גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
105 יחסים: מאיר הכהן מרוטנבורג, מסכת סוכה, מסכת ראש השנה, מסכת ברכות, מסכת יומא, מעוז צור, מרדכי (פירושונים), מרדכי בן הלל הכהן, מרדכי בנט, משה הכהן ממגנצא, מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך, מלאכת בורר, מדרש שכל טוב, מוקצה, אפרים בן יעקב מבון, אלכסנדרי זוסלין הכהן, אליעזר בן יואל, אליהו מנחם מלונדריש, אליהו מפריז, אבא שאול בן בטנית, אברהם קלויזנר, אברהם חפוטא, אברהם הגר, אור זרוע, איסור אכילת קטניות בפסח, איסור עיון לאור הנר בשבת, איסור שתיית מים בחילופי תקופות, ניצוק, ספר המקצועות, עשרת ימי תשובה, עשיית דין עצמית במשפט העברי, עובדיה מברטנורא, פסיקת הלכה, פרסום הנס, פרעות רינדפלייש, פחד יצחק (אנציקלופדיה), פולטת שכבת זרע, קפה, קבר רבי עובדיה מברטנורא, ר"י הזקן, רא"ש, רשע (הלכה), רשב"ם, רבנו פרץ, שמעון שוורצפוקס, שמחה משפיירא, שמואל מפלייזא, שמואל מוהליבר, שמואל שלטשטט, שעון שבת (הלכה), ..., שרפה בשבת, שבת חזון, שולחן ערוך, שיטת הפלפול, תענית, תפילת שחרית של שבת, תקנות שו"ם, תקנות הקהילה, תשב"ץ קטן, תוספות, טבילת ידיים, זמני היום בהלכה, חפץ בן יצליח, חופת נידה, חינוך קטן לתפילין, חיים אליעזר בן יצחק, חיים כהן (מבעלי התוספות), בן הלל, ברכת ברוך ה' לעולם, ברכת השחיטה, בית יוסף, ביטול ברוב, גבאי צדקה, דבר שטיבולו במשקה, ה'נ"ח, המרדכי, המתנה בין בשר לחלב, הלל בן אליקים, הלכות רב אלפס, הלכות ליל הסדר, הבדלה, הדלקת נרות חנוכה, הוצאת ספר תורה, היתר מאה רבנים, כ"ב באב, כל נדרי, כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט, כהן משוח מלחמה, יעקב מאורליינש, יעקב לנדא (האגור), יעקב הלוי ממרויש, יצחק מבילשטיין, יצחק בן אבא מרי, יצחק בן יהודה, יצחק הלבן, יצחק הלוי, יחזקיה ממגדבורג, יחיאל מפריז, יהדות נירנברג, יואל הלוי מבונא, יוסף טוב עלם, יוסף בן ג'וייא, יוסף בכור שור, יורד לאומנות חברו, 1 באוגוסט. להרחיב מדד (55 יותר) »
מאיר הכהן מרוטנבורג
רבי מאיר בר יקותיאל הכהן מרוטנבורג (בערך 1260 – י"ב באב ה'נ"ח, 1298) היה בן דורו ומתלמידיו הגדולים של המהר"ם מרוטנבורג, שהיה עמו גם בזמן שהותו במאסר, ומחבר הגהות מימוניות על משנה תורה לרמב"ם.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ומאיר הכהן מרוטנבורג · ראה עוד »
מסכת סוכה
הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ומסכת סוכה · ראה עוד »
מסכת ראש השנה
מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ומסכת ראש השנה · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ומסכת ברכות · ראה עוד »
מסכת יומא
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ומסכת יומא · ראה עוד »
מעוז צור
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי הוא פיוט שנהוג לזמר בימי חנוכה, לאחר הדלקת הנרות.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ומעוז צור · ראה עוד »
מרדכי (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ומרדכי (פירושונים) · ראה עוד »
מרדכי בן הלל הכהן
מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ומרדכי בן הלל הכהן · ראה עוד »
מרדכי בנט
קברו של הרב מרדכי בנט (1753–1829) בבית הקברות היהודי במיקולוב רבי מרדכי בן אברהם בָּנֶט, או מהר"ם בנט (בכתיב שנהג אז: מרדכי בנעט, בלועזית: Marcus Benedict, "מרקוס בנדיקט"; ה'תקי"ג 1753 – י"ג באב ה'תקפ"ט 1829) היה אב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג, רבה הראשי של מוראביה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ומרדכי בנט · ראה עוד »
משה הכהן ממגנצא
רבי משה הכהן ממגנצא (או רבי משה הכהן אשכנזי או רמ"ה), היה בן תקופת בעלי התוספות ולמד בישיבת רבינו תם.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ומשה הכהן ממגנצא · ראה עוד »
מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך
מתוך שהותרה לצורך הותרה גם שלא לצורך או כלל מתוך, הוא כלל הלכתי שתוקפו מסברת חז"ל בדברי התורה, שמכוחו הותרה עשיית מלאכות ביום טוב גם כשאינן לצורך אוכל נפש, אלא לצורך אחר של יום טוב.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ומתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך · ראה עוד »
מלאכת בורר
מְלֶאכֶת הַבּוֹרֵר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא, הפרדת דבר שאינו רצוי מדבר הרצוי.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ומלאכת בורר · ראה עוד »
מדרש שכל טוב
מדרש שֵׂכֶל טוב הוא פירוש על התורה שחיבר רבי מנחם בן שלמה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ומדרש שכל טוב · ראה עוד »
מוקצה
מוקצה הוא כינוי לתקנה שתיקנו חכמים, לפיה יש חפצים האסורים בטלטול בשבת וביום טוב.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ומוקצה · ראה עוד »
אפרים בן יעקב מבון
רבי אפרים ברבי יעקב מבונא (ד'תתצ"ב - ד'תתקנ"ז, 1132–1197) היה מבעלי התוספות באשכנז, פרשן, פייטן ופוסק.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ואפרים בן יעקב מבון · ראה עוד »
אלכסנדרי זוסלין הכהן
הרב אלכסנדרי הכהן (הרב גם נודע בראשי תבות מהרז"ך, רז"ך וגם מהרא"ך), פעל בפרנקפורט, היה מחשובי פוסקי חכמי ישראל במחצית הראשונה של המאה ה־14, מחבר ספר האגודה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ואלכסנדרי זוסלין הכהן · ראה עוד »
אליעזר בן יואל
רבי אליעזר בן יואל הלוי, המכונה ראבי"ה; סביבות ד'תת"ק (1140~) - אחרי ד'תתק"פ (1220+), היה בן תקופת הראשונים ומחבר הספר אבי העזרי.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ואליעזר בן יואל · ראה עוד »
אליהו מנחם מלונדריש
רבי אליהו מנחם מלונדריש (לפני ד'תתק"ף, 1220 - אביב ה'מ"ד, 1284) היה רב ופוסק הלכה מן הראשונים, איש עסקים ופעיל ציבורי בולט ביהדות אנגליה בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ואליהו מנחם מלונדריש · ראה עוד »
אליהו מפריז
רבי אליהו מפריז (המאה ה-12. מכונה גם רבי אליהו הצרפתי ורבינו התשבי) היה מראשוני בעלי התוספות בצרפת.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ואליהו מפריז · ראה עוד »
אבא שאול בן בטנית
אַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית היה תנא שחי בירושלים בסוף תקופת בית שני, כשני דורות לפני חורבנו.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ואבא שאול בן בטנית · ראה עוד »
אברהם קלויזנר
רבי אברהם קלויזנר (? - ה'קס"ט/ה'ק"ע; מכונה גם מהרא"ק) שימש כרב, וככל הנראה גם כראש ישיבה בווינה במאה ה-14.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ואברהם קלויזנר · ראה עוד »
אברהם חפוטא
227x227 פיקסלים הרב אברהם חפוטא (נולד בה'תרצ"ד, 1934) הוא ראש כולל "מדרש רמב"ם" בפתח תקווה ובעבר ראש ישיבת הרמב"ם ובית יוסף בתל אביב.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ואברהם חפוטא · ראה עוד »
אברהם הגר
רבי אברהם הַגֵּר (? – כ"ב בכסלו ה'כ"ה, דצמבר 1264) היה גר צדק מבוואריה שערך ויכוחים דתיים עם נוצרים ולבסוף נהרג על קידוש השם.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ואברהם הגר · ראה עוד »
אור זרוע
שער הספר משנת תרכ"ב בדפוס זיטאמיר ספר אור זרוע הוא ספר הלכתי שנכתב על ידי רבי יצחק בן משה מהעיר וינה שבאוסטריה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ואור זרוע · ראה עוד »
איסור אכילת קטניות בפסח
חותמת כשרות המיידעת כי המוצר כשר לפסח גם לנוהגים לא לאכול קטניות איסור אכילת קטניות בפסח הוא מנהג שהתקבל בחלק מקהילות ישראל כתוספת הרחקה מאכילת חמץ בחג הפסח, על אף שקטניות עצמן אינן נחשבות לחמץ.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ואיסור אכילת קטניות בפסח · ראה עוד »
איסור עיון לאור הנר בשבת
איסור עיון לאור הנר בשבת הוא דין הלכתי האוסר על ביצוע פעולות שדורשות עיון לאור הנר בשבת, מחשש שמא האדם יעשה מלאכה ויחלל את השבת.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ואיסור עיון לאור הנר בשבת · ראה עוד »
איסור שתיית מים בחילופי תקופות
ביהדות, תקופה היא אחת מארבע התקופות - ארבעת חלקיה של שנת החמה (שנקראים גם "עונות השנה").
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ואיסור שתיית מים בחילופי תקופות · ראה עוד »
ניצוק
ניצוק אינו חיבור לטומאה - גם אם נגע אדם בחלק הנשפך אל הכלי, לא נטמא המשקה שבתוך הכלי וכן ההפך ניצוק אינו חיבור לטהרה - מים המחוברים למקווה ביציקה אינם טהורים גם היו טמאים לפני כן. לפי שיטה אחרת, יש משמעות נוספת, שאי אפשר לצרף את המים הנשפכים לשיעור המים (ארבעים סאה) הנדרשים למקווה ניצוק הוא כינוי הלכתי למצב בו נוזלים נוגעים זה בזה על ידי שפיכה ("יציקה"), החיבור נחשב כזמני בלבד, ולא ניתן להחשיב את הזרם כמחבר המשקה שבכלי העליון אל המשקים התחתונים או להפך.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וניצוק · ראה עוד »
ספר המקצועות
ספר המקצועות הוא חיבור הלכתי מראשית תקופת הראשונים, שחלקים ממנו הגיעו לידינו.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וספר המקצועות · ראה עוד »
עשרת ימי תשובה
תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »
עשיית דין עצמית במשפט העברי
עשיית דין עצמית משמעותה בלשון פשוטה: "לקיחת החוק לידיים", דהיינו שימוש בכוח פיסי על ידי האדם על מנת להגן על זכויותיו, מבלי לפנות לרשויות המשפט והחוק.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ועשיית דין עצמית במשפט העברי · ראה עוד »
עובדיה מברטנורא
תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ועובדיה מברטנורא · ראה עוד »
פסיקת הלכה
פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ופסיקת הלכה · ראה עוד »
פרסום הנס
על הנסים לפורים, המכיל את סיפור מגילת אסתר בתמצית על הנסים לחנוכה, מציג את נס פך השמן רשות הרבים כדי לפרסם את הנס דולקת לצד החלון למען פרסום הנס פִּרְסוּם הַנֵּס, או בשמו התלמודי פִּרְסוּמֵי נִיסָּא, הוא מושג הלכתי המאפיין מצוות שנתקנו לשם פרסום נסים היסטוריים שאירעו לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ופרסום הנס · ראה עוד »
פרעות רינדפלייש
פרעות רינדפלייש (בגרמנית: Rintfleisch-Pogrom או Rintfleisch-Verfolgung) היו סדרת פרעות ביהודים שנערכו בדוכסות בוואריה שבאימפריה הרומית הקדושה (כיום שטחי פרנקוניה ופפאלץ עלית) בקיץ 1298, ה'נ"ח.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ופרעות רינדפלייש · ראה עוד »
פחד יצחק (אנציקלופדיה)
עמוד השער של הכרך הראשון שהודפס ב"שנת וכתוב ישר דברי אמת לפ"ק" (.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ופחד יצחק (אנציקלופדיה) · ראה עוד »
פולטת שכבת זרע
בהלכה, פולטת שכבת זרע היא אישה שיוצאת מנרתיקה שכבת זרע לאחר קיום יחסי אישות, שמחילה עליה טומאה למשך יום אחד, כטומאת בעל קרי.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ופולטת שכבת זרע · ראה עוד »
קפה
תבלינים פולי קפה קפה הוא שם כולל למספר משקאות חמים וקרים, המופקים מפולי צמח הקפה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וקפה · ראה עוד »
קבר רבי עובדיה מברטנורא
קבר רבי עובדיה מברטנורא הוא מערת קבורה, המיוחסת כקברו של רבי עובדיה מברטנורא ממפרשי המשנה ורבה של ירושלים, שנטמן במקום ככל הנראה בשנת ה'ר"ץ (1529).
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וקבר רבי עובדיה מברטנורא · ראה עוד »
ר"י הזקן
רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ור"י הזקן · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ורא"ש · ראה עוד »
רשע (הלכה)
בהלכה, רשע הוא תואר שעשוי להינתן לאדם שעובר על ההלכה במזיד.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ורשע (הלכה) · ראה עוד »
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ורשב"ם · ראה עוד »
רבנו פרץ
רבנו פרץ בן אליהו מקורביל (חי במאה ה-13; נפטר בין 1297 ל-1299) היה מאחרוני בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ורבנו פרץ · ראה עוד »
שמעון שוורצפוקס
שמעון ריימונד שוורצפוקס (בצרפתית: Simon Raymond Schwarzfuchs; נולד בכ"ג בתשרי ה'תרפ"ח, 19 באוקטובר 1927 בבישהיים, ריין תחתון) הוא היסטוריון יהודי-צרפתי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ושמעון שוורצפוקס · ראה עוד »
שמחה משפיירא
רבי שמחה משפיירא היה מגדולי חכמי אשכנז בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ושמחה משפיירא · ראה עוד »
שמואל מפלייזא
רבי שמואל בן שלמה מִפָלַייזָא, הנקרא רבינו שמואל משַּׁאטוֹ טְיֶיר, היה מבעלי התוספות בממלכת צרפת במאה ה-13.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ושמואל מפלייזא · ראה עוד »
שמואל מוהליבר
הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד, 25 באפריל 1824 – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח, 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ושמואל מוהליבר · ראה עוד »
שמואל שלטשטט
שמואל שלטשטט (שליצטאט, שליטשטאט) היה רב אלזסי מהמאה ה-14.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ושמואל שלטשטט · ראה עוד »
שעון שבת (הלכה)
שעון שבת ידני פשוט. שעון שבת בהלכה, הוא פתרון הלכתי לכיבוי והדלקה מתוזמנים מראש של מכשירי חשמל בשבת ויום טוב, שנועד לחסוך את הצורך בפעולה ידנית של כיבוי והדלקת המכשיר החשמלי ביום השבת או יום טוב עצמו, דבר הכרוך לעיתים באיסור מלאכת מבעיר ומכבה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ושעון שבת (הלכה) · ראה עוד »
שרפה בשבת
כיבוי שרפה כללי שרפה בשבת מורכבים ושונים משאר הלכות שבת.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ושרפה בשבת · ראה עוד »
שבת חזון
שַׁבַּת חֲזוֹן (בעבר כונתה שבת איכה) היא השבת שלפני תשעה באב והאחרונה משבתות תלתא דפורענותא.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ושבת חזון · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ושולחן ערוך · ראה עוד »
שיטת הפלפול
שיטת הפִּלְפּוּל היא תופעה שרווחה בעולם היהודי בתקופות שונות, ונפוצה במיוחד בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ושיטת הפלפול · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ותענית · ראה עוד »
תפילת שחרית של שבת
תפילת שחרית של שבת היא תפילת הבוקר הנהוגה ביהדות בבוקר יום השבת וחובה לקיימה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ותפילת שחרית של שבת · ראה עוד »
תקנות שו"ם
תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ותקנות שו"ם · ראה עוד »
תקנות הקהילה
תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ותקנות הקהילה · ראה עוד »
תשב"ץ קטן
תשב"ץ קטן (או בשמו המקורי: תשב"ץ) הוא חיבור הלכתי מרבי שמשון בן צדוק (בן המאה ה-13, חי לקראת סוף תקופת בעלי התוספות), תלמידו ומשמשו של מהר"ם מרוטנבורג, שכתב וערך את תוכן הספר מתוך פסיקותיו והנהגותיו של רבו המהר"ם.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ותשב"ץ קטן · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ותוספות · ראה עוד »
טבילת ידיים
בהלכה, טבילת ידיים היא פעולה המטהרת את הידיים, בדומה לנטילת ידיים.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וטבילת ידיים · ראה עוד »
זמני היום בהלכה
בין השמשות - הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים זמני היום הוא כינוי לנקודות זמן שונות במהלך היממה שיש להן משמעות בהלכה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וזמני היום בהלכה · ראה עוד »
חפץ בן יצליח
רבי חפץ בן יצליח (גם רבי חפץ אלוף, ורבי חפץ גאון) מהגאונים, חי ופעל במחצית השנייה של המאה העשירית סוף תקופת הגאונים, מקום חייו ופעילותו אינן ידועים.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וחפץ בן יצליח · ראה עוד »
חופת נידה
בהלכה, חופת נידה היא מצב בו הכלה נכנסת לחופה כשהיא נידה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וחופת נידה · ראה עוד »
חינוך קטן לתפילין
חינוך קטן לתפילין הוא מנהג שמקורו בתלמוד, לפיו קטן חייב במצוות תפילין מדין חינוך.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וחינוך קטן לתפילין · ראה עוד »
חיים אליעזר בן יצחק
רבי חיים אליעזר בן יצחק מווינה, ידוע גם בכינוי מהר"ח אור זרוע, היה בנו של ר' יצחק מווינה ("אור זרוע"), וערך את כתביו של אביו.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וחיים אליעזר בן יצחק · ראה עוד »
חיים כהן (מבעלי התוספות)
רבי חיים בן רבי חננאל כהן (המאה ה-12) היה מראשוני בעלי התוספות ותלמיד חבר של רבנו תם.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וחיים כהן (מבעלי התוספות) · ראה עוד »
בן הלל
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ובן הלל · ראה עוד »
ברכת ברוך ה' לעולם
ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וברכת ברוך ה' לעולם · ראה עוד »
ברכת השחיטה
ברכת השחיטה היא אחת מברכות המצוות שתיקנו חז"ל על השוחט לברך קודם שמקיים מצוות השחיטה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וברכת השחיטה · ראה עוד »
בית יוסף
בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ובית יוסף · ראה עוד »
ביטול ברוב
בהלכה, ביטול ברוב הוא כלל שמסתעף מדין רוב בהלכה, ואומר שתערובת איסור בהיתר, אנו נפסוק את דין תערובת זו על פי הרוב, כלומר המיעוט שהתערב עם הרוב יתבטל אל הרוב.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וביטול ברוב · ראה עוד »
גבאי צדקה
גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים – אך הכרחיים פחות.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וגבאי צדקה · ראה עוד »
דבר שטיבולו במשקה
דוגמה לדבר שטיבולו במשקה, תפוח רטוב ממים דבר שטיבולו במשקה הוא דין הלכתי למאכל שנטבל במשקה ובעקבות רטיבותו מצריך נטילת ידיים קודם אכילתו.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ודבר שטיבולו במשקה · ראה עוד »
ה'נ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וה'נ"ח · ראה עוד »
המרדכי
#הפניה מרדכי בן הלל.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל והמרדכי · ראה עוד »
המתנה בין בשר לחלב
בהלכות כשרות, המתנה בין בשר לחלב היא תקנת חכמים המחייבת המתנה בין אכילת מאכלי בשר למאכלי חלב (במקרה הפוך שטיפת הפה והידיים, ואכילת דבר מה ביניהם, תספיק).
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל והמתנה בין בשר לחלב · ראה עוד »
הלל בן אליקים
רבינו הלל בן אליקים – מחכמי הראשונים ידוע בפירושיו על מדרשי הלכה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל והלל בן אליקים · ראה עוד »
הלכות רב אלפס
הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) במרוקו.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל והלכות רב אלפס · ראה עוד »
הלכות ליל הסדר
שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל והלכות ליל הסדר · ראה עוד »
הבדלה
נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל והבדלה · ראה עוד »
הדלקת נרות חנוכה
ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל והדלקת נרות חנוכה · ראה עוד »
הוצאת ספר תורה
הוצאת ספר תורה בעפרה. החזן נושא את ספר התורה. מאחוריו האיש שפתח את הארון סוגר את הארון. הוצאת ספר תורה (נקרא גם הוצאה והכנסה, פתיחה או פתיחת ההיכל) הוא טקס ההוצאה של ספר התורה מארון הקודש בזמנים מיוחדים, על פי רוב הוצאת הספר תורה הוא על מנת לקרוא בו.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל והוצאת ספר תורה · ראה עוד »
היתר מאה רבנים
בהלכה היתר מאה רבנים הוא היתר לחרוג מתקנות חרם דרבינו גרשום, אם הסכימו על כך מאה רבנים.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל והיתר מאה רבנים · ראה עוד »
כ"ב באב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וכ"ב באב · ראה עוד »
כל נדרי
תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וכל נדרי · ראה עוד »
כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט
כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט הוא כלל הלכתי שנאמר בתלמוד על אדם שמקיים מצווה על אף שיש לו פטור מלקיימה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וכל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט · ראה עוד »
כהן משוח מלחמה
כהן משוח מלחמה הוא כהן שנמשח בשמן המשחה וממונה לקיום המצווה לחזק את לב החיילים לקראת היציאה לקרב.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וכהן משוח מלחמה · ראה עוד »
יעקב מאורליינש
רבי יעקב מאורליינש (מאוית לעיתים "אורלינס"; כונה גם רבנו תם מאורליינש או רבנו יעקב הקדוש; נרצח בי"ט באלול ד'תתקמ"ט, 3 בספטמבר 1189) היה תלמיד חכם מבעלי התוספות, שחי באורליאן ובלונדון.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ויעקב מאורליינש · ראה עוד »
יעקב לנדא (האגור)
רבי יעקב ברוך אשכנזי לנדא (נהגה לנדוֹ; נפטר ב-1493) היה מחכמי אשכנז ואיטליה במחצית השנייה של המאה ה-15 (סוף תקופת הראשונים), מחבר "ספר האגור".
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ויעקב לנדא (האגור) · ראה עוד »
יעקב הלוי ממרויש
רבי יעקב ב"ר לוי הלוי ממרויש (? - ד'תתקצ"ג, 1233) - רב ומקובל מחכמי יהדות פרובנס בתקופת הראשונים, מחבר הספר שו"ת מן השמים.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ויעקב הלוי ממרויש · ראה עוד »
יצחק מבילשטיין
רבי יצחק הלוי מבילשטיין (נפטר בסביבות ה'קל"ז, 1377), המכונה רבי יצחק "אסיר התקוה", היה ראש ישיבה ומנהיג ציבור ביהדות אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-14, לאחר גזרות ק"ט.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ויצחק מבילשטיין · ראה עוד »
יצחק בן אבא מרי
שער ספרו העיטור, ויניציאה שס"ח, 1608 רבי יצחק בן אבא מרי (ד'תתפ"ב 1122 - ד'תתקנ"ג 1193) היה רב ממרסילייא שבחבל פרובאנס שבצרפת.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ויצחק בן אבא מרי · ראה עוד »
יצחק בן יהודה
רבי יצחק בן יהודה היה ראש ישיבה במגנצא במאה ה-11, מרבותיו של רש"י.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ויצחק בן יהודה · ראה עוד »
יצחק הלבן
רבינו יצחק "הלבן" בן יעקב מבוהמיה (מכונה גם בראשי תיבות ר"י הלבן), היה אחד מבעלי התוספות במאה ה-12, מתלמידי רבינו תם והריב"א משפיירא.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ויצחק הלבן · ראה עוד »
יצחק הלוי
רבי יצחק בר אלעזר הלוי (מכונה בשם: רבי יצחק סגן לויה; 1000–1080 ד'תש"ס-ד'תת"מ בקירוב), מרבני אשכנז מהעיר וורמיזא, ואחד משלושת רבותיו המובהקים של רש"י.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ויצחק הלוי · ראה עוד »
יחזקיה ממגדבורג
רבי יחזקיה בן יעקב ממגדבורג היה מבעלי התוספות בגרמניה במאה השלוש עשרה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ויחזקיה ממגדבורג · ראה עוד »
יחיאל מפריז
רבי יחיאל מפריש (גם רבי יחיאל הקדוש, החסיד, הזקן, מאור הגולה, המלאך המושיע. בצרפתית: Sire Vives; נפטר בשבת, י"ב בניסן ה'כ' או ה'כ"ד - 1260 או 1264) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מבעלי התוספות, אב בית דין, ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ומגדולי וחשובי רבני דורו שפעל במאה ה-13 בממלכת צרפת.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ויחיאל מפריז · ראה עוד »
יהדות נירנברג
אפיית מצות בנירנברג, איור מתוך ספר שהתפרסם ב-1716. היישוב היהודי בעיר נירנברג (בגרמנית: Nürnberg), העיר השנייה בגודלה בבוואריה שבגרמניה, הוא עתיק יומין, והתקיים כבר באמצע ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ויהדות נירנברג · ראה עוד »
יואל הלוי מבונא
רבי יואל הלוי בן יצחק מבונא (נתכנה גם מורי"ה; נפטר בערך בד'תתק"ס, 1200) היה מבעלי התוספות באשכנז, פרשן תלמוד, פוסק הלכה ופייטן, שפעל בבונא.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ויואל הלוי מבונא · ראה עוד »
יוסף טוב עלם
הרב יוֹסֵף (ב"ר שמואל) טוּב עֶלֶם (בר"ת: ריט"ע; מכונה לעיתים הגדול; שם משפחתו הוא תרגום מצרפתית: Bon fils; סביבות 980 – 1050 בערך) היה פוסק ופייטן צרפתי בולט, שחי ופעל בתחילת המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ויוסף טוב עלם · ראה עוד »
יוסף בן ג'וייא
קברו של הרב יוסף בן ג'ויה בהר הזיתים רבי יוסף בן ג'וייא (או: אבן ג'וייא; נפטר ג' באב תקכ"ח, 17 ביולי 1768) היה רב ארץ ישראלי, מחכמי צפת וירושלים, שד"ר כוללות צפת, ומחבר ספר ההלכה "טל אורות" על ל"ט אבות מלאכה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ויוסף בן ג'וייא · ראה עוד »
יוסף בכור שור
פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש או ר"י מאורליאנס), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ויוסף בכור שור · ראה עוד »
יורד לאומנות חברו
יורד לאומנות חברו הוא איסור להתחרות באומנות או במסחר בהן עוסק חברו.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ויורד לאומנות חברו · ראה עוד »
1 באוגוסט
1 באוגוסט הוא היום ה-213 בשנה (214 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ו1 באוגוסט · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מרדכי_בן_הלל
