סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

משה אלשיך

מַדָד משה אלשיך

רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש) (ה'רס"ז, 1506/1507 - י"ג בניסן ש"ס, 1600), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), שד"ר, ופוסק בצפת. [1]

76 יחסים: מאור עינים (די רוסי), מאיר דלויה (רב), מעשה מסכת חגיגה, מעשה אמנון ותמר, מעשה שמעון ולוי, מעינה של תורה, מקובלי צפת, משה מפשוורסק, משה מטראני, משה אלפלס, משה אלשייך, משיח בשערי רומא, מלאך הברית, מלחמת שאול בעמלק, מגילת אסתר, מגילת איכה, מהר"ם אלשיך, מיקרוקוסמוס (פילוסופיה), אתנן זונה ומחיר כלב, אתרוג מורכב, אלשיך, אליעזר אשכנזי, אברהם בן אשר, אבשלום, אביאסף בן קרח, אדירנה, איסור משכב עם נידה, סמיכת זקנים, ספונות, עזריה מן האדומים, עולם שנה נפש, עוזיאל מייזליש, פרשני המקרא היהודים, פולמוס אתרוגי קורפו, פילוג ממלכת שאול, צפת במאה ה-16, צדק (יהדות), קבלה, שמואל אוזידא, שד"ר, שושנת העמקים, ת"מ (פירושונים), תורת משה, זיז (מיתולוגיה), חידוש הסמיכה, חידושי תורה, חיים ויטאל, בנימין הלוי (מקובל), בית העלמין העתיק בצפת, בית כנסת האלשיך, ..., גזירות יהושע, דוד מלול, דוד אלטשולר, דוד ובת שבע, ה'רס"ז, ה'ש"ס, ה'שנ"ג, המצודות, האלשייך הקדוש, העיר העתיקה של צפת, השגחה, י"ג בניסן, יסניץ, יעקב בירב, יצחק גויטע, ישכר בער מזלוטשוב, ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, יהדות סלוניקי, יום-טוב צהלון, יוסף מטראני, יוסף קארו, יוסף טאיטאצאק, יוסף חיון, יוסף יהודה חכים, יורם (מלך ישראל), ייבום. להרחיב מדד (26 יותר) »

מאור עינים (די רוסי)

מְאוֹר עֵינַיִם (כך במקור, בכתיב חסר ניקוד; מצוטט גם בשם "מאור עיניים") הוא חיבור של עזריה מן האדומים שהתפרסם במיוחד בשל ייחודו ביחסו המורכב, הביקורתי והלא-שגרתי למסורת חז"ל ולכרונולוגיה המסורתית.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ומאור עינים (די רוסי) · ראה עוד »

מאיר דלויה (רב)

שער ביאורי רבי מאיר דלויה הרב מאיר דלויה (מכונה: 'מהר"ם דלויה'; סביב ה'ש"ס, 1600 - סביב ה'ת"ם, 1680) היה דרשן, פרשן מקראי ודיין במרקש במאה השבע עשרה.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ומאיר דלויה (רב) · ראה עוד »

מעשה מסכת חגיגה

מעשה מסכת חגיגה הוא מעשה המספר על אדם שלמד כל ימיו מסכת חגיגה ולאחר פטירתו נגלתה המסכת בדמות אשה וספדה לו.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ומעשה מסכת חגיגה · ראה עוד »

מעשה אמנון ותמר

ג'יימס טיסוֹ, בסביבות 1896 עד 1902. "וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה וַתָּשֶׂם יָדָהּ עַל רֹאשָׁהּ וַתֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְזָעָקָה" (שמואל ב' פרק י"ג, פסוק י"ט) מעשה אמנון ותמר הוא סיפור מקראי (ב) המספר את סיפורו של אמנון, בנו של דוד מאחינועם היזרעאלית, אשר אנס את אחותו תמר (בת מעכה בת תלמי מלך גשור).

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ומעשה אמנון ותמר · ראה עוד »

מעשה שמעון ולוי

מעשה שמעון ולוי הוא סיפור מקראי המתואר ב.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ומעשה שמעון ולוי · ראה עוד »

מעינה של תורה

"מעינה של תורה" הוא אחד הספרים הקלאסיים שנכתבו על חמישה חומשי תורה, בו לוקטו מאות דברי תורה קצרים על פרשת השבוע מאת גדולי ישראל, הספר נכתב על ידי הרב אלכסנדר זושא פרידמן.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ומעינה של תורה · ראה עוד »

מקובלי צפת

מקובלי צפת הוא כינוי קיבוצי ליהודים שעסקו בלימוד קבלה ("מקובלים") שחיו ופעלו בעיר צפת בתקופת האר"י (רבי יצחק לוריא), לפניו ואחריו, בטווח השנים שבין שנת ה'ר"פ (1520) בערך עד שנת ה'ש"ס (1600).

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ומקובלי צפת · ראה עוד »

משה מפשוורסק

רבי משה הלוי מפשוורסק (מכונה גם משה סופר סת"ם מפשוורסק; ה'ת"פ – י"ב בטבת ה'תקס"ו) מצדיקי החסידות בדור השלישי בתנועת החסידות, סופר סת"ם ומחבר ספר "אור פני משה".

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ומשה מפשוורסק · ראה עוד »

משה מטראני

מצבת קבורת המבי"ט בבית העלמין העתיק בצפת. רבי משה בר יוסף מִטְרָאנִי (המבי"ט; 1500 – 1580; ה'ר"ס – ה'ש"ם), היה ראש ישיבה ופוסק, מחכמי צפת במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ומשה מטראני · ראה עוד »

משה אלפלס

רבי משה אלפלס (ה'ש' 1540 – ה'ש"ף 1620 בערך) היה דרשן מרוקאי שהסתובב ודרש בקהילות ספרדיות רבות, חיבר ספרי דרשות והגיה מספר ספרים בוונציה.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ומשה אלפלס · ראה עוד »

משה אלשייך

#הפניה משה אלשיך.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ומשה אלשייך · ראה עוד »

משיח בשערי רומא

משיח בשערי רומא היא אגדה יהודית שמקורה במסכת סנהדרין שבתלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ומשיח בשערי רומא · ראה עוד »

מלאך הברית

מלאך הברית הוא מלאך המופיע בספר מלאכי, והוא מופיע בכינוי זה באזכור יחידאי בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ומלאך הברית · ראה עוד »

מלחמת שאול בעמלק

מירכאות.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ומלחמת שאול בעמלק · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ומגילת אסתר · ראה עוד »

מגילת איכה

מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ומגילת איכה · ראה עוד »

מהר"ם אלשיך

#הפניה משה אלשיך.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ומהר"ם אלשיך · ראה עוד »

מיקרוקוסמוס (פילוסופיה)

האדם כמיקרוקוסמוס (האדם עולם קטן) היא תפיסה הרווחת בתרבויות שונות, ולפיה האדם מקבילה מדויקת של העולם בכללותו.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ומיקרוקוסמוס (פילוסופיה) · ראה עוד »

אתנן זונה ומחיר כלב

לֹא-תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב היא מצוות לא תעשה המופיעה בפרשת כי תצא, האוסרת להביא לקרבן בהמות ששמשו כאתנן לזונה או שולמו עבור כלב.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ואתנן זונה ומחיר כלב · ראה עוד »

אתרוג מורכב

דין אתרוג מורכב לקיום מצוות נטילת ארבעת המינים בחג הסוכות, עומד במרכזה של מחלוקת הלכתית שהתעוררה במחצית השנייה של המאה ה-16, בשאלה אם אתרוג שגדל על עץ מורכב כשר לקיום המצווה, ובמשתמע - האם ניתן לברך על נטילתו, בהיעדר אתרוג אחר, את ברכת המצווה, או שיש בכך משום ברכה לבטלה.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ואתרוג מורכב · ראה עוד »

אלשיך

אלשיך הוא שם משפחה של שושלות רבנים תימניים המיוחסים לשבט לוי.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ואלשיך · ראה עוד »

אליעזר אשכנזי

מצבת הרב אליעזר אשכנזי. בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב הרב אליעזר אשכנזי בן רבי אליה הרופא (ה'רע"ג, 1513 – כ"ב בכסלו ה'שמ"ו, 1586) היה רב, פרשן מקרא, פייטן ופילוסוף יהודי מפורסם באירופה ובמזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ואליעזר אשכנזי · ראה עוד »

אברהם בן אשר

רבי אברהם בן אשר היה מחכמי חלב ושימש כרבה בסוף המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ואברהם בן אשר · ראה עוד »

אבשלום

בקתדרלה של סיינה. בוהמי מהמאה ה-14 על פי המקרא, אַבְשָׁלוֹם היה בנו השלישי של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ואבשלום · ראה עוד »

אביאסף בן קרח

אֲבִיאָסָף בֶּן קֹרַח (נקרא גם אֶבְיָסָף ואָסָף) היה משבט לוי ואחד מאבות אבותיו של שמואל. על פי חז"ל, היה מגדולי המשוררים – נביאים בתקופת התנ"ך, והיה בן תורה יותר משאר אחיו. אביאסף היה אחד מארבעים ושמונה הנביאים. יש דעה בחז"ל שהוא אחד משלושת האנשים שעליהם עומד העולם.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ואביאסף בן קרח · ראה עוד »

אדירנה

אדירנה (בטורקית: Edirne; ביוונית: Αδριανούπολη - אדריאנופולי; בבולגרית: Одрин - אודרין) היא בירת נפת אדירנה בתראקיה (שמשתייכת ליבשת אירופה) שבצפון-מערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ואדירנה · ראה עוד »

איסור משכב עם נידה

איסור משכב עם נידה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות ואחד מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ואיסור משכב עם נידה · ראה עוד »

סמיכת זקנים

בהלכה, סמיכת זקנים (נקראת גם סמיכת חכמים או פשוט סמיכה) היא מתן רשות של רב לתלמידו להיות דיין.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך וסמיכת זקנים · ראה עוד »

ספונות

כריכת כתב העת ספונות תשי"ז ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח (או בשמו המקוצר ספונות), הוא כתב עת מדעי, שיצא לאור בשתי סדרות, ביוזמתו של מאיר בניהו, ומטעם מכון בן צבי והאוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך וספונות · ראה עוד »

עזריה מן האדומים

רבי עזריה בן משה מן האדומים (דה רוסי - באיטלקית: Bonaiuto de' Rossi; 1513 בקירוב, מנטובה – 1578, פרארה) היה למדן, היסטוריון וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ועזריה מן האדומים · ראה עוד »

עולם שנה נפש

עולם, שנה, נפש (או - בראשי תיבות - עש"ן) הוא מושג בקבלה (וגם בפילוסופיה היהודית) המציין את אחידות שלושת המֵמדים או הצירים המרכזיים של הבריאה: ציר המרחב (עולם), ציר הזמן (שנה) וציר האנושות (או בעלי החיים) (נפש).

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ועולם שנה נפש · ראה עוד »

עוזיאל מייזליש

רבי עוזיאל מייזלישׂ (או: מייזלס; ה'תק"ד, 1744 – כ"ח בכסלו ה'תקמ"ו, 30 בנובמבר 1785) היה מתלמידי המגיד ממזריטש ומראשוני תנועת החסידות בפולין, רב ב ובניישטאט ("עיר חדש"), ומחבר הספרים "כרם שלמה", "מנורה הטהורה", "תפארת עוזיאל", "תפארת הצבי" ועוד.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ועוזיאל מייזליש · ראה עוד »

פרשני המקרא היהודים

פרשנות המקרא היהודית שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ופרשני המקרא היהודים · ראה עוד »

פולמוס אתרוגי קורפו

פולמוס אתרוגי קורפו הייתה פרשה שהתעוררה במחצית הראשונה של המאה ה-19 והסעירה את יהדות אירופה במחצית השנייה של המאה.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ופולמוס אתרוגי קורפו · ראה עוד »

פילוג ממלכת שאול

פילוג ממלכת שאול הוא מאורע מקראי המופיע בספר שמואל, ומסופר בו על פילוג ממלכת ישראל לאחר מות שאול, לשתי ממלכות, שמלכיהן הן דוד ואיש בושת.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ופילוג ממלכת שאול · ראה עוד »

צפת במאה ה-16

צפת במאה ה-16 נחשבת לתופעה מיוחדת במינה בנוף הארצי-ישראלי של אותה תקופה במובנים רבים.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך וצפת במאה ה-16 · ראה עוד »

צדק (יהדות)

צדק הוא מושג המשקף דעה, או מידה טובה, או עשייה, נכונה על פי אמת-מידה אלוקית.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך וצדק (יהדות) · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך וקבלה · ראה עוד »

שמואל אוזידא

רבי שמואל די אוזידא (1545–1604) (ה'ש"ה–ה'שס"ד) היה ראש ישיבה, מקובל ומחבר ספרים שחי בצפת.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ושמואל אוזידא · ראה עוד »

שד"ר

הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ושד"ר · ראה עוד »

שושנת העמקים

צירוף המילים "שושנת העמקים" לקוח מפסוק בספר שיר השירים: "אני חבצלת השרון שושנת העמקים" (פרק ב', פסוק א').

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ושושנת העמקים · ראה עוד »

ת"מ (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ות"מ (פירושונים) · ראה עוד »

תורת משה

תורת משה, הוצאת צ'רנוביץ ה'תרי"זתורת משה המוכר יותר כ"האלשיך" הוא ספרו החשוב והמוכר ביותר של רבי משה אלשיך (האלשיך הקדוש) המציג את תורתו וביאוריו על חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ותורת משה · ראה עוד »

זיז (מיתולוגיה)

אולם, 1238 זיז שָׂ-ד-י הוא עוף פלאי המוזכר בספר תהילים (אם כי יש פרשנים הסבורים שה"זיז" בתהילים הוא כינוי לשרצים), ומוזכר בהרחבה גם בספרות חז"ל שם נאמר עליו כי היה כה גדול עד שיכול היה לחסום את השמש עם כנפיו הפרושות.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך וזיז (מיתולוגיה) · ראה עוד »

חידוש הסמיכה

ביהדות, המונח חידוש הסמיכה מכוון למאמץ לחדש את המסורת הקדומה של שלשלת סמיכת החכמים מדור לדור.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך וחידוש הסמיכה · ראה עוד »

חידושי תורה

חידושי תורה הם חידושים תורניים על תורה שבכתב או תורה שבעל-פה.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך וחידושי תורה · ראה עוד »

חיים ויטאל

רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך וחיים ויטאל · ראה עוד »

בנימין הלוי (מקובל)

רבי בנימין הלוי היה מחכמי העיר צפת ומתלמידי גורי האר"י במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ובנימין הלוי (מקובל) · ראה עוד »

בית העלמין העתיק בצפת

משמאל ההר ובו בית הקברות היהודי העתיק ומתחתיו מימין בית הקברות החדש של צפת בחלקה השמאלי התחתון של התמונה נראה גגו של מקוה האר"י בית הקברות היהודי העתיק בצפת הוא מבתי העלמין העתיקים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ובית העלמין העתיק בצפת · ראה עוד »

בית כנסת האלשיך

ארון הקודש בבית כנסת האלשיך הבימה בבית הכנסת. ניתן לראות מעליה את הקשתות הנושאות את הגג. בית כנסת האלשיך הוא בית כנסת בעיר העתיקה של צפת הקרוי על שמו של רבי משה אלשיך שהתפלל בו.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ובית כנסת האלשיך · ראה עוד »

גזירות יהושע

כיבוש יריחו בכיבוש יריחו, גזר יהושע בן נון שלא לקחת מביזת העיר ושלא לבנות עוד את העיר יריחו.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך וגזירות יהושע · ראה עוד »

דוד מלול

הרב דוד מלול (1924 – 17 בינואר 2011) היה רב העיר "חנפירה" והכפר "בזו" שבמרוקו, רב העיירה ירוחם בישראל ומחבר ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ודוד מלול · ראה עוד »

דוד אלטשולר

רבי דוד אַלְטְשוּלֶר מפראג ("בעל המצודות", על שם פירושו המפורסם; קרוי גם רד"א), (ה'תמ"ז, 1687 – ה'תק"ל, 1769), מחכמי יהדות אשכנז ופולין, היה מחשובי פרשני הנ"ך בכל הזמנים, וביאורו לנ"ך, ה"מצודות", הפך לאבן יסוד לכל הלומדים.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ודוד אלטשולר · ראה עוד »

דוד ובת שבע

תבליט שטוח עשוי ברונזה על דלת בכנסיית מדליין בפריז. נתן הנביא נראה משמאל, ומימין נראים דוד ובת שבע עם ילדם. מעשה דוד ובת שבע הוא סיפור תנ"כי, המתואר ב ו.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ודוד ובת שבע · ראה עוד »

ה'רס"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך וה'רס"ז · ראה עוד »

ה'ש"ס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך וה'ש"ס · ראה עוד »

ה'שנ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך וה'שנ"ג · ראה עוד »

המצודות

ה"מצודות" הוא ביאור על כל ספרי הנביאים והכתובים (מלבד המגילות רות, איכה ואסתר).

חָדָשׁ!!: משה אלשיך והמצודות · ראה עוד »

האלשייך הקדוש

#הפניה משה אלשיך.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך והאלשייך הקדוש · ראה עוד »

העיר העתיקה של צפת

העיר העתיקה בצפת היא האזור העירוני העתיק ביותר בצפת, הבנוי מסביב להר צפת.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך והעיר העתיקה של צפת · ראה עוד »

השגחה

בתאולוגיה, השגחה (ידועה גם בתור השגחה עליונה והכוונה אלוהית) היא השפעתו המכוונת של האל על הנעשה בעולם.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך והשגחה · ראה עוד »

י"ג בניסן

צמח צדק" – האדמו"ר השלישי לחסידות חב"ד פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ג בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות חול המועד פסח ויהיו שידחו את בר המצווה לשבת שאחרי הפסח בה קוראים בשנים פשוטות את פרשת שמיני, בשנים פשוטות מקביעות (השא, זחא) פרשת בר המצוה תהיה פרשת צו.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך וי"ג בניסן · ראה עוד »

יסניץ

יֶסניץ (בגרמנית: Jeßnitz ביידיש: יעסניץ) היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ויסניץ · ראה עוד »

יעקב בירב

רבי יעקב בירב (ידוע גם כמהר"י בירב; ה'רל"ד 1474 - ל' בניסן ה'ש"א 1541), היה מגדולי חכמי ארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ויעקב בירב · ראה עוד »

יצחק גויטע

הרב יצחק גוויטע (5 ביוני 1777, כ"ט באייר ה'תקל"ז–2 בפברואר 1857, ח' בשבט ה'תרי"ז) היה גביר ממוצא לובי שחי באיטליה ועלה לארץ ישראל בסוף ימיו, מייסד ישיבת "בית יעקב" בטבריה, ומחבר הספר "שדה יצחק".

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ויצחק גויטע · ראה עוד »

ישכר בער מזלוטשוב

רבי ישכר דב (בער) מזלוטשוב היה מצדיקי תנועת החסידות בדורה השלישי.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך וישכר בער מזלוטשוב · ראה עוד »

ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית

לאורך שנות התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, שבה שלטה בארץ ישראל האימפריה העות'מאנית, התקיימו בארץ ישראל ישיבות רבות.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך וישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

יהדות סלוניקי

מאה ה-19 בית הקברות היהודי במאה ה-19 צעדת אחד במאי של איגוד הסנדלרים היהודיים של סלוניקי, 1909 יהדות סלוניקי (נקראה גם: 'ירושלים דבלקן') הייתה קהילה יהודית בסלוניקי, שנחשבה כקהילה היהודית-הספרדית הגדולה ביותר באירופה ערב מלחמת העולם השנייה ובתקופות מסוימות אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ויהדות סלוניקי · ראה עוד »

יום-טוב צהלון

הרב יום-טוב צהלון (כונה גם: מהריט"ץ; ה'שי"ט, 1559–ה'שע"ט) היה מחכמי צפת.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ויום-טוב צהלון · ראה עוד »

יוסף מטראני

רבי יוסף מטראני (1568, כ"ו בתשרי ה'שכ"ט – 1639, י"ד בתמוז ה'שצ"ט), המכונה המהרי"ט, המוהרי"ט או המהרימ"ט (כדי להבדילו מהמהרי"ט ר' יוסף טאיטאצאק), היה מגדולי וחשובי הפוסקים, בנו של ר' משה מטראני, המבי"ט.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ויוסף מטראני · ראה עוד »

יוסף קארו

קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ויוסף קארו · ראה עוד »

יוסף טאיטאצאק

רבי יוסף טאיטאצאק (1465–1546), היה פוסק, מקובל וראש ישיבה, מראשי הפזורה הספרדית במאה ה־16 תחת האימפריה העות'מאנית בכלל וביוון בפרט.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ויוסף טאיטאצאק · ראה עוד »

יוסף חיון

רבי יוסף בן רבי אברהם הנשיא חיון היה מנהיג קהילת ליסבון גדול פרשני המקרא בפורטוגל.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ויוסף חיון · ראה עוד »

יוסף יהודה חכים

שלט בכניסה למערת הקבורה שבה קבור הרב חכים הרב יוסף יהודה (יאודה) חכים (ה'תק"ף, 1820 - י"ח בכסלו ה'תרנ"ז, 23 בנובמבר 1896) היה רב ומקובל, שכיהן במשרת החכם באשי של איזמיר לתקופה קצרה ולאחר מכן היה חכם באשי בצפת ורבה הראשי של העדה הספרדית בעיר.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ויוסף יהודה חכים · ראה עוד »

יורם (מלך ישראל)

יוֹרָם (יְהוֹרָם) הוא דמות מקראית, לפי הכרונולוגיה המסורתית מלך על ממלכת ישראל בשנים 851/0 עד 842 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך ויורם (מלך ישראל) · ראה עוד »

ייבום

מצוות ייבום היא מצווה מהתורה, החלה כשאדם נשוי מת מבלי להשאיר אחריו צאצאים.

חָדָשׁ!!: משה אלשיך וייבום · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

האלשיך.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משה_אלשיך

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »