סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מרדכי ניומן

מַדָד מרדכי ניומן

מרדכי ניומן (Newman; 19 ביוני 1896, ה'תרנ"ו – 16 ביולי 1980, ה'תש"ם) היה מו"ל ועסקן ציבור ישראלי, מייסד הוצאת מ' ניומן (1945–1980~). [1]

29 יחסים: מ' ניומן, מ. ניומן, מרים מרגולין-ייבין, מגילת קהלת, מילטון שטיינברג, ארטורו טוסקניני, אביגדור צ'ריקובר, אהרן פריבר, ניומן, פרשת דרייפוס, שרה עזריהו, שלמה אברהם רוזאניס, בנימין זאב הרצל, דפי תמר - יומנה של תמר גל מקיבוץ רימון, דינא דמלכותא דינא, הוצאת מ' ניומן, הוצאת מ. ניומן, הוצאת מצפה, הוצאת מרדכי ניומן, הוצאת ניומן, הוצאת שטיבל, כעלה נידף, י. שרברק, יעקב רותם, יעקב יגר, יצחק כץ (מנהל), יהושע צ'צ'יק, יוסף שרברק, יורם ורטה.

מ' ניומן

#הפניה מרדכי ניומן.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן ומ' ניומן · ראה עוד »

מ. ניומן

#הפניה מרדכי ניומן.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן ומ. ניומן · ראה עוד »

מרים מרגולין-ייבין

ממוזער מרים עטרה מַרְגוֹלִין-ייבין (מאי 1896 – 4 בדצמבר 1966) הייתה מורה וסופרת ילדים יידית ועברית.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן ומרים מרגולין-ייבין · ראה עוד »

מגילת קהלת

מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן ומגילת קהלת · ראה עוד »

מילטון שטיינברג

הרב מילטון שטיינברג (25 בנובמבר 1903 – 20 במרץ 1950) היה רב רקונסטרוקציוניסטי, פילוסוף, תאולוג וסופר יהודי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן ומילטון שטיינברג · ראה עוד »

ארטורו טוסקניני

טוסקניני (במרכז עם שרביט המנצח) בתל אביב 1936 ארטורו טוסקניני ארטורו טוסקניני (באיטלקית: Arturo Toscanini; 25 במרץ 1867 – 16 בינואר 1957) היה אחד המנצחים הדגולים בתקופתו, שנודע לתהילה בעוצמתו, בברק שלו, בתביעתו לשלמות, באוזן הקשובה לפרטי פרטים בתזמור ובמצלול התזמורתי, ובזיכרונו הצילומי שהעניק לו שליטה ברפרטואר עצום של יצירות תזמורתיות ואופראיות.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן וארטורו טוסקניני · ראה עוד »

אביגדור צ'ריקובר

אביגדור (ויקטור) צֶ'ריקוֹבֶר (Victor A. Tcherikover; 15 בספטמבר 1894, תרנ"ד, סנקט פטרבורג – 16 בינואר 1958, כ"ד בטבת תשי"ח, ירושלים) היה היסטוריון ישראלי חוקר תקופת הבית השני.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן ואביגדור צ'ריקובר · ראה עוד »

אהרן פריבר

פסל האיילות של אהרון פריבר בכיכר רמב"ם ברמת גן אהרן פּרִיבֶר (Priver; יולי 1902 – 23 בפברואר 1979) היה פסל ישראלי יליד פולין.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן ואהרן פריבר · ראה עוד »

ניומן

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן וניומן · ראה עוד »

פרשת דרייפוס

טקס שלילת דרגותיו של דרייפוס, איור בלה פטי ז'ורנל פרשת דרייפוס (בצרפתית: L'affaire Dreyfus; הייתה פרשה של הפללת שווא, עם רקע אנטישמי, שבה הואשם הקצין היהודי אלפרד דרייפוס בריגול ובגידה במולדתו צרפת. דרייפוס הורשע והוגלה לאי השדים, אך מאבק ציבורי בהובלת אינטלקטואלים הוביל לזיכויו. לאורך השתלשלות האירועים, כונתה פרשת דרייפוס: "הפרשה". הייתה זו שערורייה פוליטית רחבה, אשר פילגה קשות את הרפובליקה הצרפתית בין השנים 1894–1899 ובמידה פחותה עד 1906. השערורייה נסובה סביב דרייפוס, קפטן ארטילריה יהודי בצבא צרפת, אשר הואשם בריגול עבור הקיסרות הגרמנית. דרייפוס היה היהודי היחיד במטה הכללי הצרפתי, כך שהחשדות נגדו היו בחלקם אנטישמיות פשוטה. דרייפוס הורשע על סמך ראיות קלושות. הוא נידון לטקס משפיל ב-5 בינואר 1895 שבו נשללו ממנו דרגותיו ולאחר מכן הוגלה לכל חייו לאי השדים סמוך לחופי אמריקה הדרומית. אולם עד מהרה, בהנהגתו של אחיו של אלפרד, מתייה דרייפוס, קמה תנועה של פוליטיקאים, עיתונאים ועורכי דין אשר טענה לחפותו של אלפרד דרייפוס. הם נודעו בכינוי "הדרייפוסרים" או "האינטלקטואלים". בשנת 1896 החל להתברר בהדרגה שדרייפוס חף מפשע, בעיקר הודות לחקירה נמרצת שערך ראש המודיעין הצרפתי ז'ורז' פיקאר, אשר גילה את המרגל האמיתי – פרדיננד אסטרהאזי. פיקאר ניסה להפנות את תשומת לבם של מפקדיו לתגליתו, אולם הללו, שחששו מאיבוד שמם הטוב ומפגיעה ביוקרתו של הצבא, הורו לו לשתוק, ובהמשך שלחו אותו לתפקיד נידח בתוניסיה. למרות זאת, הצליח פיקאר להעביר את הידוע לו הלאה, ובעקבות לחץ מצד הדרייפוסרים, נפתח משפט כנגד אסטרהאזי, אשר נמשך יומיים בלבד ובו הוא זוכה מכל אשמה. עם זאת, מכתב פתוח של הסופר אמיל זולא לנשיא פליקס פור, אשר נודע בכינוי "אני מאשים...!", הביא לפתיחה מחדש של התיק כנגד דרייפוס. מכתבו של זולא עורר זעם (בעיקר מצד חוגי השלטון), והוא נתבע לדין על הוצאת דיבה נגד הצבא והרפובליקה. אף על פי שזולא הורשע, הרי שהמשפט כנגדו גרם בעקיפין לכך שהתגלה כי אחד המסמכים אשר עליהם הסתמכה התביעה כנגד דרייפוס הוא זיוף ("זיוף אנרי"). הדבר הוביל לכך שדרייפוס הוחזר מגלותו ונפתח כנגדו משפט חוזר, אשר בסופו הוא הורשע שוב, אולם קיבל עונש קל יותר, 10 שנות מאסר. זמן קצר לאחר מכן, קיבל דרייפוס חנינה מנשיא צרפת אמיל לובה, ורק ב־1906 טוהר שמו סופית. רבים סבורים כי הפרשה חוללה מפנה אצל בנימין זאב הרצל, לשנות את דעותו ביחס לאנטישמיות ולעודד אותו לתמוך בציונות.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן ופרשת דרייפוס · ראה עוד »

שרה עזריהו

שרה עזריהו-אוזרקובסקי (מאירוב) (17 ביולי 1873, כ"ב בתמוז תרל"ג, דינאבורג (דווינסק), לטביה — 22 באוקטובר 1962, כ"ד בתשרי תשכ"ג, קיבוץ אפיקים, ישראל) הייתה פעילה ציונית, פמיניסטית, סופרז'יסטית ואשת חינוך, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן ושרה עזריהו · ראה עוד »

שלמה אברהם רוזאניס

שלמה אברהם רוֹזָאנֶיס (בבולגרית: Соломонъ А. Розанесъ; 14 באפריל 1862, רוסצ'וק, וילאייט הדנובה, האימפריה העות'מאנית – י"א באייר תרצ"ח, 12 במאי 1938, סופיה, ממלכת בולגריה) היה מגדולי ההיסטוריונים של יהדות ספרד בדורות האחרונים, חוקר תולדות היהודים באימפריה העות'מאנית וארצות הבלקן.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן ושלמה אברהם רוזאניס · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

דפי תמר - יומנה של תמר גל מקיבוץ רימון

דפי תמר הוא ספר שכתבה דבורה עומר.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן ודפי תמר - יומנה של תמר גל מקיבוץ רימון · ראה עוד »

דינא דמלכותא דינא

דינא דמלכותא דינא (תרגום מארמית: דין המלכות – דין (הוא)) הוא כלל הלכתי במשפט העברי הקובע שיש תוקף הלכתי-משפטי לחוקיו של ממשל השולט במדינה מסוימת, ולא רק לחוקי המשפט העברי המקובל.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן ודינא דמלכותא דינא · ראה עוד »

הוצאת מ' ניומן

#הפניה מרדכי ניומן.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן והוצאת מ' ניומן · ראה עוד »

הוצאת מ. ניומן

#הפניה מרדכי ניומן.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן והוצאת מ. ניומן · ראה עוד »

הוצאת מצפה

שמאל הוצאת מצפה הייתה הוצאת ספרים עברית, אחת משלוש הוצאות הספרים הפרטיות שפעלו בארץ ישראל בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן והוצאת מצפה · ראה עוד »

הוצאת מרדכי ניומן

#הפניה מרדכי ניומן.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן והוצאת מרדכי ניומן · ראה עוד »

הוצאת ניומן

#הפניה מרדכי ניומן.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן והוצאת ניומן · ראה עוד »

הוצאת שטיבל

סמל ההוצאה סמל ההוצאה באמריקה בסוף שנות השלושים הוצאת א.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן והוצאת שטיבל · ראה עוד »

כעלה נידף

כעלה נידף (באנגלית: As a Driven Leaf) הוא רומן היסטורי מאת הרב הרקונסטרוקציוניסטי מילטון שטיינברג, הרומן עוסק בחייו של אלישע בן אבויה ובתהליך יציאתו בשאלה.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן וכעלה נידף · ראה עוד »

י. שרברק

סמליל הוצאת י. שרברק י.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן וי. שרברק · ראה עוד »

יעקב רותם

יעקב רותם (25 בנובמבר 1912 – 10 בנובמבר 2004) היה רופא ילדים ישראלי, מחברם של כמה ספרים ברפואה, עורך עיתון "הרפואה" בשנים 1984–1999 וממניחי יסודות רפואת הילדים החדשה בישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן ויעקב רותם · ראה עוד »

יעקב יגר

יעקב יגר (Yaacov Yeager; 8 בנובמבר 1902 - 1 בדצמבר 1978) היה מורה למקצועות יהודיים, מחנך, מנהל בתי ספר יסודיים, ואחר-כך מפקח על בתי הספר היסודיים באזור הצפון ובחיפה; במקביל, היה בלשן עברי וחוקר השפה העברית שבמיוחד התמקד בחקר השפה המדוברת ("הלשון העממית") ובתרבות הכתיבה והדיבור אצל התלמידים.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן ויעקב יגר · ראה עוד »

יצחק כץ (מנהל)

יצחק כץ (כ"ץ) (19 במאי 1901 – 1991) היה מנהל, פעיל ציבור ומבקר אמנות ישראלי.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן ויצחק כץ (מנהל) · ראה עוד »

יהושע צ'צ'יק

יהושע צַ'צִ'יק (Chachik; 9 באוקטובר 1895 – 23 בינואר 1973) היה מו"ל עברי.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן ויהושע צ'צ'יק · ראה עוד »

יוסף שרברק

יוסף שְׂרֶבֶּרְק (י' בטבת תרנ"ז, 29 בדצמבר 1896, פוסטב, פלך וילנה, רוסיה – י"א בסיוון תשי"ז, 10 ביוני 1957, תל אביב) היה מו"ל ישראלי, מחלוצי המו"לות העברית החדשה בישראל, מייסד הוצאת י. שרברק.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן ויוסף שרברק · ראה עוד »

יורם ורטה

יורם (יוריק) וֶרֶטֶה (נולד בינואר 1954) הוא משורר ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: מרדכי ניומן ויורם ורטה · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מרדכי_ניומן

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »