סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מרים החשמונאית

מַדָד מרים החשמונאית

מרים החשמונאית (ביוונית Μαριάμη; לפני 53 לפנה"ס — 29 לפנה"ס) הייתה אשת הורדוס מלך יהודה, האחרונה לבית חשמונאי. [1]

59 יחסים: מנהרת-הזמן (סדרת ספרים), מערת הורדוס, מצדה, מרים, מרים (בת אריסטובולוס), מרים (בת אגריפס הראשון), מרים (בת הכהן הגדול), מלתקי, אנטיפטרוס בן הורדוס, ארמון הורדוס בירושלים, אריסטובולוס, אריסטובולוס (מלך כלקיס), אריסטובולוס (בית הורדוס), אריסטובולוס הצעיר, אריסטובולוס השלישי, אלכסנדר, אלכסנדר (בית הורדוס), אלכסנדר השני (שליט חשמונאי), אלכסנדרה החשמונאית, אגריפס הראשון, אגריפס השני, אוגוסטוס קיסר, נקרופיליה, ניקולאוס איש דמשק, ספר עיר הגבירות, סרטבה, עונש מוות ביהדות, פצאל (בית הורדוס), פירורא, קלאופטרה, קליגולה, שלומציון, שלומציון (בת הורדוס), שלומית (אחות הורדוס), לבנה פינקלשטיין, חנמאל המצרי, חשמונאים, ברניקי, ברניקי (פירושונים), ברניקי (בת שלומית), בועז אפלבאום, ביירות, גלפירה, דרוסילה (בית הורדוס), דבש בישראל, דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, המצור על ירושלים (70), המרד הגדול, הרודיאס, התקופה הרומית בארץ ישראל, ..., החומה הראשונה, הורקנוס השני, הורדוס, הורדוס (מלך כלקיס), הורדוס (בן הורדוס הגדול), כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל, ירושלים בתקופת בית שני, יובה השני, 29–20 לפנה"ס. להרחיב מדד (9 יותר) »

מנהרת-הזמן (סדרת ספרים)

מנהרת-הזמן היא סדרת ספרים, שכתבה גלילה רון־פדר-עמית בסוגת ההיסטוריה והמדע הבדיוני.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ומנהרת-הזמן (סדרת ספרים) · ראה עוד »

מערת הורדוס

מערת הורדוס (או בית קבר הורדוס, ובשמה האחר ניקיפוריה) היא מערת קבורה שמיוחסת למשפחת הורדוס, הנמצאת בגן בלומפילד ירושלים, ליד מערת ימין משה, מדרום למלון המלך דוד.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ומערת הורדוס · ראה עוד »

מצדה

מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ומצדה · ראה עוד »

מרים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ומרים · ראה עוד »

מרים (בת אריסטובולוס)

מרים הייתה בתם של אריסטובולוס, בנם של הורדוס מלך יהודה ומרים החשמונאית, ושל ברניקי, בתה של שלומית, אחותו של הורדוס.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ומרים (בת אריסטובולוס) · ראה עוד »

מרים (בת אגריפס הראשון)

מרים (נולדה בשנת 34) הייתה נסיכה יהודיה משושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ומרים (בת אגריפס הראשון) · ראה עוד »

מרים (בת הכהן הגדול)

מרים הייתה אשתו השלישית של הורדוס מלך יהודה, ובתו של הכהן הגדול שמעון ביתוס.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ומרים (בת הכהן הגדול) · ראה עוד »

מלתקי

מלתקי (ביוונית: Μαλθάκη; נפטרה בשנת 4 לפנה"ס) הייתה אשתו הרביעית של הורדוס מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ומלתקי · ראה עוד »

אנטיפטרוס בן הורדוס

אנטיפטרוס ב"כרוניקת נירנברג", 1493 אנטיפטרוס (ביוונית: Αντίπατρος; 46 – 4 לפנה"ס) היה בנו הבכור של הורדוס הגדול מלך יהודה מאשתו הראשונה דוריס.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואנטיפטרוס בן הורדוס · ראה עוד »

ארמון הורדוס בירושלים

דגם '''ארמונו של הורדוס''' בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני בפינה הצפון מערבית של חומות העיר העליונה. שלושת המגדלים הם היפיקוס, פצאל ומרים. ממש מתחת לשני האחרונים נראה חלק מהשחזור של בניין הארמון עצמו. ארמון הורדוס בירושלים נבנה על ידי הורדוס ברבע האחרון של המאה ה-1 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וארמון הורדוס בירושלים · ראה עוד »

אריסטובולוס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואריסטובולוס · ראה עוד »

אריסטובולוס (מלך כלקיס)

אריסטובולוס (ביוונית: Ἀριστόβουλος; המאה ה-1 לספירה) היה נסיך מבית הורדוס, בנו של הורדוס מלך כלקיס ואשתו הראשונה מרים.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואריסטובולוס (מלך כלקיס) · ראה עוד »

אריסטובולוס (בית הורדוס)

אריסטובולוס (34/35 לפנה"ס - 7 לפנה"ס) היה נסיך יהודי מבית הורדוס.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואריסטובולוס (בית הורדוס) · ראה עוד »

אריסטובולוס הצעיר

אריסטובולוס הצעיר (מת לאחר 44 לספירה) היה נסיך מבית הורדוס, בנו הצעיר ביותר של אריסטובולוס, בנם של המלך הורדוס ומרים החשמונאית, ושל ברניקי, בתם של שלומית אחות הורדוס וקוסטובר.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואריסטובולוס הצעיר · ראה עוד »

אריסטובולוס השלישי

אריסטובולוס השלישי (ביוונית: Ἀριστόβουλος; 53 לפנה"ס – 36 לפנה"ס) היה הכהן הגדול האחרון מבית חשמונאי.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואריסטובולוס השלישי · ראה עוד »

אלכסנדר

קטגוריה:שמות פרטיים לגברים קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואלכסנדר · ראה עוד »

אלכסנדר (בית הורדוס)

אלכסנדר (36 לפנה"ס - 7 לפנה"ס) היה נסיך יהודי מבית הורדוס.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואלכסנדר (בית הורדוס) · ראה עוד »

אלכסנדר השני (שליט חשמונאי)

אלכסנדר השני (המאה ה-1 לפנה"ס) היה נסיך מבית חשמונאי.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואלכסנדר השני (שליט חשמונאי) · ראה עוד »

אלכסנדרה החשמונאית

אלכסנדרה החשמונאית (המאה ה-1 לפנה"ס) הייתה אצילה מבית המלוכה החשמונאי של יהודה.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואלכסנדרה החשמונאית · ראה עוד »

אגריפס הראשון

אגריפס הראשון (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; 11 או 10 לפנה"ס – מרץ 44) היה מלך יהודה האחרון, יהודי-רומאי וצאצא לבית הורדוס.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואגריפס הראשון · ראה עוד »

אגריפס השני

אגריפס השני (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; נולד בשנת 27 לספירה ומת בתחילת שנות ה-90 או בשנת 100) היה בנו של המלך אגריפס הראשון ונינו של הורדוס, כיהן כמלך מטעמם של הרומאים ובחסותם על אזורים בצפון ארץ ישראל, כלקיס, הגולן, וממונה על בית המקדש.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואגריפס השני · ראה עוד »

אוגוסטוס קיסר

אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (בלטינית: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS; 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא, ולדעת היסטוריונים רבים - גם החשוב שבהם.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואוגוסטוס קיסר · ראה עוד »

נקרופיליה

נקרופיליה (מיוונית: νεκρός - גופות ו-φιλία - חיבה) הוא שמה של פאראפיליה המאופיינת במשיכה מינית לגופות ובהגעה לאורגזמה באוננות עם גופות אלה.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ונקרופיליה · ראה עוד »

ניקולאוס איש דמשק

ניקולאוס איש דמשק (ביוונית: Νικόλαος Δαμασκηνός; 64 לפנה"ס - תחילת המאה ה-1 לספירה) היה סופר יווני, פילוסוף מהאסכולה הפריפטטית והיסטוריון החצר של המלך הורדוס.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וניקולאוס איש דמשק · ראה עוד »

ספר עיר הגבירות

ספר עיר הגבירות (בצרפתית: Le Livre de la Cité des Dames, שנת 1405) היה תגובתה של קריסטין דה פיזאן ל"רומן הוורד" מאת ז'אן דה מאון.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וספר עיר הגבירות · ראה עוד »

סרטבה

סָרְטָבַה או אלכסנדריון הוא מבצר קדום ששכן על כיפת הר גבוה, שהעניק את שמו להר, שנקראת "הר סרטבה", או "קרן סרטבה".

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וסרטבה · ראה עוד »

עונש מוות ביהדות

עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ועונש מוות ביהדות · ראה עוד »

פצאל (בית הורדוס)

פַצָאֵל (ביוונית: Φασάηλος; 77 – 40 לפנה"ס) היה נסיך מבית הורדוס.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ופצאל (בית הורדוס) · ראה עוד »

פירורא

פירורא (ביוונית: Φερώρας, פֶרוֹראס; המאה ה-1 לפנה"ס - 5 לפנה"ס) היה אחיו של הורדוס מלך יהודה, טטרארכוס (נסיך) באישור הרומאים, שהסתבך בשורת קנוניות מורכבות בחצר המלוכה.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ופירורא · ראה עוד »

קלאופטרה

קלאופטרה השביעית (תאה פילופטור, שמשמעותו "האלה אוהבת אביה"; ביוונית: Κλεοπάτρα Φιλοπάτωρ; 70 או 69 לפנה"ס – 12 באוגוסט 30 לפנה"ס) הייתה מלכת מצרים העתיקה, האחרונה בשושלת תַּלְמַי המוקדונית ששלטה במצרים התַּלְמַיִית במשך קרוב ל-300 שנים.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וקלאופטרה · ראה עוד »

קליגולה

גַאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹגוּסטוּס גֶרְמָנִיקוּס (בלטינית: Gaius Julius Caesar Augustus Germanicus) הידוע בכינוי קַלִיגוּלָה (Caligula) (31 באוגוסט 12 – 24 בינואר 41), היה קיסר רומא בין השנים 37 עד 41 לספירה.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וקליגולה · ראה עוד »

שלומציון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ושלומציון · ראה עוד »

שלומציון (בת הורדוס)

שלומציון (Salampsio; נולדה בשנת 33 לפנה"ס) הייתה בתו הבכירה של הורדוס מלך יהודה מאשתו השנייה, מרים החשמונאית.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ושלומציון (בת הורדוס) · ראה עוד »

שלומית (אחות הורדוס)

שלומית או שלום (ביוונית: Σαλώμη, בלועזית: Salome, סלומה; נולדה במחצית הראשונה של המאה ה-1 לפנה"ס ונפטרה בין השנים 9–12 לספירה) הייתה אחות הורדוס, מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ושלומית (אחות הורדוס) · ראה עוד »

לבנה פינקלשטיין

לבנה פינקלשטיין (נולדה ב-21 בספטמבר 1947) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלית, זוכת פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ולבנה פינקלשטיין · ראה עוד »

חנמאל המצרי

חנמאל המצרי היה כהן גדול בתקופת בית שני הנזכר במשנה כמי שעשה פרה אדומה.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וחנמאל המצרי · ראה עוד »

חשמונאים

החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וחשמונאים · ראה עוד »

ברניקי

ברניקי (או ברניקה, ביוונית: Βερενίκη; 28 לספירה – לא לפני 79 לספירה) הייתה מלכה יהודיה מבית הורדוס, בתו של אגריפס מלך יהודה, ונצר לשושלת בית חשמונאי.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וברניקי · ראה עוד »

ברניקי (פירושונים)

בֶּרֶנִיקִי או ברניקה (ביוונית: Βερενίκη) הוא שם פרטי קדום לנשים, שמקורו ממוקדון (מקדוניה), גלגול של המילה פרניקי (Φερενίκη ביוונית אטית) שמשמעותה "נושא ניצחון".

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וברניקי (פירושונים) · ראה עוד »

ברניקי (בת שלומית)

Nuremberg Chronicle, 1493 ברניקי הייתה בתם של שלומית, אחות הורדוס, מלך יהודה, ושל בעלה השני, קוסטובר.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וברניקי (בת שלומית) · ראה עוד »

בועז אפלבאום

בועז אפלבאום (נולד ב-11 בינואר 1946, חיפה) הוא סופר, משורר, חוקר פוליטי ותסריטאי של סרטי עלילה וסרטים דוקומנטריים.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ובועז אפלבאום · ראה עוד »

ביירות

בֵּיירוּת (בערבית: بيروت; בצרפתית: Beyrouth; בסורית: ܒܝܪܘܬ) היא בירת לבנון והגדולה שבעריה.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וביירות · ראה עוד »

גלפירה

גְלָפִירָה (ביוונית: Γλαφύρα; 35 לפנה"ס בערך – 7 לספירה בערך) הייתה נסיכה קפדוקית, בתו של ארכלאוס, מלך קפדוקיה האחרון.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וגלפירה · ראה עוד »

דרוסילה (בית הורדוס)

פאולוס ניצב בפני אנטוניוס פליקס. דרוסילה יושבת מימינו. ציור מעשה ידי ויליאם הוגארת משנת 1752. דרוּסילה (נולדה בשנת 38) הייתה נסיכה יהודייה משושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ודרוסילה (בית הורדוס) · ראה עוד »

דבש בישראל

צופיתצריכת הדבש בישראל עומדת על כ-500 גרם לנפש בשנה, והיא כמחצית מהצריכה הממוצעת בעולם המערבי.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ודבש בישראל · ראה עוד »

דגם ירושלים בסוף ימי בית שני

דגם ירושלים בסוף ימי הבית השני, במרכז - דגם בית המקדש השני דגם בית המקדש השני חזית המקדש דגם ירושלים בסוף ימי הבית השני מפת דגם '''ירושלים בימי הבית השני''' מבט מהמזרח: מהר הבית עד אזור המגדלים -ממגדל פספינוס - ניתן להבחין ב"חומה השנייה". משמאל: שלושת המגדלים האחרים. מתחתם "העיר העליונה" ובה בתי אמידי העיר עם הגגות האדומים העברת מצודת אנטוניה מהולילנד למוזיאון ישראל דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, או בשמו הרשמי: ירושלים בימי בית שני, הוא דגם תלת-ממדי של ירושלים בשלהי תקופת בית שני, בשנת 66, ארבע שנים לפני חורבן הבית בשנת 70.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ודגם ירושלים בסוף ימי בית שני · ראה עוד »

המצור על ירושלים (70)

המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית והמרד הגדול · ראה עוד »

הרודיאס

הרודיאס, ציור מאת פול דלרוש המלכה הרודיאס. ציור של ז'אן ז'וזף בנז'מין קונסטאנט משנת 1881. הרודיאס או הרודיה (ביוונית: Ηρωδιάς; בערך 15 לפנה"ס - אחרי 39) הייתה נסיכה יהודיה משושלת בית הורדוס, אחותו של אגריפס הראשון.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית והרודיאס · ראה עוד »

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »

החומה הראשונה

מגדל דוד, לידו שרידים מהחומה הראשונה החומה הראשונה (מכונה גם החומה הישנה) היא אחת מתוך שלוש חומות חזקות ומבוצרות שנבנו להגנתה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית והחומה הראשונה · ראה עוד »

הורקנוס השני

ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה הורקנוס השני (ביוונית Υρκανός; הוצא להורג בשנת 30 לפנה"ס) היה כהן גדול ומלך יהודה מבית חשמונאי בין השנים 40-63 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית והורקנוס השני · ראה עוד »

הורדוס

מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית והורדוס · ראה עוד »

הורדוס (מלך כלקיס)

מטבע של הורדוס מלך כלקיס: הורדוס ואחיו אגריפס הראשון ממליכים את קלאודיוס הורדוס (15 לפנה"ס – 48 לספירה), מלך כלקיס מבית הורדוס.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית והורדוס (מלך כלקיס) · ראה עוד »

הורדוס (בן הורדוס הגדול)

הורדוס (מכונה גם הורדוס השני) היה נסיך יהודי מבית הורדוס.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית והורדוס (בן הורדוס הגדול) · ראה עוד »

כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל

להלן לוח זמנים של אירועים בולטים בהיסטוריה של אזור ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וכרונולוגיה של אזור ארץ ישראל · ראה עוד »

ירושלים בתקופת בית שני

מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »

יובה השני

פסל ראש של יובה השני, מוזיאון הלובר יובה השני (בלטינית: Iuba; 48 לפנה"ס – 23 לספירה) היה מלך וסל של הרומאים ששלט בנומידיה (בין השנים 30–25 לפנה"ס), ובממלכת מאוריטניה (בין השנים 25 לפנה"ס – 23 לספירה).

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ויובה השני · ראה עוד »

29–20 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 29 – 20 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ו29–20 לפנה"ס · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מרים_החשמונאית

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »