גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
207 יחסים: Vaticinium ex eventu, ממלכת החשמונאים, מנסיאס, מנלאוס, מנלאוס (כהן גדול), מנחם שטרן, מנהרת-הזמן (סדרת ספרים), מניין השנים בלוח העברי, מסירות נפש ביהדות, מעטים מול רבים (חנוכה), מצדה, מצודת החקרא, מקדש חוניו, מרשה, מרטיר, מרד בר כוכבא, מרד התפוצות, משפחת בית טוביה, מתתיהו הכהן, מלחמת בבל–יהודה, מזבח העולה, מבצר ארטבה, מגילת אנטיוכוס, מגילת תענית, מודיעים, מכמש, מיכאל סטון, מיכאל הלפרן, אמאוס ניקופוליס, אנטישמיות נוצרית, אנטיגנוס איש סוכו, אנטיוכוס הרביעי, אנטיוכיה, אעדיף כל שמונה, אפולוניוס, אשדוד, אלעזר החורני, אלקימוס, אחי גיבורי התהילה, אחי גיבורי התהילה (נאום), אחיי גיבורי התהילה, אדום (עם), אום אל עומדן, אונס (הלכה), אוצרות בית המקדש, נס פך השמן, נר, נרבתא, נחל אדוריים, ניקנור, ..., ספר מקבים, ספר מקבים א', ספר מקבים ב', ספר מקבים ד', ספר טוביה, ספר דניאל, סוגי מרד, סיפור הפרברים (מחזמר), עמק איילון, עמוס קלונר, עלילת החמור, עבודה זרה, עדולם, פארק קנדה, פראיה (חבל ארץ), פרושים, פורפיריוס, פיל מלחמה, צבא בר כוכבא, צדוקים, ציר הזמן של האנטישמיות, קרב אמאוס, קרב אפולוניוס, קרב אלעשה, קרב חדשה, קרב בית צור, קרב בית זכריה, קרב בית חורון, קרב בית חורון (166 לפנה"ס), קרב כפר שלמא, קרבות המכבים, קשת וענן, קיבוץ, רזיס, רחובות תל אביב-יפו, שמעון (נגיד המקדש), שמעון (פירושונים), שמעון התרסי, שנאת ישראל בעולם היווני-רומי, שנים עבריות ג'ת"ק - ג'תקצ"ט, שעת השמד, שלום מאיר ולך, שחזור עורלה, שבעת ימי המילואים, שודדי ים יהודים, שיקוץ משומם, תקוע (יישוב מקראי), תקופת בית שני, תל אשדוד, תל אל פול, תל קדש, לוח השנה במגילות קומראן, לוח התקופות בארץ ישראל, לוד, ט"ו בכסלו, טימותיאוס (עמון), טימוכארס, זכות הלילה הראשון, חנה ושבעת בניה, חנוכת בית, חנוכת המזבח, חנוכה, חנוכייה, חרבת בית זכריה, חשמונאים, חשמונאים (פירושונים), חג הבנות, חגי ישראל ומועדיו, חוניו, חורבת עוזה, באנו חושך לגרש, באו זרים למקדשי, בנימין זאב הרצל, בעלי חיים בשימוש צבאי, בצלאל בר כוכבא, בקכידס, ברית מילה, בית סלאוקוס, בית עור א-תחתא, בית עור אל-פוקא, בית צור, בית חשמונאי (יישוב), בית חורון, בית חורון (עיר מקראית), בית בצי, בית המקדש, בייתוסים, ג'ון באגוט גלאב, גזירות אנטיוכוס, גזירות אדריאנוס, גופנה, גיור האדומים, דברי ימי ישראל, דיאתמה, הממלכה הסלאוקית, המאה ה-2 לפנה"ס, המסדרון האקולוגי באזור מודיעין, האלף ה-1 לפנה"ס, האימפריה הפרתית, העולם ההלניסטי, העיר העתיקה, העיר התחתונה, הפילוסופיה הרביעית, הצבא הסלאוקי, הר הבית, התנגדות למילה, התקופה ההלניסטית, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, התחיות נוצרית, התייוונות, הלכות מלחמה, הלכות צבא, הבשן, הבירה התלמית, הגן הארכאולוגי ירושלים, הדלקת נרות חנוכה, הורקנוס לבית טוביה, היסטוריה של ארץ ישראל, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של האנטישמיות, היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, היסטוריה של ירושלים, והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל, כ"ג בחשוון, כ"ה בכסלו, כרמי צור, כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל, כתובת הליודורוס, כד קטן, ימי החנוכה, יאסון, יעזר, יפו, יצחק בן-צבי, ירושלים, ירושלים בתקופת בית שני, יבנה, יבנה-ים, יהדות, יהדות אלכסנדריה, יהדות תוניסיה, יהושע אפרון, יהודאי, יהודה (חבל ארץ), יהודה המכבי, יהודה ושומרון וחבל עזה, יהודים, יהודית (ספר יהודית), יונתן הוופסי, יוסי בן יועזר, יועז הנדל, יוחנן הגדי, יוחנן הורקנוס הראשון, יוחנן כהן גדול, 169–160 לפנה"ס, 179–170 לפנה"ס, 210-219 לפנה"ס. להרחיב מדד (157 יותר) »
Vaticinium ex eventu
נבואה בדיעבד (לטינית: Vaticinium ex eventu, מילולית: "נבואה מתוך אירוע") היא טכניקה ומונח תאולוגי או היסטוריוגרפי המתייחס לנבואה שנכתבה לאחר שלמחבר היה מידע על האירוע אותו הוא ניבא.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וVaticinium ex eventu · ראה עוד »
ממלכת החשמונאים
ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וממלכת החשמונאים · ראה עוד »
מנסיאס
מְנַַסֵיאַס (Mnaseas, ביוונית: Μνασέας) איש פַּאטַרַה שבליקיה (באסיה הקטנה), היה סופר יווני שחי ופעל בסביבות שנת 200 לפנה"ס לערך.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומנסיאס · ראה עוד »
מנלאוס
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומנלאוס · ראה עוד »
מנלאוס (כהן גדול)
מנלאוס (ביוונית: Μενέλαος, מֶנֶלָאוֹס; מלטינית: מֶנֶלָאוּס) היה כהן גדול ומנהיג יהודי מתייוון בתקופת בית שני ומרד החשמונאים, בין השנים 163-172 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומנלאוס (כהן גדול) · ראה עוד »
מנחם שטרן
מנחם שטרן (ט' באדר ה'תרפ"ה, 5 במרץ 1925 – י"ט בסיוון ה'תשמ"ט, 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומנחם שטרן · ראה עוד »
מנהרת-הזמן (סדרת ספרים)
מנהרת-הזמן היא סדרת ספרים, שכתבה גלילה רון־פדר-עמית בסוגת ההיסטוריה והמדע הבדיוני.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומנהרת-הזמן (סדרת ספרים) · ראה עוד »
מניין השנים בלוח העברי
שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »
מסירות נפש ביהדות
מסורת היהודית למופת של מסירות נפש (ציור נוצרי משנת 1650) ביהדות, מסירות נפש היא הנכונות להקרבת החיים למען קיום מצוות התורה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומסירות נפש ביהדות · ראה עוד »
מעטים מול רבים (חנוכה)
ניצחונו של יהודה המכבי, באיור מאת גוסטב דורה מעטים מול רבים הוא ביטוי המגלם תפיסה מושרשת בתרבות הישראלית ובסיסו תאולוגי לאור אזכורים מספר בתנ"ך של מלחמות עם ישראל בהן נטו יחסי הכוחות לטובת האויב, בהקשר של סיפור חג החנוכה, מלחמת העצמאות ובהקשרים נוספים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומעטים מול רבים (חנוכה) · ראה עוד »
מצדה
מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומצדה · ראה עוד »
מצודת החקרא
מפת היסטורית של ירושלים, החקרא (למטה מימין) מזוהה עם עיר דוד מצודת החקרא (ביוונית: Aκρα, אקרא) הייתה מצודה בירושלים, שנבנתה על ידי המלך אנטיוכוס אפיפנס בשנת 167 לפני הספירה, תקופת השלטון הסלאוקי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומצודת החקרא · ראה עוד »
מקדש חוניו
שרטוט סכמטי של האתר בחפירות פיטרי בתל אל יהודיה (לאונטופוליס) בית חוניו (נקרא גם מקדש חוניו) היה מקדש יהודי שהקים במצרים כהן ושמו חוניו (Ὀνίας) מבית צדוק בתקופה הסמוכה למרד החשמונאים - לפניו, במהלכו או מעט לאחריו.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומקדש חוניו · ראה עוד »
מרשה
תל מרשה מָרֵשָׁה (נכתב גם מָרֵאשָׁה) הוא אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומרשה · ראה עוד »
מרטיר
סטפנוס הקדוש - הקדוש המעונה הראשון, ציור של קרלו קריוולי קדוש מעונה או מַרְטִיר (ביוונית: Μάρτυς; מילולית: עֵד, בבחינת "אדם אשר מעשיו מעידים על אמונתו") הוא אדם שמוכן לסבול ואף למות - למען אמונתו הדתית.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומרטיר · ראה עוד »
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומרד בר כוכבא · ראה עוד »
מרד התפוצות
מרד התפוצות או מרד הגלויות (בלטינית: tumultus iudaicus; ביוונית:Ιουδαϊκός ταράχος; "התקוממות היהודים") היה מרד שבמהלכו התקוממו היהודים בקירנאיקה, קפריסין ואלכסנדריה כנגד הקיסר הרומי טראיאנוס, בעת שהוא היה במסע מלחמתי כנגד הפרתים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומרד התפוצות · ראה עוד »
משפחת בית טוביה
1.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומשפחת בית טוביה · ראה עוד »
מתתיהו הכהן
מתתיהו הכהן (נפטר ב-166 לפנה"ס) (מכונה גם מתתיהו החשמונאי או "מתתיהו בן יוחנן כהן גדול") היה כהן ממשפחת חשמונאי, מנהיג ומצביא.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומתתיהו הכהן · ראה עוד »
מלחמת בבל–יהודה
מלחמת בבל–יהודה היא מלחמה שנערכה בין ממלכת יהודה והאימפריה הנאו בבלית ונמשכה מ-601 לפנה"ס עד ל-586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומלחמת בבל–יהודה · ראה עוד »
מזבח העולה
אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומזבח העולה · ראה עוד »
מבצר ארטבה
מבצר ארטבה הוא מבצר חשמונאי-הרודיאני, שהתגלה בשנת 2015 על ידי ד"ר דביר רביב מאוניברסיטת בר-אילן וד"ר אהרן טבגר מאוניברסיטת אריאל בשומרון.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומבצר ארטבה · ראה עוד »
מגילת אנטיוכוס
מגילת אנטיוכוס או אנטיוכס (נקראת גם מגילת בני חשמונאי, מגילת חנוכה ומגילה יוונית) היא מדרש אגדה קצר המתאר את נס החנוכה ואת מרד החשמונאים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומגילת אנטיוכוס · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומגילת תענית · ראה עוד »
מודיעים
מודיעים או מודיעין הייתה עיר קדומה בשפלת יהודה, כ-10 קילומטר ממזרח ללוד.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומודיעים · ראה עוד »
מכמש
מִכְמָשׂ (גם: מִכְמָס) הייתה עיר מרכזית בנחלת שבט בנימין בתקופת המקרא ובתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומכמש · ראה עוד »
מיכאל סטון
מיכאל אדוארד סטון (נולד ב-22 באוקטובר 1938) הוא פרופסור אמריטוס למדע הדתות וללימודים ארמניים באוניברסיטה העברית בירושלים, ומשורר.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומיכאל סטון · ראה עוד »
מיכאל הלפרן
מיכאל הלפרן (1860 – 3 בדצמבר 1919 (י"א בכסלו תר"ף)) היה מחנך ופעיל ציוני, איש העלייה הראשונה, ממייסדי מפלגת "פועלי ציון", יזם של ארגוני הגנה יהודית בארץ ישראל ובמזרח אירופה, יזם תעשייה והתיישבות ותועמלן השפה העברית.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ומיכאל הלפרן · ראה עוד »
אמאוס ניקופוליס
מפת האזור המקומות השונים שהוצעו כזיהוי לאמאוס שבברית החדשה שרידי הכנסייה שהוקמה בידי הצלבנים על חלק משטח הכנסייה הביזנטית. חלקה המערבי של הכנסייה הביזנטית, שלא נכלל בכנסייה הצלבנית, נראה בקדמת התמונה בית השלום המודרני האפסיס המרכזי מצידו האחורי (מבט ממזרח) האפסיס הדרומי של הכנסייה הביזנטית. משמאל נראה הקיר הדרומי של הכנסייה הצלבנית, אשר כללה רק חלק משטח קודמתה ניקופוליס במפת מידבא: הכיתוב מופיע בכחול על רקע לבן, מעל שורה של שמונה בתים במרכז התמונה אמאוס ניקופוליס (ביוונית: Εμμαούς Νικὀπολις; בלטינית: Emmaus Nicopolis; בערבית: عِمواس) הייתה עיר מחוז רומית-ביזנטית בשפלה, ששכנה בשוליו המזרחיים של עמק איילון, בסמוך ממזרח למחלף לטרון.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ואמאוס ניקופוליס · ראה עוד »
אנטישמיות נוצרית
אנטישמיות נוצרית היא שנאת ישראל, שמקורה בנצרות, וקיימת בקרב נוצרים כלפי היהדות והעם היהודי.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ואנטישמיות נוצרית · ראה עוד »
אנטיגנוס איש סוכו
אנטיגנוס איש סוכו היה תנא בפתח תקופת הזוגות המוזכר במשנה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ואנטיגנוס איש סוכו · ראה עוד »
אנטיוכוס הרביעי
אנטיוכוס הרביעי מוזיאון הישן בברלין אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς, "המתגלה"; 215 – 164 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ואנטיוכוס הרביעי · ראה עוד »
אנטיוכיה
אַנְטִיוֹכִיָה (ביוונית: Ἀντιόχεια, בערבית: أنطاكية, בטורקית: Antakya, בסורית ובספרות התלמודית: אנטוכיא) היא עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה, שוכנת על גדות נהר האורונטס בעמק אמוק ובקרבת שפכו לים התיכון.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ואנטיוכיה · ראה עוד »
אעדיף כל שמונה
אַעְדִּיף כָּל שְׁמוֹנָה הוא פיוט לחנוכה מסוג קדושתת י"ח לחזרת הש"ץ של תפילת שחרית, פרי עטו של רבי אלעזר בירבי קליר.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ואעדיף כל שמונה · ראה עוד »
אפולוניוס
אַפּוֹלוֹנְיוֹס, ביוונית: Απολλώνιος, הוא שם פרטי.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ואפולוניוס · ראה עוד »
אשדוד
אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ואשדוד · ראה עוד »
אלעזר החורני
מחיצת אלעזר על ידי הפיל, איור מתוך תנ"ך מקלין משנת 1815. אלעזר החורני (בנוסח המקור היווני: Αυραν אֲוָרָן; נהרג בשנת 162 לפנה"ס) היה בנו של מתתיהו החשמונאי ואחיו של יהודה המכבי.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ואלעזר החורני · ראה עוד »
אלקימוס
אַלְקִימוּס (נקרא גם יקים; מת בירושלים בשנת 158 לפנה"ס) היה כהן גדול מתיוון שכיהן לאחר מותו של מנלאוס.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ואלקימוס · ראה עוד »
אחי גיבורי התהילה
הצגת המחזה "אחי גיבורי התהילה" בקיבוץ שריד, 1951 אחי גיבורי התהילה (באנגלית: My Glorious Brothers) הוא ספר מאת הסופר היהודי-אמריקני הווארד פאסט, שפורסם בשנת 1948.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ואחי גיבורי התהילה · ראה עוד »
אחי גיבורי התהילה (נאום)
אחי גיבורי התהילה הוא נאום שנשא מפקד חטיבה 7 שמואל גונן (גורודיש) לאחר מלחמת ששת הימים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ואחי גיבורי התהילה (נאום) · ראה עוד »
אחיי גיבורי התהילה
"אחיי גיבורי התהילה" הוא סינגל שהוקלט על ידי הזמרת הישראלית אילנית.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ואחיי גיבורי התהילה · ראה עוד »
אדום (עם)
באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ואדום (עם) · ראה עוד »
אום אל עומדן
מקווה טהרה אום אל עומדאן, מודיעין אום אל עומדן (או אום אל עמדאן) הוא אתר ארכאולוגי הנמצא מצפון לכביש המחבר את מודיעין עם כביש 3 הארצי (שדרות החשמונאים), בקצה של שכונת בוכמן (מוריה) במודיעין.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ואום אל עומדן · ראה עוד »
אונס (הלכה)
אונס בהלכה הוא מעשה שבו ניטלה בחירתו החופשית של האדם.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ואונס (הלכה) · ראה עוד »
אוצרות בית המקדש
תבליט המתאר את הטריומף (מצעד ניצחון). מימין נראה שולחן הפנים, יחד עם חצוצרות הכסף, ומשמאל המנורה. על פי המקרא, אוצרות בית המקדש היו כלים יקרי ערך ששימשו בפולחן של בית המקדש בירושלים וכן אבני חן ומתכות יקרות (כגון כסף וזהב) שהיו בו.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ואוצרות בית המקדש · ראה עוד »
נס פך השמן
תפילת על הנסים, הנאמרת בחנוכה להודאה על הניסים (נס פך השמן איננו מוזכר בה). נס פך השמן הוא סיפור המובא בתלמוד הבבלי ובמקורות נוספים, כאחד מהניסים שהתרחשו בתקופת מרד החשמונאים וכאחת הסיבות העיקריות להדלקת נרות בחג החנוכה וחגיגתו למשך שמונה ימים לדורות.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ונס פך השמן · ראה עוד »
נר
261x261 פיקסלים קריאה לאור הנר נֵר הוא אמצעי תאורה המורכב מפתילה בתוך חומר דלק מוצק או נוזלי, בדרך כלל שעווה, פרפין או שמן.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ונר · ראה עוד »
נרבתא
נרבתא הייתה עיר בתקופת בית שני, הנזכרת בתיאור המרד הגדול בכתבי יוסף בן מתתיהו.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ונרבתא · ראה עוד »
נחל אדוריים
פריחת כלניות בנחל אדוריים הסכר בנחל אדוריים החפירה להטיית נחל אדוריים מערת האסורים "אל חבס" בנחל אדוריים נַחַל אֲדוֹרַיִם הוא נחל אכזב הנובע בהר חברון, זורם מערבה לאורך כ-30 ק"מ עד שהוא חובר לנחל שקמה ומימיו נאספים למאגר שקמה שמצפון לרצועת עזה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ונחל אדוריים · ראה עוד »
ניקנור
יהודה המכבי וצבאו עומד בפני צבא ניקנור. ציור של גוסטב דורה נִיקָנוֹר (ביוונית: Nικάνωρ) היה מצביא סלאוקי בתקופת מרד החשמונאים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וניקנור · ראה עוד »
ספר מקבים
ספרי מקבים ("ספר חשמונאים", "ספר מכבים") הם ארבעה מן הספרים החיצוניים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וספר מקבים · ראה עוד »
ספר מקבים א'
ספר מקבים א', נקרא גם בשם ספר חשמונאים א', הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המספר על מרד החשמונאים בממלכה הסלאוקית, ועל ימיה הראשונים של ממלכת החשמונאים, תקופה התחומה בין גזירות אנטיוכוס לבין עלייתו של יוחנן הורקנוס.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וספר מקבים א' · ראה עוד »
ספר מקבים ב'
ספר מקבים ב', הידוע גם בשם ספר חשמונאים ב' או קיצור מעשה יהודה, הוא אחד מן הספרים החיצוניים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וספר מקבים ב' · ראה עוד »
ספר מקבים ד'
דף מתוך גרסה קופטית של ספר מקבים ד' ספר מקבים ד' הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר אירועים שונים מימי גזירות אנטיוכוס, שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וספר מקבים ד' · ראה עוד »
ספר טוביה
ויליאם אדולף בוגרו, "טוביה נפרד לשלום מאביו" (1860) סֵפֶר טוֹבִיָה (ביוונית: Τωβίθ או Τωβίτ, טובית) הוא חיבור יהודי מתקופת בית שני, שהשתמר במסורות נוצריות ונכלל במסגרת הספרים החיצוניים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וספר טוביה · ראה עוד »
ספר דניאל
ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וספר דניאל · ראה עוד »
סוגי מרד
גטו ורשה בלהבות בעת המרד מרידות נערכו פעמים רבות בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וסוגי מרד · ראה עוד »
סיפור הפרברים (מחזמר)
סיפור הפרברים (באנגלית: West Side Story) הוא מחזמר אמריקאי שעלה לראשונה בברודוויי בשנת 1957.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וסיפור הפרברים (מחזמר) · ראה עוד »
עמק איילון
מנזר השתקנים שרידי הכנסיות באמאוס ניקופוליס אנדרטה לזכר חטיבת אלכסנדרוני שלחמה בלטרון אתר ההנצחה "יד לשריון" עמק איילון הוא עמק השוכן בדרך שבין ירושלים לתל אביב.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ועמק איילון · ראה עוד »
עמוס קלונר
עמוס קְלוֹנֶר (Kloner; 26 בפברואר 1940 – ט' באדר ב' תשע"ט, 15 במרץ 2019) היה פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס א.מ.ת במדעי החברה בשנת 2005.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ועמוס קלונר · ראה עוד »
עלילת החמור
האל המצרי סת, שאחד מייצוגיו היה חמור. תבליט מקיר מקדש אדפו במצרים. עלילת החמור הייתה עלילה, שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה לפיה אלוהי היהודים זוהה עם החמור.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ועלילת החמור · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ועבודה זרה · ראה עוד »
עדולם
חורבות עדולם עֲדֻלָּם הייתה עיר מקראית מרכזית בשפלת יהודה, בנחלת שבט יהודה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ועדולם · ראה עוד »
פארק קנדה
מפת פארק קנדה ואזור לטרון תצפית מדרך בורמה: מראה כללי של פארק קנדה מימין לכביש 1. ברקע הקרוב העיר מודיעין-מכבים-רעות, וברקע הרחוק גוש דן אגם קטן בפארק קנדה בית הקשתות בפארק קנדה פארק קנדה (בשמו המלא פארק איילון-קנדה) הוא פארק השוכן ממזרח לעמק איילון, והמשתרע על-פני שטח של 12,000 דונם.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ופארק קנדה · ראה עוד »
פראיה (חבל ארץ)
במאה הראשונה לספירה פראיה (ביוונית: Περαία, פּרָאיָה או פֶּרַיְאָה; לטינית: Peraea, פֶּרֵיאָה; תרגום: "הארץ אשר ממול") הוא שמו, במקורות היווניים, של חבל ארץ מיושב יהודים בעברו המזרחי של נהר הירדן בתקופה החשמונאית ובתקופה הרומית.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ופראיה (חבל ארץ) · ראה עוד »
פרושים
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ופרושים · ראה עוד »
פורפיריוס
פורפיריוס (ביוונית: Πορφύριος, בלטינית: Porphyrios; נקרא גם: פורפירי מצור; בערך 233–309 לספירה) היה פילוסוף נאופלאטוני ממוצא סורי.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ופורפיריוס · ראה עוד »
פיל מלחמה
קרתגי במלחמת העולם הראשונה השתמשו בפילים כדי לגרור ציוד כבד פיל מלחמה היה נשק חשוב שהיה נפוץ בעולם העתיק ובימי הביניים במזרח התיכון ובמזרח הרחוק.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ופיל מלחמה · ראה עוד »
צבא בר כוכבא
גבעת הקפיטלום ברומא. בכתובת מכונה הקיסר "אבי האומה, שעמד בלחץ הלחימה של האויב, גבר עם צבאו על כוח אדיר, ושחרור פרובינקית סוריה פלשתינה מהאויב" על צבא בר כוכבא אין מידע רב במקורות השונים וניתן בעיקר לנסות לשער את מקורותיו והיקפו משבבי מידע שנמסרו בכתובים ומעדויות עקיפות כמו עדויות ארכאולוגיות וממצאים אפיגראפים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וצבא בר כוכבא · ראה עוד »
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וצדוקים · ראה עוד »
ציר הזמן של האנטישמיות
ציר הזמן שלהלן מתאר עדויות למעשים אנטישמיים כלפי יהודים כקבוצה דתית או אתנית.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וציר הזמן של האנטישמיות · ראה עוד »
קרב אמאוס
קרב אמאוס הוא הקרב השלישי בסדרת הקרבות בין החשמונאים לממלכה הסלאוקית במסגרת מרד החשמונאים שהתרחש בסתיו של שנת 165 לפנה"ס ליד אמאוס.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וקרב אמאוס · ראה עוד »
קרב אפולוניוס
קרב אפולוניוס היה הקרב הראשון שנערך בשנת 166 לפנה"ס בין כוחותיו המורדים של יהודה המכבי לבין כוחות סדירים של הממלכה הסלאוקית.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וקרב אפולוניוס · ראה עוד »
קרב אלעשה
קרב אלעשה היה הקרב השמיני והאחרון במרד החשמונאים והתרחש באפריל 160 לפנה"ס בין כוחות החשמונאים לכוחות סלאוקיים באזור רמאללה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וקרב אלעשה · ראה עוד »
קרב חדשה
קרב חדשה ("אדסה") הקרב השביעי במרד החשמונאים, התנהל ב־161 לפנה"ס בין הממלכה הסלאוקית לצבא יהודה בפיקודו של יהודה המכבי מצפון לירושלים, והסתיים בניצחון המכבים ובנפילת המצביא הסלווקי.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וקרב חדשה · ראה עוד »
קרב בית צור
קרב בית צור, הקרב הרביעי בסדרת הקרבות של מרד החשמונאים, שנערך בשנת 164 לפנה"ס, הוא העימות הישיר הראשון בין המורדים לדרג מדיני בכיר של האימפריה הסלאוקית.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וקרב בית צור · ראה עוד »
קרב בית זכריה
קרב בית זכריה הוא הקרב החמישי בסדרת הקרבות של מרד החשמונאים, שהתחולל ככל הנראה בשנת 162 לפנה"ס בקרבת היישוב בית זכריה בין כוחות המורדים בראשות יהודה המכבי, לבין צבא סלאוקי בפיקוד ליסיאס.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וקרב בית זכריה · ראה עוד »
קרב בית חורון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וקרב בית חורון · ראה עוד »
קרב בית חורון (166 לפנה"ס)
קרב בית חורון שנערך בשנת 166 לפנה"ס, במעלה בית חורון על אחת השלוחות הצפון-מערביות של הר יהודה, בין סירון והחיילים הסלאוקים לבין יהודה המכבי ואנשיו.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וקרב בית חורון (166 לפנה"ס) · ראה עוד »
קרב כפר שלמא
קרב כפר שלמא הקרב השישי בסדרת הקרבות של מרד החשמונאים, התרחש בשנת 162 לפנה"ס בין יהודה המכבי ואנשיו לכוח צבא סלאוקי בפיקודו של ניקנור, מצפון ירושלים, בגבעה מול גבעון בין קלנדיה לגבעת זאב, והסתיים בניצחון המורדים ונסיגה של ניקנור לירושלים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וקרב כפר שלמא · ראה עוד »
קרבות המכבים
יהודה המכבי נערך לפני צבא ניקנור. ציור של גוסטב דורה צירי תנועה ליהודה, שטחים בשליטה יהודית בתקופת יהודה המכבי נוף אופייני ביהודה צירים שדרכם ניסו לתקוף הכוחות הסלאוקים, ואתרי הקרבות של מרד החשמונאים קרבות המכבים היו סדרה של שמונה קרבות במהלך מרד החשמונאים, בין יהודה המכבי ואנשיו לבין כוחות של הממלכה הסלאוקית, שהתרחשו בין 166 לפנה"ס לבין 160 לפנה"ס שהתלקחו בעקבות גזירות אנטיוכוס הרביעי וחילול בית המקדש.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וקרבות המכבים · ראה עוד »
קשת וענן
קשת וענן קשת וענן היא תוכנית טלוויזיה ישראלית לילדים, שעסקה בנושאים בתחום היהדות, כגון מועדי ישראל, שבתות, עדות, אישים בתולדות עם ישראל ומנהגים יהודיים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וקשת וענן · ראה עוד »
קיבוץ
דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וקיבוץ · ראה עוד »
רזיס
רזיס או ראזיס היה ממנהיגי היהודים בתקופת מרד החשמונאים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ורזיס · ראה עוד »
רחובות תל אביב-יפו
מראה מהאוויר: תוואי רחובות בתל אביב (2008) שילוט רחובות בתל אביבבעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ורחובות תל אביב-יפו · ראה עוד »
שמעון (נגיד המקדש)
שמעון היה יהודי מתייוון בתקופת בית שני ומרד החשמונאים, שלפי ספר מקבים ב׳, שימש כנגיד בית המקדש.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ושמעון (נגיד המקדש) · ראה עוד »
שמעון (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם שמעון.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ושמעון (פירושונים) · ראה עוד »
שמעון התרסי
שמעון התרסי או הַתַּסִּי (נרצח בשנת 134 לפנה"ס) היה כהן גדול ונשיא היהודים החל משנת 143 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ושמעון התרסי · ראה עוד »
שנאת ישראל בעולם היווני-רומי
הפילוסוף הרומי סנקה. כינה את היהודים "שבט נפשע" שנאת ישראל בעולם היווני-רומי היא שנאת ישראל שהייתה קיימת בעת העתיקה בשטחי הרפובליקה והאימפריה הרומית, ובשטחי העולם ההלניסטי בקרב הפגנים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ושנאת ישראל בעולם היווני-רומי · ראה עוד »
שנים עבריות ג'ת"ק - ג'תקצ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ושנים עבריות ג'ת"ק - ג'תקצ"ט · ראה עוד »
שעת השמד
שעת השמד הוא כינוי לתקופה שבה אסרו השלטונות על יהודים ללמוד תורה ולקיים את מצוות התורה, מתוך כוונה לגרום לעזיבת עם ישראל את הדת ואת האמונה באלוהי ישראל.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ושעת השמד · ראה עוד »
שלום מאיר ולך
3 תחנות בחייו של המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין שלום מאיר הכהן ולך (נולד בשנת 1947) הוא רב, מרצה, הוגה וסופר ישראלי.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ושלום מאיר ולך · ראה עוד »
שחזור עורלה
שלבים אפשריים של תהליך לשחזור עורלה שחזור עורלה הוא תהליך בו מורחב עור הפין של גברים באמצעות מתיחתו כלפי מטה או ניתוח, בניסיון להרחיב את העורלה או לשחזרה לאחר שהוסרה במהלך ניתוח מילה, באמצעות רקמת עור חדשה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ושחזור עורלה · ראה עוד »
שבעת ימי המילואים
משה נותן מדם איל המילואים על תנוך האוזן הימנית, האגודל הימני והבוהן הימני של אהרון ובניו. שבעת ימי המילואים הם כינוי לשבעה ימים שקדמו לחנוכת המשכן שאירעה ביום א' בניסן.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ושבעת ימי המילואים · ראה עוד »
שודדי ים יהודים
ברברוסה מביס את הליגה הקדושה של קרל החמישי בפיקודו של אנדראה דוריה בקרב פרבזה בשנת 1538. הנהגת סנאן ראיס הייתה המפתח לניצחון העות'מאני. שודדי ים יהודים היו יורדי ים ממוצא יהודי אשר עסקו בשוד ימי.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ושודדי ים יהודים · ראה עוד »
שיקוץ משומם
שיקוץ משומם (או "שומם", בכתיב חסר: "שִּׁקּוּץ מְשֹׁמֵם" או "שֹׁמֵם") הוא ביטוי המופיע בספר דניאל, בספר מקבים א', ובברית החדשה, והוא כינוי לעצם שהצבתו הייתה חלק מחילול בית המקדש.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ושיקוץ משומם · ראה עוד »
תקוע (יישוב מקראי)
פלסטיני תוקוע תְּקוֹעַ היה יישוב קדום ששכן בגבול שבין מדבר יהודה והר יהודה, כ-10 ק"מ דרומית-מזרחית לבית לחם, ואשר נזכר מספר פעמים במקורות.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ותקוע (יישוב מקראי) · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ותקופת בית שני · ראה עוד »
תל אשדוד
אשדוד היא אחת מחמש ערי הפלשתים המוזכרות פעמים רבות בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ותל אשדוד · ראה עוד »
תל אל פול
תֵּל אֶל פוּל (בערבית: تلّ الفول) הוא שמו של תל בצפון ירושלים, בין השכונות פסגת זאב, שועפאט ובית חנינא, המזוהה עם העיר המקראית גבעה, הידועה גם בשמות גבעת שאול וגבעת האלוהים, שהייתה העיר המרכזית של שבט בנימין.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ותל אל פול · ראה עוד »
תל קדש
תל קֶדֶשׁ (תל קדס) הוא גן לאומי בהרי נפתלי שבגליל העליון המזרחי, כשלושה ק"מ מערבית למצודת כ"ח.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ותל קדש · ראה עוד »
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »
לוח התקופות בארץ ישראל
לוח התקופות בארץ ישראל - טבלה זו מסכמת את התקופות העיקריות בהיסטוריה של ארץ ישראל, ומציינת את האירועים המרכזיים בכל תקופה (בתקופות הקדומות יותר, מופיע טווח גילים מעוגל לפי תיארוך רדיומטרי).
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ולוח התקופות בארץ ישראל · ראה עוד »
לוד
חאן חילו בלוד המסגד הגדול, אחד משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל ואחת הערים העתיקות בארץ ובעולם.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ולוד · ראה עוד »
ט"ו בכסלו
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו כסלו היא פרשת וישב, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישלח אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וט"ו בכסלו · ראה עוד »
טימותיאוס (עמון)
צויר על ידי גוסטב דורה. טימותיאוס (ביוונית: Τιμόθεος) הוא השם שניתן בספר מקבים א' למצביא עמוני מהצבא הסלאוקי, שהובס על ידי יהודה המכבי בדיאתמה בשנות ה-60 של המאה השנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וטימותיאוס (עמון) · ראה עוד »
טימוכארס
טימוכארס (Timochares, ביוונית: Τιμοχάρης) היה היסטוריון שפעל במחצית השנייה של המאה ה-2 לפנה"ס, ככל הנראה כהיסטוריון חצר של בית המלוכה הסלאוקי.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וטימוכארס · ראה עוד »
זכות הלילה הראשון
"זכות הלילה הראשון" (1874), אדם זקן מביא את בתו הצעירה לבעל האחוזה. ציור מאת וזלי פולנוב. זכות הלילה הראשון (צרפתית: droit du seigneur, זכות הסניור; לטינית: ius primae noctis, חוק הלילה הראשון) הייתה, לפי מקורות היסטוריים מסוימים, זכות הראשונים המיתולוגית של הסניור הפיאודלי לשכב עם בתולות מבין הצמיתות לפני ליל כלולותיהן, או זכותם של שליטים אחרים בתקופות שונות.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וזכות הלילה הראשון · ראה עוד »
חנה ושבעת בניה
חנה ושבעת בניה, ציור משנת 1842. ברקע נראה הפסל לו סירבו להשתחוות. על פי התיאור קברם נמצא במעלה ההר. אמנם, המקום המתואר טרם נמצא (ספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" כרך ב', צפת, חנה ושבעת בניה) סיפור האישה ושבעת בניה מתאר מעשה גבורה של אם יהודייה ושבעת בניה, שמצאו את מותם על קידוש השם.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וחנה ושבעת בניה · ראה עוד »
חנוכת בית
חנוכת בית היא טקס או מסיבה חגיגית, בזמן הכניסה למגורים בבית חדש.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וחנוכת בית · ראה עוד »
חנוכת המזבח
אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ הוא שמה של הקרבת הקורבנות בפעם הראשונה על גבי מזבח העולה בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וחנוכת המזבח · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וחנוכה · ראה עוד »
חנוכייה
חנוכייה מצופה בכסף חֲנֻכִּיָּה היא תשמיש מצווה יהודי שבו נוהגים להדליק את הנרות בחג החנוכה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וחנוכייה · ראה עוד »
חרבת בית זכריה
חרבת זכריה (בערבית: خربة بيت زكريا) הוא יישוב ערבי זעיר בגוש עציון, שממוקם בין היישובים אלון שבות וראש צורים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וחרבת בית זכריה · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וחשמונאים · ראה עוד »
חשמונאים (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וחשמונאים (פירושונים) · ראה עוד »
חג הבנות
חג הבנות באלג'יר חג הבנות או ראש חודש לבנות (בערבית: عيد البنات, בתעתיק: עיד תאע אלבנת או עיד אל-בנת; בצרפתית: Fête des Filles) הוא חג שנחגג על ידי חלק מהקהילות היהודיות בצפון אפריקה בראש חודש טבת, בימי חג החנוכה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וחג הבנות · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חוניו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וחוניו · ראה עוד »
חורבת עוזה
פרט בחורבת עוזה חורבת עוזה (ח'ירבת ע'זה) היא אתר ארכאולוגי רב שכבתי בגבולה המזרחי של בקעת ערד, מעל לנחל קינה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וחורבת עוזה · ראה עוד »
באנו חושך לגרש
חנוכה, המוכר במילותיו הראשונות: באנו חושך לגרש, הוא שיר לחג החנוכה מאת שרה לוי-תַּנַּאי אשר הולחן על ידי עמנואל עמירן והתפרסם במחצית השנייה של שנות ה-40 לכל המאוחר.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ובאנו חושך לגרש · ראה עוד »
באו זרים למקדשי
"באו זרים למקדשי" (לעיתים: "באו זרים במקדשי", או: "יאתיו") הוא שיר לחנוכה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ובאו זרים למקדשי · ראה עוד »
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »
בעלי חיים בשימוש צבאי
הוסר מהמאה התשע עשרה במהלך ההיסטוריה בעלי חיים שימשו את האדם לצורכי מלחמה ולוגיסטיקה צבאית.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ובעלי חיים בשימוש צבאי · ראה עוד »
בצלאל בר כוכבא
בצלאל בר כוכבא (נולד ב-1 בינואר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס הומבולדט לשנת 2014.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ובצלאל בר כוכבא · ראה עוד »
בקכידס
בקכידס (או בכחידס; ביוונית: Βακχίδης) היה מושל ומצביא בכיר של הממלכה הסלאוקית, שהגיע לארץ יהודה בשנת 161 לפנה"ס, כדי למנות את אליקים לכהן גדול ולנשיא.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ובקכידס · ראה עוד »
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וברית מילה · ראה עוד »
בית סלאוקוס
מטבע זהב של ניקטור שושלת בית סלאוקוס שלטו בממלכה הסלאוקית, שנוסדה בידי אבי השושלת, סלאוקוס הראשון (ניקטור, "המנצח"; חי בשנים 358 עד 281 לפנה"ס לערך).
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ובית סלאוקוס · ראה עוד »
בית עור א-תחתא
בית עור א־תחתא (בערבית: بيت عور التحتى, מעברית מקראית: בית חורון תחתוןאהרן אמיר, "חורון בארץ־העברים", בתוך: ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 17) הוא יישוב עתיק, כיום בשטח B ברשות הפלסטינית הסמוך לכביש 443 בשיפולים המערביים של הרי בנימין, ושוכן באזור הנקרא בני מאלך.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ובית עור א-תחתא · ראה עוד »
בית עור אל-פוקא
צילום אוויר של בית עור אל־פוקא בשנת 1931 בית עור אל־פוקא (בערבית: بيت عور الفوقا) הוא יישוב פלסטיני מוסלמי הסמוך לכביש 443 בהרי בנימין המערביים, ושוכן באזור הנקרא בני מאלכ.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ובית עור אל-פוקא · ראה עוד »
בית צור
בֵּית צוּר הייתה עיר עתיקה ביהודה שישבה על הדרך הקדומה מירושלים לחברון, כ-30 ק"מ מדרום לירושלים וכ-6 ק"מ מצפון לחברון, על הגבול בין יהודה לאדום.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ובית צור · ראה עוד »
בית חשמונאי (יישוב)
בניין המועצה האזורית גזר, המצוי בתחומי היישוב בתים ביישוב בֵּית חַשְׁמוֹנַאי הוא יישוב קהילתי באזור השפלה, הממוקם כ־5 קילומטרים דרומית־מזרחית לרמלה, מדרום לקילומטר ה־9 בכביש 424 מלטרון למחלף נשרים, צמוד למושב עזריה שממערב לו ולקיבוץ גזר שמדרום לו.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ובית חשמונאי (יישוב) · ראה עוד »
בית חורון
בֵּית חוֹרוֹן הוא התנחלות ויישוב קהילתי, נמנה על יישובי המועצה האזורית מטה בנימין.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ובית חורון · ראה עוד »
בית חורון (עיר מקראית)
מבט מהריסות בית חורון העליונה, כפי שתועדו בשנת 1881, אל כיוון הים התיכון בֵּית חוֹרוֹן היתה עיר קדומה בצפון־מערב הרי יהודה, ונודעה על שני חלקיה – בית חורון תחתון ובית חורון עליון.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ובית חורון (עיר מקראית) · ראה עוד »
בית בצי
כישורי יונתן ושמעון במערכות בית בצי הייתה נקודת המפנה, בה הבטיחו את מעמדם המדיני של מנהיגי החשמונאים ביהודה בית בצי הוא אתר ארכאולוגי בספר מדבר יהודה, לא הרחק מבית לחם.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ובית בצי · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ובית המקדש · ראה עוד »
בייתוסים
הבייתוסים היו קבוצת כהנים אריסטוקרטית אשר פעלה במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ובייתוסים · ראה עוד »
ג'ון באגוט גלאב
סר ג'ון באגוט גלאב (באנגלית: John Bagot Glubb; 16 באפריל 1897 – 17 במרץ 1986), שהיה מוכר גם בכינוי הערבי ג'לוב פאשא (جلوب باشا), היה לוטננט גנרל בריטי אשר בין השנים 1939–1956 פיקד על הלגיון הערבי, צבאה של ממלכת ירדן.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וג'ון באגוט גלאב · ראה עוד »
גזירות אנטיוכוס
חייל סלאוקי בוזז את מנורת בית המקדש והפרוכת; תחריט מתוך "תנ"ך מקלין" (1810) חנה ושבעת בניה, מתים על קידוש ה' גזירות אנטיוכוס, הידועות גם כגזירות השמד, היו גזירות דת שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וגזירות אנטיוכוס · ראה עוד »
גזירות אדריאנוס
גזירות אדריאנוס היו מכלול פעולות העונשין שהטיל הקיסר אדריאנוס על התושבים המורדים בארץ ישראל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד".
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וגזירות אדריאנוס · ראה עוד »
גופנה
גופנה (גופנא) הייתה בתקופת בית שני בירת חבל יישוב יהודי במרכז חבל בנימין, עורף חקלאי לירושלים ותנובת אדמתה, יין נסכים ושמן קשורה בטבורה לעבודת בית המקדש, ערש מרד החשמונאים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וגופנה · ראה עוד »
גיור האדומים
גיור האדומים היה תהליך ייהודם של בני העם האדומי בתקופת ממלכת החשמונאים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וגיור האדומים · ראה עוד »
דברי ימי ישראל
דברי ימי ישראל (בגרמנית: Geschichte der Juden, ההיסטוריה של היהודים; תורגם גם בשמות דברי היהודים ותולדות היהודים), מאת ההיסטוריון צבי גרץ, היא יצירה מונומנטלית, ראשונה מסוגה, המונה 11 כרכים ומתעדת את תולדות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ודברי ימי ישראל · ראה עוד »
דיאתמה
ציור של גוסטב דורה, המציג את יהודה המכבי רודף אחרי טימותאוס במערכה בגלעד דיאתמה (או דתמה, דתימה) הייתה עיר מבצר בגלעד, אליה נמלטו היהודים מפני טימותיאוס, נציב גלעד הסלאוקי, במרד החשמונאים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ודיאתמה · ראה עוד »
הממלכה הסלאוקית
הממלכה הסלאוקית הייתה מדינה הלניסטית שנוסדה בשנת 312 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון ונשלטה על ידי בית סלאוקוס, שבשיא כוחה שלטה על מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, והמישור האיראני עד נהר האינדוס, ולזמן קצר אף בתראקיה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והממלכה הסלאוקית · ראה עוד »
המאה ה-2 לפנה"ס
המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »
המסדרון האקולוגי באזור מודיעין
מטיילים בגבעות הדרומיות של מודיעין המסדרון האקולוגי באזור מודיעין הוא הקצה הדרום־מערבי של החלק המרכזי של המסדרון האקולוגי הים תיכוני הנמצא לאורכה של ישראל.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והמסדרון האקולוגי באזור מודיעין · ראה עוד »
האלף ה-1 לפנה"ס
האלף ה-1 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 1,000 לפנה"ס עד שנת 1 לפנה"ס (תחילת המאה ה-10 לפנה"ס עד סוף המאה הראשונה לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והאלף ה-1 לפנה"ס · ראה עוד »
האימפריה הפרתית
האימפריה הַפַּרְתִּית הייתה המעצמה השלטת באזור שבו שוכנת כיום איראן, מאמצע המאה ה-3 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והאימפריה הפרתית · ראה עוד »
העולם ההלניסטי
העולם ההלניסטי שנוצר כתוצאה מהקולוניזציה היוונית וממלחמותיו של אלכסנדר הגדול הקיף את כל אגן המזרחי של הים התיכון, חלקים מהאגן המערבי, את כל המזרח התיכון וחלקים מאסיה המרכזית.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והעולם ההלניסטי · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והעיר העתיקה · ראה עוד »
העיר התחתונה
העיר התחתונה (נקראה גם "החקרא"), הוא יישוב ששכן בגבעה דרום-מזרחית להר הבית, שעליה הייתה בנויה עיר דוד בירושלים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והעיר התחתונה · ראה עוד »
הפילוסופיה הרביעית
הפילוסופיה הרביעית הוא הכינוי שהעניק יוסף בן מתתיהו (והמקובל כיום) לאסכולה של כת יהודית, שהתקיימה לצד שְלוש הכיתות המוכרות של תקופת בית שני: הצדוקים, הפרושים והאיסיים; כת זו נוסדה בידי יהודה בן חזקיה הקנאי הגלילי בשנת 6 לספירה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והפילוסופיה הרביעית · ראה עוד »
הצבא הסלאוקי
הצבא של הממלכה הסלאוקית היה המכשיר העיקרי שבאמצעותו הפעיל השלטון המרכזי את סמכותו.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והצבא הסלאוקי · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והר הבית · ראה עוד »
התנגדות למילה
מפגינים נגד ברית מילה בתל אביב רכב עם שלטים נגד מילה במצעד הגאווה בשיקגו, ארצות הברית מפגינים נגד מילה, בסנט לואיס, ארצות הברית התנגדות למילה היא התנגדות לביצוע ניתוח מילה שגרתי בקטינים, כפי שנהוג למשל בישראל, שבה רובם הגדול של הזכרים נימולים לצורך קיום מצוות ברית מילה או בשל נורמה חברתית.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והתנגדות למילה · ראה עוד »
התקופה ההלניסטית
התקופה ההֶלֶנִיסְטִית היא פרק זמן בהיסטוריה האנושית ממותו של אלכסנדר הגדול בשנת 323 לפנה"ס ועד התאבדותה של המלכה ההלניסטית האחרונה, קלאופטרה, בשנת 30 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והתקופה ההלניסטית · ראה עוד »
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »
התחיות נוצרית
הִתְחַיּוּת היא התעניינות רוחנית בחיי הכנסייה בקהילתה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והתחיות נוצרית · ראה עוד »
התייוונות
אל השמש הליוס בפסיפס בבית הכנסת בבית אלפא התייוונות (מן "יוון") היא תהליך בו אדם מאמץ את התרבות ההלניסטית (שמקורה ביוון העתיקה), לשונה ומנהגיה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והתייוונות · ראה עוד »
הלכות מלחמה
הלכות מלחמה הוא התחום ההלכתי שעוסק בהתנהגות הראויה בשעת מלחמה, בהלכות ייחודיות לצבא, החל במי מחויב לצאת למלחמה, איך להתנהג עם העיר הנכבשת, וכלה בדינים מיוחדים לחיילי הצבא והתנהגותם במלחמה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והלכות מלחמה · ראה עוד »
הלכות צבא
הלכות צבא הוא התחום ההלכתי שעוסק בהתנהגות הראויה בצבא ובמלחמה, ובקיום ההלכה כפי שהיא מתבטאת במסגרת הצבאית.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והלכות צבא · ראה עוד »
הבשן
כותרת.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והבשן · ראה עוד »
הבירה התלמית
הבירה התלמית (לעיתים הבריס או החקרא התלמית) היא מצודה שעמדה בירושלים בזמן שלטון מצרים התלמית על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והבירה התלמית · ראה עוד »
הגן הארכאולוגי ירושלים
מתחם התקופה המוסלמית הקדומה. המתחם הביזנטי; באופק: הר הזיתים. הגן הארכאולוגי ירושלים או גן העופל (ידוע גם כ"חפירות הר הבית" או "חפירות הכותל"), הוא אתר ארכאולוגי המשתרע בצפון העופל בירושלים, למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל את מוזיאון מרכז דוידסון.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והגן הארכאולוגי ירושלים · ראה עוד »
הדלקת נרות חנוכה
ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והדלקת נרות חנוכה · ראה עוד »
הורקנוס לבית טוביה
כתב ארמי. הורקנוס לבית טוביה היה בנו הצעיר של יוסף בן טוביה, גובה המסים באזור ארץ ישראל שחי בתקופת בית שני תחת השלטון ההלניסטי.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והורקנוס לבית טוביה · ראה עוד »
היסטוריה של ארץ ישראל
ההיסטוריה של ארץ ישראל היא מהקדומות והעשירות בעולם.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והיסטוריה של ארץ ישראל · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
היסטוריה של האנטישמיות
היסטוריה של האנטישמיות הולכת אחורה מאות ואלפי שנים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והיסטוריה של האנטישמיות · ראה עוד »
היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל
תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל · ראה עוד »
היסטוריה של ירושלים
ההיסטוריה של העיר ירושלים מקיפה כשבעת אלפי שנות התיישבות, שראשיתן בסביבות 5,000 לפנה"ס, בשלהי תקופת האבן החדשה (נאוליתית קרמית).
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים והיסטוריה של ירושלים · ראה עוד »
והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל
והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל היא סדרת טלוויזיה תיעודית של הערוץ הראשון, העוסקת בתולדות ארץ ישראל מהתקופות הפרהיסטוריות, תקופות האדם הקדמון ועד התקופה העותמאנית, הסדרה שודרה בערוץ הראשון והופקה על ידי רשות השידור.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ווהארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל · ראה עוד »
כ"ג בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וכ"ג בחשוון · ראה עוד »
כ"ה בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וכ"ה בכסלו · ראה עוד »
כרמי צור
כַּרְמֵי צוּר הוא יישוב קהילתי והתנחלות בדרום-מערב גוש עציון, השוכן ממערב לכביש 60, במקטע בין צומת גוש עציון לחברון, בסמוך לעיר המקראית בית צור, על שמה הוא נקרא.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וכרמי צור · ראה עוד »
כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל
להלן לוח זמנים של אירועים בולטים בהיסטוריה של אזור ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וכרונולוגיה של אזור ארץ ישראל · ראה עוד »
כתובת הליודורוס
כתובת הליודורוס כפי שמוצגת במוזיאון ישראל כתובת הליודורוס (באנגלית: Heliodorus Stele) היא כתובת מלכותית חרוטה באבן, בשפה היוונית, אשר על פי התאריך הנקוב בה נכתבה בשנת 178 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וכתובת הליודורוס · ראה עוד »
כד קטן
כַּד קָטָן הוא שיר לחג החנוכה שכתב אהרן אשמן, והולחן על ידי יואל ולבה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וכד קטן · ראה עוד »
ימי החנוכה
מחבר השיר המקורי ביידיש, מרדכי ריווסמן מחבר הגרסה העברית, אברהם אברונין ימי החנוכה הוא גירסה עברית לשיר היידי חנוכּה, אוי חנוכּה (חנוכה, הו חנוכה) מאת הסופר, המתרגם והמורה המשכיל היהודי-רוסי מרדכי (מארק) ריוֶוסמן (ריוועסמאַן).
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וימי החנוכה · ראה עוד »
יאסון
יָאסוֹן (ביוונית: Ἰάσων, מהשם העברי יהושע או ישוע) היה הכהן הגדול ביהודה בין השנים 175–172 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ויאסון · ראה עוד »
יעזר
נחלות שבטי ישראל יַעְזֵר הייתה עיר מקראית בעבר הירדן, אשר שימשה כעיר לויים בנחלת שבט גד.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ויעזר · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ויפו · ראה עוד »
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ויצחק בן-צבי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וירושלים · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »
יבנה
יַבְנֶה היא עיר בדרום השפלה בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ויבנה · ראה עוד »
יבנה-ים
מבט מהאוויר על התל יבנה־ים או מינת רובין (בארמית: מחוזא ד'ימנין; בערבית: מאחוז יבנא; פירושם – נמל יבנה) הייתה עיר נמל עתיקה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ויבנה-ים · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ויהדות · ראה עוד »
יהדות אלכסנדריה
בית הכנסת אליהו הנביא (אלכסנדריה), באלכסנדריה קהילת יהדות אלכסנדריה התחילה להתקיים, עם היווסדות העיר אלכסנדריה במצרים העתיקה על ידי אלכסנדר הגדול בשנת 332 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ויהדות אלכסנדריה · ראה עוד »
יהדות תוניסיה
תפרוסת קהילות יהודי תוניסיה בשנת 1946 יהדות תוניסיה היא קהילה יהודית באזור תוניסיה שבצפון אפריקה, המאופיינת בשורשים הטרוגניים, כולל חלקים שמקורותיהם קדומים מאוד, עוד בטרם היות האימפריה הרומית, לפני כ-2,300 שנים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ויהדות תוניסיה · ראה עוד »
יהושע אפרון
יהושע אֶפְרוֹן (1919 – 13 במאי 2011) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, חוקר תקופת בית שני בעידן החשמונאים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ויהושע אפרון · ראה עוד »
יהודאי
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ויהודאי · ראה עוד »
יהודה (חבל ארץ)
נחל פרת מדבר יהודה חבל יהודה הוא אזור היסטורי הנמצא במרכז ארץ ישראל, חלקו נכלל בתחומי יהודה ושומרון.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ויהודה (חבל ארץ) · ראה עוד »
יהודה המכבי
יהודה בתקופת יהודה המכבי יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ἰούδας ὁ Μακκαβαῖος; נהרג בשנת 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ויהודה המכבי · ראה עוד »
יהודה ושומרון וחבל עזה
יהודה ושומרון וחבל עזה (בירוק) יהודה ושומרון וחבל עזה (יש"ע) הוא השם הרשמי שנתנה מדינת ישראל לשטחים שהיו חלק מהמנדט הבריטי עד להקמת המדינה, נכבשו על ידי ירדן ומצרים במהלך מלחמת העצמאות ומאוחר יותר נכבשו בידי צה"ל במהלך מלחמת ששת הימים, למעט מזרח ירושלים שהוחל עליה החוק הישראלי.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ויהודה ושומרון וחבל עזה · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ויהודים · ראה עוד »
יהודית (ספר יהודית)
יהודית והולופרנס, 1457–1464 שובה של יהודית לבתוליה, 1470 יהודית היא הדמות המרכזית בספר יהודית, מן הספרים החיצוניים למקרא.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ויהודית (ספר יהודית) · ראה עוד »
יונתן הוופסי
שטחים שנכבשו בזמן יהונתן יונתן הַוָּפְסִי (ביוונית: Ἀπφοῦς, אַפְּפוּס; הוצא להורג בשנת 143 לפנה"ס) היה בן לשושלת החשמונאים ושליט החשמונאים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ויונתן הוופסי · ראה עוד »
יוסי בן יועזר
יוסי בן יועזר איש צרדה (או יוסף בן יועזר) היה כהן מהעיר צרדה שבשומרון, ונשיא הסנהדרין הראשון בתקופת הזוגות.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ויוסי בן יועזר · ראה עוד »
יועז הנדל
יועז הנדל (נולד ב-22 במאי 1975, י"ב בסיוון ה'תשל"ה) הוא פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר התקשורת וכיהן כחבר הכנסת בסיעות כחול לבן ותקווה חדשה מטעם מפלגות תל"ם ודרך ארץ.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ויועז הנדל · ראה עוד »
יוחנן הגדי
יוחנן הגדי (ביוונית: Ἰωάννης Γαδδίς) היה בנו של מתתיהו החשמונאי, אחיו של יהודה המכבי ואחד ממנהיגי מרד החשמונאים שפרץ בשנת 167 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ויוחנן הגדי · ראה עוד »
יוחנן הורקנוס הראשון
שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »
יוחנן כהן גדול
יוחנן כהן גדול היה כהן גדול בבית המקדש השני שתיקן תקנות חשובות ומוזכר מספר פעמים בספרות התנאים.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ויוחנן כהן גדול · ראה עוד »
169–160 לפנה"ס
שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 169 - 160 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ו169–160 לפנה"ס · ראה עוד »
179–170 לפנה"ס
שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 179 – 170 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ו179–170 לפנה"ס · ראה עוד »
210-219 לפנה"ס
שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 219 – 210 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרד החשמונאים ו210-219 לפנה"ס · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מרד_החשמונאים
