סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מרדכי אלטשולר

מַדָד מרדכי אלטשולר

מרדכי אלטשולר, 2009 מרדכי אַלְטְשוּלֶר (25 באוקטובר 1932 - 18 ביולי 2019) היה פרופסור במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1991. [1]

57 יחסים: משה דבראשוילי, מלחמת ששת הימים, מלכות המשנה של הקווקז, מיכאל בייזר, אנטי-ציונות, אלטשולר, אחלציחה, אבא-סאווא, אוני (עיר), אוסטים, סנקי, סוראמי, סוחומי, פאבל ציציאנוב, פרס ביאליק, פרס יצחק בן-צבי, פותי, ציונות ברוסיה, קהילת יהודי דרבנט, קובה (אזרבייג'ן), שלמה מיכאלס, שלמה שליפר, זוגדידי, בוינאקסק, ביקי, בית שמואל (שכונה), בית הכנסת הגדול של טביליסי, גורי (עיר), דרבנט, דוד פריטל, דוד באזוב, המכשפה, הצלת יהודי גאורגיה, בוכרה, איראן ואפגניסטן בצרפת הכבושה, כותאיסי, יעקב ברמן, יבסקציה, יהדות מוסקבה, יהדות ארמניה, יהדות אוני, יהדות סנקי, יהדות סצ'חרה, יהדות סוראמי, יהדות סוחומי, יהדות פותי, יהדות צחינוואלי, יהדות קולאשי, יהדות רוסיה, יהדות לאילשי, יהדות טביליסי, יהדות ברית המועצות, ..., יהדות גאורגיה, יהדות גורי, יהדות כותאיסי, יהודה לייב לוין (רב), יהודי ההרים, 18 ביולי, 25 באוקטובר. להרחיב מדד (7 יותר) »

משה דבראשוילי

תעודת הזהות הגאורגית של הרב משה דבראשוילי משנת 1919 הרב משה "הקטן" דבראשוילי (1892 בערך, צחינוואלי–י"ט באייר ה'תש"ם, מאי 1980, ירושלים) היה רב ואיש ציבור יהודי-גאורגי, שכיהן כרבה של יהדות כותאיסי וחבר בפרלמנט הגאורגי, ממנהיגיה הרוחניים של יהדות גאורגיה בגאורגיה ובישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ומשה דבראשוילי · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מלכות המשנה של הקווקז

מלכות המשנה של הקווקז הוא מונח המציין את הרשות המנהלתית והפוליטית של הקווקז בתקופת האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ומלכות המשנה של הקווקז · ראה עוד »

מיכאל בייזר

הספר "יהודי סנט-פטרבורג" בהוצאה עצמית (סאמיזדט) מאת מיכאל בייזר מיכאל בייזר (ברוסית: Михаэль (Михаил) Бейзер, נולד ב-8 באפריל 1950) הוא היסטוריון ישראלי המתמחה בהיסטוריה של יהודי רוסיה וברית המועצות.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ומיכאל בייזר · ראה עוד »

אנטי-ציונות

מפגינים ערבים כנגד התנועה הציונית בארץ ישראל ליד שער שכם בירושלים, במאורעות תר"ף 1920 אנטי-ציונות הוא מונח מורכב ורב-פנים, שמשמעותו התנגדות לתנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ואנטי-ציונות · ראה עוד »

אלטשולר

אַלטְשוּלֶר (Altschuler, Aletschueler) או אַלטְשוּל (Altschul) הוא שם משפחה אשכנזי, שמקורו ככל הנראה בפראג, והוא נגזר משמו של בית הכנסת הישן בפראג ("אלטשול" פירושו 'בית כנסת ישן').

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ואלטשולר · ראה עוד »

אחלציחה

אחלציחה בשנת 1887 לערך מוזיאון אחלציחה אחַלציחֶה (בגאורגית: ახალციხე, שמות ישנים: "ლომსია"-"לוֹמסיה"; בטורקית: Ahıska, "אהיסקה") היא עיירה בנפת אחלציחה שבדרום-מערב גאורגיה, ובירת מחוז סאמצחה-ג'אוואחתי.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ואחלציחה · ראה עוד »

אבא-סאווא

אַבָּא-סָאוָא, או אַבָּאסוּבּוֹ (Аба-Сава, המעיין היהודי) היה כפר יהודי ששכן כשבעה וחצי קילומטר דרומית מערבית לדרבנט ברפובליקת דאגסטן שברוסיה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ואבא-סאווא · ראה עוד »

אוני (עיר)

בית הכנסת המפואר באוני, מבט מבפנים סמל אוני בתקופת האימפריה הרוסית אוֹני (בגאורגית: ონი) היא עיר בנפת אוני שבמחוז רצ'ה-לצ'חומי וסוואנתי תחתית, גאורגיה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ואוני (עיר) · ראה עוד »

אוסטים

ריקוד האוסורי בבתומי הכפר נוּזאל, דרום אוסטיה 1900 הכפר דרגוואס, צפון אוסטיה אוסטים בלבוש צ'וחה, 1881 האוֹסֶטים (אוסטית: ирæттæ, irættæ) הם קבוצה אתנית היושבים בעיקר בקווקז - בחבלי צפון אוסטיה ודרום אוסטיה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ואוסטים · ראה עוד »

סנקי

סֶנַקי (בגאורגית: სენაკი) היא עיר בנפת סנקי שבמחוזות גאורגיה סמגרלו וסוואנתי עילית גאורגיה, 294 ק"מ מערבה לטביליסי במישור קולכתי (კოლხეთის დაბლობი).

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר וסנקי · ראה עוד »

סוראמי

סוראמי (בגאורגית: სურამი) היא עיירה בנפת חאשורי שבמחוז כארתלי הפנימית שבגאורגיה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר וסוראמי · ראה עוד »

סוחומי

סוֹחוּמי (בגאורגית: სოხუმი; באבחזית: Аҟəа, אכּווה) או סוּחוּמי היא עיר הבירה של אבחזיה - הרפובליקה הבדלנית של גאורגיה, שסבלה קשות בזמן הסכסוך הגאורגי-אבחזי של תחילת שנות ה-90.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר וסוחומי · ראה עוד »

פאבל ציציאנוב

פאבל דמיטרייביץ' ציציאנוב (ברוסית: Павел Дмитриевич Цицианов) או פאטה ציציאשווילי (בגאורגית) 19 בספטמבר 1754 - 20 בפברואר 1806) היה מפקד צבאי באימפריה הרוסית, גנרל חיל-הרגלים משנת 1804 והנציב העליון של מלכות המשנה של הקווקז משנת 1802 ועד להירצחו בשנת 1806. ציציאנוב נולד במוסקבה והיה בן למשפחת האצולה הגאורגית, ציצישווילי. בשנת 1794 הוא השתתף כמפקד במרד קושצ'ושקו שהתרחש בפולין ובליטא, ובמלחמת רוסיה-פרס, 1804-1813. עקב הצלחתו בדיכוי המרד הפולני, יכולות הניהול שלו, והיותו צאצא למשפחה גאורגית מתבוללת שהתיימר להכיר את המנטליות של תושבי הקווקז, מונה, ב-9 בספטמבר 1802, על ידי אלכסנדר הראשון, לנציב העליון של מלכות המשנה של הקווקז, ולמעשה לראש צבא האימפריה הרוסית בגאורגיה. על פי גישתו, הדיפלומטיה הטובה ביותר בקווקז "הוא הכוח". יחד עם זאת נאלץ, בתקופת פעילותו כנציב, לקיים משא ומתן עם השליטים המקומיים, כדי להכפיף אותם למרותה של האימפריה הרוסית. עוד בשנת התמנותו לנציב, 1802, הצליח ציציאנוב להגיע להסכם עם שליטי דרבנט, קייטאך, טאבאסאראן וטארקי (Тарки), בגיאורגייבסק, שעל פיו קיבלו השליטים את חסותה העליונה של האימפריה הרוסית והתחייבו להילחם לצידה במקרה של התקפה מצד הפרסים. כמו כן הסכימו כי סכסוכים פנימיים בין השליטים ייפתרו בדרך של בוררות עם השלטונות הרוסיים והבטחת המסחר בין המדינות תוך כדי קביעת מכסים אחידים. למרות ההסכם שהתגבש פעל ציצאנוב לתכנון מבצעים צבאיים ולכיבוש ערים אסטרטגיות לחופי הים הכספי. הצאר אלכסנדר הראשון לא הטיל מגבלות כלשהן על פעולותיו של ציציאנוב ועמדתו בעניין לא הייתה ברורה ולכן הושאר העניין במידה רבה להכרעתו של ציציאנוב. בפברואר 1803, הגיע ציציאנוב לטביליסי והתפנה מיידית לביצורה של העיר ולתכנון פעולות תגמול כנגד הלזגינים שפשיטות הביזה שלהם בגאורגיה התגברו עם מותו של גיאורגי השנים עשר. בסוף אותה שנה, ב-2 בדצמבר, הוא חתם על הסכם עם נסיכות אודישי (סמגרלו) המעניק לה את הגנתה וחסותה של האימפריה הרוסית, וב-3 ביולי 1804 חתם הסכם דומה עם נסיכות גוריה. ב-25 באפריל 1804, בוועידת אלזנאורי, הכריח ציציאנוב, את סולומון השני, מלך ממלכת אימרתי, להיכנע לשעבוד הרוסי ולהכריז על ממלכת אימרתי כמדינת חסות של האימפריה הרוסית. זאת לאחר שהוביל את צבאו לתוך הממלכה. התחזקותה של רוסיה בקווקז עוררה התנגדות מצד הפרסים והעות'מאנים, שזכו לתמיכה גם של אנגליה וצרפת. דרישתה של פרס מרוסיה להסיג את כוחותיה מהקווקז, בשנת 1804, נתקלו בסירוב והיא הכריזה עליה מלחמה. ב-14 במאי 1805 חתם הח'אן איברהים חליל, מנסיכות קרבאך, על הסכם עם ציציאנוב בו הכריז החאן על עצמו כווסאל של האימפריה הרוסית. החאן התחייב בהסכם גם כי כל שליט שיעלה לשלטון בנסיכותו יצטרך לקבל את אישורם של הרוסים, התחייב לשלם מס עובד שנתי של 8,000 צ'רבונצים, והסכים להצבתם של יחידות הצבא הרוסי בנסיכות. כמו כן הוא נשבע שבועת אמונים לאימפריה הרוסית והתחייב למסור את נכדו, שיוחזק בטביליסי, כבן ערובה למימוש ההסכם. הסכם זה שימש דוגמה להסכמים שבאו אחריו. באותה שנה חתם ציציאנוב גם עם שאקי על הסכם זהה בתוכנו. באותה שנה, לאחר שסיפח את נסיכות קארבאך ונסיכות שאקי, כבש ציציאנוב את נסיכות שירוואן, וזאת לאחר שבמשא ומתן עם השליט מצטפא-ח'אן לא התקבלו התנאים של הרוסים. לאחר כיבוש שירוואן התפנה ציציאנוב לכיבוש הנחלות של סאליאני (Sal'iani). בשנת 1803 קיבל על עצמו נסיך אוואריה (דאגסטן) את חסותה של רוסיה במישרין. באותה שנה הודיע ציציאנוב לחוסיין קולי-ח'אן, שליטה של נסיכות באקו כי שייך עלי-חאן, שליטה של נסיכות דרבנט, מתכנן לכבוש את נסיכותו, והדרך היחידה להמשך קיום נסיכות באקו היא לקבל את חסותה של רוסיה והצבת יחידותיה בעיר. שליט באקו הפר את התנאים שהציבו לו הרוסים ותוך מסירת מבצר העיר נרצח ציציאנוב בהתנקשות ב-8 בספטמבר 1806. רצח זה הוביל את הרוסים לכיבושו של האזור בכוח ללא משא ומתן. מאוחר יותר, בשנת 1811, הועבר אפרו של ציציאנוב לקבורה בקתדרלת סיוני בטביליסי.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ופאבל ציציאנוב · ראה עוד »

פרס ביאליק

פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ופרס ביאליק · ראה עוד »

פרס יצחק בן-צבי

פרס יצחק בן-צבי הוא פרס להיסטוריה המוענק לזכרו של יצחק בן-צבי על ידי יד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ופרס יצחק בן-צבי · ראה עוד »

פותי

השוק בפותי פּוֹתי (בגאורגית: ფოთი, במגרלית: ფუთი, פּוּתי, בלאזית: ფაში, פּאשי, בעבר נקראה על ידי הטורקים פאש - Faş) היא אחת משלוש ערי הנמל של גאורגיה, לחופיו המזרחיים של הים השחור.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ופותי · ראה עוד »

ציונות ברוסיה

התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר וציונות ברוסיה · ראה עוד »

קהילת יהודי דרבנט

הכנסת דרבנט קהילת יהודי דרבנט, היא הקהילה העתיקה ביותר בצפון הקווקז ומתוארכת למאה ה-7.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר וקהילת יהודי דרבנט · ראה עוד »

קובה (אזרבייג'ן)

קובה (באזרית: Quba) היא עיר בצפון אזרבייג'ן, בחלקה האירופי של המדינה, שמשמשת מזה זמן רב כמקום מושבה של קהילת יהודי ההרים הגדולה ביותר באזור.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר וקובה (אזרבייג'ן) · ראה עוד »

שלמה מיכאלס

שלט בכיכר מיכאלס בתל אביב תמונתו משנת 1938 שלמה מיכאלוביץ' מיכאלס (קרי: "מיכואלס"; ביידיש: שלמה מיכאָעלס; ברוסית: Соломон Михайлович Михоэлс) היה שם הבמה של שלמה ווֹבסי (ברוסית: Вовси; 16 במרץ 1890, דווינסק, לטביה – נרצח בליל 12/13 בינואר 1948, מינסק, בלארוס); היה שחקן יידיש, מנהיג תרבותי של יהודי ברית המועצות, ואחד מקרבנותיו של סטלין הידועים ביותר.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ושלמה מיכאלס · ראה עוד »

שלמה שליפר

שלמה שליפר (ברוסית: Шлойме Михелевич (Соломон Михайлович) Шлифер; 23 בדצמבר 1889, סמילה - 1957, מוסקבה) היה רבה של מוסקבה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ושלמה שליפר · ראה עוד »

זוגדידי

זוּגדידי (בגאורגית: ზუგდიდი) היא בירתה ההיסטורית של סמגרלו, המחוז ההיסטורי שבמערב גאורגיה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר וזוגדידי · ראה עוד »

בוינאקסק

בוינאקסק (ברוסית: Буйна́кск; בקומיקית: Шура או Tемирхан-Шура בפי היהודים נקראה גם טמיר חאן שורה) היא עיר ברפובליקת דאגסטן שברוסיה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ובוינאקסק · ראה עוד »

ביקי

קאווקאז באנציקלופדיה אוצר ישראל בּיקי הוא כינוי שדבק ביהודים ההרריים, ולעיתים גם ביהודי גאורגיה, לפחות עד סוף המאה התשע עשרה, על ידי היהודים הרוסים שהתיישבו בקווקז, והפך לכינויים גם בפי הלא יהודים.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר וביקי · ראה עוד »

בית שמואל (שכונה)

בית שמואל שנקראה גם "שכונת הקווקזים" הייתה שכונה זעירה בירושלים ליד שער שכם, שנועדה ליהודי ההרים (קווקזים), כחלק ממכלול השכונות המכונה "בתי ניסן ב"ק".

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ובית שמואל (שכונה) · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול של טביליסי

בית הכנסת הגדול מבחוץ ביום העצמאות הישראלי בית הכנסת הגדול בטביליסי גאורגיה שנקרא גם בית הכנסת של האחלציחלים, הוא אחד מחמישה עשר בתי כנסת שהיו בעיר והוא הגדול, המרכזי והמפואר שבהם.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ובית הכנסת הגדול של טביליסי · ראה עוד »

גורי (עיר)

מנזר בגורי גורי בשנת 1886 הפלישה הרוסית לגאורגיה. 6 בספטמבר 2008 גוֹרִי (בגאורגית: გორი) היא עיר תעשייתית בנפת גורי שבמחוז כארתלי הפנימית, גאורגיה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר וגורי (עיר) · ראה עוד »

דרבנט

דרבנט (ברוסית Дербент; באזרית Dərbənd; באווארית Дербенд; בלגזית Кьвевар; בפרסית دربند), או דרבנד, היא העיר השלישית בגודלה ברפובליקה של דאגסטן בדרום רוסיה והעיר הדרומית במדינה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ודרבנט · ראה עוד »

דוד פריטל

דוד פריטל דוד פריטל (פרינצנטל) (19 במאי 1919 – 2 במרץ 2006) היה פעיל בתנועת הבריחה בפולין אחרי מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ודוד פריטל · ראה עוד »

דוד באזוב

לוח הזיכרון על הבית שבו התגורר דוד באזוב בטביליסי בשנים 1945–1947 דוד בָּאַזוֹב (בגאורגית: დავით ბააზოვი, דַוית באאזוֹב; 1883 – 17 באוקטובר 1947) היה רב גאורגי ציוני, ממנהיגי הציונות הדתית בגאורגיה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ודוד באזוב · ראה עוד »

המכשפה

שער המחזה המכשפה, ורשה תרס"ה 1905 המכשפה (ביידיש: די כישוף-מאכערין, די צויבערין, קאלדוניא) הוא מחזה מוזיקלי שנכתב והועלה ב-1877 או 1878 על ידי אברהם גולדפדן.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר והמכשפה · ראה עוד »

הצלת יהודי גאורגיה, בוכרה, איראן ואפגניסטן בצרפת הכבושה

הצלת יהודי גאורגיה, בוכרה, איראן ואפגניסטן בצרפת הכבושה הייתה פרשה בה ניצלו יהודים יוצאי אזורים אלה שהתגוררו בצרפת של וישי כתוצאה מיוזמה מקומית של יהודים שטענו כי מוצאם האתני אינו מגזע יהודי.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר והצלת יהודי גאורגיה, בוכרה, איראן ואפגניסטן בצרפת הכבושה · ראה עוד »

כותאיסי

כּוּתָאיסי (בגאורגית: ქუთაისი) היא בירת מחוז אימרתי שבמערב גאורגיה, והעיר השנייה בגודלה בגאורגיה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר וכותאיסי · ראה עוד »

יעקב ברמן

הרב יעקב בֶּרמן (2 בינואר 1878 – ל' בניסן ה'תשל"ד, 22 באפריל 1974) היה רב ואיש חינוך רוסי-ישראלי, ממניחי היסודות לחינוך הדתי בישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ויעקב ברמן · ראה עוד »

יבסקציה

היֶבְסֶקְצְיָה (מרוסית: ЕвСекция, קיצור של Еврейская секция) הייתה המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, שהוקמה כמתחרה למפלגות הציוניות ולבונד, במטרה לדכא הדת ו"הלאומנות הבורגנית", להחליף את היהדות המסורתית ב"תרבות פרולטרית" ובמטרה להנחיל את רעיונות הדיקטטורה של הפרולטריון למעמד הפועלים היהודי.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ויבסקציה · ראה עוד »

יהדות מוסקבה

יהדות מוסקבה היא הגדולה ביותר שביהדות רוסיה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ויהדות מוסקבה · ראה עוד »

יהדות ארמניה

יהדות ארמניה היא אחת מהקהילות היהודיות באזור הקווקז השוכנת באזור ארמניה של היום.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ויהדות ארמניה · ראה עוד »

יהדות אוני

יהודי אוני הגיעו לעיר עם סיפוחה של גאורגיה על ידי האימפריה הרוסית במאה השמונה עשרה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ויהדות אוני · ראה עוד »

יהדות סנקי

יהדות סנקי או יהדות צחקאיה מופיעה בעדויות המוקדמות ביותר במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ויהדות סנקי · ראה עוד »

יהדות סצ'חרה

יהודי סצ'חרה נמצאו בעיירה כבר במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ויהדות סצ'חרה · ראה עוד »

יהדות סוראמי

יהדות סוראמי הם יהודי העיירה סוראמי שבמחוז כארתלי הפנימית גאורגיה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ויהדות סוראמי · ראה עוד »

יהדות סוחומי

יהודי סוחומי הופיעו בסוחומי בשנות ה-40 של המאה ה-19, עם הכיבוש הרוסי של האזור.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ויהדות סוחומי · ראה עוד »

יהדות פותי

יהודי פותי התיישבו בפותי לאחר שנת 1858, ולאחר שקיבלה מעמד של עיר.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ויהדות פותי · ראה עוד »

יהדות צחינוואלי

ההתיישבות היהודית בצחינוואלי (בירת דרום אוסטיה, רפובליקה בדלנית של גאורגיה) קדמה כנראה למאה ה-4 ויהודיה הגיעו ממצחתה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ויהדות צחינוואלי · ראה עוד »

יהדות קולאשי

יהדות קולאשי הייתה קהילה מעורבת של יהודים גאורגים, שבמקורה נוצרה על ידי יהודים שהגיעו מאחלציחה, לאילשי, בנדזה, סוג'ונה ואחרים.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ויהדות קולאשי · ראה עוד »

יהדות רוסיה

מפקד האוכלוסין בשנת 1897 יהדות רוסיה היא קהילה גדולה ומגוונת שהתקיימה באזורי רוסיה הצארית והדרומית והאימפריה הרוסית, מאוחר יותר בברית המועצות, וכיום שורשיה הגאוגרפיים כוללים את הפדרציה הרוסית (מדינת רוסיה) ואת מדינות ברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ויהדות רוסיה · ראה עוד »

יהדות לאילשי

ספר התורה של לאילשי, המאה ה-10 בית הכנסת של לאילשי יהודי לאילשי היא קהילה של יהודים בכפר לאילשי (ლაილაში) שבנפת צאגרי לצ'חומי, גאורגיה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ויהדות לאילשי · ראה עוד »

יהדות טביליסי

בית הכנסת בטביליסי בחנוכה ליהדות טביליסי הצטרפו במאה ה-19 חיילים יהודים רוסים שהיגרו לעיר, והצטרפו לקהילה היהודית הקיימת, וכמו כן הייתה קיימת קהילה קטנה של יהודי פרס.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ויהדות טביליסי · ראה עוד »

יהדות ברית המועצות

יהדות ברית המועצות מתייחסת ליהודים שהתגוררו בשטחי המדינה הסובייטית בתקופת קיומה בין 1922 ל-1991.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ויהדות ברית המועצות · ראה עוד »

יהדות גאורגיה

בית יהודי בגאורגיה כתובה מגאורגיה יהדות גאורגיה היא קהילה יהודית עתיקת יומין, ויש הסבורים, אף כי זו אינה דעת הרוב, כי ראשיתה עוד מימי חורבן בית המקדש הראשון וגירוש היהודים מארץ ישראל על ידי נבוכדנצר, שבא בעקבותיו.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ויהדות גאורגיה · ראה עוד »

יהדות גורי

יהודי גורי התיישבו בעיר גורי שבגאורגיה בוודאות אחרי המאה ה-17 וההערכה היא שהיהודים הראשונים הגיעו לעיר בתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ויהדות גורי · ראה עוד »

יהדות כותאיסי

בכותאיסי הייתה מרוכזת הקהילה היהודית השנייה בגודלה בגאורגיה, שעד גל העלייה הראשון בשנות ה-70 של המאה ה-20 מנתה למעלה מ-20,000 נפש.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ויהדות כותאיסי · ראה עוד »

יהודה לייב לוין (רב)

הרב יהודה לייב לוין (ברוסית: Йехуда Лейб Ле́вин; 1894, ניקופול - 1971, מוסקבה) היה רבה של מוסקבה וראש ישיבת "קול יעקב".

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ויהודה לייב לוין (רב) · ראה עוד »

יהודי ההרים

רבי יחיאל סבי מלמד תורה ביישוב גוּבָּה שבאזרבייג'ן, שנת 1919 יהודי הֶהָרים, היהודים ההרריים, הייתה עד למלחמת העולם השנייה קהילה גדולה של יהודים.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ויהודי ההרים · ראה עוד »

18 ביולי

18 ביולי הוא היום ה-199 בשנה (200 בשנה מעוברת), בשבוע ה-28 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ו18 ביולי · ראה עוד »

25 באוקטובר

25 באוקטובר הוא היום ה-298 בשנה (299 בשנה מעוברת), בשבוע ה-43 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלטשולר ו25 באוקטובר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מרדכי_אלטשולר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »