תִקשׁוֹרֶת

792 יחסים: Popular Song, מאכער, מאיר אבן אלדבי, מאיר אבן גבאי, מאיר ביקייאם, מאיר הלר, מאיר הלוי אבולעפיה, מאיר הלוי הורוביץ (טיקטין), מאיר הכהן פופרש, מאיר יהודה גץ, מאיר יונה (רב), מנצור בן שמעון, מנחם מנדל משקלוב, מנחם עזריה מפאנו, מנחם ציוני, מנחם רקנאטי, מנחם בן ציון זקס, מנחם די לונזאנו, מנורת הכנסת, מנוח הנדל, מסעוד אלחדד, מסעוד רפאל אלפסי, מסעוד בן שבת, מסורתיים, מעשה מרכבה, מעשה נסים, מצליח מאזוז, מצוות תכלת, מקובלי צפת, מרדכי אצבאן, מרדכי אליהו, מרדכי עטיה, מרדכי עבאדי, מרדכי שרעבי, מרדכי שיינברגר, מרדכי זאב אורנשטיין, מרדכי זקהיים, מרדכי בר מוחא, מרדכי דאטו, מרדכי הלברשטאדט, מרדכי הכהן (מקובל), מרדכי הכהן (פירושונים), מרדכי יהודה ליב זק"ש, משנת עקביא בן מהללאל, משפחת מנדלבוים, משפחת אבוחצירא, משפחת אבודיינטה, משפחת קרליץ, משפחת קלהורה, משפחת קלונימוס, ..., משפחת לוצאטו, משפחת לוריא, משפחת גאגין, משפחת דלויה, משפחת הרצל, משפחת כהן-סקלי, משפחות כהן, משה מפראג, משה מבורגוס, משה אסבאג, משה איסרליש, משה נרבוני, משה עידאן, משה קורדובירו, משה שוהם, משה לוריא, משה זכות, משה בן מכיר, משה בן מימון אלבאז, משה בן יעקב, משה באסולה, משה ברזני, משה גאלנטי (הראשון), משה דוד ואלי, משה די לאון, משה הלברטל, משה יאיר וינשטוק, משה יעקב רביקוב, משומר נסים, משולם פייבוש הלר, מלאך (פירושונים), מטפחת ספרים, מחזיר גרושתו, מבשרי הציונות, מהר"ל מפראג, מהר"י, מהרי"ץ (פירושונים), מוסא בן דוד וחיון, מוצפי, מורשת יהודית מימי הביניים בארפורט, מושגי יסוד בקבלה, מולכו, מוטי בן ישי, מוזיקה יהודית, מוזיקה יהודית אמנותית, מודה אני, מכלוף עידאן, א' באדר, א' בכסלו, אמירה הס, אנוסים, אפרים מונסונייגו, אפרים שמואל לרנר, אפרים כהן, ארפורט, ארלנגר, אריה לייב צינץ, אריה לייב הלוי אפשטיין, אשר מזרחי, אשר בן דוד, אשלג (פירושונים), אלעזר, אלעזר מגרמייזא, אלעזר אזכרי, אלעזר אבוחצירא, אלעזר בירבי קליר, אלקבץ, אלתר ישראל שמעון פרלוב, אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, אלכימיה, אליעזר שולביץ, אליעזר היילבוט, אלישע גאליקו, אלישיב, אליהו מני (רב), אליהו רגולר, אליהו לואנץ, אליהו ליאון לוי, אליהו חמווי, אליהו בן משה חיים, אליהו בן-אמוזג, אליהו בעל שם מחלם, אליהו גוטמכר, אליהו די וידאש, אליהו הכהן (רב), אבן שם טוב, אבא מרי חלפן, אבא בומסלא, אבנר מבורגוס, אבנר ישראל הצרפתי, אברהם מונסון, אברהם מיוחס, אברהם מיכאל קרדוזו, אברהם אסולין, אברהם אלנקאר, אברהם אלקנה זקס, אברהם אלישיב, אברהם אזולאי, אברהם אזולאי (מרקש), אברהם אחי הגר"א, אברהם אבן מוסה, אברהם אבוקרא, אברהם אבולעפיה, אברהם אביגדור, אברהם אדרוטיל, אברהם סבע, אברהם ענתיבי, אברהם ראובן הכהן סופר, אברהם רוויגו, אברהם שרון, אברהם חמוי, אברהם חיים עדס, אברהם חיים רודריגס, אברהם בן אליעזר הלוי, אברהם בן לוי קונקי, אברהם בן חנניה, אברהם בן חנניה יגל, אברהם בן דוד מפושקירה, אברהם בן יצחק מנרבונה, אברהם בן-שבת, אברהם בדרשי, אברהם בינג, אברהם גאלאנטי (מקובל), אברהם גרשון מקיטוב, אברהם הלל, אברהם הלוי אמיגו, אברהם כהן, אברהם כהן דה-הירירה, אברהם יצחק הכהן קוק, אבו אהרן בן שמואל הנשיא, אבולעפיה, אביעד שר שלום באזילה, אביגדור קרא, אדם בעל שם, אהרן עזריאל, אהרן שלמה מהריל, אהרן לוי (ראש מועצה), אהרן ברכיה ממודנה, אהרן בכור אלחדיף, אהרן הכהן מראגוזה, אהרן ווירמש, אהרימן, אהבה, אור שרגא, אוחנה, אינסוף, אינסוף (פילוסופיה), איפרגן, איחוז, אייזיק יעקלס, נסים אוחנה, נסים נחום, נסים נדבו הכהן, נסים פרץ, נסים זרחיה אזולאי, נערה בחולצה כחולה, נעים בן אליהו, נפתלי הרץ בכרך, נפתלי הרץ הלוי, נפתלי כ"ץ, נתן אדלר, נתן נטע שפירא, נתן נטע הנובר, נתן שפירא הירושלמי, נתן בוקובזה, נתן ג'ייאן, נחמן קטופא, נחום קוק, נחום רגוזניצקי, נועה תשבי, ניסים מויאל, ניסים הכהן (אברי"ש), ניסיונות פגיעה במסגדי הר הבית, סמאל, סנדלפון, סעדיה עדני, סעדיה בן אור, ספר עלטה, ספר גיא חיזיון, ספריית בני ברית, ספריית גרשם שלום, ספירת העומר, ספירה (קבלה), סרס (עיר), סלמאן מוצפי, סלמאן אליהו, סלמנקה, סגולה (מאגיה), סיאנס, עמנואל חי ריקי, עמרם בן דיוואן, עפר ארץ ישראל, עץ חיים (ספר), עצם הלוז, עקיבא אזולאי, עקיבא איגר, עקיבה פרוש, עזרא שיינברג, עזרא הררי רפול, עזרא ועזריאל בני שלמה, עזריאל, עבדאללה סומך, עדה אמיכל ייבין, עובדיה הדאיה, עין הרע, פנחס אליהו הורביץ, פנחס אבוחצירא, פסיקת הלכה, פרנסיזה שרה, פרקי דרבי אליעזר, פרג'אללה דאבוש, פרדס (יהדות), פרדס רימונים, פרוש, פולמוס הרמב"ם, פינטו, פירושי התורה לרבי יהודה החסיד, פישל, פיליפ אריאס, פיוט, צפנים בתנ"ך, צבי הירש מזידיטשוב, צדקיה בן אברהם, צורף (פירושונים), קצין (פירושונים), קלופט, קבלה, קדיש, קהילת יהודי ברודי, קומינו, קול ביער, ר"י הזקן, רמח"ל, רמב"ן, ראש חודש, רעיא מהימנא, רפאל מסעוד אבן מוחא, רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, רפאל אבוהב, רפאל שלמה לניאדו (1876–1925), רפאל בירדוגו, רפאל דאבוש, רקנאטי, רב פעלים, רוזה, שמעון פון גלדרן, שמעון צבי הורוביץ, שמעון לביא, שמעון לביא (פירושונים), שמעון בן יצחק, שמעון גלאי, שמשון מאוסטרופולי, שמשון מורפורגו, שמשון חיים נחמני, שמשון דוד פינקוס, שמואל אלבז (רב), שמואל אליהו, שמואל אבן אלבאז, שמואל עמאר, שמואל פרימו, שמואל גרמיזאן, שמואל יוסף עגנון, שאול משה זילברמן, שאול נחמיאש, שאול פתיה, שם טוב אבן שם טוב (הראשון), שם טוב גפן, שנת היובל, שער הכוונות, שפרה וינשטוק אשכול, שרגא ברג, שריה דבליצקי, ששון, שלמה מוסיוף, שלמה אסבאג, שלמה אלקבץ, שלמה אלבאז, שלמה אליעזר אלפנדרי, שלמה אלישיב, שלמה אוזנקוט, שלמה סאגיס, שלמה פטיט, שלמה צופיוף, שלמה קצין, שלמה בנימין הלוי אשלג, שלמה בלוך, שלמה הכהן (מקובל), שלמה הכהן צבאן (ארבי לקביר), שלמה ישראל שיריזלי, שלום שרעבי, שלום בוזגלו, שלום הדאיה, שבתאות, שבתי מרשקוב, שבתי שפטל בן עקיבא הלוי הורוביץ, שבתי טיאר, שבועות, שביעי של פסח, שובבי"ם, שובי נפשי, שוואבך, שוורץ, שויתי, שכונת הבוכרים, תארים רבניים, תנא דבי אליהו, תנועת החסידות, תפילה עבור המתים, תהילים ס"ז, תומר דבורה, תיקון ליל הושענא רבה, תיקוני הזוהר, ל' באב, ל' בשבט, לשם ייחוד, לחם הפנים, לבוש חרדי, לביא, לוי סעדיה נחמני, לוי יצחק שניאורסון, לכה דודי, לימוד מקרא בלילה, ליבר הגדול מברדיצ'ב, ט"ז בניסן, ט"ז בשבט, ט"ז בתשרי, ט' באייר, ט' בתמוז, ט' בתשרי, טלית, טבע או הסכמה, טודרוס בן יוסף אבולעפיה, טימישוארה, ז' באדר, זאב אלעזר וולף, זלמן רונקיל, זכות (פירושונים), זיסקינד, ח' באב, ח' בניסן, ח' בתשרי, חמדה מרק, חסידות רשקוב, חזן, חבר, חביב חיים דוד סתהון, חוצנים, חורבן העולם באלף השביעי, חייא רופא, חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא), חיים מלאך, חיים מחוץ לכדור הארץ, חיים אריה ארלנגר, חיים אבן חביב, חיים אברהם גאגין, חיים סינואני, חיים פלאג'י, חיים פינטו (מרוקו), חיים צאנזר, חיים רפאל בן אשר, חיים שאול הכהן דוויק, חיים שבילי, חיים חג'בי, חיים בן עטר, חיים די לה רוזה, חיים הכהן (מקובל), חיים כהן, חיים כהן ("החלבן"), חיים יהודה לייב אוירבך, חיים יוסף דוד אזולאי, ב' בטבת, בן איש חי (ספר), בן ציון אברהם שפירא, בן ציון נסים פרדס, בן שבת, בן שושן, בן חנניה, בן ברוך, בן בלימה, בן יעקב, בן יצחק, בן-ציון מוצפי, באבא, בני ברוך, בנימין מרדכי נבון, בנימין זאב הרצל, בנימין הכהן מעלי, בנימין הכהן ויטאלי, בנימין יחזקאל יהודה, בניהו שמואלי, בעריש זלץ, בעל מופת, בעל שם, ברנדויין, ברג, ברוך מקוסוב, ברוך משקלוב, ברוך אבוחצירא, ברוך צ'מרינסקי, ברוך שלום הלוי אשלג, ברכת החמה, בלתי הפיך (ספר), בחיי בן אשר, בבא, בגדי שבת, בית העלמין העתיק בצפת, בית הקברות היהודי בהר הזיתים, בית הכנסת יצחק בן ואליד, ג' באלול, ג' בניסן, ג' בטבת, גאווה, גלנטי, גלגול שלג, גבריאל זאב מרגליות, גדליה חיון, גוש חלב, גיאת, גילי ארגוב, ד' באב, ד' בשבט, ד'תתק"ע, ד'תתקנ"ד, ד'תתקפ"ה, דניאל מהורדנה, דניאל סטבסקי, דניאל פריש, דב איסר הכהן קוק, דבדו, דואק, דוד מג'אר, דוד ציון לניאדו, דוד ריינה, דוד לוריא, דוד חותר, דוד חיים צבאח, דוד בן ברוך, דוד בצרי, דוד הלוי מדרעא, דוד הכהן סקלי, דוד כהן (הנזיר), דילוגי אותיות בתורה, ה' באב, ה' בטבת, ה' בכסלו, ה'מ"ג, ה'ק"י, ה'קצ"ט, ה'רמ"ו, ה'רצ"ד, ה'ש"ח, ה'שמ"ה, ה'שמ"ו, ה'שנ"ח, ה'שס"ד, ה'שע"א, ה'שע"ט, ה'שע"ז, ה'שע"ח, ה'שפ"ט, ה'שפ"ו, ה'שצ"ט, ה'שצ"ג, ה'שצ"ד, ה'שצ"ה, ה'שצ"ו, ה'של"ח, ה'של"ב, ה'שכ"ד, ה'שכ"ו, ה'שי"ד, ה'ת"ם, ה'ת"ף, ה'ת"ד, ה'תמ"ז, ה'תמ"ג, ה'תנ"ט, ה'תנ"ז, ה'תנ"ח, ה'תנ"ד, ה'תנ"ו, ה'תס"ז, ה'תס"ח, ה'תע"ט, ה'תפ"ז, ה'תפ"ב, ה'תפ"ד, ה'תצ"ט, ה'תק"ב, ה'תק"ד, ה'תק"ה, ה'תק"י, ה'תקנ"ח, ה'תקנ"ד, ה'תקנ"ו, ה'תקס"ח, ה'תקס"ו, ה'תקע"ז, ה'תקפ"ז, ה'תקצ"ד, ה'תקצ"ה, ה'תקכ"ד, ה'תקכ"ה, ה'תקי"ג, ה'תר"ן, ה'תר"ב, ה'תרנ"ד, ה'תרס"ט, ה'תרל"ה, ה'תרכ"ב, ה'תרכ"ו, ה'תש"ד, ה'תש"י, ה'תשס"ו, ה'תשע"א, ה'תשע"ח, ה'תשל"ט, ה'תל"ב, ה'תל"ג, ה'תט"ו, ה'תכ"ב, ה'תי"א, ה'ל', ה'ד', ה'כ"ד, המאה ה-13, המאה ה-14, המאה ה-15, המאה ה-16, המאה ה-21, המוזיאון להיסטוריה יהודית (ז'ירונה), האר"י, הארי, הנחת תפילין, הסימן, העשיל צורף, העיר העתיקה של צפת, הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל, הררי, התיקון, הלני המלכה, הלפרין, הלל מפאריץ', הלוי, הבעל שם טוב, הגאון מווילנה, הירץ שייאר, הילה וכסלר, הילולת רבי שמעון בר יוחאי, הילולה, ו' בניסן, וקסלר, וינשטוק, וידאל קואינקה, כ"א באדר, כ"א בכסלו, כ"ט בתמוז, כ"ט בטבת, כ"ז באב, כ"ז באדר, כ"ז בניסן, כ"ז בסיוון, כ"ח בחשוון, כ"ד באב, כ"ד בחשוון, כ"ו באלול, כ"ו בסיוון, כ' באב, כ' בתמוז, כמוס פלאח, כנף רננים, כתם פז, כגוונא, כהן (פירושונים), כוחם של חז"ל להחיות ולהמית בדיבורם, י"א באדר, י"ז בניסן, י"ז בשבט, י"ח באדר, י"ב באלול, י"ב באב, י"ב באדר, י"ג באלול, י"ג בכסלו, י"ד בתמוז, י"ד בכסלו, י' בניסן, י' בשבט, ימימה מזרחי, יאיר וינשטוק, יעקב מאיר, יעקב משה חרל"פ, יעקב משה הלל, יעקב מוצפי, יעקב אלעזר כהנא שפירא, יעקב אבן מלכא, יעקב אבן צור, יעקב אבוחצירא, יעקב סיקא אהרוני, יעקב עדס, יעקב עדס (דברי יעקב), יעקב פינטו, יעקב צמח (מקובל), יעקב קצין, יעקב קופיל ליפשיץ, יעקב שאלתיאל ניניו, יעקב חיים סופר, יעקב חיים בן נאים, יעקב בן ששת, יעקב הלוי ממרויש, יעקב יפה אשכנזי, יעקב ישראל איפרגן, יעקב יהודה אריה לייב פרנקל, יצחק מאיר מורגנשטרן, יצחק מסר, יצחק משה ארלנגר, יצחק ארטר, יצחק אלפייה, יצחק אבן סהולה, יצחק אבן לטיף, יצחק אדרבי, יצחק אייזיק לנגנר, יצחק אייזיק חבר, יצחק נבון, יצחק סגי נהור, יצחק קנפנטון, יצחק קורייאט (הראשון), יצחק חי בוכבזה, יצחק בן שמואל (פירושונים), יצחק בן וואליד, יצחק בן-צבי, יצחק באדהב, יצחק בצרי, יצחק דלויה, יצחק דלויה (המאה ה-16), יצחק די ליאון, יצחק הוברמן, יצחק כדורי, יצחק יוסף, ירחמיאל אמדורסקי, ישעיה אשר זליג מרגליות, ישעיה בקיש, ישראל משה חזן, ישראל נג'ארה, ישראל שמואל קליהרי, ישראל שפיגל, ישראל חריף מסטנוב, ישראל הס, ישראל וינשטוק, ישועה בן-שושן, ישכר דב רוקח (הראשון), ישיבת רחובות הנהר, ישיבת בית אברהם, ילקוט ראובני, יחזקאל עזרא רחמים, יחזקאל עזרא הלוי, יחזקאל יוסף הלוי אשלג, יחיא יצחק הלוי, יחיאל מיכל מנמירוב, יחיאל פישל אייזנבך, יחיאל בן אורי, יחיאל היילפרין (רב), יגדל אלוהים חי, ידיד נפש, ידידיה רפאל אבולעפיה, יהדות מרוקו, יהדות קטלוניה, יהדות ליבורנו, יהדות הרי האטלס, יהונתן אייבשיץ, יהושע פישל זקס, יהושע שרבני, יהודה פתיה, יהודה צבי ברנדויין, יהודה צבי ברנדויין (מקובל), יהודה שלזינגר, יהודה לייב הלוי אשלג, יהודה זאב ליבוביץ, יהודה זרחיה סגל, יהודה בן משה אלבוטיני, יהודה בן ניסים אבן מלכה, יהודה בן קלונימוס, יהודה בן קלונימוס ממגנצא, יהודה בן חנין, יהודה ביבאס, יהודה החסיד, יואל קלופט, יואל בעל שם, יואל היילפרין (הראשון), יום טוב ידיד הלוי, יום השנה, יום כיפור קטן, יונתן סאגיס, יוסף מאיר וייס, יוסף מלול, יוסף אנג'לט, יוסף ארזין, יוסף אלקובי, יוסף אבן כספי, יוסף אוחיון (רב), יוסף אירגס, יוסף איש רוסהיים, יוסף סאמיגה, יוסף סאגיס, יוסף פיאמיטה, יוסף צאייח, יוסף שרגא, יוסף שלמה דלמדיגו, יוסף שלמה דיין, יוסף שלום אלישיב, יוסף שבתי פרחי, יוסף שוורץ, יוסף שוורץ (הסבא מנתניה), יוסף ליב זוסמן, יוסף טאיטאצאק, יוסף זליכה, יוסף חמיץ, יוסף חיים מבגדאד, יוסף בן שלום אשכנזי, יוסף ג'יקטיליה, יוסף דנא, יוסף דלה ריינה, יוסף הבא משושן הבירה, יוסף כנאפו, יוסף ידידיה קרמי, יוסף יוסקה מדובנא, יורם אברג'ל, יוחנן אלימנו, 1240, 13 באוגוסט, 1305, 14 ביולי, 1800 בגרמניה, 1991 בישראל, 2006 בישראל, 2011 בישראל, 22 בפברואר, 22 בינואר, 25 ביולי, 26 בספטמבר, 28 בינואר, 31 בדצמבר. להרחיב מדד (742 יותר) » « הפסיכולוג מדד

Popular Song

Popular Song (בעברית: שיר פופולרי) הוא הסינגל החמישי והאחרון של הזמר הבריטי-לבנוני מיקה מהאלבום השלישי שלו "The Origin of Love", בשיר הוא מארח את הזמרת האמריקאית אריאנה גרנדה, והשיר אף מופיע באלבום הבכורה שלה - Yours truly.

חָדָשׁ!!: מקובל וPopular Song · ראה עוד »

מאכער

בתרבות הישראלית, מאכער (מיידיש; נהגה "מַאכֶר") הוא אדם בעל השפעה המציע את שירותיו כמתווך לשם השגת קיצורי דרך במערכת בירוקרטית סבוכה, לתיאום מפגשים עם אישים שדלתם אינה תמיד פתוחה לציבור, ולעיתים אף להשגת הטבות המנוגדות לחוק תמורת שוחד.

חָדָשׁ!!: מקובל ומאכער · ראה עוד »

מאיר אבן אלדבי

מֵאִיר אִבֶּן אֶלְדָבִּי (1310–1360) היה רב, חוקר, פילוסוף, הוגה דעות, סופר, פייטן, רופא ומקובל.

חָדָשׁ!!: מקובל ומאיר אבן אלדבי · ראה עוד »

מאיר אבן גבאי

רבי מאיר בן יחזקאל אבן גבאי, מכונה ר' מאיר ן' גבאי (ה'ר"מ (1480) – ה'ש' (1540) לערך), היה מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד.

חָדָשׁ!!: מקובל ומאיר אבן גבאי · ראה עוד »

מאיר ביקייאם

הרב מאיר ביקייאם (בערך ת"ע 1710 - כ"ט בתמוז תקכ"ט, 3 באוגוסט 1769) היה רב ומקובל באזמיר ומחבר ספרים פורה.

חָדָשׁ!!: מקובל ומאיר ביקייאם · ראה עוד »

מאיר הלר

הרב מאיר הלר (סמניצר, תרל"ח, 1878 – ז' באלול תרצ"ט, אוגוסט 1939) היה רב הונגרי-ירושלמי.

חָדָשׁ!!: מקובל ומאיר הלר · ראה עוד »

מאיר הלוי אבולעפיה

רבי מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה ובראשי תיבות שגורים: הרמ"ה (או הר"ם הלוי) (בסביבות ד'תתק"ל, 1170 או קודם לכן, בּוּרגוֹס, ספרד - י"ח בניסן ה'ד', מרץ 1244, טולדו) היה מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד, פוסק הלכה מן הראשונים ומשורר.

חָדָשׁ!!: מקובל ומאיר הלוי אבולעפיה · ראה עוד »

מאיר הלוי הורוביץ (טיקטין)

רבי מאיר הלוי הורוביץ (כונה מהר"ם טיקטין, על שם עיירת רבנותו; ה'שצ"ז (~1637) – א' באדר ה'תק"ד, פברואר 1744) היה רב, צדיק ומקובל, מגדולי פולין במאה ה-18, רבן של העיירות בוליחוב, זלוטשוב וטיקטין.

חָדָשׁ!!: מקובל ומאיר הלוי הורוביץ (טיקטין) · ראה עוד »

מאיר הכהן פופרש

רבי מאיר פופרש (או "פאפירש") בן יהודה לייב הכהן (ה'שפ"ח – ב' באדר ה'תכ"ב, 21 בפברואר 1662) היה מקובל, שעסק בהפצת תורת האר"י ורבי חיים ויטאל.

חָדָשׁ!!: מקובל ומאיר הכהן פופרש · ראה עוד »

מאיר יהודה גץ

הרב מֵאִיר יְהוּדָה גֵץ (ט"ו באב ה'תרפ"ד, 15 באוגוסט 1924 – כ"ג באלול ה'תשנ"ה, 18 בספטמבר 1995) היה רב ומקובל ספרדי ששימש כרב הכותל המערבי והמקומות הקדושים וראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: מקובל ומאיר יהודה גץ · ראה עוד »

מאיר יונה (רב)

הרב מאיר יונה (ה'תרע"ח - כ"ב אדר ב' ה'תדש"מ, 26 במרץ 1984), היה הרב הראשי הספרדי הראשון של עיירת הפיתוח מגדל העמק.

חָדָשׁ!!: מקובל ומאיר יונה (רב) · ראה עוד »

מנצור בן שמעון

תמונה להחלפה הרב מנצור בן שמעון (תרע"ב, 1912 – ב' בשבט תשנ"ח, 29 בינואר 1998) היה רב ומקובל, מרבני ישיבת פורת יוסף.

חָדָשׁ!!: מקובל ומנצור בן שמעון · ראה עוד »

מנחם מנדל משקלוב

רבי מנחם מנדל אשכנזי בן ברוך בנדט משקלוב (ת"ק 1740 בערך - ל' בשבט ה'תקפ"ז, 27 בפברואר 1827) היה רב, מקובל, מתלמידיו המובהקים של הגר"א, ראשון העולים בעליית תלמידי הגר"א, מנהיג קהילת הפרושים בצפת ולאחר מכן בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ומנחם מנדל משקלוב · ראה עוד »

מנחם עזריה מפאנו

רבי מנחם עזריה מפאנו, המכונה גם עמנואל דה-פאנו או בקיצור: הרמ"ע מפאנו (ה'ש"ח - ד' באב ה'ש"ף; 1548 - 3 באוגוסט 1620) היה רב, פוסק ומקובל.

חָדָשׁ!!: מקובל ומנחם עזריה מפאנו · ראה עוד »

מנחם ציוני

מנחם ציוני (או ציון, בין השנים 1340–1410 בערך) היה מקובל, ופייטן, מחכמי אשכנז.

חָדָשׁ!!: מקובל ומנחם ציוני · ראה עוד »

מנחם רקנאטי

רבי מנחם בן בנימין רקאנטי (או ריקאנטי; 1310-1250) היה מקובל ופוסק שחי בעיירה רקנאטי שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: מקובל ומנחם רקנאטי · ראה עוד »

מנחם בן ציון זקס

הרב מנחם בן ציון זקס (כ"ד בתמוז ה'תרנ"ו, 15 ביולי 1896 - ח' באב ה'תשמ"ז, 7 בפברואר 1987) היה מחשובי רבני שיקגו, מחבר סדרת הספרים "מנחם ציון" וחתנו של הרב צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ומנחם בן ציון זקס · ראה עוד »

מנחם די לונזאנו

רבי מנחם בן יהודה די לונזאנו (הרמד"ל), ~ ה'ש"י (1550) - לפני ה'שפ"ו (1626), רב, מקובל, משורר, חוקר המסורה ומהדיר ספרי מדרש, ומהעולים הקדמונים לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מקובל ומנחם די לונזאנו · ראה עוד »

מנורת הכנסת

מנורת הכנסת תבליטי המנורה בנו אלקן בסטודיו בלונדון במהלך עבודתו, 1953 ההזמנה לטקס חנוכת מנורת הכנסת, 1956 טקס חנוכת המנורה, 1956. משמאל - יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק הסקיצה שצירף אלקן לתדפיס שמסר לכנסת, המתאר את החלל שבתוכו על המנורה להיות מוצגת מנורת הכנסת היא אנדרטת ברונזה בגובה כחמישה מטרים, הניצבת בקצה גן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ומנורת הכנסת · ראה עוד »

מנוח הנדל

רבי מנוח הֶנדל בן שמריה (בכתיב הרבני השגור: מנוח הענדיל. ?, ברסטצ'קה, ווהלין, פולין-ליטא – כ"ב בתמוז שע"א, 1611, וינה) היה רב ופוסק, פרשן התלמוד, מדקדק, מקובל, פילוסוף, איש אשכולות ומחבר פורה ורבגוני.

חָדָשׁ!!: מקובל ומנוח הנדל · ראה עוד »

מסעוד אלחדד

הרב מסעוד הכהן אלחדד (לעיתים בראשי תיבות רמה"ח; ~ה'תק"ף, 1820 - כ"ד בסיוון ה'תרפ"ז, 24 ביוני 1927) היה רב, פרשן התלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: מקובל ומסעוד אלחדד · ראה עוד »

מסעוד רפאל אלפסי

הרב מסעוד (רפאל) אלפאסי (סביב ה'ת"ם, 1680 - א' טבת ה'תקל"ה, 1774) היה דרשן, פוסק הלכה ומקובל.

חָדָשׁ!!: מקובל ומסעוד רפאל אלפסי · ראה עוד »

מסעוד בן שבת

רבי מסעוד בן יצחק בן שבת היה מקובל מראשי חכמי קזבלנקה ותרודנת, נפטר ד' בניסן ה'תשי"ט (1959) בשנת ה-96 לחייו.

חָדָשׁ!!: מקובל ומסעוד בן שבת · ראה עוד »

מסורתיים

כיפות תואמות בטקס חתונה. באירועים מסוג זה מחולקות לעיתים קרובות כיפות, עבור מי שאינם נוהגים לחבוש כיפה דרך קבע. מסורתיים, מסורתים או שומרי מסורת הוא כינוי והגדרה עצמית של קבוצה גדולה של יהודים, בעיקר בישראל, שרואים עצמם בטווח שבין "" ל"חילונים".

חָדָשׁ!!: מקובל ומסורתיים · ראה עוד »

מעשה מרכבה

תחריט המאייר את ספר יחזקאל מהמאה ה-16 מעשה מרכבה הוא כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית או האוניברסלית.

חָדָשׁ!!: מקובל ומעשה מרכבה · ראה עוד »

מעשה נסים

עמוד השער של מהדורת אמסטרדם, 1696 "מעשה נסים" הוא אוסף של 25 אגדות וסיפורים עממיים יהודיים מהמאה ה-17.

חָדָשׁ!!: מקובל ומעשה נסים · ראה עוד »

מצליח מאזוז

הילולת הרב מצליח מזוז, שעל ידי ישיבת כסא רחמים, ה'תשע"ח (2018), במעמד כ-8,000 איש. הרב חיים כדיר מצליח מאזוז (כ"ו בחשוון ה'תרע"ב, 17 בנובמבר 1911 - כ"א בטבת ה'תשל"א, 18 בינואר 1971) היה רב בולט בתוניסיה, ששימש כדיין בתוניס, וייסד בה את ישיבת כסא רחמים, בראשה עמד עד שנרצח.

חָדָשׁ!!: מקובל ומצליח מאזוז · ראה עוד »

מצוות תכלת

מצוות תכלת (או פתיל תכלת) היא חלק ממצוות ציצית.

חָדָשׁ!!: מקובל ומצוות תכלת · ראה עוד »

מקובלי צפת

מקובלי צפת הוא כינוי קיבוצי ליהודים שעסקו בלימוד קבלה ("מקובלים") שחיו ופעלו בעיר צפת בתקופת האר"י (רבי יצחק לוריא), לפניו ואחריו, בטווח השנים שבין שנת ה'ר"פ (1520) בערך עד שנת ה'ש"ס (1600).

חָדָשׁ!!: מקובל ומקובלי צפת · ראה עוד »

מרדכי אצבאן

הרב מרדכי אצבאן היה פוסק ומקובל בן המאה ה-18 שפעל בעיר מקנס במרוקו והיה החכם הכולל בעיר חלב שבסוריה.

חָדָשׁ!!: מקובל ומרדכי אצבאן · ראה עוד »

מרדכי אליהו

הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.

חָדָשׁ!!: מקובל ומרדכי אליהו · ראה עוד »

מרדכי עטיה

הרב מרדכי בן ישועה עטייה, (כ' בחשוון ה'תרנ"ו, 7 בנובמבר 1895 - י"ד בתמוז ה'תשל"ח, 18 ביולי 1978) היה תלמיד חכם, מקובל ואיש ציבור.

חָדָשׁ!!: מקובל ומרדכי עטיה · ראה עוד »

מרדכי עבאדי

מרדכי עבאדי (1826, ה'תקפ"ו, חלב - 1884, כ"ז בסיוון ה'תרמ"ד, ביירות) היה דיין, מקובל ופייטן שפעל בסוריה, בטורקיה ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מקובל ומרדכי עבאדי · ראה עוד »

מרדכי שרעבי

ישיבת נהר שלום בסמוך לשוק מחנה יהודה בירושלים. (2019) סמטת נהר שלום בסמוך לבית בו היה הרב גר חצר ביתו (2019) הרב מרדכי יהודה יפת שרעבי (תרע"ב, 1912 בערך – כ' בחשוון תשמ"ד, 27 באוקטובר 1983) היה מקובל יהודי תימני, מייסד וראש ישיבת המקובלים "נהר שלום" בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ומרדכי שרעבי · ראה עוד »

מרדכי שיינברגר

הרב מרדכי שיינברגר (בכתיב יידישאי: שיינבּערגער) (נולד ב-8 בספטמבר 1938, י"ב באלול ה'תרצ"ח) הוא מקובל, מחבר ספרים והמנהיג הרוחני של ציבור חסידי אשלג ביישוב אור הגנוז, וראש ישיבת קרעטשניף ברחובות.

חָדָשׁ!!: מקובל ומרדכי שיינברגר · ראה עוד »

מרדכי זאב אורנשטיין

מצבת קברו של הרב מרדכי זאב אורנשטיין בלבוב רבי מרדכי זאב ב"ר משה אורנשטיין (~ה'ת"ץ, 1730 – ב' בשבט ה'תקמ"ז, 21 בינואר 1787) היה רב ומקובל גליציאני, אב"ד לבוב ומשנה לרב המדינה של גליציה בגלילות לודמיר וזמושץ'.

חָדָשׁ!!: מקובל ומרדכי זאב אורנשטיין · ראה עוד »

מרדכי זקהיים

רבי מרדכי זקהיים (ליל הושענא רבה, כ"א בתשרי ה'תרי"ט, 29 בספטמבר 1858) היה רב ומקובל ליטאי רבן של צ'חנוביץ ופינסק.

חָדָשׁ!!: מקובל ומרדכי זקהיים · ראה עוד »

מרדכי בר מוחא

טקס הכנסת ספר תורה לבית הכנסת בגבעת נשר בשנת 1970. ליד הארון הרב מרדכי בר-מוחא, רבה הספרדי של נשר. אנדרטה לכבודו של הרב מרדכי בר מוחא, בתחילת הרחוב הנושא את שמו בתל חנן קבר של הרב מרדכי בר מוחא בבית הקברות של נשר הרב מרדכי ניסים בר מוחא (מרץ 1936 - אוגוסט 1999) היה הרב הראשי הספרדי של נשר בשנים 1969–1999.

חָדָשׁ!!: מקובל ומרדכי בר מוחא · ראה עוד »

מרדכי דאטו

מרדכי בן יהודה דאטו (1527 – 1585; לפי לנדסהוט: 1502 – 1570) היה רב, משורר ומקובל איטלקי אשר עסק בחישוב הקץ, תלמידו של המקובל משה קורדובירו ושל דודו הרב משה באסולה.

חָדָשׁ!!: מקובל ומרדכי דאטו · ראה עוד »

מרדכי הלברשטאדט

מרדכי בן אליעזר הלברשטאדט (דיסלדורף) (1686 - 23 במאי 1769) היה רב וחוקר יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: מקובל ומרדכי הלברשטאדט · ראה עוד »

מרדכי הכהן (מקובל)

רבי מרדכי הכהן (מכונה בעל הש"ך על התורה) (חי במפנה המאות ה-16 - ה-17) היה מקובל ומחבר הספר שפתי כהן על התורה.

חָדָשׁ!!: מקובל ומרדכי הכהן (מקובל) · ראה עוד »

מרדכי הכהן (פירושונים)

הכהן.

חָדָשׁ!!: מקובל ומרדכי הכהן (פירושונים) · ראה עוד »

מרדכי יהודה ליב זק"ש

הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש (לעיתים: זקס; ו' באדר ה'תרס"ו, 3 במרץ 1906 – ו' באדר ה'תשכ"ג, 2 במרץ 1963) היה רב ישראלי, רבן של שכונות קריית משה וזיכרון משה בירושלים, מראשי ישיבת בית זבול, מהדיר ועורך תורני.

חָדָשׁ!!: מקובל ומרדכי יהודה ליב זק"ש · ראה עוד »

משנת עקביא בן מהללאל

משנת עקביא בן מהללאל בציור טיח צבעוני מסביבות המאה ה-17, על קיר בית הכנסת אייזיק שול בקרקוב משנת עקביא בן מהללאל היא משנה בתחילת פרק ג' של פרקי אבות, שזו לשונה: המשנה מציגה לאדם את אפסותו בעולם הזה לעומת גדולתו של הקדוש ברוך הוא, ובכך באה להרתיע את האדם מחטא.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשנת עקביא בן מהללאל · ראה עוד »

משפחת מנדלבוים

משפחת מנדלבוים (כתיב אחר: מנדלבאום) היא משפחה יהודית ענפה מחסידות קרלין, ששורשיה מגיעים לרבי יואל סירקיס, רבי שמשון מאוסטרופולי והמהרש"ל.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשפחת מנדלבוים · ראה עוד »

משפחת אבוחצירא

אבוחצירא הוא שמה של משפחה יהודית ממוצא מרוקאי השייכת לעדת התושבים שקדמו למגורשי ספרד במרוקו, שהצמיחה רבנים רבים.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשפחת אבוחצירא · ראה עוד »

משפחת אבודיינטה

מִשְׁפַּחַת אַבּוּדִיֶנְטֶה (נכתב גם אוֹבֵּידִיֶנְטִי) הייתה משפחת אנוסים ממוצא פורטוגלי שהיגרה בראשית המאה ה-17 מליסבון והתיישבה באמסטרדם, ובהמשך בהמבורג ובהולשטיין.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשפחת אבודיינטה · ראה עוד »

משפחת קרליץ

משפחת קרליץ היא משפחה יהודית ליטאית, שהצמיחה מתוכה רבנים וגדולי תורה ידועים בליטא ובארץ ישראל, ובראשם החזון איש.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשפחת קרליץ · ראה עוד »

משפחת קלהורה

רבי עקיבא איגר מלווה בשנים מבני משפחת קלהורה: רבי יעקב קאלווארי, ותלמידו רבי משה לאנדסברג (בנו של מחבר הספר "תואר פני שלמה"), דיינים בפוזנן (1837) משפחת קלהורה (נכתב גם; קאלהורא, קאלהורי, קאליהרו קאליהרי, קאליהארא, קאליפארא, קליפארי, קליפארה, וגם קאלווארי) הייתה משפחה יהודית ממוצא ספרדי בפולין.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשפחת קלהורה · ראה עוד »

משפחת קלונימוס

משפחת קָלוֹנִימוּס הייתה משפחה יהודית מיוחסת, שבמשך מאות שנים רבים מבניה היו תלמידי חכמים, רבנים, פייטנים, מקובלים ומנהיגי קהילות יהודיות בצפון איטליה ובאשכנז, אשר נודעו בהשפעתם המכרעת על היצירה הרוחנית המסורתית באשכנז.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשפחת קלונימוס · ראה עוד »

משפחת לוצאטו

משפחת לוצאטו (באיטלקית: Luzzatto או Luzzatti) היא משפחה יהודית-איטלקית-אשכנזית ידועה.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשפחת לוצאטו · ראה עוד »

משפחת לוריא

משפחת לוריא היא משפחה יהודית אשכנזית מיוחסת.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשפחת לוריא · ראה עוד »

משפחת גאגין

משפחת גאגין (באנגלית: Gaguine או Gagin) היא משפחה ספרדית שבניה התפשטו לאחר גירוש ספרד למדינות הבלקן ומרוקו, וכיהנו כרבנים, כרופאים וכאישי ציבור ידועים.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשפחת גאגין · ראה עוד »

משפחת דלויה

משפחת דלויה, היא משפחה שמקורה בכפר "לויה" (ד-לויה) בספרד.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשפחת דלויה · ראה עוד »

משפחת הרצל

בנימין זאב הרצל בנימין זאב הרצל נולד בשנת 1860 ליעקב (1835–1902), סוחר אמיד ובנקאי ולז'אנט (1836–1911) לבית דיאמנט.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשפחת הרצל · ראה עוד »

משפחת כהן-סקלי

כהן סקַלִי היא משפחת כהנים המיוחסת לצדוק הכהן.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשפחת כהן-סקלי · ראה עוד »

משפחות כהן

ביהדות, כֹּהֵן הוא מצאצאי אהרן הכהן.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשפחות כהן · ראה עוד »

משה מפראג

רבי משה בן רבי מנחם היה רב ומקובל שחי בפראג במאות השבע עשרה והשמונה עשרה; מתלמידיו של רבי דוד אופנהיים.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשה מפראג · ראה עוד »

משה מבורגוס

רבי משה בן שלמה בן שמעון מבורגוס היה מגדולי מקובלי קסטיליה.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשה מבורגוס · ראה עוד »

משה אסבאג

ספר 'פני משה' לרבי משה אסבאג הרב משה אסבאג (סביב ה'תק"כ, 1760 - תשרי ה'תקפ"ה, 1824) היה מקובל, פוסק הלכה ודרשן, ראש ישיבה, אב בית הדין ורבה של מרקש במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשה אסבאג · ראה עוד »

משה איסרליש

מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016 בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז' רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשה איסרליש · ראה עוד »

משה נרבוני

ר' משה בן מאיר או בן יהושע, מכונה "הנרבוני" ע"ש מושבו בעיר נרבון.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשה נרבוני · ראה עוד »

משה עידאן

הרב משה עידאן (ה'תר"ב, 1842 – ד' באלול ה'תרנ"ד, 5 בספטמבר 1894) היה דיין ומקובל, שפעל באי ג'רבה ובעיר גאבס שבתוניסיה.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשה עידאן · ראה עוד »

משה קורדובירו

רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (רמ"ק; ה'רפ"ב, 1522 - כ"ג בתמוז ה'ש"ל, 1570), מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מחבר ספרי קבלה שהשפיעו על תורתו של האר"י הקדוש.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשה קורדובירו · ראה עוד »

משה שוהם

רבי מֹשֶׁה שׁוֹהַם מִדּוּלִינָה (בסביבות ה'ת"ק, 1739/1740 – כ"א בתשרי ה'תק"ף, אוקטובר 1819 (בערך)).

חָדָשׁ!!: מקובל ומשה שוהם · ראה עוד »

משה לוריא

הרב רפאל משה לוריא (תרצ"ז, 1936 - כ"ז בכסלו תש"ע, 14 בדצמבר 2009) היה רב ומקובל ישראלי.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשה לוריא · ראה עוד »

משה זכות

רבי משה בן מרדכי זַכּוּת (ידוע בכינויו הרמ"ז) (אמסטרדם, שפ"ה 1625? – מנטובה, ט"ז בתשרי ה'תנ"ח, 1 באוקטובר 1697) היה רב, מקובל, ומשורר יהודי ממוצא פורטוגזי.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשה זכות · ראה עוד »

משה בן מכיר

רבי משה בן מכיר (או משה בן יהודה המכירי) היה ממקובלי העיר צפת במאה ה-16, עמד בראש ישיבה בעין זיתון, מחבר הספר סדר היום.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשה בן מכיר · ראה עוד »

משה בן מימון אלבאז

רבי משה בן מימון אלבאז (מכונה גם: רמב"ם אלבאז; המאה ה-16) היה רב ומקובל בעיר תרודאנת שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשה בן מימון אלבאז · ראה עוד »

משה בן יעקב

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשה בן יעקב · ראה עוד »

משה באסולה

רבי משה באסולה (לעיתים בסולה; נולד בשנת ה'ר"ם (1480) בפזארו, איטליה - נפטר בשנת ה'ש"ך (1560) בצפת) רב ומקובל.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשה באסולה · ראה עוד »

משה ברזני

משה ברזני (14 ביוני 1926, ב' בתמוז ה'תרפ"ו – 21 באפריל 1947, ב' באייר ה'תש"ז), מעולי הגרדום, היה לוחם במחתרת הלח"י שנתפס על ידי הבריטים והתאבד בגיל 20 בצינוק בטרם הועלה לגרדום.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשה ברזני · ראה עוד »

משה גאלנטי (הראשון)

הרב משה בן מרדכי גאלנטי (נקרא גם רבי משה גאלנטי הזקן, על מנת להבדילו מנכדו), נפטר אחרי 1612 (ה'שע"ב; יש אומרים בגיל 90) היה רב, פוסק ומקובל צפתי בולט.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשה גאלנטי (הראשון) · ראה עוד »

משה דוד ואלי

המצבה על קברו של רבי משה דוד וואלי רבי משה דוד ואלי (~1697 – 17 בדצמבר 1776, ז' בטבת ה'תקל"ז) היה פרשן מקרא, רופא, מלומד, ומקובל יהודי מאיטליה.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשה דוד ואלי · ראה עוד »

משה די לאון

הרב משה בן שם טוב די לאון (בלאדינו: Moshe ben Sem Tob de León; כנראה 1240 ה'א' ללוח העברי ? -ה'ס"ה 1305) היה מקובל ספרדי שהפיץ לראשונה את ספר הזוהר, החיבור החשוב ביותר בתורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשה די לאון · ראה עוד »

משה הלברטל

משה הַלְבֶּרְטל (נולד ב-1958) הוא פרופסור מן המניין בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר סגל בית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה, ופרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה על שם גרוס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשה הלברטל · ראה עוד »

משה יאיר וינשטוק

הרב בנציון משה יאיר וינשטוק (י"ג באדר תרנ"ט, 23 בפברואר 1899-ט' באב תשמ"ב, 29 ביולי 1982) היה מקובל נודע ומחברם של 84 חיבורים כמניין שנות חייו, ברובם המכריע ספרי קבלה וחסידות, ספרי שירת קודש, וכמה חיבורים היסטוריים על תולדות חכמי ישראל ובהם על תולדות חסידות ללוב ובפרט על סבו, ר' דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר הרביעי של חסידות ללוב, שכונה בירושלים "ר' דוד'ל".

חָדָשׁ!!: מקובל ומשה יאיר וינשטוק · ראה עוד »

משה יעקב רביקוב

הרב משה יעקב הכהן רביקוב (נודע בכינויו: "הסנדלר"; תרל"ג; 1873 - כ"ב בתשרי תשכ"ז; 6 באוקטובר 1966) היה מקובל וצדיק נסתר שהתגורר ביפו.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשה יעקב רביקוב · ראה עוד »

משומר נסים

משומר נסים מורי משומר, עדן, יהודי תימן, הרב משומר שמואל ניסים הרב משומר בן הרב שמואל נסים (נפטר ב-1948) היה ראש ישיבה וראש המקובלים בעדן, ורבו של הרב מרדכי שרעבי.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשומר נסים · ראה עוד »

משולם פייבוש הלר

רבי משולם פֶייבוּש הלוי הֶלֶר מזְבַּרַז (בכתיב שנהג בזמנו: העליר, זבריזא; תק"ב, 1742 – כ' בכסלו תקנ"ה, 1794) היה מאדמו"רי החסידות בתקופתה הראשונה.

חָדָשׁ!!: מקובל ומשולם פייבוש הלר · ראה עוד »

מלאך (פירושונים)

מַלְאָךְ פירושו שליח, פעמים רבות הכוונה לשליח אלוהים.

חָדָשׁ!!: מקובל ומלאך (פירושונים) · ראה עוד »

מטפחת ספרים

מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).

חָדָשׁ!!: מקובל ומטפחת ספרים · ראה עוד »

מחזיר גרושתו

מחזיר גרושתו הוא כינוי הלכתי למי שגירש את אשתו בגט ולאחר מכן מבקש לשאתה בשנית.

חָדָשׁ!!: מקובל ומחזיר גרושתו · ראה עוד »

מבשרי הציונות

הרב יהודה אלקלעי הרב צבי הירש קלישר הרב אליהו גוטמכר משה הס משה מונטיפיורי מְבַשְׂרֵי הציונות הוא מושג בהיסטוריוגרפיה המתאר שורה של הוגי דעות יהודים שפעלו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 והציגו בכתביהם תפישות ותוכניות מוקדמות שכיוונו כולן להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, עוד בטרם ייסוד תנועת חובבי ציון ב-1881 ותחילת הציונות המדינית ב-1896.

חָדָשׁ!!: מקובל ומבשרי הציונות · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

חָדָשׁ!!: מקובל ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מהר"י

קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: מקובל ומהר"י · ראה עוד »

מהרי"ץ (פירושונים)

קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: מקובל ומהרי"ץ (פירושונים) · ראה עוד »

מוסא בן דוד וחיון

הרב מוסא בן דוד וחיון (אוחיון, בן חיון) (סביב ה'תק"כ, 1760 – כ"ד באב ה'תקע"ז, 6 באוגוסט 1817) היה פוסק הלכה, מקובל, ראש ישיבה ודיין במרקש שבמרוקו בראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מקובל ומוסא בן דוד וחיון · ראה עוד »

מוצפי

מוצפי (במקורות שונים מצפי) הוא שם משפחה יהודי עיראקי.

חָדָשׁ!!: מקובל ומוצפי · ראה עוד »

מורשת יהודית מימי הביניים בארפורט

מורשת יהודית מימי הביניים בארפורט (בגרמנית: Jüdisch-Mittelalterliches Erbe in Erfurt) היא אתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו הכולל שלושה מבנים בעיר ארפורט, בירת מדינת תורינגיה שבמרכז גרמניה: בית הכנסת הישן, המקווה ו"בית האבן".

חָדָשׁ!!: מקובל ומורשת יהודית מימי הביניים בארפורט · ראה עוד »

מושגי יסוד בקבלה

הקבלה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית אשר לפי המסורת הועברה ממורה לתלמידיו למן האדם הראשון והיא עוסקת בעניינים רוחניים, אלוהיים, מופשטים מזמן מקום ותנועה, ולכך נדרשו המקובלים לשפה ייחודית, שבאמצעותה יעבירו הלאה את חכמת הנסתר שהשכל הפשוט אינו יכול להשיגה.

חָדָשׁ!!: מקובל ומושגי יסוד בקבלה · ראה עוד »

מולכו

קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל.

חָדָשׁ!!: מקובל ומולכו · ראה עוד »

מוטי בן ישי

מוטי בן ישי הוא שחקן ישראלי.

חָדָשׁ!!: מקובל ומוטי בן ישי · ראה עוד »

מוזיקה יהודית

לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.

חָדָשׁ!!: מקובל ומוזיקה יהודית · ראה עוד »

מוזיקה יהודית אמנותית

ריקודי זוגות יהודיים מהמאה ה-15. מימין זמר ונגן לאוטה. יצירת מוזיקה אמנותית לנגינה ושירה בבית הכנסת היא, בדומה למוזיקה כנסייתית השייכת למה שנהוג לכנות מוזיקה קלאסית, הלחנה של פסוקים מהתפילה לביצוע באירועים ליטורגיים בשבתות ובחגים ובאירועים מחוץ לבית הכנסת כגון: חתונה, ברית מילה והופעות על רקע דתי יהודי.

חָדָשׁ!!: מקובל ומוזיקה יהודית אמנותית · ראה עוד »

מודה אני

חציה הראשון של תפילת מודה אני על קיר בנין ברחוב בני ברק בתל אביב מוֹדֶה אֲנִי היא תפילה יהודית קצרה הנאמרת מיד עם השכמת הבוקר, בה מודים לאלוהים על החזרת הנשמה בסיום השינה.

חָדָשׁ!!: מקובל ומודה אני · ראה עוד »

מכלוף עידאן

הרב מכלוף עידאן (ה'תר"ם, 1880 - י"ח בכסלו ה'תש"ז, 11 בדצמבר 1946), היה רבו של רובע דיג'ת - ה"חארה צגירה" (הרובע הקטן) בג'רבה שבתוניסיה.

חָדָשׁ!!: מקובל ומכלוף עידאן · ראה עוד »

א' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' באדר א' או שבר המצווה בשנה פשוטה, היא ברוב השנים, פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: מקובל וא' באדר · ראה עוד »

א' בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' כסלו היא פרשת ויצא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת תולדות אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: מקובל וא' בכסלו · ראה עוד »

אמירה הס

אמירה הֶס (13 במרץ 1943 – 1 בדצמבר 2023) הייתה משוררת, ציירת ושחקנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: מקובל ואמירה הס · ראה עוד »

אנוסים

"מראנוס", צילום שחור-לבן של ציור מאת משה מימון, 1898. האנוסים היו יהודים, שאולצו להמיר את דתם ולקבל על עצמם את דת המדינה השולטת אך המשיכו לשמור בסתר על זיקתם לדת ולעם היהודי.

חָדָשׁ!!: מקובל ואנוסים · ראה עוד »

אפרים מונסונייגו

הרב אפרים מונסונייגו (מכונה: "מהרא"ם") (ה'ת"ע, 1710 - סביב ה'תק"ן, 1790) היה מקובל, ודיין בפאס.

חָדָשׁ!!: מקובל ואפרים מונסונייגו · ראה עוד »

אפרים שמואל לרנר

הרב אפרים שמואל לרנר (פפרמן; י"ב בתשרי תרל"ט, 9 באוקטובר 1878 - כ"א בתמוז תשכ"ב, 23 ביולי 1962) היה מקובל וראש ישיבת המקובלים שער השמים, ממקימי שכונת שערי חסד בירושלים, מייסד בית הכנסת הגר"א בשכונה והחזן בו.

חָדָשׁ!!: מקובל ואפרים שמואל לרנר · ראה עוד »

אפרים כהן

הרב אפרים זלכה הכהן (ה'תרמ"ו 1885, בגדאד - ג' בתשרי ה'תשי"ז, 8 בספטמבר 1956, ירושלים) היה מקובל עיראקי ודרשן, מראשי ישיבת פורת יוסף.

חָדָשׁ!!: מקובל ואפרים כהן · ראה עוד »

ארפורט

גשר קרמר שרידים מחומת העיר מן המאה ה-11 בית העירייה כתובת זיכרון מעל מבנה המלון בו התאכסן וילי ברנדט בביקורו בעיר ב-1970 בית הכנסת הישן (ארפורט), נבנה ב-1094 ארפורט (בגרמנית: Erfurt) היא בירת מדינת תורינגיה שבמרכז גרמניה והעיר הגדולה במדינה.

חָדָשׁ!!: מקובל וארפורט · ראה עוד »

ארלנגר

ארלנגר, הוא שם משפחה ממוצא גרמני, על שם העיר ארלנגן קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:שמות משפחה גרמניים קטגוריה:שמות משפחה טופונימיים.

חָדָשׁ!!: מקובל וארלנגר · ראה עוד »

אריה לייב צינץ

תמונת קברו הרב אריה לייב צינץ (~ה'תקכ"ח, 1768 – ג' באייר ה'תקצ"ג, ~22 באפריל 1833), הנודע בכינוי מהרא"ל, היה רב, דיין, פוסק, מקובל, ראש ישיבה ומחבר ספרים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: מקובל ואריה לייב צינץ · ראה עוד »

אריה לייב הלוי אפשטיין

הרב אריה לייב הלוי אפשטיין (ה'תס"ח, 1708 - י"ג בתמוז תקל"ה, 1775) היה רב ומקובל במאה ה-18, נודע בכינויו בעל הפרדס על שם ספרו.

חָדָשׁ!!: מקובל ואריה לייב הלוי אפשטיין · ראה עוד »

אשר מזרחי

אשר שמעון מזרחי (1890 – 27 באוקטובר 1967) היה מוזיקאי, טנור, חזן, מלחין ומשורר ציוני, גדול הפייטנים-חזנים של החזנות הספרדית-ירושלמית במאה ה-20, ו"המפורסם מבין כל המנגנים והפייטנים, גם בקרב היישוב הערבי".

חָדָשׁ!!: מקובל ואשר מזרחי · ראה עוד »

אשר בן דוד

אשר בן דוד היה רב ומקובל שחי במאה ה-13 בפרובאנס ומאוחר יותר בגירונה.

חָדָשׁ!!: מקובל ואשר בן דוד · ראה עוד »

אשלג (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: מקובל ואשלג (פירושונים) · ראה עוד »

אלעזר

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: מקובל ואלעזר · ראה עוד »

אלעזר מגרמייזא

רבי אלעזר מגרמייזא (גם "גרמיזה", וגם "ורמייזא"; הכוונה לעיר וורמס) (ד'תתק"ך, 1160 – ד'תתק"ץ, 1230 בערך) היה מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: מקובל ואלעזר מגרמייזא · ראה עוד »

אלעזר אזכרי

קברו של רבי אלעזר אזכרי סמוך לקבר האר"י בבית הקברות היהודי העתיק בצפת (2008) רבי אלעזר בן משה אזכרי (מצוי גם: אזקרי או אזיקרי או אזיכרי, 1533–1600) היה מקובל, דרשן ומשורר יליד צפת.

חָדָשׁ!!: מקובל ואלעזר אזכרי · ראה עוד »

אלעזר אבוחצירא

הרב אלעזר אבוחצירא (כונה באבא אלעזר; 9 באוגוסט 1948, ד' באב ה'תש"ח – 29 ביולי 2011, כ"ז בתמוז ה'תשע"א) היה רב ומקובל.

חָדָשׁ!!: מקובל ואלעזר אבוחצירא · ראה עוד »

אלעזר בירבי קליר

רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.

חָדָשׁ!!: מקובל ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »

אלקבץ

אלקבץ הוא שם משפחה יהודי נפוץ בין משפחות ממוצא ספרדי ומרוקאי.

חָדָשׁ!!: מקובל ואלקבץ · ראה עוד »

אלתר ישראל שמעון פרלוב

רבי אלתר ישראל שמעון פֶּרְלוֹב (בכתיב יידי: פּעֶרלאָוו, שמו הפרטי מוכר גם בקיצור (ראשי תיבות) "אי"ש"; חשוון ה'תרל"ה, 1874 – ו' בטבת ה'תרצ"ג, 4 בינואר 1933) היה האדמו"ר (השני) מנובומינסק, מהאדמו"רים הבולטים שבתקופת מלחמת העולם הראשונה ומראשי אגודת ישראל בפולין.

חָדָשׁ!!: מקובל ואלתר ישראל שמעון פרלוב · ראה עוד »

אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא

הרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, מכונה מוהרא"ז (תצ"ט – י"ח באדר ב' תקנ"ד, 1794) היה רב ומקובל ליטאי מהמאה ה-18.

חָדָשׁ!!: מקובל ואלכסנדר זיסקינד מהוראדנא · ראה עוד »

אלכימיה

"האלכימאי, בחיפושו אחר אבן החכמים, מגלה את הזרחן, ומתפלל לסיום מוצלח של הניסוי כמנהג האסטרולוגים הכימיים הקדומים", ג'וזף רייט מדרבי, 1771 "מעבדתו של האלכימאי", ציור מאת הנס פרדמן דה פריס אלכימיה (מערבית: الكيمياء, "אל-כִּימיאא") היא תחום של חקר החומרים בטבע, שהתפתח החל משלהי העת העתיקה (המאה ה-5) ולאורך ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: מקובל ואלכימיה · ראה עוד »

אליעזר שולביץ

קברו בהר הזיתים הרב אליעזר שולביץ (~ה'תר"ח, 1848 - ב' בחשוון ה'תרצ"ב, 13 באוקטובר 1931) היה ראש ישיבה ליטאי.

חָדָשׁ!!: מקובל ואליעזר שולביץ · ראה עוד »

אליעזר היילבוט

הרב אליעזר לאזי היילבוט (ג' בתשרי ת"ק – א' בשבט ה'תקע"ד, 1740 – 1814) כיהן כדיין בפוזנן, ואחר כך כראש בית דין של קהילות אה"ו (ראשי תיבות של אלטונה, המבורג, וונדסבק).

חָדָשׁ!!: מקובל ואליעזר היילבוט · ראה עוד »

אלישע גאליקו

רבי אלישע גאליקו (נפטר בשנת ה'של"ח, 1578) היה ראש ישיבה ומקובל שנולד באיטליה, ולאחר שעלה ארצה בצעירותו חי בצפת.

חָדָשׁ!!: מקובל ואלישע גאליקו · ראה עוד »

אלישיב

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: מקובל ואלישיב · ראה עוד »

אליהו מני (רב)

הרב אליהו סלימאן מני (תמוז ה'תקע"ח, 1818 – ח' בתמוז ה'תרנ"ט, 1899) היה רבה הראשי של חברון, מגדולי רבני יהדות עיראק.

חָדָשׁ!!: מקובל ואליהו מני (רב) · ראה עוד »

אליהו רגולר

רבי אליהו רגולר (נודע גם בכינויו: רבי אליהו מקאליש או: קלישר; ה'תקנ"ד, 1794 - י"ט בחשוון ה'תר"י, 1849) היה רב ליטאי, פוסק הלכה ומקובל.

חָדָשׁ!!: מקובל ואליהו רגולר · ראה עוד »

אליהו לואנץ

רבי אליהו בר משה לואנץ אשכנזי (כ"ג באייר ה'שכ"ד מאי 1564 – כ"א בתמוז ה'שצ"ו, 1636) נודע בשם רבי אליהו בעל שם היה רב, מקובל, דרשן ופייטן אשכנזי.

חָדָשׁ!!: מקובל ואליהו לואנץ · ראה עוד »

אליהו ליאון לוי

ספרי הרב אליהו ליאון לוי בית הכנסת בישיבת תיקוני אליהו ומעייני הישועה הרב אליהו ליאון לוי ("הבאבא ליאון") (ה'תרצ"ט, 1939 – ד' באב ה'תשע"ה, 20 ביולי 2015) היה מקובל מבני ברק, מחבר "תיקון יסוד ישועת אליהו".

חָדָשׁ!!: מקובל ואליהו ליאון לוי · ראה עוד »

אליהו חמווי

רבי אליהו חמווי (ה'ת"ר - ה'תרע"ו; 1839–1915) היה ראב"ד חלב (ארם צובא) שבסוריה, פייטן ומקובל.

חָדָשׁ!!: מקובל ואליהו חמווי · ראה עוד »

אליהו בן משה חיים

רבי אליהו בן רבי משה חיים (ה'תקס"ז, 1807 - ז באלול ה'תרי"ט, 6 בספטמבר 1859) היה מקובל, דרשן, פוסק וסוחר, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר בגדאד שבעיראק במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: מקובל ואליהו בן משה חיים · ראה עוד »

אליהו בן-אמוזג

הרב אליהו בן-אמוֹזֶג (הראב"א) (בצרפתית: Elie Benamozegh; י"ג באייר ה'תקפ"ג, 24 באפריל 1823 – ז' באדר א' תר"ס, 6 בפברואר 1900) היה רב, מקובל, פילוסוף ופרשן המקרא.

חָדָשׁ!!: מקובל ואליהו בן-אמוזג · ראה עוד »

אליהו בעל שם מחלם

רבי אליהו ב"ר אהרן יהודה בעל שם מחלם (1520 לערך - 1583) היה מקובל ורב קהילת חלם.

חָדָשׁ!!: מקובל ואליהו בעל שם מחלם · ראה עוד »

אליהו גוטמכר

הרב אליהו גוטמכר (י"א באב ה'תקנ"ו, 1796 - כ"ד בתשרי ה'תרל"ה, 1874) היה רב, מקובל והוגה דעות, ממבשרי הציונות, ומראשוני הקוראים להתיישבות חקלאית בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מקובל ואליהו גוטמכר · ראה עוד »

אליהו די וידאש

קברו של רבי אליהו די וידאש בבית העלמין העתיק בחברון רבי אליהו די וידאשׂ (ה'ש"י-ה'שמ"ז) היה מקובל והוגה דעות מצפת וראש רבני חברון במאה ה-16, ומחבר הספר ראשית חכמה.

חָדָשׁ!!: מקובל ואליהו די וידאש · ראה עוד »

אליהו הכהן (רב)

רבי אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי (איזמיר, 1659 (משוער) – איזמיר, 1729, ח' באדר ב' ה'תפ"ט) היה דיין, מחבר ספרים ומקובל מחכמי איזמיר.

חָדָשׁ!!: מקובל ואליהו הכהן (רב) · ראה עוד »

אבן שם טוב

אבן שם טוב הוא שמה של משפחת רבנים שפעלה בספרד במאה ה-15 קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל.

חָדָשׁ!!: מקובל ואבן שם טוב · ראה עוד »

אבא מרי חלפן

רבי אַבָּא מָרִי חַלְפָן (נפטר ח' באלול ה'שמ"ו, 22 באוגוסט 1568) היה רב, מקובל, אסטרונום ורופא בפראג במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: מקובל ואבא מרי חלפן · ראה עוד »

אבא בומסלא

רבי אַבְרָהָם אַבָּא בֶּן שְׁלֹמֹה, המכונה אַבָּא בּוֹמְסֵלָא, היה רב, מקובל, סופר ומהדיר יהודי אשכנזי במפנה המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: מקובל ואבא בומסלא · ראה עוד »

אבנר מבורגוס

אבנר מבורגוס (1260–1347 לערך) היה רופא, ראש ישיבה ופילוסוף יהודי שהתגורר בצפון קסטיליה.

חָדָשׁ!!: מקובל ואבנר מבורגוס · ראה עוד »

אבנר ישראל הצרפתי

הרב אבנר ישראל הצרפתי (כ"א בשבט ה'תקפ"ז 18 בפברואר 1827- ח' בתשרי ה'תרמ"ד 9 באוקטובר 1883) היה פוסק, דיין, מקובל וכרוניקאי מהעיר פאס שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: מקובל ואבנר ישראל הצרפתי · ראה עוד »

אברהם מונסון

רבי אברהם מונסון (מכונה גם: אברהם מונסון הזקן; 1560 בערך – 1619) היה רב, דיין, ראש ישיבה ומקובל בקהיר שבמצרים וממנהיגיה של יהדות מצרים.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם מונסון · ראה עוד »

אברהם מיוחס

רבי אברהם מיוחס (ת"ס – כ"ט בכסלו ה'תקכ"ח) היה דיין, מקובל ומחבר ספרות תורנית שפעל בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם מיוחס · ראה עוד »

אברהם מיכאל קרדוזו

אברהם מיכאל (מיגֶל) קרדוזו (Abraham Miguel Cardozo; 1627 – 1706) היה רופא ומקובל יהודי, יליד ספרד, מהוגי הדעות הגדולים והמרכזיים של התנועה השבתאית, שפעל בעיקר בצפון אפריקה ובטורקיה במחצית השנייה של המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם מיכאל קרדוזו · ראה עוד »

אברהם אסולין

חתימת רבי אברהם אסולין הרב אברהם אסולין (סביב ה'תקכ"ה, 1765 - טבת ה'תקצ"ב, 1832) היה מקובל, פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של מרקש בראשית המאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם אסולין · ראה עוד »

אברהם אלנקאר

רבי אברהם אלנקאר (המאה ה-18, נפטר בשנת ה'תקס"ד - 1804) היה דיין בליוורנו שבאיטליה, מקובל, מדקדק, משורר ופרשן.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם אלנקאר · ראה עוד »

אברהם אלקנה זקס

הרב אברהם אלקנה זקס (1846 – כ"ד באדר ה'תרס"ג, 23 במרץ 1903) היה מנכבדי העדה האשכנזית בירושלים, ראש כולל הולנד ודויטשלנד, מייסד ומנהל מושב הזקנים הכללי המאוחד ועסקן ירושלמי.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם אלקנה זקס · ראה עוד »

אברהם אלישיב

הרב אברהם אלישיב (וכן: אלישוב; בכתיב יידי: עליאשאוו; תרל"ז, 1877 בערך - ד' בחשוון תש"ג, אוקטובר 1942) היה רבה של הומל שבבלארוס, ולאחר עלייתו לארץ ישראל מייסד ורב "תפארת בחורים" בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם אלישיב · ראה עוד »

אברהם אזולאי

רבי אברהם אזולאי (ה'ש"ל, 1570 – כ"ד בחשון ה'ת"ד, 1643; יש הטוענים כי נפטר בכ"א בחשוון) היה מקובל ופוסק, סב סבו של החיד"א.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם אזולאי · ראה עוד »

אברהם אזולאי (מרקש)

רבי אברהם בן ישראל אזולאי (נפטר בח' באב ה'תק"א, יולי 1741) היה מקובל, פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של מרקש שבמרוקו במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם אזולאי (מרקש) · ראה עוד »

אברהם אחי הגר"א

רבי אברהם אחי הגר"א (ה'תפ"ב, 1722 - ד' בניסן ה'תקס"ד, 16 במרץ 1804), היה מקובל ודרשן, מחבר ספר המוסר מעלות התורה שהודפס במהדורות רבות וזכה לפופולריות רבה.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם אחי הגר"א · ראה עוד »

אברהם אבן מוסה

הרב אברהם אבן מוסה (ה'ת"כ, 1660 (משוער) - כ"א באדר ה'תצ"ג, מרץ 1733) היה רב, פייטן, פוסק ומקובל מרוקאי מהמאה ה-18, שפעל בתטואן ובתוניס.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם אבן מוסה · ראה עוד »

אברהם אבוקרא

רבי אברהם אבוקרא (נפטר י' בכסלו ה'תר"ם, 25 בנובמבר 1879) היה רב ודיין מפוסקי יהדות תוניסיה.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם אבוקרא · ראה עוד »

אברהם אבולעפיה

רבי אברהם אַבּוּלְעַפְיָה (ה' אלפים, 1240 - ה'נ"א, 1291 בערך) היה רב ומקובל, נחשב לרוב כנציג הבולט של זרם הקבלה האקסטטית.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם אבולעפיה · ראה עוד »

אברהם אביגדור

אברהם אביגדור (Abraham Bonet ben Meshullam; נולד ב-1350) היה פילוסוף ומקובל, רופא ומתרגם, בן יהדות פרובאנס במאה ה-14.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם אביגדור · ראה עוד »

אברהם אדרוטיל

רבי אברהם בן רבי שלמה אדרוטיל (אדרוטיאל או אברהם מטרוטיאל; ה'רמ"ב, 1482 – לא לפני ה'שכ"ו, 1566) היה רב, מקובל וכרוניקן, מראשי קהילת המגורשים בעיר פאס שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם אדרוטיל · ראה עוד »

אברהם סבע

רבי אברהם בן יעקב סבע (1440 ה'ר, ספרד - 1508, ט' בתשרי ה'רס"ט, ליד ורונה, איטליה) היה רב, מקובל, והוגה דעות יהודי בדור גירוש ספרד.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם סבע · ראה עוד »

אברהם ענתיבי

הרב אברהם בן יצחק ענתיבי (תקכ"ה, 1765 - תרי"ח, 1858) היה רבהּ הראשי של חלב שבסוריה, דיין, מקובל ופייטן.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם ענתיבי · ראה עוד »

אברהם ראובן הכהן סופר

ממוזער הרב אברהם ראובן הכהן סופר (נפטר בט"ז בניסן ה'תל"ג, 1673) היה מקובל, מחכמי פראג במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם ראובן הכהן סופר · ראה עוד »

אברהם רוויגו

רבי אברהם רוויגו (נולד ה'ת"י (1650) בקירוב; נפטר בכ"ה באדר ה'תע"ד, 12 במרץ 1714) היה מגדולי מקובלי איטליה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם רוויגו · ראה עוד »

אברהם שרון

שבדרון, אדר א' תרצ"ב (פברואר 1932) אברהם א' שרון (שְבַדְרוֹן) (נכתב גם שוואדרון; Schwadron; י"ב באלול תרמ"ג, 10 בספטמבר 1878, בְּיֶניוּב, גליציה, אוסטריה – כ"א בתשרי תשי"ח, 17 באוקטובר 1957, ירושלים) היה הוגה דעות, מוזיקאי, מלומד ופובליציסט, מייסד אוסף האוטוגרפים (כתבי יד מקוריים וחתומים) והפורטרטים בספרייה הלאומית.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם שרון · ראה עוד »

אברהם חמוי

הרב אברהם שלום חי חמוי (26 בנובמבר 1838 – 1886) (להלן הא"ח) היה פוסק הלכה, מקובל, פולמוסן ועיתונאי.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם חמוי · ראה עוד »

אברהם חיים עדס

ממוזער הרב אברהם חיים (ענתבי) עדס (ה'תר"ך, 1859 - כ"ח באב ה'תרפ"ה, 1925) היה מגדולי מקובלי ירושלים, חבר בית הדין לעדת ארם צובא בירושלים וממייסדי ישיבת המקובלים "ישיבת רחובות הנהר" בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם חיים עדס · ראה עוד »

אברהם חיים רודריגס

הרב אברהם חיים בן משה רודריגס היה רב, פוסק ומקובל איטלקי.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם חיים רודריגס · ראה עוד »

אברהם בן אליעזר הלוי

רבי אברהם בן אליעזר הלוי (הזקן; ה'ר"כ, 1460 בערך – בין ה'ר"צ–ה'רצ"ה, 1530–1535).

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם בן אליעזר הלוי · ראה עוד »

אברהם בן לוי קונקי

רבי אברהם בן לוי קונקי היה מקובל שפעל בעיר חברון במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם בן לוי קונקי · ראה עוד »

אברהם בן חנניה

רבי אברהם בן חנניה תלמיד רבי יוסף מטראני מחכמי ארץ ישראל, שד"ר ומקובל נולד בשנת שמ"ה בערך.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם בן חנניה · ראה עוד »

אברהם בן חנניה יגל

הרב אברהם בן חנניה יגל - (גליקו) (1553 – 1624) היה רופא, פילוסוף ומקובל יהודי-איטלקי, בעל הספר האוטוביוגרפי-פילוסופי-קבלי "ספר גיא חיזיון".

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם בן חנניה יגל · ראה עוד »

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »

אברהם בן יצחק מנרבונה

רבי אברהם ב"ר יצחק אב בית דין מנרבונה (מכונה הראב"ד השני; הראב"י; הר"א אב"ד; ר' אברהם בר יצחק מנפלייר. ד'תתמ"ה 1085 - ד'תתקי"ט 1158 היה רב מקובל, אב בית דין של העיר נרבּונה, ובעל ישיבה, מחכמי יהדות פרובנס שבתקופת הראשונים, אשר לו מיוחס "ספר האשכול".

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם בן יצחק מנרבונה · ראה עוד »

אברהם בן-שבת

הרב אברהם בן-שבת (1842, ה'תר"ב – 29 בדצמבר 1916, ד' בטבת ה'תרע"ז) היה סוחר, מתורגמן ומחבר ספרים יהודי-מרוקאי, מנהיג הקהילה היהודית באספי שבמרוקו, ובסוף ימיו איש ציבור בחיפה.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם בן-שבת · ראה עוד »

אברהם בדרשי

רבי אברהם בן יצחק בֶּדֶרְשִׂי (לעיתים: אברהם פרופיאט; בצרפתית: Abraham Bedersi; ~ד'תתק"ץ, 1230 – ~ה'ס', 1300) היה רב ומדקדק עברי, משורר ופייטן מחכמי יהדות פרובנס במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם בדרשי · ראה עוד »

אברהם בינג

הרב אברהם הלוי בינג ידוע גם בתור מורנו רבי אברהם סג"ל בינגא (ה'תקי"ב, 1752, פרנקפורט – ה' באדר ה'תר"א, 26 בפברואר 1841, הכברג-וירצבורג).

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם בינג · ראה עוד »

אברהם גאלאנטי (מקובל)

הרב אברהם בן מרדכי גאלאנטי היה מקובל איטלקי.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם גאלאנטי (מקובל) · ראה עוד »

אברהם גרשון מקיטוב

רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר בכ"ה באדר א' תקכ"א, 1761), היה רב ומקובל בברודי שבגליציה, וגיסו של הבעל שם טוב (הבעש"ט).

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם גרשון מקיטוב · ראה עוד »

אברהם הלל

הרב אברהם הלל הרב הלל (קיצוני משמאל) עם רבני עיראק חכם אברהם הלל (1824 – 8 בינואר 1920) היה חכם באשי וראב"ד בבגדאד, וממנהיגי יהדות בבל.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם הלל · ראה עוד »

אברהם הלוי אמיגו

רבי אברהם הלוי אמיגו (ה'ש"ע 1610 (לערך), אדריאנופול - ה'תמ"ג 1683, ירושלים) היה מחכמי ארץ ישראל שבאו מטורקיה.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם הלוי אמיגו · ראה עוד »

אברהם כהן

כהן, אברהם.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם כהן · ראה עוד »

אברהם כהן דה-הירירה

רבי אברהם כהן בן דוד דה-הירירה (באיטלקית: Abraham Cohen de Herrera; 1562 בקירוב – 4 בפברואר 1635), היה פילוסוף ומקובל יהודי ספרדי-איטלקי-הולנדי.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם כהן דה-הירירה · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: מקובל ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אבו אהרן בן שמואל הנשיא

רבי אַבּוּ אַהֲרֹן בֶּן שְׁמוּאֵל הַנָּשִׂיא (חי במאה ה-9, סביבות שנת ד'תר"ם) היה מקובל מדור המעבר בין הגאונים לראשונים, מוכר כמי שהעלה מבבל ללומברדיה את סודות הקבלה שעמדו בבסיס תורת הסוד האשכנזית של חסידי אשכנז.

חָדָשׁ!!: מקובל ואבו אהרן בן שמואל הנשיא · ראה עוד »

אבולעפיה

אַבּוּלְעַפְיַה הוא שם משפחה יהודי ספרדי מימי הביניים (במקור: أبو العافية, אבו (א)ל־עאפיה) שפירושו בערבית: "אב־הבריאות".

חָדָשׁ!!: מקובל ואבולעפיה · ראה עוד »

אביעד שר שלום באזילה

שער הספר אמונת חכמים, דפוס ווארשא לוח שנה שהודפס בשנת ה'ת"צ על ידי הרב אביעד שר שלום באזילה ממנטובה שבאיטליה רבי אביעד שר שלום באזילה (מכונה השר שלום, ביידיש וגרמנית: Solomon Abi'ad Sar Shalom Basilea; ה'ת"מ, 1680 – ט"ו בתשרי ה'תק"ד, 3 באוקטובר 1743) היה רב וראש ישיבה, מקובל, מהנדס ואסטרונום יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: מקובל ואביעד שר שלום באזילה · ראה עוד »

אביגדור קרא

רבי אביגדור קרא (נפטר בט' באייר ה'קצ"ט, 25 באפריל 1439) היה דיין, ראש ישיבה, מקובל ומשורר בפראג.

חָדָשׁ!!: מקובל ואביגדור קרא · ראה עוד »

אדם בעל שם

רבי אדם בעל שם הוא דמות המופיעה בחיבור ההגיוגרפי החסידי "שבחי הבעש"ט", כמקובל ובעל שם שפעל במאה ה־17 שכתביו בקבלה הגיעו לידי הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: מקובל ואדם בעל שם · ראה עוד »

אהרן עזריאל

הרב אהרן עזריאל, (ה'תקע"ט, 1818 – ט' בסיון ה'תרל"ט, 3 במאי 1879) היה מקובל ארץ ישראלי, ראש ישיבת המקובלים בית-אל בעיר העתיקה בירושלים בין השנים ה'תרל"א–ה'תרל"ט (1871–1879).

חָדָשׁ!!: מקובל ואהרן עזריאל · ראה עוד »

אהרן שלמה מהריל

ממוזער הרב אהרן שלמה מהריל בן כתריאל (? - כ"ג בחשון ה'תרצ"ט) היה רב ומקובל.

חָדָשׁ!!: מקובל ואהרן שלמה מהריל · ראה עוד »

אהרן לוי (ראש מועצה)

הרב ד"ר אהרן חי לוי (ב' בטבת ה'תרצ"ח, 5 בדצמבר 1937 – כ"ח בכסלו ה'תשע"ה, 20 בדצמבר 2014) היה רב, איש חינוך, דוקטור להיסטוריה ואיש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: מקובל ואהרן לוי (ראש מועצה) · ראה עוד »

אהרן ברכיה ממודנה

רבי אהרן ברכיה ממוֹדֶנָה (נכתב לעיתים: אהרן ברכיה מודינא; 1549-כ"ו בתמוז ה'שצ"ט, 28 ביולי 1639) היה רב ומקובל בן יהדות איטליה.

חָדָשׁ!!: מקובל ואהרן ברכיה ממודנה · ראה עוד »

אהרן בכור אלחדיף

רבי אהרן בכור אלחדיף (מכונה "אב"א"; ה'תקצ"ה - ה'תרס"ט; 1835–1909) היה רב ושד"ר, שכיהן כרב הראשי והחכם באשי של טבריה וכרב הראשי לצפת.

חָדָשׁ!!: מקובל ואהרן בכור אלחדיף · ראה עוד »

אהרן הכהן מראגוזה

רבי אהרן בן דוד הכהן מראגוזה (נולד ב-1580 לערך) היה רב בראגוזה, בימינו דוברובניק.

חָדָשׁ!!: מקובל ואהרן הכהן מראגוזה · ראה עוד »

אהרן ווירמש

רבי אהרן ווירמש (נהגה: ווֹרְמְס או וֶרְמְס; י"ח באב ה'תקי"ד, 7 ביולי 1754 – ט"ו באייר ה'תקצ"ו, 2 במאי 1836) היה רבה של יהדות מץ, דיין, מקובל וראש ישיבה במץ, ומחבר ספרי "מאורי אור" על תלמוד בבלי ועל שולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: מקובל ואהרן ווירמש · ראה עוד »

אהרימן

אַהְרִימַן, או בלשון אָוֶסְטִית- אַנְגְרַה מַנְיוּ, 'הרוח הרעה', הוא מייצג הרוע ויריבו של האל בדת הזורואסטרית, המיוחסת לנביא זרתוסטרה.

חָדָשׁ!!: מקובל ואהרימן · ראה עוד »

אהבה

כפות ידיים יוצרות יחד צורה של לב, כסמל של האהבה אהבה היא קבוצה של רגשות וחוויות, הקשורות לתחושה של חיבה עזה או אחדות עמוקה או יצר מוכרח כלפי ישות כלשהי: אדם, בעל-חיים, חפץ, מקום ואף רעיון.

חָדָשׁ!!: מקובל ואהבה · ראה עוד »

אור שרגא

מולא אור שרגא (נולד בתחילת המאה ה-18, נפטר בכ"ח בחשוון ה'תקנ"ד, 1793) היה מקובל, דיין ומנהיג רוחני בקרב יהדות פרס במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: מקובל ואור שרגא · ראה עוד »

אוחנה

אוחנה הוא שם משפחה של יהודים שמוצאם מצפון אפריקה, ופירושו "מוכר חינה" או בברברית – "בן ".

חָדָשׁ!!: מקובל ואוחנה · ראה עוד »

אינסוף

אינסוף (תו: ∞) הוא מונח עם משמעויות שונות במתמטיקה, בפילוסופיה, בתאולוגיה ובשפת היומיום, המתייחס להיעדר גבול כמותי, מרחבי, זמני, או רעיוני.

חָדָשׁ!!: מקובל ואינסוף · ראה עוד »

אינסוף (פילוסופיה)

אינסוף הוא העדר גבול בהמשכיותו של עצם או נתון מוגדר.

חָדָשׁ!!: מקובל ואינסוף (פילוסופיה) · ראה עוד »

איפרגן

איפרגן הוא שם משפחה שמעיד על כך שמוצאו של נושאו הוא בכפר איפרגן שבהרי האטלס במרוקו.

חָדָשׁ!!: מקובל ואיפרגן · ראה עוד »

איחוז

ממוזער איחוז הוא מצב פסיכולוגי שבו אדם מאמין שכוחות חיצוניים חדרו לגופו וקנו עליו שליטה, כשהם דוחקים באופן זמני את זהותו הרגילה.

חָדָשׁ!!: מקובל ואיחוז · ראה עוד »

אייזיק יעקלס

מצבת אייזיק יעקלס, בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, 2016 יצחק בן יעקב שכונה ביידיש אֵייזִיק יֶעקֶלֶס (פולנית: Izaak Jakubowicz, "איזאק יעקובוביץ'"; נפטר בכ"ו בסיוון ה'תי"ג, 1653) היה יהודי עשיר, פרנס הקהילה היהודית בקז'ימייז' שבקרקוב במאה ה-17 ובונה בית הכנסת אייזיק שול.

חָדָשׁ!!: מקובל ואייזיק יעקלס · ראה עוד »

נסים אוחנה

שלט לזכר הרב אוחנה בבית כנסת "היכל נתנאל" בחיפה הרב נסים בנימין אוחנה (מדיאה - דצמבר 1881, חיפה - 30 במרץ 1962) היה סגן הרב הראשי במצרים, רב ראשי בעזה, בחיפה ובמקומות נוספים.

חָדָשׁ!!: מקובל ונסים אוחנה · ראה עוד »

נסים נחום

הרב נסים נחום (17 בדצמבר 1862 – 19 בינואר 1927) היה מקובל, איש ציבור ונדבן, ממייסדי ישיבות פורת יוסף, שער השמים, "רחובות הנהר", וחברת "כתר תורה".

חָדָשׁ!!: מקובל ונסים נחום · ראה עוד »

נסים נדבו הכהן

הרב נסים יצחק הכהן נדבו (1872 בערך - 31 בדצמבר 1972) היה מקובל, אב בית דין ורבה הראשי של דמשק שבסוריה במשך שנים רבות.

חָדָשׁ!!: מקובל ונסים נדבו הכהן · ראה עוד »

נסים פרץ

הרב נסים פרץ (ו' בתשרי תש"ז; 10 באוקטובר 1946 - כ"ח בשבט תשע"ב 21 בפברואר 2012) היה מקובל, מוהל, רב.

חָדָשׁ!!: מקובל ונסים פרץ · ראה עוד »

נסים זרחיה אזולאי

רבי נסים זרחיה אזולאי (ירושלים - צפת כ"ו בטבת ה'תקצ"ז) היה רב דיין מקובל ומחבר ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: מקובל ונסים זרחיה אזולאי · ראה עוד »

נערה בחולצה כחולה

נערה בחולצה כחולה הוא הרומן השני והמקיף של גבריאל בן-שמחון שיצא באוקטובר 2013 בעריכת נוית בראל בהוצאת "ידיעות אחרונות ספרי חמד".

חָדָשׁ!!: מקובל ונערה בחולצה כחולה · ראה עוד »

נעים בן אליהו

הרב נעים בן אליהו (ד' בחשון תרפ"ד 14 באוקטובר 1923 - ו' באלול תשע"ד 1 בספטמבר 2014) היה רב בשכונת הבוכרים בירושלים וראש ישיבת בן איש חי.

חָדָשׁ!!: מקובל ונעים בן אליהו · ראה עוד »

נפתלי הרץ בכרך

הרב נפתלי בן יעקב אלחנן בכרך, היה רב מקובל, יליד פרנקפורט שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: מקובל ונפתלי הרץ בכרך · ראה עוד »

נפתלי הרץ הלוי

הרב נפתלי הרץ הלוי וידנבוים (י"ג בחשוון תרי"ג, 26 באוקטובר 1852 – י"ד בסיוון תרס"ב, 1902) היה הרב האשכנזי הראשון של יפו והמושבות.

חָדָשׁ!!: מקובל ונפתלי הרץ הלוי · ראה עוד »

נפתלי כ"ץ

רבי נפתלי כ"ץ (ה'ת"ט; 1648 – כ"ד בטבת ה'תע"ט; 15 בינואר 1719) היה רב, מקובל, אב בית דין וראש ישיבה, שנדד וגלה בין אוסטרהא (כיום במערב אוקראינה), פוזן (כיום פוזנן), פראג בצ'כיה, פרנקפורט במערבה של גרמניה, ושוב אוסטרהא.

חָדָשׁ!!: מקובל ונפתלי כ"ץ · ראה עוד »

נתן אדלר

הרב נתן בן שמעון הכהן אדלר (י' בטבת ה'תקי"ב, דצמבר 1751 – כ"ז באלול תק"ס, 17 בספטמבר 1800) היה רב ומקובל בפרנקפורט, גרמניה, ורבו של החתם סופר.

חָדָשׁ!!: מקובל ונתן אדלר · ראה עוד »

נתן נטע שפירא

רבי נָתָן נָטָע שַׁפִּירָא מקרקוב (ה'שמ"ה, ~ 1584 – 20 ביולי 1633, י"ג באב ה'שצ"ג) היה מרבני פולין ומחשובי המקובלים בתקופתו, מכונה על שם ספרו מגלה עמוקות.

חָדָשׁ!!: מקובל ונתן נטע שפירא · ראה עוד »

נתן נטע הנובר

הרב נתן נטע הנובר (? – כ' בתמוז ה'תמ"ג, 14 ביולי 1683) היה רב, מקובל, בלשן והיסטוריון.

חָדָשׁ!!: מקובל ונתן נטע הנובר · ראה עוד »

נתן שפירא הירושלמי

רבי נתן שפירא הירושלמי (נקרא גם: נתן בן ראובן דוד (טעביל) שפירא, החיד"א מזכיר אותו בשם "הרב הנשי"א" - ה'רב נ'תן ש'פירא י'שמרהו א'להים; נולד בקרקוב, ונפטר ברגיו שבאיטליה בסביבות שנת תכ"ז, 1667), היה רב, דיין ומקובל ושד"ר בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ונתן שפירא הירושלמי · ראה עוד »

נתן בוקובזה

הרב נתן חזקיהו בוקובזה (ל' באב ה'תשכ"ג, 20 באוגוסט 1963 - י' בניסן ה'תשס"ו, 8 באפריל 2006) היה מקובל ודרשן.

חָדָשׁ!!: מקובל ונתן בוקובזה · ראה עוד »

נתן ג'ייאן

חתימת רבי נתן ג'ייאן הרב נתן ג'ייאן השני (סביב ה'תק"י, 1750 - סביב ה'תקפ"ה, 1825) היה פייטן, מקובל, ראש ישיבה, פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של תלמסאן שבאלג'יריה בשלהי המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מקובל ונתן ג'ייאן · ראה עוד »

נחמן קטופא

שער הספר 'נבואת הילד', מהדורת ברלין תקמ"ט-1789 קבר נחמן קטופא ליד ברעם נחמן קטופא (על כי נקטף בנעוריו), הנקרא גם נחמן חטופא (על כי חטפו המוות; א' בתשרי ד'רל"ה, 29 באוגוסט 474 – ד'רמ"ז) הוא דמות מחבר ספר "נבואת הילד".

חָדָשׁ!!: מקובל ונחמן קטופא · ראה עוד »

נחום קוק

הרב נחום הכהן קוק (ח' בניסן ה'תרצ"ב, 14 באפריל 1932 – י"ב בניסן ה'תש"ע, 27 במרץ 2010) היה רב שכונת תל גנים ברמת גן ופעיל בתחומי הדת ושמירה על כבוד המת.

חָדָשׁ!!: מקובל ונחום קוק · ראה עוד »

נחום רגוזניצקי

הרב נחום רַגוֹזנִיצקִי (נולד ב-1935) הוא ראש ישיבת מאורות התורה בקריית יערים, מוותיקי ראשי הישיבות בישראל ומתלמידי החזון איש.

חָדָשׁ!!: מקובל ונחום רגוזניצקי · ראה עוד »

נועה תשבי

נועה טוהר תשבי (נולדה ב-22 במאי 1975) היא שחקנית, מפיקה בפועל ומנחה ישראלית.

חָדָשׁ!!: מקובל ונועה תשבי · ראה עוד »

ניסים מויאל

ישיבתו של הרב מויאל, מוסדות "כרם שלמה - למען שמו באהבה" המצבה על קברו של הרב ניסים מויאל הרב ניסים מויאל (ג' בניסן ה'תרצ"ה, 6 באפריל 1935 – ו' בשבט ה'תשע"ח, 22 בינואר 2018) היה מקובל ישראלי ממוצא מרוקאי, מייסד וראש מוסדות "כרם שלמה – למען שמו באהבה" בקריית גת, ומחבר.

חָדָשׁ!!: מקובל וניסים מויאל · ראה עוד »

ניסים הכהן (אברי"ש)

הרב נסים הכהן (אברי"ש; תאריך לידה לא ידוע - כ' בחשוון ה'תקע"ד, 13 בנובמבר 1813), היה אב בית דין של ה"חארה כבירה" - הרובע הגדול באי ג'רבה שבתוניסיה.

חָדָשׁ!!: מקובל וניסים הכהן (אברי"ש) · ראה עוד »

ניסיונות פגיעה במסגדי הר הבית

ניסיונות הפגיעה במסגדי הר הבית הם מקרים שבהם נעשו, על ידי גורמים לא־מוסלמיים, פעולות שמטרתן פגיעה במסגד אל-אקצא וביתר האתרים המקודשים לאסלאם במתחם הר הבית.

חָדָשׁ!!: מקובל וניסיונות פגיעה במסגדי הר הבית · ראה עוד »

סמאל

עולם. סַמָּאֵל הוא מלאך חשוב בספרות חז"ל, וגם בפולקלור הנוצרי ובדמונולוגיה, הנושא דמות של מאשים, מפתה ומשמיד.

חָדָשׁ!!: מקובל וסמאל · ראה עוד »

סנדלפון

סַנְדַּלְפוֹן (ביוונית: Σανδαλφών) הוא מלאך במיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: מקובל וסנדלפון · ראה עוד »

סעדיה עדני

רבי סעדיה בן דוד עדני היה חכם תימני בן המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: מקובל וסעדיה עדני · ראה עוד »

סעדיה בן אור

הרב סעדיה בן אור (דוראני, א' באדר ה'תרע"ד, 27 בפברואר 1914 - ה' באדר א' ה'תשנ"ז, 12 בפברואר 1997) היה רב ומקובל תימני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: מקובל וסעדיה בן אור · ראה עוד »

ספר עלטה

ספר עלטה הוא ספר ביכורים של מחבר מתוך העולם החרדי, שיצא בעילום שם תחת שם העט ● (עיגול שחור).

חָדָשׁ!!: מקובל וספר עלטה · ראה עוד »

ספר גיא חיזיון

ספר גיא חיזיון הוא ספר פילוסופי-קבלי שנכתב בשנת 1578 על ידי אברהם בן חנניה יגל במתכונת של אוטוביוגרפיה המשלבת מסע אלגורי בעולמות עליונים של המחבר ורוח אביו.

חָדָשׁ!!: מקובל וספר גיא חיזיון · ראה עוד »

ספריית בני ברית

ספריית בני ברית היא מבנה שנבנה בירושלים בראשית המאה ה-20 בידי ארגון בני ברית.

חָדָשׁ!!: מקובל וספריית בני ברית · ראה עוד »

ספריית גרשם שלום

חדר קריאה באוסף גרשם שלום (2011) ספריית גרשם שלום או אוסף גרשם שלום היא ספריית עיון בתחום הקבלה, החסידות והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: מקובל וספריית גרשם שלום · ראה עוד »

ספירת העומר

סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.

חָדָשׁ!!: מקובל וספירת העומר · ראה עוד »

ספירה (קבלה)

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. סְפִירָה היא מושג יסודי בעולמה של הקבלה, המתאר רובד בהופעת האלוהות בעולם הגשמי.

חָדָשׁ!!: מקובל וספירה (קבלה) · ראה עוד »

סרס (עיר)

כנסייה בעיר סרס סֶרֶס (ביוונית: Σέρρες, בטורקית: Serez, בבולגרית: Сяр) היא עיר בצפון מזרח יוון בחבל מרכז מקדוניה, הממוקמת 24 ק"מ צפונית מזרחית מתוואי הנהר סטרומה ו-69 ק"מ צפונית מזרחית לעיר סלוניקי.

חָדָשׁ!!: מקובל וסרס (עיר) · ראה עוד »

סלמאן מוצפי

הרב סלמאן מוצפי בצעירותו הרב סלמאן מוצפי (כ"ז בשבט ה'תר"ס, 27 בינואר 1900 - י"ז בטבת, ה'תשל"ה, 31 בדצמבר 1974) היה מקובל וראש ישיבת "בני ציון" בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל וסלמאן מוצפי · ראה עוד »

סלמאן אליהו

הרב סלמאן אליהו (ה'תרל"ב, 1872 – ב' בתשרי ה'תש"א, 4 באוקטובר 1940) היה מקובל יהודי עיראקי, מתלמידי ה"בן איש חי".

חָדָשׁ!!: מקובל וסלמאן אליהו · ראה עוד »

סלמנקה

סלמנקה (בספרדית: Salamanca) היא עיר במערב ספרד, בחבל קסטיליה ולאון, בקרבת הגבול עם פורטוגל.

חָדָשׁ!!: מקובל וסלמנקה · ראה עוד »

סגולה (מאגיה)

סגולה היא ביטוי לתכונות או יכולות מיוחדות שיש לחפץ, למעשה טקסי או לאדם, הפועלים על פי מאגיה או אמונה להתגשמות משאלות שונות.

חָדָשׁ!!: מקובל וסגולה (מאגיה) · ראה עוד »

סיאנס

סיאנס שנערך על ידי ג'ון ביטי, בבריסטול, אנגליה בשנת 1872. סיאנס (מצרפתית: Séance) הוא טקס מיסטי, שבו מנסים המשתתפים, ליצור תקשורת עם נשמה של אדם מת, או עם רוח רפאים.

חָדָשׁ!!: מקובל וסיאנס · ראה עוד »

עמנואל חי ריקי

רבי רפאל עמנואל חי ריקי (Ricchi; ט"ו בתמוז ה'תמ"ז, 26 ביוני 1687, פרארה – א' באדר ה'תק"ג, 25 בפברואר 1743) היה רב פרשן המשנה, מקובל ופייטן איטלקי.

חָדָשׁ!!: מקובל ועמנואל חי ריקי · ראה עוד »

עמרם בן דיוואן

ציון קברו של רבי עמרם בן דיוואן רבי עמרם בן אפרים דיוואן (מוכר בכינוי: רבנו העד"ן הקדוש; ה'ת"ק - ט"ו באב ה'תקמ"ב) היה שד"ר ומקובל יליד ירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ועמרם בן דיוואן · ראה עוד »

עפר ארץ ישראל

לעפר ארץ ישראל יש קדושה במסורת היהודית עפר ארץ ישראל נחשב במסורת היהודית לקדוש ובעל סגולות.

חָדָשׁ!!: מקובל ועפר ארץ ישראל · ראה עוד »

עץ חיים (ספר)

עץ חיים הוא שמו של חיבור יסודי בכתבי האר"י.

חָדָשׁ!!: מקובל ועץ חיים (ספר) · ראה עוד »

עצם הלוז

עצם הלוז (או "נסכוי") היא העצם שממנה, על פי דברי חז"ל, יבנה מחדש הגוף בימי תחיית המתים.

חָדָשׁ!!: מקובל ועצם הלוז · ראה עוד »

עקיבא אזולאי

עקיבא (משה אבנר) אזולאי (1913 – 8 בספטמבר 1984, י"א באלול ה'תשמ"ד) היה איש ציבור ישראלי, פעיל ארגון ההגנה, מראשוני הנוטרים בירושלים, סגן ראש העיר, סגן יו"ר המועצה הדתית ונשיא ועד העדה המערבית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ועקיבא אזולאי · ראה עוד »

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

חָדָשׁ!!: מקובל ועקיבא איגר · ראה עוד »

עקיבה פרוש

הרב עקיבה פרוש (ב' בסיון תרמ"א, 1881 – כ"ז בחשוון תרפ"ב, 28 בנובמבר 1921) היה מקובל, בן היישוב הישן בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ועקיבה פרוש · ראה עוד »

עזרא שיינברג

עזרא שיינברג (נולד בי"א באב תשכ"ח, 5 באוגוסט 1968) הוא רב ישראלי שכיהן כראש הישיבה המייסד של הישיבה הגבוהה "אורות האר"י" בצפת, רב הקהילה שסביבה ומקובל.

חָדָשׁ!!: מקובל ועזרא שיינברג · ראה עוד »

עזרא הררי רפול

קברו בהר הזיתים הרב עזרא הררי רפול (כ"ד באב ה'תרי"ז, 14 באוגוסט 1857 - י' בסיוון ה'תרצ"ו, 31 במאי 1936) היה ראש ישיבה, מייסד ישיבת "אוהל מועד", מקובל ועסקן ציבור.

חָדָשׁ!!: מקובל ועזרא הררי רפול · ראה עוד »

עזרא ועזריאל בני שלמה

רבי עזרא בן שלמה מגרונה, ואחיו רבי עזריאל בן שלמה מגרונה, היו מגדולי המקובלים בקטלוניה בסביבות שנת ד'תתק"ן, 1190.

חָדָשׁ!!: מקובל ועזרא ועזריאל בני שלמה · ראה עוד »

עזריאל

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: מקובל ועזריאל · ראה עוד »

עבדאללה סומך

הרב עובדיה אברהם יוסף סומך (ידוע בכינויו רבי עבדאללה סומך) (ה'תקע"ג, 1813 – י"ח באלול ה'תרמ"ט, 13 בספטמבר 1889) היה פוסק, איש חינוך, ראש ישיבה ומנהיגה של יהדות בבל של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מקובל ועבדאללה סומך · ראה עוד »

עדה אמיכל ייבין

עדה אֲמִיכָל יֶיבין (7 באוקטובר 1931 – 19 באפריל 2021) הייתה סופרת ומחזאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: מקובל ועדה אמיכל ייבין · ראה עוד »

עובדיה הדאיה

הרב עובדיה הדאיה (חנוכה תר"ן, סוף דצמבר 1889 – כ' בשבט תשכ"ט, 8 בפברואר 1969), היה דיין ומקובל, ומחבר שו"ת ישכיל עבדי.

חָדָשׁ!!: מקובל ועובדיה הדאיה · ראה עוד »

עין הרע

חמסה עם עין במרכזה, סמל הנחשב חזק במיוחד נגד "עין הרע". חפצים הקרויים נאזאר הנחשבים כמספקי הגנה מפני עין הרע בעיקר בארצות האסלאם. דוכן בסימנה, טורקיה. רשימת ימים המסוכנים לעין הרע (איזמיר, המחצית השנייה של המאה ה-19) עין הרע (מוכר גם בשם: עין רעה) הוא מושג מיסטי, לפיו גורלו של אדם מושפע מרגשי הזולת כלפיו, ובפרט מרגשי קנאה.

חָדָשׁ!!: מקובל ועין הרע · ראה עוד »

פנחס אליהו הורביץ

ר' פנחס אליהו הורביץ (ב' באייר ה'תקכ"ה, 23 באפריל 1765, לבוב - י"ט בניסן ה'תקפ"א, 21 באפריל 1821, קרקוב) היה רב, מקובל ומחבר ספרים שהתפרסם בזכות ספרו התורני ספר הברית השלם הכולל "כל החכמות והידיעות אשר מעולם", ותוכו רצוף חידושי תורה, מוסר השכל וחכמת האמת, שהפך את מחברו לרב מוכר בקרב הקהילה.

חָדָשׁ!!: מקובל ופנחס אליהו הורביץ · ראה עוד »

פנחס אבוחצירא

הרב פנחס אבוחצירא (נולד בכ"ו בשבט תשל"ז, 14 בפברואר 1977) הוא רב שכונה ה' בבאר שבע וראש כולל בעיר.

חָדָשׁ!!: מקובל ופנחס אבוחצירא · ראה עוד »

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: מקובל ופסיקת הלכה · ראה עוד »

פרנסיזה שרה

פְרַנְסיזָה שרה (Francesa Sarah; 'שרה הצרפתייה') הייתה מיסטיקנית יהודייה שפעלה בעיר צפת במאה השש עשרה.

חָדָשׁ!!: מקובל ופרנסיזה שרה · ראה עוד »

פרקי דרבי אליעזר

פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.

חָדָשׁ!!: מקובל ופרקי דרבי אליעזר · ראה עוד »

פרג'אללה דאבוש

הרב פרג'אללה (פריג'א) דאבוש (ה'תקע"ה, 1815 - ב' באייר ה'תר"ם, 1880) היה מקובל ואב בית הדין היהודי בטריפולי, מגדולי רבני יהדות לוב.

חָדָשׁ!!: מקובל ופרג'אללה דאבוש · ראה עוד »

פרדס (יהדות)

בכתבי חז"ל, פרדס (כך, ולא בראשי תיבות) הוא כינויה של תורת הסוד היהודית, העוסקת במה שמכונה "סתרי האלוהות".

חָדָשׁ!!: מקובל ופרדס (יהדות) · ראה עוד »

פרדס רימונים

פרדס רימונים הוא חיבור קבלי מקיף שחיבר הרב משה קורדובירו.

חָדָשׁ!!: מקובל ופרדס רימונים · ראה עוד »

פרוש

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: מקובל ופרוש · ראה עוד »

פולמוס הרמב"ם

פולמוס הרמב"ם הוא כינוייה של מחלוקת היסטורית בעניין ספרי ודעות הרמב"ם, אשר התקיימה בימי הביניים וזיעזעה את עם ישראל, על חיי הרוח והחברה שלו.

חָדָשׁ!!: מקובל ופולמוס הרמב"ם · ראה עוד »

פינטו

קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל קטגוריה:שמות משפחה טופונימיים קטגוריה:שמות משפחה פורטוגזיים.

חָדָשׁ!!: מקובל ופינטו · ראה עוד »

פירושי התורה לרבי יהודה החסיד

פירושי התורה לרבי יהודה החסיד הוא פירוש לחמשה חומשי תורה מאת רבי יהודה החסיד, יש שערערו על אמינות החיבור בשל קטעים שמכילים פירושים המהווים לדעתם כפירה.

חָדָשׁ!!: מקובל ופירושי התורה לרבי יהודה החסיד · ראה עוד »

פישל

פישל הוא שם פרטי או שם משפחה, הנובע מהשם פיש – דג.

חָדָשׁ!!: מקובל ופישל · ראה עוד »

פיליפ אריאס

פיליפ אריאס (לעיתים גם ארייס; בצרפתית: Philipe Ariès; 21 ביולי 1914 - 8 בפברואר 1984) היה היסטוריון וסוציולוג צרפתי, מחשובי חוקרי ימי הביניים, ההיסטוריה של חיי המשפחה ומנהגים חברתיים.

חָדָשׁ!!: מקובל ופיליפ אריאס · ראה עוד »

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: מקובל ופיוט · ראה עוד »

צפנים בתנ"ך

בנוסף לעיסוק הישיר בהבנת הטקסט התנ"כי, במגוון רחב של דרכי מחקר ופרשנות, יש העוסקים בחיפוש מידע מוצפן בתנ"ך, בטכניקות הצפנה שונות.

חָדָשׁ!!: מקובל וצפנים בתנ"ך · ראה עוד »

צבי הירש מזידיטשוב

רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב (תקכ"ג, 1763– י"א בתמוז תקצ"א, 22 ביוני 1831) אדמו"ר ומקובל מפורסם, ייסד את שושלת חסידות זידיטשוב.

חָדָשׁ!!: מקובל וצבי הירש מזידיטשוב · ראה עוד »

צדקיה בן אברהם

רבי צדקיה בן רבי אברהם הרופא ממשפחת הענוים (ד'תתק"פ-ה, 1220-1225, רומא – בערך ה'ם', 1280), מן הראשונים, חי ופעל ברומא שבאיטליה, מחבר הספר שיבולי הלקט בו ליקט פסקי הלכה ומנהגים של חכמי צרפת וגרמניה.

חָדָשׁ!!: מקובל וצדקיה בן אברהם · ראה עוד »

צורף (פירושונים)

צורף הוא בעל מלאכה שמקצועו הוא צורפות, כלומר עיבוד מתכות אצילות (כסף, זהב, ופלטינה) לשם ייצור תכשיטים, לרוב תוך שיבוץ אבנים יקרות.

חָדָשׁ!!: מקובל וצורף (פירושונים) · ראה עוד »

קצין (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: מקובל וקצין (פירושונים) · ראה עוד »

קלופט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וקלופט · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: מקובל וקבלה · ראה עוד »

קדיש

קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.

חָדָשׁ!!: מקובל וקדיש · ראה עוד »

קהילת יהודי ברודי

קהילת יהודי בְּרוֹדִי (ביידיש: בראָד, נהגה "ברוֹד") היא קהילה יהודית אשכנזית, שהתקיימה בעיר ברודי שבגליציה (כיום אוקראינה) לפחות מסוף המאה ה-16 ועד הכחדתה בשואה.

חָדָשׁ!!: מקובל וקהילת יהודי ברודי · ראה עוד »

קומינו

מפת קומינו וקומינוטו האי קומינו ומגדל מריה הקדושה כפי שהם נראים מהאי מלטה. משמאל האי קומינוטו וברקע גבעותיו של האי גוזו מגדל מריה הקדושה הלגונה הכחולה תחנת המשטרה בקומינו קומינו (Comino; במלטית: Kemmuna, קמונה) הוא אחד משלושת האיים המיושבים בארכיפלג איי מלטה, הקטן שבהם מבחינת שטחו ואוכלוסייתו.

חָדָשׁ!!: מקובל וקומינו · ראה עוד »

קול ביער

קול ביער הוא ניגון שמיוחס לסבא משפולי.

חָדָשׁ!!: מקובל וקול ביער · ראה עוד »

ר"י הזקן

רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.

חָדָשׁ!!: מקובל ור"י הזקן · ראה עוד »

רמח"ל

הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: מקובל ורמח"ל · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: מקובל ורמב"ן · ראה עוד »

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

חָדָשׁ!!: מקובל וראש חודש · ראה עוד »

רעיא מהימנא

רעיא מהימנא (תרגום מארמית: הרועה הנאמן) הוא חיבור המהווה חטיבה בספר הזוהר.

חָדָשׁ!!: מקובל ורעיא מהימנא · ראה עוד »

רפאל מסעוד אבן מוחא

רבי רפאל מסעוד אבן מוחא (ה'תקנ"ז, 1797- י"ח בתמוז ה'תרל"ד, יולי 1874) היה מקובל אב בית דין ורבה של מרקש, במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מקובל ורפאל מסעוד אבן מוחא · ראה עוד »

רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי

הרב רפאל אברהם שלום מזרחי דידיע שרעבי (הרא"ש; תקל"ה - כ"ה בכסלו תקפ"ז) היה מקובל נודע שכיהן כראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, לאחר שאביו וסבו מצד אביו שימשו גם הם במשרה זו.

חָדָשׁ!!: מקובל ורפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי · ראה עוד »

רפאל אבוהב

רפאל אבוהב עם הרמטכ"ל יצחק רבין רפאל אבוהב (16 במרץ 1929–18 בינואר 1991) היה מוהל, מלחין, פייטן, חזן, ויוצר ישראלי.

חָדָשׁ!!: מקובל ורפאל אבוהב · ראה עוד »

רפאל שלמה לניאדו (1876–1925)

הרב רפאל שלמה לניאדו (1876 – 1925) היה מקובל, ראש הישיבה הראשון של ישיבת פורת יוסף וישיבת "אוהל מועד", חבר אספת הנבחרים וועד העדה הספרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ורפאל שלמה לניאדו (1876–1925) · ראה עוד »

רפאל בירדוגו

רבי רפאל בירדוגו (תק"ז, 1747 – הושענא רבא תקפ"ב, 17 באוקטובר 1821), הידוע בכינוי המלאך רפאל היה מגדולי חכמי ופוסקי מרוקו, מקובל ודרשן.

חָדָשׁ!!: מקובל ורפאל בירדוגו · ראה עוד »

רפאל דאבוש

הרב רפאל דאבוש (ה'תרכ"ד, 1864 - י' בכסלו ה'תרפ"ז, 16 בנובמבר 1926) היה מגדולי רבני יהדות לוב.

חָדָשׁ!!: מקובל ורפאל דאבוש · ראה עוד »

רקנאטי

רקנאטי (באיטלקית: Recanati) וכן ריקנטי, רקנטי וריקנאטי היא עיר באיטליה שנוסדה בסביבות שנת 1150.

חָדָשׁ!!: מקובל ורקנאטי · ראה עוד »

רב פעלים

רב פעלים הוא ספר שו"ת של רבי יוסף חיים מבגדאד, בעל הבן איש חי.

חָדָשׁ!!: מקובל ורב פעלים · ראה עוד »

רוזה

קטגוריה:שמות פרטיים לנשים קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: מקובל ורוזה · ראה עוד »

שמעון פון גלדרן

שמעון פון גלדרן או שמעון די גלדר או שמעון בן אליעזר די גלדר (בגרמנית: Simon von Geldern; 12 בנובמבר 1720 – 1774 או 1788 (?)) היה נוסע, הרפתקן, אוריינטליסט וביבליופיל יהודי גרמני.

חָדָשׁ!!: מקובל ושמעון פון גלדרן · ראה עוד »

שמעון צבי הורוביץ

הרב שמעון צבי הורוביץ (לידר; י"ב בסיוון תר"ל, 1870 – ב' בתשרי תש"ז, 1946) היה מקובל מפורסם, ממייסדי ישיבת המקובלים שער השמים ומחבר ספרי קבלה.

חָדָשׁ!!: מקובל ושמעון צבי הורוביץ · ראה עוד »

שמעון לביא

רבי שמעון לביא (לפני גירוש ספרד - ה'שמ"ה) היה משורר ומקובל מדור גירוש ספרד.

חָדָשׁ!!: מקובל ושמעון לביא · ראה עוד »

שמעון לביא (פירושונים)

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: מקובל ושמעון לביא (פירושונים) · ראה עוד »

שמעון בן יצחק

רבי שמעון בן יצחק בן אבון ממגנצא (רבי שמעון הגדול, 950~ - 1020~) היה רב, מקובל, שתדלן ופייטן.

חָדָשׁ!!: מקובל ושמעון בן יצחק · ראה עוד »

שמעון גלאי

הרב שמעון גלאי (נולד ב-1 ביוני 1949, ד' בסיוון תש"ט) הוא רב מקובל חרדי ליטאי, רב אזור מתחם אוסם בבני ברק.

חָדָשׁ!!: מקובל ושמעון גלאי · ראה עוד »

שמשון מאוסטרופולי

הרב שמשון בן פסח מאוסטרופולי היה רב ומקובל, נולד בקוריץ בווהלין בשנת ה'ש"ס (1600) בערך, ונרצח בג' באב בעת פרעות גזרות ת"ח 1648 בעיר פולונה.

חָדָשׁ!!: מקובל ושמשון מאוסטרופולי · ראה עוד »

שמשון מורפורגו

"שמש צדקה" ספרו של רבי שמשון מורפורגו בשלושה כרכים הרב שמשון מוֹרְפּוּרְגוֹ (תמ"א - ט"ו בניסן ת"ק; 1681– אפריל 1740) היה מגדולי רבני איטליה, רב העיר אנקונה ומחבר ספר "שמש צדקה".

חָדָשׁ!!: מקובל ושמשון מורפורגו · ראה עוד »

שמשון חיים נחמני

רבי שמשון חיים נחמני (ה'תס"ו, 1706 - ו' באלול ה'תקל"ט, 18 באוגוסט 1779) היה רב, מקובל, סופר תורני, ומשורר יהודי איטלקי.

חָדָשׁ!!: מקובל ושמשון חיים נחמני · ראה עוד »

שמשון דוד פינקוס

הרב שמשון דוד פינקוס (כ"ז באב ה'תש"ד, אוגוסט 1944 - י"ב בניסן ה'תשס"א, 5 באפריל 2001) היה רב ודרשן ישראלי חרדי, יליד ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מקובל ושמשון דוד פינקוס · ראה עוד »

שמואל אלבז (רב)

רבי שמואל אלבז (19 באוקטובר 1597 – 8 במרץ 1677) היה אבי משפחת אביחצירא, בן המאה ה-16, תלמידו של רבי חיים ויטאל.

חָדָשׁ!!: מקובל ושמואל אלבז (רב) · ראה עוד »

שמואל אליהו

הרב בדרשת יום העצמאות התשע"ח בבית הכנסת היכל מנחמוב, תל אביב הרב שמואל אליהו (נולד בכ"ה בכסלו ה'תשי"ז, 29 בנובמבר 1956) הוא רב דתי לאומי, רבה של העיר צפת, אב בית הדין הרבני למניעת הטרדות מיניות במגזר החרדי-דתי, חבר מועצת הרבנות הראשית, חבר ועדת הכשרות הארצית וועדת המקוואות של הרבנות הראשית, נשיא איגוד רבני קהילות ובנו של הרב מרדכי אליהו.

חָדָשׁ!!: מקובל ושמואל אליהו · ראה עוד »

שמואל אבן אלבאז

רבי שמואל אבן אלבאז (רשב"א; ה'תנ"ז (1697) - ה'תק"ט (1749), היה רב, פוסק, דיין, מקובל, דרשן, משורר ופייטן. מחכמי מרוקו במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: מקובל ושמואל אבן אלבאז · ראה עוד »

שמואל עמאר

רבי שמואל עמאר (ה'תק"ץ, 1830 - י"ח באלול ה'תרמ"ט, 14 בספטמבר 1889) היה דיין, משורר, ומקובל בעיר מקנס שבמרוקו, מחבר הספרים "דבר שמואל" ו"שמע שמואל".

חָדָשׁ!!: מקובל ושמואל עמאר · ראה עוד »

שמואל פרימו

רבי יהודה שמואל פרימו (לעיתים: יאודה; בראשי תיבות: רש"ף או מהרש"ף; ה'שצ"ד, 1634 - ט"ז בניסן ה'תס"ח, 6 באפריל 1708) היה רב ומקובל טורקי ממוצא מצרי.

חָדָשׁ!!: מקובל ושמואל פרימו · ראה עוד »

שמואל גרמיזאן

הרב שמואל גרמיזאן (בקירוב 1605, ה'שס"ה – בקירוב 1675, ה'תל"ה) היה פוסק ספרדי, דרשן ומקובל, מגדולי חכמי ירושלים במאה ה-17, ומחברם של חיבורים רבים בכל מקצועות התורה.

חָדָשׁ!!: מקובל ושמואל גרמיזאן · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: מקובל ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שאול משה זילברמן

הרב שאול משה זילברמן (ט"ו באלול תר"י, אוגוסט 1850 - כ"ג בתמוז תרצ"ט, יולי 1939) היה רב בפולין, כיהן ברבנות במספר ערים, ונודע על שם רבנותו בוויירושוב.

חָדָשׁ!!: מקובל ושאול משה זילברמן · ראה עוד »

שאול נחמיאש

רבי שאול נחמיאש (ה'תק"ע 1810 – ה'תר"ל 1870, משוער), היה רב פוסק הלכה, מקובל, מחבר פורה וממנהגיה הרוחניים של העיר ורזאזאת שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: מקובל ושאול נחמיאש · ראה עוד »

שאול פתיה

תמונת הקבר חכם שאול פתיה או שאול פתייה, (כ"א סיון תרס"ז, 3 ביוני 1907 – כ"ג אדר תשמ"ב, 18 במרץ 1982) היה רב, מקובל ומפענח חלומות.

חָדָשׁ!!: מקובל ושאול פתיה · ראה עוד »

שם טוב אבן שם טוב (הראשון)

שם טוב אבן שם טוב (1390 – ה'ק"ץ, 1430) היה מקובל וראש ישיבה בספרד בתחילת המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: מקובל ושם טוב אבן שם טוב (הראשון) · ראה עוד »

שם טוב גפן

הרב קלמן (קלונימוס) שם־טוב גפן (ברוסית: Кельмань Гофань; כ"ז בניסן ה'תרט"ז – כ"ו בסיוון ה'תרפ"ז, 2 במאי 1856 – 26 ביוני 1927) היה פילוסוף נאו-קאנטיאני, תאורטיקן, מתמטיקאי, מקובל ואיש אשכולות יהודי, יליד אוקראינה.

חָדָשׁ!!: מקובל ושם טוב גפן · ראה עוד »

שנת היובל

בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: מקובל ושנת היובל · ראה עוד »

שער הכוונות

שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: מקובל ושער הכוונות · ראה עוד »

שפרה וינשטוק אשכול

שפרה וינשטוק אשכול (27 בספטמבר 1924 – 2005) הייתה משוררת, סופרת ואמנית מהציבור החרדי.

חָדָשׁ!!: מקובל ושפרה וינשטוק אשכול · ראה עוד »

שרגא ברג

הרב שרגא פייבל (פיליפ) ברג (1927 - 16 בספטמבר 2013) היה רב וראש "המרכז לחקר הקבלה".

חָדָשׁ!!: מקובל ושרגא ברג · ראה עוד »

שריה דבליצקי

הרב שריה דבליצקי, ה'תשע"א, בני ברק הרב שְׂרָיָה דִבְלִיצְקִי (ט"ו בשבט ה'תרפ"ו, 30 בינואר 1926 – ב' באב ה'תשע"ח, 14 ביולי 2018) היה רב חרדי ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק, פילולוג וסופר תורני פורה.

חָדָשׁ!!: מקובל ושריה דבליצקי · ראה עוד »

ששון

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה ביהדות עיראק.

חָדָשׁ!!: מקובל וששון · ראה עוד »

שלמה מוסיוף

הרב שלמה מוסיוף (מוסאייב); כ"ב בטבת ה'תרי"ב, 14 בינואר 1852 – ח' בניסן ה'תרפ"ב, 6 באפריל 1922) היה נגיד, אספן וחכם מקובל. ממייסדי שכונת הבוכרים ושכונת כרם שלמה בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ושלמה מוסיוף · ראה עוד »

שלמה אסבאג

הרב שלמה אסבאג (מכונה: מהרש"א) (סביב ה'ת"ק, 1740 - ד' סיוון ה'תק"ף, 17 במאי 1820) היה מקובל, פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של מרקש שבמרוקו בראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מקובל ושלמה אסבאג · ראה עוד »

שלמה אלקבץ

רבי שלמה בן רבי משה הלוי אלקבץ (1505 לערך - 1584 לערך) היה מקובל ופייטן צפתי.

חָדָשׁ!!: מקובל ושלמה אלקבץ · ראה עוד »

שלמה אלבאז

הרב שלמה רפאל אלבאז (1932 – ט"ו בכסלו ה'תש"ע, 2 בדצמבר 2009) היה דיין, פייטן, סופר סת"ם וסופר בית הדין הרבני במרקש שבמרוקו ובבאר שבע.

חָדָשׁ!!: מקובל ושלמה אלבאז · ראה עוד »

שלמה אליעזר אלפנדרי

הבית בו התגורר הרב אלפנדרי בשכונת מקור ברוך בירושלים. שלט רחוב בתחילת הרחוב שבו גר הרב בירושלים ונקרא על שמו לאחר פטירתו הרב שלמה אליעזר אלפנדַרי, ידוע בכינוי "הסבא קדישא", תקע"ה או ה'תקפ"ו או ה'תק"ץ בקירוב – כ"ב באייר תר"ץ, 20 במאי 1930) היה פוסק ומקובל, החכם באשי של דמשק ולאחר מכן של צפת.

חָדָשׁ!!: מקובל ושלמה אליעזר אלפנדרי · ראה עוד »

שלמה אלישיב

הרב שלמה אלישיב (בכתיב יידי: עליאשאוו; י"ב בטבת ה'תר"א, 5 בינואר 1841 – כ"ז באדר ה'תרפ"ו, 13 במרץ 1926) היה מחשובי המקובלים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מקובל ושלמה אלישיב · ראה עוד »

שלמה אוזנקוט

חתימת רבי שלמה אוזנקוטהרב שלמה אוזנקוט (או אוזנכוט; סביב ה'תק"כ - אייר ה'תק"ף, 1820), היה מקובל, ראש ישיבה ודיין במרקש שבמרוקו בראשית המאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: מקובל ושלמה אוזנקוט · ראה עוד »

שלמה סאגיס

הרב שלמה סאגיס (חי במחצית השנייה של המאה ה-16, ונפטר ב-1587, ולפי דעה אחרת בין 87' ל-89', צפת) היה רב, מקובל ופוסק.

חָדָשׁ!!: מקובל ושלמה סאגיס · ראה עוד »

שלמה פטיט

רבי שלמה פטיט (גם רבי שלמה הצרפתי הקטן, נפטר בשנת 1305) היה חכם שעלה לארץ ישראל בסוף המאה ה-13, והיה לאחד מראשי המקובלים בעכו.

חָדָשׁ!!: מקובל ושלמה פטיט · ראה עוד »

שלמה צופיוף

שלמה צופיוף (1876 – 1936) היה סוחר ואיש ציבור, ממנהיגי ומנכבדי העדה הבוכרית בירושלים, מייסד "בית צופיוף" בשכונת הבוכרים בעיר ומו"ל ספרי יהדות.

חָדָשׁ!!: מקובל ושלמה צופיוף · ראה עוד »

שלמה קצין

הרב שלמה שאול קצין (מרץ 1909 – 23 באוקטובר 1982) היה שוחט, מוהל ומורה הוראה, רב השכונות נחלת אחים ונחלת ציון בירושלים, אב בית דין במצרים, ודיין ביפו ובתל אביב.

חָדָשׁ!!: מקובל ושלמה קצין · ראה עוד »

שלמה בנימין הלוי אשלג

הרב שלמה בנימין הלוי אשלג (ה' בטבת תר"ע; 17 בדצמבר 1909 - ז' בכסלו תשמ"ד; 13 בנובמבר 1983) היה מקובל, בנו ומפיץ תורתו של הרב יהודה ליב אשלג בעל ה"סולם".

חָדָשׁ!!: מקובל ושלמה בנימין הלוי אשלג · ראה עוד »

שלמה בלוך

קברו בהר הזיתים הרב שלמה זלמן בלוך (ה'תרמ"ו, 1886 - י"א בסיוון ה'תשל"ו, 9 ביוני 1976) היה רב מקובל ליטאי, מהדמויות הבולטות בתנועת המוסר בדור שלאחר מלחמת העולם השנייה, תלמידו של החפץ חיים שהתפרסם כבעל מופת.

חָדָשׁ!!: מקובל ושלמה בלוך · ראה עוד »

שלמה הכהן (מקובל)

קבר הרב שלמה בן יהודה הכהן בהר הזיתים הרב שלמה בן יהודה הכהן (סלוניקי, סביב ה'תק"י, 1750 - ירושלים, תמוז ה'תקפ"ז, 1827) היה רב, פוסק ומקובל בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מקובל ושלמה הכהן (מקובל) · ראה עוד »

שלמה הכהן צבאן (ארבי לקביר)

רבי שלמה הכהן צבאן – אַרְבִּי לְקַבִּיר (מכונה לעיתים: מהרש"ך; ה'תק"ס, 1799 – ה'תרמ"א, 1881) הוא צאצא למשפחת כהן סקלי, אב בית דין ופוסק הלכה ורב העיר דבדו שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: מקובל ושלמה הכהן צבאן (ארבי לקביר) · ראה עוד »

שלמה ישראל שיריזלי

שלמה ישראל שֶׁירֶיזלי (בראשי תיבות: שַיִ"ש; בלועזית: Salomon Israel Cherezli; 20 במרץ 1878 – 27 במרץ 1938) היה מו"ל, מתרגם, סופר ועיתונאי ביישוב.

חָדָשׁ!!: מקובל ושלמה ישראל שיריזלי · ראה עוד »

שלום שרעבי

הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ, 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז, ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: מקובל ושלום שרעבי · ראה עוד »

שלום בוזגלו

הרב שלום בוזגלו (הרש"ב) (ה'ת"ס 1700– י"ב באב ה'תק"ם 1780), עורך הספר "מקדש מלך" ועוד.

חָדָשׁ!!: מקובל ושלום בוזגלו · ראה עוד »

שלום הדאיה

הרב שלום הדאיה (ה'תרכ"ד, 1864 - י"ג בכסלו ה'תש"ה, 30 באוקטובר 1944) היה אב בית הדין לעדת הספרדים בירושלים, וראש ישיבת המקובלים בית אל ומגדולי חכמי ארם צובא וירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ושלום הדאיה · ראה עוד »

שבתאות

תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.

חָדָשׁ!!: מקובל ושבתאות · ראה עוד »

שבתי מרשקוב

עץ חיים" בכתב ידו של הרב שבתי מרשקוב. הדף כתוב משני עבריו רבי שבתי מרשקוב (לעיתים ראשקוויר; ?? - כ"א בסיוון ה'תקכ"ה) מקובל וסופר סת"ם.

חָדָשׁ!!: מקובל ושבתי מרשקוב · ראה עוד »

שבתי שפטל בן עקיבא הלוי הורוביץ

רבי שבתי שפטל בן עקיבא הלוי הורוביץ (ה'שכ"ו, 1566 – ה'שע"ט, 1619) היה רב, רופא ומקובל מחכמי פראג בראשית המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: מקובל ושבתי שפטל בן עקיבא הלוי הורוביץ · ראה עוד »

שבתי טיאר

הרב שַׁבְּתַּי טַיָּאר (יש המאייתים: שבתאי) היה דיין בקהילת טריפולי שבלוב, מקובל ומשורר.

חָדָשׁ!!: מקובל ושבתי טיאר · ראה עוד »

שבועות

טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ושבועות · ראה עוד »

שביעי של פסח

שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.

חָדָשׁ!!: מקובל ושביעי של פסח · ראה עוד »

שובבי"ם

שובבי"ם הוא כינוי לשישה שבועות שבהם קוראים את שש הפרשות הראשונות בספר שמות: '''ש'''מות, '''ו'''ארא, '''ב'''א, '''ב'''שלח, '''י'''תרו, '''מ'''שפטים.

חָדָשׁ!!: מקובל ושובבי"ם · ראה עוד »

שובי נפשי

שובי נפשי היא ישיבת מקובלים ומכון להוצאת ספרים בירושלים בראשות הרב עזריאל מנצור.

חָדָשׁ!!: מקובל ושובי נפשי · ראה עוד »

שוואבך

שוואבך (בגרמנית: Schwabach), עיירה בפרנקוניה, בצפון בוואריה, בת כ-40,000 תושבים, סמוכה לעיר השנייה בגודלה בבוואריה, נירנברג.

חָדָשׁ!!: מקובל ושוואבך · ראה עוד »

שוורץ

שוורץ (ביידיש: שווארץ. בגרמנית: Schwarz) הוא שם משפחה שמקורו ביידיש ובגרמנית ומשמעו שחור.

חָדָשׁ!!: מקובל ושוורץ · ראה עוד »

שויתי

ה-19 "שִׁוִּיתִי" (בהגייה אשכנזית: "שִׁיוִויסִי") הם לוחות המשמשים בבית הכנסת בקהילות יהודיות מסוימות ככלי עזר להגות בשם האל.

חָדָשׁ!!: מקובל ושויתי · ראה עוד »

שכונת הבוכרים

בתי פאר וכתובות הקדש בית יהודיוף-חפץ ("הארמון") ב'''שכונת הבוכרים''' מחצרות השכונה מרפסת ססגונית בשכונה בית יוסף דוידוף שכונת הבוכרים היא שכונה בלב ירושלים, שנבנתה בשנת 1894 על ידי יהודי בוכרה.

חָדָשׁ!!: מקובל ושכונת הבוכרים · ראה עוד »

תארים רבניים

לרבנים שונים ניתנו תארים שונים, לעיתים התואר מורה על דרגה שונה (בדומה לדרגות בפרופסורה) ולעיתים משמעות התואר דומה והשינוי הוא רק בשם המקובל.

חָדָשׁ!!: מקובל ותארים רבניים · ראה עוד »

תנא דבי אליהו

תנא דבי אליהו הידוע גם בשם סדר אליהו הוא מדרש אגדה המיוחס לאליהו הנביא.

חָדָשׁ!!: מקובל ותנא דבי אליהו · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: מקובל ותנועת החסידות · ראה עוד »

תפילה עבור המתים

תיאור יום הדין בכתב יד מאמצע המאה ה-13 ישנן דתות בהן נהוג להאמין ביום הדין, תחיית המתים או בכור המצרף, ורבות מדתות אלו מאפשרות או אפילו מחייבות תפילה לאל עבור המתים.

חָדָשׁ!!: מקובל ותפילה עבור המתים · ראה עוד »

תהילים ס"ז

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת הוא מזמור מספר תהילים (פרק ס"ו בתרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: מקובל ותהילים ס"ז · ראה עוד »

תומר דבורה

שער הספר ""תומר דבורה" במהדורה הראשונה, ונציה שמ"ט תומר דבורה הוא ספר מוסר קבלי, שכתב המקובל רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) בתחילת תקופת האחרונים (אמצע המאה ה-16) בצפת.

חָדָשׁ!!: מקובל ותומר דבורה · ראה עוד »

תיקון ליל הושענא רבה

שער '''תיקון ליל הושענה רבה''', דפוס ראם, וילנא, תר"ט 1849 תיקון ליל שבועות ו'''הושענא רבה''', וורשא, 1873 תיקון ליל הושענא רבה הוא סדר לימוד ותפילות המיועד לליל הושענא רבה, היום האחרון של חג הסוכות, לפני חצות הלילה.

חָדָשׁ!!: מקובל ותיקון ליל הושענא רבה · ראה עוד »

תיקוני הזוהר

שער מהדורה חדשה של ספר תיקוני הזוהר תיקוני הזוהר (מימין) כחלק ממהדורת הזוהר המנוקדת עם פירוש מתוק מדבש תיקוני הזוהר, הוא חיבור קבלי המהווה חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה.

חָדָשׁ!!: מקובל ותיקוני הזוהר · ראה עוד »

ל' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בל' אב היא לרוב פרשת שופטים.

חָדָשׁ!!: מקובל ול' באב · ראה עוד »

ל' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בל' שבט היא, ברוב השנים, פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: מקובל ול' בשבט · ראה עוד »

לשם ייחוד

ביהדות, לשם ייחוד היא תפילה קצרה שיש נוהגים לאומרה לפני קיום מצוות ומטרתה לגרום לכוונת התפילה - לשם מה נאמרת התפילה.

חָדָשׁ!!: מקובל ולשם ייחוד · ראה עוד »

לחם הפנים

שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע איור משנת 1871 המציג את הכוהנים מחליפים את לחם הפנים לחם הפנים הוא מאפה אשר סודר בכל יום שבת על שולחן הפנים במשכן אוהל מועד ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: מקובל ולחם הפנים · ראה עוד »

לבוש חרדי

ילדים בלבוש חסידי בשכונת מאה שערים, 2007. לראשם ירמולקה. וויליאמסבורג (ברוקלין), 2006 בקבר רבי שמעון בר יוחאי, 2007. במרכז ומימין יהודים הלבושים בקאפטן ירושלמי. אחרים בתמונה לבושים בקאפטן רגיל. הלבוש החרדי הוא צורת הלבוש המאפיינת את רוב האוכלוסייה החרדית בישראל ובתפוצות.

חָדָשׁ!!: מקובל ולבוש חרדי · ראה עוד »

לביא

לביא הוא אחד משמותיו של האריה.

חָדָשׁ!!: מקובל ולביא · ראה עוד »

לוי סעדיה נחמני

הרב לוי סעדיה נחמני (י"א באדר א' ה'תרפ"א, 19 בפברואר 1921 – ז' בשבט ה'תשנ"ה 8 בינואר 1995) היה רב, דרשן, סופר בית דין וראש ישיבת מקובלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ולוי סעדיה נחמני · ראה עוד »

לוי יצחק שניאורסון

הרב לוי יצחק שניאורסון (כונה: ר' לויק; י"ח בניסן ה'תרל"ח – כ' באב ה'תש"ד, 1878–1944) היה רב ומקובל, מרבני העיר יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק) שבאוקראינה בשנים ה'תרס"ט–ה'תרצ"ט (1909–1939), תחילה לצד רבנים נוספים ובהמשך לבדו.

חָדָשׁ!!: מקובל ולוי יצחק שניאורסון · ראה עוד »

לכה דודי

תווים של לחן מודרני לפיוט "לכה דודי" הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית.

חָדָשׁ!!: מקובל ולכה דודי · ראה עוד »

לימוד מקרא בלילה

לימוד מקרא במהלך הלילה נאסר בידי חלק מהמקובלים, ובראשם האר"י, ובידי הפוסקים שהושפעו מהם.

חָדָשׁ!!: מקובל ולימוד מקרא בלילה · ראה עוד »

ליבר הגדול מברדיצ'ב

רבי אליעזר ליבר מברדיצ'ב (כונה רבי אליעזר הגדול או רבי ליבר הגדול; ה'תכ"ח בערך - כ"ח בחשוון ה'תקל"א (1770)), היה מקובל במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: מקובל וליבר הגדול מברדיצ'ב · ראה עוד »

ט"ז בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וט"ז בניסן · ראה עוד »

ט"ז בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז שבט היא, ברוב השנים, פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: מקובל וט"ז בשבט · ראה עוד »

ט"ז בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וט"ז בתשרי · ראה עוד »

ט' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וט' באייר · ראה עוד »

ט' בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וט' בתמוז · ראה עוד »

ט' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וט' בתשרי · ראה עוד »

טלית

גבר מתפלל עטוף בטלית. יהודי בטלית בשלהי המאה ה-19. יהודי בחוף הים לבוש טלית קטן. טלית היא סוג של בגד, אשר כיום משמש כבגד כבוד שנלבש בזמן התפילה.

חָדָשׁ!!: מקובל וטלית · ראה עוד »

טבע או הסכמה

טבע והסכמה הם מונחים מרכזיים במחלוקת השייכת לתחום הפילוסופיה של הלשון.

חָדָשׁ!!: מקובל וטבע או הסכמה · ראה עוד »

טודרוס בן יוסף אבולעפיה

רבי טודרוס בן יוסף הלוי אבולעפיה (ד'תתקפ"ה 1225 - ה'מ"ג, 1283) היה רב, פרשן התלמוד הבבלי ומקובל, "ראש גלות ספרד" ומנהיג יהדות קסטיליה במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: מקובל וטודרוס בן יוסף אבולעפיה · ראה עוד »

טימישוארה

טִימִישׁוֹאָרָה (ברומנית:, אלפבית פונטי בינלאומי:; ביידיש טעמעשוואר, בגרמנית: Temeschburg או Temeschwar; בהונגרית: Temesvár; בסרבית: Temišvar או Темишвар) היא עיר במערב רומניה, הבירה בפועל (בעבר גם הבירה רשמית) של האזור באנאט.

חָדָשׁ!!: מקובל וטימישוארה · ראה עוד »

ז' באדר

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה.

חָדָשׁ!!: מקובל וז' באדר · ראה עוד »

זאב אלעזר וולף

זאב אלעזר וולף (ט"ז באלול ה'ת"ש, 19 בספטמבר 1940, תל אביב – ט' באדר ה'תשפ"ג, 2 במרץ 2023) היה מחנך ומורה למקצועות קודש ומנהל סמינר הרב וולף בבני ברק.

חָדָשׁ!!: מקובל וזאב אלעזר וולף · ראה עוד »

זלמן רונקיל

רבי שלמה זלמן רונקיל (או רונקֶל; נפטר בח' בחשוון, בין השנים ה'קע"א-ה'קפ"ז 1410–1426) היה רב ראש ישיבה ומקובל מגדולי רבני יהדות אשכנז במפנה המאה ה-15, רבן של מגנצא וורמיזא ורבו של מהר"י וייל.

חָדָשׁ!!: מקובל וזלמן רונקיל · ראה עוד »

זכות (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל.

חָדָשׁ!!: מקובל וזכות (פירושונים) · ראה עוד »

זיסקינד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וזיסקינד · ראה עוד »

ח' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אב היא, פרשת דברים, אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת או יום ראשון (שנים מקביעויות זחא, בשז, גכז, הכז, החא, השא) ופרשת ואתחנן אם פסח חל בשנת הבר מצווה ביום שלישי או ביום חמישי.

חָדָשׁ!!: מקובל וח' באב · ראה עוד »

ח' בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' ניסן היא תמיד בשנים פשוטות פרשת צו, בשנים מעוברות, פרשת בר המצווה, ברוב השנים, היא פרשת מצורע, אבל בשנים מקביעות (החא והשג) פרשת בר המצוה היא פרשת אחרי מות.

חָדָשׁ!!: מקובל וח' בניסן · ראה עוד »

ח' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וח' בתשרי · ראה עוד »

חמדה מרק

חמדה מרק (נולדה בתל אביב) היא האישה הראשונה שמונתה לתפקיד הכלכלי הבכיר ביותר במערכת הביטחון – היועץ הכלכלי למערכת הביטחון והאישה הראשונה ששימשה כסמנכ"לית במשרד הביטחון.

חָדָשׁ!!: מקובל וחמדה מרק · ראה עוד »

חסידות רשקוב

חסידות רשקוב היא חצר חסידית שפעלה בבסרביה, שבמרחב האוקראיני-רומני.

חָדָשׁ!!: מקובל וחסידות רשקוב · ראה עוד »

חזן

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה לפי עיסוק.

חָדָשׁ!!: מקובל וחזן · ראה עוד »

חבר

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: מקובל וחבר · ראה עוד »

חביב חיים דוד סתהון

הרב חביב חיים דוד סתהון (1827 – 29 בדצמבר 1906) היה רב ומקובל ארץ-ישראלי ששימש כאב בית דין בטבריה וכראש ישיבה בחיפה.

חָדָשׁ!!: מקובל וחביב חיים דוד סתהון · ראה עוד »

חוצנים

איור המדמה חייזר אפור דמוי-אדם חוצנים או חייזרים הוא כינוי ליצורים חיים שמקורם אינו בכדור הארץ, ושקיומם מעולם לא הוכח או הוצג לציבור.

חָדָשׁ!!: מקובל וחוצנים · ראה עוד »

חורבן העולם באלף השביעי

על פי התלמוד, חורבן העולם עתיד להיות בתחילת האלף השביעי, באחרית הימים לאחר ביאת המשיח וימות המשיח.

חָדָשׁ!!: מקובל וחורבן העולם באלף השביעי · ראה עוד »

חייא רופא

רבי חייא רופא (ה'ש"י בערך – ה'שע"ז; 1550–1617) היה פוסק ומקובל, מרבני צפת וירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל וחייא רופא · ראה עוד »

חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא)

רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תקמ"ט – ט"ו באייר תר"ט), "השרף ממוגלניצא", היה מהבולטים באדמו"רי פולין בזמנו.

חָדָשׁ!!: מקובל וחיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא) · ראה עוד »

חיים מלאך

הרב חיים מלאך היה מקובל פולני שעסק בהפצת השבתאות באירופה ב.

חָדָשׁ!!: מקובל וחיים מלאך · ראה עוד »

חיים מחוץ לכדור הארץ

בול של ברית המועצות המציג "לוויין של ציוויליזציה" מחוץ לכדור הארץ חיים מחוץ לכדור הארץ הם חיים שעשויים להתקיים מחוץ לכדור הארץ או שמקורם מחוץ לו.

חָדָשׁ!!: מקובל וחיים מחוץ לכדור הארץ · ראה עוד »

חיים אריה ארלנגר

הרב חיים אריה ארלנגר (נכתב: ערלאנגער;כ"א בניסן תרפ"ד, 1924 – ט"ו בכסלו תשמ"ח, 1988) היה מקובל חרדי שווייצרי.

חָדָשׁ!!: מקובל וחיים אריה ארלנגר · ראה עוד »

חיים אבן חביב

רבי חיים אבן חביב היה מחכמי פורטוגל במאה ה-15.

חָדָשׁ!!: מקובל וחיים אבן חביב · ראה עוד »

חיים אברהם גאגין

הרב חיים אברהם גאגין (כונה: חכם מירקאדו גאגין; חתם את שמו בראשי תיבות: אג"ן; תקמ"ה, 1785 - כ' באייר תר"ח, 1848) היה מקובל, ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים וחכם באשי הרשמי הראשון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מקובל וחיים אברהם גאגין · ראה עוד »

חיים סינואני

מֹארי חיים סינוואני (ט' בתשרי ה'תרנ"ח, 5 באוקטובר 1897 – כ"ז באדר ה'תשל"ט, 26 במרץ 1979) היה דיין ומקובל, אב בית דין מחוז שרעב וסינואן שבתימן.

חָדָשׁ!!: מקובל וחיים סינואני · ראה עוד »

חיים פלאג'י

רבי חיים פלאג'י (נהגה כיום בקרב צאצאיו בכמה אופנים: פאלאצ׳י או פלסי או פלאז'ה; מכונה בספרי האחרונים החבי"פ או מוהרח"פ; י"ט בשבט ה'תקמ"ז (7 בפברואר 1787) – י"ז בשבט ה'תרכ"ח (10 בפברואר 1868)) היה פוסק, פרשן ומקובל, מגדולי חכמי איזמיר.

חָדָשׁ!!: מקובל וחיים פלאג'י · ראה עוד »

חיים פינטו (מרוקו)

הרב חיים פינטו (ט"ו בתמוז ה'תק"ג, יולי 1743 - כ"ו באלול תר"ה, ספטמבר 1845) היה מגדולי רבני יהדות מרוקו, רב, ראש ישיבה דיין ומקובל בעיר מוגאדור.

חָדָשׁ!!: מקובל וחיים פינטו (מרוקו) · ראה עוד »

חיים צאנזר

רבי חיים צַאנְזֶר (נכתב גם צאנזיר, או סאנציר; ה'ת"ף 1720 – ו' בשבט ה'תקמ"ג 1783) היה מקובל מפורסם ובעל סמכות תורנית רבה בגליציה.

חָדָשׁ!!: מקובל וחיים צאנזר · ראה עוד »

חיים רפאל בן אשר

רבי חיים אברהם רפאל בן אשר (לפני ה'תע"ד, 1714 - י"ז באב ה'תקל"ב, 16 באוגוסט 1772) היה רב, מקובל וראש ישיבה ירושלמי שכיהן בסוף ימיו כרבה של ירושלים, בתואר הראשון לציון.

חָדָשׁ!!: מקובל וחיים רפאל בן אשר · ראה עוד »

חיים שאול הכהן דוויק

הרב חיים שאול הכהן דוויק, (נכתב גם דוויך; מכונה ה"שד"ה"; י"ד בחשוון ה'תרי"ח, 1857 – ד' בטבת ה'תרצ"ג, 1933) היה דיין, מקובל וראש ישיבה, רבה הראשי של ארם צובא שבסוריה.

חָדָשׁ!!: מקובל וחיים שאול הכהן דוויק · ראה עוד »

חיים שבילי

חיים שבילי (14 במרץ 1907, כ"ח באדר ה'תרס"ז – 1 במרץ 1974) היה מורה ומרצה ירושלמי, פרשן ומחשב קץ מודרני שנודע בשל פירושיו לספר דניאל וחיזוי העתיד שפרסם בספריו.

חָדָשׁ!!: מקובל וחיים שבילי · ראה עוד »

חיים חג'בי

הרב חיים חג'בי (1865–1949; ה'תרכ"ו – כ' בחשוון ה'תש"י) היה רב, מקובל, מגדולי רבני יהדות תימן במאה ה-18 וה-19.

חָדָשׁ!!: מקובל וחיים חג'בי · ראה עוד »

חיים בן עטר

רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: מקובל וחיים בן עטר · ראה עוד »

חיים די לה רוזה

רבי חיים די לה רוזה (נולד בתאריך לא ידוע, נפטר ב-ו' בתמוז תקמ"ו, 1786) היה מקובל שהתגורר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מקובל וחיים די לה רוזה · ראה עוד »

חיים הכהן (מקובל)

הרב חיים בן אברהם הכהן (או חיים הכהן מארם צובא או הרב טור ברקת) (שמ"ה - תט"ו; 1585–1655) היה רב, פוסק, משורר ומקובל שפעל בארם צובא.

חָדָשׁ!!: מקובל וחיים הכהן (מקובל) · ראה עוד »

חיים כהן

כהן.

חָדָשׁ!!: מקובל וחיים כהן · ראה עוד »

חיים כהן ("החלבן")

הרב חיים אבישלום כהן-פרחיה (1935 – י"ב באב תשע"ט, 13 באוגוסט 2019) היה מקובל ישראלי שנודע בכינוי "החלבן".

חָדָשׁ!!: מקובל וחיים כהן ("החלבן") · ראה עוד »

חיים יהודה לייב אוירבך

הרב חיים יהודה לייב אוירבך (יפו, ד' בטבת ה'תרמ"ז – ירושלים, כ"ח באלול ה'תשי"ד; 31 בדצמבר 1886 – 26 בספטמבר 1954) היה רב, מקובל וראש ישיבה בירושלים בראשית המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: מקובל וחיים יהודה לייב אוירבך · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.

חָדָשׁ!!: מקובל וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

ב' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בב' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.

חָדָשׁ!!: מקובל וב' בטבת · ראה עוד »

בן איש חי (ספר)

בן איש חי הוא ספר הלכות ודרשות מחולק לסדר פרשיות השבוע, ובו ביאור קצר על הפרשה והלכות שחובר על ידי חכם יוסף חיים מבגדאד (1834–1909), לפי סדר דרשותיו של הרב לקהילתו בשבתות.

חָדָשׁ!!: מקובל ובן איש חי (ספר) · ראה עוד »

בן ציון אברהם שפירא

רבי בן ציון אברהם שפירא (תרל"ג; 1873 – י"ג בשבט תש"ז; 1947) היה מקובל, תלמיד חכם וצדיק ירושלמי.

חָדָשׁ!!: מקובל ובן ציון אברהם שפירא · ראה עוד »

בן ציון נסים פרדס

הרב בן ציון נסים פארידיס-פרדס (כ"ז בכסלו ה'תרכ"ב (1862) - א' באדר א' ה'תש"ג (1943)) היה מקובל, דרשן ופייטן ירושלמי.

חָדָשׁ!!: מקובל ובן ציון נסים פרדס · ראה עוד »

בן שבת

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה ביהדות צפון אפריקה קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל.

חָדָשׁ!!: מקובל ובן שבת · ראה עוד »

בן שושן

בן שושן הוא שם משפחה יהודי הנפוץ בעיקר בקרב יהדות צפון אפריקה פירושו ככל הנראה נגזר מן המילה העברית שושנה שנהפכה לשם פרטי ולא העיר הפרסית שושן הבירה, השם, ככל הנראה, משתייך למגורשי ספרד כיוון שבאנדלוסיה ישנה קידומת "בן" לשמות משפחה עם יחוס לשם האב או אם.

חָדָשׁ!!: מקובל ובן שושן · ראה עוד »

בן חנניה

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: מקובל ובן חנניה · ראה עוד »

בן ברוך

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: מקובל ובן ברוך · ראה עוד »

בן בלימה

בן בלימה הוא רב עלום שם, מראשוני המקובלים, ממעבירי וממפיצי תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: מקובל ובן בלימה · ראה עוד »

בן יעקב

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם יעקב.

חָדָשׁ!!: מקובל ובן יעקב · ראה עוד »

בן יצחק

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם יצחק.

חָדָשׁ!!: מקובל ובן יצחק · ראה עוד »

בן-ציון מוצפי

הרב בן ציון מוצפי (נולד בכ"ג בניסן תש"ו, 24 באפריל 1946) הוא פוסק הלכה, מקובל ודרשן.

חָדָשׁ!!: מקובל ובן-ציון מוצפי · ראה עוד »

באבא

קמע של הבאבא סאלי "באבא" (מערבית: بابا, אבא) הוא כינוי למקובל מיסטיקן, הנתפש אצל מאמיניו כבעל מופת ולפעמים בעל רוח הקודש.

חָדָשׁ!!: מקובל ובאבא · ראה עוד »

בני ברוך

לוגו בני ברוך המשמש גם את ערוץ הקבלה בני ברוך היא תנועה דתית העוסקת בתורת הקבלה של המקובל הרב יהודה לייב אשלג, ונקראת על שם בנו, הרב ברוך אשלג.

חָדָשׁ!!: מקובל ובני ברוך · ראה עוד »

בנימין מרדכי נבון

הרב בנימין מרדכי נבון (תקמ"ח, 1788 - ה' בטבת תרי"ב, 28 בדצמבר 1851) היה רב ומקובל ארץ-ישראלי.

חָדָשׁ!!: מקובל ובנימין מרדכי נבון · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: מקובל ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בנימין הכהן מעלי

רבי בנימין הכהן מעלי (או: מֵעֵלִי הכהן; ה'ת"ל, 1670 - ה'תצ"ה, 1735 בערך) היה רב ומקובל ירושלמי יליד חלב.

חָדָשׁ!!: מקובל ובנימין הכהן מעלי · ראה עוד »

בנימין הכהן ויטאלי

רבי בנימין הכהן ויטאלי (נודע בכינויו הרב"ך; ה'תי"א 1651 – ת"ץ?) היה רב, פוסק הלכה ומקובל.

חָדָשׁ!!: מקובל ובנימין הכהן ויטאלי · ראה עוד »

בנימין יחזקאל יהודה

רבי בנימין יחזקאל יהודה (ה'תר"ד, 1844 - ג בתמוז ה'תרע"ב, 1912) היה ראש ישיבה, מקובל, וסוחר, ממנהיגי קהילת הספרדים בירושלים בכלל וקהילת עולי עיראק בפרט.

חָדָשׁ!!: מקובל ובנימין יחזקאל יהודה · ראה עוד »

בניהו שמואלי

ישיבת נהר שלום בסמוך לשוק מחנה יהודה בירושלים. (2019) הרב בניהו יששכר שמואלי (נולד בכ' בתשרי ה'תשכ"א, 11 באוקטובר 1960) הוא ראש ישיבת המקובלים "נהר שלום" בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ובניהו שמואלי · ראה עוד »

בעריש זלץ

רבי ישכר דוב בעריש זלץ (1893–1961) היה רב ומקובל, מרבני צפת, מראשי ישיבת בני יעקב בצפת.

חָדָשׁ!!: מקובל ובעריש זלץ · ראה עוד »

בעל מופת

ביהדות, בעל מופת הוא כינוי לצדיק שמיוחסים לו כוחות על-טבעיים לחולל נסים ומופתים.

חָדָשׁ!!: מקובל ובעל מופת · ראה עוד »

בעל שם

בעל שֵׁם הוא כינוי ביהדות לאדם שמיוחסת לו הכרה בשמותיו המפורשים של האלוהים, ויכולת להשתמש בכוחם לטוב או לרע.

חָדָשׁ!!: מקובל ובעל שם · ראה עוד »

ברנדויין

ברנדויין הוא שם משפחה אשכנזי ממקור גרמני, שפירושו יין שרף.

חָדָשׁ!!: מקובל וברנדויין · ראה עוד »

ברג

ברג (Berg) הוא שם משפחה שמקורו ביידיש אירופית וגרמנית ומשמעותו הר או מן ההר או איש בעל נכסים יפים.

חָדָשׁ!!: מקובל וברג · ראה עוד »

ברוך מקוסוב

רבי ברוך מקוסוב (1720 - י"ג בחשוון תק"ם 1781), חי בדורו של הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: מקובל וברוך מקוסוב · ראה עוד »

ברוך משקלוב

רבי ברוך שיק משקלוב (ברוסית: Барухиз Шклова, באנגלית: Baruch Schick of Shklov; 1744, תק"ד – 1808, א' באדר תקס"ח) היה רב, מקובל ודיין מן המשכילים המוקדמים, מחבר ומתרגם ספרי מדע ובהם הספר "יסודות" של אוקלידס.

חָדָשׁ!!: מקובל וברוך משקלוב · ראה עוד »

ברוך אבוחצירא

רבי ברוך אבוחצירא (מכונה גם באבא ברוך; נולד בט' בתשרי תש"ב, 30 בספטמבר 1941) הוא בנו של המקובל רבי ישראל אבוחצירא ("הבאבא סאלי").

חָדָשׁ!!: מקובל וברוך אבוחצירא · ראה עוד »

ברוך צ'מרינסקי

ברוך צֶ'מֶרינסקי (ז' באלול תרמ"ט, 3 בספטמבר 1889 – י' בניסן תש"ו, 11 באפריל 1946) היה במאי, שחקן, דרמטורג ומתרגם לתיאטרון.

חָדָשׁ!!: מקובל וברוך צ'מרינסקי · ראה עוד »

ברוך שלום הלוי אשלג

הרב ברוך שלום הלוי אשלג (מכונה גם הרב"ש; ז' בשבט ה'תרס"ז, 22 בינואר 1907 - ה' בתשרי ה'תשנ"ב, 13 בספטמבר 1991) היה אדמו"ר ומקובל, בנו בכורו וממשיך דרכו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג, מחבר פירוש "הסולם" על ספר הזוהר.

חָדָשׁ!!: מקובל וברוך שלום הלוי אשלג · ראה עוד »

ברכת החמה

ברכת החמה ברחבת הכותל המערבי – 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. רחובה הראשי של בני ברק, 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. ברכת החמה בכפר מימון, 8 באפריל 2009. בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.

חָדָשׁ!!: מקובל וברכת החמה · ראה עוד »

בלתי הפיך (ספר)

בלתי הפיך הוא מותחן בדיוני של הסופר החרדי יאיר וינשטוק, שפרסם את הספר תחת שם העט מ.

חָדָשׁ!!: מקובל ובלתי הפיך (ספר) · ראה עוד »

בחיי בן אשר

רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה.

חָדָשׁ!!: מקובל ובחיי בן אשר · ראה עוד »

בבא

בבא היא מילה שפירושה בארמית שער, ובעברית פירושה אבא.

חָדָשׁ!!: מקובל ובבא · ראה עוד »

בגדי שבת

חסיד ירושלמי לבוש בבגדי שבת ירושלמיים ילדי ברסלב בבגדי שבת, מאה שערים בגדי שבת הם בגדים מכובדים שאותם לובשים היהודים הדתיים בשבתות ובחגי ישראל וכן גם בחולי מועד לשם הדגשת החגיגיות והייחודיות של ימים אלו.

חָדָשׁ!!: מקובל ובגדי שבת · ראה עוד »

בית העלמין העתיק בצפת

משמאל ההר ובו בית הקברות היהודי העתיק ומתחתיו מימין בית הקברות החדש של צפת בחלקה השמאלי התחתון של התמונה נראה גגו של מקוה האר"י בית הקברות היהודי העתיק בצפת הוא מבתי העלמין העתיקים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מקובל ובית העלמין העתיק בצפת · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בהר הזיתים

מבט מבית הקברות אל הר הבית קברים ומצבות משוחזרים על הר הזיתים צילום אוויר של בית הקברות בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית.

חָדָשׁ!!: מקובל ובית הקברות היהודי בהר הזיתים · ראה עוד »

בית הכנסת יצחק בן ואליד

  בית הכנסת יצחק בן ואליד (באנגלית: Isaac Ben Walid Synagogue; בספרדית: Sinagoga Isaac Bengualid; בערבית: كنيس إسحاق بن الوليد) הוא בית כנסת במלאח של העיר תטואן, שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: מקובל ובית הכנסת יצחק בן ואליד · ראה עוד »

ג' באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וג' באלול · ראה עוד »

ג' בניסן

הגירוש של יהודי ספרד פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' ניסן היא ברוב השנים הפשוטות פרשת ויקרא, אך בשנים פשוטות מקביעות הכז היא פרשת צו.

חָדָשׁ!!: מקובל וג' בניסן · ראה עוד »

ג' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש אבל אם בר המצוה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת מקץ.

חָדָשׁ!!: מקובל וג' בטבת · ראה עוד »

גאווה

פרנסס אלן - זוכת פרס טיורינג. תחושת הגאווה יכולה להתעורר בעקבות הכרה בהישג אישי וקבלת פרס מקצועי גַּאֲוָוה היא תחושת ערך, הערכה והחשבה של אדם את הצלחותיו לעצמו: לתכונותיו שלו, למעשיו שלו, לדברים שיצר בכוחותיו שלו ולעיתים גם לכל אלו בקבוצה אליה הוא משתייך ועמה הוא מזדהה.

חָדָשׁ!!: מקובל וגאווה · ראה עוד »

גלנטי

קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל.

חָדָשׁ!!: מקובל וגלנטי · ראה עוד »

גלגול שלג

גלגולי שלג או תיקון שלג הם סוג של סיגוף שמטרתו כפרת עוונות, תיקון עולם, הזדככות והיטהרות.

חָדָשׁ!!: מקובל וגלגול שלג · ראה עוד »

גבריאל זאב מרגליות

עם הרב אברהם אהרן יודלביץ. 1925 הרב גבריאל זאב מרגליות (כונה רֶבּ וֶעלְוְול; שם המשפחה נהגה: מרגוֹליס; כ"ז בחשון תר"ח, 6 בנובמבר 1847, וילנה - י"א באלול תרצ"ה, 9 בספטמבר 1935, ניו יורק) היה רב ליטאי-אמריקאי, רבה של בוסטון, ראב"ד "עדת ישראל" בניו יורק, ונשיא כנסת הרבנים האורתודוקסית בארצות הברית ובקנדה.

חָדָשׁ!!: מקובל וגבריאל זאב מרגליות · ראה עוד »

גדליה חיון

דלת הכניסה לישיבת המקובלים בית אל הרב גדליה חיון (נפטר בה' באב ה'תק"י, 1750) היה מקובל, שד"ר, מייסד ישיבת המקובלים בית אל בירושלים ומחשובי חכמיה במחצית הראשונה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: מקובל וגדליה חיון · ראה עוד »

גוש חלב

שרידי בית הכנסת בגוש חלב אבטליון בגוש חלב גוש חלב הייתה העיירה החשובה ביותר בגליל העליון היהודי ובירת המנהל של האזור מימי בית שני, ולאורך תקופת המשנה והתלמוד, ונזכרת רבות במקורות.

חָדָשׁ!!: מקובל וגוש חלב · ראה עוד »

גיאת

גִּיאַת (غياث، ע'יאת') הוא שם משפחה יהודי-תימני ובעבר שם צפון אפריקאי משמעות המילה בערבית "תשועה".

חָדָשׁ!!: מקובל וגיאת · ראה עוד »

גילי ארגוב

גיל עובד (גילי) ארגוב (נולד ב-1 בספטמבר 1973) הוא זמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: מקובל וגילי ארגוב · ראה עוד »

ד' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' אב היא פרשת דברים.

חָדָשׁ!!: מקובל וד' באב · ראה עוד »

ד' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בא.

חָדָשׁ!!: מקובל וד' בשבט · ראה עוד »

ד'תתק"ע

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וד'תתק"ע · ראה עוד »

ד'תתקנ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וד'תתקנ"ד · ראה עוד »

ד'תתקפ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וד'תתקפ"ה · ראה עוד »

דניאל מהורדנה

רבי דניאל מהורדנה (ה'ת"ק – בשביעי של פסח תקס"ז, 29 באפריל 1807) היה רב ופוסק הלכה ליטאי, מו"צ בהורדנה שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: מקובל ודניאל מהורדנה · ראה עוד »

דניאל סטבסקי

הרב דניאל דב בעריל הכהן סטבסקי (נולד ב-6 במאי 1959) הוא רב ומורה של קהילה בחסידות ביאלא בבית שמש, מקובל וראש בית הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: מקובל ודניאל סטבסקי · ראה עוד »

דניאל פריש

הרב דניאל פריש (ז' בשבט ה'תרצ"ה, 11 בינואר 1935 - י"ד בשבט ה'תשס"ה, 24 בינואר 2005) היה מקובל, מראשי ישיבת אנשי מעמד ללימוד תורת הנסתר, ר"מ בישיבת המקובלים שער השמים ומשפיע בחסידות תולדות אהרן ולאחר מכן בחסידות תולדות אברהם יצחק.

חָדָשׁ!!: מקובל ודניאל פריש · ראה עוד »

דב איסר הכהן קוק

הרב דב איסר הכהן קוק (נולד בב' בתשרי ה'תשי"ז, 7 בספטמבר 1956) הוא מקובל ישראלי המתגורר בטבריה.

חָדָשׁ!!: מקובל ודב איסר הכהן קוק · ראה עוד »

דבדו

דֶבְּדוּ (בערבית: دبدو) היא עיירה בצפון־מזרח מרוקו, המונה, נכון ל-2014, כ-4,960 תושבים.

חָדָשׁ!!: מקובל ודבדו · ראה עוד »

דואק

דואק, דוויק או דוויך (באנגלית: Douek/Duek/Dweck, בספרדית: Duak, בפורטוגזית: Doak) הוא שם משפחה יהודי, שאת שורשיו ניתן ליחס אל יהדות ספרד ככלל, ובפרט גם אל יהדות פורטוגל, בחצי האי האיברי.

חָדָשׁ!!: מקובל ודואק · ראה עוד »

דוד מג'אר

רבי דוד מג'אר (- ירושלים, כ' באדר ה'תק"ס), היה מקובל ומחבר ספרי קבלה, מחכמי ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: מקובל ודוד מג'אר · ראה עוד »

דוד ציון לניאדו

הרב דוד (בן) ציון לניאדו (28 בנובמבר 1899 – 21 באוקטובר 1969) היה רבה של שכונת כפר שלם, חוקר יהדות סוריה ומחבר הספר "לקדושים אשר באר"ץ".

חָדָשׁ!!: מקובל ודוד ציון לניאדו · ראה עוד »

דוד ריינה

הרב דוד (דה לה) ריינה (1845–1910) היה מקובל ואיש ציבור, חבר וועד העדה הספרדית בטבריה ורבה של העיר בסוף ימיו.

חָדָשׁ!!: מקובל ודוד ריינה · ראה עוד »

דוד לוריא

רבי דוד בן יהודה לוריא (בראשי תיבות: רד"ל; תקנ"ח, 1798, ביחוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ה' בכסלו ה'תרט"ז, 15 בנובמבר 1855) היה רב, פוסק, מקובל, פרשן ובלשן, מגדולי התורה בדורו.

חָדָשׁ!!: מקובל ודוד לוריא · ראה עוד »

דוד חותר

מארי דוד בן יחיא חותר (1667, צנעא - לאחר 1747, צנעא) - חכם תימני בולט, מקובל וראש אבות בתי הדין בצנעא.

חָדָשׁ!!: מקובל ודוד חותר · ראה עוד »

דוד חיים צבאח

רבי דוד חיים צבאח (סביב ה'תקכ"ח, 1768 – י' בתשרי ה'תרי"ח, 28 בספטמבר 1857) היה מקובל, פוסק הלכה אב בית הדין ורבה של מרקש במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מקובל ודוד חיים צבאח · ראה עוד »

דוד בן ברוך

רבי דוד בן ברוך הכהן אזוג (נפטר בג' בטבת, ה'תקמ"ה, 16 בדצמבר 1784) היה רב ומקובל במרוקו.

חָדָשׁ!!: מקובל ודוד בן ברוך · ראה עוד »

דוד בצרי

הרב דוד שלום בצרי (נולד בי"ד באב ה'תש"א, 7 באוגוסט 1941) הוא מקובל.

חָדָשׁ!!: מקובל ודוד בצרי · ראה עוד »

דוד הלוי מדרעא

רבי דוד הלוי (הראשון) הידוע בכינוי מול דרעא היה רב ומקובל מרוקאי ממגורשי ספרד, מראשי חוג המקובלים בעמק הדרעא ומחבר "ספר המלכות".

חָדָשׁ!!: מקובל ודוד הלוי מדרעא · ראה עוד »

דוד הכהן סקלי

הרב דוד הכהן סקלי (כ"ח באלול ה'תרכ"ב, 3 בספטמבר 1862 – כ"ד באייר ה'תש"ט, 23 במאי 1949) היה מקובל, דיין ואב בית הדין של אוראן שבאלג'יריה, מחבר הספרים שו"ת קריית חנה דוד, דרשות על התורה לך דוד, לדוד ברוך ועוד.

חָדָשׁ!!: מקובל ודוד הכהן סקלי · ראה עוד »

דוד כהן (הנזיר)

הרב דוד כהן (אלול ה'תרמ"ז – כ"ח באב ה'תשל"ב; ספטמבר 1887 בערך – 8 באוגוסט 1972) היה נזיר ירושלמי מוכר מקובל הוגה דעות יהודי וחוקר תלמוד, קבלה והפילוסופיה היהודית.

חָדָשׁ!!: מקובל ודוד כהן (הנזיר) · ראה עוד »

דילוגי אותיות בתורה

קצר.

חָדָשׁ!!: מקובל ודילוגי אותיות בתורה · ראה עוד »

ה' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בה' אב היא, ברוב השנים, פרשת דברים.

חָדָשׁ!!: מקובל וה' באב · ראה עוד »

ה' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.

חָדָשׁ!!: מקובל וה' בטבת · ראה עוד »

ה' בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה' בכסלו · ראה עוד »

ה'מ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'מ"ג · ראה עוד »

ה'ק"י

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'ק"י · ראה עוד »

ה'קצ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'קצ"ט · ראה עוד »

ה'רמ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'רמ"ו · ראה עוד »

ה'רצ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'רצ"ד · ראה עוד »

ה'ש"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'ש"ח · ראה עוד »

ה'שמ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'שמ"ה · ראה עוד »

ה'שמ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'שמ"ו · ראה עוד »

ה'שנ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'שנ"ח · ראה עוד »

ה'שס"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'שס"ד · ראה עוד »

ה'שע"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'שע"א · ראה עוד »

ה'שע"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'שע"ט · ראה עוד »

ה'שע"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'שע"ז · ראה עוד »

ה'שע"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'שע"ח · ראה עוד »

ה'שפ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'שפ"ט · ראה עוד »

ה'שפ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'שפ"ו · ראה עוד »

ה'שצ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'שצ"ט · ראה עוד »

ה'שצ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'שצ"ג · ראה עוד »

ה'שצ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'שצ"ד · ראה עוד »

ה'שצ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'שצ"ה · ראה עוד »

ה'שצ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'שצ"ו · ראה עוד »

ה'של"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'של"ח · ראה עוד »

ה'של"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'של"ב · ראה עוד »

ה'שכ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'שכ"ד · ראה עוד »

ה'שכ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'שכ"ו · ראה עוד »

ה'שי"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'שי"ד · ראה עוד »

ה'ת"ם

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'ת"ם · ראה עוד »

ה'ת"ף

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'ת"ף · ראה עוד »

ה'ת"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'ת"ד · ראה עוד »

ה'תמ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תמ"ז · ראה עוד »

ה'תמ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תמ"ג · ראה עוד »

ה'תנ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תנ"ט · ראה עוד »

ה'תנ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תנ"ז · ראה עוד »

ה'תנ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תנ"ח · ראה עוד »

ה'תנ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תנ"ד · ראה עוד »

ה'תנ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תנ"ו · ראה עוד »

ה'תס"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תס"ז · ראה עוד »

ה'תס"ח

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תס"ח · ראה עוד »

ה'תע"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תע"ט · ראה עוד »

ה'תפ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תפ"ז · ראה עוד »

ה'תפ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תפ"ב · ראה עוד »

ה'תפ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תפ"ד · ראה עוד »

ה'תצ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תצ"ט · ראה עוד »

ה'תק"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תק"ב · ראה עוד »

ה'תק"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תק"ד · ראה עוד »

ה'תק"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תק"ה · ראה עוד »

ה'תק"י

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תק"י · ראה עוד »

ה'תקנ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תקנ"ח · ראה עוד »

ה'תקנ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תקנ"ד · ראה עוד »

ה'תקנ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תקנ"ו · ראה עוד »

ה'תקס"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תקס"ח · ראה עוד »

ה'תקס"ו

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תקס"ו · ראה עוד »

ה'תקע"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תקע"ז · ראה עוד »

ה'תקפ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תקפ"ז · ראה עוד »

ה'תקצ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תקצ"ד · ראה עוד »

ה'תקצ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תקצ"ה · ראה עוד »

ה'תקכ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תקכ"ד · ראה עוד »

ה'תקכ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תקכ"ה · ראה עוד »

ה'תקי"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תקי"ג · ראה עוד »

ה'תר"ן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תר"ן · ראה עוד »

ה'תר"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תר"ב · ראה עוד »

ה'תרנ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תרנ"ד · ראה עוד »

ה'תרס"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תרס"ט · ראה עוד »

ה'תרל"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תרל"ה · ראה עוד »

ה'תרכ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תרכ"ב · ראה עוד »

ה'תרכ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תרכ"ו · ראה עוד »

ה'תש"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תש"ד · ראה עוד »

ה'תש"י

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תש"י · ראה עוד »

ה'תשס"ו

מלחמת לבנון השנייה.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תשס"ו · ראה עוד »

ה'תשע"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תשע"א · ראה עוד »

ה'תשע"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תשע"ח · ראה עוד »

ה'תשל"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תשל"ט · ראה עוד »

ה'תל"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תל"ב · ראה עוד »

ה'תל"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תל"ג · ראה עוד »

ה'תט"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תט"ו · ראה עוד »

ה'תכ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תכ"ב · ראה עוד »

ה'תי"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'תי"א · ראה עוד »

ה'ל'

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'ל' · ראה עוד »

ה'ד'

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'ד' · ראה עוד »

ה'כ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וה'כ"ד · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: מקובל והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-14

המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).

חָדָשׁ!!: מקובל והמאה ה-14 · ראה עוד »

המאה ה-15

המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).

חָדָשׁ!!: מקובל והמאה ה-15 · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: מקובל והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-21

המאה ה-21 היא המאה הנוכחית, לפי מניין השנים המקובל בלוח המלכים המבוסס על ספירת השנים הנוצרית.

חָדָשׁ!!: מקובל והמאה ה-21 · ראה עוד »

המוזיאון להיסטוריה יהודית (ז'ירונה)

המוזיאון להיסטוריה יהודית בז'ירונה נמצא במרכז הרובע היהודי בז'ירורנה בבניין בו שכן עד סוף המאה החמש עשרה בית הכנסת העתיק של הרובע.

חָדָשׁ!!: מקובל והמוזיאון להיסטוריה יהודית (ז'ירונה) · ראה עוד »

האר"י

רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.

חָדָשׁ!!: מקובל והאר"י · ראה עוד »

הארי

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: מקובל והארי · ראה עוד »

הנחת תפילין

ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים.

חָדָשׁ!!: מקובל והנחת תפילין · ראה עוד »

הסימן

הסימן הוא סיפור קצר, בן מ"ב פרקים קצרים, מאת ש"י עגנון, קינה על עיר הולדתו, בוצ'אץ', שקהילתה היהודית חרבה בשואה בזמן הכיבוש הנאצי של העיר.

חָדָשׁ!!: מקובל והסימן · ראה עוד »

העשיל צורף

רבי יהושע העשיל בן רבי יוסף צורף (שצ"ג - כ"ד אייר, ת"ס, 1633-1700) מווילנה, היה מקובל ומנהיג רוחני בפולין, מחבר "ספר הצורף".

חָדָשׁ!!: מקובל והעשיל צורף · ראה עוד »

העיר העתיקה של צפת

העיר העתיקה בצפת היא האזור העירוני העתיק ביותר בצפת, הבנוי מסביב להר צפת.

חָדָשׁ!!: מקובל והעיר העתיקה של צפת · ראה עוד »

הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל

הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל החל באופן סדיר בתחילת המאה ה-19 התגבר בשאר המאה והתחזק לאורך המאה ה-20, קשר זה הוביל לביקורם של שליחים יהודים מאירופה בקהילת ביתא ישראל לפני כן לא היה קשר רציף בין שתי הקהילות, היו רק שברירי מידע שהגיעו ממסיונרים שפעלו באתיופיה וכן מנוסעים אירופאים בנוסף לכך היו ידיעות רבות לגבי הקהילה ומצבה בין המאה ה-12 למאה-19.

חָדָשׁ!!: מקובל והקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל · ראה עוד »

הררי

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: מקובל והררי · ראה עוד »

התיקון

התיקון הוא סרט תיעודי בבימויה של טליה פינקל העוקב במשך שנתיים אחר הרבנית לאה קוק מטבריה, אחת ממחזירות בתשובה הפעילות ביותר כיום במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מקובל והתיקון · ראה עוד »

הלני המלכה

קברי המלכים - קברה המשוער של הלני המלכה בירושלים חניון גבעתי ליד עיר דוד הלני המלכה (ביוונית: Ἑλένη; נפטרה בסביבות שנת 56 לספירה) הייתה מלכת חַדְיָב שבאשור (ממלכה הידועה גם כאדיאבנה Adiabene) מצפון לסהר הפורה, במאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: מקובל והלני המלכה · ראה עוד »

הלפרין

הלפרין (לעיתים גם הלפרן, היילפרין ואלפרין, ובהגייה רוסית גלפרין) הוא שם משפחה יהודי אשכנזי.

חָדָשׁ!!: מקובל והלפרין · ראה עוד »

הלל מפאריץ'

שער ספרו - פלח הרימון רבי הלל הלוי מאליסוב (ידוע בכינוי רֶבּ הלל מפאריץ; תקנ"ה - י"א באב תרכ"ד) היה רב חסידי, מקובל, מלחין ומשפיע חב"די ברוסיה הלבנה ואוקראינה במחצית הראשונה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מקובל והלל מפאריץ' · ראה עוד »

הלוי

הַלֵּוִי הוא שם משפחה יהודי נפוץ; הנקראים בשם זה מתייחסים על בני שבט לוי.

חָדָשׁ!!: מקובל והלוי · ראה עוד »

הבעל שם טוב

רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: מקובל והבעל שם טוב · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: מקובל והגאון מווילנה · ראה עוד »

הירץ שייאר

אברהם נפתלי הירץ שייאר (בגרמנית: Abraham Naftali Herz Scheuer; 1753 – 1822) היה רב ומקובל גרמני שכיהן כאב בית דין וריש מתיבתא במיינץ, ומחבר ספר "תורי זהב" על שיר השירים.

חָדָשׁ!!: מקובל והירץ שייאר · ראה עוד »

הילה וכסלר

הרב אלחנן-הענליין "הִילֶה" פנחס משה חיים וכסלר (בגרמנית: Heinrich "Hyle" Wechsler; תר"ג, 1843 – כ"ז בסיון תרנ"ד, 1 ביולי 1894) היה רב, מורה לתלמוד ומקובל בפרנקוניה שבבוואריה.

חָדָשׁ!!: מקובל והילה וכסלר · ראה עוד »

הילולת רבי שמעון בר יוחאי

חגיגות ל"ג בעומר בחצר המערה בשנות ה-20 של המאה ה-20, בהשתתפות ערבים ודרוזים ריקוד מעגלים בכניסה לקבר הרשב"י, 1953. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית מתפללים מדליקים נרות בעת הילולת הרשב"י, 1953 החגיגות בחצר המערה, 1962 המונים משתטחים על המצבה בל"ג בעומר ריקודים בחצר קבר רשב"י, בוקר ל"ג בעומר תשע"ו (2016) אזור קבר רשב"י בל"ג בעומר תשס"ו (2006) מקום הדלקת המדורה של חסידי בויאן, 1920 ספר התורה של משפחת עבו הילולת רבי שמעון בר יוחאי נערכת מדי שנה בל"ג בעומר בציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי על הר מירון.

חָדָשׁ!!: מקובל והילולת רבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

הילולה

הילולה היא חגיגה, סיום או סעודת מצווה אשר מקובלים וחסידים נוהגים לקיים ביום השנה לפטירת צדיק.

חָדָשׁ!!: מקובל והילולה · ראה עוד »

ו' בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד ו' ניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות מקביעות (השא וזחא) פרשת בר המצוה היא פרשת ויקרא.

חָדָשׁ!!: מקובל וו' בניסן · ראה עוד »

וקסלר

וקסלר או וכסלר (Wechsler, Wexler) הוא שם משפחה שמקורו בגרמנית ומשמעותו היא חלפן.

חָדָשׁ!!: מקובל ווקסלר · ראה עוד »

וינשטוק

וינשטוק או ויינשטוק (בגרמנית: Weinstock) הוא שם משפחה שמקורו בגרמנית ומשמעותו כנת גפן.

חָדָשׁ!!: מקובל ווינשטוק · ראה עוד »

וידאל קואינקה

רבי וידאל קואינקה (סלוניקי, ה'תקנ"ה – ירושלים, י"ב באדר ב' ה'תרכ"ב, 14 במרץ 1862) היה מקובל, מחכמי ישיבת המקובלים בית אל, ולאחר מכן ראש "מדרש החסידים חסד אל" ומחבר ספרי קבלה.

חָדָשׁ!!: מקובל ווידאל קואינקה · ראה עוד »

כ"א באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וכ"א באדר · ראה עוד »

כ"א בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וכ"א בכסלו · ראה עוד »

כ"ט בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וכ"ט בתמוז · ראה עוד »

כ"ט בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ט בטבת היא ברוב השנים פרשת בא.

חָדָשׁ!!: מקובל וכ"ט בטבת · ראה עוד »

כ"ז באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וכ"ז באב · ראה עוד »

כ"ז באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וכ"ז באדר · ראה עוד »

כ"ז בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וכ"ז בניסן · ראה עוד »

כ"ז בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וכ"ז בסיוון · ראה עוד »

כ"ח בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ח חשוון היא תמיד פרשת תולדות.

חָדָשׁ!!: מקובל וכ"ח בחשוון · ראה עוד »

כ"ד באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד אב היא פרשת ראה.

חָדָשׁ!!: מקובל וכ"ד באב · ראה עוד »

כ"ד בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: מקובל וכ"ד בחשוון · ראה עוד »

כ"ו באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וכ"ו באלול · ראה עוד »

כ"ו בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וכ"ו בסיוון · ראה עוד »

כ' באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וכ' באב · ראה עוד »

כ' בתמוז

כ' בתמוז, יום פטירת בנימין זאב הרצל הוצע על ידי הציונות הרוויזיוניסטית כ"יום העבודה" במקום אחד במאי.

חָדָשׁ!!: מקובל וכ' בתמוז · ראה עוד »

כמוס פלאח

הרב כמוס פלאח (1866, ה'תרכ"ו–19 ביולי 1941, כ"ד בתמוז ה'תש"א) היה דרשן, מקובל, דיין, מורה צדק, אב בית הדין ורבה הראשי של בנגאזי שבלוב.

חָדָשׁ!!: מקובל וכמוס פלאח · ראה עוד »

כנף רננים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וכנף רננים · ראה עוד »

כתם פז

כתם פז הוא חיבור קבלי מן המאה השש-עשרה, אשר נכתב על ידי המקובל רבי שמעון לביא (רש"ל).

חָדָשׁ!!: מקובל וכתם פז · ראה עוד »

כגוונא

כגוונא הוא קטע הלקוח מספר הזוהר, ונאמר, בעיקר בקהילות חסידים מסוימות, לפני תפילת ערבית של שבת, קודם אמירת "ברכו".

חָדָשׁ!!: מקובל וכגוונא · ראה עוד »

כהן (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: מקובל וכהן (פירושונים) · ראה עוד »

כוחם של חז"ל להחיות ולהמית בדיבורם

הכוח להחיות ולהמית מיוחס לחכמים אחדים בכמה מאגדות התלמוד ובמדרש.

חָדָשׁ!!: מקובל וכוחם של חז"ל להחיות ולהמית בדיבורם · ראה עוד »

י"א באדר

פסל "האריה השואג" של האומן אברהם מלניקוב בבית הקברות של כפר גלעדי.

חָדָשׁ!!: מקובל וי"א באדר · ראה עוד »

י"ז בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וי"ז בניסן · ראה עוד »

י"ז בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ז שבט היא, ברוב השנים, פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: מקובל וי"ז בשבט · ראה עוד »

י"ח באדר

יוסף טרומפלדור במדי קצין של הצבא הרוסי.

חָדָשׁ!!: מקובל וי"ח באדר · ראה עוד »

י"ב באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וי"ב באלול · ראה עוד »

י"ב באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב אב היא, ברוב השנים, פרשת ואתחנן.

חָדָשׁ!!: מקובל וי"ב באב · ראה עוד »

י"ב באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וי"ב באדר · ראה עוד »

י"ג באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וי"ג באלול · ראה עוד »

י"ג בכסלו

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ג כסלו היא תמיד פרשת וישלח.

חָדָשׁ!!: מקובל וי"ג בכסלו · ראה עוד »

י"ד בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וי"ד בתמוז · ראה עוד »

י"ד בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל וי"ד בכסלו · ראה עוד »

י' בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד י' בניסן היא ברוב השנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות מקביעות (הכז) פרשת בר המצוה תהיה חול המועד פסח.

חָדָשׁ!!: מקובל וי' בניסן · ראה עוד »

י' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: מקובל וי' בשבט · ראה עוד »

ימימה מזרחי

ימימה מזרחי (נולדה בי"ז בתמוז ה'תשכ"ז, 25 ביולי 1967) היא רבנית ודרשנית פופולרית בקרב נשים.

חָדָשׁ!!: מקובל וימימה מזרחי · ראה עוד »

יאיר וינשטוק

יאיר וינשטוק (נולד בכ"ב באייר ה'תשי"ט, 30 ביולי 1959) הוא עיתונאי עורך וסופר חרדי, הכותב ספרי מתח וספרי סיפורת יהודית למגזר החרדי, בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: מקובל ויאיר וינשטוק · ראה עוד »

יעקב מאיר

הרב מאיר בשנת 1936 לערך מודעת ברכה לרגל היבחרו לרב ראשי, 1906 תמונתו של רבי יעקב מאיר על גבי בול ישראלי לווייתו של הרב הראשי יעקב מאיר במורד רחוב יפו, ירושלים, מאי 1939 שלט רחוב יעקב מאיר בשכונת מקור ברוך בירושלים. הרב יעקב מאיר (ז' באייר ה'תרט"ז, 12 במאי 1856 – ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 26 במאי 1939), היה הראשון לציון, והרב הספרדי הראשי הראשון של ארץ ישראל במסגרת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב מאיר · ראה עוד »

יעקב משה חרל"פ

הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, 18 בפברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, 6 בדצמבר 1951) היה פוסק ומקובל, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול, ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב משה חרל"פ · ראה עוד »

יעקב משה הלל

ישיבת '''חברת אהבת שלום''' בירושלים הרב יעקב משה הלל (נולד בכ"ט באב תש"ה, 8 באוגוסט 1945) הוא ראש מוסדות חברת אהבת שלום.

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב משה הלל · ראה עוד »

יעקב מוצפי

הרב יעקב מוצפי (ה'תר"ס, 1899 - י"ג בסיוון ה'תשמ"ג, 25 במאי 1983) היה אב בית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב מוצפי · ראה עוד »

יעקב אלעזר כהנא שפירא

הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא (נולד בי"ז בטבת ה'תשי"א, 26 בדצמבר 1950) הוא ראש ישיבת מרכז הרב בירושלים, פוסק, נשיא מכון הרצי"ה, חבר מועצת הרבנות הראשית מאז ה'תשס"ח ויו"ר ועדת החינוך שלה.

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב אלעזר כהנא שפירא · ראה עוד »

יעקב אבן מלכא

הרב יעקב אבן מלכא (או: בן מלכא, מכונה: מהריב"ם) (סביב ה'תמ"ה 1685 - ה'תקל"א 1771) היה מדייני פאס, ואב בית הדין תטואן במאה ה-18, רבה של העיר ומקובל.

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב אבן מלכא · ראה עוד »

יעקב אבן צור

רבי יעקב בן ראובן אבן צור (מכונה: יעב"ץ, מוהריב"ץ; 1673, כ"ז באייר ה'תל"ג – 1752, ב' בטבת ה'תקי"ג) היה רב, פוסק, מקובל, דרשן, משורר ופייטן.

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב אבן צור · ראה עוד »

יעקב אבוחצירא

רבי יעקב אביחצירא (מכונה אביר יעקב; ה'תקס"ו, 1806 – כ' בטבת ה'תר"ם, 4 בינואר 1880) היה רבה של תאפילאלת שבמרוקו, מקובל, פוסק, מחבר, דרשן ופייטן, סבו של הבבא סאלי, מאבות משפחת אביחצירא ומגדולי רבני מרוקו.

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב אבוחצירא · ראה עוד »

יעקב סיקא אהרוני

יעקב סיקא אהרוני (21 בפברואר 1921, י"ג באדר א' ה'תרפ"א – 21 בנובמבר 2022, כ"ז בחשוון ה'תשפ"ג) היה לוחם אצ"ל, פובליציסט, מחנך, עיתונאי, משורר וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב סיקא אהרוני · ראה עוד »

יעקב עדס

ישיבת בית הדין הגדול לערעורים בשנת 1959. מימין הרב בצלאל ז'ולטי, הרב עובדיה הדאיה, הרב יעקב עדס משמאל לימין: הרב יעקב עדס, הרב בן ציון אבא שאול, הרב עזרא עטייה, הרב מנצור בן שמעון, הרב משה יוסף עדס והרב משה פרוש הרב יעקב חי ציון עדס (ירושלים, ח' באדר ה'תרנ"ח, 2 במרץ 1898 - כ"ז בתמוז תשכ"ג, 19 ביולי 1963) היה ראש ישיבת פורת יוסף במשך שלושים שנה, אב בית דין רבני בירושלים, חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב עדס · ראה עוד »

יעקב עדס (דברי יעקב)

הרב יעקב עדס (נולד בי' בחשוון תשכ"ה, 16 באוקטובר 1964) הוא מקובל, מחבר סדרת הספרים "דברי יעקב".

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב עדס (דברי יעקב) · ראה עוד »

יעקב פינטו

הרב יעקב פינטו מכונה: הרי"ף החדש (סביב ה'ת"ס, 1690 - ה'תקכ"ה, 1765) היה ראש ישיבת מקובלים, אב בית הדין ורבה הראשי של מרקש במאה השמונה עשרה.

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב פינטו · ראה עוד »

יעקב צמח (מקובל)

רבי יעקב בן חיים צמח (? - ה'תכ"ז 1667) היה מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב צמח (מקובל) · ראה עוד »

יעקב קצין

הרב יעקב שאול קצין (כ"ג בניסן ה'תר"ס, 22 באפריל 1900 – ג' בטבת ה'תשנ"ה, 6 בדצמבר 1994) היה מקובל, מייסד ישיבת המקובלים "גן הלבנון" בירושלים, ורב הקהילות הסוריות "מגן דוד" ו"שערי ציון" של יוצאי סוריה בברוקלין שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב קצין · ראה עוד »

יעקב קופיל ליפשיץ

יעקב קופיל (קאפיל) ליפשיץ בן משה (?- 1740 (ת"ק)), היה מקובל שחי בעיר מזריטש.

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב קופיל ליפשיץ · ראה עוד »

יעקב שאלתיאל ניניו

חכם יעקב שאלתיאל ניניו (תק"ס, 1800 – תר"ט, 1849) היה רב מקובל, מחכמי צפת.

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב שאלתיאל ניניו · ראה עוד »

יעקב חיים סופר

הרב יעקב חיים סופר (ה'תרכ"ז או ה'תר"ל 1869 - ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 27 במאי 1939) היה מקובל, מחבר ופוסק הלכה, נולד בבגדאד ועלה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב חיים סופר · ראה עוד »

יעקב חיים בן נאים

רבי יעקב חיים בן נאים (או אבן נאים; נפטר בכ"ח בתשרי ה'תקס"ד, 1803) היה מחכמי צפון-אפריקה וממנהיגיה במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב חיים בן נאים · ראה עוד »

יעקב בן ששת

הרב יעקב בן ששת היה מקובל במאה ה-12 בז'ירונה.

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב בן ששת · ראה עוד »

יעקב הלוי ממרויש

רבי יעקב ב"ר לוי הלוי ממרויש (? - ד'תתקצ"ג, 1233) - רב ומקובל מחכמי יהדות פרובנס בתקופת הראשונים, מחבר הספר שו"ת מן השמים.

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב הלוי ממרויש · ראה עוד »

יעקב יפה אשכנזי

שער הספר "יעקב בעזרו", מאת ר' יעקב יפה-אשכנזי, איזמיר תרל"ו. הרב יעקב יפה אשכנזי (תק"ס בערך - י"ט בחשון תרמ"ב, 1800 בערך - 11 באוקטובר 1882) היה מקובל, מלמד ופרשן באזמיר.

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב יפה אשכנזי · ראה עוד »

יעקב ישראל איפרגן

הרב יעקב ישראל איפרגן (נולד בכ"א בכסלו ה'תשכ"ז, 4 בדצמבר 1966), המכונה "הרנטגן", הוא מקובל ישראלי.

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב ישראל איפרגן · ראה עוד »

יעקב יהודה אריה לייב פרנקל

הרב יעקב יהודה אריה לייב פרענקל היה רב הונגרי, מקובל ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: מקובל ויעקב יהודה אריה לייב פרנקל · ראה עוד »

יצחק מאיר מורגנשטרן

הרב יצחק מאיר מורגנשטרן (כתיב יידי: מאָרגְנשְטֶערְן; נולד בכ"ז בכסלו ה'תשכ"ז) הוא מנהיג עדה ומקובל חסידי, בשנים האחרנות מכונה האדמו"ר מתורת חכם.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק מאיר מורגנשטרן · ראה עוד »

יצחק מסר

יצחק מסר (1942-1891) היה מקובל חסידי פולני מהעיר סאנוק, שבגליציה המערבית, פולין.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק מסר · ראה עוד »

יצחק משה ארלנגר

הרב יצחק משה ארלנגר (נולד בשנת ה'תשי"ד) הוא מקובל ומשפיע חסידי המתגורר בירושלים, מחבר סדרת הספרים "קונטרסי חסידות".

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק משה ארלנגר · ראה עוד »

יצחק ארטר

יצחק אֶרְטֶר (בכתיב יידי: ערטער, בפולנית: Izaak Erter; 1791 – 20 באפריל 1851), סופר וסאטיריקן עברי, מאנשי תנועת ההשכלה בגליציה, מחבר "הצופה לבית ישראל".

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק ארטר · ראה עוד »

יצחק אלפייה

הרב יצחק אלפייה (1878–1955) היה רב ודיין, מגדולי מקובלי ירושלים, יליד חלב שבסוריה.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק אלפייה · ראה עוד »

יצחק אבן סהולה

רבי יצחק בן שלמה אבן סהולה היה פילוסוף, רופא ומקובל.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק אבן סהולה · ראה עוד »

יצחק אבן לטיף

רבי יצחק בן אברהם אבן לַטִּיף (באנגלית: Isaac ibn Latif; לפני 1244 – אחרי 1290) היה פילוסוף ומקובל מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק אבן לטיף · ראה עוד »

יצחק אדרבי

רבי יצחק אדרבי (~ה'ר"ף, 1520 - ז' באייר ה'של"ז, 24 באפריל 1577) היה פוסק הלכה וראש ישיבה מחכמי יהדות סלוניקי, מרבני הפזורה הספרדית במאה ה-16 בשטחי האימפריה העות'מאנית בכלל וביוון בפרט.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק אדרבי · ראה עוד »

יצחק אייזיק לנגנר

רבי יצחק אייזיק לנגנר (י"א בשבט ה'תרל"ו, 1876 – כ"ב בתמוז ה'תש"ז, 1947) היה מקובל והאדמו"ר החמישי של חסידות סטרטין.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק אייזיק לנגנר · ראה עוד »

יצחק אייזיק חבר

רבי יצחק אייזיק חבר (וילדמן; תקמ"ט, 1789 – כ"ט בחשון תרי"ג, 11 בנובמבר 1852) היה פוסק הלכה ומקובל ליטאי בולט, רב בכמה עיירות בליטא ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק אייזיק חבר · ראה עוד »

יצחק נבון

יצחק רחמים נבון (א' בניסן ה'תרפ"א, 9 באפריל 1921 – כ"ד בחשוון ה'תשע"ו, 6 בנובמבר 2015) היה נשיאהּ החמישי של מדינת ישראל ושר החינוך והתרבות בשנים 1984–1990.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק נבון · ראה עוד »

יצחק סגי נהור

רבי יצחק סגי נהור (1160–1235), הידוע גם בשם ריס"ן, היה מהמקובלים הראשונים בפרובאנס שבצרפת, בנו של הראב"ד.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק סגי נהור · ראה עוד »

יצחק קנפנטון

רבי יצחק בן יעקב קנפנטון (ה'ק"כ, 1360 - א' בתמוז ה'רכ"ג, יוני 1463) היה מגדולי חכמי ספרד בדור שלפני הגירוש, היה ראש ישיבה, מקובל, רופא, מתמטיקאי, ואיש ציבור.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק קנפנטון · ראה עוד »

יצחק קורייאט (הראשון)

הרב יצחק קורייאט הראשון (סביב ה'ר"צ, 1530 - לפני ה'שס"ז, 1607) היה מקובל, אב בית הדין ורבה של מרקש בשלהי המאה השש העשרה.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק קורייאט (הראשון) · ראה עוד »

יצחק חי בוכבזה

הרב יצחק חי בוכבזה (1853–1930) היה מקובל ומשורר עברי, מחבר ספרים רבים, מורה צדק, אב בית דין ורב הערים מוכנין וגאבס שבתוניסיה, ורבה הראשי של טריפולי שבלוב.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק חי בוכבזה · ראה עוד »

יצחק בן שמואל (פירושונים)

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק בן שמואל (פירושונים) · ראה עוד »

יצחק בן וואליד

רחוב יצחק בן וואליד על שם רבה של העיר טיטואן רבי יצחק בן וואליד (מכונה מהריב"ו או הנר המערבי; 1777, תקל"ז - 9 בפברואר 1870, ט' באדר תר"ל) היה מקובל מגדולי רבני מרוקו, אב בית הדין ורבה של קהילת יהודי תטואן במשך כ-40 שנים.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק בן וואליד · ראה עוד »

יצחק בן-צבי

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק בן-צבי · ראה עוד »

יצחק באדהב

הרב יצחק באדהב (30 בנובמבר 1859, ד' בכסלו ה'תר"ך – 10 ביוני 1947 בירושלים, כ"ב בסיוון ה'תש"ז) היה מקובל, חוקר קהילות ישראל בתפוצות, אספן כתבי יד וספרים עתיקים, עורך ספרות רבנית ומחבר ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק באדהב · ראה עוד »

יצחק בצרי

הרב יצחק בצרי (נולד בי' תשרי ה'תשכ"ט, 2 באוקטובר 1968) הוא ממקימי ישיבת המקובלים "השלום" בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק בצרי · ראה עוד »

יצחק דלויה

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק דלויה · ראה עוד »

יצחק דלויה (המאה ה-16)

חצר בית הכנסת צלאת אל עזמה במלאח מרקש בית כנסת וספרייה ע"ש רבי יצחק דלויה ביישוב הר ברכה רבי יצחק דלויה (? - 1590) היה רב ספרדי ממגורשי ספרד, מקובל, אב בית דין וראש קהילת המגורשים במרקש.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק דלויה (המאה ה-16) · ראה עוד »

יצחק די ליאון

רבי יצחק די ליאון היה רב ומקובל ספרדי.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק די ליאון · ראה עוד »

יצחק הוברמן

הרב יצחק הכהן הוברמן (ו' בסיוון תרנ"ו, מאי 1896 - י"ג בטבת תשל"ז, ינואר 1977) היה מקובל חסידי, ואב"ד ורב מחנה העקורים וצלר.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק הוברמן · ראה עוד »

יצחק כדורי

מנדטורית של הרב כדורי משנת 1931. מצבה לזכרו של הרב כדורי ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" שעמד בראשותה. קברו של הרב כדורי בירושלים ציונו של הרב כדורי הרב יצחק כדורי (ט"ז בתשרי ה'תרנ"ט, 2 באוקטובר 1898 - כ"ט בטבת ה'תשס"ו, 28 בינואר 2006) היה מקובל ישראלי בולט.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק כדורי · ראה עוד »

יצחק יוסף

הרב יצחק יוסף (נולד בי"ח בטבת ה'תשי"ב, 16 בינואר 1952) הוא הראשון לציון, הרב הראשי לישראל (הספרדי) ונשיא מועצת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: מקובל ויצחק יוסף · ראה עוד »

ירחמיאל אמדורסקי

רחבת שער יפו: הבניין בצד ימין הוא מלון אמדורסקי פרסומת למלונות אמדורסקי, ראשית המאה ה-20 מלון "בלה ויסטה" ביפו בית אמדורסקי, ברחוב הצבי 4 בשכונת רוממה בירושלים ירחמיאל אַמדוּרסקי (ט' באב תרל"ז, יולי 1877 – 1 באוגוסט 1956) היה איש ציבור ירושלמי ומחלוצי המלונאות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מקובל וירחמיאל אמדורסקי · ראה עוד »

ישעיה אשר זליג מרגליות

קברו בהר הזיתים רבי יְשַׁעְיָה אָשֵׁר זֶלִיג (זעליג) מַרְגָּלִיּוֹת (מכונה גם הריא"ז; י"א באלול תרנ"ג, 23 באוגוסט 1893 – כ"ז בניסן תשכ"ט, 15 באפריל 1969) היה תלמיד חכם ירושלמי, מקובל ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: מקובל וישעיה אשר זליג מרגליות · ראה עוד »

ישעיה בקיש

הרב ישעיה בקיש (סביב ה'ש"ה, 1545 – ה'ש"ף, 1620) היה מקובל, פרשן מקראי, ודיין בבית הדין הרבני בפאס במרוקו.

חָדָשׁ!!: מקובל וישעיה בקיש · ראה עוד »

ישראל משה חזן

רבי ישראל משה חזן (נודע גם בכינוי: משי"ח ה'תקס"ח, 1808, איזמיר – ה'תרכ"ג, 1862, ביירות) נכדו של רבי רפאל יוסף חזן, היה חבר בית הדין של רבי יעקב פינצ'י בירושלים, שד"ר בערי מערב אירופה, הרב הראשי של הערים רומא, קורפו ואלכסנדריה, מקובל, ומחבר ספרי יהדות בשיטת הוויכוח, שלט בשפות רבות ובמדעי הטבע, דגל בצורך ללמוד "חכמות חיצוניות" במקביל ללימוד התורה מחד, ולחם ביהדות רפורמית מאידך.

חָדָשׁ!!: מקובל וישראל משה חזן · ראה עוד »

ישראל נג'ארה

רבי ישראל נג'ארה (דמשק, 1555 – עזה, 1628) היה רב, פרשן ומשורר.

חָדָשׁ!!: מקובל וישראל נג'ארה · ראה עוד »

ישראל שמואל קליהרי

רבי שמואל קליהרי (מופיע גם בשמו הפרטי המלא ישראל שמואל; שם משפחתו נכתב גם קליהארה, קליפארי, או קליפארה; נפטר בי"ג בשבט ה'ת', 6 בפברואר 1640) היה מרבני קרקוב במחצית הראשונה של המאה ה-17, מחבר ספרים, ומקובל.

חָדָשׁ!!: מקובל וישראל שמואל קליהרי · ראה עוד »

ישראל שפיגל

ישראל שפיגל (ו' באלול ה'תרצ"ד, 17 באוגוסט 1934 – ו' באב ה'תשע"א, 6 באוגוסט 2011) היה עיתונאי פובליציסט, מתרגם והגיוגרף חרדי, עורך "המודיע", עורך "דגלנו" ובעל מדור שבועי ב"יתד נאמן".

חָדָשׁ!!: מקובל וישראל שפיגל · ראה עוד »

ישראל חריף מסטנוב

רבי ישראל חריף מסטנוב (כנראה ה'תנ"ו – ז' בשבט ה'תקמ"א) היה רב ומקובל חסידי, תלמידו של הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: מקובל וישראל חריף מסטנוב · ראה עוד »

ישראל הס

הרב ישראל הס (כ"ג בניסן ה'תרצ"ה, 26 באפריל 1935 - כ"ה באלול ה'תשנ"ז, 27 בספטמבר 1997) היה רב הקמפוס באוניברסיטת בר-אילן, ר"מ במכון מאיר, ומחברם של ספרים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: מקובל וישראל הס · ראה עוד »

ישראל וינשטוק

הרב ד"ר יִשְׁרָאֵל (רוֹלִיק) וַיִנְשְטוֹק (בגרמנית: Israel Weinstock; ח' סיוון תרס"ט, 28 במאי 1909, ברודי, האימפריה האוסטרו-הונגרית – י"ד בחשוון ה'תשמ"א, 24 באוקטובר 1980, ירושלים) היה מקובל, מגדולי חוקרי ראשית הקבלה, רב, וכן פעיל ציוני בתנועת המזרחי, וחבר הנהלת הקרן הקיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: מקובל וישראל וינשטוק · ראה עוד »

ישועה בן-שושן

חכם ישועה בן-שושן (כ"ב בטבת ה'תש"ו, 26 בדצמבר 1945 - כ"ז באלול ה'תשע"ח, 7 בספטמבר 2018) היה קצין, מקובל ירושלמי, ומחברי "המחתרת היהודית".

חָדָשׁ!!: מקובל וישועה בן-שושן · ראה עוד »

ישכר דב רוקח (הראשון)

מרינבד רבי ישכר דב רוקח רבי ישכר דב רוֹקֵחַ (תרי"א − תרפ"ז, 1926) היה רב העיירה בלז בגליציה המזרחית והאדמו"ר השלישי של חסידות בעלזא.

חָדָשׁ!!: מקובל וישכר דב רוקח (הראשון) · ראה עוד »

ישיבת רחובות הנהר

הרב חיים שאול הכהן דוויק, מייסד הישיבה ישיבת רחובות הנהר היא ישיבה השכונת בשכונת הבוכרים בירושלים, ששימשה ללימודי קבלה בעיקר למקובלים יוצאי יהדות סוריה, ארם צובא, דמשק וקהילת אורפה הסמוכה לסוריה.

חָדָשׁ!!: מקובל וישיבת רחובות הנהר · ראה עוד »

ישיבת בית אברהם

ישיבת בית אברהם היא ישיבה השייכת לחסידות סלונים, ומרכזה בשכונת מאה שערים בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל וישיבת בית אברהם · ראה עוד »

ילקוט ראובני

ילקוט ראובני הוא חיבור המכיל לקט מדרשים, בעיקר מספרי קבלה שונים, שנכתב על ידי רבי אברהם ראובן הכהן סופר, מקובל מחכמי פראג במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: מקובל וילקוט ראובני · ראה עוד »

יחזקאל עזרא רחמים

הרב יחזקאל עזרא בן רחמים (כונה גם היע"ר; 25 באפריל 1876, בגדאד – 3 בפברואר 1908, ירושלים) היה רב ומקובל בבגדאד ובסוף ימיו בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ויחזקאל עזרא רחמים · ראה עוד »

יחזקאל עזרא הלוי

הרב יחזקאל עזרא הלוי (ה'תרי"ב, 1852 - ג' בטבת ה'תש"ב, 23 בדצמבר 1941), היה פוסק, מקובל, משורר וממלא מקום החכם באשי ("וכיל") בבגדאד שבעיראק.

חָדָשׁ!!: מקובל ויחזקאל עזרא הלוי · ראה עוד »

יחזקאל יוסף הלוי אשלג

הרב יחזקאל יוסף הלוי אשלג (כ"ו בניסן תרצ"ו, אפריל 1936 - ד' באב ה'תשע"ו, 8 באוגוסט 2016) היה זקן אדמו"רי אשלג.

חָדָשׁ!!: מקובל ויחזקאל יוסף הלוי אשלג · ראה עוד »

יחיא יצחק הלוי

הרב יחיא יצחק הלוי (תמוז ה'תרכ"ז או ה'תרכ"ח - י"א בסיוון ה'תרצ"ב; יולי-אוגוסט 1867 או 1868 - 15 ביוני 1932) היה הרב הראשי וראב"ד ליהודי תימן במשך שלושים שנה עד פטירתו.

חָדָשׁ!!: מקובל ויחיא יצחק הלוי · ראה עוד »

יחיאל מיכל מנמירוב

הגאון רבי יחיאל מיכל ב"ר אליעזר מנמירוב (נרצח ב-12 ביוני 1648, כ"ב בסיוון ה'ת"ח) היה רב ומקובל, מראשוני תנועת החסידות באירופה, רבה של הקהילה היהודית וראש ישיבה בעיר נמירוב, מחבר הספר "שברי לוחות".

חָדָשׁ!!: מקובל ויחיאל מיכל מנמירוב · ראה עוד »

יחיאל פישל אייזנבך

הרב אייזנבך, 2003 הרב יְחִיאֵל פִישְׁל אַיְיזְנְבַּך (ירושלים כ"ח בניסן ה'תרפ"ה אפריל 1925 - ד' באלול, ה'תשס"ח ספטמבר 2008) היה מקובל, ראש ישיבת המקובלים שער השמים בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ויחיאל פישל אייזנבך · ראה עוד »

יחיאל בן אורי

רבי יחיאל ברבי אורי (ד'תתק"ע, 1210 - כ"א בתשרי ה'כ"ד, 26 בספטמבר 1263) היה רב מגדולי יהדות אשכנז, פוסק הלכה ומקובל בסגנון חסידי אשכנז, שנודע במיוחד כאביו של הרא"ש.

חָדָשׁ!!: מקובל ויחיאל בן אורי · ראה עוד »

יחיאל היילפרין (רב)

יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: היילפערין; כנראה ה'ת"כ, 1660 – ה'תק"ו, 1746) היה רב, ראש ישיבה והיסטוריון של תולדות ישראל.

חָדָשׁ!!: מקובל ויחיאל היילפרין (רב) · ראה עוד »

יגדל אלוהים חי

יגדל אלוהים חי הוא פיוט המיוסד על שלושה עשר עקרי האמונה שקבע הרמב"ם (בפירושו לפרק חלק).

חָדָשׁ!!: מקובל ויגדל אלוהים חי · ראה עוד »

ידיד נפש

יְדִיד נֶפֶשׁ הוא פיוט שחובר בארץ ישראל במאה ה-16 על ידי רבי אלעזר אזכרי, ממקובלי צפת.

חָדָשׁ!!: מקובל וידיד נפש · ראה עוד »

ידידיה רפאל אבולעפיה

קבר הרב ידידיה רפאל אבולעפיה בהר הזיתים רבי ידידיה רפאל חי אבולעפיה (היר"א תקס"ז, 1806/7 – ט"ו בסיוון תרכ"ט, מאי 1869) היה מקובל נודע, שכיהן כראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: מקובל וידידיה רפאל אבולעפיה · ראה עוד »

יהדות מרוקו

יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.

חָדָשׁ!!: מקובל ויהדות מרוקו · ראה עוד »

יהדות קטלוניה

בית כנסת בקטלוניה מתוך הגדת סרייבו (ברצלונה שנת 1350 בקירוב) יהדות קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הייתה קהילה יהודית שהתקיימה בחצי האי האיברי, בממלכות הנוצריות של קטלוניה, ולנסיה ומיורקה עד גירוש ספרד ב-1492.

חָדָשׁ!!: מקובל ויהדות קטלוניה · ראה עוד »

יהדות ליבורנו

בית הכנסת הגדול של ליבורנו, נחרב ב-1944 קהילת יהדות ליבורנו (או ליווֹרנו) הייתה במאות ה-17 וה-18 אחת הקהילות היהודיות העשירות באירופה.

חָדָשׁ!!: מקובל ויהדות ליבורנו · ראה עוד »

יהדות הרי האטלס

יהודים מאזור הרי האטלס בתחילת המאה ה-20 יהדות הרי האטלס היא קבוצת הקהילות היהודיות שחיו בהרי האטלס בצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: מקובל ויהדות הרי האטלס · ראה עוד »

יהונתן אייבשיץ

ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.

חָדָשׁ!!: מקובל ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »

יהושע פישל זקס

הרב יהושע פישל זקס (ד' בטבת ה'תרנ"ח, 29 בדצמבר 1897 – י"ב בשבט ה'תשמ"א, 16 בינואר 1981) היה איש חינוך, רב, מנהל חינוכי בבית היתומים ציון בלומנטל, רב בית הכנסת הראשון שמחוץ לחומות; נחלת יעקב שבשכונת נחלת שבעה, ממקימי הישיבה התיכונית הראשונה אַלֻמָה.

חָדָשׁ!!: מקובל ויהושע פישל זקס · ראה עוד »

יהושע שרבני

הרב יהושע שהרבני (לא ידוע – 16 בדצמבר 1972) היה מקובל ורב שכונת בקעה שבירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ויהושע שרבני · ראה עוד »

יהודה פתיה

הרב יהודה משה ישועה פתיה (ב' בשבט ה'תרי"ט, 7 בינואר 1859 - כ"ז באב ה'תש"ב, 10 באוגוסט 1942) היה רב ומקובל עיראקי, שבשנותיו האחרונות פעל בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקובל ויהודה פתיה · ראה עוד »

יהודה צבי ברנדויין

ברנדויין.

חָדָשׁ!!: מקובל ויהודה צבי ברנדויין · ראה עוד »

יהודה צבי ברנדויין (מקובל)

הרב ברנדויין בטקס הכנסת ספר תורה בלוד ב-1965. הרב יהודה צבי הרש ברנדויין (מכונה רב ההסתדרות, י"א באדר תרס"ג, מרץ 1903 – י"ח בניסן תשכ"ט, אפריל 1969) היה ראש המחלקה הדתית בהסתדרות ומקובל.

חָדָשׁ!!: מקובל ויהודה צבי ברנדויין (מקובל) · ראה עוד »

יהודה שלזינגר

יהודה שלזינגר (נולד ב-י"ז באדר ב' ה'תשמ"ד, 20 במרץ 1984) הוא עיתונאי ישראלי, המשמש ככתב הפוליטי של העיתון "ישראל היום".

חָדָשׁ!!: מקובל ויהודה שלזינגר · ראה עוד »

יהודה לייב הלוי אשלג

הרב יהודה לייב הלוי אשלג (ה' בתשרי ה'תרמ"ה, 24 בספטמבר 1884 – י' בתשרי ה'תשט"ו, 7 באוקטובר 1954) היה אדמו"ר ומקובל שעסק בפירוש ובהפצה של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: מקובל ויהודה לייב הלוי אשלג · ראה עוד »

יהודה זאב ליבוביץ

מצבת הרב יהודה זאב ליבוביץ הרב יהודה זאב ליבוביץ (בכתב יידי: לעבאוויטש; ו' בתשרי ה'תרפ"ב; 8 באוקטובר 1921 – כ"ז באלול ה'תש"ע; 6 בספטמבר 2010) היה מקובל שהתגורר בתל אביב ובסוף ימיו עבר לבני ברק.

חָדָשׁ!!: מקובל ויהודה זאב ליבוביץ · ראה עוד »

יהודה זרחיה סגל

מצבת קברו בהר המנוחות הרב יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל (תרפ"ד, 1924 – ט' באדר תשס"א, 4 במרץ 2001) היה רב ומקובל, כיהן כרבה של שכונת קריית שלום בתל אביב במשך כחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: מקובל ויהודה זרחיה סגל · ראה עוד »

יהודה בן משה אלבוטיני

רבי יהודה בן משה אלבוטיני, ראש ישיבה ומקובל, לפני ה'רס"ט (1509) - ה'ר"פ (1520).

חָדָשׁ!!: מקובל ויהודה בן משה אלבוטיני · ראה עוד »

יהודה בן ניסים אבן מלכה

רבי יהודה בן ניסים אבן מלכה היה פילוסוף ומקובל יהודי, שחי ופעל במרוקו באמצע המאה ה-13 (תחילת האלף השישי לפי הלוח העברי).

חָדָשׁ!!: מקובל ויהודה בן ניסים אבן מלכה · ראה עוד »

יהודה בן קלונימוס

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: מקובל ויהודה בן קלונימוס · ראה עוד »

יהודה בן קלונימוס ממגנצא

רבי יהודה ב"ר קלונימוס ממגנצא (נפטר ד'תתקנ"ו, 1196) היה רב, פוסק, פייטן ומקובל מגדולי חכמי יהדות אשכנז בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: מקובל ויהודה בן קלונימוס ממגנצא · ראה עוד »

יהודה בן חנין

רבי יהודה בן חנין (סביב ה'ש', 1540 - לפני ה'שע"ט, 1619) היה מקובל ופרשן מקראי שפעל במרוקו ובאלג'יריה במאה השש עשרה והשבע העשרה.

חָדָשׁ!!: מקובל ויהודה בן חנין · ראה עוד »

יהודה ביבאס

הרב יהודה אריה ליאון ביבאס (בסביבות ה'תק"מ 1780 - י"ב בניסן תרי"ב 1852), היה מרבני גיברלטר, רבה של קהילת קורפו, ממבשרי הציונות, פוסק ומקובל, בעל תואר אקדמי והשכלה כללית רחבה, נוסע ומעורה בהוויות העולם.

חָדָשׁ!!: מקובל ויהודה ביבאס · ראה עוד »

יהודה החסיד

רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בה.

חָדָשׁ!!: מקובל ויהודה החסיד · ראה עוד »

יואל קלופט

הרב יואל קלופט (1906, תרס"ו - 2 במרץ 1985, ט' באדר תשמ"ה) היה אב"ד בחיפה ומקובל.

חָדָשׁ!!: מקובל ויואל קלופט · ראה עוד »

יואל בעל שם

רבי יואל בעל שם מזמושץ' המכונה רבי יואל בעל שם הראשון (נפטר לפני שנת ה'תס"ו) היה מקובל שפעל בזמושץ' בתקופת גזירות ת"ח-ת"ט והתפרסם כבעל מופת וכבעל שם.

חָדָשׁ!!: מקובל ויואל בעל שם · ראה עוד »

יואל היילפרין (הראשון)

רבי יואל היילפרין (נפטר לפני שנת ה'תפ"א), היה רב ואב"ד (אב בית דין) במספר עיירות.

חָדָשׁ!!: מקובל ויואל היילפרין (הראשון) · ראה עוד »

יום טוב ידיד הלוי

הרב יום טוב ידיד הלוי (ה'תרט"ז, 1856 - ל' בסיוון ה'תרפ"ג, 14 ביוני 1923) היה מקובל מגדולי רבני ארם צובא.

חָדָשׁ!!: מקובל ויום טוב ידיד הלוי · ראה עוד »

יום השנה

נר זיכרון עם נורה נרות נשמה בטקס זיכרון לקורבנות השואה. ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.

חָדָשׁ!!: מקובל ויום השנה · ראה עוד »

יום כיפור קטן

מודעה על תפילות תענית עם קריאת ויחל (כלומר שיש לפחות עשרה מתענים) בתענית יום כיפור קטן בבית הכנסת זיכרון משה, ערב ראש חודש כסלו תשפ"ב יום כיפור קטן ביהדות הוא שם למנהגי תענית, ואמירת סליחות, שיש הנוהגים לקיימם בכל ערב ראש חודש, למעט כשחל ראש חודש בשבת או ביום ראשון, שאז מקדימים את "יום כיפור קטן" ליום חמישי.

חָדָשׁ!!: מקובל ויום כיפור קטן · ראה עוד »

יונתן סאגיס

רבי יונתן סאגיס (או סאגיש. נפטר בשנת 1622) היה מקובל צפתי, מתלמידיו של האר"י שכונו "גורי האר"י".

חָדָשׁ!!: מקובל ויונתן סאגיס · ראה עוד »

יוסף מאיר וייס

רבי יוסף מאיר וייס מספינקא הנודע על שם ספרו בעל האמרי יוסף (מונקאץ', י"ח באדר תקצ"ח – ספינקא, ו' באייר תרס"ט) היה אדמו"ר, רב, מקובל ומחבר ספרים תורניים, מייסד חסידות ספינקא שבספנצה.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף מאיר וייס · ראה עוד »

יוסף מלול

הרב יוסף מלול (1873 – 1968) היה מקובל, ראש ישיבה, ורב העיר אֵייט עטַּאב שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף מלול · ראה עוד »

יוסף אנג'לט

רבי יוסף אנג'לט היה מקובל ספרדי, שפעל בתחילת המאה ה-14 ובמיוחד בעיר סרגוסה.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף אנג'לט · ראה עוד »

יוסף ארזין

רבי יוסף ארזין היה ממקובלי צפת, ומחשובי תלמידי האר"י שימש כשד"ר צפת בשאלוניקי.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף ארזין · ראה עוד »

יוסף אלקובי

הרב יוסף אלקובי בלימוד בישיבה הרב יוסף אלקובי (ה'תרט"ז, 1856 - י"א בחשוון תש"א, 1940) היה מקובל, פוסק וראש ישיבה במרוקו.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף אלקובי · ראה עוד »

יוסף אבן כספי

רבי יוסף אבן כספי ב"ר אבא מארי (נקרא גם יוסף כספי) (ארל 1280- מיורקה 1345) היה פרשן מקרא, פילוסוף ובלשן שחי באזור ארדש וספרד.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף אבן כספי · ראה עוד »

יוסף אוחיון (רב)

הרב יוסף אוחיון (1886–1956) היה דיין, מקובל ורבן של הקהילות היהודיות באיתזראר ובתיזנית שבמרוקו, ומחבר הספר "אבקת רוכל".

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף אוחיון (רב) · ראה עוד »

יוסף אירגס

רבי יוסף בן עמנואל אירגאס (אירגאז) (ה'תמ"ה 1685 – ג' בסיוון ה'ת"ץ 1730), רב ומקובל איטלקי, מגדולי הלוחמים בנחמיה חיון ובשבתאות בכלל.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף אירגס · ראה עוד »

יוסף איש רוסהיים

רבי יוסף בן גרשון איש רוסהיים (סביבות 1478–1554), מכונה: רבי יוסלמן; בגרמנית: Josel von Rosheim, היה שתדלן יהודי בחצרות קיסרי גרמניה.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף איש רוסהיים · ראה עוד »

יוסף סאמיגה

רבי יוסף סאמיגה (נפטר בט"ו בסיוון ה'שפ"ט, 6 ביוני 1629) היה רב, ראש ישיבה ומקובל טורקי בן המאות ה-16 וה-17.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף סאמיגה · ראה עוד »

יוסף סאגיס

רבי יוסף סאגיס (נכתב לעיתים כסגיש, סגיס, סאגיש, שאגיס או שגיש) (1492 בקירוב - 1572 ה'של"ב) היה רב ומקובל בצפת של המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף סאגיס · ראה עוד »

יוסף פיאמיטה

רבי יוסף פיאמיטה היה רבה של אנקונה וראש הישיבה בה, פייטן ומקובל איטלקי.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף פיאמיטה · ראה עוד »

יוסף צאייח

הרב יוסף בן אברהם ן' צייאח (או אבן צאייאח), היה רב, מקובל ופוסק מוסתערבי שכיהן כרב העיר ירושלים וכרב הקהילה המוסתערבית בדמשק, היה חי ככל הנראה בסביבות השנים ר"ס (1499) וש"מ (1579).

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף צאייח · ראה עוד »

יוסף שרגא

הרב יוסף שרגא רב מקדים לרב עובדיה יוסף בבית כנסת היזדים הרב יוסף שרגא (נולד בט' בטבת תש"ז, 30 בינואר 1947) הוא רבה של עדת היזדים בארץ ישראל ורב בית כנסת היזדים (תפארת ירושלים) וראש כולל במקום.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף שרגא · ראה עוד »

יוסף שלמה דלמדיגו

רבי יוסף שלמה דֶלמֶדיגו (Delmedigo; דלמדיגו – שיבוש המילה "דל מדיקו", שפירושה "הרופא" בלטינית) (כרתים, כ"ה בסיוון ה'שנ"א, 1591 – פראג, י"ד בתשרי ה'תט"ז, 1655) המכונה גם יש"ר מקנדיה או מקנדיאה, היה רב, פילוסוף, רופא, מתמטיקאי ואסטרונום.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף שלמה דלמדיגו · ראה עוד »

יוסף שלמה דיין

הרב יוסף שלמה דיין (ה'תרפ"ד, 1924 – ט בתמוז ה'תשמ"ה, 28 ביוני 1985) היה מקובל ומאתר קברי צדיקים.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף שלמה דיין · ראה עוד »

יוסף שלום אלישיב

הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של בנימין פינקל, בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד יוסף אפרתי, והרב בן ציון קוק הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012), היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף שלום אלישיב · ראה עוד »

יוסף שבתי פרחי

הרב יוסף שבתי פרחי (מכונה ישפ"ה; 1802 – 1882) היה מלומד ומקובל מרבני ירושלים, סופר עממי בעברית, בערבית ובלאדינו.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף שבתי פרחי · ראה עוד »

יוסף שוורץ

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף שוורץ · ראה עוד »

יוסף שוורץ (הסבא מנתניה)

הרב יוסף שוורץ (כונה "הסבא קדישא מנתניה" ו"סבא לב"; ל' בניסן ה'תרצ"ז – ח' באדר ה'תשע"ג), היה רב מקובל ישראלי.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף שוורץ (הסבא מנתניה) · ראה עוד »

יוסף ליב זוסמן

הרב יוסף ליב זוסמן (י"ב בטבת תרפ"ג; 31 בדצמבר 1922 - ד' בטבת תש"ס; 13 בדצמבר 1999) היה רב ומקובל ירושלמי, מתלמידיו של הרב יעקב משה חרל"פ ומעורכי כתביו.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף ליב זוסמן · ראה עוד »

יוסף טאיטאצאק

רבי יוסף טאיטאצאק (1465–1546), היה פוסק, מקובל וראש ישיבה, מראשי הפזורה הספרדית במאה ה־16 תחת האימפריה העות'מאנית בכלל וביוון בפרט.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף טאיטאצאק · ראה עוד »

יוסף זליכה

הרב יוסף עזרא חי זליכה (תש"ח, 1948 - ה' בסיוון תשע"ב, 25 במאי 2012) היה רבה הספרדי של שכונת פרדס כץ בבני ברק.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף זליכה · ראה עוד »

יוסף חמיץ

רבי יוסף חמיץ (Camis; בכתבי מקובלי זמנו נכתב לעיתים בקיצור: הרי"ח) היה רב, פילוסוף, רופא, ומקובל מחכמי יהדות איטליה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף חמיץ · ראה עוד »

יוסף חיים מבגדאד

הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף חיים מבגדאד · ראה עוד »

יוסף בן שלום אשכנזי

רבי יוסף בן שלום אשכנזי (מכונה גם רבי יוסף הארוך) היה מקובל, מפרשני ספר יצירה, ומחשובי המשפיעים על הפרשנות הקבלית אצל מקובלים שונים כגון תלמידי הגאון מווילנא ותלמידי המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף בן שלום אשכנזי · ראה עוד »

יוסף ג'יקטיליה

רבי יוסף בן אברהם ג'יקטיליה נודע גם כמהר"י ג'יקטיליה (ה'ח', 1248 – ה'ס"ה, 1305 או 1325) היה מגדולי המקובלים בספרד במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף ג'יקטיליה · ראה עוד »

יוסף דנא

הרב יוסף יהודה דנא (1889 – 16 באוגוסט 1974) היה דרשן עממי, פוסק הלכה, מקובל ומוהל, אב בית הדין ומנהיגה הרוחני של קהילת יהודי דמשק שבסוריה, ורב קהילת יוצאי סוריה ולבנון בחיפה, מאחרוני שושלת רבני דמשק.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף דנא · ראה עוד »

יוסף דלה ריינה

רבי יוסף דלה-ריינה היה מקובל בן המאה ה-15 שחי בספרד או בצפון אפריקה, ועסק בקבלה מעשית.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף דלה ריינה · ראה עוד »

יוסף הבא משושן הבירה

יוסף הבא משושן הבירה או יוסף מחמדן היה מקובל שחי ופעל בקסטיליה (ספרד) בין המחצית השנייה של המאה ה-13 למחצית הראשונה של המאה ה-14, לפי המחקר העדכני נהוג לזהותו כחבר בחוגו של משה די לאון, מפרסם ספר הזוהר.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף הבא משושן הבירה · ראה עוד »

יוסף כנאפו

הרב יוסף כנאפו (ה'תקפ"ג, 1823 – ל' בחשון ה'תרס"א, 20 בדצמבר 1900) היה רב ומקובל, מרבני מרוקו.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף כנאפו · ראה עוד »

יוסף ידידיה קרמי

רבי יוֹסֵף יְדִידְיָה קַרְמִי (~ה'ש"מ, 1580 בערך - המחצית הראשונה של המאה ה-17) היה רב מקובל ופייטן בן יהדות איטליה.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף ידידיה קרמי · ראה עוד »

יוסף יוסקה מדובנא

הצד השני של המצבה רבי יוסף יוסקה (1659–1700) היה רב ומקובל שכיהן כאב בית דין וריש מתיבתא במינסק, ואחר כך בדובנא, ומחבר ספר המוסר "יסוד יוסף".

חָדָשׁ!!: מקובל ויוסף יוסקה מדובנא · ראה עוד »

יורם אברג'ל

הרב יורם מיכאל אברג'ל (בכתיב עברי; אברג'ל, י"ז בסיון ה'תשי"ז, 16 ביוני 1957 - כ"ז בתשרי ה'תשע"ו, 10 באוקטובר 2015) היה רב, מקובל, איש חסד, ומחזיר בתשובה חרדי ישראלי.

חָדָשׁ!!: מקובל ויורם אברג'ל · ראה עוד »

יוחנן אלימנו

יוחנן אלימנו (באיטלקית: Yohanan Alemanno; 1435 – 1504) היה פילוסוף, מקובל, מורה ופרשן מקרא יהודי, שחי בפירנצה ובמנטובה שבאיטליה בראשית תקופת הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: מקובל ויוחנן אלימנו · ראה עוד »

1240

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל ו1240 · ראה עוד »

13 באוגוסט

13 באוגוסט הוא היום ה-225 בשנה בלוח הגרגוריאני (226 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: מקובל ו13 באוגוסט · ראה עוד »

1305

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקובל ו1305 · ראה עוד »

14 ביולי

14 ביולי הוא היום ה-195 בשנה (196 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: מקובל ו14 ביולי · ראה עוד »

1800 בגרמניה

אירועים בשנת 1800 בגרמניה.

חָדָשׁ!!: מקובל ו1800 בגרמניה · ראה עוד »

1991 בישראל

1991 בישראל (ה'תשנ"א - ה'תשנ"ב) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 43 שנה מיום היווסדה.

חָדָשׁ!!: מקובל ו1991 בישראל · ראה עוד »

2006 בישראל

2006 (ה'תשס"ו – ה'תשס"ז) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 58 שנה מיום היווסדה.

חָדָשׁ!!: מקובל ו2006 בישראל · ראה עוד »

2011 בישראל

2011 בישראל (ה'תשע"א-ה'תשע"ב) היא השנה בה חגגה מדינת ישראל 63 שנה מיום היווסדה.

חָדָשׁ!!: מקובל ו2011 בישראל · ראה עוד »

22 בפברואר

22 בפברואר הוא היום ה-53 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מקובל ו22 בפברואר · ראה עוד »

22 בינואר

22 בינואר הוא היום ה-22 בשנה, בשבוע ה־4 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: מקובל ו22 בינואר · ראה עוד »

25 ביולי

25 ביולי הוא היום ה-206 בשנה (207 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מקובל ו25 ביולי · ראה עוד »

26 בספטמבר

26 בספטמבר הוא היום ה-269 בשנה בלוח הגריגוריאני (270 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: מקובל ו26 בספטמבר · ראה עוד »

28 בינואר

28 בינואר הוא היום ה-28 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מקובל ו28 בינואר · ראה עוד »

31 בדצמבר

31 בדצמבר הוא היום ה-365 בשנה (366 בשנה מעוברת), בשבוע ה-53 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מקובל ו31 בדצמבר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

מקובלים.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מקובל

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס