גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
44 יחסים: מניין המצוות על פי ספר החינוך, מצה, מצוות מרור, מרורים, מכת בכורות, אמונים ערכו שבח, אתה הנחלת, אזהרות, אהרן אופנהיימר, סעודה (הלכה), ספר קרבנות, סיפור יציאת מצרים, ערב פסח, ערב פסח שחל בשבת, פסח, פסח (נצרות), פסח שני, קערת ליל הסדר, קורבן (יהדות), קורבן פסח, רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, רב רחומי הראשון, לנצח בני, ליל הסדר, זרוע (פסח), חרחבינה מכחילה, חרוסת, חזרת (מטבל), חזרת הגינה, בנימין בן אברהם, בית המקדש, בית המקדש השלישי, דניאל גולדשמידט, המטבח היהודי, העיטור, הלכות ליל הסדר, הגדת פראג, הגדת האחות, הגדה קיבוצית לפסח, הגדה של פסח, כרפס, כריך, כבוש כמבושל, כדי אכילת פרס.
מניין המצוות על פי ספר החינוך
מניין תרי"ג מצוות, כפי שהוא מופיע בספר החינוך, מבוסס על מניין המצוות שמנה הרמב"ם בספר המצוות.
חָדָשׁ!!: מרור ומניין המצוות על פי ספר החינוך · ראה עוד »
מצה
צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.
חָדָשׁ!!: מרור ומצה · ראה עוד »
מצוות מרור
#הפניה מרור.
חָדָשׁ!!: מרור ומצוות מרור · ראה עוד »
מרורים
שדה של חסה – ה"חזרת" המקובלת מרורים הוא המונח המקראי למיני הירקות שניתן לצאת בהם ידי חובת מצוות מרור בליל הסדר בחג הפסח.
חָדָשׁ!!: מרור ומרורים · ראה עוד »
מכת בכורות
מכת בכורות; ציור של לורנס אלמה-טדמה, 1872 מַכַּת בְּכוֹרוֹת היא המכה האחרונה בסדרת עשר המכות שהובאו על מצרים, על פי המסופר בספר שמות.
חָדָשׁ!!: מרור ומכת בכורות · ראה עוד »
אמונים ערכו שבח
אמונים ערכו שבח הוא אחד מפיוטי ההגדה הנאמרים בליל הסדר, בעיקר בקרב קהילת עדות המזרח וצפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: מרור ואמונים ערכו שבח · ראה עוד »
אתה הנחלת
אַתָּה הִנְחַלְתָּ תּוֹרָה לְעַמֶּךָ הוא פיוט האזהרות הנפוץ ביותר בקהילות ישראל ומן הקדומים ביותר הנמצאים בידינו, והוא מצוי במחזורי אשכנז וצרפת, בקטעי גניזה ובנוסח איטליה.
חָדָשׁ!!: מרור ואתה הנחלת · ראה עוד »
אזהרות
אזהרות הם פיוטים העוסקים במניין תרי"ג (613) המצוות ונאמרים בחג השבועות.
חָדָשׁ!!: מרור ואזהרות · ראה עוד »
אהרן אופנהיימר
אהרן אופנהיימר (18 באוגוסט 1940 – 26 בינואר 2022) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל בתקופת המשנה והתלמוד באוניברסיטת תל אביב ומופקד על הקתדרה על שם סר אייזיק וולפסון למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: מרור ואהרן אופנהיימר · ראה עוד »
סעודה (הלכה)
לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.
חָדָשׁ!!: מרור וסעודה (הלכה) · ראה עוד »
ספר קרבנות
ספר קורבנות או ספר הקורבנות הוא הספר התשיעי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: מרור וספר קרבנות · ראה עוד »
סיפור יציאת מצרים
הסיפור הידוע מתוך ההגדה על רבני בני ברק שקיימו את מצוות סיפור יציאת מצרים עד אור הבוקר. אב מלמד את בנו "מה נשתנה הלילה הזה", מתוך הגדת שיק, פולין, 1935סיפור יציאת מצרים הוא מצווה, שלפיה חובה על כל אדם מישראל (גברים, ולפי רוב השיטות בפוסקים אף נשים) לספר בכל שנה בליל ט"ו בניסן (הוא ליל הסדר), את הסיפורים המופיעים במקרא בעניין יציאת מצרים וכן עשר המכות שקדמו ושגרמו לה.
חָדָשׁ!!: מרור וסיפור יציאת מצרים · ראה עוד »
ערב פסח
ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.
חָדָשׁ!!: מרור וערב פסח · ראה עוד »
ערב פסח שחל בשבת
ערב פסח שחל בשבת מתרחש כאשר י"ד בניסן חל בשבת, וליל הסדר נערך במוצאי שבת.
חָדָשׁ!!: מרור וערב פסח שחל בשבת · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: מרור ופסח · ראה עוד »
פסח (נצרות)
חג הפסח בנצרות נחוג על ידי מיעוט כנסיות נוצריות, בעיקר פרוטסטנטיות, בהן עדי יהוה, יהדות משיחית וכנסיות אדוונטיסטיות שונות, לצד, או במקום חג הפסחא המקובל בנצרות.
חָדָשׁ!!: מרור ופסח (נצרות) · ראה עוד »
פסח שני
מצות מכונה. יש הנוהגים כיום לאכול מצות ב'''פסח שני'''. מלחמת העולם השנייה. הוא נכנס למחנה בוכנוואלד מייד עם שיחרורו, בכ"ח בניסן תש"ה, התמסר לצרכי הניצולים ושימש עבורם כרב קהילה. הוא הנהיג חגיגת '''פסח שני''', כיוון שנמנע מהם לקיים את החג במועדו.ש בתמונה: הרב שכטר בתפילה ביום הראשון של חג השבועות במחנה בוכנוואלד פסח שני (נקרא גם פסח קטן) חל בי"ד באייר, חודש בדיוק אחרי ערב פסח, ובו ניתנת שוב ההזדמנות להקריב קורבן פסח עבור אנשים שנמנע מהם להקריבו במועדו (י"ד בניסן) משום שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש.
חָדָשׁ!!: מרור ופסח שני · ראה עוד »
קערת ליל הסדר
מנהג אחד של הנחת קערת הסדר עם כיוון השעון מהשעה שתים עשרה: כרפס, מרורים, חזרת, זרוע, חרוסת, ביצה. קערת הסדר במרכז שולחן הפסח. קערת ליל הסדר (גם קערת הסדר או קערת פסח) היא צלחת מסורתית שאותה נוהגים להניח על השולחן בליל הסדר.
חָדָשׁ!!: מרור וקערת ליל הסדר · ראה עוד »
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
חָדָשׁ!!: מרור וקורבן (יהדות) · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: מרור וקורבן פסח · ראה עוד »
רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה
מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.
חָדָשׁ!!: מרור ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה · ראה עוד »
רב רחומי הראשון
רב רחומי (הראשון) היה אמורא בבלי בדור הרביעי, תלמידם של אביי ורבא.
חָדָשׁ!!: מרור ורב רחומי הראשון · ראה עוד »
לנצח בני
"לנצח בני" הוא סינגל שהוקלט על הזמרת הישראלית אביבה אבידן.
חָדָשׁ!!: מרור ולנצח בני · ראה עוד »
ליל הסדר
שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: מרור וליל הסדר · ראה עוד »
זרוע (פסח)
ביצה. זרוע היא חתיכת בשר המונחת בקערת ליל הסדר, לזכר קורבן פסח.
חָדָשׁ!!: מרור וזרוע (פסח) · ראה עוד »
חרחבינה מכחילה
חַרְחֲבִינָה מַכְחִילָה (שם מדעי: Eryngium creticum) היא מין במשפחת הסוככיים.
חָדָשׁ!!: מרור וחרחבינה מכחילה · ראה עוד »
חרוסת
תאנים, מיץ תפוזים, יין אדום, צנוברים וקינמון חֲרוֹסֶת, הנמצאת בקערת ליל הסדר, היא מטבל מתוק שבו מטבילים את המרור הנאכל בליל הסדר.
חָדָשׁ!!: מרור וחרוסת · ראה עוד »
חזרת (מטבל)
חזרת או חְרֶיין (מיידיש: כריין, מן השפות הסלאביות כדוגמת רוסית: хрен) הוא מטבל פיקנטי העשוי מגרידה של חזרת הגינה, המטבל נפוץ במטבח היהודי האשכנזי כתוספת למנות בשר או דגים.
חָדָשׁ!!: מרור וחזרת (מטבל) · ראה עוד »
חזרת הגינה
שורשים של חזרת בדוכן בשוק בווינה חֲזֶרֶת הגינה או חריפית הגינה (שם מדעי: Armoracia rusticana) היא מין צמח רב-שנתי ממשפחת המצליבים (הכוללת בין השאר גם את החרדל, הכרוב, הברוקולי והצנון).
חָדָשׁ!!: מרור וחזרת הגינה · ראה עוד »
בנימין בן אברהם
רבי בנימין בן רבי אברהם בן רבי יחיאל הרופא ממשפחת הענוים (חי ופעל במאה ה-13, סביב השנים ד'תתקנ"ה-ה'נ), היה פוסק, פרשן, משורר ופייטן יהודי רומי, ואחיו הגדול של רבי צדקיה בן אברהם.
חָדָשׁ!!: מרור ובנימין בן אברהם · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: מרור ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש השלישי
דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.
חָדָשׁ!!: מרור ובית המקדש השלישי · ראה עוד »
דניאל גולדשמידט
ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בעיר. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטרו, בשנת 1936, הוא וכל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה (1936) עלה לארץ ישראל, והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז".
חָדָשׁ!!: מרור ודניאל גולדשמידט · ראה עוד »
המטבח היהודי
חלות שבת חמין לביבות תפוחי אדמה גפילטע פיש עם גזר - אחד המאכלים הידועים ביותר והמסמלים את המטבח היהודי המזרח-אירופי. המטבח היהודי או הבישול היהודי הוא סגנון הבישול אשר פותח על ידי יהודים במהלך התקופה בה הם חיו בגולה.
חָדָשׁ!!: מרור והמטבח היהודי · ראה עוד »
העיטור
העיטור (בשמו המלא: עיטור סופרים), הוא ספר הלכה שחובר במאה ה-12 על ידי רבי יצחק בן אבא מרי ממרסילייא שבחבל פרובאנס שבצרפת.
חָדָשׁ!!: מרור והעיטור · ראה עוד »
הלכות ליל הסדר
שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".
חָדָשׁ!!: מרור והלכות ליל הסדר · ראה עוד »
הגדת פראג
הגדת פראג היא הגדה של פסח שהודפסה על ידי גרשֹם כהן בפראג בשנת רפ"ז-1526.
חָדָשׁ!!: מרור והגדת פראג · ראה עוד »
הגדת האחות
הגדת האחות היא כתב יד מאויר של הגדה של פסח שנוצר בברצלונה במחצית השנייה של המאה ה-14.
חָדָשׁ!!: מרור והגדת האחות · ראה עוד »
הגדה קיבוצית לפסח
שיטים - מכון החגים של התנועה הקיבוצית הגדה קיבוצית היא כינוי כולל לשלל הגדות של פסח שיצאו בהוצאות מחודשות ושונות מההגדה האורתודוקסית המסורתית, ונקראו במהלך ליל הסדר, בעיקר (אך לא רק) בחוגי התנועה הקיבוצית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מרור והגדה קיבוצית לפסח · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: מרור והגדה של פסח · ראה עוד »
כרפס
כרפס הוא ירק הנכלל בקערת ליל הסדר, ומוטבל ונאכל בליל הסדר - הלילה הראשון של פסח.
חָדָשׁ!!: מרור וכרפס · ראה עוד »
כריך
סנדוויץ' הכריך הפופולרי ביותר בעולם הוא ההמבורגר. כריך (או סנדוויץ'; מאנגלית: Sandwich) הוא שמה של קטגוריה רחבה של מאכלים שהמשותף להם הוא שהם מורכבים משתי פרוסות לחם וביניהן שכבה אחת או יותר של מילוי, שעשוי להכיל בשר, ירקות, גבינה, רטבים ותבלינים.
חָדָשׁ!!: מרור וכריך · ראה עוד »
כבוש כמבושל
כבוש כמבושל הוא מושג הלכתי, לפיו מאכל שנכבש לזמן ממושך במשקה, נחשב למבושל בו.
חָדָשׁ!!: מרור וכבוש כמבושל · ראה עוד »
כדי אכילת פרס
פרס (.
חָדָשׁ!!: מרור וכדי אכילת פרס · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מרור
