תִקשׁוֹרֶת

1013 יחסים: AH בעקרב, ALH 84001, BY בדרקון, C/2011 L4 (פאנסטארס), Call of Duty, Caribou, Dark Colony, Don't Hug Me I'm Scared, DX בסרטן, ESO 270-17, ESO 274-1, EV בשדרית, EZ בדלי, GJ 1061, GJ 3379, HD 32309, HD 76728, HD 83095, IBEX, IC 10, IC 1613, IC 2574, IC 342, IC 4182, JUICE (גשושית), Jupiter LII, K2-18b, LHS 292, LHS 3003, Lunar Mission One, M10, M103 (צביר), M107, M110, M12 (צביר כדורי), M14, M18, M19, M2, M21, M22, M23, M25, M26, M28, M29, M3, M30, M32, M34, ..., M35, M36, M37, M38, M39, M4 (צביר), M41, M46, M47, M48, M5, M50, M52, M53, M54, M55, M56, M62, M67, M68, M69, M70, M71, M72, M73, M75, M79, M80, M9, M90, M91, M92, M93, M98, M99, NEAR Shoemaker, NGC 147, NGC 1560, NGC 185, NGC 2070, NGC 2366, NGC 2403, NGC 247, NGC 2976, NGC 300, NGC 3077, NGC 3109, NGC 3239, NGC 3377, NGC 3384, NGC 3412, NGC 3489, NGC 3593, NGC 3628, NGC 3738, NGC 4214, NGC 4216, NGC 4236, NGC 4244, NGC 4267, NGC 4293, NGC 4350, NGC 4365, NGC 4371, NGC 4388, NGC 4394, NGC 4395, NGC 4429, NGC 4435, NGC 4438, NGC 4442, NGC 4449, NGC 4450, NGC 4459, NGC 4461, NGC 4473, NGC 4477, NGC 4503, NGC 4526, NGC 4535, NGC 4564, NGC 4567-8, NGC 4570, NGC 4596, NGC 4608, NGC 4651, NGC 4654, NGC 4660, NGC 4689, NGC 4698, NGC 4710, NGC 4754, NGC 4762, NGC 4945, NGC 5102, NGC 5195, NGC 5204, NGC 5206, NGC 5253, NGC 5474, NGC 55, NGC 5585, NGC 625, NGC 7793, NML בברבור, OGLE-2005-BLG-390Lb, Parker Solar Probe, R בדג זהב, RL10, RT בשדרית, S/2003 J 12, SCR 1845-6357, SIMBAD, SOHO, SpaceEngine, United Launch Alliance, UY במגן, V354 בקפאוס, VY בכלב גדול, Warframe (משחק), WASP-17b, WOH G64, WR 102, YZ בלווייתן, מאפיי 1, מאפיי 2, מאקה-מאקה (כוכב לכת ננסי), מארינר 2, מארינר 4, מאגמה, מאדים, מנמוניקה, מנקנט, מנקר, מסנג'ר (גשושית), מסלול הליוצנטרי, מסלול כבידתי, מסיב טאמו, מערבולת פולארית, מערכת, מערכת (פירושונים), מערכת כוכבי לכת, מעטפת כדור הארץ, מעבר נוגה על פני השמש, מפרץ ג'ורג' השישי, מפרש שמש, מצפה נויטרינו בגלאי אייסקיוב, מצפה הכוכבים על שם וייז, מצפה הכוכבים קק, מצפה הכוכבים ג'ודרל בנק, מצפה כוכבים, מצוק לונאר, מצוקי קליסטו (אנטארקטיקה), מקור (ספר מאת דן בראון), מרסן, מרסן (אסטרואיד), מרקב (מפרש), מרקב (פגסוס), מרכז נתוני האסטרונומיה בשטרסבורג, מרכז טיסות החלל גודרד, מרכז המחקר איימס, משפט ניוטון על מסלולים סובבים, משפט ברטראן, משפחת אסטרואידים, משרד התוכנית למשימות פלנטריות, משטח בזלת נרחב, מתמטיקה ביוון העתיקה, מלחמה בין כוכבית, מטאור (פירושונים), מטאורואיד, מטאוריט, מטאוריט מורצ'יסון, מטר (כוכב), מזבח (קבוצת כוכבים), מחקר בחלל, מחזור, מחזורי מילנקוביץ', מבנה היקום, מבסוטה, מבצע סופה גלקטית, מג שוומב, מגנטר, מגלן (גשושית), מגדלנה, מדע פופולרי, מדע בדיוני, מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, מדעי החלל, מדעי כדור הארץ, מדעים פלנטריים, מדרון קאיפר, מדד הדמיון לכדור הארץ, מהירות מילוט, מו במפרש, מו בקסיופאה, מומנט כבידתי, מועצת המחקר האירופית, מופריד, מוצא החיים, מושבת ירח, מוליפיין, מוזיאון מדע, טכנולוגיה וטבע, מוזיאון טולוז, מודל מערכת השמש בשוודיה, מודל הארץ ככדור, מכניקת הקוונטים, מכניקה קלאסית, מכתש פרדפורט, מכתש פגיעה, מכתש המטאור, מימס, מינקר, מינהל החלל הסיני, מיראך, מירנדה (ירח), מישור המילקה, מיזוג גלקסיות, מייקל בראון (אסטרונום), אמנת החלל החיצון, אמנות סיבים, אמלתאה, אמה ויליאמס, אנקא, אנקלדוס, אנרי פואנקרה, אנלוגיה, אנטי-חומר, אנדרה בראיק, אניף, אספידיסקה, אסקלה, אסטרואיד, אסטרואיד טרויאני, אסטרואיד כפול, אסטרואידים (פירושונים), אסטרונומיה, אסטרונומיה גלקטית, אסטרונומיית חובבים, אסטרונום, אסטרופיזיקה, אסטרולוגיה, אפסילון בארידנוס, אפסילון באינדיאני, אפסילון בעקרב, אפסילון בפרסאוס, אפסילון בקנטאור, אפסילון בברבור, אפקט החממה, אפהליון ופריהליון, אפולו 14, אקמר, אקרוקס, ארנב (כוכב), ארנבת (קבוצת כוכבים), ארנדל, ארתור הולמס, ארוס (אסטרואיד), ארכיון 81, אריסטרכוס מסאמוס, אל-נאיר, אל-קב, אל-ד'יביין פריור, אלן הארדינג בייקר, אלמאך, אלמאז, אלנסל, אלפא (פירושונים), אלפא קנטאורי, אלפא במזבח, אלפא בנחש מים קטן, אלפא בטוקאן, אלפא בזאב, אלפא בזבוב, אלפארד, אלפרץ, אלפרד בסטר, אלקטרה (כוכב), אלטאיר, אלטנין, אלבלדה, אלג'נובי, אלג'ניב, אלג'יבה, אלגורב, אלדראמין, אלודרה, אלוהים, אלכסנדר אופרין, אלכימיה, אטא בקנטאור, אזור ישיב, אבן רוזטה, אברהם זכות, אבולוציה כתאוריה וכעובדה, אבי לייב, אגן אוקייני, אגנס ג'יברן, אגו הכוכב החי, אד אסטרה, אדמונד האלי, אדרה, אדוארד סטולפר, אדווין מקמילן, אומגה בקנטאור, אומואמואה, אונוקאלהאי, אוסיריס-רקס, אופסילון בשדרית, אור, אור גלגל המזלות, אורנוס, אורניום, אורט אמירים בית שאן, אות ה-!Wow, אותות GPS, אולימפוס, אולימפוס מונס, אוטפורד, אוורסט, אווירונומיה, אכילס (אסטרואיד), אכילס (פירושונים), אי-שוויון איזופרימטרי, אינדיאני (קבוצת כוכבים), אירועי התנגשות, אירופה (ירח), אילן מנוליס, איזר (כוכב), איחוי מגנטי, אידה (אסטרואיד), איו (ירח), איינשטיין (אסטרואיד), אייזק ניוטון, נמסיס (אסימוב), נאס"א, נאיר אל-סיף, ננס אדום, ננס חום, נפטון, נפטוניום, נקודת טריטון, נקודת השוויון, נקודה כחולה חיוורת, נראיד, נטיית ציר הסיבוב, נחתת (גשושית), נונאטאק סלנה, נונאטאקי אנקלדוס, נונאטאקי היפריון, נוקליאוסינתזה, נורבי הרובוט המבולבל, נוגה, נוויל מסקליין, ניסוי קוונדיש, ניסוי הסטת אסטרואיד כפול, ניצחון שלא בכוונה, ניקולאוס קופרניקוס, נילקנטה סומיאג'י, ניבוי עתידות, ניבירו, ניו הורייזונס, סמי הכבאי, סאלי רייד, סאדאלמליק, סאדאלסוד, סאדר (כוכב), ספרי Eyewitness, ספירת היל, סקוט שפרד, סרוב (אסטרואיד), סל (דרגון בול), סלסטיה, סלע ירח, סטארגייט: תיבת האמת, סטארדאסט, סבאלראי, סביק, סדנה (גוף טרנס-נפטוני), סדרי גודל של מספרים, סופרמן: סאגת ניו קריפטון, סופרנובה, סוהייל, סוכנות חלל, סיף (כוכב), סיריוס, סיבוב כדור הארץ, סיגמא (פירושונים), סיגמא באוריון, סיגמא בעקרב, סיווג גולדשמידט, סיכוני אסון עולמיים, סיילור מון, עמנואל סוודנבורג, עמנואל וליקובסקי, עננת אורט, ענק צהוב, ענק קרח, ענק גזים, עקרב (קבוצת כוכבים), עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע, ערפילית אוריון, ערפילית סולארית, ערפילית שבתאי, ערפילית בליעה, ערפילית המשקולת, ערפילית המשקולת הקטנה, ערפילית הלגונה, ערפילית הטריפיד, ערפילית הטבעת, ערפילית הינשוף, עתיד האנושות, עולמות מתנגשים, עולמות סטארגייט, עולם טבעת, פאי בעקרב, פאי בירכתי הספינה, פנספרמיה, פסל (קבוצת כוכבים), פסגות מירנדה, פסיכה (אסטרואיד), פקט, פרנק דרייק, פרס קוולי, פרדוקס התאומים, פרוקסימה קנטאורי, פרוקסימה קנטאורי b, פרוקיון, פרוטאוס (ירח), פרויקט פרומתאוס, פריץ צוויקי, פלאש גורדון, פלנטרי אובסרבר, פלנטרי גראנד טור, פלנטריום אדלר, פלנטריום אייסה אייסינחה המלכותי, פלוטו, פלוטו (פירושונים), פלוטואיד, פליאדות (צביר כוכבים), פלישת התרנגולות, פחיסות, פגסוס (קבוצת כוכבים), פומלהוט, פורוד, פורימה, פולסר, פובוס (ירח), פיוניר 10, פיוניר 11, פייר-סימון לפלס, צל, צבי מזא"ה, צביר פתוח, צביר פגסוס, צביר תלמי, צביר ברווז הבר, צביר הפרפר, צביר הרקולס, צביר הכוורת, צביר כוכבים, צביר-על הבתולה, צדק (כוכב לכת), צדק חם, צוללת לחקר האגמים בטיטאן, ציר הרשע הקוסמולוגי, קאסיני-הויגנס, קארן ג'ין מיטץ', קאוס מדיה, קאוס בוראליס, קאובוי ביבופ, קאובוי ביבופ (סדרת טלוויזיה, 2021), קנטאור (פירושונים), קנטאור (קבוצת כוכבים), קנטאור (גוף שמימי), קנה מידה, קסיופאה A, קפא בעקרב, קפלר-10b, קפלר-11, קפלר-1647b, קפלר-186f, קפלר-20, קפלר-42, קפלר-452b, קרן קוסמית, קראז, קרס (כוכב לכת ננסי), קרל פרידריך גאוס, קרחון מארס, קרחון מרקיורי (האי אלכסנדר), קרחון ארוס, קרחון אורנוס, קרחון נפטון (אנטארקטיקה), קרחון סאטורן, קרחון פלוטו, קרחון ג'ופיטר (אנטארקטיקה), קרחון ונוס, קרולין פורקו, קרינת השמש, קרינה מייננת, קשת (קבוצת כוכבים), קלדרה, קליסטו (ירח), קלייר קמרון פטרסון, קלייד טומבו, קטלוג גליזה לכוכבים קרובים, קבוצת פסל, קבוצת המליליט, קבוצת כוכבים, קדם-כוכב לכת, קו השלג (אסטרונומיה), קומטיט, קומולוס, קונסטנטין ציולקובסקי, קוסמולוגיה, קוסמוגוניה, קורנפורוס, קורסה, קורבאק, קוטב, קוואזר, קווה-וואר, רמת פלאנט, רמת הרשל, ראס אלהאג, רנה דקארט, רסטבן, רפואה, רשת (קבוצת כוכבים), רשת חלל עמוק, רשת החלל העמוק הרוסית, רביע גלקטי, רדיוס שוורצשילד, רהב, רוס 128, רוס 128 b, רוס 248, רוזמרי וייז, רוזטה (גשושית), רוח השמש, רובר (חקר החלל), רוברט אינס, רוכבה, רוית חלד, רכס פובוס, ריאה (ירח), ריג'ל, ריינג'ר 3, שמות גרמי שמיים, שמי הלילה, שאט, שנת אור, שנות ה-80 של המאה ה-20, שרה דודסון-רובינסון, שליאק, שליט אסטרולוגי, שבתאי, שבתאי (פירושונים), שביל החלב, שביט, שביט איקייה-סקי, שביט סוויפט-טאטל, שביט לולין, שביט האלי, שביט היאקוטאקה, שומרי הגלקסיה (קבוצה מקורית), שומייקר-לוי 9, שינוי קטבי כדור הארץ, שיטות הנעה של חללית, תאוריית הערפילית, תנועה אחורית (אסטרונומיה), תנועה עצמית, תקשורת בין-כוכבית, תקליט הזהב של וויאג'ר, תקופת ייחוס (אסטרונומיה), תטא בשדרית, תהודה מסלולית, תומאס גולד, תווך בין-פלנטרי, תוכנית מרקורי, תוכנית מיר ומעבורות החלל, תוכנית אפולו, תוכנית אקספלורר, תוכנית אורורה, תוכנית פלאגשיפ, תוכנית פיוניר, תוכנית לונוחוד, תוכנית דיסקברי, תוכנית המילניום החדש, תוכנית החלל האמריקאית, תוכנית החלל הסינית, תוכנית הגבולות החדשים, תוכנית ונרה, תוכנית וויאג'ר, תיארוך רדיומטרי, תיאה (כוכב לכת משוער), לא מזיק ברובו, לא סופי, לאקאי 8760, לאקאי 9352, לאקי סטאר, לארי ניבן, לאלנד 21185, לסאת', לפני זמננו, לריסה (ירח), לבד על מאדים, לונדע, לוסי (גשושית), לוקי, לווייתן (קבוצת כוכבים), לויתן, ליתיום, ליבת השמש, טאו אפס, טאו בעקרב, טאו בלווייתן, טאו בירכתי הספינה, טריאסטה, טריטון (ירח), טתיס (ירח), טלסקופ החלל IRAS, טלסקופ החלל PLATO, טלסקופ החלל WISE, טלסקופ החלל גאיה, טלסקופ החלל האבל, טלסקופ החלל הרשל, טבע עולמי, טבעת (פירושונים), טבעת פלנטרית, טוראיס, טווס (קבוצת כוכבים), טכנולוגיה במסע בין כוכבים, טיעון הדלי, טיטאן (ירח), טיכה (כוכב לכת משוער), ז'ורז'-לואי לקלר דה בופון, זאוס, זאורק, זרוע מגן-קנטאור, זרוע אוריון, זרוע פרסאוס, זטא בנושא הנחש, זטא בפרסאוס, זטא בקנטאור, זטא בהרקולס, זטה, זוסמה, זובנאשמאלי, זובנאלג'נובי, זכריה סיטשין, חצי הכדור הצפוני, חקר החלל, חקר החלל - מונחים, חקר הירח, חלל, חללית, חללית לא-מאוישת, חזון קוסמי, חזון ברוך ב', חגורת קויפר, חגורת האסטרואידים, חגורה (פירושונים), חוצנים, חוק טיטיוס-בודה, חוקי קפלר, חיי גליליאו, חיים מחוץ לכדור הארץ, בנק ההשקעות האירופי, בנו (אסטרואיד), בעל (אל), בעיה מתמטית, בעיות פתוחות באסטרונומיה, בעיית שלושת הגופים, בראשית ברא, ברזל, ברבור (קבוצת כוכבים), ברבור X-1, בטא ריי ביל, בטא במשולש, בטא במשולש דרומי, בטא במזבח, בטא בנחש מים קטן, בטא בעגור, בטא בזאב, בטא בכן-ציור, בבילון 5, בבילון 5 (זיכיון), בהירות מוחלטת, בהירות נראית, בולרו (ראוול), ביטלג'וז, בידול פלנטרי, בייבלייד, ג'אניס ווס, ג'ררד קאיפר, ג'ון דרייר, ג'ונו (גשושית), ג'ורדנו ברונו, ג'ובאני בטיסטה אודיירנה, ג'ובאני דומניקו קאסיני, ג'יינה, גמא במשולש דרומי, גמא בפרסאוס, גמא בזאב, גאולוגיה, גאוגרפיה, גאוגרפיה פיזית, גאוכימיה, גנרטור רדיואיזוטופי תרמואלקטרי, גנדאם, גנימד, געשיות, גקרוקס, גרם שמיים, גרם שמיים עמוק, גרפיאס, גרומברידג' 34, גשושית, גלקסיה, גלקסיית אנדרומדה, גלקסיית אנדרומדה I, גלקסיית אנדרומדה II, גלקסיית אנדרומדה III, גלקסיית אנדרומדה V, גלקסיית אריה A, גלקסיית סקסטנט A, גלקסיית סקסטנט B, גלקסיית לוויין, גלקסיית ברנרד, גלקסיית הסומבררו, גלקסיית וולף-לונדמרק-מלוט, גלתיאה (ירח), גלגל המזלות, גלי כבידה, גליזה 1132b, גליזה 581, גליזה 581c, גליזה 581g, גליזה 65, גומייסה, גונגגונג (גוף טרנס-נפטוני), גוף טרנס-נפטוני, גופים קטנים במערכת השמש, גורל כדור הארץ, גיל כדור הארץ, דנב, דנב אל-אוקב אוסטרליס, דנב אלג'די, דנב קאיטוס, דספינה (ירח), דרקון (קבוצת כוכבים), דרגון בול Z, דלתא במפרש, דלתא בצלב הדרומי, דלתא בקנטאור, דלתא בברבור, דלי (קבוצת כוכבים), דוקטור הו - עונות (1963-1989), דווינגלו 1, דינמיקה ניוטונית מתוקנת, דינה פריאלניק, דיסקת ספיחה, דיסקת שברים, דיסקית פיוניר, ה'תשס"ו, המאה ה-22, המפץ הגדול, המרק הקדום, המרת אנרגיה, המרחב (סדרת טלוויזיה), המרוץ לחלל, המדליה המלכותית, המהפכה המדעית, המהפכה הקופרניקאית, המוזיאון הממלכתי לתולדות החלל על שם ציולקובסקי, המודל הפלנטרי, המודל הגאוצנטרי, המודל ההליוצנטרי, המכון למדע פלנטרי, האנומליה של פיוניר, האפס המוחלט, הארצת מאדים, הארצה, האדן, האדמה הנודדת (סרט), האדם בחלל - מונחים, האומיה (כוכב לכת ננסי), האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי, הסתרה (אסטרונומיה), הענן הבין-כוכבי המקומי, העתיד הרחוק, העיקרון הקופרניקני, הפלנטה האסורה, הצלב הדרומי, הקבוצה המקומית, הקוטב הצפוני, הר פיבי (אנטארקטיקה), הר לוקי, הר געש, הרמן פון הלמהולץ, הרנסאנס הפולני, השמש, השיטה המטרית, השיטה המדעית, הת'ר קנוטסון, התפרצות-על, התפתחות מערכת השמש, התיישבות על מאדים, הליוספירה, הליופאוזה, הגלקסיה האליפסואידית הננסית פגסוס, הגלקסיה האליפסואידית הננסית קשת, הגלקסיה הננסית משאבה, הגלקסיה הננסית אריה I, הגלקסיה הננסית אריה II, הגלקסיה הננסית אריה IV, הגלקסיה הננסית אריה V, הגלקסיה הננסית סקסטנט, הגלקסיה הננסית עוף החול, הגלקסיה הננסית פסל, הגלקסיה הננסית קסיופאה, הגלקסיה הננסית רועה דובים I, הגלקסיה הננסית רועה דובים II, הגלקסיה הננסית רועה דובים III, הגלקסיה הננסית שדרית, הגלקסיה הננסית תנור, הגלקסיה הננסית לווייתן, הגלקסיה הננסית טוקאן, הגלקסיה הננסית דרקון, הגלקסיה הננסית דלי, הגלקסיה הננסית דגים, הגלקסיה הננסית הדובה הקטנה, הגלקסיה הננסית הדובה הגדולה I, הגלקסיה הננסית הדובה הגדולה II, הגלקסיה הננסית כלבי ציד I, הגלקסיה הננסית כלבי ציד II, הגלקסיה הלא-סדורה הננסית פגסוס, הגלקסיה הלא-סדורה הננסית קשת, הדיסק המפוזר, הדיוקן המשפחתי (מסנג'ר), הדיוקן המשפחתי (וויאג'ר), ההפגזה הכבדה המאוחרת, ההר הגבוה ביותר בעולם, הולמברג II, הודעת ארסיבו, הכרונולוגיה של היקום, הכחדת קרטיקון-פלאוגן, הכחדה המונית, הכוח הנתעב הזה, הכוכב האדום (פירושונים), היאדות, היסט, היסטוריה אבולוציונית של החיים, היסטוריה של מכניקת הקוונטים, היסטוריה של אקס-מן, היסטוריה של המדע, היסטוריה של האסטרונומיה, היסטוריה של האריתמטיקה, היסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20, היסטוריה של הגאולוגיה, היפרנובה, היקום, הירח, הידען, ואליס מארינריס, ונוס אקספרס, ולה (סדרת לוויינים), וגה, והארץ אינה יודעת, וולף 1061, וולקנולוגיה, וולקנים, וויאג'ר 1, וויאג'ר 2, וינדמיאטריקס, ויקיפדיה (אסטרואיד), וילם יקוב לויטן, וילהלם גליזה, ויליאם תומסון, ויליאם ויסטון, כן ציור (קבוצת כוכבים), כארון (פירושונים), כף (כוכב), כריסטופר קלאוויוס, כלבי ציד (קבוצת כוכבים), כבידה מלאכותית, כדור דייסון, כדור הארץ, כדור הארץ הנדיר, כדור הארץ החלול, כונדריט, כוח יסודי חמישי, כוחה של מספר שש, כוכב, כוכב (פירושונים), כוכב (כוכב), כוכב קפטיין, כוכב תועה, כוכב לויטן, כוכב לכת, כוכב לכת ארצי, כוכב לכת ננסי, כוכב לכת תשיעי (משוער), כוכב לכת תועה, כוכב לכת חוץ-שמשי, כוכב לכת דמוי ארץ, כוכב טיגרדן, כוכב חמה, כוכב ברנרד, כוכב ברנרד b, כוכב הענק הירוק, כוכב הצפון, כוכב השביט הגדול של 1577, כוכב הבזק, כוכבי לכת חיצוניים, כוכבים בהירים, כיירון (פירושונים), כיירון (גוף במערכת השמש), יממה, ימת חול, יציבותה של מערכת השמש, יקובוס קפטיין, ירח, ירח חוץ-שמשי, ירחי שבתאי, ישי וינשטיין, יחס היהדות לתורת האבולוציה, יחידה אסטרונומית, יד פריור, יוטא בקנטאור, יוהנס קפלר, 13 ביוני, 15 באוגוסט, 1918 במדע, 1930 במדע, 1934 במדע, 1942 במדע, 1953 במדע, 1977 בארצות הברית, 1983 בארצות הברית, 1990 באסטרונאוטיקה, 1993 במדע, 1994 במדע, 1995 באסטרונאוטיקה, 20 באוגוסט, 2006 במדע, 2007 במדע, 2012 VP113, 2014 UZ224, 2018 VG18, 2018 במדע, 2019 במדע, 2038, 21 לוטטיה, 232 רוסיה, 25 בינואר, 2M1207b, 4 (מספר), 47 בטוקאן, 55 בסרטן, 6 באפריל, 61 בברבור. להרחיב מדד (963 יותר) » « הפסיכולוג מדד

AH בעקרב

AH בעקרב הוא כוכב על-ענק אדום משתנה סדיר למחצה שנמצא במרחק של כ-7,400 שנות אור (2,260 פרסק) ממערכת השמש בבקבוצת הכוכבים עקרב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וAH בעקרב · ראה עוד »

ALH 84001

חתיכת המטאוריט ALH84001 ALH 84001 (גבעות הלן 84001) הוא מטאוריט שהתגלה בגבעות הלן שבאנטארקטיקה ב-27 בדצמבר 1984 על ידי קבוצת ציידי מטאוריטים אמריקנית השייכת לפרויקט "ANSMET" (מראשי תיבות: חיפוש מטאוריטים באנטארקטיקה).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וALH 84001 · ראה עוד »

BY בדרקון

BY בדרקון (בלועזית: BY Draconis, נקרא גם גליזה 719) הוא מערכת בת שלושה כוכבים הנמצאת במרחק של כ-54 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים דרקון.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וBY בדרקון · ראה עוד »

C/2011 L4 (פאנסטארס)

שביט C/2011 L4 ("פנסטארס") הוא שביט לא מחזורי שנראה בעין בלתי מזוינת, והגיע לפריהליון שלו ב-10 במרץ 2013.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וC/2011 L4 (פאנסטארס) · ראה עוד »

Call of Duty

Call of Duty (תרגום מילולי: "תחושת שליחות") היא סדרת משחקי וידאו בקטגוריית משחקי פעולה מגוף ראשון שעלילתה מתבססת על קו זמן חלופי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וCall of Duty · ראה עוד »

Caribou

Caribou (בעברית: אייל הצפון) הוא אלבום האולפן השמיני של הזמר והיוצר הבריטי אלטון ג'ון.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וCaribou · ראה עוד »

Dark Colony

משחק המקורי דארק קולוני (באנגלית: Dark Colony, "מושבה אפלה") הוא משחק מחשב מסוגת אסטרטגיה בזמן אמת שיצא בשנת 1997.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וDark Colony · ראה עוד »

Don't Hug Me I'm Scared

Don't Hug Me I'm Scared (בעברית: אל תחבק אותי אני מפחד) היא סדרת רשת סוריאליסטית בז'אנר אימה קומית, שנוצרה ובוימה על ידי היוצרים הבריטים, בקי סלואן וג'וזף פלינג.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וDon't Hug Me I'm Scared · ראה עוד »

DX בסרטן

DX בסרטן (נקרא גם GJ 1111 או LHS 248) הוא ננס אדום הנמצא במרחק של כ-11.8 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים סרטן.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וDX בסרטן · ראה עוד »

ESO 270-17

ESO 270-17, נקראת גם עצם פוּרְקָדֶה-פִיגֶרוֹאָה, היא גלקסיה לא-סדורה שנמצאת בקבוצת הכוכבים קנטאור, במרחק של כ-14.4 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת קנטאור A. לגלקסיה בהירות נראית מדרגה 11.45 והיא התגלתה ב-27 במאי 1970 על ידי האסטרונום הארגנטינאי קרלוס פורקדה שקרא לה על שמו ועל שם פיגרואה, העוזר שעבד באותו לילה במצפה הכוכבים סרו טולולו בצ'ילה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וESO 270-17 · ראה עוד »

ESO 274-1

ESO 274-1 היא גלקסיה ספירלית שנמצאת בקבוצת הכוכבים זאב במרחק של כ-13.5 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת קנטאור A. לגלקסיה בהירות נראית מדרגה 11.7 והיא נמצאת כ-1.6 מעלות ממערב-צפון-מערב לכוכב π בזאב, על המשכו של הקו המחבר את הכוכב עם הכוכב הבהיר α בזאב, וכ-2.5 מעלות מדרום-מערב לכוכב ε.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וESO 274-1 · ראה עוד »

EV בשדרית

EV בשדרית (EV Carinae) הוא כוכב על-ענק אדום משתנה סדיר למחצה בעל סיווג ספקטרלי M4Ia, הכוכב ממקום בקבוצת הכוכבים שדרית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וEV בשדרית · ראה עוד »

EZ בדלי

EZ בדלי, נקרא גם גליזה 866 או לוּיטן 789-6, הוא מערכת בת שלושה כוכבים המורכבת משלושה ננסים אדומים הנמצאים במרחק של 11.2 שנות אור בקבוצת הכוכבים דלי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וEZ בדלי · ראה עוד »

GJ 1061

GJ 1061 (נקרא גם LHS 1565 או LFT 295) הוא ננס אדום הנמצא במרחק של כ-12 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים שעון מטוטלת.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וGJ 1061 · ראה עוד »

GJ 3379

GJ 3379 הוא הכוכב הקרוב ביותר בקבוצת הכוכבים אוריון, הוא ממוקם במרחק של 16.8 שנות אור מכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וGJ 3379 · ראה עוד »

HD 32309

HD 32309 הוא כוכב בעל בהירות נראית של 4.89 הנמצא בקבוצת הכוכבים ארנבת במרחק של 198 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וHD 32309 · ראה עוד »

HD 76728

HD 76728 (ידוע גם בשם c בשדרית) הוא ענק כחול אשר נמצא בקבוצת הכוכבים שדרית במרחק של כ-312 שנות אור (96 פארסק) ממערכת השמש ועם בהירות נראית מדרגה 3.84.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וHD 76728 · ראה עוד »

HD 83095

HD 83095  הוא ענק כתום אשר נמצא בקבוצת הכוכבים שדרית במרחק של כ-790 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וHD 83095 · ראה עוד »

IBEX

הדמיה של הלוויין. גודל של שולחן קלפים. חוקר החלל הבין גלקטי (באנגלית: Interstellar Boundary Explorer, IBEX) הוא לווין של נאס"א אשר מכין מפה של גבולות מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וIBEX · ראה עוד »

IC 10

IC 10 היא גלקסיה לא-סדורה ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים קסיופאה במרחק של כ-2.6 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצה המקומית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וIC 10 · ראה עוד »

IC 1613

IC 1613 היא גלקסיה לא-סדורה ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים לווייתן במרחק של כ-2.5 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצה המקומית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וIC 1613 · ראה עוד »

IC 2574

IC 2574, נקראת גם ערפילית קודינגטון, היא גלקסיה ספירלית ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה במרחק של כ-11.4 מיליון שנות אור ממערכת השמש, ושייכת לקבוצת M81.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וIC 2574 · ראה עוד »

IC 342

IC 342 היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים ג'ירף, הנמצאת במרחק של כ-9.9 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת מאפיי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וIC 342 · ראה עוד »

IC 4182

IC 4182 היא גלקסיה ספירלית ננסית בקבוצת הכוכבים כלבי ציד, הנמצאת במרחק של כ-13.7 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת M94.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וIC 4182 · ראה עוד »

JUICE (גשושית)

תרשים מכשור מדעי של JUICE JUICE (ראשי תיבות של Jupiter ICy Moons Explorer) היא גשושית שפותחה על ידי סוכנות החלל האירופית (ESA), ושוגרה ב-14 באפריל 2023, לשם מחקר של שלושה מהירחים הגליליאניים של כוכב הלכת צדק: גנימד, קליסטו ואירופה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וJUICE (גשושית) · ראה עוד »

Jupiter LII

Jupiter LII (נקרא גם S/2010 J 2) הוא ירחו של כוכב הלכת צדק.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וJupiter LII · ראה עוד »

K2-18b

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וK2-18b · ראה עוד »

LHS 292

LHS 292 (נקרא גם GJ 3622) הוא ננס אדום הממוקם בקבוצת הכוכבים סקסטנט במרחק של 14.8 שנות אור (4.54 פארסק).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וLHS 292 · ראה עוד »

LHS 3003

LHS 3003, נקרא גם GJ 3877, הוא ננס אדום הממוקם בקבוצת הכוכבים נחש מים במרחק של 20.9 שנות אור (6.4 פארסק) ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וLHS 3003 · ראה עוד »

Lunar Mission One

Lunar Mission One היה מיזם חללי בריטי פרטי, שמטרתו הנחתת חללית מחקר בלתי מאוישת על פני הירח, באזור הקוטב הדרומי שלו, וקידוח עמוק מתחת לפני הקרקע.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וLunar Mission One · ראה עוד »

M10

M10 (מ-Messier 10, נקרא גם NGC 6254) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים נושא הנחש הנמצא במרחק של כ-14,300 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM10 · ראה עוד »

M103 (צביר)

M103 (מ-Messier 103) או NGC 581 הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים קסיופאה הנמצא במרחק של כ-9,500 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-80 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM103 (צביר) · ראה עוד »

M107

M107 (מ-Messier 107, נקרא גם NGC 6171) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים נושא הנחש הנמצא במרחק של כ-20,900 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM107 · ראה עוד »

M110

M110 (מ-Messier 110 או NGC 205) היא גלקסיה אליפטית ננסית המלווה את גלקסיית אנדרומדה ומהווה חברה בקבוצה המקומית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM110 · ראה עוד »

M12 (צביר כדורי)

M12 (מ-Messier 12, נקרא גם NGC 6218) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים נושא הנחש הנמצא במרחק של כ-16,000 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM12 (צביר כדורי) · ראה עוד »

M14

M14 (מ-Messier 14, נקרא גם NGC 6402) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים נושא הנחש הנמצא במרחק של כ-30,300 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM14 · ראה עוד »

M18

M18 (מ-Messier 18, או NGC 6613) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים קשת הנמצא במרחק של כ-4,900 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-20 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM18 · ראה עוד »

M19

M19 (מ-Messier 19, נקרא גם NGC 6273) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים נושא הנחש הנמצא במרחק של כ-28,000 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM19 · ראה עוד »

M2

M2 (מ-Messier 2, נקרא גם NGC 7089) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים דלי הנמצא במרחק של כ-37,500 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-150,000 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM2 · ראה עוד »

M21

M21 (מ-Messier 21, או NGC 6531) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים קשת הנמצא במרחק של כ-4,250 שנות אור ממערכת השמש ומכיל בין 50 ל-60 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM21 · ראה עוד »

M22

M22 (מ-Messier 22, נקרא גם NGC 6656) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים קשת הנמצא במרחק של כ-10,400 שנות אור ממערכת השמש והוא אחד הצבירים הכדוריים הקרובים ביותר שידועים כיום.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM22 · ראה עוד »

M23

M23 (מ-Messier 23, או NGC 6494) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים קשת הנמצא במרחק של כ-2,150 שנות אור ממערכת השמש ומכיל לפחות 150 כוכבים שזוהו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM23 · ראה עוד »

M25

M25 (מ-Messier 25, או IC 4725) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים קשת הנמצא במרחק של כ-2,000 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-85 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM25 · ראה עוד »

M26

M26 (מ-Messier 26, או NGC 6694) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים מגן הנמצא במרחק של כ-5,000 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-90 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM26 · ראה עוד »

M28

M28 (מ-Messier 28, נקרא גם NGC 6626) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים קשת הנמצא במרחק של כ-18,300 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM28 · ראה עוד »

M29

M29 (קיצור של Messier 29; גם: NGC 6913) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים ברבור המכיל כ-90 כוכבים ומרחקו ממערכת השמש אינו ידוע בשל ענני אבק המעמעמים את האור של כוכביו ומקשים על קביעת תכונותיהם.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM29 · ראה עוד »

M3

M3 (מ-Messier 3; נקרא גם NGC 5272) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים כלבי ציד הנמצא במרחק של כ-33,900 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-500,000 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM3 · ראה עוד »

M30

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM30 · ראה עוד »

M32

M32 (נקראת לעיתים גלקסיית לה-ז'נטיל או NGC 221) היא גלקסיה אליפטית ננסית המלווה את גלקסיית אנדרומדה ומהווה חברה בקבוצה המקומית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM32 · ראה עוד »

M34

M34 (מ-Messier 34, או NGC 1039) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים פרסאוס הנמצא במרחק של כ-1,400 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-100 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM34 · ראה עוד »

M35

M35 (מ-Messier 35, או NGC 2168) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים תאומים הנמצא במרחק של כ-2,800 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-200 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM35 · ראה עוד »

M36

M36 (מ-Messier 36, או NGC 1960) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים עגלון הנמצא במרחק של כ-4,100 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-60 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM36 · ראה עוד »

M37

M37 (מ-Messier 37, או NGC 2099) הוא צביר פתוח עשיר בקבוצת הכוכבים עגלון הנמצא במרחק של כ-4,400 שנות אור ממערכת השמש ומכיל מאות כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM37 · ראה עוד »

M38

M38 (מ-Messier 38, או NGC 1912) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים עגלון הנמצא במרחק של כ-4,200 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-70 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM38 · ראה עוד »

M39

M39 (מ-Messier 39, או NGC 7092) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים ברבור הנמצא במרחק של כ-825 שנות אור ממערכת השמש ומכיל לפחות 30 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM39 · ראה עוד »

M4 (צביר)

M4 (מ-Messier 4, נקרא גם NGC 6121) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים עקרב הנמצא במרחק של כ-7,200 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM4 (צביר) · ראה עוד »

M41

M41 (מ-Messier 41, או NGC 2287) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים כלב גדול הנמצא במרחק של כ-2,300 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-100 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM41 · ראה עוד »

M46

M46 (מ-Messier 46, או NGC 2437) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים ירכתי הספינה הנמצא במרחק של כ-5,400 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-500 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM46 · ראה עוד »

M47

M47 (מ-Messier 47, או NGC 2422) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים ירכתי הספינה הנמצא במרחק של כ-1,600 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-50 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM47 · ראה עוד »

M48

M48 (מ-Messier 48, או NGC 2548) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים נחש מים הנמצא במרחק של כ-1,500 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-80 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM48 · ראה עוד »

M5

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM5 · ראה עוד »

M50

M50 (מ-Messier 50, או NGC 2323) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים חד-קרן הנמצא במרחק של כ-3,200 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-200 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM50 · ראה עוד »

M52

M52 (מ-Messier 52, או NGC 7654) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים קסיופאה הנמצא במרחק של כ-5,000 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-200 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM52 · ראה עוד »

M53

M53 (מ-Messier 53; נקרא גם NGC 5024) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי הנמצא במרחק של כ-58,000 שנות אור ממערכת השמש, אחד הצבירים הכדוריים הרחוקים ביותר מכדור הארץ שידועים כיום מבין הצבירים שבשביל החלב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM53 · ראה עוד »

M54

M54 (מ-Messier 54, נקרא גם NGC 6715) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים קשת הנמצא במרחק של כ-87,000 שנות אור ממערכת השמש, והוא למעשה אינו שייך לשביל החלב אלא מהווה חלק מגלקסיית קשת האליפסואידית הננסית, שהתגלתה רק בשנת 1994, ומהווה גלקסיית לוויין של שביל החלב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM54 · ראה עוד »

M55

M55 (מ-Messier 55, נקרא גם NGC 6809) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים קשת, הנמצא במרחק של כ-17,600 שנות אור ממערכת השמש וכולל למעלה מ-100,000 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM55 · ראה עוד »

M56

M56 (מ-Messier 56; נקרא גם NGC 6779) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים נבל, הנמצא במרחק של כ-32,900 שנות אור ממערכת השמש ומכיל לפחות 100,000 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM56 · ראה עוד »

M62

M62 (מ-Messier 62, נקרא גם NGC 6266) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים נושא הנחש הנמצא במרחק של כ-22,500 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM62 · ראה עוד »

M67

M67 (מ-Messier 67) או NGC 2682 הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים סרטן הנמצא במרחק של כ-2,700 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-500 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM67 · ראה עוד »

M68

M68 (מ-Messier 68, נקרא גם NGC 4590) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים נחש מים הנמצא במרחק של כ-33,300 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM68 · ראה עוד »

M69

M69 (מ-Messier 69, נקרא גם NGC 6637) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים קשת הנמצא במרחק של כ-29,700 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM69 · ראה עוד »

M70

M70 (מ-Messier 70, נקרא גם NGC 6681) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים קשת הנמצא במרחק של כ-29,400 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM70 · ראה עוד »

M71

M71 (מ-Messier 71; נקרא גם NGC 6838) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים חץ הנמצא במרחק של כ-13,000 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM71 · ראה עוד »

M72

M72 (מ-Messier 72, נקרא גם NGC 6981) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים דלי הנמצא במרחק של כ-55,400 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM72 · ראה עוד »

M73

M73 (מ-Messier 73, נקרא גם NGC 6994) הוא אסטריזם בקבוצת הכוכבים דלי המורכב מארבעה כוכבים שנראה שאינם קשורים זה לזה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM73 · ראה עוד »

M75

M75 (מ-Messier 75, נקרא גם NGC 6864) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים קשת הנמצא במרחק של כ-67,500 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM75 · ראה עוד »

M79

M79 (מ-Messier 79, נקרא גם NGC 1904) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים ארנבת הנמצא במרחק של כ-42,100 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM79 · ראה עוד »

M80

M80 (מ-Messier 80, נקרא גם NGC 6093) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים עקרב הנמצא במרחק של כ-32,600 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM80 · ראה עוד »

M9

M9 (מ-Messier 9, נקרא גם NGC 6333) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים נושא הנחש הנמצא במרחק של כ-25,800 שנות אור ממערכת השמש ומכיל לפחות 100,000 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM9 · ראה עוד »

M90

M90 (נקראת גם NGC 4569) היא גלקסיה ספירלית הנמצאת במרחק של כ-55 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים בתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM90 · ראה עוד »

M91

M91 (נקראת גם NGC 4548) היא גלקסיית מוט ספירלית הנמצאת במרחק של כ-54 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM91 · ראה עוד »

M92

M92 (מ-Messier 92, נקרא גם NGC 6341) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים הרקולס הנמצא במרחק של כ-26,700 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM92 · ראה עוד »

M93

M93 (מ-Messier 93) או NGC 2447 הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים ירכתי הספינה הנמצא במרחק של כ-3,600 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-80 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM93 · ראה עוד »

M98

M98 (נקראת גם NGC 4192) היא גלקסיה ספירלית הנמצאת במרחק של כ-50 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM98 · ראה עוד »

M99

M99 (נקראת גם NGC 4254) היא גלקסיה ספירלית הנמצאת במרחק של כ-50 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וM99 · ראה עוד »

NEAR Shoemaker

NEAR Shoemaker (קיצור של Near Earth Asteroid Rendezvous - Shoemaker) היא גשושית אמריקאית ששוגרה על ידי נאס"א ב-17 בפברואר 1996 כחלק מתוכנית דיסקברי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNEAR Shoemaker · ראה עוד »

NGC 147

NGC 147 או DDO 3 היא גלקסיה אליפטית ננסית (לפעמים מסווגת כאליפסואידית ננסית) שנמצאת בקבוצת הכוכבים קסיופאה במרחק של כ-2.2 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצה המקומית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 147 · ראה עוד »

NGC 1560

NGC 1560 היא גלקסיה ספירלית קטנה בקבוצת הכוכבים ג'ירף, הנמצאת במרחק של כ-10.6 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת מאפיי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 1560 · ראה עוד »

NGC 185

NGC 185 או קולדוול 18 היא גלקסיה אליפטית ננסית (לפעמים מסווגת כאליפסואידית ננסית) שנמצאת בקבוצת הכוכבים קסיופאה במרחק של כ-2 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצה המקומית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 185 · ראה עוד »

NGC 2070

NGC 2070 הוא צביר כוכבים פתוח הממוקם בחלקה הדרום מזרחי של גלקסיית ענן מגלן הגדול.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 2070 · ראה עוד »

NGC 2366

NGC 2366 היא גלקסיה לא-סדורה הנמצאת במרחק של 10,400,000 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים ג'ירף.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 2366 · ראה עוד »

NGC 2403

NGC 2403 היא גלקסיה ספירלית שנמצאת בקבוצת הכוכבים ג'ירף, במרחק של כ-10.6 מיליון שנות אור ממערכת השמש, ושייכת לקבוצת M81.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 2403 · ראה עוד »

NGC 247

NGC 247 היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים לווייתן, הנמצאת במרחק של כ-10.7 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת פסל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 247 · ראה עוד »

NGC 2976

NGC 2976 היא גלקסיה ספירלית ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה, במרחק של כ-11.6 מיליון שנות אור ממערכת השמש, ושייכת לקבוצת M81.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 2976 · ראה עוד »

NGC 300

NGC 300 היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים פסל, הנמצאת במרחק של כ-6.4 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת פסל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 300 · ראה עוד »

NGC 3077

NGC 3077 היא גלקסיה לא-סדורה שנמצאת בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה, במרחק של כ-12.4 מיליון שנות אור ממערכת השמש, ושייכת לקבוצת M81.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 3077 · ראה עוד »

NGC 3109

NGC 3109 היא גלקסיית מוט ספירלית קטנה יחסית (בעבר סווגה גם כגלקסיה לא-סדורה), שנמצאת בקבוצת הכוכבים נחש מים על הגבול עם קבוצת משאבה במרחק של כ-4.2 מיליון שנות אור ממערכת השמש, סמוך לקצה של הקבוצה המקומית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 3109 · ראה עוד »

NGC 3239

NGC 3239 היא גלקסיה לא-סדורה בקבוצת הכוכבים אריה, הנמצאת במרחק של כ-31.7 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת ככל הנראה לקבוצת אריה I.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 3239 · ראה עוד »

NGC 3377

NGC 3377 היא גלקסיה אליפטית בקבוצת הכוכבים אריה, הנמצאת במרחק של כ-36.3 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת אריה I. הגלקסיה נמצאת כ-9.8 מעלות ממזרח לכוכב הבהיר רגולוס וכ-6.6 מעלות ממערב-דרום-מערב לכוכב θ באריה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 3377 · ראה עוד »

NGC 3384

NGC 3384 היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים אריה, הנמצאת במרחק של כ-36.6 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת אריה I. הגלקסיה נמצאת כ-10 מעלות ממזרח לכוכב הבהיר רגולוס וכ-7 מעלות ממערב-דרום-מערב לכוכב θ באריה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 3384 · ראה עוד »

NGC 3412

NGC 3412 היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים אריה, הנמצאת במרחק של כ-33.2 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת אריה I. הגלקסיה נמצאת כ-10.5 מעלות ממזרח לכוכב הבהיר רגולוס וכ-6 מעלות ממערב-דרום-מערב לכוכב θ באריה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 3412 · ראה עוד »

NGC 3489

NGC 3489 היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים אריה, הנמצאת במרחק של כ-28.9 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת אריה I. הגלקסיה נמצאת כ-3.7 מעלות ממערב-דרום-מערב לכוכב θ באריה וכ-12.5 מעלות ממזרח לכוכב הבהיר רגולוס.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 3489 · ראה עוד »

NGC 3593

NGC 3593 היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים אריה, הנמצאת במרחק של כ-28.4 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת אריה I. הגלקסיה נמצאת כ-2.6 מעלות מדרום לכוכב θ באריה וכ-8.6 מעלות ממערב-דרום-מערב לכוכב הבהיר דנבולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 3593 · ראה עוד »

NGC 3628

NGC 3628, נקראת לפעמים גם גלקסיית ההמבורגר בשל צורתה, היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים אריה, הנמצאת במרחק של כ-32 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לשלישיית אריה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 3628 · ראה עוד »

NGC 3738

NGC 3738 היא גלקסיה לא סדורה ננסית בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה, הנמצאת במרחק של כ-13.3 מיליון שנות אור ממערכת השמש בין קבוצת M94 ובין קבוצת M81, כך שלא ברור אם היא שייכת לאחת משתי הקבוצות.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 3738 · ראה עוד »

NGC 4214

NGC 4214 (נקראה גם NGC 4228, ככל הנראה בעקבות זיהוי שגוי שלה כגלקסיה נוספת) היא גלקסיה לא-סדורה ננסית, דומה לענני מגלן, בקבוצת הכוכבים כלבי ציד, הנמצאת במרחק של כ-9.7 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת M94.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4214 · ראה עוד »

NGC 4216

NGC 4216 היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-53 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4216 · ראה עוד »

NGC 4236

NGC 4236 היא גלקסיית מוט ספירלית שנמצאת בקבוצת הכוכבים דרקון, במרחק של כ-11.1 מיליון שנות אור ממערכת השמש, וייתכן שהיא שייכת לקבוצת M81.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4236 · ראה עוד »

NGC 4244

NGC 4244 היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים כלבי ציד, הנמצאת במרחק של כ-13.4 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת M94.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4244 · ראה עוד »

NGC 4267

NGC 4267 היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-55 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4267 · ראה עוד »

NGC 4293

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4293 · ראה עוד »

NGC 4350

NGC 4350 היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי, הנמצאת במרחק של כ-54 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4350 · ראה עוד »

NGC 4365

NGC 4365 היא גלקסיה אליפטית בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-70 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4365 · ראה עוד »

NGC 4371

NGC 4371 היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-55 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4371 · ראה עוד »

NGC 4388

NGC 4388 היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-59 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4388 · ראה עוד »

NGC 4394

NGC 4394 היא גלקסיית מוט ספירלית בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי, הנמצאת במרחק של כ-58 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4394 · ראה עוד »

NGC 4395

NGC 4395 היא גלקסיה ספירלית, בקבוצת הכוכבים כלבי ציד, הנמצאת במרחק של כ-13.8 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת M94.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4395 · ראה עוד »

NGC 4429

NGC 4429 היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-52 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4429 · ראה עוד »

NGC 4435

NGC 4435 (נקראת לפעמים ביחד עם NGC 4438 הסמוכה גלקסיות העיניים) היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-55 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4435 · ראה עוד »

NGC 4438

NGC 4438 (נקראת לפעמים ביחד עם NGC 4435 הסמוכה גלקסיות העיניים) היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-55 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4438 · ראה עוד »

NGC 4442

NGC 4442 היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-48 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4442 · ראה עוד »

NGC 4449

NGC 4449 היא גלקסיה לא-סדורה דמוית ענני מגלן בקבוצת הכוכבים כלבי ציד, הנמצאת במרחק של כ-12.6 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת M94.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4449 · ראה עוד »

NGC 4450

NGC 4450 היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי, הנמצאת במרחק של כ-49 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4450 · ראה עוד »

NGC 4459

NGC 4459 היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי, הנמצאת במרחק של כ-53 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4459 · ראה עוד »

NGC 4461

NGC 4461 היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-47 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4461 · ראה עוד »

NGC 4473

NGC 4473 היא גלקסיה אליפטית בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי, הנמצאת במרחק של כ-54 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4473 · ראה עוד »

NGC 4477

NGC 4477 היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי, הנמצאת במרחק של כ-63 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4477 · ראה עוד »

NGC 4503

NGC 4503 היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-51 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4503 · ראה עוד »

NGC 4526

NGC 4526 היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-48 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4526 · ראה עוד »

NGC 4535

NGC 4535 היא גלקסיית מוט ספירלית בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-50 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4535 · ראה עוד »

NGC 4564

NGC 4564 היא גלקסיה אליפטית בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-54 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4564 · ראה עוד »

NGC 4567-8

NGC 4567 ו-NGC 4568 (נקראות גם התאומות הסיאמיות) הן זוג גלקסיות ספירליות בתהליך של התנגשות, שנמצאות בקבוצת הכוכבים בתולה במרחק של כ-55 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכות לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4567-8 · ראה עוד »

NGC 4570

NGC 4570 היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-54 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4570 · ראה עוד »

NGC 4596

NGC 4596 היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-55 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4596 · ראה עוד »

NGC 4608

NGC 4608 היא גלקסיית עדשה עם מוט מרכזי בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-56 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4608 · ראה עוד »

NGC 4651

NGC 4651 (נקראת גם גלקסיית המטרייה) היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי, הנמצאת במרחק של כ-62 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4651 · ראה עוד »

NGC 4654

NGC 4654 היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-55 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4654 · ראה עוד »

NGC 4660

NGC 4660 היא גלקסיה אליפטית בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-50 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4660 · ראה עוד »

NGC 4689

NGC 4689 היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי, הנמצאת במרחק של כ-53 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4689 · ראה עוד »

NGC 4698

NGC 4698 היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-62 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4698 · ראה עוד »

NGC 4710

NGC 4710 היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי, הנמצאת במרחק של כ-55 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4710 · ראה עוד »

NGC 4754

NGC 4754 היא גלקסיית עדשה עם מוט מרכזי בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-56 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4754 · ראה עוד »

NGC 4762

NGC 4762 היא גלקסיית עדשה עם מוט מרכזי בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-66 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4762 · ראה עוד »

NGC 4945

NGC 4945 היא גלקסיית מוט ספירלית שנמצאת בקבוצת הכוכבים קנטאור, במרחק של כ-12.5 מיליון שנות אור ממערכת השמש, ושייכת לקבוצת קנטאור A. הגלקסיה נמצאת כשליש מעלה ממזרח לכוכב ξ1 בקנטאור וכ-4 מעלות ממזרח-דרום-מזרח לכוכב הבולט מוליפיין.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 4945 · ראה עוד »

NGC 5102

NGC 5102 היא גלקסיית עדשה שנמצאת בקבוצת הכוכבים קנטאור, במרחק של כ-12.2 מיליון שנות אור ממערכת השמש, ושייכת לקבוצת קנטאור A. הגלקסיה נמצאת כשליש מעלה ממזרח-צפון-מזרח לכוכב ι בקנטאור, שבהירותו מקשה על הצפייה בה, וכ-9 מעלות ממערב למנקנט.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 5102 · ראה עוד »

NGC 5195

NGC 5195 או M51B היא גלקסיית עדשה או גלקסיה לא-סדורה בקבוצת הכוכבים כלבי ציד, הנמצאת במרחק של כ-23.4 מיליון שנות אור ממערכת השמש ונמצאת באינטראקציה כבידתית עם גלקסיית המערבולת הסמוכה אליה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 5195 · ראה עוד »

NGC 5204

NGC 5204 היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה, הנמצאת במרחק של כ-17 מיליון שנות אור ממערכת השמש בין קבוצת M94 ובין קבוצת M101 הרחוקה יותר, כך שלא ברור אם היא שייכת לאחת משתי הקבוצות.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 5204 · ראה עוד »

NGC 5206

NGC 5206 היא גלקסיה אליפטית ננסית או גלקסיית עדשה ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים קנטאור במרחק של כ-10.5 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת קנטאור A. הגלקסיה נמצאת כ-3.8 מעלות ממערב-דרום-מערב לכוכב ζ בקנטאור וכ-1.3 מעלות מדרום-מזרח לצביר הכדורי ω בקנטאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 5206 · ראה עוד »

NGC 5253

NGC 5253 היא גלקסיה לא-סדורה ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים קנטאור, קרוב לגבול עם קבוצת נחש מים, במרחק של כ-11.6 מיליון שנות אור ממערכת השמש, ושייכת לקבוצת קנטאור A.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 5253 · ראה עוד »

NGC 5474

NGC 5474 היא גלקסיה ספירלית קטנה בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה, הנמצאת במרחק של כ-23 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת M101.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 5474 · ראה עוד »

NGC 55

NGC 55 היא גלקסיית מוט ספירלית או גלקסיה לא-סדורה ננסית בקבוצת הכוכבים פסל, הנמצאת במרחק של כ-6.2 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת פסל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 55 · ראה עוד »

NGC 5585

NGC 5585 היא גלקסיה ספירלית קטנה בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה, הנמצאת במרחק של כ-24 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת M101.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 5585 · ראה עוד »

NGC 625

NGC 625 היא גלקסיית מוט ספירלית ננסית בקבוצת הכוכבים עוף החול, הנמצאת במרחק של כ-12.2 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת פסל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 625 · ראה עוד »

NGC 7793

NGC 7793 היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים פסל, הנמצאת במרחק של כ-12.6 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת פסל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNGC 7793 · ראה עוד »

NML בברבור

NML בברבור (נקרא גם V1489 בברבור) הוא על-ענק אדום ואחד מהכוכבים הגדולים שאי פעם התגלו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וNML בברבור · ראה עוד »

OGLE-2005-BLG-390Lb

OGLE-2005-BLG-390Lb או OGLE-05-390Lb הוא כוכב לכת חוץ-שמשי שהתגלה במערכת כוכבי לכת מרוחקת מכדור הארץ, ייחודו בכך שהוא כוכב הלכת הראשון בעל מעטפת מוצקה וקרה שהתגלה לאדם מחוץ למערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וOGLE-2005-BLG-390Lb · ראה עוד »

Parker Solar Probe

Parker Solar Probe (נקראה בעבר Solar Probe Plus) היא גשושית בלתי־מאוישת, של סוכנות החלל נאס"א, אשר חוקרת את העטרה של השמש ואשר התקרבה עד למרחק של 5.9 מיליון קילומטרים מפני השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וParker Solar Probe · ראה עוד »

R בדג זהב

R בדג זהב (R Doradus, נקרא גם HD 29712) הוא ענק אדום משתנה מסוג מירה הנמצא במרחק של 178 שנות אור (54.6 פארסק) מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים דג זהב וקרוב לקבוצת הכוכבים רשת.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וR בדג זהב · ראה עוד »

RL10

RL-10 הוא מנוע רקטי אמריקאי ששוגר לראשונה ב-1963.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וRL10 · ראה עוד »

RT בשדרית

RT בשדרית (RT Carinae) הוא כוכב על-ענק אדום משתנה לא סדיר איטי הנמצא במרחק של כ-1,400 שנות אור ממערכת השמש בערפילית קארינה שבקבוצת הכוכבים שדרית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וRT בשדרית · ראה עוד »

S/2003 J 12

S/2003 J 12 הוא ירחו של כוכב הלכת צדק והוא אחד מהירחים הקטנים ביותר במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וS/2003 J 12 · ראה עוד »

SCR 1845-6357

SCR 1845-6357 הוא כוכב כפול המורכב מננס אדום וננס חום שנמצאים במרחק של 12.5 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים טווס.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וSCR 1845-6357 · ראה עוד »

SIMBAD

מצפה הכוכבים בשטרסבורג, 1 במאי 2007 SIMBAD (ראשי תיבות Set of Identifications, Measurements and Bibliography for Astronomical Data) הוא בסיס נתונים דינמי של גרמי שמיים מעבר למערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וSIMBAD · ראה עוד »

SOHO

Solar and Heliospheric Observatory (בקיצור SOHO) היא משימת חלל שמטרתה לחקור את פעילות השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וSOHO · ראה עוד »

SpaceEngine

SpaceEngine (מכונה בעברית ספייסאנג'ן; בתרגום חופשי: מנוע חלל; מסוגנן כ-Space Engine) היא תוכנת אסטרונומיה תלת מימדית ומנוע גרפי שנוצרה בידי המתכנת והאסטרונום הרוסי ולדימיר רומניוק.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וSpaceEngine · ראה עוד »

United Launch Alliance

United Launch Alliance (ULA) היא חברה בבעלות משותפת של לוקהיד מרטין ובואינג.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וUnited Launch Alliance · ראה עוד »

UY במגן

UY במגן הוא כוכב מסוג על-ענק אדום משתנה סדיר למחצה בקבוצת מגן הנמצא במרחק של 9,500 שנות אור מכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וUY במגן · ראה עוד »

V354 בקפאוס

V354 בקפאוס (V354 Cephei) הוא על-ענק אדום הממוקם בקבוצת הכוכבים קפאוס בגלקסיית שביל החלב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וV354 בקפאוס · ראה עוד »

VY בכלב גדול

VY בכלב גדול (באנגלית: VY canis majoris או VY CMA) הוא על-ענק אדום בקבוצת הכוכבים כלב גדול.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וVY בכלב גדול · ראה עוד »

Warframe (משחק)

Warframe הוא משחק פעולה חינמי בגוף שלישי שפותח על ידי Digital Extremes עבור Microsoft Windows, פלייסטיישן 4, Xbox One ו-Nintendo Switch.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וWarframe (משחק) · ראה עוד »

WASP-17b

WASP-17b הוא כוכב לכת חוץ-שמשי גזי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וWASP-17b · ראה עוד »

WOH G64

WOH G64  הוא כוכב על-ענק אדום בגלקסיית ענן מגלן הגדול, גלקסיית לוויין של גלקסיית שביל החלב, בקבוצת הכוכבים הדרומית דג זהב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וWOH G64 · ראה עוד »

WR 102

WR 102 הוא כוכב וולף-ראייה שנמצא במרחק של כ-18,000 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים קשת.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וWR 102 · ראה עוד »

YZ בלווייתן

YZ בלווייתן (נקרא גם גליזה 54.1 או LHS 138) הוא ננס אדום הנמצא במרחק של כ-12.1 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים לווייתן.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וYZ בלווייתן · ראה עוד »

מאפיי 1

מאפיי 1, נקראת גם PGC 9892, היא גלקסיה אליפטית בקבוצת הכוכבים קסיופאה, הנמצאת במרחק של כ-9.8 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת מאפיי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומאפיי 1 · ראה עוד »

מאפיי 2

מאפיי 2, נקראת גם PGC 10217, היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים קסיופאה, הנמצאת במרחק של כ-10.9 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת מאפיי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומאפיי 2 · ראה עוד »

מאקה-מאקה (כוכב לכת ננסי)

136472 מאקֶה-מאקֶה (שם מלא: 136472 מאקה-מאקה; באנגלית: 136472 Makemake; סמל: 🝼) הוא כוכב לכת ננסי השלישי בגודלו במערכת השמש והוא מוגדר כגוף טרנס-נפטוני באזור חגורת קויפר.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומאקה-מאקה (כוכב לכת ננסי) · ראה עוד »

מארינר 2

מארינר 2 היא גשושית אמריקאית שנבנתה כחלק מתוכנית '''מארינר־נוגה 1962''' של נאס"א.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומארינר 2 · ראה עוד »

מארינר 4

מארינר 4 הייתה הגשושית הרביעית במסגרת תוכנית מארינר ותפקידה היה לבצע יעף על פני מאדים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומארינר 4 · ראה עוד »

מאגמה

זרם לבה בהוואי הר הגעש קילוואה בהוואי מאגמה (מיוונית: Μάγμα – בצק או משחה) היא סלע מותך וחם, בטמפרטורות שבין C° 600–1,300 ולעיתים אף בין C° 1,600–1,800, הנוצר בעומק כדור הארץ בתהליכי התכה שונים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומאגמה · ראה עוד »

מאדים

הירח של כדור הארץ ממאדים (צולם ב-2016 על ידי המקפת MRO) מאדים (בלטינית: Mars, בתעתיק מדויק: מַארס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומאדים · ראה עוד »

מנמוניקה

לוח הגרגוריאני. מפרק בולט, ממנו יוצאת אצבע, משמעו חודש ארוך בן 31 יום. לעומתו, השקע שבין מפרקי האצבעות נספר כחודש קצר. מְנֶמוֹנִיקָה (מיוונית עתיקה: μνημονικός מְנֶמוֹנִיקוֹס, "קשור לזיכרון") או עזר זיכרון היא אמצעי או שיטה חזותיים או מילוליים העוזרים לזכור דברים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומנמוניקה · ראה עוד »

מנקנט

מֶנְקֶנְט (נקרא גם θ (תטא) בקנטאור וכן גליזה 539 או LHS 2858) הוא הכוכב השלישי בבהירותו בקבוצת הכוכבים קנטאור והוא גם הכוכב הבהיר ביותר בקבוצה שניתן לראות מהמזרח התיכון ומאירופה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומנקנט · ראה עוד »

מנקר

מֶנְקָר (מערבית, منخر - מוּנחר - "נחיר") או α בלווייתן, הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים לווייתן אחרי הכוכב דנב קאיטוס (β בלווייתן).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומנקר · ראה עוד »

מסנג'ר (גשושית)

הרכבת ה־MESSENGER בחדר נקי שיגור ה־MESSENGER אחת התמונות ששידרה ה־MESSENGER לכדור הארץ בעת היעף הראשון התמונה חשפה פני שטח שמעולם לא נראו לפני כן MESSENGER (MErcury Surface, Space ENvironment, GEochemistry and Ranging) הייתה גשושית ששוגרה על ידי נאס"א לחקר כוכב הלכת חמה ב־3 באוגוסט 2004.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומסנג'ר (גשושית) · ראה עוד »

מסלול הליוצנטרי

מערכת השמש. ניתן לראות את מסלוליהם ההלויוצנטריים של כל כוכבי הלכת (לא בקנה מידה). מסלול הליוצנטרי (באנגלית: Heliocentric orbit) הוא מסלול סביב השמש (הליו - helios, ביוונית עתיקה: השמש; צנטרי - centric, ביוונית עתיקה: מרכז).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומסלול הליוצנטרי · ראה עוד »

מסלול כבידתי

תחנת החלל הבינלאומית במסלול כבידתי סביב כדור הארץ, בגובה 400 ק"מ בפיזיקה, מסלול כבידתי (באנגלית: Orbit) הוא מסלול תנועה של גוף בהשפעת האינטראקציה הכבידתית עם גוף אחר או מערכת גופים אחרת.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומסלול כבידתי · ראה עוד »

מסיב טאמו

מסיב טאמו מסיב טאמו הוא הר הגעש הגדול ביותר בכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומסיב טאמו · ראה עוד »

מערבולת פולארית

מערבולת פולארית מעל קוויבק ומיין, ינואר 1985 מערבולת פּוֹלארית (נקראת גם ציקלון מינוֹגנוֹ, ציקלון ארקטי וציקלון סאב-פולארי, באנגלית: Polar Vortex) היא ציקלון גדול, לרוב יציב (קיים לאורך השנה כולה), הממוקם קרוב לאחד או שני הקטבים הגאוגרפיים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומערבולת פולארית · ראה עוד »

מערכת

דיאגרמה של מערכת, שבה הגבול מפריד בין המערכת לסביבה. הגבול נקבע על פי הגדרת המערכת, אשר משתנה ממקרה למקרה. מערכת היא אוסף של מרכיבים, מוחשיים או מופשטים, הקשורים ביניהם ומתפקדים יחד למען מטרה משותפת.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומערכת · ראה עוד »

מערכת (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומערכת (פירושונים) · ראה עוד »

מערכת כוכבי לכת

הדמיית אמן של מערכת כוכבי לכת צילום חלל מעובד של מערכת כוכבי לכת HR8799 מערכת כוכבי לכת או מערכת פלנטרית (באנגלית: Planetary System) היא מערכת בה גרמי שמים שונים כמו כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסים, אסטרואידים, מטאורואידים, שביטים ואבק קוסמי נמצאים במסלול סביב כוכב בודד או מערכת מרובת כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומערכת כוכבי לכת · ראה עוד »

מעטפת כדור הארץ

מעטפת כדור הארץ היא השכבה האמצעית בגאוספירה של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומעטפת כדור הארץ · ראה עוד »

מעבר נוגה על פני השמש

אפקט הטיפה השחורה - מעבר נוגה על פני השמש ביוני 2004 אנימציה ממוחשבת המדמה את מעבר נוגה על פני השמש במרכז אירופה, יוני 2012 מעבר נוגה על פני השמש (או הטרנזיט של נוגה על פני השמש) מתרחש כאשר כוכב הלכת נוגה עובר בין כדור הארץ והשמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומעבר נוגה על פני השמש · ראה עוד »

מפרץ ג'ורג' השישי

מפרץ ג'ורג' השישי או מפרץ המלך ג'ורג' השישי או תעלת ג'ורג' השישי (או בספרדית: תעלת חורחה השישי) או מפרצון ג'ורג' השישי (באנגלית: George VI Sound או Canal Jorge VI או King George the Sixth Sound) הוא מפרץ גדול או בקע תת-מימי או מצר ים ממזרח ומדרום לחוף של האי אלכסנדר, המפריד בין ארץ פאלמר, בחלק הדרומי של חצי האי האנטארקטי לבין חוף אינגליש שבאנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומפרץ ג'ורג' השישי · ראה עוד »

מפרש שמש

מפרש שמש בגודל של 20x20 מטר בניסוי במעבדות נאס"א איקרוס בחלל. באיקרוס נעשה לראשונה שימוש במפרש שמש מפרש שמש הוא משטח רחב מחזיר אור שמנצל את לחץ קרינת השמש כדי להניע רכבי חלל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומפרש שמש · ראה עוד »

מצפה נויטרינו בגלאי אייסקיוב

מצפה נויטרינו בגלאי אייסקיוב (באנגלית: IceCube) הוא גלאי נייטרינו אשר נמצא בתחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט באנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומצפה נויטרינו בגלאי אייסקיוב · ראה עוד »

מצפה הכוכבים על שם וייז

הטלסקופ המשני, בקוטר 45 ס"מ. מצפה הכוכבים על שם פלורנס וג'ורג' וייז הוא מצפה הכוכבים הגדול ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומצפה הכוכבים על שם וייז · ראה עוד »

מצפה הכוכבים קק

המראה הראשית של קק II הטלסקופים בעת שקיעה מצפה הכוכבים קק (שמו המלא - W. M. Keck Observatory) הוא מצפה אסטרונומי השוכן קרוב לפסגת הר מאונה קיאה שבהוואי, בגובה של 4,145 מטר, באתר הנחשב אחד הטובים והחשובים בעולם לתצפיות אסטרונומיות.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומצפה הכוכבים קק · ראה עוד »

מצפה הכוכבים ג'ודרל בנק

מצפה הכוכבים ג'ודרל בנק (באנגלית: Jodrell Bank Observatory) כולל כמה מתקני רדיו-טלסקופ, והוא מהווה חלק מ"מרכז האסטרופיזיקה של ג'ודרל בנק" (Jodrell Bank Centre for Astrophysics) באוניברסיטת מנצ'סטר.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומצפה הכוכבים ג'ודרל בנק · ראה עוד »

מצפה כוכבים

מצפה כוכבים בשעות הלילה. מצפה כוכבים בשטרסבורג, צרפת "מצפה ספינקס" ביונגפראו מצפה הכוכבים פאראנאל (אחד מארבעת הטלסקופים של הVLT) במדבר אטקמה שבצ'ילה צופה במרכז גלקסיית שביל החלב. קרן הלייזר יוצרת כוכב מלאכותי בשמיים שמאפשר לטלסקופ לתקן את צורת המראה לביטול עיוותים אטמוספיריים. מצפה כוכבים הוא מקום המצויד במכשור מדעי, ובפרט טלסקופ, המשמש לתצפית בכוכבים ובחלל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומצפה כוכבים · ראה עוד »

מצוק לונאר

מצוק לונאר (באנגלית: Lunar Crag; מילולית: "מצוק הירח") הוא מצוק, שבראשו פסגת סלע חשופה, ברמת פלאנט שבצד המזרחי של האי אלכסנדר, שבאנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומצוק לונאר · ראה עוד »

מצוקי קליסטו (אנטארקטיקה)

מצוקי קליסטו (באנגלית: Callisto Cliffs) הם שני מצוקים, המהווים את הקצה המזרחי של האי אלכסנדר, שבאנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומצוקי קליסטו (אנטארקטיקה) · ראה עוד »

מקור (ספר מאת דן בראון)

מקור הוא רומן מתח ומסתורין משנת 2017 מאת הסופר האמריקאי דן בראון, המהווה את הכרך החמישי בסדרת ספרי "רוברט לנגדון", לאחר הכרך הרביעי "התופת".

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומקור (ספר מאת דן בראון) · ראה עוד »

מרסן

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומרסן · ראה עוד »

מרסן (אסטרואיד)

מרסן (שם מלא: 8191 מרסן) הוא אסטרואיד בחגורת האסטרואידים שבמערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומרסן (אסטרואיד) · ראה עוד »

מרקב (מפרש)

מָרְקֶבּ או κ במפרש הוא כוכב כפול ספקטרוסקופי שנמצא במרחק של כ-570 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים מפרש ובהירות נראיתו היא מדרגה 2.47, הרביעית בעוצמתה בקבוצה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומרקב (מפרש) · ראה עוד »

מרקב (פגסוס)

מָרְקָבּ (מערבית: منكب الفرس "מנקיבּ אל-פאראס" - כתף הסוס), נקרא גם α בפגסוס, הוא הכוכב השלישי בבהירותו בקבוצת הכוכבים פגסוס ומייצג את כתפו של פגסוס.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומרקב (פגסוס) · ראה עוד »

מרכז נתוני האסטרונומיה בשטרסבורג

מרכז נתוני האסטרונומיה בשטרסבורג (בצרפתית: Le Centre de données astronomiques de Strasbourg, בגרמנית: Das Astronomisches Datenzentrum von Straßburg, באנגלית: The Strasbourg Astronomical Data Center, בראשי תיבות: CDS) הוא מרכז נתונים הממוקם בשטרסבורג, צרפת, שאוסף, מקטלג ומפיץ מידע אסטרונומי ברחבי העולם, מכל תחומי החיים: מאמרים מדעיים, נתונים תצפיתיים ותמונות דיגיטציה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומרכז נתוני האסטרונומיה בשטרסבורג · ראה עוד »

מרכז טיסות החלל גודרד

מרכז טיסות החלל גודרד (באנגלית: Goddard Space Flight Center, בראשי תיבות: GSFC) הוא אחד ממרכזי המחקר הגדולים ביותר של נאס"א.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומרכז טיסות החלל גודרד · ראה עוד »

מרכז המחקר איימס

מרכז המחקר איימס (מאנגלית: Ames Research Center או בקיצור ARC) הוא אחד ממרכזי המחקר של נאס"א - סוכנות החלל של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומרכז המחקר איימס · ראה עוד »

משפט ניוטון על מסלולים סובבים

איור 1: כוח משיכה (''F''(''r'' גורם לכוכב הלכת הכחול לנוע על מעגל בצבע ציאן. כוכב הלכת הירוק נע 3 פעמים מהר יותר ולכן מצריך כוח צנטריפטלי חזק יותר, שמסופק על ידי הוספה של כוח משיכה היפוך מעוקב. כוכב הלכת האדום נייח; הכוח (''F''(''r'' מאוזן בדיוק על ידי כוח דחייה היפוך מעוקב. משפט ניוטון על מסלולים סובבים (באנגלית: Newton's theorem of revolving orbits) במכניקה קלאסית מזהה את סוג הכוח המרכזי הדרוש כדי להכפיל את המהירות הזוויתית של חלקיק בתנועה מסלולית בפקטור k מבלי להשפיע על התנועה הרדיאלית שלו (איורים 1 ו-2).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומשפט ניוטון על מסלולים סובבים · ראה עוד »

משפט ברטראן

כאן אין מדובר בכוח מרכזי. ציור 2 - דוגמה למסלול לא סגור - אליפסה המבצעת נקיפה משפט ברטראן בפיזיקה, דן בתנאים לקיומם של מסלולים סגורים יציבים עבור תנועת גוף בהשפעת פוטנציאל מרכזי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומשפט ברטראן · ראה עוד »

משפחת אסטרואידים

פערי קירקווד בולטים מחלקים את אזור הליבה (A, B+C, D, E+F+G) אקסצנטריות (בשבר עשרוני, ככל שקרוב ל 0 המסלול יותר עגול) על ציר X לעומת נטיית מסלול (במעלות) על ציר Y משפחת אסטרואידים היא קבוצת אסטרואידים ממוצא משותף שחולקים מסלולי הקפה דומים מבחינת ציר ראשי, אקסצנטריות ונטיית מסלול.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומשפחת אסטרואידים · ראה עוד »

משרד התוכנית למשימות פלנטריות

משרד התוכנית למשימות פלנטריות (באנגלית: The Planetary Missions Program Office, בראשי תיבות: PMPO) היא חטיבה של נאס"א שבסיסה במרכז טיסות החלל מרשל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומשרד התוכנית למשימות פלנטריות · ראה עוד »

משטח בזלת נרחב

משטח בזלת נרחב הוא חבל גאולוגי המתאפיין בנפח גדול מאוד של סלעים געשיים מאפיים – בעיקר בזלת אך גם ריוליט – תוצאה של התפרצויות געשיות נרחבות במשך תקופת זמן קצרה יחסית במונחים גאולוגיים: מאות אלפים עד מיליוני שנים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומשטח בזלת נרחב · ראה עוד »

מתמטיקה ביוון העתיקה

יסודות מאת אוקלידס, על פפירוס שנמצא בחפירות באוקסירינכוס; האיור שייך לטענה החמישית בספר אחת מתרומותיה החשובות לאנושות של יוון העתיקה היא פיתוח המתמטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומתמטיקה ביוון העתיקה · ראה עוד »

מלחמה בין כוכבית

מלחמה בין כוכבית כוללת מלחמה בין לוחמים ממערכות פלנטריות שונות.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומלחמה בין כוכבית · ראה עוד »

מטאור (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומטאור (פירושונים) · ראה עוד »

מטאורואיד

מטאורואיד הוא גוף שמימי קטן ומוצק הנע בתוך מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומטאורואיד · ראה עוד »

מטאוריט

מוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע בניו יורק מכתש המטאור, או בשמו המדעי "מכתש בארינגר" מטאוריט הוא עצם סלעי או מתכתי שהגיע לפני השטח של כדור הארץ או כל כוכב לכת אחר מן החלל החיצון.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומטאוריט · ראה עוד »

מטאוריט מורצ'יסון

250px מטאוריט מורצ'יסון (באנגלית: Murchison meteorite) הוא מטאוריט שחלקים שלו נפלו ב-28 בספטמבר 1969 באזור הכפר מורצ'יסון בוויקטוריה שבאוסטרליה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומטאוריט מורצ'יסון · ראה עוד »

מטר (כוכב)

מָטָר (מערבית: سعد المطر "סַעְד אַל-מַטָר" - מזלו של הגשם), נקרא גם η בפגסוס, הוא הכוכב החמישי בבהירותו בקבוצת הכוכבים פגסוס עם בהירות נראית מדרגה 2.95 והוא נמצא במרחק של כ-214 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומטר (כוכב) · ראה עוד »

מזבח (קבוצת כוכבים)

מזבח הוא קבוצת כוכבים קטנה בשמי הדרום הממוקמת בין הקבוצות עקרב ומשולש דרומי באזור של שביל החלב שעשיר בצבירי כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומזבח (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »

מחקר בחלל

היבט אחד של חקר החלל נראה במשימת אופורטוניטי חגורות הקרינה המסוכנות של ואן אלן מחקר בחלל הוא מחקר המתבצע בחלל החיצון, ועל ידי חקר החלל החיצון.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומחקר בחלל · ראה עוד »

מחזור

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומחזור · ראה עוד »

מחזורי מילנקוביץ'

מחזורי מילנקוביץ' בעבר ובעתיד. מודל VSOP מאפשר לחזות פרמטרים מסלוליים בדיוק גבוה אחורה וקדימה בזמן.התמונה מראה שינויים בפרמטרים המסלוליים הבאים (מלמעלה למטה):'''בכחול''' - נטיית ציר הסיבוב ''(ε)''.'''בירוק''' - אקסצנטריות מסלולית ''(e)''.'''בסגול''' - קו הרוחב בפריהליון ''((sin(ϖ)''.'''באדום''' - אינדיקטור נקיפת ציר הסיבוב ''((e sin(ϖ)'', אשר יחד עם נטיית ציר הסיבוב, שולט במחזור הקרינה העונתי.'''באפור כהה''' - בידוד הקרינה העונתי היומי הממוצע המחושב בחלק העליון של האטמוספירה ביום נקודת היפוך הקיץ בקו הרוחב 65 מעלות צפון. פרמטר זה מהווה את סך ההשפעה של מחזורי מילנקוביץ' על כמות השמש המגיעה לכדור-הארץ. שני פרמטרים מקורבים של גובה פני הים וטמפרטורה גלובליים וקרח אנטארקטי הם:'''בצבע בורגונדי''' - שינוי ביחסים בין איזוטופי חמצן בחוריריות בנתיות (משקעים אוקייאניים).'''בצבע ירוק''' - שינוי בטמפרטורה (ליבות קרח מווסטוק). הקו האפור במרכז מסמל את המצב הנוכחי - בשנת 2,000 לספירה. מחזורי מילנקוביץ (באנגלית: Milankovitch cycles) הם אוסף של שינויים מחזוריים בתנועת כדור הארץ, אשר לפי תיאורית מילנקוביץ' ממלאים תפקיד משמעותי בקביעת דפוסי האקלים ועידני הקרח על פניו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומחזורי מילנקוביץ' · ראה עוד »

מבנה היקום

מבנה היקום הוא אחד הנושאים בתולדות המדע שבהם תפיסת העולם של האדם עברה שינויי פרדיגמה רבים במיוחד, והוא אחד מהנושאים המרכזיים באסטרונומיה ובקוסמולוגיה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומבנה היקום · ראה עוד »

מבסוטה

מֶבּסוּטָה או ε בתאומים הוא הכוכב החמישי בבהירותו בקבוצת הכוכבים תאומים עם בהירות נראית מדרגה 2.98, שנמצא במרחק של כ-845 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומבסוטה · ראה עוד »

מבצע סופה גלקטית

מבצע סופה גלקטית (באנגלית: Operation Galactic Storm) הוא אירוע קרוסאובר נרחב ביקום מארוול שפורסם בחוברות האוונג'רס, קפטן אמריקה, תור ואיירון מן בין היתר על ידי חברת מארוול קומיקס בין מרץ למאי 1992 למשך 22 חוברות.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומבצע סופה גלקטית · ראה עוד »

מג שוומב

מייגן "מג" שוומב (באנגלית: Megan "Meg" E. Schwamb; נולדה ב-1984) היא אסטרונומית אמריקאית ומדענית פלנטרית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומג שוומב · ראה עוד »

מגנטר

מגנטר בעיני אמן, עם קווי שדה מגנטי מגנטר (באנגלית: Magnetar) הוא סוג ייחודי של כוכב נייטרונים, הדומה במאפיינים רבים לפולסר.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומגנטר · ראה עוד »

מגלן (גשושית)

מגלן (באנגלית: Magellan, מבוטא "מג'לן") הייתה גשושית לחקר כוכב הלכת נוגה, ששוגרה על ידי נאס"א ב־4 במאי 1989 על גבי מעבורת החלל אטלנטיס במשימת STS-30 – ובכך הפכה לגשושית הראשונה לחקר מערכת השמש ששוגרה ממעבורת חלל, והראשונה להשתמש במערכת ה־IUS ששיגרה אותה מן המעבורת.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומגלן (גשושית) · ראה עוד »

מגדלנה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומגדלנה · ראה עוד »

מדע פופולרי

פרסומת לירחון מדע פופולרי מסוף המאה ה-19 מדע פופולרי הוא דיווח על תאוריות מדעיות, השערות מדעיים, ניסויים ותגליות מדעיות באופן המובן לקהל הרחב ולהדיוטות, אבל שאינו מספק את צורכיהם ודרישותיהם של העוסקים במדע, כחוקרים, סטודנטים או בעלי מקצועות המיישמים ידע מדעי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומדע פופולרי · ראה עוד »

מדע בדיוני

A True Story של לוקיאנוס מסאמוסאטה שחוברה במאה השנייה לספירה Theodor von Holst. Henrique Alvim Corrêa לרומן המדע הבדיוני מלחמת העולמות (1898) העוסק בפלישה של אנשי מאדים לכדור הארץ מדע בדיוני (בראשי תיבות: מד"ב) הוא סוגה ספרותית רחבה הכלולה בסוגת העל "ספרות ספקולטיבית", העוסקת לרוב בתיאור עלילות עתידיות בדיוניות באמצעות פיתוח של רעיונות ומגמות קיימים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הכלכלה והאמנות והשלכותיהם על עתיד האנושות.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומדע בדיוני · ראה עוד »

מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל

פסל של שמריהו לוין מיוזמי הקמת הטכניון בחיפה מוצב במקום דגם המטוס הממונע הראשון של האחים רייט במדעטק בחיפה כפיר בפארק המדע במדעטק - משקיף על רחוב בלפור מבט פנורמי של הבניין דגם של מכונת טיסה אישית עם כנפיים נעות לפי תרשים של לאונרדו דה וינצ'י במדעטק בחיפה ג'יגאנוטוזאור בתערוכת "ענקי פטגוניה" שיחזור של דינוזאור שטרם בקע מהביצה, תערוכת הדינוזאורים "ענקי פטגוניה" מכונת דפוס קליפורניה משנת 1958 המוצגת במדעטק מוצג המסביר את חילופי העונות במהלך השנה, מתוך תערוכת "השעונים הטבעיים" המוצגת במדעטק "מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, מרכז דניאל ומטילדה רקנאטי" הוא מוזיאון מדע הנמצא בשכונת הדר הכרמל שבעיר חיפה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל · ראה עוד »

מדעי החלל

גלקסיות כפי שצילם טלסקופ החלל האבל ציוני דרך עיקריים בהתפשטות היקום צביר צעיר פלנטות של מערכת השמש צורות חיים על בסיס צורן 260x260px מערכת לייזר בחלל מדעי החלל הוא שם לכל תחומי המדע העוסקים בחקר החלל החיצון.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומדעי החלל · ראה עוד »

מדעי כדור הארץ

כיוון.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומדעי כדור הארץ · ראה עוד »

מדעים פלנטריים

גסנדי על הירח, צילום מאפולו 16. מדעים פלנטריים או פלנטולוגיה (מיוונית "פלנטה" - כוכב לכת, ו"לוגוס" - דרך) הם ענף במדעי הטבע העוסק בחקר כוכבי לכת (לרבות כדור הארץ וכוכבי לכת חוץ-שמשיים), ירחים ושביטים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומדעים פלנטריים · ראה עוד »

מדרון קאיפר

מדרון קאיפר או מתלול קאיפר (באנגלית: Kuiper Scarp) הוא מדרון, בצידו המזרחי של האי אלכסנדר, שבאנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומדרון קאיפר · ראה עוד »

מדד הדמיון לכדור הארץ

מדד הדמיון לכדור הארץ (באנגלית: ESI - Earth Similarity Index) הוא אפיון מוצע על מנת לבחון את מידת התאמת מאפייניהם של כוכב לכת, לווין טבעי או כוכב לכת חוץ-שמשי לאלה של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומדד הדמיון לכדור הארץ · ראה עוד »

מהירות מילוט

לונה 1, גשושית רוסית ששוגרה ב-1959. לראשונה גוף מעשה ידי אדם הגיע למהירות המילוט מכדור הארץ מהירות מילוט היא המהירות המינימלית הדרושה לגוף חופשי ולא מונע כדי להשתחרר משדה כבידה של גרם שמיימי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומהירות מילוט · ראה עוד »

מו במפרש

μ (מוּ) במפרש הוא אחד הכוכבים הבולטים בקבוצת הכוכבים מפרש עם בהירות נראית מדרגה 2.69, שנמצא במרחק של כ-117 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומו במפרש · ראה עוד »

מו בקסיופאה

μ (מו) בקסיופאה (μ Cassiopeiae) הוא כוכב כפול הנמצא במרחק של כ-25 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים קסיופאה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומו בקסיופאה · ראה עוד »

מומנט כבידתי

מומנטים כבידתיים (באנגלית: Gravitational moment) הם סדרה של קבועים חסרי ממדים המתארים את התפלגות המסה בגרם שמיים, כגון כוכב לכת, כוכב או ירח.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומומנט כבידתי · ראה עוד »

מועצת המחקר האירופית

מועצת המחקר האירופית (באנגלית: European Research Council - ERC) היא גוף ציבורי למימון מחקר מדעי וטכנולוגי הנערך באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומועצת המחקר האירופית · ראה עוד »

מופריד

מוּפְרִיד (מערבית مفرد الرامح "מופריד אל-ראמי" - היחיד עם החנית) או η ברועה דובים, נקרא גם גליזה 534, הוא כוכב שנמצא במרחק של כ-37 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים רועה דובים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומופריד · ראה עוד »

מוצא החיים

נביעות הידרותרמיות מוצא החיים או אביוגנזה (בלועזית: Abiogenesis) הוא כינוי לתחום מחקר במדעי הטבע, החוקר את היווצרות החיים על פני כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומוצא החיים · ראה עוד »

מושבת ירח

המחשה אמנותית של מושבת ירח כפי שהיא נראית בחזון נאס"א שפורסם באוקטובר 2005. מושבת ירח היא יישוב של בני אדם המתקיים על הירח.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומושבת ירח · ראה עוד »

מוליפיין

מוּליפֵיין או γ בקנטאור הוא כוכב כפול בקבוצת הכוכבים קנטאור המורכב מזוג כוכבים כמעט זהים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומוליפיין · ראה עוד »

מוזיאון מדע, טכנולוגיה וטבע

אב ובן בוחנים דגם של מנוע מדחף-מטוס במוזיאון הטכנולוגיה של ברלין מוזיאון מדע וטבע הוא מוזיאון שמיצגיו עוסקים בנושאי מדעי הטבע, ידיעת הטבע, מדע וטכנולוגיה (בניגוד למוזיאון אמנות).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומוזיאון מדע, טכנולוגיה וטבע · ראה עוד »

מוזיאון טולוז

מוזיאון טולוז (בצרפתית: Muséum d'Histoire Naturelle de la ville de Toulouse או בקיצור MHNT) הוא מוזיאון לתולדות הטבע הממוקם בעיר טולוז, צרפת.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומוזיאון טולוז · ראה עוד »

מודל מערכת השמש בשוודיה

מודל מערכת השמש בשוודיה הוא המודל הגדול ביותר בקנה מידה אמיתי של מערכת השמש, והוא פרוש לאורכה של שוודיה באופן הממחיש את ממדיהם האמיתיים של כוכבי הלכת וגרמי השמים ואת המרחקים ביניהם.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומודל מערכת השמש בשוודיה · ראה עוד »

מודל הארץ ככדור

איור מספרו הימי הביניימי רב ההשפעה של יוהנס דה סקרובוסקו, "על הספֵירות", המדגים ומסביר את היותו של העולם כדורי תפיסת הארץ ככדור הופיעה בפילוסופיה היוונית הקדומה במאות השישית או החמישית לפנה"ס כהשערה פילוסופית בלבד, עד למאה השלישית לפנה"ס, בה האסטרונומיה ההלניסטית ביססה את צורתה הכדורית של הארץ כעובדה פיזיקלית מוכחת.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומודל הארץ ככדור · ראה עוד »

מכניקת הקוונטים

מכניקת הקוונטים (באנגלית: Quantum mechanics), או בשמות אחרים: פיזיקה קוונטית, תורת הקוונטים, מֵכָנִיקָה קְוַנְטִית או QM, היא תורה פיזיקלית המתארת את התנהגות הטבע בקני מידה קטנים ביותר או בטמפרטורות נמוכות מאוד, עם השלכות על תחומי הפיזיקה בכל הסקאלות.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומכניקת הקוונטים · ראה עוד »

מכניקה קלאסית

המכניקה הקלאסית היא תאוריה מדעית המתארת את הסטטיקה והדינמיקה של גופים מאקרוסקופים תחת השפעה של כוחות הפועלים עליהם.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומכניקה קלאסית · ראה עוד »

מכתש פרדפורט

מכתש פרדפורט (באנגלית: Vredefort crater), הקרוי גם כיפת פרדפורט (באפריקנס: Vredefort-koepel), הוא מכתש הפגיעה הקדום הגדול ביותר שנתגלה על פני כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומכתש פרדפורט · ראה עוד »

מכתש פגיעה

כוכב הלכת אורנוס. מכתש טיכו שעל הירח מכתש פגיעה הוא שקע שנוצר מפגיעת עצם גדול בפניו של עצם אחר.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומכתש פגיעה · ראה עוד »

מכתש המטאור

מכתש המטאור (באנגלית: Meteor Crater) או מכתש בארינגר (Barringer Crater, על שם המשפחה שבשטחה הוא נמצא) הוא מכתש פגיעה הנמצא באריזונה שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומכתש המטאור · ראה עוד »

מימס

מימס (באנגלית: Mimas) הוא אחד מירחי שבתאי והתגלה ב-1789 על ידי ויליאם הרשל כירח השביעי של שבתאי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומימס · ראה עוד »

מינקר

מִינְקָר (מערבית: منقار الغراب - "מינקר אל-ע'וּראבּ" - מקור העורב) או ε בעורב הוא הכוכב הרביעי בבהירותו בקבוצת הכוכבים עורב עם בהירות נראית מדרגה 2.98.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומינקר · ראה עוד »

מינהל החלל הסיני

מינהל החלל הסיני (בסינית: 国家航天局, באנגלית: China National Space Administration בראשי תיבות: CNSA) היא סוכנות החלל הלאומית של הרפובליקה העממית של סין האחראית על תוכנית החלל הסינית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומינהל החלל הסיני · ראה עוד »

מיראך

מירָאך או β באנדרומדה (נקרא גם מיראט, מיראק, או אל-מיזר) הוא אחד הכוכבים הבהירים בקבוצת הכוכבים אנדרומדה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומיראך · ראה עוד »

מירנדה (ירח)

מירנדה הוא הירח הפנימי ביותר מבין ירחיו העיקריים של אורנוס.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומירנדה (ירח) · ראה עוד »

מישור המילקה

כוכבי הלכת שבתאי, מאדים וכוכב חמה (שלוש הנקודות בשמאל התמונה). ניתן לראות שכל גרמי השמים בתמונה נמצאים בקירוב על אותו המישור, מישור המילקה. מישור המִילְקֶה (מלשון ליקוי; בלועזית: אֶקְלִיפְּטִיקָה מלטינית, מאקליפטיקוס ביוונית; באנגלית: Ecliptic plane) הוא המישור הגאומטרי המכיל את מסלולו של כדור הארץ סביב השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומישור המילקה · ראה עוד »

מיזוג גלקסיות

אנימציה של תהליך ההתמזגות בין שתי גלקסיות מיזוג גלקסיות (באנגלית: Galaxy Collision), הוא תהליך שבו שתי גלקסיות או יותר הופכות לגלקסיה אחת.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומיזוג גלקסיות · ראה עוד »

מייקל בראון (אסטרונום)

מייקל אדוורדס בראון (באנגלית: Michael Edwards Brown; נולד ב-5 ביוני 1965) הוא אסטרונום אמריקני, המשמש כפרופסור במדעים פלנטריים במכון הטכנולוגי של קליפורניה משנת 2003.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ומייקל בראון (אסטרונום) · ראה עוד »

אמנת החלל החיצון

מדינות שחתמו עליה אך לא אשררו אותה אמנת החלל החיצון (באנגלית: Outer Space Treaty) היא אמנה בינלאומית שמהווה את הבסיס להסכמי החלל הבינלאומיים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואמנת החלל החיצון · ראה עוד »

אמנות סיבים

אמנות סיבים (באנגלית: Fiber Art) היא אמנות המיוצרת מחומרים סיביים, צמר, פשתן, כותנה, משי, חוטים ממקורות צמחיים שונים וגם מחוטים מלאכותיים מעשה ידי אדם ובהם, ניילון, אקריליק, זהב, כסף ועוד שמיוצרים מפולימרים, תאית, או ממינרלים שונים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואמנות סיבים · ראה עוד »

אמלתאה

הגשושית גלילאו המראות את צורתו החריגה של אמלתאה אָמָלְתֶאָה (מיוונית: Ἀμάλθεια) הוא הירח השלישי של צדק, והירח אשר התגלה חמישי ולכן נקרא גם יופיטר V. הוא התגלה ב־9 בספטמבר 1892 על ידי אדוארד אמרסון ברנרד באמצעות טלסקופ שובר אור בעל קוטר של 91 ס"מ במצפה כוכבים "ליק".

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואמלתאה · ראה עוד »

אמה ויליאמס

אמה ויליאמס ויזוצקי (באנגלית: Emma Vyssotsky; 23 באוקטובר 1894 – 12 במאי 1975) הייתה אסטרונומית אמריקאית ודוקטור לאסטרונומיה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואמה ויליאמס · ראה עוד »

אנקא

אַנְקָא (מערבית: العنقاء "אל-אנקא" - עוף החול), נקרא גם α בעוף החול, הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים עוף החול.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואנקא · ראה עוד »

אנקלדוס

אֶנקֶלַדוּס (לעיתים נקרא אנסלדוס לפי אופן ההגייה הלועזי) הוא הירח השישי בגודלו של שבתאי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואנקלדוס · ראה עוד »

אנרי פואנקרה

זִ'יל אַנְרִי פּוּאַנְקָרֶה (נאנסי, 29 באפריל 1854 – פריז, 17 ביולי 1912), היה מתמטיקאי, פיזיקאי עיוני, מהנדס ופילוסוף צרפתי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואנרי פואנקרה · ראה עוד »

אנלוגיה

אָנָלוֹגְיָה (מלעז - analogue; בעברית: היקש, הֶקֵּשׁ) היא יחס של דמיון, השוואה בין שני דברים ויותר.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואנלוגיה · ראה עוד »

אנטי-חומר

אטום אנטי-מימן הוא "תמונת מראה" של אטום המימן. אטום המימן מורכב מפרוטון (מטען חשמלי p+) ואלקטרון (e-), בעוד שאנטי-מימן מורכב מאנטי-פרוטון (p-) ומפוזיטרון (אנטי-אלקטרון בעל מטען e+). אַנְטִי-חֹמֶר הוא חומר שמרכיביו הם אנטי-חלקיקים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואנטי-חומר · ראה עוד »

אנדרה בראיק

אנדרה פרנאן בראיק (צרפתית: André Fernand Brahic פריז, 30 בנובמבר 1942 – 15 במאי 2016) היה אסטרופיזיקאי צרפתי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואנדרה בראיק · ראה עוד »

אניף

אֶנִיף (מערבית: أنف "אנף" - אף או זרבובית של בעל חיים), נקרא גם ε בפגסוס, הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים פגסוס ומייצג את קצה אפו של פגסוס.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואניף · ראה עוד »

אספידיסקה

אָסְפִּידִיסְקֶה (מיוונית ασπίδα - מגן בצורת הקטנה) או ι (יוטא) בשדרית, נקרא גם סקוּטוּלוּם (מגן קטן בלטינית) וטוּראיס (מגן קטן בערבית), הוא כוכב על-ענק לבן בקבוצת הכוכבים שדרית הנמצא במרחק של כ-765 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואספידיסקה · ראה עוד »

אסקלה

אַסְקֶלָה (מלטינית Ascella - בית השחי) או ζ בקשת, הוא כוכב כפול שנמצא במרחק של כ-88 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים קשת.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואסקלה · ראה עוד »

אסטרואיד

האסטרואיד גספרהאסטרואיד (מיוונית: αστεροιεδης) הוא גוף קטן במערכת השמש, הנמצא במסלול סביב השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואסטרואיד · ראה עוד »

אסטרואיד טרויאני

אסטרואיד טרויאני הוא אסטרואיד או ירח שנמצא במסלול של גרם שמיים מבלי להתנגש בו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואסטרואיד טרויאני · ראה עוד »

אסטרואיד כפול

90 אנטיופה אסטרואיד כפול (או אסטרואיד בינארי) הוא מערכת של שני אסטרואידים הסובבים מוקד משותף.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואסטרואיד כפול · ראה עוד »

אסטרואידים (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואסטרואידים (פירושונים) · ראה עוד »

אסטרונומיה

חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואסטרונומיה · ראה עוד »

אסטרונומיה גלקטית

אסטרונומיה גלקטית היא ענף של האסטרונומיה החוקר את גלקסיית הבית של כדור הארץ ומערכת השמש, שביל החלב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואסטרונומיה גלקטית · ראה עוד »

אסטרונומיית חובבים

חובבי אסטרונומיה מתארגנים לליל תצפית בנגב תצפית לחובבי אסטרונומיה לאחר ערב הרצאות בנושא הפרסאידים במרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה אסטרונומיית חובבים היא עיסוק באסטרונומיה לשם הנאה ולא מתוך עניין מקצועי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואסטרונומיית חובבים · ראה עוד »

אסטרונום

גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום (נקרא בעבר גם: תוכן) הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואסטרונום · ראה עוד »

אסטרופיזיקה

קבוצה שערות ברניקי, היא בעלת קוטר של כ-56,000 שנות אור ונמצאת במרחק של כ-60 מיליון שנות אור מכדור הארץ אסטרופיזיקה (מיוונית: אסטרון – כוכב) היא ענף של האסטרונומיה העוסק בפיזיקה של היקום, ובפרט בתכונותיהם הפיזיות (בהירות נראית, צפיפות, טמפרטורה, הרכב כימי) של עצמים אסטרונומיים כגון כוכבים, גלקסיות, חורים שחורים והחומר הבין-כוכבי, ובפעולות הגומלין ביניהם.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואסטרופיזיקה · ראה עוד »

אסטרולוגיה

מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואסטרולוגיה · ראה עוד »

אפסילון בארידנוס

ε (אפסילון) בארידנוס (הידוע גם בשמו רן) הוא כוכב בקבוצת הכוכבים ארידנוס, שנמצא במרחק של כ-10.5 שנות אור מהשמש, כך שמבין הכוכבים הנראים לעין הוא השלישי בקרבתו אל מערכת השמש (אחרי מערכת אלפא קנטאורי וסיריוס).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואפסילון בארידנוס · ראה עוד »

אפסילון באינדיאני

ε (אפסילון) באינדיאני (נקרא גם גליזה 845 או LHS 67) הוא כוכב בקבוצת הכוכבים אינדיאני, שנמצא במרחק של 11.8 שנות אור מהשמש והוא אחד מהכוכבים הניתנים לצפייה בעין הקרובים ביותר אל מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואפסילון באינדיאני · ראה עוד »

אפסילון בעקרב

ε בעקרב, נקרא גם גליזה 639.1 או LHS 3244 הוא הכוכב החמישי בבהירות נראיתו בקבוצת הכוכבים עקרב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואפסילון בעקרב · ראה עוד »

אפסילון בפרסאוס

ε בפרסאוס הוא הכוכב הרביעי בבהירותו בקבוצת הכוכבים פרסאוס עם בהירות נראית מדרגה 2.89.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואפסילון בפרסאוס · ראה עוד »

אפסילון בקנטאור

ε בקנטאור הוא הכוכב החמישי בבהירותו בקבוצת הכוכבים קנטאור, אך מיקומו הדרומי לא מאפשר לראותו מאירופה ומקשה על הצפייה בו ברוב המזרח התיכון, אף על פי שבהירות נראיתו היא מדרגה 2.3.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואפסילון בקנטאור · ראה עוד »

אפסילון בברבור

ε בברבור (נקרא לפעמים גם גִ'ייֶנָה או גליזה 806.1, וכן LHS 5358) הוא כוכב בקבוצת הכוכבים ברבור, שבהירות נראיתו היא השלישית בעוצמתה בקבוצה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואפסילון בברבור · ראה עוד »

אפקט החממה

מזהמת את האוויר. זיהום אוויר הוא אחד המקורות העיקריים לפליטה של גזי חממה שמקורם בפעילות אנושית אֵפֵקְט הַחֲמָמָה או תּוֹצָא הַחֲמָמָה הוא תהליך שבו גזי חממה באטמוספירה של כוכב לכת גורמים להחזר של קרינה תת אדומה אל פני השטח שלו, ובכך גורמת להתחממות שלו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואפקט החממה · ראה עוד »

אפהליון ופריהליון

נקודות הקיצון בתנועת גרם שמיים במסלול סביב השמש אַפְּהֶלְיוֹן (Aphelion) ופֵּרִיהֶלְיוֹן (Perihelion) הם שני האפסידים של גרמי שמים במסלולם סביב השמש, כלומר הנקודות על פני המסלול שבהן גרם השמים נמצא במרחק הגדול ביותר (אפהליון או אפואפסיס) או הקטן ביותר (פריהליון או פריאפסיס) מהשמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואפהליון ופריהליון · ראה עוד »

אפולו 14

אפולו 14 הייתה המשימה המאוישת התשיעית מתוך 12 בתוכנית אפולו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואפולו 14 · ראה עוד »

אקמר

אַקָמָר או θ בארידנוס, הוא הכוכב השלישי בבהירותו בקבוצת הכוכבים ארידנוס עם בהירות נראית מדרגה 2.9.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואקמר · ראה עוד »

אקרוקס

אקרוקס או α בצלב הדרומי הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים הצלב הדרומי (Crux) והכוכב ה-12 בבהירותו בשמי הלילה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואקרוקס · ראה עוד »

ארנב (כוכב)

אַרְנֶבּ (מערבית: أرنب "ארנב" - ארנבת), נקרא גם α בארנבת, הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים ארנבת עם בהירות נראית מדרגה 2.57.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וארנב (כוכב) · ראה עוד »

ארנבת (קבוצת כוכבים)

ארנבת היא קבוצת כוכבים בחצי הכדור הדרומי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וארנבת (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »

ארנדל

ארנדל (באנגלית עתיקה: Earendel, "כוכב השחר"), או WHL0137-LS, הוא כוכב אשר התגלה על ידי טלסקופ החלל האבל בשנת 2022 באמצעות עידוש כבידתי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וארנדל · ראה עוד »

ארתור הולמס

ארתור הולמס (14 בינואר 1890 – 20 בספטמבר 1965), FRS, היה גאולוג בריטי שבזכות תרומתו למדע זה, יש שסברו כי הוא ראוי לכינוי "האיש שמדד את גילו של כדור הארץ".

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וארתור הולמס · ראה עוד »

ארוס (אסטרואיד)

מכתש בקוטר כ-5 ק"מ על פני ארוס ארוס (שם מלא: 433 ארוס; באנגלית: Eros 433) הוא אסטרואיד, השייך לקבוצת אסטרואידי אמור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וארוס (אסטרואיד) · ראה עוד »

ארכיון 81

ארכיון 81 (באנגלית: Archive 81) היא סדרת אימה ומסתורין בהפקת "אטומיק מונסטר הפקות".

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וארכיון 81 · ראה עוד »

אריסטרכוס מסאמוס

אַרִיסְטרכוֹס מסאמוס (ביוונית: Ἀρίσταρχος; 310 לפנה"ס - 230 לפנה"ס) היה אסטרונום ומתמטיקאי יווני, אשר נולד באי סאמוס ביוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואריסטרכוס מסאמוס · ראה עוד »

אל-נאיר

אל-נאיר (בכתיב לועזי: Al-Nair) או α בעגור (נקרא גם גליזה 848.2) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים עגור והוא אחד הכוכבים הבהירים בשמים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואל-נאיר · ראה עוד »

אל-קב

אַל-קָבּ (מערבית: الكعب ذو العنان - אַל-כעבּ ד'וּ אַל-עִנָאן - "העקב של מחזיק המושכות"), נקרא לפעמים גם הַסָאלֶה או ι (יוטא) בעגלון, הוא כוכב בולט הנמצא במרחק של כ- 490 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים עגלון עם בהירות מדרגה 2.69.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואל-קב · ראה עוד »

אל-ד'יביין פריור

אַל-דִ'יבֵּיין פְּרִיוֹר, נקרא גם η בדרקון וכן גליזה 624.1, הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים דרקון (אחרי אלטנין) עם בהירות נראית מדרגה 2.74.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואל-ד'יביין פריור · ראה עוד »

אלן הארדינג בייקר

אלן הרדינג בייקר (באנגלית: Ellen Harding Baker; 8 ביוני 1847 - 30 במרץ 1886) הייתה מורה ומרצה לאסטרונומיה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלן הארדינג בייקר · ראה עוד »

אלמאך

אַלְמָאך (שיבוש של השם בערבית: العناق الأرض "אל-ענאק אל-ארץ'" - הקרקל), או γ באנדרומדה הוא מערכת מרובת כוכבים בקבוצת הכוכבים אנדרומדה במרחק של כ-355 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלמאך · ראה עוד »

אלמאז

אַלְמָאז (מערבית: اَلْمَاعَزْ (תעתיק: אלמאעז) - התיש) או ε בעגלון הוא כוכב בולט בקבוצת הכוכבים עגלון עם בהירות נראית מדרגה 2.99.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלמאז · ראה עוד »

אלנסל

אַלְנַסְל (מערבית: النصل - "א-נאסל" - חוד) או γ2 בקשת הוא כוכב בולט הנמצא במרחק של כ-97 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים קשת עם בהירות מדרגה 2.99.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלנסל · ראה עוד »

אלפא (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלפא (פירושונים) · ראה עוד »

אלפא קנטאורי

המיקום של מערכת אלפא קנטאורי בקבוצת הכוכבים קנטאור היחסי וצבעם היחסי של הכוכבים בהשוואה ביניהם ובהשוואה לשמש אלפא קנטאורי (נקראת גם ריגל קנטאורי, טולימן או גליזה 559) היא מערכת הכוכבים הקרובה ביותר למערכת השמש הממוקמת במרחק של כ-4.37 שנות אור ממנה, והיא מורכבת משלושה כוכבים: פרוקסימה קנטאורי שהוא הקרוב ביותר למערכת השמש שלנו, אלפא קנטאורי A שהוא מאותו טיפוס ספקטראלי של השמש, ואלפא קנטאורי B. המערכת מופיעה בשמיים של כדור הארץ כחלק מקבוצת הכוכבים קנטאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלפא קנטאורי · ראה עוד »

אלפא במזבח

α במזבח הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים מזבח עם בהירות נראית מדרגה 2.95 (בהיר מעט פחות מ-β במזבח למרות שציוני באייר שלהם מרמזים את ההפך), שנמצא במרחק של כ-267 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלפא במזבח · ראה עוד »

אלפא בנחש מים קטן

α בנחש מים קטן, נקרא גם גליזה 83, הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים נחש מים קטן עם בהירות נראית מדרגה 2.84.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלפא בנחש מים קטן · ראה עוד »

אלפא בטוקאן

α בטוקאן הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים טוקאן עם בהירות נראית מדרגה 2.82, שנמצא במרחק של כ-200 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלפא בטוקאן · ראה עוד »

אלפא בזאב

α בזאב הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים זאב, אך מיקומו הדרומי לא מאפשר לראותו מאירופה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלפא בזאב · ראה עוד »

אלפא בזבוב

α בזבוב הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים זבוב עם בהירות נראית מדרגה 2.65.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלפא בזבוב · ראה עוד »

אלפארד

אלפארד (מערבית الفرد אל-פארד - "הבודד") או α בנחש מים הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים נחש מים והוא גם אחד מהכוכבים הבהירים בשמי הלילה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלפארד · ראה עוד »

אלפרץ

אַלְפֶרָץ (נקרא גם סִירָה, α באנדרומדה ובעבר גם δ בפגסוס) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים אנדרומדה (אם כי β באנדרומדה הוא כוכב משתנה שבהירותו עולה לעיתים על זו של אלפרץ) ומהווה את הפינה הצפון מערבית של האסטריזם הריבוע הגדול שבקבוצת הכוכבים פגסוס.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלפרץ · ראה עוד »

אלפרד בסטר

אלפרד בסטר (באנגלית: Alfred Bester; 18 בדצמבר 1913 – 30 בספטמבר 1987) היה סופר, תסריטאי, עורך וקומיקסאי יהודי-אמריקאי, מחשובי סופרי המדע הבדיוני של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלפרד בסטר · ראה עוד »

אלקטרה (כוכב)

אֶלֶקְטְרָה (באנגלית: Electra) הוא כוכב ענק כחול לבן בקבוצת הכוכבים שור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלקטרה (כוכב) · ראה עוד »

אלטאיר

אלטאיר או α בנשר (נקרא גם גליזה 768 או LHS 3490) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים נשר, ואף אחד הכוכבים הבהירים ביותר בשמים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלטאיר · ראה עוד »

אלטנין

אֶלטָנִין (מערבית: التنين - א-תנין - "הדרקון") או γ בדרקון הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים דרקון ונקרא על שמה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלטנין · ראה עוד »

אלבלדה

אַלְבָּלְדָה (מערבית البلدة - העיר, ככל הנראה מתייחס למכה), נקרא גם π בקשת, הוא כוכב בולט הנמצא במרחק של כ-510 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים קשת עם בהירות מדרגה 2.88.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלבלדה · ראה עוד »

אלג'נובי

אַלגֶ'נוּבִּי (קיצור של השם בערבית: رأس الأسد الجنوبي - "ראס אל-אסאד אל-ג'נובי", ראש האריה הדרומי, כלומר הכוכב הדרומי של ראש האריה) או ε באריה הוא כוכב בולט של קבוצת הכוכבים אריה עם בהירות נראית מדרגה 2.98, שבהתאם לשמו, מייצג את הקצה הדרומי של ראש האריה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלג'נובי · ראה עוד »

אלג'ניב

אַלְגֶ'נִיבּ (מערבית: الجانب - הצד), נקרא גם γ בפגסוס, הוא כוכב בולט בקבוצת הכוכבים פגסוס עם בהירות נראית מדרגה 2.84.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלג'ניב · ראה עוד »

אלג'יבה

אַלגִ'יבָּה (בכתיב לועזי: Algieba מערבית الجبهة - אל-גַ'בְּהַה - המצח) או γ באריה הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים אריה ואחד הכוכבים הבהירים בשמים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלג'יבה · ראה עוד »

אלגורב

אַלְגוֹרָבּ (מערבית: الغراب "אל-ע'וּראבּ" - העורב) או δ בעורב הוא הכוכב השלישי בבהירותו בקבוצת הכוכבים עורב עם בהירות נראית מדרגה 2.94.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלגורב · ראה עוד »

אלדראמין

אלדראמין או α בקפאוס (נקרא גם גליזה 826) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים קפאוס.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלדראמין · ראה עוד »

אלודרה

אָלוּדְרָה (מערבית العذراء - "אלאד'רה" - הבתולה) או η בכלב גדול, הוא כוכב על-ענק כחול בקבוצת הכוכבים כלב גדול עם בהירות נראית מדרגה 2.46, שנמצא במרחק של כ-2,000 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלודרה · ראה עוד »

אלוהים

אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלוהים · ראה עוד »

אלכסנדר אופרין

אלכסנדר איוונוביץ אוֹפָּרין (ברוסית: Александр Иванович Опарин; 2 במרץ 1894 – 21 באפריל 1980) היה ביוכימאי סובייטי, ממייסדי חקר מוצא החיים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלכסנדר אופרין · ראה עוד »

אלכימיה

"האלכימאי, בחיפושו אחר אבן החכמים, מגלה את הזרחן, ומתפלל לסיום מוצלח של הניסוי כמנהג האסטרולוגים הכימיים הקדומים", ג'וזף רייט מדרבי, 1771 "מעבדתו של האלכימאי", ציור מאת הנס פרדמן דה פריס אלכימיה (מערבית: الكيمياء, "אל-כִּימיאא") היא תחום של חקר החומרים בטבע, שהתפתח החל משלהי העת העתיקה (המאה ה-5) ולאורך ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואלכימיה · ראה עוד »

אטא בקנטאור

η בקנטאור הוא אחד הכוכבים הבולטים בקבוצת הכוכבים קנטאור עם בהירות נראית מדרגה 2.31.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואטא בקנטאור · ראה עוד »

אזור ישיב

הכוכבים המרכזיים הכוכבים המרכזיים באסטרונומיה, אזור יָשיב (באנגלית: circumstellar habitable zone (CHZ), או פשוט habitable zone) הוא אזור בחלל שמתקיימים בו תנאים מתאימים לקיום חיים, היינו, שלגרמי שמיים הנמצאים באזור זה יש על פני שטחם טמפרטורות מתאימות להימצאות מים במצב נוזל, בדומה לתנאים המאפשרים חיים בכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואזור ישיב · ראה עוד »

אבן רוזטה

אבן רוזטה במוזיאון הבריטי אבן רוֹזֶטָה היא אסטלת גרנודיוריט ממצרים העתיקה אשר עליה חקוק צו מלכותי, שהוצא בממפיס בשנת 196 לפנה"ס מטעם המלך תלמי החמישי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואבן רוזטה · ראה עוד »

אברהם זכות

רבי אברהם בן שמואל זַכּוּת נכתב גם זאקוטו (בספרדית: Abraham Zacuto; 12 באוגוסט 1452 – 1515) היה אסטרונום והיסטוריון יהודי, שזכה להכרה עולמית בזכות ידיעותיו העמוקות בתחום האסטרונומיה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואברהם זכות · ראה עוד »

אבולוציה כתאוריה וכעובדה

מדענים ופילוסופים רבים של המדע תיארו את האבולוציה כעובדה וכתאוריה, ביטוי ששימש ככותרת למאמר של הפלאונטולוג סטיבן ג'יי גולד ב-1981.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואבולוציה כתאוריה וכעובדה · ראה עוד »

אבי לייב

אברהם (אבי) לייב (Avi Loeb, נולד ב-26 בפברואר 1962) הוא פרופסור ישראלי-אמריקאי לפיזיקה תאורטית ולאסטרופיזיקה, ראש המחלקה לאסטרונומיה של אוניברסיטת הרווארד מאז 2011, מנהל המכון לתאוריה וחישוב - Center for Astrophysics ומייסד ומנהל מיזם המחקר על חורים שחורים (Harvard Black Hole Initiative).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואבי לייב · ראה עוד »

אגן אוקייני

בהידרולוגיה אגן אוקייני הוא כל מקום על פני כדור הארץ המכוסה במי ים, אבל בגאולוגיה, אגנים אוקייניים הם אגנים מבניים גדולים מתחת לגובה פני הים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואגן אוקייני · ראה עוד »

אגנס ג'יברן

אגנס ג'יברן (באנגלית: Agnes Giberne; 19 בנובמבר 1845 - 20 באוגוסט 1939) הייתה סופרת בריטית שכתבה ספרי ילדים על אסטרונומיה וספרות בדיונית בנושאים מוסריים או דתיים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואגנס ג'יברן · ראה עוד »

אגו הכוכב החי

אגו הכוכב החי (באנגלית: Ego the Living Planet) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיע בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואגו הכוכב החי · ראה עוד »

אד אסטרה

ד אסטרה (באנגלית: Ad Astra); הוא סרט מדע בדיוני הרפתקאות אמריקאי שהופק, נכתב יחד ובוים על ידי ג'יימס גריי (במאי).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואד אסטרה · ראה עוד »

אדמונד האלי

אדמונד האלי (באנגלית: Edmond Halley; 8 בנובמבר 1656 - 14 בינואר 1742) היה אסטרונום, גאולוג, מתמטיקאי, מטאורולוג ופיזיקאי אנגלי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואדמונד האלי · ראה עוד »

אדרה

אָדָרָה או ε בכלב גדול הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים כלב גדול והוא אחד הכוכבים הבהירים בשמים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואדרה · ראה עוד »

אדוארד סטולפר

אדוארד מנין סטולפר (באנגלית: Edward Manin Stolper; נולד ב-16 בדצמבר 1952) הוא גאולוג, פטרולוג ופלנטולוג אמריקאי במכון הטכנולוגי של קליפורניה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואדוארד סטולפר · ראה עוד »

אדווין מקמילן

אדווין מטיסון מקמילן (באנגלית: Edwin Mattison McMillang; 18 בספטמבר 1907 - 7 בספטמבר 1991) היה פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל, הראשון שהצליח ליצור יסוד טרנס-אורני, נפטוניום.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואדווין מקמילן · ראה עוד »

אומגה בקנטאור

ω בקנטאור (מצוין כ-NGC 5139) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים קנטאור הנמצא במרחק של כ-16,000 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-10 מיליון כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואומגה בקנטאור · ראה עוד »

אומואמואה

(ידוע גם כ-1I; 1I/2017 U1; בעבר נקרא A/2017 U1) הוא גוף בין-כוכבי אשר התגלה חולף דרך מערכת השמש בשנת 2017. תצפיות שונות ומגוונות העלו שמדובר בגוף שמקורו בין-כוכבי דהיינו שהגיע מחוץ למערכת השמש. למרות ש-1I מציין את הראשון, NASA יוליסס גילה אבק קוסמי במהלך 1992. אומואמואה מציג כמה מוזרויות, בהן האצה מעבר להשפעה של כח הכבידה, צורה מוארכת באופן יוצא דופן, מסה נמוכה מאוד לעצם בגודל כזה ועוד שגרמו לכמה אסטרונומים בכירים ובהם פרופ' אבי לייב - ראש המחלקה לאסטרונומיה של אוניברסיטת הרווארד - להעלות את האפשרות שאומואמואה אינו עצם טבעי אלא כלי מעשה ידי ציוויליזציה תבונית, השערה הנתונה במחלוקת עם אסטרונומים אחרים. מעקב אחר מסלולו של אומואמואה מלמד שמקורו של העצם הוא מכיוון קבוצת הכוכבים נבל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואומואמואה · ראה עוד »

אונוקאלהאי

אוּנוּקְאַלְהָאי (מערבית: عنق الحيّة - עֻנְק אל-חיה, "צוואר הנחש") או α בנחש, לפעמים נקרא גם קור סרפנטיס (בלטינית: Cor Serpentis, "לב הנחש"), הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים נחש עם בהירות נראית מדרגה 2.63.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואונוקאלהאי · ראה עוד »

אוסיריס-רקס

אוסיריס־רקס (באנגלית: OSIRIS-REx) היא גשושית של נאס"א לחקר האסטרואיד קרוב הארץ 101955 בֶּנוּ, איסוף דגימה ממנו והחזרתה לכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואוסיריס-רקס · ראה עוד »

אופסילון בשדרית

υ(אוּפסילון) בשדרית הוא כוכב בולט בקבוצת הכוכבים שדרית עם בהירות נראית מדרגה 2.96.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואופסילון בשדרית · ראה עוד »

אור

אור חוף בת-ים, 2021 אוֹר, או אור בתחום הנראה לעין האנושית הוא למעשה קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הניתן לקליטה במנגנון העין האנושית (380–750 ננומטר).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואור · ראה עוד »

אור גלגל המזלות

אור נגדי ושאר רצועת האור של גלגל המזלות, אשר נחצה חזותית על ידי שביל החלב. אור גלגל המזלות (נקרא גם שחר כוזב כשהוא נראה לפני הזריחה) הוא זוהר קלוש של אור שמש מפוזר המפוזר על ידי אבק בין-פלנטרי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואור גלגל המזלות · ראה עוד »

אורנוס

אוּרָנוּס (בלועזית: Uranus; השם העברי: אוֹרוֹן) הוא כוכב הלכת השביעי במרחקו מן השמש, והוא מצוי במרחק ממוצע של 19.1914 יחידות אסטרונומיות ממנה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואורנוס · ראה עוד »

אורניום

אוּרַנְיוּם (Uranium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי מסדרת האקטינידים, שסמלו הכימי U ומספרו האטומי 92.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואורניום · ראה עוד »

אורט אמירים בית שאן

אורט אמירים בית שאן הוא בית ספר מקיף שש שנתי (כיתות ז'-י"ב) בעיר בית שאן בבעלות רשת אורט.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואורט אמירים בית שאן · ראה עוד »

אות ה-!Wow

אות ה"וואו!" אות ה-"!Wow" היה אות רדיו חזק מאוד שזוהה ב-15 באוגוסט 1977 על ידי הרדיו-טלסקופ "האוזן הגדולה" של אוניברסיטת המדינה של אוהיו, ונשא את סימני ההיכר הצפויים של תשדורת רדיו, אך האות לא הגיע מכדור הארץ או ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואות ה-!Wow · ראה עוד »

אותות GPS

איור הדמיה של לוויין מתקדם תוצרת לוקהיד מרטין מסדרת '''''"Block IIIA"''''' ששגורי לווייניה מתוכננים ל-2017 (דחייה של שלוש שנים מהתכנון המקורי) לווייני "מערכת האיכון העולמית" (או GPS) משדרים אותות בתדרי מיקרו-גל המאפשרים למקלטים על או ליד מעטפת כדור הארץ לקבוע את מיקומם ולסנכרן את שעונם.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואותות GPS · ראה עוד »

אולימפוס

אולימפוס הוא ההר הגבוה ביוון, גובהו 2,917 מטרים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואולימפוס · ראה עוד »

אולימפוס מונס

מפה טופוגרפית של האולימפוס מונס אולימפוס מונְס (בלטינית: Olympus Mons; מילולית: הר האולימפוס) הוא הר געש בכוכב הלכת מאדים, הקרוי על שם הר האולימפוס שביוון, והוא ההר הגבוה ביותר הידוע במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואולימפוס מונס · ראה עוד »

אוטפורד

סמל העיר אוטפורד (באנגלית: Otford) הוא כפר במחוז "שבעת האלונים" בעמק הנהר דארנט שבאזור קנט, אנגליה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואוטפורד · ראה עוד »

אוורסט

תצלום אוויר של האוורסט מדרום מפולת שלגים באוורסט האֶווֶרֶסְט (בטיבטית: ཇོ་མོ་གླང་མ צ'וֹמוֹ לוּנְגְמַה, בנפאלית: सगरमाथा סאגרמטהה, בסינית: 珠穆朗玛 ז'ומולנגמא, באנגלית: Mount Everest) הוא ההר הגבוה בעולם (8,849 מטרים מעל פני הים), ומתנשא בחלקו המזרחי של רכס הרי ההימלאיה בגבול שבין נפאל לבין טיבט שבסין.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואוורסט · ראה עוד »

אווירונומיה

חלקי האטמוספירה וחלוקתה לאטמוספירה עליונה ואטמוספירה נמוכה, דגש על הגבהים בקילומטרים מעל פני האדמה תמונה להחלפה אווירונומיה (באנגלית: Aeronomy; בלועזית: אֵרוֹנוֹמְיָה) הוא תחום המחקר המדעי של האטמוספירה העליונה של כדור הארץ ואזורים תואמים באטמוספירות של כוכבי לכת אחרים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואווירונומיה · ראה עוד »

אכילס (אסטרואיד)

אכילס (שם מלא: 588 אכילס; באנגלית: Achilles 588) הוא אסטרואיד מסוג אסטרואיד טרויאני במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואכילס (אסטרואיד) · ראה עוד »

אכילס (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואכילס (פירושונים) · ראה עוד »

אי-שוויון איזופרימטרי

אי-שוויון אִיזוֹפֶּרִימֶטְרִי הכרוך בבעיה אִיזוֹפֶּרִימֶטְרִית (בעיה שומרת-היקף), הוא תואר שניתן בשימוש מודרני למספר אי-שוויונות העוסקים ביחס המקסימלי בין שטח קבוצה לאורך מעטפתה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואי-שוויון איזופרימטרי · ראה עוד »

אינדיאני (קבוצת כוכבים)

אינדיאני היא קבוצת כוכבים דרומית, שהוגדרה על ידי פיטר דירקזון קיסר ופרדריק דה הוטמן בין השנים 1595–1597 והיא מייצגת אינדיאני יליד אמריקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואינדיאני (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »

אירועי התנגשות

אירוע התנגשות גדול משחרר את האנרגיה של כמה מיליוני נשקים גרעיניים מתפוצצים בו זמנית, כאשר אסטרואיד של כמה קילומטרים בקוטר מתנגש עם גוף גדול יותר כמו כדור הארץ (תמונה: המחשת אמן). אירועי התנגשות הם התנגשויות בחלל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואירועי התנגשות · ראה עוד »

אירופה (ירח)

אירופה הוא הירח השישי של כוכב הלכת צדק והשני מהירחים הגליליאניים (לפי מידת הקרבה לצדק).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואירופה (ירח) · ראה עוד »

אילן מנוליס

אילן מנוליס (נולד ב-16 בספטמבר 1949) הוא אסטרונום ישראלי המתמחה בחקר האסטרואידים ובפרט אלו הנעים בקרבתו של כדור הארץ ומסלולם חוצה את מסלולו - גופים אלה נקראים עצמים קרובי ארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואילן מנוליס · ראה עוד »

איזר (כוכב)

אִיזָר (מערבית إزار "איזר" - כיסוי) או ε ברועה דובים, הוא כוכב כפול שנמצא במרחק של כ-250 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים רועה דובים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואיזר (כוכב) · ראה עוד »

איחוי מגנטי

317x317px איחוי מגנטי הוא תהליך פיזיקאלי המתרחש בפלזמות מוליכות מאוד, כגון סביב כדור הארץ והשמש וגם בכוכבים וכוכבי לכת אחרים, בהן מבנה השדה מגנטי מסתדר מחדש ואנרגיה מגנטית מומרת לאנרגיה קינטית, אנרגיה תרמית ותאוצה של חלקיקים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואיחוי מגנטי · ראה עוד »

אידה (אסטרואיד)

אידה (שם מלא: 243 אידה; באנגלית: 243 Aida) הוא אסטרואיד ממשפחת קורוניס שנמצא בחגורת האסטרואידים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואידה (אסטרואיד) · ראה עוד »

איו (ירח)

התפרצות הר געש על איו. סרטון שצולם על ידי הגשושית ניו הורייזונס אִיוֹ הוא אחד מירחי כוכב הלכת צדק.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואיו (ירח) · ראה עוד »

איינשטיין (אסטרואיד)

איינשטיין (2001 Einstein) הוא אסטרואיד שהתגלה ב-5 במרץ 1973 על ידי האסטרונום השווייצרי פאול ווילד ונקרא על שם אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואיינשטיין (אסטרואיד) · ראה עוד »

אייזק ניוטון

סר אייזק ניוטון (באנגלית: Sir Isaac Newton; 25 בדצמבר 1642 – 20 במרץ 1727) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי הנחשב לאחד המדענים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ואייזק ניוטון · ראה עוד »

נמסיס (אסימוב)

נמסיס (באנגלית: Nemesis) הוא רומן מדע בדיוני של הסופר היהודי-אמריקאי ממוצא רוסי, אייזק אסימוב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ונמסיס (אסימוב) · ראה עוד »

נאס"א

מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (באנגלית: National Aeronautics and Space Administration ובקיצור NASA - נאס"א) היא סוכנות החלל של ארצות הברית האחראית על תוכנית החלל האמריקאית וחקר האווירונאוטיקה והחלל מטעם ממשלת ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ונאס"א · ראה עוד »

נאיר אל-סיף

נָאִיר אַל-סַיִף (מערבית نيّر السّيف - "נאיר א-סיף", הבהיר שבחרב) או ι באוריון, הוא כוכב בולט בקבוצת הכוכבים אוריון עם בהירות מדרגה 2.77 שנמצא בקצה האסטריזם שמייצג את החרב של אוריון.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ונאיר אל-סיף · ראה עוד »

ננס אדום

תנועתו של הננס האדום כוכב ברנרד במשך השנים ננס אדום הוא כוכב הסדרה הראשית, קר וקטן יחסית, שנמצא על דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל בסיווג ספקטרלי K או M. ננסים אדומים מהווים את הרוב המכריע של הכוכבים והם בעלי קוטר ומסה של עד שליש מסת שמש (מתחת למסה של 0.08 מסת שמש אלו ננסים חומים), ובעלי טמפרטורה של פחות מ-3,500 מעלות קלווין.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וננס אדום · ראה עוד »

ננס חום

מסות צדק ננס חום (Brown Dwarf, מכונה גם Failed Star - כוכב כושל או Ultracool Dwarf ובקיצור UCD) הוא גוף תת-כוכבי שגדול מכוכב לכת וקטן מכוכב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וננס חום · ראה עוד »

נפטון

נפטון (בלועזית: Neptune; השם העברי: רַהַב) הוא כוכב הלכת השמיני במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ונפטון · ראה עוד »

נפטוניום

נֶפְּטוּנְיוּם (Neptunium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי מתכתי מסדרת האקטינידים, שסמלו הכימי Np ומספרו האטומי 93.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ונפטוניום · ראה עוד »

נקודת טריטון

נקודת טריטון (באנגלית: Triton Point) היא לשון יבשה סלעית, המהווה את הקצה המזרחי של רכס בחוף המזרחי של האי אלכסנדר, שבאנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ונקודת טריטון · ראה עוד »

נקודת השוויון

נקודת שוויון היא מושג אסטרונומי שמשמעו הזמן בשנה שבו חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני מוארים במידה שווה, ולפיכך אורך היום ואורך הלילה שווים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ונקודת השוויון · ראה עוד »

נקודה כחולה חיוורת

כדור הארץ כנקודה כחולה חיוורת שנראית בקושי על רקע הקו החום מימין, בתצלום ממרחק 6.1 מיליארד קילומטרים הנקודה המשוערת בה הייתה וויאג'ר 1 כאשר צילמה תמונה זו - מסומן בירוק נקודה כחולה חיוורת (באנגלית: Pale Blue Dot) הוא תצלום של כדור הארץ שצולם ב-1990 על ידי הגשושית וויאג'ר 1, ממרחק של למעלה מ-6 מיליארד ק"מ, בו נראה כדור הארץ כנקודה קטנה על הרקע העצום של החלל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ונקודה כחולה חיוורת · ראה עוד »

נראיד

נראיד, הידוע גם כ-נפטון II, הוא ירח של נפטון, כוכב הלכת השמיני במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ונראיד · ראה עוד »

נטיית ציר הסיבוב

נטיית ציר סיבוב של גוף אסטרונומי היא הזווית שבין המישור המכיל את מסלולו של אותו גוף לציר הסיבוב העצמי שלו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ונטיית ציר הסיבוב · ראה עוד »

נחתת (גשושית)

רכב הנחיתה הירחי במשימת אפולו 16 נַחֶתֶת היא סוג של גשושית שמטרתה לבצע נחיתה על גרם שמים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ונחתת (גשושית) · ראה עוד »

נונאטאק סלנה

נונאטאק סלנה (באנגלית: Selene Nunatak) הוא נונאטק ברמת פלאנט שבמזרח האי אלכסנדר, שבאנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ונונאטאק סלנה · ראה עוד »

נונאטאקי אנקלדוס

נונאטאקי אנקלדוס (באנגלית: Enceladus Nunataks) הם קבוצה של שמונה נונאטאקים בדרום האי אלכסנדר, שבאנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ונונאטאקי אנקלדוס · ראה עוד »

נונאטאקי היפריון

נונאטאקי היפריון (באנגלית: Hyperion Nunataks) הם קבוצה של כ-10 נונאטרקים בחלק הדרומי-מזרחי של האי אלכסנדר, שבאנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ונונאטאקי היפריון · ראה עוד »

נוקליאוסינתזה

בפיזיקה גרעינית, נוקליאוסינתזה (מילולית: הרכבת-גרעינים) הם תהליכים ראשוניים שבהם נוצרים גרעיני אטומים חדשים, הן מנוקליאונים קיימים, בעיקר פרוטונים ונייטרונים, והן מגרעיני אטומים אחרים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ונוקליאוסינתזה · ראה עוד »

נורבי הרובוט המבולבל

נורבי הרובוט המבולבל (באנגלית: Norby The Mixed-Up Robot) הוא הספר הראשון, והיחיד בעברית, בסדרת נורבי מאת אייזק וג'נט אסימוב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ונורבי הרובוט המבולבל · ראה עוד »

נוגה

נוגה (בלועזית: Venus, ונוס) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ונוגה · ראה עוד »

נוויל מסקליין

כהן הדת ד"ר נוויל מַסְקֶליין (באנגלית: Nevil Maskelyne, עמית בחברה המלכותית, 6 באוקטובר 1732 - 9 בפברואר 1811) היה האסטרונום המלכותי החמישי של בריטניה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ונוויל מסקליין · ראה עוד »

ניסוי קוונדיש

ניסוי קוונדיש הוא ניסוי פיזיקלי בו עושים שימוש במאזני פיתול לצורך מדידת הקשר בין מסת גוף לבין השפעות הכבידה שהיא מחוללת בסביבתה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וניסוי קוונדיש · ראה עוד »

ניסוי הסטת אסטרואיד כפול

ניסוי הסטת אסטרואיד כפול (באנגלית: Double Asteroid Redirection Test או בקיצור DART) הוא משימת חלל של נאס"א שמטרתה לבחון שיטה להסטת אסטרואידים מפני גופים קרובי ארץ שנמצאים במסלול התנגשות עם כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וניסוי הסטת אסטרואיד כפול · ראה עוד »

ניצחון שלא בכוונה

ניצחון שלא בכוונה (באנגלית: Victory Unintentional) הוא סיפור מדע בדיוני קצר מאת אייזק אסימוב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וניצחון שלא בכוונה · ראה עוד »

ניקולאוס קופרניקוס

ניקולאוס קוֹפֶּרניקוּס (חתם את שמו כ: Niklas Koppernigk, בגרסה הלטינית: Nicolaus Copernicus; 19 בפברואר 1473 – 24 במאי 1543) היה אסטרונום, מתמטיקאי, כלכלן ואיש אשכולות בן תקופת הרנסאנס, נתין נסיכות-בישופות של ורמייה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וניקולאוס קופרניקוס · ראה עוד »

נילקנטה סומיאג'י

נילקנטה סומיאג'י (הינדית: नीलकण्ठ सोमयाजि; 1444–1544) היה מתמטיקאי ואסטרונום הודי אשר השתייך לאסכולת קראלה של המתמטיקה ההודית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ונילקנטה סומיאג'י · ראה עוד »

ניבוי עתידות

רונות שימשו בעבר ומשמשות עד היום לניבוי עתידות ניבוי עתידות או חיזוי עתידות היא פעילות, המבוססת על יכולת מיסטית, שמטרתה לגלות מה צפוי להתרחש בעתיד.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וניבוי עתידות · ראה עוד »

ניבירו

ניבירו הוא שמה של פלנטה, אשר לפי המקובל כיום היא דמיונית וחסרה במערכת השמש, וממנה הגיעו האלים על פי המיתוס השומרי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וניבירו · ראה עוד »

ניו הורייזונס

הגשושית ניו הורייזונס במתקן ההרכבה ניו הורייזונס (באנגלית: New Horizons; תרגום מילולי: אופקים חדשים) היא גשושית של נאס"א ששוגרה ב־19 בינואר 2006 כחלק מתוכנית הגבולות החדשים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וניו הורייזונס · ראה עוד »

סמי הכבאי

סמי הכבאי (בוולשית: Sam Tân, באנגלית: Fireman Sam; "סם הכבאי") היא סדרת טלוויזיה מונפשת בריטית לילדים, שהופקה במקור בשנות השמונים והתשעים בעבור רשת S4C הוולשית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסמי הכבאי · ראה עוד »

סאלי רייד

סאלי קריסטן רייד (באנגלית: Sally Ride; 26 במאי 1951 - 23 ביולי 2012) הייתה אסטרונאוטית אמריקאית. האישה השלישית שטסה בחלל והאמריקאית הראשונה. טסה פעמיים במעבורת החלל צ'לנג'ר במשימות STS-7 וSTS-41-G.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסאלי רייד · ראה עוד »

סאדאלמליק

סַאדְאַלְמֵלִיק (מערבית: سعد الملك - "סַעְד אַל-מַלִיק" - מזלו של המלך) או α בדלי הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים דלי עם בהירות נראית מדרגה 2.94.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסאדאלמליק · ראה עוד »

סאדאלסוד

סָאדְאַלסוּד (מערבית: سعد السعود - סַעְד אַ-סַעוּד) או β בדלי הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים דלי עם בהירות מדרגה 2.89.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסאדאלסוד · ראה עוד »

סאדר (כוכב)

סַאדְר (בערבית: صدر - "בית החזה") או γ בברבור הוא כוכב על-ענק במרחק של כ-1,800 שנות אור ממערכת השמש והוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים ברבור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסאדר (כוכב) · ראה עוד »

ספרי Eyewitness

ספרי Eyewitness (באנגלית: Eyewitness Books) הם סדרה של ספרי עיון המיועדת לילדים ולבני נוער, שהחלה לצאת לאור באנגליה בהוצאת דורלינג קינדרסלי ב-1988.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וספרי Eyewitness · ראה עוד »

ספירת היל

תרשים קווי מתאר של הפוטנציאל האפקטיבי של מערכת דו-גוף עקב כוח הכבידה ואינרציה בנקודת זמן אחת. ספירת היל (באנגלית: Hill sphere) של גרם שמיים הוא האזור שבו הוא שולט במשיכה של לוויינים טבעיים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וספירת היל · ראה עוד »

סקוט שפרד

סקוט סנדר שפרד (באנגלית: Scott S. Sheppard) הוא אסטרונום אמריקאי ממכון קרנגי למדע בוושינגטון די. סי. שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסקוט שפרד · ראה עוד »

סרוב (אסטרואיד)

סרוב (שם מלא: 3547 סרוב; באנגלית: ‎3547 Serov) הוא אסטרואיד הנמצא בחגורת האסטרואידים במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסרוב (אסטרואיד) · ראה עוד »

סל (דרגון בול)

סל (ביפנית: セル, תרגום חופשי מאנגלית: "תא") הוא דמות בדיונית של נבל-על, המופיע בחוברת המאנגה דרגון בול.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסל (דרגון בול) · ראה עוד »

סלסטיה

סֶלֶסְטְיָה (באנגלית: Celestia) היא תוכנה חופשית, המדמה גרמי שמיים בשלושה ממדים ומאפשרת תנועה וירטואלית בחלל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסלסטיה · ראה עוד »

סלע ירח

וושינגטון הבירה. סלע בראשית, הובא בטיסת אפולו 15 סלע ירח הוא מונח המתאר סלע שנוצר על הירח.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסלע ירח · ראה עוד »

סטארגייט: תיבת האמת

סטארגייט: תיבת האמת (אנגלית: Stargate: The Ark of Truth) הוא סרט בהפצת DVD שנכתב ובוים על ידי רוברט סי קופר.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסטארגייט: תיבת האמת · ראה עוד »

סטארדאסט

סטארדאסט היא גשושית אמריקנית, ששוגרה ב־7 בפברואר 1999 בידי נאס"א ואשר תא שהכיל אבק מהשביט וילד 2 שוחרר ממנה ונחת חזרה על כדור־הארץ ב־15 בינואר 2006.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסטארדאסט · ראה עוד »

סבאלראי

סֶבְּאַלרָאי או β בנושא הנחש הוא אחד הכוכבים הבולטים בקבוצת הכוכבים נושא הנחש עם בהירות נראית מדרגה 2.75.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסבאלראי · ראה עוד »

סביק

סביק או η בנושא הנחש (מסומן גם גליזה 656.1) הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים נושא הנחש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסביק · ראה עוד »

סדנה (גוף טרנס-נפטוני)

סֶדנָה (שם מלא: 90377 סדנה; באנגלית: 90377 Sedna; סמל) הוא כוכב לכת ננסי וגוף טרנס-נפטוני שנמצא בעננת אורט, והתגלה על ידי מייקל בראון, צ'אד טרוחיו ודייוויד רבינוביץ ב-14 בנובמבר 2003.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסדנה (גוף טרנס-נפטוני) · ראה עוד »

סדרי גודל של מספרים

סקאלה לוגריתמית, מייצגת את היחסיות בין מספרים בסדרי גודל שונים רשימה זו מציגה, בסדר עולה, סדרי גודל של מספרים חיוביים כולל אלה בעלי גודל חסר ממד וכן הסתברויות.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסדרי גודל של מספרים · ראה עוד »

סופרמן: סאגת ניו קריפטון

סאגת ניו קריפטון היא קשת סיפור ואירוע קרוסאובר נרחב המשתרעת על פני שלוש מיני סדרות שהתפרסמו בחוברות הקומיקס סופרמן וסופרגירל בין דצמבר 2008 לאפריל 2010.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסופרמן: סאגת ניו קריפטון · ראה עוד »

סופרנובה

טקסט.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסופרנובה · ראה עוד »

סוהייל

סוּהייל, או λ במפרש, הוא הכוכב השלישי בבהירותו בקבוצת הכוכבים מפרש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסוהייל · ראה עוד »

סוכנות חלל

מדינות ללא אף מן היכולות המתוארות מלמעלה סוכנות חלל היא גוף ממשלתי מטעם המדינה האחראי על מחקר החלל וניצולו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסוכנות חלל · ראה עוד »

סיף (כוכב)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסיף (כוכב) · ראה עוד »

סיריוס

סיריוס (יוונית: Σείριος) הוא כוכב זוגי הידוע גם כ-α בכלב גדול, הכלב של אוריון (כְּסִיל) וגליזה 244.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסיריוס · ראה עוד »

סיבוב כדור הארץ

אנימציה של סיבוב כדור הארץ סביב צירו צילום בחשיפה ארוכה של שמי הלילה הצפוניים מעל הרי ההימלאיה הנפאליים מציג את הנתיבים הנראים של הכוכבים בזמן סיבוב כדור הארץ. סיבוב כדור הארץ הוא מושג המתייחס לסיבוב של כדור הארץ מסביב לצירו, ולשינויים בכיוון הציר ביחס למרחב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסיבוב כדור הארץ · ראה עוד »

סיגמא (פירושונים)

קטגוריה:פירושונים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסיגמא (פירושונים) · ראה עוד »

סיגמא באוריון

σ (סיגמא) באוריון (σ Orionis) הוא מערכת של חמישה כוכבים בקבוצת הכוכבים אוריון בסמוך לערפילית ראש הסוס ולכוכב אלניטק שבחגורת אוריון.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסיגמא באוריון · ראה עוד »

סיגמא בעקרב

σ בעקרב, נקרא גם אל ניאט (מערבית النياط "אנ-ניאט" - העורק, אך אותו השם ניתן גם לכוכב הסמוך τ בעקרב), הוא מערכת מרובת כוכבים שנמצאת במרחק של כ-567 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים עקרב עם בהירות מדרגה 2.89.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסיגמא בעקרב · ראה עוד »

סיווג גולדשמידט

סיווג גולדשמידט הוא סיווג גאוכימי שפותח על ידי הגאולוג היהודי יליד שווייץ ויקטור גולדשמידט (Victor Moritz Goldschmidt; 1947-1870), המקבץ את היסודות הכימיים על פי העדפתם (או בלשונו "אהבתם") לשותפים או מארחים מסוימים בטבע.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסיווג גולדשמידט · ראה עוד »

סיכוני אסון עולמיים

אירוע פגיעת אסטרואיד סיכוני אסון עולמיים מתייחסים לאירוע היפותטי עתידי עם פוטנציאל לפגיעה חמורה באדם בקנה מידה עולמי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסיכוני אסון עולמיים · ראה עוד »

סיילור מון

סיילור מון (או בשם המלא "בישוג`ו סנשי סיילור מון", באנגלית: Bishoujo Senshi Sailor Moon ("לוחמת יפה סיילור מון"), או בקיצור Sailor Moon) הוא כותר אנימה ומאנגה פופולרי ומפורסם ביפן ובעולם שמשויך לז'אנר השוג'ו והמאהו שוג'ו ומכיל נושאים רומנטיים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וסיילור מון · ראה עוד »

עמנואל סוודנבורג

עמנואל סבידנבורג (בשוודית: Emanuel Swedenborg; 29 בינואר 1688 בסטוקהולם, שוודיה - 29 במרץ 1772 בלונדון, בריטניה) היה איש אשכולות שוודי: מהנדס מכרות, אסטרונום, פיזיולוג של המח ואיש דת נוצרי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ועמנואל סוודנבורג · ראה עוד »

עמנואל וליקובסקי

עמנואל וליקובסקי (באנגלית: Immanuel Velikovsky, 10 ביוני 1895 – 17 בנובמבר 1979) היה רופא, היסטוריון חובב, וסופר יהודי רוסי - ארץ ישראלי - אמריקאי, שהתמחה בפסיכואנליזה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ועמנואל וליקובסקי · ראה עוד »

עננת אורט

תרשים של עננת אורט ובתוכה חגורת קויפר והדיסק המפוזר עננת אוּרט (באנגלית: Oort cloud) היא אזור העוטף את מערכת השמש שלנו כקליפה כדורית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ועננת אורט · ראה עוד »

ענק צהוב

ענקים צהובים נמצאים במרכז ענפי הענקים II ו-III מעל הסדרה הראשית ענק צהוב הוא כוכב גדול-ממדים מסוג ספקטרלי F או G ושצבעו צהוב או צהבהב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וענק צהוב · ראה עוד »

ענק קרח

אורנוס מוויאג'ר 2. ענק הקרח הראשון במרחקו מהשמש נפטון מוויאג'ר 2. ענק הקרח האחרון במרחקו מהשמש ענק קרח היא תת-קטגוריה של "ענק גזים".

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וענק קרח · ראה עוד »

ענק גזים

צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון ומאחוריהם השמש ביחס גדלים אמיתי. צדק כפי שצולם על ידי הגשושית קאסיני-הויגנס כוכב הלכת שבתאי כפי שצולם על ידי הגשושית קאסיני-הויגנס ענק גזים הוא כוכב לכת שמורכב בעיקר מגזים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וענק גזים · ראה עוד »

עקרב (קבוצת כוכבים)

קבוצת הכוכבים עקרב (Scorpius בלטינית), סימון: ♏︎, היא אחת מקבוצות הכוכבים הבולטות ביותר בחצי הדרומי של השמים המכילה לא פחות מ-11 כוכבים עם בהירות נראית מדרגה קטנה מ-3.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ועקרב (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »

עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע

עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע (בלטינית: Philosophiæ Naturalis Principia Mathematica - פילוסופיֶה נטוראליס פרינקיפיה מתמטיקה), הנקרא לעיתים קרובות בקיצור "פרינקיפיה", הוא ספר בעל שלושה כרכים שנכתב על ידי אייזק ניוטון ויצא לאור ב־5 ביולי 1687.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ועקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע · ראה עוד »

ערפילית אוריון

תמונת תת-אדום החושפת כוכבים צעירים ועוברי כוכבים הנסתרים בעמקי ערפילית אוריון שרטוט של האסטרונום הצרפתי בן המאה ה-17, שארל מסיה. כך בערך נראית הערפילית בטלסקופ קטן או במשקפת שדה רגילה החלק המרכזי של הענן המולקולרי אוריון. מימין למעלה בוהקת ערפילית אוריון, ומיד לשמאלה M43. בצד שמאל למטה, מימין לשמאל: ערפילית ראש הסוס, ערפילית הלהבה ו-M78 θ (תטא) באוריון, הוא הטרפזיום, שוכן בלב ערפילית אוריון ומהווה את מקור האור העיקרי שלה ערפילית אוריון (באנגלית: Orion Nebula) או הערפילית הגדולה באוריון (The Great Nebula of Orion) היא ערפילית מפוזרת מרשימה בקבוצת הכוכבים אוריון.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וערפילית אוריון · ראה עוד »

ערפילית סולארית

ערפילית סולארית היא ענן בין-כוכבי של גזים ואבק המוביל להיווצרות מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וערפילית סולארית · ראה עוד »

ערפילית שבתאי

ערפילית שבתאי (ידועה גם כ-NGC 7009), היא ערפילית פלנטרית בקבוצת הכוכבים דלי שמרחקה ממערכת השמש אינו ידוע במדויק ומוערך בין 2,400 ל-4,500 שנות אור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וערפילית שבתאי · ראה עוד »

ערפילית בליעה

אוריון ערפילית ברנארד 68 בקבוצת נושא הנחש ערפילית בליעה היא ערפילית המורכבת מענני אבק בין-כוכבי קרים וצפופים המסתירים את האור של ערפילית פליטה או החזרה הנמצאת מאחוריהם או אפילו את כוכבי הגלקסיה שמאחוריהם.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וערפילית בליעה · ראה עוד »

ערפילית המשקולת

ערפילית המשקולת (נקראת גם M27, Messier 27 או NGC 6853) היא ערפילית פלנטרית בקבוצת הכוכבים שועלון שנמצאת במרחק של כ-1,250 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וערפילית המשקולת · ראה עוד »

ערפילית המשקולת הקטנה

ערפילית המשקולת הקטנה (נקראת גם M76 מ-Messier 76 וכן NGC 650/651) היא ערפילית פלנטרית בקבוצת הכוכבים פרסאוס שמרחקה המדויק אינו ידוע ומוערך בין 2,500 ל-3,900 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וערפילית המשקולת הקטנה · ראה עוד »

ערפילית הלגונה

ערפילית הלגונה (באנגלית: Lagoon Nebula, נקראת גם Messier 8,M8 או NGC 6523) היא ערפילית פליטה המורכבת מאזור H II ובתוכו צביר פתוח (NGC 6530) בקבוצת הכוכבים קשת.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וערפילית הלגונה · ראה עוד »

ערפילית הטריפיד

ערפילית הטריפיד (באנגלית: Trifid Nebula - "ערפילית בת שלושה חלקים", נקראת גם Messier 20,M20 או NGC 6514) היא אזור H II בקבוצת הכוכבים קשת, המכיל צביר פתוח שיוצרים יחד ערפילית פליטה וערפילית החזרה וכן ערפילית בליעה המחלקת את ערפילית הפליטה לשלושה חלקים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וערפילית הטריפיד · ראה עוד »

ערפילית הטבעת

ערפילית הטבעת (נקראת גם M57 מ-Messier 57 וכן NGC 6720) היא ערפילית פלנטרית הנחשבת לדוגמה קלאסית של ערפילית כזו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וערפילית הטבעת · ראה עוד »

ערפילית הינשוף

ערפילית הינשוף (ידועה גם כ-M97 או NGC 3587), היא ערפילית פלנטרית בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה שמרחקה ממערכת השמש אינו ידוע במדויק ומוערך בכ-2,800 שנות אור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וערפילית הינשוף · ראה עוד »

עתיד האנושות

עתיד האנושות: מסע בין כוכבים, אלמוות וייעודנו הגורלי מעבר לכדור הארץ הוא ספר מדע פופולרי שנכתב על ידי הפיזיקאי והעתידן האמריקאי מיצ'יו קאקו, מבכירי הפיזיקאים התאורטיים בעולם, מהחוקרים הבכירים בתחום תורת המיתרים וממייסדיה של תורת שדה המיתרים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ועתיד האנושות · ראה עוד »

עולמות מתנגשים

עולמות מתנגשים הוא ספר מאת עמנואל וליקובסקי, המציג את השערתו לפיה כוכב הלכת נוגה נפלט מתוך כוכב הלכת צדק, ונדד כשביט ברחבי מערכת השמש תוך שהוא גורם לסדרה ארוכה של קטסטרופות בכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ועולמות מתנגשים · ראה עוד »

עולמות סטארגייט

עולמות סטארגייט (באנגלית: Stargate Worlds) היה משחק תפקידים מרובה משתתפים ברשת כחלק מזיכיון סטארגייט.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ועולמות סטארגייט · ראה עוד »

עולם טבעת

עולם טבעת (מאנגלית: Ringworld) הוא רומן מדע בדיוני שיצא לאור בשנת 1970 על ידי הסופר האמריקני לארי ניבן.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ועולם טבעת · ראה עוד »

פאי בעקרב

π בעקרב הוא אחד הכוכבים הבולטים בקבוצת הכוכבים עקרב עם בהירות נראית מדרגה 2.89, והוא מייצג את הצבת הדרומית של העקרב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופאי בעקרב · ראה עוד »

פאי בירכתי הספינה

π בירכתי הספינה הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים ירכתי הספינה (אחרי נאוס) עם בהירות נראית מדרגה 2.7.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופאי בירכתי הספינה · ראה עוד »

פנספרמיה

פנספרמיהפַּנְסְפֶּרְמִיה (באנגלית: Panspermia) היא תאוריה הגורסת כי מוצא החיים אינו מכדור הארץ, אלא מן החלל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופנספרמיה · ראה עוד »

פסל (קבוצת כוכבים)

קבוצת הכוכבים פַּסָּל נמצאת בשמי הדרום.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופסל (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »

פסגות מירנדה

פסגות מירנדה (באנגלית: Miranda Peaks) הם רכס של שש פסגות במזרח האי אלכסנדר, שבאנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופסגות מירנדה · ראה עוד »

פסיכה (אסטרואיד)

פסיכה (שם מלא: 16 פסיכה; באנגלית: 16 Psyche) הוא אחד מעשרת האסטרואידים בעלי המסה הגדולה ביותר בחגורת האסטרואידים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופסיכה (אסטרואיד) · ראה עוד »

פקט

פָקְט (מערבית: فاختة "פַאחִ'תַה" - תור צווארון), נקרא גם α ביונה, הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים יונה עם בהירות נראית מדרגה 2.65.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופקט · ראה עוד »

פרנק דרייק

פרנק דרייק (באנגלית: Frank Drake; 28 במאי 1930 – 2 בספטמבר 2022) היה פרופסור לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה אמריקאי, מיוזמי פרויקט סט"י לחיפוש חיים תבוניים ביקום, ומנסח נוסחת דרייק לחישוב מספר התרבויות התבוניות ביקום.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופרנק דרייק · ראה עוד »

פרס קוולי

פרס קוולי (בנורווגית: Kavliprisen, באנגלית: Kavli Prize) הוא פרס בין-לאומי המוענק על ידי קרן קוולי בשיתוף עם האקדמיה הנורווגית למדעים ואמנויות ומשרד החינוך והמחקר הנורווגי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופרס קוולי · ראה עוד »

פרדוקס התאומים

פרדוקס התאומים הוא ניסוי מחשבתי בתורת היחסות הפרטית: התאום הראשון טס לחלל במהירות גבוהה מאוד וחוזר לכדור הארץ, ואילו השני נשאר בכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופרדוקס התאומים · ראה עוד »

פרוקסימה קנטאורי

פרוקסימה קנטאורי הוא הכוכב הקרוב ביותר למערכת השמש ומכאן שמו (לטינית: proximus.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופרוקסימה קנטאורי · ראה עוד »

פרוקסימה קנטאורי b

פרוקסימה קנטאורי b הוא כוכב לכת חוץ-שמשי המקיף את פרוקסימה קנטאורי, וכוכב הלכת הקרוב ביותר למערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופרוקסימה קנטאורי b · ראה עוד »

פרוקיון

פרוקיון או α בכלב קטן הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים כלב קטן.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופרוקיון · ראה עוד »

פרוטאוס (ירח)

פרוטאוס, הידוע גם כ-נפטון VIII, הוא הירח השני בגודלו של נפטון, כוכב הלכת השמיני במערכת השמש, והירח הגדול מבין הירחים הפנימיים שלו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופרוטאוס (ירח) · ראה עוד »

פרויקט פרומתאוס

מנועי יונים, כמו זה שנעשה בו שימוש בחללית Deep Space 1. פרויקט פרומתאוס (באנגלית: Project Prometheus) היה פרויקט של נאס"א שהחל בשנת 2003 במטרה לפתח מערכות מונעות אנרגיה גרעינית למשימות בטווח ארוך בחלל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופרויקט פרומתאוס · ראה עוד »

פריץ צוויקי

פריץ צוויקי (Fritz Zwicky; 14 בפברואר 1898 – 8 בפברואר 1974) היה אסטרו-פיזיקאי ממוצא שווייצרי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופריץ צוויקי · ראה עוד »

פלאש גורדון

אילוסטרציית הסרט פלאש גורדון משנת 1980 פלאש גורדון (באנגלית: Flash Gordon) הוא גיבור רצועת קומיקס מדע בדיונית שצוירה במקור בידי אלכס ריימונד ופורסמה לראשונה במגזיני פאלפ ב-7 בינואר 1934.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופלאש גורדון · ראה עוד »

פלנטרי אובסרבר

תוכנית פלנטרי אובסרבר (באנגלית: Planetary Observer program) היא תוכנית לחקר החלל של נאס"א שבוטלה לאחר שיגור משימה אחת - משימת מרס אובסרבר.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופלנטרי אובסרבר · ראה עוד »

פלנטרי גראנד טור

2 לתור את ארבעת ענקי הגזים ולהשיג מהירות מילוט ממערכת השמש פלנטרי גראנד טור (באנגלית: Planetary Grand Tour) (בתרגום חופשי: המסע הגדול) הייתה תוכנית שאפתנית לשליחת גשושיות אל מערכת השמש החיצונית ולתור אותה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופלנטרי גראנד טור · ראה עוד »

פלנטריום אדלר

פלנטריום ומוזיאון האסטרונומיה על שם אדלר (באנגלית: Adler Planetarium) בשיקגו שבארצות הברית הוא הפלנטריום הראשון שנבנה בחצי הכדור המערבי, והוא הפלנטריום הוותיק ביותר הקיים כיום.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופלנטריום אדלר · ראה עוד »

פלנטריום אייסה אייסינחה המלכותי

פלנטריום אייסה אייסינחה המלכותי (בהולנדית: Koninklijk Eise Eisinga Planetarium) הוא מהמאה ה-18 בעיירה, במחוז פריסלנד בהולנד.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופלנטריום אייסה אייסינחה המלכותי · ראה עוד »

פלוטו

פּלוּטוֹ (שם מלא: 134340 פלוטו; באנגלית: Pluto; סמלים: ⯓ או ♇) הוא גוף טרנס־נפטוני בחגורת קויפר, והוא כוכב הלכת הננסי הגדול במערכת השמש על פי קוטרו, ומסתו קטנה אך במעט מכוכב הלכת הננסי אריס.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופלוטו · ראה עוד »

פלוטו (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופלוטו (פירושונים) · ראה עוד »

פלוטואיד

דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר פְּלוּטוֹאִיד (באנגלית: Plutoid) הוא תת-קטגוריה של כוכב לכת ננסי וגוף טרנס-נפטוני ("Trans Neptunian Object") במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופלוטואיד · ראה עוד »

פליאדות (צביר כוכבים)

הפליאדות (מיוונית Πλειὰδες, בעברית: כִּימָה, נקרא גם שבע האחיות וכן M45 מ-Messier 45) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים שור המכיל כ-1,000 כוכבים ונמצא במרחק של כ-444 שנות אור ממערכת השמש - אחד הצבירים הפתוחים הקרובים ביותר והבהירים ביותר בשמי הלילה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופליאדות (צביר כוכבים) · ראה עוד »

פלישת התרנגולות

פלישת התרנגולות (באנגלית: Chicken Invaders) היא סדרת משחקי וידאו שפותחה על ידי InterAction Studios.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופלישת התרנגולות · ראה עוד »

פחיסות

מעגל ברדיוס a "נפחס" לאליפסה. כדור בעל רדיוס a "נפחס" לספרואיד, אליפסואיד בעל שני צירים שווים. פחיסות (אנגלית: Flattening או Oblateness) היא מדד לשוני של אליפסה מעיגול או של ספרואיד (אליפסואיד בעל שני צירים שווים) מכדור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופחיסות · ראה עוד »

פגסוס (קבוצת כוכבים)

פגסוס היא קבוצת כוכבים צפונית שנקראת על-שם פגסוס מהמיתולוגיה היוונית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופגסוס (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »

פומלהוט

פומלהוט או α בדג דרומי הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים דג דרומי והוא גם אחד מהכוכבים הבהירים ביותר בשמי הלילה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופומלהוט · ראה עוד »

פורוד

פוּרוּד (מערבית أفراد - "אפוּראד" - בודדים) או ζ בכלב גדול, הוא כוכב בולט בקבוצת הכוכבים כלב גדול עם בהירות נראית מדרגה 3.0, שנמצא במרחק של כ-360 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופורוד · ראה עוד »

פורימה

פורימה (בלטינית: Porrima - שמה של אלה זוטרה במיתולוגיה הרומית) או γ בבתולה הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים בתולה (אחרי ספיקה), עם בהירות נראית מדרגה 2.74.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופורימה · ראה עוד »

פולסר

הפולסר במרכז ערפילית הסרטן סוגים שונים של כוכבי נייטרונים (איור) פולסר הוא כוכב נייטרונים מסתובב הפולט קרינה אלקטרומגנטית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופולסר · ראה עוד »

פובוס (ירח)

מונטז' של שלוש תמונות שצולמו בנפרד על ידי ויקינג 1 ב־19 באוקטובר 1978. המכתש הגדול (שרובו בחשיכה) שנמצא בצד שמאל למעלה בתמונה הוא סטיקני פוֹבּוֹס (באנגלית: Phobos) הוא הגדול מבין שני ירחיו של מאדים והוא קרוי על שמו של פובוס, בנו של ארס מהמיתולוגיה היוונית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופובוס (ירח) · ראה עוד »

פיוניר 10

תרשים של הגשושית פיוניר 10 הדיסקית שעל פיוניר 10 פיוניר 10 בשלבי הבניה האחרונים מיקום משימות תוכנית וויאג'ר ותוכנית פיוניר ביחס למערכת השמש, נכון לינואר 2015 פיוניר 10 (באנגלית: Pioneer 10), הידועה גם כפיוניר F, היא גשושית רובוטית ששוגרה על ידי נאס"א על מנת לחקור את כוכב הלכת צדק.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופיוניר 10 · ראה עוד »

פיוניר 11

פיוניר 11 (באנגלית: Pioneer 11), הידועה גם כפיוניר G היא גשושית המחקר השנייה של NASA שנשלחה לחקור את צדק ואת מערכת השמש החיצונית, והראשונה לחקור את שבתאי ואת טבעותיו הראשיות.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופיוניר 11 · ראה עוד »

פייר-סימון לפלס

המרקיז פייר־סימון לַפְּלָס (בצרפתית: Pierre-Simon Laplace; 23 במרץ 1749 – 5 במרץ 1827) היה אסטרונום, מתמטיקאי ופיזיקאי צרפתי אשר עבודתו הייתה מרכזית להתפתחות המתמטיקה, הסטטיסטיקה, הפיזיקה והאסטרונומיה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ופייר-סימון לפלס · ראה עוד »

צל

ציפור על גג הכנסייה באלוני אבא עננים וצילם על הים התיכון צֵל הוא אזור שבו מוסתר מקור האור הראשי, כך שהוא חשוך יותר בהשוואה לסביבתו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וצל · ראה עוד »

צבי מזא"ה

צבי מזא"ה (נולד ב־1946) הוא אסטרופיזיקאי ישראלי ופרופסור אמריטוס בבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וצבי מזא"ה · ראה עוד »

צביר פתוח

פליאדות הם אחד מהצבירים הפתוחים הידועים ביותר צביר פתוח הוא צביר כוכבים המכיל מעשרות ועד אלפי כוכבים הנמצאים בתחום מצומצם של עשרות שנות אור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וצביר פתוח · ראה עוד »

צביר פגסוס

צביר פגסוס (נקרא גם M15 או Messier 15, וכן NGC 7078) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים פגסוס הנמצא במרחק של כ-33,600 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וצביר פגסוס · ראה עוד »

צביר תלמי

צביר תלמי (נקרא גם Messier 7,M7, או NGC 6475) הוא צביר פתוח בהיר במיוחד וקל לצפייה בקבוצת הכוכבים עקרב הנמצא במרחק של כ-800 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-80 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וצביר תלמי · ראה עוד »

צביר ברווז הבר

צביר ברווז הבר (נקרא גם Messier 11,M11, או NGC 6705) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים מגן הנמצא במרחק של כ-6,000 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-2,900 כוכבים, אחד הצבירים הפתוחים העשירים ביותר המוכרים כיום.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וצביר ברווז הבר · ראה עוד »

צביר הפרפר

צביר הפרפר (נקרא גם Messier 6,M6, או NGC 6405) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים עקרב הנמצא במרחק של כ-1,600 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-80 כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וצביר הפרפר · ראה עוד »

צביר הרקולס

צביר הרקולס (נקרא גם הצביר הגדול בקבוצת הרקולס, M13 או Messier 13 וכן NGC 6205) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים הרקולס הנמצא במרחק של כ-25,100 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וצביר הרקולס · ראה עוד »

צביר הכוורת

צביר הכוורת (נקרא גם M44 מ-Messier 44, או NGC 2632) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים סרטן הנמצא במרחק של כ-577 שנות אור ממערכת השמש ומכיל מאות כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וצביר הכוורת · ראה עוד »

צביר כוכבים

הרקולס צביר כוכבים (Star cluster) הוא מצבור גדול של כוכבים, שגדלו יכול לנוע בין עשרות למיליוני כוכבים, כאשר הכוכבים בו קשורים זה לזה בהשפעת כוח כבידה הדדי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וצביר כוכבים · ראה עוד »

צביר-על הבתולה

שנות אור מהקבוצה המקומית של גלקסיות לצבירי גלקסיות נבחרים בצביר-על הבתולה צבירי גלקסיות נבחרים בצביר-על הבתולה צביר-על הבתולה הוא צביר-על הכולל לפחות 100 קבוצות גלקסיות וצבירי גלקסיות ובהם גם את הקבוצה המקומית, שבו נמצאת גלקסיית שביל החלב ובה מערכת השמש שלנו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וצביר-על הבתולה · ראה עוד »

צדק (כוכב לכת)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וצדק (כוכב לכת) · ראה עוד »

צדק חם

הדמיית אומן לצדק חם ליד הכוכב שלוצדק חם (באנגלית: Hot Jupiter) הוא שם כללי לטיפוס של כוכב לכת חוץ-שמשי בעל מסה מסדר גודל של מסת צדק הנמצא במרחק של 0.015-0.5 יחידות אסטרונומיות מהכוכב שלו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וצדק חם · ראה עוד »

צוללת לחקר האגמים בטיטאן

צוללת לחקר האגמים בטיטאן (באנגלית: Titan Submarine) היא הצעה לשיגור צוללת שתחקור את המתרחש מתחת לפני האגמים בטיטאן, ירחו של כוכב הלכת שבתאי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וצוללת לחקר האגמים בטיטאן · ראה עוד »

ציר הרשע הקוסמולוגי

ציר הרשע הוא כינוי לאנומליה מתמשכת במדידות קרינת הרקע הקוסמית של היקום (CMB).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וציר הרשע הקוסמולוגי · ראה עוד »

קאסיני-הויגנס

קאסיני הייתה גשושית שנשלחה על ידי נאס"א וסוכנות החלל האירופית לחקור את כוכב הלכת שבתאי וירחיו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקאסיני-הויגנס · ראה עוד »

קארן ג'ין מיטץ'

קארן ג'ין מיטץ' (באנגלית: Karen Jean Meech, נולדה ב-1959) היא אסטרונומית ב (ifa), המתמחה באסטרונומיה פלנטארית, וספציפית בחקר שביטים רחוקים ובקשר שלהם לשלביה המוקדמים של מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקארן ג'ין מיטץ' · ראה עוד »

קאוס מדיה

קַאוּס מֶדְיָה (ערוב של ערבית قوس - "קאווס" - קשת) ולטינית Media - "מדיה" - אמצעי, כלומר אמצע הקשת), נקרא לפעמים גם δ בקשת, הוא כוכב בולט הנמצא במרחק של כ- 350 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים קשת עם בהירות מדרגה 2.67. יחד עם הכוכבים קאוס אוסטרליס וקאוס בוראליס הנמצאים מדרום ומצפון לו בהתאמה, הוא יוצר את צורת הקשת של הקנטאור שאותו מייצגת הקבוצה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקאוס מדיה · ראה עוד »

קאוס בוראליס

קַאוּס בּוֹרֵאַלִיס (ערוב של ערבית قوس - "קאווס" - קשת) ולטינית Borealis - "בוראליס" - צפוני, כלומר הקצה הצפוני של הקשת), נקרא גם λ בקשת וכן גליזה 713.1, הוא כוכב בולט הנמצא במרחק של כ- 78 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים קשת עם בהירות מדרגה 2.81. יחד עם הכוכבים קאוס מדיה וקאוס אוסטרליס הנמצאים מדרום לו, הוא יוצר את צורת הקשת של הקנטאור שאותו מייצגת הקבוצה. במרחק זוויתי של פחות ממעלה מצפון-מערב לקאוס בוראליס נמצא הצביר הכדורי M28 וכ-2.5 מעלות מצפון-מזרח לו נמצא הצביר הכדורי M22. כמו כן במרחק זוויתי של כ-5.5 מעלות ממערב לכוכב נמצאת ערפילית הלגונה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקאוס בוראליס · ראה עוד »

קאובוי ביבופ

קאובוי ביבופ (ביפנית: カウボーイビバップ, באנגלית: Cowboy bebop) היא סדרת מאנגה ואנימה יפנית מצליחה משנת 1998.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקאובוי ביבופ · ראה עוד »

קאובוי ביבופ (סדרת טלוויזיה, 2021)

קאובוי ביבופ (באנגלית: Cowboy Bebop) היא סדרת מדע בדיוני-מערבון-אופרת חלל אמריקאית, המהווה עיבוד לייב אקשן לסדרת האנימה וסרט האנימה באותו השם.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקאובוי ביבופ (סדרת טלוויזיה, 2021) · ראה עוד »

קנטאור (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקנטאור (פירושונים) · ראה עוד »

קנטאור (קבוצת כוכבים)

קנטאור או קנטאורוס הוא שמה של קבוצת כוכבים דרומית, מהגדולות שבקבוצות הכוכבים, הכוללת את הכוכב הקרוב ביותר למערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקנטאור (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »

קנטאור (גוף שמימי)

דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר הקנטאורים הם קבוצה של גופים שמימיים קפואים אשר מקיפים את השמש באזור הנמצא בין כוכב הלכת צדק לכוכב הלכת נפטון, ולעיתים מסלוליהם חוצים את מסלולי ההקפה של ענקי הגז סביב השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקנטאור (גוף שמימי) · ראה עוד »

קנה מידה

קנה מידה הוא היחס בין גודל המיוצג במפה, בתוכנית אדריכלית, בשרטוט טכני או באמצעי אחר להדמיה, לבין גודלו במציאות.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקנה מידה · ראה עוד »

קסיופאה A

קסיופאה A כפי שנצפתה על ידי טלסקופ החלל האבל קסיופאה A (גם 3C461 ו-G111.7-2.1) היא שארית סופרנובה בקבוצת הכוכבים קסיופאה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקסיופאה A · ראה עוד »

קפא בעקרב

κ בעקרב הוא כוכב כפול ומשתנה במרחק של כ-483 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים עקרב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקפא בעקרב · ראה עוד »

קפלר-10b

הדמיה של קפלר 10B קפלר 10-בי (באנגלית: Kepler-10b) הוא כוכב הלכת הארצי הראשון שהתגלה מחוץ למערכת השמש על ידי טלסקופ החלל "קפלר".

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקפלר-10b · ראה עוד »

קפלר-11

Kepler-11 הוא כוכב דמוי שמש שסביבו מערכת כוכבי לכת בת שישה כוכבי לכת חוץ-שמשיים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקפלר-11 · ראה עוד »

קפלר-1647b

קפלר-1647b (באנגלית: Kepler-1647b, נקרא גם Kepler-1647(AB)-b על מנת להדגיש שנמצא במערכת של כוכב כפול, מוכר גם בשם KOI-2939.01) הוא כוכב לכת חוץ-שמשי הנמצא בתוך מערכת מרובת כוכבים ובה שני כוכבים הדומים בגודלם לשמש, במרחק 3,700 שנות אור (1,100 פארסק) מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים ברבור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקפלר-1647b · ראה עוד »

קפלר-186f

קפלר-186f: כוכב לכת ראשון בגודל כדור הארץ שהתגלה באזור ישיב של כוכב אחר. הדמיית אומן השוואה בין מערכת פלנטרית קפלר-186 ומערכת השמש (17 באפריל 2014) קפלר-186f הוא כוכב לכת דמוי ארץ המקיף את הננס האדום, קפלר-186, המרוחק 492 שנות אור מכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקפלר-186f · ראה עוד »

קפלר-20

קפלר-20 הוא כוכב דמוי שמש שנמצא במרחק של כ-945 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים נבל, ומסביבו מערכת כוכבי לכת בת חמישה כוכבי לכת, שמהם שניים קרובים בגודלם לכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקפלר-20 · ראה עוד »

קפלר-42

קפלר-42 או בשמו הקודם KOI-961 הוא כוכב מסוג ננס אדום שנמצא במרחק של כ-126 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים ברבור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקפלר-42 · ראה עוד »

קפלר-452b

קפלר-452b (באנגלית: Kepler-452b) הוא כוכב לכת חוץ-שמשי הסובב סביב כוכב מסוג G קפלר-452.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקפלר-452b · ראה עוד »

קרן קוסמית

קרן קוסמית (Cosmic ray) היא חלקיק בעל אנרגיה קינטית שמוצאו מחוץ לכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקרן קוסמית · ראה עוד »

קראז

קְרָאז או β בעורב הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים עורב עם בהירות נראית מדרגה 2.64.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקראז · ראה עוד »

קרס (כוכב לכת ננסי)

קֶרֶס (מלטינית: Cerēs; לעיתים נקרא צֶרֶס; שם מלא: 1 קרס; באנגלית:, נהגה סיריז; סמל) הוא כוכב לכת ננסי בחגורת האסטרואידים והעצם הגדול ביותר שבין מאדים לצדק.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקרס (כוכב לכת ננסי) · ראה עוד »

קרל פרידריך גאוס

יוהאן קרל פרידריך גאוס (בגרמנית: Johann Carl Friedrich Gauß, 30 באפריל 1777 – 23 בפברואר 1855) היה מתמטיקאי, פיזיקאי ואסטרונום גרמני, מגדולי המתמטיקאים של כל הזמנים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקרל פרידריך גאוס · ראה עוד »

קרחון מארס

קרחון מאדים או קרחון מארס (באנגלית: Mars Glacier) הוא קרחון בקצה הדרום-מזרחי של האי אלכסנדר, שבאנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקרחון מארס · ראה עוד »

קרחון מרקיורי (האי אלכסנדר)

קרחון מרקיורי או קרחון מרקורי (באנגלית: Mercury Glacier) הוא קרחון בחוף המזרחי של האי אלכסנדר, שבאנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקרחון מרקיורי (האי אלכסנדר) · ראה עוד »

קרחון ארוס

קרחון ארוס (באנגלית: Eros Glacier) הוא קרחון בחוף המזרחי של האי אלכסנדר, שבאנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקרחון ארוס · ראה עוד »

קרחון אורנוס

קרחון אורנוס (באנגלית: Uranus Glacier) הוא קרחון בחוף המזרחי של האי אלכסנדר, שבאנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקרחון אורנוס · ראה עוד »

קרחון נפטון (אנטארקטיקה)

קרחון נפטון (באנגלית: Neptune Glacier) הוא קרחון בחוף המזרחי של האי אלכסנדר, שבאנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקרחון נפטון (אנטארקטיקה) · ראה עוד »

קרחון סאטורן

קרחון סאטורן או קרחון שבתאי (באנגלית: Saturn Glacier; מילולית: קרחון שבתאי) הוא קרחון בדרום-מזרח האי אלכסנדר, שבאנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקרחון סאטורן · ראה עוד »

קרחון פלוטו

קרחון פלוטו (באנגלית: Pluto Glacier) הוא קרחון בחוף המזרחי של האי אלכסנדר, שבאנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקרחון פלוטו · ראה עוד »

קרחון ג'ופיטר (אנטארקטיקה)

קרחון ג'ופיטר או קרחון יופיטר (באנגלית: Jupiter Glacier) הוא קרחון בחוף המזרחי של האי אלכסנדר, שב אנטארקטיקה אורכו של הקרחון 19 קילומטרים; רוחבו של הקרחון 9 קילומטרים (בשפכו).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקרחון ג'ופיטר (אנטארקטיקה) · ראה עוד »

קרחון ונוס

קרחון נוגה או קרחון ונוס או קרחון וינוס (באנגלית: Venus Glacier) הוא קרחון בחוף המזרחי של אלכסנדר האי, שבאנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקרחון ונוס · ראה עוד »

קרולין פורקו

פוסטר משימת ניו הורייזונס קרולין פורקו (באנגלית: Carolyn C. Porco; נולדה ב-6 במרץ 1953) היא מדענית פלנטרית אמריקאית הידועה בעבודתה בחקר מערכת השמש החיצונית, החל מעבודות ההדמיה שלה במשלחות הוויאג'ר לצדק, שבתאי, אורון ורהב בשנות השמונים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקרולין פורקו · ראה עוד »

קרינת השמש

השתקפות קרני שמש במימי אגם. חוף בת-ים, 2021 מהעננים. קרינת השמש היא הקרינה המגיעה מהשמש אל כדור הארץ ואל יתר מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקרינת השמש · ראה עוד »

קרינה מייננת

שלט חדש שמזהיר על קרינה מייננת כיוון.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקרינה מייננת · ראה עוד »

קשת (קבוצת כוכבים)

קַשָּת ♐︎ היא קבוצת כוכבים על גלגל המזלות ששוכנת בין עקרב במערב וגדי במזרח.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקשת (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »

קלדרה

אגם קלדרס בגואטמלה – קלדרה ובה אגם לוע קַלְדֶרָה היא לוע התמוטטות שקוע ועגול שנוצר לאחר קריסת תקרתו של תא המאגמה המצוי מתחת להר געש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקלדרה · ראה עוד »

קליסטו (ירח)

קליסטו (באנגלית Callisto וביוונית Καλλιστώ) הוא אחד מהירחים של כוכב הלכת צדק.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקליסטו (ירח) · ראה עוד »

קלייר קמרון פטרסון

קלייר קמרון פטרסון (באנגלית: Clair Cameron Patterson; 2 ביוני 1922–5 בדצמבר 1995) היה גיאוכימאי שנאבק בזיהום העופרת והיה חלק מהצוות ששיערך את גיל כדור הארץ במכון הטכנולוגי של קליפורניה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקלייר קמרון פטרסון · ראה עוד »

קלייד טומבו

קלייד ויליאם טומבו (באנגלית: Clyde William Tombaugh; 4 בפברואר 1906 – 17 בינואר 1997) היה אסטרונום אמריקאי, שגילה את מה שנודע ככוכב הלכת פלוטו וכן אסטרואידים רבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקלייד טומבו · ראה עוד »

קטלוג גליזה לכוכבים קרובים

קטלוג גליזה לכוכבים קרובים (גרמנית: Katalog der Sterne näher, אנגלית: Catalogue of Nearby Stars) הוא קטלוג של כוכבים שמרחקם ממערכת השמש קטן מ-25 פארסק (81.5 שנות אור) שערך האסטרונום הגרמני וילהלם גליזה, יצא לראשונה בשנת 1957 וזכה מאז למספר תוספות ועדכונים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקטלוג גליזה לכוכבים קרובים · ראה עוד »

קבוצת פסל

מפת קבוצת פסל קבוצת פסל היא קבוצת גלקסיות קטנה שמשתרעת על קבוצת הכוכבים פסל וגולשת גם לקבוצות הסמוכות לווייתן ועוף החול.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקבוצת פסל · ראה עוד »

קבוצת המליליט

קבוצת המליליט היא קבוצת מינרלים סורוסיליקטיים (סורו ביוונית ערימה - סיליקטים במבנה טטרהדרונים כפולים) של סידן, נתרן, אלומיניום, מגנזיום ולעיתים ברזל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקבוצת המליליט · ראה עוד »

קבוצת כוכבים

אוריון ('''כסיל''' בעברית). זו קבוצת הכוכבים הקלה ביותר לזיהוי, בשל חגורת אוריון, שלשת הכוכבים שבמרכזה. קְבוּצַת כּוֹכָבִים (קוֹנְסְטֵלַצְיָה בלעז) היא אוסף של כוכבים, שבמבט מכדור הארץ נראים קרובים זה לזה על כיפת השמיים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקבוצת כוכבים · ראה עוד »

קדם-כוכב לכת

וסטה קדם-כוכב לכת או פרוטופלנטה (באנגלית: Protoplanet) הוא גרם שמים דמוי כדור הנמצא בשלב התפתחותי לפני כוכב לכת.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקדם-כוכב לכת · ראה עוד »

קו השלג (אסטרונומיה)

קו השלג (או קו הקרח או קו הכפור, באנגלית: Snow line, Ice line או Frost line בהתאמה) באסטרופיזיקה ומדעים פלנטריים זהו רדיוס סביב הכוכב שמעברו מים יכולים להתגבש לקרח.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקו השלג (אסטרונומיה) · ראה עוד »

קומטיט

קוֹמטיט (הגייה מדויקת קוֹמָטִיאִיט) הוא סלע געשי אולטרה-מאפי שמקורו במעטפת, אם כי חלק מהסלעים שנתגלו הם תת-געשיים עד פלוטוניים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקומטיט · ראה עוד »

קומולוס

ענני קומולוס נמוכים, ניתן לשים לב שקצותם ברורים קומולוס הוא סוג של ענן ערימה נמוך המתפתח אנכית ושקצותיו מוגדרים היטב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקומולוס · ראה עוד »

קונסטנטין ציולקובסקי

קונסטנטין אדוארדוביץ' ציולקובסקי (ברוסית: Константин Эдуардович Циолковский; 5 בספטמבר 1857 – 19 בספטמבר 1935) היה מדען רוסי וסובייטי, נחשב לאבי הפיתוח התאורטי בתחום האסטרונאוטיקה הטילים וחקר החלל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקונסטנטין ציולקובסקי · ראה עוד »

קוסמולוגיה

ביקום הנצפה מוערך ביותר מ-2 טריליון. קוֹסְמוֹלוֹגְיָה (מיוונית: κοσμολογία; "קוסמוס" – יקום, "לוגיה" – תורה) היא ענף של אסטרופיזיקה שמטרתו לחקור את מקור והתפתחות היקום.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקוסמולוגיה · ראה עוד »

קוסמוגוניה

קוֹסְמוֹגוֹנְיָה (המילה גנסיס ביוונית פירושה לידה, והמילה קוסמו פירושה יקום) היא התורה בתחום מדעי החלל אשר עוסקת באופן היווצרות היקום מראשיתו ועד למצבו הנוכחי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקוסמוגוניה · ראה עוד »

קורנפורוס

קוֹרְנֶפוֹרוֹס (מיוונית - נושא אלה) או β בהרקולס, נקרא לפעמים גם רוּטִילִיקוּס (שיבוש של המילה הלטינית "Titillicus" - בית שחי) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים הרקולס עם בהירות נראית מדרגה 2.77, הנמצא במרחק של כ-140 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקורנפורוס · ראה עוד »

קורסה

קוּרְסָה או β בארידנוס הוא אחד הכוכבים הבולטים בקבוצת הכוכבים ארידנוס עם בהירות נראית מדרגה 2.79.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקורסה · ראה עוד »

קורבאק

מייקל קורבאק (באנגלית: Michael Korvac) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס שומרי הגלקסיה ביקום מארוול קומיקס.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקורבאק · ראה עוד »

קוטב

קוטב של גוף המסתובב סביב צירו הוא אחת משתי הנקודות על פני הגוף שדרכן עובר ציר הסיבוב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקוטב · ראה עוד »

קוואזר

קווזאר, במרחק של 10 מיליארד שנות מכדור הארץ קוואזר (באנגלית: Quasar, נקרא גם גוף מעין כוכבי Quasi-Stellar Object, או QSO כראשי תיבות) הוא גרם שמים אנרגטי במידה יוצאת דופן - בין האנרגטיים ביותר הקיימים ביקום.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקוואזר · ראה עוד »

קווה-וואר

קווה-וואר (שם מלא: 50000 קווה-וואר; באנגלית: 50000 Quaoar, הגייה: kwa-whar) הוא כוכב לכת ננסי וגוף טרנס-נפטוני בחגורת קויפר שהתגלה ב-5 ביוני 2002.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וקווה-וואר · ראה עוד »

רמת פלאנט

רמת פלאנט או רמת כוכבי הלכת (באנגלית: Planet Heights) היא רמה של פסגות שאינן מכוסות קרח, בחלקו המזרחי של האי אלכסנדר שבאנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ורמת פלאנט · ראה עוד »

רמת הרשל

רמת הרשל (באנגלית: Herschel Heights) היא מקבץ של נונאטאקים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ורמת הרשל · ראה עוד »

ראס אלהאג

ראס אלהאג או α בנושא הנחש (מסומן גם גליזה 681) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים נושא הנחש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וראס אלהאג · ראה עוד »

רנה דקארט

פסל של רנה דקארט מאת ז'אן פויפורקט בסגנון אר דקו באמסטרדם תעודת סיום מבית הספר הישועי "Collège Royal Henry-Le-Grand", כ מקום לידתו של דקארט קברו של דקארט, בכנסיית סן ז'רמן דה פרה בפריז כתב ידו של רנה דקארט רֶנֶה דֶקַארְט (31 במרץ 1596, לה איי, צרפת – 11 בפברואר 1650, סטוקהולם, שוודיה), מוכר גם בצורה הלטינית של שמו רֶנַאטוּס קַרְטֶזִיּוּס (Renatus Cartesius), היה פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ורנה דקארט · ראה עוד »

רסטבן

רַסְטָבָּן (מערבית: رأس الثعبان - ראס א-ת'אבן - "ראש הנחש") או β בדרקון הוא כוכב בולט בקבוצת הכוכבים דרקון עם בהירות נראית מדרגה 2.81, שנמצא במרחק של כ-380 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ורסטבן · ראה עוד »

רפואה

אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ורפואה · ראה עוד »

רשת (קבוצת כוכבים)

רשת היא קבוצת כוכבים קטנה ועמומה בשמי הדרום שהוגדרה לראשונה במאה ה-17 על ידי אייזק האברכט שקראה לה "מעוין" (Rhombus).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ורשת (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »

רשת חלל עמוק

רשת חלל עמוק (באנגלית: Deep Space Network, בראשי תיבות: DSN) היא רשת בינלאומית של אנטנות ומתקני תקשורת המשמשים לתקשור עם רכבי חלל פלנטריים ותצפיות רדיו ורדאר אסטרונומיים לחקר מערכת השמש והיקום.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ורשת חלל עמוק · ראה עוד »

רשת החלל העמוק הרוסית

רשת החלל העמוק הרוסית (לשעבר הסובייטית) הייתה רשת של אנטנות ומתקני תקשורת גדולים התומכים במשימות של חלליות, ותצפיות אסטרונומיה של רדיו ומכ"ם לחקר מערכת השמש והיקום בתקופה הסובייטית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ורשת החלל העמוק הרוסית · ראה עוד »

רביע גלקטי

גלקסיית שביל החלב, כפי שמתואר ב-"מסע בין כוכבים", יחד עם תוויות המציינות מיקומים של הכוחות הפוליטיים העיקריים. ביקום הבדיוני של זיכיון "מסע בין כוכבים", רביע גלקטי (באנגלית: Galactic quadrant) מתייחס לשטח של גלקסיית שביל החלב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ורביע גלקטי · ראה עוד »

רדיוס שוורצשילד

רדיוס שוורצשילד או הרדיוס הכבידתי (הרדיוס הגרביטציוני) הוא ערך גבולי של רדיוס, המתקשר לכל מסה ופרופורציונלי לגודלה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ורדיוס שוורצשילד · ראה עוד »

רהב

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ורהב · ראה עוד »

רוס 128

רוס 128 (מאנגלית: Ross 128, נקרא גם גליזה 447, LHS 315 או FI בבתולה) הוא ננס אדום הנמצא במרחק של 10.9 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים בתולה והוא אחד מהכוכבים הקרובים ביותר לכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ורוס 128 · ראה עוד »

רוס 128 b

רוס 128 b הוא כוכב לכת חוץ-שמשי, כנראה סלעי, הנמצא בחלקו הפנימי של האזור הישיב במערכת הכוכבים של רוס 128.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ורוס 128 b · ראה עוד »

רוס 248

רוס 248 (באנגלית: Ross 248, ידוע גם בשמות HH באנדרומדה, גליזה 905 או LHS 549) הוא כוכב הנמצא כ-10.3 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים אנדרומדה והוא הכוכב העשירי הכי קרוב למערכת השמש, אך למרות קרבתו היחסית הוא עמום מדי מכדי צפייה בו בעיניים בלבד.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ורוס 248 · ראה עוד »

רוזמרי וייז

רוזמרי פ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ורוזמרי וייז · ראה עוד »

רוזטה (גשושית)

תרשימי מסלולי רוזטה רוזטה הייתה גשושית מחקר ששוגרה ב־2 במרץ 2004 ממרכז החלל הגיאני שבגיאנה הצרפתית, כשמטרתה להנחית נחתת מחקר על השביט 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ורוזטה (גשושית) · ראה עוד »

רוח השמש

איור המדגים את גבולות ההשפעה של רוח השמש התפרצות סולרית רוח השמש המכונה גם הרוח הסולרית היא זרימה של חלקיקים טעונים הנפלטים מן העטרה של השמש החוצה, עקב הטמפרטורה הגבוהה של העטרה שעומדת על כ-2 מיליון מעלות צלזיוס.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ורוח השמש · ראה עוד »

רובר (חקר החלל)

הרובר קיוריוסיטי של נאס"א על גבי מכתש גייל במאדים, כפי שנראה בצילום "סלפי" משנת 2012, המורכב למעשה מ־55 תמונות שחוברו יחדיו. רוֹבֶר (באנגלית: Rover, משמעות מילולית: נודד) הוא כלי רכב או רובוט אשר מסוגל לנוע על פני השטח של כוכב לכת או גרם שמים אחר (כגון ירח או אסטרואיד) ואשר נועד לסייע במחקר של אותו גרם שמים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ורובר (חקר החלל) · ראה עוד »

רוברט אינס

רוברט אינס (באנגלית: Robert Thorburn Ayton Innes; 10 בנובמבר 1861 - 13 במרץ 1933) היה אסטרונום סקוטי-דרום אפריקאי, שנודע בכך שגילה בשנת 1913 את פרוקסימה קנטאורי, ומספר כוכבים בינארים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ורוברט אינס · ראה עוד »

רוכבה

רוּכְבָּה (מערבית: الركبة - אל-רוּקְבָּה - "הברך") או δ בקסיופאה הוא אחד הכוכבים הבולטים שבקבוצת הכוכבים קסיופאה עם בהירות נראית מדרגה 2.68.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ורוכבה · ראה עוד »

רוית חלד

רוית חלד איטה (נולדה ב-1980) היא מדענית פלנטרית ישראלית, פרופסור במחלקה לאסטרופיזיקה ולקוסמולוגיה באוניברסיטת ציריך.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ורוית חלד · ראה עוד »

רכס פובוס

רכס פובוס (באנגלית: Phobos Ridge) הוא רכס סלעי בדרום מזרח האי אלכסנדר, שבאנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ורכס פובוס · ראה עוד »

ריאה (ירח)

ריאה, ירח של שבתאי שנתגלה ב-1672 על ידי ג'ובאני קאסיני.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וריאה (ירח) · ראה עוד »

ריג'ל

ריג'ל או β באוריון הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים אוריון והוא הכוכב השביעי בבהירותו בשמים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וריג'ל · ראה עוד »

ריינג'ר 3

ריינג'ר 3 (באנגלית: Ranger 3) הייתה משימה ששוגרה על ידי נאס"א ב-26 בינואר 1962 על מנת לחקור את הירח במסגרת תוכנית ריינג'ר.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וריינג'ר 3 · ראה עוד »

שמות גרמי שמיים

תחום שמות גרמי השמיים התפתח במהלך ההיסטוריה בד בבד עם התפתחות חקר האסטרונומיה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ושמות גרמי שמיים · ראה עוד »

שמי הלילה

שביל החלב כפי שצולם ממצפה הכוכבים לה סילה שבצ'ילה שמי הלילה הם מראה השמיים מכדור הארץ בלילה, כשהם אפלים וזרועים בגרמי שמיים: כוכבים, כוכבי לכת, אסטרואידים, הירח ועוד.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ושמי הלילה · ראה עוד »

שאט

שֶאָט (מערבית: ساعد "סאעִד" - זרוע, החלק שבין המרפק לכתף), נקרא גם β בפגסוס, הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים פגסוס ומייצג את רגלו הקדמית של פגסוס.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ושאט · ראה עוד »

שנת אור

שנת אור היא יחידת מידה לאורך המשמשת באסטרונומיה לחישוב מרחקים בין גרמי שמים ברחבי היקום (לדוגמה, המרחק בין מערכת השמש למערכת הכוכבים הקרובה ביותר - אלפא קנטאורי, הוא כ-4.37 שנות אור).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ושנת אור · ראה עוד »

שנות ה-80 של המאה ה-20

'''מימין למעלה, בכיוון השעון''': הנשיא רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעת חתימתם על הסכם INF, נפילת חומת ברלין, מחשב אישי של IBM, אירוע "לייב אייד", אסון צ'רנוביל, חייל איראני חובש מסכת גז בזמן מלחמת איראן–עיראק, המראת מעבורת החלל קולומביה. שנות ה־80 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות השמונים; בסלנג: האייטיז) היו העשור התשיעי של המאה ה־20, שהחלו ב־1 בינואר 1980 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1989.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ושנות ה-80 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שרה דודסון-רובינסון

שרה דודסון-רובינסון (באנגלית: Sarah Dodson-Robinson) היא אסטרונומית אמריקאית, פרופסורית באוניברסיטת דלאוור, שזכתה בשנת 2013 בפרס אנני ג'אמפ קאנון לאסטרונומיה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ושרה דודסון-רובינסון · ראה עוד »

שליאק

שליאק (מערבית الشلياق "שיליאק" – שמה של קבוצת הכוכבים) או β בנבל הוא כוכב משתנה לוקה בקבוצת הכוכבים נבל הנמצא במרחק של כ-950 שנות אור ממערכת השמש ומהווה אב-טיפוס לכוכבים משתנים לוקים, שבהם המרחק בין בני הזוג קטן והבהירות נראית הכוללת משתנה כל הזמן.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ושליאק · ראה עוד »

שליט אסטרולוגי

באסטרולוגיה ישנה אסוציאציה בין גרמי השמיים של מערכת השמש לבין המזלות, על בסיס ההקשר של כל גרם לרעיון של מזל מסוים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ושליט אסטרולוגי · ראה עוד »

שבתאי

שַׁבְּתַאי (בלועזית: Saturn, סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והשני בסדרת כוכבי הלכת הגזיים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ושבתאי · ראה עוד »

שבתאי (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ושבתאי (פירושונים) · ראה עוד »

שביל החלב

שביל החלב כפי שהיא נראית בדרום ויילס, בריטניה '''מבנה גלקסיית שביל החלב''' - מערכת השמש מסומנת בנקודה הצהובה וניתן לראות את מקומה על זרוע אוריון, ומציינת כאן את נקודת המרכז של קווי הקואורדינטות שביל הֶחלב היא הגלקסיה שבה נמצאת מערכת השמש ובה כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ושביל החלב · ראה עוד »

שביט

שביט הייל-בופ בשנת 1997רוזטה המקיפה אותו דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר הדגמת מסלול טיפוסי של שביט שביט או כוכב שביט (באנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ושביט · ראה עוד »

שביט איקייה-סקי

שביט איקייה-סקי, המסומן רשמית C/1965 S1, 1965 VIII ו-1965f, היה שביט ארוך מחזור שהתגלה באופן עצמאי על ידי קאורו איקייה וצוטומו סקי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ושביט איקייה-סקי · ראה עוד »

שביט סוויפט-טאטל

שביט סוויפט-טאטל, המסומל באופן רשמי כ-109P/Swift–Tuttle, הוא שביט מחזורי בעל זמן הקפה של 133 שנה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ושביט סוויפט-טאטל · ראה עוד »

שביט לולין

שביט הלולין צולם ב-2007 שביט לולין (C/2007 N3 (Lulin)) הוא כוכב שביט, אשר נע במסלול בעל אקסנטריות גבוהה וזמן מחזור העולה על 1,000 שנים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ושביט לולין · ראה עוד »

שביט האלי

שביט האלי, המסומל באופן רשמי כ-1P/Halley, הוא שביט מחזורי מפורסם שזמן ההקפה שלו סביב השמש עומד על 75.3 שנים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ושביט האלי · ראה עוד »

שביט היאקוטאקה

שביט היאקוטאקה (המסומן רשמית C/1996 B2 (Hyakutake)) הוא שביט שהתגלה ב-31 בינואר 1996 וזכה לכינוי השביט הגדול של 1996.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ושביט היאקוטאקה · ראה עוד »

שומרי הגלקסיה (קבוצה מקורית)

שומרי הגלקסיה (באנגלית: Guardians of the Galaxy) היא קבוצה בדיונית של גיבורי-על חייזרים שמופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ושומרי הגלקסיה (קבוצה מקורית) · ראה עוד »

שומייקר-לוי 9

שומייקר-לוי 9 (באנגלית: Shoemaker-Levy 9; נכתב גם SL9; מסומן רשמית: D/1993 F2) היה שביט שהתפרק ביולי 1992 והתנגש בצדק ביולי 1994.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ושומייקר-לוי 9 · ראה עוד »

שינוי קטבי כדור הארץ

שינוי קטבי כדור הארץ היא תאוריה שאינה מוכרת על ידי המדע האקדמי, ולפיה בתנאים מסוימים ניתן לשנות את מיקום הקטבים הגאוגרפיים של כדור הארץ (כלומר צירו) בזמן קצר מבחינה גאולוגית, למשל, בשל שינוי במיקום קרום כדור הארץ ביחס לשכבותיו הפנימיות בהשפעת כוחות מסוימים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ושינוי קטבי כדור הארץ · ראה עוד »

שיטות הנעה של חללית

מעבורות החלל שיטות הנעה של חללית הן שיטות של האצת חלליות מכדור הארץ אל החלל והאצה בחלל עצמו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ושיטות הנעה של חללית · ראה עוד »

תאוריית הערפילית

תאוריית הערפילית (באנגלית: Nebular hypothesis) היא תאוריה מדעית להסברת התהליכים שהובילו להתפתחות מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותאוריית הערפילית · ראה עוד »

תנועה אחורית (אסטרונומיה)

תנועה אחורית (מכונה גם נסיגה) באסטרונומיה מתייחס לתופעה בה כוכבי הלכת נראים כאילו הם מחליפים את כוון תנועתם יחסית לכוכבי השבת באופן זמני ואז חוזרים שוב לכוון תנועתם המקורי (התנועה "הקדומנית" של כוכבי הלכת).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותנועה אחורית (אסטרונומיה) · ראה עוד »

תנועה עצמית

היחס בין התנועה העצמית של עצם שמימי ובין המהירות והמרחק שלו מהשמש באסטרונומיה, תנועה עצמית של גרם שמים היא השינוי הנצפה במיקומו של גרם השמים על רקע העצמים הרחוקים יותר שנראים קבועים במקומם.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותנועה עצמית · ראה עוד »

תקשורת בין-כוכבית

תקשורת בין-כוכבית היא מגוון שיטות להעברת מסרים בין מערכות כוכבי לכת.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותקשורת בין-כוכבית · ראה עוד »

תקליט הזהב של וויאג'ר

תקליט הזהב של וויאג'ר עטיפת תקליט הזהב של וויאג'ר תקליט הזהב של וויאג'ר הוא כינויו של תקליט שצורף לגשושיות וויאג'ר 1 ווויאג'ר 2, ששוגרו בשנת 1977.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותקליט הזהב של וויאג'ר · ראה עוד »

תקופת ייחוס (אסטרונומיה)

באסטרונומיה, המושג תקופה (באנגלית: Epoch, במקור מיוונית: Εποχή - תקופה, פרק זמן) מציין נקודת זמן ספציפית, שנתונים אסטרונומיים שאינם קבועים, כמו קואורדינטות של גרמי שמים או מסלוליהם, נכונים לאותה נקודת זמן.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותקופת ייחוס (אסטרונומיה) · ראה עוד »

תטא בשדרית

θ בשדרית הוא כוכב בולט בקבוצת הכוכבים שדרית עם בהירות נראית מדרגה 2.76, הנמצא במרחק של כ-455 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותטא בשדרית · ראה עוד »

תהודה מסלולית

אנימציה זו מראה תרחיש אפשרי אחד עבור כוכב הלכת הנעול בצורה מסודרת לכוכבו, בדיוק כפי שהירח שלנו הוא לכדור הארץ. כלומר, צד אחד תמיד רוחש תחת החום של הכוכב שלו בעוד הצד השני נשאר בחושך. אם הכוכב היה מכוסה בלבה, אז הצד החם, הפונה לשמש, של הפלנטה, היה זורם זרמי לבה, ואילו הצד הקר והכהה יותר היה הופך לסלע לבה מוצק. תהודה מסלולית (באנגלית: Orbital resonance) או תהודת מסלול-מסלול (אנגלית: Orbit-orbit resonance) היא מונח אסטרונומי המציין מצב שבו שני גרמי שמים או יותר מקיפים גוף אחר, מסיבי יותר, וקיים קשר פשוט בין זמני ההקפה שלהם כתוצאה מפעולה הדדית של כוח הכבידה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותהודה מסלולית · ראה עוד »

תומאס גולד

תומאס גולד (באנגלית: Thomas Gold, כונה גם טומי גולד (Tommy Gold); 22 במאי 1920 – 22 ביוני 2004) היה אסטרופיזיקאי אמריקאי יליד אוסטריה ממוצא יהודי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותומאס גולד · ראה עוד »

תווך בין-פלנטרי

התווך הבין-פלנטרי הוא החומר הממלא את מערכת השמש ומערכות פלנטריות אחרות, בתוכו נעים כוכבי לכת, אסטרואידים וכוכבי שביט.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותווך בין-פלנטרי · ראה עוד »

תוכנית מרקורי

תוכנית מרקורי (באנגלית: Mercury) הייתה תוכנית החלל המאוישת הראשונה של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותוכנית מרקורי · ראה עוד »

תוכנית מיר ומעבורות החלל

סמל התוכנית תוכנית מיר ומעבורות החלל הייתה תוכנית חלל משותפת לרוסיה ולארצות הברית שכללה את שיגורן של מעבורות חלל אמריקאיות אל תחנת החלל מיר הרוסית, שיגור קוסמונאוטים במעבורות חלל ואסטרונאוט בחללית סויוז, ושהייתם בתחנת החלל מיר לפרקי זמן ארוכים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותוכנית מיר ומעבורות החלל · ראה עוד »

תוכנית אפולו

באז אולדרין צועד על הירח במהלך משימת אפולו 11 ביולי 1969 טביעת רגל על הירח, אפולו 11 תוכנית אפולו (באנגלית: Apollo program; נקראה גם "פרויקט אפולו") הייתה תוכנית החלל של ארצות הברית בשנות ה־60 וה־70 של המאה ה־20.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותוכנית אפולו · ראה עוד »

תוכנית אקספלורר

תור־אייבל תוכנית אקספלורר (באנגלית: Explorer program) היא תוכנית אמריקאית לחקר החלל שמספקת מידע מדעי רב ביותר על היקום בו אנו חיים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותוכנית אקספלורר · ראה עוד »

תוכנית אורורה

ציור חלל זה נקרא התחנה ההבאה תוכנית אורורה, המכונה באנגלית "תוכנית החקר", היא תוכנית חקר החלל ומערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותוכנית אורורה · ראה עוד »

תוכנית פלאגשיפ

תוכנית פלאגשיפ (באנגלית: Flagship Program) היא תוכנית של נאס"א לחקר מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותוכנית פלאגשיפ · ראה עוד »

תוכנית פיוניר

פיוניר 10. פיוניר 10 ופיוניר 11 הם המפורסמות ביותר מגשושיות פיוניר. גשושיות אלו היו הראשונות לבקר במערכת השמש התיכונה והראשונות לעבור את פלוטו תוכנית פיוניר (באנגלית: Pioneer program) היא סדרת משימות בלתי מאוישות של נאס"א לחקר היקום.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותוכנית פיוניר · ראה עוד »

תוכנית לונוחוד

איור המתאר משימת לונוחוד דגם של רובר ירח מתוכנית לונוחוד תוכנית לונוחוד (באנגלית: Lunokhod, ברוסית: Луноход בתרגום: הולך-ירח) היא תוכנית סובייטית ורוסית לחקר הירח שמטרתה להנחית רוברים רובוטיים על הירח.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותוכנית לונוחוד · ראה עוד »

תוכנית דיסקברי

לוגו תוכנית דיסקברי תוכנית דיסקברי (באנגלית: Discovery Program) היא תוכנית לחקר החלל של נאס"א במסגרתה משוגרות משימות זולות וממוקדות לחקר מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותוכנית דיסקברי · ראה עוד »

תוכנית המילניום החדש

תוכנית המילניום החדש (באנגלית: New Millennium Program בקיצור: NMP) היא תוכנית לחקר החלל של נאס"א שמימונה הופסק ב-2009 וגרם לביטולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותוכנית המילניום החדש · ראה עוד »

תוכנית החלל האמריקאית

תוכנית החלל האמריקאית היא כינוי לתוכניות מאוישות ולא־מאוישות של חקר החלל ומערכת השמש של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותוכנית החלל האמריקאית · ראה עוד »

תוכנית החלל הסינית

תוכנית החלל הסינית כוללת תוכניות מאוישות ולא-מאוישות לחקר החלל ומערכת השמש של הרפובליקה העממית של סין.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותוכנית החלל הסינית · ראה עוד »

תוכנית הגבולות החדשים

לוגו תוכנית הגבולות החדשים תוכנית הגבולות החדשים (באנגלית: New Frontiers program) היא תוכנית של נאס"א לחקר לא-מאויש של מערכת השמש על ידי חלליות וגשושיות למשימות מחקר בעלות בינונית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותוכנית הגבולות החדשים · ראה עוד »

תוכנית ונרה

תוכנית ונרה (ברוסית: Венера, תרגום ונוס שהוא שמו של כוכב הלכת נוגה) הייתה תוכנית סובייטית לחקר כוכב הלכת נוגה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותוכנית ונרה · ראה עוד »

תוכנית וויאג'ר

תוכנית החלל וויאג'ר (באנגלית: The Voyager program) היא משימת חלל של שתי גשושיות לא מאוישות של נאס"א, ששולחו למסע של עשרות שנים בין כוכבי לכת, ולאחר מכן הלאה אל מחוץ למערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותוכנית וויאג'ר · ראה עוד »

תיארוך רדיומטרי

תיארוך רדיומטרי (אנגלית: Radiometric dating, נקרא גם תיארוך רדיואקטיבי) היא שיטה לתיארוך חומרים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותיארוך רדיומטרי · ראה עוד »

תיאה (כוכב לכת משוער)

עבודת אמנות המתארת את ההתנגשות בין תיאה לכדור הארץ אשר ככל הנראה גרמה להיווצרות הירח. תֵיאָה (באנגלית: Theia) הוא כוכב לכת משוער שהיה קיים בראשית מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ותיאה (כוכב לכת משוער) · ראה עוד »

לא מזיק ברובו

לא מזיק ברובו (באנגלית: Mostly Harmless) הוא הספר החמישי והאחרון בסדרת "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" (המכונה "טרילוגיה בחמישה פרקים").

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ולא מזיק ברובו · ראה עוד »

לא סופי

לא סופי (באנגלית: !Not Final) הוא סיפור מדע בדיוני קצר מאת אייזק אסימוב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ולא סופי · ראה עוד »

לאקאי 8760

לאקאי 8760 (מצרפתית: Lacaille 8760, נקרא גם גליזה 825, LHS 66 או AX במיקרוסקופ) הוא ננס אדום הנמצא במרחק של כ-12.9 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים מיקרוסקופ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ולאקאי 8760 · ראה עוד »

לאקאי 9352

לאקאי 9352 (מצרפתית: Lacaille 9352, נקרא גם גליזה 887, LHS 70 או 217987 HD) הוא ננס אדום הנמצא במרחק של 10.7 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים דג דרומי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ולאקאי 9352 · ראה עוד »

לאקי סטאר

"עטיפת הספר השני בסדרה, ״לאקי סטאר ושודדי הכוכביות״ לאקי סטאר (אנגלית: Lucky Starr) היא סדרת ספרי מדע בדיוני שנכתבו על ידי אייזיק אסימוב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ולאקי סטאר · ראה עוד »

לארי ניבן

לורנס ואן קוט ניבן (באנגלית: Laurence van Cott Niven; נולד ב־30 באפריל 1938) הוא סופר מדע בדיוני אמריקאי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ולארי ניבן · ראה עוד »

לאלנד 21185

לאלנד 21815 (מצרפתית: Lalande 21185, נקרא גם גליזה 411, LHS 37 או 95735 HD) הוא ננס אדום הנמצא במרחק של 9.3 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ולאלנד 21185 · ראה עוד »

לסאת'

לֶסָאת' (מערבית لسعة "לַסְעַה" - עוקץ) או υבעקרב, הוא כוכב שנמצא במרחק של כ-576 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים עקרב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ולסאת' · ראה עוד »

לפני זמננו

כיול לפחמן-14 לפני זמננו (אנגלית: before present, תכופות מקוצר לראשי התבות BP) היא ספירת זמן מקובלת במדעים רבים דוגמת ארכאולוגיה פרהיסטורית, פלאונטולוגיה, גאולוגיה ואסטרונומיה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ולפני זמננו · ראה עוד »

לריסה (ירח)

לריסה, הידוע גם כ-נפטון VII, הוא הירח החמישי הקרוב ביותר לנפטון, כוכב הלכת השמיני במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ולריסה (ירח) · ראה עוד »

לבד על מאדים

לבד על מאדים (באנגלית: The Martian, בתרגום מילולי: איש המאדים) הוא ספר מתח ומדע בדיוני, ספרו הראשון של אנדי ויר.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ולבד על מאדים · ראה עוד »

לונדע

לונדע הוא מוזיאון ילדים בשכונת נחל עשן שבבאר שבע, סמוך לבית הספר התיכון "טוביהו", במבנה גדול בו שכן בעבר סניף של "חווידע".

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ולונדע · ראה עוד »

לוסי (גשושית)

לוסי (באנגלית: Lucy) היא גשושית של נאס"א שמטרתה לחקור את האסטרואידים הטרויאנים של כוכב הלכת צדק, גופים שמימיים קטנים שמקורם והרכבם אינו ברור, ונמצאים במסלול זהה לזה של צדק סביב השמש, מאחוריו ומלפניו במסלול.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ולוסי (גשושית) · ראה עוד »

לוקי

לוֹקי (במקור: Loki, Loke, Loge וישנן גם גרסאות אחרות של שמו) הוא אל במיתולוגיה הנורדית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ולוקי · ראה עוד »

לווייתן (קבוצת כוכבים)

קבוצת הכוכבים לוויתן היא קבוצה גדולה על קו המשווה השמימי באזור של קבוצות "מים" נוספות כמו הנהר, דגים ודלי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ולווייתן (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »

לויתן

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ולויתן · ראה עוד »

ליתיום

ליתיום (Lithium) הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות האלקליות שסמלו הכימי Li ומספרו האטומי 3.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וליתיום · ראה עוד »

ליבת השמש

ליבת השמש מוגדרת כאזור הנמצא בין מרכז השמש עד למרחק של 0.2 עד 0.25 רדיוס שמש מהמרכז ומכיל 34% ממסת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וליבת השמש · ראה עוד »

טאו אפס

טאו אפס (באנגלית: Tau Zero) הוא ספר מדע בדיוני מאת הסופר האמריקאי פול אנדרסון.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וטאו אפס · ראה עוד »

טאו בעקרב

τ בעקרב, נקרא גם אל ניאט (מערבית النياط "אנ-ניאט" - העורק, אך אותו השם ניתן גם לכוכב הסמוך σ בעקרב), הוא כוכב שנמצא במרחק של כ-474 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים עקרב עם בהירות מדרגה 2.81.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וטאו בעקרב · ראה עוד »

טאו בלווייתן

τ (טאו) בלווייתן הוא כוכב בקבוצת הכוכבים "לווייתן", שנמצא במרחק של כ-11.9 שנות אור מהשמש, כך שמבין הכוכבים הנראים לעין הוא השביעי בקרבתו אל מערכת השמש (אחרי מערכת אלפא קנטאורי, סיריוס, ε בארידנוס, פרוקיון, 61 בברבור ו-ε באינדיאני).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וטאו בלווייתן · ראה עוד »

טאו בירכתי הספינה

τ בירכתי הספינה הוא כוכב בולט בקבוצת הכוכבים ירכתי הספינה עם בהירות נראית מדרגה 2.93.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וטאו בירכתי הספינה · ראה עוד »

טריאסטה

טריאסטה (באיטלקית: Trieste; בסלובנית: Trst; בגרמנית: Triest) היא עיר נמל בצפון-מזרח איטליה, המשמשת כבירת המחוז האוטונומי פריולי-ונציה ג'וליה מאז 1963, וכבירת נפת טריאסטה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וטריאסטה · ראה עוד »

טריטון (ירח)

טריטון, הידוע גם כנפטון I, הוא הגדול בירחיו של נפטון, כוכב הלכת השמיני במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וטריטון (ירח) · ראה עוד »

טתיס (ירח)

טתיס (המכונה גם שבתאי III) הוא ירח בגודל בינוני של שבתאי שקוטרו 1,060 ק"מ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וטתיס (ירח) · ראה עוד »

טלסקופ החלל IRAS

IRAS (ראשי תיבות באנגלית של Infrared Astronomical Satellite - לוויין אסטרונומי תת-אדום) היה טלסקופ החלל הראשון שביצע סקר אסטרונומי מלא של השמים בתחום התת-אדום של הספקטרום האלקטרומגנטי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וטלסקופ החלל IRAS · ראה עוד »

טלסקופ החלל PLATO

PLATO (ראשי תיבות של Planetary Transits and Oscillations of stars; בתרגום מאנגלית: מעבר כוכבי לכת ותנודות של כוכבים) הוא טלסקופ חלל עתידי של סוכנות החלל האירופית במסגרת תוכנית חזון קוסמי (משימה בקטגוריה בינונית) בחקר החלל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וטלסקופ החלל PLATO · ראה עוד »

טלסקופ החלל WISE

WISE (ראשי תיבות באנגלית: Wide-Field Infrared Survey Explorer – סורק שדה רחב בתת-אדום) הוא טלסקופ חלל בקוטר 40 ס"מ בתחום התת-אדום.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וטלסקופ החלל WISE · ראה עוד »

טלסקופ החלל גאיה

טלסקופ החלל גאיה (באנגלית: Gaia) הוא טלסקופ חלל של סוכנות החלל האירופית המהווה המשך ללוויין היפרכוס.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וטלסקופ החלל גאיה · ראה עוד »

טלסקופ החלל האבל

טלסקופ החלל הָאבֶּל (באנגלית: Hubble Space Telescope) הוא טלסקופ חלל ומכלול המכשירים המדעיים שנלווים לו, שחג במסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ בגובה של כ-589 ק"מ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וטלסקופ החלל האבל · ראה עוד »

טלסקופ החלל הרשל

טלסקופ החלל הרשל (אנגלית: Herschel Space Observatory) הוא טלסקופ חלל של סוכנות החלל האירופאית, שהוצע במקור ב-1982 על ידי קונסורציום של מדענים אירופיים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וטלסקופ החלל הרשל · ראה עוד »

טבע עולמי

טבע עולמי (באנגלית: Eyewitness) היא תוכנית טבע תיעודית עטורת פרסים שהופקה על ידי ה-BBC ודורלינג קינדרסלי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וטבע עולמי · ראה עוד »

טבעת (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וטבעת (פירושונים) · ראה עוד »

טבעת פלנטרית

החללית קאסיני ב-9 בספטמבר 2006. טבעות פלנטריות הן טבעות של חומר הנע סביב כוכב לכת, הנראות כדיסקות שטוחות.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וטבעת פלנטרית · ראה עוד »

טוראיס

טוּרֵאִיס (ערבית, تُرَيْس - מגן), או ρ בירכתי הספינה, הוא כוכב בולט בקבוצת הכוכבים ירכתי הספינה עם בהירות נראית מדרגה 2.81.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וטוראיס · ראה עוד »

טווס (קבוצת כוכבים)

טווס (לטינית: Pavo) הוא קבוצת כוכבים דרומית, אחת משתים עשרה הקבוצות שנוצרו על ידי פיטר קייזר ופרדריק דה-הוטמן בשנים 1595-1597 והופיעו לראשונה באטלס הכוכבים "אורנומטריה" של יוהאן באייר.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וטווס (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »

טכנולוגיה במסע בין כוכבים

יקום המדע הבדיוני "מסע בין כוכבים" ידוע, בין השאר, בטכנולוגיה העתידנית שהוא מציג לצופיו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וטכנולוגיה במסע בין כוכבים · ראה עוד »

טיעון הדלי

חלקו השני של הניסוי טיעון הדלי, הידוע גם כניסוי הדלי המסתובב או הדלי של ניוטון, הוא טיעון המבוסס על ניסוי מחשבתי עם דלי מים מסתובב, שהציע אייזק ניוטון על מנת להוכיח שהתנועה היחסית בין עצם מסתובב לבין עצמים שביחס אליהם הוא מסתובב היא בעלת משמעות פיזיקלית שאיננה תלויה ביחסיות זו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וטיעון הדלי · ראה עוד »

טיטאן (ירח)

טיטאן הוא הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת שבתאי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וטיטאן (ירח) · ראה עוד »

טיכה (כוכב לכת משוער)

תרשים של עננת אורט בה חשבו למצוא את טיכה טיכה (באנגלית: Tyche) הוא כינוי לכוכב לכת, אשר עד 2014 היו מדענים ששיערו את קיומו במערכת השמש, באזור עננת אורט.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וטיכה (כוכב לכת משוער) · ראה עוד »

ז'ורז'-לואי לקלר דה בופון

ז'ורז-לואי לקלר דה בופון (בצרפתית: Georges-Louis Leclerc, Comte de Buffon; 7 בספטמבר 1707 – 16 באפריל 1788) היה חוקר טבע, מתמטיקאי, קוסמולוג ועורך אנציקלופדיות צרפתי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וז'ורז'-לואי לקלר דה בופון · ראה עוד »

זאוס

במיתולוגיה היוונית, זֶאוּס (ביוונית: Ζεύς) הוא אל השמים, מטיל הרעם והברק, בכיר אלי האולימפוס ומלכם.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וזאוס · ראה עוד »

זאורק

זָאוּרָק (מערבית: الزورق - "אל-זאורק", הסירה) או γ בארידנוס, הוא אחד הכוכבים הבולטים בקבוצת הכוכבים ארידנוס עם בהירות נראית מדרגה 2.94.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וזאורק · ראה עוד »

זרוע מגן-קנטאור

'''מבנה גלקסיית שביל החלב''' - מערכת השמש מסומנת בנקודה הצהובה וניתן לראות את מיקומה ביחס לזרוע מגן-קנטאור במרכז הקואורדינטות זרוע מגן-קנטאור (באנגלית: Scutum–Centaurus Arm), הידועה גם בתור זרוע מגן קרוקס, היא אחת משתי הזרועות הספירליות המרכזיות של גלקסיית שביל החלב (ביחד עם זרוע פרסאוס) וידועה בתור הזרוע הרחוקה והחיצונית ביותר ממרכז הספירלה של שביל החלב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וזרוע מגן-קנטאור · ראה עוד »

זרוע אוריון

'''מבנה גלקסיית שביל החלב''' - מערכת השמש מסומנת בנקודה הצהובה וניתן לראות את מיקומה על זרוע אוריון, במרכז הקואורדינטות זרוע אוריון, המכונה לעיתים גם הזרוע המקומית, היא אחת משש הזרועות המרכיבות את גלקסיית שביל החלב, והזרוע עליה ממוקמת מערכת השמש וכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וזרוע אוריון · ראה עוד »

זרוע פרסאוס

'''מבנה גלקסיית שביל החלב''' - מערכת השמש מסומנת בנקודה הצהובה וניתן לראות את מיקומה על זרוע אוריון, במרכז הקואורדינטות זרוע פרסאוס היא אחת משתי זרועות ספירליות מרכזיות של גלקסיית שביל החלב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וזרוע פרסאוס · ראה עוד »

זטא בנושא הנחש

ζ בנושא הנחש הוא כוכב בולט בחלקה הדרומי של קבוצת הכוכבים נושא הנחש עם בהירות נראית מדרגה 2.56.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וזטא בנושא הנחש · ראה עוד »

זטא בפרסאוס

ζ בפרסאוס הוא הכוכב השלישי בבהירותו בקבוצת הכוכבים פרסאוס עם בהירות נראית מדרגה 2.85.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וזטא בפרסאוס · ראה עוד »

זטא בקנטאור

ζ בקנטאור הוא כוכב בולט במרכז קבוצת הכוכבים קנטאור עם בהירות נראית מדרגה 2.55.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וזטא בקנטאור · ראה עוד »

זטא בהרקולס

ζ בהרקולס, נקרא גם גליזה 635 וכן LHS 3234 הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים הרקולס עם בהירות נראית מדרגה 2.8.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וזטא בהרקולס · ראה עוד »

זטה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וזטה · ראה עוד »

זוסמה

זוֹסְמָה או δ באריה, נקרא גם גליזה 419, הוא כוכב בולט של קבוצת הכוכבים אריה עם בהירות נראית מדרגה 2.53.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וזוסמה · ראה עוד »

זובנאשמאלי

זוּבֶּנְאֶשָמָאלִי (מערבית الزبان الشمالي "א-זוּבּאן א-שימאלי" - הצבת הצפונית) או β במאזניים הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים מאזניים עם בהירות נראית מדרגה 2.62.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וזובנאשמאלי · ראה עוד »

זובנאלג'נובי

זוּבֶּנְאֵלְגֶ'נוּבִּי (מערבית الزُبَانَى الجَنُوبِي - "אל-זובאניה אל-ג'נובי", הצבת הדרומית) או α2 במאזניים, נקרא לפעמים גם α במאזניים A וכן גליזה 564.1, הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים מאזניים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וזובנאלג'נובי · ראה עוד »

זכריה סיטשין

זכריה סיטשין (ברוסית: Заха́рия Си́тчин; באנגלית: Zecharia Sitchin; 11 ביולי 1920 – 9 באוקטובר 2010) היה סופר יהודי אמריקאי, ישראלי לשעבר, יליד אזרבייג'ן, אשר כתב 13 ספרים, רובם רבי מכר, שתורגמו ל-25 שפות לפחות.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וזכריה סיטשין · ראה עוד »

חצי הכדור הצפוני

חצי הכדור הצפוני, ממבט מעל הקוטב הצפוני חצי הכדור הצפוני מסומן בצהוב. ההמיספרות נראות כאן לא שוות מפני שאנטארקטיקה לא מוצגת בתרשים. חצי הכדור הצפוני הקרוי גם בשם ההמיספירה הצפונית הוא חציו של כדור הארץ הממוקם מצפון לקו המשווה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וחצי הכדור הצפוני · ראה עוד »

חקר החלל

האסטרונאוט-גאולוג האריסון שמיט בוחן סלע גדול על פני הירח במהלך משימת אפולו 17. צולם ב-13 בדצמבר 1972חקר החלל הוא תחום שעוסק בגילוי וחקירה של גרמי שמיים ושל החלל החיצון באמצעות אסטרונומיה וטכנולוגיית חלל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וחקר החלל · ראה עוד »

חקר החלל - מונחים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וחקר החלל - מונחים · ראה עוד »

חקר הירח

רכב הנחיתה של אפולו 12 (Intrepid) במסלול סביב הירח לפני הנחיתה על פניו חקר הירח החל מאות שנים לפני הספירה ונמשך עד היום.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וחקר הירח · ראה עוד »

חלל

הגבולות בין פני השטח של כדור הארץ וחלל החיצון בקו קרמן, 100 ק"מ ואקסוספירה ב־690 קילומטר. לא בקנה מידה. חלל (נקרא לעיתים 'החלל החיצון') הוא המרחב הקיים שבו נמצאים גופים שמימיים (כולל את כדור הארץ).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וחלל · ראה עוד »

חללית

סויוז, סויוז TMA-6, מביאה צוות לתחנת החלל הבינלאומית מעבורת החלל הייתה חללית ששימשה למשימות רבות, בניגוד לשאר החלליות המיועדות לשימוש חד־פעמי. בתמונה נראית מעבורת החלל דיסקברי בעת ההובלה אל כן השיגור במרכז החלל קנדי מסלול סביב כדור הארץ, ומשם לייעדיה השונים חללית היא כלי המשוגר לחלל למשימות מחקר, תקשורת, צילום, מטאורולוגיה, ניווט ועוד.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וחללית · ראה עוד »

חללית לא-מאוישת

חללית לא־מאוישת (באנגלית: Unmanned spacecraft) היא חללית שאינה נושאת אנשים על סיפונה, ומשמשת לטיסות לא מאוישות.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וחללית לא-מאוישת · ראה עוד »

חזון קוסמי

חזון קוסמי (באנגלית:Cosmic Vision) היא התוכנית השלישית של סוכנות החלל האירופית לחקר החלל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וחזון קוסמי · ראה עוד »

חזון ברוך ב'

חזון ברוך ב', או חזון ברוך היווני, הנקרא בלעז האפוקליפסה של ברוך, הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, אשר לא התקבלו בין כתבי הקודש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וחזון ברוך ב' · ראה עוד »

חגורת קויפר

תרשים של חגורת קויפר במערכת השמש. תרשים של חגורת קויפר, של הדיסק המפוזר ושל עננת אורט המרוחקת עוד יותר חגורת קְויפּר (באנגלית: Kuiper belt; בעברית נכתב גם: חגורת קַייפּר או חגורת קווִיפר) היא אסופת גופים הסובבים את השמש במסלול הנמצא מעבר לכוכב הלכת נפטון, במרחק של 30–50 יחידות אסטרונומיות מהשמש ובמישור הקרוב למישור המילקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וחגורת קויפר · ראה עוד »

חגורת האסטרואידים

מיקום חגורת האסטרואידים במערכת השמש מערכת השמש: השמש, כוכבי הלכת הפנימיים, חגורת האסטרואידים, וכוכבי הלכת החיצונים חגורת האסטרואידים (באנגלית: Asteroid Belt) היא אזור במערכת השמש הפנימית שאינה כוללת גופים טרנס-נפטוניים, שבו מצויים כ-95% מהאסטרואידים במערכת השמש, שהם עצמים קטנים ומוצקים הסובבים את השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וחגורת האסטרואידים · ראה עוד »

חגורה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וחגורה (פירושונים) · ראה עוד »

חוצנים

איור המדמה חייזר אפור דמוי-אדם חוצנים או חייזרים הוא כינוי ליצורים חיים שמקורם אינו בכדור הארץ, ושקיומם מעולם לא הוכח או הוצג לציבור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וחוצנים · ראה עוד »

חוק טיטיוס-בודה

חוק טיטיוס-בודה (באנגלית: Titius-Bode Law) הוא כינויה של היפותזה העוסקת במרחקי כוכבי הלכת מהשמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וחוק טיטיוס-בודה · ראה עוד »

חוקי קפלר

יוהאנס קפלר חוקי קפלר הם שלושה חוקים אסטרונומיים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש או את תנועתם של כוכבי לכת חוץ שמשיים סביב הכוכבים שלהם.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וחוקי קפלר · ראה עוד »

חיי גליליאו

חיי גליליאו (באנגלית: Life of Galileo; בגרמנית: Leben des Galilei), הידוע גם בשם גליליאו, הוא מחזה מן המאה העשרים פרי עטו של המחזאי הגרמני ברטולט ברכט, עם מוזיקת ליווי של הנס אייזלר.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וחיי גליליאו · ראה עוד »

חיים מחוץ לכדור הארץ

בול של ברית המועצות המציג "לוויין של ציוויליזציה" מחוץ לכדור הארץ חיים מחוץ לכדור הארץ הם חיים שעשויים להתקיים מחוץ לכדור הארץ או שמקורם מחוץ לו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וחיים מחוץ לכדור הארץ · ראה עוד »

בנק ההשקעות האירופי

בנק ההשקעות האירופי (אנגלית: The European Investment Bank, בראשי תיבות: EIB, בצרפתית: La Banque européenne d'investissement, בראשי תיבות: BEI) הוא המוסד הפיננסי של האיחוד האירופי שהוקם ב-1958 לפי הסכם רומא.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ובנק ההשקעות האירופי · ראה עוד »

בנו (אסטרואיד)

בֶּנוּ (שם מלא: 101955 בנו; באנגלית: 101955 Bennu) הוא אסטרואיד קרוב ארץ הנמנה עם קבוצת אסטרואידי אפולו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ובנו (אסטרואיד) · ראה עוד »

בעל (אל)

בעל (באלפבית אוגריתי: 𐎁𐎓𐎍, באלפבית כנעני: 𐤁𐤏𐤋) או בעל הַדֻּ הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה, במיתולוגיה הכנענית (והאמורית, הפיניקית והישראלית הקדומה).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ובעל (אל) · ראה עוד »

בעיה מתמטית

בעיה מתמטית היא שאלה שניתן לייצגה, לנתח אותה, ואולי גם לפתור אותה בעזרת הכלים של המתמטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ובעיה מתמטית · ראה עוד »

בעיות פתוחות באסטרונומיה

חלק נכבד מן הבעיות הפתוחות באסטרונומיה הן תאורטיות, כלומר התאוריות הקיימות נראות כבלתי מסוגלות להסביר תופעה נצפית מסוימת או תוצאה ניסיונית מסוימת.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ובעיות פתוחות באסטרונומיה · ראה עוד »

בעיית שלושת הגופים

בעיית שלושת הגופים היא בעיה ותיקה ומפורסמת במכניקה, המבקשת לתאר את תנועתם ההדדית של שלושה גופים תחת השפעתו של כוח המשיכה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ובעיית שלושת הגופים · ראה עוד »

בראשית ברא

בראשית ברא הוא ספרו של פרופ' נתן אביעזר, פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, המנסה ליישב את הסתירות בין המדע ובין התורה לגבי בריאת העולם והתפתחות החיים התבוניים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ובראשית ברא · ראה עוד »

ברזל

ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וברזל · ראה עוד »

ברבור (קבוצת כוכבים)

קבוצת הכוכבים הברבור (בלטינית: Cygnus; "ברבור") היא קבוצת כוכבים צפונית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וברבור (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »

ברבור X-1

ברבור X-1 (באנגלית: Cygnus X-1), הידוע גם בשם HDE 226868, הוא מקור קרינת רנטגן בקבוצת הכוכבים ברבור, והיה המקור הראשון מסוגו אשר זכה להכרה רחבה מהקהילה המדעית כחור שחור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וברבור X-1 · ראה עוד »

בטא ריי ביל

בטא ריי ביל (באנגלית: Beta Ray Bill, בתרגום חופשי: ביל קרן הבטא) הוא דמות בדיונית חייזרית המופיעה בחוברות הקומיקס תור ביקום מארוול קומיקס.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ובטא ריי ביל · ראה עוד »

בטא במשולש

β במשולש הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים משולש עם בהירות מדרגה 3.00.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ובטא במשולש · ראה עוד »

בטא במשולש דרומי

β במשולש דרומי, נקרא גם גליזה 601, הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים משולש דרומי עם בהירות נראית מדרגה 2.85, שנמצא במרחק של כ-40 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ובטא במשולש דרומי · ראה עוד »

בטא במזבח

β במזבח הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים מזבח עם בהירות נראית מדרגה 2.85 (מעט בהיר יותר מ-α במזבח למרות שציוני באייר שלהם מרמזים את ההפך), שנמצא במרחק של כ-645 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ובטא במזבח · ראה עוד »

בטא בנחש מים קטן

β בנחש מים קטן, נקרא גם גליזה 19 וכן LHS 6, הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים נחש מים קטן עם בהירות נראית מדרגה 2.79.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ובטא בנחש מים קטן · ראה עוד »

בטא בעגור

β בעגור, הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים עגור והוא הכוכב השני הכי בהיר בשמים שאין לו שם (אחרי δ במפרש).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ובטא בעגור · ראה עוד »

בטא בזאב

β בזאב הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים זאב עם בהירות נראית מדרגה 2.68.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ובטא בזאב · ראה עוד »

בטא בכן-ציור

β (בטא) בכן-ציור (בלועזית: β Pictoris) הוא כוכב הסדרה הראשית מסוג ספקטרלי A המרוחק 62.9 שנות אור מהשמש, והכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים כן ציור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ובטא בכן-ציור · ראה עוד »

בבילון 5

בבילון 5 (באנגלית: Babylon 5) היא סדרת מדע בדיוני אמריקנית מסוגת אופרת חלל, שנוצרה בידי הכותב והמפיק ג'יי מייקל סטרזינסקי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ובבילון 5 · ראה עוד »

בבילון 5 (זיכיון)

בבילון 5 היא סדרת טלוויזיה מסוגת אופרת חלל, שנוצרה על ידי הכותב והמפיק ג'יי מייקל סטרזינסקי והופצה בידי האחים וורנר.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ובבילון 5 (זיכיון) · ראה עוד »

בהירות מוחלטת

בהירות מוחלטת (Absolute magnitude) היא גודל אסטרונומי המתאר מה הייתה בהירות נראיתם של כוכבים לו היה מרחקם מכדור הארץ שווה ל-10 פארסק (כ-32.6 שנות אור).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ובהירות מוחלטת · ראה עוד »

בהירות נראית

נבל ככוכב ייחוס ובהירותו הוגדרה כ-0. היום, מסיבות טכניות, בהירותו של וגה היא 0.03. במפת כוכבים זו גודל העיגולים מייצג את בהירות הכוכבים באסטרונומיה, בהירות נראית (באנגלית: Apparent Magnitude) היא סקאלה יחסית המציינת את שטף הקרינה האלקטרומגנטית של כוכבים ושל גרמי שמים אחרים, שהיה מגיע אל כדור הארץ, אלמלא הייתה קיימת האטמוספירה (אשר מקטינה את השטף עקב בליעת אור).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ובהירות נראית · ראה עוד »

בולרו (ראוול)

הבולרו (Boléro) מאת מוריס ראוול היא יצירה תזמורתית בת פרק אחד, אשר נכתבה ובוצעה לראשונה בשנת 1928 כמוזיקה לבלט.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ובולרו (ראוול) · ראה עוד »

ביטלג'וז

ביטלג'וז (באיות אחר: ביתלג'וז; באנגלית: Betelgeuse) או α באוריון הוא כוכב על-ענק אדום המרוחק כ-650 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וביטלג'וז · ראה עוד »

בידול פלנטרי

המבנה הפנימי של כדור הארץ בּידוּל פְּלָנֵטָרִי הוא התהליך של הפרדת מרכיבים שונים בגוף פלנטרי כתוצאה מהתנהגותם הפיזית או הכימית, כאשר הגוף מתפתח לשכבות נבדלות זו מזו בהרכבן.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ובידול פלנטרי · ראה עוד »

בייבלייד

בייבלייד (ביפנית: 爆転シュートベイブレード; באנגלית: Beyblade) היא סדרת מאנגה יפנית שנכתבה ואיירה במקור על ידי טאקאו אאוקי במטרה לקדם את המכירות של סביבונים מברזל הנקראים בייבליידים אשר פותחו על ידי חברת הצעצועים היפנית Takara Tomy.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ובייבלייד · ראה עוד »

ג'אניס ווס

ג'אניס ווס (באנגלית: Janice Elaine Voss; 8 באוקטובר 1956 - 6 בפברואר 2012).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וג'אניס ווס · ראה עוד »

ג'ררד קאיפר

גֶ'רַרְד פִּיטְר קַאיפֶּר (באנגלית: Gerard Kuiper (נהגה "ג'ררד קאיפר") בהולנדית: Gerrit Pieter Kuiper (נהגה "חריט פיטר קויפר"); 7 בדצמבר 1905 – 24 בדצמבר 1973) היה אסטרונום, מדען פלנטרי, סלנוגרף, סופר ופרופסור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וג'ררד קאיפר · ראה עוד »

ג'ון דרייר

ג'ון לואיס אמיל דרייר (נולד כיוהאן לודוויג אמיל דרייר, דנית: Johan Ludvig Emil Dreyer, אנגלית: John Louis Emil Dreyer, 13 בפברואר 1852 - 14 בספטמבר 1926) היה אסטרונום דני - אירי שנודע בעיקר בשל הקטלוג הכללי החדש של ערפיליות, צבירי כוכבים וגלקסיות שערך.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וג'ון דרייר · ראה עוד »

ג'ונו (גשושית)

ג'וּנוֹ (באנגלית: Juno) היא גשושית לחקר כוכב הלכת צדק, המהווה חלק מתוכנית הגבולות החדשים של נאס"א.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וג'ונו (גשושית) · ראה עוד »

ג'ורדנו ברונו

ג'ורדנו ברונו (באיטלקית: Giordano Bruno; 1548 – 17 בפברואר 1600) היה קוסמולוג, משורר ופילוסוף איטלקי בתקופת הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וג'ורדנו ברונו · ראה עוד »

ג'ובאני בטיסטה אודיירנה

ג'ובאני בטיסטה אודיירנה (Giovan Battista Odierna או Giovan Battista Hodierna, 13 באפריל 1597 – 6 באוגוסט 1660) היה אסטרונום וכומר איטלקי, שחי ברגוזה שבסיציליה ומאוחר יותר הפך לחבר בחצרו של דוכס מונטקיארו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וג'ובאני בטיסטה אודיירנה · ראה עוד »

ג'ובאני דומניקו קאסיני

ג'ובאני דומניקו קאסיני (באיטלקית: Giovanni Domenico Cassini; בצרפתית: Jean-Dominique Cassini; 8 ביוני 1625 – 14 בספטמבר 1712) היה אסטרונום איטלקי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וג'ובאני דומניקו קאסיני · ראה עוד »

ג'יינה

גִ'ייֵנָה (מערבית جناح الغراب الأيمن "גִ'נאח אל-ע'וּראבּ אל-אַיְמַן" - הכנף הימנית של העורב) או γ בעורב הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים עורב עם בהירות נראית מדרגה 2.58.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וג'יינה · ראה עוד »

גמא במשולש דרומי

γ במשולש דרומי הוא הכוכב השלישי בבהירותו בקבוצת הכוכבים משולש דרומי עם בהירות נראית מדרגה 2.89, שנמצא במרחק של כ-184 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגמא במשולש דרומי · ראה עוד »

גמא בפרסאוס

γ בפרסאוס הוא הכוכב החמישי בבהירותו בקבוצת הכוכבים פרסאוס עם בהירות נראית מדרגה 2.93.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגמא בפרסאוס · ראה עוד »

גמא בזאב

γ בזאב הוא הכוכב השלישי בבהירותו בקבוצת הכוכבים זאב עם בהירות נראית מדרגה 2.765.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגמא בזאב · ראה עוד »

גאולוגיה

הגאולוג, ציור של קארל שפיצווג משנת 1860 גֵּאוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Geology) היא תחום מחקר השייך למדעי הטבע, ענף בתחום מדעי כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגאולוגיה · ראה עוד »

גאוגרפיה

הר הגעש קיסקה שבאלסקה. ה'''מפה''' היא כלי העזר הבסיסי ביותר בגאוגרפיה. גֵּאוֹגְרַפְיָה (באנגלית: Geography) היא תחום מדעי אינטגרטיבי, בו נחקרים שלל תופעות ותהליכים ארציים בכדור הארץ; מגמות ותהליכים חוץ-ארציים, כמו השפעותיה של השמש על האקלים הארצי; ותהליכים אנושיים, דהיינו השפעותיה של התנהגות האדם על המרחב הפיזי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגאוגרפיה · ראה עוד »

גאוגרפיה פיזית

350px גאוגרפיה פיזית היא תחום מחקר בגאוגרפיה העוסקת בחקירת תופעות הטבע והנוף בכדור הארץ – משכבות האטמוספירה דרך פני כדור הארץ ועד לגרעין כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגאוגרפיה פיזית · ראה עוד »

גאוכימיה

גביש של המינרל הליט, המוכר כמלח בישול גאוכימיה היא ענף החוקר את תפוצתם של יסודות כימיים ותרכובות טבעיות בכדור הארץ, ומשתמש בכלים כימיים על מנת ללמוד על תהליכים גאולוגיים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגאוכימיה · ראה עוד »

גנרטור רדיואיזוטופי תרמואלקטרי

קאסיני וניו הורייזונס גנרטור רדיואיזוטופי תרמואלקטרי (באנגלית: radioisotope thermoelectric generator; בראשי תיבות: RTG) הוא מחולל המפיק כוח חשמלי מדעיכה רדיואקטיבית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגנרטור רדיואיזוטופי תרמואלקטרי · ראה עוד »

גנדאם

גנדאם (באנגלית: Mobile Suit Gundam, בתרגום חופשי: "חליפה ניידת גנדאם") הוא זיכיון אנימה מדע בדיוני צבאי שנוצר בידי חברת Sunrise היפנית ומתמקד ברובוטים ענקיים, או מֶכה - שהם למעשה חליפות שריון מתניידות שנקראות גנדאם.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגנדאם · ראה עוד »

גנימד

גָּנִימֶד הוא הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת צדק, והירח הגדול ביותר במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגנימד · ראה עוד »

געשיות

טקטוניים וגעשיים שונים גַּעֲשִׁיוּת (גם גַּעֲשׁוּת או ווּלְקָנִיזְם) היא תופעה גאולוגית בתחום הוולקנולוגיה הנובעת מהתכה של סלע למאגמה, הובלתה והתגבשותה במעטפת כדור הארץ ובקרום כדור הארץ כסלעים פלוטוניים או כמחדרים פלוטוניים, וכן פליטתה של לבה אל פני השטח באמצעות הרי געש בתהליך של התפרצות געשית והתגבשותה לסלעים געשיים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגעשיות · ראה עוד »

גקרוקס

גקרוקס או γ בצלב הדרומי (נקרא גם גליזה 470) הוא הכוכב השלישי בבהירותו בקבוצת הכוכבים הצלב הדרומי (Crux) ואחד הכוכבים הבהירים בשמי הלילה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגקרוקס · ראה עוד »

גרם שמיים

אסטרואיד הוא סוג של גרם שמים גֶּרֶם שָמַיִים (ברבים: גַּרְמֵי־שָמַיִים) הוא עצם טבעי משמעותי אשר מצוי בחלל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגרם שמיים · ראה עוד »

גרם שמיים עמוק

פליאדות - צביר פתוח ובו דומיננטיות של כוכבים כחולים המוקפים בערפיליות החזרה ערפילית עין החתול (NGC 6543) - ערפילית פלנטרית הגלקסיה הספירלית NGC 1300 גרם שמיים עמוק (מאנגלית Deep sky object בראשי תיבות: DSO) הוא כינוי המשמש חובבי אסטרונומיה לתיאור עצמים עמומים הנמצאים מחוץ למערכת השמש, אשר מרחקם נמדד בעשרות עד מיליארדי שנות אור מן השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגרם שמיים עמוק · ראה עוד »

גרפיאס

גְרָפְיָאס (מיוונית: Γραψαιοσ - "סרטן" או צבת של סרטן), נקרא גם אַקְרָבּ (מערבית: عقرب - עקרב), או β בעקרב, הוא אחד הכוכבים הבולטים בקבוצת הכוכבים עקרב ומייצג את הצבת הצפונית של העקרב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגרפיאס · ראה עוד »

גרומברידג' 34

גרוּמברידג' 34 (מאנגלית: Groombridge 34, נקרא גם גליזה 15) הוא כוכב כפול המורכב מזוג ננסים אדומים הנמצאים במרחק של 11.6 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים אנדרומדה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגרומברידג' 34 · ראה עוד »

גשושית

טכנאים עובדים על הגשושית יוליסס ג'נסיס לאיסוף דוגמאות של רוח השמש והחזרתן לכדור הארץ טיטאן גָּשוֹשִית היא חללית בלתי מאוישת המשוגרת על מנת לחקור את הירח, כוכבי לכת וגופים אחרים במערכת השמש, כולל השמש עצמה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגשושית · ראה עוד »

גלקסיה

גלקסיה M101 השדה האולטרה-עמוק של האבל, מכיל אלפי גלקסיות בשלל צבעים וצורות גָּלַקְסִיָּה (מיוונית - γαλαξίας) היא אוסף כוכבים שכוח הכבידה קושר אותם יחד, והם סובבים כולם יחדיו סביב מרכז הגלקסיה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגלקסיה · ראה עוד »

גלקסיית אנדרומדה

גלקסיית אנדרומדה (נקראת גם M31 או NGC 224) היא גלקסיה ספירלית בהירה והיא הגלקסיה הגדולה הקרובה ביותר לגלקסיה שלנו, שביל החלב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגלקסיית אנדרומדה · ראה עוד »

גלקסיית אנדרומדה I

גלקסיית אנדרומדה I, היא גלקסיה אליפסואידית ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים אנדרומדה במרחק של כ-2.4 מיליון שנות אור ממערכת השמש והיא גלקסיית לוויין של גלקסיית אנדרומדה (M31).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגלקסיית אנדרומדה I · ראה עוד »

גלקסיית אנדרומדה II

גלקסיית אנדרומדה II, היא גלקסיה אליפסואידית ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים דגים על הגבול עם קבוצת אנדרומדה במרחק של כ-2.1 מיליון שנות אור ממערכת השמש והיא גלקסיית לוויין של גלקסיית אנדרומדה (M31).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגלקסיית אנדרומדה II · ראה עוד »

גלקסיית אנדרומדה III

גלקסיית אנדרומדה III, היא גלקסיה אליפסואידית ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים אנדרומדה במרחק של כ-2.4 מיליון שנות אור ממערכת השמש והיא גלקסיית לוויין של גלקסיית אנדרומדה (M31).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגלקסיית אנדרומדה III · ראה עוד »

גלקסיית אנדרומדה V

גלקסיית אנדרומדה V, היא גלקסיה אליפסואידית ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים אנדרומדה במרחק של כ-2.5 מיליון שנות אור ממערכת השמש והיא גלקסיית לוויין של גלקסיית אנדרומדה (M31).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגלקסיית אנדרומדה V · ראה עוד »

גלקסיית אריה A

גלקסיית אריה A, נקראת גם גלקסיית אריה III, היא גלקסיה לא-סדורה ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים אריה במרחק של כ-2.6 מיליון שנות אור ממערכת השמש והיא אחת הגלקסיות הבודדות ביותר בקבוצה המקומית, כאשר לא נראה שיש בסביבתה גלקסיה אחרת.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגלקסיית אריה A · ראה עוד »

גלקסיית סקסטנט A

גלקסיית סקסטנט A היא גלקסיה לא-סדורה ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים סקסטנט במרחק של כ-4.7 מיליון שנות אור ממערכת השמש ונמצאת סמוך לקצה של הקבוצה המקומית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגלקסיית סקסטנט A · ראה עוד »

גלקסיית סקסטנט B

גלקסיית סקסטנט B היא גלקסיה לא-סדורה ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים סקסטנט במרחק של כ-4.65 מיליון שנות אור ממערכת השמש ונמצאת סמוך לקצה של הקבוצה המקומית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגלקסיית סקסטנט B · ראה עוד »

גלקסיית לוויין

גלקסיית לוויין (באנגלית: Satellite Galaxy) היא גלקסיה המקיפה גלקסיה גדולה ממנה בהשפעת כוח הכבידה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגלקסיית לוויין · ראה עוד »

גלקסיית ברנרד

ערפילית הבועה (למעלה) וערפילית הטבעת (למטה) הסמוכות לגלקסיית ברנרד גלקסיית ברנרד, נקראת גם NGC 6822, היא גלקסיה לא-סדורה ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים קשת במרחק של כ-1.5 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצה המקומית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגלקסיית ברנרד · ראה עוד »

גלקסיית הסומבררו

גלקסיית הסומבררו הידועה גם בשמות M104 (מ-Messier 104) ו-NGC 4594, היא גלקסיה ספירלית נטולת מוט בקבוצת הכוכבים בתולה, הממוקמת במרחק של כ-30 מיליון שנות אור מכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגלקסיית הסומבררו · ראה עוד »

גלקסיית וולף-לונדמרק-מלוט

גלקסיית ווֹלְף-לוּנְדְמָרְק-מֶלוֹט (נקראת גם בקיצור בראשי תיבות גלקסיית WLM) היא גלקסיה לא-סדורה ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים לווייתן במרחק של כ-3 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצה המקומית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגלקסיית וולף-לונדמרק-מלוט · ראה עוד »

גלתיאה (ירח)

גלתיאה, הידוע גם כ-נפטון VI, הוא הירח הרביעי הקרוב ביותר לנפטון, כוכב הלכת השמיני במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגלתיאה (ירח) · ראה עוד »

גלגל המזלות

פסיפס בית הכנסת בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות. המאה ה-5 לספירה בית הכנסת העתיק בציפורי, המציג את גלגל המזלות. Ophiuchus (astrology) גלגל המזלות או זודיאק (מיוונית: Ζῳδιακός κύκλος, "גלגל החיות") הוא דימוי ציורי של כוכבי השמים, למעין גלגל הנחלק ל-12 מערכי כוכבים או "מזלות".

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגלגל המזלות · ראה עוד »

גלי כבידה

המחשה תלת־ממדית של גלי כבידה מתפשטים במרחב־זמן כתוצאה ממערכת כוכבים בינארית גל כבידה (להלן גרסאות שונות למונח) הוא הפרעה של עקמומיות במרחב־זמן, המתפשטת במרחב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגלי כבידה · ראה עוד »

גליזה 1132b

גליזה 1132b (נקרא גם GJ 1132 b) הוא כוכב לכת חוץ-שמשי המקיף ננס אדום (גליזה 1132) ומרוחק 39 שנות אור (12 פארסק) מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים מפרש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגליזה 1132b · ראה עוד »

גליזה 581

השוואה בין השמש (שמאל) לכוכב גליזה 581 (ימין) גליזה 581 (אנגלית: Gliese 581 (מוכר גם כ-HO במאזניים או כ-LHS 394), הוא כוכב מסוג ננס אדום מהסדרה הראשית אשר נמצא במרחק של 22 שנות אור מכדור הארץ, בקונסטלציית מאזניים. המסה המוערכת של כוכב זה היא כשליש מזו של השמש, וזה הוא הכוכב הידוע ה-89 שהכי קרוב לשמש. תצפיות מראות כי לכוכב זה יש מערכת כוכבי לכת שמורכבת לפחות משלושה, ארבעה או 6 כוכבי לכת (הערכה זו עדיין שנויה במחלוקת): גליזה 581b, c ו-e אושרו ככוכבי לכת, d קרוב לוודאי כוכב לכת, f ו-g עדיין שנויים במחלוקת. גליזה 581 משך תשומת לב גדולה בעקבות החיפוש אחר כוכב הלכת החוץ-שמשי הראשון שנמצא באזור ישיב, תחילה בזכות הגילוי של c לאחר מכן בזכות גילוי d ומאוחר יותר בזכות גילוי g. כוכב זה משך תשומת לב לראשונה בעת גילוי גליזה 581c, כוכב הלכת החוץ שמשי הראשון בעל מסה-נמוכה אשר נמצא ליד אזור ישיב, הוא התגלה באפריל 2007. כוכב לכת זה כנראה חם מדי לקיום חיים, כמו כוכב הלכת חמה. גליזה 581d שהוצע לאחר מכן עלול להימצא ממש בתוך או ממש מחוץ לגבול החיצוני של האזור הישיב (תלוי במאפייני האטמוספירה של כוכב הלכת, כמו במאדים). ההתלהבות חזרה בספטמבר 2010 כאשר נטען שהתגלה עוד כוכב לכת במערכת זו גליזה 581g, אשר מסלול ההקפה שלו נמצא בין מסלולם של c ו-d, כוכב לכת זה הוא בעל הסבירות הגבוהה ביותר עם תנאים מתאימים לקיום מים נוזלים על פני השטח שנמצא עד כה מכיוון שהוא נמצא באמצע האזור הישיב, אך למרות כל הנתונים המלהיבים האלו כוכב לכת זה עדיין נמצא שנוי במחלוקת. ב-27 בנובמבר 2012 הכריזה סוכנות החלל האירופית על קיומם של חגורת שביטים במערכת זו, עם כמות של לפחות פי עשרה שביטים מזו של הכמות במערכת השמש. דבר זה מסכן את כוכבי הלכת הפוטנציאלים אשר נמצאים מעבר למרחק של 0.75 יחידות אסטרונומיות מהכוכב גליזה 581.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגליזה 581 · ראה עוד »

גליזה 581c

גליזה 581c (אנגלית: Gliese 581 c) הוא כוכב לכת שמקיף כוכב מסוג ננס אדום אשר נקרא גליזה 581.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגליזה 581c · ראה עוד »

גליזה 581g

גליזה 581g (באנגלית: Gliese 581 g) ולפעמים גם נקרא זארמינה הוא כוכב לכת חוץ-שמשי שעדיין לא אושר (ושנוי במחלוקת) אשר עשוי להקיף כוכב מסוג ננס אדום הנקרא גליזה 581, ונמצא במרחק של 20 שנות אור מכדור הארץ בקונסטלציית מאזניים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגליזה 581g · ראה עוד »

גליזה 65

גליזה 65 (מגרמנית: Gliese 65), נקרא גם לוּיטן 726-8 הוא כוכב כפול המורכב מזוג ננסים אדומים הנמצאים במרחק של 8.7 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים לווייתן.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגליזה 65 · ראה עוד »

גומייסה

גוֹמֵייסָה (מערבית الغميصاء - "אל-גמיסה" טרוטת העיניים), נקרא גם β בכלב קטן, הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים כלב קטן עם בהירות מדרגה 2.89.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגומייסה · ראה עוד »

גונגגונג (גוף טרנס-נפטוני)

225088 גונגגונג (בסינית: 共工星, פיניין: Gònggōng xīng) הוא כוכב לכת ננסי וגוף טרנס-נפטוני (TNO) הנמצא במערכת השמש בסביבת הדיסק המפוזר החג במסלול סביב השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגונגגונג (גוף טרנס-נפטוני) · ראה עוד »

גוף טרנס-נפטוני

גופים טרנס נפטוניים מוכרים מבחינת גודל, אלבדו וצבע. דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר גוף טרנס-נפטוני הוא גרם שמים במערכת השמש הנמצא במסלול סביב השמש, ונמצא מעבר לכוכב הלכת נפטון, כוכב הלכת האחרון במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגוף טרנס-נפטוני · ראה עוד »

גופים קטנים במערכת השמש

אסטרואיד - מוגדר כגוף קטן במערכת השמש. דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר גופים קטנים במערכת השמש (באנגלית: Small solar system bodies או בקיצור SSSB) הוא מונח שנקבע באוגוסט 2006 על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי כדי לתאר גופים במערכת השמש אשר אינם כוכבי לכת ואינם כוכבי לכת ננסים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגופים קטנים במערכת השמש · ראה עוד »

גורל כדור הארץ

ענק האדום, בעוד כ-5 מיליארד שנים ניתן להעריך את העתיד הביולוגי והגאולוגי של כדור הארץ בהתבסס על ההשפעות המשוערות של מספר מגמות ארוכות טווח, ביניהן האינטראקציות הכימיות על פני כדור הארץ, קצב ההתקררות של פנים כוכב הלכת, השפעות הכבידה של עצמים אחרים במערכת השמש ועלייה מתמדת בבהירות השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגורל כדור הארץ · ראה עוד »

גיל כדור הארץ

גיל כדור הארץ הוא משך הזמן שעבר מהיווצרות כדור הארץ עד ימינו, והוא מוערך בכ-4.54 ± 0.05 מיליארד שנים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וגיל כדור הארץ · ראה עוד »

דנב

דֶנֶבּ (Deneb) או α בברבור הוא כוכב על-ענק, הבהיר ביותר בקבוצת הברבור ואחד הכוכבים המרכיבים את משולש הקיץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ודנב · ראה עוד »

דנב אל-אוקב אוסטרליס

דֶנֶבּ אַל-אוֹקָבּ אוֹסְטְרָלִיס או ζ בנשר הוא הכוכב השלישי בבהירותו בקבוצת הכוכבים נשר עם בהירות נראית מדרגה 2.99.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ודנב אל-אוקב אוסטרליס · ראה עוד »

דנב אלג'די

דֶנֶבּ אַלְגֶדִי, (בערבית: ذنب الجدي - "ד'נב אלג'די": זנב הגדי), נקרא גם δ בגדי וכן גליזה 837, הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים גדי עם בהירות נראית מדרגה 2.83.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ודנב אלג'די · ראה עוד »

דנב קאיטוס

דֶנֶבּ קָאִיטוֹס (מערבית, ألذنب ألقيتوس ألجنوب - אדנבּ אל קאיטוס אג'נוּבי - "הזנב הדרומי של הלווייתן") או β בלווייתן, הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים לווייתן.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ודנב קאיטוס · ראה עוד »

דספינה (ירח)

דספינה, הידוע גם כ-נפטון V, הוא ירח נפטון, כוכב הלכת השמיני במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ודספינה (ירח) · ראה עוד »

דרקון (קבוצת כוכבים)

קבוצת הכוכבים דרקון נמצאת בחלק הצפוני של השמים ומקיפה משלושה כיוונים את קבוצת הדובה הקטנה ואת אזור הקוטב הצפוני של השמים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ודרקון (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »

דרגון בול Z

דרגון בול Z (ביפנית: ドラゴンボールZ; בתעתיק לעברית: דוֹרָגוֹן בּוֹרוּ זֶטְוֹ) היא סדרת אנימה יפנית מסוגת השונן.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ודרגון בול Z · ראה עוד »

דלתא במפרש

δ (דלתא) במפרש (נקרא גם גליזה 321.3) הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים מפרש ואחד מהכוכבים הבהירים בשמים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ודלתא במפרש · ראה עוד »

דלתא בצלב הדרומי

δ בצלב הדרומי הוא הכוכב הרביעי בבהירותו בקבוצת הכוכבים הצלב הדרומי ועם בהירות נראית מדרגה 2.75 הוא העמום ביותר מבין ארבעת הכוכבים שיוצרים את האסטריזם בצורת צלב שעל שמו הקבוצה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ודלתא בצלב הדרומי · ראה עוד »

דלתא בקנטאור

δ בקנטאור הוא כוכב בולט בקבוצת הכוכבים קנטאור עם בהירות נראית מדרגה 2.52.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ודלתא בקנטאור · ראה עוד »

דלתא בברבור

δ בברבור (פאוואריס) הוא כוכב בקבוצת הכוכבים ברבור (סיגנוס), שבהירות נראיתו, מדרגה 2.87, היא הרביעית בעוצמתה בקבוצה, והוא מציין את הכנף המערבית של הברבור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ודלתא בברבור · ראה עוד »

דלי (קבוצת כוכבים)

דלי הוא המזל ה-11 בגלגל המזלות, בין גדי לדגים והשמש עוברת בו בין אמצע פברואר לאמצע מרץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ודלי (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »

דוקטור הו - עונות (1963-1989)

דוקטור הו היא סדרת טלוויזיה בריטית מסוגת המדע הבדיוני.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ודוקטור הו - עונות (1963-1989) · ראה עוד »

דווינגלו 1

דְווִינְגֶלוֹ 1, נקראת לפעמים גם קסיופאה 2, היא גלקסיית מוט ספירלית בקבוצת הכוכבים קסיופאה, הנמצאת במרחק של כ-9.1 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת מאפיי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ודווינגלו 1 · ראה עוד »

דינמיקה ניוטונית מתוקנת

דינמיקה ניוטונית מתוקנת (דינ"ם, באנגלית: Modified Newtonian Dynamics או MOND) היא תאוריה פיזיקלית בתחום האסטרופיזיקה המנסה למצוא פתרון לבעיית כמות המסה ביקום, כלומר פתרון לפער בין המסה המתגלה בתצפיות אסטרונומיות לבין התחזיות של חוקי הפיזיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ודינמיקה ניוטונית מתוקנת · ראה עוד »

דינה פריאלניק

דינה קובץ פריאלניק (נולדה ב-1950) היא פרופסור אמריטה בחוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב, העוסקת בתחום המדעים פלנטריים ובתחום התאורטי של פיתוח מודלים חישוביים לגופים במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ודינה פריאלניק · ראה עוד »

דיסקת ספיחה

ציור של דיסקת ספיחה (בכחול) סביב חור שחור. מקור החומר שמרכיב את הדיסקה בבן הזוג של החור השחור דיסקת ספיחה (באנגלית: Accretion disc) היא מבנה דמוי שנוצר סביב גרמי שמים מסיביים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ודיסקת ספיחה · ראה עוד »

דיסקת שברים

דיסקת שברים סביב הכוכב פומלהוט. בפינה ימנית תחתונה ניתן לראות כוכב לכת מתהווה. צילום מטלסקופ החלל האבל דיסקת שברים (אנגלית: Debris disk) היא דיסקה של אבק וסלעים המקיפה כוכב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ודיסקת שברים · ראה עוד »

דיסקית פיוניר

תחריט על דיסקית פיוניר מיקום הדיסקית על תומכות האנטנה דיסקית פיוניר (באנגלית: Pioneer plaque) היא לוח אלומיניום שצורף לחלליות פיוניר 10 (ששוגרה במרץ 1972) ופיוניר 11 (אשר שוגרה באפריל 1973).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ודיסקית פיוניר · ראה עוד »

ה'תשס"ו

מלחמת לבנון השנייה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וה'תשס"ו · ראה עוד »

המאה ה-22

המאה ה-22 היא מאה עתידית, הבאה אחרי הנוכחית, לפי מניין השנים המקובל בלוח הגרגוריאני המבוסס על ספירת השנים הנוצרית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והמאה ה-22 · ראה עוד »

המפץ הגדול

התפשטות היקום מתוך הסינגולריות לאחר המפץ הגדול המפץ הגדול (באנגלית: The Big Bang) הוא תאוריה פיזיקלית שמתארת את היווצרות היקום.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והמפץ הגדול · ראה עוד »

המרק הקדום

תמונת חצי הכדור הדרומי של צדק ממחישה יפה את הערבוליות והמגוון של 'מרק' פלנטרי אחר בכוכב הלכת השכן המרק הקדום (או: המרק הקדמוני, באנגלית: Primordial soup) הוא כינוי לסביבה קדומה שבה לפי ההשערה התחילו החיים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והמרק הקדום · ראה עוד »

המרת אנרגיה

אש היא דוגמה להמרת אנרגיה המרת אנרגיה באמצעות שפת מערכות אנרגיה המרת אנרגיה היא תהליך של המרה של אנרגיה מסוג אחד לאחר.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והמרת אנרגיה · ראה עוד »

המרחב (סדרת טלוויזיה)

המרחב (באנגלית: The Expanse) היא סדרת טלוויזיה אמריקנית מסוגת המדע הבדיוני, המבוססת על סדרת ספרים בעלת אותו שם.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והמרחב (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

המרוץ לחלל

ג'מיני אמריקניות בשנות השישים. המרוץ לחלל, או "המאבק על כיבוש החלל", הוא כינויה של התחרות בין ארצות הברית לבין ברית המועצות על שיגור חלליות אל מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והמרוץ לחלל · ראה עוד »

המדליה המלכותית

ג'ורג' הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת, שיצר את הפרס ב-1826 המדליה המלכותית (באנגלית: Royal Medal, הידועה גם כמדליית המלכה - The Queen's Medal או כמדליית המלך - The King's Medal) היא מדליה מוכספת, המוענקת מדי שנה על ידי החברה המלכותית לשלושה זוכים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והמדליה המלכותית · ראה עוד »

המהפכה המדעית

השער של טבלאות רודולפין, טקסט מדעי שפורסם על ידי יוהאנס קפלר בשנת 1627, והיווה חלק מהמהפכה המדעית. המהפכה המדעית היא כינוי לסדרת גילויים חדשים באופטיקה, אסטרונומיה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, וברפואה, שהתרחשו באירופה במאה ה־16 וה־17, והובילו לשינוי תפיסת המציאות במדע, פילוסופיה, ובמידה רבה גם בתרבות.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והמהפכה המדעית · ראה עוד »

המהפכה הקופרניקאית

מערכת השמש על פי המודל ההליוצנטרי ועל פי המודל הגאוצנטרי המהפכה הקופרניקאית הייתה מהפכה באופן המחשבה באסטרונומיה בראשית העת החדשה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והמהפכה הקופרניקאית · ראה עוד »

המוזיאון הממלכתי לתולדות החלל על שם ציולקובסקי

המוזיאון הממלכתי לתולדות החלל על שם קונסטנטין אדוארדוביץ' ציולקובסקי (ברוסית: Государственного музея истории космонавтики имени К. Э. Циолковского) בעיר קלוגה הוא המוזיאון הראשון בעולם לענייני חלל והמוזיאון הגדול ביותר ברוסיה בתחום זה, שהוקם בשיתוף פעולה עם המהנדס סרגיי קורוליוב וטייס החלל יורי גגארין.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והמוזיאון הממלכתי לתולדות החלל על שם ציולקובסקי · ראה עוד »

המודל הפלנטרי

המודל הפלנטרי הוא מודל שהציג ארנסט רתרפורד בשנת 1911 לתיאור האטום לאחר ניסוי רתרפורד שהפריך את מודל עוגת הצימוקים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והמודל הפלנטרי · ראה עוד »

המודל הגאוצנטרי

סכימה של הגופים השמימיים – אילוסטרציה פשטנית של המודל הגאוצנטרי מאת המאייר והקוסמוגרף ברתלומיאו ואלהו, 1568. בתרשימים נפוצים כמו זה לא כלולה המערכת הסבוכה של דפרנטים, ספירות ואפיציקלים שכלולים במודל הגאוצנטרי של תלמי המודל הגאוצנטרי (ביוונית: "גֶאה" – ארץ, בלטינית: "קֶנְטְרוּם" – מרכז) הוא מודל של היקום או של מערכת השמש, המציב את הארץ במרכז.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והמודל הגאוצנטרי · ראה עוד »

המודל ההליוצנטרי

איור מתוך ספר המתאר את המודל ההליוצנטרי, משנת 1660. המודל ההליוצנטרי הוא תאוריה מדעית של מערכת השמש הממקמת את השמש במרכז המערכת, בניגוד למודל הגאוצנטרי הגורס שכדור הארץ נמצא במרכז.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והמודל ההליוצנטרי · ראה עוד »

המכון למדע פלנטרי

המכון למדע פלנטרי (באנגלית: The Planetary Science Institute, ר"ת: PSI) הוא מכון מחקר ללא כוונת רווח המתמקד במדע פלנטרי ומרכזו בטוסון, אריזונה, ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והמכון למדע פלנטרי · ראה עוד »

האנומליה של פיוניר

מיקומן של הגשושיות הנמצאות בדרכן אל מחוץ למערכת השמש האנומליה של פיוניר, או אפקט פיוניר, היא סטייה בלתי צפויה של מספר גשושיות המבקרות במערכת השמש החיצונית, בעיקר פיוניר 10 ו-11, מהמסלול שצופה להן תורת היחסות הכללית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והאנומליה של פיוניר · ראה עוד »

האפס המוחלט

האפס המוחלט הוא גבול לטמפרטורה הנמוכה ביותר האפשרית, 273.15- מעלות צלזיוס, 459.67- מעלות פרנהייט או אפס קלווין.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והאפס המוחלט · ראה עוד »

הארצת מאדים

המחשת אמן: הארצת כוכב הלכת מאדים. הארצת מאדים הוא התהליך ההיפותטי לשינוי מכוון של האקלים ושל פני השטח במאדים, במטרה ליצור שטחים גדולים במאדים, המתאימים להתיישבות בני אדם.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והארצת מאדים · ראה עוד »

הארצה

המחשת אמן: הארצת כוכב הלכת מאדים, בארבעה שלבים. הַאֲרָצָה (באנגלית: Terraforming) של כוכב לכת או של גוף יְרֵחי היא התהליך ההיפותטי של שינוי האטמוספירה, הטמפרטורה והאקולוגיה של הגוף, כדי שתנאים אלה יהיו זהים, או לכל הפחות קרובים, לאלה השׂוררים על פני כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והארצה · ראה עוד »

האדן

דיאגרמה של לוח הזמנים הגאולוגי שעידן זה מהווה את ראשיתו ציור אפשרי להאדן האדן (באנגלית: Hadean) הוא יחידת הזמן הגאולוגית המוקדמת ביותר, הפותחת את הפרקמבריון שבלוח הזמנים הגאולוגי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והאדן · ראה עוד »

האדמה הנודדת (סרט)

האדמה הנודדת (במנדרינית: 流浪地球, באנגלית: The Wandering Earth) הוא סרט מדע בדיוני סיני משנת 2019 בבימויו של פרנט גוו, המבוסס על נובלה באותו שם מאת חתן פרס לוקוס ופרס הוגו, המחבר ליו צשין.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והאדמה הנודדת (סרט) · ראה עוד »

האדם בחלל - מונחים

כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והאדם בחלל - מונחים · ראה עוד »

האומיה (כוכב לכת ננסי)

הַאוּמֶיָה (שם מלא: 136108 האומיה; באנגלית:; סמל) הוא כוכב לכת ננסי מסוג גוף טרנס-נפטוני באזור הדיסק המפוזר של מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והאומיה (כוכב לכת ננסי) · ראה עוד »

האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי

האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי (באנגלית: The International Astronomical Union, בראשי תיבות: IAU) הוא ארגון גג אסטרונומי בין-לאומי, לא-ממשלתי המאגד איגודים אסטרונומיים לאומיים, אנשי מחקר מקצועיים וחובבי אסטרונומיה מרחבי העולם.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והאיגוד האסטרונומי הבין-לאומי · ראה עוד »

הסתרה (אסטרונומיה)

צדק ואת ארבעת הירחים הגליליאניים בתאריך 15 ביולי 2012 באסטרונומיה, הסתרה (בלועזית: אוֹקוּלטציה; לפי האקדמיה ללשון: כיסוי) היא אירוע בו גרם שמים עובר על פני גרם שמים אחר ומסתיר אותו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והסתרה (אסטרונומיה) · ראה עוד »

הענן הבין-כוכבי המקומי

דיאגרמה המציגה את הענן הבין-כוכבי המקומי ותנועת מערכת השמש בתוכו הענן הבין-כוכבי המקומי הוא ענן בין-כוכבי בגודל 30 שנות אור דרכו עוברת כיום מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והענן הבין-כוכבי המקומי · ראה עוד »

העתיד הרחוק

הדמיית אומן של כדור הארץ החרוך שקרוב להיבלע אל תוך השמש בהיותה בשלב של ענק אדום בעוד 5 מיליארד שנים מזמננו. סדרה הראשית) בהשוואה לגודלה העתידי המשוער כענק אדום גרף מסלולי הכוכבים הקרובים למערכת השמש מ-20,000 שנה לפני זמננו עד 80,000 בעתיד. פרוקסימה קנטאורי בצהוב. העתיד הרחוק הוא מונח המתייחס לטווח זמן שתחילתו בעוד אלפי שנים, וסופו לא מוגדר וניתן להתייחס אליו כאל נצח.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והעתיד הרחוק · ראה עוד »

העיקרון הקופרניקני

העיקרון הקופרניקני (אנגלית: Copernican principle) הוא עיקרון בפילוסופיה של המדע, ובקוסמולוגיה בפרט, שדן במקומו של כדור הארץ ביקום ובמעמדו בו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והעיקרון הקופרניקני · ראה עוד »

הפלנטה האסורה

הפלנטה האסורה (או הכוכב האסור; באנגלית: Forbidden Planet) הוא סרט מדע בדיוני משנת 1956, בבימויו של פרד מ. וילקוקס ובכיכובם של וולטר פידג'ן, אן פרנסיס ולזלי נילסן.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והפלנטה האסורה · ראה עוד »

הצלב הדרומי

הצלב הדרומי היא קבוצת הכוכבים הקטנה ביותר, אבל גם בין המפורסמות ביותר.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והצלב הדרומי · ראה עוד »

הקבוצה המקומית

הקבוצה המקומית היא קבוצת גלקסיות המונה למעלה מ-70 גלקסיות, רובן הגדול גלקסיות ננסיות, אשר מושפעות מכוח כבידה הדדי הפועל ביניהן.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והקבוצה המקומית · ראה עוד »

הקוטב הצפוני

האזור הארקטי ובמרכזו הקוטב הצפוני הקוטב הצפוני של כדור הארץ הוא הנקודה המתמטית על חצי הכדור הצפוני, שדרכה עובר הציר הדמיוני שסביבו סובב כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והקוטב הצפוני · ראה עוד »

הר פיבי (אנטארקטיקה)

הר פיבי (באנגלית: Mount Phoebe) הוא הר בסמוך לחוף המזרחי של האי אלכסנדר, שבאנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והר פיבי (אנטארקטיקה) · ראה עוד »

הר לוקי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והר לוקי · ראה עוד »

הר געש

סנט הלנס, 1980 ההתפרצותלוע סנט הלנס, צולם בחודש מאי 1982 הר געש הוא מבנה גאולוגי הנוצר כאשר הלוחות הטקטוניים מתרחקים, מאגמה פורצת דרך סדקים בקרום כדור הארץ ונפלטת אל פני השטח בתהליך הנקרא "התפרצות געשית".

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והר געש · ראה עוד »

הרמן פון הלמהולץ

פסלו של הלמהולץ בחזית אוניברסיטת הומבולדט של ברלין מהוד הלמהולץ הרמן לודוויג פון הלמהולץ (31 באוגוסט 1821 - 8 בספטמבר 1894) היה רופא ופיזיקאי גרמני אשר תרם משמעותית למגוון של תחומים נרחבים של המדע המודרני.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והרמן פון הלמהולץ · ראה עוד »

הרנסאנס הפולני

טירת ואוול בקרקוב, הנחשבת לשיא אדריכלות הרנסאנס בפולין הרנסאנס הפולני (בפולנית Odrodzenie, "לידה מחדש"), הייתה תקופה בהיסטוריה של פולין שנמשכה מסוף המאה ה-15 ועד סוף המאה ה-16, ושנחשבת לתור הזהב של התרבות הפולנית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והרנסאנס הפולני · ראה עוד »

השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והשמש · ראה עוד »

השיטה המטרית

'''בירוק''': המדינות אשר משתמשות '''בשיטה המטרית'''. השיטה המטרית מייצגת את יחידות המידה המקובלות ביותר בעולם למדידות גדלים פיזיקליים המסודרות על פיה, והן קרויות מערכת היחידות הבינלאומית או SI.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והשיטה המטרית · ראה עוד »

השיטה המדעית

השיטה המדעית היא שם כולל לטכניקות המשמשות במדע לחקר תופעות, צבירת ידע חדש או תיקון ושילוב של ידע קודם.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והשיטה המדעית · ראה עוד »

הת'ר קנוטסון

הת'ר קנוטסון (באנגלית: Heather Knutson) היא אסטרו-פיזיקאית ופרופסור במכון הטכנולוגי של קליפורניה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והת'ר קנוטסון · ראה עוד »

התפרצות-על

מדד התפרצות געשית (VEI) כ7 תצלום לווין של נאס"א המראה את אגם טאופו. האגם נוצר לפני כ-26,500 שנה בהתפרצות-על געשית בעלת מדד התפרצות געשית 8, שפלטה טפרה בנפח של כ-1,170 ק"מ מעוקבים התפרצות-על היא התפרצות געשית נדירה בקנה-מידה גדול במיוחד.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והתפרצות-על · ראה עוד »

התפתחות מערכת השמש

ציור של הדיסקה קדם-פלנטרית (קודמת ליצירת כוכבי הלכת) דיסקות פרוטופלנטריות בערפילית אוריון, "בית יולדות לכוכבים" ברוחב של כמה שנות אור שכנראה דומה מאוד לערפילית הקדמונית שממנה נוצרה השמש שלנו. תצלום של טלסקופ החלל האבל התאוריות באשר להתפתחות מערכת השמש מורכבות ומגוונות ושוזרות תחומי מדע שונים, מאסטרונומיה ופיזיקה ועד לגאולוגיה וגיאופיזיקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והתפתחות מערכת השמש · ראה עוד »

התיישבות על מאדים

המחשה של אמן בנושא התיישבות במאדים. האיור כולל גם חשיפה של פעילות מתחת לקרקע. התיישבות על מאדים הוא מושג המתייחס להתיישבות בני אדם על פני כוכב הלכת מאדים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והתיישבות על מאדים · ראה עוד »

הליוספירה

ההליוספרה נעה בתווך הבין כוכבי. הליוספירה (באנגלית: Heliosphere) היא אזור דמוי בועה אליפטית המקיף את מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והליוספירה · ראה עוד »

הליופאוזה

איור של וויאג'ר 1 ווויאג'ר 2 מתקרבות להליופאוזה סרטון המדגים את השפעת ההליוספירה הליופאוזה מהווה את הגבול הסופי של השפעת רוח השמש, שהיא זרם של חלקיקים תת-אטומים מיוננים, הנפלטים מהשמש לכל הכיוונים ויוצרים בועה ענקית הנקראת בשם הליוספירה, אשר נעה יחד עם מערכת השמש במרחב הבין כוכבי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והליופאוזה · ראה עוד »

הגלקסיה האליפסואידית הננסית פגסוס

הגלקסיה האליפסואידית הננסית פגסוס או גלקסיית אנדרומדה VI (לפעמים נקראת גם הגלקסיה הננסית פגסוס, אך שם זה משמש גם את הגלקסיה הלא-סדורה הננסית פגסוס ולכן לא מקובל) היא גלקסיה אליפסואידית ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים פגסוס במרחק של כ-2.55 מיליון שנות אור ממערכת השמש והיא גלקסיית לוויין של גלקסיית אנדרומדה (M31).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה האליפסואידית הננסית פגסוס · ראה עוד »

הגלקסיה האליפסואידית הננסית קשת

הגלקסייה האליפסואידית הננסית קשת, נקראת גם הגלקסייה האליפטית הננסית קשת, היא גלקסיה ננסית אליפסואידית שנמצאת בקבוצת הכוכבים קשת במרחק של כ-88,000 שנות אור ממערכת השמש, והיא ככל הנראה גלקסיית הלוויין הקרובה ביותר לשביל החלב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה האליפסואידית הננסית קשת · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית משאבה

הגלקסיה הננסית משאבה היא גלקסיה ננסית, שמסווגת לפעמים כגלקסיה לא-סדורה ולפעמים כגלקסיה אליפטית, ושנמצאת בקבוצת הכוכבים משאבה במרחק של כ-4.4 מיליון שנות אור ממערכת השמש, סמוך לקצה של הקבוצה המקומית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית משאבה · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית אריה I

הגלקסיה הננסית אריה I, נקראת לפעמים גלקסיית אריה I, היא גלקסיה ננסית אליפסואידית שנמצאת בקבוצת הכוכבים אריה במרחק של כ-828,000 שנות אור ממערכת השמש והיא אחת מגלקסיות הלוויין הרחוקות ביותר של שביל החלב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית אריה I · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית אריה II

הגלקסיה הננסית אריה II, נקראת גם גלקסיית אריה B ולפעמים גלקסיית אריה II, היא גלקסיה ננסית אליפסואידית שנמצאת בקבוצת הכוכבים אריה במרחק של כ-760,000 שנות אור ממערכת השמש והיא אחת מגלקסיות הלוויין הרחוקות ביותר של שביל החלב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית אריה II · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית אריה IV

הגלקסיה הננסית אריה IV, נקראת לפעמים גלקסיית אריה IV, היא גלקסיה ננסית אליפסואידית שנמצאת בקבוצת הכוכבים אריה במרחק של כ-502,000 שנות אור ממערכת השמש והיא גלקסיית לוויין של שביל החלב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית אריה IV · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית אריה V

הגלקסיה הננסית אריה V, נקראת גם גלקסיית אריה V, היא גלקסיה ננסית אליפסואידית שנמצאת בקבוצת הכוכבים אריה במרחק של כ-580,000 שנות אור ממערכת השמש והיא גלקסיית לוויין של שביל החלב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית אריה V · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית סקסטנט

הגלקסיה הננסית סקסטנט היא גלקסיה ננסית אליפסואידית שנמצאת בקבוצת הכוכבים סקסטנט במרחק של כ-280,000 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית סקסטנט · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית עוף החול

הגלקסיה הננסית עוף החול היא גלקסיה לא-סדורה ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים עוף החול במרחק של כ-1.35 מיליון שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית עוף החול · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית פסל

הגלקסיה הננסית פַּסָּל היא גלקסיה ננסית אליפסואידית שנמצאת בקבוצת הכוכבים פסל במרחק של כ-173,000 שנות אור ממערכת השמש, והיא אחת מגלקסיות הלוויין הקרובות ביותר לשביל החלב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית פסל · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית קסיופאה

הגלקסיה הננסית קסיופאה או גלקסיית אנדרומדה VII היא גלקסיה אליפסואידית ננסית, שנמצאת בקבוצת הכוכבים קסיופאה צמוד לגבול עם קבוצת אנדרומדה במרחק של כ-2.5 מיליון שנות אור ממערכת השמש, והיא גלקסיית לוויין של גלקסיית אנדרומדה (M31).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית קסיופאה · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית רועה דובים I

הגלקסיה הננסית רועה דובים I, היא גלקסיה ננסית אליפסואידית שנמצאת בקבוצת הכוכבים רועה דובים במרחק של כ-215,000 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית רועה דובים I · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית רועה דובים II

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית רועה דובים II · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית רועה דובים III

הגלקסיה הננסית רועה דובים III היא גלקסיה ננסית אליפסואידית שנמצאת בקבוצת הכוכבים רועה דובים במרחק של כ-153,000 שנות אור ממערכת השמש והיא גלקסיית לוויין של שביל החלב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית רועה דובים III · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית שדרית

הגלקסיה הננסית שדרית היא גלקסיה ננסית אליפטית אשר נמצאת בקבוצת הכוכבים שדרית, סמוך לגבול עם קבוצת הכוכבים ירכתי הספינה, כ-3.25 מעלות מצפון-מזרח לכוכב קאנופוס על הקו המחבר בינו ובין הכוכב טאו בירכתי הספינה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית שדרית · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית תנור

הגלקסיה הננסית תנור היא גלקסיה ננסית אליפסואידית שנמצאת בקבוצת הכוכבים תנור במרחק של כ-460,000 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית תנור · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית לווייתן

הגלקסיה הננסית לווייתן היא גלקסיה אליפסואידית ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים לווייתן במרחק של כ-2.5 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצה המקומית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית לווייתן · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית טוקאן

הגלקסיה הננסית טוקאן היא גלקסיה אליפסואידית ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים טוקאן במרחק של כ-2.9 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצה המקומית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית טוקאן · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית דרקון

הגלקסיה הננסית דרקון היא גלקסיה ננסית ספרואידית שנמצאת בקבוצת הכוכבים דרקון במרחק של כ-260,000 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית דרקון · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית דלי

הגלקסיה הננסית דלי, נקראת גם DDO 210, היא גלקסיה לא-סדורה ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים דלי במרחק של כ-3.5 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצה המקומית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית דלי · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית דגים

הגלקסיה הננסית דגים, נקראת גם LGS 3 וכן גלקסיית דגים I, היא גלקסיה לא-סדורה ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים דגים במרחק של כ-2.5 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצה המקומית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית דגים · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית הדובה הקטנה

הגלקסיה הננסית הדובה הקטנה היא גלקסיה ננסית אליפסואידית שנמצאת בקבוצת הכוכבים הדובה הקטנה במרחק של כ-225,000 שנות אור ממערכת השמש והיא גלקסיית לוויין של שביל החלב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית הדובה הקטנה · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית הדובה הגדולה I

הגלקסיה הננסית הדובה הגדולה I היא גלקסיה ננסית אליפסואידית שנמצאת בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה במרחק של כ-316,000 שנות אור ממערכת השמש והיא גלקסיית לוויין של שביל החלב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית הדובה הגדולה I · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית הדובה הגדולה II

הגלקסיה הננסית הדובה הגדולה II היא גלקסיה ננסית אליפסואידית שנמצאת בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה במרחק של כ-104,000 שנות אור ממערכת השמש והיא גלקסיית לוויין של שביל החלב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית הדובה הגדולה II · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית כלבי ציד I

הגלקסיה הננסית כלבי ציד I היא גלקסיה ננסית אליפסואידית שנמצאת בקבוצת הכוכבים כלבי ציד במרחק של כ-710,000 שנות אור ממערכת השמש והיא אחת מגלקסיות הלוויין הרחוקות ביותר של שביל החלב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית כלבי ציד I · ראה עוד »

הגלקסיה הננסית כלבי ציד II

הגלקסיה הננסית כלבי ציד II היא גלקסיה ננסית אליפסואידית קטנה במיוחד, שנמצאת בקבוצת הכוכבים כלבי ציד במרחק של כ-520,000 שנות אור ממערכת השמש והיא גלקסיית לוויין של שביל החלב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הננסית כלבי ציד II · ראה עוד »

הגלקסיה הלא-סדורה הננסית פגסוס

הגלקסיה הלא-סדורה הננסית פגסוס (באנגלית: Pegasus Dwarf Irregular Galaxy, נקראת גם בקיצור PegDIG ולפעמים גם הגלקסיה הננסית פגסוס, אך שם זה מתייחס גם ל ולכן פחות מקובל) היא גלקסיה לא-סדורה ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים פגסוס במרחק של כ-3 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצה המקומית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הלא-סדורה הננסית פגסוס · ראה עוד »

הגלקסיה הלא-סדורה הננסית קשת

הגלקסיה הלא-סדורה הננסית קשת (באנגלית: Sagittarius Dwarf Irregular Galaxy, נקראת גם בקיצור בראשי תיבות גלקסיית SagDIG) היא גלקסיה לא-סדורה ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים קשת במרחק של כ-3.5 מיליון שנות אור ממערכת השמש ובמרחק של כ-4.2 מיליון שנות אור ממרכז הקבוצה המקומית, כך שהיא ככל הנראה הגלקסיה הרחוקה ביותר ממרכז הקבוצה המקומית, שידוע ששייכת לקבוצה (קיימות גלקסיות רחוקות יותר ששייכותן לקבוצה אינה ברורה).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והגלקסיה הלא-סדורה הננסית קשת · ראה עוד »

הדיסק המפוזר

תרשים של חגורת קויפר הקטנה ועננת אורט הגדולה. השטח ביניהם הוא הדיסק המפוזר הדיסק המפוזר הוא אזור מרוחק של מערכת השמש, המאוכלס בצפיפות רבה על ידי גרמי שמים קרחיים, המכונים "גופים בדיסק המפוזר" (SDOs - Scattered Disc Objects).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והדיסק המפוזר · ראה עוד »

הדיוקן המשפחתי (מסנג'ר)

הדיוקן המשפחתי של מערכת השמש (באנגלית: Solar System Family Portrait) הוא פסיפס תמונות של כוכבי הלכת וירחים של מערכת השמש שצולמו על ידי הגשושית מסנג'ר במהלך נובמבר 2010, ממיקום מסלולו של כוכב חמה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והדיוקן המשפחתי (מסנג'ר) · ראה עוד »

הדיוקן המשפחתי (וויאג'ר)

''הדיוקן המשפחתי'' של מערכת השמש שצולם על ידי וויאג'ר 1 הדיוקן המשפחתי, (באנגלית: Family Portrait) או לפעמים דיוקן כוכבי הלכת, הוא תמונת פסיפס הכוללת את רוב כוכבי הלכת במערכת השמש, שצולמה על ידי הגשושית וויאג'ר 1 ב-14 בפברואר 1990 ממרחק של כ-6 מיליארד קילומטרים מכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והדיוקן המשפחתי (וויאג'ר) · ראה עוד »

ההפגזה הכבדה המאוחרת

תפיסתו של האמן את הירח בעת "ההפגזה הכבדה המאוחרת" (מעל) וכיום (מתחת). ההפגזה הכבדה המאוחרת (באנגלית: Late Heavy Bombardment) הוא אירוע שלפי ההשערות החל לפני כ-4.1 מיליארד שנים והסתיים לפני כ-3.8 מיליארד שנים בסוף תקופת האדן ותחילת תקופת ארכאיקון בכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וההפגזה הכבדה המאוחרת · ראה עוד »

ההר הגבוה ביותר בעולם

קיימות מספר דרכים להגדיר את ההר הגבוה ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וההר הגבוה ביותר בעולם · ראה עוד »

הולמברג II

הולמברג II (מופיעה בקטלוגים גם כ-Arp 268 וכן כ-DDO 50) היא גלקסיה לא-סדורה ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה במרחק של כ-10.7 מיליון שנות אור ממערכת השמש, ושייכת לקבוצת M81.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והולמברג II · ראה עוד »

הודעת ארסיבו

ייצוג גרפי של הודעת ארסיבו - הניסיון הראשון של האנושות לתקשר עם ציוויליזציות חוצניות הודעת ארסיבו (באנגלית: Arecibo message) היא מסר שנשלח לחלל באמצעות גל רדיו באפנון FM ממצפה ארסיבו בפוארטו ריקו ב-16 בנובמבר 1974.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והודעת ארסיבו · ראה עוד »

הכרונולוגיה של היקום

היסטוריית היקום הכרונולוגיה של היקום מתארת את ההיסטוריה של היקום מרגע היווצרותו עד להווה, עם תחזית לעתיד הרחוק.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והכרונולוגיה של היקום · ראה עוד »

הכחדת קרטיקון-פלאוגן

גבול קרטיקון-פלאוגן נחשף על ידי בליה בבתרונות באלברטה, קנדה איור של הכחדת הדינוזאורים. הכחדת קרטיקון-פלאוגן (נקראה בעבר הכחדת קרטיקון-שלישון ובקיצור "הכחדת K/T" או "הכחדת K-Pg") היא אירוע הכחדה המונית אשר התרחש במעבר מהקרטיקון לפלאוגן כ-66 מיליון שנה לפני זמננו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והכחדת קרטיקון-פלאוגן · ראה עוד »

הכחדה המונית

בכחול - עוצמת ההכחדה הנראית, כלומר אחוז הסוגים נכחדים בכל זמן נתון, כפי שהיא משוחזרת מרשומת המאובנים. הכחדה המונית (באנגלית: Mass Extinction או Extinction Event) היא התרחשות שבה נכחדים מן העולם שיעור רב ביותר של יצורים בפרק זמן קצר יחסית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והכחדה המונית · ראה עוד »

הכוח הנתעב הזה

הכוח הנתעב הזה: אגדה מודרנית למבוגרים הוא רומן משנת 1945 מאת ק.ס. לואיס, הספר האחרון בטרילוגיית המדע הבדיוני התאולוגי של לואיס - טרילוגיית החלל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והכוח הנתעב הזה · ראה עוד »

הכוכב האדום (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והכוכב האדום (פירושונים) · ראה עוד »

היאדות

ההיאדות (מיוונית Υὰδες, בעברית מזוהה לעיתים עם הקבוצה המקראית עָשׁ, נקרא גם Melotte 25, Collinder 50 או Caldwell 41) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים שור המכיל כ-300 כוכבים ונמצא במרחק של כ-151 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והיאדות · ראה עוד »

היסט

החפצים המרוחקים יותר נראים כזזים לאט יותר מהחפצים הקרוביםהיסט ("פרלקס" או "פרלקסה") הוא שינוי מיקומן הנצפה של שתי נקודות, האחת ביחס לאחרת, מנקודת מבטו של צופה, כתוצאה משינוי במיקום של הצופה עצמו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והיסט · ראה עוד »

היסטוריה אבולוציונית של החיים

ההיסטוריה האבולוציונית של החיים על פני כדור הארץ היא התהליך בו הופיעו והתפתחו צורות החיים על פני כדור הארץ, מהעבר הרחוק מאוד ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והיסטוריה אבולוציונית של החיים · ראה עוד »

היסטוריה של מכניקת הקוונטים

מקובל לציין את תחילתה של התאוריה הקוונטית במאמר של מקס פלאנק משנת 1900 שעסק בקרינת גוף שחור, בו הופיעה לראשונה במובלע ההשערה שאנרגיה בתנאים מסוימים אינה יכולה לקבל כל ערך ומשתנה בקפיצות.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והיסטוריה של מכניקת הקוונטים · ראה עוד »

היסטוריה של אקס-מן

אקס-מן, זיכיון גיבורי-העל המוטאנטים של חברת מארוול קומיקס, הוא נרחב ומקיף מעל 50 שנים של סיפורים ועלילות המשתרעות על פני חוברות שלמות.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והיסטוריה של אקס-מן · ראה עוד »

היסטוריה של המדע

צילום מתוך: Lapidario del rey D. Alfonso X, A. Selfa and H. Rodrigañez y Sagasta (eds.), Madrid 1881. היסטוריה של המדע היא המיקוד ההיסטורי בהתפתחותו של המדע לאורך הזמן – החל מתקופות קדומות של האנושות ועד ימים אלו, ובהשפעות התרבותיות, הכלכליות, הפילוסופיות, הטכנולוגיות והפוליטיות של תהליכים אלו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והיסטוריה של המדע · ראה עוד »

היסטוריה של האסטרונומיה

מפת כוכבים עם היטל גלילי. מפות הכוכבים של סו סונג הן העתיקות ביותר מבין מפות הכוכבים המודפסות. אסטרונומיה היא העתיקה ביותר מבין מדעי הטבע.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והיסטוריה של האסטרונומיה · ראה עוד »

היסטוריה של האריתמטיקה

מניית חפצים. לצדה הדמות המייצגת את הגאומטריה כשהיא עסוקה במדידת זווית. בפינה הימנית-עליונה מופיעה הדמות המייצגת את האסטרונומיה כשהיא צופה בכוכבים, ובשמאלית-עליונה דמות המציגה את הדקדוק בדמות מורה המעניש את תלמידו. לא אחת, היו ההתפתחויות באסטרונומיה ובגאומטריה מובילות להתפתחויות באריתמטיקה, ולהפך. היסטוריה של האריתמטיקה היא העיסוק בהתפתחותה ההיסטורית של האָריתמֶטיקה – הענף העתיק ביותר במתמטיקה ואחד השימושיים שבו לצורכי יום-יום; היא משתרעת על פני תקופות שונות, תרבויות ומקומות שונים בהם התפתח ענף זה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והיסטוריה של האריתמטיקה · ראה עוד »

היסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20

פיזיקה היא חקר הטבע, ובמיוחד חקר תופעות הטבע המדידות, כגון תנועתם של כוכבים, דינמיקה של גופים על פני כדור הארץ, תנועת נוזלים, חום, אור וכיוצא באלה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והיסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20 · ראה עוד »

היסטוריה של הגאולוגיה

היסטוריה של הגאולוגיה עוסקת בהתפתחות מדע הטבע של הגאולוגיה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והיסטוריה של הגאולוגיה · ראה עוד »

היפרנובה

היפרנובה בהדמיה של נאס"א היפרנובה היא סופרנובה, אשר בהתפרצותה משתתפת כמות אנרגיה גדולה במיוחד.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והיפרנובה · ראה עוד »

היקום

ביקום הנצפה בימינו מוערך ביותר מ-2 טריליון. היְקום הוא כל החלל והזמן.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והיקום · ראה עוד »

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והירח · ראה עוד »

הידען

אבי בליזובסקי, מייסד ועורך האתר הידען (באנגלית: Hayadan) הוא אתר תוכן ישראלי בתחום המדע והטכנולוגיה בשפה העברית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש והידען · ראה עוד »

ואליס מארינריס

ואליס מרינריס (בלטינית: Valles Marineris - "עמק המארינר") הוא קניון בכוכב הלכת מאדים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וואליס מארינריס · ראה עוד »

ונוס אקספרס

ונוס אקספרס הייתה הגשושית הראשונה לכוכב הלכת נוגה מטעם הסוכנות החלל האירופית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וונוס אקספרס · ראה עוד »

ולה (סדרת לוויינים)

זוג לווייני ולה במפעל (הופרדו לאחר השיגור) ולה(באנגלית:Vela) הייתה מערכת לווייני ריגול של ארצות הברית שהייתה מיועדת לבדוק יישום האמנה למניעת ניסויים גרעיניים באטמוספירה, בחלל החיצון, ותחת פני המים שנחתמה בשנת 1963.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וולה (סדרת לוויינים) · ראה עוד »

וגה

וֶגָה (Vega) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים נבל והוא גם הכוכב החמישי בבהירותו בשמים והשני בבהירותו בשמי הצפון (אחרי ארקטורוס).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ווגה · ראה עוד »

והארץ אינה יודעת

והארץ אינה יודעת (באנגלית: Earth Unaware) הוא ספר מדע בדיוני מאת אורסון סקוט קארד ואהרון ג'ונסטון. פורסם באנגלית בשנת 2012 ובעברית בשנת 2014.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ווהארץ אינה יודעת · ראה עוד »

וולף 1061

וולף 1061, נקרא גם גליזה 628 או LHS 419 הוא כוכב ננס אדום לא פעיל, שנמצא במרחק של כ-14 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים נושא הנחש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ווולף 1061 · ראה עוד »

וולקנולוגיה

הר הגעש וולקנו וולקנולוגיה היא תחום המחקר הגאולוגי החוקר את החומרים והתהליכים המלווים את המאגמה מעת היווצרה, דרך עלייתה ממעטפת כדור הארץ אל הקרום ופליטתה כלבה באמצעות התפרצויות געשיות אל פני השטח.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ווולקנולוגיה · ראה עוד »

וולקנים

ביקום הבדיוני של זיכיון "מסע בין כוכבים", וולקנים (באנגלית: Vulcans) הם גזע דמויי-אדם החיים מחוץ לכדור הארץ אשר התפתחו על כוכב הלכת וולקן.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ווולקנים · ראה עוד »

וויאג'ר 1

המהירות והמרחק של וויאג'ר 1, וויאג'ר 2 התקרבות וויאג'ר 1 לכוכב הלכת צדק הכתם האדום הגדול בצילום של וויאג'ר 1 מיקום משימות תוכנית וויאג'ר ותוכנית פיוניר ביחס למערכת השמש, נכון לינואר 2015 וויאג'ר 1 (באנגלית: Voyager 1) היא גשושית ששוגרה על ידי סוכנות החלל האמריקאית נאס"א ב-5 בספטמבר 1977 במסגרת תוכנית וויאג'ר, שכללה את וויאג'ר 1 ווויאג'ר 2.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ווויאג'ר 1 · ראה עוד »

וויאג'ר 2

המהירות והמרחק של וויאג'ר 1, וויאג'ר 2 תקליט הזהב וויאג'ר 2 (באנגלית: Voyager 2) היא גשושית מחקר שנשלחה ב־20 באוגוסט 1977 במסגרת תוכנית וויאג'ר.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ווויאג'ר 2 · ראה עוד »

וינדמיאטריקס

וִינְדֵמִיָאטְרִיקְס (מלטינית: Vindemiatrix - הבוצרת), נקרא גם אַלְמוּרֵדִין (מערבית - הבוצרת) וכן ε בבתולה, הוא הכוכב השלישי בבהירותו בקבוצת הכוכבים בתולה עם בהירות נראית מדרגה 2.79.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ווינדמיאטריקס · ראה עוד »

ויקיפדיה (אסטרואיד)

מצפה הכוכבים אנדרושיבקה באוקראינה ויקיפדיה (שם מלא: 274301 ויקיפדיה; באנגלית: 274301 Wikipedia) הוא שמו של אסטרואיד בחגורת האסטרואידים שהתגלה ב-25 באוגוסט 2008 במצפה הכוכבים אנדרושיבקה שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וויקיפדיה (אסטרואיד) · ראה עוד »

וילם יקוב לויטן

וִילֶם יָקוֹבּ לוּיְטֶן (בהולנדית: Willem Jacob Luyten, 7 במרץ 1899 – 21 בנובמבר 1994) היה אסטרונום הולנדי-אמריקאי שהתפרסם בעיקר במדידת התנועה העצמית של כוכבים, בגילוי כוכבים שכנים של מערכת השמש ובחקר של ננסים לבנים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ווילם יקוב לויטן · ראה עוד »

וילהלם גליזה

וִילְהֶלְם גְלִיזֶה (גרמנית: Wilhelm Gliese, 21 ביוני 1915 - 12 ביוני 1993) היה אסטרונום גרמני שנודע בשל עבודתו לזיהוי הכוכבים הקרובים למערכת השמש ויצירת קטלוג גליזה לכוכבים קרובים המתעד אותם.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ווילהלם גליזה · ראה עוד »

ויליאם תומסון

ויליאם תומסון או לורד קלווין (באנגלית: William Thomson; 26 ביוני 1824 - 17 בדצמבר 1907) היה פיזיקאי ומתמטיקאי יליד בלפסט, שבצפון אירלנד, למשפחה ממוצא אירי־סקוטי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וויליאם תומסון · ראה עוד »

ויליאם ויסטון

ויליאם ויסטון (באנגלית: William Whiston; 9 בדצמבר 1667 – 22 באוגוסט 1752) היה איש מדע, מתמטיקאי ותאולוג אנגלי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וויליאם ויסטון · ראה עוד »

כן ציור (קבוצת כוכבים)

כן ציור (Pictor) היא קבוצת כוכבים קטנה וקשה למציאה בשמי הדרום, הנמצאת בין קאנופוס בקבוצת שדרית ובין הענן המגלני הגדול בקבוצת דג זהב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכן ציור (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »

כארון (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכארון (פירושונים) · ראה עוד »

כף (כוכב)

כָּף (מערבית: كف - "כף יד", או β בקסיופאה, נקרא גם גליזה 8 ו-LHS 1027, הוא בדרך כלל הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים קסיופאה, אך הכוכב המשתנה γ בקסיופאה עולה עליו בבהירותו מדי פעם. הכוכב נמצא בקצה המערבי של האסטריזם בצורת האות W שמהווה את החלק הבולט של קבוצת הכוכבים. מקור שמו הוא שמה העתיק של קבוצת קסיופאה כולה בערבית: الكف الخصيب (אל-כף אל-חד'יב) - היד הפורייה שכן חמשת כוכבי הקבוצה הבולטים נחשבו לאצבעות של יד צבועה בחינה. הכוכב נמצא במרחק של כ-55 שנות אור ממערכת השמש ובהירות נראיתו היא מדרגה 2.27.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכף (כוכב) · ראה עוד »

כריסטופר קלאוויוס

כריסטופר קלאוויוס (בעברית המודרנית השתרש השם לפי השפה האנגלית; בלטינית: Christophorus Clavius, 25 במרץ 1538 – 12 בפברואר 1612) מתמטיקאי ואסטרונום ישועי גרמני, שהיה המתכנן הראשי של הלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכריסטופר קלאוויוס · ראה עוד »

כלבי ציד (קבוצת כוכבים)

כלבי ציד היא קבוצת כוכבים בשמי הצפון באזור דליל בכוכבים סמוך לקוטב הצפוני של שביל החלב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכלבי ציד (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »

כבידה מלאכותית

כבידה מלאכותית היא יצירת תחושת כבידה בחלל החיצון או בנפילה חופשית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכבידה מלאכותית · ראה עוד »

כדור דייסון

כדור דייסון ברדיוס יחידה אסטרונומית אחת כדור דייסון הוא מבנה על היפותטי, שתואר לראשונה במאמר "חיפוש אחר מקור מלאכותי דמוי כוכב לקרינה תת-אדומה" של הפיזיקאי פרימן דייסון בעיתון האמריקאי Science בשנת 1959.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכדור דייסון · ראה עוד »

כדור הארץ

כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכדור הארץ · ראה עוד »

כדור הארץ הנדיר

השערת כדור הארץ הנדיר טוענת שכוכבי לכת עם חיים מורכבים, כמו כדור הארץ, הם נדירים במיוחד. "כדור הארץ הנדיר: מדוע חיים מורכבים נדירים ביקום" (באנגלית: Rare Earth: Why Complex Life is Uncommon in the Universe) הוא ספר מדע פופולרי שפורסם בשנת 2000 ונכתב על ידי, גאולוג ופלאונטולוג, ו, אסטרונום ואסטרוביולוג.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכדור הארץ הנדיר · ראה עוד »

כדור הארץ החלול

היילי אוילר כדור הארץ החלול היא היפותזה הגורסת כי כדור הארץ הוא חלול כולו או מכיל בתוכו חלל פנימי גדול.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכדור הארץ החלול · ראה עוד »

כונדריט

כונדריט NWA 869 שבתוכו ניתן לראות כונדרולות - גרגרים בולטים בתוך מבנה הכונדריט כונדריט הוא מטאוריט סלעי (לא מתכתי), שהרכבו או מבנו לא שונה עקב התכה או בידול פלנטרי של גוף הראשוני שממנו נוצר.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכונדריט · ראה עוד »

כוח יסודי חמישי

בפיזיקה, קיימים ארבעה כוחות יסוד המהווים את הבסיס לכל האינטראקציות הידועות בטבע: כבידה, אלקטרומגנטיות, הכח גרעיני חזק, והכח הגרעיני החלש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוח יסודי חמישי · ראה עוד »

כוחה של מספר שש

כוחה של מספר שש הוא הספר השני בסדרת המדע הבדיוני לנוער, בני לוריאן, מאת פיטקוס לור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוחה של מספר שש · ראה עוד »

כוכב

שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכב · ראה עוד »

כוכב (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכב (פירושונים) · ראה עוד »

כוכב (כוכב)

כּוֹכָבּ, או β בדובה הקטנה (β Ursae Minoris) הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים הדובה הקטנה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכב (כוכב) · ראה עוד »

כוכב קפטיין

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכב קפטיין · ראה עוד »

כוכב תועה

כוכב תועה (באנגלית: Intergalactic Star, ידוע גם כ-Intracluste Star או Rogue Star) הוא כוכב שלא משויך לאף גלקסיה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכב תועה · ראה עוד »

כוכב לויטן

כוכב לוּיטֶן (באנגלית: Luyten's Star על שם האסטרונום וילם יקוב לויטן, נקרא גם גליזה 273 או LHS 33) הוא ננס אדום שנמצא במרחק של כ-12.2 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים כלב קטן.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכב לויטן · ראה עוד »

כוכב לכת

מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכב לכת · ראה עוד »

כוכב לכת ארצי

'''כוכבי הלכת הארציים''' במערכת השמש ביחס גדלים אמיתי, מימין לשמאל: כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים. כוכב לכת ארצי (באנגלית: Terrestrial Planet), המכונה גם כוכב לכת סלעי, הוא כוכב לכת מאופיין בדחיסות, הרכב סלעי, ובניגוד לענק גזים יש לו קרקע מוצקה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכב לכת ארצי · ראה עוד »

כוכב לכת ננסי

1.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכב לכת ננסי · ראה עוד »

כוכב לכת תשיעי (משוער)

גופים טרנס-נפטוניים אחרים כוכב לכת תשיעי הוא שם זמני שהוענק לכוכב לכת היפותטי במערכת השמש, החג במסלול מרוחק יותר ממסלולו של פלוטו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכב לכת תשיעי (משוער) · ראה עוד »

כוכב לכת תועה

צדק. כוכב לכת תועה (באנגלית: Rogue planet) הוא עצם בעל מסה של כוכב לכת שאינו קשור כבידתית לכוכב כלשהו, ולכן נע בתווך בין-כוכבי כגוף עצמאי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכב לכת תועה · ראה עוד »

כוכב לכת חוץ-שמשי

ננס החום 2M1207 (בכחול) ומלווהו הפלנטארי 2M1207b (באדום), כפי שנצפו בידי הטלסקופ הגדול מאוד (Very Large Telescope) – זהו כוכב הלכת החוץ־שמשי הראשון שצולם ישירות אסטרומטריה כוכב לכת חוץ־שמשי, או אקזופלנטה (באנגלית: Exoplanet), הוא כוכב לכת הנמצא מחוץ למערכת השמש, כלומר מקיף כוכב אחר.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכב לכת חוץ-שמשי · ראה עוד »

כוכב לכת דמוי ארץ

כוכב־לכת דמוי ארץ (נקרא גם תאום ארצי, אנלוג ארצי, באנגלית: Earth analog, Twin Earth, Earth-like planet) הוא מין כוכב לכת מחוץ למערכת השמש בו תנאי סביבה הדומים לאלו שעל כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכב לכת דמוי ארץ · ראה עוד »

כוכב טיגרדן

כוכב טִיגָרְדֶן (אנגלית: Teegarden's Star; נקרא גם SO 0253+1652) הוא ננס אדום הנמצא במרחק של כ-12.5 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים טלה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכב טיגרדן · ראה עוד »

כוכב חמה

כוכב־חמה (העיגול השחור הקטן שקרוב לאמצע) מטיל צל בעוברו על פני השמש מסנג'ר וכוכב־חמה ברקע כוכב־חמה (בלועזית: Mercury, מרקורי) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכב חמה · ראה עוד »

כוכב ברנרד

כוכב ברנרד (באנגלית: Barnard's Star) הוא ננס אדום בקבוצת הכוכבים "נושא הנחש", שהתגלה ב-1916 על ידי האסטרונום האמריקאי אדוארד ברנרד וקרוי על שמו.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכב ברנרד · ראה עוד »

כוכב ברנרד b

כוכב ברנרד b (נקרא גם GJ 699 b) הוא כוכב לכת חוץ-שמשי, ככל הנראה סלעי ומכוסה קרח, המקיף את כוכב ברנרד ומרוחק 5.978 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכב ברנרד b · ראה עוד »

כוכב הענק הירוק

כוכב הענק הירוק (באנגלית: Planet Hulk) היא מיני סדרת קומיקס בהוצאת מארוול קומיקס, שפורסמה בין אפריל 2006 ליוני 2007 בחוברות הענק הירוק, בכתיבתו של גרג פאק ובאיורו של קרלו פגוליאן.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכב הענק הירוק · ראה עוד »

כוכב הצפון

כוכב הצפון בקצה העליון של הדובה הקטנה כוכב הצפון, הקרוי גם פולאריס, הוא כוכב משתנה קפאידי בולט המצביע בקירוב לכיוון הקוטב השמיימי הצפוני.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכב הצפון · ראה עוד »

כוכב השביט הגדול של 1577

כוכב השביט הגדול של 1577 (שם רשמי: C/1577 V1) היה כוכב שביט שחלף בקרבת כדור הארץ במהלך שנת 1577.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכב השביט הגדול של 1577 · ראה עוד »

כוכב הבזק

עיבוד אמנותי של התפרצות הכוכב DG בכלבי ציד על פי תצפיות של טלסקופ החלל סוויפט כוכב הבזק (באנגלית: Flare star, נקרא גם משתנה מסוג UV בלווייתן ולפעמים גם כוכב מתפרץ) הוא כוכב משתנה שבהירות נראיתו עולה בפתאומיות לפרק זמן קצר של מספר דקות ואז חוזרת לקדמותה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכב הבזק · ראה עוד »

כוכבי לכת חיצוניים

כוכבי הלכת החיצוניים הם כוכבי הלכת במערכת השמש אשר ממוקמים מחוץ לחגורת האסטרואידים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכבי לכת חיצוניים · ראה עוד »

כוכבים בהירים

כוכבים בהירים בולטים בשמי הלילה משום שהם קרובים יחסית לכדור הארץ או משום שהבהירות המוחלטת שלהם גדולה במיוחד.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכוכבים בהירים · ראה עוד »

כיירון (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכיירון (פירושונים) · ראה עוד »

כיירון (גוף במערכת השמש)

כיירון (מיוונית: Χείρων; שם מלא: 2060 כיירון; באנגלית: 2060 Chiron) הוא גוף קטן במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וכיירון (גוף במערכת השמש) · ראה עוד »

יממה

צלמית המסמלת יממה מחזוריות מופע השמש נגרם על ידי סיבוב כדור הארץ סביב צירו סיבוב כדור הארץ במהלך היממה יממה היא יחידת זמן שאורכה נקבע על פי השלמת סיבוב מלא של כדור הארץ על צירו ביחס לשמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ויממה · ראה עוד »

ימת חול

א-רֻבּע אל-ח'אלי בחצי האי ערב ימת חול (גם עֶרְג) היא אזור גדול ושטוח למדי של מדבר המכוסה בחולות נודדים, ומאופיין במיעוט צמחייה או בהיעדרה כליל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וימת חול · ראה עוד »

יציבותה של מערכת השמש

יציבותה של מערכת השמש היא אחת הבעיות הוותיקות במכניקה השמיימית, ומטרתה להבין את מסלולי כוכבי הלכת בטווח הארוך, ובפרט לברר האם בעוד כמה מיליארדי שנים תהיה מערכת השמש דומה לזו של היום.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ויציבותה של מערכת השמש · ראה עוד »

יקובוס קפטיין

יָקוֹבּוּס קוֹרְנֶלְיוּס קָפְּטֵיין (הולנדית: Jacobus Cornelius Kapteyn, 19 בינואר 1851 - 18 ביוני 1922) היה אסטרונום הולנדי שהתפרסם בעיקר בחקר תנועת הכוכבים בגלקסיית שביל החלב.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ויקובוס קפטיין · ראה עוד »

ירח

ירח (או לוויין טבעי) הוא עצם טבעי המקיף כוכב לכת, כוכב לכת ננסי או עצם אחר הגדול ממנו כתוצאה מהשפעת כוח הכבידה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וירח · ראה עוד »

ירח חוץ-שמשי

Kepler-1625b I ירח חוץ־שמשי (באנגלית: Exomoon) הוא ירח הסובב כוכב לכת חוץ-שמשי, כלומר מחוץ למערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וירח חוץ-שמשי · ראה עוד »

ירחי שבתאי

טיטאן תרשים מבנה של שבתאי, טבעותיו וירחיו העיקריים ירחי שבתאי כוללים את ירחי כוכב הלכת שבתאי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וירחי שבתאי · ראה עוד »

ישי וינשטיין

ישי וינשטיין (נולד ב-30 בדצמבר 1958) הוא פרופסור לגאולוגיה, חוקר גאוכימיה וראש המעבדה לאיזוטופים רדיואקטיביים באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש וישי וינשטיין · ראה עוד »

יחס היהדות לתורת האבולוציה

בריאת העולם בכתב היד, ספר הרשומות מנירנברג, שנת 1493 האבולוציה, היא תאוריה מדעית המקובלת כיום כקונצנזוס מדעי, מאתגרת את תפיסת בריאת העולם כפי שהיא מתוארת בתנ"ך ובמסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ויחס היהדות לתורת האבולוציה · ראה עוד »

יחידה אסטרונומית

יחידה אסטרונומית (באנגלית: Astronomical unit, או בקיצור: AU, au, a.u) היא יחידת מידה לאורך השימושית במדעי החלל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ויחידה אסטרונומית · ראה עוד »

יד פריור

יֶד פְּרִיוֹר, נקרא גם δ בנושא הנחש, הוא כוכב בולט בחלקה המערבי של קבוצת הכוכבים נושא הנחש, על הגבול עם קבוצת הכוכבים ראש הנחש, במרחק של כ- 170 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ויד פריור · ראה עוד »

יוטא בקנטאור

ι בקנטאור (נקרא גם גליזה 508.1) הוא כוכב בולט בקבוצת הכוכבים קנטאור במרחק של קרוב ל-60 שנות אור ממערכת השמש עם בהירות נראית מדרגה 2.73.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ויוטא בקנטאור · ראה עוד »

יוהנס קפלר

יוהנס קפלר (בגרמנית: Johannes Kepler; 27 בדצמבר 1571 – 15 בנובמבר 1630) היה אסטרונום, מתמטיקאי ואסטרולוג גרמני, שנחשב לדמות מפתח בהתפתחות האסטרונומיה והמדע המודרני במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ויוהנס קפלר · ראה עוד »

13 ביוני

13 ביוני הוא היום ה-164 בשנה (165 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו13 ביוני · ראה עוד »

15 באוגוסט

15 באוגוסט הוא היום ה-227 בשנה (228 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו15 באוגוסט · ראה עוד »

1918 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1918.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו1918 במדע · ראה עוד »

1930 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1930.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו1930 במדע · ראה עוד »

1934 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1934.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו1934 במדע · ראה עוד »

1942 במדע

ניסוי טריניטי, שיאו של פרויקט מנהטן רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1942.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו1942 במדע · ראה עוד »

1953 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1953.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו1953 במדע · ראה עוד »

1977 בארצות הברית

1977 בארצות הברית הייתה השנה בה חגגה ארצות הברית 201 שנה מיום היווסדה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו1977 בארצות הברית · ראה עוד »

1983 בארצות הברית

1983 בארצות הברית הייתה השנה בה חגגה ארצות הברית 207 שנה מיום היווסדה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו1983 בארצות הברית · ראה עוד »

1990 באסטרונאוטיקה

במהלך השנה בוצעו 121 שיגורים מהם 79 (65%) בוצעו על ידי ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו1990 באסטרונאוטיקה · ראה עוד »

1993 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1993.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו1993 במדע · ראה עוד »

1994 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1994.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו1994 במדע · ראה עוד »

1995 באסטרונאוטיקה

במהלך השנה בוצעו 80 שיגורים, מהם 33 (41%) על ידי רוסיה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו1995 באסטרונאוטיקה · ראה עוד »

20 באוגוסט

20 באוגוסט הוא היום ה-232 בשנה בלוח הגרגוריאני (233 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו20 באוגוסט · ראה עוד »

2006 במדע

כוכבי הלכת ומוגדר ככוכב לכת ננסי.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו2006 במדע · ראה עוד »

2007 במדע

גרהרד ארטל זוכה בפרס נובל לכימיה על מחקריו בתחום התהליכים הכימיים על משטחים מוצקים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו2007 במדע · ראה עוד »

2012 VP113

VP113 2012 המכונה לעיתים "ביידן" הוא כוכב לכת מינורי טרנס נפטוני בעננת אורט.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו2012 VP113 · ראה עוד »

2014 UZ224

(כינוי לא רשמי "דידי" DeeDee) הוא גוף טרנס-נפטוני בחגורת קויפר שהתגלה על ידי צוות מאוניברסיטת מישיגן במסגרת פרויקט "סקר לחיפוש אנרגיה אפלה".

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו2014 UZ224 · ראה עוד »

2018 VG18

(שם כינוי: "הרחוק ביותר" - Farout) הוא גוף טרנס-נפטוני, המרוחק בממוצע מרחק של 95.2 יחידות אסטרונומיות.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו2018 VG18 · ראה עוד »

2018 במדע

העדות הקדומה בעולם לנדידת בני מיננו מחוץ לאפריקה התגלתה במערת מיסליה שבהר הכרמל.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו2018 במדע · ראה עוד »

2019 במדע

הצילום הראשון של חור שחור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו2019 במדע · ראה עוד »

2038

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו2038 · ראה עוד »

21 לוטטיה

21 לוטטיה (באנגלית: Lutetia 21) הוא אסטרואיד גדול שהתגלה ב־1852.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו21 לוטטיה · ראה עוד »

232 רוסיה

232 רוסיה (בשמו הרשמי: 232 Russia) הוא אסטרואיד בחגורת האסטרואידים שהתגלה ב-31 בינואר 1883 על ידי האסטרונום האוסטרי יוהאן פאליזה ממצפה הכוכבים בווינה.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו232 רוסיה · ראה עוד »

25 בינואר

25 בינואר הוא היום ה־25 בשנה בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו25 בינואר · ראה עוד »

2M1207b

2M1207b או 2MASSW J1207334-393254b הוא כוכב לכת חוץ־שמשי שמקיף את הננס החום 2M1207 שנמצא בקבוצת הכוכבים קנטאור במרחק 171 שנות אור מכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו2M1207b · ראה עוד »

4 (מספר)

שלט של בית מספר 4 ברחוב בהרצליה שלט בית מספר 4 ברחוב בירושלים 4 (במילים בלשון זכר: ארבעה; בלשון נקבה: ארבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 3 והבא לפני 5.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו4 (מספר) · ראה עוד »

47 בטוקאן

47 בטוקאן (מצוין גם כ-ξ (קסי) בטוקאן או כ-NGC 104) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים טוקאן הנמצא במרחק כ-13,400 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כמיליון כוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו47 בטוקאן · ראה עוד »

55 בסרטן

55 בסרטן (בלטינית: 55 Cancri) הוא כוכב זוגי במרחק של כ-40 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים סרטן.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו55 בסרטן · ראה עוד »

6 באפריל

6 באפריל הוא היום ה-96 בשנה בלוח הגרגוריאני (97 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו6 באפריל · ראה עוד »

61 בברבור

61 בברבור, נקרא גם כוכב בסל, הכוכב המעופף של פיאצי או גליזה 820, הוא כוכב כפול עמום בקבוצת הכוכבים ברבור הנמצא במרחק של 11.4 שנות אור, כך שזהו הכוכב הנראה לעין החמישי בקרבתו למערכת השמש.

חָדָשׁ!!: מערכת השמש ו61 בברבור · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

מערכת שמש.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מערכת_השמש