוסט 1885 – 16 באפריל 1968) הייתה סופרת ומחזאית יהודייה-אמריקאית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ועדנה פרבר · ראה עוד »

עוצמה יהודית

עוצמה יהודית היא מפלגת ימין קיצוני ישראלית בראשות איתמר בן גביר.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ועוצמה יהודית · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ועובדיה יוסף · ראה עוד »

עוגת דבש

פרוסות עוגת דבש לצד תפוח בדבש עוגת דבש או לעקעך היא עוגה המומתקת באמצעות דבש, והנאכלת באופן מסורתי בראש השנה, בעיקר על ידי יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ועוגת דבש · ראה עוד »

פסק דין קולך נגד רדיו קול ברמה

פסק דין קולך נגד רדיו קול ברמה היא פסיקה בתובענה ייצוגית, שהגיש ארגון קולך באמצעות המרכז הרפורמי לדת ומדינה ועו"ד אסף פינק נגד תחנת הרדיו החרדית רדיו קול ברמה, בעילה של אפליית נשים, בעקבות מדיניותה המוצהרת של התחנה שלא להשמיע נשים בשידוריה בין השנים 2009–2011.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ופסק דין קולך נגד רדיו קול ברמה · ראה עוד »

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ופסיקת הלכה · ראה עוד »

פרק שירה

פרק שירה (נקרא גם פרקי שירה, ברייתא דפרק שירה או שירת הבריאה) הוא חיבור קצר (ברייתא) המסוגנן בלשון חז"ל.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ופרק שירה · ראה עוד »

פרשת שמונת מלכי אדום

פרשת שמונת מלכי אדום (נקראת גם פרשת ואלה המלכים או שמונת המלכים) היא פרשיה בתוך פרשת וישלח שבספר בראשית, המספרת על שמונה מלכים שמלכו באדום בתקופה קדומה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ופרשת שמונת מלכי אדום · ראה עוד »

פולמוס הרמב"ם

פולמוס הרמב"ם הוא כינוייה של מחלוקת היסטורית בעניין ספרי ודעות הרמב"ם, אשר התקיימה בימי הביניים וזיעזעה את עם ישראל, על חיי הרוח והחברה שלו.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ופולמוס הרמב"ם · ראה עוד »

פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »

צניעות (יהדות)

צניעות במשמעה הרחב מייצגת אופן התנהגות מוסרית שעיקרה הימנעות מהתנהגות מוחצנת האמורה להעיד על תכונותיו של האדם.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וצניעות (יהדות) · ראה עוד »

צבי יחזקאלי

צבי (צביקה) יחזקאלי (נולד בט"ו באב ה'תש"ל, 17 באוגוסט 1970) הוא עיתונאי ישראלי, המשמש ראש הדסק לענייני ערבים של "חדשות 13".

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וצבי יחזקאלי · ראה עוד »

צדיק (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וצדיק (פירושונים) · ראה עוד »

קבר אלעזר בן אהרן הכהן

קברו של אלעזר בן אהרן הכהן מצוי, על פי ספר יהושע, בנחלתו של פינחס בנו.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וקבר אלעזר בן אהרן הכהן · ראה עוד »

קבר איתמר בן אהרן הכהן

חסידים ב"קבר איתמר" אלעזר ולפינחס, תמונה מראשית המאה ה-20 קבר איתמר בן אהרן הכהן הוא מבנה הנמצא בעוורתא.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וקבר איתמר בן אהרן הכהן · ראה עוד »

קבר עתניאל בן קנז

קבר עתניאל בן קנז הוא מבנה הנמצא בחברון, סמוך לכיכר השוטר, ובקומתו הראשונה מערת קבורה חצובה ובה עשרה כוכים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וקבר עתניאל בן קנז · ראה עוד »

קבר חולדה

קבר חולדה הנביאה בהר הזיתים בירושלים קבר חולדה או קבר פלגיה הוא כינוי למערכת קבורה בהר הזיתים בירושלים, המיוחסת במסורת היהודית לחולדה הנביאה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וקבר חולדה · ראה עוד »

קברי צדיקים ביהדות

תנא רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה, זיהוי משנת 1210-1211 קבר רבי יהושע דסכנין ואשתו בסכנין, זיהוי משנת 1270-1320 ביהדות, קברי צדיקים הם מקומות קבורתם (או מקומות המזוהים כמקומות קבורתם, בעקבות מסורות מאוחרות) של יהודים (בעיקר רבנים) הנחשבים דמויות מופת.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וקברי צדיקים ביהדות · ראה עוד »

קהילת יהודי ואטרה דורניי

קהילת יהודי ואטרה דורניי (Vatra Dornei וטרה דורניי שנקראה גם דורנה וטרה בעת השלטון האוסטרי או בפשטות דורנה) שבבוקובינה רומניה התקיימה החל מסוף המאה ה 19 ועד הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וקהילת יהודי ואטרה דורניי · ראה עוד »

קול ישראל

בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים ניידת שידור של קול ישראל לוח שידורים 1951 קול ישראל הייתה הרשת הממלכתית לשידורי רדיו של מדינת ישראל, שפעלה החל משידור הכרזת העצמאות ועד 1950 מתל אביב ולאחר מכן מירושלים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וקול ישראל · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וראש השנה · ראה עוד »

רפורמת יאשיהו

רפורמת יאשיהו היתה רפורמה פולחנית חשובה המתוארת במקרא שנערכה בימי יאשיהו מלך יהודה, בעקבות מציאת ספר תורה קדום במקדש לכאורה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ורפורמת יאשיהו · ראה עוד »

רשומות (מאסף)

רשומות (שם מלא: רשומות - מאסף לדברי זכרונות, לאתנוגרפיה ולפולקלור בישראל) הוא כתב עת עברי שיצא לאור בשנים 1918-1953, אשר שם לו למטרה לבטא את ההוויה והמסורת של כל תפוצות ישראל.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ורשומות (מאסף) · ראה עוד »

רחמים מלמד כהן (מורה)

רחמים מלמד כהן (1937 – 3 בנובמבר 2020) היה איש חינוך ישראלי.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ורחמים מלמד כהן (מורה) · ראה עוד »

רחב

יהושע, בציור מהמאה ה-17 רָחָב היא דמות מקראית המופיעה בספר יהושע ומתוארת כתושבת יריחו ואישה זונה שמארחת את מרגלי יהושע בארץ כנען, ובעקבות עזרתה, היא מקבלת הבטחה שבני ישראל לא יפגעו בה ולא במשפחתה, הבטחה החורגת מהציווי על השמדת היושבים בארץ טרם ההתנחלות.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ורחב · ראה עוד »

רחבת הכותל המערבי

רחבת הכותל המערבי היא כיכר עירונית חשובה ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ורחבת הכותל המערבי · ראה עוד »

רב סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ורב סעדיה גאון · ראה עוד »

רב חסדא

רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ורב חסדא · ראה עוד »

רבן שמעון בן גמליאל הזקן

רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) – (נפטר לערך בשנת 70) היה תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים ונשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ורבן שמעון בן גמליאל הזקן · ראה עוד »

רבה (מוסמכת לרבנות)

נשים בולטות בתולדות הרבות: לילי מונטגיו, מרתה נוימרק, ריי פרנק, פאולה אקרמן, רגינה יונאס, הלן לווינטל, שרה הורוביץ, סאלי פריסנד, תהילה ליכטנשטיין רַב או רַבָּה הוא תואר לאישה שהוסמכה לרבנות או משמשת בתפקיד רב.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ורבה (מוסמכת לרבנות) · ראה עוד »

רגינה יונאס

לוח הנצחה לרגינה יונאס, ברלין, רחוב קראוסניק 6 הרבה רגינה יוֹנַאס (בגרמנית: Regina Jonas; 3 באוגוסט 1902, ברלין – 12 בדצמבר 1944, אושוויץ) הייתה רבה בברלין, אשת אקדמיה ולימים דמות ציבורית ביהדות המתקדמת; הייתה האישה הראשונה בגרמניה ובעולם שהוסמכה לרבנות.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ורגינה יונאס · ראה עוד »

שמשון מלצר

שמשון מֶלְצֶר (כ"ח בשבט תרס"ט, 19 בפברואר 1909 – 27 באוגוסט 2000, כ"ו באב תש"ס) היה משורר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ושמשון מלצר · ראה עוד »

שמואל פיינר

שמואל פיינר (נולד ב-23 בינואר 1955, בתל אביב, ישראל) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר-אילן, מופקד הקתדרה לתולדות היהודים בגרמניה ויושב ראש החברה ההיסטורית הישראלית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ושמואל פיינר · ראה עוד »

שמואל הוגו ברגמן

שמואל הוגו ברגמן, 1935 שמואל הוגו ברגמן (25 בדצמבר 1883, פראג – 18 ביוני 1975, ירושלים) היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ושמואל הוגו ברגמן · ראה עוד »

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ושמות · ראה עוד »

שמות של אלוהים ביהדות

מנורת למנצח וסביבה שמות קודש ביהדות שמות וכינויים רבים לאלוהים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ושמות של אלוהים ביהדות · ראה עוד »

שמירת שבת

מחנה ישראל, 1949 שמירת שבת היא קיום מצוות השבת המתבטאת ביהדות בעיקר על ידי הימנעות מעשיית פעולות ומלאכות האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ושמירת שבת · ראה עוד »

שם משפחה יהודי

שם משפחה יהודי מעיד לכאורה על השתייכותו של אדם למשפחה יהודית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ושם משפחה יהודי · ראה עוד »

שם בן ע"ב

טבלת שם בן עב מתוך '''קהלת יעקב''' למברג ה'תר"ל על פי הקבלה היהודית שם בן ע"ב הוא אחד משמותיו של אלוהים, ובחלק מהמקורות אף מוגדר כשם המפורש.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ושם בן ע"ב · ראה עוד »

שניאור זלמן שכטר

שניאור זלמן הכהן שכטר, שנודע גם בשם סולומון שכטר (Solomon Schechter; כ"ט בכסלו תרי"א /7 בדצמבר 1847, פוקשאן, נסיכות מולדובה – י"ב בכסלו תרע"ו / 19 בנובמבר 1915, ניו יורק), היה רב אמריקאי, יליד-מולדביה, חוקר חשוב במדעי היהדות ובמיוחד של גניזת קהיר, מייסד ונשיא איחוד בתי הכנסת של אמריקה (United Synagogue of America), מנהלו של בית המדרש לרבנים באמריקה (ה-JTS) בניו יורק ומורה דרכה של התנועה הקונסרבטיבית ביהדות.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ושניאור זלמן שכטר · ראה עוד »

שלמה ממן

שלמה ממן (נולד בטבריה, 10 אוקטובר 1953) הוא כוריאוגרף ויוצר ריקודים, במיוחד ריקודי עם.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ושלמה ממן · ראה עוד »

שלמה רובין

ד"ר שלמה רוּבִּין (בכתיב יידי: ראָבין; 3 באפריל 1823, דולינה – 1 בינואר 1910, קרקוב) היה מראשי תנועת ההשכלה בגליציה, סופר עברי פורה ומתרגם לעברית של ספרי מדע פופולרי רבים, ספרי הגות וספרים קלאסיים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ושלמה רובין · ראה עוד »

שלמה שפאן

שלמה שְפַּאן (24 בינואר 1898 – 10 בינואר 1962) היה מורה ומפקח, סופר, משורר ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ושלמה שפאן · ראה עוד »

שלשלת הקבלה

שלשלת הקבלה הוא מונח תורני שמתייחס לחכמי הדורות שקיבלו והעבירו את התורה שבעל-פה, בעיקר החלק שבה שמפרש ומבאר את הדברים שבמקרא וההלכות הרבות שנוגעים לעיקרי המצוות שמבוארים בתורה בקיצור ולפעמים ברמז בלבד, מדור לדור.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ושלשלת הקבלה · ראה עוד »

שלום עליכם

שלום בן מנחם נחום רבינוביץ', שנודע בשם העט שלום עליכם (ביידיש: שלום ראַבינאָוויטש, קרי שׁוֹלֶם או שׁוּלֶם; כ"ו באדר א' תרי"ט, 2 במרץ 1859 – י' באייר תרע"ו, 13 במאי 1916) היה סופר יהודי שכתב ביידיש.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ושלום עליכם · ראה עוד »

שלום דובער שניאורסון

מכתב שכתב הרש"ב בעת ששהה בווינה ובו הוא מתאר את תוצאות התייעצותו עם פרויד רבי שלום דובער שניאורסון (כ' בחשוון ה'תרכ"א, 5 בנובמבר 1860 – ב' בניסן ה'תר"פ, 21 במרץ 1920), מכונה "האדמו"ר הרש"ב", היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד־ליובאוויטש (בדורו התקיימו ענפים נוספים של החסידות מלבד ליובאוויטש), שעמד בראשה משנת ה'תרמ"ג (1882) ועד לפטירתו בשנת ה'תר"פ (1920).

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ושלום דובער שניאורסון · ראה עוד »

שבע דנחמתא

במסורת היהודית, שבע דנחמתא (או שב דנחמתא, בארמית: שבע של נחמה) הוא כינוי לשבע ההפטרות שמפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, בשבע השבתות אחר תלת דפורענותא שבין תשעה באב לראש השנה, העוסקות בנבואות נחמה, תשובה, ובחזון הגאולה, כפי שיהיה באחרית הימים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ושבע דנחמתא · ראה עוד »

שבעת המינים

מועדים לשמחה תשי"ט (ארבעת הבולים העליונים) ותש"ך (שלושת הבולים התחתונים) בעיצובו של צבי נרקיס שבעת המינים, או "פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל", הם שבעה מיני גידולים המוזכרים בפסוק בספר דברים המתאר את הפוריות החקלאית של ארץ ישראל:.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ושבעת המינים · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ושבת · ראה עוד »

שבועות

טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ושבועות · ראה עוד »

שימוש חכמים

שימוש חכמים (או בקצרה שימוש) הוא ביטוי המציין מעין חניכה בלימוד תורה ונמנה בפרק קניין תורה בין ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ושימוש חכמים · ראה עוד »

תאגיד דווקא

תאגיד Davka היא חברת תוכנה יהודית אמריקאית, המתמחה ביישומים הקשורים להיסטוריה יהודית, למנהגים ומסורות ולשפה העברית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ותאגיד דווקא · ראה עוד »

תנועת ציונות דתית ריאלית

ציונות דתית ריאלית (צד"ר) היא תנועה דתית ופוליטית המורכבת מציונים דתיים צעירים מהשמאל הציוני בישראל, אשר הוקמה במאי 2003.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ותנועת ציונות דתית ריאלית · ראה עוד »

תנועות נוער יהודיות בשואה

תנועות הנוער היהודיות הראשונות קמו בגרמניה ובפולין במהלך המאה ה-19, כחלק מגל הלאומיות ששטף את אירופה במהלך המאה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ותנועות נוער יהודיות בשואה · ראה עוד »

תעופת בעלי חיים

יונים עפות מהמדרכה. נשר דרומי בדאייה בדרום אפריקה. תעופה, דהיינו, יכולת תנועה באוויר, היא יכולת הקיימת בקרב חלק מבעלי החיים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ותעופת בעלי חיים · ראה עוד »

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ותפילין · ראה עוד »

תקוע (יישוב מקראי)

פלסטיני תוקוע תְּקוֹעַ היה יישוב קדום ששכן בגבול שבין מדבר יהודה והר יהודה, כ-10 ק"מ דרומית-מזרחית לבית לחם, ואשר נזכר מספר פעמים במקורות.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ותקוע (יישוב מקראי) · ראה עוד »

תקופת מגדל דוד

כרזה עבור התערוכה השלישית של "אגודת אמנים עברית" במגדל דוד. אפריל 1924. תקופת מגדל דוד הוא כינוי המתאר את האמנות הישראלית במהלך שנות העשרים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ותקופת מגדל דוד · ראה עוד »

תקופת הזוגות

על פי המסורת היהודית, תקופת הזוגות נמשכה כמאתיים שנה בימי הבית השני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), ובה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ותקופת הזוגות · ראה עוד »

תרבות (רשת חינוך)

תַּרְבּוּת הייתה רשת בתי ספר עבריים ציוניים, שפעלה בארצות מזרח אירופה ובייחוד בליטא ובפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ותרבות (רשת חינוך) · ראה עוד »

תלמוד תורה המסורה

תלמוד תורה 'אהבת תורה - המסורה' הוא תלמוד תורה עם מספר סניפים בירושלים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ותלמוד תורה המסורה · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ותהילים · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ותורה · ראה עוד »

תורה מן השמים

תורה מן השמים היא אמונה מרכזית ביהדות (וכן בנצרות ובאסלאם), כנאמר בתורה על עצמה, לפיה משה קיבל את התורה והמצוות מאת האלוהים במעמד הר סיני, העלה אותה על הכתב בצורת ספר תורה ומסרה לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ותורה מן השמים · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

תיארוך ספרי התנ"ך

אחת ממגילות מדבר יהודה. בממצא חשוב זה נמצאו עדויות לכך שקטעים נרחבים מן המקרא כבר הועלו לכתב בתקופת פעילות הכת. תיארוך התנ"ך הוא הניסיון למצוא את מקורו של כל אחד מן הספרים המרכיבים את התורה, את הנביאים ואת הכתובים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ותיארוך ספרי התנ"ך · ראה עוד »

תיאטרון יידיש

התיאטרון בשפת היידיש התפתח והגיע לשיאו בתקופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ונמשך עד למלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ותיאטרון יידיש · ראה עוד »

ל"ג בעומר

איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ול"ג בעומר · ראה עוד »

ל"ו צדיקים

על-פי ההגיוגרפיה והמסורת היהודית, בכל דור ודור קיימים ל"ו (36) צדיקים, חלקם נסתרים, שבזכותם קיים העולם.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ול"ו צדיקים · ראה עוד »

לוח השנה במגילות קומראן

לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »

לייב אוליצקי

לייב (אריה) אוֹליצקי (1897 – 1 בספטמבר 1975) היה סופר יידיש, משורר, סופר ילדים ומתרגם יהודי פולני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ולייב אוליצקי · ראה עוד »

ט"ו בשבט (מועד)

עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 29 ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן (בלשון המשנה) הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, תקופה שבה כבר ירדו רוב גשמי השנה, והפירות שחונטים מכאן ואילך גדלים בעיקר מכוח גשמי השנה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וט"ו בשבט (מועד) · ראה עוד »

טוביה שלונסקי

טוביה שלונסקי (1874 – 22 במרץ 1928) היה חסיד חב"ד ופעיל בתנועת ההשכלה ובתנועת חובבי ציון באוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית ובאחרית ימיו ביישוב היהודי המתעורר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וטוביה שלונסקי · ראה עוד »

טוביה יהודה טביומי

הרב טוביה יהודה טביומי (שם משפחתו הישן: גוּטְנְטָאג; תרמ"ב, 1882 – כ"ד בתמוז ה'תשי"ג, 7 ביולי 1953) היה רבה של סוכוצ'ין שבפולין, עסקן ציבורי, מראשי הפעילים באגודת ישראל, באגודת הרבנים בפולין, ומחברי מועצת גדולי התורה, חקר את ספרות חז"ל והיסטוריה של עם ישראל ועסק רוב ימיו בכתיבת מאמרי הגנה על המסורת היהודית, ובכתיבת מאמרים פובליציסטיים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וטוביה יהודה טביומי · ראה עוד »

טיעון מן הנס

נס אכילת המן, שרב סעדיה גאון השתמש בו לטיעון מן הנס. תחריט מ-1873 הטיעון מן הנס, הידוע גם בשם טיעון העד, הוא טיעון בקרב מאמיני הדתות השונות לפיו קיימת עדות אמינה על התגלות אלוהית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וטיעון מן הנס · ראה עוד »

טיעון העד (יהדות)

בני ישראל טיעון העד, טיעון הכוזרי או טיעון ההתגלות והמסורת, הוא טיעון מן הנס לביסוס אמונת מתן תורה מן השמים וממילא גם לקיומו של אלוהים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וטיעון העד (יהדות) · ראה עוד »

ז'ורז' דוורה

ז'ורז' דוורהתמונה להחלפה ז'ורז' דֶוֶרֶה (במקור דויטש, בהונגרית: Dobó Gyõrgy; בצרפתית: Georges Devereux; 13 בספטמבר 1908 – 28 במאי 1985), פסיכואנליטיקאי, אנתרופולוג וחוקר תרבויות צרפתי-אמריקאי, יהודי-הונגרי מומר.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וז'ורז' דוורה · ראה עוד »

זהות (מפלגה)

זהות – תנועה ישראלית יהודית, המוכרת בשם המקוצר מפלגת זהות, הייתה מפלגה ישראלית ימנית ליברלית-ליברטריאנית, שהוקמה בשנת 2015 על ידי משה פייגלין.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וזהות (מפלגה) · ראה עוד »

זוחלים

זוחלים (שם מדעי: Reptilia) הם קבוצה פראפילטית (כלומר קבוצת יצורים חיים שבה כלול אב הטיפוס אך לא חלק מצאצאיו) של בעלי חוליות פויקילותרמיים (בעלי "דם קר"), בת כ-12,000 מינים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וזוחלים · ראה עוד »

זכויות להט"ב בישראל

זכויותיהם של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בישראל הן בין המתקדמות ביותר ביבשת אסיה, והמתקדמות ביותר במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וזכויות להט"ב בישראל · ראה עוד »

חתונה

חופה יהודית במוסקבה הנסיכה אלכסנדרה חתונה היא הכינוי של טקס הכניסה בברית הנישואים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וחתונה · ראה עוד »

חזנות

"עמוד" החזן בקבר דוד המלך בהר ציון מקהלת חזנות "בזמירות", הפועלת במועצה אזורית מטה בנימין במופע בעיריית פתח תקווה חזנות הוא כינוי לקריאה של פרקי דת יהודית, בצורה מוזיקלית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וחזנות · ראה עוד »

חגים ציבוריים בישראל

החגים הציבוריים בישראל הם החגים הלאומיים שמוכרים רשמית בכנסת.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וחגים ציבוריים בישראל · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וחיפה · ראה עוד »

חילול השם

גילוי דעת בירושלים המתריע מפני חילול השם על ידי התנהגות לא ראויה כלפי גויים, 2011 ביהדות, חילול השם הוא מצב שבו מחולל שמו של האלוהים עקב מצבם או מעשיהם של מאמיניו.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וחילול השם · ראה עוד »

חיים שמואל קהימקר

כריכת ספרו של חיים שמואל קהימקר אשר נכתב בשנת 1897 ויצא לאור בשנת 1937 בתל אביב כ 30 שנים לאחר פטירתו חיים שמואל קהימקר (1830 – 9 באוקטובר 1908), היסטוריון, מורה, פילנתרופ ופובליציסט בן לקהילת "בני-ישראל" בהודו.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וחיים שמואל קהימקר · ראה עוד »

ברכת הבית

לוח חרוט עם נוסח הברכה ברכת הבית היא תפילה שבה מבקשים שבבית לא יהיה צער, צרות, מחלוקות ושאר דברים רעים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וברכת הבית · ראה עוד »

ברית עולם - תנועת ההתנדבות הישראלית יהודית הבינלאומית

ברית עולם – תנועת ההתנדבות הישראלית היהודית הבינלאומית הוא ארגון שהוקם בשנת 2005 על ידי קבוצת ישראלים המאמינים כי על החברה הישראלית בשותפות עם התפוצות היהודיות בעולם לעשות למימוש ערכי תיקון עולם.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וברית עולם - תנועת ההתנדבות הישראלית יהודית הבינלאומית · ראה עוד »

בריגדת הנייר

שמרקה קצ'רגינסקי עם ספרים שנצלו בידי בריגדת הנייר בריגדת הנייר (או מחתרת הנייר) הוא הכינוי שקיבלה קבוצה מיושבי גטו וילנה שהסתירה מטמון גדול של פריטי תרבות יהודית מארכיון "ייִוואָ" (המכון למחקר יהודי) והצילה אותם מהשמדה או גניבה בידי גרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ובריגדת הנייר · ראה עוד »

בית תפילה ישראלי

בית תפילה ישראלי בתל אביב הוא עמותה להתחדשות יהודית בישראל.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ובית תפילה ישראלי · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ובית המקדש · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים בברלין

בית המדרש לרבנים בברלין (Rabbinerseminar zu Berlin; עד 1882: Rabbinerseminar für das Orthodoxe Judenthum – "בית המדרש לרבנים ליהדות אורתודוקסית") הוא מוסד יהודי רבני אורתודוקסי, שהוקם בא' בחשוון תרל"ד (22 באוקטובר 1873) בברלין על ידי הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (1820–1889), חוקר ומחנך, שעמד בראשו עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ובית המדרש לרבנים בברלין · ראה עוד »

בית כנסת הרמ"א

בית הכנסת הרמ"א (בפולנית: Synagoga Remuh; ביידיש: רמ"א שוהל) הוא בית כנסת בקרקוב, פולין, שהוקם ב־1557 ונקרא על שם רבי משה איסרליש.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ובית כנסת הרמ"א · ראה עוד »

ג' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וג' בתשרי · ראה עוד »

גן עדן

"אדם וחווה בגן עדן" ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. "נפילת האדם" – אדם וחווה אוכלים את פרי עץ הדעת – ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. ארמנית מרי בליאן בירושלים. גן עדן באיור מתוך ספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי. אדם וחוה מגורשים מגן עדן. תחריט מאת גוסטב דורה. מפת המיקום של "גן העדן על פני האדמה" על פי פייר מורטייר. מיקום גן העדן על פי המפה (מוקף במרכז המפה) הוא באזור בו ישבו אבותינו גן עדן ביהדות, בנצרות ובאסלאם, הוא גן אגדי שניטע על־ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וגן עדן · ראה עוד »

געפילטע פיש

קציצות געפילטע פיש עם גזר צנצנות געפילטע פיש תעשייתי חזרת (חְרֶיין) ציר דגים געפילטע פיש (נהגה "גֶפִילטֶה פִיש"; מיידיש: דג ממולא) הוא מאכל מסורתי מהמטבח היהודי המזרח-אירופי ואשכנזי, העשוי קציצת דג טחון, לרוב קרפיון.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וגעפילטע פיש · ראה עוד »

גזרה שווה

בדיון התלמודי ובהלכה, גזרה שווה היא אחת משלש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וגזרה שווה · ראה עוד »

גדעון סער

גדעון משה סער (נולד ב-9 בדצמבר 1966, כ"ו בכסלו ה'תשכ"ז) הוא שר בלי תיק, חבר הכנסת בסיעת המחנה הממלכתי, ויושב ראש מפלגת "תקווה חדשה - הימין הממלכתי".

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וגדעון סער · ראה עוד »

גוש חלב

שרידי בית הכנסת בגוש חלב אבטליון בגוש חלב גוש חלב הייתה העיירה החשובה ביותר בגליל העליון היהודי ובירת המנהל של האזור מימי בית שני, ולאורך תקופת המשנה והתלמוד, ונזכרת רבות במקורות.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וגוש חלב · ראה עוד »

גילעד הוכמן

גילעד הוכמן (נולד ב-26 ביולי 1982 בהרצליה) הוא מלחין ישראלי.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וגילעד הוכמן · ראה עוד »

דמות מקראית

דבורה הנביאה, "עד שקמתי דבורה, שקמתי אם בישראל", ציור של גוסטב דורה דמות מקראית היא אדם, בעל חיים או ישות אחרת המופיעה במקרא.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ודמות מקראית · ראה עוד »

דרך החיים (ספר)

דרך החיים הוא חיבור העוסק באופן בו מחלה ואבלות באים לידי ביטוי בתפילה ובהלכה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ודרך החיים (ספר) · ראה עוד »

דרבנן

דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ודרבנן · ראה עוד »

דת בבתי הספר בישראל

דת בבתי הספר בישראל מתייחסת לנוכחות, להשפעה ולהוראה של דת ומקצועות הקשורים לדת במוסדות החינוך בישראל.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ודת בבתי הספר בישראל · ראה עוד »

דת ומדע

טיפאני מנסה להציג הרמוניה בין דת למדע המונח דת ומדע, במשמעותו הרחבה, כולל כל ידע והגות השייכים להקשרים שבין תחומי הדת והמדע.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ודת ומדע · ראה עוד »

דב שליונסקי

דב (בּוֹריָה) שְלוֹנְסקי (נכתב גם שְליוֹנְסקי; אסרו חג הפסח תרנ"ו, 5 באפריל 1896 – 10 בינואר 1947) היה מחלוצי הוראת המתמטיקה והפיזיקה העבריים, כתב מדעי בעיתונות העברית של שנות העשרים של המאה העשרים ומראשוני סופרי המדע הפופולרי העבריים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ודב שליונסקי · ראה עוד »

דברי הימים

דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ודברי הימים · ראה עוד »

המאה ה-16 לפנה"ס

המאה ה-16 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1501 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והמאה ה-16 לפנה"ס · ראה עוד »

המסורת היהודית

#הפניה מסורת (יהדות).

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והמסורת היהודית · ראה עוד »

המסורת היהודית (ספר)

המסורת היהודית הוא ספר מאת הרב אליעזר מלמד, שיצא לאור בחודש אלול התש"ף (2020) במטרה לספר את סיפורה של "המסורת היהודית, על מכלול מצוותיה, הלכותיה ושאיפתה לתיקון עולם, בחיי היחיד, המשפחה, החברה והעם, במעגל החיים ובמעגל השנה, בימות החול בשבתות ובמועדים".

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והמסורת היהודית (ספר) · ראה עוד »

המשכן

איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והמשכן · ראה עוד »

המהלך החדש בספרות העברית

"המהלך החדש" הוא שמה של תנועה ספרותית שהחלה להתפתח בספרות העברית בסוף שנות השמונים, ראשית שנות התשעים של המאה ה-19, ויצרה שינוי גדול בפואטיקה של הספרות העברית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והמהלך החדש בספרות העברית · ראה עוד »

המוזיאון היהודי בסטוקהולם

המוזיאון היהודי (Judiska Museet) בסטוקהולם, בירת שוודיה, שוכן בגמלה סטאן (Gamla Stan), העיר העתיקה של סטוקהולם, במקום שבו שכן בשנים 1795–1870 בית כנסת.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והמוזיאון היהודי בסטוקהולם · ראה עוד »

המוזיאון היהודי בלונדון

המוזיאון היהודי בלונדון, הוא מוזיאון הממוקם בקמדן טאון שברובע קמדן בלונדון.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והמוזיאון היהודי בלונדון · ראה עוד »

הנאום האחרון של משה

הנאום האחרון של משה הוא ספר עיון לקהל הרחב מאת מיכה גודמן, שיצא בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר ב-2014, שעוסק בחומש דברים, שאותו הכתיב אלוהים למשה, על פי המסורת.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והנאום האחרון של משה · ראה עוד »

הענישה בהלכה

האמנציפציה. הענישה בהלכה מורכבת מעונשים בידי שמיים ועונשים בידי אדם למי שעברו על חוקי התורה במזיד.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והענישה בהלכה · ראה עוד »

הצפנה

הצפנה היא תהליך קריפטוגרפי של קידוד מידע, שממיר את הייצוג המקורי של המידע, המכונה טקסט גלוי (באנגלית: plaintext), לצורה חלופית, המכונה טקסט מוצפן (באנגלית: ciphertext).

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והצפנה · ראה עוד »

הר הזיתים

האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והר הזיתים · ראה עוד »

הרעש בימי עוזיהו

הרעש בימי עוזיהו הוא אירוע של רעידת אדמה בעל עוצמה חזקה והיקף רחב שהתרחש בימי עוזיהו מלך יהודה, כ-150 שנה לפני חורבן בית המקדש הראשון (לפי הכרונולוגיה המחקרית: בסביבות 750 לפנה"ס; לפי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית: בסביבות 590 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והרעש בימי עוזיהו · ראה עוד »

התאחדות הקהילות היהודיות בהונגריה

התאחדות הקהילות היהודיות בהונגריה או פדרציית הקהילות היהודיות בהונגריה (בהונגרית: Magyarországi Zsidó Hitközségek Szövetsége בקיצור MAZSIHISZ) היא הארגון הקהילתי העיקרי ביהדות הונגריה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והתאחדות הקהילות היהודיות בהונגריה · ראה עוד »

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »

התחדשות יהודית (ישראל)

התחדשות יהודית הוא מונח בו מכנים המשתתפים בחלק מהתופעות התרבותיות והדתיות שמטרתן המוצהרת היא קשירת המורשת, המסורת והמנהגים של היהדות, עם התרבות והחברה בישראל.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והתחדשות יהודית (ישראל) · ראה עוד »

הלכה למשה מסיני

הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והלכה למשה מסיני · ראה עוד »

הטמנת פתקים בכותל המערבי

הטמנת פתקים בכותל המערבי היא מנהג של בקשות כתובות המופנות לבורא עולם, ששמים אותן בחרכים בין אבני הכותל המערבי.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והטמנת פתקים בכותל המערבי · ראה עוד »

הגדת נירנברג הראשונה

הגדת נירנברג הראשונה הגדת נירנברג הראשונה היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנוצרה על ידי הסופר והמאייר יואל בן שמעון בנירנברג שבגרמניה בשנת 1449 בקירוב.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והגדת נירנברג הראשונה · ראה עוד »

הכרונולוגיה המקראית והמסורתית

הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים - בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם" - ולא על ממצאים ארכאולוגיים או מחקרים היסטוריים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והכרונולוגיה המקראית והמסורתית · ראה עוד »

הימין החדש

הַיָּמִין הֶחָדָשׁ (בשמה המלא "הימין החדש בראשות בנט ושקד", התמודדה לכנסת ברשימת "ימינה") הייתה מפלגת ימין ציונית קפיטליסטית ישראלית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והימין החדש · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של חיפה

הנמל הנוכחי, הוא נפתח בשנת 1933. בחלק הימני התחתון של התמונה מופיע מזח מסילת הרכבת החיג'אזית. ניתן לראות את קרונות הרכבת על המזח. העיר חיפה משמשת כעיר נמל מזה כ-1,800 שנים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והיסטוריה של חיפה · ראה עוד »

היישוב היהודי בחברון

היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21).

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והיישוב היהודי בחברון · ראה עוד »

הייד פארק (אתר אינטרנט)

הייד פארק היה אתר אינטרנט ישראלי בו היו קיימים פורומים רבים בהם כתבו משתמשים קבועים וחדשים, מקהילות בתחומי תרבות, פנאי, לימודים, מדע, צבא, גיוס וביטחון, וכן קהילות של שומרי מסורת וחרדים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) והייד פארק (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

ויקיסוגיה

ויקיסוגיה הוא אתר אינטרנט על בסיס מדיה-ויקי, המכיל סיכומי סוגיות על סדר התלמוד הבבלי, הרמב"ם והשולחן ערוך יחד עם הראשונים, והאחרונים הנלווים אליהם.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וויקיסוגיה · ראה עוד »

כנר על הגג

שם המחזה ניתן לו בהשראת הציור "הכנר" מאת מארק שאגאל (1912)תמונה להחלפה כנר על הגג (באנגלית: Fiddler on the Roof) הוא מחזמר המבוסס על סיפורי "טוביה החולב" מאת הסופר היהודי שלום עליכם.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וכנר על הגג · ראה עוד »

כפרות

משפחה יהודית באירופה מבצעת את מנהג הכפרות. ליתוגרפיה, סוף המאה ה-19/ראשית המאה ה-20 כפרות הוא מנהג יהודי עתיק שנערך בערב יום הכיפורים (ובעת הצורך גם בעשרת ימי תשובה).

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וכפרות · ראה עוד »

כתב עת תורני

כתב עת תורני (מכונה גם מאסף תורני או קובץ תורני) - הוא מקבץ של מסות ומאמרים בעלי גישה אורתודוקסית העוסקים בנושאים הקשורים לתורת ישראל על כל חלקיה: הפשט, הרמז, הדרש והסוד.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וכתב עת תורני · ראה עוד »

כהן גדול

חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וכהן גדול · ראה עוד »

כוס של אליהו

כוס של אליהו מנחושת עם הקדשה מישיבת רבינו חיים ברלין כוס של אליהו גם כוס חמישי הוא מנהג נפוץ, כחלק ממסורת ליל הסדר, לפיו מוזגים כוס נוספת, מלבד ארבע כוסות.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וכוס של אליהו · ראה עוד »

כיסוי ראש לנשים (הלכה)

פיאות וכובעים) ליברליות כיסוי ראש הוא חיוב הלכתי על נשים יהודיות שנישאו לכסות את שיער ראשן.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וכיסוי ראש לנשים (הלכה) · ראה עוד »

י"ל פרץ

מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וי"ל פרץ · ראה עוד »

ימים נוראים

ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וימים נוראים · ראה עוד »

יאנוש קורצ'אק

שלט הנצחה ליאנוש קורצאק ברחוב קורצ'אק בפתח תקווה יאנוּש קוֹרצ'אק (בפולנית: Janusz Korczak; 22 ביולי 1878 – 7 באוגוסט 1942) הוא שם העט שבו נודע הנריק גולדשמיט (Henryk Goldszmit), רופא, מחנך והוגה חינוכי, סופר, פובליציסט ופעיל חברתי יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ויאנוש קורצ'אק · ראה עוד »

יעקב משה הלל

ישיבת '''חברת אהבת שלום''' בירושלים הרב יעקב משה הלל (נולד בכ"ט באב תש"ה, 8 באוגוסט 1945) הוא ראש מוסדות חברת אהבת שלום.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ויעקב משה הלל · ראה עוד »

יצחק אייזיק לובצקי

יצחק אייזיק לובצקי, 1912 יצחק אייזיק לובצקי (בכתיב יידי: יצחק אייזיק לובעטצקי, 1872, טורץ, פלך מינסק – 1921, וינה) – מספר, מבקר, פובליציסט ומוזיקולוג עברי.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ויצחק אייזיק לובצקי · ראה עוד »

יצחק קדמון

יצחק גדליה קדמון (קויפמן; 6 באוקטובר 1910 – 3 באפריל 1978) היה ממייסדי כפר הרא"ה ומזכירו הראשון ומי שהוגדר כ"מוכתר הכפר", מראשי איגוד המושבים של הפועל המזרחי במשך 40 שנה, וממקימי המושבים של הפועל המזרחי בחבל לכיש.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ויצחק קדמון · ראה עוד »

יצחק דב ברקוביץ

יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ; ז' בחשוון תרמ"ו, 16 באוקטובר 1885, סלוצק – י"ז באדר ב' תשכ"ז, 29 במרץ 1967, תל אביב) היה סופר ומתרגם יהודי עברי ויידי.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ויצחק דב ברקוביץ · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ויציאת מצרים · ראה עוד »

יציאת מצרים במחקר

סיפור יציאת מצרים, שהוא מאבני היסוד באמונה היהודית, כולל תיאור של אירועים על-טבעיים בקנה מידה עצום: מכות מצרים, קריעת ים סוף, בריחה של מיליוני עבדים ממצרים ומסע ארוך ורצוף-ניסים במדבר.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ויציאת מצרים במחקר · ראה עוד »

יראי השם

גויים יראי השם או גויים יראי אלוהים (יוונית קוינה: Φοβούμενοι τὸν Θεόν, phoboumenoi ton Theon) או גויים יראי שמיים הוא כינוי שניתן לגויים בימי בית המקדש השני שבחרו להאמין באלוהי ישראל מבלי לקבל עליהם את כל מצוות התורה ובלי להתגייר.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ויראי השם · ראה עוד »

ישראל הוכמן

ישראל הוכמן ישראל הוכמן (1908 - ספטמבר 1974) היה ראש מועצת אבן יהודה ומפעילי מועצת הפועלים באבן יהודה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וישראל הוכמן · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וישיבה · ראה עוד »

ישיבה קטנה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' ישיבה קטנה (יש"ק, גם ישיבה לצעירים) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית, המהווה המשך ללימודים בתלמוד תורה או בבית ספר (בציבורים מסוימים - 'חיידר').

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) וישיבה קטנה · ראה עוד »

יחיא אלשיך

הרב יחיא אלשיך הלוי (י"ג בתמוז תרע"ה, 25 ביוני 1915 - כ"א בחשוון תשנ"ז, 3 בנובמבר 1996) היה רב תימני שהתפרסם בבקיאותו הרבה וזכה בחידון התנ"ך העולמי.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ויחיא אלשיך · ראה עוד »

יחיא בשירי

מארי יחיא בן אברהם בשירי (נקרא גם: חיים או זכריה, שמו הספרותי: אבנר בן נר השרוני או אבן השרון, מכונה: מהר"י בשירי או מהרי"ב; נפטר בכ"ב באב ה'תכ"א, 17 באוגוסט 1661) היה חכם מחכמי יהדות תימן במאה ה-17, סופר מפורסם ומשורר.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ויחיא בשירי · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ויהדות · ראה עוד »

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהושע חנא רבניצקי

ביאליק ורבניצקי יהושע חנא רבניצקי (13 בספטמבר 1859, י"ד באלול תרי"ט, אודסה – 4 במאי 1944, י"א באייר תש"ד, תל אביב) היה סופר, מבקר ספרותי, עיתונאי, עורך, מוציא לאור ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ויהושע חנא רבניצקי · ראה עוד »

יהודה דרעי

הרב יהודה דרעי (נולד ב-1958) הוא הרב הראשי וראב"ד באר שבע.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ויהודה דרעי · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ויהודים · ראה עוד »

יהוה

יהוה (בכתב עברי עתיק: 𐤉𐤄𐤅𐤄) הוא אלוהות שנעבדה בדרום הלבנט בתקופת הברזל, בעיקר כאלוהות הלאומית של ממלכת ישראל וממלכת יהודה בדת הישראלית הקדומה, ובהמשך ביהדות המוקדמת, יחד עם תהליך של הפיכה מאל מקומי לאל אוניברסלי.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ויהוה · ראה עוד »

יואל חסון

יואל חסון וראש הממשלה אריאל שרון יואל חסון (נולד ב-2 באפריל 1973); הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן כחבר הכנסת (בכנסת ה-17, 18 וה-20) מטעם מפלגת קדימה ומפלגת התנועה.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ויואל חסון · ראה עוד »

יום הולדת

ממנהגי יום ההולדת: נשיפה על נרות העוגה תוך הבעת משאלה וויקיפדיה. עוגת יום הולדת יום הולדת של אדם הוא היום בשנה שבו התאריך זהה לתאריך הלידה שלו.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ויום הולדת · ראה עוד »

יוסף קליינר

יוסף קליינר (בספרדית: Eduardo José Kleiner; נולד בבואנוס איירס ב-20 בדצמבר 1963, ה' בטבת ה'תשכ"ד) הוא רב, פסיכולוג, שחקן ואיש רוח ישראלי ממוצא ארגנטינאי.

חָדָשׁ!!: מסורת (יהדות) ויוסף קליינר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מסורת_(יהדות)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »