סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מרדכי בן הלל הכהן

מַדָד מרדכי בן הלל הכהן

מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב. [1]

65 יחסים: מאורע ברנר, מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר), מרדכי בן הלל, מרדכי בן-הלל הכהן, מרדכי הכהן (פירושונים), משפחת הכהן, משה לייב ליליינבלום, מיכאל הלפרן, מייסדי תל אביב, ארתור רופין, אחד העם, אברהם אלברט ענתבי, אבשלום פיינברג, אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל, אהרן שאול שור, איש יהודי, איה דינשטיין, נחום סוקולוב, עיתונות עברית, צבי קרול, קהילת יהודי מוהילב, רפאל רופין, רחוב אתיופיה, רב מטעם, רוזה גינוסר, רוזה כהן, שמואל יוסף פבזנר, שרה טהון, שלמה גינוסר, שדרות רוטשילד, שולמית רופין, תמול שלשום, תל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909, לאון רבינוביץ, זאב אשור, זכריה פישמן, חדר העבודה של הרצל, חיים דב שחר, חיים דב בלינקוב, בן הלל, בית משפט השלום העברי, בית הדין לערעורים, גולוס (יומון), גירוש תל אביב, דפוס אחדות, דגל ישראל, דורה שוורץ, דוד הכהן (חבר הכנסת), הארץ, הספרייה הלאומית, ..., העלייה השנייה (ספר), העומר (כתב עת), הצבעים הלאומיים של ישראל, הלוואה וחיסכון, הדור (כתב עת), הוועד האודסאי, ועד הצירים, ועידת מינסק, כגן (פירושונים), יעקב שרתוק, יפו, יצחק רפאל מלכו, יהודה ליב ברגר, יוסף אהרונוביץ', יוסף לוריא. להרחיב מדד (15 יותר) »

מאורע ברנר

יוסף חיים ברנר ב-1910 "מאורע ברנר" הוא כינוי לפולמוס חריף, שהתנהל בעולם היהודי בשנים 1910–1911, בעקבות מאמר של יוסף חיים ברנר.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ומאורע ברנר · ראה עוד »

מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר)

מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים, מימי הביניים ועד ראשית שיבת ציון הוא קובץ חיבורים על מסעות: יומנים וזיכרונות, של 33 נוסעים יהודים בארץ ישראל, בעריכתו של הביבליוגרף אברהם יערי.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ומסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר) · ראה עוד »

מרדכי בן הלל

רבי מרדכי בן הלל (ידוע בכינויו "המרדכי" ובספרו כונה רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי) (סביב ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 1 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ומרדכי בן הלל · ראה עוד »

מרדכי בן-הלל הכהן

#הפניה מרדכי בן הלל הכהן.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ומרדכי בן-הלל הכהן · ראה עוד »

מרדכי הכהן (פירושונים)

הכהן.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ומרדכי הכהן (פירושונים) · ראה עוד »

משפחת הכהן

משפחת הכהן היא משפחה יהודית, ענף למשפחות כהן, המיוחסת לרבי יחיאל מפריז.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ומשפחת הכהן · ראה עוד »

משה לייב ליליינבלום

משה יהודה לייב לִילְיֶינְבְּלוּם (בראשי תיבות: מל"ל; בכתיב יידי: ליליענבלום; ברוסית: Мойше Лейб (Моисей Лев) Гиршевич Лилиенблюм; כ"ט בתשרי תר"ד, 22 באוקטובר 1843, קיידאן, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – ג' באדר א' תר"ע, 12 בפברואר 1910, אודסה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית) היה משכיל וסופר שכתב בעברית, ברוסית וביידיש, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ומשה לייב ליליינבלום · ראה עוד »

מיכאל הלפרן

מיכאל הלפרן (1860 – 3 בדצמבר 1919 (י"א בכסלו תר"ף)) היה מחנך ופעיל ציוני, איש העלייה הראשונה, ממייסדי מפלגת "פועלי ציון", יזם של ארגוני הגנה יהודית בארץ ישראל ובמזרח אירופה, יזם תעשייה והתיישבות ותועמלן השפה העברית.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ומיכאל הלפרן · ראה עוד »

מייסדי תל אביב

מייסדי העיר תל אביב היו 66 משפחות ובודדים, חברי אגודת אחוזת בית ביפו, אשר השתתפו בהגרלת המגרשים לאחוזת בית ב-11 באפריל 1909.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ומייסדי תל אביב · ראה עוד »

ארתור רופין

ארתור (שמעון) רוּפִּין (Arthur Ruppin; 1 במרץ 1876 – 1 בינואר 1943) היה מנהיג ציוני, כלכלן וסוציולוג, מנהל המשרד הארצישראלי ביפו, ממעצבי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן וארתור רופין · ראה עוד »

אחד העם

אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ואחד העם · ראה עוד »

אברהם אלברט ענתבי

אברהם (אלברט) ענתבי (Albert-Abraham Antébi; ה'תרכ"ט, 1869, דמשק – ב' באדר ב' ה'תרע"ט 4 במרץ 1919, איסטנבול) היה מהנדס ומורה, מחשובי המנהיגים והעסקנים ביישוב היהודי בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20, בעל השפעה רבה על השלטונות העות'מאניים.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ואברהם אלברט ענתבי · ראה עוד »

אבשלום פיינברג

תמונה של אבשלום פיינברג בחצר בית פיינברג בחדרה אבשלום פיינברג (כ"ח בתשרי ה'תר"ן, 23 באוקטובר 1889 – כ"ו בטבת ה'תרע"ז, 20 בינואר 1917) היה הוגה רעיון מחתרת ניל"י ומייסדה.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ואבשלום פיינברג · ראה עוד »

אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל

אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל(בעבר: אגודת הסופרים והספרות העברית, אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל, אגודת הסופרים העבריים, אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל) היא אגודה מקצועית של הסופרים והמשוררים כותבי העברית בישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ואגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל · ראה עוד »

אהרן שאול שור

מדליון מעוטר בדיוקן יהודי (1929-1913), תכשיט אמייל בעיצוב אהרן שאול שור ושמואל בן-דוד. אוסף מוזיאון ישראל. אהרון שאול שור (23 בדצמבר 1864 - 22 במרץ 1945) היה צייר ארץ-ישראלי יליד האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ואהרן שאול שור · ראה עוד »

איש יהודי

ספר או קונטריס איש יהודי הוא שם עט של מספר חכמים וסופרים.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ואיש יהודי · ראה עוד »

איה דינשטיין

איה דינשטיין (19 באוגוסט 1926 - 18 בפברואר 2009) הייתה יושבת ראש ויצו העולמית בשנים 1970–1977.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ואיה דינשטיין · ראה עוד »

נחום סוקולוב

נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ונחום סוקולוב · ראה עוד »

עיתונות עברית

דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ועיתונות עברית · ראה עוד »

צבי קרול

צבי קְרוֹל (13 באפריל 1907, כ"ט בניסן תרס"ז, קלינקוביץ, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – כ"ב בטבת תש"ח, 4 בינואר 1948, תל אביב) היה משורר, עורך, מבקר והומוריסטן עברי וחוקר הסוציאליזם היהודי.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן וצבי קרול · ראה עוד »

קהילת יהודי מוהילב

קהילת יהודי מוהילב (בבלארוסית: Магiлёў; ברוסית: Могилёв; ביידיש: מאָלעוו, מאהילוב, מאגילאב, מאָהליב; לעיתים נכתבת גם בעברית מוגילב, מוגילוב, מוהילוב, מוהיליוב, מהילב) נוסדה בעיר מוהילב שבבלארוס, במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן וקהילת יהודי מוהילב · ראה עוד »

רפאל רופין

רפאל (רפי) רופין (1919 בברלין – 10 באוקטובר 2018) היה ממקימי מושב מכמורת, ימאי, סופר ושגריר ישראל בטנזניה וקונסול הכללי באדיס אבבה.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ורפאל רופין · ראה עוד »

רחוב אתיופיה

אתיופיה 10 - קִידָאנֵה מִהְרַת - הכנסייה האתיופית אתיופיה 10 - אחד משערי המתחם האתיופי אתיופיה 11 - לוח הקדשה בפתח בית בן יהודה, מאי 2008 אתיופיה 15 - בית ועד העיר ומטה ההגנה בית הספר תחכמוני בראשית שנות ה-20 רחוב אתיופיה (בתקופת המנדט הבריטי ואף לאחר מכן: Abyssinian street רחוב החבשים) הוא רחוב במרכז העיר ירושלים, היוצא מרחוב הנביאים, ומקביל לרחוב בני ברית הסמוך.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ורחוב אתיופיה · ראה עוד »

רב מטעם

רב מטעם הממשלה (בראשי תיבות: רב מטעה"מ) או רַבִּינֵר או רב העדה היה תפקיד ניהולי-פקידותי באימפריה הרוסית, בקהילות היהודיות הגדולות.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ורב מטעם · ראה עוד »

רוזה גינוסר

רוזה גינוסר (גינצברג) (14 ביולי 1890, הומל, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 10 בינואר 1979, ירושלים) הייתה פעילת ציבור ומשפטנית ישראלית, יושבת ראש ונשיאת ויצו העולמית, האישה הראשונה בארץ ישראל שעסקה בפרקטיקה משפטית ופתחה משרד עורכי דין עצמאי.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ורוזה גינוסר · ראה עוד »

רוזה כהן

שלט בכניסה לחווה החקלאית בפתח תקווה, לשעבר בית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן רוזה כהן עם בעלה נחמיה וילדיה יצחק ורחל, 1927 רוזה (ראסי רייזה) כהן (רבין) (תר"ן, 1890, מוהילב, תחום המושב של האימפריה הרוסית – ח' בכסלו תרצ"ח, 12 בנובמבר 1937, תל אביב) (כונתה גם רוזה האדומה, בעקבות רוזה לוקסמבורג) הייתה פעילת ציבור סוציאליסטית, חברת מועצת עיריית תל אביב, מועצת פועלי תל אביב, ועד ההורים המרכזי בתל אביב ופעילה מרכזית ב"הגנה".

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ורוזה כהן · ראה עוד »

שמואל יוסף פבזנר

שמואל יוסף פֶּבְזְנֶר (בכ"א בכסלו תרל"ט, 17 בדצמבר 1878 – 7 במאי 1930) היה סופר, מצירי הקונגרס הציוני הראשון (1897), מחלוצי המהנדסים והתעשיינים בארץ ישראל, מבוני חיפה העברית ומנהל הטכניון בשנים 1927–1929.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ושמואל יוסף פבזנר · ראה עוד »

שרה טהון

שרה טהון (נהגה: טוֹן; 4 במרץ 1881 – 28 במרץ 1920) הייתה אשת ציבור ביישוב, ממייסדות התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ושרה טהון · ראה עוד »

שלמה גינוסר

שלמה גינוסר-גינסברג (16 באוקטובר 1889, חשוון תר"ן, אודסה – 31 בדצמבר 1968, י' בטבת תשכ"ט, ירושלים) היה פעיל ציוני, עיתונאי ודיפלומט ישראלי.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ושלמה גינוסר · ראה עוד »

שדרות רוטשילד

"מקהלה", פסלה של הפסלת עפרה צימבליסטה, 1996, בשדרות רוטשילד 96, הפסל מוצב כיום בשדרות רוטשילד 88 מרכז ההיסטורי של תל אביב, מפגש רחוב אלנבי עם שד' רוטשילד, 2022 שְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד היא שדרה ראשית במרכז העיר תל אביב, הקרויה על שם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ושדרות רוטשילד · ראה עוד »

שולמית רופין

שולמית (סלמה) רופין (13 באפריל 1873, שטרלנו, גרמניה – 15 באוקטובר 1912, ישראל) מורה לזמרה ולפיתוח קול, מחלוצות המוזיקה בפלשתינה (א"י).

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ושולמית רופין · ראה עוד »

תמול שלשום

תמול שלשום הוא רומן מאת ש"י עגנון שפורסם בשנת 1945.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ותמול שלשום · ראה עוד »

תל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909

250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px תל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909 הוא ספר שיצא לאור ב-1990 לרגל תערוכת צילומים שנערכה במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב לציון 80 שנה ליסוד העיר.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ותל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909 · ראה עוד »

לאון רבינוביץ

יהודה לייב (לאון) רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאוויץ; נודע בשם העט: איש יהודי; א' בשבט תרכ"ב, 2 בינואר 1862 – ה'תרצ"ח, חורף 1937–1938) היה סופר ועיתונאי יהודי, מו"ל ועורך "המליץ".

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ולאון רבינוביץ · ראה עוד »

זאב אשור

זאב אשור זאב אשור (21 בנובמבר 1883. - 14 באפריל 1956) היה פועל דפוס, ממציא, מראשוני מארגני איגודי העובדים בארץ ישראל ומראשוני פועלי ציון.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן וזאב אשור · ראה עוד »

זכריה פישמן

זכריה פישמן. תמונה מאוסף מכון גנזיםזכריה פישמן (3 במרץ 1891, בסרביה – 20 באוגוסט 1926, ארץ ישראל) היה סופר, ספרן וביבליוגרף עברי.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן וזכריה פישמן · ראה עוד »

חדר העבודה של הרצל

ווינה, צולם בין השנים 1880–1904 הרצל עם ילדיו בחדר העבודה בווינה, 1897 הרצל עם אמו בחדר העבודה בווינה, 1902 חדר העבודה של הרצל כפי שהוצג בבנין הקק"ל בבית המוסדות הלאומיים בירושלים, 1937 חדר העבודה של הרצל מוצג במוזיאון הרצל, בהר הרצל בירושלים.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן וחדר העבודה של הרצל · ראה עוד »

חיים דב שחר

חיים דב שחר חיים דב שחר (שוארץ) (1891, ז' באדר תרנ"א - 21 באוגוסט 1930, כ"ז באב תר"ץ) היה סופר, מורה ומחנך.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן וחיים דב שחר · ראה עוד »

חיים דב בלינקוב

חיים דב בלינקוב (1890 הומל, רוסיה הלבנה – 17 באפריל 1946 הרצליה) איש העלייה השנייה.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן וחיים דב בלינקוב · ראה עוד »

בן הלל

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ובן הלל · ראה עוד »

בית משפט השלום העברי

בית משפט השלום העברי היה מערכת שיפוטית להתדיינות בעניינים אזרחיים בין בעלי דין יהודיים בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ובית משפט השלום העברי · ראה עוד »

בית הדין לערעורים

בית הדין לערעורים הוקם בתקופת המנדט הבריטי כחלק ממשרד הרבנות לעדת ישראל בירושלים, על ידי רבנים של היישוב הישן בירושלים במטרה לאפשר ערעור על פסקי הדין של בתי הדין הרבניים.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ובית הדין לערעורים · ראה עוד »

גולוס (יומון)

גולוס (ברוסית: Голос; מילולית: הקול) היה יומון פוליטי וספרותי שראה אור בסנט פטרסבורג בירת האימפריה הרוסית בין השנים 1863–1883.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן וגולוס (יומון) · ראה עוד »

גירוש תל אביב

ג'מאל פאשה – המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן וגירוש תל אביב · ראה עוד »

דפוס אחדות

דפוס אחדות (כיום, רשמית, "אחדות (1977) דפוס אופסט ובלט אגודה קואופרטיבית בתל אביב בע"מ") הוא בית דפוס קואופרטיבי שהוקם על ידי חברי תא פועלי ציון בירושלים ב-1910 והיה לבית הדפוס העיקרי של תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ודפוס אחדות · ראה עוד »

דגל ישראל

דגל מדינת ישראל הוא דגלה הרשמי והלאומי של מדינת ישראל, אשר מייצג את המדינה, ריבונותה, מוסדותיה ואזרחיה, הן בישראל והן בעולם.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ודגל ישראל · ראה עוד »

דורה שוורץ

דורה שוורץ (בכתיב המקורי: שורץ; 12 ביולי 1894 – 15 בינואר 1982) הייתה מחלוצי הצמחונות בארץ ישראל וחלוצת דיאטות ההרזיה הצמחוניות.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ודורה שוורץ · ראה עוד »

דוד הכהן (חבר הכנסת)

במדי הצבא העותמאני דוד הכהן (20 באוקטובר 1898 – 19 בפברואר 1984) היה ממנהיגי היישוב בתקופת טרום המדינה, חבר הכנסת, מדינאי ודיפלומט.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ודוד הכהן (חבר הכנסת) · ראה עוד »

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן והארץ · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן והספרייה הלאומית · ראה עוד »

העלייה השנייה (ספר)

כרך ב: מקורות כרך ג: אישים העלייה השנייה הוא ספר שראה אור בהוצאת יד יצחק בן-צבי בירושלים בשנת תשנ"ח 1997.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן והעלייה השנייה (ספר) · ראה עוד »

העומר (כתב עת)

שער "העומר", תרס"ז (1907) הָעֹמֶר: קבץ ספרותי-מדעי, מוצא בארץ ישראל, היה כתב עת שיצא בעריכתו של ש. בן ציון בארץ ישראל בשני כרכים בלבד, בשנים תרס"ז-תרס"ט (1907–1909).

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן והעומר (כתב עת) · ראה עוד »

הצבעים הלאומיים של ישראל

דגל ישראל על רקע הים הכחול ושמי התכלת. הצבעים הלאומים של ישראל הם התכלת והלבן כפי שהם מוצגים בדגל המדינה (וגם בסמל המדינה, בו מופיע גוון תכלת בהיר יותר).

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן והצבעים הלאומיים של ישראל · ראה עוד »

הלוואה וחיסכון

אגודות הלוואה וחסכון היוו את המוסד הבנקאי הציבורי הראשון שהוקם בארץ ישראל והשני שפעל בה (לאחר בנק אפ"ק).

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן והלוואה וחיסכון · ראה עוד »

הדור (כתב עת)

הדור היה שבועון עברי ספרותי שיצא בוורשה בגרסתו הראשונה בשנת 1901 בהוצאת אחיאסף (אירופה) ובעריכתו של דוד פרישמן, ובגרסתו השנייה בשנת 1904 בהוצאתו הפרטית ועריכתו של דוד פרישמן.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן והדור (כתב עת) · ראה עוד »

הוועד האודסאי

זאב (ולדימיר) טיומקין (מייליזבתגרד); 48. נח ליפשיץ (מקישינב); 49. חיים פסטרנק (מבוהופול); 50. מיכל מיידנסקי (מייקטרינוסלב); 51. יהושע סירקין (ממינסק); 52. הרב יעקב מזא"ה (ממוסקבה); 53. חיים צ'ריקובר (מפולטבה); 54. א' פרל (מייקטרינוסלב); 55. ג' באזלינסקי (מייליזבתגרד); 56. ש"ב טַרטָקובסקי (צ'רקאסי). לא מופיע בתצלום אבל השתתף באספה: מנחם אוסישקין (ממוסקבה). "הוועד האודסאי" (ברוסית: Одесский комитет; בשמו הרשמי: החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה וארץ ישראל, Общество вспомоществования евреям земледельцам и ремесленникам в Сирии и Палестине) היה מרכז חובבי ציון במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן והוועד האודסאי · ראה עוד »

ועד הצירים

חיים ויצמן וועד הצירים, 1918. עוד בתמונה: אדווין סמואל, ויליאם אורמסבי-גור, ישראל משה זיו, אריה (לאון) סימון, ג'יימס דה רוטשילד ויוסף שפרינצק ועד הצירים בחזית רכבת בלוד, בדרך ליפו ולתל אביב, 4 באפריל 1918. משמאל: קפטן אריק וולי, אדם לא מזוהה, זאב גלוסקין, מרדכי הכהן, לאון סימון, סילביין לוי, ישראל זיו, ג'וזף קאואן, חיים ויצמן, ויליאם אורמסבי-גור. על הרכבת: דוד אדר, וולטר מאייר, אהרן אהרנסון, ז'יל רוזנהק. ועד הצירים לארץ ישראל (נודע גם בשמות הוועדה הציונית או הקומיסיה הציונית, וכן "הקומיסיה הציונית לפלשתינה" ו"הוועדה הארצישראלית"), שנודע בקיצור בשם ועד הצירים (באנגלית: Zionist Commission), היה משלחת מנהיגים ציוניים לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן וועד הצירים · ראה עוד »

ועידת מינסק

תצלום קבוצתי של המשתתפים בוועידת מינסק, בקיץ 1902. בשורה הראשונה נראים, בין היתר: חמדה בן יהודה, שמואל יעקב יצקן, נחום סוקולוב, ישראל יסינובסקי, שמואל ליב ציטרון, מרדכי בן הלל הכהן, משה ליב לילינבלום, ליאון רבינוביץ, שמואל צ'רנוביץ ועידת מינסק הייתה ועידה שנייה של כלל ציוני רוסיה.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן וועידת מינסק · ראה עוד »

כגן (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן וכגן (פירושונים) · ראה עוד »

יעקב שרתוק

עם זוגתו פניה בחרסון יַעֲקֹב שֶׁרְתוֹק (צֶ'רְטוֹק) (10 במאי 1860 – 8 במרץ 1913), "ראשון הביל"ויים בארץ ישראל", היה חלוץ ציוני.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ויעקב שרתוק · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ויפו · ראה עוד »

יצחק רפאל מלכו

יצחק רפאל מֹלכו (כ"ג באב תרנ"ד, 25 באוגוסט 1894 סלוניקי – 20 במרץ 1976, ירושלים) היה עיתונאי, היסטוריון, מתרגם, פעיל ציוני, איש עסקים ואיש ציבור ישראלי יליד סלוניקי.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ויצחק רפאל מלכו · ראה עוד »

יהודה ליב ברגר

יהודה לֶיְבּ בֶּרְגֶר (לעיתים בערגער; תרכ"ז, 1867 – ב' בתמוז תרע"ז, 1917) היה מחנך עברי יהודי ליטאי, פעיל למען רפורמה בחינוך היהודי ויוזם "החדר המתוקן" בפינסק, פעיל ציוני, מ"חובבי ציון" ומהפעילים הבולטים בהסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ויהודה ליב ברגר · ראה עוד »

יוסף אהרונוביץ'

קברו של יוסף אהרונוביץ' בבית הקברות טרומפלדור, בין קבריהם של משה בילינסון ואליהו גולומב יוסף אהרונוביץ' (19 ביולי 1877, ט' באב תרל"ז – 28 במרץ 1937, ט"ז בניסן תרצ"ז) היה עיתונאי, עסקן ומנהיג ציוני, היה בין מייסדי בנק הפועלים ומנהלו הראשון בשנים 1923–1937.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ויוסף אהרונוביץ' · ראה עוד »

יוסף לוריא

יוסף לוּריא (גם: לוריה; ברוסית: Лурье; ה'תרל"א, 1871, פּוּמפִּיַאן, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – כ"ט בכסלו ה'תרצ"ח, 3 בדצמבר 1937, ירושלים) היה מחנך עברי ופובליציסט, עורך עברי ויידי, עסקן תרבות ופעיל ציוני, מראשוני התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל הכהן ויוסף לוריא · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מרדכי_בן_הלל_הכהן

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »