סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מרא דאתרא

מַדָד מרא דאתרא

מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי. [1]

282 יחסים: מאיר אשכנזי (כפר חב"ד), מאיר רוזין, מאיר ברבי, מאיר יונה (רב), מנחם מנדל אביגדורש, מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, מנהג (יהדות), מסע וילהלם השני לארץ ישראל, מצווה לשמוע דברי חכמים, מרדכי אהרנפרייז, מרדכי נורוק, מרדכי שמואל אשכנזי, משפחת ונטורה, משה מונטיפיורי, משה סמילנסקי, משה שמשון בכרך, משה ברודא, משה המאירי, משה ונטורה, משולם זלמן מירלש, מודיעין עילית, מיכל שייאר, א' באדר, א' בתשרי, ארתור כהן, אריאל אדרי, אריאל בראלי, אריה ליב ברלין, אריה לייב מאמסטרדם, אריה לייב שפירא, אריה לייב גינצבורג, אליעזר מלמד, אליעזר סופינו, אליעזר דן סלונים, אליה שפירא, אליהו לואנץ, אליהו יוחנן גוראריה, אברהם אלקנה כהנא שפירא, אברהם אבוחצירא, אברהם אביש מפרנקפורט, אברהם שרון, אברהם זולצבך, אברהם ברודא, אברהם בינג, אברהם דוב כהנא שפירא, אברהם ישעיהו קרליץ, אברהם יוסף קרייזווירט, אביעזרי זליג אוירבך, אביעזרי זליג אוירבך (בוכסווילר), אהרן קמינקא, ..., אהרן ווירמש, איסור אכילת קטניות בפסח, איתן אבניאון, נפתלי וידר, נתן מרקוס אדלר, נתן מז, נתן פרג'ון, נתן בוקובזה, נתנאל וייל, נחמיה אנטון נובל, נחום טרבניק, ספק ברכות להקל, עריצות שלטונית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, עליית אעלה בתמר, עזריאל קרליבך, עובדיה מברטנורא, עובדיה יוסף, פאול יוליוס רויטר, פסיקת הלכה, פרץ אריאל, פליקס דה מנשה, פולמוס שבת החתונה, צבי פסח פרנק, צבי קוליץ, צבי הירש (פירושונים), צבי הירש אוירבך, צבי הירש יאנוב, צבי יהודה קוק, צדקה חוצין (הראשון), קהל עדת ישורון (ניו יורק), קהילת יהודי שפייר, ראובן פלדשוה, רפאל מילדולה (ליבורנו), רפאל אהרן בן שמעון, רב ראשי, שמעון מויאל, שמחה בונם סופר, שמואל מפיורדא, שמואל שאטין, שמואל טאג'יר, שמואל הלוי וואזנר, שאלת חכם, שאול מאמסטרדם, שאול ליברמן, שאול חיות, שאול בן רבי השיל מקראקא, שאול ברלין, שאול ואהל, שניאור זלמן גרליק, שלמה קלוגר, שלמה וינינגר, שבתאי בן חיים, שבתי בוחבוט, שיבולי הלקט, תקנות הקהילה, תימן, ל' בניסן, לבוב, טל מנשה, ז' באלול, ז' באייר, זלמן כ"ץ, זכריה פרנקל, ח' באלול, ח' באב, חננאל ניפי, חוג חזון איש, חכם, חכם באשי, חיים אריה לייבוש הורוביץ, חיים אבולעפיה (השני), חיים קרייזווירט, חיים שלמה דיסקין, חיים בן בצלאל, חיים הלל פריד (רופא), ב' באדר, ב' בטבת, בן ציון ליפסקר, בנימין זאב בנדיקט, בז'סקו, בית המאירי, בית המדרש לרבנים בברסלאו, בית העלמין הדרום, בית הכנסת נוישוץ, בית הכנסת החדש (אופלן), ג' בשבט, ג' בתשרי, גרשון אשכנזי, גלילה, גבאי צדקה, גבריאל אסקלס, ד' באייר, ד' בתשרי, ד' בכסלו, דניאל גוטליב, דרשת השבת, דליה דורנר, דב בר מייזלש, דב בריש ויידנפלד, דוד נחמיאש, דוד פרנקל, דוד לידא, דוד בן רפאל מילדולה, דיסקין, ה' בתשרי, ה' בטבת, ה'קמ"ז, ה'קכ"ט, ה'רפ"א, ה'ש"ע, ה'שנ"ט, ה'שנ"ז, ה'שס"ז, ה'שפ"ז, ה'שפ"ח, ה'שצ"ב, ה'שצ"ד, ה'של"ח, ה'שכ"ג, ה'ת"א, ה'ת"ג, ה'ת"ד, ה'תמ"ז, ה'תנ"ג, ה'תנ"ה, ה'תנ"ו, ה'תס"ז, ה'תע"ח, ה'תפ"ב, ה'תצ"ב, ה'תצ"ד, ה'תק"ך, ה'תק"ן, ה'תקמ"ו, ה'תקנ"א, ה'תקנ"ו, ה'תקס"ט, ה'תקס"ח, ה'תקס"ב, ה'תקע"ז, ה'תקע"ו, ה'תקצ"א, ה'תקצ"ו, ה'תקל"ב, ה'תקכ"ג, ה'תקכ"ה, ה'תקי"ב, ה'תקי"ג, ה'תר"ם, ה'תר"ל, ה'תר"ב, ה'תר"ג, ה'תרמ"ט, ה'תרפ"ט, ה'תרכ"ג, ה'תש"ע, ה'תש"ג, ה'תשי"א, ה'תל"ז, ה'תל"ג, ה'תט"ז, ה'תט"ו, ה'תי"ט, הקהילה היהודית, הקהילה היהודית בקאוויון, הקהילה היהודית בלבוב, השיל מקראקא, הלל בן נפתלי הירץ, הליכות עולם (עובדיה יוסף), החתם סופר, הבא להורגך השכם להורגו, הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה, הדיבוק, ו' באב, ו' בניסן, כ"ט בתשרי, כ"ז באלול, כ"ז בטבת, כ"ח בניסן, כ"ח בטבת, כ"ה בטבת, כנסת הרבנים, כתב מגידות, י"א בתשרי, י"א בכסלו, י"ט באדר, י"ט בטבת, י"ז באייר, י"ב בטבת, י"ג בתמוז, י"ד בשבט, יעקב מזא"ה, יעקב אבן צור, יעקב אבנדנה, יעקב פופרש, יעקב בירב (המאה ה-18), יצחק אלחנן ספקטור, יצחק אביחצירא, יצחק שורש, יצחק ברקוביץ, יצחק ד'ארבלה, יצחק ידידיה פרנקל, יצחק יוליוס גוטמן, ישעיה הלוי הורוביץ (השני), ישעיהו הרצל, ישראל גור-אריה, ישיבת טלז, יחיאל מיכל פינס, יחיאל אבוחצירא, יחיאל היילפרין (רב), יגאל קמינצקי, ידידיה טיאה וייל, יהדות אורתודוקסית, יהדות סרייבו, יהדות תימן, יהדות גיברלטר, יהדות הפיליפינים, יהושע קלינג, יהושע השל, יהודה לייב חסמן, יום-טוב ליפמן הלר, יונה עמנואל, יוסף מייא, יוסף אבוחצירא, יוסף פיאמיטה, יוסף זימן, יוסף בורג, יוסף הכט (רב), יורם אברג'ל, 10 בספטמבר, 13 במרץ, 23 בדצמבר. להרחיב מדד (232 יותר) »

מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)

הרב מאיר אשכנזי (נולד בי"ט בכסלו תש"ל, 29 בנובמבר 1969) הוא רב היישוב כפר חב"ד.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ומאיר אשכנזי (כפר חב"ד) · ראה עוד »

מאיר רוזין

משחיז סכינים, רישום של רוזין מאיר רוזין (תרל"ו, 1876, ויטבסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י"ח באייר תרע"ז, 1917, ירושלים) היה אמן ביישוב, צייר, יצרן מזכרות, צייר שלטים, ליטוגרף ובונה מודלים של מבנים מפורסמים בירושלים.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ומאיר רוזין · ראה עוד »

מאיר ברבי

רבי מאיר ברבי (ה'תפ"ה, 1725 - ה' באב ה'תקמ"ט, 28 ביולי 1789) היה רב וראש ישיבה אשכנזי, אב"ד פרשבורג במשך עשרים ושש שנים.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ומאיר ברבי · ראה עוד »

מאיר יונה (רב)

הרב מאיר יונה (ה'תרע"ח - כ"ב אדר ב' ה'תדש"מ, 26 במרץ 1984), היה הרב הראשי הספרדי הראשון של עיירת הפיתוח מגדל העמק.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ומאיר יונה (רב) · ראה עוד »

מנחם מנדל אביגדורש

הרב ישעיה מנחם ב"ר יצחק אביגדורשׂ, המכונה רבי מנחם מענדל אביגדורס ונודע בכינוי מהר"ם, שהם ראשי התיבות של מורנו הרב רבי מנחם (נפטר בכ"ה באב ה'שנ"ט, ה-16 באוגוסט 1599) היה רב, דיין ופוסק.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ומנחם מנדל אביגדורש · ראה עוד »

מנחם יהודה הלוי אושפיזאי

הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי (תרס"ה, 1905–ראש חודש חשוון תש"ס, 11 באוקטובר 1999) היה הרב הראשי של רמת גן, יו"ר חבר הרבנים של המפד"ל וחבר מועצת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ומנחם יהודה הלוי אושפיזאי · ראה עוד »

מנהג (יהדות)

בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ומנהג (יהדות) · ראה עוד »

מסע וילהלם השני לארץ ישראל

פמליית הקיסר במוריסטן, ברקע - מגדל כנסיית הגואל אותה חנך הקיסר מסעו של קיסר גרמניה וילהלם השני לארץ ישראל בחודשים אוקטובר-נובמבר 1898 היה נקודת ציון בולטת בתולדות ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ובתולדות הציונות.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ומסע וילהלם השני לארץ ישראל · ראה עוד »

מצווה לשמוע דברי חכמים

מצווה לשמוע דברי חכמים היא מצוות עשה בתורה, כפי המקובל בפרשנות חז"ל, המחייבת ציות לחכמים בנושאים הלכתיים ("ככל אשר יורוך") ומצוות לא תעשה על המריית פיהם ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך").

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ומצווה לשמוע דברי חכמים · ראה עוד »

מרדכי אהרנפרייז

הרב ד"ר מרדכי זאב (מרקוס) אהרנפרייז (בכתיב יידי: עהרנפרייז; בגרמנית: Mordechai (Markus/Marcus) Ehrenpreis; 25 ביוני 1869, למברג – 26 בפברואר 1951, סולטחובאדן, ליד סטוקהולם), סופר עברי, מתרגם, פובליציסט, עורך, רב ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ומרדכי אהרנפרייז · ראה עוד »

מרדכי נורוק

מרדכי (מקס) נוּרוֹק (כ' בחשוון ה'תרמ"ה 7 בנובמבר 1884 – י"א בחשוון תשכ"ג 8 בנובמבר 1962) היה רב, פעיל ציוני, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל מטעם המזרחי.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ומרדכי נורוק · ראה עוד »

מרדכי שמואל אשכנזי

הרב מרדכי שמואל אשכנזי (כ"ח באייר ה'תש"ג, 2 ביוני 1943 - כ"ג בטבת ה'תשע"ה, 14 בינואר 2015) היה רב היישוב כפר חב"ד, חבר בית דין רבני חב"ד, עורך ספרים וזוכה בפרס הרב קוק (תשס"ד) על חיבור ספרי הלכה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ומרדכי שמואל אשכנזי · ראה עוד »

משפחת ונטורה

מצבה משנת 1555 עם סמל משפחה - וינטורא משפחת ונטורה או במקורות היסטוריים "וֵינְטוּרָא", הוא שם של משפחה יהודית באיטליה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ומשפחת ונטורה · ראה עוד »

משה מונטיפיורי

משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »

משה סמילנסקי

משה סמילנסקי יושב שני מימין. אליעזר מרגולין, עומד שני מימין בחברת מתיישבי ראשון לציון ורחובות, 1893-4 שלט זיכרון במקום שעמד ביתו של משה סמילנסקי ברחובות (רחוב יעקב פינת ש"י) משה סְמִילַנְסקי (24 בפברואר 1874, ז' באדר תרל"ד, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 6 באוקטובר 1953, כ"ז בתשרי תשי"ד, רחובות) היה איש העלייה הראשונה, מנהיג ציוני, איכר, פובליציסט וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ומשה סמילנסקי · ראה עוד »

משה שמשון בכרך

הרב משה שמשון בכרך (ה'שס"ז, 1607 – כ"ט בניסן ה'ת"ל, 19 באפריל 1670) היה דרשן, פוסק ופייטן ממשפחת הרבנים בכרך, מצאצאי מהר"ל מפראג.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ומשה שמשון בכרך · ראה עוד »

משה ברודא

רבי משה ברודא (נהגה: ברוידֶא; ה'תל"ו, 1675 - כ"ו בכסלו ה'תק"ב, 4 בדצמבר 1741) היה רב וראש ישיבה אשכנזי.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ומשה ברודא · ראה עוד »

משה המאירי

הרב משה המאירי (אוסטרובסקי) (כ"ט באלול תרמ"ז, 29 בספטמבר 1886 - כ"ה בסיוון תש"ז, 13 ביוני 1947) היה רב, מחנך, איש ציבור, ממנהיגי המזרחי, השתתף בכתיבת האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ומשה המאירי · ראה עוד »

משה ונטורה

הרב ד"ר משה ונטורה (בצרפתית: Moïse Ventura; 16 בפברואר 1892 – 14 באוגוסט 1978) היה פילוסוף, איש חינוך ומנהיג ציוני שכיהן כרב הראשי של יהודי אלכסנדריה בשנים 1938–1948.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ומשה ונטורה · ראה עוד »

משולם זלמן מירלש

רבי משולם זלמן מִירְלְשׂ-ניימרק (נכתב גם: מירלס; ה'שפ"ד, 1624 – כ"ב בכסלו ה'תס"ז, 28 בנובמבר 1706) היה מרא דאתרא, אב"ד וראש ישיבה בקהילות אה"ו.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ומשולם זלמן מירלש · ראה עוד »

מודיעין עילית

מודיעין עילית במבט מהאוויר, פברואר 2014 מודיעין עילית (מכונה גם קריית ספר) היא עיר והתנחלות חרדית, הממוקמת בהרי בנימין ממזרח לקו הירוק, במרחק של כ־5 קילומטרים מהעיר מודיעין-מכבים-רעות.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ומודיעין עילית · ראה עוד »

מיכל שייאר

הרב מיכְל שייאר (1739 – כ"ז בשבט ה'תק"ע, 1810) היה רב במספר עיירות בגרמניה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ומיכל שייאר · ראה עוד »

א' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' באדר א' או שבר המצווה בשנה פשוטה, היא ברוב השנים, פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וא' באדר · ראה עוד »

א' בתשרי

במסכת ראש השנה נכתב כי א' בתשרי הוא ראש השנה שלפיו מונים את השנים בלוח השנה הכללי, וכן מונים את השנים לענייני שנת שמיטה, שנת היובל, פירות ערלה ונטע רבעי.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וא' בתשרי · ראה עוד »

ארתור כהן

ארתור כהן (בגרמנית: Arthur Cohn; שמו הפרטי בעברית: אשר מיכאל; נולד ב-4 בפברואר 1927 בבזל) הוא מפיק סרטים יהודי שווייצרי.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וארתור כהן · ראה עוד »

אריאל אדרי

הרב אליהו אריאל אדרי (נולד ב-21 באוגוסט 1965, כ"ג באב ה'תשכ"ה) הוא ר"מ בישיבת הר המור, אב בית דין רבני בבאר שבע, ומרא דאתרא בשכונת הר חומה בירושלים.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואריאל אדרי · ראה עוד »

אריאל בראלי

הרב אריאל בראלי (נולד בשנת 1970) הוא הרב של בית אל וראש מכון "משפט לעם".

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואריאל בראלי · ראה עוד »

אריה ליב ברלין

הרב אריה לֶיבּ ברלין (Löb Berlin; ב' בתמוז תצ"ז, 1737, פירת (פיורדא), בוואריה – ב' בסיוון תקע"ד, 21 במאי 1814, קאסל) היה אב בית דין של קאסל ומדינת הסן וחבר הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואריה ליב ברלין · ראה עוד »

אריה לייב מאמסטרדם

רבי אריה לייב מאמסטרדם; (בערך ה'ת"ן (1690) - שביעי של פסח ה'תקט"ו (7 באפריל 1755)).

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואריה לייב מאמסטרדם · ראה עוד »

אריה לייב שפירא

הרב אריה לֶייבּ שפירא (ידוע בכינוי: ר' לייבלי קובנר; תקמ"ז, 1787 - י"ח בשבט ה'תרי"ג, 26 בינואר 1853) היה רבה של קובנה ואב בית הדין הראשון שלה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואריה לייב שפירא · ראה עוד »

אריה לייב גינצבורג

רבי אריה ליב בר אשר גינצבורג (מכונה השאגת אריה או "הטורי אבן" על שם ספריו; תנ"ה – ט"ו בתמוז או כ"ה בתמוז תקמ"ה, 1695 – 23 ביוני 1785) היה רב, פרשן תלמוד ופוסק מהבולטים שבאחרונים.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואריה לייב גינצבורג · ראה עוד »

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואליעזר מלמד · ראה עוד »

אליעזר סופינו

רבי אליעזר סוּפִּינוֹ (Supino) היה רב איטלקי, רב העיר פיזה, מחבר ספרי הלכה, ודמות מרכזית בפולמוס שבת החתונה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואליעזר סופינו · ראה עוד »

אליעזר דן סלונים

אליעזר דן סלונים אליעזר דן סְלונים (תר"ס; 1900 – כ' באב תרפ"ט; 26 באוגוסט 1929) היה בנקאי, מראשי הציבור היהודי בחברון וחבר מועצת העירייה היהודי היחיד בעיר.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואליעזר דן סלונים · ראה עוד »

אליה שפירא

רבי אליה שפירא (ה'ת"ך, 1660 בערך – ח' בניסן ה'תע"ב, 14 באפריל 1712) היה דיין, ראש מתיבתא ודרשן מפראג, פוסק ומחבר הספרים אליה רבה ואליה זוטא על ספרי הלבושים.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואליה שפירא · ראה עוד »

אליהו לואנץ

רבי אליהו בר משה לואנץ אשכנזי (כ"ג באייר ה'שכ"ד מאי 1564 – כ"א בתמוז ה'שצ"ו, 1636) נודע בשם רבי אליהו בעל שם היה רב, מקובל, דרשן ופייטן אשכנזי.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואליהו לואנץ · ראה עוד »

אליהו יוחנן גוראריה

הרב אליהו יוחנן גוראריה (נולד בכ"ט בכסלו תשי"ב, 28 בדצמבר 1951) הוא רבה הראשי של חולון, חבר בית דין רבני חב"ד, וראש מכון המחקר התורני "אהלי שם".

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואליהו יוחנן גוראריה · ראה עוד »

אברהם אלקנה כהנא שפירא

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה "רֵבּ אברום"; י"ד באייר ה'תרע"א, מאי 1911 – 27 בספטמבר 2007, ט"ו בתשרי ה'תשס"ח) היה ראש ישיבת מרכז הרב, פוסק, הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993), דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים ובבית הדין הגדול.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואברהם אלקנה כהנא שפירא · ראה עוד »

אברהם אבוחצירא

הרב אברהם אביחצירא (כונה: 'בבא הנא', תרע"ה 1915 - כ"ב בכסלו תשל"ד, 17 בדצמבר 1973) היה רב הערים יבנה ורמלה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואברהם אבוחצירא · ראה עוד »

אברהם אביש מפרנקפורט

רבי אברהם אביש מליסא (גם: אבוש; מפרנקפורט (פרנקפורטר); ת"נ לערך – י"א בתשרי ה'תקכ"ט) היה מרא דאתרא ואב בית דין בליסא ובפרנקפורט.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואברהם אביש מפרנקפורט · ראה עוד »

אברהם שרון

שבדרון, אדר א' תרצ"ב (פברואר 1932) אברהם א' שרון (שְבַדְרוֹן) (נכתב גם שוואדרון; Schwadron; י"ב באלול תרמ"ג, 10 בספטמבר 1878, בְּיֶניוּב, גליציה, אוסטריה – כ"א בתשרי תשי"ח, 17 באוקטובר 1957, ירושלים) היה הוגה דעות, מוזיקאי, מלומד ופובליציסט, מייסד אוסף האוטוגרפים (כתבי יד מקוריים וחתומים) והפורטרטים בספרייה הלאומית.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואברהם שרון · ראה עוד »

אברהם זולצבך

אברהם זולצבך פרופסור אברהם זולצבך (בגרמנית: Abraham Sulzbach; 1838, המבורג − 1925, פפד"מ) היה חוקר יהדות ומתרגם ספרים עבריים לגרמנית.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואברהם זולצבך · ראה עוד »

אברהם ברודא

רבי אברהם ברודא (נהגה: ברוידֶא; ה'ת"י, 1650 – ל' בניסן ה'תע"ז, 11 באפריל 1717) היה רב וראש ישיבה אשכנזי מן האחרונים, מגדולי דורו.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואברהם ברודא · ראה עוד »

אברהם בינג

הרב אברהם הלוי בינג ידוע גם בתור מורנו רבי אברהם סג"ל בינגא (ה'תקי"ב, 1752, פרנקפורט – ה' באדר ה'תר"א, 26 בפברואר 1841, הכברג-וירצבורג).

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואברהם בינג · ראה עוד »

אברהם דוב כהנא שפירא

הרב שפירא בישיבת האספה המכוננת של הסיימאס הליטאי, מאי 1920 הרב כהנא-שפירא מקובנה הרב אברהם דוב כהנא-שפירא (י"א בתשרי תרל"א, 1870 – כ"ב באדר א' תש"ג, 1943) היה רבהּ האחרון של קהילת קובנה, מגדולי הפוסקים במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואברהם דוב כהנא שפירא · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אברהם יוסף קרייזווירט

הרב אברהם יוסף קרייזווירט (ח' באייר תרל"ו, 1876 – ט"ו בתשרי תש"ב, 1941) היה רבה של וואויניטש שבגליציה, מחבר הספר בית אברהם.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואברהם יוסף קרייזווירט · ראה עוד »

אביעזרי זליג אוירבך

הרב אביעזרי זליג אוֹיֶרבַּך (בכתיב שנהג בזמנו: אויערבך; בגרמנית: Sigmund Auerbach; חנוכה ה'תר"א, דצמבר 1840 – ט' בתשרי ה'תרס"ב, 22 בספטמבר 1901) היה רב ומחנך אורתודוקסי יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואביעזרי זליג אוירבך · ראה עוד »

אביעזרי זליג אוירבך (בוכסווילר)

רבי אביעזרי זליג אוירבך (בכתיב שנהג בזמנו: אביעזרי זעליג אויערבך; י"ז בחשוון ה'תפ"ו, 1725, ברודי – ט"ז בשבט ה'תקכ"ח, 1768, בוכסווילר) היה רב גרמני-אלזסי, מתלמידי רבי יהונתן אייבשיץ.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואביעזרי זליג אוירבך (בוכסווילר) · ראה עוד »

אהרן קמינקא

הרב ד"ר אהרן (ארמנד) קָמינקָא (לעיתים קאמינקא; בלועזית: Armand Kaminka; 5 במאי 1866, ברדיצ'ב – 12 במרץ 1950, תל אביב) היה רב, מלומד, משורר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואהרן קמינקא · ראה עוד »

אהרן ווירמש

רבי אהרן ווירמש (נהגה: ווֹרְמְס או וֶרְמְס; י"ח באב ה'תקי"ד, 7 ביולי 1754 – ט"ו באייר ה'תקצ"ו, 2 במאי 1836) היה רבה של יהדות מץ, דיין, מקובל וראש ישיבה במץ, ומחבר ספרי "מאורי אור" על תלמוד בבלי ועל שולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואהרן ווירמש · ראה עוד »

איסור אכילת קטניות בפסח

חותמת כשרות המיידעת כי המוצר כשר לפסח גם לנוהגים לא לאכול קטניות איסור אכילת קטניות בפסח הוא מנהג שהתקבל בחלק מקהילות ישראל כתוספת הרחקה מאכילת חמץ בחג הפסח, על אף שקטניות עצמן אינן נחשבות לחמץ.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואיסור אכילת קטניות בפסח · ראה עוד »

איתן אבניאון

איתן אַבנֵיאוֹן (נולד ב-6 בספטמבר 1930) הוא מילונאי ומו"ל.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ואיתן אבניאון · ראה עוד »

נפתלי וידר

הרב פרופסור נפתלי וידר (Naftali Wieder; א' באייר תרס"ה, 5 במאי 1905 – י' באדר תשס"א, 5 במרץ 2001) היה חוקר התפילה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ונפתלי וידר · ראה עוד »

נתן מרקוס אדלר

הרב נתן מרקוס בן מרדכי הכהן אדלר (כ"א בטבת תקס"ג, 15 בינואר 1803, הנובר – כ"ט בטבת תר"ן, 21 בינואר 1890, ברייטון) היה רבהּ הראשי של האימפריה הבריטית (Chief Rabbi of the United Hebrew Congregations of the British Empire), קיים קשרים עם הממשלה הבריטית ועם הכנסייה והשפיע על חוקי המדינה הנוגעים לחינוך וללימודי דת בבתי-ספר הכלליים, הועיל להרחיב את זכויות היהודים ברחבי האימפריה הבריטית.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ונתן מרקוס אדלר · ראה עוד »

נתן מז

בנין שלמה הרב נתן מָז (או מאז) (בגרמנית: Nathan Salomon Maas; ה'ת"פ, 1720 בקירוב – ו' באב ה'תקנ"ו, 1796) היה רב, ראש ישיבה ודיין בפרנקפורט שחיבר כמה ספרים.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ונתן מז · ראה עוד »

נתן פרג'ון

הרב נתן חוויטה (- 'לוויתן') פרג'ון (1910, ג'רבה - כ"ב באדר א' ה'תשי"ט, 29 במרץ 1959, אשקלון) היה רבה הראשי הספרדי הראשון של העיר אשקלון.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ונתן פרג'ון · ראה עוד »

נתן בוקובזה

הרב נתן חזקיהו בוקובזה (ל' באב ה'תשכ"ג, 20 באוגוסט 1963 - י' בניסן ה'תשס"ו, 8 באפריל 2006) היה מקובל ודרשן.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ונתן בוקובזה · ראה עוד »

נתנאל וייל

שער "קרבן נתנאל", דפוס ראשון, קרלסרוהה 1755 רבי נתנאל וַיְיל (ה'תמ"ז, 1687 – ל' בניסן ה'תקכ"ט, 1769) היה ראש ישיבה בפראג ורב העיר קרלסרוהה (בדפוסים: קרלסרוא).

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ונתנאל וייל · ראה עוד »

נחמיה אנטון נובל

נחמיה צבי אנטון נוֹבֶּל (Nehemia Anton Nobel; כ"ב בחשוון ה'תרל"ב, 6 בנובמבר 1871, נאגיאטד, הונגריה – 24 בינואר 1922, פרנקפורט, גרמניה) היה רב נאו-אורתודוקסי, בקיא בתלמוד ובמדעי היהדות, דרשן והוגה דעות יהודי גרמני, יליד הונגריה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ונחמיה אנטון נובל · ראה עוד »

נחום טרבניק

הרב נחום טרבניק (ט' באלול ה'תרס"ד, 14 באוגוסט 1904 - ג' בתשרי ה'תשמ"ד, 10 בספטמבר 1983) היה רבו של כפר חב"ד, אב"ד בבית דין רבני חב"ד, ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד ויו"ר הוועד למען שלימות העם, שלחם למען תיקון חוק מיהו יהודי.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ונחום טרבניק · ראה עוד »

ספק ברכות להקל

ספק ברכות להקל (לעיתים מכונה בקיצור סָבָּ"ל) הוא כלל הלכתי, לפיו כאשר מתעורר ספק בדיני ברכות יש להקל.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וספק ברכות להקל · ראה עוד »

עריצות שלטונית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית

בית הסראייה ביפו, 1900 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בעקבות היחלשות השלטון המרכזי בקונסטנטינופול, החל משלהי המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-19, נהגו שליטים מקומיים במחוזות שבארץ ישראל הנתונים למרותם בכלל ובירושלים בפרט בשיטה של עריצות שלטונית כנגד המיעוט היהודי והנוצרי ולעיתים גם כנגד המוסלמים תוך העדפת המיעוטים האהודים עליהם.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ועריצות שלטונית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

עליית אעלה בתמר

עליית אעלה בתמר הייתה עלייה של יהודים מתימן לארץ ישראל בשנים תרמ"א-תרמ"ב (1881) מעט לפני העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ועליית אעלה בתמר · ראה עוד »

עזריאל קרליבך

עזריאל קרליבך (י"ג בחשוון ה'תרס"ט, 7 בנובמבר 1908 – כ"ט בשבט ה'תשט"ז, 11 בפברואר 1956) היה עיתונאי ופובליציסט בתקופת היישוב ובימי ראשית מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ועזריאל קרליבך · ראה עוד »

עובדיה מברטנורא

תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ועובדיה מברטנורא · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ועובדיה יוסף · ראה עוד »

פאול יוליוס רויטר

רודולף להמן, דיוקן של פאול רויטר, בהיותו בן 53 פאול יוליוס רויטר (בגרמנית: Paul Julius Freiherr von Reuter; 21 ביולי 1816 – 25 בפברואר 1899) היה יזם יהודי מומר בריטי יליד-גרמניה בתחום התקשורת במאה ה-19, חלוץ בתחום סוכנויות הידיעות, ומייסד סוכנות הידיעות "רויטרס".

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ופאול יוליוס רויטר · ראה עוד »

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ופסיקת הלכה · ראה עוד »

פרץ אריאל

הרב פרץ אריאל (א' באדר תרע"ג, 1913 – כ"ב בתמוז תשנ"ב, יולי 1992) היה רבה של מגדיאל-הוד השרון במשך כארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ופרץ אריאל · ראה עוד »

פליקס דה מנשה

הברון פליקס דה מנשה (בצרפתית: Felix De Menasce; 1 באוגוסט 1865 – 20 ביולי 1943) היה מנהיג בכיר בקהילה היהודית במצרים, דמות מרכזית בכלכלת מצרים ומהבולטים בפעילים הציונים מבין יהודי צפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ופליקס דה מנשה · ראה עוד »

פולמוס שבת החתונה

בספר דברי דוד של רבי דוד מלדולה נדפסו כמאה וחמישים דפים העוסקים בפולמוס פולמוס שבת החתונה התרחש בין השנים תצ"ה–תקי"ג בקהילת פיזה שבאיטליה, הפולמוס עסק בשאלה האם חתן העולה לתורה בשבת חתן וקורא את פסוקי "ואברהם זקן" רשאי להיכלל בשבעה עולים או שהקריאה המיוחדת לחתן היא בנוסף לשבעה הקרואים.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ופולמוס שבת החתונה · ראה עוד »

צבי פסח פרנק

הרב צבי פסח פְרַנְק (נכתב גם פראנק, כ"א בטבת ה'תרל"ג, 20 בינואר 1873 – כ"א בכסלו ה'תשכ"א, 10 בדצמבר 1960) היה דיין ואב בית הדין בירושלים, פוסק בכיר ומפורסם, מחבר ספר השו"ת הר צבי.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וצבי פסח פרנק · ראה עוד »

צבי קוליץ

צבי קוֹליץ (14 בדצמבר 1912, תרע"ג – 29 בספטמבר 2002) היה סופר, פוליטיקאי, מפיק קולנוע ותיאטרון ישראלי.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וצבי קוליץ · ראה עוד »

צבי הירש (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וצבי הירש (פירושונים) · ראה עוד »

צבי הירש אוירבך

הרב צבי הירש אוירבך (בכתיב שנהג בזמנו אויערבאך; ה'ת"ן, הורוכוב – ו' באייר ה'תקל"ח, מאי 1778, וורמייזא) היה דיין בברודי, מרא דאתרא בליפחוביץ, וראש ישיבה ואב"ד וורמייזא.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וצבי הירש אוירבך · ראה עוד »

צבי הירש יאנוב

רבי צבי הירש (יוסף) יאנוב (כונה צבי הירש חריף; 1733, ליסא, פולין – י"א בכסלו ה'תקמ"ו, 13 בנובמבר 1785, פיורדא) היה מרא דאתרא, אב"ד וראש ישיבה בפוזנא ובפיורדא.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וצבי הירש יאנוב · ראה עוד »

צבי יהודה קוק

הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 – י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וצבי יהודה קוק · ראה עוד »

צדקה חוצין (הראשון)

הרב צדקה חוצין (הראשון) (ה'תנ"ט, 1699 - ו' בתשרי ה'תקל"ג, 3 באוקטובר 1772), היה רבה של בגדאד במשך כשלושים שנה - בין השנים ה'תק"ג - ה'תקל"ג.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וצדקה חוצין (הראשון) · ראה עוד »

קהל עדת ישורון (ניו יורק)

בית הכנסת מבחוץ בית הכנסת מבחוץ קהל עדת ישורון (באנגלית: K'hal Adath Jeshurun או בקיצור KAJ), הידוע גם בשם ברויאר'ס (Breuer's), בשכונת וושינגטון הייטס במנהטן, שבניו יורק, היא קהילה חרדית עצמאית, שנוסדה על ידי יהודים מגרמניה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וקהל עדת ישורון (ניו יורק) · ראה עוד »

קהילת יהודי שפייר

שרידי בית הכנסת העתיק של שפייר הקהילה היהודית בשפייר (שפיירא כפי שנקראה בפי היהודים) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות הוותיקות והחשובות ביותר בקרב יהדות אשכנז בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וקהילת יהודי שפייר · ראה עוד »

ראובן פלדשוה

ראובן פֶלְדְשוּה (בן-שם) (ביידיש: פעלדשוה; בפולנית: Rubin Feldszuh; כ"ט באדר א' תר"ס, 28 בפברואר 1900 – י"ח באלול תש"מ, 30 באוגוסט 1980) היה עסקן ציבור, פעיל רוויזיוניסטי, רב, מחנך, עיתונאי ופובליציסט, מתעד, חוקר וסופר בפולין ובישראל.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וראובן פלדשוה · ראה עוד »

רפאל מילדולה (ליבורנו)

הרב רפאל מלדולה (1685 - 17 באפריל 1748) היה רבן של קהילות ליבורנו, פיזה ובאיון.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ורפאל מילדולה (ליבורנו) · ראה עוד »

רפאל אהרן בן שמעון

הרב רפאל אהרן בן שמעון (כ' בתמוז ה'תר"ז, 4 ביולי 1847, רבאט, מרוקו – י' בחשוון ה'תרפ"ט, 24 באוקטובר 1928, תל אביב, ארץ ישראל) היה פוסק הלכה חשוב ששימש כרבה הראשי של קהיר וכנשיא בית הדין הרבני בעיר למשך כ-30 שנים.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ורפאל אהרן בן שמעון · ראה עוד »

רב ראשי

רב ראשי הוא תואר מקובל בחלק מהמדינות בהן יש קהילה יהודית משמעותית, עבור הרב שמחזיק בתפקיד העליון בהיררכיה הרבנית באותה מדינה או עיר.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ורב ראשי · ראה עוד »

שמעון מויאל

שער ה-"צוות אל עות'מאניה" שמעון מוֹיָאל (בערבית: شمعون يوسف مويال; 1866 – 16 ביוני 1915) היה רופא, מתרגם ועיתונאי בן היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ושמעון מויאל · ראה עוד »

שמחה בונם סופר

רבי שמחה בונם סופר (שרייבר) (ברטיסלאבה, 28 בנובמבר 1842,כ"ה בכסלו ה'תר"ג - 2 בדצמבר 1906, ט"ו בכסלו ה'תרס"ז פרנקפורט) - היה רבה של ברטיסלאבה (במקורות היהודים - "פרשבורג") וראש הישיבה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ושמחה בונם סופר · ראה עוד »

שמואל מפיורדא

רבי שמואל בן ר' אורי שרגא פייבוש מפיורדא היה רבן של שידלוב ופיורדא.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ושמואל מפיורדא · ראה עוד »

שמואל שאטין

רבי שמואל שאטין כ"ץ (נהגה: שוֹטְן; ה'ת"ד, 1644 – י"ד בתמוז ה'תע"ט, 1719) היה מרבני יהדות אשכנז במאה ה-17 וה-18.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ושמואל שאטין · ראה עוד »

שמואל טאג'יר

שמואל טאג'יר (תג'ר) (10 בינואר 1868 – 13 ביולי 1957) היה ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ושמואל טאג'יר · ראה עוד »

שמואל הלוי וואזנר

רבי שמואל הלוי וואזנר (קרי: ווֹזנר; ב' באלול ה'תרע"ג, 4 בספטמבר 1913 – ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015) היה מחשובי פוסקי ההלכה האורתודוקסים במפנה המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ושמואל הלוי וואזנר · ראה עוד »

שאלת חכם

שאלת חכם הוא מושג בהלכה האומר שבשאלות המתעוררות אצל אדם בהן אין לו יכולת להכריע בעצמו, יש לפנות לפוסק.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ושאלת חכם · ראה עוד »

שאול מאמסטרדם

ספרו "בנין אריאל" מהדורה חדשה בשני כרכים רבי שאול לווינשטאם בן רבי אריה לייב מאמסטרדם (~ה'תע"ז, 1717 – ז' בתמוז ה'תק"ן, 19 ביוני 1790) היה רב וראש ישיבה, מגדולי יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ושאול מאמסטרדם · ראה עוד »

שאול ליברמן

הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ושאול ליברמן · ראה עוד »

שאול חיות

שאול חיות (בגרמנית: Saul Chajes; 15 במאי 1884, ברודי, גליציה – 15 במרץ 1935, וינה) היה ארכיונאי, ספרן וביבליוגרף יהודי אוסטרי.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ושאול חיות · ראה עוד »

שאול בן רבי השיל מקראקא

רבי שאול בן רבי העשיל מקראקא (? - י"ז באייר ה'תס"ז, 19 במאי 1707) היה רב פולני ותלמיד חכם בולט ומגדולי יהדות אשכנז. שימש כראש ישיבה ומרא דאתרא בבריסק (בלארוס) ובקראקא.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ושאול בן רבי השיל מקראקא · ראה עוד »

שאול ברלין

רבי שאול ברלין בן הרב צבי הירש לוין (ת"ק, 1740 – כ"ג בחשוון תקנ"ה, 16 בנובמבר 1794) היה רב קהילה בגרמניה ומשכיל בסתר.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ושאול ברלין · ראה עוד »

שאול ואהל

רבי שאול וָאהל (קצנלנבוגן; 1545, פדובה – 1617, ברסט ליטובסק) היה רב וראש ישיבה, איש ציבור יהודי בן המאה השש עשרה, שזכה לפרסום רב בשל אגדה שלפיה כיהן כמלך פולין ללילה אחד.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ושאול ואהל · ראה עוד »

שניאור זלמן גרליק

הרב שניאור זלמן גרליק (כ"ה בסיון ה'תר"ם, 4 ביוני 1880 - ח' בסיוון תשל"ד, 28 במאי 1974) היה הרב הראשון של כפר חב"ד והתלמיד הראשון בישיבת תומכי תמימים בלובביץ'.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ושניאור זלמן גרליק · ראה עוד »

שלמה קלוגר

רבי שלמה יעקב יוסף קלוגר (בכתיב יידי: קלוגער; מוכר בעיקר עם שמו הראשון: רבי שלמה קלוגר), מכונה גם המהרש"ק והמגיד מברודי (מרחשון ה'תקמ"ו, 1785 – ל' בסיוון ה'תרכ"ט, 9 ביוני 1869) היה רב, מנהיג, פוסק ודרשן מפורסם, מגדולי התורה בגליציה באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ושלמה קלוגר · ראה עוד »

שלמה וינינגר

שלמה וִינִינגֶר (Salomon Wininger; 13 בדצמבר 1877, גורה הומורה, בוקובינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – ב' בכסלו תשכ"ט, 23 בנובמבר 1968, רמת גן) היה ביוגרף ואנציקלופדיסט יהודי אוסטרי, מחבר הלקסיקון המונומנטלי בשפה הגרמנית "הביוגרפיה הלאומית היהודית הגדולה" (Große jüdische National-Biographie).

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ושלמה וינינגר · ראה עוד »

שבתאי בן חיים

הרב שבתאי שבתאי (ה'תר"פ – ו' באייר ה'תשע"א; 1920 – 10 במאי 2011), הידוע בשם שבתאי בן חיים כיהן כרב ודיין בעיראק, ובישראל כרב המושב מנוחה והמועצה האזורית לכיש.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ושבתאי בן חיים · ראה עוד »

שבתי בוחבוט

הרב שבתי בוחבוט (1870, כ"ג בשבט ה'תר"ל – 26 באפריל 1948) היה אב בית דין ביפו, רב הקהילה היהודית בקיליס שבסוריה, הרב הראשי של חלב שבסוריה, ובהמשך הרב הראשי של יהדות לבנון.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ושבתי בוחבוט · ראה עוד »

שיבולי הלקט

שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר עברי שחובר באיטליה על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ושיבולי הלקט · ראה עוד »

תקנות הקהילה

תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ותקנות הקהילה · ראה עוד »

תימן

אל-קאעידה ושלוחותיו תֵּימָן (נקראת רשמית: הרפובליקה התימנית; בערבית תימנית: ٱلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ותימן · ראה עוד »

ל' בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ול' בניסן · ראה עוד »

לבוב

שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ולבוב · ראה עוד »

טל מנשה

טל מנשה - מבט ממזרח טל מנשה - מבט על החרמון טל מנשה היא שכונה של ההתנחלות חיננית בגוש שקד שבצפון-מערב השומרון הממוקמת בסמוך להתנחלוית שקד וריחן למעשה המקום מתפקד כיישוב קהילתי דתי עצמאי השייך למועצה אזורית שומרון, היישוב הוא הקטן ביותר בגוש יישובי שקד.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וטל מנשה · ראה עוד »

ז' באלול

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אלול היא לרוב פרשת כי תצא.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וז' באלול · ראה עוד »

ז' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וז' באייר · ראה עוד »

זלמן כ"ץ

רבי (שלמה) זלמן כ"ץ (מהרז"ך; נפטר בשנת ה'ר"ה, 1444) היה רב הקהילה היהודית בנירנברג וראש ישיבה בה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וזלמן כ"ץ · ראה עוד »

זכריה פרנקל

הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וזכריה פרנקל · ראה עוד »

ח' באלול

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אלול היא פרשת כי תצא.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וח' באלול · ראה עוד »

ח' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אב היא, פרשת דברים, אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת או יום ראשון (שנים מקביעויות זחא, בשז, גכז, הכז, החא, השא) ופרשת ואתחנן אם פסח חל בשנת הבר מצווה ביום שלישי או ביום חמישי.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וח' באב · ראה עוד »

חננאל ניפי

רבי חֲנָנִאֵל רפאל חי נֵיפִּי (כונה החכם ח"ן; באיטלקית: Graziadio Nepi; ה'תק"כ, 1759 – כ"ח בטבת ה'תקצ"ו, 18 בינואר 1836) היה מרבני איטליה, רבה של צ'נטו, פוסק הלכה וחבר הסנהדרין של פריז.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וחננאל ניפי · ראה עוד »

חוג חזון איש

חוג חזון איש (בעגה החרדית: חזונאישניקים) הוא קבוצה בציבור החרדי ליטאי הפוסקת ומדגישה את ההליכה בדרכו של החזון איש, הרב אברהם ישעיהו קרליץ.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וחוג חזון איש · ראה עוד »

חכם

ביהדות, חכם הוא תואר כבוד לאדם שהוא מלומד ובקיא בתורה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וחכם · ראה עוד »

חכם באשי

חלב בסוריה, 1908 החכם באשי (בטורקית עות'מאנית: حاخامباشی; בתרגום מילולי: "ראש החכמים") היה התואר שניתן לרב הראשי של קהילה יהודית ברחבי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וחכם באשי · ראה עוד »

חיים אריה לייבוש הורוביץ

רבי חיים אריה לייבוש הלוי איש הורוביץ (בכתיב ארכאי: הורוויץ; ח' בסיוון ה'תרי"א – י"ב בכסלו ה'תרס"ה), רב בקהילות קרקוב וז'ולקייב תוך מחלוקת עם החסידים המקומיים.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וחיים אריה לייבוש הורוביץ · ראה עוד »

חיים אבולעפיה (השני)

רבי חיים אבולעפיה השני (ה'ת"כ 1660 – ו' בניסן ה'תק"ד מרץ 1744) היה רב, שד"ר ומדינאי ארץ ישראלי, ממחדשי היישוב היהודי בטבריה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וחיים אבולעפיה (השני) · ראה עוד »

חיים קרייזווירט

הרב חיים קרייזווירט (נהגה: קְרֵיזְוִירְט, נכתב גם: קרייזווירטה; ב' בטבת ה'תרפ"א, 1920 – ט"ז בטבת ה'תשס"ב, 31 בדצמבר 2001) היה רבה של "קהילת מחזיקי הדת" באנטוורפן במשך כחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וחיים קרייזווירט · ראה עוד »

חיים שלמה דיסקין

הרב חיים שלמה דיסקין (נולד בד' בתשרי ה'תש"ך, 6 באוקטובר 1959) הוא הרב הראשי האשכנזי של קריית אתא, רב קהילת חב"ד בעיר, ושליח חב"ד הראשי בעיר.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וחיים שלמה דיסקין · ראה עוד »

חיים בן בצלאל

רבי חיים בן בצלאל (1520 (לערך) פוזנן – ו' בסיוון ה'שמ"ח, 1588, פרידברג) רב ופוסק.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וחיים בן בצלאל · ראה עוד »

חיים הלל פריד (רופא)

פרופ' חיים הלל פְרִידתמונה להחלפה חיים הלל פְרִיד (11 באוקטובר 1913 – 21 בנובמבר 2008) היה רופא קרדיולוג ישראלי, מנהל מחלקות ומנהל בפועל של בית החולים דונולו ביפו, פרופסור לרפואה פנימית וקרדיולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וחיים הלל פריד (רופא) · ראה עוד »

ב' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וב' באדר · ראה עוד »

ב' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בב' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וב' בטבת · ראה עוד »

בן ציון ליפסקר

הרב בן ציון ליפסקר (24 ביולי 1944, ח' באב תש"ד - ה' בתשרי תש"ע, 23 בספטמבר 2009) היה רבה הראשי האשכנזי של ערד ורב קהילת חב"ד וחבר בבית דין רבני חב"ד.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ובן ציון ליפסקר · ראה עוד »

בנימין זאב בנדיקט

הרב פרופ' בנימין זאב (וילהלם) בֶּנֶדִּיקְט (בגרמנית: Wilhelm Benedikt; ד' באייר ה'תרע"ג, 10 במאי 1913 – כ"ב בסיון ה'תשס"ב, 2 ביוני 2002) היה רבה של האג ורבה של שכונת אחוזה בחיפה במשך 45 שנה, איש אקדמיה וחוקר במדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ובנימין זאב בנדיקט · ראה עוד »

בז'סקו

בז'סקו (בפולנית: Brzesko, ביידיש: בריגעל) היא עיר באזור גליציה, בדרום פולין באזור פולין קטן, כ-25 קילומטר מערבית לטרנוב ו-50 ק"מ מזרחה לקרקוב.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ובז'סקו · ראה עוד »

בית המאירי

כתובת בכניסה למוזיאון בית המאירי בית המאירי הוא מוזיאון היסטורי, המתעד את קורות היישוב היהודי בצפת מן המאה ה-19 ועד המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ובית המאירי · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים בברסלאו

בית המדרש לרבנים בברסלאו, או הסמינר התאולוגי היהודי – מכון פרֶנקֶל (במקור: בית מדרש הרבנים ברסלוי, בגרמנית: Jüdisch-Theologisches Seminar Fraenckel'sche Stiftung), היה בית מדרש גבוה להכשרת רבנים ומורים ולעיסוק בחכמת ישראל, שפעל בין 1854 ל–1938 בעיר ברסלאו שבפרוסיה (החל מ-1871 חלק מהרייך הגרמני).

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ובית המדרש לרבנים בברסלאו · ראה עוד »

בית העלמין הדרום

מפת בית העלמין דרום בית העלמין הדרום, הידוע גם בשמות בית העלמין חולון ובית העלמין בת ים, הוא בית עלמין בדרום-מזרח העיר בת ים, בגבול עם חולון וראשון לציון.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ובית העלמין הדרום · ראה עוד »

בית הכנסת נוישוץ

בית הכנסת נוישוץ ביאשי. נהרס בעקבות הפצצות בימי מלחמת העולם השנייהתמונה להחלפה בית התפילה, היכל הקודש נוֹישוֹץ (ברומנית: Templul Neuschotz, "היכל נוישאץ"), שנקרא גם בית הכנסת בית יעקב (Beth-Iacob), היה בית כנסת הראשון של היהודים הרפורמים ביאשי, הראשון מסוגו בחבל מולדובה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ובית הכנסת נוישוץ · ראה עוד »

בית הכנסת החדש (אופלן)

בית הכנסת החדש של אוֹפֶּלְן (כיום אוֹפּוֹלֶה שבפולין) שכן באי פָּשֶקֶה (כיום Wyspa Pasieka) שעל נהר אודר, ברחוב האפן.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ובית הכנסת החדש (אופלן) · ראה עוד »

ג' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בא.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וג' בשבט · ראה עוד »

ג' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וג' בתשרי · ראה עוד »

גרשון אשכנזי

שער לשו"ת עבודת הגרשוני רבי גרשון אשכנזי (ה'שע"ה – י' באדר ב' ה'תנ"ג, מרץ 1693) היה רבן של פרוסטיץ, הענא, ניקלשבורג, וינה ומץ במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וגרשון אשכנזי · ראה עוד »

גלילה

Maurits Leon, '''גלילה''', אוסף המוזיאון להיסטוריה יהודית, אמסטרדם, הולנד כיסוי ספר התורה במעילו במהלך גלילה של ספר תורה אשכנזי גלילה הוא טקס אצל יהדות אשכנז, כחלק מטקס ההגבהה, בו נגלל ספר התורה, נכרך ברצועת בד ומכוסה במעילו, על מנת שניתן יהיה להחזירו למקומו בארון הקודש.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וגלילה · ראה עוד »

גבאי צדקה

גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים – אך הכרחיים פחות.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וגבאי צדקה · ראה עוד »

גבריאל אסקלס

רבי גבריאל אסקלס (בכתיב שנהג בזמנו: עשקלש; נפטר בב' באדר א' ה'תע"ח, 1718) היה רב אשכנזי שכיהן כראש ישיבה, אב"ד ומרא דאתרא במספר קהילות חשובות במרכז אירופה במפנה המאה ה-18, ביניהן: פראג, מץ וניקלשבורג.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וגבריאל אסקלס · ראה עוד »

ד' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וד' באייר · ראה עוד »

ד' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וד' בתשרי · ראה עוד »

ד' בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וד' בכסלו · ראה עוד »

דניאל גוטליב

דניאל גוטליב (1939, בוקסווילר, ריין תחתון, צרפת - 24 בפברואר 2010, ירושלים, ישראל) היה רב צרפתי, צאצא לשושלת ארוכה של רבנים.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ודניאל גוטליב · ראה עוד »

דרשת השבת

דרשת השבת (נקראת גם פירקא) היא דרשה, שנושא המרא דאתרא בענייני הלכה ביום השבת.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ודרשת השבת · ראה עוד »

דליה דורנר

250px דליה דוֹרְנֶר (נולדה ב-3 במרץ 1934) היא משפטנית ישראלית, לשעבר שופטת בית המשפט העליון.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ודליה דורנר · ראה עוד »

דב בר מייזלש

הרב דוב בר מייזלס (תצלום מאת קארול בייר) אלכסנדר לֶסֶר: הרב מייזלס בין אנשי הדת, למעלה משמאל המצבה על קברו של הרב דוב בר מייזלש בבית העלמין היהודי בוורשה הרב דב בער מייזלס (מהרד"ם ה'תקנ"ח, 1798 – י"ד באדר ב' (פורים) ה'תר"ל, 17 במרץ 1870) היה הרב הראשי של קרקוב וורשה, חבר הפרלמנט האוסטרי ומנהיג ציבור יהודי.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ודב בר מייזלש · ראה עוד »

דב בריש ויידנפלד

הרב דב בריש וַיידנפלד (ביידיש: דוב בעריש וויידענפעלד; ה' בשבט תרמ"א, 5 בינואר 1881 – י' בחשוון ה'תשכ"ו, 5 בנובמבר 1965), נודע בכינוי הרב מטשעבין, היה ראש ישיבה, פוסק הלכה וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בישראל.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ודב בריש ויידנפלד · ראה עוד »

דוד נחמיאש

הרב דוד נחמיאש (ה'תקצ"ג, 1833, מרוקו - ח' באלול ה'תרצ"ב, 9 בספטמבר 1932, ירושלים), היה אב בית הדין ורב העיר טנטא שבמצרים במשך 40 שנה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ודוד נחמיאש · ראה עוד »

דוד פרנקל

הרב דוד בן נפתלי הירש פרנקל - מירלש (תס"ז, 1707 – י"ב בניסן תקכ"ב, 4 באפריל 1762) היה רבה של קהילת ברלין מ-1743 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ודוד פרנקל · ראה עוד »

דוד לידא

רבי דוד לידא (לפי הערכה ה'שצ"ב (1632) – כ"ז בחשוון ה'תנ"ז (1696) היה רבה של אוסטרוה, מגנצא, קהילת האשכנזים באמסטרדם ומלומד.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ודוד לידא · ראה עוד »

דוד בן רפאל מילדולה

רבי דוד מילדולה (התע"ד, 1714 – התקע"ח, 1818) היה רב בליוורנו ואמסטרדם, ראש ישיבה, מחבר ספרי הלכה, ובעל בית דפוס, דמות מרכזית בפולמוס שבת החתונה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ודוד בן רפאל מילדולה · ראה עוד »

דיסקין

קטגוריה:שמות משפחה יהודיים.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ודיסקין · ראה עוד »

ה' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה' בתשרי · ראה עוד »

ה' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה' בטבת · ראה עוד »

ה'קמ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'קמ"ז · ראה עוד »

ה'קכ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'קכ"ט · ראה עוד »

ה'רפ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'רפ"א · ראה עוד »

ה'ש"ע

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'ש"ע · ראה עוד »

ה'שנ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'שנ"ט · ראה עוד »

ה'שנ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'שנ"ז · ראה עוד »

ה'שס"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'שס"ז · ראה עוד »

ה'שפ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'שפ"ז · ראה עוד »

ה'שפ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'שפ"ח · ראה עוד »

ה'שצ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'שצ"ב · ראה עוד »

ה'שצ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'שצ"ד · ראה עוד »

ה'של"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'של"ח · ראה עוד »

ה'שכ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'שכ"ג · ראה עוד »

ה'ת"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'ת"א · ראה עוד »

ה'ת"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'ת"ג · ראה עוד »

ה'ת"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'ת"ד · ראה עוד »

ה'תמ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תמ"ז · ראה עוד »

ה'תנ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תנ"ג · ראה עוד »

ה'תנ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תנ"ה · ראה עוד »

ה'תנ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תנ"ו · ראה עוד »

ה'תס"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תס"ז · ראה עוד »

ה'תע"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תע"ח · ראה עוד »

ה'תפ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תפ"ב · ראה עוד »

ה'תצ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תצ"ב · ראה עוד »

ה'תצ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תצ"ד · ראה עוד »

ה'תק"ך

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תק"ך · ראה עוד »

ה'תק"ן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תק"ן · ראה עוד »

ה'תקמ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תקמ"ו · ראה עוד »

ה'תקנ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תקנ"א · ראה עוד »

ה'תקנ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תקנ"ו · ראה עוד »

ה'תקס"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תקס"ט · ראה עוד »

ה'תקס"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תקס"ח · ראה עוד »

ה'תקס"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תקס"ב · ראה עוד »

ה'תקע"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תקע"ז · ראה עוד »

ה'תקע"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תקע"ו · ראה עוד »

ה'תקצ"א

לוח שנה לשנת ה'תקצ"א, ברלין.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תקצ"א · ראה עוד »

ה'תקצ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תקצ"ו · ראה עוד »

ה'תקל"ב

שער הקונטרס זמיר עריצים וחרבות צורים, תקל"ב.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תקל"ב · ראה עוד »

ה'תקכ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תקכ"ג · ראה עוד »

ה'תקכ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תקכ"ה · ראה עוד »

ה'תקי"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תקי"ב · ראה עוד »

ה'תקי"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תקי"ג · ראה עוד »

ה'תר"ם

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תר"ם · ראה עוד »

ה'תר"ל

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תר"ל · ראה עוד »

ה'תר"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תר"ב · ראה עוד »

ה'תר"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תר"ג · ראה עוד »

ה'תרמ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תרמ"ט · ראה עוד »

ה'תרפ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תרפ"ט · ראה עוד »

ה'תרכ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תרכ"ג · ראה עוד »

ה'תש"ע

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תש"ע · ראה עוד »

ה'תש"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תש"ג · ראה עוד »

ה'תשי"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תשי"א · ראה עוד »

ה'תל"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תל"ז · ראה עוד »

ה'תל"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תל"ג · ראה עוד »

ה'תט"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תט"ז · ראה עוד »

ה'תט"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תט"ו · ראה עוד »

ה'תי"ט

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וה'תי"ט · ראה עוד »

הקהילה היהודית

הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית ב לערך ועד העידן המודרני.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא והקהילה היהודית · ראה עוד »

הקהילה היהודית בקאוויון

הקהילה היהודית בקאוויון (בכתיב מסורתי: קאוואליון) היא קהילה יהודית עתיקה ששכנה בעיר קאוויון (בצרפתית: Cavaillon) בדרום־מזרח צרפת, בימינו במחוז ווקלוז, בחבל פרובאנס־אלפ־קוט ד'אזור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא והקהילה היהודית בקאוויון · ראה עוד »

הקהילה היהודית בלבוב

מראה מן הרובע היהודי של לבוב, 1931 ראשיתה של הקהילה היהודית בלבוב, שנקראה למברג בפי היהודים, בגליציה המזרחית בפולין, לוטה בערפל.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא והקהילה היהודית בלבוב · ראה עוד »

השיל מקראקא

רבי אברהם יהושע השיל מקראקא (בקצרה: רבי העשיל מקראקא; נודע יותר בשם: הרבי רבי העשיל; ~ה'שנ"ה, 1595 - כ' בתשרי ה'תכ"ד, 21 באוקטובר 1663) היה רב פולני ותלמיד חכם בולט.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא והשיל מקראקא · ראה עוד »

הלל בן נפתלי הירץ

רבי הלל בן ר' נפתלי הירץ (נפתלי צבי) (ה'שע"ה, 1615, בריסק – כ"ב בטבת ה'ת"ן, 1690, זאלקווא) היה רב ליטאי, מדייני וילנא, ולאחר מכן אב"ד בקהילות אה"ו (בגרמניה) ובז'ולקווה (בגליציה).

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא והלל בן נפתלי הירץ · ראה עוד »

הליכות עולם (עובדיה יוסף)

הליכות עולם הוא שמה של סדרת ספרים שכתב הרב עובדיה יוסף.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא והליכות עולם (עובדיה יוסף) · ראה עוד »

החתם סופר

הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החתם סופר או חת"ס (על שם ספריו) היה אב"ד פרשבורג וראש ישיבת פרשבורג, ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא והחתם סופר · ראה עוד »

הבא להורגך השכם להורגו

ביהדות, הבא להורגך השכם להורגו הוא כלל מוסרי שמשמעותו כי לאדם מותר להתגונן ולהציל את חייו במחיר חיי מי שמסכן אותו, כהגנה עצמית.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא והבא להורגך השכם להורגו · ראה עוד »

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה (בעבר: הגימנסיון הריאלי העברי בקאוּנָס או הריאל-גימנסיון העברי; בהמשך: הגמנסיון העברי הפרטי הראשון בקאונס; בליטאית: Kauno žydų realinė gimnazija, ומאוחר יותר – Kauno žydų I gimnazija; בשנותיה הראשונות נקראה גימנסיית קרליבך, Carlebach-Gymnasium, על שם מייסדה, וגם גימנסיה ריאלית יהודית,.Jüdisches Realgymnasium I.E בגרמנית) הייתה הגימנסיה העברית הראשונה שפעלה במערכת החינוך היהודית של העיר קובנה (Kaunas) שבליטא.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא והגימנסיה הריאלית העברית בקובנה · ראה עוד »

הדיבוק

בין שני עולמות: הדיבוק (ברוסית.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא והדיבוק · ראה עוד »

ו' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בו' באב היא, ברוב השנים, פרשת דברים.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וו' באב · ראה עוד »

ו' בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד ו' ניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות מקביעות (השא וזחא) פרשת בר המצוה היא פרשת ויקרא.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וו' בניסן · ראה עוד »

כ"ט בתשרי

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שני, שלישי או חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וכ"ט בתשרי · ראה עוד »

כ"ז באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וכ"ז באלול · ראה עוד »

כ"ז בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ז טבת היא פרשת וארא.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וכ"ז בטבת · ראה עוד »

כ"ח בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וכ"ח בניסן · ראה עוד »

כ"ח בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וכ"ח בטבת · ראה עוד »

כ"ה בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ה טבת היא, ברוב השנים, פרשת וארא.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וכ"ה בטבת · ראה עוד »

כנסת הרבנים

כנסת הרבנים (באנגלית: The Rabbinical Assembly, ר"ת RA) הוא ארגון בינלאומי של רבנים קונסרבטיבים.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וכנסת הרבנים · ראה עוד »

כתב מגידות

כתב מגידות הוא חוזה מינוי שהיה מקובל בקהילות היהודיות במזרח אירופה להעניק למגיד המישרים שנבחר מטעם הקהילה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וכתב מגידות · ראה עוד »

י"א בתשרי

בקרב עדות החסידים, מכונה יום זה בשם "שם ה'" (או ביידיש: גאטס נאמען).

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וי"א בתשרי · ראה עוד »

י"א בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וי"א בכסלו · ראה עוד »

י"ט באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וי"ט באדר · ראה עוד »

י"ט בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט טבת היא, ברוב השנים, פרשת שמות.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וי"ט בטבת · ראה עוד »

י"ז באייר

ר' יחזקאל לנדא.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וי"ז באייר · ראה עוד »

י"ב בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב טבת היא, ברוב השנים, פרשת ויחי.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וי"ב בטבת · ראה עוד »

י"ג בתמוז

אחוזת בית.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וי"ג בתמוז · ראה עוד »

י"ד בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ד שבט הוא במרבית השנים פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וי"ד בשבט · ראה עוד »

יעקב מזא"ה

מנחם מנדל דוליצקי (מימין), לאון רבינוביץ - "איש יהודי" באמצע ויעקב מזא"ה, 1885. על השולחן תמונתו של פרץ סמולנסקין הרב יעקב מזא"ה (1859 - 20 באוקטובר 1924) היה רב, סופר, פעיל ציוני ומשפטן.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויעקב מזא"ה · ראה עוד »

יעקב אבן צור

רבי יעקב בן ראובן אבן צור (מכונה: יעב"ץ, מוהריב"ץ; 1673, כ"ז באייר ה'תל"ג – 1752, ב' בטבת ה'תקי"ג) היה רב, פוסק, מקובל, דרשן, משורר ופייטן.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויעקב אבן צור · ראה עוד »

יעקב אבנדנה

חכם יעקב אָבֶּנדָנָה (Jacob Abendana; 1630 בקירוב – 12 בספטמבר 1695, ג' בתשרי ה'תנ"ו) היה רב הולנדי-אנגלי ממוצא ספרדי, מרא דאתרא של הקהילה היהודית הספרדית בלונדון והרב הראשי של בריטניה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויעקב אבנדנה · ראה עוד »

יעקב פופרש

הרב יעקב פופרש כ"ץ (נפטר בכ"ב בשבט ה'ת"ק, פברואר 1740) היה אב"ד וראש ישיבה בפרנקפורט, מחבר השו"ת 'שב יעקב'.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויעקב פופרש · ראה עוד »

יעקב בירב (המאה ה-18)

רבי יעקב בן חיים בירב ממחדשי היישוב היהודי בטבריה וחתנו של רבי חיים אבולעפיה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויעקב בירב (המאה ה-18) · ראה עוד »

יצחק אלחנן ספקטור

מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") הרב יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ספעקטאָר, בניו נקראו בשם רבינוביץ' - ראַבינאָוויץ), (ה'תקע"ז, ראש - כ"א באדר ה'תרנ"ו, קובנה), היה רבה הראשי של קובנה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויצחק אלחנן ספקטור · ראה עוד »

יצחק אביחצירא

הרב יצחק אביחצירא (מכונה בשם ה"באבא חאקי"; כ"ג באלול ה'תרנ"ה - כ"ה באדר ב' ה'תש"ל, 12 בספטמבר 1895 - 2 באפריל 1970), היה הרב הראשי של הערים רמלה ולוד.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויצחק אביחצירא · ראה עוד »

יצחק שורש

יצחק איתמר שורש (בלועזית: Ismar Schorsch; נולד ז' בחשוון תרצ"ו, 3 בנובמבר 1935) הוא רב והיסטוריון יהודי-אמריקני, נגיד בית המדרש לרבנים הקונסרבטיבי בדימוס.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויצחק שורש · ראה עוד »

יצחק ברקוביץ

יצחק שמואל הלוי ברקוביץ (נולד ב-1953) הוא רב יהודי אורתודוקסי ישראלי יליד ארצות הברית, ראש ישיבה, ראש כולל ופוסק.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויצחק ברקוביץ · ראה עוד »

יצחק ד'ארבלה

יצחק (גרגורי) דַ'ארְבֶּלֶה (אמציסלבסקי) (20 באוגוסט 1847– 24 ביוני 1911) היה רופא, איש העלייה הראשונה, שבעשור האחרון של המאה ה-19 שימש מנהל בית החולים רוטשילד בירושלים.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויצחק ד'ארבלה · ראה עוד »

יצחק ידידיה פרנקל

בית הכנסת "אהבת חסד", ברחוב אברבנאל 46 פלורנטין. דרום תל אביב. הרב יצחק ידידיה פרנקל (כ"ו בתשרי תרע"ד, אוקטובר 1913 - ד' באלול תשמ"ו, 8 בספטמבר 1986) היה הרב הראשי וראש אבות בתי הדין בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויצחק ידידיה פרנקל · ראה עוד »

יצחק יוליוס גוטמן

יצחק יוליוס גוטמן (Julius Guttmann; ה'תר"ם, 15 באפריל 1880 – ד' בסיוון ה'תש"י, 20 במאי 1950) היה הוגה דעות יהודי-גרמני, חוקר ומרצה בתחום הפילוסופיה היהודית.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויצחק יוליוס גוטמן · ראה עוד »

ישעיה הלוי הורוביץ (השני)

רבי ישעיה הלוי הורוביץ (נפטר באדר ה'תמ"ט, 1689, פוזנא) היה אב"ד וראש ישיבה בפרנקפורט.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וישעיה הלוי הורוביץ (השני) · ראה עוד »

ישעיהו הרצל

הרב ישעיהו הרצל (נולד בי"ט בטבת תש"ו, 23 בדצמבר 1945) הוא רבה הראשי של העיר נוף הגליל ורב קהילת חב"ד במקום; ממייסדי שכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וישעיהו הרצל · ראה עוד »

ישראל גור-אריה

ישראל גור-אריה (אינגרלייב) (8 באוקטובר 1925 - 19 במאי 2014) היה איש שירות הביטחון, דיפלומט בשירות החוץ הישראלי וצייר.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וישראל גור-אריה · ראה עוד »

ישיבת טלז

ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וישיבת טלז · ראה עוד »

יחיאל מיכל פינס

הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »

יחיאל אבוחצירא

הרב יחיאל אבוחצירא (נולד בשנת התש"ד, 1944) הוא רבה הספרדי של העיר רמלה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויחיאל אבוחצירא · ראה עוד »

יחיאל היילפרין (רב)

יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: היילפערין; כנראה ה'ת"כ, 1660 – ה'תק"ו, 1746) היה רב, ראש ישיבה והיסטוריון של תולדות ישראל.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויחיאל היילפרין (רב) · ראה עוד »

יגאל קמינצקי

ממוזער הרב יגאל קמינצקי (נולד ב' בשבט ה'תש"י, 20 בינואר 1950) הוא רב השייך לזרם החרדים הלאומיים (קבוצה בציבור הדתי לאומי), ששימש כרבו של גוש קטיף עד פינויו במסגרת תוכנית ההתנתקות.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויגאל קמינצקי · ראה עוד »

ידידיה טיאה וייל

רבי ידידיה טיאה וייל - תחריט נחושת מהמאה ה-18 רבי ידידיה טיאה וַיְיל (בגרמנית: Tia Weil; י' בתשרי ה'תפ"ב, 30 בספטמבר 1721 – י"ז בתשרי ה'תקס"ו, 10 באוקטובר 1805) היה רב העיר קרלסרוהה, בנו של "הקרבן נתנאל", ותלמידו של הרב יהונתן אייבשיץ.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא וידידיה טיאה וייל · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות סרייבו

בית הכנסת האשכנזי המרכזי בסרייבו שהוקם ב-1902 יהדות סרייבו (גם יהדות שָֹרָאי-בּוֹסְנָה) היא קהילה יהודית בת שני קהלים, ספרדי ואשכנזי, הקיימת בעיר סרייבו בירת בוסניה והרצגובינה מאמצע המאה ה-16 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויהדות סרייבו · ראה עוד »

יהדות תימן

כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויהדות תימן · ראה עוד »

יהדות גיברלטר

ארון קודש בבית כנסת בטריטוריה יהדות גיברלטר היא קהילה יהודית בגיברלטר, אשר בדרום חצי האי האיברי.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויהדות גיברלטר · ראה עוד »

יהדות הפיליפינים

בפיליפינים יש קהילה יהודית קטנה המונה כמאתיים משפחות.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויהדות הפיליפינים · ראה עוד »

יהושע קלינג

ז'אן יהושע קלינג (כ"ח בסיוון ה'תרפ"ח, 16 ביוני 1928, שטרסבורג – ט' בחשוון ה'תשס"ד, 4 בנובמבר 2003, באר שבע), היה רב צרפתי, שכיהן כרב הראשי של ליון, בין 1955 ל-1974 וכרב הראשי של ניס, בין 1974 ל-1993.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויהושע קלינג · ראה עוד »

יהושע השל

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויהושע השל · ראה עוד »

יהודה לייב חסמן

הרב יהודה לייב חסמן (מכונה הסטוצ'ינר) (תרכ"ט, 1869 – י"א בחשוון תרצ"ו, נובמבר 1936) היה רב ליטאי, ראש ישיבה בשטוצ'ין (Shchuchyn) והמנהל הרוחני של ישיבות טלז וחברון.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויהודה לייב חסמן · ראה עוד »

יום-טוב ליפמן הלר

רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויום-טוב ליפמן הלר · ראה עוד »

יונה עמנואל

יונה עמנואל (כ"ב בכסלו תרפ"ו, 9 בדצמבר 1925 - כ"ה בשבט תשס"ב, 7 בפברואר 2002) היה עורך תורני, ממקימי תנועת הנוער היהודית בהולנד "השלשלת", והעורך הראשי של כתב העת "המעין".

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויונה עמנואל · ראה עוד »

יוסף מייא

הרב יוסף מייא (ה' בטבת ה'תקכ"ה, 29 בדצמבר 1764 – ד' בכסלו ה'תקע"א, 1 בדצמבר 1810) היה רב ואב בית דין ברסלאו, ובעל בית דפוס.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויוסף מייא · ראה עוד »

יוסף אבוחצירא

הרב יוסף אבוחצירא (לפני ה'תר"ף, 1920 - כ"ו בתמוז ה'תשס"א, 17 ביולי 2001) היה רב ודיין בעיר פאס שבמרוקו, ורבה הראשי הספרדי של העיר יבנה בישראל.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויוסף אבוחצירא · ראה עוד »

יוסף פיאמיטה

רבי יוסף פיאמיטה היה רבה של אנקונה וראש הישיבה בה, פייטן ומקובל איטלקי.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויוסף פיאמיטה · ראה עוד »

יוסף זימן

יוסף זימן יוסף זימן (י"ח בניסן תרמ"ב, 28 באפריל 1882 – ו' באייר תשכ"ט, 24 באפריל 1969) היה מייסדה של שכונת נחלת יצחק בתל אביב, 'מוכתר' השכונה וראש ועד התושבים במשך יובל.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויוסף זימן · ראה עוד »

יוסף בורג

שלמה יוסף בּוּרְג (31 בינואר 1909 – 15 באוקטובר 1999; ט' בשבט ה'תרס"ט – ה' בחשוון ה'תש"ס) היה פוליטיקאי ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויוסף בורג · ראה עוד »

יוסף הכט (רב)

הרב יוסף הכט (נולד בי"ד בשבט ה'תשי"א, 21 בינואר 1951) הוא רבה הראשי האשכנזי של אילת והמחוז, רב קהילת חב"ד וחבר בבית דין רבני חב"ד.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויוסף הכט (רב) · ראה עוד »

יורם אברג'ל

הרב יורם מיכאל אברג'ל (בכתיב עברי; אברג'ל, י"ז בסיון ה'תשי"ז, 16 ביוני 1957 - כ"ז בתשרי ה'תשע"ו, 10 באוקטובר 2015) היה רב, מקובל, איש חסד, ומחזיר בתשובה חרדי ישראלי.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ויורם אברג'ל · ראה עוד »

10 בספטמבר

10 בספטמבר הוא היום ה-253 בשנה בלוח הגרגוריאני (254 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ו10 בספטמבר · ראה עוד »

13 במרץ

13 במרץ הוא היום ה-72 בשנה (73 בשנה מעוברת), בשבוע ה-11 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ו13 במרץ · ראה עוד »

23 בדצמבר

23 בדצמבר הוא היום ה־357 בשנה (358 בשנה מעוברת) בשבוע ה־51 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מרא דאתרא ו23 בדצמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מרא_דאתרא

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »